‫המפקד!‬ ‫חוברת זו מסכמת ומעדכנת את עיקרי הכללים של הדין המשמעתי ושל תגובות פיקודיות נוספות הנתונות‬ ‫בידיך‪ .‬החוברת מעודכנת לתיקון פקודת הדין המשמעתי מיום ‪.30.12.2010‬‬ ‫הדין המשמעתי הוא כלי חשוב באכיפת המשמעת בצבא‪ ,‬ויש להפעילו בצורה נכונה ומאוזנת‪ ,‬הלוקחת‬ ‫בחשבון את צרכי המשמעת מחד גיסא‪ ,‬ואת זכויות החייל מאידך גיסא‪.‬‬ ‫מטרת החוברת היא להדריך את קציני השיפוט‪ ,‬בצורה בהירה‪ ,‬בכל שלב ושלב של ההליך המשמעתי‪ ,‬וכך‬ ‫לסייע בידיהם בקבלת תוצאה חוקית וצודקת יותר‪ .‬חריגה מהכללים המחייבים עלולה לפגוע בזכויות‬ ‫החייל ויכולה אף להביא לבטלות ההליך‪.‬‬ ‫אני מקווה שחוברת זו תסייע בהפנמת הכללים ותשמש כלי עזר ברור ויעיל למפקדים‪ ,‬בבואם לקיים הליך‬ ‫משמעתי‪.‬‬ ‫נשמח תמיד לעמוד לרשותכם במוקד הייעוץ של מדור הדין המשמעתי בטלפון ‪ 0303-3069/70‬וכן בשירות‬ ‫הייעוץ המקוון באמצעות פורטל הדין המשמעתי באתר ביה"ס למשפט צבאי בצה"לנט‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫ענבר קידר‪-‬ברוך‪,‬‬ ‫סא"ל‬ ‫מפקדת ביה"ס למשפט צבאי‬ ‫‪1‬‬ ‫© כל הזכויות שמורות לביה"ס למשפט צבאי‬ ‫מהדורה ‪ ,6‬מאי ‪3122‬‬ ‫כתיבה ועריכה;‬ ‫רס"ן (מיל') אירנה פיין‪ ,‬ביה"ס למשפט צבאי‪.‬‬ ‫סגן מעין שגיא‪ ,‬ע' רמ"ד הדין המשמעתי‪.‬‬ ‫ליווי מקצועי;‬ ‫סא"ל ענבר קידר‪-‬ברוך‪ ,‬מפקדת ביה"ס למשפט צבאי‪.‬‬ ‫רס"ן מירב הרשקוביץ'‪ -‬יצחקי‪ ,‬רמ"ד הדין המשמעתי‪.‬‬ ‫בירורים ומידע;‬ ‫לבירורים והבהרות נוספות בתחום הדין המשמעתי ניתן לפנות למדור הדין המשמעתי‪ ,‬בדרכים הבאות‪:‬‬ ‫טלפון;‬ ‫מטכ"לי – ‪0303-3069/70‬‬ ‫אזרחי – ‪03-9573069/70‬‬ ‫פקס;‬ ‫מטכ"לי – ‪0303-3077‬‬ ‫אזרחי – ‪03-9573077‬‬ ‫דוא"ל;‬ ‫"יעוץ" ‪Ctrl K +‬‬ ‫פורטל הדין המשמעתי;‬ ‫‪http://matkal.idf/sites/scholl/51140742/11412831/default.aspx‬‬ ‫‪2‬‬ ‫השיפוט בדין המשמעתי‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫‪.2‬‬ ‫השיפוט בדין המשמעתי – הגדרות ועקרונות יסוד בשפיטה ‪7 ..............................‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫הגדרות וראשי תיבות ‪6 ............................................................................................................‬‬ ‫עקרונות יסוד בשפיטה בדין המשמעתי ‪7 ....................................................................................‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫עבירות הניתנות לשיפוט בדמ"ש ‪: ................................. ................................‬‬ ‫‪ 2.1‬כללי‪9 ..................................................................................................................... ...............‬‬ ‫‪ 2.2‬שיפוט בעבירות המעוגנות בחש"ץ ‪9 ...........................................................................................‬‬ ‫‪ 2.3‬שיפוט בעבירות תעבורה ‪12 .......................................................................................................‬‬ ‫‪ 2.3.1‬עבירות תעבורה הנתונות לדין משמעתי ‪12 ..........................................................................‬‬ ‫‪ 2.3.2‬עבירות תעבורה בהן לא ניתן לשפוט ללא אישור פרקליט ‪13 ..................................................‬‬ ‫‪" 2.3.3‬קצין שיפוט מוסמך" בעבירות תעבורה ‪13 .........................................................................‬‬ ‫‪ 2.4‬שיפוט בעבירות הטרדה מינית ‪13 ..............................................................................................‬‬ ‫‪ 2.5‬שיפוט בעבירות שנעברו כלפי אזרחים ‪14 ....................................................................................‬‬ ‫‪ 2.6‬שיפוט בעבירות סמים ‪14 ..........................................................................................................‬‬ ‫‪ 2.7‬שיפוט בפרשה שמתנהלת או חייבת להתנהל לגביה חקירת מצ"ח ‪14 .............................................‬‬ ‫‪ 2.8‬סייגים לגבי אזרחים עובדי צה"ל ‪14 ..........................................................................................‬‬ ‫‪ 2.9‬סייגים לגבי אנשי מילואים שביצעו עבירה כשאינם בשמ"פ ‪15 ......................................................‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫הגשת תלונה ‪27 .......................... ................................ ................................‬‬ ‫‪ 3.1‬כללי‪16 ................................................................................................................... ...............‬‬ ‫‪ 3.2‬הגדרת המונח "חייל המשרת ביחידה" ‪16 ...................................................................................‬‬ ‫‪ 3.2.1‬מהי "יחידה"? ‪16 .............................................................................................................‬‬ ‫‪ 3.2.2‬מתי נאמר שהחייל "משרת" ביחידה? ‪16 .............................................................................‬‬ ‫‪ 3.3‬בעלי התפקידים המוסמכים להגיש תלונות ‪17 ............................................................................‬‬ ‫‪ 3.3.1‬חובת הזדהות ‪18 ..............................................................................................................‬‬ ‫‪ 3.3.2‬המועד להגשת תלונה ‪18 ....................................................................................................‬‬ ‫‪ 3.4‬עריכת התלונה‪18.....................................................................................................................‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫הזנת תלונה‪19 ................................................................................................................... ....‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫ביטול תלונה שהוגשה ע"י גורם בלתי מוסמך – סמכות הפצ"ר ‪19 .................................................‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫סמכויות שיפוט ‪31 ...................... ................................ ................................‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫‪4.8‬‬ ‫‪4.9‬‬ ‫קש"ז וקש"ב‪ :‬סמכויות כלליות ‪20 ............................................................................................‬‬ ‫מקרים המחייבים שפיטה בפני דרג פיקודי מסויים ‪20 .................................................................‬‬ ‫הגבלה על סמכות השיפוט כאשר קצין השיפוט נוגע בדבר ‪20 ........................................................‬‬ ‫שיפוט חיילים המשרתים ביחידה ‪21 ..........................................................................................‬‬ ‫שיפוט במחנות רב‪-‬יחידתיים ‪21 ................................................................................................‬‬ ‫סמכויות שיפוט מיוחדות ‪21 .....................................................................................................‬‬ ‫שיפוט במבצעי שיפוט מהיר ‪21 ..................................................................................................‬‬ ‫שיפוט עובדי צה"ל ‪21 ..............................................................................................................‬‬ ‫שיפוט כלואים‪22 ................................................................................................................... .‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ 4.10‬שיפוט משפטנים ‪22 .................................................................................................................‬‬ ‫‪ 4.11‬שיפוט חיילי חמ"ץ ‪22 ..............................................................................................................‬‬ ‫‪ 4.12‬שיפוט רופאים ‪22 ...................................................................................................................‬‬ ‫‪ 4.13‬עד מתי ניתן לשפוט בדמ"ש? ‪22 .................................................................................................‬‬ ‫‪ 4.13.1‬שיפוט בדין משמעתי – מגבלות הזמנים ‪22 ..........................................................................‬‬ ‫‪ 4.13.2‬עד מתי ניתן לשפוט חייל לאחר השחרור משירות סדיר? ‪23 ...................................................‬‬ ‫‪ 4.13.3‬עד מתי ניתן לשפוט חייל מילואים בגין עבירה שבוצעה בשמ"פ? ‪23 ........................................‬‬ ‫‪ 4.13.4‬עד מתי ניתן לשפוט חייל מילואים בגין עבירה שבוצעה שלא במהלך שמ"פ? ‪23 ........................‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫הליכים לפני הדיון ‪35 .................. ................................ ................................‬‬ ‫‪5.1‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪5.3‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫‪5.5‬‬ ‫העברת התלונה ביוזמת קצין השיפוט ‪24 ....................................................................................‬‬ ‫ביטול התלונה‪24 ................................................................................................................... .‬‬ ‫זכות העיון של הנאשם בתוכן התלונה ובחומר הראיות ‪24 ............................................................‬‬ ‫הזכות להגיש חוו"ד סניגור ‪25 ...................................................................................................‬‬ ‫אין זכות ייצוג סנגור בהליך משמעתי‪25 .....................................................................................‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫מהלך הדיון‪37 ......................... ................................ ................................ ..‬‬ ‫‪ 6.1‬דיון נפרד לכל נאשם ולכל תלונה ‪26 ...........................................................................................‬‬ ‫‪ 6.2‬תיעוד הדיון‪26 ................................................................................................................... .....‬‬ ‫‪ 6.3‬זיהוי הנאשם והקראת התלונה ‪26 .............................................................................................‬‬ ‫‪ 6.4‬העברת הדיון לבקשת הנאשם ‪26 ...............................................................................................‬‬ ‫‪ 6.5‬תשובת הנאשם לאשמה ‪27 .......................................................................................................‬‬ ‫‪ 6.6‬העדת עדים ועיון בחומר החקירה או הבדיקה ‪27 .........................................................................‬‬ ‫‪ 6.7‬הכרעת הדין (זיכוי או הרשעה) ‪28 ..............................................................................................‬‬ ‫‪ 6.8‬מהלך הדיון לעניין גזר הדין (לאחר הרשעה) ‪28 ...........................................................................‬‬ ‫‪ 6.9‬הודעה על הזכות להגיש ערר‪ ,‬בקשת המתקה או בקשה לעיכוב ביצוע ‪29 ........................................‬‬ ‫‪ 6.10‬מסירת החומר לנאשם בתום המשפט ‪29 ....................................................................................‬‬ ‫‪ 6.11‬שינוי הטופס לאחר תום המשפט ‪29 ...........................................................................................‬‬ ‫‪ 6.12‬כללי נוהג וטקס ‪29 ..................................................................................................................‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫ענישה‪41 ......................... ................................ ................................ .........‬‬ ‫‪ 7.1‬סמכויות הענישה של רמות השיפוט השונות ‪30 ...........................................................................‬‬ ‫‪ 7.2‬חובה להטיל עונש על כל עבירה ‪30 .............................................................................................‬‬ ‫‪ 7.3‬עונש אחד בלבד‪ :‬הכלל וחריגיו ‪30 .............................................................................................‬‬ ‫‪ 7.4‬טבלת סמכויות הענישה ‪31 .......................................................................................................‬‬ ‫‪ 7.5‬פירוט סמכויות הענישה ‪32 .......................................................................................................‬‬ ‫‪ 7.5.1‬התראה ונזיפה ‪32 .............................................................................................................‬‬ ‫‪ 7.5.2‬ריתוק‪32 ............................................................................................................. ............‬‬ ‫‪ 7.5.3‬נזיפה חמורה ‪33 ..............................................................................................................‬‬ ‫‪ 7.5.4‬קנס ‪33 ............................................................................................................................‬‬ ‫‪ 7.5.5‬מחבוש‪34 ............................................................................................................. ...........‬‬ ‫‪ 7.5.6‬הורדה בדרגה ‪35 .............................................................................................................‬‬ ‫‪ 7.5.7‬פיצויים‪35 .............................................................................................................. .........‬‬ ‫‪ 7.5.8‬פסילת רשיון נהיגה צבאי ‪36 ..............................................................................................‬‬ ‫‪ 7.6‬עונש על תנאי‪36 ................................................................................................................... ...‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ 7.6.1‬עונש מותנה‪ :‬כללי ‪36 ........................................................................................................‬‬ ‫‪ 7.6.2‬תקופת התנאי ‪37 ..............................................................................................................‬‬ ‫‪ 7.6.3‬חובה להתייחס לתנאי (להפעיל או להאריך) ‪37 ....................................................................‬‬ ‫‪ 7.6.4‬הפעלת התנאי ‪37 .............................................................................................................‬‬ ‫‪ 7.6.5‬הארכת תקופת התנאי ‪38 ..................................................................................................‬‬ ‫‪ 7.7‬עיכוב ביצוע העונש ‪39 ..............................................................................................................‬‬ ‫‪ 7.7.1‬עיכוב ביצוע העונש‪ :‬כללי ‪39 ..............................................................................................‬‬ ‫‪ 7.7.2‬עילות לעיכוב העונש או להפסקתו הזמנית ‪40 ......................................................................‬‬ ‫‪ 7.8‬הטיפול בתלונה לאחר הדיון ‪40 .................................................................................................‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫הליכים לאחר הדיון המשמעתי ‪52 .................................. ................................‬‬ ‫‪ 8.1‬ערר‪41 .................................................................................................................. .................‬‬ ‫‪ 8.1.1‬מי רשאי להגיש ערר ‪41 .....................................................................................................‬‬ ‫‪ 8.1.2‬מועד הגשת הערר ‪41 .........................................................................................................‬‬ ‫‪ 8.1.3‬מי דן בערר‪41 ............................................................................................................. .....‬‬ ‫‪ 8.1.4‬מועד הדיון בערר ‪41 ..........................................................................................................‬‬ ‫‪ 8.1.5‬נוכחות החייל ושמיעת עדויות‪42 ........................................................................................‬‬ ‫‪ 8.1.6‬החלטה בערר ‪42 ..............................................................................................................‬‬ ‫‪ 8.2‬בקשה להמתקת עונש ‪42 ..........................................................................................................‬‬ ‫‪.:‬‬ ‫חובת הנמקה ‪54 ......................... ................................ ................................‬‬ ‫‪ .21‬פיקוח משפטי ע"י הפרקליטות הצבאית ‪55 ...................... ................................‬‬ ‫‪ 10.1‬ביטול הפסק ע"י הפרקליט ‪44 ...................................................................................................‬‬ ‫‪ 10.2‬דיון חוזר בהוראת הפרקליט ‪44 .................................................................................................‬‬ ‫‪ 10.3‬סמכויות נוספות של גורמי הפרקליטות הצבאית‪ ,‬לפי שיקול דעתם ‪44 ...........................................‬‬ ‫‪ .22‬אמצעים נוספים לאכיפת משמעת ‪56 ............................... ................................‬‬ ‫‪11.1‬‬ ‫‪11.2‬‬ ‫‪11.3‬‬ ‫‪11.4‬‬ ‫שיחה וייעוץ‪45 ........................................................................................................................‬‬ ‫נזיפה פיקודית (פ"מ ‪45 ............................................................................................... )33.0333‬‬ ‫מניעת חופשה (הפ"ע ‪46 ................................................................................................ )6.0301‬‬ ‫תרגול נוסף (הפ"ע ‪47 .................................................................................................... )6.0303‬‬ ‫נספחים‬ ‫נספח א' – סדר הדרגות בצה"ל‪.‬‬ ‫נספח ב' – שאלות לביקורת עצמית‪.‬‬ ‫נספח ג' – טבלת עבירות הנתונות לדין משמעתי‪.‬‬ ‫נספח ד' – עבירות תעבורה הנתונות לשיפוט בדין משמעתי‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ .2‬השיפוט בדין המשמעתי – הגדרות ועקרונות‬ ‫‪ 2.2‬הגדרות וראשי תיבות;‬ ‫אע"צ‪ :‬אזרח עובד צה"ל‪.‬‬ ‫בית דין צבאי (ביד"צ)‪ :‬מוסד שיפוט במערכת הצבאית‪ ,‬המקביל לבתי המשפט במערכת האזרחית‪.‬‬ ‫הדין המשמעתי (דמ"ש) או "ההליך המשמעתי" או "השיפוט המשמעתי"‪ :‬שיפוט חייל בתוך היחידה‪,‬‬ ‫בפני קצין שיפוט (להבדיל משיפוט בפני בית דין צבאי)‪.‬‬ ‫הפ"ע‪ :‬הוראת פיקוד עליון‪.‬‬ ‫חש"ץ‪ :‬חוק השיפוט הצבאי‪ ,‬תשט"ו‪ .1955-‬חוק זה‪ ,‬אשר חוקק ע"י הכנסת‪ ,‬מעגן‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את סמכות‬ ‫המפקדים לשפוט בדין המשמעתי וכן מעגן שורה של עבירות צבאיות‪ ,‬שבגינן ניתן לשפוט‪.‬‬ ‫טופס ‪( 741‬טופס תלונה ודיון)‪ :‬טופס שעל גביו מוגשת תלונה בדמ"ש‪ ,‬וקצין השיפוט מתעד בו את כל שלבי‬ ‫הדיון‪.‬‬ ‫יחידה‪ :‬לעניין הדין המשמעתי "יחידה" משמעה יחידת רישום‪ ,‬לרבות כל יחידות הרישום הכפופות לה‪.‬‬ ‫ימ"ח‪ :‬ימי מחבוש‪.‬‬ ‫מ"פ ביחידה לוחמת‪ :‬קצין בדרגת סרן שהוא מפקד פלוגה ביחידה לוחמת או בעל מינוי לתפקיד מקביל‬ ‫בזרועות האוויר והים ‪ -‬הכול לפי רשימה שיקבע רמ"ט אכ"א בתיאום עם הפצ"ר או סגנו‪.‬‬ ‫נאשם‪ :‬מי שהוגשה נגדו תלונה בדמ"ש‪.‬‬ ‫פ"מ‪ :‬פקודת מטכ"ל‪.‬‬ ‫פצ"ר‪ :‬הפרקליט הצבאי הראשי‪.‬‬ ‫קצין שיפוט‪ :‬קצין בדרגת כתף סגן ומעלה‪ ,‬שעבר בהצלחה מבחן דמ"ש לפני קבלת דרגתו הנוכחית‪.‬‬ ‫קצין שיפוט בכיר (קש"ב); קצין שיפוט בדרגת כתף רס"ן ומעלה וקצין שיפוט שהוא "מ"פ ביחידה‬ ‫לוחמת" (ראה הגדרה לעיל)‪.‬‬ ‫קצין שיפוט זוטר (קש"ז)‪ :‬קצין שיפוט שאינו קצין שיפוט בכיר‪.‬‬ ‫שירות ביחידה‪ :‬חייל ייחשב כמשרת ביחידה אם התקיים בו אחד מהתנאים האלה‪:‬‬ ‫הוא מוצב בה;‬ ‫‪‬‬ ‫הוא מסופח אליה;‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הוא נסמך אליה ;‬ ‫‪‬‬ ‫הוא אזרח עובד צה"ל ביחידה;‬ ‫‪‬‬ ‫הוא מרצה ביחידה עונש של עבודה צבאית;‬ ‫‪‬‬ ‫הוא כלוא השוהה במתקן כליאה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שכ"ט‪ :‬שכר טוראי‪ .‬סכום כסף‪ ,‬הקבוע כשכר היסוד של חייל בדרגת טוראי בשירות חובה‪ ,‬בזמן ההליך‬ ‫המשמעתי‪.‬‬ ‫תב"ן‪ :‬תקופה בלתי נמנית לעניין משך השירות‪.‬‬ ‫‪ 1‬הסמיכות רלוונטית אך ורק לעניין עבירות הפוגעות בסדר ובמשמעת של היחידה; בטרם שיפוטו של החייל‪ ,‬יש לעדכן את‬ ‫יחידת האם שלו בדבר הכוונה לשפטו‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2.3‬‬ ‫עקרונות יסוד לשפיטה בדין משמעתי‬ ‫הליך הדין המשמעתי (דמ"ש) מתקיים‪ ,‬ככלל‪ ,‬במסגרת היחידה‪ ,‬בפני מפקד‪ ,‬שפועל לעניין זה כקצין‬ ‫שיפוט‪ .‬בדמ"ש אין לחייל זכות ייצוג משפטי‪ ,‬הקיימת לנאשמים בבתי משפט ובבתי דין צבאיים‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫על קצין השיפוט מוטלת החובה לוודא קיומו של הליך הוגן‪.‬‬ ‫בין הכללים החשובים שנקבעו בחוק ובפקודה להשגת מטרה זו‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מתן הזדמנות לנאשם להביע את גרסתו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בחינה עניינית והוגנת של הראיות המובאות במסגרת ההליך‪ ,‬טרם הכרעה בשאלת אשמתו‬ ‫של הנאשם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במידה והנאשם כופר‪ ,‬קצין השיפוט צריך לשמוע עדים רלוונטיים על מנת לברר את התלונה‬ ‫ולא ניתן להסתמך על ראיה בכתב שהנאשם חולק על תוכנה (כגון תחקיר‪ ,‬דו"ח מ"צ)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חובה לנמק את ההחלטה להרשיע‪/‬לזכות וכן לנמק את הסיבות לעונש שהוטל על הנאשם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מידתיות ‪ -‬הטלת עונש שיהיה הולם את העבירה ואת נסיבות החייל‪ ,‬ולאו דווקא העונש‬ ‫המקסימאלי האפשרי‪.‬‬ ‫ההקפדה הנדרשת מקצין השיפוט היא כפולה ומכופלת‪ ,‬נוכח מבנהו המיוחד של הליך השיפוט המשמעתי‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬מפקדו של הנאשם היושב בדין‪ ,‬הוא זה שהגיש את התלונה (או בעל תפקיד הכפוף לו)‪,‬‬ ‫והוא גם מברר אותה וחוקר את הנאשם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הנאשם אינו מיוצג ע"י עו"ד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫החייל הנאשם כפוף למפקד כפיפות מוחלטת בחייו הצבאיים‪ ,‬לפני המשפט‪ ,‬בעת המשפט ולאחריו‪.‬‬ ‫במצב זה‪ ,‬קיימת סכנה כי מפקד ינצל לרעה את סמכויותיו על רקע שיקולים זרים‪ .‬לכן‪ ,‬על המפקד‪ ,‬קצין‬ ‫השיפוט‪ ,‬לבחון‪ ,‬לדעת‪ ,‬להטמיע ולשנן‪ ,‬בטרם ובעת ישיבתו בדין‪ ,‬את המשמעות ואת המחויבות הנובעות‬ ‫מסמכותו לשפוט חיילים‪.‬‬ ‫אחד הכללים החשובים לכך הוא הקפדה על קיום נהלי הדין המשמעתי בסדר שבו הם רשומים בטופס ‪,630‬‬ ‫וזאת על מנת להבטיח שמירה על זכויותיו של החייל‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫כל החלטה של מפקד בהליך משמעתי‪ -‬יכולה להגיע לביקורת בית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ)‪.‬אשר‬ ‫יבחן את החלטת קצין השיפוט לאורם של חוקי היסוד;‬ ‫חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו קובע כי ניתן להגביל את חירותו של חייל‪ ,‬אך ורק "לתכלית‬ ‫ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש"‪.‬‬ ‫כלומר‪ :‬גם כאשר מוצדק לפגוע בזכויותיו הבסיסיות של החייל‪ ,‬יש להקפיד שתהא זו אך ורק‬ ‫פגיעה הכרחית ומזערית לצורך השגת המטרה העונשית‪.‬‬ ‫חובות המפקד לשמור על זכויות החיילים נובעות מעקרונות צה"ל ובפרט מעקרון העל של‬ ‫כבוד האדם ועקרון המשמעת‪.‬‬ ‫כך לדוגמא‪ ,‬בג"ץ‪ 2‬קבע שמקום בו נאשם כופר באשמה‪ ,‬קצין השיפוט חייב לזמן עדים (ולא ניתן להסתמך‬ ‫על ראיות בכתב שהנאשם חולק על תוכנן) על מנת לברר את התלונה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫בג"ץ ‪ 266/05‬פילנט נ' סגן הפרקליט הצבאי הראשי‬ ‫‪8‬‬ ‫‪ .3‬עבירות הניתנות לשיפוט בדמ"ש‬ ‫‪ 3.2‬כללי‬ ‫ניתן לשפוט בדין משמעתי רק על העבירות המפורטות להלן‪:3‬‬ ‫‪‬‬ ‫עבירות נגד הצבא או נגד חיילים‪ ,‬המעוגנות בחוק השיפוט הצבאי‪ ,‬כמפורט בפיסקה ‪2.2‬‬ ‫להלן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עבירות תעבורה אשר בוצעו בכלי רכב צבאי או במחנה צבאי‪ ,‬למעט שורה של עבירות‬ ‫שיפורטו בפיסקה ‪ 2.3‬להלן‪ .‬השיפוט בדמ"ש בגין עבירות תעבורה יהיה ע"י קצין שיפוט‬ ‫בדרגת סא"ל‪ ,‬לפחות‪ ,‬או ע"י קצין שיפוט בדרגת רס"ן הנושא מינוי סא"ל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עבירות בגין מעשים המהווים פגיעה על רקע מיני – יידונו ע"י קצין שיפוט בדרגת אל"ם‬ ‫‪4‬‬ ‫לפחות ‪ ,‬שהוא משפטן או שעבר הכשרה מיוחדת‪ ,‬כקבוע בפ"מ ‪.33.0145‬‬ ‫‪‬‬ ‫עבירות על תקנות שירות ביטחון‪ ,‬העוסקות בחובות אנשי מילואים שאינם בשמ"פ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עבירות על חוק צער בעלי חיים‪.‬‬ ‫יש לשים לב‪ ,‬כי עבירות מסוימות ניתנות לשיפוט ע"י קש"ב מיוחד בלבד‪ ,‬כמפורט בפיסקה ‪ 4.2‬להלן‪.‬‬ ‫‪ 3.3‬שיפוט בעבירות המעוגנות בחש"ץ‬ ‫חוק השיפוט הצבאי (חש"ץ) קובע עבירות שונות‪ .‬לצד כל עבירה קבוע בחש"ץ עונש מקסימום‪ ,‬אותו‬ ‫מוסמך להטיל בגין עבירה זו בית דין צבאי‪ .‬לעונש המקסימום אין קשר לענישה בדמ"ש‪ ,‬אולם החש"ץ‬ ‫קובע‪ ,‬כי ניתן לשפוט בדמ"ש אך ורק בעבירות‪ ,‬שעונשן המקסימאלי אינו עולה על ‪ 3‬שנות מאסר‪ .‬בנוסף‬ ‫לכך‪ ,‬קובעות פקודות הצבא הגבלות נוספות‪.‬‬ ‫להלן רשימת עבירות נפוצות‪ ,5‬שניתנות לשיפוט בדמ"ש‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫ס' ‪ 58‬לחש"ץ ‪ -‬נטישת משמרת (שלא נוכח האויב) ‪ -‬אלא אם כן מדובר בזקיף;‬ ‫‪‬‬ ‫ס' ‪ 61‬לחש"ץ ‪ -‬אלימות כלפי חייל ‪ -‬אלא אם כן נגרמה פציעה שהצריכה ‪ 7‬ימי מנוחה או יותר‬ ‫מכך;‬ ‫‪ 3‬יודגש כי ניתן לשפוט בדמ"ש אך ורק אם לא נפתחה בפרשה הנדונה חקירת מצ"ח ואם לא קיימת חובה לדווח למצ"ח לפי‬ ‫פ"מ ‪.33.0304‬‬ ‫‪ 4‬במקרה שהנאשם הוא בדרגת סא"ל ומעלה ‪ -‬יהיה קצין השיפוט בדרגת תא"ל לפחות‪.‬‬ ‫‪ 5‬טבלה ובה רשימת העבירות המלאה מופיעה בנספח ג' לחוברת זו‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪‬‬ ‫ס' ‪ 62‬לחש"ץ ‪ -‬איום ועלבונות כלפי מפקד‪ :‬חייל שאיים על מפקד או העליבו‪ ,‬או עשה מעשה אחר‬ ‫הפוגע בכבודו או במעמדו כמפקד ‪ -‬אלא אם כן האיום נעשה תוך שימוש בנשק חם או קר;‬ ‫‪‬‬ ‫ס' ‪ 68‬לחש"ץ ‪ -‬חריגה מסמכות‪ :‬חייל שחרג במזיד מן הסמכויות שניתנו לו לביצוע תפקידו בצבא;‬ ‫‪‬‬ ‫ס' ‪ 70‬לחש"ץ ‪ -‬גרימת נזק לרכוש על ידי חריגה מסמכות;‬ ‫‪‬‬ ‫ס' ‪ 71‬לחש"ץ ‪ -‬קצין שיפוט שחרג מסמכותו‪ :‬חייל שחרג מסמכותו על ידי שפעל כקצין שיפוט‪ ,‬בין‬ ‫שהוא קצין שיפוט ובין שהוא מתחזה כקצין שיפוט;‬ ‫‪‬‬ ‫ס' ‪(77‬א)(‪ )1‬לחש"ץ ‪ -‬הוצאת רכוש מרשות הצבא ‪ -‬בתנאי ששווי הרכוש אינו עולה על ‪ 10‬שכ"ט;‬ ‫‪‬‬ ‫ס' ‪ 80‬לחש"ץ ‪ -‬אי שמירתו של רכוש צבאי‪ :‬חייל שלא נקט במועד הנכון בכל האמצעים הסבירים‬ ‫כדי לשמור מנזק‪ ,‬מקלקול או מאבדן כל רכוש צבאי שהגיע לרשותו או שהוא אחראי לו בדרך‬ ‫אחרת‪ ,‬בין אם ניזוק הרכוש‪ ,‬נתקלקל או אבד ובין אם לאו ‪ -‬זולת אם מדובר בנשק‪ ,‬תחמושת או‬ ‫מכשירי קשר ואופטיקה‪ ,‬שסיווגם "סודי" או "סודי ביותר";‬ ‫‪‬‬ ‫ס' ‪ 82‬לחש"ץ ‪ -‬נטילת ציוד ואספקה או עיכובם שלא כדין‪ :‬חייל שנטל ציוד או אספקה של הצבא‬ ‫לצורך יחידה שהציוד או האספקה לא היו מיועדים לה‪ ,‬או שעיכב שלא כדין ציוד או אספקה של‬ ‫הצבא;‬ ‫‪‬‬ ‫ס' ‪ 84‬לחש"ץ ‪ -‬גניבה מחייל‪ :‬חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין‪ ,‬מרשות חייל אחר כסף או רכוש‬ ‫אחר ‪ -‬בתנאי ששווי הרכוש אינו עולה על ‪ 10‬שכ"ט;‬ ‫‪‬‬ ‫ס' ‪ 85‬לחש"ץ ‪ -‬שימוש בלתי‪-‬חוקי בנשק‪ :‬חייל אשר ללא סמכות או ללא נקיטת אמצעי זהירות‬ ‫נאותים נשא נשק‪ ,‬טיפל בו או השתמש בו באופן אחר ‪ -‬בתנאי שלא מדובר באחד המקרים הבאים‪,‬‬ ‫בהם יש חובה לפתוח בחקירת מצ"ח‪:‬‬ ‫א‪ .‬פציעת אדם;‬ ‫ב‪ .‬איום בנשק כלפי אדם;‬ ‫ג‪ .‬יצירת סיכון מכוון לאדם על ידי הפניית קנה הנשק לעברו‪ ,‬תוך טעינת הנשק‪ ,‬דריכתו‪,‬‬ ‫פתיחת הנצרה או לחיצה על ההדק‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ירי שלא כדין בנשק (כגון‪" :‬מטווח פרטי" או ציד‪ ,‬וכן ירי "פילטרים")‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ס' ‪ 94‬לחש"ץ ‪ -‬היעדר מן השירות שלא ברשות‪ :‬חייל שנעדר משירותו בצבא‪ ,‬או מהמקום שהוא חייב‬ ‫כדין להימצא בו אותה שעה‪ ,‬אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך‪.‬‬ ‫כשמדובר בהיעדרות שמשכה ‪ 24‬שעות ומעלה‪ ,‬סמכות השיפוט נתונה לקש"ב בדרגת רס"ן ומעלה‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫יודגש כי אין לשפוט בדמ"ש ללא הוראת פרקליט‪ ,‬במקרים הבאים‪:‬‬ ‫נעדרים משירות סדיר (פ"מ ‪:)31.0513‬‬ ‫‪‬‬ ‫היעדרות מעל ‪ 56‬יום;‬ ‫‪‬‬ ‫היעדרות מעל ‪ 41‬יום כשבעברו של החייל היעדרות נוספת‪.‬‬ ‫נעדרים משירות מילואים (פ"מ ‪:)31.0521‬‬ ‫‪‬‬ ‫היעדרות מעל ‪ 31‬יום‪ ,‬אם חייל המילואים לא התייצב כלל לשמ"פ;‬ ‫‪‬‬ ‫היעדרות מעל ‪ 25‬יום‪ ,‬אם חייל המילואים התייצב לשמ"פ ונעדר במהלכו;‬ ‫‪‬‬ ‫כל היעדרות‪ ,‬אם בעברו היעדרות נוספת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ס' ‪94‬א לחש"ץ ‪ -‬איבוד קשר‪ :‬איש מילואים אשר לא יצר קשר עם יחידתו במשך ‪ 18‬חודשים ומעלה;‬ ‫‪‬‬ ‫ס' ‪ 101‬לחש"ץ ‪ -‬התחלּות‪ :‬חייל שהעמיד פני חולה או בעל מום בכוונה לפסול את עצמו לשירות או‬ ‫למילוי תפקיד;‬ ‫‪‬‬ ‫ס' ‪ 105‬לחש"ץ ‪ -‬עבירה במסמכים צבאיים‪ :‬מסירת מידע כוזב במסמך הנוגע לצבא;‬ ‫‪‬‬ ‫ס' ‪ 121‬לחש"ץ ‪ -‬בריחה ממשמורת‪ :‬חייל שנמצא כדין במשמורת הצבא ונמלט או ניסה להימלט ממנה‬ ‫לפני ששוחרר מאותה משמורת‪ .‬יוער‪ ,‬כי "משמורת" מוגדרת כמחבוש‪ ,‬מאסר או מעצר‪ .‬לפיכך‪ ,‬ריתוק‬ ‫אינו מהווה "משמורת"‪ .‬כיוצא בזה‪ ,‬חייל הבורח ממחבוש – עובר שתי עבירות‪ :‬היעדר מן השירות‬ ‫שלא ברשות וכן בריחה ממשמורת‪ .‬לעומתו‪ ,‬חייל הבורח מריתוק – עובר עבירה של היעדר מן השירות‬ ‫שלא ברשות בלבד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ס' ‪ 123‬לחש"ץ ‪ -‬אי‪-‬קיום פקודה‪ :‬אלא אם עבר את העבירה תוך פעולה קרבית של יחידתו;‬ ‫‪‬‬ ‫ס' ‪ 124‬לחש"ץ – התרשלות‪ :‬חייל שקיים ברשלנות פקודה או הוראה שניתנה לו‪ ,‬או שהתרשל במילוי‬ ‫תפקידו בצבא;‬ ‫‪‬‬ ‫ס' ‪ 128‬לחש"ץ ‪ -‬התנהגות פרועה‪ :‬חייל שהשתתף בקטטה‪ ,‬או שהתנהג בצורה פרועה במקום ציבורי;‬ ‫‪‬‬ ‫ס' ‪ 129‬לחש"ץ ‪ -‬התנהגות מבישה;‬ ‫‪‬‬ ‫ס' ‪ 130‬לחש"ץ‪ :‬התנהגות שאינה הולמת‪ :‬חייל בדרגת סמל או בדרגה גבוהה מזו‪ 6‬שהתנהג באופן‬ ‫שאינו הולם את דרגתו או את עמדתו בצבא;‬ ‫‪‬‬ ‫ס' ‪ 132‬לחש"ץ ‪ -‬פגיעה במשמעת‪ :‬חייל אשר עשה מעשה או התנהג באופן שפגע או עשוי היה לפגוע‬ ‫בסדר הטוב של הצבא או במשמעתו‪ ,‬ואין המעשה מהווה עבירה צבאית אחרת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ס' ‪ 133‬לחש"ץ ‪ -‬אי קיום הוראות המחייבות בצבא‪ :‬חייל שלא קיים או קיים ברשלנות הוראה‬ ‫מפקודות הצבא‪ ,‬או מפקודות קבע או מפקודות שיגרה‪ ,‬שפורסמו בכתב בהתאם לפקודות הצבא או‬ ‫‪ 6‬חייל שדרגתו נמוכה מסמל‪ ,‬לא ניתן לשפטו בעבירה של התנהגות שאינה הולמת‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫בהתאם לנוהג הצבאי – זולת אם כתוצאה מאי‪-‬קיום ההוראות אבד או נגנב נשק [ס' ‪(62‬א)(‪ )35‬לפ"מ‬ ‫‪ ;]33.0304‬מקרה נפוץ של אי‪-‬קיום הוראות המחייבות בצבא‪ :‬עבירות שעניינן הופעה ולבוש‪.7‬‬ ‫‪‬‬ ‫ס' ‪133‬א לחש"ץ ‪ -‬איסור עבודה‪ ,‬עיסוק או התמחות‪ :‬חייל שבלא היתר על פי פקודות הצבא‪ ,‬או שלא‬ ‫בהתאם לתנאיו‪ ,‬עבד בעבודה או עסק בעיסוק שנהוג לקבל בעבורם שכר‪ ,‬או התמחה התמחות‬ ‫מקצועית‪.‬‬ ‫בשאר העבירות‪ ,‬אין לשפוט בדמ"ש‪ ,‬ללא אישור מפורש מאת פרקליט צבאי‪.‬‬ ‫יש להדגיש‪ ,‬כי אין לשפוט בדמ"ש‪ ,‬ללא אישור‪ ,‬בעבירות כגון אונס ועבירות מין אחרות‪;8‬‬ ‫עבירות שכתוצאה מהן נגרמה חבלה חמור או מוות; אלימות כלפי ממלא תפקיד; התעללות; שררה כלפי‬ ‫פקודים; הוצאת נשק ואמל"ח מרשות הצבא; אי‪-‬שמירתו של נשק צבאי; בגידה‪ ,‬מרידה‪ ,‬התנהגות‬ ‫מחפירה בקשר לפעולות צבאיות והעבירות הקשורות אליהן; ביזה (נטילת רכוש בשטח כבוש); הטלת מום‬ ‫(פציעה עצמית לצורך אי כשירות לתפקיד‪ ,‬למשימה או לשירות בצה"ל)‪.‬‬ ‫בכל מקרה של ספק יש להיוועץ בפרקליט הצבאי הרלוונטי או במדור הדין המשמעתי‪.‬‬ ‫‪ 3.4‬שיפוט בעבירות תעבורה‬ ‫‪3.4.2‬‬ ‫עבירות תעבורה הנתונות לדין משמעתי‬ ‫עבירות תעבורה הניתנות לשיפוט בדמ"ש מעוגנות בחיקוקים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬תקנות מסוימות מתוך תקנות התעבורה‪ ,‬שהנפוצה בהן‪ :‬תקנה ‪(21‬ג) ‪ -‬אי קיום חובתו של‬ ‫עובר דרך‪" :‬לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות‪ ,‬או ללא תשומת לב מספקת‬ ‫בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב‪ ,‬במטענו‪ ,‬בשיטת בלמיו ומצבם‪ ,‬באפשרות של‬ ‫עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים‪ ,‬באותות שוטרים בתנועת עוברי דרך ובכל עצם‬ ‫הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך"‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫פקודות הצבא‪ ,‬שהנפוצות בהן‪ :‬פ"מ ‪ :07.0201‬התנהגות הנוהגים והנוסעים ברכב; פ"מ‬ ‫‪ :33.1101‬משמעת תנועה בדרכים ‪ -‬עקרונות; פ"מ ‪ :33.0209‬נסיעה מחוץ למסגרת התפקיד;‬ ‫פ"מ ‪ :58.5202‬רישיון נהיגה‪ ,‬פ"מ ‪ :58.0205‬כרטיס העבודה לרכב; ועוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן לשפוט בגין עבירות התנועה המפורטות לעיל‪ ,‬אם בוצעו באחד מהמצבים הבאים‪ ,‬היוצרים‬ ‫זיקה לצבא‪:‬‬ ‫‪ o‬העבירה בוצעה במהלך נסיעה ברכב צבאי או בקשר אליו;‬ ‫‪ o‬העבירה בוצעה בשטח הנתון לשליטתו או לפיקוחו של הצבא‪ ,‬גם אם מדובר ברכב אזרחי;‬ ‫‪ o‬בכל מקרה אחר בו פרקליט צבאי מורה על העמדה לדין משמעתי‪.‬‬ ‫‪ 7‬דהיינו‪ ,‬אי קיום ההוראות של‪ :‬פ"מ ‪ ;33.0501‬פ"מ ‪ ;33.0807‬פ"מ ‪ ;30.0106‬הק"א ‪ ;33-05-01‬הק"א ‪.33-06-02‬‬ ‫‪ 8‬לגבי שיפוט בהטרדה מינית ראו פיסקה ‪ 2.4‬להלן‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש לזכור‪ ,‬כי סמכות השיפוט בתעבורה נתונה לקש"ב מיוחד (בתקן סא"ל ומעלה)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הוראות נוספות הנוגעות לדין המשמעתי בעבירות תעבורה מפורטות בפ"מ ‪.33.0302‬‬ ‫‪3.4.3‬‬ ‫עבירות תעבורה בהן לא ניתן לשפוט ללא אישור פרקליט‬ ‫בעבירות המנויות להלן‪ ,‬חל איסור לשפוט בדמ"ש ללא הוראת פרקליט צבאי‪ ,‬והן יידונו‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בבית‬ ‫הדין הצבאי‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫נהיגה כשהנהג אינו בעל רישיון נהיגה אזרחי או שעה שרישיונו בפסילה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אי‪-‬ציות לתמרור "עצור"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אי‪-‬ציות לרמזור אדום‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מעבר על קו הפרדה לבן‪ ,‬שטח הפרדה או אי‪-‬תנועה עם כל גלגלי הרכב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נסיעה במהירות העולה ב‪ 31 -‬קמ"ש לפחות על המותר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עקיפה בדרך לא פנויה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אי‪-‬ציות לתמרור "אין כניסה"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נסיעה בשול הכביש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אי אחיזת הגה בשתי ידיים תוך עשיית שימוש במכשיר טלפון סלולארי בזמן נהיגה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נהיגה בשכרות או בהשפעת סמים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עבירות תעבורה נוספות‪ ,‬שגרמו לתאונת דרכים שאינה תאונת דרכים קלה‪ ,‬כהגדרתה בפ"מ‬ ‫‪. 958.0214‬‬ ‫‪‬‬ ‫חייל שקיבל דו"ח תנועה – אין להעמידו לדמ"ש אלא בהוראת גורמי הפרקליטות הצבאית או‬ ‫מקמצ"ר‪ .‬משניתנה ההוראה – יש לקיים את ההליך תוך ‪ 30‬ימים ולדווח על תוצאותיו למקמצ"ר‬ ‫או לפרקליטות הצבאית‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬תוך ‪ 14‬יום ממועד גמר המשפט‪.‬‬ ‫‪3.4.4‬‬ ‫‪‬‬ ‫"קצין שיפוט מוסמך" בעבירות תעבורה‬ ‫שיפוט בעבירות תעבורה יבוצע על ידי קצין שיפוט בדרגת סא"ל ומעלה (או רס"ן‪ ,‬הממלא תפקיד‬ ‫המחייב‪ ,‬לפי תקן‪ ,‬דרגת סא"ל);‬ ‫‪‬‬ ‫קצין השיפוט לא ידון חייל על עבירת תנועה‪ ,‬אם הוא עצמו נמצא בעת ביצוע העבירה ברכב‬ ‫שבאמצעותו או בקשר אליו נעברה העבירה‪.‬‬ ‫‪ 3.5‬שיפוט בעבירות הטרדה מינית‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר מתגלה ביחידה מקרה של פגיעה על רקע מיני‪ ,‬יש לפעול לפי הנוהל הקבוע בפ"מ ‪- 33.0145‬‬ ‫"איסור פגיעה על רקע מיני"‪.‬‬ ‫‪ 9‬תאונת דרכים ללא נפגעים‪ ,‬שבה נגרם לרכב צבאי או לרכוש אחר נזק שאינו עולה על ‪ 12‬שכ"ט (כשמדובר ברכב ייעודי של‬ ‫מרכז ההובלה – ‪ 35‬שכ"ט)‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪‬‬ ‫במקרה של הטרדה מינית‪ ,‬יש להציע לנפגע‪/‬ת להעביר את התלונה למצ"ח‪ .‬אם הנפגע‪/‬ת רוצה‬ ‫בכך‪ ,‬חובה להעביר את העניין לחקירת מצ"ח‪ .‬אם החשד הוא להטרדה פיזית ‪ -‬יש להעביר את‬ ‫הנושא למצ"ח גם אם הנפגע‪/‬ת אינו‪/‬ה מעוניין‪/‬ת בכך‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שיפוט בדמ"ש על עבירה של הטרדה מינית ייעשה אך ורק בהוראת פרקליט‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכל מקרה של שיפוט על מעשה המהווה הטרדה מינית‪ ,‬קצין השיפוט יהיה בדרגת אל"ם לפחות‪,‬‬ ‫שהוא משפטן או שעבר הכשרה מיוחדת לעניין זה בבית הספר למשפט צבאי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכל שאלה בעניין זה ניתן לפנות למדור פרט ביוהל"ן בטלפון‪.0302-9034/8 :‬‬ ‫‪ 3.6‬שיפוט בעבירות שנעברו כלפי אזרחים‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬עבירות המבוצעות כלפי אזרחים אינן מן הסוג המטופל בדמ"ש‪ ,‬ובמקרה של ספק מומלץ‬ ‫להיוועץ בפרקליט צבאי‪.‬‬ ‫‪ 3.7‬שיפוט בעבירות סמים‬ ‫עבירות סמים אינן ניתנות לשיפוט בדמ"ש‪ .‬כך לעניין כלל עבירות הסמים וכלל סוגי הסמים המסוכנים‪.‬‬ ‫‪ 3.8‬שיפוט בפרשה שמתנהלת או חייבת להתנהל לגביה חקירת מצ"ח‬ ‫אסור לשפוט בדמ"ש על מעשה שהוא חלק מפרשה שמתנהלת לגביה חקירת מצ"ח או‬ ‫בדיקת קבו"ד‪ ,‬אלא באישור פרקליט‪ .‬כך גם לגבי עניין שחובה לפתוח בו חקירת מצ"ח‬ ‫(לפי פ"מ ‪ ,)33.0304‬וזו טרם נפתחה‪.‬‬ ‫‪ 3.9‬סייגים לגבי אזרחים עובדי צה"ל‬ ‫ניתן להעמיד לדין משמעתי אע"צ רק בגין העבירות המפורטות להלן‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫עבירת תעבורה הנתונה לדין משמעתי‪. 10‬‬ ‫‪‬‬ ‫עבירות של אי שמירת רכוש צבאי‪ ,‬הוצאת (גניבת) רכוש צבאי מרשות הצבא או שימוש ברכוש‬ ‫הצבא שלא למטרות הצבא;‬ ‫‪‬‬ ‫עבירות של התרשלות או של אי‪-‬קיום הוראות המחייבות בצבא‪ ,‬ביחס לכללי בטיחות בעבודה או‬ ‫ביחס לאי שמירת גהות בעבודה;‬ ‫‪‬‬ ‫בעבירות אחרות ניתן לשפוט עובדי צה"ל אך ורק באישור פרקליט צבאי‪.‬‬ ‫הגשת תלונה נגד עובדי צה"ל‪ :‬תלונה נגד אע"צ תוגש ע"י קצין או ע"י נגד בדרגת רס"ר לפחות‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ראו פירוט בפיסקה ‪ 2.3‬לעיל‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫שיפוטם של עובדי צה"ל‪ :‬אע"צ יישפט אך ורק בפני קש"ב מיוחד (בדרגת סא"ל ומעלה)‪ -‬או בפני קש"ב‬ ‫בדרגת רס"ן‪ ,‬שעה שסא"ל נעדר מהיחידה למשך ‪ 7‬ימים לפחות‪.‬‬ ‫‪ 3.:‬סייגים לגבי אנשי מילואים שביצעו עבירה כשאינם בשמ"פ‬ ‫ניתן לשפוט איש מילואים על עבירה שביצע בזמן ש לא היה בשמ"פ‪ ,‬תוך ‪ 12‬חודשים ממועד ביצוע העבירה‪.‬‬ ‫לשם שיפוטו יש לזמנו לשמ"פ באמצעות צו‪.‬‬ ‫השיפוט יהיה רק על עבירות אלה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫התחלּות (העמדת פני חולה בכוונה לפסול עצמו למילוי תפקיד במילואים);‬ ‫‪‬‬ ‫קבלת טובת הנאה מעסקה של הצבא ללא הודעה מראש;‬ ‫‪‬‬ ‫התחזות;‬ ‫‪‬‬ ‫איומים ועלבונות כלפי מפקד‪ ,‬אם נעשו על רקע יחסי פיקוד;‬ ‫‪‬‬ ‫התנגדות לפעולה חוקית כלפי חייל הבא לשים אותו במחבוש‪ ,‬מאסר או מעצר לפי החש"ץ;‬ ‫‪‬‬ ‫איבוד קשר עם היחידה;‬ ‫‪‬‬ ‫הפרת חובה לפי תקנות שירות בטחון (חובות אנשי מילואים) ‪ -‬כגון‪ :‬אי‪-‬עדכון כתובת‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪ .4‬הגשת תלונה‬ ‫‪ 4.2‬כללי‬ ‫פרק זה עוסק בכללים בדבר הגשת תלונה בדמ"ש‪.‬‬ ‫הגשת תלונה בדמ"ש הינה אקט פורמאלי‪ ,‬שבא לידי ביטוי ברישום פרטי המתלונן‪ ,‬מהות התלונה וחתימת‬ ‫המתלונן ע"ג טופס ‪.630‬‬ ‫‪‬‬ ‫חשוב להבחין בין הגורמים המוסמכים להגיש תלונה (המפורטים בפיסקה ‪ 3.3‬להלן) לבין‬ ‫הגורמים המוסמכים לשפוט (המפורטים בפרק ‪ 4‬להלן)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מגיש התלונה (למעט מפקד ישיר ונגד משמעת) חייב להיות גבוה בדרגה מהנאשם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מי שאינו מוסמך להגיש תלונה בדמ"ש כ ֶנגֶד חייל מסוים ‪ -‬רשאי לפנות למפקדו של החייל‪ ,‬אשר‬ ‫יוכל לטפל במקרה בהתאם לשיקול דעתו ויהיה עליו לעדכן את הפונה בתוצאות טיפולו בתוך ‪30‬‬ ‫יום‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תלונה ֶנגֶד אזרח עובד צה"ל תוגש רק ע"י קצין או נגד שדרגתו רס"ר לפחות‪ ,‬ועותק ממנה יועבר‬ ‫למרכז תע"ץ‪.‬‬ ‫‪ 4.3‬הגדרת המונח "חייל המשרת ביחידה"‬ ‫פעמים רבות חלה סמכות הגשת תלונות על "חיילים המשרתים ביחידה" של מגיש התלונה‪.‬‬ ‫כאן תובהר משמעות מונח זה‪.‬‬ ‫‪4.3.2‬‬ ‫מהי "יחידה"?‬ ‫לעניין זה‪" ,‬יחידה" משמעה "יחידת רישום"‪ ,‬או יחידות רישום הכפופות לה‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬בחי"ר‪ ,‬יחידות רישום מתחילות בד"כ מרמת גדוד‪ ,‬ואילו פלוגה אינה לרוב יחידת רישום נפרדת‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬מח"ט מוסמך להגיש תלונה ֶנגֶד כל חיילי החטיבה ובכללם ֶנגֶד כל חיילי הגדודים הכפופים‬ ‫לחטיבה; מג"ד מוסמך להגיש תלונה ֶנגֶד כל חיילי הגדוד‪ ,‬ואין לו סמכות כזאת כלפי חיילים מגדודים‬ ‫אחרים או ממפקדת החטיבה; מ"פ מוסמך להגיש תלונה ֶנגֶד כל חיילי הגדוד הנמוכים ממנו בדרגה‪ ,‬גם אם‬ ‫אלה חיילים מפלוגות אחרות‪ ,‬כי הינו קצין שיפוט באותה יחידת רישום‪.‬‬ ‫‪4.3.3‬‬ ‫מתי נאמר שהחייל "משרת" ביחידה?‬ ‫חייל ה"משרת" ביחידה הוא‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫חייל המוצב ביחידה;‬ ‫חייל המסופח ליחידה (הור' קשל"ר ‪;)21.03.16‬‬ ‫חייל הסמוך ליחידה‪ ,‬שעבר עבירה הפוגעת בסדר ובמשמעת של היחידה שאליה הוא‬ ‫סמוך‪ ,‬ובטרם שיפוטו של החייל‪ ,‬עודכנה יחידת האם של הנידון בדבר הכוונה לשפטו;‬ ‫אזרח עובד צה"ל ביחידה;‬ ‫אזרח שקיבל מהיחידה נשק ע"פ תעודת הרשאה;‬ ‫אסיר הנמצא ביחידה לצורך אימונים‪ ,‬הכשרה או עבודה צבאית‪ ,‬וכן אסיר במתקן‬ ‫כליאה‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪ 4.4‬בעלי התפקידים המוסמכים להגיש תלונות‬ ‫להלן פירוט הגורמים המוסמכים להגיש תלונה בדין המשמעתי‪.‬‬ ‫(‪ )1‬מפקד הממונה על החייל מבחינה היררכית מוסמך להגיש תלונה ֶנגֶד פקודו‪ ,‬גם אם דרגתו אינה‬ ‫גבוהה מדרגת החייל‪ .‬לעניין זה‪ ,‬למשל‪ ,‬מפקד קורס נחשב למפקדם של החניכים‪ ,‬ללא קשר‬ ‫לדרגתם; הממונה על האבטחה במחנה נחשב למפקדם של המאבטחים בעת משימת האבטחה‪.‬‬ ‫(‪ )2‬קצין שיפוט ‪ -‬מוסמך להגיש תלונות ֶנגֶד החיילים הבאים‪ ,‬בתנאי שהם נמוכים ממנו בדרגה‪:‬‬ ‫ֶנ ֶגד חייל המשרת ביחידתו‪ - 11‬בכל עבירה (ואם מדובר בקצין שיפוט המשרת במפקדה –‬ ‫א‪.‬‬ ‫אזי גם ֶנגֶד החיילים המשרתים ביחידות הכפופות למפקדה זו);‬ ‫ֶנגֶד חייל שביצע את העבירה במחנה בו משרת הקצין‪ ,‬גם אם אותו חייל אינו משרת‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ביחידתו ‪ -‬בעבירות ֶנגֶד משטר ומשמעת המחנה‪.‬‬ ‫שימו לב! קצין בדרגת סג"ם (אשר הוא‪ ,‬כידוע‪ ,‬אינו קצין שיפוט) ‪ -‬אינו‬ ‫מוסמך להגיש תלונה ֶנגֶד אף חייל‪ ,‬אלא אם כן מדובר בפקודו הישיר‪.‬‬ ‫(‪ )3‬נגד בכיר‪( 12‬שאינו נגד משמעת) ‪ֶ -‬נ ֶגד כל חייל המשרת ביחידתו‪ ,‬הנמוך ממנו בדרגה‪ ,‬על כל‬ ‫עבירה‪.‬‬ ‫(‪ )4‬נגד משמעת מוסמך להגיש תלונה‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ֶנגֶד כל חייל המצוי במחנה יחידתו של הנגד (גם אם אינו משרת ביחידתו‪ ,‬וגם אם החייל‬ ‫‪13‬‬ ‫גבוה בדרגה מנגד המשמעת – למעט מפקד היחידה )‪ ,‬אשר עבר עבירה ֶנגֶד משטר‬ ‫ומשמעת המחנה;‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ֶנגֶד כל חייל הנמוך ממנו בדרגה‪ ,‬אשר עבר עבירת הופעה ולבוש או התנהגות פרועה באזור‬ ‫שאינו נתון לפיקוחו או לשליטתו של הצבא (כלומר‪ ,‬מחוץ למחנה צבאי)‪.‬‬ ‫(‪ )5‬נגד בכיר‪ ,‬מש"ק ש"ג ומש"ק משמעת במפקדת מחנה רב‪-‬יחידתי או ביחידה המנהלת בפועל‬ ‫את המחנה ‪ -‬מוסמכים להגיש תלונה ֶנגֶד כל חייל הנמוך מהם בדרגה‪ ,14‬המשרת באחת היחידות‬ ‫החונות במחנה‪ ,‬על עבירה ֶנגֶד משטר ומשמעת המחנה‪.‬‬ ‫(‪ )6‬מפקד מרפאה או אחראי מרפאה צבאית‪ ,‬וכן מפקד מרפאה צבאית או אחראי מרפאה צבאית‬ ‫אשר מונו ע"י קרפ"ר להיות אחראים על מרפאה אזרחית הפועלת מטעם חיל הרפואה ‪-‬‬ ‫מוסמכים להגיש תלונה כ ֶנגֶד כל חייל הנמוך מהם בדרגה‪ ,‬שביצע בשטח המרפאה עבירה ֶנגֶד‬ ‫המשטר והמשמעת‪.‬‬ ‫‪ 11‬ראו פיסקה ‪ 3.2‬לעיל‪.‬‬ ‫‪ 12‬נגד בכיר הינו נגד בדרגת רס"ר ומעלה‪.‬‬ ‫‪ 13‬לרבות מפקדי היחידות הממונות ומפקדי היחידות החונות במחנה רב‪-‬יחידתי‪.‬‬ ‫‪ 14‬יש לציין בהקשר זה‪ ,‬כי דרגתו של נגד (עד רנ"ג כולל) נחשבת לפי חוק השיפוט הצבאי כנמוכה מדרגתו של קצין (החל‬ ‫מסג"ם)‪ ,‬ולפיכך לנגד אין סמכות להגיש תלונה נגד קצין‪ ,‬אלא אם כן הנגד הוא בבחינת מפקדו של הקצין (בהתאם לסעיף‬ ‫קטן (‪ )1‬בפיסקה זו)‪ ,‬או שהוא נגד משמעת (בהתאם לסעיף קטן (‪()4‬א) בפיסקה זו)‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫(‪)7‬‬ ‫במבצעי שיפוט מהיר ‪ -‬ראש צוות לאכיפת משמעת יהיה מוסמך להגיש תלונה ֶנגֶד כל חייל הנתון‬ ‫לסמכותו מכוח תפקיד זה‪ ,‬בכל עבירה הנתונה לשיפוט מהיר‪ ,‬למעט עבירת תנועה (תלונה ביחס‬ ‫לעבירת תנועה תוגש ע"י שוטר צבאי בלבד)‪.‬‬ ‫(‪ )8‬במקרה בו קצין שיפוט מסוים מוסמך לשפוט חייל שאינו משרת ביחידתו – מוסמך כל קצין‬ ‫שיפוט‪ ,‬נגד בכיר‪ ,‬ש"ג ומש"ק משמעת מיחידתו של קצין השיפוט להגיש תלונה ֶנגֶד אותו חייל‪,‬‬ ‫אם החייל נמוך מהם בדרגה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שוטר צבאי רשאי למלא דו"ח עבירה כלפי כל חייל‪ .‬מפקד יחידה‪ ,‬אשר קיבל דו"ח עבירה‪ ,‬יאשר‬ ‫את קבלתו ויוודא כי הוגשה תלונה בדמ"ש ע"פ הדו"ח‪.‬‬ ‫‪4.4.2‬‬ ‫חובת הזדהות‬ ‫חייל חייב להציג את תעודתו הצבאית המזהה‪ ,‬אם נדרש לעשות כן‪ ,‬בפני הגורמים המפורטים להלן‪:‬‬ ‫‪4.4.3‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫שוטר צבאי‪ ,‬שוטר אזרחי או מאבטח שערים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫חייל הגבוה ממנו בדרגה; לגבי אע"צ ‪ -‬בפני מפקדו או בפני קצין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫כל גורם נוסף הקבוע בפ"מ ‪( 30.0106‬כולל נהג אוטובוס וכרטיסן רכבת)‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫כל גורם המוסמך להגיש נגדו תלונה‪ ,‬כמפורט בפיסקה ‪ 3.3‬לעיל‪.‬‬ ‫המועד להגשת תלונה‬ ‫תלונה תוגש בהקדם‪ ,‬ולא יאוחר מ‪ 8-‬ימים ממועד ביצוע העבירה או מהמועד שבו נודע לראשונה על‬ ‫ביצועה‪ ,‬לפי המאוחר‪.‬‬ ‫האמור אינו חל על תלונה המוגשת בהוראת פרקליט צבאי או בעקבות דו"ח שוטר‪ .‬במקרה זה‪ ,‬אין מגבלת‬ ‫זמן על הגשת תלונה‪ ,‬אולם יש לשפוט את החייל תוך ‪ 41‬ימים מהרגע שהתקבלה ביחידה ההוראה לשפטו‪.‬‬ ‫אם לא נשפט החייל תוך ‪ 30‬ימים‪ ,‬כאמור‪ ,‬תועבר סמכות השיפוט למפקדו של קצין השיפוט‪ ,‬בדרגת אל"ם‪,‬‬ ‫לפחות‪ ,‬אלא אם כן הורה פרקליט צבאי אחרת‪.‬‬ ‫‪ 4.5‬עריכת התלונה‬ ‫‪‬‬ ‫מי שמוסמך להגיש תלונה‪ ,‬יערוך אותה על גבי טופס ‪ 630‬ויחתום עליה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ליקוי טכני בעריכת התלונה‪ ,‬לרבות היעדר חתימת המתלונן ‪ -‬אין בו כדי לפגום בתלונה או לפסול‬ ‫את הדיון שהתקיים בה‪ ,‬ובלבד שלא נגרם עקב כך עיוות דין‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אם לא נרשם מספרו‬ ‫האישי של הנאשם וניתן לזהותו בוודאות ‪ -‬התלונה תקפה‪ ,‬אך יש להוסיף את המספר האישי‬ ‫בטרם תחילת השיפוט‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לגבי כל מעשה עבירה תיערך תלונה נפרדת‪ ,‬ואולם אם הנאשם עבר כמה עבירות של הופעה‬ ‫‪15‬‬ ‫ולבוש בעת ובעונה אחת‪ ,‬יש להגיש נגדו תלונה אחת בגין כל המרכיבים של ההופעה המרושלת‪,‬‬ ‫ובלבד שבטופס התלונה יפורטו כל הליקויים שנמצאו בהופעת החייל‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫דהיינו‪ ,‬אי קיום ההוראות של‪ :‬פ"מ ‪ ;33.0501‬פ"מ ‪ ;33.0807‬פ"מ ‪ ;30.0106‬הק"א ‪ ;33-05-01‬הק"א ‪.33-06-02‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪‬‬ ‫לגבי כל פרק זמן רציף של היעדרות מן השירות שלא ברשות ‪ -‬תוגש תלונה נפרדת‪ .‬כשמדובר‬ ‫בתקופה אחת שבה נקטע רצף ההיעדרות‪ ,‬ניתן להגיש תלונה אחת בגין כל תקופת ההיעדרות‬ ‫בתנאי שנתקבל "אישור רצף" מאת פרקליט עריקים ונפקדים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫על מעשה עבירה אחד תוגש תלונה אחת‪ ,‬אלא אם כן הורה פרקליט צבאי אחרת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫טופס תלונה יוגש ֶנגֶד נאשם אחד בלבד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חובות שליש היחידה לקראת הדיון מפורטות בסעיפים ‪ 18-19‬לפ"מ ‪.33.0302‬‬ ‫‪ 4.6‬הזנת תלונה‬ ‫‪‬‬ ‫מגיש התלונה ימסור את טופס התלונה לאחר עריכתו לשליש יחידתו‪ ,‬לשם הזנת התלונה במערכת‬ ‫ממוכנת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הוראות נוספות לעניין הזנת תלונה מופיעות בסעיפים ‪ 12-14‬לפ"מ ‪.33.0302‬‬ ‫‪ 4.7‬ביטול תלונה שהוגשה ע"י גורם בלתי מוסמך – סמכות הפצ"ר‬ ‫הפצ"ר או סגנו מוסמכים‪ ,‬לפי שיקול דעתם‪ ,‬לבטל תלונה או דיון שהתקיים בתלונה‪ ,‬אם התלונה הוגשה‬ ‫ע"י מי שאינו מוסמך להגישה‪ .‬אם ביטלו את התלונה‪ ,‬בסמכותם‪ ,‬לפי שיקול דעתם‪ ,‬להורות על הגשת‬ ‫תלונה ועל שיפוט מחדש‪.‬‬ ‫בקשות לביטול תלונה או דיון יוגשו למדור הדין המשמעתי בפרקליטות הצבאית‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪ .5‬סמכויות שיפוט‬ ‫‪ 5.2‬קש"ז וקש"ב; סמכויות כלליות‬ ‫כל קצין מדרגת סגן ומעלה‪ ,‬בשירות סדיר ובשירות מילואים פעיל‪ ,‬הוא קצין שיפוט‪ ,‬בתנאי שעבר‬ ‫השתלמות ובוחן דמ"ש בהתאם לדרגתו‪ ,‬כנדרש בפקודות הצבא‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קצין שיפוט זוטר (קש"ז) – קצין שיפוט בדרגת כתף סגן או סרן‪ .‬ואולם‪ ,‬סרן שהוא מ"פ ביחידה‬ ‫לוחמת או בעל מינוי לתפקיד מקביל בזרועות האוויר והים (הכול לפי רשימה שיקבע רמ"ט אכ"א)‬ ‫– נחשב לקש"ב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קצין שיפוט בכיר (קש"ב) – קצין שיפוט בדרגת כתף רס"ן ומעלה וכן סרן שהוא מ"פ ביחידה‬ ‫לוחמת או בעל מינוי לתפקיד מקביל בזרועות האוויר והים (הכול לפי רשימה שיקבע רמ"ט‬ ‫אכ"א)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קצין שיפוט בכיר מיוחד (קש"ב מיוחד) – קצין שיפוט בדרגת כתף סא"ל‪ ,‬לפחות‪ ,‬וכן קצין שיפוט‬ ‫בדרגת רס"ן‪ ,‬הנושא מינוי סא"ל‪.‬‬ ‫‪ 5.3‬מקרים המחייבים שפיטה בפני דרג פיקודי מסויים‬ ‫בעבירות מסוימות‪ 16‬ניתנה סמכות שיפוט לקש"ב החל מדרגה מסוימת‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫נגדים בכירים וקצינים יישפטו ע"י קש"ב בדרגת רס"ן לפחות‪ ,‬הגבוה מהם בדרגה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בעבירות היעדר מן השירות שלא ברשות מעל ‪ 35‬שעות – סמכות השיפוט היא בידי קש"ב בדרגת‬ ‫רס"ן לפחות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בעבירות בטחון מידע ומערכות מידע ‪ -‬סמכות השיפוט היא בידי קש"ב בדרגת סא"ל לפחות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בעבירות תנועה‪ ,‬הנתונות לשיפוט בדמ"ש‪ – 17‬סמכות השיפוט היא בידי רס"ן בתקן סא"ל לפחות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בעבירות הטרדה מינית‪ ,‬קצין השיפוט יהיה בדרגת אל"ם לפחות‪ ,‬שעבר הכשרה מיוחדת לכך‪ ,‬או‬ ‫שהוא בעל הכשרה משפטית (פ"מ ‪.18)33.0145‬‬ ‫‪‬‬ ‫בעבירה של נסיעה בטרמפים‪ ,‬בעקבות "מבצע מדמה" של מ"צ‪ ,‬ישפוט בדמ"ש קצין שיפוט בדרגת‬ ‫אל"ם לפחות (פ"מ ‪.)2.0104‬‬ ‫‪‬‬ ‫בעבירות של אבדן או גרימת נזק למכשירי "מירס" צבאיים ‪ -‬ישפוט בדמ"ש קצין שיפוט בדרגת‬ ‫אל"ם לפחות (פ"מ ‪.)3.0104‬‬ ‫‪ 5.4‬הגבלה על סמכות השיפוט כאשר קצין השיפוט נוגע בדבר‬ ‫‪‬‬ ‫קצין שיפוט לא ידון חייל הנאשם בעבירה על סעיף ‪ 59‬לחש"ץ (אלימות כלפי מפקד) או על סעיף ‪62‬‬ ‫לחש"ץ (איום ועלבונות כלפי מפקד)‪ ,‬אם האלימות‪ ,‬האיום או העלבונות בוצעו כלפיו‪ .‬מחשש‬ ‫למשוא פנים‪ ,‬התלונה תידון בפני קצין שיפוט אחר‪.‬‬ ‫‪ 16‬פירוט נוסף ראו בנספח ו' לפ"מ ‪.33.0302‬‬ ‫‪ 17‬ראו פירוט נוסף בפיסקה ‪ 2.3‬לעיל‪.‬‬ ‫‪ 18‬במקרה שהנאשם הוא בדרגת סא"ל ומעלה ‪ -‬יהיה קצין השיפוט בדרגת תא"ל לפחות‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪‬‬ ‫קצין שיפוט לא ידון חייל הנאשם בעבירת תנועה‪ ,‬אם הוא עצמו היה בעת ביצוע העבירה ברכב‪,‬‬ ‫שבאמצעותו או בקשר אליו נעברה העבירה‪.‬‬ ‫‪ 5.5‬שיפוט חיילים המשרתים ביחידה‬ ‫קצין שיפוט מוסמך לדון חייל שכנגדו הוגשה תלונה‪ ,‬בהתקיים כל אלה‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫הוא גבוה בדרגה אחת לפחות מדרגת החייל‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫הוא מפקדו הישיר של החייל‪ ,‬או שהוסמך על‪-‬ידי מפקד היחידה לדון אותו‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫החייל משרת ביחידתו‪ ,‬בהתאם להגדרה המופיעה בפיסקה ‪ 3.2‬לעיל‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫נגדים בכירים וקצינים יישפטו ע"י קש"ב בדרגת רס"ן ומעלה‪.‬‬ ‫‪ 5.6‬שיפוט במחנות רב‪-‬יחידתיים‬ ‫במחנות רב‪-‬יחידתיים – קצין שיפוט בדרגת רס"ן ומעלה‪ ,‬המשמש כמפקד המחנה וקציני המטה במפקדת‬ ‫המחנה מוסמכים לשפוט חיילים המשרתים באחת היחידות במחנה ‪ -‬על עבירות ֶנגֶד משטר ומשמעת‬ ‫המחנה‪ ,‬שנעברו בתחום המחנה (סעיף ‪ 22‬לפ"מ ‪.)33.0302‬‬ ‫‪ 5.7‬סמכויות שיפוט מיוחדות‬ ‫פ"מ ‪ 33.0302‬קובעת בסעיפים ‪ 23-24‬סמכויות שיפוט מיוחדות לקציני שיפוט במפקדות חטמ"ר ובמתקנים‬ ‫צבאיים (לעניין יחידות שמירה ואבטחה)‪.‬‬ ‫ס' ‪ 25‬לפקודה הנ"ל קובע‪ ,‬כי קש" ב שהוא מפקד מרפאה צבאית או סגנו מוסמכים לדון כל חייל הנמוך‬ ‫מהם בדרגה‪ ,‬אשר עבר בתחום המרפאה עבירה ֶנגֶד המשטר והמשמעת‪ .‬כן נקבע‪ ,‬כי קש"ב שהוא מפקד‬ ‫מרפאה צבאית או סגנו‪ ,‬אשר מונו ע"י קרפ"ר להיות אחראים על מרפאה אזרחית הפועלת מטעם חיל‬ ‫הרפואה‪ ,‬מוסמכים לדון חייל‪ ,‬אשר עבר עבירה כמפורט לעיל‪ ,‬בתחום המרפאה האזרחית‪.‬‬ ‫ס' ‪ 26‬לפקודה הנ"ל עוסק בסמכויות שיפוט מיוחדות לקצין כוח האדם הזרועי‪.‬‬ ‫‪ 5.8‬שיפוט במבצעי שיפוט מהיר‬ ‫הוראות מיוחדות המסדירות סמכויות שיפוט במבצעי שיפוט מהיר קבועות בסעיפים ‪ 249-260‬לפ"מ‬ ‫‪.33.0302‬‬ ‫‪ 5.9‬שיפוט עובדי צה"ל‬ ‫בעבירות מסוימות‪ ,‬ניתן לשפוט בדין המשמעתי אזרחים עובדי צה"ל ‪ .19‬במקרה של אי‪-‬בהירות בעניין זה‬ ‫ניתן להיוועץ במדור דמ"ש במפצ"ר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תלונה ֶנגֶד אזרח עובד צה"ל תוגש ע"י קצין או נגד בכיר; אזרח עובד צה"ל יישפט בפני קצין שיפוט‬ ‫בדרגת סא"ל ומעלה; אם לא משרת ביחידתו קצין בדרגת סא"ל‪ ,‬או שהקצין בדרגת סא"ל שוהה‬ ‫בחופשה ארוכה משבעה ימים‪ ,‬ניתן להעמיד אע"צ לדין בפני קצין שיפוט בדרגת רס"ן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לא ניתן להטיל על אזרח עובד צה"ל עונש ריתוק או הורדה בדרגה; עונש מחבוש ניתן להטיל עליו‬ ‫רק בעבירה של הוצאת רכוש מרשות הצבא או בעבירת שימוש ברכוש הצבא שלא למטרות הצבא‬ ‫(ובעבירות אחרות – בתקופת לחימה בלבד)‪.‬‬ ‫‪ 19‬ראו פירוט בפיסקה ‪ 2.8‬לעיל‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪‬‬ ‫במקום העמדה לדמ"ש‪ ,‬ניתן לנקוט ֶנגֶד אע"צ בהליך של "בירור ותגובה" בהתאם להוראות פ"מ‬ ‫‪.41.0707‬‬ ‫‪‬‬ ‫כללי השיפוט של אעצ"ים מפורטים בפ"מ ‪ 33.0302‬בסעיפים ‪.261-268‬‬ ‫‪ 5.:‬שיפוט כלואים‬ ‫חייל המצוי במעצר‪ ,‬מאסר או מחבוש במתקן כליאה‪ ,‬נחשב חייל המשרת ביחידת הכליאה ‪ -‬ובהתאם‪,‬‬ ‫מפקדיו במתקן הכליאה מוסמכים לשפוט אותו‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוסמכו קציני שיפוט נוספים לשפוט כלואים‬ ‫במתקני הכליאה – בעיקר בגין עבירות של היעדר מן השירות שלא ברשות‪.‬‬ ‫‪ 5.21‬שיפוט משפטנים‬ ‫קצין בתפקיד משפטן המוצב בפרקליטות הצבאית‪ ,‬ביחידת בתי הדין הצבאיים או ביחידת בתי המשפט‬ ‫הצבאיים‪ ,‬לא יועמד לדין משמעתי‪ ,‬אלא בפני קצין שיפוט גבוה בדרגה‪ ,‬המוצב בפרקליטות הצבאית‪,‬‬ ‫ביחידת בתי הדין הצבאיים או ביחידת בתי המשפט הצבאיים‪ ,‬לפי העניין‪ .‬כלל זה אינו מתייחס לקצינים‬ ‫משפטנים אשר מוצבים או מסופחים ביחידה אחרת לצורך מעבר קורס או השתלמות ליותר מ‪ 30-‬ימים‪.‬‬ ‫‪ 5.22‬שיפוט חיילי חמ"ץ‬ ‫חיילים המוצבים או מסופחים ליחידות חמ"ץ‪ ,‬שדרגתם עד דרגת רס"ן (כולל)‪ ,‬לא יועמדו לדין משמעתי‬ ‫אלא בפני קצין שיפוט המוצב אף הוא ביחידת חמ"ץ‪ .‬כלל זה אינו מתייחס לחיילי חמ"ץ המסופחים או‬ ‫מוצבים ביחידה אחרת ליותר מ‪ 30-‬ימים לצורך קורס או השתלמות – במקרה זה‪ ,‬חיילי חמ"ץ יישפטו ככל‬ ‫חייל אחר‪.‬‬ ‫‪ 5.23‬שיפוט רופאים‬ ‫רופא לא יועמד לדין משמעתי בגין רשלנות מקצועית או בגין אי‪-‬קיום הוראה מקצועית – אלא בפני קש"ב‬ ‫שהוא רופא‪.‬‬ ‫‪ 5.24‬עד מתי ניתן לשפוט בדמ"ש?‬ ‫כאן יובהר‪ ,‬עד מתי ניתן להתחיל את השיפוט בתלונה‪.‬‬ ‫כל המועדים המפורטים בפרק זה מתייחסים לתחילת המשפט‪ .‬אם המשפט החל והופסק באמצע (למשל‪,‬‬ ‫לצורך הבאת עדים רלוונטיים) – המועד הקובע הוא מועד תחילת המשפט‪.‬‬ ‫‪ 5.24.2‬שיפוט בדין משמעתי – מגבלות הזמנים‬ ‫‪‬‬ ‫אם המשפט נערך ע"פ תלונה שהוגשה שלא בהוראת פרקליט – יש לשפוט את החייל תוך ‪ 26‬ימים‬ ‫מיום הגשת התלונה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם המשפט נערך ע"פ הוראת פרקליט או בעקבות דו"ח מ"צ – יש לשפוט את החייל תוך ‪ 41‬ימים‬ ‫מהרגע שהתקבלה ביחידה ההוראה לשפוט את החייל‪ .‬אם לא נשפט החייל תוך ‪ 30‬ימים‪ ,‬כאמור‪,‬‬ ‫תועבר סמכות השיפוט למפקדו של קצין השיפוט‪ ,‬בדרגת אל"ם‪ ,‬לפחות‪ ,‬אלא אם כן הורה פרקליט‬ ‫צבאי אחרת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בתקופות שפורטו לעיל לא יימנו ימים בהם לא ניתן היה לשפוט את החייל מסיבות התלויות בו‬ ‫(לדוגמא‪ :‬תקופות נפקדות‪ ,‬מחלה ובקשות דחייה מטעם הנאשם – ויש לערוך תרשומת על כך)‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪‬‬ ‫ככלל‪ ,‬לא יישפט חייל בדין משמעתי אם חלפו יותר משלוש שנים ממועד ביצוע העבירה‪.‬‬ ‫‪ 5.24.3‬עד מתי ניתן לשפוט חייל לאחר השחרור משירות סדיר?‬ ‫ניתן לשפוט חייל‪ ,‬שביצע עבירה במהלך שירותו הסדיר‪ ,‬גם לאחר שחרורו‪ ,‬במשך ‪ :1‬יום מהיום שבו‬ ‫שוחרר‪ ,‬בתנאי שאינו פטור משירות מילואים‪ .‬ניתן להאריך תקופה זו ב‪ :1 -‬ימים נוספים (סה"כ ‪ 291‬ימים‬ ‫מיום שחרורו) באישור פרקליט צבאי‪.‬‬ ‫השיפוט המשמעתי יכול להתבצע אך ורק כאשר החייל נמצא בשמ"פ‪.‬‬ ‫‪ 5.24.4‬עד מתי ניתן לשפוט חייל מילואים בגין עבירה שבוצעה בשמ"פ?‬ ‫ניתן לשפוט חייל מילואים‪ ,‬שביצע עבירה במהלך שמ"פ‪ ,‬תוך ‪ 4‬חודשים מהיום שבו שוחרר משמ"פ זה‬ ‫(בתנאי שלא פוטר בינתיים משירות מילואים)‪.‬‬ ‫השיפוט המשמעתי יכול להתבצע אך ורק כאשר החייל נמצא בשמ"פ‪.‬‬ ‫‪ 5.24.5‬עד מתי ניתן לשפוט חייל מילואים בגין עבירה שבוצעה שלא במהלך שמ"פ?‬ ‫כאמור‪ ,‬בעבירות מסוימות ניתן לשפוט בדין המשמעתי חיילי מילואים שעברו עבירות שלא בשירות סדיר‬ ‫ואף לא בשמ"פ‪ .20‬סמכות זו מוגבלת לתקופה של ‪ 12‬חודשים מיום ביצוע העבירה‪.‬‬ ‫השיפוט המשמעתי יכול להתבצע אך ורק כאשר החייל נמצא בשמ"פ‪.‬‬ ‫‪ 20‬ראו פירוט בפיסקה ‪ 2.9‬לעיל‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪ .6‬הליכים לפני הדיון‬ ‫‪ 6.2‬העברת התלונה ביוזמת קצין השיפוט‬ ‫כל קצין שיפוט‪ ,‬שבפניו הובאה תלונה שהוא מוסמך לדון בה‪ ,‬רשאי לעשות אחת מאלה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫לדון בתלונה בעצמו;‬ ‫‪‬‬ ‫להעביר את התלונה לדיון בפני קצין שיפוט אחר שהוא קש"ב (בכל שלב לפני או במהלך הדיון‪ ,‬כל‬ ‫עוד לא החליט לזכות או להרשיע); אם פרקליט צבאי דרש זאת‪ ,‬יעביר את התלונה לפרקליט;‬ ‫‪‬‬ ‫לבטל את התלונה‪ ,‬ללא דיון בה‪ ,‬אם נוכח שאין מקום להאשמה או יש נסיבות אחרות המצדיקות‪,‬‬ ‫‪21‬‬ ‫לדעתו‪ ,‬את ביטולה ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קצין שיפוט בכיר בדרגת רס"ן ומעלה‪ ,‬שהובאה בפניו תלונה‪ ,‬מוסמך למנות קצין בודק (קבו"ד)‬ ‫לבדיקת האירוע‪ .‬תיק הקבו"ד יועבר לפרקליטות הצבאית‪ ,‬ושם יוחלט על המשך ההליכים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫העברת התלונה ביוזמת קצין השיפוט ושלא ע"פ בקשת הנאשם‪ ,‬לא פוגעת בזכות הנאשם לבקש‬ ‫‪22‬‬ ‫העברת הדיון ‪.‬‬ ‫‪ 6.3‬ביטול התלונה‬ ‫‪‬‬ ‫קצין שיפוט מוסמך לבטל תלונה‪ ,‬אם הוא מגיע למסקנה כי אין מקום להאשמה או אם יש‬ ‫נסיבות אחרות‪ ,‬המצדיקות‪ ,‬לדעתו‪ ,‬את ביטולה‪ .‬נימוקי הביטול יירשמו על גבי טופס התלונה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במקרה בו קצין השיפוט הינו בדרגה נמוכה מדרגת מגיש התלונה – טעון הביטול אישור מטעם‬ ‫מפקדו של קצין השיפוט‪ ,‬שהינו קש"ב בדרגת רס"ן לפחות‪ ,‬הנושא דרגה גבוהה מזו של מגיש‬ ‫התלונה‪ .‬במקרה בו החליט המפקד שלא לאשר את ביטול התלונה‪ ,‬עליו לדון בתלונה בעצמו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫על אף האמור לעיל‪ ,‬תלונה שהוגשה בהוראת פרקליט צבאי– לא תבוטל אלא על ידי פרקליט‬ ‫צבאי‪ .‬תלונה שהוגשה על פי דו"ח עבירה – לא תבוטל אלא על ידי מדור עבירות במקמצ"ר‪.‬‬ ‫ותלונה שהוגשה ע"י נגד משמעת – לא תבוטל אלא על ידי קש"ב בדרגת רס"ן לפחות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ביטול תלונה ע"י קצין שיפוט לא ימנע את האפשרות לחזור ולדון בה‪ ,‬הכול באישור פרקליט צבאי‬ ‫מטעמים שיירשמו‪ ,‬ובתנאי שלא חלפו ‪ 90‬ימים ממועד ביצוע העבירה או ממועד גילויה‪ ,‬ע"פ‬ ‫המאוחר‪.‬‬ ‫‪ 6.4‬זכות העיון של הנאשם בתוכן התלונה ובחומר הראיות‬ ‫יש לעדכן את החייל‪ ,‬זמן סביר לפני המשפט‪ ,‬כי הוגשה נגדו תלונה‪ ,‬ולהביא לידיעתו את תוכן התלונה ואת‬ ‫זכויותיו לעיין בחומר הראיות‪ ,‬להזמין עדים ולהציג ראיות מטעמו‪ .‬הנאשם יוכל לעיין בחומר תחת פיקוח‬ ‫מפקדיו‪ ,‬כך שהחומר לא יוצג בפני אנשים נוספים‪.‬‬ ‫‪ 21‬דרך הביטול מפורטת בפיסקה ‪ 5.2‬להלן‪.‬‬ ‫‪ 22‬כמפורט בפיסקה ‪ 6.4‬להלן‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪ 6.5‬הזכות להגיש חוו"ד סנגור‬ ‫‪‬‬ ‫אם המשפט נערך על פי הוראת פרקליט צבאי‪ ,‬רשאי הנאשם להגיש כתגובה חוות דעת מטעמו‪,‬‬ ‫שהוכנה ע"י סנגור צבאי או בידי עו"ד פרטי שאושר לשמש סנגור לפני בתי הדין הצבאיים (להלן‪:‬‬ ‫"סנגור")‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במקרה בו ביקש הנאשם לדחות את הדיון בתלונה לצורך השגת חוות דעת סנגור‪ ,‬יעכב קצין‬ ‫השיפוט את הדיון לתקופה שלא תעלה על ‪ 7‬ימים‪ ,‬אלא אם פרקליט צבאי אישר אחרת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם הנאשם הגיש חוות דעת סנגור לקצין השיפוט תוך כדי הדיון‪ ,‬יפסיק קצין השיפוט את הדיון‬ ‫המשמעתי ויעביר את חוות הדעת לפרקליט הצבאי לקבלת התייחסות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפרקליט הצבאי יוכל להעביר לקצין השיפוט את התייחסותו לחוות הדעת‪ ,‬עם העתק לסנגור‪ .‬על‬ ‫קצין השיפוט להעביר את התייחסות הפרקליט לידי החייל הנאשם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הסנגור רשאי למסור לקצין השיפוט התייחסות נוספת‪ ,‬שתצומצם אך ורק להתייחסותו הנוספת‬ ‫של הפרקליט‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הזכות להגיש חוו"ד סנגור אינה קיימת במקרה בו ההליך המשמעתי התחיל במקור שלא בהוראת‬ ‫‪23‬‬ ‫פרקליט‪ ,‬והוראת הפרקליט באה בעקבות בקשת הנאשם להישפט בבי"ד ‪.‬‬ ‫‪ 6.6‬אין זכות ייצוג סנגור בהליך משמעתי‬ ‫בהליכי הדין המשמעתי החייל הנאשם אינו זכאי לייצוג משפטי‪ .‬לאמור‪ ,‬סנגור אינו רשאי לייצג‬ ‫את החייל במשפט עצמו או לטעון בפני קצין השיפוט‪.‬‬ ‫‪ 23‬כמפורט בפיסקה ‪ 6.4‬להלן‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪ .7‬מהלך הדיון‬ ‫‪ 7.2‬דיון נפרד לכל נאשם ולכל תלונה‬ ‫‪‬‬ ‫גם כשמדובר בכמה נאשמים בפרשה אחת או בעבירות דומות‪ ,‬כל נאשם יידון בהליך נפרד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר חייל אחד עומד לדין בגין כמה תלונות שהוגשו נגדו‪ ,‬תידון כל תלונה בנפרד‪ ,‬כך שלנאשם‬ ‫יהיה ברור בפני איזו תלונה הוא נדרש להתגונן בכל הליך‪.‬‬ ‫‪ 7.3‬תיעוד הדיון‬ ‫יש להקפיד לתעד את כל הליכי הדיון בטופס ‪ ,630‬במקומות המתאימים‪ .‬בכלל זה‪ ,‬יש לרשום את עיקרי‬ ‫דבריו של הנאשם‪ ,‬את דברי העדים השונים שהעידו במשפט ואת פירוט הראיות שהוצגו בדיון‪ ,‬במקום‬ ‫המתאים לכך בטופס ‪ .630‬אם המקום בטופס אינו מספיק לרישום הפרוטוקול‪ ,‬יש לצרף לטופס ‪ 630‬דפי‬ ‫פרוטוקול נוספים‪ ,‬אשר יהוו חלק בלתי נפרד ממנו‪.‬‬ ‫אי קיום החובה לתעד את ההליך בצורה מפורטת ככל האפשר‪ ,‬מהווה פגם בהליך שעשוי להביא‬ ‫לביטולו!‬ ‫‪ 7.4‬זיהוי הנאשם והקראת התלונה‬ ‫בתחילת הדיון יזהה קצין השיפוט את הנאשם‪ ,‬יקרא בפניו את פרטי התלונה וישאלו אם הבין את תוכן‬ ‫התלונה‪.‬‬ ‫‪ 7.5‬העברת הדיון לבקשת הנאשם‬ ‫‪‬‬ ‫קש"ז ישאל את הנאשם‪ ,‬האם הוא מסכים להישפט בפניו‪ ,‬או שהוא מעוניין להישפט בפני מפקדו‬ ‫של קצין השיפוט‪ ,‬שהוא קש"ב‪ .‬קצין השיפוט חייב להיעתר אם הנאשם אכן ביקש זאת‪ .‬חייל‬ ‫העומד לדמ"ש בפני קש"ז – אינו זכאי לבקש להישפט בפני בית‪-‬דין צבאי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קש"ב‪ 24‬ישאל את הנאשם‪ ,‬האם הוא מסכים להישפט בפניו‪ ,‬או שהוא מעוניין להישפט בפני‬ ‫מפקדו של קצין השיפוט‪ ,‬או להישפט בפני בית‪-‬דין צבאי‪.‬‬ ‫‪ o‬אם הנאשם ביקש להישפט בפני מפקדו של קצין השיפוט – חובה להיעתר לבקשתו‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪ o‬אם הנאשם ביקש להישפט בבית דין‪ ,‬הוא ימלא "טופס בקשה להישפט בבית דין צבאי"‬ ‫ויעבירו למפקדו בדרגת רס"ן לפחות‪ ,‬וזה ירשום את התייחסותו לבקשה במקום המיועד‬ ‫לכך בטופס ויעבירו לפרקליט הצבאי הפיקודי‪ .26‬לאחר עיון בחומר‪ ,‬יחליט הפרקליט האם‬ ‫להורות על הגשת כתב אישום לבית דין צבאי או להחזיר את התלונה לשיפוט משמעתי‬ ‫בפני קש"ב אחר‪.‬‬ ‫‪ 24‬דהיינו‪ ,‬קצין שיפוט בדרגת רס"ן ומעלה וכן קצין שיפוט בדרגת סרן שהוא מ"פ ביחידה לוחמת – ראו פירוט בפרק‬ ‫ההגדרות לעיל‪.‬‬ ‫‪ 25‬נספח ה' לפ"מ ‪33.0302‬‬ ‫‪ 26‬למען זירוז ההליכים‪ ,‬מומלץ להעביר את המסמכים בפקס או בדואר אלקטרוני ולהיות בקשר טלפוני עם הפרקליט‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪‬‬ ‫הנאשם יכול לבקש את העברת הדיון פעם אחת בלבד‪ .‬לפיכך‪ ,‬חייל שהועמד לדמ"ש בפני קצין‬ ‫שיפוט וביקש להישפט בפני מפקדו – אינו זכאי להעברה נוספת (אל מפקדו של הקש"ב או לבי"ד‬ ‫צבאי)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫זכותו של הנאשם לבקש העברה פעם אחת אינה נפגעת אם קצין השיפוט החליט על העברה‪,‬‬ ‫מיוזמתו‪.‬‬ ‫‪ 7.6‬תשובת הנאשם לאשמה‬ ‫‪‬‬ ‫קצין השיפוט ישאל את הנאשם‪ ,‬האם הוא מודה באשמה או כופר באשמה‪ .‬אם הנאשם מודה‬ ‫באשמה ‪ -‬חובה להרשיעו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם לא הודה הנאשם באשמה‪ ,‬יברר קצין השיפוט האם הנאשם מודה בעובדות מסוימות‪ ,‬או‬ ‫שהוא מכחיש לחלוטין את העובדות המפורטות בתלונה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬יחליט קצין השיפוט האם‬ ‫העובדות בהן הודה הנאשם מספיקות כדי לקבל החלטה בשאלת אשמתו‪ ,‬או שעליו לשמוע עדים‬ ‫נוספים ולבחון ראיות נוספות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סירב החייל להשיב לאשמה‪ ,‬יראו את סירובו ככפירה באשמה‪ ,‬ובמקרה כזה קצין השיפוט יבחן‬ ‫את הראיות הקיימות על מנת להכריע בשאלת אשמתו של החייל‪.‬‬ ‫‪ 7.7‬העדת עדים ועיון בחומר החקירה או הבדיקה‬ ‫‪‬‬ ‫קצין השיפוט חייב לעיין בכל חומר החקירה או הבדיקה שהועבר אליו – זאת‪ ,‬גם אם נכתבה חוות‬ ‫דעת פרקליט בעניין‪ .‬כאמור‪ ,‬עליו לאפשר גם לנאשם לעיין בחומר החקירה ובחוות דעת‬ ‫הפרקליט‪ ,‬וכן בכל חומר רלוונטי אחר המונח בפניו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם הנאשם כופר באשמה‪ ,‬ישאל אותו קצין השיפוט‪ ,‬מהי בדיוק טענתו‪ .‬כדי להרשיע את החייל‬ ‫בניגוד לטענתו (לדוגמא‪ ,‬להרשיע חייל‪ ,‬הטוען שהיה לבוש באופן תקני‪ ,‬בעבירה של הופעה ולבוש)‬ ‫– על קצין השיפוט לזמן לדיון עדים שיפריכו את טענתו של החייל‪ .‬אין אפשרות להרשיע על‪-‬פי‬ ‫עדויות כתובות שהנאשם חולק על תכנן‪ .‬לדוגמא‪ ,‬חייל המואשם ע"פ דו"ח מ"צ והוא חולק על‬ ‫תכנו – ניתן להרשיעו אך ורק אם השוטר שרשם את הדו"ח יעיד במשפט!‬ ‫‪‬‬ ‫יודגש‪ ,‬עדויות ישמעו במסגרת ההליך המשמעתי בפני קצין השיפוט ובנוכחות הנאשם‪ ,‬ולא ניתן‬ ‫לגבות עדויות באמצעות הטלפון (אלא במקרים חריגים ובאישור מדור דמ"ש)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬על קצין השיפוט להעמיד את הנאשם על זכותו לזמן עדי הגנה רלוונטיים מטעמו‪ .‬אם‬ ‫הנאשם אינו רוצה להביא עדים להגנתו‪ ,‬יש לציין זאת בטופס התלונה‪ .‬כאן יודגש‪ ,‬כי אם החייל‬ ‫מוותר על זכותו להזמנת עדים מטעמו – ויתור כזה אינו מאפשר להרשיע אותו על‪-‬פי עדויות‬ ‫כתובות שעל תוכנן חלק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם לא ניתן לשמוע את העדים לאלתר‪ ,‬יידחה המשך הדיון לפרק זמן סביר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יודגש שכל תלונה‪ ,‬גם תלונה שהוגשה בהוראת פרקליט צבאי‪ ,‬חייבת להתברר במלואה‪ .‬אם מודה‬ ‫הנאשם בחלק מהעובדות‪ ,‬יש לזמן לדיון המשמעתי את העדים הרלוונטיים לעובדות שהנאשם‬ ‫כופר בהן (כגון ‪ -‬המתלונן‪/‬ת בהטרדה מינית)‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪‬‬ ‫חל איסור מוחלט על קצין השיפוט לשמוע עדויות שלא בנוכחות הנאשם‪ .‬האיסור מתייחס הן‬ ‫לדיון המשמעתי עצמו‪ ,‬אשר הנאשם חייב להיות נוכח בו לכל אורכו‪ ,‬והן לשמיעת עדויות לפני‬ ‫המשפט‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קצין שיפוט הדן מספר חיילים‪ ,‬ויש עד אחד הרלוונטי לכולם‪ ,‬יוכל לשמוע אותו פעם אחת‪,‬‬ ‫במרוכז‪ .‬במהלך העדות יהיו נוכחים כל הנאשמים ויוכלו להציג שאלות לעד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בטרם הכרעת דינו של הנאשם (זכאי או אשם) חייב קצין השיפוט לאפשר לנאשם לומר את דבריו‪,‬‬ ‫שיתועדו בטופס התלונה‪.‬‬ ‫דגשים מיוחדים לגבי שיפוט בעבירות הטרדה מינית (פ"מ ‪:)33.0145‬‬ ‫‪ ‬רק קש"ב בדרגת אל"ם שעבר הכשרה מיוחדת לשיפוט בתיקי הטרדה מינית‪ ,‬בביה"ס‬ ‫למשפט צבאי‪ ,‬מוסמך לשפוט‪.‬‬ ‫‪ ‬אם הנאשם כפר באשמה‪ ,‬יזמן קצין השיפוט את המתלוננת לצורך מתן עדות‪ ,‬אשר תעיד‬ ‫בנוכחות הנאשם‪ .‬לנאשם יש זכות לחקור את המתלוננת בחקירה נגדית‪.‬‬ ‫‪ ‬במהלך הדיון לא יחקור קצין השיפוט ולא יאפשר חקירה של המתלונן שיש בה משום‬ ‫עלבון‪ ,‬הפחדה‪ ,‬הטעיה או השפלה שאינם לעניין הנידון ואינם הוגנים‪.‬‬ ‫‪ ‬קצין השיפוט לא יחקור ולא ירשה חקירה בדבר עברו המיני של המתלונן‪ ,‬אלא אם כן‬ ‫מצא‪ ,‬כי איסור החקירה עלול לגרום לנאשם עיוות דין‪.‬‬ ‫‪ ‬קצין השיפוט ינהל את הדיון תוך שמירה על כבודו של המתלונן‪.‬‬ ‫‪ 7.8‬הכרעת הדין (זיכוי או הרשעה)‬ ‫‪‬‬ ‫לאחר דברו של הנאשם יחליט קצין השיפוט‪ ,‬האם לזכות את הנאשם‪ ,‬להרשיעו בעבירה המיוחסת‬ ‫או להרשיעו בעבירה אחרת שהוכחה בדיון‪ .‬קצין השיפוט חייב לנמק את החלטתו‪ ,‬כמפורט בפרק‬ ‫‪ 9‬להלן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קצין השיפוט רשאי להרשיע את הנאשם בעבירה אחרת מזו שצוינה בטופס התלונה‪ ,‬בהתקיים כל‬ ‫התנאים הבאים‪:‬‬ ‫‪ o‬הוא מוסמך לדון גם בעבירה האחרת;‬ ‫‪ o‬הוכחה אשמתו של הנאשם בעבירה האחרת;‬ ‫‪ o‬לנידון ניתנה האפשרות להתגונן מפני העבירה האחרת‪.‬‬ ‫‪ 7.9‬מהלך הדיון לעניין גזר הדין (לאחר הרשעה)‬ ‫‪‬‬ ‫אם קצין השיפוט הרשיע את הנאשם‪ ,‬חובה עליו להטיל עליו עונש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קצין השיפוט רשאי לשמוע כל עדות אשר עשויה לסייע בקביעת מידת העונש‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪‬‬ ‫טרם הטלת העונש‪ ,‬יש לאפשר לנאשם לומר את דבריו לעניין העונש‪ .‬לפיכך‪ ,‬במהלך ההליך‬ ‫המשמעתי יש לנאשם שתי הזדמנויות לפרוס את טיעוניו בפני קצין השיפוט‪ :‬פעם אחת‪ ,‬לפני‬ ‫שמחליט קצין השיפוט האם לזכותו או להרשיעו‪ ,‬ופעם נוספת לפני שקצין השיפוט גוזר את עונשו‬ ‫(אם החליט להרשיעו)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עיקרי דברי הנאשם לעניין העונש ודברי העדים (אם נשמעו עדים נוספים לעניין העונש) יתועדו‬ ‫בטופס ‪.630‬‬ ‫‪‬‬ ‫לפני הטלת העונש‪ ,‬חייב קצין השיפוט לבדוק‪ ,‬האם יש לחייל תנאי תלוי ועומד על עבירה דומה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קצין השיפוט יוודא‪ ,‬כי הוא מוסמך להטיל את העונש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קצין השיפוט חייב לנמק את החלטתו גם לעניין העונש‪ ,‬כמפורט בפרק ‪ 9‬להלן‪.‬‬ ‫‪ 7.:‬הודעה על הזכות להגיש ערר‪ ,‬בקשת המתקה או בקשה לעיכוב ביצוע‬ ‫לאחר הטלת העונש‪ ,‬על קצין השיפוט להודיע לנאשם על העונש שהטיל עליו‪ ,‬ועל זכויותיו‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫זכות החייל להגיש ערר‪ ,‬המועד להגשת הערר‪ ,‬והגורם בפניו ניתן לערור;‬ ‫‪‬‬ ‫זכות החייל לבקש את המתקת העונש;‬ ‫‪‬‬ ‫זכות החייל לבקש את עיכוב ביצוע העונש‪.‬‬ ‫‪ 7.21‬מסירת החומר לנאשם בתום המשפט‬ ‫בתום הדיון‪ ,‬יש להעביר לידי הנאשם עותק מטופס התלונה‪.‬‬ ‫‪ 7.22‬שינוי הטופס לאחר תום המשפט‬ ‫ככלל‪ ,‬חל איסור חמור לערוך כל שינוי שהוא בטופס התלונה או בטופס הערר ואין להוסיף כל 'תוספות'‬ ‫לאחר גמר ההליך‪ ,‬למעט החלטה בדבר עיכוב ביצוע העונש‪ .‬במקרים בהם נפלה טעות כלשהי בטופס יש‬ ‫להיוועץ במדור דמ"ש בפרקליטות הצבאית ולפעול בהתאם להנחיות המתקבלות‪.‬‬ ‫חשוב! ביצוע שינויים בטפסי תלונה וערר או בפרוטוקולים של הליכים משמעתיים לאחר גמר ההליך‬ ‫אסור על פי חוק ועלול להביא להעמדה לדין בעבירות כגון זיוף ושיבוש מהלכי משפט‪.‬‬ ‫‪ 7.23‬כללי נוהג וטקס‬ ‫כללי נוהג וטקס בדין המשמעתי מפורטים בסעיפים ‪ 62-78‬לפ"מ ‪.33.0302‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪ .8‬ענישה‬ ‫‪ 8.2‬סמכויות הענישה של רמות השיפוט השונות‬ ‫בטבלה שבעמוד הבא מופיעים העונשים המירביים שניתן להטיל בדמ"ש‪ .‬סוגי העונשים מסודרים בסדר‬ ‫חומרה עולה‪ .‬יש להטיל עונש הולם‪ ,‬בהתאם לנסיבות העבירה ולשיקולי הענישה‪ ,‬ולאו דווקא את העונש‬ ‫המירבי המותר‪.‬‬ ‫גובה הקנס והפיצויים נקבעו לפי שכ"ט – הוא שכר יסוד של טוראי במועד השיפוט‪ ,‬ללא קשר לשכרו של‬ ‫הנאשם הספציפי‪.‬‬ ‫עונש שהוטל תוך חריגה מסמכות – הינו בטל‪ ,‬כל עוד לא תוקן ע"י הפצ"ר או סגנו‪.‬‬ ‫‪ 8.3‬חובה להטיל עונש על כל עבירה‬ ‫כל הרשעה בדמ"ש מחייבת הטלת עונש‪ ,‬ולו הקל ביותר‪ .‬מכאן‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫לא ניתן להרשיע נאשם ולהשאירו ללא עונש כלל;‬ ‫‪‬‬ ‫לא ניתן להרשיע נאשם ולגזור עליו אך ורק פיצויים‪ ,‬כי פיצויים אינם נחשבים לעונש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לא ניתן להרשיע נאשם ורק להפעיל או להאריך לו תנאי שהוטל בדמ"ש קודם‪ .‬בנוסף להפעלת (או‬ ‫הארכת) התנאי חייב קצין השיפוט להטיל עונש על העבירה שבה הרשיע את הנאשם בהליך‬ ‫הנוכחי‪.27‬‬ ‫‪ 8.4‬עונש אחד בלבד; הכלל וחריגיו‬ ‫הכלל‪ :‬בדמ"ש מותר להטיל בגין עבירה אחת עונש אחד בלבד‪.‬‬ ‫חריגים לכלל‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן לצרף קנס לעונש אחר בעבירות הבאות‪:28‬‬ ‫‪ o‬היעדר מן השירות שלא ברשות (ע"י חייל סדיר או מילואים);‬ ‫‪ o‬איבוד קשר עם יחידת המילואים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פסילת רישיון נהיגה צבאי ‪ -‬ניתן לצרף לכל עונש אחר (או להטיל כעונש יחיד)‪ .‬מי שמוסמך להטיל‬ ‫עונש זה הינו קש"ב מיוחד בעבירות תנועה‪ ,‬כמפורט בפיסקה ‪ 2.3‬לעיל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פיצויים – משום שפיצויים אינם נחשבים כעונש‪ ,‬לא ניתן להטיל פיצויים בלבד‪ .‬ניתן רק לצרפם‬ ‫לעונש מתוך טבלת העונשים במקרים בהם נגרם נזק לרכוש או לאדם‪ ,‬אשר ניתן לאומדו‪.29‬‬ ‫‪ 27‬ראו לעניין זה פיסקה ‪ 7.6‬להלן‪.‬‬ ‫‪ 28‬ס' ‪153‬ב(א) לחש"ץ‪.‬‬ ‫‪ 29‬ראו לעניין זה פיסקה ‪ 7.5.7‬להלן‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ 8.5‬טבלת סמכויות הענישה‬ ‫סגן עד סרן‬ ‫סרן במינוי‬ ‫רס"ן‬ ‫סא"ל‬ ‫מ"פ ביחידה‬ ‫אל"ם‬ ‫ומעלה‬ ‫לוחמת‬ ‫ומקביליו‬ ‫בזרועות‬ ‫התראה‬ ‫מוסמך‬ ‫מוסמך‬ ‫מוסמך‬ ‫מוסמך‬ ‫מוסמך‬ ‫ריתוק‬ ‫נזיפה‬ ‫עד ‪ 7‬ימים‬ ‫מוסמך‬ ‫עד ‪ 21‬ימים‬ ‫מוסמך‬ ‫עד ‪ 21‬ימים‬ ‫מוסמך‬ ‫עד ‪28‬‬ ‫מוסמך‬ ‫ימים‬ ‫עד ‪35‬‬ ‫מוסמך‬ ‫ימים‬ ‫נזיפה חמורה‬ ‫לא מוסמך‬ ‫לא מוסמך‬ ‫מוסמך‬ ‫מוסמך‬ ‫מוסמך‬ ‫קנס לחיילי חובה‬ ‫‪ 1/6‬שכ"ט‬ ‫‪ 1/6‬שכ"ט‬ ‫‪ 1/3‬שכ"ט‬ ‫‪1/3‬‬ ‫‪1/3‬‬ ‫‪ 1‬שכ"ט‬ ‫‪ 1‬שכ"ט‬ ‫‪ 2‬שכ"ט‬ ‫שכ"ט‬ ‫‪ 2‬שכ"ט‬ ‫שכ"ט‬ ‫‪ 2‬שכ"ט‬ ‫קנס לחיילי קבע ומילואים‬ ‫קנס לחיילי מילואים‪ ,‬בעבירות היעדר מן‬ ‫השירות שלא ברשות ואיבוד קשר עם‬ ‫‪ 4‬שכ"ט‬ ‫‪ 4‬שכ"ט‬ ‫‪ 4‬שכ"ט‬ ‫‪ 4‬שכ"ט‬ ‫‪ 4‬שכ"ט‬ ‫היחידה‬ ‫פיצויים‬ ‫‪30‬‬ ‫(הסכום לא יעלה על גובה הנזק)‬ ‫פסילת רישיון נהיגה צבאי‪ ,‬בעבירות‬ ‫תעבורה‬ ‫היעדר מן השירות שלא‬ ‫ברשות עד ‪ 35‬שעות‪.‬‬ ‫עבירת הופעה ולבוש ‪-‬‬ ‫הרשעה ראשונה‬ ‫מחבוש‬ ‫‪31‬‬ ‫עבירת הופעה ולבוש ‪-‬‬ ‫הרשעה שנייה ואילך‪.‬‬ ‫‪ 3‬שכ"ט‬ ‫‪ 3‬שכ"ט‬ ‫‪ 3‬שכ"ט‬ ‫‪ 1/2‬שכ"ט‬ ‫‪ 1/2‬שכ"ט‬ ‫עד ‪ 3‬חודשים‬ ‫עד ‪3‬‬ ‫עד ‪3‬‬ ‫לא מוסמך‬ ‫לא מוסמך‬ ‫(במינוי סא"ל )‬ ‫חודשים‬ ‫חודשים‬ ‫עד ‪6‬‬ ‫עד ‪8‬‬ ‫לא מוסמך‬ ‫עד ‪ 2‬ימים‬ ‫עד ‪ 4‬ימים‬ ‫ימים‬ ‫ימים‬ ‫לא‬ ‫לא‬ ‫לא מוסמך‬ ‫לא מוסמך‬ ‫לא מוסמך‬ ‫מוסמך‬ ‫מוסמך‬ ‫עד ‪6‬‬ ‫עד ‪8‬‬ ‫לא מוסמך‬ ‫עד ‪ 2‬ימים‬ ‫עד ‪ 4‬ימים‬ ‫ימים‬ ‫ימים‬ ‫כל עבירה אחרת שקצין‬ ‫השיפוט מוסמך לדון‬ ‫לא מוסמך‬ ‫עד ‪ 5‬ימים‬ ‫עד ‪ 10‬ימים‬ ‫עד ‪ 20‬יום‬ ‫עד ‪ 30‬יום‬ ‫בה‬ ‫הורדה בדרגה (אם דרגת הנידון אינה עולה‬ ‫על סמ"ר‪ ,‬ובתנאי שלא מדובר בהרשעה‬ ‫לא מוסמך‬ ‫דרגה‬ ‫דרגה‬ ‫אחת‬ ‫אחת‬ ‫עד ‪ 10‬ימים‬ ‫עד ‪ 15‬יום‬ ‫עד ‪ 30‬יום‬ ‫עד ‪ 45‬יום‬ ‫עד ‪ 20‬יום‬ ‫עד ‪ 30‬יום‬ ‫עד ‪ 50‬יום‬ ‫עד ‪ 70‬יום‬ ‫לא מוסמך‬ ‫לא מוסמך‬ ‫ראשונה בעבירת הופעה ולבוש)‬ ‫הוראה בדבר צבירה מרבית של עונשי‬ ‫מחבוש‬ ‫הוראה בדבר צבירה מרבית של עונשי‬ ‫מחבוש ‪+‬הפעלת תנאי‬ ‫לא מוסמך‬ ‫הפעלת‬ ‫תנאי‬ ‫‪ 30‬יושם אל הלב כי תקרות הפיצויים מופיעות בטבלה זו למרות שפיצויים אינם עונש‪ ,‬אלא הוראה הנלווית לעונש‪ .‬פירוט‬ ‫לעניין הפיצויים ראו בפיסקה ‪ 7.5.7‬להלן‪.‬‬ ‫‪ 31‬ניתן להטיל במסגרת התקרה מחבוש שכולו בפועל או שכולו על‪-‬תנאי או שחלקו בפועל וחלקו על‪-‬תנאי‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪ 8.6‬פירוט סמכויות הענישה‬ ‫‪8.6.2‬‬ ‫התראה ונזיפה‬ ‫התראה ונזיפה הן עונשים שבסמכותם של כל קציני השיפוט להטיל בכל הליך משמעתי‪.‬‬ ‫‪8.6.3‬‬ ‫ריתוק‬ ‫ריתוק למחנה או לאוניה הוא עונש שניתן להטילו בכפוף לנקוב בפיסקה ‪ 7.4‬לעיל‪.‬‬ ‫עונשי ריתוק ‪ -‬כלל החפיפה‪:‬‬ ‫עונשי ריתוק תמיד חופפים ואינם ניתנים לצבירה‪ .‬לפיכך‪ ,‬אם נאשם קיבל בשתי תלונות‬ ‫ירצה את תקופת הריתוק‬ ‫שונות עונשי ריתוק‪ ,‬אי אפשר לחבר את התקופות‪ ,‬והוא ָ‬ ‫הארוכה מבין השתיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬אם במהלך ריצוי עונש הריתוק הראשון הוטל עונש ריתוק‬ ‫נוסף‪ ,‬ירוצו שני העונשים בחופף‪ ,‬מנקודה זו ואילך‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כלל החפיפה מתקיים גם כאשר בתלונה אחת מוטל על הנאשם עונש ריתוק‪ ,‬ובתלונה אחרת –‬ ‫עונש מחבוש‪ .‬שני העונשים יתחילו במקביל‪ ,‬וימי הריתוק "ייבלעו" בימי המחבוש‪ .‬אם עונש‬ ‫הריתוק שהוטל ארוך מעונש המחבוש‪ ,‬ישלים הנאשם את ימי הריתוק לכשישתחרר מהמחבוש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לא ניתן להטיל עונש ריתוק על אזרחים עובדי צה"ל ולא על אזרח שנמסר לו נשק מטעם הצבא‬ ‫עפ"י תעודת הרשאה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עונש ריתוק לא יוטל לתקופה העולה על יתרת השירות של הנידון‪ ,‬בסדיר או בשמ"פ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כל "יום ריתוק" נמשך יממה אחת (‪ 24‬שעות)‪ ,‬החל ממועד המשפט‪ ,‬ולמעט תקופות בהן עוכב‬ ‫ביצוע העונש‪ .‬יום המשפט ייספר כיום הראשון של הריתוק‪ .‬יום הריתוק האחרון מסתיים עם תום‬ ‫הפעילות ביחידה‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬אם יום עבודה של חייל הינו עד השעה ‪ ,17:30‬אז חייל שנשפט ביום א' בשעה ‪ 20:00‬ונדון לריתוק‬ ‫למשך יום אחד‪ ,‬יסיים את ריצוי הריתוק ביום ב' בשעה ‪( 17:30‬כלומר‪ ,‬הריתוק ייגמר בשעה שמסתיים יום‬ ‫העבודה)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חייל המסיים ריתוק בשבת‪/‬חג – ישוחרר טרם כניסת השבת‪/‬החג‪ .‬כלומר‪ ,‬חייל שנשפט ביום ה'‬ ‫ונדון לריתוק למשך יומיים – ישוחרר מהריתוק ביום ו' לפני כניסת השבת‪ ,‬כך שיוכל להגיע לביתו‬ ‫בתחבורה ציבורית לפחות שעתיים לפני כניסת השבת‪/‬החג‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עונש ריתוק "גובר" על כל הקלת ת"ש או הטבה אחרת לה זכאי החייל‪ ,‬כולל זכות לחופשה‬ ‫מיוחדת – למעט הקלות ופטורים מסיבות רפואיות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עונש ריתוק שהוטל על חייל המשוחרר מלינת לילה בבסיס בכל ימות השבוע לרבות סופי שבוע‬ ‫(הת"ש ‪ ,)7‬מטעמים רפואיים‪ ,‬או שלא ניתן להקצות לו סידורי לינה במקום הריתוק‪ ,‬יופעל עד‬ ‫השעה ‪ ,20:00‬לכל המאוחר‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬יוודא מפקד היחידה‪ ,‬כי החייל יוכל להגיע לביתו בבטחה‬ ‫בתחבורה ציבורית‪ .‬אם הסדרי התחבורה הציבורית אינם מאפשרים זאת‪ ,‬ישוחרר החייל לביתו‬ ‫‪32‬‬ ‫בשעה מוקדמת יותר‪ .‬בימי שישי ובערבי חג יש לאפשר לחייל להגיע לביתו שעתיים לפני כניסת‬ ‫השבת או החג‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מפקד החייל בדרגת סא"ל‪ ,‬או בדרגת רס"ן הנושא מינוי סא"ל‪ ,‬רשאי‪ ,‬בנסיבות מיוחדות‪ ,‬להתיר‬ ‫לחייל לשהות מחוץ למחנה לתקופה שלא תעלה על ‪ 72‬שעות‪ .‬חופשה מעין זו אינה מעכבת את‬ ‫העונש‪ ,‬אלא אם כן עוכב העונש בעקבות בקשת החייל בכתב (שאז אין מדובר בחופשה‪ ,‬אלא‬ ‫בעיכוב ביצוע העונש)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לא ניתן להטיל עונש ריתוק על תנאי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תקופת מעצר סגור או פתוח שחייל ריצה טרם נידון לריתוק (בגין אותה עבירה) תקוזז מימי‬ ‫הריתוק‪ .‬כלומר‪ ,‬אם חייל נעצר לפני משפט‪ ,‬כל התקופה הזו תיחשב כחלק מתקופת הריתוק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מפקד המחנה רשאי להטיל על חייל המרצה עונש ריתוק חובות נוספות‪ ,‬מעבר למילוי תפקידו‬ ‫הרגיל ביחידה‪ :‬עבודה נוספת למשך שעתיים ביום; חובת התייצבות בפני סמל תורן אחת לשעה‪,‬‬ ‫עד לשעה ‪.3222:00‬‬ ‫‪‬‬ ‫מפקד המחנה רשאי לקבוע‪ ,‬בפקודות הקבע של היחידה או למקרה מסוים‪ ,‬כי על חיילים‬ ‫מרותקים תיאסר הכניסה למתקנים או למבנים מסוימים ביחידה (שק"ם‪ ,‬מועדון וכו')‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חייל המשרת בתפקיד המזכה אותו בתנאי שירות הכוללים ימי מנוחה (למשל‪ ,‬טבח המשרת בתנאי‬ ‫"שבוע‪-‬שבוע")‪ ,‬והוטל עליו עונש ריתוק‪ ,‬יבצע את עונש הריתוק במלואו ביחידתו‪ .‬בימי המנוחה‬ ‫לא יבצע החייל את תפקידו‪ ,‬אך מפקד המחנה יהיה רשאי להטיל עליו ביצוע משימות הנוגעות‬ ‫לשגרת המחנה בשעות הפעילות המקובלות במחנה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪8.6.4‬‬ ‫הוראות נוספות לעניין הריתוק ניתן למצוא בסעיפים ‪ 135-155‬לפ"מ ‪.33.0302‬‬ ‫נזיפה חמורה‬ ‫נזיפה חמורה היא עונש המצוי בסמכותו של קצין שיפוט בכיר בדרגת רס"ן ומעלה‪.‬‬ ‫‪8.6.5‬‬ ‫‪‬‬ ‫קנס‬ ‫קנס הוא עונש כספי‪ ,‬וניתן להטילו בהתאם לתקרות הנקובות בטבלה שבפיסקה ‪ 7.4‬לעיל‪.‬‬ ‫אין להתבלבל בין קנס לפיצויים! שניהם מהווים סכומי כסף‪ ,‬אולם קיים שוני‬ ‫בין כללי הטלתם וכן בין תקרות הסכומים שבסמכות קציני השיפוט להטיל‪.‬‬ ‫‪ 32‬סעיף ‪ 144‬ב' לפ"מ ‪33.0302‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪‬‬ ‫כזכור‪ ,‬על כל עבירה יוטל עונש אחד‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא ניתן להוסיף לקנס עונש נוסף‪ ,‬אלא אך ורק‬ ‫‪33‬‬ ‫בעבירות הבאות ‪:‬‬ ‫‪ o‬היעדר מן השירות שלא ברשות (ע"י חייל בשירות סדיר או מילואים);‬ ‫‪ o‬איבוד קשר עם יחידת המילואים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫גביית הקנס; קנס שהוטל על חייל בשירות סדיר או על אע"צ – ינוכה‪ ,‬ככלל‪ ,‬ע"י מופ"ת‬ ‫ממשכורתו של החייל;‬ ‫‪‬‬ ‫קנס על חייל בשירות סדיר‪ ,‬שלא ניתן לגבותו ע"י ניכוי‪ ,‬וקנס שהוטל על חייל מילואים ‪ -‬ייגבה‬ ‫במקום במזומן או בהמחאה לזכות היחת"ש של היחידה‪ .‬קצין שיפוט המוסמך להטיל עונשי‬ ‫מחבוש רשאי לקבוע‪ ,‬תוך ציון הדבר בטופס ‪ ,630‬כי אם לא ישולם קנס עד מועד מסוים‪ ,‬ירצה‬ ‫החייל עונש מחבוש במקומו‪ .‬במידה והחייל לא שילם את הקנס במועד שנקבע – רשאי מפקד‬ ‫היחידה להורות על הכנסת החייל למחבוש בהתאם לפסק‪ .‬פרטים נוספים בנושא ראו בפ"מ‬ ‫‪.35.0221‬‬ ‫‪8.6.6‬‬ ‫מחבוש‬ ‫מחבוש הוא עונש של כליאה ממשית‪ ,‬שניתן להטילו למשך פרק זמן עד למקסימום הנקוב בטבלה‬ ‫שבפיסקה ‪ 7.4‬לעיל‪ .‬עונש המחבוש מהווה פגיעה משמעותית בחירותו‪ ,‬בפרטיותו ובכבודו של הנאשם‪,‬‬ ‫ועל כן הוא נחשב לעונש חמור ביותר‪ .‬משום כך‪ ,‬יש להטיל אותו רק אם אין אמצעי מידתי יותר‪,‬‬ ‫שמאפשר להשיג את מטרות הענישה‪.‬‬ ‫יודגש כי סמכויות הטלת מחבוש צומצמו באופן ניכר בסוף שנת ‪ .2004‬כיום‪ ,‬הטלת מחבוש היא בסמכות‬ ‫קש"ב בלבד‪ ,‬בהתאם למפורט בטבלה שבפיסקה ‪ 7.4‬לעיל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן להטיל עונש מחבוש שכולו בפועל או שכולו על תנאי‪ ,‬או שחלקו בפועל וחלקו על‪-‬תנאי‪ ,‬הכל‬ ‫במסגרת התקרה הקבועה‪ .‬כך לדוגמה‪ ,‬אם בגין עבירה של אלימות כלפי חייל מוסמך קש"ב‬ ‫להטיל עד ‪ 20‬ימי מחבוש ‪ -‬בסמכותו להטיל עד ‪ 20‬ימי מחבוש בפועל‪ ,‬או עד ‪ 20‬ימי מחבוש על‪-‬‬ ‫תנאי‪ ,‬או ‪ 8‬ימ"ח בפועל ‪ 12 +‬ימ"ח על‪-‬תנאי‪ ,‬וכו'‪ .‬כללים מפורטים לגבי מחבוש על תנאי מופיעים‬ ‫להלן‪ ,‬בפרק ‪.7.6‬‬ ‫‪‬‬ ‫כלל החפיפה וסמכות הצבירה‪ :‬חייל שנידון בדין משמעתי למחבוש‪ ,‬ולפני שריצה את כל עונשו‬ ‫חזר ונידון למחבוש בגין עבירה אחרת‪ ,‬יישא את שני העונשים בחופף‪ .‬כלומר‪ ,‬המחבוש השני‬ ‫יתחיל מיום הטלתו‪ ,‬ולא מסוף המחבוש הראשון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אולם‪ ,‬קצין השיפוט שהטיל את העונש השני (בין אם בו ביום שבו הוטל העונש הראשון ובין אם‬ ‫ביום אחר‪ ,‬הקודם לסיום ריצוי העונש הראשון) רשאי להחליט על צבירת העונשים ולציין זאת‬ ‫ע"ג טופס ‪ .630‬אם החליט וציין כך‪ ,‬יישא הנאשם את העונש השני‪ ,‬כולו או מקצתו‪ ,‬לאחר סיום‬ ‫ריצוי העונש הראשון‪ ,‬במצטבר‪.‬‬ ‫‪ 33‬ס' ‪153‬ב(א) לחש"ץ‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪‬‬ ‫סמכותו של קצין השיפוט להורות על צבירת העונשים מוגבלת‪ ,‬בהתאם לדרגתו‪ ,‬לתקרה המופיעה‬ ‫במשבצת הרלוונטית בטבלה שבפיסקה ‪ 7.4‬לעיל‪ .‬למשל‪ ,‬אם סא"ל‪ ,‬ששפט חייל על ‪ 3‬עבירות‬ ‫שונות‪ ,‬גזר בגין כל אחת ואחת ‪ 20‬ימ"ח בפועל והורה ע"ג הטופס שהעונשים ירוצו במצטבר – סך‬ ‫לרצות הוא ‪( 41‬ולא ‪.)60‬‬ ‫הימים שעל החייל ָ‬ ‫‪‬‬ ‫היה קצין השיפוט מפקד מתקן כליאה‪ ,‬תהא לו בעניין זה סמכות מיוחדת (המאפשרת צבירת‬ ‫עונשים עד ‪ 70‬יום)‪ ,‬כמפורט בסעיפים ‪ 176-178‬לפ"מ ‪.33.0302‬‬ ‫‪‬‬ ‫יודגש כי כל הדיון בדבר צבירת העונשים מתייחס לכמה הרשעות בתלונות שונות על מעשים‬ ‫שונים‪ ,‬שכן‪ ,‬כזכור‪ ,‬אין לפצל מעשה אחד לכמה תלונות ללא אישור פרקליט צבאי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תקופת מעצר סגור או פתוח שריצה החייל טרם נידון למחבוש (בגין אותה עבירה) תקוזז מימי‬ ‫המחבוש – יום כנגד יום‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עונש המחבוש יתחיל מייד‪ ,‬אלא אם כן עוכב כדין‪ ,‬כמפורט בפיסקה ‪ 7.7‬להלן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש להודיע לחייל שנדון למחבוש מייד אחרי גזר הדין‪ ,‬כי הוא "נתון במחבוש החל מאותו רגע"‬ ‫(אלא אם כן העונש מעוכב כדין)‪ .‬אמירה זו היא תנאי להעמדתו לדין בעבירה של בריחה‬ ‫ממשמורת‪ ,‬אם יברח (בנוסף לעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות)‪.34‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם נידון החייל למחבוש ולא עוכב ביצוע העונש‪ ,‬לא ניתן לרתק חייל או להחזיקו ביחידה‪ ,‬רק בשל‬ ‫חוסר יכולת לבצע את המחבוש‪ .‬חייל כאמור ימשיך למלא את תפקידיו הרגילים ויהיה זכאי‬ ‫לחופשות להן היה זכאי אלמלא היה נידון למחבוש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תקופת מחבוש שהוטלה ע"י קש"ב – תיחשב כתב"ן וזאת כאשר הנאשם ריצה עונש מחבוש בפועל‬ ‫(תקופה בלתי נמנית לעניין משך השירות)‪ ,‬אלא אם כן ציין הקש"ב אחרת בטופס ‪.630‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪8.6.7‬‬ ‫אם חייל הורשע בדין משמעתי בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות מעל ‪ 24‬שעות‪ ,‬גם משך‬ ‫תקופת ההיעדרות עצמה תיחשב כתב"ן‪ ,‬אלא אם הורה קצין השיפוט אחרת‪.‬‬ ‫הורדה בדרגה‬ ‫הורדה בדרגה היא העונש המשמעתי החמור ביותר‪ .‬עונש זה בסמכותו של קצין שיפוט בכיר בדרגת סא"ל‬ ‫ומעלה‪ ,‬שעה שהוא דן בעניינו של חייל שדרגתו אינה עולה על סמ"ר‪ .‬הסמכות מוגבלת להורדה בדרגה אחת‬ ‫בלבד ובתנאי שלא מדובר בהרשעה ראשונה בעבירת הופעה ולבוש‪ .‬כללים לגבי אופן ההורדה בדרגה‬ ‫מפורטים בפ"מ ‪ .33.0916‬יודגש‪ ,‬כי לא ניתן להטיל עונש הורדה בדרגה על אזרחים עובדי צה"ל‪.‬‬ ‫‪8.6.8‬‬ ‫פיצויים‬ ‫מטרת הפיצויים היא להחזיר את המצב לקדמותו מבחינה כספית ("לתקן את הנזק")‪.‬‬ ‫‪ 34‬לעניין זה יוזכר‪ ,‬כי בריחה מריתוק אינה מגבשת עבירה של בריחה ממשמורת‪ ,‬אלא אך ורק עבירה של היעדר מן השירות‬ ‫שלא ברשות‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪‬‬ ‫חשוב להבחין בין פיצויים לבין קנס – קנס מהווה עונש לכל דבר‪ ,‬וניתן להטיל אותו בגין כל‬ ‫עבירה; לעומת זאת‪ ,‬פיצויים אינם עונש‪ ,‬וניתן להטיל אותם אך ורק אם נגרם נזק כספי מוחשי‬ ‫וקצוב לצה"ל או לאדם בעקבות ביצוע העבירה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפיצוי לא יעלה על גובה הנזק וכן לא יעלה על התקרות הנקובות בטבלה שבפיסקה ‪ 7.4‬לעיל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן להטיל פיצויים רק בנוסף לעונש‪ ,‬ולא במקומו‪.‬‬ ‫‪8.6.9‬‬ ‫פסילת רישיון נהיגה צבאי‬ ‫‪‬‬ ‫קש"ב מיוחד (רס"ן בתקן סא"ל ומעלה)‪ ,‬הדן בעבירת תנועה‪ ,‬מוסמך לפסול רישיון נהיגה צבאי‪,‬‬ ‫לתקופה שאינה עולה על ‪ 3‬חודשים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן לפסול את הרישיון כעונש יחיד או כתוספת לעונש אחר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפסילה יכול שתהיה כולה או בחלקה על תנאי‪ .‬על עונש פסילה על תנאי חלים כל הכללים לגבי‬ ‫הפעלה והארכה של עונש מותנה‪ ,‬כמפורט להלן בפרק ‪( 7.6‬בדומה למחבוש על תנאי)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פרטים נוספים לעניין פסילת רישיון נהיגה ניתן לראות בסעיפים ‪ 183-185‬לפ"מ ‪.33.0302‬‬ ‫‪ 8.7‬עונש על תנאי‬ ‫‪8.7.2‬‬ ‫עונש מותנה; כללי‬ ‫עונש על תנאי (או‪ :‬עונש מותנה) פירושו עונש שאינו מבוצע מיד‪ .‬הוא יופעל רק אם החייל יעבור בעתיד‪,‬‬ ‫במשך תקופת התנאי‪ ,‬עבירה דומה לעבירה אשר בגינה הוטל העונש המותנה‪ .‬מטרת העונש המותנה היא‬ ‫להרתיע את החייל ולמנוע עבירות נוספות מאותו סוג‪ ,‬ובמקביל – לאפשר לחייל לחזור למוטב ולהשתקם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניתן להתנות רק עונשי מחבוש או פסילת רישיון נהיגה צבאי (שהטלתה היא‪ ,‬כאמור‪ ,‬בסמכות‬ ‫קש"ב מיוחד)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חשוב להדגיש‪ ,‬כי מחבוש מותנה הינו עונש מחבוש לכל דבר‪ ,‬למרות שהחייל אינו מרצה אותו‬ ‫‪35‬‬ ‫בפועל‪ .‬לפיכך‪ ,‬בהתאם לכלל של עונש אחד לכל עבירה ‪ ,‬לא ניתן להטיל מחבוש מותנה בנוסף‬ ‫לעונש אחר (אלא בהתקיים אחד החריגים)‪.‬‬ ‫‪ 35‬ראו פיסקה ‪ 7.3‬לעיל‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪8.7.3‬‬ ‫‪‬‬ ‫תקופת התנאי‬ ‫קצין שיפוט‪ ,‬אשר מחליט להטיל על נאשם עונש מותנה‪ ,‬יציין ע"ג טופס ‪ 630‬את תקופת התנאי ‪-‬‬ ‫דהיינו‪ ,‬תקופה שאם במהלכה יעבור החייל עבירה נוספת מאותו הסוג – ניתן יהיה להפעיל לו את‬ ‫העונש המותנה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫על חייל בשירות חובה ‪ -‬ניתן להטיל עונש מותנה לתקופה מירבית של שנה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫על חייל בשירות מילואים או בשירות קבע ‪ -‬ניתן להטיל עונש מותנה לתקופה מירבית של שנתיים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם לא נקבעה בפסק תקופת התנאי‪ ,‬יראו כאילו נקבעה בו תקופת תנאי של ‪ 90‬יום‪.‬‬ ‫‪8.7.4‬‬ ‫‪‬‬ ‫חובה להתייחס לתנאי (להפעיל או להאריך)‬ ‫אם החייל חוזר ומבצע במהלך תקופת התנאי עבירה נוספת מאותו הסוג‪ ,‬אשר בגינה הוטל העונש‬ ‫המותנה‪ ,‬חובה על קצין השיפוט הדן בעבירה הנוספת‪ ,‬להפעילו או להאריך את תקופת התנאי‬ ‫(במידה והמדובר בהרשעתו הראשונה של הנאשם בעבירה נוספת דומה)‪ .36‬אין להתעלם מקיומו‬ ‫של עונש מותנה‪ .‬ואולם‪ ,‬לא ניתן להפעיל או להאריך תנאי מבלי לעיין בטופס התלונה המקורי‬ ‫שעל גביו הוטל העונש המותנה‪ ,‬ואם נוכח קצין השיפוט כי העונש המותנה הוטל כדין‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫במקרה בו טופס התלונה שעל גביו הוטל התנאי אינו ניתן להשגה‪ -‬לא ניתן להתייחס לתנאי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עבירה מאותו סוג היא עבירה שדומה מבחינת המעשים שנעשו‪ .‬עבירה יכולה להיות "עבירה‬ ‫מאותו סוג" גם אם היא לא לפי אותו סעיף עבירה‪ .‬מה שקובע הוא – האם מדובר בשתי עבירות‬ ‫דומות מבחינת המעשה‪ ,‬ולא מבחינת הסעיף‪ .‬למשל‪ ,‬חייל שנמנע מלדווח למפקדיו דיווח המחויב‬ ‫ע"פ פקודות הצבא – ניתן להעמידו לדין הן לפי ס' ‪ 133‬לחש"ץ (עבירה של אי‪-‬קיום הוראות‬ ‫המחייבות בצבא) והן לפי ס' ‪ 132‬לחש"ץ (עבירה של פגיעה במשמעת)‪ .‬חייל שנכשל בכך פעמיים‬ ‫והועמד לדין בעבירות שונות – עדיין ביצע "עבירות מאותו סוג"‪ ,‬ואם הוטל עליו עונש מותנה‬ ‫בהרשעה הראשונה – העונש הינו בר הפעלה בעת ההרשעה על העבירה השניה (אם בוצעה במהלך‬ ‫תקופת התנאי)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬עבירה לפי אותו סעיף לא תהיה בהכרח "עבירה מאותו סוג"‪ .‬לדוגמה‪ ,‬חייל שנע ללא‬ ‫כומתה וחייל שדיבר בטלפון בשמירה עוברים שניהם על סעיף ‪ 133‬לחש"ץ (אי מילוי הוראות‬ ‫המחייבות בצבא)‪ ,‬אבל המעשים אינם דומים‪ ,‬ולכן העבירות אינן "מאותו סוג"‪ ,‬והעונש המותנה‬ ‫שהוטל בעבירה הראשונה – אינו רלוונטי כאשר דנים בעבירה השניה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪8.7.5‬‬ ‫‪‬‬ ‫לעניין פסילה על תנאי של רישיון נהיגה צבאי‪ ,‬יראו כל עבירת תעבורה כעבירה נוספת מאותו סוג‪.‬‬ ‫הפעלת התנאי‬ ‫חייל שהוטל עליו מחבוש מותנה בדמ"ש‪ ,‬אשר עבר בתקופת התנאי עבירה נוספת מאותו הסוג –‬ ‫התנאי הוא בר‪-‬הפעלה (כלומר‪ ,‬חובה להפעיל את התנאי‪ ,‬אלא אם כן הוחלט להאריך את תקופת‬ ‫התנאי‪ ,‬כמפורט בפיסקה הבאה)‪.‬‬ ‫‪ 36‬על כך ראו בפיסקה ‪ 7.6.5‬להלן‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪‬‬ ‫כדי להפעיל עונש מותנה‪ ,‬קצין השיפוט‪ ,‬הדן ב"עבירה הנוספת מאותו סוג"‪ ,‬חייב לעיין בטופס ‪630‬‬ ‫שבו הוטל העונש המותנה (וכן בכתב המתקה או בטופס הערר הנלווים)‪ ,‬ולוודא כי העונש המותנה‬ ‫הוטל כדין וכי אכן מדובר‪ ,‬מבחינה מהותית‪ ,‬בעבירה מאותו סוג שנעברה בתקופת התנאי‪ .‬יודגש‬ ‫כי לא ניתן להפעיל תנאי לפי "נגררת תלונות"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יובהר‪ ,‬כי קצין שיפוט אינו מוסמך להפעיל עונש מותנה שהטיל בית‪-‬דין צבאי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בית‪-‬‬ ‫דין צבאי יכול להפעיל עונש מותנה שהטיל קצין שיפוט בהליך משמעתי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קצין שיפוט מוסמך להפעיל עונש מותנה שהוטל ע"י כל קצין שיפוט אחר‪ ,‬ללא קשר לדרגה (סגן‬ ‫יכול להפעיל ‪ 30‬ימי מחבוש על תנאי שגזר אל"ם)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫העונש המותנה אינו ניתן לפיצול! לא ניתן להפעילו או להאריכו בחלקו‪ ,‬אלא תמיד כמקשה אחת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש לזכור‪ ,‬כי הפעלת התנאי (כמו גם הארכת תקופת התנאי) היא הוראה שאינה בבחינת עונש‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬בנוסף להוראה זו יש לגזור עונש על העבירה ה"נוספת מאותו הסוג"‪ ,‬שבה הרשעת את‬ ‫הנאשם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬הפקודות אוסרות להטיל בגין העבירה ה"נוספת מאותו הסוג" עונש מחבוש שכולו על‬ ‫תנאי‪( .‬ניתן‪ ,‬אם כן‪ ,‬להפעיל את התנאי ולהטיל על העבירה הנוספת עונש מחבוש שכולו בפועל‪ ,‬או‬ ‫עונש מחבוש שחלקו בפועל וחלקו על‪-‬תנאי‪ ,‬או עונש אחר‪ ,‬כגון קנס או ריתוק)‪ .‬הטעם לכך הוא‪,‬‬ ‫שהטלת עונש מותנה מעניקה לחייל הזדמנות "לחזור למוטב"‪ ,‬ואילו הפעלת המחבוש המותנה‬ ‫(בגין עבירה דומה) מצביעה על כך שהחייל מעל באמון שניתן בו‪ ,‬עבר עבירה דומה ולכן אינו ראוי‬ ‫להזדמנות נוספת‪ .‬במצב כזה‪ ,‬לא ייתכן שלא יקבל עונש כלשהו בפועל בגין העבירה השניה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר מפעילים מחבוש על תנאי ומטילים מחבוש בפועל על העבירה ה"נוספת"‪ ,‬יצטברו העונשים‪,‬‬ ‫אלא אם כן קבע קצין השיפוט במפורש ע"ג טופס ‪ ,630‬שהעונשים יהיו חופפים‪ .‬את כללי הצבירה‬ ‫ניתן לראות בטבלה שבפיסקה ‪ 7.4‬לעיל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪8.7.6‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר מפעילים עונש מותנה של פסילת רישיון נהיגה‪ ,‬חובה להטיל עונש בגין העבירה הנוכחית‪,‬‬ ‫למעט פסילה שכולה על תנאי‪.‬‬ ‫הארכת תקופת התנאי‬ ‫חייל שהוטל עליו מחבוש מותנה בדמ"ש‪ ,‬והוא עבר בתקופת התנאי עבירה נוספת מאותו הסוג –‬ ‫ניתן‪ ,‬פעם אחת‪ ,‬להאריך לו את תקופת התנאי ובלבד שמדובר בהרשעתו הראשונה בגין עבירה‬ ‫דומה‪ ,‬וזאת מקום שסבור קצין השיפוט‪ ,‬כי בנסיבות העניין לא יהיה זה צודק להפעיל את התנאי‪.‬‬ ‫על קצין השיפוט לנמק את החלטתו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כדי להאריך עונש מותנה‪ ,‬קצין השיפוט‪ ,‬הדן ב"עבירה הנוספת מאותו סוג"‪ ,‬חייב לעיין בטופס‬ ‫‪ 630‬שבו הוטל העונש המותנה (וכן בכתב המתקה או בטופס הערר הנלווים)‪ ,‬ולוודא כי העונש‬ ‫המותנה הוטל כדין וכי אכן מדובר‪ ,‬מבחינה מהותית‪ ,‬בעבירה מאותו סוג שנעברה בתקופת התנאי‪.‬‬ ‫יודגש כי לא ניתן להאריך תנאי לפי "נגררת תלונות"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם הוארכה תקופת התנאי‪ ,‬ושוב הורשע החייל בעבירה נוספת מאותו הסוג – חובה להפעיל את‬ ‫התנאי‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪‬‬ ‫התנאי ניתן להארכה לתקופה מירבית של שנה‪ .‬תקופת הארכה מצטברת לתקופת התנאי הקיימת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש לזכור‪ ,‬כי הארכת תקופת התנאי (כמו גם הפעלת התנאי) היא הוראה שאינה בבחינת עונש‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬בנוסף להוראה זו יש לגזור עונש על העבירה ה"נוספת מאותו הסוג"‪ ,‬שבה הרשעת את‬ ‫הנאשם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬כאשר מאריכים מחבוש מותנה‪ ,‬לא ניתן להטיל בגין העבירה ה"נוספת מאותו הסוג"‬ ‫עונש מחבוש (בפועל או על תנאי)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פסילת רישיון נהיגה מותנית אינה ניתנת להארכה‪ ,‬וחובה להפעיל אותה תמיד בהרשעה על‬ ‫עבירה נוספת מאותו הסוג‪.‬‬ ‫‪ 8.8‬עיכוב ביצוע העונש‬ ‫‪8.8.2‬‬ ‫עיכוב ביצוע העונש; כללי‬ ‫עונש שהוטל בדמ"ש יתחיל להתבצע מייד עם סיום המשפט‪ ,‬אם לא עוכב כדין‪.‬‬ ‫קצין השיפוט ששפט חייל בדמ"ש או שדן בערר‪ ,‬רשאי לעכב ביצוע עונש מחבוש או ריתוק אשר הוטל על‬ ‫חייל‪ ,‬או להפסיק זמנית את ריצויו‪ ,‬רק אם התקיימה אחת העילות המפורטות בהמשך‪ .‬אם קצין השיפוט‬ ‫אינו יכול לדון מסיבה כלשהי בעניין עיכוב העונש – נתונה הסמכות למפקדו של הנידון ובלבד שדרגתו אינה‬ ‫נמוכה מדרגת קצין השיפוט‪ ,‬ואם הוגש ערר – לקצין השיפוט שדן בערר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עיכוב ביצוע העונש חייב להיות מתועד בטופס ‪.630‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם עונשו של חייל לא עוכב או עוכב שלא כדין‪ ,‬רואים את החייל כאילו החל לרצות עונשו ממועד‬ ‫פסק הדין‪ ,‬אף אם בפועל הוא לא ריצה את העונש‪ .‬המשמעות היא שהחייל "מרוויח" את אותם‬ ‫ימים בהם לא ריצה את העונש‪ .‬חריג; אם הנאשם נפקד לאחר הטלת העונש‪ ,‬העונש מעוכב‬ ‫אוטומטית ואין צורך בעיכוב פורמאלי של ביצוע העונש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עיכוב העונש נפסק עם הפסקת העילה‪ ,‬גם אם לא חלפה כל תקופת העיכוב‪ .‬במקרה כזה יש‬ ‫להורות מייד לחייל להמשיך בריצוי העונש‪ ,‬אחרת הזמן שיחלוף יבוא על חשבון העונש‪ .‬למשל‪ ,‬אם‬ ‫עוכב ביצוע עונשו של חייל לעשרה ימים עקב מחסור במקום בכלא והתפנה מקום למחרת העיכוב‪,‬‬ ‫יש לשלוח את החייל לכלא מייד‪ ,‬והעונש ייספר מאותו יום‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לעולם אין חובה לעכב את העונש‪ ,‬והעניין מצוי בשיקול דעתו של קצין השיפוט‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עונש מחבוש ניתן לרצות אך ורק במתקן כליאה (בית כלא צבאי או חדר משמר)‪ .‬לפיכך נאשם‬ ‫שנידון למחבוש‪ ,‬אשר לא הועבר למתקן כליאה ולא עוכב עונשו – ימשיך לשרת בתפקידו הרגיל‬ ‫ויהיה זכאי לצאת לחופשותיו הרגילות‪ .‬יודגש‪ ,‬כי לא ניתן "להמיר" עונש מחבוש בריתוק ליחידה‬ ‫במקרה בו לא הועבר חייל למתקן כליאה‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪8.8.3‬‬ ‫‪‬‬ ‫עילות לעיכוב העונש או להפסקתו הזמנית‬ ‫במקרים הבאים‪ ,‬ניתן לעכב את ביצוע העונש לתקופה של ‪ :1‬ימים לכל היותר‪:‬‬ ‫א‪ .‬פעולה קרבית או בהפלגת כלי שיט;‬ ‫ב‪ .‬סדרת אימונים שמשכה חמישה ימים לפחות;‬ ‫לא ניתן להורות על עיכוב העונש‬ ‫בדיעבד‪ ,‬ויש לעכבו מלכתחילה‬ ‫(ביום בו מתגלה עילת העיכוב)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬תעסוקה מבצעית;‬ ‫ד‪ .‬קורס המתקיים ביחידה צבאית;‬ ‫ה‪ .‬הכרזה על מצב כוננות מוגבר;‬ ‫ו‪ .‬תפוסה מלאה של מתקני הכליאה – ניתן לעכב עד ‪21‬‬ ‫ימים;‬ ‫ניתן להורות על עיכוב העונש‬ ‫בדיעבד‪.‬‬ ‫ז‪ .‬חופשת מחלה;‬ ‫ח‪ .‬חופשת אבל;‬ ‫ט‪ .‬חופשת לידה;‬ ‫י‪ .‬החייל הגיש ערר על פסק הדין;‬ ‫א‪ .‬החייל הגיש בקשה בכתב לעיכוב ביצוע עונשו (מכל‬ ‫סיבה שהיא);‬ ‫‪‬‬ ‫אם עוכב או הופסק העונש‪ ,‬יש להודיע על כך לחייל בהקדם האפשרי‪.‬‬ ‫‪ 8.9‬הטיפול בתלונה לאחר הדיון‬ ‫פרטים בדבר הטיפול בתלונה לאחר הדיון מופיעים בסעיפים ‪ 200-209‬לפ"מ ‪.33.0302‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪ .9‬הליכים לאחר הדיון המשמעתי‬ ‫‪ 9.2‬ערר‬ ‫‪9.2.2‬‬ ‫מי רשאי להגיש ערר‬ ‫‪‬‬ ‫הזכות להגיש ערר נתונה לחייל שהורשע בדמ"ש‪ ,‬הן לעניין ההרשעה והן לעניין חומרת העונש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במקרה של זיכוי בשיפוט המשמעתי‪ ,‬כאשר השיפוט המשמעתי נעשה בהוראת פרקליט צבאי‪,‬‬ ‫מוסמכים הפצ"ר או סגנו להגיש ערר על הזיכוי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לאחר הטלת העונש‪ ,‬על קצין השיפוט להודיע לנאשם על זכותו להגיש ערר‪ ,‬כמפורט להלן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הערר יוגש‪ ,‬ככלל‪ ,‬על גבי טופס ערר‪.‬‬ ‫‪9.2.3‬‬ ‫‪‬‬ ‫מועד הגשת הערר‬ ‫חייל שנשפט בדמ"ש רשאי להגיש ערר מנומק בכתב למפקדו של קצין השיפוט‪ ,‬בתוך ‪ 3‬ימים‬ ‫ממועד הפסק‪ .‬במניין שלושת הימים לא יובא בחשבון יום הפסק‪ .‬אם היום השלישי לאחר מתן‬ ‫הפסק הוא יום מנוחה‪ ,‬יהיה היום האחרון להגשת הערר למחרת אותו יום‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בדמ"ש שנערך בהוראת פרקליט‪ ,‬יהיה המועד להגשת הערר ‪ 15‬ימים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם הוגש ערר לאחר המועד‪ ,‬רשאי מפקדו של קצין השיפוט לדון בערר‪ ,‬אם יש לדעתו הצדקה לכך‪,‬‬ ‫אך אינו חייב לעשות כן‪.‬‬ ‫‪9.2.4‬‬ ‫‪‬‬ ‫מי דן בערר‬ ‫מפקדו של קצין השיפוט‪ ,‬אשר ידון בערר‪ ,‬אינו חייב להיות בעל דרגה גבוהה מזו של קצין‬ ‫השיפוט‪ ,‬אך אסור שיהיה בעל דרגה נמוכה מזו של קצין השיפוט‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪9.2.5‬‬ ‫הוראות מיוחדות בנוגע לסמכות לדון בערר (לגבי כלואים‪ ,‬במבצעי שיפוט מהיר וכד') מופיעות‬ ‫בסעיף ‪ 257‬לפ"מ ‪.33.0302‬‬ ‫מועד הדיון בערר‬ ‫‪‬‬ ‫קצין השיפוט שהוגש לפניו ערר במועד‪ ,‬חייב לדון בו בתוך ‪ 25‬ימים ממועד הגשת הערר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם הערר מתייחס להליך משמעתי בו הוטל עונש מחבוש בפועל‪ ,‬חובה לדון בערר תוך ‪83‬‬ ‫שעות< אם הערר מתייחס להליך משמעתי בו הוטל עונש ריתוק‪ ,‬חובה לדון בערר תוך ‪ 8‬ימים‬ ‫(מגבלה זו לא תחול אם עוכב ביצוע העונש עד תום הדיון בערר)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במקרה בו לא התקבלה החלטה בערר תוך המועדים הנ"ל‪ ,‬יבוטל הפסק המשמעתי‪ ,‬אלא אם‬ ‫כן פרקליט צבאי אישר לדון בערר באיחור‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫‪9.2.6‬‬ ‫נוכחות החייל ושמיעת עדויות‬ ‫‪‬‬ ‫קצין שיפוט רשאי לדון בערר שלא בנוכחות הנאשם‪ ,‬אך אם יחליט להחמיר בעונש‪ ,‬עליו לאפשר‬ ‫לעורר לטעון בפניו לפני כן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קצין שיפוט הדן בערר רשאי להזמין עדים‪ ,‬אולם גביית עדות תיעשה בפני הנאשם‪ ,‬ולנאשם תינתן‬ ‫הזדמנות להפנות שאלות לעדים‪.‬‬ ‫‪9.2.7‬‬ ‫‪‬‬ ‫החלטה בערר‬ ‫קצין שיפוט הדן בערר מוסמך לשנות כל החלטה שקיבל קצין השיפוט – ובכלל זה הוא רשאי לבטל‬ ‫או לאשר הרשעה‪ ,‬להקל או להחמיר בעונש ולהקל או לבטל חיוב בפיצויים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קצין השיפוט לא יחמיר בעונש אלא אם כן ניתנה לעורר הזדמנות לטעון בפניו לפני כן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם הייתה חובה להפעיל עונש על תנאי‪ ,‬קצין השיפוט שבערר אינו מוסמך להתערב בהפעלה (אלא‬ ‫אם הוא מזכה את החייל)‪ .‬אם לא הייתה חובה להפעיל עונש על תנאי‪ ,‬קצין השיפוט שבערר‬ ‫מוסמך להאריך את תקופת התנאי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קש"ב הדן בערר מוסמך לתת הוראה בעניין חישוב תקופת המחבוש כתב"ן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם ריצה החייל עונש מחבוש וזוכה בערר‪ ,‬ניתן לפצותו בהתאם לס' ‪ 22‬לפ"מ ‪.35.0227‬‬ ‫‪ 9.3‬בקשה להמתקת עונש‬ ‫‪‬‬ ‫הסמכות להמתקת עונש (שהוענקה בחש"ץ לרמטכ"ל) הואצלה לראש אכ"א (לגבי כל חייל) וכן‬ ‫לכל קצין בדרגת אלוף‪ ,‬לגבי פקוד מפקודיו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חייל שהורשע בדמ"ש רשאי לפנות אל האלוף הממונה על יחידתו בבקשה להמתקת העונש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ככלל‪ ,‬הפנייה תהיה מנומקת ובכתב‪ ,‬ותועבר באמצעות המפקדים ללשכת האלוף‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אין כל הגבלת זמן להגשת בקשת המתקה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המפקד הישיר אחראי שהבקשה תגיע ללשכת האלוף המוסמך לדון בה‪ ,‬בתוך ‪ 48‬שעות ממועד‬ ‫הגשתה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שלא כמו בערר‪ ,‬האלוף הדן בבקשת ההמתקה אינו מוסמך להחמיר את העונש‪ ,‬לזכות את הנאשם‬ ‫או לשנות את החלטת קצין השיפוט בנושא התב"ן‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬מוסמך האלוף אך ורק להקל‬ ‫בעונש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הגשת ערר אינה מונעת בקשת המתקה‪ ,‬ושני ההליכים יכולים להתנהל במקביל‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪ .:‬חובת הנמקה‬ ‫‪‬‬ ‫פירוט נימוקים להכרעת הדין ולגזר הדין בהליך המשמעתי‪ ,‬מצביע על כך שההליך בוצע תוך‬ ‫הפעלת שיקול דעת ולא באופן סתמי ושרירותי‪ .‬לכן חשוב שהליך שיפוטי ילווה בנימוקים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קצין השיפוט חייב לנמק את החלטתו‪ ,‬אם להרשיע או לזכות את הנאשם‪ .‬יש לנמק הן בהליך‬ ‫עצמו והן בהליך של ערר‪ ,‬אם הוגש‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬עליו לציין מיהם העדים ומהן הראיות אשר עמדו‬ ‫ביסוד ההחלטה; מדוע העדיף עד או ראיה מסוימת על פני הדברים שמסר הנאשם או מסרו עדיו‪,‬‬ ‫או להיפך ‪ -‬מדוע העדיף את דברי הנאשם ועדיו ‪ /‬ראיותיו על פני הדברים שמסרו עדים אחרים או‬ ‫ראיות אחרות שהונחו בפניו‪ ,‬וכיו"ב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם החליט קצין השיפוט להרשיע את החייל ‪ -‬עליו לנמק גם את החלטתו לגבי העונש שבחר‬ ‫להטיל (בשים לב לשיקולים כגון‪ :‬חומרת העבירה; עברו של החייל; נסיבותיו האישיות; צרכי‬ ‫הרתעת היחיד והרבים ועוד)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יובהר בזאת‪ ,‬כי אי מתן נימוקים יהווה עילה לביטול הפסק!‬ ‫‪43‬‬ ‫‪ .21‬פיקוח משפטי ע"י הפרקליטות הצבאית‬ ‫‪ 21.2‬ביטול הפסק ע"י הפרקליט‬ ‫גורמי הפרקליטות הצבאית (באמצעות מדור דמ"ש) מוסמכים‪ ,‬לפי שיקול דעתם‪ ,‬לבטל פסק משמעתי‬ ‫(לרבות פסק בערר) בגין העילות הבאות‪:‬‬ ‫א‪ .‬קצין השיפוט לא היה מוסמך לדון את הנאשם או לדון בעבירה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫הנאשם אינו נושא באחריות לעבירה בה הורשע‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫נגרם לנאשם עיוות דין‪.‬‬ ‫‪ 21.3‬דיון חוזר בהוראת הפרקליט‬ ‫‪‬‬ ‫גורמי הפרקליטות הצבאית שביטלו את הפסק‪ ,‬רשאים‪ ,‬ע"פ שיקול דעתם‪ ,‬להורות על דיון חוזר‬ ‫בדמ"ש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם ריצה החייל עונש לפי פסק שבוטל והורשע בדיון החוזר‪ ,‬יקוזז העונש שהחייל כבר ריצה‪:‬‬ ‫ריתוק ומחבוש – יום כנגד יום; קנס או פיצויים ‪ -‬הסכום ינוכה מהסכום החדש‪ ,‬ואם בדיון השני‬ ‫הוטל סכום נמוך יותר מאשר במשפט הראשון ‪ -‬היתרה תוחזר לחייל (ס' ‪(168‬ח) לחש"ץ)‪.‬‬ ‫‪ 21.4‬סמכויות נוספות של גורמי הפרקליטות הצבאית‪ ,‬לפי שיקול דעתם‬ ‫‪‬‬ ‫להמיר עונש (או פיצוי)‪ ,‬שחרג מסמכותו של קצין השיפוט‪ ,‬בעונש חוקי‪ ,‬לבטל עונש לא חוקי‬ ‫ולהחזיר את הדיון לקצין השיפוט‪ ,‬לצורך שקילתו מחדש‪ ,‬או לצורך תיקון תקופת תנאי לא‬ ‫חוקית‪ ,‬או לצוות על הפעלת תנאי כשזה לא הופעל‪ ,‬והייתה חובה להפעילו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫להורות על פיצוי החייל בחופשה מיוחדת בתשלום‪ ,‬אם ריצה שלא כדין עונש מחבוש או ריתוק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לאשר בדיעבד פסק משמעתי שניתן בהליך פגום‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫להורות על עיכוב ביצוע העונש עד ‪ 7‬ימים‪ ,‬לשם בירור הנסיבות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫להחליט כי קצין שיפוט מסוים לא יכול לשפוט עד שיעבור השתלמות דמ"ש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫גורמי הפרקליטות מוסמכים לשמוע את החייל הנידון‪ ,‬את קצין השיפוט וכל אדם אחר‪ ,‬בטרם‬ ‫יחליטו על הפעלת סמכויותיהם על פי דין‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חלה חובה למסור מיידית לגורמי הפרקליטות הצבאית‪ ,‬על פי דרישתם‪ ,‬את טופס התלונה ואת‬ ‫טופס הערר‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪ .22‬אמצעים נוספים לאכיפת משמעת‬ ‫העמדה לדין משמעתי הינה האמצעי החמור ביותר העומד לרשות המפקד לשם אכיפת המשמעת במסגרת‬ ‫היחידה‪ ,‬ויש להשתמש בו רק אם לא ניתן להסתפק באמצעים חלופיים‪ ,‬חמורים פחות‪ ,‬כדי לחנך את‬ ‫החייל‪ ,‬לשמר את המשמעת ביחידה ולהטמיע ערכים חשובים‪.‬‬ ‫‪ 22.2‬שיחה וייעוץ‬ ‫‪‬‬ ‫קיום שיחת מפקד‪-‬פקוד‪ ,‬מתן תמיכה‪ ,‬יעוץ והסברים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הערה או ביקורת מאת המפקד‪ ,‬שנועדה להעמיד חייל על טעות בהתנהגותו ולמנוע הישנות‬ ‫המקרה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפניית החייל למש"קית או לקצינת ת"ש‪ .‬במקרים רבים המקור לבעיות משמעת טמון ברקע‬ ‫האישי של החייל (מצוקה אישית‪ ,‬חינוך‪ ,‬בעיות ת"ש וכו')‪ ,‬ואמצעי חינוך או טיפול יועילו יותר‬ ‫מענישה למניעת הישנות העבירות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפניית החייל לרופא או קב"ן‪ ,‬במידת הצורך‪.‬‬ ‫‪ 22.3‬נזיפה פיקודית (פ"מ ‪)44.1444‬‬ ‫‪‬‬ ‫מפקד בדרגת סא"ל ומעלה רשאי לנזוף בחייל הנתון לפיקודו או להנחייתו המקצועית‪ ,‬נזיפה‬ ‫שתירשם בתיקו האישי של החייל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ננקטה נגד החייל נזיפה פיקודית ‪ -‬לא ניתן להעמידו לדין משמעתי באותו עניין‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פירוט המעשה המיוחס לחייל יתועד בכתב על גבי טופס הנזיפה‪ ,‬המצורף כנספח א' לפ"מ ‪.33.0333‬‬ ‫‪‬‬ ‫דרגת המפקד הנוזף תהיה גבוהה מדרגת החייל בשתי דרגות לפחות‪ ,‬למעט אם המפקד הינו‬ ‫הרמטכ"ל או קצין בדרגת אלוף‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מפקד שהחליט לנקוט הליך של נזיפה פיקודית‪ ,‬חייב להזמין את החייל למשרדו‪ ,‬לקרוא בפניו את‬ ‫תיאור המקרה ולאפשר לחייל להביא בפניו את טענותיו‪ .‬לאחר שמיעת טענות החייל‪ ,‬יחליט‬ ‫המפקד אם לנזוף בחייל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫החליט המפקד לנזוף בחייל – עליו למלא טופס הנזיפה‪ ,‬אשר יתויק בתיקו האישי של החייל‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬על המפקד להודיע לחייל על זכותו להגיש השגה על הנזיפה ועל המועד להגשתה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש למסור העתק מן הטופס לגורמים המנויים בסעיף ‪ 8‬לפ"מ ‪ .33.0333‬כמו כן‪ ,‬אם ביקש החייל‬ ‫לקבל העתק מטופס הנזיפה‪ ,‬חובה למסור לו העתק מן הטופס תוך ‪ 3‬ימים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חייל שננזף‪ ,‬רשאי להגיש השגה על כך תוך ‪ 3‬ימים‪ ,‬למפקדו של המפקד הנוזף‪ .‬אם ננקטה הנזיפה‬ ‫בהמלצת פרקליט צבאי‪ ,‬יהיה רשאי החייל להגיש השגה על הנזיפה תוך ‪ 15‬ימים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בנזיפה הנערכת על פי המלצת פרקליט צבאי‪ ,‬חייב המפקד לנמק את החלטתו לנזוף בחייל או שלא‬ ‫לנזוף בחייל‪.‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪ 22.4‬מניעת חופשה (הפ"ע ‪)7.1412‬‬ ‫מניעת חופשתו של חייל ע"י מפקד הינה אמצעי ענישה ללא משפט‪ ,‬ונועדה למקרה אשר אינו מצדיק‬ ‫העמדה לדמ"ש‪ ,‬אולם בשל השפעתו על המשמעת הכוללת ביחידה‪ ,‬סבור המפקד כי מניעת חופשה תסייע‬ ‫להבטחת קיומה של המשמעת ביחידה ובפרט אצל החייל שביצע את המעשה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מניעת חופשה היא כל הוראה לחייל להישאר ביחידה מעבר לשעות הפעילות הרגילות של‬ ‫היחידה‪ ,‬ללא צורך צבאי‪ .‬לפיכך‪ ,‬עיכוב יציאתו של החייל לאחר גמר פעילותו (שלא במסגרת‬ ‫תורנות או מעצר)‪ ,‬בנסיבות שבהן חיילים אחרים בתפקידים דומים ביחידה יוצאים הביתה – הינה‬ ‫מניעת חופשה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מניעת חופשה אינה ריתוק‪ .‬ריתוק הוא עונש שמוטל בדין המשמעתי‪ .‬מניעת חופשה מחליפה את‬ ‫השיפוט בדמ"ש ומצומצמת בהשלכותיה לעומת הדמ"ש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לא ניתן לשפוט חייל בדין משמעתי בגין מעשה שבגינו נשללה חופשתו‪ ,‬אלא באישורו של‬ ‫פרקליט צבאי‪ .‬דהיינו‪ ,‬מפקד השולל חופשתו של חייל "עד המשפט" – חורג מסמכותו ולא יוכל‬ ‫לקיים דין משמעתי‪ ,‬ללא אישור פרקליט צבאי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הסמכות למנוע חופשה נתונה בידיו של קצין בדרגת סרן לפחות‪ ,‬או בידי קצין בתפקיד מ"מ‬ ‫ביחידות שייקבעו על ידי ראש אכ"א ויפורסמו אחת לשנה ע"י אכ"א – מחלקת פרט‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הסמכות המירבית למניעת חופשה תלוייה בדרגת המפקד‪:‬‬ ‫‪ o‬קצין בדרגת סרן (או מ"מ כאמור) – עד ‪ 3‬ימים‬ ‫‪ o‬קצין בדרגת רס"ן – עד ‪ 5‬ימים‪.‬‬ ‫‪ o‬קצין בדרגת סא"ל ומעלה – עד ‪ 7‬ימים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כל מניעת חופשה מחיילת תאושר על ידי מפקד שדרגתו סא"ל ומעלה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המפקד‪ ,‬בטרם יחליט על מניעת חופשה‪ ,‬יזמן את החייל וייתן לו הזדמנות להשמיע דברו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫על מניעת חופשה שמשכה למעלה מ‪ 5 -‬שעות‪ ,‬יש להודיע לחייל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ‪8-‬‬ ‫שעות מהמועד בו אמור היה לצאת לחופשה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במסגרת מניעת חופשה לא ניתן למנוע מחייל יציאה לחופשה רגילה או חופשת סוף שבוע אחת ל ‪-‬‬ ‫‪ 28‬יום‪ ,‬או ניצול הקלות ת"ש‪ .‬חופשות אלה ניתן לשלול אך ורק באמצעות עונש שהוטל במסגרת‬ ‫משפט בדמ"ש או בבי"ד צבאי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אין לקבוע מניעת חופשה כענישה גורפת מראש או כתגובה אוטומטית למעשה מסוג מסוים –‬ ‫המפקד חייב להפעיל שיקול דעת בכל מקרה לגופו‪ .‬למשל‪ ,‬אין לקבוע הנחיה כללית לפיה "כל מי‬ ‫שקיבל תלונה משוטר צבאי יישאר בבסיס עד משפטו"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אין למנוע חופשה כעונש קבוצתי או כאמצעי לחץ חברתי (למשל – להחליט שכל החיילים נשארים‬ ‫בבסיס עד אשר יתגלה מי גנב מתוכו חפץ מסוים)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מניעת חופשה תחל מוקדם ככל האפשר‪ ,‬ולא יאוחר מ‪ 7-‬ימים מיום מתן ההודעה לחייל‪.‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪ 22.5‬תרגול נוסף (הפ"ע ‪)7.1414‬‬ ‫"תרגול" – פירושו הדרכה‪ ,‬אימון‪ ,‬שינון והחדרת הרגלים‪.‬‬ ‫התרגול נועד להקנות לחייל את הידיעות‪ ,‬ההרגלים‪ ,‬הכושר והיעילות‪ ,‬הדרושים לו כדי לאפשר לו למלא‬ ‫משימותיו ותפקידיו בהצלחה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אין להשתמש באימון או בתרגול כעונש‪ ,‬כיוון שזהו אמצעי הדרכה והכשרה הבא להעלות את‬ ‫רמתם של החיילים‪ ,‬או כדי לסלק ליקוי בתפקודם‪ .‬מכאן‪ ,‬שדרושה זיקה הגיונית בין הליקוי לבין‬ ‫התרגול הנוסף‪ .‬לדוגמה‪ :‬יחידה המתאמנת בחפירת שוחות – מותר לתרגלה תרגול נוסף בחפירות‬ ‫ולהטיל חובה של ביצוע חפירות נוספות‪ ,‬אם הדבר דרוש כדי להעלות את רמת הביצוע או כדי‬ ‫לסלק ליקויים ברמת הביצוע; אולם‪ ,‬אסור‪ ,‬למשל‪ ,‬להטיל חפירת שוחות כעונש או כעבודת סרק‬ ‫בעקבות אי הצדעה או לבוש רשלני‪.‬‬ ‫דוגמה נוספת‪ :‬מותר לחייב חייל המאחר למסדר להתייצב במועדי זמן קבועים‪ ,‬כדי לתרגלו בדיוק‬ ‫בזמנים‪ .‬כן אפשר לחייב חייל שאינו לובש את חגורו כיאות‪ ,‬להתייצב עם חגור מלא‪ ,‬לבוש כהלכה‪.‬‬ ‫אולם אין לחייבו ללכת עם חגור מלא משום שהיה נפקד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התרגול הנוסף כפוף גם למגבלות של סרגל המאמצים‪ .‬אסור להכביד על החיילים באופן החורג‬ ‫מהמגבלות הפיסיות המחייבות‪ .‬על המפקדים לזכור‪ ,‬שהעמסה בלתי מחושבת עלולה להביא‬ ‫לפגיעה חמורה בבריאות החיילים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תרגול נוסף יתבצע‪ ,‬ככלל‪ ,‬ביום בו נתגלה הליקוי‪ ,‬בשעות הפעילות הרגילות‪ .‬ואולם‪ ,‬מפקד בדרגת‬ ‫סגן‪ ,‬לפחות‪ ,‬רשאי לאשר ביצוע תרגול נוסף מעבר לשעות הפעילות הרגילות או שלא בו ביום‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אין לקיים תרגול נוסף לאחר השעה ‪ ,33;11‬אלא במסגרת של אימוני לילה הכלולים בתוכנית‬ ‫האימונים של היחידה – או באישור של מפקד שדרגתו סרן לפחות‪ .‬האישור יינתן לכל מקרה‬ ‫בנפרד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יש להדגיש כי החוק ופקודות הצבא אוסרים כל מעשה התעללות‪ ,‬שררה והשפלה – ואם תרגול‬ ‫כלשהו ילבש צורה פסולה כזאת‪ ,‬תישקל הבאתו של האחראי לכך לדין‪.‬‬ ‫‪47‬‬ ‫נספח א'‬ ‫סדר הדרגות בצה"ל‬ ‫רב‪-‬אלוף‬ ‫קצינים‬ ‫אלוף‬ ‫תת‪-‬אלוף‬ ‫אלוף‪-‬משנה‬ ‫סגן‪-‬אלוף‬ ‫רב‪-‬סרן‬ ‫סרן‬ ‫סגן‬ ‫סגן‪-‬משנה‬ ‫רנ"ג‬ ‫נגדים‬ ‫נגדים בכירים‬ ‫רס"ב‬ ‫רס"מ‬ ‫רס"ר‬ ‫רס"ל‬ ‫סמ"ר‬ ‫סמל‬ ‫חוגרים‬ ‫רב"ט‬ ‫טוראי‬ ‫‪48‬‬ ‫נספח ב'‬ ‫שאלות לביקורת עצמית‬ ‫‪ .2‬בבסיסך מתנהלת חקירת מצ"ח בעקבות גניבת נשק מהנשקייה‪ .‬במהלך החקירה הודה פקיד‬ ‫רישום‪ ,‬טור' משה‪ ,‬כי הוא זרק בטעות אחד הטפסים הקשורים לספירות בנשקייה‪ .‬מפקדו‪ ,‬סגן‬ ‫יוסף‪ ,‬רוצה לשפוט את משה בדין המשמעתי בעבירה של התרשלות‪ ,‬לפי ס' ‪ 124‬לחש"ץ‪ .‬האם הדבר‬ ‫בסמכותו?‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫לא‪ ,‬כי אין סמכות לשפוט בדמ"ש בעבירת התרשלות‪.‬‬ ‫לא‪ ,‬כי סגן אינו מוסמך לשפוט בדמ"ש‪.‬‬ ‫לא‪ ,‬כי הפרשה נמצאת בחקירת מצ"ח‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬בתנאי שניתן אישור מפקד הבסיס‪.‬‬ ‫‪ .3‬חיילת התלוננה בפני רס"ן אילון שאחד החיילים בבסיס תפס את ידה ונישק אותה בלחי‪ .‬סגן‬ ‫נמהרי מייד שפט את החייל בדין המשמעתי‪ .‬האם פעל כדין?‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬בתנאי שהחייל משרת תחת פיקודו הישיר‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬בתנאי שהחיילת משרתת תחת פיקודו הישיר‪.‬‬ ‫לא‪ ,‬כי אין לו סמכות לשפוט בעבירות הטרדה מינית‪.‬‬ ‫לא‪ ,‬כי אין לו סמכות לשפוט בדמ"ש ללא הוראת פרקליט צבאי‪.‬‬ ‫‪ .4‬טור' ורדי הועמד לדין משמעתי בגין עבירות הופעה ולבוש‪ .‬בתחילת הדיון מבקש ורדי דחייה‪,‬‬ ‫בטענה שברצונו להגיש חוו"ד סנגור צבאי בנושא‪ .‬האם קצין השיפוט חייב להיעתר לבקשה?‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫לא‪ ,‬כי לא מדובר בשיפוט על סמך הוראת פרקליט צבאי‪.‬‬ ‫לא‪ ,‬כי לא מדובר בשיפוט על סמך הוראת מפקד הפיקוד‪.‬‬ ‫לא‪ ,‬כי בדמ"ש אין זכות ייצוג משפטי‪.‬‬ ‫כן‪.‬‬ ‫‪ .5‬סגן ראובן התחיל לשפוט בדמ"ש את טור' שמעון‪ .‬הוא זיהה את הנאשם‪ ,‬קרא בפניו את האשמה‬ ‫ושאל אותו‪ ,‬האם ברצונו להישפט בפניו או בפני מפקדו‪ .‬שמעון השיב שברצונו להישפט בפני בית‬ ‫דין צבאי‪ .‬מה על סגן ראובן לעשות בשלב זה?‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫למנות קבו"ד שיבצע בדיקה לפי הנהלים ויעביר את ממצאיה לפרקליט הצבאי‪.‬‬ ‫להבהיר לחייל‪ ,‬שאין לו זכות לבקש להישפט בפני בית דין צבאי במקרה זה‪.‬‬ ‫להעביר את התלונה למפקדו שהוא קש"ב‪.‬‬ ‫להעביר את התלונה לפרקליט הצבאי ולהמתין להחלטתו‪.‬‬ ‫‪ .6‬סגן אורי הרשיע את טור' צביקה בעבירה של איום ועלבונות כלפי מפקד (סא"ל משה) ומייד גזר‬ ‫עליו ריתוק למשך שבוע‪ .‬צביקה טוען שקצין השיפוט חייב היה לשמוע את דבריו לעניין העונש‪.‬‬ ‫האם צביקה צודק?‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫כן‪ .‬תמיד חייב קצין השיפוט לשמוע את דברי הנאשם לפני הטלת העונש‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬בתנאי שהנאשם לא אמר את דבריו לפני ההרשעה‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬בתנאי שעל הנאשם רובץ עונש מותנה משיפוט קודם‪.‬‬ ‫‪49‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫לא‪ ,‬יש לשמוע את דברי הנאשם לעניין העונש רק לפני שמטילים עונש מחבוש‪.‬‬ ‫‪ .7‬סרן איתן‪ ,‬ק' תחזוקה בגד' ‪ ,15‬הרשיע את טור' קובי בהוצאת רכוש צבאי (קופסאות שימורים)‬ ‫מרשות הצבא‪ .‬הוא הטיל עליו ‪ 5‬ימי מחבוש בפועל‪ .‬האם פעל כדין?‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫לא‪ ,‬כי הוא אינו מ"פ ביחידה לוחמת‪.‬‬ ‫לא‪ ,‬כי בעבירה זו אין סמכות לפסוק יותר מ‪ 2-‬ימי מחבוש‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬כי הוא קש"ב‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬בתנאי שקובי כבר הורשע בעבר על עבירה דומה‪.‬‬ ‫‪ .8‬רס"ן רועי‪ ,‬מ"פ חי"ר‪ ,‬הרשיע את סמל גבאי בשתי עבירות‪ :‬אלימות כלפי חייל ועלבונות כלפי‬ ‫מפקד‪ .‬בגין העבירה הראשונה הטיל עליו ‪ 3‬ימי מחבוש בפועל ו‪ 4-‬ימי מחבוש על תנאי‪ .‬בגין‬ ‫העבירה השנייה הטיל עליו ‪ 5‬ימי מחבוש בפועל ו‪ 2-‬ימי מחבוש על תנאי‪ .‬קצין השיפוט לא ציין‬ ‫דבר לעניין חפיפת העונשים או צבירתם‪ .‬כמה ימי מחבוש בפועל סך הכל יירצה סמל גבאי בפועל?‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪ 6‬ימי מחבוש‪.‬‬ ‫‪ 5‬ימי מחבוש‪.‬‬ ‫‪ 8‬ימי מחבוש‪.‬‬ ‫‪ 14‬ימי מחבוש‪.‬‬ ‫‪ .9‬סגן מלכה‪ ,‬ע' קש"ל יחידתי‪ ,‬שפט את טור' אביון‪ ,‬חייל חובה‪ ,‬בעבירה של התרשלות וגזר עליו ‪200‬‬ ‫ש"ח קנס ו‪ 7-‬ימי מחבוש על‪-‬תנאי‪ .‬האם פעל כדין?‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫לא‪ ,‬כי אין בסמכותו להטיל במקרה זה ‪ 200‬ש"ח קנס‪.‬‬ ‫לא‪ ,‬כי אין בסמכותו להטיל ‪ 7‬ימי מחבוש על‪-‬תנאי‪.‬‬ ‫לא‪ ,‬כי אין בסמכותו להטיל קנס ומחבוש יחד בעבירה של התרשלות‪.‬‬ ‫א'‪+‬ב'‪+‬ג'‪.‬‬ ‫‪ .:‬סגן ששון הרשיע את רב"ט אלי בעבירה של התרשלות‪ ,‬בגין איבוד מסמכים‪ ,‬וגזר עליו קנס בסך‬ ‫‪ 50‬ש"ח‪ .‬סגן ששון בדק ומצא‪ ,‬כי לפני חודשיים הורשע אלי ע"י המג"ד בעבירה של התרשלות‪ ,‬בגין‬ ‫איבוד ציוד‪ ,‬ובמועד זה הוטלו עליו ‪ 10‬ימי מחבוש על תנאי‪ .‬סגן ששון הפעיל את המחבוש המותנה‬ ‫ושלח את אלי לכלא‪ .‬האם פעל כדין?‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫לא‪ ,‬כי סגן בשום תפקיד אינו מוסמך להטיל ‪ 10‬ימי מחבוש‪.‬‬ ‫לא‪ ,‬כי בעבירה של התרשלות‪ ,‬אסור לצרף לקנס עונש נוסף‪.‬‬ ‫כן‪.‬‬ ‫א'‪+‬ב'‪.‬‬ ‫תשובות‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫‪50‬‬ ‫נספח ג'‬ ‫טבלת עבירות הנתונות לדין משמעתי‬ ‫‪51‬‬ 52 53 54 55 56 57 ‫נספח ד'‬ ‫עבירות תעבורה הנתונות לשיפוט בדין משמעתי‬ ‫להלן העבירות הנפוצות בגינן ניתן להעמיד לדין משמעתי‪ ,‬ללא קבלת אישור תובע צבאי מראש‪ ,‬ובלבד‬ ‫שלא נגרמה תאונת דרכים בגין האירוע במסגרתו נעברה העבירה (שאז יחולו הוראות סעיף ‪ 240‬לפקודת‬ ‫מטכ"ל ‪)33.0302‬‬ ‫סעיף החוק‬ ‫מהות העבירה‬ ‫‪.1‬‬ ‫אי קיום חובת הצגת תעודות (רישיון נהיגה צבאי או תקנה ‪(9‬ב) לתקנות התעבורה‬ ‫אזרחי)‬ ‫תקנה ‪(110‬ב) לתקנות התעבורה‬ ‫חציית הולך רגל כביש שלא במעבר חצייה‬ ‫‪.3‬‬ ‫פניה בניגוד לתמרור האוסר פנייה (לא כולל תמרור תקנה ‪(22‬א) לתקנות התעבורה‬ ‫אין כניסה)‬ ‫תקנה ‪(22‬א) לתקנות התעבורה‬ ‫פניית פרסה במקום אסור‬ ‫‪.5‬‬ ‫חציית פס הפרדה רצוף עם ‪ 3‬גלגלים בלבד (חציית תקנה ‪(22‬א) לתקנות התעבורה‬ ‫פס הפרדה רצוף עם ארבעת הגלגלים אינה נתונה‬ ‫לשיפוט בדמ"ש ללא הוראת תובע תעבורה)‬ ‫תקנה ‪(22‬א) לתקנות התעבורה‬ ‫חצייה הולך רגל כביש במעבר חצייה ברמזור אדום‬ ‫‪.7‬‬ ‫אי אחיזת ההגה בשתי ידיים שלא תוך כדי אחיזת תקנה ‪(28‬א) לתקנות התעבורה‬ ‫פלאפון (אחיזת פלאפון‪ ,‬גם אם לא נעשה בו שימוש‬ ‫אינה נתונה לשיפוט בדמ"ש ללא הוראת תובע‬ ‫תעבורה)‬ ‫תקנה ‪ 35‬לתקנות התעבורה‬ ‫אי נסיעה בימין הדרך‬ ‫‪.9‬‬ ‫חריגת מהירות עד ‪ 19‬קמ"ש (כולל) מעל המהירות תקנה ‪(54‬א) לתקנות התעבורה‬ ‫המותרת בדרך‬ ‫חריגת מהירות עד ‪ 19‬קמ"ש (כולל) מעל המהירות תקנה ‪(54‬ד) לתקנות התעבורה‬ ‫המותרת עפ"י רישיון רכב‬ ‫תקנה ‪(72‬א) לתקנות התעבורה‬ ‫עבירות חניה‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫נהג שמסיע נוסע לא חגור‬ ‫תקנה ‪83‬ב(א) לתקנות התעבורה‬ ‫‪.13‬‬ ‫נהג לא חגור‬ ‫תקנה ‪83‬ב(א) לתקנות התעבורה‬ ‫‪.14‬‬ ‫נוסע לא חגור‬ ‫תקנה ‪83‬ב(ב) לתקנות התעבורה‬ ‫‪.15‬‬ ‫אי הדלקת אורות‬ ‫תקנה ‪ 96‬לתקנות התעבורה‬ ‫‪.16‬‬ ‫אי קיום חובת איתות‬ ‫תקנה ‪ 58‬לתקנות התעבורה‬ ‫‪.17‬‬ ‫נהיגה ללא רישיון נהיגה צבאי (כשיש לחייל רישיון סעיף ‪ 133‬לחוק השיפוט הצבאי‬ ‫נהיגה אזרחי מהסוג המתאים)‬ ‫סעיף ‪ 133‬לחוק השיפוט הצבאי‬ ‫אי מילוי כרטיס עבודה‬ ‫‪.18‬‬ ‫‪58‬‬