‫מתחם הר הבית ‪ -‬סיור קולי‬ ‫ברוכים הבאים לסיור הקולי! הרשות לפיתוח ירושלים שמחה להגיש לכם את הסיור במרחב העיר‬ ‫העתיקה‪ ,‬ומקווה שיסייע לכם בביקורכם ובשהותכם בירושלים‪.‬‬ ‫רצועה מספר ‪ – 1‬שער האשפות‬ ‫זהו אחד משמונת השערים הקבועים בחומה העות'מאנית‪ ,‬אשר נבנתה במאה ה‪ 61-‬בימיו של‬ ‫הסולטאן סולימאן המפואר‪ .‬שנים רבות היה השער רק פשפש קטן בחומה ורק בדורות האחרונים‬ ‫הורחב לצורך כניסת רכבים‪.‬‬ ‫מימיננו נמצא "הגן הארכיאולוגי ירושלים – מרכז דוידסון"‪ ,‬אתר ארכיאולוגי מרשים זה מציג את‬ ‫שרידי ירושלים מתקופות שונות‪ ,‬ובעיקר מתקופת ימי הבית השני‪ .‬כאן נתגלו עשרות מקוואות‪ ,‬רחוב‬ ‫מרוצף מתקופת הבית השני‪ ,‬שערי כניסה להר הבית ושרידים נוספים רבים מתקופות שונות‪ .‬כאן גם‬ ‫נתגלו שרידי ארבעה ארמונות מוסלמיים שנבנו סמוך להר הבית בראשית המאה השמינית‪ ,‬על‪-‬ידי‬ ‫שליטי בית אומייה‪ .‬היו אלו ארמונות ענק‪ ,‬אשר נבנו סביב חצר קטורה‪ ,‬והיוו את הקריה השלטונית‬ ‫של השושלת האומיית‪ .‬במרכז הגן ניצבת פרגולה במקום בו עמד אחד מארמונות אלו‪ .‬עצי הברוש‬ ‫סביב החצר מסמלים את העמודים שניצבו סביב חצר הארמון‪ .‬גשר חיבר בין הארמון לבין מסגד אל‬ ‫אקצא הנראה מנקודה זו במרומי הר הבית‪ .‬גם המוזיאון "מרכז דוידסון" לרגלינו אשר נחנך בשנת‬ ‫‪ 1006‬ממוקם על שרידי ארמון אומיי‪.‬‬ ‫ירושלים היא העיר השלישית בקדושתה לאסלאם‪ ,‬והיא נקראת בערבית "אלקודס"‪ ,‬הקדושה‪ .‬שמה‬ ‫המפורש אינו מוזכר בקוראן אך המסורת המוסלמית מייחסת פסוק זה לירושלים‪" :‬ישתבח שמו של‬ ‫המסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש (מכה) אל המסגד הקיצון אשר נ ַָתנו (את) ברכתנו על‬ ‫סביבותיו‪ ,‬למען נַראה לו את אותותינו"‪.‬‬ ‫מוחמד יצא במסע לילי ממכה לירושלים‪ ,‬מלווה במלאך גבריאל על גבי בהמה פלאית בשם "אל‬ ‫בוראק"‪ ,‬אשר גודלה כשל חמור והיא בעלת פני אישה וכנפי מלאך‪ ,‬עורפה משובץ יהלומים ולה זנב‬ ‫טווס‪ .‬מסורת נוספת מספרת על עלייתו השמיימה של מוחמד‪ ,‬שם קיבל את הציווי להתפלל חמש‬ ‫פעמים ביום‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 136‬נכבשה ירושלים על ידי צבאות האסלאם‪ .‬מסורות מוסלמיות מאוחרות מזהות את המסגד‬ ‫הקיצון עם הר הבית‪ .‬לכאן הגיע מוחמד על גבי סוסתו הפלאית אל‪-‬בורק ומכאן עלה לשמיים‪.‬‬ ‫בתקופת שלטונה של השושלת האומיית (‪ ,)116-050‬אשר בירתה היתה דמשק‪ ,‬נודעה חשיבות רבה‬ ‫לירושלים‪ ,‬ונבנו בה מבני דת ושלטון חשובים‪ .‬במאה השמינית עם עלייתה של השושלת העבאסית‪,‬‬ ‫אשר דמשק בירתה‪ ,‬פחתה חשיבותה של העיר אך לא נפגע מעמדה הדתי‪ .‬חשיבותה של ירושלים‬ ‫עלתה שנית לאחר כיבושה בידי הצלבנים‪ ,‬והפיכתה לעיר הבירה בשנת ‪ .6011‬יושביה היהודיים‬ ‫והמוסלמיים של העיר נרצחו או נמכרו לעבדות ורחובותיה עוטרו במנזרים ובכנסיות לרוב‪ .‬סלאח א‪-‬‬ ‫דין אל‪-‬איובי‪ ,‬קצין צבא ממוצא כורדי‪ ,‬הצליח לאחד את עולם האסלאם סביב גאולת ירושלים מידי‬ ‫הצלבנים‪ .‬לאחר נצחונו על צבאות הצלבנים בקרב קרני חיטין בשנת ‪ 6660‬נכנס סלאח אלדין‬ ‫לירושלים כמנצח‪ ,‬וירושלים שבה להיות עיר מוסלמית‪.‬‬ ‫במאה השלוש‪-‬עשרה השתלטה האליטה הצבאית במצרים על כס המלוכה‪ .‬חברי האליטה נקראו‬ ‫"ממלוכים"‪ ,‬כלומר עבדים או "נרכשים" בערבית‪ .‬הממלוכים היו נערים שנקנו בילדותם משבטים‬ ‫אסיאתים בערבות אסיה‪ ,‬ואומנו כל חייהם לשמש כחיילים‪ .‬עם סיום אימונם שוחררו מעבדות‪ ,‬אוסלמו‬ ‫והפכו לכוח צבאי נאמן וחזק מאין כמוהו‪ .‬הממלוכים בנו בירושלים מבני דת לצד מבני ציבור רבים‬ ‫ותקופתם מתאפיינת בבניה מסוגננת במיוחד‪ .‬במאה השש‪-‬עשרה נכנעה ירושלים הממלוכית בפני‬ ‫הצבא העות'מאני החמוש ברובים ובתותחים‪ .‬תחת השלטון העות'מאני הפכה ירושלים לעיר ספר‬ ‫בשולי האימפריה‪ ,‬אך עם זאת הר הבית נותר מרכז דתי חשוב‪ .‬הסולטאן סולימאן המפואר בנה‬ ‫מחדש את חומות העיר‪ ,‬שיפץ את כיפת הסלע ובנה מתקני מים לרווחת התושבים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 6160‬נכנעה ירושלים העות'מאנית בפני הצבא הבריטי‪ .‬לאחר מאות שנות שלטון מוסלמי‬ ‫בעיר‪ ,‬חזרה ירושלים פעם נוספת להיות תחת שלטון נוצרי‪-‬מערבי‪.‬‬ ‫מאז ועד היום ממשיכה ירושלים להוות מוקד דתי ולאומי למוסלמים ברחבי העולם‪ .‬בסיור זה‪ ,‬נצא‬ ‫להכיר את ירושלים המקודשת לאסלאם‪ ,‬ואת המבנים שנבנו בה במשך מאות שנות השלטון המוסלמי‬ ‫בעיר‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נכנס להר הבית דרך שער המוגרבים‪ .‬בכניסה למתחם עמדת בידוק בטחוני‪ .‬הכניסה להר הבית הנה‬ ‫בלבוש צנוע‪ .‬עם כניסתנו למתחם המקודש נשמור על שקט וכבוד למתפללים‪ .‬נכנס דרך שער‬ ‫המוגרבים ונעצור עם כניסתנו להר‪.‬‬ ‫רצועה מספר ‪ – 2‬הר הבית ‪" -‬אל‪-‬חרם אל‪-‬שריף"‬ ‫אנו עומדים בפתחה של רחבה עצומה‪ ,‬רחבת הר הבית‪ .‬זהו האתר השלישי בקדושתו לאסלאם‪,‬‬ ‫אחרי הכעבה במכה ומסגד הנביא באל‪-‬מדינה‪ .‬רחבת הר הבית נבנתה בתקופת שלטונו של המלך‬ ‫הורדוס בשלהי המאה הראשונה לפנה"ס‪ .‬על הרחבה עמד בית המקדש השני‪ ,‬אשר חרב עם הכיבוש‬ ‫הרומי בשנת ‪ 00‬לספירה‪ .‬בתקופה הביזנטית הוזנח ההר ונותר בחורבנו כדי כסמל להתגשמות‬ ‫נבואתו של ישו והוא עמד בשיממונו עד לכיבוש המוסלמי של העיר בשנת ‪.136‬‬ ‫על פי מסורת האסלאם הח'ליף עומר אבן אל‪-‬ח'טאב חלק כבוד לעיר הקודש ובא לקבל את כניעתם‬ ‫של שליטיה הביזנטיים‪ .‬עם כניסתו לעיר הובל אחר כבוד אל הר הבית‪ ,‬שם ניגש לסלע הקדוש שעמד‬ ‫במרכז ההר וניקה אותו בגלימתו‪ .‬אחר כך ניגש עומר לקיר הדרומי של הר הבית ושם‪ ,‬כשפניו למכה‬ ‫וגבו אל הסלע התפלל לאללה‪.‬‬ ‫בסוף המאה השביעית ובתחילת המאה השמינית בנו שליטי בית אומייה מעל הסלע הקדוש את כיפת‬ ‫הסלע בעלת ציפוי הזהב הבוהק‪ ,‬ומדרום לה נבנה מסגד אל‪-‬אקצא‪ .‬עד שנת ‪ 1000‬ניתן היה לבקר‬ ‫בתוך המבנים השונים שעל ההר אך כיום רשויות הווקף אינן מאפשרות זאת‪.‬‬ ‫על פי המסורת היהודית‪ ,‬סיפורה של ירושלים מתחיל בבריאת העולם‪ ,‬כאשר העולם נברא דרך אבן‬ ‫השתיה‪ ,‬ממנה הושתת העולם‪ .‬בימי הבית השני מזהים את מקום עקדת יצחק עם הר המוריה‪ ,‬הוא‬ ‫הר הבית‪ ,‬אולם המקום מקבל משנה חשיבות במאה העשירית לפנה"ס‪ ,‬כאשר על פי המסורת דוד‬ ‫המלך רוכש מארוונה היבוסי גורן בה עתיד בנו‪ ,‬שלמה המלך‪ ,‬לבנות את בית המקדש ולמקם את‬ ‫קדש הקדשים בדיוק מעל אותה אבן שתיה‪.‬‬ ‫לאחר חורבן ירושלים בשנת ‪ 586‬לפנה"ס עמד המקום שמם עד שבאו עזרא ונחמיה יחד עם יתר עולי‬ ‫בבל ובנו את בית המקדש השני‪ .‬הבית שופץ על ידי החשמונאים ובהמשך הורחב על ידי המלך‬ ‫הורדוס‪ .‬בשנת ‪ 70‬לספירה הוחרב בית המקדש על ידי טיטוס הרומאי ומאז ועד היום אין למעשה‬ ‫מבנה יהודי מקודש על הר הבית‪.‬‬ ‫נתקדם ישר אל עבר מסגד אל‪-‬אקצא‪ ,‬בעל הקשתות אשר נמצא מולנו‪.‬‬ ‫רצועה מספר ‪ – 3‬מסגד אל‪-‬אקצא‬ ‫נתבונן על חזית המבנה‪ .‬זוהי הכניסה למסגד אל‪-‬אקצא‪ ,‬המעוטרת בקשתות מרהיבות‪ .‬כמקובל‬ ‫בעולם האיסלאם‪ ,‬הנכנסים אל המסגד חולצים את נעליהם‪ ,‬ולכן בין הקשתות לרוב מבצבצות נעלים‬ ‫רבות‪ .‬שטיחים ססגוניים מצפים את רצפת המבואה ופנים המסגד‪.‬‬ ‫החזית שלפנינו בנויה כאכסדרה המורכבת משבע קשתות‪ ,‬הקשת המרכזית מוגבהת מחברותיה והיא‬ ‫מוליכה אל המעבר המרכזי במסגד‪ .‬הקשת והמעבר המרכזיים מעוטרים בססגוניות ומעל הקשת אף‬ ‫מתנוססת כתובת הקדשה לשליט בכתב ערבי מסולסל‪ .‬משמאל לכניסה גרם מדרגות היורד מטה‪,‬‬ ‫ומוביל למסגד אל אקצא התחתון‪ .‬בתקופת ימי הבית השני היתה זו כניסה תת קרקעית להר הבית‬ ‫מכיוון דרום‪ .‬את מקומם של הפתחים דרומה ניתן לראות בביקור בגן הארכיאולוגי הסמוך לשער‬ ‫האשפות‪.‬‬ ‫בשל מיקומו על מערכת קמרונות היה המבנה פגיע ביותר לרעידות אדמה ואכן מן המבנה המקורי‬ ‫שבנה החליף האומיי אל‪-‬וליד בראשית המאה השמינית כמעט ולא נותר זכר‪ .‬המבנה שאנו רואים‬ ‫כיום נבנה בימי הביניים‪ ,‬על ידי השושלת הפאטימית (‪ )6011 - 100‬ואילו החזית החיצונית של‬ ‫המסגד הינה תוספת איובית‪ .‬האיובים הינם יורשיו של סלאח א‪-‬דין‪ .‬תוספת זו נבנתה במאה השלוש‪-‬‬ ‫עשרה על ידי אחיינו של סלאח א‪-‬דין‪ :‬אל‪-‬מלכ אל מעט'ם עיסא ואף משולבים בה אלמנטים צלבניים‪,‬‬ ‫כנראה שריד מימי הנוכחות הצלבנית בהר הבית‪ .‬בתקופה הצלבנית שכן במסגד מסדר הטמפלרים‬ ‫אשר כינוהו "היכל שלמה" ‪.TEMPLUM SALOMONIS -‬‬ ‫נתקדם צפונה כשגבנו אל המסגד עד הגיענו אל מתקן רחצה בעל סורג ירוק‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫רצועה מספר ‪ – 4‬אל כאס‬ ‫לפנינו כיפת הסלע המוזהבת והמרשימה‪ .‬מולנו מתקן רחצה עגול הנקרא בערבית "אל כאס" –‬ ‫"הגביע" או "הכוס"‪ .‬זהו מתקן רחצה פולחני שנבנה על ידי האמיר ַתנְ כִּ יז‪ ,‬מושל דמשק הממלוכי מן‬ ‫המאה הארבע‪-‬עשרה‪ .‬מקור מים זה הוא למעשה חלק ממערכת המים העצומה אשר על ההר‪.‬‬ ‫מערכת זו הותקנה כבר בימי הבית השני ושופצה בתקופה הממלוכית‪.‬‬ ‫על פי ההלכה האסלאמית חייב כל מוסלמי ברחיצת הידיים‪ ,‬הרגליים והפנים לפני התפילה‪ .‬ואכן על‬ ‫פי רוב נוכל לראות כאן מתפללים רוחצים‪ .‬סדר הרחצה קפדני‪ :‬ראשית יד ימין‪ ,‬לאחריה יד שמאל‪.‬‬ ‫שטיפת הפה‪ ,‬ולאחריה רחיצת רגל ימין ולבסוף רגל שמאל‪ .‬את הרגליים רוחצים רק עד הקרסול‪.‬‬ ‫מימין ל"כוס" ניתן לראות חריץ בסלע המזוהה על ידי החוקרים כשריד ל"סורג"‪ .‬עפ"י המסורת‬ ‫היהודית הסורג מהווה את גבול האזור המקודש בהר הבית‪ ,‬אליו אנשים טמאים או שאינם יהודים‬ ‫אינם יכולים להיכנס‪.‬‬ ‫נתקדם אל עבר כיפת הסלע הבוהקת מולנו‪ .‬בראש גרם המדרגות קשתות ובראשן שעון שמש‪ .‬נעלה‬ ‫במדרגות ונעצור לאחר המעבר תחת הקשתות‪.‬‬ ‫רצועה מספר ‪ – 5‬רחבת כיפת הסלע‬ ‫אנו נמצאים על הרחבה העליונה של הר הבית‪ .‬אם נסתובב לכיוון דרום‪ ,‬הכיוון ממנו באנו‪ ,‬נוכל לחזות‬ ‫שוב במסגד אל‪-‬אקצא ולהתרשם מהכיפה הבולטת בראשו‪ .‬משמאל ניצב דוכן הקיץ היפהפה‬ ‫המשמש לדרשות בימי הקיץ‪ .‬הדוכן נבנה ככל הנראה בסוף המאה השלוש‪-‬עשרה לצורך דרשות יום‬ ‫שישי לקהל‪ .‬בעת הצורך נערכה סביב הדוכן תפילת הגשם המסורתית‪.‬‬ ‫אם נביט שמאלה‪ ,‬מערבה נראה את גגותיה של העיר העתיקה‪ ,‬ואת קו הרקיע של ירושלים‪ .‬הצריח‬ ‫המחודד הבולט בצבעו הבהיר הוא מגדל הפעמונים של כנסיית הגואל הלותרנית הנמצאת ברובע‬ ‫הנוצרי‪ .‬מימי ן לו נבחין בשתי כיפות כסופות‪ .‬זוהי כנסיית הקבר הקדוש‪ ,‬מקום צליבתו‪ ,‬קברו ותחייתו‬ ‫של ישו הנוצרי‪.‬‬ ‫כעת נביט אל עבר כיפת הסלע‪ .‬זוהי ללא ספק יצירת מופת אדריכלית ואומנותית‪ ,‬מבנה מדהים‬ ‫ומרשים בקנה מידה עולמי‪ .‬זהו המבנה המפואר הראשון שנבנה על‪-‬ידי מוסלמים‪ ,‬והוא נחשב לפלא‬ ‫ארכיטקטוני העומד על תילו מאז בנייתו בשנת ‪ 116‬על ידי השליט האומיי עבד אל‪-‬מאלכ‪ .‬המבנה‬ ‫הוא מבנה מתומן‪ ,‬נושא כיפה מוזהבת אשר גובהה מעל ‪ 10‬מטרים‪ .‬אריחי הקרמיקה המרהיבים‬ ‫נוספו למבנה במאה השש‪-‬עשרה בתקופת השלטון העות'מאני‪ .‬אם כי הציפוי כפי שאנו רואים אותו‬ ‫היום נעשה בשיפוצים במאה ה‪ .10-‬חיפוי הזהב נעשה בשנות ה‪ 10-‬של המאה ה‪ 10-‬בתרומת בית‬ ‫המלוכה הירדני‪ .‬בראש הכיפה בולט הסהר‪ ,‬הסמל המקודש באסלאם‪ .‬הכיפה צופתה זהב במשקל‬ ‫של כ‪ 60-‬ק"ג‪ .‬עובי הציפוי אינו עולה על ‪ 1.3‬אלפיות המילימטר‪ .‬רבים מייחסים בטעות את בניית‬ ‫כיפת הסלע לחליף עומר אבן אלח'טאב‪ ,‬ומכנים את המבנה 'מסגד עומר'‪ .‬אולי בשל האגדה העתיקה‬ ‫המספרת על תפילתו של עומר בעת שכבש את ירושלים במאה השביעית‪ .‬אך כאמור‪ ,‬בניית הכיפה‬ ‫נעשתה על‪-‬ידי הח'ליף עבד אל‪-‬מלכ בן השושלת האומיית‪.‬‬ ‫מדוע בנה עבד אל‪-‬מלכ את המבנה המפואר מולו אנו עומדים?‬ ‫החוקרים חלוקים בדעותיהם ביחס לסיבות בנייתו‪ :‬יש הטוענים שהוא נבנה עבור המאמינים כתחליף‬ ‫לעליה לרגל לכעבה‪ .‬אחרים סבורים שהמבנה הוקם כמשקל נגד לכנסיית הקבר המפוארת הניצבת‬ ‫בקרבת מקום‪ ,‬שכן בין הפסוקים המעטרים את פנים המבנה נעדרים הפסוקים המספרים על מסע‬ ‫הלילה של הנביא ובמקומם מתנוססים פסוקים המתפלמסים עם הנצרות‪ ,‬הדת אשר היוותה איום על‬ ‫האסלאם‪ .‬הבניין בנוי כמבנה היקפי בסגנון ביזנטי סביב סלע גדול‪ .‬סלע זה הוא המקום הקדוש‬ ‫ביותר עבור העם היהודי‪ ,‬והוא נקרא במסורת היהודית "אבן השתייה"‪ ,‬האבן אשר ממנה הושתת‬ ‫העולם‪ .‬כאן היה בעבר קודש הקודשים של מקדש שלמה ושל בית המקדש השני‪.‬‬ ‫על פי המסורת המוסלמית מכאן עלה מוחמד לשמים בבואו לירושלים על גבי בהמתו הפלאית אל‪-‬‬ ‫בוראק‪ ,‬במסעו הלילי‪ .‬בתקופה הצלבנית‪ ,‬הוצב צלב גדול מעל כיפת הסלע והמבנה הפך לכנסייה‬ ‫שנקראה "מקדש האדון" (טֶ מפלּום דֹומיני)‪.‬‬ ‫נפנה ימינה‪ ,‬מזרחה אל הכיפה הסמוכה לכיפת הסלע‪ ,‬הנקראת כיפת השלשלת‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫רצועה מספר ‪ – 6‬כיפת השלשלת‬ ‫זוהי כיפה הנישאת על גבי עמודים‪ ,‬בעלי כותרות נאות ומסוגננות‪ .‬לכיפה ‪ 66‬צלעות‪ ,‬וחלקה הפנימי‬ ‫מעוטר באריחי קרמיקה יפהפיים‪ .‬הכיפה נבנתה במאה השביעית‪ .‬תחילה הייתה בת ‪ 60‬צלעות‬ ‫בלבד‪ ,‬אך בהמשך נוספה לה צלע נוספת בכיוון דרום‪ .‬צלע זו היא "מחראב"‪ ,‬המכוונת כלפי דרום‪,‬‬ ‫לכיוון העיר מכה‪.‬‬ ‫המסורת המוסלמית מספרת שתחת כיפה זו נהג דוד המלך (א‪-‬נבי דאוד) לשפוט משפט צדק על‪-‬ידי‬ ‫שלשלת שהייתה תלויה במרכז הכיפה‪ .‬הנאשם היה שולח ידו בניסיון לתפוס את השלשלת‪ ,‬דובר‬ ‫צדק היה מצליח לאחוז בשלשלת‪ ,‬אך אם דבר שקר היה בפי הנאשם הייתה השלשלת חומקת‬ ‫מאחיזתו‪.‬‬ ‫נתקדם מזרחה אל עבר הקשתות הצופות לכיוון הר הזיתים‪.‬‬ ‫רצועה מספר ‪ – 7‬תצפית להר הזיתים‬ ‫נביט מזרחה‪ .‬אנו צופים אל מורדותיו המערביים של הר הזיתים‪ .‬מולנו הכנסייה הרוסית מריה‬ ‫מגדלנה‪ ,‬בעלת הכיפות הזהובות‪ .‬הכנסייה נבנתה בסוף המאה התשע‪-‬עשרה‪ .‬מימין לה‪ ,‬כנסייה‬ ‫נוספת‪ ,‬בעלת כיפה כהה‪ .‬זוהי כנסיית "דומינוס פלוויט"‪ ,‬האדון בכה‪ ,‬אשר תוכננה על‪-‬ידי האדריכל‬ ‫אנטוניו ברלוצי‪ ,‬ומעוצבת כדמעה‪ .‬הכנסייה מנציחה את הרגעים בהם צפה ישו על ירושלים ובכה על‬ ‫גורלה‪.‬‬ ‫במרומי ההר הכפר א‪-‬טור‪ ,‬וכן צריח כנסיית העלייה השמיימה‪ ,‬שהוקמה אף היא על‪-‬ידי הרוסים‬ ‫בשלהי המאה התשע‪-‬עשרה‪ .‬הכנסייה מנציחה את מקום עלייתו של ישו השמיימה‪ ,‬לאחר שקם‬ ‫לתחייה‪.‬‬ ‫במבט ימינה‪ ,‬נוכל לראות את קברי בית הקברות היהודי שעל הר הזיתים‪ ,‬אחד מבתי הקברות‬ ‫העתיקים בעולם שעדיין פעילים ובו קבורים גדולי האומה‪ ,‬רבנים ואדמו"רים לצד פשוטי עם‪ .‬ניתן‬ ‫להיכנס לסיור נפרד על בית הקברות בהר הזיתים‪ ,‬הכלול באפליקציה זו‪.‬‬ ‫נרד במורד המדרגות ונפנה שמאלה‪ ,‬עד הגיענו אל שער הרחמים‪.‬‬ ‫רצועה מספר ‪ – 8‬שער הרחמים‬ ‫מולנו אנו רואים קשת כפולה‪ .‬זהו שער הרחמים‪.‬‬ ‫אנו מביטים על צידו הפנימי של השער‪ ,‬והפחות מוכר לרבים‪ .‬השער הוא שער כפול‪ ,‬מורכב משני‬ ‫שערים אטומים‪ .‬השער נבנה כנראה במאה השביעית‪ ,‬אם כי משולבים בו שרידים ביזנטיים‪ ,‬מן‬ ‫המאה החמישית‪ .‬בעת בניית החומה בזמן שלטון העות'מאניים‪ ,‬שולב השער הקדום בחומה‪.‬‬ ‫בתקופה זו גם נאטם השער‪ .‬מסיבה שאינה ברורה הוחלפו דלתות העץ של השער בקיר אבן‪ ,‬וכך הוא‬ ‫נותר עד היום‪ .‬על אף שנאטם‪ ,‬חשיבותו של השער לא ירדה‪ ,‬שכן הוא נערץ על בני שלוש הדתות‪ .‬על‬ ‫פי המסורת היהודית בשער זה יבוא המשיח באחרית הימים‪ .‬עיקר חשיבותו של השער בקרב יהודי‬ ‫ירושלים היתה במאה העשירית‪ ,‬אז נאסרה כניסת היהודים למתחם הר הבית‪ ,‬והם נאלצו להתפלל‬ ‫בשערי ההר‪ ,‬ובעיקר לנוכח שער הרחמים‪.‬‬ ‫במסורת המוסלמית נקרא השער "באב אל רחמא"‪ ,‬והוא קשור לאמונה בדבר אחרית הימים ויום‬ ‫הדין‪ .‬על אף שהקוראן אינו מציין מקום ספציפי בו יתרחשו אירועי יום הדין‪ ,‬אך לפי מסורות מאוחרות‬ ‫ה דבר יתרחש כאן‪ ,‬וכאן תתחיל תחיית המתים‪ .‬לכן מצידו השני של השער נבנה בית קברות מוסלמי‪.‬‬ ‫המסורת הנוצרית מכנה את השער "שער הזהב"‪ ,‬דרכו לפי אמונת הנוצרים נכנס ישו לירושלים בבואו‬ ‫אליה ערב חג הפסח‪ .‬מאמיניו קיבלוהו עם כפות תמרים‪ ,‬המסמלים ניצחון בתרבות הרומית‪ .‬בתקופה‬ ‫הצלבנית נהוג היה לפתוח את השער לצורך כניסת המאמינים ב"יום ראשון של הדקלים"‪ ,‬החל ביום‬ ‫ראשון שלפני הפסחא‪ .‬גם כיום מתקיימת תהלוכה בחג זה‪ ,‬אך הצועדים נכנסים בימינו אל העיר‬ ‫העתיקה מכיוון הר הזיתים דרך שער האריות‪.‬‬ ‫מבנה השער משמש כיום כמשרדים של הווקף‪ .‬מתחם הר הבית מנוהל כולו על‪-‬ידי הווקף המוסלמי‪.‬‬ ‫הווקף הינו הקדש דתי‪ .‬זהו מוסד בעל תפקידים דתיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬כלכליים ותרבותיים‪.‬‬ ‫נשוב אל השביל‪ ,‬ונעלה חזרה אל רחבת הר הבית‪ ,‬הפעם מצידה הצפוני של הרחבה‪ .‬כיפת הסלע‬ ‫מולנו‪ ,‬ומשמאל לה כיפת השלשלת‪ .‬נתקדם בצידה המערבי של כיפת הסלע‪ ,‬על מנת לראות מבנים‬ ‫קטנים נוספים אשר נבנו סמוך לכיפת הסלע‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫רצועה מספר ‪ – 9‬כיפת העלייה לשמים‬ ‫מבנה קטן זה שעליו כיפה נבנה על ידי הצלבנים במאה השתים‪-‬עשרה‪ .‬המבנה שימש כפי הנראה‬ ‫קפלת טבילה נוצרית‪ .‬לאחר נפילת ממלכת ירושלים הצלבנית וכיבוש העיר בידי סלאח א‪-‬דין‪ ,‬הפך‬ ‫המבנה למבנה תפילה המוקדש לציון עלייתו של הנביא מוחמד השמיימה‪ .‬כיום המבנה משמש‬ ‫כמשרד של הווקף‪ .‬בין כיפת העלייה לכיפת הסלע עומד מבנה נוסף‪ ,‬קטן‪ .‬זהו מחראב הנביא‪.‬‬ ‫ניגש לשם‪.‬‬ ‫רצועה מספר ‪ – 10‬מחראב הנביא ‪ -‬קובת פאטמה או כיפת גבריאל‬ ‫זהו מבנה קטן ופתוח הסמוך לכיפת הסלע‪ ,‬בעל שמונה צלעות‪ .‬מעליו כיפה אפורה‪ .‬על רצפת המבנה‬ ‫מונחת אבן מעוגלת בצורת אגן‪ ,‬המשמשת כמחראב‪ .‬המקום מוקדש למלאך גבריאל שניצב כאן‬ ‫בשעת עליית מוחמד השמיימה‪ ,‬אך הוא נקרא גם "קובת פאטמה" על שם בת הנביא‪.‬‬ ‫נתקדם מערבה דרך הקשתות ‪ -‬מול הכניסה לכיפת הסלע ‪ -‬ונרד במורד המדרגות‪ .‬משמאל מבנה‬ ‫אבן יפהפה‪ ,‬סביל קאית ביי‪ .‬נוכל לזהות אתר זה גם באמצעות התמונה שבגב המפה‪.‬‬ ‫רצועה מספר ‪ – 11‬סביל קאית ביי‬ ‫מבנה יפהפה זה בעל הכיפה המסוגננת ועליה פיתוחי אבן מורכבים משמש לשתיה ולהתרעננות‪.‬‬ ‫המתקן נקרא בערבית סביל‪ ,‬והוא שופץ במחצית השנייה של המאה החמש‪-‬עשרה‪ ,‬על ידי הסולטאן‬ ‫הממלוכי אל‪-‬מלכ אל‪-‬אשרף קאית‪-‬ביי‪ ,‬ועל כן הוא קרוי על שמו עד היום‪.‬‬ ‫הסביל נבנה בקרבת המקומות הקדושים מתוך דאגה לציבור ואדיקות דתית‪ ,‬שכן על‪-‬פי האיסלאם‬ ‫חובתו של השליט לדאוג לאספקת מים בכל עת‪ .‬התקופה הממלוכית מתאפיינת בבניה ציבורית‬ ‫ודתית בהיקף גדול‪ .‬שליטיה הממלוכים של העיר שיפצו במאה החמש‪-‬עשרה את אמת המים‬ ‫התחתונה אשר הובילה מים בימי הבית השני מבריכות שלמה להר הבית‪.‬‬ ‫הסביל בנוי בסגנון ממלוכי טיפוסי‪ ,‬יש בו שילוב אבנים לבנות ואדומות הנקרא "אבלק" ותשליבי אבן‬ ‫לבנה ושחורה היוצרים עיטור גיאומטרי נאה‪.‬‬ ‫נפנה שמאלה לכיוון דרום עד שנראה מימיננו כניסה מעוטרת‪.‬‬ ‫רצועה מספר ‪" – 12‬אל‪-‬מדרסה אל‪-‬אשרפיה"‬ ‫לפנינו מבנה ממלוכי יפהפה‪ ,‬בעל סורגי אבן המעוצבים בצורות גיאומטריות‪ .‬חזית המבנה מפוארת‬ ‫עד מאוד‪ ,‬ומעוטרת בסגנון ממלוכי אופייני‪ :‬אבלק – שילוב אבנים אדומות וצהובות‪ ,‬כתובות אבן‬ ‫מסוגננות‪ ,‬ספסלי ישיבה ותשליבי אבן גיאומטריים‪.‬‬ ‫המבנה נבנה בהוראת הסולטאן הממלוכי קאית‪-‬ביי‪ ,‬ושימש בית ספר ללימודי דת‪ .‬כיום פועלת‬ ‫במתחם מעבדה לשחזור ולשימור כתבי יד עתיקים‪.‬‬ ‫נשוב חזרה לכיוון סביל קאית ביי‪ ,‬ונפנה שמאלה אל עבר שער יציאה מהר הבית‪ ,‬שער מוכרי הכותנה‬ ‫– באב אל קטאנין‪ .‬סמוך לשער ישנם שירותים ציבוריים לטובת המבקרים‪.‬‬ ‫רצועה מספר ‪ – 13‬שער מוכרי הכותנה ‪ -‬באב אל‪-‬קטאנין‬ ‫לפני שנצא‪ ,‬נתבונן בשער המרשים ונזהה את סגנון הבנייה הממלוכי‪ :‬אבלק – שילוב של אבנים‬ ‫אדומות וצהובות‪ .‬בראש השער עיטור נטיפים הנקרא "מ ַקר ַנס"‪ .‬השער נבנה במאה הארבע‪-‬עשרה‬ ‫על ידי האמיר ַתנְ כִּ ז‪ .‬זהו השער הקרוב ביותר אל כיפת הסלע והוא מוביל אל שוק מוכרי הכותנה‬ ‫שנבנה גם הוא על ידי ַתנְ כִּ ז‪ .‬מימין לשער אכסדרת עמודים מקורה המכונה בערבית "ריוואק"‪ ,‬והיא‬ ‫נפוצה באדריכלות הערבית באזור המזרח התיכון‪ .‬מאחורי הפתחים נמצאים קברים שונים‪ ,‬בניהם של‬ ‫משפחת המלוכה ההאשמית מירדן‪.‬‬ ‫נצא דרך שער מוכרי הכותנה אל שוק מוכרי הכותנה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫רצועה מספר ‪ – 14‬שוק מוכרי הכותנה ‪ -‬סוק אל קטאנין (רחוב החנויות)‬ ‫לאחר שעינינו תתרגלנה לאפלולית‪ ,‬נוכל להתרשם מיופיו של השוק המקורה‪ .‬בשל התאורה העמומה‬ ‫והקמרונות המסוגננים שורה בו אווירה מיוחדת‪ .‬בעבר היה השוק הומה אדם ותוסס‪ ,‬כיום חנויות‬ ‫רבות בו אינן פעילות‪ .‬אחרות מציעות דברים שונים ומגוונים‪ :‬תבלינים‪ ,‬בתי קפה‪ ,‬צעצועים ומתנות‪.‬‬ ‫השוק קיבל את שמו בשל היותו מרכז לניפוץ כותנה שגידלו באזור‪ ,‬והוא חלק ממתחם ממלוכי מן‬ ‫המאה הארבע‪-‬עשרה‪ .‬בשוק מצוי גם ח'אן (מלון לעולי רגל) ובקומה השנייה ישנם בתי מגורים‪ .‬השוק‬ ‫מקשר בין רחוב הגיא‪ ,‬אחד מרחובותיה הראשיים של ירושלים להר הבית‪ ,‬ובו כחמישים חנויות‪.‬‬ ‫השוק הלהיב את דמיונם של מטיילים רבים אשר ביקרו בעיר לאורך השנים ורבים מהם העלו על‬ ‫הכתב את תיאוריהם‪ ,‬אחד מהם הוא ר' משה באסולה אשר ביקר בעיר במאה ה‪ .61-‬וכך כתב בעת‬ ‫בקורוו‪" :‬ויש שוק אחר‪ ,‬נאה מכולם‪ ,‬כולו חנויות של צמר גפן‪ ,‬ובראש זה השוק שער אחד לבית‬ ‫המקדש"‪.‬‬ ‫נצא לרחוב הגיא ונפנה ימינה עד הגיענו לצומת הרחובות הגיא ו"מעלות המדרשה"‪ .‬בצומת סביל‬ ‫יפהפה‪ .‬הסביל‪ ,‬בעברית "רהט" נבנה במאה השש‪-‬עשרה (התקופה העות'מאנית) לטובת אזרחי‬ ‫העיר‪ ,‬כאות לדאגת הסולטאן לנתיניו‪ .‬נפנה שמאלה למעלות המדרשה‪ ,‬עד שנראה משמאלנו מבנה‬ ‫מרשים‪ ,‬בולט בשילוב אבניו הצבעוניות ולו שלושה פתחים גדולים‪.‬‬ ‫רצועה מספר ‪ – 15‬ארמון הגבירה טנשק (קצר סית טנשק) ‪ -‬אלתאכיה ‪ /‬ח'אסקי סולטאנה‬ ‫משמאלנו מבנה אבן מפואר אשר נבנה בתקופה הממלוכית‪ .‬נבחין בעיטורים היפים בחזית המבנה‪:‬‬ ‫שילוב אבנים בצבעי שחור‪-‬לבן (חלק מהאבנים השחורות נפגעו או נעלמו עם השנים ונותרה רק האבן‬ ‫הלבנה)‪ ,‬עיטור נטיפים הנקרא מוקרנס‪ ,‬ואבלק – שילוב אבנים אדומות וצהבהבות – כל אלו מעידים‬ ‫על המבנה כי נבנה בזמן שלטון הממלוכים בארץ ישראל‪ .‬גם סורגי הברזל על החלונות הינם‬ ‫אופייניים לבנייה הממלוכים‪ ,‬עם עיגול בנקודת המפגש של הסורגים‪ .‬סורגים בדוגמה זו נוכל לראות‬ ‫ברחובות נוספים בעיר העתיקה‪.‬‬ ‫המבנה נבנה בסוף המאה הארבע‪-‬עשרה על ידי הגברת טנשק בת עבדאללה אלמט'פריה‪ ,‬אשתו של‬ ‫שליט ממלוכי בשם מוט'פר אלדין‪ .‬הגברת בנתה את המבנה אך הקדישה אותו למסדר צופי‪ ,‬קבוצת‬ ‫מיסטיקנים מוסלמים‪ .‬למרות ההקדש ובניגוד למקובל בזמנה‪ ,‬הגבירה נשארה לגור בארמון עד יום‬ ‫מותה‪ .‬היא נקברה במבנה הקבר שממול‪.‬‬ ‫לאחר שנים‪ ,‬בתקופה העות'מאנית‪ ,‬התגוררה במקום האהובה בנשותיו של הסולטאן סולימאן‬ ‫המפואר‪ ,‬בונה חומות ירושלים‪ ,‬חָ 'אסקי סולטאנה‪ .‬היא הנהיגה במקום חלוקת מרק חינם לנזקקים‬ ‫מוסלמיים‪ .‬לאורך התקופה העות'מאנית שכנו במקום הסראיה‪ ,‬בית העירייה‪ ,‬הממשל והמשטרה‬ ‫המקומית‪ .‬כיום שוכן במקום בית ספר מקצועי‪ ,‬והמבנה סובל מהזנחה והתפוררות‪.‬‬ ‫נמשיך במעלות המדרשה‪ ,‬עד הגיענו לרחוב בית הבד (לפני המפגש ישנם שירותים ציבוריים)‪ .‬נפנה‬ ‫שמאלה ברחוב בית הבד‪.‬‬ ‫רצועה מספר ‪ – 16‬סוק חאן אל זית (רחוב בית הבד)‬ ‫רחוב בית הבד (ח'אן א‪-‬זית)‪ ,‬הוא הגדול בשוקי העיר העתיקה‪ .‬זהו שוק מזרחי אופייני המשמש את‬ ‫תושבי מזרח ירושלים לקניות ובילוי‪ ,‬ובו שפע סחורות‪ ,‬ריחות וצבעים‪ .‬בימי שישי באות לכאן כפריות‬ ‫מהכפרים בסביבה ומוכרות עלים וירקות תוצרת משקן‪ ,‬כפי שעשו ה"פלאחים" במשך דורות‪ .‬על אף‬ ‫שהשוק מאופיין בצריכה מקומית ופחות תיירותית‪ ,‬גודשים אותו דרך קבע גם רבים מתושבי מערב‬ ‫העיר ותיירים‪ .‬בחלקים ממנו עוברת "דרך הייסורים" של ישו‪ ,‬ולעיתים ניתן לראות תהלוכות צליינים‬ ‫נושאי צלב עוברים בדרכם לכיוון כנסיית הקבר‪.‬‬ ‫הרח וב יוצא משער שכם בצפון‪ ,‬ומוביל דרומה עד אזור הרובע היהודי‪ .‬רחוב בית הבד עובר בתוואי‬ ‫הקדום של הקרדו‪ ,‬הרחוב שחצה את ירושלים מצפון לדרום בתקופה הרומית‪-‬ביזנטית‪ .‬רחוב זה‬ ‫נראה בבירור במפת מידבא אשר נתגלתה בעבר הירדן במאה התשע‪-‬עשרה‪ .‬היה זה רחוב רחב‬ ‫מאוד‪ 11 ,‬מטרים רוחבו‪ ,‬ומשני צידיו עמודי ענק וחנויות‪ .‬בתקופות מאוחרות הוצר הרחוב‪ ,‬שכן בעלי‬ ‫החנויות פלשו בהדרגה למרכזו‪ .‬בהמשכו הוא אף נחלק לשלושה רחובות צרים‪ .‬חלוקה זו נעשתה‬ ‫כנראה בימי שלטונה של המלכה מליסנדה‪ ,‬בתקופה הצלבנית‪ .‬הרחוב מכל מקום שומר על אופיו‬ ‫כרחוב שוק ססגוני ועמוס לעייפה‪ .‬התקדמו ברחוב‪ ,‬ובהמשך תוכלו לבחור באיזו סמטה להתקדם‬ ‫מבין השלוש‪ :‬שוק הקצבים‪ ,‬שוק הבשמים או שוק הצורפים‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫אפשר לעבור מרחוב לרחוב במעברים קטנים‪ ,‬וכך להתרשם מההבדלים בין הרחובות; ברחוב‬ ‫הקצבים יש חנויות בשר רבות אך גם חנויות ירקות‪ ,‬חמוצים וכלי בית‪ .‬ברחוב הבשמים שוק מגוון‬ ‫מאוד‪ ,‬ובו חנויות תכשיטים‪ ,‬אלקטרוניקה ובגדים‪ .‬ברחוב הצורפים רבות מהחנויות אינן פעילות‪,‬‬ ‫למעט כמה חנויות אריגים‪.‬‬ ‫נתקדם עד לנקודת המפגש עם רחובות דוד והשלשלת ונפנה שמאלה‪ ,‬לרחוב השלשלת‪ .‬נפנה‬ ‫שמאלה לתוך "חאן א‪-‬סולטאן" (במקום יש שילוט)– מומלץ להיעזר במפה‪.‬‬ ‫רצועה מספר ‪ – 17‬ח'אן אל סולטאן‬ ‫דרך מבואה מסוגננת‪ ,‬בעלת מרפסות תלויות על גבי תומכות‪ ,‬נכנסנו אל חצר קטורה‪ ,‬מסביבה מבנים‬ ‫שונים‪ .‬החצר כיום מוזנחת‪ ,‬אך היא ידעה ימים יפים יותר‪.‬‬ ‫אנו נמצאים בחאן קדום אשר בו היו מתאכסנים סוחרים‪ ,‬עולי רגל ועוברי אורח‪ .‬היה זה חאן מפואר‬ ‫ומרווח אשר נבנה כנראה על ידי הסולטאן הממלוכי ברקוק בן המאה הארבע‪-‬עשרה‪ .‬במרכז החאן‬ ‫חצר פתוחה לשמיים‪ ,‬וסביבה היו חדרי האירוח‪ .‬הסחורות והבהמות נותרו בקומה הראשונה‪ ,‬ואילו‬ ‫האורחים לנו בקומה השנייה של החאן‪ .‬בקצה המבואה מצד שמאל ישנו גרם מדרגות שמוביל לגג‪.‬‬ ‫ניתן לעלות לתצפית מעל גגות השווקים‪.‬‬ ‫נצא מהחאן ונפנה שמאלה ברחוב השלשלת‪ .‬נתקדם במורד הרחוב עד הפנייה ימינה לכותל המערבי‬ ‫ושם נעצור‪.‬‬ ‫רצועה מספר ‪ – 18‬הספרייה הח'אלדית ‪ -‬ברכה חאן‬ ‫כאן בקטע זה מרוכזים מבנים רבים אשר נבנו בתקופתם של הממלוכים‪ .‬נביט מעלה אל חזיתות‬ ‫המבנים ונתרשם מהעיטורים הרבים‪ ,‬משילובי האבנים הצבעוניות‪ ,‬ממרפסות העץ התלויות‬ ‫ומהקשתות בעלות עיטורי הנטיפים‪.‬‬ ‫מימיננו הספרייה הח'אלדית ומקום קברו של ברכה ח'אן‪ .‬המבנה נבנה בשנת ‪ ,6121‬והוא שופץ‬ ‫במאה הארבע‪-‬עשרה על‪-‬ידי הממלוכים‪ .‬החזית מעוטרת באבלק וקשת כריות מעטרת את החלונות‪.‬‬ ‫מעל לחלונות קבועה כתובת הקדשה לאדם בשם ברכה ח'אן‪ ,‬שליט אסייתי שנקבר במבנה לצד שני‬ ‫בניו‪.‬‬ ‫כיום שוכנת במקום ספריית משפחת אל‪-‬ח'אלדי הידועה והמכובדת‪ ,‬המכילה אלפי כתבי יד וספרים‬ ‫מודפסים ביניהם ספר קוראן בן ארבע מאות שנה וספר חדית' (קובץ של מסורות שנמסרו בעל‪-‬פה)‬ ‫מקורי בן כאלף שנה‪ .‬בהמשך הרחוב שער השלשלת‪ ,‬שער כניסה להר הבית‪ ,‬דרכו נכנסים רק‬ ‫מוסלמים להר‪.‬‬ ‫לאחר שטעמנו טעמה של קדושת ירושלים באסלאם‪ ,‬וחזינו בבנייה המפוארת במשך מאות שנות‬ ‫שלטון האסלאם בירושלים‪ ,‬נשוב מכאן אל רחבת הכותל המערבי ושער האשפות‪ ,‬שם יסתיים סיורנו‪.‬‬ ‫המעוניינים יוכלו להמשיך לביקור ב"גן הארכיאולוגי ירושלים – מרכז דוידסון" ולהתרשם משרידי‬ ‫הארמונות האומיים מן המאות השביעית והשמינית‪.‬‬ ‫אנו מודים לכם על ביקורכם בירושלים ומקווים שתמשיכו ליהנות מיופיה של העיר ומאתריה‪.‬‬ ‫‪7‬‬