‫פרוגרמה פדגוגית חינוכית‬
‫לתיכון מיתרים ברנקו–וייס‬
‫כסלו תשע"ה‬
‫דצמבר ‪4102‬‬
‫אהרון עטיה‬
‫אדר' ניבה אבירם‬
‫עדו ארגמן‬
‫מנהל בית הספר‬
‫מנחת התהליך‬
‫מנהל אגף חינוך‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫מבוא‬
‫‪ -‬עמ' ‪3‬‬
‫הוראה ולמידה מכוונת הבנה בעידן כלכלת הידע‬
‫‪ -‬עמ' ‪4‬‬
‫עקרונות הליבה‬
‫‪ -‬עמ' ‪6‬‬
‫בינוי בית הספר‬
‫‪ -‬עמ' ‪8‬‬
‫המרחב הפתוח‬
‫‪ -‬עמ' ‪02‬‬
‫המבנה הגנרי‬
‫‪ -‬עמ' ‪09‬‬
‫מבנה המנהלות‬
‫‪ -‬עמ' ‪05‬‬
‫מבנה מרכז פיתוח חדשנות פדגוגית וקפיטריה‬
‫‪ -‬עמ' ‪06‬‬
‫מבנה מרכז מדעים‬
‫‪ -‬עמ' ‪02‬‬
‫מבנה אודיטוריום ומרכז אומנויות הבמה‬
‫‪ -‬עמ' ‪08‬‬
‫מבנה מרכז לסדנאות עמלניות ואומנות פלסטית‬
‫‪ -‬עמ' ‪08‬‬
‫מבנה מרכז תקשורת‬
‫‪ -‬עמ' ‪06‬‬
‫מרכז למידה‬
‫‪ -‬עמ' ‪06‬‬
‫מרכז ספורט וחינוך גופני‬
‫‪ -‬עמ' ‪92‬‬
‫מרחב אקולוגי‬
‫‪ -‬עמ' ‪92‬‬
‫נספחים‬
‫‪ .0‬סכמות בועות של צוות ההיגוי לבינוי בית הספר‬
‫– ניתוח והצגת עיקרי הרעיונות‪.‬‬
‫‪ -‬עמ' ‪99‬‬
‫‪ .9‬תוצרי השיחה עם מועצת התלמידים‪.‬‬
‫‪ -‬עמ' ‪39‬‬
‫‪ .3‬סיכומי מפגשי העבודה עם צוות ההיגוי לפי נושאים‬
‫‪-‬‬
‫מפגש ‪ – 0‬מפגש "בא לי"‬
‫‪ -‬עמ' ‪33‬‬
‫‪-‬‬
‫מפגש ‪ – 9‬סיור לימודי‬
‫‪ -‬עמ' ‪36‬‬
‫‪-‬‬
‫מפגש ‪ – 3‬דיון בנושאי הליבה‬
‫‪ -‬עמ' ‪40‬‬
‫‪2‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫מבוא‬
‫מועצה מקומית מיתר נמצאת לקראת תכנון בית ספר תיכון חדש של ‪ 36‬כיתות במגרש הממוקם‬
‫בכניסה ליישוב‪.‬‬
‫מנהל מחלקת החינוך ומהל בית הספר‪ ,‬בשיתוף ראש המועצה‪ ,‬יזמו הרכבת צוות היגוי ומפגשי עבודה‬
‫וחשיבה לטובת גיבוש פרוגרמה פדגוגית אשר תלווה את תכנון בית הספר‪.‬‬
‫צוות ההיגוי בהנחיית האדריכלית ניבה אבירם קיים ארבעה מפגשים בני ארבע שעות כל אחד וסיור‬
‫לימודי בבתי ספר באזור הדרום‪ .‬צוות ההיגוי כלל נציגים מהמועצה המקומית‪ ,‬מהצוות החינוכי של‬
‫בית הספר‪ ,‬ממשרד החינוך‪ ,‬ממכון ברנקו וייס‪ ,‬מועד ההורים ומומחי חינוך‪.‬‬
‫מפגשי העבודה של צוות ההיגוי העלו סוגיות ושאלות בנושא חזון הלמידה בבית הספר והתשתית‬
‫הערכית עליהם יתבסס תכנון בית הספר בהתייחס גם לפרוגרמה הכמותית המאושרת ע"י משרד‬
‫החינוך‪.‬‬
‫מטרת המפגשים היתה לפתוח שיח בנושאים הנוגעים לקשר שבין היעדים הרעיוניים והכלים‬
‫האדריכליים להשגתם ולאסוף תובנות פרוגרמתיות אשר ישמשו ככלי עבודה בידי הצוות המלווה את‬
‫התכנון לקראת תכנון מפורט עם אדריכל בית הספר‪.‬‬
‫מסמך זה מסכם את הנושאים שעלו ומחולק למספר פרקים בהתאמה‪.‬‬
‫כל פרק פותח בתיאור תמצית השיח שהתקיים בצוות ההיגוי ופירוט המלצות ליישום בתכנון המפורט‪.‬‬
‫שני אלו מבקשים יחד לשמש ככלי עבודה נוסף ומשלים לפרוגרמות של משרד החינוך‪ ,‬עבור המתכנן‬
‫והצוות אשר ילווה אותו מטעם הרשות וביה"ס‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫הוראה ולמידה מכוונת הבנה בעידן כלכלת הידע‬
‫במחצית השנייה של המאה ה‪ 06-‬ובתחילת המאה ה‪" 92-‬תפקידו" העיקרי של בית הספר היה להכשיר‬
‫עובדים למפעלי התעשייה שעלו ופרחו כפירותיה של המהפכה התעשייתית‪ .‬מכאן מבנה בית הספר וכיתת‬
‫הלימוד – מבוגר אחד מלמד תלמידים רבים‪ ,‬ומכאן תוכנית הלימודים הנגזרת מהמיומנויות הבסיסיות‬
‫שנדרשות מפועלי העתיד במפעלי התעשייה‪ .‬בתי הספר נראו ופעלו בתפיסה "תעשייתית"‪ ,‬היבטים של‬
‫התפתחות רגשית וקוגניטיבית מותאמת לשלבי ההתפתחות של התלמיד‪ ,‬כמו גם התייחסות ללמידה כחוויה‬
‫רגשית‪ ,‬לא היו במודעות ולא נלקחו בחשבון‪ .‬בשנים האחרונות עוברות מדינות המערב ממערכות תעשייתיות‬
‫למערכות מבוססות מידע‪ ,‬בהן למידה לכל החיים ויכולת התחדשות הן דרישות מרכזיות‪ .‬בחברות אלו אנשים‬
‫נדרשים להפוך ולהיות לומדים מוכוונים‪-‬עצמית‪ ,‬לדעת לחפש ידע מומחה במגוון תחומים‪ ,‬לשנות קריירה‬
‫במהלך החיים‪ ,‬ולפתח משמעות ויצירתיות‪ .‬יכולות אלו חשובות לא רק לשגשוג כלכלי‪ ,‬אלא גם לקידום‬
‫מעורבות חברתית‪ ,‬דמוקרטיה ותקשורת שוויונית‪ .‬למרות אתגרים אלו העומדים בפתחה של המאה העשרים‬
‫ואחת‪ ,‬מרבית בתי הספר עדיין פועלים כפי שעשו בתחילת המאה הקודמת‪ ,‬ואינם מעודדים למידה מעמיקה‬
‫וכישורים הנחוצים לחדשנות ויצירתיות‪ .‬היטיב לנסח זאת תלמיד בן ‪ 05‬מפינלנד בכנס של ה – ‪OECD‬‬
‫שנערך בארצו בחודש פברואר ‪:9209‬‬
‫‪“Teachers should help us use knowledge!” was the message from a 15-year-old‬‬
‫‪Finnish student. Standing up in front of 150 delegates, he pointed to his mobile‬‬
‫‪phone and said: “the entire world’s knowledge is accessible to us; we all have‬‬
‫‪phones and computers. We don’t need teachers to feed us knowledge; we want‬‬
‫‪them to help us use it”.‬‬
‫מה אומר לנו אותו תלמיד בן ‪ 05‬מפינלנד? הוא מציב למולנו מראה חדה ובהירה ואומר ראו נא‪ ,‬העולם‬
‫השתנה ורק אצלכם בבתי הספר העולם עומד מלכת‪ ,‬אנחנו צריכים שתסייעו לנו לפעול עם הידע העצום‬
‫הנגיש לנו בכל עת ובכל מקום‪.‬‬
‫המעבר לכלכלת הידע בעידן הפוסט תעשייתי הינו בעל הברית הקנאי ביותר לטוענים לצורך בשינויים ממעלה‬
‫שניה בדרכי ההוראה והלמידה בבתי הספר‪ .‬כלכלת הידע מבקשת לראות את בוגרי מערכת החינוך כמי‬
‫שיודעים לעורר שאלות; לעודד חשיבה של איפכא מסתברא‪ ,‬לפתח ידע חדש על פני שימור הידע הישן;‬
‫לחפש מקורות ידע בעידן בו הידע הופך לנגיש לכול; לייצר שיתופי פעולה בין עמיתים לעבודה‪ ,‬לפעול‬
‫בגמישות מחשבתית ומעשית‪ .‬במדינות רבות החלה לחלחל ההכרה כי ללא שינוי במבנה ההוראה והלמידה‬
‫במערכות חינוך‪ ,‬יתקשו אזרחיהן להתאים עצמן למעבר לכלכלת הידע החדשה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫מהן המיומנויות הנדרשות בעידן כלכלת הידע? צוותי מחקר בין תחומיים של ה – ‪ OECD‬הגדירו את‬
‫"מיומנויות המאה ה – ‪:"90‬‬
‫‪ .0‬שימוש בכלי תקשוב שימוש בכלים ממוחשבים מסוגים שונים לצורכי הוראה ולמידה‪ .‬היכולת לאתר‬
‫ולהשתמש בכלי תקשוב שונים בהתאם לצורך‪ ,‬ולשלב בין הכלים השונים לפי ערכם המוסף‪ .‬ניהול‬
‫וארגון מידע בתיקיות אישיות ואחסון ברשת‪ ,‬עבודה בריבוי חלונות תוך כדי שילוב יישומים ביניהם‪,‬‬
‫בניית מסד נתונים בתוכנת אקסל‪ ,‬יצירת גרף וניתוח תוצאותיו‪ ,‬עבודה עם כמה עמיתים במסמך‬
‫שיתופי בעזרת כלי גוגל ועוד‪ .‬למידה והכרה מתמדת של אמצעי תקשוב חדשניים המיועדים להוראה‬
‫וללמידה חדשנים‪.‬‬
‫‪ .9‬אוריינות מידע ותקשורת נגזרת של שפע המידע המצוי ברשת‪ .‬קיימת חשיבות רבה לטיפול מושכל‬
‫במידע‪ ,‬הכרת ייצוגיו השונים‪ ,‬איתור מידע רלוונטי בדרכים שונות (בהתאם לצורך בסוג המידע)‪,‬‬
‫הצלבת מידע ומיזוגו‪ ,‬הערכת מידע וייצוגו‪ ,‬לדוגמה יצירת טקסט דיגיטלי הכולל הפניות (קישורים)‬
‫בהתאם להקשר‪ ,‬חשיפה לאסטרטגיות שונות לחיפוש מידע‪ :‬שימוש באופרטורים‪ ,‬מילות מפתח‪ ,‬חיפוש‬
‫במאגרי מידע ומנועי חיפוש שונים‪.‬‬
‫‪ .3‬חשיבה ביקורתית ויכולת לפתור בעיות בין תחומיות בעולם דינמי המחייב חדשנות‪ ,‬יכולת חשיבה‬
‫וניתוח גבוהים‪ ,‬יש להכשיר את התלמידים להיות יזמים יצירתיים וממציאים מקוריים ושונים בחשיבתם;‬
‫בעלי יכולת לזהות קשרים חדשים בין מושגים‪ ,‬לזהות אסטרטגיות שונות בתהליך או במשימה;‬
‫תלמידים בעלי עמדות ודעות‪ ,‬יכולת ניבוי‪ ,‬פיתוח אינטואיציה‪ ,‬ספקנות‪ ,‬חשיבה ביקורתית‪ ,‬חקירה‬
‫ובחירה‪ ,‬חשיבה מטה קוגניטיבית‪.‬‬
‫‪ .4‬תקשורת שיתוף ועבודת צוות בעולם העבודה המודרני קיימת חשיבות ליכולתו של הפרט לעבודת‬
‫צוות‪ ,‬תוך כדי הבנה של המיומנויות שבהן יש לו יתרון יחסי‪ ,‬וכן צריכת מיומנויות שבהן הוא חלש‬
‫מחברים אחרים בצוות‪ ,‬היכולת לאפשר זרימה של מידע וידע בצוות‪ ,‬חלוקת משימות‪ ,‬למידה משותפת‬
‫למרות הפערים‪ ,‬תלמיד חזק יסכים לשתף גם את המתקשים ולסייע להם ועוד ( ‪Hackman, 1987,‬‬
‫‪). 1990, Hoegl & Gemuenden, 2001‬‬
‫‪ .5‬לומד עצמאי (‪ (Life Long Learning‬לומד עצמאי המתעדכן ולומד באופן שוטף‪ ,‬יוזם‪ ,‬בעל מוטיבציה‪,‬‬
‫פעיל ברשת האינטרנט וצורך מידע באופן מושכל‪ .‬על הלומד העצמאי לזהות את סגנון הלמידה המיטבי‬
‫שלו ולפעול לפיו‪.‬‬
‫‪ .6‬אתיקה ומוגנות ברשת המרחב הדיגיטלי מציב אתגרים חדשים בנוגע לשמירה על קניין רוחני‪,‬‬
‫שמירה על פרטיות ואתיקה ברשת; פיתוח מודעות ואחריות אישית וחברתית בקרב התלמידים;‬
‫הכשרה להתנהלות אתית ומוגנת ברשת‪ ,‬הכרת חוקי זכויות יוצרים ובעיקר התנהלות על פי ערכי מוסר‪.‬‬
‫הפרוגרמה המוצעת בזאת לתכנון הפיזי של בית הספר נסמכת על העקרונות החינוכיים – פדגוגיים ומסמך‬
‫"מיומנויות המאה ה – ‪ "90‬שפורטו לעייל ושואפת להתאמת המבנה הפיזי לעקרונות אלו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫עקרונות הליבה לתכנון הנדסי ואדריכלי של בית הספר‪.‬‬
‫‪ .0‬רב גוניות בתכנון – תכנון חכם המציע יחידות גרעין המאופיינות ע"י רב‪-‬גוניות של חללי פנים‬
‫וחוץ המזמנים רב גוניות של למידה ועשייה‪.‬‬
‫‪ .9‬רב‪-‬גוניות של חללים – כל מבנה בבית הספר יהיה מובנה ממארג של מרחבי למידה רב‪-‬‬
‫תכליתיים ומרחבי למידה ייעודיים בעלי איפיון מובהק למקצוע‪/‬סוג למידה‪.‬‬
‫‪ .3‬הלמידה בבית הספר הלימידה בבית ספר כוללת הוראה פרונטלית‪ ,‬התנסות מעשית‬
‫ואנטראקציה חברתית‪ .‬המרחב הפיזי צריך לייצר חללים המזמנים למידה שכזו‪.‬‬
‫‪ .4‬סגל המורים ומקום לכל מורה – מתוך ההבנה שהתפתחותם הפדגוגית‪-‬מקצועית של הצוותים‬
‫המקצועיים הינה ברובה תוך כדי עשייה ולמידה מעמיתים‪ ,‬המרחב הבנוי חייב לאפשר קיומו של‬
‫שיח פדגוגי של צוותי ההוראה והחינוך ע"י הקצאת חללים לצוותים המקצועיים‪ .‬ישנה חשיבות כי‬
‫שיח זה יתקיים בצמידות למקום בו מתרחשת הלמידה‪/‬ההוראה‪ .‬שקיפות בין חללי הלמידה‬
‫לחללים הציוותיים יכולה לתרום לקידום השיח הפדגוגי המקצועי‪.‬‬
‫סגל ההוראה יהיה מפוזר במרחב בית הספר לפי שיוך מקצועי ומכונס אל חלל חברתי אחד‬
‫במבנה המנהלות‪ .‬מתוך כך יש לספק מרחבים לשיתוף פעולה והתכנסות שוטפת של קבוצות‬
‫ההוראה במרחב בית הספר ולהבטיח מקום עבודה אישי לכל מורה בבית הספר עם זיקה‬
‫למקום עבור הצוות‪.‬‬
‫‪" .5‬לא עוד בית ספר" – מבנה בית הספר מבקש בחזותו להיות כזה המביא בשורה חדשה‬
‫וייחודית ובמקביל להיות מקושר לסביבתו הבנויה – מיתר‪.‬‬
‫‪ .6‬קהילה – בית הספר הוא בית הספר של ובתוך הקהילה‪ .‬להבדיל מבית ספר אזורי‪ ,‬קהילת‬
‫התלמידים מצטלבת ונפגשת במסגרות חברתיות שונות ביום יום; חוגים‪ ,‬משפחה‪ ,‬תנועות נוער‪,‬‬
‫נבחרות ספורט‪ ,‬להקות וכיוצ"ב‪ .‬כמו‪-‬כן קהילות הישוב (הורים‪ ,‬תנועות נוער‪ ,‬מתנדבים וכיוצ"ב)‬
‫הם חלק מהעשייה במרחב בית הספר‪.‬‬
‫‪ .2‬גמישות ‪ -‬נוכח התמורות המתרחשות בעולם בגישות לחינוך ולמבני חינוך ומתוך הבנה שבית‬
‫הספר יהיה חייב לענות על צרכים עתידיים לא ידועים או לא מוסכמים היום‪ ,‬על התכנון לאפשר‪,‬‬
‫בהיבטים מסוימים‪ ,‬גמישות בחלוקת החללים במבנים השונים‪.‬‬
‫‪ .8‬הצטיידות – מערכות וציוד לימודי תומכים ומותאמים לעידן הדיגיטאלי של זמננו ולצרכים‬
‫עתידיים‪ .‬מ"כיתה חכמה" המאובזרת בתשתית טכנולוגית מתקדמת‪ ,‬דרך מרחב אינטרנטי‬
‫אלחוטי ועד ריהוט נח לישיבה‪ ,‬עבודה והתכנסות‪ .‬בסוגייה זו יש לחשוב לשלב בעתיד ייעוץ של‬
‫אנשי מקצוע לענייני תשתית טכנולוגית ואנשי עיצוב לנושאים של ריהוט‪ ,‬עיצוב ואבזור החללים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫‪ .6‬תכנון ובניה מודעים סביבה – בית הספר‪ ,‬כולל חצרותיו‪ ,‬יתוכנן ויתחוזק עפ"י עקרונות הקיימות‪.‬‬
‫בתכנון המבנים והמרחב יש לתת את הדעת לסוגיות הנוגעות;‬
‫‪-‬‬
‫להעמדת מבנים נכונה אל מול כיווני אויר ושמש‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חומרי בניה והגדרת מעטפת בנין הנותנת את הדעת לסוגיות בידוד ואיטום ברוח תקן ‪5980‬‬
‫של המכון התקנים הישראלי‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫תכנון התומך בחסכון במים וחסכון באנרגיה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫תכנון המספק פתרונות אקוסטיקים מותאמים לצרכים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫תכנון המבטיח נגישות מיטבית לנכים אל כל חללי ומתקני בית הספר‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מתחם הפרדת פסולת בית ספרי‪.‬‬
‫‪ .02‬תכנון ועיצוב פנים ‪ -‬עם התקדמות תכנון בית הספר‪ ,‬צוות ההיגוי ימנה צוות מקצועי רב תחומי‬
‫אשר‪ ,‬בעצה אחת עם אדריכל בית הספר‪ ,‬יעסוק בתכנון דידקטי של כל מרחבי המבנים‬
‫הפנימיים והחוץ הגובלים בהתאם לצרכים תפקודיים פדגוגים‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫בינוי בית הספר‬
‫בית הספר העתידי צפוי להיבנות במגרש במרחב הכניסה ליישוב מיתר‪.‬‬
‫ככזה‪ ,‬מוטלים עליו שני תפקידים – להוות מרחב בנוי צנוע המותאם במימדים וחומר לאווירת‬
‫ה מרחב הכפרי של היישוב ובמקביל לייצר זהות ולהיבדל כמתחם ציבורי‪ ,‬חשוב ובעל ייחוד אשר‬
‫יתפש כ‪ LANDMARK -‬בכניסה ליישוב ולא כ"עוד בית ספר"‪.‬‬
‫קמפוס בית הספר מבקש לייצר תכנית בינוי המשקפת מארג הרמוני של מרחבי למידה במבנים דו‪-‬‬
‫קומתיים‪/‬מפולשים במרחב ירוק‪ ,‬מטופח ורב גוני‪.‬‬
‫מתוך ההנחה כי בית הספר הוא של הקהילה המקומית אשר נפגשת גם במסגרות מקבילות‪ ,‬על‬
‫הבינוי להציע פריסה המאפשרת מרחבים ייעודיים‪ ,‬לעיצוב וייחוד של כל קבוצת גיל בתוך המרחב‬
‫הכולל‪ ,‬ובמקביל את מרחבי המפגש וההשקה בין קבוצות הגיל השונות לטובת הפרייה הדדית‪.‬‬
‫תכנית הבינוי צריכה לתת מענה למבנה "מרכז לפיתוח חדשנות פדגוגית"‪ .‬מבנה זה יהווה עוגן‬
‫פדגוגי ונקד' ציון מרחבית (‪ )LANDMARK‬ומבקש בהופעתו במרחב לשדר חדשנות‪ ,‬יצירתיות‬
‫ומעוף‪.‬‬
‫תכנית הבינוי תציע מענה ל‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫מרחב כניסה משמעותי לבית הספר‬
‫‪-‬‬
‫מבני שכבה‪/‬שכבות – המבנה הגנרי‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מרכז פיתוח לחדשנות פדגוגית‬
‫‪-‬‬
‫מרכז מנהלה‪/‬מנהלות‬
‫‪-‬‬
‫אודיטוריום ומרכז לאומנויות הבמה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מרכז מדעים‬
‫‪-‬‬
‫מרכז סדנאות עמלניות ולאומנות פלסטית‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מרחב אקולוגי‬
‫‪-‬‬
‫מרכז תקשורת‬
‫‪-‬‬
‫אולם ספורט עם מרכז ספורט וחינוך גופני‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬להלן נקודות פרוגרמתיות מוצעות‪:‬‬
‫‪ .0‬מרחב הכניסה של בית הספר יהיה אל מרחב פתוח וירוק‪.‬‬
‫‪" .9‬בינוי קרוב" ‪ -‬מערך הבינוי מבקש לייצר‪ ,‬ממרחב הכניסה‪ ,‬רצף בנוי והמשכי של מבנים גנרים‬
‫משולב מרחבי חוץ תוך הישמרות מיצירת מרחב פרוס מידי‪ ,‬צחיח ופזור‪ .‬יש להציע חלופות‬
‫המציעות מרחב קומפקטי ונגיש להליכה מתונה ברגל אך גם להימנע מיצירת תחושת "צפוף‬
‫מדי"‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫‪ .3‬קו עיצובי התופר את מרכיבי הבינוי תוך מתן ייחודיות לכל מבנה לטובת זיהוי והזדהות של‬
‫"דיירי" המבנה ומתן אפשרות‪ ,‬אם על מעטפת הבנין או במרחב הכניסה החיצוני של המבנה‪,‬‬
‫לביטוי אישי של דייריו‪.‬‬
‫‪ .4‬מבנה "מרכז לפיתוח חדשנות פדגוגית" ‪ -‬תכנית הבינוי צריכה לתת מענה למבנה זה אשר‬
‫יהווה עוגן פדגוגי ונקודת ציון מרחבית (‪ )LANDMARK‬וככזה לשדר פיתוח וחדשנות בהופעתו‬
‫במרחב‪ .‬יש לחשוב על זיקה פיזית בין מבנה זה למבנה המנהלות ומועדון המורים‪.‬‬
‫‪ .5‬אודיטוריום המכיל ‪ 522-622‬מקומות ישיבה ובצמוד אליו מרכז ללימודי אומנויות הבמה‪.‬‬
‫‪ .6‬יש להבטיח אבחנה של מבנה ביה"ס ביחס למרחב הבנוי העתידי הגובל‪ ,‬שכונת המגורים‬
‫והמרכז המסחרי‪ ,‬ולהבטיח שלא יתפש כעוד שכונת מגורים‪.‬‬
‫‪ .2‬יש לחשוב על מיקום קרוב למרחב הכניסה של מבנים בעלי ייעוד קהילתי אשר יהיו משותפים‬
‫לקהילת בית הספר עם קהילות היישוב‪.‬‬
‫‪ .8‬מידת הקרבה בין‪-‬חטיבות (חט"ב וחט"ע) – בשל הבנת מורכבות הנושא והיתרונות והחסרונות‬
‫שבשילוב קבוצות גיל במרחב‪ ,‬סוגייה זו לא הוכרעה (מידת השילוב ומידת ההפרדה)‪ .‬מתוקף‬
‫כך מוצע להציג חלופות בינוי המציגות כיצד כל קבוצת גיל מקבלת את המרחב הפיזי (חוץ‬
‫ופנים) משלה לטובת התפתחות ועיצוב אישי‪ ,‬יצירת תחושת שייכות וגיבוש לצד מרחב ציבורי‬
‫בטוח עבור קהילה הטרוגנית המאפשר מפגשים אקראיים ומתוכננים בין קבוצות הגיל‪.‬‬
‫‪ .6‬סכמת הבינוי – תפישה ריכוזית מול התפישה הצירית ‪ -‬הועלו שתי תפישות בסיס לאופן‬
‫פריסת מרכיבי הבינוי של בית הספר‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫סכמה עוטפת מוקד מרכזי – חלל מרכזי הוא "לב בית הספר"‬
‫עטוף במבנים הגנרים‪ ,‬ביניהם מרחבים פתוחים‬
‫יעודים למבנים הנשפכים כולם ללב בית הספר‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫סכמה ציר לינארי – בית הספר נפרש ממרחב הכניסה בקצה‬
‫האחד עד למבנה עוגן פדגוגי בקצה השני לאורך ציר‪ .‬ציר זה הוא המרחב הציבורי המרכזי‬
‫(לב בית הספר)‪ ,‬ומשני עבריו רצף של מבנים עם חללי חוץ תופרים ביניהם‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫המרחב הפתוח‬
‫המרחב הפתוח של בית הספר הוא המחולל המשמעותי של אווירת בית הספר וחלק משמעותי‬
‫בעיצוב הדימוי בפני מבקריו והשוהים בו‪.‬‬
‫עליו להיות בעל זמינות גבוהה למפגשים חברתיים‪.‬‬
‫המרחב הפתוח צריך להי ות מגוון בהזדמנויות שהוא מחולל; ניתן יהיה למצוא מגוון רחב של פינות‬
‫ישיבה אינטימיות המהוות הזדמנות לשיחה בין מורה לתלמיד‪ ,‬למפגש לימוד של מורה עם קבוצה‪,‬‬
‫מקום לשיעורים בחוץ‪ ,‬מקום למפגשים אקראיים בין תלמידים‪ ,‬ובלי שאלו יופרעו או יפריעו למפגשים‬
‫אחרים המתרחשים במרחב בו זמנית‪.‬‬
‫העושר יהיה פועל יוצא של תפישת המארג ההרמוני המשלב מרחבי למידה במבנים דו‪-‬קומתיים‬
‫במרחב ירוק מטופח ורב גוני‪.‬‬
‫מעצם המיקום הגיאוגרפי של בית הספר ברוב הימים לאורך השנה ניתן ליהנות מהמרחב הפתוח‬
‫ולכן חשיבותו כחלק ממרחב הלימוד משמעותי‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬להלן נקודות פרוגרמתיות מוצעות‪:‬‬
‫‪" .0‬מרחב ירוק" – רצף של חללי חוץ מגוננים ומדושאים משלובים ריצוף "המתגלים" עם השיטוט‬
‫במרחב‪.‬‬
‫‪ .9‬מרחב המספק חצרות רבות מותאמות לשכבות הגיל השונות אשר יתנו מענה ויזמנו שהייה‬
‫בחוץ בטוחה ומותאמת לצרכים שונים ומגוונים‪.‬‬
‫‪ .3‬המרחב צריך לספק מרחבים פתוחים בגדלים שונים ובמצע מגוון (דשא‪ ,‬מצע גרגירי לסוגיו (לא‬
‫טוף)‪ ,‬ריצוף וכד') המאפשרים משחק מגוון ומשחקי כדור‪ ,‬נגישים בהפסקות וקרובים למבנים‪,‬‬
‫מבלי להיתפש כיעודיים‪.‬‬
‫‪ .4‬יש לדאוג למרחבי כינוס מותאמים לשכבה ‪ /‬חטיבה ‪ /‬ולקהילת בית הספר פזורים במרחב‬
‫הפתוח‪.‬‬
‫‪ .5‬מרחב פתוח הכולל מרחב כינוס בית ספרי משולב שיפוע ודירוג קלים (אמפיתארטרון) ויהיה‬
‫מזמן לישיבה ולהתכנסות של כ‪ 0222-‬איש ולמצבי שהייה מגוונים ביום יום‪.‬‬
‫‪ .6‬יש לספק פינות ישיבה ופינות עבודה מוצלות רבות במרחב הפתוח‪.‬‬
‫‪ .2‬מוצע לראות את המרחב החיצוני כחלק מהחלל הפנימי וליצור קשר ישיר ביניהם לפעילות‬
‫לימודית היכולה להתרחש בשני המרחבים כבאחד‪ .‬לדוגמא‪ :‬כתות אם‪ ,‬מתוקף היותן במבנה‬
‫אשר לו קומה ראשונה צמודת קרקע‪ ,‬יכולות "לאמץ" שטח גינה משלהן וככזה יציאה ישירה‬
‫מהכיתה לפעילות אינטימית של כיתה בחצרה‪ ,‬ובכך הגדלה של החלל הנתפש של הכיתה‪.‬‬
‫‪01‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫‪ .8‬ב עזרת פיתוח מינימליסטי יש לאפשר התכנסויות מגוונות במרחב הפתוח; פינות למידה תחת‬
‫פרגולה או פתוחות למפגש של כיתה (כ‪ 35-‬תלמידים) ולימוד בחוץ‪ ,‬אפשרויות לישיבה על‬
‫ספסל בצל לשיחות אינטימיות ברמה של מורה ותלמיד‪ ,‬אפשרויות לעבודה (שולחנות) מחוץ‬
‫לכיתה לטובת הכנת שיעורי בית בקבוצות קטנות‪ ,‬טריבונה מעגלית למפגש חברתי של קבוצה‬
‫קטנה‪ ,‬פינות ישיבה מגוונות מעץ‪ ,‬מקורות‪ ,‬פינות המאפשרות מצבי מפגש ולימוד שונים; מורה‬
‫יושב על דשא עם קבוצת תלמידים‪ ,‬מקום לשיעורים בחוץ‪ ,‬וכדומה‪.‬‬
‫‪ .6‬חצר בית הספר מאפשרת אינטראקציה בין גילאית במשחקים ובפעילויות‪ .‬לטובת כך הפינות‬
‫צריכות להיות כאלה ש"רואים" אותם ‪ /‬נצפות – תחושה שנוח להם לשהות בבית ספר‪.‬‬
‫‪ .02‬יש לשאוף לתכנון נופי אשר לא ידרוש גדרות בנויים כתוצאה מהפרשי מפלס משמעותיים‬
‫במרחב הפתוח או כדי לתחום איזורים‪.‬‬
‫‪ .00‬יש לשאוף לתכנון נופי אשר ייצור בתוכו את הריהוט של המרחב ויצמצם הצורך בשילוב של‬
‫מוצרי מדף של ריהוט גן וחצר‪.‬‬
‫‪ .09‬נצפות – יש להבטיח נצפות מפנים המבנים של כל חללי החוץ לטובת בטחון הנעשה בחצר‪.‬‬
‫‪ .03‬שילוב שבילי אופניים המובילים לבית הספר ומתן גישה וחניה לילדים רוכבים אל מרחב‬
‫הכניסה‪.‬‬
‫‪ .04‬מעבר למתן מענה כמותי לחניות עבור מורים‪ ,‬ילדים נוהגים‪ ,‬אופניים‪ ,‬תחנות הסעה והורדה‬
‫ציבורית ופרטית ‪ -‬יש להבטיח בתכנון חווית הורדה והגעה לבית הספר בטוחה‪ ,‬מרווחת ונגישה‪.‬‬
‫‪00‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫המבנה הגנרי‬
‫המרחב הבנוי מבקש‪ ,‬כאמור‪ ,‬להיות מארג של מבנים גנרים הנתפרים בקו עיצובי אחד תוך יצירת‬
‫ייחודיות וזהות עצמאית לכל מבנה‪.‬‬
‫המבנה הגנרי הוא 'בית' עבור כתות האם ‪ /‬שכבת הגיל שהולכת יחד לאורך שנות לימודיה בבית‬
‫הספר‪ .‬שכבת הגיל מתפתחת במהלך שנים אלה להיות קהילה אחת מתוך כמה המרכיבות את‬
‫קהילת בית הספר ויש לראות ב"בית" תשתית להתפתחותה כקהילה‪.‬‬
‫קהילה שכזו כוללת גם את הצוותים המקצועיים מהסגל החינוכי של בית הספר ש'בית' זה צריך‬
‫לתת להם מקום‪.‬‬
‫המבנה הגנרי מהווה במקרים אחרים‪ ,‬בית עבור מקצוע‪ ,‬תחום דעת ועשייה – גם ככזה עליו לספק‬
‫את כל צרכי משתמשיו כבית‪.‬‬
‫כמו 'בית'‪ ,‬הוא רוצה להיות מחובר לסביבתו בצורה מובהקת (למבט ולתנועה) ‪ -‬לאפשר ולהעשיר‬
‫את ההזדמנויות ללימוד ומפגש מעבר ללימוד המסורתי בחלל הכיתה‪ ,‬להציע עושר של חללים‬
‫המייצרים הזדמנויות למגוון סוגי לימוד מציבורי לפרטי ומפנים לחוץ‪.‬‬
‫כמו 'בית' גם הבית השכבתי רוצה להיות מקום 'חם'‪ ,‬אסתטי ומסביר פנים למורים וילדים כאחד‬
‫וכזה המייצר תחושת שייכות אשר נתגלתה כהכרחית לתהליכים חינוכיים‪ ,‬פיתוח הביטחון העצמי‬
‫והרגשת הביטחון שהם תשתית איכותית להתפתחות והצלחה‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬להלן נקודות פרוגרמתיות מוצעות‪:‬‬
‫‪ .0‬התכנית תציע דגם עקרוני של מבנה עם מאפייני זהות ייחודיים למבנה הבודד בהתאם לייעודו‪.‬‬
‫‪ .9‬המבנה הגנרי יהיה בן שתי קומות המציע קשר בין קומתי‪ ,‬חלל ותנועה המאפשרים מגוון מצבי‬
‫מפגש ולימוד (מהאינטימי לפתוח)‪.‬‬
‫‪ .3‬יש להציע שתי חלופות למבנה הגנרי;‬
‫‪-‬‬
‫חלופת דגם בודד לשכבה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חלופת דגם לשתי שכבות לימוד‬
‫המאפשר זהות ומרחב בית לכל שכבה‬
‫תוך יצירת מרחב למפגש‪.‬‬
‫‪ .4‬לא כל הכיתות צריכות להיות בעלות חלל גיאומטרי זהה‪ ,‬יש מקום לכיתות מלבניות ‪ /‬ריבועיות‬
‫"פינות" מעגליות אשר במקביל לא יכתיבו אילוצים כי אם אפשרויות‪.‬‬
‫‪ .5‬מבנה המשלב חללים ייעודים למקצוע וחללים רב תכליתיים ללמידה מגוונת‪.‬‬
‫‪02‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫‪9‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ .6‬בכל מבנה ‪ 9‬כיתות צמודות אשר המחיצה ביניהם תהייה מחיצה אקוסטית ניידת ותאפשר פתיחת‬
‫החלל לחלל גדול אחד‪.‬‬
‫‪ .7‬מקום לסגל מקצועי – בכל מבנה גנרי חדרים לצוות מקצועי מסגל ההוראה הנראה ובעל שקיפות‬
‫יחסית למרחב הציבורי של המבנה‪ .‬אפשר לבחון שילוב של חדר הסגל המקצועי בין שתי כיתות עם‬
‫שקיפות אל תוך הכיתה (דגם שער הנגב)‪ .‬חללי הסגל המקצועי במבנה הגנרי יכללו‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫פינות עבודה אישיות לכ‪ 8-6-‬מורים‬
‫‪-‬‬
‫חלל ישיבה לעבודה משותפת‬
‫‪-‬‬
‫מטבחון ופינת ישיבה לאכילה‬
‫כמו‪-‬כן‪ ,‬יש לשלב במבנה ‪ 4‬חדרים נוספים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫חדר לעבודה בקבוצות קטנות של עד‪ .05 -‬חדר זה יכול להיות עם שקיפות יחסית למרחב‬
‫הציבורי‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חדר למפגשים אינטימיים ברמת שקיפות נמוכה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חדר לרכז‪/‬ת שכבה‬
‫‪-‬‬
‫חדר יועץ‪/‬ת השכבה‬
‫המרחב לסגל המקצועי יהיה משולב וכחלק מהחללים הייעודיים ולא יהיה אגף נפרד‪.‬‬
‫‪ .8‬חדרי הספח המוקצים מפרוגרמות של משרד החינוך ישולבו במבנים הגנרים וישמשו גם כחדרי‬
‫מקצוע יעודים‪.‬‬
‫‪03‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫‪ .6‬קשר פנים חוץ ‪ -‬החיבור בין חללי הפנים לחוץ יהיה בשתי רמות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫ברמה הכללית הקשר יהיה בין החצר המרכזית ל"בית" באמצעות החלל המרכזי של הבית‬
‫וכניסותיו‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מתוך הבנת הפוטנציאל בהיות המבנה מבנה 'צמוד קרקע'‪ ,‬יש לאפשר יציאה גם מכיתות‬
‫הלימוד למרחב חיצוני מוגדר‪ .‬מטרת מרחב זה הוא הרחבה של המרחב הכיתתי הנתפש‬
‫והפעיל‪ .‬ע"י תכנון נוף מינימאלי ו"ניכוס" חלק מהמרחב הפתוח הסמוך לכיתה לטובת השימוש‬
‫שלה ייתפש השטח כמאין "חצר פרטית" של הכיתה‪ .‬במרחבים אלה יש לאפשר הצבת‬
‫שולחנות ניידים‪/‬נייחים ו‪/‬או ספסלי מדרגה בנויים למפגשי לימוד קטנים‪.‬‬
‫‪ .02‬מבואות ופרוזדורים ‪ -‬ככלל יש להימנע מסכמה הנובעת מתפיסת כיתות לאורך מסדרון‪ .‬יש לראות‬
‫את חללי המעבר של המבנה כחללי שהייה המאפשרים פינות למידה‪ ,‬עבודה בקבוצות קטנות‬
‫וליחידים‪ ,‬פינות מחשב‪ ,‬פינות למפגש א‪-‬פורמאלי לקבוצות קטנות ולהתכנסות שכבתיות‪ .‬יש לעגן‬
‫אפשרויות אלה בתכנון ריהוט קבוע או 'חצי קבוע' (נשלף)‪.‬‬
‫‪ .00‬יש לתכנן מקום ייעודי מותאם ללוקרים בנישות מובנות בכמות מותאמת למס' התלמידים אשר‬
‫המבנה מהווה להם בית‪.‬‬
‫‪ .09‬יש לתכנן מקום ייעודי ומותאם לתצוגת תוצרים של הלמידה בנישות מובנות‪.‬‬
‫‪ .03‬בכל מבנה גנרי חלל פנים מרכזי הכולל איזור בימתי (שקוע או מוגבה) המאפשר כינוס ברמת‬
‫השכבה והפתוח בחלקו למרחב החוץ המיידי וה"משוייך" למבנה‪.‬‬
‫‪ .04‬חללים מוארים טבעי ‪ -‬שקיפות וסגירות החלל – חלוקה מאוזנת בין שקיפות של חללי הכיתה‬
‫למרחב הציבורי ובין המרחב הציבורי לחוץ לבין פני קיר חשופים לתלייה‪ ,‬תערוכות וביטוי אישי של‬
‫תושבי הבית הן בכיתה ובמרחב המשותף‪.‬‬
‫‪ .05‬שקיפות – דלתות הכיתות יהיו עם צוהר המאפשר מבט אל העשייה בתוך החלל‪ .‬כמו‪-‬כן יש מקום‬
‫לבדוק ולהציע שקיפות בין חללי הלימוד עצמם (הכיתות) והמרחב הציבורי ו‪/‬או מרחבי הסגל (מודל‬
‫שער הנגב)‪.‬‬
‫‪ .06‬מרפסות – במבנים דו‪-‬קומתיים יש לבחון שילוב של מרפסות בקומה ב' כדי לחבר את חללי הפנים‬
‫הכיתתים ו‪/‬או הציבוריים עם המרחב החיצוני‪.‬‬
‫‪ .02‬בכל מבנה גנרי יש לשלב חדר מזכירות השכבה‪.‬‬
‫‪ .08‬שירותים ציבוריים – יש לתת תשומת לב יתרה בתכנון מכלולי השירותים ולתת את הדעת לתאורה‬
‫טבעית‪ ,‬איורור טבעי‪ ,‬נוחיות ואסתטיקה‪ .‬יש להבטיח גישה וניצפות נוחים במקביל להצנעה בבחירת‬
‫המיקום במרחב המבנה‪.‬‬
‫‪ .06‬כיתה אקוסטית – יש לדאוג בכל מבנה לכיתה אחת שתתתוכנן ותוגדר ככיתה אקוסטית‪.‬‬
‫‪ .92‬לוח הודעות אלקטרוני – בכל חלל ציבורי של מבנה גנרי‪.‬‬
‫‪04‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫מבנה המנהלות‬
‫צוות ההיגוי לא עסק הרבה בשאלת אופיו של מבנה המנהלה ‪ /‬מנהלות‪ ,‬המפורט להלן מנוסח מתוך‬
‫רוח הדברים שעלו‪.‬‬
‫בנין המנהלה הוא המבנה הייצוגי של בית הספר‪ ,‬אליו מגיעים מבקרים מתוך קהילת בית הספר‬
‫ומחוצה לה ובו יושב "סגל הקהילה"‪.‬‬
‫אם מבנה ה"בית" הוא של משפחת קבוצת גיל‪ ,‬הרי מבנה המנהלה הוא של הקהילה כולה‪ ,‬מורים‬
‫תלמידים ואורחים כאחד ככזה עליו להיות "חלון הראווה" של בית הספר לקהילה‪ ,‬להיות מבנה‬
‫מרשים‪ ,‬מכבד ומכניס אורחים‪.‬‬
‫מבלי לסתור את האמור לעיל‪ ,‬מבנה המנהלה הוא ה"בית" של הסגל‪ ,‬וככזה עליו להיות כעוד בית‬
‫בקהילה תוך עיצוב אופיו הייחודי‪ .‬הבית נתפש כ"בית המורים" המאגד את כל צוותי ההוראה‬
‫המפוזרים במרחב הבנוי לקהילה חברתית מקצועית אחת וככזה עליו להיות מטופל תכנונית‬
‫ועיצובית‪.‬‬
‫מוצע כי מבנה המנהלה יהיה מורכב משני אגפים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫האזור הציבורי – משולבים בו המזכירות הראשית‪ ,‬מועדון המורים ומרחב ציבורי משותף אליו‬
‫מגיעים כל מבקריו ומשתמשיו אשר יתפש כמאין "כיכר הקהילה"‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫איזור משרדי ההנהלה ו"מועדון המורים" המבקש להיות האזור הפרטי יותר‪ .‬באיזור זה ישולבו‬
‫גם פינות עבודה אישיות לצוות ההוראה שאינו "מפוזר" במבנים הגנרים‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬להלן פרוגרמה תכנונית מוצעת למבנה המנהלה‪:‬‬
‫‪ .0‬מיקום‪ :‬מתוך תפישה שמנהל בית הספר והסגל צריכים להיות ולהיתפש כצופים וזמינים במרחב‬
‫בית הספר‪ ,‬בנין המנהלה צריך להיות סמוך ל"לב" בית הספר הנתפש‪ .‬אין זה אומר בהכרח‬
‫במרכז הפיזי‪.‬‬
‫‪ .9‬מזכירות בית הספר‪:‬‬
‫‪ 9.0‬היא קבלת הפנים של הבניין ‪ /‬של בית הספר‪ .‬מרחב המזכירות נתפש כ"כיכר העיר"‪ ,‬וככזה‬
‫צריך להיות פתוח וצופה אל "לב בית הספר"‪.‬‬
‫‪ 9.9‬עמדת המזכירות הראשית – דלפק פתוח‪ ,‬רחב ומזמין‪ ,‬מותאם ל‪ 9-‬עמדות עבודה עם‬
‫משרד אחורי צמוד לשירות המזכירות‪ .‬המשרד הצמוד יאפשר מבט וקשר ישיר עם הדלפק‪.‬‬
‫‪ .3‬מועדון המורים‪ :‬מרחב אחד גדול לא רגולרי כדי לאפשר בתוכו מגוון פינות שהייה‪:‬‬
‫‪ 3.0‬להתכנסות של כ‪ 022-‬חברי סגל סביב שולחנות קפה‪ ,‬ספות ישיבה וכד'‪.‬‬
‫‪ 3.9‬ישיבה "סלונית"‪ ,‬לא פורמאלית‪ ,‬להרגעות ולמפגשים חברתיים קטנים‪.‬‬
‫‪05‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫‪ 3.3‬שולחן ישיבות גדול בחלק מהחלל אשר מופרד ויכול להיסגר לפגישות צוות רחב אך בשוטף‬
‫מהווה מקום פתוח‪.‬‬
‫‪ 3.4‬מטבחון פתוח ושולחנות ישיבה‪.‬‬
‫‪ 3.5‬קשר ישיר לגינה חיצונית פרטית אשר מופנית לכיוון שקט יותר ואינטימי של המרחב‬
‫הפתוח של בית הספר‪.‬‬
‫‪ 3.6‬קיר ללוח הודעות אלקטרוני‪.‬‬
‫‪ .4‬זיקה עם המרכז לפיתוח חדשנות פדגוגית – בתכנון תכנית הבינוי יש להציע קשר וקירבה בין‬
‫מבנה המנהלות בכלל ובפרט מועדון המורים עם המרכז לפיתוח חדשנות פדגוגית‪ .‬חצר‪/‬פטיו‬
‫משותפת‪ ,‬או שביל מקורה בין חזיתות צופות‪.‬‬
‫מבנה מרכז פיתוח לחדשנות פדגוגית‬
‫המרכז לפיתוח חדשנות פדגוגית יהווה עוגן פדגוגי ונקד' ציון מרחבית (‪ )LANDMARK‬ועליו לשדר‬
‫פיתוח וחדשנות בהופעתו במרחב‪.‬‬
‫המבנה ישלב את המרכז לפיתוח פדגוגי‪ ,‬אשר יהווה פלטפורמה לחדשנות פדגוגית וככזה יכלול‬
‫כיתות סימולציה‪ ,‬כיתת לימוד והרצאה למורים‪ ,‬ספריה מקצועית‪" ,‬חדרי שקט" לעבודה אישית‬
‫במנותק מהמולת בית הספר וכיוצ"ב‪ .‬כמו‪-‬כן המרכז יהווה בית לספריה ומרכז מידע של בית הספר ‪.‬‬
‫שילוב של הקפיטריה של בית הספר במבנה זה יכולה להוות חלופה אחת למיקום עבור קפיטריה‬
‫אשר תתפקד ותעוצב בסגנון של קפיטריות אוניברסיטאיות‪.‬‬
‫לטובת תכנון מפורט למבנה זה‪ ,‬יש להקדיש שיח וניסוח פרוגרמה ייעודית של צוות היגוי עם אנשי‬
‫מקצוע לפיתוח פדגוגי‪.‬‬
‫‪06‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫מבנה מרכז מדעים‬
‫מרכז המדעים הוא מבנה גנרי ייעודי לתחום המדעים וכמרכז ‪ -‬ישרת את כל שכבות בית הספר‪.‬‬
‫כמרכז גם הוא מאמץ את כל האיכויות של מבנה גנרי כפי שהוגדרו לעיל‪.‬‬
‫בשונה מהגדרת מבנה גנרי לשכבת גיל‪ ,‬במוקד המרכז יהיו חדרי הצוות וחדרי ההכנה‪ ,‬נצפים‬
‫וצופים על התנועה במבנה‪ ,‬באופן שכל המרכז יתפש כמרכזו של הצוות המקצועי לתחום המדעים‬
‫פתוח ונגיש לתלמידי בית הספר לעשייה לימודית ומחקרית בתחום‪.‬‬
‫בתכנון ועיצוב מרכז המדעים יש לשים דגש על מרכז עכשווי‪ ,‬מקצועי עם מערכות ומעבדות‬
‫מאובזרות ומתקדמות ללמידה בנוסף לתכנון עפ"י פרוגרמות רלוונטיות של משרד החינוך‪.‬‬
‫יש לראות את מרכז המדעים עם זיקה למרחב האקולוגי של בית הספר כפי שמוצג בפרק "מרחב‬
‫אקולוגי"‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬להלן נקודות פרוגרמתיות מוצעות‪:‬‬
‫‪ .0‬שקיפות בעיצוב המרחב הציבורי ‪ -‬המרחב הציבורי של מרכז המדעים צריך להוות מרחב‬
‫המשקף את העשייה בו; שקיפות אל חללי המעבדה‪ ,‬נוכחות של המוקדם‪/‬המוקדים הלוגיסטים‬
‫במרכז התפישתי‪ ,‬חדרי ההכנה‪ ,‬מתקנים מובנים בנישות לתוצרי העשייה במרכז‪.‬‬
‫‪ .9‬יש להימנע ממרחב אטום לתנועה בלבד בין חללים יעודיים אטומים‪.‬‬
‫‪ .3‬הצטיידות – במעבדות‪ ,‬בחדרי הצוות וחדרי ההכנה יש לדאוג למערכות וציוד לימודי תומכים‬
‫ומותאמים לעידן הממוחשב של זמנינו ולצרכים עתידיים‪.‬‬
‫‪ .4‬מרכז לצוות המקצועי (מורים ולבורנטים) – המרכז יכלול‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫פינות עבודה אישיות ל ‪ 8-02‬מורים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חלל ישיבה לעבודה משותפת‬
‫‪-‬‬
‫מטבחון ופינת ישיבה לאכילה‬
‫‪-‬‬
‫חדרי הכנה גדולים משמעותית מהקבוע בפרוגרמה של משרד החינוך‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מחסן‪/‬מחסני ציוד גדולים‪.‬‬
‫‪ .5‬יש לשלב במבנה ‪ 9‬חדרים נוספים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫חדר לעבודה בקבוצות קטנות של עד‪ .05 -‬חדר זה יכול להיות עם שקיפות יחסית למרחב‬
‫הציבורי‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חדר למפגשים אינטימיים ברמת שקיפות נמוכה‪.‬‬
‫‪ .5‬במידה והמבנה יהיה בן שתי קומות יש לדאוג לחלל ציבורי פתוח בין הקומות וליצור תחושה של‬
‫מרכז אחד‪ .‬כמו‪-‬כן למקם בכל קומה מרכז לצוות המקצועי‪.‬‬
‫‪ .6‬כיתות המעבדה – כיתות המדעים לא יעוצבו בהכרח באופן המסורתי של עיצוב כיתות (שורות‬
‫וטורים)‪ .‬יש לדאוג לכיתות מוארות‪ ,‬מצוידות‪ ,‬עם מערכות ריהוט חדשניות לעבודה בקבוצות‬
‫קטנות סביב מרכז ניסוי (כיור ומשטח)‪ ,‬פיזור של ארונות אחסון בנישות בקיר בהיקף הכיתה‪.‬‬
‫יש לתכנן מחיצה אקוסטית ניידת בין זוג אחד של כיתות מעבדה כדי לאפשר הגדלת הכיתה‬
‫למרחב לימודי אחד‪.‬‬
‫‪07‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫‪ .2‬גג לימודי – גג מרכז המדעים צריך להיות מטופל וגמור באופן שיאפשר קיום מרחב ועשייה‬
‫לימודית ללמידת חקר כמו חממות‪ ,‬גג מגונן‪ ,‬תחנת מזג האוויר וכיוצ"ב‪.‬‬
‫מבנה אודיטוריום ומרכז אומנויות הבמה‬
‫את מבנה האודיטוריום יש לתכנן עבור כ‪ 522-622 -‬מושבים ואשר יאפשר העלאת מופעים והצגות‬
‫מקצועיות‪.‬‬
‫כחלק ובצמידות למבנה האודיטוריום ייבנה המרכז לאומנויות הבמה‪ ,‬עם חלל "פואיה" בו תשוקף‬
‫העשייה האומנותית פתוח לקהילת בית הספר וקהילת היישוב‪.‬‬
‫לטובת תכנון מפורט למבנה זה‪ ,‬יש להקדיש שיח וניסוח פרוגרמה ייעודית של צוות היגוי עם אנשי מקצוע‬
‫מתחום לימודי האומנות בבית הספר‪.‬‬
‫מבנה מרכז לסדנאות עמלניות ואומנות פלסטית‬
‫בהתייחסות לסדנאות עמלניות הכוונה לאפשר התפתחות של מרכז סדנאות מקצועיות כדוגמאת;‬
‫סדנאת אופנה ותפירה‪ ,‬מכונאות‪ ,‬נגריה‪ ,‬סדנאת אלקטרוניקה וכיוצ"ב‪.‬‬
‫תחום האומנויות הפלסטיות והסדנאות העמלניות יכול להתפתח במרכז אחד כחלק מתפישת‬
‫המבנים הגנרים‪.‬‬
‫ככזה‪ ,‬גם הוא מאמץ את כל האיכויות של מבנה גנרי כפי שהוגדרו לעיל‪.‬‬
‫בהבדלה מהגדרת מבנה גנרי לשכבת גיל‪ ,‬במוקד המרכז תהייה היצירה – חשופה ומוצגת כלפי‬
‫החללים הציבוריים של המבנה בתוכו פנימה ומתוכו החוצה אל מרחב בית הספר‪.‬‬
‫בתכנון מרכז זה יש לשים לב על קשר ישיר עם החוץ‪.‬‬
‫חללים רב תכליתיים ‪ -‬חללי הסדנאות יהיו גדולים מכיתה‪ ,‬מאובזרים ועם תשתיות באופן שיאפשרו‬
‫שימוש לייעודים שונים בהתאם לצרכים משתנים של בית הספר‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬להלן נקודות פרוגרמתיות מוצעות‪:‬‬
‫‪ .0‬המרכז יכלול ‪ 3-4‬סדנאות עמלניות ו‪ 3-4-‬סדנאות לאומנות הפלסטית‪.‬‬
‫‪ .9‬חלל חוץ לכיתה ‪ -‬כל סדנא הממקומת בקומת קרקע תיפתח לחצר מוגדרת ("כיתת חוץ")‬
‫ומוצלת בשטח של כ‪ 32-‬מ"ר באופן שתתאפשר יציאה של העשייה והיצירה החוצה‪.‬‬
‫החזית הגובלת עם החצר תהיה חזית שקופה ברובה לטובת חלל נתפש גדול יותר‪ ,‬קשר ישיר‬
‫של מבט עם החוץ והחצר הייעודית‪ ,‬וכניסה של אור טבעי‪ .‬בתכנון הפניית הכיתות יש לקחת‬
‫בחשבון הפנייה שלא תייצר אילוצים כתוצאה משמש ישירה וכד'‪ .‬כל סדנא הממוקמת בקומה‬
‫עליונה תאפשר יציאה לעבודה במרפסת‪ .‬בחצר‪/‬מרפסת עבודה שכזו יש לספק משטחי עבודה‬
‫עמידים המאפשרים פיסול‪ ,‬ציור‪ ,‬עבודה עם מכונות וכיוצ"ב‪.‬‬
‫‪08‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫‪ .3‬שקיפות בעיצוב ‪ -‬המרחב הציבורי של המרכז צריך להוות מרחב המשקף את העשייה בו‪.‬‬
‫הסדנאות צריכות להיות שקופות למרחב הציבורי כמספרות על המתרחש ומזמנות להשתתפות‪.‬‬
‫‪ .4‬יש להימנע ממרחב אטום לתנועה בלבד בין חללים יעודיים אטומים‪.‬‬
‫‪ .5‬המבנה צריך לאפשר הצגת תוצרים בתוכו‪ ,‬בסביבתו החיצונית וכמחוות של התפנות שדות‬
‫במעטפת החיצונית של הבנין ליצירה ותצוגה‪.‬‬
‫‪ .6‬לכל סדנא יש להצמיד מחסן חומרים בשטח של כ‪ 02-‬מ"ר‪.‬‬
‫‪ .2‬לכל סדנא יש לספק תשתית של מים זורמים‪ ,‬כיור עם משטח של כ‪ 9.5-‬מ"א לריכוז כלים‬
‫ואביזרים ועל מנת לאפשר רב תכליתיות בשימוש בחלל‪.‬‬
‫‪ .8‬למרכז יהיה מרכז מורים מקצועי כדוגמת המבוקש במבנה גנרי‪.‬‬
‫מרכז תקשורת‬
‫מרכז התקשורת יכלול אולפן רדיו חינוכי‪ ,‬סדנא לתקשורת כתובה ואולפן למגמת קולנוע‪.‬‬
‫מרכז התקשורת יכלול אולפן משדר וחדרי תמיכה כדוגמת חדר עריכה‪ ,‬הקלטה‪ ,‬מחסן וארכיון‪,‬‬
‫משרד שדרים וחדר התכנסות לצוות המרכז‪.‬‬
‫מרכז קולנוע יכלול אולפן צילום מקצועי‪ ,‬חדרי עריכה‪ ,‬מחסן חומרים‪.‬‬
‫המרכז צריך לשלב כיתות לימוד ללימודי התקשורת‪.‬‬
‫במוקד המרכז תהייה היצירה – חשופה ומוצגת כלפי החללים הציבוריים של המבנה בתוכו פנימה‬
‫ומתוכו החוצה אל מרחב בית הספר‪.‬‬
‫המבנה יסוב סביב חדר מזכירות מרכז תקשורת שתהווה מאין מרכז קבלה ועדכונים אודות הקורה‬
‫במרכז‪ ,‬צופה ונצפית מהמרחב‪ .‬חדר זה יהיה גם מקומו של הצוות המקצועי לתחום התקשורת‬
‫פתוח ונגיש לתלמידי בית הספר‪ ,‬לעשייה הלימודית והמעשית במרכז‪.‬‬
‫לטובת תכנון מפורט למבנה זה‪ ,‬יש להקדיש שיח וניסוח פרוגרמה ייעודית של צוות היגוי עם אנשי מקצוע‬
‫מתחום לימודי התקשורת‪.‬‬
‫מרכז למידה – שילוב‬
‫מרכז השילוב מיועד לשרת בעיקר את תלמידי חטיבת הביניים‪ .‬מרכז הלמידה (לתלמידי שילוב) יכלול‬
‫את הפונקציות הבאות‪ :‬ארבעה חדרי הוראה‪ ,‬חדר רכז מרכז הלמידה‪ ,‬חדר ישיבות‪/‬חדר פגישות עם‬
‫הורים‪ ,‬מטבחון‪ ,‬שירותים‪ ,‬לובי מרכזי משותף‪.‬‬
‫‪09‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫מרכז ספורט וחינוך גופני‬
‫מרכז הספורט והחינוך הגופני יכלול את כל המרכיבים עפ"י פרוגרמות למתחמי ספורט ופרוגרמה לתכנון‬
‫חצר בית הספר הנוגעות לעקרונות תכנון איזורי הספורט של משרד החינוך‪.‬‬
‫יחד עם זאת יש לכלול במרחב הפורט את המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫אולם ספורט רב תכליתי בו ‪ 452‬מקומות ישיבה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מגרשים משולבים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מתקנים לענף האתלטיקה הקלה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫חדר כושר‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מתחם ספורט אתגרי‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫לב מרכז הספורט צריך להציע מקום לצוות המקצועי‪ ,‬כפי המוצע במבנה גנרי ואשר נותן מענה‬
‫לחדר מרכז התחום‪ ,‬מזכירות המרכז‪ ,‬פינות עבודה לסגל המקצועי‪ ,‬פינות מנוחה לסגל‬
‫המקצועי‪ ,‬חלל ישיבות לכ‪ 8-‬חברי סגל‪ .‬כמו‪-‬כן שי לספק כיתות ללימודי החינוך הגופני‪ ,‬התזונה‪,‬‬
‫ניתוח מהלכים של ארועי ספורט ולמקצועות ונושאים נילווים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מתחם ארונות נעולים (לוקרים) לטובת נבחרות בית הספר‪.‬‬
‫מרחב אקולוגי לימודי‬
‫לטובת קידום החינוך הסביבתי‪ ,‬כחלק מפיתוח אוריינות סביבתית בקרב קהילת התלמידים‪ ,‬יש‬
‫להציע במרחב הקמפוס שטח להתפתחות "חווה אקולוגית לימודית"‪ .‬החווה צריכה להיתפש כחלק‬
‫מהרצף הבנוי וכחלק אינטגרלי מהווית בית הספר‪ .‬החווה האקולוגית הלימודית תפעל על פי "מודל‬
‫הספרייה" – מרכז פתוח ונגיש בכל שעות פעילות בית הספר כשצוות מקצועי ייעודי מאייש אותה‬
‫ומתחזק את הפעילות בה יחד עם התלמידים‪.‬‬
‫מטרות החווה האקולוגית – לימודית‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫המחשה של עקרונות ותהליכים אקולוגיים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫התנסות בחקר מדעי‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫עבודות כפיים‪.‬‬
‫ככזו‪ ,‬מופנית החווה לכל קבוצות הגיל של תלמידי בית הספר וחייבת להוות ולהיתפש כמרכז‬
‫עבורם‪.‬‬
‫מתקנים ומרחבי למידה בחווה האקולוגית – לימודית‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫חממה לימודית‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫כיתה לימודית חיצונית‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מרכז הנחייה ומפגש חוקרים – תלמידים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מרחבי גן – גן ירק‪ ,‬גן עצי בוסתן‪ ,‬בריכת דגים‪ ,‬גן להצגת תוצרי לימודי‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫‪-‬‬
‫גני נושא כדוגמאת; גן ארכיאולוגי‪ ,‬גן אומנות ממוחזרת‪ ,‬גן עבודות בניה מבוץ וכיוצ"ב‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מתקני מחזור‪ :‬איסוף והפרדת פסולת‪ ,‬איסוף וטיהור מים‪ ,‬מתקני ייצור קומפוסט‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מרכז עבודה במחזור – בנייה של ספסלים ומוצרי סביבה ומנוחה למתחמים השכבתיים עם מורי‬
‫החווה החקלאית‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬להלן נקודות פרוגרמתיות מוצעות‪:‬‬
‫‪ .8‬יש לחבר את המרחב האקולוגי אל מערכת השבילים המרכזית של בית הספר ובהמשך ישיר‬
‫שלהם‪.‬‬
‫‪ .6‬על המרחב להיות נצפה ממרחבי התנועה והשהייה היומיומיים של בית הספר‪.‬‬
‫‪ .02‬יש ליצור זיקה עם מרכז המדעים – זיקה יכולה לבוא לידי ביטוי מקרבה פיסית וניראות עד‬
‫פונקציות משותפות‪ ,‬כמעבדות מחקר‪ ,‬המפוזרות ותופרות יחד עם חללי תנועה בין שני‬
‫המרכזים באופן שמתקבל מרחב לימודי מגוון‪ ,‬עשיר ומתפתח‪.‬‬
‫‪ .00‬הכיתה הלימודית ומרכז ההנחייה יכולים לשמש כמבנה המרכזי של המרחב האקולוגי‪ .‬המבנה‬
‫עצמו ישמש כ"מוצג" אשר ימחיש וידגים הלכה למעשה עקרונות של בניה ירוקה‪.‬‬
‫‪ .09‬גני הנושא יכולים להיות מפוזרים במרחב הכולל של הקומפוס ובכך לשלב את העשייה‬
‫האקולוגית במרחב היומיומי‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫נספח ‪– 1‬‬
‫סכמות בועות של צוות ההיגוי לבינוי בית הספר‬
‫סכמות עוטפות מוקד מרכזי –‬
‫חלופת מוקד מרכזי ‪ -‬הצעה ‪0‬‬
‫•‬
‫מבנים דו‪-‬שכבתיים עם חלל בנוי ביניהם לפונקציות משותפות ולצוותי ההוראה‪.‬‬
‫•‬
‫המרכזים המקצועיים הם רב גילאיים ופזורים בהיקף‪.‬‬
‫•‬
‫מכל מבנה יציאות רבות למרחב עוטף ירוק ומגוון ומותאם לסביבתו וצרכיה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫חלופת מוקד מרכזי ‪ -‬הצעה ‪9‬‬
‫לא מוסד חינוכי‬
‫כן מקום כפרי‪ ,‬ביתי‪" ,‬מיתר בתוך מיתר" וירוק‬
‫מבנים דו שכבתיים העוטפים מרכז אשר הוא הנרטיב שסביבו כל מרכיב של בית הספר מתקיים‪.‬‬
‫מרכז זה הוא המרחב הירוק וגם בית לליבת העשייה הבית ספרית‬
‫‪23‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫חלופת מוקד מרכזי ‪ -‬הצעה ‪3‬‬
‫•‬
‫סכמה מעגלית‪.‬‬
‫•‬
‫בלב הקמפוס הספריה כמוקד מידע ובעלת חשיבות ברמת היישוב‬
‫•‬
‫מרכז הספורט עם נוכחות לחלל המרכזי מתוך הנחה שזהו מוטיב חשוב בקהילה‪.‬‬
‫•‬
‫פיצול חטיבה צעירה מחטיבה עליונה‬
‫•‬
‫מרכז מדעים ומעבדות בית ספרי‪.‬‬
‫מרכז ספורט‬
‫דו שכבתי‬
‫ספרייה‬
‫מנהלות‬
‫דו שכבתי‬
‫דו שכבתי‬
‫‪24‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫חלופת מוקד מרכזי ‪ -‬הצעה ‪4‬‬
‫הבינוי מורכב מ‪ 3-‬מבנים גנרים דו‪-‬שכבתיים‪ ,‬מבנה מרכזי בן שלוש קומות וגג אקולוגי‪.‬‬
‫המבנה הגנרי ‪ -‬דו שכבתי‪ ,‬שני לובאים עוטף חצר‪.‬‬
‫ מעטפת שקופה לתחושת מרחב‬‫ בכל מבנה מעבדה בתחום המדעים‬‫ חדר צוות בין כל ‪ 9‬כיתות‬‫ כיתה גדלה‬‫מבנה מרכזי –‬
‫ מרתף‪ :‬אודיטוריום‬‫ קרקע‪ :‬מנהלה ומועדון מורים‬‫ קומה ב'‪ :‬מעבדות וסדנאות‬‫‪ -‬גג ירוק‬
‫‪25‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫חלופת מוקד מרכזי ‪ -‬הצעה ‪5‬‬
‫מרחב ירוק!‬
‫בסמוך לכניסה מבנה האודיטוריום ומרכז מדעים‬
‫במרכז – מרחב התכנסות בית ספרי ומבנה המנהלה‪ ,‬מרכז למידה וכיוצ"ב – "לשם באים כולם"‬
‫את החלל המרכזי עוטפים מבני השכבה‪.‬‬
‫מגרשי משחק ספורטיבי‬
‫מגרשי ספורט אתלטי‬
‫מנהלה‬
‫מדעים ‪+‬‬
‫אודיטוריום‬
‫‪26‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫חלופת מוקד מרכזי ‪ -‬הצעה ‪6‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מרכז ציבורי לאודיטוריום‪ ,‬מנהלה‪ ,‬החינוך הגופני וחצר משותפת‬
‫מערכת מרכזית עטופה בחדרי הצוותים המקצועיים ומרכז מדעים‬
‫מערכת עוטפת חיצונית של מבנים גנרי לפי שכבת גיל‬
‫‪27‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫חלופת מוקד מרכזי ‪ -‬הצעה ‪2‬‬
‫•‬
‫בסמיכות למרחב הכניסה מרכז מדעים ואמפיתאטרון חיצוני‬
‫•‬
‫עוגן נגדי של הקמפוס הוא מרחב הספורט והחינוך הגופני‬
‫•‬
‫מבנה גנרי משולב לשתי שכבות לימוד‬
‫•‬
‫בכל מבנה גנריחדרי צוות ופרטני לכל שכבה ‪4~3‬‬
‫•‬
‫מבנה קפיטריה עצמאי ונגיש במרחב‬
‫מרכז ספורט‬
‫‪28‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫סכמות ציר לינארי –‬
‫חלופה ציר לינארי ‪ -‬הצעה ‪0‬‬
‫•‬
‫ציר מרכזי תופר בין מרחב הכניסה למרכז אומנויות ואודיטוריום בקצהו השני‪.‬‬
‫•‬
‫לאורך הציר המרכזי חללים לתצוגת תוצרים מהעשייה בבית הספר‪,‬‬
‫מרחבי כינוס בית ספריים והמרכז לפיתוח חדשנות פדגוגית‪.‬‬
‫•‬
‫דופן אחת של הציר – רצף של מבנים גנרים המיצרים חיבור ביניהם‪.‬‬
‫•‬
‫דופן שניה – רצף הסדנאות והמבנים היעודיים‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫חלופה ציר לינארי ‪ -‬הצעה ‪9‬‬
‫•‬
‫מערך של מבנים דו‪-‬קומתיים תפורים ע"י חלל פנים רציף דו קומתי‪.‬‬
‫•‬
‫חלל הפנים הרציף מקבל את אופיו מהממשק עם‬
‫הפעילות החוצה של המבנים ושקוף לקמפוס בית הספר‪.‬‬
‫•‬
‫דופן אחת של המבנים הם שכבות הגיל (יחידות הגנריות)‪.‬‬
‫דופן זו מפנה חלל ציבורי "פרטי" לחלל הציבורי התופר‪.‬‬
‫•‬
‫דופן שניה הם הפונקציות הייעודיות;‬
‫עולמות הדעת השונים; סדנאות‪ ,‬מעבדות וכיוצ"ב‪.‬‬
‫•‬
‫המרחב שבין נגיש מכל מבנה ומתפקד כ'פטיו'‪,‬‬
‫חצר‪ ,‬גינה‪ ,‬ומרחב התכנסות בהתאם למיקומו והקשריו‪.‬‬
‫•‬
‫מרחב הכניסה הראשי יהיה לתוך מרחב פתוח‬
‫אל מול מבנה גבוהה שהשקיפות שלו‬
‫מספרת את הפעילות והעשייה שבתוכו‪.‬‬
‫מבנה מנהלה ‪/‬‬
‫מורים‬
‫‪31‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫חלופה ציר לינארי ‪ -‬הצעה ‪3‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שש מבני שכבות – מבנה גנרי‪.‬‬
‫חדר מורים מרכזי ב"לב בית הספר"‬
‫בנין מנהלה בקרבת מרחב הכניסה לביה"ס‬
‫מגרש ספורט עוגן בקצהו השני של ביה"ס‬
‫שכבה‬
‫מרכז ספורט‬
‫מעבדות‬
‫שכבה‬
‫שכבה‬
‫מורים‬
‫שכבה‬
‫שכבה‬
‫אודיטוריום מנהלות‬
‫שכבה‬
‫‪30‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫ נספח ‪- 2‬‬‫מפגש עם מועצת התלמידים‬
‫במפגש עם מועצת התלמידים הוצגו בפניהם אוסף של תמונות של מבני ציבור ומבני חינוך‬
‫מרחבי העו לם‪ .‬הילדים התבקשו כל אחד לבחור תמונה או שתיים שמשקפת (אם דרך החיוב או‬
‫דרך השלילה) דימוי שיש לו למה בית הספר העתידי צריך להיות‪ ,‬לשקף‪ ,‬להשיג‪.‬‬
‫להלן עיקרי הסוגיות שעלו מתוך עיון בתמונות‪:‬‬
‫‪ .0‬הרבה שטח ירוק –‬
‫‪-‬‬
‫שילדים יצאו יותר החוצה‬
‫‪-‬‬
‫פרחים וצבעוניות‬
‫‪-‬‬
‫מרחבי משחק כדור רבים להפסקות‬
‫‪ .9‬תחושת מרחב – לתכנן חללים שמספקים תחושת מרחב‬
‫‪-‬‬
‫"לא להגיש כלוא בפנים‪ ,‬כלוא בחלל שכבה"‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מקום שמשדר מרחב – בנין גדול‪ ,‬הרבה חלונות‪ ,‬בלי סורגים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫"גם כשתקועים בפנים מרגישים בחוץ"‪.‬‬
‫‪ .3‬אור טבעי‬
‫‪ .4‬חדר הרצאות לקבוצות בינוניות ‪ -‬יש מצבים שבהן שתי כיתות נפגשות לעבודה ‪ /‬הרצאה ‪/‬‬
‫שיעור משותף‪ ,‬כיום אין מענה למפגש כזה והאודיטוריום גדול מידי‪ .‬יש ליצור מקום למפגשי‬
‫לימוד של קבוצות בינוניות – ‪ 9-3‬כיתות‪.‬‬
‫‪ .5‬הרבה מקומות לשבת – יותר מקומות לישיבה גם בפנים וגם בחוץ‪.‬‬
‫‪ .6‬קפיטריה – דרוש מקום ראוי לאכול גם בפנים וגם בחוץ‪.‬‬
‫‪ .2‬אולם ספורט ראוי‪.‬‬
‫‪ .8‬תכנון פיזי שמשקף צירתיות ‪ -‬ללא חזרתיות‪" ,‬משהו שמראה שהיתה השקעה‪ ,‬צבעוני מגניב"‪,‬‬
‫"גם זויות זה יפה"‪.‬‬
‫‪ .6‬איזורי חוץ מוצלים לכל שכבה וגם איזור ציבורי משותף‪.‬‬
‫‪ .02‬מקום לאופניים‪.‬‬
‫‪ .00‬שהבנין ישקף כלפי חוץ מה שעושים בפנים – קיר ליצירות‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫ נספח ‪- 3‬‬‫סיכום מפגש ‪ – 1‬מפגש 'בא לי'‬
‫מטרת מפגש ‪– 0‬‬
‫לפתוח תהליך לקראת ניסוח פרוגרמה פדגוגית בשיח המבקש לפתוח את המחשבה להבנת‬
‫המשמעות והחשיבות של המהלך הצפוי ולקראת ניסוחו ובנייתו של בית ספר תיכון חדש במיתר‪.‬‬
‫מרחב ה"בא לי" הוא המרחב האימפולסיבי‪ ,‬החולם‪.....‬‬
‫המרחב שבין "בא לי" לרוצה זה המרחב שבין תחושות בטן לבין המוגדר‪ ,‬הברור‪ ,‬המנוסח‪.‬‬
‫אנחנו יוצאים למסע שמחפש מה אנחנו מבקשים לעצמינו‪ ,‬מנסים להגדירו ככל שניתן במדויק – דרך‬
‫ניסוח הצרכים‪ ,‬החלום‪ ,‬בשאיפה לחשיבה יצירתית‪ ,‬תוך מתן חופש והזדמנות לחשיבה אחרת וחיפוש‬
‫הדרך להגשמתם‪.‬‬
‫כסיכום למפגש מצ"ב הסוגיות שעלו בשתי פריסות‪:‬‬
‫‪ .0‬רשימה כפי שנאספה‬
‫‪ .9‬ברשימת נושאים והסוגיות שעולות מתוכם מתוך הבנה שיש להעמיק ההגדרה‪ ,‬החיפוש מה בדיוק‬
‫רוצים ‪ /‬צריכים ולנסח את המטרות‪.‬‬
‫שלב הרעיונות ‪ /‬חלומות אינו מסתיים גם כשניכנס לדיון מעמיק על מהות ותוכן‪.‬‬
‫נמשיך לאסוף אותן ובעיקר נחשוב איך מאפשרים מקום לרעיונות‪ /‬חלומות עתידיים‪.‬‬
‫סוגיות הקשורות למרחב הפיזי‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫מבנה המאפשר גמישות‬
‫מרחב מעודד לתנועה‬
‫מרחב המעודד תרבות דיון‬
‫מרחב מענין‬
‫מקום שונה‪ ,‬מיוחד – "לא עוד בית ספר"‬
‫מרחב גדול‬
‫ליצור את התחושה ש"בית הספר נוצר בשבילי"‬
‫מאפשר מפגשים מגוונים‬
‫שימת לב לשכבה ז'‬
‫צרכים משתנים של כל שכבת גיל ‪ -‬הכרה בצורך הייחודי של כל שכבה‬
‫לשמר את תחושת האינטימיות שקיימת‬
‫לשמר קהילתיות‬
‫סביבה המאפשרת תעוזה‬
‫תחושת בטחון ל‪( .....‬למצוא את העצמי?)‬
‫מרחב המיצר תחושת חמימות‬
‫שלא יתפש בעיני התלמידים כמיושן‬
‫יותר חלונות‬
‫חללים שמזמנים למידה אחרת => חללים מגוונים‪.‬‬
‫מקומיות – בית ספר במיתר‪ ,‬חיבור למרחב הקיים (פיזי ותרבותי)‬
‫סביבות משחק ‪" /‬לפזר פינות כדורסל"‬
‫מרחבים לפעילות ספורטיבית – קיימת תרבות ספורט ביישוב בכלל ויש מקום להכניס‬
‫אותה לבית הספר בפרט – רכיבה‪ ,‬ריצה‪,‬‬
‫נגישות חיצונית גבוהה‬
‫‪33‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫סוגיות הקשורות לפדגוגיה‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫לאפשר מרחב אישי וסביבתי‬
‫הפרדת חטיבה צעירה מחטיבה עליונה =>שאלה? הפרדה או עירוב‬
‫בית ספר לתושבי עירו‬
‫למידה מתוך עשייה ‪ /‬למידה פעילה מועדפת על למידה סבילה‬
‫מקום שמעודד לחשוב‪ ,‬חשיבה לחדשנות‪ ,‬יצירתיות‬
‫לאפשר אינטראקציה מגוונת‬
‫מעבדות ביולוגיה ופיסיולוגיה‪....‬‬
‫צוות חינוכי מעורר ענין‬
‫תרבות חשיבה אחרת‬
‫מרחב המעודד תרבות דיון‬
‫סוגיות הקשורות לקהילה ובית ספר‬
‫‬‫‪-‬‬
‫לשמר הקהילתיות הקיימת‬
‫מתנדבים שהם חלק מצוות עשייה בבית הספר‬
‫‪34‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫סוגיות של‬
‫מרחב פיזי‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫‪24 6866299‬‬
‫בא לי‪...‬‬
‫מקומיות – תיכון במיתר‬
‫תיכון בכניסה ליישוב – בשכונה חדשה‬
‫מבנה המאפשר גמישות‬
‫מרחב המעודד תרבות דיון‬
‫מרחב מענין‬
‫"לא עוד בית ספר"‬
‫מרחב גדול‬
‫הרבה מרחב ירוק‪ ,‬ציוץ ציפורים‪ ,‬פינות ישיבה‬
‫מבנים שכבתיים‬
‫חללי למידה גמישים‬
‫חללים המזמנים למידה אחרת‬
‫למידה בקבוצות קטנות‬
‫מפגשים מגוונים‬
‫בית ספר שיוצר מפגשים בין צעירים‬
‫למבוגרים "שיצטרכו להצטלב"‬
‫חדרי כושר‬
‫מרחב המעודד תנועה‬
‫שיהיה לילדים מה לעשות בהפסקה‬
‫מרחבים לפעילות ספורטיבית‬
‫נגישות חיצונית גבוהה‬
‫ריבוי חללים קטנים‬
‫יותר חלונות‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫שאלות שעולות‬
‫זיהוי ‪ /‬זהות ‪ /‬דימוי ‪ /‬ייחודו של מקום‪.......‬‬
‫זיקות‪ ,‬הפניות‪ ,‬כיווני כניסה‪.....‬‬
‫גמישות למה‪.....‬‬
‫איפה נדרשת גמישות?‬
‫איפה מתקיים דיון‪ ,‬איפה יכול להתקיים דיון‬
‫מה עושה מקום למענין?‬
‫מה עושה מקום למיוחד?‬
‫מה אינו מיוחד?‬
‫דימוי וזהות של בי"ס מיתרים‪....‬‬
‫מה זה מיושן ?‬
‫מה זה עכשווי ?‬
‫מה יקרה במרחב הגדול‪...‬‬
‫מרחב של מקומות‪ ...‬מקומות למה?‬
‫פינות ישבה למי? איפה‬
‫מרחב ירוק למה‪....‬סוגי ירוק‪....‬‬
‫האם יש צורך לייחד מבנים – תחושת שייכות ספציפית‬
‫מה מכיל מבנה שכבה?‬
‫לאילו צרכים מבנה כזה עונה?‬
‫מערך מבנים – זיקות נדרשות בין חלקי בית הספר‪.....‬‬
‫גמישים למה‪....‬‬
‫הוראה אחרת‪?......‬‬
‫באילו סוגי קבוצות מתרחשת‪/‬יכולה להתרחש למידה‬
‫אילו סוגי מפגשים רצויים‪ ,‬בין מי למי‪....‬‬
‫ממה צריך להיזהר?‬
‫איך נוצרים מפגשים מסוג אילו?‬
‫סוגי קהלים שמבקשים להצטלב‪...‬‬
‫איפה נפגשים?‬
‫איפה מצטלבים?‬
‫איך יכול מרחב לעודד כושר?‬
‫אילו סוגי תנועה מתבקשים במרחב של בית הספר?‬
‫מה הצרכים של ילדים בהפסקה? מה "עושים" בהפסקה?‬
‫פיזור מול ריכוז ‪...‬‬
‫זיקות לפונקציות פנימיות ‪.....‬‬
‫מה הצורך?‬
‫לאפשר מרחב אישי וסביבתי‬
‫סוגיות‬
‫פדגוגיות‬
‫"לא עוד בית ספר"‬
‫לאפשר מרחב‬
‫לעודד תרבות דיון‬
‫למידה אחרת – הוראה אחרת‬
‫הפרדת קהלי בית ספר‬
‫ספריה‬
‫לימוד אינטראקטיבי‬
‫למידה מתוך התנסות‬
‫לאפשר אינטראקציה מגוונת‬
‫בית ספר‬
‫וקהילה‬
‫לשמר קהילתיות קיימת‬
‫דימוי וזהות של בי"ס מיתרים‪....‬‬
‫מה יתפש כמיושן ‪ /‬מה מאפיין עכשווי‬
‫איך מעודדים דיון ‪ /‬דיון תרבותי ‪.....‬‬
‫איך מקדמים התחדשות בסגל החינוכי?‬
‫כן – לא ‪ ? -‬מי מהם קהלי בית הספר?‬
‫כן – לא ‪? -‬‬
‫איזו אינטראקציה? בין מי למי? מתי יכולה להתקיים?‬
‫מתי חשוב לשמר הפרדה‪?....‬‬
‫איך ישרת בית הספר את היישוב?‬
‫איזו קהילתיות קיימת‪ ,‬מאפיינים‪....‬‬
‫‪35‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫סיכום מפגש עבודה מס' ‪– 2‬‬
‫סיור לימודי בתי ספר תיכוניים במרחב הקרוב‬
‫בית הספר "מבואות הנגב"‪ ,‬קיבוץ שובל מ‪.‬א‪ .‬בני שמעון‬
‫מטרת הביקור‪ :‬בית ספר המוביל רעיון – חווה אקולוגית לימודית‬
‫סוגיות שעלו מהביקור‪:‬‬
‫‪ .0‬החווה החקלאית היא חלק מבית הספר הן בהיבט הפדגוגי והן בהיבט הפיזי‪.‬‬
‫‪ .9‬בהיבט הפיזי – החווה היא חלק מהמרחב והיא ניצפת מכיתות בית הספר‪ ,‬נגישה ומיידית‪ .‬ה"חצר‬
‫האחורית" הופכת לחצר לימודית‪.‬‬
‫‪ .3‬בהיבט הפדגוגי‬
‫ "מודל הספריה" – מרחב פתוח והתנועה אליו וממנו מובנית בתכנית הלימודים וחופשית‪.‬‬‫ בחטיבה הצעירה החווה האקולוגית ולימודי הסביבה הם חלק אינטגרלי מתכנית הלימודים‬‫ בחטיבה העליונה – מגמת חקלאות החל מכיתה י'‪.‬‬‫ שיתופי פעולה פנימיים עם עבודות ממגוון מקצועות הלימוד – לדוגמא‪ :‬כיתות ט' עוסקים בנושא אנרגיה ואת‬‫המבנים הסולרים שהם בונים בונים בחווה החקלאית‪.‬‬
‫מודל הספרייה ‪ -‬תנאים להתקיימות‬
‫‪ .0‬מובנה בתכנית הלימודים‬
‫‪ .9‬צוות של מורים ‪ +‬ילדים הוא בבסיס הקיום של המרכז‪ .‬כולם שותפים ועוסקים במלאכה‪.‬‬
‫‪ .3‬העשייה הלימודית בחווה החקלאית נשענת על‪:‬‬
‫‪ .0‬עבודה מעשית "עבודת כפיים" והתנסות‪.‬‬
‫‪ .9‬מחקר‬
‫‪ .3‬לימודים עיוניים‬
‫מקומות בחווה החקלאית‬
‫ יער מאכל – גידולי תבלינים‪ ,‬ירקות וכד'‪,‬‬‫ חממות מחקריות‪,‬‬‫ מתחם מיחזור‪,‬‬‫ בריכת דגים‪,‬‬‫ גן ירק אורגני‪,‬‬‫ גן פעילות מוטורית (בשיתוף עם תנועות הנוער)‪,‬‬‫ גני פסלים לעבודות מדעיות‪,‬‬‫ פינת בניה בבוץ‪.‬‬‫‪36‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫‪ .4‬החווה האקולוגית מקיימת קשר מקצועי ושיתופי פעולה עם חוקרים מעולם המחקר המקביל‪.‬‬
‫‪ .5‬החווה בונה ומתחזקת את עצמה ואת שיטחה מתוך עקרון מחזור וכתוצאה חוסכת בעלויות הקמה‬
‫ותחזוקה אשר יכולים להיות גבוהים‪ .‬דוגמאות ראינו בגדרות מחומרים ממוחזרים‪ ,‬ציפוי קרקע משבבי עץ‬
‫ממוחזרים‪ ,‬חצר לפעילות מוטורית מגלגלים וכד'‪.‬‬
‫‪ .6‬החווה היא תוצר של תהליך שנבנה לאורך שנים רבות ובהתהוות תמידית‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫בית הספר "אשל הנשיא"‬
‫מטרת הביקור‪ :‬מרכז מדעים המארח גם את מרכז קולנוע ורדיו במבנה אחד‪.‬‬
‫תיאור המבנה‪:‬‬
‫מבנה בן ‪ 3‬קומות; ‪ 9‬קומות למדעים‪ ,‬קומה תחתונה לקולנוע ורדיו‪.‬‬
‫קומת מדעים – ‪ 3‬כיתות מעבדה‪ 0 ,‬חדר הכנה הכולל מחסן חומרים‪ ,‬דלפק עבודה והכנה‪ ,‬מטבחון‪.‬‬
‫החללים הציבורים של הקומה מאפשרים ארונות תצוגה‪.‬‬
‫חשיבות חדר ההכנה במבנה המדעים הוא היותו מרכז ‪ -‬מרכז לצוות‪ ,‬מרכז לתלמידים‪ ,‬לעשייה‪ ,‬להכנה‪,‬‬
‫למפגש מקצועי‪ ...‬לא רק מחסן‪.‬‬
‫מבנה שמאפשר התנהלות‪ ,‬תצוגה ועשייה בתוך מעבדה ומחוצה לה גם בחללי המעבר – מרכז מדעים ולא‬
‫כיתות מדעים‪.‬‬
‫מרכז קולנוע ומרכז רדיו‬
‫במבנה מרכז המדעים מתנהלים בקומה התחתונה של מבנה מרכז המדעים וניכרת בו העשייה המשותפת‬
‫עם תלמידי בית הספר‪.‬‬
‫קירות ומרחבים שמאפשרים ביטוי לעשייה‪.‬‬
‫חללים שמאפשרים התפתחות של יצירה‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫בית הספר "שער הנגב" מ‪.‬א‪ .‬שער הנגב‬
‫מטרת הביקור‪:‬‬
‫לצפות בבית ספר חדש שנבנה כמכלול מתוכנן אחד ותוצר של חשיבה מעמיקה ושל תכנון משותף אדריכל‬
‫עם תצוות היגוי פדגוגי‪.‬‬
‫ארכיטקטורה הנותנת ביטוי לחזון הפדגוגי של צוות ביה"ס‪.‬‬
‫בי"ס מוכתב מהצורך הבטחוני להיות בי"ס ממגון‪.‬‬
‫עקרונות מובילים‪:‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫אסתטיקה – מרחב שמיצר כבוד לאסתטיקה‪ .‬אסתטיקה כתומכת ביצירת שקט‪.‬‬
‫המרחב הפתוח – כל המרחבים הפתוחים הם רצף של מרחבי כינוס עם במה ומזמנים פעילות‬
‫חברתית‪/‬ספורטיבית של הילדים‪ .‬מתוך גישה "שיש להוציא את הילדים החוצה"‪.‬‬
‫בינוי – שני מתחמים לשתי החטיבות וביניהם‪ ,‬במרכז הקמפוס‪" ,‬מרכז השירותים" הציבורי של בית‬
‫הספר‪ .‬התנועה בין שתי החטיבות היא של המורים‪.‬‬
‫אחריות בוגרת – מתוך הבנה שכדי לשמר סביבה אסתטית בכל הרמות המבוקשות יש צורך‬
‫ב"נוכחות מאסיבית של אחריות בוגרת"‪.‬‬
‫צבעוניות ואומנות במרחב – אסתטיקה המורכבת מצבעוניות‪ ,‬טבעית ופלסטית‪ .‬כל בית לשכבה‬
‫מאופין ע"י צבע כחלק מהמבנה הפיסי‪.‬‬
‫‪ .6‬סביבות לימוד מתנסות – פדגוגיה המובילה את הצורך בחיפוש אחר איזון בין שיעורים של התנסות‬
‫לשיעורים תיאורטיים‪.‬‬
‫‪ .2‬צוות ההוראה – צוות ההוראה הוא ה"לקוח" מס' ‪ 0‬של בית הספר‪ .‬עיסוק מתמיד בעידוד סגל הוראה‬
‫יצירתי‪ ,‬צוות מגובש‪ ,‬צוות שמעורר דיון פנימי ומביא הוראה אחרת לתלמידים‪.‬‬
‫מתן דגש רב ל"מקום‪/‬מקומות" של המורה בפריסה מדויקת במרחב בית הספר – בבתים חדר מורים לכל‬
‫שתי כיתות‪ ,‬מועדון מורים פתוח בבנין המרכזי (מנהלה)‬
‫חדרי מורים במרכזים השונים‪ ,‬וכד'‪.‬‬
‫‪ .8‬ששת העקרונות מתוך הפדגוגיה של בית הספר‬
‫‪ .0‬קבוצות קטנות – כיתות של כ‪ 99-‬ילדים‪.‬‬
‫‪ .9‬למידה מתוך התנסות – התחדשות וצמיחה אישית‬
‫‪ .3‬מתן אפשרות לבחירה‬
‫‪ .4‬רלוונטיות‬
‫‪ .5‬הערכה תואמת‬
‫‪ .6‬התחדשות וצמחיה אישית – מקצועיות בתוך נרטיב בית ספרי מגובש‬
‫‪39‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫הבית‬
‫ מבנה בן שתי קומות‬‫ ‪ 8-02‬כיתות בבית‬‫ בין כל שתי כיתות חדר מורים עם דופן שקופה לכיתות הגובלות‬‫ מרחב ציבורי משותף בכל קומה המזמן מפגשים פורמלים ובלתי פורמלים‪ ,‬הפסקה בלימוד‪ ,‬פעילות לימודית‬‫הזולגת מהכיתה‪ ,‬מרחב להרצאות‪/‬פעילות שכבתית‪.‬‬
‫ משרדים‬‫ ‪ 9‬חדרי ייעוץ ‪ /‬חדר ישיבות‬‫מגמות נוספות – ביה"ס מאפשר התמחויות מקצועית‬
‫ מרכז מדעים – מבנה בן ‪ 9‬קומות‪ 8 ,‬מעבדות ניסוי גדולות ומאובזרות המבטיחות למידה מתוך‬‫התנסות‪.‬‬
‫ מכונאות – מוסך וחצר לעבודת מכונאות בפועל‬‫‪ -‬מרכז אומנויות – נגריית‪ ,‬אופנה‪ ,‬קולנוע‪ ,‬מחול‪ ,‬מוסיקה ‪ ,‬תיאטרון‬
‫סיכום 'מה לקחנו' –‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫התייחסות למרחבי החוץ והבנתו כחלק מסביבת הלימוד ‪ /‬קהילת בית ספר‬
‫היות מרחב החוץ מרחב מזמן ואסתטי‪.‬‬
‫שקיפות פיסית – בכיתות‪ ,‬בדלתות‪ ,‬בחדרי המורים‬
‫מועדון המורים‬
‫שימוש בלובי ‪ /‬המרחב הציבורי של כל בית כמרחב רב תכליתי ;ללמידה‪ ,‬לעשייה למפגש לגדלי‬
‫קבוצות מגוון ברמת השכבה‪ .‬מרחב ציבורי מיוחס לקהילת השכבה – מרחב חשוב‪.‬‬
‫הכיתה הגמישה – כיור בכל כיתה?‬
‫פיזור של חדרי מורים בכל בית ובכל קומה‪.‬‬
‫למידה משמעותית דרך עבודת כפיים = מכונאות‪ ,‬מוסך‪ ,‬נגריה‪ ,‬מרכז קולנוע‪ ,‬מרכז רדיו וכיוצ"ב‪.‬‬
‫שימוש באומנות‪ ,‬יצירות תלמידים‪ ,‬לעיצוב המרחב‪.‬‬
‫חווה אקולוגית המייצרת חיבור בפועל של הילדים לסביבה‪.‬‬
‫"מרחבים כדי שילדים יבואו ויציגו דברים"‪...‬‬
‫מגמות מקצועיות ‪ -‬בית ספר שנותן מענה לאוכלוסיה מגוונת ע"י שילוב של מגמות מקצועיות‪.‬‬
‫מעורבות של ילדים במה שנעשה בבית הספר‪.‬‬
‫טיפוח מרחבים ומקומות לסגל ההוראה – "סגל ההוראה צריך לקבל את התנאים הכי טובים כדי‬
‫שיוכל לעשות את הטוב ביותר שלו"‬
‫מרחב ציבורי – ריצוף מול גינון‪?....‬‬
‫מקצועות המשלבים למידה עיונית ולמידה מעשית‪.‬‬
‫נרטיב לבית ספר כערך – נרטיב כמקצוע‬
‫‪41‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫בית הספר מיתרים – סיכום מפגש עבודה מס' ‪3‬‬
‫מפגש ‪ 3‬התחלק לשני מושבים‪.‬‬
‫בכל מושב היו ‪ 3‬קבוצות חשיבה לפי הנושאים הבאים‪:‬‬
‫מושב ‪ –1‬מבנה בית הספר‬
‫קבוצה ‪ – 0‬המרחב הפיזי‬
‫קבוצה ‪" – 9‬לא עוד בית ספר"‬
‫קבוצת ‪ – 3‬מעגלי השייכות‬
‫מושב ‪ – 2‬חינוך ופדגוגיה‬
‫קבוצה ‪ –0‬כיתות אם ‪ /‬כיתות מקצוע ‪ /‬מרחבי למידה‬
‫קבוצה ‪ – 9‬פונקציות בבית הספר‬
‫קבוצה ‪ –3‬כינוס‪ ,‬עבודה‪ ,‬מפגש‪ ,‬עשייה‬
‫בנספח ‪ 0‬מצורף פירוט השאלות שעלו כשאלות מנחות יחד עם פירוט הנקודות שכל קבוצת חשיבה אספה והציגה‪.‬‬
‫לאחר איסוף התובנות ומחשבות של חברי צוות ההיגוי ניתן לסכם שלושה סוגי תובנות‪:‬‬
‫‪ .1‬נושאים שיש לגביהם רמת הסכמה גבוהה ‪ /‬רוח הדברים מוסכם ומשותף‬
‫‪ .2‬סוגיות שיש לגביהן עמדות שונות ‪ /‬טרם הגיעו לגיבוש‬
‫‪ .3‬סוגיות שדורשות תהליך חשיבה ארוך יותר‬
‫סוגיות ברמת הסכמה גבוהה‪:‬‬
‫ אופיו של המרחב הבנוי של בית הספר – בינוי המותאם למרחב הכפרי בשילוב נראות של מבנה‪/‬ים בעל‬‫אמירה ומשמעות של "משהו חשוב ורציני קורה פה" והנתפשים כ‪ LANDMARK -‬בכניסה ליישוב‪ .‬על המרחב‬
‫הבנוי של בית הספר לייצר זהות משלו ולהיזהר מלהיתפש כעוד מתחם ברצף מתחמי שכונות המגורים‪.‬‬
‫ קמפוס שהוא מארג של מבנים המאכלסים שכבת לימוד או עולם ידע‪.‬‬‫ התחלה של איפיון יחידת ה"בית" והחללים המרכיבים אותה לצרכי מורים ותלמידים‪.‬‬‫ תפישת המרחב הרב‪-‬גוני – מגוון ולא רב תכליתיות‪.‬‬‫תכנון חכם המציע יחידות גרעין (חוץ ופנים) המאופיינות ע"י רב גוניות של חללי פנים וחוץ הנותנים מענה לרב‬
‫גוניות של העשייה‪.‬‬
‫רב גוניות העשייה נותנת ביטוי ומענה ל"משתמשים" השונים – קהילות בית הספר‪ ,‬צרכים‪ ,‬פעילויות‪ ,‬סוגי‬
‫למידה והוראה‪ ,‬מפגשים וכיוצ"ב‪.‬‬
‫בינוי בית הספר יתקבל כמארג של מרחבי למידה רב תכליתיים ומרחבי למידה יעודיים עם איפיון מובהק‬
‫למקצוע‪/‬סוג למידה‪.‬‬
‫סוגיות שיש לגביהן עמדות שונות ‪ /‬עמדות בלתי מגובשות‪:‬‬
‫ סוגיית מידת ההפרדה ומידת המפגש בין חטיבות הגיל‪.‬‬‫ סכמת הבינוי המתאימה – אופן הפיזור במרחב של המבנים והזיקות ביניהם‪.‬‬‫ תפישה כוללת לאופן פיזור קהילת המורים במרחב בית הספר‪.‬‬‫ חד קומתי‪/‬דו קומתי‪/‬משולב‪/‬מפולש‬‫סוגיות הדורשות עוד תהליך חשיבה‪:‬‬
‫ בית ספר עם נרטיב‪...‬‬‫‪ -‬קשר קהילות היישוב השונות עם בית הספר וההשפעה על המרחב הבנוי‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫‪-‬‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫עיקרי התובנות של קבוצות החשיבה ‪:‬‬
‫המרחב הפיזי של בית הספר‬
‫שאלות מנחות‬
‫ מבנה אחד ‪ /‬מבנים רבים‬‫ מבנים חד קומתיי ‪ /‬דו קומתיים? איפה כן מתי לא?‬‫ מרחק בין ביניינים – בינוי קרוב‪ ,‬פריסה מפוזרת‪ ,‬מקבצים‪....‬‬‫ איפה מתקיים מפגש בבית ספר? לאיזה סוגי מפגש צריך המרחב לתת מענה (חטיבתי‪ ,‬בית ספרי‪ ,‬קבוצות‬‫עבודה‪ ,‬יחידים‪ ,‬מפגש אקרעי וכד'‪)...‬‬
‫ צבעוניות במרחב‪.‬‬‫ אופיו של המרחב הפתוח‬‫ איפה ממוקם מבנה ההנהלה? ביחס למרחב‪ ,‬ביחס לכניסה‪....‬‬‫ איפה לב בית הספר ‪" /‬כיכר הקהילה"‬‫ מה התייחסות שאר המבנים ללב בית הספר? צופים‪/‬נצפים‪ ,‬מנותקים‪....‬‬‫ מרחב הכניסה ‪ -‬מה פוגשים כשנכנסים? מה רואים כשנכנסים?‬‫ במרחב שבין זהות אחידה למבנים לבין גיוון ואקלקטיות‪ .....‬איפה אנחנו רוצים להיות?‬‫ מה אחיד מה ספציפי‬‫ "קהילה ספורטיבית" – האם רלוונטי לאופיו של הקמפוס‪.‬‬‫תובנות הקבוצה‬
‫‪ .0‬בינוי המורכב ממבנים דו‪-‬קומתיים המתייחסים למבנה השכבות ועולמות הידע‪.‬‬
‫‪ .9‬תנועה נוחה של המורים היא פרמטר לקביעת המרחקים בין הבניינים‪.‬‬
‫‪ .3‬בגלל הקרבה לכניסה ליישוב יש מקום לבדוק אלמנט בבינוי שיבלוט יותר ויספק את‬
‫ה ‪ LANDMARK‬שבית הספר צריך להוות מעצם מיקומו‪.‬‬
‫‪ .4‬שימת דגש על מרחב פתוח‪ ,‬ירוק כזה ה"מתגלה"‪.‬‬
‫‪" .5‬בינוי קרוב" ‪ -‬לא צפוף אך גם לא מתפזר‪ ,‬הנותן דגש על הפרדה ומיצר מקומות מגוונים במרחב‬
‫שבין המבנים‪.‬‬
‫‪ .6‬באימוץ האופי הכפרי יש להישמר מאימוץ מאפיינים של שממה (מרחבים פתוחים אינסופיים)‬
‫שלעיתים גם מאפיינים את ההתיישבות בנגב‪.‬‬
‫‪ .2‬הבינוי צריך להתאפיין בקו עיצובי מנחה אך במקביל כזה המוצא את הדרך לאיפיון וייחוד ספציפי‬
‫של כל בנין לטובת הזדהות של שכבה עם המבנה שלה‪ .‬ענין שיכול לקבל ביטוי משילוב של צבע‬
‫וחומר משתנם ועד מתן אפשרות על מעטפת הבנין לכל שכבה לביטוי אישי אומנותי והשפעה על‬
‫החזית‪ .‬המטרה לתת ביטוי עצמי מתהווה לכל מבנה של הקהילה אותה הוא מאכלס‪.‬‬
‫‪ .8‬פינות עבודה ופינות ישיבה מפוזרות ומגוונות במרחב בית הספר‪.‬‬
‫‪ .6‬נטייה חזקה להפרדה בין חטיבות הגיל (חט"צ וחט"ע) – מנימוקים של מוגנות עבור השכבות‬
‫הצעירות יותר‪ ,‬חשיפה מוגבלת‪ ,‬לשמר אווירה חיובית‬
‫‪ .02‬תנועה נוחה של המורים היא פרמטר לקביעת המרחקים בין הבניינים‪.‬‬
‫‪ .00‬פריסה מעגלית העוטפת חלל מרכזי של בית הספר‪.‬‬
‫‪ .09‬מערך בינוי המציע מבנים דו‪-‬קומתיים‪ .‬המבנים אינם מנותקים לגמרי כי אם מציעים נקד' מפגש‬
‫התופרת את כל ביה"ס מבחינה מבנית = תנועתית‪.‬‬
‫‪ .03‬חללים המספקים מפגש שכבתי משני סוגים – פנימי וחיצוני עם זיקה ל"בית"‪.‬‬
‫‪ .04‬מבנה הבית –‬
‫‪ .05‬מבנה הנהלה בסמוך למרחב הכניסה של בית הספר‪ .‬יש מקום לבדוק כניסה לביתה"ס דרכו או‬
‫לצידו ודרך המרחב הפתוח‪.‬‬
‫‪ .06‬מרחב כניסה לבית הספר במרחב הפתוח אך עם בינוי קרוב המגדיר את החלל‪.‬‬
‫‪ .02‬שילוב שבילי אופניים לגישה עם אופניים‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫"לא עוד בית ספר"‬
‫שאלות מנחות‪:‬‬
‫ איך נראה "לא עוד בית ספר"‬‫ מה עושה מקום למיוחד ‪ /‬מענין‬‫ דימוי בית הספר בעיני המבקר ‪ /‬תושב העיר‬‫ תדמית בית הספר כלפי חוץ‪.‬‬‫ מה המשמעות של בית הספר בכניסה ליישוב‬‫ המרחב צריך להראות כמו‪ – ....‬קמפוס אחד‪ ,‬מרחב של קהילות קטנות‪ ,‬לגדולים‪ ,‬לקטנים‪ ,‬עירוני‪ ,‬כפרי‪,‬‬‫מדברי‪ ,‬ירוק‪...‬וכד'‬
‫ "קהילה ספורטיבית" – האם רלוונטי לאופיו של הקמפוס‪.‬‬‫תובנות הקבוצה‬
‫‪ .0‬גישה ‪ - 0‬בית ספר עם מאפיינים ושפה כפרית ברוח היישוב‪.‬‬
‫‪ .9‬גישה ‪ – 9‬בשל היות בית ספר מוצב בכניסה ליישוב הוא צריך לקחת לעצמו גם תפקיד של‬
‫מבנה כניסה עם נוכחות פיזית אסתטית ומרשימה ולא בהכרח לשדר כפריות מקומית‪.‬‬
‫‪ .3‬מבנה שלא יראה כמוסד חינוכי טיפוסי – מחפש לאמץ מאפיינים של בית‪ ,‬לפתח קשר שייכות‪.‬‬
‫‪ .4‬מבנה "מפתיע" מבחינת סטראוטיפ בית ספרי‪.‬‬
‫‪ .5‬צבעים חמים‪.‬‬
‫‪ .6‬מרחב מגונן משלב צמחייה רבה‪.‬‬
‫‪ .2‬אינטימיות שבאה לידי ביטוי במבנים קטנים‪.‬‬
‫‪ .8‬הפרדה בין שכבות‪.‬‬
‫‪ .6‬פינות ישיבה מרובות במרחב‪.‬‬
‫‪" .02‬לא כל הכיתות צריכות להראות אותו הדבר" ‪ -‬כיתות המותאמות צרכי שכבת גיל – משטח ועד‬
‫צורה (לא בהכרח כיתה מוכתבת תקן)‪ .‬לא כל הכיתות מרובעות ‪ -‬מגוון שיאפשר ללמוד אחרת‪.‬‬
‫‪ .00‬מבנה הבית לא גדול ועוטף חצר פנימית‪.‬‬
‫‪ .09‬בית לכל שכבה ‪ /‬לכל שתי שכבות‪.‬‬
‫‪ .03‬מערך בינוי העוטף חצר פנימית ציבורית כאשר במקביל כל מבנה "בית" עטוף בחצר מותאמת‬
‫צרכיו ועם זיקה לחלל המרכזי‪.‬‬
‫‪ .04‬בכל בית מתן אפשרות לשתי כיתות צמודות להתחבר לחלל גדול באמצעות מחיצות ניידות‪.‬‬
‫‪ .05‬מה שמייחד בית ספר זה הנרטיב שלו – לב בית הספר צריך "לארח" את הנרטיב המתהווה של‬
‫בית הספר‪.‬‬
‫‪ .06‬חצרות מותאמות שכבת גיל‪ .‬מרחב חוץ מגוון‪ ,‬כזה שכל אחד ימצא בו את עצמו בו‪.‬‬
‫מעגלי השייכות –‬
‫שאלות מנחות‪:‬‬
‫ מה הם מעגלי השייכות בבית ספר?‬‫ מה הצרכים של כל מעגל – שכבת גיל‪ ,‬חטיבות הגיל (שכ"צ חט"ע)‪ ,‬צוות ההוראה‪ ,‬צוות הנהלה‪ ,‬מורים‬‫מקצועיים‬
‫ אילו קבוצות שייכות מבקשות בית?‬‫ מה זה בית בבית ספר? מה בית צריך לספק לכל קבוצת שייכות?‬‫ היכן תלמידים ינוחו‪ ,‬ישחקו‪ ,‬יאכלו?‬‫ היכן מורים ינוחו‪ ,‬ישחקו (?) יאכלו?‬‫תובנות הקבוצה‬
‫ תכנון בית הספר צריך להתחיל מנושא הלמידה‪.‬‬‫ אין הסכמה לגבי סוגיית הפרדה בין החטיבות – צריך להעמיק היתרונות הוחסרונות בכל חלופה‪.‬‬‫ אין הסכמה על אופי הפיזור של מרחבי המורים – "מודל שער הנגב" הוא מודל שיש לבדוק ברצינות מידת‬‫התאמתו‪.‬‬
‫ דגם בית הספר הקיים מצוין בהיבט של הפרדה שכבתית עם חצר משותפת ומערכת של חצרות משנה‪.‬‬‫ מעגלי השייכות הם‪ :‬מורים‪ ,‬תלמידים‪ ,‬הורים‪ ,‬קהילה‪.‬‬‫‪ -‬נושא הקהילה חשוב מאוד – איך משלבים את קהילת‪/‬קהילות היישוב בבית ספר‬
‫‪43‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫‪.0‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫לכל מעגל שייכות יש לספק מקום שנותן תחושה של בית ‪ -‬בית לכל שכבה‪ .‬כל בית יאפשר‬
‫מקום קבוע לצוות מקצועי בתוכו‪.‬‬
‫לכל שכבה חצר‪.‬‬
‫חצר משותפת לכל הבתים‪.‬‬
‫בכל מבנה חלל למורים‪.‬‬
‫מיזוג גם במרחבים הציבוריים הפנימיים‪.‬‬
‫רשת אלחוטית‬
‫צרכי מעגל המורים; מורים מקצועיים‪ ,‬צוותי מקצוע‪ ,‬מחנכים‪:‬‬
‫‪ .0‬חדר מורים לצוות מקצועי ‪ /‬מקצוע מסויים‪.‬‬
‫‪ .9‬בכל מבנה חלל למורים הנותן מענה ל‪ -‬פינות עבודה אישיות קבועות למורים כולל אפשרות‬
‫למקפים‪/‬ארונות לאחסון חומרי לימוד ועבודה‪ ,‬חלל התכנסות סביב שולחן לישיבות צוות‪ ,‬פינת‬
‫אוכל‪ /‬מטבחון‪ ,‬לוח‪ ,‬ברקו‪ ,‬מחשבים‪ ,‬איזור למכונת הדפסה‪/‬צילום‪.‬‬
‫‪ .3‬פינה לכל המורים של בית הספר לטובת גיבוש‪ ,‬ומפגשים חברתיים – מודל "המועדון"‪.‬‬
‫צרכי מעגל התלמידים‪:‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫פינות ישיבה בלובי השכבתי – ספסלים‪ ,‬פינות עבודה‪.‬‬
‫קפיטריה לתלמידים – מרכז מנוחה ואכילה‪.‬‬
‫נדרשות הרבה פינות אינטימיות לילדים‪.‬‬
‫חללים קטנים למפגשים בקבוצות קטנות‪ ,‬מפגשים אישיים‬
‫לאפשר מפגשים של ילדי השכבות הצעירות עם הבוגרות – דרך פונקציות משופות ולא הפרדה‬
‫מוחלטת‪ .‬לדוגמא‪ :‬מרכז מעבדות בית ספרי ולא חטיבתי‪.‬‬
‫חנייה לתלמידים‪.‬‬
‫כיתות אם ‪ /‬כיתות מקצוע ‪ /‬מרחי למידה –‬
‫שאלות מנחות‬
‫ כיתות אם ‪ /‬כיתות מקצוע ‪ /‬מרחבי למידה – קשר‪ ,‬זיקות‪ ,‬פיזור‪....‬‬‫ מה מאפיין כיתת אם‬‫ מה מאפיין כיתה מקצועית‬‫ כיתות רב תכליתיות (למשל – האם בכל כיתה צריך כיור? אחסון? תצוגה?)‬‫‪ -‬איפה מתקיימת למידה? איפה מתקיימת עשייה לימודית?‬
‫‪-‬‬
‫בית ‪ /‬כיתה בקומת קרקע – קשר פנים חוץ?‬
‫תובנות הקבוצה‬
‫התפתחות של בית ספר על בסיס תפיסה עקרונית אשר נותנת מענה "תופר" לכל קנה מידה – "הבית" ‪ /‬היחידה‬
‫הגרעינית (לשכבה‪ ,‬למקצוע‪ ,‬לעולם ידע‪,‬לסגל וכד') כמבנה טיפוסי (בהיבט הפרוגרמתי) הכולל‪ :‬מגוון של חללים‬
‫(יעודיים ורב תכליתיים) המאפשר התהוות של כיתות מקצועיות וכיתות גמישות יותר אותם תופרים יחד מרחבים‬
‫ציבוריים המזמנים ומאפשרים עושר של סוגי מפגשים‪.‬‬
‫על בסיס מודל זה יבנה כל מערך הבינוי של בית הספר‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫מרחבי למידה גמישים‪.‬‬
‫אלמנטים בנויים (קירות) המאפשרים אדפטיזציה של המרחב ללמידה משתנה ולתנועה‪.‬‬
‫איפה לומדים? ‪ -‬לא רק בכיתה!‬
‫מתן אפשרות לשהייה ללמידה בכל מקום ע"י פיזור לוחות‪ ,‬ריהוט וכד'‪.‬‬
‫איבזור כיתה ומרחב שמאפשר רב תכליתיות של למידה‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫אבירם אדריכלים‬
‫היקינטון ‪ 6‬גבעת עדה‬
‫–‬
‫‪I‬‬
‫אדריכלית ניבה אבירם‬
‫‪24 6866299‬‬
‫‪I‬‬
‫‪252 866 29 78‬‬
‫פונקציות בבית ספר –‬
‫שאלות מנחות‬
‫ אילו פונקצויות נדרשות ‪ /‬קיימות‬‫ מרכז אומנויות‪ ,‬מרכז מדעים‪ ,‬מרכז מידע‪/‬ספריה‪ ,‬סדנאות מקצועיות‪ ,‬מרכז מוסיקה‪ ,‬מחול‪ ,‬מרכז למידה‪,‬‬‫מרכז חברתי‪ ,‬מרכז ספורט וחינוך גופני‪ ,‬מרחב אקולוגי‪ ,‬מרכז תקשורת (רדיו‪ ,‬קולנוע ‪)...‬‬
‫ בראייה עתידית למה ראוי "להשאיר מקום"? בהנחה שלא הכל נבנה בבת אחת‪ ,‬שבית הספר יתפתח –‬‫ממה להתחיל ומה להשאיר להמשך?‬
‫ קשרים עם קהילות מקבילות ובית הספר – תנועות הנוער‪ ,‬מתנדבים‪ .‬האם הם צריכים מקום משותף בבית‬‫הספר‪...‬‬
‫תובנות הקבוצה‬
‫‪ .0‬הוצגו שתי גישות ‪:‬‬
‫ גישת צמצום מרכזים => ריכוז משאבים – ביה"ס מוביל נושא רעיוני התופר את‬‫המרחב הפדגוגי ובכך משפיע גם על המרחב הפיזי‪.‬‬
‫ מרחב אפשרויות של תחומי ידע רחב לתלמיד מתוך מתן מענה לאוכלוסיית‬‫תלמידים הטרוגנית‪.‬‬
‫‪ .9‬חשיבות פיזור מרכזי למידה – מרכזי למידה לילדים‪ ,‬למורים‬
‫‪ .3‬שאלת הספריה – כן? לא? איזו?‬
‫‪ .4‬יש צורך לתת מענה תכנוני היום לדברים שעוד לא יודעים כי יתפתחו‪ ,‬לאפשר מרחב גמישות‬
‫להתפתחות של בית הספר‪.‬‬
‫‪ .5‬אודיטוריום משמעותי – מענה להתכנסות בית ספרית‪.‬‬
‫כינוס ‪ -‬עבודה ‪ -‬מפגש ‪ -‬עשייה‬
‫שאלות מנחות‬
‫ סוגי המפגשים האפשריים (קבוצות גדולות ‪ /‬קטנות‪/ /‬בינוני‪ /‬מפגשים אישיים‪ /‬שכבתי ‪ /‬חטיבתית וכד')‬‫ואילו גדלי חללים מבקשות (כיתה ‪ /‬חצי כיתה ‪ /‬חדרון ‪ /‬פינה וכד'‪)...‬‬
‫ סוגי עשייה‪ /‬הוראה ‪ /‬מפגש ‪ /‬כינוס והקשר לכיתה‪ ,‬לחלל ציבורי‪ ,‬לבית – איפה נדרש מה‬‫ איפה מתקיימת עשייה לימודית?‬‫ מה עושים בהפסקה? מורים? ילדים? איפה צריך לתת לזה מענה (חצר‪ ,‬בית‪ ,‬מרחב ציבורי) ואופיו‬‫המתבקש של כל מענה (נצפה‪/‬לא נצפה‪ ,‬צבעוני ורועש ‪ /‬חמימות‪ ,‬שקוף‪/‬אינטימי וכד')‪.‬‬
‫תובנות הקבוצה‬
‫‪.0‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫סגי התכנסויות נדרשות במרחב ה"בית" – מליאה של כיתה – כ‪ 32-‬תלמידים‪ ,‬קבוצות קטנות‬
‫‪ 02-05‬תלמידים‪ ,‬מפגשים בחלל אינטימי לשיחות אישיות ‪ -‬מורה תלמיד‪/‬הורה מורה‪. ,‬‬
‫חדרי מקצוע למורים המקצועיים הכוללים‪ :‬פינות עבודה אישיות וקבועות לכל מורה‪ ,‬מרחב‬
‫התכנסות קטן למפגשי עבודה‪ ,‬מקום לספרות מקצועית‪ ,‬מקום שהייה לפנאי (מטבחון‪ ,‬ספה‬
‫וכד') ‪.‬‬
‫על צוותי ההוראה המקצועיים לקבל מרכז כנ"ל בקרבת המגמה‪.‬‬
‫יש לתת את הדעת לריהוט המותאם לסוגי המפגשים – בכיתה‪ ,‬במרחב הציבורי‪ ,‬בחצר ‪....‬‬
‫כיתות המקצוע – פיזור מתוך גישה כי הילדים הם המסתובבים במרחב ולא המורים‪.‬‬
‫לאפשר מקומות לעבודה בקבוצות עבור ילדים שיכולים ללמוד אחרת ‪ /‬עצמאית – המודל‬
‫האוניברסיטאי‪.‬‬
‫‪45‬‬