‫הסיכום זמין ב‪http://bit.ly/mavolemishpat2 :‬‬ ‫קורס מבוא למשפט – שיעור א'‬ ‫המרצה‪ :‬גליה‬ ‫תאריך‪30/10/2011 :‬‬ ‫מה זה משפט? חוקי המשפט הם חוקים שמוגדרים ע"י בני‪-‬אדם‪ ,‬בשונה מחוקי טבע‪ .‬המחקר‬ ‫המשפטי הוא רב תחומי‪ ,‬נעזר בתחומי מחקר נוספים‪ ,‬אך עדיין זהו ענף מחקרי אשר עומד בפני‬ ‫עצמו‪.‬‬ ‫הגדרה פורמלית‪ :‬המשפט הוא הליך פורמלי מדינתי שמסדרים יחסים חברתיים בתחומים שונים‪.‬‬ ‫ההנחה היא שהמשפט נובע מתוך מציאות חברתית מסויימת‪ ,‬שמצריכה התערבות שתסדיר אותה‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬המדינה היא זו שמכתיבה את הלכלים‪ ,‬כאשר החברה כולה כפופה לכללים שהיא קובעת‪.‬‬ ‫המשפט הוא צורך קיומי אנושי‪.‬‬ ‫נסבך‪ :‬תרבות המערבת נשענת על ערכים ליבראליים‪ ,‬רכים אלו מקדשים את חירות האדם‪ .‬בשונה‬ ‫ממדינה טוטאליטרית בה אין חירות‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬אם אדם הא חופשי ויש לו זכות לחירות‪ ,‬מדוע שיסכים להיות כפוף לחוקי המשפט?‬ ‫תשובה‪ :‬בין בני האדם בחברה יש סוג של אמנה חברתית שאומרת שכל אדם מסכים לוותר על חלק‬ ‫מהחירות שלו מתוך ידיעה שגם כל אדם אחר בחברה גם כן מוותר על חלק מהחירות שלו כדי שביחד‬ ‫נוכל להשיג יותר חירות‪.‬‬ ‫הרעיון הוא שתופעל כלפי מי שמפר את האמנה החברתית סנקציה‪.‬‬ ‫הרעיון של האמנה החברתית קיים משחר האנושות‪ .‬ניתן למצוא תרבויות עתיקות ביותר שהכפיפו‬ ‫עצמן למערכת כללים חברתיים‪ ,‬מתוך הבנה שיש צורך באמנה חברתית‪.‬‬ ‫האמנה החברתית שונה מתרבות אחת לשניה‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫האמנה החברתית משקפת את ה"אני מאמין" של החברה‪.‬‬ ‫אסורות‬ ‫הפלות‬ ‫קתולית‪,‬‬ ‫בתרבות‬ ‫בתרבות ליבראלית‪ ,‬זכות האישה על גופה‪.‬‬ ‫עפ"י‬ ‫חוק‪.‬‬ ‫החוק הישראלי מגביל זכות האישה כל גופה‪ ,‬ואישה מחוייבת לעבור ועדה‪.‬‬ ‫בגידה‪ :‬תהינה תרבויות בהן בגידה אסורה עפ"י חוק‪ ,‬כמו סקילה באיראן‪.‬‬ ‫בתרבות ליבראלית‪ ,‬בגידה היא בתחום המוסר‪.‬‬ ‫כשיש שונות בין תרבויות‪ ,‬המשפט משקף את השונות הזו‪.‬‬ ‫שלטון החוק – עקרון שאומר שהיחסים החברתיים אינם מוסדרים בהתאם למעמד חברתי‪ ,‬אלא הם‬ ‫חלים באופן שוויוני על כל פרט בחברה‪ ,‬על אנשי שלטון‪ ,‬אנשי משפט ופשוטי עם כאחד‪.‬‬ ‫גם השופט בהליך השפיטה שלו כפוף לחוק‪ .‬הוא חייב לפסוק לפי החוק גם אם דעתו האישית שונה‬ ‫מהחוק‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫סעיף ‪ 2‬לחוק יסוד השפיטה‪ ,‬כותרתו "אי תלות"‪.‬‬ ‫"בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה‪ ,‬זולת מרותו של הדין‪".‬‬ ‫קרי לא יהיה כפוף לתכתיבים פוליטיים‪/‬אידיאולוגיים‪ .‬שופט אך ורק על פי הדין‪.‬‬ ‫חוק החולה הנוטה למות‪:‬‬ ‫בסוף שנות ה‪ 90‬הגיעה בקשה של בן לאפשר לאמו להתנתק מהמכונות‪.‬‬ ‫בבית המשפט העליון כתב השופט שלבו עם הבן‪ ,‬ומבחינתו הוא היה מאשר את הבקשה‪ ,‬אך נאלץ‬ ‫לפסול את הבקשה בגלל מחסור חקיקה‪ ,‬ופנה לכנסת בבקשה לחוקק חוק בנושא‪.‬‬ ‫בגלל הזכרון הקולקטיבי של הנאציזם היה קשה בישראל לדבר על המתות חסד‪.‬‬ ‫"חזקת ידיעת הדין" – קיימת הנחה בלתי ניתנת לסתירה שהחוק ידוע לאלו שאמורים לציית לו‪.‬‬ ‫והעובדה שאדם איננו יודע את החוק לא פוטרת אותו מהחובה לציית לחוק‪ .‬ואם הוא הפר את החוק‪,‬‬ ‫אזי תופעל כנגדו סנקציה‪.‬‬ ‫ולכן החוק מפורסם בפרסום רשמי של מדינת ישראל שנקרא‪ :‬רשומות‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫קורס מבוא למשפט – שיעור ב'‬ ‫תאריך‪6/11/2011 :‬‬ ‫ענפי משפט‬ ‫עולם המשפט מורכב מהרבה מאוד תתי תחומים שונים‪ ,‬תחומי עיסוק משפטיים שונים‪ .‬ניתן לראות‬ ‫זאת עפ"י התמחויות בפרקטיקה )מיסים‪ ,‬תעבורה וכו'(‪.‬‬ ‫סיווג תחומי המשפט‬ ‫באופן גס‪ ,‬ניתן לאמר שתחומי המשפט השונים מתחלקים לשני ענפים מרכזיים‪ .‬ענף המשפט הפרטי‬ ‫וענף המשפט הציבורי‪.‬‬ ‫בהגדרה מאוד מאוד כללית‪ ,‬ניתן לאמר שענף המשפט הפרטי עוסק ביחסים שבין אדם לחברו‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬ביחסים שבין כל פרט ופרט בחברה‪ ,‬בינם לבין עצמם באופן פרטי‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬המשפט הציבורי עוסק ביחסים שבין הפרט לבין רשויות המדינה‪ .‬או‪ ,‬ביחסים שבין‬ ‫הפרט והחברה בכללותה‪.‬‬ ‫משפט פרטי‪:‬‬ ‫תחומי המשפט שנכללים בענף זה‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫דיני עבודה – מסדירים יחסים שבין עובד ומעביד‪ .‬העובד הוא פרט בחברה‪ ,‬המעביד הוא‬ ‫פרט בחברה והיחסים בינהם שייכים לענף המשפט הפרטי‪.‬‬ ‫דיני חוזים – חוזה נעשה בין ‪ X‬ו‪) Y‬חוזה שכירות‪ ,‬מכירה‪ ,‬עבודה וכו'(‪.‬‬ ‫דיני קנין – מסדירים את הבעלות על נכסים‪ .‬כל נושא הבעלות מוסדר באמצעות דיני קניין‬ ‫)קנין על נכס‪ ,‬רכב‪ ,‬קנין רוחני‪ ,‬מקרקעין וכו'(‪.‬‬ ‫דיני נזיקין – עוסקים בהסדרת הפיצוי על נזק שאדם גרם לאחר‪ .‬נזקי רכוש‪ ,‬גוף‪ ,‬נפש‪,‬‬ ‫מוניטין‪.‬‬ ‫דיני תאגידים – התאגדויות שונות בדרכים שונות‪ ,‬לדוגמא חברה בע"מ‪ ,‬שותפות‪ .‬ישנן עוד‬ ‫דרכי התאגדויות‪ .‬האופן בו מוגדרים היחסים האלו בין המתאגדים אלו דיני התאגידים‪.‬‬ ‫)רישום‪ ,‬כיצד מפרקים‪ ,‬איך מחלקים דיבידנדים וכו'(‪.‬‬ ‫ענף המשפט הציבורי‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫דיני מסים – מס הכנסה‪ ,‬מע"מ‪ ,‬מס בריאות‪ ,‬מס בלו וכו' מנוהלים ע"י רשות המסים שגובה‬ ‫מאיתנו את המסים לכן אנחנו משלמים את המס שלנו לאחת מרשויות המדינה‪ .‬המס נגבה‬ ‫מאיתנו לטובת כלל החברה )חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬כבישים וכו' ממומנים מהמס(‪ .‬אלו הכנסות‬ ‫המדינה‪ .‬אנחנו כחברה לא נוכל להתקיים אם המדינה לא תגבה מסים כדי לספק לנו את‬ ‫כציבור‪.‬‬ ‫שלנו‬ ‫הצרכים‬ ‫אם כן‪ ,‬היחסים שמוסדרים כאן הם בין הפרט והציבור בכללותו‪ ,‬ויחסים בין הפרט והמדינה‪,‬‬ ‫ולכן זה מכוסה בענף המשפט הציבורי‪.‬‬ ‫התחום המובהק של ענף המשפט הציבורי זה תחום המשפט המנהלי‪ .‬המשפט המנהלי‬ ‫מסדיר את היחסים הישירים שבין האזרח לרשויות‪ .‬למשל – עירייה גובה ארנונה‪ ,‬איך היא‬ ‫גובה את הכסף? איך קובעת השומה? איך מודדת )עם מרפסת‪ ,‬בלי מרפסת?( איך היא‬ ‫קובעת את הסכום? כל שאלות אלו נקבעות במסגרת המשפט המנהלי‪.‬‬ ‫משפט חוקתי – המילה חוקתי היא לקוחה מהמילה חוקה‪ .‬חוקה זה מסמך שמפרט את‬ ‫עקרונות היסוד של המשפט‪ .‬במשפט הישראלי אין חוקה‪ ,‬אבל יש משפט חוקתי שנשען על‬ ‫חוקי יסוד‪ .‬חוקי היסוד הם למשל‪ :‬חוק יסוד כבוד האדם וחירותו‪ ,‬חוק יסוד חופש העיסוק‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫•‬ ‫חוקים אלו עוסקים בזכויות אדם‪ .‬אלו הם עקרונות היסוד של המשפט הישראלי‪ .‬מי שטוען‬ ‫שהופרו זכויות האדם שלו‪ ,‬ההליך המשפטי שינקוט בו הוא מתחום המשפט החוקתי‪.‬‬ ‫משפט פלילי ‪-‬‬ ‫עקרונות של משפט מנהלי‪:‬‬ ‫‪ .1‬עקרון החוקיות – אומר שרשות ציבורית יכולה לפעול אך ורק על פי הסמכה מפורשת בחוק‪,‬‬ ‫ואך ורק בטווח הסמכות שהוקנתה לה‪ .‬לדוגמא‪ :‬כדי שעירייה תוכל לגבות ארנונה היא חייבת‬ ‫להיות מוסמכת עפ"י חוק לגבות ארנונה‪ .‬אבל הסכום שהיא גובה צריך להיות בטווח של‬ ‫החוק‪.‬‬ ‫עפ"י‬ ‫לגבות‬ ‫שבסמכותה‬ ‫הסכומים‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬הכלל במשפט המנהלי הוא שכל מה שלא מותר במפורש – אסור‪ .‬וזה‬ ‫הפוך מהמשפט הפרטי‪ ,‬בו ההגיון הוא שכל מה שלא נאסר במפורש – מותר‪.‬‬ ‫אם מישהו רוצה להגיש תביעה נגד רשות בתחום המשפט המנהלי‪ ,‬העו"ד מברר האם‬ ‫הרשות הייתה מוסמכת לפעול כלפי האזרח כפי שהיא פעלה‪ ,‬והאם היא לא חרגה‬ ‫מסמכותה‪ .‬הטענות העיקריות שנטענות בתחום זה היא שהרשות חרגה מסמכותה‪.‬‬ ‫‪ .2‬כללי הצדק הטבעי – מתייחסים לאופן שבו הרשות מפעילה את סמכותה‪ .‬הכללים אומרים‬ ‫שרשות צריכה לפעול תוך שוויון‪ ,‬הגינות ומתן זכות תגובה למי שכנגדו הופעלה הסמכות‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬גם אם הרשות פועלת מתוך סמכות ובמסגרת הסמכות שלה‪ ,‬עדיין היא חייבת‬ ‫להפעיל את הסמכות על פי כללי הצדק הטבעי‪.‬‬ ‫‪ .a‬עקרון השוויון ‪ -‬כלומר ‪ -‬אסור לה להפלות בין אזרח לאזרח‪ ,‬כי כאן היא סוטה‬ ‫מעקרון השוויון‪.‬‬ ‫‪ .b‬הגינות – לא להסתיר מהאזרח מסמכים‪/‬אינפורמציה‪ ,‬שקיפות‪ ,‬שלא יהיה ניגוד‬ ‫אינטרסים וכו'‪.‬‬ ‫‪ .c‬מתן זכות תגובה – לאזרח מותר לטעון את הטענות שלו‪ .‬יהיה מי שישמע אותו‪.‬‬ ‫הוא יוכל לערער על ההחלטה‪ .‬האזרח לא ירגיש שפועלים נגדו בצורה שרירותית‪.‬‬ ‫בהליכים משפטיים בתחום המשפט המנהלי‪ ,‬טענות נפוצות שטוענים עו"ד הם אי שוויון‪ ,‬חוסר הגינות‬ ‫‪ /‬חוסר תום לב‪ ,‬אי מתן זכות תגובה בהתאם לדוגמאות שפרטנו‪.‬‬ ‫איפה נסווג את המשפט הפלילי? המשפט הפלילי מסווג בענף המשפט הציבורי‪ .‬אומנם בהליך פלילי‬ ‫בד"כ מדובר בפגיעה של אדם בחברו‪ ,‬אבל אף על פי כן הפגיעה הזו נתפשת כפגיעה בכלל החברה‪.‬‬ ‫לא רק הקורבן נפגע‪ ,‬אלא הציבור בכללותו נפגע מכך שאנשים פוגעים בקורבנות שלהם‪ .‬הרעיון הוא‬ ‫שמי שפוגע במשפט הפלילי פוגע באינטרס הציבורי‪ ,‬ולכן המדינה לוקחת על עצמה להעמיד לדין את‬ ‫מי שעברו עבירות פליליות‪.‬‬ ‫המדינה היא זו שמגישה כתב אישום ומנהלת את המשפט נגד העבריין‪/‬הנאשם‪ .‬הקורבן איננו צד‬ ‫להליך‪ .‬הקורבן יכול להיות עד‪ ,‬יכול להיות מגיש התלונה‪ ,‬אך אינו צד להליך הפלילי‪ .‬מי שצד להליך‬ ‫הפלילי זה כולנו – החברה‪ ,‬היות והוא פגע בסדר הציבורי והמדינה מייצגת אותנו מולו‪.‬‬ ‫כל ענפי המשפט ותחומי המשפט השונים למעשה תלויים הדדית ויש בינהם אינטרקציה הדדית‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫אנחנו נראה שהרבה פעמים הוראות של משפט ציבורי ושל משפט פרטי חלים ביחד‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬אדם תוקף את חברו‪ .‬הוא עבר עבירה פלילית של תקיפה‪ .‬על העבירה הפלילית‪ ,‬הוא יעמוד‬ ‫לדין במסגרת המשפט הפלילי ששייך לענף הציבורי‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא גם גרם נזק לקורבן – לדוגמא‪ ,‬עשה‬ ‫אותו משותק לכל חייו‪ .‬על הנזק הזה מגיע לקורבן פיצוי‪ ,‬אז הקורבן יכול להגיש תביעה על הנזק‬ ‫שנגרם לו במסגרת דיני נזיקין‪ ,‬ששייכים לענף הפרטי‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ראובן תקף את שמעון ופצע אותו – למעשה זה שתי השלכות משפטיות‪ .‬פלילית עליה יעמוד לדין‪.‬‬ ‫המדינה תנהל את ההליך היות וזה שייך לשמפט הציבורי‪ .‬לאותו מעשה גם השלכה במישור הפרטי‪,‬‬ ‫היות והוא גרם לו נזק ועשה אותו משותק‪ .‬ולכן‪ ,‬שמעון יכול להגיש תביעה אזרחית במסגרת דיני‬ ‫נזיקים במשפט הפרטי כנגד ראובן‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת‪ :‬עירייה מזמינה אינסטלטור לעשות עבודות אינסטלציה‪ .‬ישנם יחסים משפטיים בין‬ ‫העירייה לבין האינסטלטור‪ .‬כשהעירייה מזמינה שירות היא עושה חוזה‪ ,‬שעליו חל משפט דיני חוזים‬ ‫ששייך למשפט הפרטי למרות שהיא גוף ציבורי‪ .‬זהו חוזה משפטי לכל דבר ועניין‪ .‬עם זאת‪ ,‬בגלל‬ ‫שהיא עירייה היא חייבת לפעול כלפי האינסטלטור עפ"י עקרונות המשפט המנהלי‪ .‬בנוסף‪ ,‬היא‬ ‫כפופה לחובת מכרז‪ .‬כאן אנו רואים עקרונות של משפט ציבורי ושל משפט פרטי באותה התקשרות‬ ‫בין הערייה והאינסטלטור‪.‬‬ ‫סיווג הכללים המשפטיים‬ ‫שני סוגי כללים משפטיים עליהם נדבר‪:‬‬ ‫‪ .1‬כללים דיספוזיטיביים – כללים דיספוזיטיביים מכונים כללים מרשים‪ ,‬כיוון שאלו כללים‬ ‫שמאפשרים לצדדים להחליט בינהם שבמישור היחסים שבינהם הם לא יכולו‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬בין שני צדדים סכסוך משפטי‪ .‬החוק קובע שהסכסוך בינהם יידּון בבית משפט‬ ‫בבאר‪-‬שבע‪ .‬בינתיים‪ ,‬שניהם עברו דירה לחיפה – ונוצרו נסיבות שלשניהם לא נוח לנהל את‬ ‫הדיון בבאר שבע‪ .‬יש אינטרס משותף להעביר את התיק לחיפה‪ .‬אז הצדדים יכולים להסכים‬ ‫בינהם שההוראה שקובעת שהדיון יתנהל בבאר‪-‬שבע‪ ,‬פשוט לא תחול‪ .‬והם מסכימים שהדיון‬ ‫יתנהל בחיפה‪ .‬הם עושים בינהם הסכם בו הם מסכימים שההוראה לא תחול‪ ,‬ולהסכמה‬ ‫משפטי‪.‬‬ ‫תוקף‬ ‫יהיה‬ ‫הזאת‬ ‫להסכמה על כללים דיספוזיטיביים יש תוקף משפטי‪.‬‬ ‫‪ .2‬כללים קוגנטיים – כללים מצווים‪ .‬כללים קוגנטיים הם כללים משפטיים שהצדדים אינם‬ ‫רשאיים להסכים בינהם שהם לא יחולו‪ .‬זה לא נתון לשיקול דעתם‪ .‬נניח שהצדדים עשו‬ ‫הסכם בינהם שאיזשהו חוק קוגנטי לא יחול‪ ,‬להסכם הזה אין תוקף משפטי‪.‬‬ ‫לדוגמא – רוב כללי משפט העבודה הם קוגנטיים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬זכות לשעות עבודה ומנוחה‪ .‬או‬ ‫זכות לקבל שכר במועד‪ .‬ונניח שהעובד והמעביד עשו בינהם הסכם שהעובד מוותר על זכותו‬ ‫לגמול שעות נוספות בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה‪ .‬בגלל שזהו חוק קוגנטי‪ ,‬להסכם‬ ‫הזה לא יהיה תוקף משפטי‪ .‬ז"א שמחר יוכל ללכת לבית דין לעבודה‪ ,‬ולתבוע רטרו‪-‬‬ ‫אקטיבית את זכויותיו‪.‬‬ ‫רוב כללי המשפט הפרטי אבל לא כולם הם דיספוזיטיביים‪ ,‬ורוב כללי המשפט הציבורי אבל לא כולם‬ ‫הם קוגנטיים‪ .‬מכאן שקורבן לא יכול לוותר למי שתקף אותו‪ ,‬לא יוכל למחול לו ולוותר על דין פלילי‪.‬‬ ‫הדוגמא הקלאסית היא המתות חסד‪ .‬חולה סופני אומר לבן‪-‬אדם "תירה בי"‪ ..‬אומר לו האדם "אבל‬ ‫אז‪ ,‬אחשב רוצח‪ ".‬עונה לו החולה – אני מוחל על זכותי שלא להרצח‪ .‬אני רוצה שירצחו אותי‪.‬‬ ‫האם למחילה יש תוקף? לא‪ .‬אותו אדם שירה לו בראש יעמוד לדין על רצח‪ .‬ולמחילה של הקורבן‪ ,‬אין‬ ‫תוקף משפטי‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫שיעור ‪3‬‬ ‫תאריך‪13/11/2011 :‬‬ ‫שני סוגים של זכויות וחובות משפטיות‪:‬‬ ‫‪ .1‬זכויות וחובות כלליות‪-‬קנייניות )‪ in rem‬בלטינית(‪.‬‬ ‫‪ .2‬זכויות וחובות אישיות )‪ in personam‬בלטינית(‪.‬‬ ‫לשתיהן יש כינוי בלטינית )במשפט משתמשים בהרבה מאוד מושגים השאולים מהשפה הלטינית(‪.‬‬ ‫ההבדל בינהן תלוי בשאלה כלפי מי הן חלות‪.‬‬ ‫הזכויות הכלליות )‪ (in rem‬חלות כלפי כל העולם‪/‬כולם‪.‬‬ ‫הזכויות האישיות )‪ (in personam‬חלות אך ורק במערכות יחסים ספציפיות‪.‬‬ ‫מה הכוונה?‬ ‫דוגמא‪ :‬זכות כללית קניינית – זכות הבעלות‪ .‬אם אני בעלים של רכוש שלי‪ ,‬לדוגמא הדירה שלי‪ .‬יש‬ ‫לי דירה שאני הבעלים שלה‪ .‬זכות הבעלות שלי פועלת כלפי כל העולם‪ .‬כלומר‪ ,‬כל העולם צריך לכבד‬ ‫את הבעלות שלי כל נכסיי‪.‬‬ ‫כגון דירה‪.‬‬ ‫לאף אחד אסור להכנס לדירה בלי רשות שלי‪ .‬לאף אחד אסור לקנות את הדירה בלי רשות שלי או‬ ‫לשכור אותה בלי רשות שלי‪ .‬לי הזכות להחליט למי אשכיר או אמכור את הדירה‪.‬‬ ‫כל זמן שלא איבדתי את הבעלות )בכינוס נכסים לדוגמא(‪ ,‬הבעלות שלי פועלת כלפי כל העולם‪.‬‬ ‫דוגמא לזכות ‪ ,in personam‬כשיש לנו צדדים לחוזה )אנשים שעורכים בינהם חוזה(‪ ,‬הם כורתים‬ ‫בינהם חוזה‪ .‬כל הזכויות והחובות לפי החוזה פועלות אך ורק במישור היחסים שבין הצדדים לחוזה‪.‬‬ ‫זכות ‪ in personam‬יכולה להפוך לזכות ‪ .in rem‬למשל‪ ,‬אדם כורת חוזה עם התחייבות למכירת דירה‬ ‫לאדם אחר‪ .‬ההתחייבות תכנס לתוקף בעוד שנה‪ .‬במהלך השנה הקונה מעביר תשלומים למוכר‪.‬‬ ‫במהלך השנה היחסים בין הצדדים הם ‪ .in personam‬בתום השנה‪ ,‬מועברת הבעלות על הדירה‬ ‫מהמוכר לקונה‪ .‬ואז‪ ,‬הזכות על פי החוזה הפכה להיות ‪.in rem‬‬ ‫ההתפתחות ההסטורית של המשפט הישראלי‬ ‫המשפט הישראלי הוא משפט שבנוי רבדים רבדים‪ .‬הוא משפט מודרני‪ ,‬שיש בו שרידים עתיקים של‬ ‫סוגי משפט מתקופות קדומות יותר‪.‬‬ ‫השורשים הקדומים של המשפט הישראלי הם מהתקופה העותמנית‪ .‬שלטון הטורקים בישראל‪.‬‬ ‫הטורקים בתקופה שהם שלטו כאן‪ ,‬כוננו מערכת משפט‪ .‬המשפט שלהם הושתת בעיקר דבר חקיקה‬ ‫)קובץ חוקים( שמכונה בטורקית ‪) MAJELA‬מג'לה(‪ .‬קובץ זה מבוסס היה על חקיקה מוסלמית‪.‬‬ ‫המג'לה נשארה בתוקף גם בתקופת המנדט וגם אח"כ בתקופת המדינה‪ ,‬עד שנת ‪ .1984‬בטורקיה‬ ‫היא בוטלה עשרות שנים לפני שהיא בוטלה בישראל‪.‬‬ ‫נוצר מצב אבסורדי בו בטורקיה היא איננה קיימת‪ ,‬בזמן שבישראל עדיין קיימת‪ .‬איך זה קרה?‬ ‫‪6‬‬ ‫אחרי השלטון העותמני תפסו את השלטון הבריטים‪ .‬הבריטים החליפו את העותמאן בשלטון באיזור‪.‬‬ ‫הבריטים לא רצו שיהיה ואקום משפטי‪ ,‬ורצו לכונן כאן מערכת משפט‪ .‬לכן‪ ,‬קבעו שהמשפט העותמני‬ ‫נשאר בתוקף‪ ,‬ויהיה הבסיס של המשפט המנדטורי‪ ,‬והבריטים פשוט עדכנו עפ"י הצורך את המשפט‬ ‫העותמני ע"י חוקים של הממשלה הבריטית‪ ,‬או של הנציב העליון‪ ,‬שחוקק חוקים ספציפיים לאיזור‬ ‫השלטון שלו )קרי – ארץ ישראל(‪ .‬החוקים הבריטים בארץ ישראל נקראים פקודות‪ ,‬וחלקם בתוקף עד‬ ‫היום‪ .‬למשל – פקודת הנזיקין )כל דיני הנזיקין מושתתים עד היום על פקודת הנזיקין המנדטורית(‪.‬‬ ‫כשהמדינה קמה‪ ,‬מועצת המדינה הזמנית החליטה להשאיר את המשפט המנדטורי כפי שהוא‪.‬‬ ‫מאותה סיבה – שלא יווצר ואקום משפטי‪ .‬המשפט המנדטורי היווה את הבסיס למשפט הישראלי‬ ‫שיחוקק בהמשך‪.‬‬ ‫ז"א קלטו את המשפט המנדטורי שהוא עצמו מושתת על המשפט העותמני‪ ,‬שהוא מושתת על‬ ‫האיסלם‪.‬‬ ‫ז"א שיש לנו היום עדיין בחוק הישראלי שרידים של התקופה המנדטורית‪ ,‬ושרידים של התקופה‬ ‫העותמנית‪.‬‬ ‫ב‪ 1984‬ביטלו רשמית את המג'לה‪ ,‬אבל עדיין נשארו בתוקף חוקים עותמנים אחרים‪ .‬לכן המשפט‬ ‫שלנו בנוי רבדים רבדים‪ .‬היום‪ ,‬בימנו‪ ,‬רוב החוקים הם חקיקה ישראלית מקורית אך ישנה לא מעט‬ ‫חקיקה משמעותית מאוד שהיא בתוקף עוד מתקופות קדומות יותר )כמו הדוגמא של פקודת הנזיקין(‪.‬‬ ‫חשוב להבין שהחוק המנדטורי‪/‬עותמני לא נשאר כמו שהוא‪ .‬הוא עבר תיקונים‪ ,‬אך הבסיס הוא‬ ‫מנדטורי‪/‬עותמני‪.‬‬ ‫שיטות משפט‬ ‫שתי שיטות משפט שנהוגות בעולם‪:‬‬ ‫‪ .1‬שיטה אדוורסארית – זו השיטה הנהוגה בישראל‪ ,‬ומקובלת גם באנגליה‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬אוסטרליה‪,‬‬ ‫ניו‪-‬זילנד‪ ,‬הודו ועוד‪.‬‬ ‫‪ .a‬בשיטה זו המשפט מתנהל בדרך של יריבות בין הצדדים‪ .‬המילה מאנגלית –‬ ‫‪ = Adversary‬אוייב‪ .‬המשפט מתנהל כהצגה‪/‬מריבה‪ .‬הצדדים מנהלים את הריב‬ ‫בינהם לנגד עיני השופט )או חבר המושבעים במדינות בהן יש( והשופט פאסיבי‪.‬‬ ‫הוא יושב מלמעלה ומקשיב ליריבות‪.‬‬ ‫‪ .b‬הצדדים טוענים את הטענות שלהם‪ ,‬מביאים עדים‪ ,‬מביאים ראיות‪ ,‬הם חוקרים את‬ ‫העדים האחד של השני‪ ,‬ומדי פעם הם צועקים ‪) Objection‬התנגדות(‪ .‬השופט‬ ‫מאשר‪/‬דוחה את ההתנגדות וקובע אם השאלה קבילה או לאו‪.‬‬ ‫‪ .c‬הצדדים מנהלים את היריבות בינהן ע"י התנגדות לראיות או לשאלות וחקירת עדים‬ ‫של הצד השני‪ .‬והתפקיד של השופט הוא אך ורק להקפיד על תקינות ההליך‪.‬‬ ‫השופט יוודא שמגישים ראיות קבילות ולא פסילות‪ ,‬שחוקרים את העדים בצורה‬ ‫ראויה וכו'‪.‬‬ ‫‪ .2‬שיטה אינקוויזיטורית )‪ – Inquire‬חקר( – בשיטה זו המשפט מתנהל בדרך של חקירה‬ ‫רשמית‪ .‬השופט אקטיבי במשפט‪ ,‬והוא זה שמנהל אותו‪ .‬תפקיד הצדדים – להציג בפניו‬ ‫מראש את כל החומר‪ .‬על סמך החומר השופט חוקר את העדים‪.‬‬ ‫שתי שיטות המשפט האלו מטרתן זהה‪ ,‬והיא להגיע לחקר האמת‪ .‬ההבדל בינהן הוא בדרך או‬ ‫בשיאה שנוקטים בה ע"מ להגיע לחקר האמת‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫במשפט אייכמן קרה דבר מעניין‪ .‬היה עיכוב בפתיחת המשפט‪ ,‬משום שלא מצאו לאייכמן סנגור‪.‬‬ ‫המדינה רצתה להוכיח שלאייכמן נערך משפט צדק‪ ,‬ושזהו אינו משפט ראווה‪ .‬בכל העולם לא היה מי‬ ‫שהיה מוכן לקחת על עצמו את הייצוג של הפושט מס' ‪ 1‬בעולם המערבי‪ .‬בסופו של דבר מצאו לו‬ ‫עו"ד גרמני שהיה מוכן לקחת על עצמו את הייצוג של אייכמן‪ .‬הסנגור הגרמני למד בגרמניה‪ ,‬והתנסה‬ ‫במשפט אינקוויזיטורי‪ .‬הוא הגיע לישראל‪ ,‬והמשפט מתנהל בצורה אדוורסארית‪ ,‬בה הוא איננה‬ ‫שולט‪.‬‬ ‫התובע במשפט עו"ד גדעון האוזנר‪ ,‬רצה מעבר להעמדת אייכמן לדין לייצר מסמך הסטורי על‬ ‫השואה‪ .‬זו הייתה הפעם הראשונה בה עדים העידו בצורה רשמית על מה שעברו בשואה‪ ,‬לאחר‬ ‫שעברו חקירה נגדית ע"י עו"ד שמנגד‪.‬‬ ‫העו"ד של אייכמן היה פחות מיומן בנושא ההתנגדויות ולא התנגד‪ ,‬והשופט לא התערב‪ .‬התובע‬ ‫במשפט ניצל את המצב הזה‪ ,‬ואפשר להגיש מסמכים על השואה שלא היו רלוונטיים לאייכמן‪ .‬כך הוא‬ ‫ניצל את בית המשפט‪ ,‬וייצר מסמך הסטורי אדיר מימדים על השואה‪ .‬ייתכן ואם לאייכמן היה עו"ד‬ ‫שבקיא בשיטה‪ ,‬המשפט היה נגמר בזמן קצר בהרבה‪.‬‬ ‫ישנן מדינות בשיטה האדוורסארית להן יש מערך של מושבעים‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫שיעור ‪4‬‬ ‫תאריך‪20/11/2011 :‬‬ ‫המקורות הנורמטיביים‬ ‫המקורות הנורמטיביים הם ההוראות שיוצרות את המשפט‪.‬‬ ‫ישנם שלושה סוגים של מקורות נורמטיביים‪:‬‬ ‫‪ .1‬חקיקה – כל מה שקשור ל‬ ‫‪ .a‬חוקים – סעיף ‪2‬א' לחוק המעבר‪ ,‬תש"ט ‪ – 1949‬דבר חקיקה של הכנסת ייקרא‬ ‫"חוק"‪.‬‬ ‫חוק הפרשנות הנו חוק שמפרש ביטויים משפטיים‪ .‬כלומר‪ ,‬אם יש לנו ביטוי משפטי שאנחנו‬ ‫מעוניים לדעת כיצד לפרשו‪ ,‬נפנה להגדרות שבחוק הפרשנות‪.‬‬ ‫מתוך ההגדרות שבסעיף ‪ 3‬לחוק הפרשנות‪ ,‬תשמ"א‪:1981-‬‬ ‫"חוק" ‪" -‬חוק של הכנסת או פקודה"‪.‬‬ ‫"פקודה" ‪ -‬פקודה שניתנה לפני הקמת המדינה או פקודה של מועצת המדינה הזמנית‪.‬‬ ‫חוק מורכב משני דברים – או חוק של הכנסת‪ ,‬או פקודה – כשהמדינה נוסדה‪ ,‬השאירו את‬ ‫המשפט המנדטורי בתוקף‪ ,‬ודבר חקיקה של המנדט נקרא פקודה‪ .‬כדי לא להתבלבל בין‬ ‫חקיקה של הכנסת שהיא חוק‪ ,‬לחקיקה של המנדט שהיא פקודה‪.‬‬ ‫חוק ופקודה הם שווים‪ ,‬וההבחנה היא רק כדי שנדע אם זה של הכנסת או של המנדט או‬ ‫מועצת המדינה הזמנית )הגוף שקדם לכנסת לאחר הקמת המדינה(‪.‬‬ ‫סעיף ‪)2‬ד( לחוק המעבר‪ ,‬תש"ט‪:1949-‬‬ ‫כל חוק חייב להתפרסם ברשומות‪:‬‬ ‫ה"רשומות" הוא הפרסום הרשמי של מדינת ישראל שכולל מדורים שונים‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ספר החוקים – כל חוק שמתקבל מתפרסם ברשומות בחלק שנקרא ספר החוקים‪.‬‬ ‫הצעות חוק – גם הצעות חוק מתפרסמות‪ .‬כשהצעת חוק מתפרסמת ברשומות‪ ,‬היא מתפרסמת יחד‬ ‫עם דברי הסבר‪ .‬אלו מסבירים למה מציע החוק חושב שיש לחוקק את החוק הזה‪ ,‬ומהי מטרתו‪.‬‬ ‫הרבה פעמים כשבית משפט בא לפרש חוק‪ ,‬הוא פונה לרשומות למדור הצעות חוק‪ ,‬ובודק את דברי‬ ‫ההסבר שניתנו להצעת החוק‪ .‬היות ושם הוא מקבל הסברים שמפרשים את החוק‪.‬‬ ‫דיני מדינת ישראל – נוסח חדש – במדור זה מתפרסמות פקודות שקיבלו נוסח חדש‪ .‬הגיעו למסקנה‬ ‫שהנוסח של פקודות מתקופת המנדט מסורבל כי הוא תרגום מאנגלית לעברית‪ ,‬אך הפקודה עצמה‬ ‫טובה‪ .‬לכן‪ ,‬לקחו את הפקידה וניסחו אותה מחדש‪.‬‬ ‫דיני מדינת ישראל – הצעות נוסח חדש – בדומה להצעות חוק‪ ,‬מתפרסמות גם הצעות לנוסח חדש‬ ‫לפקודות‪.‬‬ ‫קובץ התקנות‬ ‫קובץ התקנות – שיעורי מכס‪ ,‬מס קניה‪ ,‬ותשלומי חובה ‪-‬‬ ‫קובץ התקנות – חיקוקי שלטון מקומי – צווי עזר עירוניים לדוגמא‪...‬‬ ‫ילקוט פרסומים – מתפרסמות בו הודעות שיש בהן חובת פרסום רשמית עפ"י כל מני חוקים‪ .‬למשל‬ ‫הפקעת קרקעות‪ ,‬נסיעות לחו"ל של שרים וכו'‪ ...‬מטרתו שקיפות של השלטון‪.‬‬ ‫יומן סימני המסחר – מתפרסמים לוגואים מסחריים‪.‬‬ ‫כתבי אמנה – כל האמנות שמדינת ישראל חתומה עליהם‪ .‬אמנה היא הסכם בינלאומי בין מדינות‪ ,‬ויש‬ ‫לו תוקף משפטי מחייב‪.‬‬ ‫יומן הפטנטים והמדגמים – כמו יומן סימני המסחר‪ ,‬מי שמעוניין לרשום פטנט זה מתפרסם ברשומות‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫•‬ ‫חוקי תקציב – החוקים שמאשרים את התקציב של הממשלה‪ .‬מדי שנה מאשרים אותו‪ ,‬והוא מתפרסם‬ ‫כחוק‪.‬‬ ‫מיד לאחר קום המדינה‪ ,‬מועצת המדינה הזמנית חוקקה את פקודת סדרי השלטון‪:‬‬ ‫סעיף ‪)10‬א( לפקודת סדרי השלטון והמשפט‪ ,‬תש"ח‪:1948-‬‬ ‫כל פקודה תקבל תוקף מיום פרסומה ברשומות‪...‬‬ ‫קרי – הפרסום ברשומות הוא תנאי לכניסתו לתוקף של דבר חקיקה‪ .‬כלומר‪ ,‬הפרסום‬ ‫ברשומות לא רק קובע את חזקת ידיעת הדין‪ ,‬אלא גם קובע את הכניסה לתוקף של דבר‬ ‫החקיקה‪.‬‬ ‫ישנו מושג שנקרא הוראות מעבר‪ .‬כשמתפרסם חוק חדש‪ ,‬במסגרת החוק עצמו מתפרסמות‬ ‫הוראות המעבר שמלמדות על דרכי ההסתגלות לחוק החדש‪.‬‬ ‫חוקים עוברים במהלך השנים תיקוני חקיקה‪ .‬כשחוק עובר תיקון‪ ,‬הוא עובר הליכי חקיקה‬ ‫כמו כל חוק אחר‪ .‬וגם התיקון מתפרסם ברשומות‪ .‬העניין הוא שרק התיקון מתפרסם‪ ,‬ולא‬ ‫החוק בנוסח החדש‪ .‬זה לא פרקטי לחפש נוסח עדכני בספר החוקים‪ ,‬משום שסביר להניח‬ ‫שהחוקים כבר עברו מספר תיקונים ואין לדעת מתי אלו פורסמו‪ .‬לכן ישנם קבצי חקיקה‪,‬‬ ‫חלקם מודפסים וחלקם ממוחשבים‪ .‬וקבצי חקיקה אלו מכילים כבר את הנוסח המעודכן‪ .‬זהו‬ ‫לא הנוסח הרשמי – אך החברות המסחריות שעומדות מאחורי הקבצים האלו מספיק‬ ‫אמינות‪.‬‬ ‫‪ .b‬חוקה – המסמך שקובע את עקרונות היסוד של המשפט‪ .‬בישראל אין חוקה‪ ,‬אך‬ ‫במקומה ישנם חוקי יסוד‪ .‬כל חוק צריך להתפרש לאור העקרונות החוקתיים‪.‬‬ ‫‪ .c‬חקיקת משנה ‪-‬‬ ‫‪ .2‬פסיקה – ההחלטות המחייבות של מערכת המשפט‪ .‬כשיש סכסוך משפטי בין שני צדדים‪,‬‬ ‫והסכסוך הזה מוכרע ע"י ערכאה שיפוטית‪ ,‬נוצרת נורמה משפטית בין שני הצדדים לסכסוך‪.‬‬ ‫בין משה ויעקב‪ ,‬ישנה נורמה חברתית )הוראה משפטית( שמחייבת את שניהם‪.‬‬ ‫‪ .a‬לעתים‪ ,‬פסיקה של בית המשפט הופכת להיות נורמה כללית שמחייבת לא רק את‬ ‫הצדדים להליך מסויים‪ ,‬אלא היא מחייבת את כולם‪ .‬זה קורה כשנוצר תקדים‪.‬‬ ‫לכן הפסיקה היא חלק מהמקורות הנורמטיביים‪.‬‬ ‫‪ .b‬מתי פסיקה הופכת להיות תקדים מחייב? התשובה היא בסעיף ‪ 20‬לחוק יסוד‬ ‫השפיטה‪:‬‬ ‫סעיף ‪ 20‬לחוק יסוד‪ :‬השפיטה‪:‬‬ ‫)א( הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט של דרגה נמוכה ממנו‪.‬‬ ‫)ב( הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט זולת בית המשפט העליון‪.‬‬ ‫‪ .c‬מה הכוונה? בבתי משפט כלליים ישנה היררכיה בין בתי המשפט‪:‬‬ ‫‪ .i‬שלום‬ ‫‪ .ii‬מחוזי‬ ‫‪ .iii‬עליון‬ ‫בבית דין לעבודה לדוגמא‪ ,‬יש רק שתי ערכאות )ארצי ומחוזי(‪.‬‬ ‫במקרה שבית משפט מחוזי מייצר פס"ד‪ ,‬הוא מנחה את בית משפט השלום‬ ‫שמתחתיו‪ ,‬אך הוא אינו מחייב אותו‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫כשבית משפט מחוזי או שלום באים לפסוק משהו שבית המשפט העליון כבר פסק‬ ‫בו‪ ,‬הוא מחוייב בפסיקה של בית המשפט העליון‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא חייב לפסוק לפי‬ ‫התקדים‪.‬‬ ‫התקדים הוא רק של בית משפט עליון – בית משפט אחר רק ממליץ‪.‬‬ ‫בית המשפט העליון איננו כפוף לתקדימים של עצמו‪ .‬ז"א שבית המשפט העליון יכול‬ ‫לפסוק בניגוד לתקדים‪.‬‬ ‫בית המשפט העליון ממעט בסטייה מתקדימים‪ ,‬היות והוא יודע שהציבור סומך על‬ ‫התקדימים שלו‪ .‬מתי בכ"ז הוא יסטה מהתקדים? הוא יסטה במקרה שיש שינוי‬ ‫כלשהו במציאות החברתית באופן כזה שהתקדים הקודם כבר איננו רלוונטי‪ ,‬והגיע‬ ‫הזמן ליצור תקדים חדש‪.‬‬ ‫דוגמא‪ :‬היה מקרה של ד"ר מיכל אפרת שבקשה לרשום את הבנות שלה ואותה‬ ‫בשם המשפחה של בן זוגה למרות שלא הייתה נשואה לו‪ .‬משרד הפנים סרב‬ ‫לרשום את השם לפי הבקשה שלה‪ .‬הוא הסתמך על זה שהם לא נשואים‪ ,‬והיה‬ ‫תקדים של בית משפט עליון משנות ה‪ 60‬שקבע שאישה לא נשואה‪ ,‬לא יכולה‬ ‫לשאת את שם בן זוגה מטעמי הטעיית הציבור‪.‬‬ ‫כשהיא הגישה את הבג"צ‪ ,‬ביה"מ אמר שמציאות חברתית משתנה‪ ,‬ולאור זאת‬ ‫התקדים של שנות ה‪ 60‬כבר לא רלוונטי בימנו‪ ,‬ולכן יצר תקדים חדש שזה מותר‪.‬‬ ‫עד אז‪ ,‬כל בית משפט נמוך יותר היה מחוייב לפסוק לפי התקדים הקודם של ביה"מ‬ ‫העליון‪.‬‬ ‫‪ .3‬מנהג – מנהג כמקור נורמטיבי‪ ,‬הכוונה שהתנהגות רצופה ואחידה לאורך זמן יכולה עם הזמן‬ ‫להפוך לנורמה משפטית מחייבת‪ .‬דיני האיסלם בניגוד לדיני היהדות‪ ,‬מחייבים שמינהג הוא‬ ‫מקור נורמטיבי‪ .‬זהו שריד למג'לה‪.‬‬ ‫דוגמא מובהקת למנהג היא מתחום דיני העבודה – ביחסי עבודה התנהגות רצופה לאורך‬ ‫זמן של המעביד כלפי העובד הופכת להיות זכות משפטית של העובד‪ .‬זה אומר שאם למשל‪,‬‬ ‫לאורך ‪ 10‬שנים מדי שנה העובד קיבל בפסח ובראש השנה תלושים של ‪ 500‬ש"ח‪ ,‬ואחרי‬ ‫‪ 11‬שנים פתאום המעביד מודיע לו שיפסיק לתת לו – זוהי הרעת תנאים‪ .‬משמעות הדבר‬ ‫שזה הפך להיות נורמה משפטית מחייבת‪ ,‬והוא חייב לתת לו‪ .‬ואם לא ייתן לו‪ ,‬העובד רשאי‬ ‫להתפטר ולקבל פיצויים כאילו פוטר‪ .‬זוהי דוגמא למנהג )משהו שהתקיים לאורך זמן( שהפך‬ ‫למקור נורמטיבי‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫שיעור ‪5‬‬ ‫תאריך‪27/11/2011 :‬‬ ‫הליכי חקיקה‬ ‫הליכי חקיקה ראשית‪:‬‬ ‫חקיקה ראשית אלו הם חוקי הכנסת‪ ,‬החוקים של הרשות המחוקקת‪ .‬כל הליך חקיקתי מתחיל‬ ‫בהגשתה של הצעת חוק‪.‬‬ ‫יש להבחין בין שתי הצעות חוק‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הצעת חוק פרטית –‬ ‫‪ .a‬הצעה מטעם ח"כ כלשהו או מטעם קבוצת ח"כים‪ ,‬שאינם חברי ממשלה‪.‬‬ ‫‪ .b‬לאחר שמוגשת‪ ,‬מתקיים לגביה הליך שנקרא קריאה טרומית‪ .‬זה הליך מקדמי שדן‬ ‫בצורך הכללי בחוק המסויים‪ .‬מטרתו להוות מסננת ראשונית שתוריד חוקים שאינם‬ ‫רלוונטיים‪ ,‬שמהווים איזושהי גחמה של ח"כ כלשהם שמעוניינים להרוויח רווח‬ ‫פוליטי‪.‬‬ ‫‪ .c‬לדיון בקריאה טרומית יכולות להיות שתי תוצאות‪:‬‬ ‫‪ .i‬אם מגלים שזהו באמת חוק לא רלוונטי‪ ,‬ההצעה תוסר מסדר היום‪.‬‬ ‫‪ .ii‬אם מגיעים למסקנה שההצעה כן רצינית ורלוונטית‪ ,‬היא עוברת לדיון‬ ‫בועדה‪.‬‬ ‫‪ .d‬הועדה שדנה בהצעה היא הועדה המתאימה לפי נושא החוק‪ .‬אם זה נשים‪,‬‬ ‫בריאות‪ ,‬חינוך וכו'‪ .‬היא מעבדת את ההצעה‪ ,‬מנסחת אותה כראוי ומניחה אותה על‬ ‫שולחן הכנסת‪.‬‬ ‫‪ .e‬בשלב הזה ההצעה מתפרסמת ברשומות‪ ,‬במדור הצעות חוק‪.‬‬ ‫‪ .f‬גם חבר בממשלה )שר( יכול להציע הצעה פרטית )שאיננה מבטאת את רצון‬ ‫הממשלה בהכרח(‪.‬‬ ‫הצעת חוק ממשלתית –‬ ‫‪ .a‬מוגשת מטעם הממשלה‪.‬‬ ‫‪ .b‬כאן ישנו הליך אופציונלי שנקרא הליך תזכיר חוק‪.‬‬ ‫‪ .i‬הליך זה הנו הליך שבו לוקחים את ההצעה‪ ,‬ומנסחים אותה עם דברי‬ ‫הסבר מאוד מפורטים‪.‬‬ ‫‪ .ii‬את המסמך הזה‪ ,‬מפיצים בקרב משפטנית מאוד בכירים שמבינים בתחום‬ ‫)לשכת עורכי הדין‪ ,‬דיקני פקולטות למשפטים‪ ,‬אנשי אקדמיה‪ ,‬גופים בעלי‬ ‫עניין בנושא וכו'‪ .(..‬מכל הגופים האלו‪ ,‬מבקשים חוות דעת‪ ,‬לפני שההצעה‬ ‫מוגשת לשולחן הכנסת‪.‬‬ ‫‪ .iii‬אחרי שמרכזים את כל חוות הדעת האלו‪ ,‬מעדכנים את ההצעה ועוברים‬ ‫לשלב ההנחה על שולחן הכנסת‪ .‬בשלב זה היא כמובן מתפרסמת‬ ‫ברשומות‪.‬‬ ‫‪ .iv‬אם מוותרים על הליך "תזכיר חוק"‪ ,‬ההצעה מוגשת ישירות לשולחן‬ ‫הכנסת‪ ,‬ואז היא תתפרסם ברשומות‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬ישנן קריאות ראשונה‪ ,‬שניה ושלישית‪:‬‬ ‫•‬ ‫קריאה ראשונה – דיון כללי במליאת הכנסת‪ ,‬הדיון נפתח בהרצאה של השר שממונה על‬ ‫החוק או סגנו ומתקיימת הצבעה אם בכלל להעביר את החוק או לאו‪.‬‬ ‫‪ .a‬החוק יכול ליפול בשלב זה‪ ,‬ואז שומעים שהצעת החוק לא עברה קריאה ראשונה‬ ‫ואז היא נגנזת‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪ .b‬אם כן עברה קריאה ראשונה‪ ,‬היא עוברת לועדת הכנסת המתאימה‪ ,‬בועדה‬ ‫מעבדים את ההצעה ומחזירים אותה לדיון לקריאה שניה‪.‬‬ ‫קריאה שניה – נפתחת בהרצאתו של יו"ר הועדה‪ ,‬והח"כים מציגים הסתייגויות‪ .‬מתקיים דיון‬ ‫במליאת הכנסת על ההסתייגויות‪ ,‬ולאחר מכן מתקיימת הצבעה על כל סעיף מסעיפי החוק‬ ‫בנפרד‪ .‬אם החוק עובר קריאה שניה‪ ,‬מתקיימת הצבעה בקריאה שלישית‪.‬‬ ‫קריאה שלישית – בדיון זה עומדת להצבעה הצעת החוק בכללותה‪ .‬לאחר שעברנו קריאה‬ ‫שלישית‪ ,‬החוק התקבל‪ .‬הרבה פעמים קריאה שניה ושלישית מתנהלות ברצף‪ ,‬אחת אחרי‬ ‫השניה‪.‬‬ ‫הסרה מסדר‬ ‫היום‬ ‫הצעת חוק פרטית‬ ‫הצעת חוק ממשלתית‬ ‫קריאה טרומית‬ ‫תזכיר חוק‬ ‫הנחה על‬ ‫שולחן הכנסת‬ ‫העברה‬ ‫לועדה‬ ‫קריאה ראשונה‬ ‫קריאה שניה‬ ‫קריאה שלישית‬ ‫חקיקת משנה‬ ‫מעשה חקיקה שאיננו של הכנסת נקרא חקיקת משנה‪ ,‬לדוגמא חקיקה של חוקי עזר עירוניים )חוקים‬ ‫של רשויות‪/‬מועצות מקומיות(‪ .‬דוגמא נוספת הן תקנות שהממשלה מתקינה‪.‬‬ ‫הממשלה מתקינה תקנות שהן חלק מהחקיקה למרות שהיא הרשות המבצעת‪ ,‬ודבר החקיקה של‬ ‫הממשלה נקרא תקנות‪ .‬הכלל הוא שכל גוף שאיננו הכנסת שעוסק בחקיקת משנה‪ ,‬צריך להיות‬ ‫מוסמך לכך ע"י הכנסת בהוראת חוק של הכנסת‪.‬‬ ‫הכנסת יכולה להסמיך עיריות או את הממשלה לעשות בחקיקת משנה‪ ,‬ע"י חוק שמסמיך אותם‬ ‫לעשות זאת‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫למה צריכים חקיקת משנה?‬ ‫א‪ .‬נובעת מההיקף הנרחב של הצורך בחקיקה במדינה מודרנית‪ .‬הרשות המחוקקת לא יכולה‬ ‫לעמוד בכמות הזאת‪ ,‬ולכן היא מעבירה חלק מסמכויות החקיקה שלה לגופים אחרים‪ .‬זוהי‬ ‫סיבה פרקטית‪ .‬בלתי אפשרי שהכנסת תעסוק בכל הדברים האלו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חקיקה מודרנית מחייבת הרבה פעמים התעסקות עם לא מעט פרטים טכניים ומקצועיים‪,‬‬ ‫שמצריכים עיסוק של אנשי מקצוע‪ .‬הכנסת מחוקקת חוק מסגרת‪ ,‬ובמסגרת החוק היא כוללת‬ ‫סעיף שמסמיך את הממשלה להתקין תקנות בעניינים המקצועיים האלו‪ .‬הכנסת מאצילה את‬ ‫סמכותה לממשלה‪ ,‬ע"י הסמכה בחוק‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בגלל הדינמיות שמאפיינת את המדינה המודרנית‪ .‬דברים משתנים בקצב מהיר‪ ,‬והחוק צריך‬ ‫להדביק את קצב השינויים בחיים‪ ,‬ולעתים יש לעשות זאת בקצב מהיר ומגנוני החקיקה‬ ‫המסורבלים הרגילים לא תמיד מספיקים‪ .‬יש לאפשר מנגנונים גמישים יותר‪ ,‬ואלו למעשה‬ ‫המגנונים של חקיקת המשנה‪.‬‬ ‫מתוך ההגדרות בסעיף ‪ 3‬לחוק הפרשנות‪ ,‬תשמ"א‪:1981-‬‬ ‫"תקנה" ‪ -‬הוראה שניתנה מכוח חוק והיא בת‪-‬פעל תחיקתי‪.‬‬ ‫"הוראת מנהל" – הוראה או מינוי ‪ -‬לרבות הודעה‪ ,‬מודעה‪ ,‬רשיון‪ ,‬היתר וכיוצא באלה ‪-‬‬ ‫שניתנו בכתב מכוח חוק ואינם בני‪-‬פעל תחיקתי‪.‬‬ ‫תקנה היא הסוג הנפוץ ביותר של חקיקת משנה‪ ,‬וזו מתבצעת ע"י הממשלה )הממשלה היא הגוף‬ ‫שמתקין תקנות(‪.‬‬ ‫תנאי א'‪ :‬מכוח חוק – צריכה להיות הסמכה מפורשת בחוק שהממשלה תתקין את התקנה הזאת‪.‬‬ ‫לדוגמא – חוק בתי המשפט‪ ,‬מסדיר את מבנה בתי המשפט ומערכת המשפט וישנו סעיף בחוק זה‬ ‫)סעיף ‪ (109‬שאומר ששר המשפטים מוסמך להתקין תקנות לביצוע החוק‪ .‬מכח סמכות זו‪ ,‬התקין שר‬ ‫המשפטים תקנות שנקראות "תקנות סדרי דין"‪ ,‬אלו תקנות שמסדירות את אופן ההתדיינות בבית‬ ‫המשפט )מהם המסמכים שיש להגיש‪ ,‬כיצד מזמנים עדים וכו'‪ (..‬דברים טכניים אלו מוסדרים‬ ‫במסגרת תקנות ולא חקיקה‪.‬‬ ‫תנאי ב'‪ :‬בת‪-‬פעל תחיקתי‪:‬‬ ‫א‪ .‬התקנה קובעת נורמה משפטית שמביאה לשינוי במצב המשפטי הקיים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬היא נורמה כללית שמופנית לציבור הרחב ושלא נקבעת לפי שמותיהם של אנשים‪.‬‬ ‫שני תנאים אלו צריכים להתקיים ע"מ שהיא תהיה בת‪-‬פעל תחיקתי‪ .‬אם התקנה איננה בת‪-‬פעל‬ ‫תחיקתי‪ ,‬זה אומר שהיא הוראת מִ נְהל‪.‬‬ ‫לדוגמא – רישיון נהיגה )היות וניתן באופן ספציפי לבן‪-‬אדם(‪ .‬זוהי איננה תקנה‪ ,‬ולכן – זוהי הוראת‬ ‫מנהל‪.‬‬ ‫למה מבחינים בין תקנה והוראת מינהל? תקנה‪ ,‬כדי שתכנס לתוקף צריכה להתפרסם ברשומות‪.‬‬ ‫הוראת מנהל תקפה גם ללא פרסום ברשומות )לא בכל פעם שמישהו מקבל רישיון נהיגה היא‬ ‫מתפרסמת ברשומות(‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫הרבה פעמים טוענים טענות כאלו בהליכים משפטיים כשאדם עומד לדין על תקנה מסויימת )העו"ד‬ ‫מחפש דרכים לתקוף את התקנה שעפ"י הלקוח שלו עומד לדין( שהיא לא התפרסמה ברשומות‪.‬‬ ‫דוגמא ‪ :1‬פסק דין שניתן נגד בני זוג שנקראו אלכסנדרוביץ שניהלו עסק ועמדו לדין על כך שהם הפרו‬ ‫הוראה של מינהל המכס לגבי הדבקת בולים‪ .‬לעו"ד שלהם היה רעיון מבריק – הוא טען כי ההוראה‬ ‫שמחייבת אותם לסמן את הסחורות בבולים‪ ,‬זוהי הוראה שהיא תקנה בת‪-‬פעל תחיקתי‪ ,‬היות והיא‬ ‫נורמה משפטית שמשנה מצב משפטי והיא מופנית כלפי הציבור הרחב‪ .‬אם היא כזו‪ ,‬יש לפרסמה‬ ‫ברשומות‪ .‬עו"ד בדק ברשומות וראה שההוראה לא פורסמה‪ ,‬ולכן ההוראה לא בתוקף‪.‬‬ ‫דוגמא ‪ :2‬פסק דין של רונן שקיבל דו"ח על כך שהחנה את רכבו במקום שבו הוצב תמרור חדש‪ .‬הוא‬ ‫טען שהצבת התמרור החדש זו תקנה בת‪-‬פעל תחיקתי‪ ,‬שמחייבת פרסום ברשומות‪ .‬הוא אמר‬ ‫שקודם לכן התמרור לא היה‪ ,‬ולכן הצבת התמרור זו נורמה חדשה שמשנה מצב קיים והיא מופנית‬ ‫לציבור הרחב‪ .‬בית המשפט דחה את הטענה שלו ואמר שהצבה של תמרור חדש אומנם מופנית‬ ‫לציבור הרחב‪ ,‬אך זה איננו שינוי של נורמה משפטית‪ .‬היות והמצב המשפטי – כשמחנים רכב‪ ,‬יש‬ ‫לבדוק אם מותר או אסור‪.‬‬ ‫זו כן תהיה תקנה בת‪-‬פעל תחיקתי אם ימציאו תמרור חדש‪ .‬זה יהיה שינוי של מצב משפטי קיים‪ .‬ואת‬ ‫זה יש לפרסם ברשומות‪.‬‬ ‫הוראת מנהל היא תקפה גם אם היא לא מתפרסמת ברשומות‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫שיעור ‪6‬‬ ‫תאריך‪3.12.2011 :‬‬ ‫ישנם שלושה מקרים בהם תקנות תהינה בטלות‪:‬‬ ‫א‪ .‬לא פורסמה ברשומות‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כאשר מי שהתקין את התקנה חרג מהסמכות שהוקנתה לו בחוק‪ .‬כשחוק מסמיך גוף‬ ‫להתקין תקנה‪ ,‬הוא מגדיר לו בדיוק מהם הנושאים שבסמכותו לעסוק‪ .‬כשהגוף הולך ומתקין‬ ‫החוק‪.‬‬ ‫לו‬ ‫שהקנה‬ ‫מהסמכות‬ ‫לחרוג‬ ‫לו‬ ‫אסור‬ ‫התקנה‪,‬‬ ‫את‬ ‫לדוגמא‪ ,‬אם החוק מסמיך את העירייה לגבות ארנונה בסכום בטווח מסויים‪ ,‬והעירייה גבתה‬ ‫בסכום שגבוה מהטווח‪ ,‬היא חרגה מהסמכות‪ ,‬והתקנה שהיא הוציאה בהקשר הארנונה‬ ‫בטלה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬כאשר היא סותרת חקיקה ראשית‪) .‬לדוגמא – פקודת התעבורה קובעת קנסות מקסימליים‪,‬‬ ‫יותר(‪.‬‬ ‫גבוהים‬ ‫קנסות‬ ‫מגדירה‬ ‫המקומית‬ ‫והרשות‬ ‫ישנו חריג אחד למצב זה – תקנות שעת חירום‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 38‬לחוק יסוד‪ :‬הממשלה‪:‬‬ ‫)א( ראתה הכנסת שקיים במדינה מצב של חירום רשאית היא‪ ...‬להכריז על מצב חירום‬ ‫)ב( תקופת תוקפה של ההכרזה תהא כפי שנקבע בה‪ ,‬אך לא תעלה על שנה; הכנסת רשאית‬ ‫לחזור ולהכריז על מצב חירום כאמור‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 39‬לחוק יסוד‪ :‬הממשלה‪:‬‬ ‫)א( במצב חירום רשאית הממשלה להתקין תקנות שעת חירום כדי להגן על המדינה‪ ,‬ביטחון‬ ‫הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים‪...‬‬ ‫)ג( תקנות שעת חירום כוחן יפה לשנות כל חוק‪ ,‬להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים‪,‬‬ ‫וכן להטיל או להגדיל מסים או תשלומי חובה אחרים‪ ,‬והכל זולת אם אין הוראה אחרת בחוק‬ ‫)ד( אין בכוחן של תקנות שעת חירום למנוע פניה לערכאות‪ ,‬לקבוע ענישה למפרע או להתיר‬ ‫פגיעה בכבוד האדם‪.‬‬ ‫תקנות שת חירום מחייבות פרסום ברשומות‪ ,‬ואם הסתיימה שעת החירום אזי הן יכולות להיות‬ ‫בתוקף רק עוד ‪ 60‬יום ולא יותר‪ ,‬אלא אם הכנסת חוקקה חוק שהן תמשכנה להיות בתוקף‪.‬‬ ‫מבנה מערכת המשפט הישראלית‬ ‫מערכת המשפט הישראלית בנויה בצורה של פירמידה‪ .‬בתחתית הפירמידה בתי משפט שלום‪,‬‬ ‫במספר ערים בארץ‪ .‬מעליהם‪ ,‬ישנם את מערכת בתי המשפט המחוזיים‪ ,‬ובראש הפירמידה עומד‬ ‫בית המשפט העליון בירושלים שמתפקד גם כבית משפט עליון וגם כבג"צ‪.‬‬ ‫ישנם שני סוגי סמכויות – סמכות מקומית וסמכות עניינית‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫סמכות מקומית – קובעת את המקום הגיאוגרפי שבו נגיש את התביעה‪ .‬הם זו‬ ‫תוגש בחיפה‪ ,‬באר‪-‬שבע‪ ,‬צפת וכו'‪...‬‬ ‫סמכות עניינית – קובעת בתוך הפירמידה לאיזה בית משפט לפנות‬ ‫)שלום‪/‬מחוזי‪/‬עליון(‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫סמכות עניינית של בתי המשפט‪:‬‬ ‫בית משפט שלום – העונשים המקסימליים על כל עבירה קבוע בחוק שמגדיר את העבירה‪ ,‬ולפי‬ ‫העונש הזה ייקבע לאיזה בית משפט התיק יגיע‪.‬‬ ‫בימ"ש שלום‬ ‫פלילי‬ ‫אזרחי‬ ‫כספי‬ ‫עבירות קנס בלבד‬ ‫מקרקעין‬ ‫עד ‪ 7‬שנות מאסר‬ ‫עד ‪ 2.5‬מליון ש"ח‬ ‫או מצרך בשווי הנ"ל‬ ‫חזקה‪ ,‬שימוש‪,‬‬ ‫חלוקה וחלוקת‬ ‫השימוש‪.‬‬ ‫בתחום הפלילי‪:‬‬ ‫במידה והעונש הוא קנס בלבד או עד ‪ 7‬שנות מאסר‪ ,‬הוא יגיע לפתחו של בית משפט שלום‪ .‬לשופט‬ ‫האפשרות להחליט אם יקל )ייתן פחות מהעונש המקסימלי( או יחמיר )ייתן את העונש המקסימלי(‪.‬‬ ‫בתחום האזרחי צריכים להבחין בין תביעות כספיות ותביעות שעוסקות במקרקעין‪.‬‬ ‫תביעות כספיות‪ :‬תביעות בשווי של עד ‪ 2.5‬מליון ש"ח או מצרך בשווי הנ"ל‪.‬‬ ‫תביעות העוסקות במקרקעין‪ :‬לבית משפט עליון ניתן להגיש תביעה העוסקת בחזקה‪,‬‬ ‫שימוש‪ ,‬חלוקה או חלוקת השימוש‪ .‬כאשר עוסקים בתביעות מקרקעין‪ ,‬אנחנו נגיש לבית‬ ‫משפט שלום תביעות שעוסקות באחד מהנושאים‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫חזקה‪ :‬מי רשאי להחזיק במקרקעין )אם השכרתי‪ ,‬אני לא רשאי להחזיק בו‪(..‬‬ ‫שימוש‪ :‬איזה שימוש מותר לעשות בנכס? )תעשיה‪ ,‬מסחר‪ ,‬מגורים‪(..‬‬ ‫חלוקה‪ :‬מעוניינים לחלק בין כמה בעלים‪.‬‬ ‫חלוקת השימוש‪ :‬מהם סוגי השימוש שיעשו במקרקעין‪) .‬חלק למטרה מסויימת וחלק‬ ‫למטרה אחרת(‪.‬‬ ‫חשוב לציין – לא חשוב מהו שווי המקרקעין‪ ,‬אלא מהות התביעה‪ .‬משום שאם מדובר‬ ‫במקרקעין אנחנו לא בודקים את הסמכות העניינית של התביעה לפי שווי המקרקעין‪.‬‬ ‫שאלה ממבחן‪ :‬הקרקע שווה ‪ 50‬מליון דולר‪ ,‬הוגשה תביעה לגבי חלוקה‪ .‬לאיזה בית משפט‬ ‫היא תלך? אם מדובר בתביעת חלוקה‪ ,‬זה ילך לשלום‪ .‬מאידך‪ ,‬תביעת בעלות תלך לערכאה‬ ‫גבוהה יותר היות וזה כספי ומעל ‪ 2.5‬מליון ש"ח‪.‬‬ ‫לבית משפט שלום מספר תפקידים מיוחדים במסגרת הסמכות העניינית‪ .‬אחד מהם מוכר כבית‬ ‫משפט לתביעות קטנות‪ .‬לעתים‪ ,‬בית משפט שלום יושב כבית משפט לתביעות קטנות‪ ,‬ואז סמכותו‬ ‫‪17‬‬ ‫העניינית היא תביעות כספיות עד לסכום של ‪ 30,100‬ש"ח או תביעות להחלפה או תיקון או השבה‬ ‫של מצרך אם שווי המצרך הוא עד הסכום הנ"ל‪.‬‬ ‫הרעיון מאחורי בית המשפט לתביעות קטנות הוא להוריד עומס מבית משפט השלום‪ ,‬והמטרה‬ ‫העיקרית היא ליצור אפשרות לדיון באווירה ידידותית יותר‪ ,‬נוחה ופשוטה שהנגישות אליה זולה יותר‬ ‫כדי שבית המשפט יהיה נגיש ליותר אזרחים‪ .‬לעתים ישנן תביעות בסכומים קטנים שרק הסכום‬ ‫שמשולם לעו"ד ועלויות הגשת התביעה לא מצדיקים הגשת התביעה‪ .‬ולכן‪ ,‬הרבה אנשים עשויים‬ ‫לוותר על זכות התביעה שלהם היות וזה לא משתלם‪ .‬במצב זה‪ ,‬גופים עשויים לנצל את המצב ולעגל‬ ‫פינות בסכומים קטנים‪.‬‬ ‫מערך התביעות הקטנות מתמרץ אנשים להגיש תביעות גם בסכומים נמוכים‪ ,‬וזה מגן על זכויות של‬ ‫צרכנים מול תאגידי ענק‪ .‬זה מתנהל בצורה פחות נוקשה‪ ,‬בניגוד לבית משפט רגיל שבו ישנן הנחיות‬ ‫רבות‪ .‬בנוסף‪ ,‬הצדדים לא מיוצגים ע"י עו"ד‪ ,‬אלא אם ניתן היתר מיוחד ע"י בית המשפט‪.‬‬ ‫תפקיד נוסף של בית משפט שלום – יושב גם כבית משפט לענייני משפחה‪ .‬הסמכות העניינית שלו‬ ‫סכסוכים שעוסקים בכשרות משפטית‪ ,‬אימוץ ילדים‪ ,‬אפוטרופסות‪ ,‬אימוץ ילדים‪ ,‬יחסי ממון בין בני זוג‪,‬‬ ‫או בכל תביעה בין בני משפחה‪ ,‬לא משנה מה שווי התביעה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬אם בעל תובע את אשתו על ‪ 5‬מליון שקל‪ ,‬התביעה תלך לבית משפט לענייני משפחה‪,‬‬ ‫למרות שזה מעל ‪ 2.5‬מליון שקל‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת‪ :‬בית משפט לתעבורה‪ ,‬שסמכותו העניינית היא תעבורה‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת‪ :‬בית משפט לעניינים מקומיים – סכסוכים עם הרשויות המקומיות )גביית ארנונה וכו'(‪.‬‬ ‫הסמכות העניינית בית המשפט המחוזי‪ :‬סמכות שיורית‪.‬‬ ‫מה הכוונה סמכות שיורית? מה שנשאר )כל מה שלא בשלום – במחוזי(‪ .‬לדוגמא‪ :‬בתחום הפלילי‪,‬‬ ‫עבירות מעל ‪ 7‬שנות מאסר‪ ,‬כספיות מעל ‪ 2.5‬מליון ש"ח‪.‬‬ ‫לגבי תביעת בעלות מקרקעין – מוגשת לבית משפט מחוזי‪ .‬גם אם שווים מתחת ל‪ 2.5‬מליון שקל‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬יש לו סמכויות ספציפיות לפי חוקים מיוחדים‪ ,‬כמו למשל מכרזים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬בית המשפט המחוזי דן בערעורים על פסקי דין של בית משפט שלום‪.‬‬ ‫תפקיד מיוחד של בית משפט מחוזי‪ :‬הוא משמש גם כבית משפט לעניינים מנהליים כאשר עפ"י חוק‬ ‫בית משפט לעניינים מנהליים הוא מוסמך לדון במספר נושאים שבעבר נדונו ישירות ע"י בג"צ‪ .‬וכדי‬ ‫לצמצם את העומס על בג"צ‪,‬העבירו חלק מהסמכויות שלו למחוזי‪ .‬ובמסגרת הזאת הוא דן בנושאים‬ ‫כמו עתירות בענייני תכנון ובניה‪ ,‬ענייני רישוי עסקים וכו'‪..‬‬ ‫עתירות כנגד גופים מנהליים מוגשות לבית הדין לעניינים מנהליים‪.‬‬ ‫הסמכות העניינית בית המשפט העליון‪:‬‬ ‫בית המשפט העליון משמש כבית משפט לערעורים על בית המשפט המחוזי‪ ,‬וכאן יש להבחין בין שני‬ ‫סוגי ערעורים‪:‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪(I‬‬ ‫‪(II‬‬ ‫ערעור בזכות – הערעור הראשון‪ .‬כלומר – תיק שהתחיל בשלום‪ ,‬יש עליו ערעור בזכות‬ ‫למחוזי‪ .‬זכות אוטומטית לערער‪.‬‬ ‫ערעור ברשות – הערעור השני איננו אוטומטי בשונה לערעור הראשון‪ .‬כדי לערער‪ ,‬צריך‬ ‫לבקש רשות לערער‪ .‬את הרשות מבקשים מבית המשפט העליון‪ .‬רק אם הרשות נתונה‪,‬‬ ‫ניתן להגיש את הערעור‪ .‬הליך שהחל את דרכו במחוזי‪ ,‬יש עליו זכות ערעור לעליון‪,‬‬ ‫ראשון‪.‬‬ ‫ערעור‬ ‫וזה‬ ‫היות‬ ‫אוטומטי‬ ‫כאן‬ ‫הערעור‬ ‫גם בית משפט לתביעות קטנות‪ ,‬הערעור עליו הוא ברשות – אין זכות ערעור על פסק דין‬ ‫בתביעות קטנות‪ ,‬אפילו שמדובר בבית משפט שלום‪ .‬הערעור ברשות‪ ,‬וילך למחוזי‪.‬‬ ‫בית משפט עליון יושב גם כבג"צ ושם הוא דן בעניינים חוקתיים כלומר בפגיעות בזכויות יסוד של‬ ‫הפרט‪.‬‬ ‫ישנם שני הליכים מיוחדים שנידונים בבית המשפט העליון‪:‬‬ ‫אין לבלבל בין‪ :‬דיון נוסף‪ ,‬משפט חוזר וערעור‪.‬‬ ‫א‪ .‬דיון נוסף – לדוגמא‪ ,‬הבקשה שהגיש משה קצב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬משפט חוזר‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫שיעור ‪7‬‬ ‫תאריך‪11.12.2011 :‬‬ ‫סעיף ‪ 30‬ל לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[‪ ,‬התשמ"ד‪:1984-‬‬ ‫)א( ענין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה‪ ,‬רשאי הוא להחליט‪ ,‬עם מתן‬ ‫פסק דינו‪ ,‬שבית המשפט העליון ידון בו דיון נוסף בחמישה או יותר‪.‬‬ ‫)ב( לא החליט בית המשפט העליון כאמור בסעיף קטן )א(‪ ,‬רשאי כל בעל דין לבקש‬ ‫דיון נוסף כאמור; נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר או שופטים שיקבע לכך‪,‬‬ ‫רשאים להיענות לבקשה אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה‬ ‫להלכה קודמת של בית המשפט העליון‪ ,‬או שמפאת חשיבותה‪ ,‬קשיותה או חידושה‬ ‫של הלכה שנפסקה בענין‪ ,‬יש‪ ,‬לדעתם‪ ,‬מקום לדיון נוסף‪.‬‬ ‫דיון נוסף‬ ‫ישנו הליך שנידון בבית משפט עליון וניתן פסק דין‪ ,‬ובית המשפט העליון מחליט או על דעת עצמו או‬ ‫לפי בקשת בעלי הדין‪ ,‬מישהו מהצדדים‪ .‬להתכנס פעם נוספת‪ .‬ולדון עוד פעם בתיק‪ .‬בהרכב מורחב‬ ‫יותר של חמישה שופטים או יותר‪ .‬ולתת פסק דין מחודש בתיק‪.‬‬ ‫)עד עכשיו היו שלושה שופטים בהרכב‪ ,‬ועכשיו ידונו שוב בהרכב של לפחות חמישה‪ ..‬בית המשפט‬ ‫מערער על עצמו‪ ,‬ודן עוד פעם בעניין בו כבר דן(‪.‬‬ ‫מתי יתקיים דיון נוסף? לא כל תיק שנידון בבית משפט עליון אפשר לקיים לגביו דיון נוסף‪ .‬יענו‬ ‫לבקשה לדיון נוסף בשני מצבים‪:‬‬ ‫א‪ .‬כשיש סטיה מתקדים קודם של בית משפט עליון‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כאשר מדובר בהלכה חדשה שנפסקה )נושא שמעולם לא נידון קודם לכן(‪ ,‬או שהיא חשובה‬ ‫במיוחד )השלכה מרחיקת לכת(‪ ,‬או שהיא קשה במיוחד )עניין מורכב(‪ .‬ולכן‪ ,‬יש מקום לקיים‬ ‫לגביה דיון נוסף‪.‬‬ ‫משפט חוזר‬ ‫סעיף ‪)31‬א( ל לחוק בתי המשפט ]נוסח משולב[‪ ,‬התשמ"ד‪:1984-‬‬ ‫נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע‬ ‫לכך הנשיא רשאי להורות כי בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי שיקבע לכך‪,‬‬ ‫יקיים משפט חוזר בענין פלילי שנפסק בו סופית‪ ,‬אם ראה כי נתקיים אחד מאלה‪:‬‬ ‫)‪ (1‬בית משפט פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף‪ ,‬ויש‬ ‫יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת‬ ‫הנידון;‬ ‫)‪ (2‬הוצגו עובדות או ראיות‪ ,‬העשויות‪ ,‬לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט‬ ‫בראשונה‪ ,‬לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;‬ ‫)‪ (3‬אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה העבירה‪ ,‬ומהנסיבות שנתגלו במשפטו‬ ‫של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה;‬ ‫)‪ (4‬נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין‪.‬‬ ‫מתקיים אך ורק בהליכים פליליים‪ .‬הרעיון הוא שאדם הורשע בהליך פלילי‪ ,‬הסתיימה כבר תקופת‬ ‫הערעור )הוא מרצה את עונשו אפילו(‪ ,‬ואז ישנו חשש כלשהו שמא בכל זאת ניתן לזכותו‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫משפט חוזר יתקיים אך ורק באחד מארבעת המקרים המוזכרים לעיל‪.‬‬ ‫משפט חוזר יתקיים אך ורק לטובת הנאשם ולא לרעתו‪ .‬בן‪-‬אדם לא יעמוד לדיון פעמיים בגין מעשה‬ ‫אותו כבר ביצע )סיכון כפול(‪.‬‬ ‫קטגוריות למשפט חוזר‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫התגלה בדיעבד שאחת או יותר מהראיות מזוייפות‪ .‬בלי הראיות האלו‪ ,‬סביר להניח שזה היה‬ ‫מטה את הכף לטובת הנאשם‪) .‬לדוגמא‪ ,‬אחד העדים המרכזיים מודה כי העיד עדות שקר‪,‬‬ ‫או שהמסמך המרכזי שהוגש התגלה כמזוייף(‪ .‬במקרה זה ניתן עיוות דין‪.‬‬ ‫צצו עובדות‪/‬ראיות חדשות‪ ,‬אשר משנות את התמונה‪.‬‬ ‫אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותה העבירה‪.‬‬ ‫ישנו חשש אמיתי שנגרם לו עיוות דין‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ 90‬היה גל של משפטים חוזרים בעקבות בדיקות ה‪ DNA‬שהוכנסו לשימוש‪.‬‬ ‫סמכות מקומית‬ ‫)סמכות עניינית – איזה בית משפט מוסמך לדון? שלום‪/‬מחוזי‪/‬עליון(‬ ‫איך קובעים את הסמכות המקומית של ההליך? ראשית – קובעים סמכות עניינית‪ .‬לאחר שנקבע‬ ‫לאיזה בית משפט‪ ,‬נשאלת השאלה הגיאוגרפית – לאיפה נגיש?‬ ‫ישראל מחולקת מבחינה משפטית לשישה מחוזות‪ ,‬שהם‪ :‬תל‪-‬אביב )מחוזי בתל‪-‬אביב(‪ ,‬ירושלים‬ ‫)מחוזי ירושלים(‪ ,‬מרכז )מחוזי פתח‪-‬תקווה(‪ ,‬דרום )מחוזי בבאר שבע(‪ ,‬חיפה )מחוזי חיפה(‪ ,‬צפון‬ ‫)מחוזי בנצרת(‪.‬‬ ‫הסמכות המקומית נקבעת אם כן‪ ,‬עפ"י המחוז‪ .‬בכל מחוז בית משפט מחוזי אחד‪ ,‬ומספר בתי משפט‬ ‫שלום‪.‬‬ ‫מחוז מרכז‪ :‬מחוזי בפ"ת‪ ,‬שלום בפ"ת‪ ,‬שלום ברחובות‪ ,‬ראשון לציון‪ ,‬כפר סבא וכו'‪ .‬וכולם שייכים‬ ‫למחוז מרכז‪.‬‬ ‫ז"א‪ ,‬אם נרצה לדעת מה הסמכות המקומית – עלינו לדעת מהו המחוז אליו אנחנו שייכים‪ .‬אם פונים‬ ‫לבית דין מחוזי‪ ,‬אין דילמה היות ויש רק אחד בכל מחוז‪ .‬אך אם ילך לבית דין שלום‪ ,‬הוא יכול לבחור‬ ‫בכל בית דין שלום ששייך למחוז‪.‬‬ ‫יש להבחין בין סמכות מקומית לעניין של הליך אזרחי לעומת הליך פלילי‪.‬‬ ‫בהליך אזרחי‪ ,‬יש להבחין בין תביעה שעוסקת במקרקעין לבין תביעה שאינו כולו במקרקעין‪.‬‬ ‫תקנה ‪ 4‬לתקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬התשמ"ד‪:1984-‬‬ ‫תובענה שבמקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו הם מצויים‪...‬‬ ‫מאידך‪ ,‬אם מדובר בהליך שאינו כולו במקרקעין‪ ,‬אזי הסמכות המקומית נקבעת עפ"י החלופות‬ ‫בתקנה ‪3‬א' לתקנות סדר הדין האזרחי‪.‬‬ ‫תקנה ‪ 3‬לתקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬התשמ"ד‪:1984-‬‬ ‫)א( תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה‪:‬‬ ‫)‪ (1‬מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;‬ ‫)‪ (2‬מקום יצירת ההתחייבות;‬ ‫‪21‬‬ ‫)‪ (3‬המקום שנועד‪ ,‬או שהיה מכוון‪ ,‬לקיום ההתחייבות;‬ ‫)‪ (4‬מקום המסירה של הנכס;‬ ‫)‪ (5‬מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים‪.‬‬ ‫‪...‬‬ ‫)ב( היו נתבעים אחדים‪ ,‬יכול שתוגש התובענה לכל בית משפט שבו ניתן להגישה‬ ‫נגד אחד הנתבעים‪.‬‬ ‫דוגמא‪ :‬קניתי מקרר בירושלים )העסק של הנתבע בירושלים(‪ ,‬הנתבע גר בתל‪-‬אביב‪ ,‬ואני‬ ‫גר בחיפה‪.‬‬ ‫א‪ .‬היות והמקרר נרכש בירושלים‪ ,‬ניתן לתבוע שם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬היות והנתבע גר בתל‪-‬אביב‪ ,‬ניתן לתבוע שם‪.‬‬ ‫אם בחוזה היה כתוב שהאספקה תהיה בבית שלי בחיפה‪ ,‬אזי אפשר לתבוע גם בחיפה‪.‬‬ ‫תקנה ‪ 5‬לתקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬התשמ"ד‪:1984-‬‬ ‫היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט‪ ,‬תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור‬ ‫שיפוטו מצוי אותו מקום‪...‬‬ ‫הצדדים יכולים להסכים בינהם על מקום שיפוט אחר שאיננו אחד מהחלופות שהוזכרו‬ ‫לעיל‪ .‬ולהסכם הזה יהיה תוקף‪ ,‬ובית המשפט יכבד אותו‪ .‬כללי הסמכות המקומית הם‬ ‫דיספוזיטיביים‪ .‬מאידך‪ ,‬סמכות עניינית היא קוגנטית‪ .‬הצדדים לא יכולים בינהם להסכים‬ ‫שילכו לסמכות של מחוזי במקום שלום ולהיפך‪.‬‬ ‫לעניין הדין הפלילי‪:‬‬ ‫סעיף ‪)6‬א( לחוק סדר הדין הפלילי ]נוסח משולב[‪ ,‬התשמ"ב‪:1982-‬‬ ‫דנים נאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה‪ ,‬כולה או מקצתה‪ ,‬או נמצא מקום‬ ‫מגוריו של הנאשם‪.‬‬ ‫חלופות‪:‬‬ ‫א‪ .‬מקום ביצוע העבירה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מקום מגוריו של הנאשם‪.‬‬ ‫סמכות מקומית‬ ‫הליך אזרחי‬ ‫מקרקעין‬ ‫אינו כולו מקרקעין‬ ‫מקום המקרקעין‬ ‫תקנה ‪3‬א' לסדר‬ ‫הדין האזרחי‬ ‫הליך פלילי‬ ‫מקום ביצוע‬ ‫העבירה‬ ‫‪22‬‬ ‫מקום מגוריו של‬ ‫הנאשם‬ ‫שיעור ‪8‬‬ ‫תאריך‪18.12.2011 :‬‬ ‫כשרות משפטית ואפוטרופסות‬ ‫חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות זהו חוק חשוב מאוד מבחינה משפטית היות והוא מגדיר‬ ‫מיהם האנשים שיכולים והגופים שיכולים לחול לגביהם חובות וזכויות משפטיות‪ ,‬ומיהם האנשים‬ ‫והגופים שיכולים לבצע פעולות משפטיות‪.‬‬ ‫סעיף ‪ – 1‬כשרות לזכויות ולחובות‪" :‬כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו‪".‬‬ ‫המשמעות‪ :‬לכל אדם‪ ,‬חלים לגביו‪ ,‬חובות וזכויות‪ .‬למשל‪ :‬תינוק‪ .‬לתינוק ישנה הזכות לרשת )זכות‬ ‫משפטית לירושה(‪ ,‬אפילו שהוא תינוק‪.‬‬ ‫סעיף ‪ – 2‬כשרות לפעולות משפטיות‪" :‬כל אדם כשר לפעולות משפטיות‪ ,‬זולת אם נשללה או‬ ‫הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט‪".‬‬ ‫סעיף ‪ 1‬מדבר על מי כשר לחובות וזכויות‪ ,‬בעוד סעיף ‪ 2‬מדבר על מי יכול לבצע פעולות משפטיות‪.‬‬ ‫אם נחזור לדוגמא הקודמת‪ ,‬התינוק יכול לרשת את הדירה‪ .‬מאידך‪ ,‬הוא לא יכול למכור אותה‪ .‬ז"א‪,‬‬ ‫למרות שהוא כשר לזכויות‪ ,‬הוא אינו כשר לבצע פעולות‪.‬‬ ‫המצב הטבעי‪/‬רגיל‪/‬רצוי‪ ,‬זה מצב בו אדם כשר לבצע פעולות משפטיות‪ .‬אלא שיכולות להיות מגבלות‬ ‫על כשרות כזו מכח חוק או פסק דין‪ .‬ישנן ‪ 3‬סוגי מגבלות על כשרות לבצע פעולות משפטיות‪:‬‬ ‫א‪ .‬קטינות – זו מגבלה מכח חוק‪.‬‬ ‫סעיף ‪ – 3‬קטינות ובגירות‪" :‬אדם שלא מלאו לו ‪ 18‬שנה הוא קטין; אדם שמלאו לו ‪ 18‬שנה הוא‬ ‫בגיר"‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬במשפט הישראלי – גיל הקטינות הוא עד גיל ‪ .18‬קטינות זהו מצב מיוחד‬ ‫של מגבלה חוקית על כשרות משפטית‪ .‬החוק קובע בסעיף ‪ 14‬שההורים הם האפוטרופסים‬ ‫הטבעיים של ילדיהם‪.‬‬ ‫סעיף ‪ – 14‬מעמד הורים‪" :‬ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים‪".‬‬ ‫סעיף ‪ – 15‬תפקידי ההורים‪" :‬אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לזרכי הקטין‪,‬‬ ‫לרבות חינוכו‪ ,‬לימודיו‪ ,‬הכשרתו לעבודה ולמשלח‪-‬יד ועבודתו‪ ,‬וכן שמירת נכסיו‪ ,‬ניהולם ופיתוחם;‬ ‫וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו‪ ,‬והסמכות לייצגו‪.‬‬ ‫סעיף ‪ – 17‬קנה מידה לחובת ההורים‪" :‬באפוטרופסותם לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין‬ ‫כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות הענין‪".‬‬ ‫לפי סעיף ‪ ,17‬ההורים צריכים להפעיל את סמכויותיהם כאפוטרופסים של הקטינים בדרך‬ ‫שפועלת לטובת הקטין‪ ,‬ועפ"י סטנדרט של מסירות‪ .‬כלומר לא מספיק לפעול בסבירות או‬ ‫הגינות‪ ,‬אלא במסירות – שזהו הסטנדרט הגבוה ביותר של דאגה‪ .‬כשההורים אינם פועלים‬ ‫לפי הסטנדרט הראוי המופיע בסעיף ‪ ,17‬יכול בית המשפט לשלול את האפוטרופסות של‬ ‫ההורים ולמנות אפוטרופוס חלופי או אפוטרופוס נוסף על ההורים לעניינים מסויימים כפי‬ ‫שבית המשפט יקבע‪.‬‬ ‫האופן שבו שוללים אפוטרופסות וממנים אפוטרופוס חלופי מוגדר בסעיפים ‪ 26-29‬לחוק‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫האם קטין יכול לבצע פעולות משפטיות? התשובה‪ :‬תלוי‪ .‬התשובה מופיעה בסעיף ‪ 5‬לחוק‪:‬‬ ‫סעיף ‪ – 4‬פעולות של קטין‪" :‬פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמת נציגו; ההסכמה יכולה להנתן‬ ‫מראש או למפרע לפעולה מסויימת או לסוג מסויים של פעולות‪ .‬יכול נציגו של קטין לבטל הסכמתו‬ ‫לפעולה כל עוד לא נעשתה הפעולה‪".‬‬ ‫אם קטין רוצה לבצע פעולה משפטית‪ ,‬הוא זקוק להסכמת הנציג )האפוטרופוס(‪ .‬ההסכמה‬ ‫יכולה להיות מראש או בדיעבד‪.‬‬ ‫סעיף ‪ – 5‬ביטול פעולות של קטין‪" :‬פעולה משפטית של קטין שנעשתה שלא בהסכמת נציגו ניתנת‬ ‫לביטול‪.‬‬ ‫)‪ (1‬על ידי נציגו‪ ,‬ואם אין לקטין נציג – ע"י היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬תוך חודש ימים לאחר‬ ‫שנודע להם על הפעולה;‬ ‫)‪ (2‬אם לא נודע לנציג או ליועץ המשפטי לממשלה על הפעולה – על ידי הקטין‪ ,‬תוך חודש ימים‬ ‫לאחר שהיה לבגיר‪".‬‬ ‫הורה שנודע לו כי קטין ביצע פעולה משפטית בלא הסכמתו‪ ,‬יכול לבטלה בתוך חודש מהיום‬ ‫שנודע לו עליה‪ .‬מאידך‪ ,‬אם ההורים לא יודעים‪ ,‬ברגע שהקטין התבגר – לאחר גיל ‪ ,18‬יש לו‬ ‫זכות לבטל הפעולה – במשך חודש‪ .‬ז"א‪ ,‬עד גיל ‪ 18‬וחודש יוכל לבטל פעולות שבצע כקטין‪.‬‬ ‫סעיף ‪ – 6‬סייג לביטול פעולות‪" :‬פעולה משפטית של קטין שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪,‬‬ ‫וכן פעולה משפטית בין קטין לבין אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהוא קטין‪ ,‬אינה ניתנת לביטול‬ ‫כאמור בסעיף ‪ ,5‬אף שנעשתה שלא בהסגמת נציגו‪ ,‬אלא אם היה בה משום נזק של ממש לקטין או‬ ‫לרכושו‪".‬‬ ‫מתי פעולות של קטין מקבלות תוקף אינן ניתנות לביטול? ישנם שני מצבים‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מצב ראשון‪ :‬פעולה משפטית של קטין שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪,‬‬ ‫כלומר – זה מסוג הדברים שנהוג שקטינים עושים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬שלחתי את הבן שלי‬ ‫למכולת וביקשתי ממנו להביא חלב‪ .‬גם אם הוא לא חזר עם העודף‪ ,‬ובעודף הוא‬ ‫קנה לעצמו ממתקים – אין לי הזכות לבוא לבעל המכולת ולדרוש את הכסף חזרה‪.‬‬ ‫מצב שני‪ :‬פעולה משפטית בין קטין לבין אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהוא‬ ‫קטין‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬הקטין בן ‪ 16‬נראה בן ‪ – 30‬הוא הלך וקנה אופנוע‪ .‬בעל‬ ‫האופנוע לא ידע שהוא קטין‪ ,‬ולא היה עליו לדעת‪ .‬מאידך‪ ,‬אם נגרם נזק של ממש‬ ‫לקטין או לרכושו‪ ,‬היא כן ניתנת לביטול‪.‬‬ ‫סעיף ‪ – 20‬פעולות טעונות אישור בית משפט‪" :‬ואלה הפעולות שבהן אין ההורים מוסמכים לייצר‬ ‫את הקטין בלי שבית המשפט אישרן מראש‪:‬‬ ‫)‪(1‬‬ ‫)‪(2‬‬ ‫)‪(3‬‬ ‫)‪(4‬‬ ‫)‪(5‬‬ ‫העברה‪ ,‬שעבוד‪ ,‬חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות‪ ,‬בתעשיה‪ ,‬במלאכה או‬ ‫במסחר‪ ,‬או של דירה;‬ ‫פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק;‬ ‫נתינת מתנות‪ ,‬זולת מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות העניין;‬ ‫נתינת ערבות;‬ ‫פעולה משפטית בין הקטין לבין הוריו או קרובי הוריו‪ ,‬זולת קבלת מתנות הניתנות לקטין‪".‬‬ ‫הסעיף מדבר על מצבים בהם קטינים מבצעים פעולות משפטיות‪ ,‬אבל ע"מ שאלו יקבלו‬ ‫תוקף הם צריכים גם הסכמת הורים‪/‬אפוטרופסים וגם אישור מטעם בית משפט‪ .‬מדובר‬ ‫בפעולות אשר המשמעות המשפטית שלהם מאוד מרחיקת לכת‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪(1‬‬ ‫‪(2‬‬ ‫‪(3‬‬ ‫‪(4‬‬ ‫‪(5‬‬ ‫אם קטין רוצה להעביר בעלות‪/‬לחלק‪/‬לחסל יחידת משק חקלאית או דירה או נכסים‬ ‫אחרים שמפורטים בסעיף‪ ,‬צריך אישור בית משפט ‪ +‬הורים‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬רישום פטנט‪.‬‬ ‫מתנות חריגות‪ .‬לדוגמא התינוק שירש מהדודה מהדוגמא הקודמת‪ ,‬לא יכול בגיל ‪ 5‬לתת‬ ‫את הדירה מתנה למישהו )לדוגמא – מתנה להורים עצמם(‪.‬‬ ‫נתינת ערבות – קטין לא יכול לחתום ערבות‪.‬‬ ‫פעולה משפטית בין הקטין לבין הוריו‪ ,‬במקרים בהם יש חשש לניגוד אינטרסים ולפגיעה‬ ‫בקטין או ניצול שלו‪.‬‬ ‫יש לעתים הוראות חוק ספציפיות בעניינים או נושאים מיוחדים שבהם מאפשרים לקטינים לבצע‬ ‫פעולות משפטיות בלא צורך בהסכמת נציגיהם‪ .‬בד"כ זה קורה במצבים שבהם האינטרס הציבורי‬ ‫מחייב לתת לילדים חופש פעולה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬הפלה‪ .‬הסכמה להפלה זו פעולה משפטית )כמו חתימה לניתוח(‪ ,‬שקטין לא יכול לחתום‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬במקרה של הפלה זה חריג‪ .‬החוק אומר שנערה בת ‪ 16‬שמעוניינת לבצע הפסקת‬ ‫הריון‪ ,‬יכולה לעשות זאת בלא הסכמת הוריה‪ ,‬ואין צורך ליידע אותם‪ .‬החוק מעוניין לעודד אותה‬ ‫לעשות הפלה‪ ,‬ואם היא תדחה את הרעיון בגלל חשש מהוריה‪ ,‬יש לאפשר לה לעשות זאת ללא‬ ‫ידיעתם‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת – ביצוע בדיקה לגילוי נגיף ‪ .HIV‬בדיקת דם רגילה מחייבת אישור הורים‪ ,‬אך החוק‬ ‫קובע חריג ומאפשר לקטין לבצע בדיקת ‪ HIV‬ללא אישור ההורים‪ ,‬מאותה סיבה כמו הפלה‪ .‬אם‬ ‫קטין חושד שהוא נדבק באיידס‪ ,‬האינטרס הציבורי הוא לעודד אותו להבדק‪ .‬אם הסיבה שהוא לא‬ ‫נבדק היא החשש מפני הוריו‪ ,‬מאפשרים לו לעשות זאת ללא ידיעת הוריו‪ .‬אם יקבל תשובה‬ ‫חיובית‪ ,‬עובדת סוציאלית תלווה אותו בתהליך‪ .‬תעודד אותו לספר להוריו‪ ,‬ותדריך אותו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שלילת כשרות – זו מגבלה מכח פסק דין של בית משפט‪.‬‬ ‫סעיף ‪ – 8‬הברות פסלות‪" :‬אדם שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לעניינים‪,‬‬ ‫רשאי בית המשפט‪ ,‬לבקשת בן‪-‬זוגו או קרובו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו‪ ,‬ולאחר‬ ‫ששמע את האדם או נציגו‪ ,‬להכריזו פסול‪-‬דין‪".‬‬ ‫בית משפט רשאי להכריז על אדם פסול‪-‬דין‪ .‬קרי‪ ,‬הוא לא יכול לבצע באופן גורף שום פעולה‬ ‫משפטית‪ .‬היות והוא לא אחראי למעשיו‪ ,‬ממנים לו אפוטרופוס כשם שממנים לקטין‪ .‬אותן הוראות‬ ‫שחלות לגבי קטינים יחולו לגבי פסולי דין‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הגבלת כשרות – זו מגבלה מכח פסק דין של בית משפט‪.‬‬ ‫סעיף ‪33‬א' סעיף קטן ‪" – 4‬לאדם אחר שאינו יכול‪ ,‬דרך קבע או דרך ארעי‪ ,‬לדאוג לעניניו‪ ,‬כולם או‬ ‫מקצתם‪ ,‬ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו;"‬ ‫בשונה מפסול דין שאינו יכול לדאוג לענייניו באופן מוחלט‪/‬אבסולוטי‪ ,‬מי שיש לו כשרות‬ ‫מוגבלת ‪ ,‬לא יכול לדאוג לענייניו באופן זמני או באופן חלקי‪ .‬תמיד עדיף להגביל כשרות ולא‬ ‫לשלול‪ ,‬שכן זוהי הפגיעה המינימלית בכבודו כאדם‪.‬‬ ‫ישנו חריג אחד לצורך מינוי אפוטרופוס – בקבלת החלטות רפואיות‪ .‬היום החוק מאפשר‬ ‫לאנשים לקבוע מראש כיצד יטפלו בהם אם הוא יאבדו את הכשירות לקבל החלטות‬ ‫רפואיות‪ ,‬והם יגיעו למצב סופני‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫שיעור ‪9‬‬ ‫תאריך‪1/1/2012 :‬‬ ‫משפט ומוסר‬ ‫המשפט במדינות מערביות מושתת על תפיסה ליבראלית שמקדשת את חירויות הפרט‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫תפיסה ליבראלית הבסיסית היא שאדם חופשי לפעול כרצונו באופן שחופשי מהתערבות של המדינה‬ ‫או החברה או המשפט‪.‬‬ ‫זה בשונה ממדינה טוטאליטרית‪ ,‬שבה התפיסה היא שהשלטון מכתיב לאדם את כל אורחות חייו‪ ,‬ואין‬ ‫לאדם חירות‪ .‬כלומר‪ ,‬השלטון במדינה טוטאליטרית אומר לאדם איך להתנהג‪ ,‬מה לחשוב‪ ,‬מה מותר‬ ‫לאמץ‪.‬‬ ‫אידיאולוגיה‬ ‫איזו‬ ‫להגיד‪.‬‬ ‫אסור‬ ‫ומה‬ ‫להגיד‬ ‫במדינה הליבראלית הדברים האלו נתונים לחירותו של הפרט‪ ,‬לרצונו החופשי‪.‬‬ ‫התפיסה הליבראלית היא התערבות מינימלית בחיי הפרט‪ ,‬משום שהחופש לא יכול להיות מוחלט‪.‬‬ ‫אבל חייב להיות מרחב פרטי מסויים שבמסגרתו לא תהיה התערבות‪ .‬נשאלת השאלה‪ ,‬מהם גבולות‬ ‫אותו מרחב פרטי‪.‬‬ ‫שאלת גבול ההתערבות היא שאלה מורכבת והיא בעצם תוחמת את הגבול שבין מה שנחשב‬ ‫למשפטי )ואז המשפט מתערב בו(‪ ,‬ומה שנחשב למוסרי )והמשפט לא מתערב בו(‪.‬‬ ‫שאלות שנוגעות למוסר אישי )לדוגמא‪ :‬להיות דתי‪ ,‬יהודי‪ ,‬נטיה מינית‪ ,‬בגידה בחברה( אלו עניינים‬ ‫שהמשפט לא מתערב בהם‪ ,‬משום שהם בגדר המרחב הפרטי של כל אדם והמדינה ניטראלית כלפי‬ ‫העניינים האלו ולכן הם נחשבים למוסריים ולא למשפטיים‪.‬‬ ‫המדינה כן מתערבת כשאנחנו חוצים את גבול המרחב הפרטי‪ ,‬ויש עניין ציבורי להתערב במה‬ ‫שאנחנו עושים באמצעות המשפט‪ .‬לדוגמא‪ :‬כשאדם טוען כי יש לו חופש דת‪ ,‬ואז בשם חופש הדת –‬ ‫אני ארצח את אחותי על רקע כבוד המשפחה‪.‬‬ ‫אותו אדם שרצח את אחותו‪ ,‬אומנם עשה זאת בחופש הדת – אך ישנה השלכה למעשה במישור‬ ‫הציבורי‪ ,‬כי אנחנו כציבור לא נסבול רציחות של נשים‪ ,‬ולכן אנחנו לא נתייחס למעשה כמשהו פרטי‬ ‫והמדינה לא תהיה ניטראלית כלפי המעשה והמשפט כן יתערב‪.‬‬ ‫התערבות משפטית תהיה בשלושה מצבים‪:‬‬ ‫א‪ .‬כשיש פגיעה באדם אחר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פגיעה בסדר החברתי או הציבורי )מעשה שיש אינטרס ציבורי למנוע אותו(‪.‬‬ ‫ג‪ .‬במקרה של הפרה של כללי מסגרת משפטיים – המשפט הליבראלי קובע כללי מסגרת‬ ‫שאותם אין להפר על‪-‬מנת שיהיה סדר בחברה‪ .‬בתוך אותם כללי מסגרת‪ ,‬ישנו מרחב פרטי‬ ‫מסויים שבמסגרתו רשאי אדם לפעול כרצונו כל עוד שהוא לא מפר את כללי המסגרת‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬דיני חוזים‪ .‬אלו כללי מסגרת ליצירתו של חוזה‪ ,‬לניסוחו של חוזה‪ ,‬להפרתו‪ ,‬לפיצויים‬ ‫על הפרתו; כלומר‪ ,‬כללי המסגרת קובעים מתי נכרת חוזה‪ ,‬מתי הוא מופר וכו'‪ .‬אבל‪ ,‬בתוך‬ ‫כללי מסגרת – אדם יכול לפעול כרצונו‪ .‬ישנו עקרון שנקרא – עקרון חופש החוזים‪ .‬עקרון זה‬ ‫אומר שהמשפט לא מתערב בתוכן החוזה‪ ,‬המשפט נותן כללי מסגרת אך תוכן החוזה ייקבע‬ ‫ע"י הצדדים לפי רצונם החופשי‪ .‬עקרון חופש החוזים זו דוגמה למרחב הפרטי שמתקיים‬ ‫החוזים‪.‬‬ ‫דיני‬ ‫של‬ ‫המסגרת‬ ‫כללי‬ ‫במסגרת‬ ‫אלא מה? גם הרעיון של חופש החוזים לא יכול להיות מוחלט‪ .‬אם תוכן החוזה הוא לבצע‬ ‫עסקת סמים או הזמנה של רצח לדוגמא‪ ,‬ברור שהחוזה אינו תקף – היות וזהו חוזה לביצוע‬ ‫פעולה לא חוקית‪ .‬אך מה קורה כשמדובר בחוזה שאינו מוסרי? חוזה לא מוסרי לדוגמא –‬ ‫חוזה למכירת איבר‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫סעיף ‪ 30‬לחוק החוזים‪" :‬חוזה שכריתתו‪ ,‬תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים‪ ,‬בלתי מוסריים או‬ ‫סותרים את תקנת הציבור‪ ,‬בטל‪".‬‬ ‫סעיף זה הוא החריג לעקרון חופש החוזים‪ .‬למרות עקרון חופש החוזים‪ ,‬חוזה לא מוסרי‪ ,‬לא‬ ‫חוקי – בטל‪ .‬חוזים שחל עליהם סעיף ‪ 30‬יהיה בטלים אפילו אם הם נעשו מרצונם המלא של‬ ‫הצדדים‪.‬‬ ‫טענה כי חוזה איננו מוסרי ונוגד את תקנת הציבור‪ ,‬נטען בפסק הדין בטענת פלונית‪ ,‬העוסק‬ ‫בהפרה של הבטחת נישואין‪ .‬נשאלת השאלה – האם הבטחת נישואין היא בכלל חוזה‪,‬‬ ‫שהמשפט מתערב בו? או שמא זה משהו מתחום המוסר‪ ,‬פרטי שהמשפט לא מתערב בו‪.‬‬ ‫במידה וזהו אכן חוזה שהמשפט מתערב בו‪ ,‬נשאלת השאלה האם הוא מוסרי – או האם הוא‬ ‫בטל במסגרת סעיף ‪.30‬‬ ‫פסק דין פלונית‪ :‬מדובר בהפרה של הבטחת נישואין של גבר לאישה‪ .‬האישה עבדה‬ ‫כמזכירה במפעל בו הגבר עבד כמנהל אריזה‪ .‬הגבר ניהל במשך שנים חיים כפולים‪ .‬הוא‬ ‫היה נשוי עם משפחה חוקית‪ ,‬ובמקביל היו לו קשרים הדוקים עם אותה אישה‪ .‬הוא פרנס‬ ‫אותה‪ ,‬הרעיף עליה מתנות‪ ,‬קנה לה רכב‪ ,‬פינק את הבן שלה‪ ,‬היה לו מפתח לדירה שלה‪.‬‬ ‫הוא שכנע אותה להתגרש מבעלה‪ ,‬מימן את הגירושין שלה‪ ,‬שכנע אותה לוותר על מזונות‬ ‫והבטיח לפרנס את הבן שלה‪ ,‬והבטיח לה שלאחר הגירושין‪ ,‬גם הוא יתגרש‪ ,‬יתחתן עמה‬ ‫והם יחו יחדיו‪.‬‬ ‫את הבטחותיו הוא נתן בפני עדים רבים‪ ,‬כולל עורך הדין של האישה‪ .‬הוא לא אפשר לה‬ ‫לצאת עם אף אחד אחר‪ ,‬ואחרי שהיא נכנסה ‪ 4‬פעמים להריון והפילה‪ .‬בהריון ה‪ 5‬ממנו היא‬ ‫ילדה‪ ,‬והוא הודיע לה שהכל בטל ומבוטל‪ ,‬וניתק איתה את הקשר סופית‪.‬‬ ‫היא פנתה לבית משפט שלום‪ ,‬וזה פסק לטובתה‪ .‬הגבר ערער למחוזי והמחוזי פסק לטובתו‪.‬‬ ‫האישה פנתה בבקשה לערעור שני בעליון‪ ,‬והגישה ערעור לעליון‪ .‬שם זה הגיע לשופט אהרון‬ ‫ברק‪ ,‬והשופט ברק בחן את המקרה לפי שתי השאלות שפרטנו מקודם‪.‬‬ ‫‪ (1‬האם הבטחת נישואין זה משהו שהמשפט מתערב בו?‬ ‫‪ (2‬האם המשפט מתערב בשאלות שנוגעות לאורח החיים של האדם? או האם במסגרת‬ ‫החירות של האדם‪ ,‬מוכרת החירות להפר הבטחות?‬ ‫השופט ברק פסק כי ניתן להתערב בהחלטות מן הסוג הנ"ל‪ .‬הטענה היא כי אומנם יש כאלו‬ ‫שרואים בהבטחות להנשא‪ ,‬הבטחות מתחום הרגש בלבד‪ ,‬ולכן לכל צד ישנה החירות להפר‬ ‫את ההבטחות האלו‪.‬‬ ‫השופט ברק אימץ גישה הפוכה‪ ,‬הוא אומר שלפי דיני חוזים‪ ,‬אין מניעה לקבוע שהבטחת‬ ‫נישואין היא חוזה‪ ,‬בתנאי שהצדדים התכוונו ליצור בינהם יחסים משפטיים‪ .‬אם התכוונו‬ ‫ליצור יחסים משפטיים‪ ,‬נוצר חוזה שהמשפט מתערב בו‪ .‬אם הם לא התכוונו שהיחסים יהיו‬ ‫משפטיים‪ ,‬מדובר בהבטחה בתחום הרגש והמוסר בלבד‪ .‬ואז המשפט לא מתערב‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה – מתי יודעים שהצדדים התכוונו ליצור יחסים משפטיים? התשובה היא‬ ‫שיחסים משפטיים ייווצרו כשמתקיים עקרון משפטי שנקרא "עקרון ההשתק"‪.‬‬ ‫עקרון ההשתק אומר‪:‬‬ ‫א‪ .‬צד א' הבטיח לצד ב'‬ ‫ב‪ .‬צד ב' הסתמך על ההבטחה באופן סביר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬צד ב' שינה את מצבו לרעה עקב ההסתמכות באופן בלתי הפיך‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫במקרה הזה‪ ,‬מתקיים אם כן עקרון ההשתק‪ ,‬ולכן הייתה כאן כוונה ליצור יחסים משפטיים‪,‬‬ ‫ולכן ההבטחה שלו אליה מהווה חוזה אפילו שהיא נעשתה בע"פ‪.‬‬ ‫חשוב להבין כי חוזה יהיה תקף גם אם הוא נעשה בע"פ‪ ,‬אלא אם כן החוק דורש שהוא יהיה‬ ‫בכתב‪ .‬כמו למשל חוזה למכירת מקרקעין‪.‬‬ ‫לכן במקרה זה פסק השופט ברק שמדובר בחוזה קונקרטי בין הצדדים‪ ,‬ולא סתם במשאלת‬ ‫לב‪ .‬והכוונה ליצור יחסים משפטיים קובעת את הגבול שבין משפט ומוסר‪.‬‬ ‫השאלה השניה היא האם זהו חוזה מוסרי‪ ,‬וכאן הגבר טען שבגלל שהוא נשוי‪ ,‬הבטחה שלו‬ ‫לאישה אחרת להתחתן איתה זה לא מוסרי‪ ,‬ולכן חל סעיף ‪ 30‬לחוק החוזים‪ ,‬והחוזה בטל‪.‬‬ ‫הוא הסתמך על תקדים משנות ה‪ ,60‬ששם נפסק שהבטחה של גבר נשוי להתגרש‬ ‫ולהתחתן עם אישה אחרת זה לא מוסרי‪ ,‬ולכן זה בטל‪.‬‬ ‫השופט ברק קבע כי הגיע הזמן לסטות מהתקדים של שנות ה‪ ,60‬בטענה שהזמנים השתנו‪.‬‬ ‫החברה היום עדיין מייחסת חשיבות למוסד הנישואין‪ ,‬אבל השתנו התפיסות לגבי גירושין‪,‬‬ ‫ויותר מכך – כיום‪ ,‬רווחת התפיסה לפיה יש לפצות את מי שנפגע מהפרת הבטחות‪ .‬יתרה‬ ‫מכך‪ ,‬לא ראוי להעניק לגבר נשוי את החירות להפר הבטחות ולהצטדק בטענה "אני נשוי"‪ .‬אי‬ ‫אפשר‪/‬לא ראוי שההגנה על מוסד הנישואין תהיה על חשבון זכויותיו של אדם שהפרו כלפיו‬ ‫הבטחות‪.‬‬ ‫לכן אומר השופט ברק‪ :‬שלא מדובר בחוזה שנוגד את תקנת הציבור‪ ,‬ולכן לא חל סעיף ‪30‬‬ ‫לגביו‪ .‬הוא כמובן לא יכול לכפות על הגבר להתגרש ולהתחתן עם אישה שהוא לא רוצה‬ ‫להתחתן איתה‪ ,‬אבל הפרת ההבטחה מהווה הפרת חוזה‪ ,‬ולכן הוא צריך לפצות אותם על‬ ‫הפרת החוזה )פיצוי כספי(‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫שיעור ‪10‬‬ ‫תאריך‪8.1.2012 :‬‬ ‫דני ורותי נחמני היו זוג נשוי שרצו להביא ילדים‪ .‬הם לא יכלו לעשות זאת משום שרותי חלתה‪ ,‬ועברה‬ ‫טיפולים קשים שבעקבותיהם איבדה את היכולת ללדת‪ .‬לפני שהחלה את הטיפולים‪ ,‬בררה רותי מה‬ ‫תוכל לעשות כדי בכ"ז להביא ילדים לעולם לאחר שתבריא‪ ,‬היות וזו הייתה כמיהתה – להיות אם‬ ‫ביולוגית‪ .‬בעקבות הטיפולים‪ ,‬היא לא יכלה יותר ללדת‪ .‬ההמלצה אותה קיבלה הייתה לשאוב ביציות‬ ‫מהרחם טרם תחילת הטיפולים‪ ,‬ולהקפיא אותן לשימוש עתידי‪ .‬אלא שהשימוש העתידי חייב להיות‬ ‫דרך אם פונדקאית‪ ,‬היות והגוף שלה לא יוכל לשאת הריון‪.‬‬ ‫באותה תקופה כדי להקפיא ביציות היה צורך להפרות אותן‪ .‬לא ניתן היה להקפיא את הביצית כמו‬ ‫שהיא )הטכנולוגיה היום יותר מתקדמת‪ ,‬וכן מאפשרת הקפאת ביציות בלבד(‪ .‬באופן טבעי‪ ,‬את כל‬ ‫הביציות שנשאבו מגופה של רותי הפרו הרופאים בזרעו של בעלה דני‪ .‬המטרה הייתה להחלים‪,‬‬ ‫ואח"כ למצוא אם פונדקאית שברחמה יושתלו הביציות המופרות ויתפתח הריון )עם ילד ביולוגי של‬ ‫דני ורותי(‪.‬‬ ‫באותה תקופה‪ ,‬פונדקאות בארץ לא הייתה חוקית )היום זה חוקי(‪ .‬הם הגישו בג"צ שיאפשרו להם‬ ‫לבצע פונדקאית‪ ,‬אך הפסידו בבג"צ‪ .‬הם החליטו לבצע את הפונדקאות במכון פונדקאות בארה"ב‪.‬‬ ‫רותי עברה את הטיפולים‪ ,‬ואיבדה את היכולת ללדת‪.‬‬ ‫עוד בזמן המחלה‪ ,‬היחסים בין רותי ודני עלו על שרטון‪ .‬דני עזב את הבית לטובת אישה אחרת‪ ,‬רותי‬ ‫סרבה לקבל גט והוא למעשה הקים משפחה נוספת בעודו נשוי לרותי עם האישה הנוספת‪ .‬לו ולאישה‬ ‫השניה נולדו ילדים‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬רותי התגברה על המחלה והחלימה‪ .‬ברגע שהרגישה שיש לה הכוחות‪ ,‬רצתה‬ ‫להמשיך בהליכי הפונדקאות – עם הביציות שדני נתן את הזרע להפרייתן‪ .‬היא פנתה לבית החולים‬ ‫ע"מ שישחרר את הביציות ע"מ שתוכל להטיסן לארה"ב‪.‬‬ ‫בית החולים ביקש גם את הסכמתו של דני‪ .‬זה לא רק שלא הסכים שיהיה שימוש בביציות‬ ‫המוקפאות‪ ,‬אלא דרש שאלו יושמדו‪ .‬רותי פנתה לבין הדין המחוזי ע"מ לקבל אישור לשחרר את‬ ‫הביציות למרות התנגדותו של דני‪ ,‬וזה הסכים‪ .‬דני ערער בבג"צ שפסק לטובתו‪ ..‬רותי ביקשה דיון‬ ‫נוסף‪ ,‬הנושא הגיע עד לדיון נוסף בבית המשפט העליון‪.‬‬ ‫ניתוח המצב‪:‬‬ ‫יש הבדל בין ביצית מופרית במוסד רפואי לבין מצב שבו האישה כבר בהריון‪ .‬במקרה זה‪ ,‬ברור שלא‬ ‫יפלשו לגופה של האישה ללא הסכמתה‪ .‬במקרה שכבר קיים הריון‪ ,‬ההחלטה בידיה של האישה‬ ‫בלבד‪ .‬כאן זה לא המצב‪ ...‬אין הריון‪ .‬אין לחדור לגופה של האישה‪ ,‬ולכן זהו מצב שאין לו מענה‬ ‫משפטי‪.‬‬ ‫הנושא מתאים לדיון נוסף היות וזהו נושא חדשני‪ .‬נושא ערכי‪ ,‬עם השלכה ציבורית מרחיקת לכת‪.‬‬ ‫מכאן שהוא מתאים לדיון בהרכב מורחב של שופטים‪.‬‬ ‫הייתה מחלקות בין שופטי בית המשפט העליון‪ .‬ההחלטה עברה על קוצו של קול‪ .‬ההתייחסות הייתה‬ ‫לשני נושאים עיקריים אשר נתונים במחלוקת‪:‬‬ ‫א‪ .‬האם אפשר לדון בעניין הזה לפי דיני חוזים?‬ ‫ב‪ .‬שאלת היחס בין משפט ומוסר‪.‬‬ ‫לגבי השאלה החוזית‪ :‬לפי דיני החוזים‪ ,‬חוזה נוצר באחד משלוש דרכים‪:‬‬ ‫‪29‬‬ ‫א‪ .‬בכתב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בע"פ‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בדרך של התנהגות )הצדדים מתנהגים בדרך של יצירת חוזה(‪.‬‬ ‫לא הייתה מחלקות בין דעת הרוב ודעת המיעוט‪ ,‬שבין דני ורותי נוצר חוזה בדרך של התנהגות‪ .‬ברגע‬ ‫שדני נתן את הזרע ע"מ להפרות את הביציות של רותי‪ ,‬הוא התנהג בדרך שיוצרת חוזה‪ .‬כאן לא‬ ‫הייתה כאמור מחלוקת‪.‬‬ ‫המחלוקת בין דעת הרוב ודעת המיעוט‪ ,‬הייתה בשאלת גבולות ההתערבות המשפטית באותו חוזה‬ ‫שנוצר‪ .‬האם בית המשפט מתערב בחוזה הזה‪ ,‬או לא – משום שזהו עניין מוסרי של בני הזוג בלבד‪.‬‬ ‫השופט טל אמר‪ :‬מתקיים כאן עקרון ההשתק‪ .‬תנאי א' ‪ -‬ישנה הבטחה של צד א' לצד ב' )דני הבטיח‬ ‫לרותי להיות אבא של הילדים שלה(‪ ,‬תנאי ב' – רותי הסתמכה על ההבטחה הזו באופן סביר‪ .‬תנאי ג'‬ ‫ רותי שינתה מצבה לרעה‪ ,‬באופן בלתי הפיך משום שהיא מעתה תוכל להיות אמא רק יחד איתו; אם‬‫הייתה יודעת שיתחרט‪ ,‬היא הייתה הולכת לבנק הזרע ומפרה את הביציות בזרע של תורם אנונימי‪.‬‬ ‫דעת הרוב אם כן הסכימה שמתקיים עקרון ההשתק‪ ,‬הווה אומר שהייתה כוונה ליצור יחסים‬ ‫משפטיים‪ .‬נכרת חוזה‪ .‬וחוזה זה הופר ע"י דני‪.‬‬ ‫דעת המיעוט של השופטת טובה שטרסברג כהן‪ ,‬אומרת שנכון שנכרת חוזה אבל זהו חוזה מותנה‪.‬‬ ‫בחוזה יש כאילו תנאי‪ ,‬שמקיים את החוזה כל עוד שמתקיימים ביננו יחסי זוגיות תקניים‪ .‬זהו תנאי‬ ‫בסיסי שנביא ילד לעולם‪ ,‬אם מתקיימים ביננו יחסים תקינים‪ .‬מאחר ויחסנו עלו על שרטון‪ ,‬התבטל‬ ‫התנאי שבו מותנה החוזה – ז"א שהתבטל החוזה‪.‬‬ ‫השופט אהרון ברק גם היה בדעת מיעוט בפסק הדין המדובר‪ ,‬והוא אמר שחוזה מהסוג הזה בטל לפי‬ ‫סעיף ‪ 30‬לחוק החוזים )חוזה למטרה בלתי חוקית‪ ,‬או חוזה שנוגד את תקנת הציבור – בטל(‪ .‬השופט‬ ‫ברק קבע שהחוזה לא מוסרי‪ ,‬שנוגד את תקנת הציבור‪ .‬הטענה היא משיקולי הילד – הילד יוולד‬ ‫לאבא שאינו מעוניין בו‪ ,‬וזה לא מוסרי‪ .‬בית המשפט לא יכול לתת תוקף לחוזה עם משמעות כזו‪.‬‬ ‫הזכות להיות הורה הזכות לאי כפיית הורות‬ ‫מה שעשו דעת הרוב ודעת המיעוט בשאלה המוסרית‪ ,‬הם בחנו את היחס בין שתי זכויות שבעצם‬ ‫מתנגשות זו בזו במקרה הנידון‪ .‬רותי טוענת שיש לה הזכות להיות הורה‪ .‬דני טוען שיש לו הזכות לאי‬ ‫כפיית הורות‪ .‬שלא יכפו עליו להיות הורה באל כורחו‪ .‬שתי זכויות אלו בהכרח נוגדות האחת את‬ ‫השניה‪.‬‬ ‫מדוע? משום שרותי לא יכולה להיות אמא בלי לכפות על דני להיות אבא‪ .‬מאידך‪ ,‬דני לא יכול לממש‬ ‫את זכותו לאי כפיית הורות‪ ,‬בלי לפגוע בזכותה של רותי להיות הורה‪ .‬נשאלת אם כן השאלה איזו‬ ‫זכות גוברת על איזו זכות? ועל בית המשפט להכריע בשאלה המוסרית הזו‪.‬‬ ‫גם כאן הייתה מחלוקת בין דעת הרוב לבין דעת המיעוט‪ .‬דעת הרוב קבעה שהזכות להיות הורה‬ ‫גוברת‪ .‬השופט טל אומר שהזכות להיות הורה מהווה צורך אנושי קיומי בסיסי‪ .‬מאידך‪ ,‬הזכות לאי‬ ‫כפיית הורות זהו רק חלק מהזכות הכללית לרצון חופשי‪ .‬אבל הזכות להיות הורה‪ ,‬זוהי זכות עצמאית‬ ‫שעומדת לזכות עצמה‪ ,‬ולכן היא גוברת‪.‬‬ ‫בכלל‪ ,‬טוען השופט טל‪ ,‬אין כאן כפיית הורות‪ .‬הרי את הסכמתו הוא נתן‪ .‬אף אחד לא לקח ממנו את‬ ‫הזרע בכח‪ .‬בכפיית הורות בסה"כ מטילים על אדם נטלים שהוא לא רוצה בהם‪ ,‬מאידך כששוללים‬ ‫מאישה את הזכות להורות – זה כמו ליטול את נפשה‪.‬‬ ‫השופטת דליה דורנר אומרת שרוב האוכלוסיה תופסת את הזכות שלא להיות הורה כמשנית לזכות כן‬ ‫להיות הורה ולהעמיד דור המשך‪ ,‬ולכן אם סירובו של אחד מבני הזוג להמשיך בתהליך של‬ ‫‪30‬‬ ‫הפונדקאות גוזרת על השני עקרות‪ ,‬אזי הצורך להגן על הזכות להורות גובר )כאן פסקו השופטים‬ ‫אליהו מצא וגבריאל בך(‪.‬‬ ‫מה אומרת דעת המיעוט? זו אומרת שהזכות לאי כפיית הורות היא הזכות שגוברת‪ .‬השופטת טובה‬ ‫שטרסברג כהן מתבססת על ההבחנה בין שני סוגי זכויות‪:‬‬ ‫א‪ .‬זכויות חיוביות – ממומשת ע"י זה שמקבלים משהו ממישהו‪ .‬זוהי הזכות לקבל‪ .‬זוהי זכות‬ ‫שמטילה חובה על מישהו אחר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬זכויות שליליות – ממומשת בדרך של אי פגיעה‪ .‬היא ממומשת על דרך השלילה‪ .‬לדוגמא‪,‬‬ ‫חופש הדת‪ .‬אף אחד לא יכול לשלול ממני הזכות להיות יהודי‪/‬נוצרי‪/‬דרוזי וכו'‪ .‬כנ"ל חופש‬ ‫הביטוי‪ .‬לא ניתן לשלול ממני הזכות לדבר‪ .‬זכות זו לא מטילה חובה על מישהו אחר‪.‬‬ ‫לא מדובר בזכויות טובות‪/‬רעות במובן השיפוטי‪ ,‬אלא במובן של אופן המימוש שלהן‪.‬‬ ‫השאלה האם בית המשפט יתערב ביחסים בין דני ורותי‪ ,‬תלויה בשאלה האם הזכות להורות היא‬ ‫זכות חיובית או שלילית‪ .‬מדוע? אם היא חיובית‪ ,‬משמע לרותי ישנה הזכות לקבל זרע מדני‪ ,‬ולדני‬ ‫החובה לתת ויש לחייבו לעמוד בדיבורו‪ .‬אלא שאומרת השופטת שטרסברג כהן‪ ,‬כי הזכות להורות‬ ‫הינה זכות שלילית‪ .‬זו חירות כללית של כל אדם‪ ,‬להחליט האם הוא רוצה להיות הורה‪ .‬העובדה‬ ‫שאדם בוחר להיות הורה‪ ,‬איננה מטילה על אף אדם אחר את החובה לעשות לו ילד‪ .‬הרי הורות‬ ‫תלויה בשיתוף פעולה בין גבר ואישה‪.‬‬ ‫מאחר והיא מגדירה את הזכות להורות כזכות שלילית‪ ,‬אזי בית המשפט לא יתערב ולא יקבע שעל‬ ‫דני מוטלת חובה לעשות לה ילד‪ .‬טענתה ‪ -‬ההתנהגות של דני היא בגדר המוסר‪ ,‬שאין המשפט‬ ‫מתערב בו‪ ,‬וזה צריך להסגר בינהם‪ .‬בית המשפט צריך להכריע עפ"י שקולים משפטיים ואין זה‬ ‫מעניינו של בית המשפט לשפוט את דני מוסרית‪ .‬ועם כל הצער וההזדהות עם הכאב של רותי‪,‬‬ ‫ההתנהגות של דני איננה שיקול‪ .‬ההתנהגות והיתרון שצבר איננה מעניינו של בית המשפט‪ .‬טבען של‬ ‫מערכות יחסים להתפתח‪ ,‬להשתנות‪ ,‬להתהפך והציפייה שלה שיהיה להם ילד היא בגדר משאלת לב‬ ‫בלבד‪ ,‬שלא נלמדת ממנה חובה משפטית שמוטלת על דני או על כל גבר אחר‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬רותי זכתה בדיון הנוסף שכן דעת הרוב הייתה שהזכות היא חיובית‪ ,‬ובית המשפט‬ ‫פסק לטובתה‪ .‬בית המשפט שחרר לה את הביציות‪ .‬היא החלה הליך פונדקאות בארה"ב‪ ,‬אך‬ ‫הביציות כבר הזדקנו‪ ,‬ההריון לא נקלט והפונדקאות נכשלה‪.‬‬ ‫היא חזרה לארץ ואימצה ילדה בת ‪ 4‬מדרום אמריקה‪ .‬אחרי כמה שנים‪ ,‬המחלה חזרה ורותי נפטרה‪,‬‬ ‫כשיש לה ילדה מאומצת קטנה‪ .‬לאחר מכן היה דיון משפטי מה עושים עם הילדה‪ ,‬והחזירו אותה‬ ‫לארץ שממנה היא אומצה‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫שיעור ‪11‬‬ ‫תאריך‪15/1/2012 :‬‬ ‫משפט פלילי )חלק מהמשפט הציבורי( מסדיר את היחסים בין הנאשם לבין החברה )אע"פ שזה בין‬ ‫הנאשם לנפגע‪ ,‬זה עניינה של כלל החברה(‪.‬‬ ‫איך נפתח הליך פלילי? הליך פלילי בד"כ נפתח ע"י הגשת תלונה במשטרה‪ ,‬בין אם ע"י הקורבן עצמו‬ ‫או ע"י אזרח אחר‪ .‬המשטרה יכולה להחליט או על העברת התיק להגשת כתב אישום‪ ,‬או על סגירת‬ ‫התיק‪ .‬סגירת תיק יכולה להיות משלוש עילות‪:‬‬ ‫א‪ .‬העדר אשמה – זוהי העילה המועדפת על מי שהתלוננו נגדו‪ .‬המשטרה חוקרת את הנושא‪,‬‬ ‫ומגיעה למסקנה שבכלל לא נעברה עבירה פלילית‪ .‬לדוגמא‪ :‬הוגשה תלונה על גניבה‪ ,‬אך‬ ‫מהבעלים‪.‬‬ ‫הדבר‬ ‫את‬ ‫לקחת‬ ‫הרשאה‬ ‫קיבל‬ ‫אלא‬ ‫גנב‪,‬‬ ‫לא‬ ‫הוא‬ ‫במקרים רבים‪ ,‬תיקים נסגרים מהעדר אשמה בגלל תלונות סרק‪.‬‬ ‫ב‪ .‬העדר ראיות – בהרבה מצבים די ברור שיש אשמה‪ ,‬או אפילו אם יש ספק אם יש אשמה‪,‬‬ ‫ובכל זאת התיק נסגר משום שהמשטרה מגיעה למסקנה שאין מספיק ראיות בחומר‬ ‫החקירה‪ ,‬ולכן עדיף שהתיק לא יתנהל היות וזה יגרום לבזבוז משאבים וממילא הנאשם יצא‬ ‫זכאי‪ .‬כמובן שאם מגישים כתב אישום‪ ,‬אין הכרך לכך שהנאשם יורשע – אך ברור שאם אין‬ ‫מספיק ראיות‪ ,‬פשוט עדיף לסגור את התיק‪.‬‬ ‫ג‪ .‬העדר עניין לציבור – הכוונה היא שיש יסוד לאשמה‪ ,‬ויש ראיות להוכחת האשמה‪ ,‬אבל אין‬ ‫עניין ציבורי להעמיד אותו לדין‪ .‬לדוגמא‪ :‬ילד גנב מהארנק של אביו ‪ 5‬ש"ח‪ .‬מבחינה משפטית‬ ‫זוהי גניבה‪ ,‬אך ברור שאין עניין לציבור להעמיד אותו לדין היות וזהו עניין חינוכי בין האב‬ ‫לבנו‪.‬‬ ‫במקרה של חיים רמון‪ ,‬נדחתה טענתו להעדר עניין לציבור‪ ,‬בית המשפט קבע שההיפך הוא‬ ‫הנכון‪ ,‬והוגש כתב אישום‪ .‬דווקא בגלל מעמדו של חיים רמון כשר בממשלה ישנו עניין רב‬ ‫לציבור שהוא ייתן את הדין על מה שהוא עשה ושהמקרה לא ייגנז‪.‬‬ ‫אם התיק לא נסגר‪ ,‬מוגש כתב אישום‪ ,‬ולנאשם ניתנת הזכות לעיין בכל חומר החקירה שהצטבר‬ ‫בתיק כנגדו‪ .‬אם יש חומר שלא הוצג מראש בפני הנאשם‪ ,‬אסור להציג אותו בפני בית המשפט אלא‬ ‫אם כן מקבלים אישור מיוחד מבית המשפט לדחות את הדיון עד שהנאשם יקבל את זכות העיון‪.‬‬ ‫החריג לזכות העיון זה חומר חקירה שחל לגביו חסיון משפטי עפ"י חוק‪ .‬כלומר‪ ,‬זו ראיה חסויה‬ ‫מסיבות מיוחדות כגון‪ :‬בטחון המדינה‪ ,‬פרטיות רפואית‪ ,‬הגנת סודיות וכו'‪ .‬אלו מקרים שיש בהם חסיון‬ ‫עפ"י חוק‪.‬‬ ‫שלבי המשפט הפלילי‪:‬‬ ‫‪(I‬‬ ‫‪(II‬‬ ‫שלב ההקראה – הישיבה הראשונה שמתנהלת בתיק‪ .‬השופט מקריא לנאשם את כתב‬ ‫האישום‪ ,‬ועליו להשתכנע שהנאשם הבין מהם סעיפי האישום נגדו‪ .‬ואז יש לנאשם שלוש‬ ‫אפשרויות‪:‬‬ ‫‪ .a‬הוא יכול להודות בכל כתב האישום – במקרה זה‪ ,‬השופט מיד מרשיע אותו עפ"י‬ ‫הודאתו‪ ,‬מדלגים על שלב ההוכחות של המשפט‪ ,‬ועוברים ישר לשלב השלישי –‬ ‫שלב פסק הדין‪.‬‬ ‫‪ .b‬הוא יכול לכפור בכל סעיפי כתב האישום – במקרה זה‪ ,‬עוברים לשלב ההוכחות בו‬ ‫התביעה צריכה להוכיח את כל הסעיפים שבהם הוא לא הודה‪.‬‬ ‫‪ .c‬הוא יכול לכפור חלקית בסעיפי האישום – זהה למקרה בו הוא כפר בכלל סעיפי‬ ‫האישום‪.‬‬ ‫שלב ההוכחות – שלב זה מתחלק לשניים‪:‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪(III‬‬ ‫‪ .a‬פרשת תביעה – בפרשת התביעה מוכיחה התביעה את האישומים שהנאשם כפר‬ ‫בהם‪ .‬היא מציגה ראיות ועדים‪ ,‬ובלבד שכל החומר שהיא מציגה הוצג מראש בפני‬ ‫הנאשם‪ .‬בשלב הזה התביעה מתמקדת רק בהוכחת העובדות‪ .‬אסור לה לדון בשלב‬ ‫זה באישיות של הנאשם‪ ,‬באופי שלו‪ ,‬ובהרשאות קודמות שלו‪ .‬באלו דנים רק בשלב‬ ‫הטיעונים לעונש‪.‬‬ ‫‪ .b‬פרשת הגנה – מתחילה כשהתביעה מודיעה שהיא סיימה להציג את ראיותיה‪.‬‬ ‫הנאשם לא חייב לנהל פרשת הגנה‪ .‬בשלב הזה‪ ,‬הנאשם יכול לבוא ולטעון "אני לא‬ ‫מקיים פרשת הגנה‪ ,‬משום שלפי דעתי‪ ,‬הראיות שהציגה התביעה לא מבססות‬ ‫אשמה"‪ .‬במצב כזה‪ ,‬הנאשם מבקש מבית המשפט לשפוט אותו אך ורק על סמך‬ ‫הראיות שהוגשו עד כה ע"י התביעה‪ .‬הסנגור ימליץ את זה לנאשם במקרה ומה‬ ‫שהוצג ע"י התביעה‪ ,‬לדעתו‪ ,‬לא יכול להיות בסיס להרשעה‪ .‬ולכן הוא לוקח הימור‬ ‫ולא טוען פרשת הגנה‪ .‬פרשת ההגנה עשויה לעתים לפעול לרעתו‪ ,‬במקרה והם‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫חסרות‬ ‫ראיות‬ ‫ישלימו‬ ‫אם הנאשם מחליט כן לנהל פרשת הגנה‪ ,‬הנאשם בשלב הזה מביא את העדים‬ ‫והראיות שלו; בהבדל אחד – הוא לא חייב להציג את החומר שלו לעיון התביעה‬ ‫מראש‪ .‬לנאשם מותר להפתיע את התביעה‪.‬‬ ‫שלב פסק הדין – שלב זה גם כן מתחלק לשניים‪.‬‬ ‫‪ .a‬הכרעת הדין – בהכרעת הדין‪ ,‬מודיע בית המשפט אם הנאשם יצא אשם או זכאי‪,‬‬ ‫והשופט מקריא את הנימוקים באולם‪ .‬אולם ע"מ למנוע עינוי דין לנאשם‪ ,‬הוא חייב‬ ‫כבר בפתח דבריו להגיד אם הוא אשם או זכאי‪ .‬אם הוא זכאי‪ ,‬בזה תם המשפט‪ .‬אם‬ ‫הוא אשם‪ ,‬עוברים לשלב גזר הדין‪ .‬כדי להרשיע נאשם‪ ,‬בית המשפט צריך‬ ‫להשתכנע שהוא אשם ברמת שכנוע של "מעבר לספק סביר"‪ .‬ז"א – בית המשפט‬ ‫צריך להראות שעפ"י חומר הראיות‪ ,‬הוא משתכנע ב‪ 99%‬לפחות שהנאשם אשם‪.‬‬ ‫זה בשונה ממשפט אזרחי‪ ,‬בו כששופט פוסק לטובת צד מסויים‪ ,‬עליו להשתכנע‬ ‫שהוא מאמין לו ברמה של "מאזן הסתברויות"‪ ,‬ז"א שיש צורך שבית המשפט‬ ‫ישתכנע ב‪ 51%‬לפחות שהצד לטובתו פסק צודק‪ .‬לעתים השופט מזכה מחלק‬ ‫מהאישומים‪ ,‬ומרשיע בחלקם‪.‬‬ ‫‪ .b‬גזר הדין – בשלב זה מתקיים הליך של טיעונים לעונש‪ .‬בהתחלה‪ ,‬התביעה מביאה‬ ‫עדים והוכחות לכך שיש להחמיר בעונש‪ .‬בנקודה הזו מותר לתביעה להביא ראיות‬ ‫על האופי של הנאשם ועל הרשאות קודמות שלו‪ ,‬על הסבל שנגרם לקורבן וכו'‪,‬‬ ‫כחלק מהטיעון להחמרה בעונש‪ .‬אחרי טענות התביעה‪ ,‬תגענה טענות ההגנה‬ ‫שיגידו מדוע יש להקל בעונשו‪) .‬אופי טוב‪ ,‬שירת בצה"ל‪ ,‬מתנדב בעמותות וכו'(‪.‬‬ ‫לאחר שהשופט שמע את טענות התביעה וההגנה‪ ,‬מגיע השלב הקשה ביותר‬ ‫מבחינת השופט – בו השופט גוזר את דינו של הנאשם‪.‬‬ ‫סוגי העונשים‪:‬‬ ‫‪ .i‬מאסר‬ ‫‪ .ii‬קנס‬ ‫‪ .iii‬מאסר על תנאי‬ ‫‪ .iv‬עבודות שירות‬ ‫‪ .v‬פיצוי סמלי לקורבן‪ ,‬כאשר הקורבן במקביל יכול להגיש תביעה אזרחית‬ ‫כנגד הנאשם על הנזק שנגרם לו כתוצאה מהעבירה‪.‬‬ ‫עסקאות טיעון‬ ‫בכל שלב משלבי המשפט יכולים התביעה וההגנה להגיע לעסקת טיעון‪ .‬ישנם שני סוגים של עסקאות‬ ‫טיעון‪:‬‬ ‫‪33‬‬ ‫א‪ .‬עסקת טיעון לגבי אישומים – הצדדים יכולים להסכים בינהם שהנאשם יודה בחלק‬ ‫מהעבירות שמיוחסות לו‪ ,‬ובתמורה לכך עבירות אחרות תמחקנה מכתב האישום‪ .‬הצדדים‬ ‫מגיעים להחלטה על עסקת טיעון לפי האינטרסים שלהם‪ .‬מתי התביעה תרצה להגיע לעסקת‬ ‫טיעון? אם תראה שהיא לא מצליחה לבסס את כלל האישומים‪ ,‬ולכן עדיף לה שהנאשם יודה‬ ‫בחלקם ושלא תבזבז זמן שיפוטי יקר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עסקת טיעון לגבי עונש – הצדדים מסכמים בינהם איזה עונש ייגזר על הנאשם לאחר שהוא‬ ‫יודה‪.‬‬ ‫בית המשפט חייב לקבל עסקת טיעון לגבי אישומים‪ ,‬אך אינו חייב לקבל עסקה לגבי העונש‪ .‬ולכן‬ ‫הנאשם לוקח סיכון כשהוא מסכים לעסקת טיעון לגבי העונש‪ ,‬משום שבמהלך עסקת הטיעון הוא‬ ‫מודה ומורשע על סמך הודאתו‪ ,‬אבל לא בטוח שבית המשפט יקבל את העסקה לגבי העונש‪.‬‬ ‫העבירות הפליליות‬ ‫לעבירה הפלילית ישנם שני מרכיבים‪:‬‬ ‫א‪ .‬מרכיב עובדתי – כולל את עצם המעשה הפלילי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬יסוד נפשי – היחס שהנאשם מפגין כלפי המעשה‪ ,‬והוא מכונה – הכוונה הפלילית‪ .‬זהו היחס‬ ‫שהוא מגלה כלפי התוצאה‪.‬‬ ‫המעשה הפלילי צריך להתבצע יחד עם כוונה פלילית‪ .‬ז"א שהיסוד הנפשי צריך להתקיים יחד עם‬ ‫יסוד עובדתי‪ .‬הוא צריך לפעול מתוך כוונה מסויימת‪ ,‬או מתוך יחס מסויים לתוצאה‪.‬‬ ‫אדם שפועל מתוך רפלקס )לדוגמא‪ ,‬מסלק דבורה שעפה לו לכיוון הפרצוף( והוא פוגע תו"כ‬ ‫באדם אחר – לא בצע תקיפה‪ .‬היסוד העובדתי אומנם התקיים‪ ,‬אבל היסוד הנפשי לא‪ .‬כדי‬ ‫להרשיע יש להוכיח גם את היסוד העובדתי וגם את הנפשי‪.‬‬ ‫ישנם שלושה סוגי מחשבה פלילית‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫שיעור ‪12‬‬ ‫תאריך‪22.01.2012 :‬‬ ‫ישנם שלושה סוגים של מחשבה פלילית )היסוד הנפשי(‪:‬‬ ‫א‪ .‬כוונה – הדרגה החמורה ביותר‪ .‬הנאשם פועל מתוך כוונה לגרימת התוצאה שנגרמה‪ .‬הוא‬ ‫רוצה ומתכוון שהתוצאה תגרם‪ .‬לדוגמא‪ ,‬עבירת "גרימת חבלה חמורה" כדי להוכיח אותה‪,‬‬ ‫יש להוכיח שהנאשם תקף את הקורבן לא סתם ע"מ להפחידו או לאיים עליו‪ ,‬אלא למטרת‬ ‫גרימת החבלה החמורה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬פזיזות – הדרגה השניה בחומרתה‪ .‬הנאשם לא ממש מתכוון לגרום את התוצאה‪ ,‬אבל לא‬ ‫אכפת לו אם היא תגרם או לאו‪ .‬פזיזות מתחלקת לשני סוגים‪:‬‬ ‫‪ .a‬אדישות – הנאשם‪ ,‬אין לו כוונה לגרום את התוצאה – אבל הוא אדיש לשאלה‪ ,‬אם‬ ‫היא תגרם או לאו‪ .‬למשל‪ :‬הנאשם הוא אדם חמום מח שמתנפל על הקורבן‪ ,‬מאיים‬ ‫עליו וכו'‪ .‬מטרתו להפחיד את הקורבן ולאיים עליו‪ ,‬ולהרתיע אותו‪ .‬אך הוא אדיש‬ ‫לכך שהמכות שהוא מכה אותו תגרומנה לו לתוצאה של חבלה חמורה‪.‬‬ ‫‪ .b‬קלות דעת – אדם שלוקח סיכון מחושב ביחס לתוצאה‪ .‬הוא פועל מתוך תקווה‬ ‫שהתוצאה לא תתקיים‪ ,‬אבל הוא מודע לסכנת ההתרחשות שלה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אדם‬ ‫מבצע שוד בנק‪ .‬הוא לא מתכוון להרוג אף אחד‪ ,‬מטרתו – לקחת את הכסף‬ ‫ולהסתלק‪ .‬הוא יורה באוויר בכדי להרתיע‪ .‬כשהוא יורה‪ ,‬הוא יודע שליריה יכולות‬ ‫להיות תוצאות קטלניות‪ ,‬ולכן כשהוא יורה הוא לוקח סיכון מחושב שהיריה תפגע‬ ‫במישהו‪ .‬הוא אומר לעצמו בראש "אני יודע שזה לא יקרה‪ ,‬אבל אני לוקח בחשבון‬ ‫שזה עשוי לקרות"‪.‬‬ ‫ג‪ .‬רשלנות – הדרגה השלישית בחומרתה‪ .‬ברשלות‪ ,‬הנאשם לא היה מודע לנסיבות‪/‬עובדות‬ ‫מסויימות‪ ,‬שניתן היה לצפות ממנו כן להיות מודע להן‪ .‬אדם סביר היה מודע לנסיבות האלו‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬אדם מסיע ילד‪ .‬מוריד אותו בפתח ביתו‪ .‬הילד צריך לחצות את הכביש ע"מ להגיע‬ ‫הבייתה‪ .‬ברגע שהילד ירד מהאוטו‪ ,‬הנהג קיבל טלפון שאמא שלו מאושפזת ועליו להגיע‬ ‫דחוף לבית החולים‪ .‬הוא לוחץ על הגז‪ ,‬ודורס את הילד‪ .‬הייתה כאן רשלנות‪ ,‬שכן הוא לא‬ ‫היה מודע לעובדה שכרגע הילד חוצה את הכביש מול הגלגלים שלו‪ ,‬אבל היינו מצפים מאדם‬ ‫סביר שכן יהיה מודע לזה וייקח בחשבון כשהוא מוריד ילד וזה חוצה את הכביש‪ ...‬אך משהו‬ ‫הסיח את דעתו‪ ,‬וזו רשלנות‪.‬‬ ‫ככל שעולה דרגתה של המחשבה הפלילית‪ ,‬כן עולה חומרתה של העבירה‪ .‬נדגים זאת באמצעות‬ ‫עבירות ההמתה‪.‬‬ ‫עבירות ההמתה הן שונות זו מזה בדרגת המחשבה הפלילית‪ ,‬והן‪:‬‬ ‫א‪ .‬רצח – כוונה תחילה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הריגה – פזיזות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬גרימת מוות ברשלנות – רשלנות‪.‬‬ ‫שלושה מקרים בהם יסוד עובדתי דומה ‪ -‬בכולם יש אקדח‪ ,‬אדם שלחץ על ההדק וישנה גופה‪.‬‬ ‫הסיפורים דומים בעובדות‪ ,‬אך שונים במחשבה הפלילית‪:‬‬ ‫סיפור א' – אדם תכנן לרצוח מישהו‪ .‬הוא רכש אקדח‪ ,‬התאמן בשדה‪ ,‬עקב אחרי הקורבן‪ ,‬ערב לו‬ ‫בנקודה מסויימת‪ ,‬פגש אותו‪ ,‬שלף את האקדח וירה בו והאיש בר מינן‪.‬‬ ‫זוהי הדרגה הגבוהה ביותר של הכוונה הפלילית‪ ,‬אין לנו ספק שמטרתו הייתה מות הקורבן‪.‬‬ ‫סיפור ב' – אדם פגש אדם אחר במועדון‪ ,‬והאדם האחר עצבן אותו‪ .‬האדם הראשון במקרה נשא עליו‬ ‫אקדח‪ ,‬והיות והקורבן עצבן אותו‪ ,‬הוא שלף את האקדח‪ ,‬וירה בו במטרה לפצוע אותו‪ ,‬אך האיש מת‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫סיפור ג' – אדם יצא למטווח עם נשקו האישי‪ ,‬ובסוף המטווח לא פרק את הנשק כראוי‪ ,‬לא שם לב‬ ‫שנשאר כדור בקנה‪ ,‬הלך ברחוב לתומו‪ ,‬נגע בהדק ופלט כדור‪ .‬כתוצאה מזה‪ ,‬נהרג אדם‪ .‬טרגדיה‬ ‫שנבעה מרשלנות – לא הייתה כוונה‪ ,‬ולא היה אדיש לתוצאת המוות‪.‬‬ ‫להלן שלושה סיפורים‪ .‬בכולם העובדות דומות‪ ,‬אך המחשבה הפלילית שונה ולכן העבירה הפלילית‬ ‫שבה הם מואשמים היא שונה‪ ,‬וגם העונש יהיה בהתאם‪.‬‬ ‫פרשת חיים רמון‬ ‫חיים רמון הועמד לדין על עשיית מעשה מגונה בכפייה לשם גירוי מיני‪.‬‬ ‫חיילת לקראת שחרור שהתנהגה בפרובוקטיביות‪ ,‬פלירטטה עם חיים רמון וביקשה להצטלם איתו‪.‬‬ ‫חיים רמון הציע לה שיצטלמו בחדר צדדי‪ .‬לאחר שהצלם יצא מהחדר‪ ,‬חיים רמון נישק אותה כנגד‬ ‫רצונה‪ ,‬והחדיר את לשונות לתוך פיה‪.‬‬ ‫לאחר שהיא יצאה מהחדר‪ ,‬החברים שלה ראו שהיא הייתה בשוק‪ ,‬וחוותה חוויה מאוד לא נעימה‪.‬‬ ‫ראשית – יש להוכיח את העובדות‪ ,‬באמצעות התרשמות של בית המשפט מהעדויות שלו לעומת‬ ‫העדויות שלה‪.‬‬ ‫מה גרם לבית המשפט להעדיף את גרסתה? ראשית‪ ,‬היו סתירות בעדויות שלו‪ .‬במשטרה אמר דבר‬ ‫אחד‪ ,‬ובבית המשפט אמר דבר אחר‪ .‬כשהעדויות הוצלבו – נמצאו סתירות‪.‬‬ ‫לגביה‪ ,‬מה שחיזק את האמינות‪ ,‬הייתה העובדה שהיא סיפרה דברים שלכאורה היו עשויים לשחק‬ ‫לרעתה‪ .‬היא לא ניסתה להסתיר את ההתנהגות הלא מכובדת שלה‪ .‬ועם זאת‪ ,‬טענה כי הנשיקה‬ ‫הייתה בניגוד לרצונה‪.‬‬ ‫בית המשפט מתרשם ממכלול הנסיבות‪ ,‬והוא מסתכל על ההתנהגות שלה לפני ואחרי‪ ,‬והתרשם כי‬ ‫סה"כ מדובר בבחורה קלת דעת‪ ,‬תמימה‪ ,‬קצת טפשה‪ ,‬והוא שר בממשלה‪ ,‬בן ‪ ,57‬שהחליט לנצל את‬ ‫הנסיבות ולהפיק מהן משהו‪ .‬ולכן המעשה הזה חמור‪ .‬לכן לא כל פלירטוט בפאב יסתיים באישום‬ ‫פלילי‪ ,‬אך במקרה זה – בעקבות מכלול הנסיבות‪ ,‬זה כן‪.‬‬ ‫חיים רמון ניסה לטעון טענת הגנה – במשפט פלילי נאשם יכול לטעון טענות שונות שמהוות טענות‬ ‫הגנה‪ .‬אם טענת ההגנה מתקבלת‪ ,‬משמעות הדבר היא שלא התבצעה עבירה‪ .‬כלומר‪ ,‬טענת הגנה‬ ‫מבססת איזושהי הצדקה לביצוע המעשה שהופכת אותו ממעשה פלילי למעשה שאיננו פלילי‪.‬‬ ‫דוגמא קלאסית לטענת הגנה – הגנה עצמית‪ .‬אדם אומר כי הוא פעל מתוך הגנה עצמית‪ ,‬ומאחר‬ ‫והגנתי על עצמי – המעשה שעשיתי איננו פלילי‪ .‬דוגמא נוספת – אי שפיות‪ .‬הנאשם אומר‪ ,‬פעלתי‬ ‫מתוך חוסר שפיות‪ .‬המחלה השתלטה עלי ולכן המעשה שעשיתי היה מתוך מחלה‪ .‬ברגע שהתקבלה‬ ‫טענת אי שפיות‪ ,‬המעשה אינו פלילי עוד‪.‬‬ ‫חיים רמון ניסה לטעון טענת הגנה שנקראת "טעות במצב דברים"‪ .‬בטענה זו‪ ,‬טוען הנאשם‪ :‬טעיתי‬ ‫בהבנת המצב העובדתי‪ ,‬דימיתי לנגד עיני מציאות מדומה‪ ,‬ואני מבקש שתשפטו אותי כאילו המציאות‬ ‫המדומה הייתה המציאות האמיתית‪.‬‬ ‫חיים רמון טען שהוא חשב שהיא רוצה‪ .‬בית המשפט אמר שלא יעלה על הדעת שקצינה בת ‪ 21‬לפני‬ ‫שחרור מצה"ל בדרך לטיול שהיא תמימה וחסרת טאקט – תרצה בכנות להתנשק בצורה מינית עם‬ ‫גבר בן ‪ 57‬בנסיבות שבהן זה קרה‪ .‬הוא צריך היה לברר איתה מה רצונותיה‪ ,‬בצורה קצת יותר‬ ‫יסודית‪ .‬הוא אפילו לא ניסה לשאול אותה אם היא מעוניינת שינשק אותה‪ .‬לכן‪ ,‬טענת ההגנה שלו לא‬ ‫התקבלה והוא נשפט עפ"י מצב הדברים האמיתי ולא עפ"י המציאות המדומה‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬משפט פלילי למעשה תוחם את הגבולות שבין משפט ומוסר‪ .‬הוא קובע מתי התנהגות‬ ‫מסויימת חוצה את גבולות המוסר – והופכת להיות אסורה עפ"י חוק‪ .‬כל חברה מגדירה עבירות‬ ‫פליליות לפי הערכים שלה‪ ,‬למשל באיראן ניאוף של אישה נחשבת לעבירה פלילית‪ ,‬ואילו במדינות‬ ‫מערביות זהו דבר שהוא בגדר המוסר‪.‬‬ ‫במדינה טוטאליטרית לדבר נגד המנהיג זו עבירה פלילית‪ .‬במדינה דמוקרטית זה דבר מותר‪ .‬היחס‬ ‫לעבירות פליליות משתנה עם הזמן‪ ,‬בהתאם להשתנות הערכים של החברה‪ .‬למשל בעבר נסיון‬ ‫התאבדות והומוסקסואליות נחשבו לעבירות פליליות‪ ,‬והיום השתנו הערכים ומבינים שנסיון התאבדות‬ ‫זו בעיה נפשית שמצריכה טיפול ולא כלא‪ ,‬והומוסקסואליות זהו עניין פרטי‪ ,‬העדפה אישית‪.‬‬ ‫חיים רמון הואשם בעבירה שנקראת מעשה מגונה‪ .‬מה נחשב למגונה – משתנה מחברה לחברה‪ .‬זה‬ ‫תלוי בהשקפת העולם החברתית‪ .‬בית המשפט קבע שמעשה שיש בו אלמנט של מיניות גלויה שלא‬ ‫בהסכמה נחשב עפ"י אמות המידה החברתיות ללא הגון‪ ,‬לא מוסרי ולא צנוע‪ .‬בזה בית המשפט‬ ‫מסביר מה זה מגונה‪.‬‬ ‫משפט חוקתי‬ ‫במדינת ישראל אין חוקה‪ ,‬ובכל זאת יש משפט חוקתי‪.‬‬ ‫חוקה – צירוף של עקרונות היסוד שעליהם מושתת משפט המדינה‪ .‬חוקה קובעת את גבולות סמכות‬ ‫המדינה‪ ,‬את היקף ההגנה על זכויות היסוד של הפרט‪ ,‬את המטרות שהשלטון רשאי לשאוף אליהם‬ ‫ואת האמצעים שהשלטון רשאי לנקוט בהם כדי לקדם את מטרותיו‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬החוקה קובעת את אופי המדינה‪ ,‬ואת ה"אני מאמין" של החברה‪ .‬היא מהווה את הבסיס‬ ‫לעקרונות המשפט‪ ,‬והנורמות שהיא קובעת – יש להן עליונות על פני נורמות חוקיות אחרות‪ ,‬ולכן‬ ‫הוראות חוק אינן יכולות לסתור הוראות של חוקה‪.‬‬ ‫החוקה מרסנת את כוחו של השלטון‪ ,‬והיא קובעת את סמכותו של בית המשפט לבטל חוקים‬ ‫שסותרים את החוקה‪.‬‬ ‫למשל – כבוד האדם הוא אחד מעקרונות היסוד החוקתיים‪ .‬לכן חוק לא יכול להתיר פגיעה בכבוד‬ ‫האדם‪ .‬רשויות השלטון – אסור להן לפגוע בכבוד האדם‪ .‬כל זה מעוגן בחוקה‪.‬‬ ‫הסמכות לתת תוקף לחוקה נקראת סמכות מכוננת‪ .‬חוק מחוקקים‪ ,‬חוקה מכוננים‪ .‬בישראל מגילת‬ ‫העצמאות קבעה שצריך לכונן חוקה‪ ,‬ולשם כך נבחרה אסיפה מכוננת‪ .‬לפני שהספיקה להשלים את‬ ‫מלאכת כינון החוקה‪ ,‬היא התפזרה והפכה להיות הכנסת הראשונה‪ .‬לכן עד היום לכנסת יש שתי‬ ‫סמכויות‪:‬‬ ‫א‪ .‬סמכות מחוקקת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬סמכות מכוננת‪.‬‬ ‫עד היום הכנסת לא כוננה חוקה‪ ,‬אבל כן חוקקה חוקי יסוד‪ .‬חוקי היסוד הללו מהווים את המשפט‬ ‫החוקתי של ישראל‪.‬‬ ‫עד היום נחקקו ‪ 11‬חוקי יסוד ע"י הכנסת שרובם עוסקים במוסדות המדינה‪ .‬חוק יסוד הכנסת‪ ,‬חוק‬ ‫יסוד הממשלה‪ ,‬חוק יסוד נשיא המדינה‪ ,‬חוק יסוד הצבא‪ ,‬חוק יסוד ירושלים בירת ישראל‪ ,‬חוק יסוד‬ ‫משק המדינה‪ ,‬חוק יסוד מקרקעי ישראל‪ ,‬חוק יסוד השפיטה‪ ,‬חוק יסוד מבקר המדינה‪ .‬בשנת ‪1992‬‬ ‫שני חוקי יסוד נוספים חוקקו – חוק יסוד חופש העיסוק‪ ,‬וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫רוב החוקים עוסקים במוסדות המדינה‪ ,‬ושני החוקים האחרונים עוסקים בזכויות הפרט‪ .‬לכן‪ ,‬החקיקה‬ ‫של ‪ 1992‬מכונה "מהפיכה חוקתית"‪ ,‬משום שהיא עיצבה את זכויות הפרט במדינה‪ .‬יש להבין כי‬ ‫חוקים אלו אינם מהווים חוקה‪ ,‬אבל הם יוצרים עקרונות חוקתיים‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה האם זו באמת מהפיכה? והתשובה היא – לא‪ .‬בג"צ הכיר בעקרונות חוקתיים עוד‬ ‫מקום המדינה‪ ,‬הרבה לפני ‪.1992‬‬ ‫‪38‬‬ ‫שיעור ‪13‬‬ ‫תאריך‪29.1.2012 :‬‬ ‫העקרונות החוקתיים של חוקי היסוד משנת ‪ 1992‬קיבלו עיגון בחקיקה‪ ,‬אך הוכרו עוד קודם לכן ע"י‬ ‫הפסיקה של בג"צ ולמעשה מאז ומתמיד בג"צ ראה עצמו כמוסמך לפרש את חוקי המדינה לאור‬ ‫עקרונות היסוד הללו‪.‬‬ ‫לפני שנת ‪ ,1992‬מראשית המדינה מה שהנחה את בג"צ אלו העקרונות הבסיסיים שנקבעו במגילת‬ ‫העצמאות שמתווים את האופי של המדינה‪/‬את המהות של המדינה כמדינה יהודית‪ ,‬ודמוקרטית‪,‬‬ ‫שוחרת חופש‪.‬‬ ‫עקרונות דמוקרטיים בסיסיים שהוכרו ע"י מגילת העצמאות הפכו להיות הבסיס לפרשנות חוקי‬ ‫המדינה‪ ,‬עפ"י פסיקת בג"צ‪ .‬קרי – אם ישנו סעיף חוק מסויים שניתן לפרשו בשני כיווים‪ ,‬האחד עולה‬ ‫בקנה אחד עם עקרונות דמוקרטיים בעוד השני סותר עקרונות דמוקרטיים – בג"צ יעדיף את הראשון‪.‬‬ ‫זהו פירוש עפ"י עקרונות דמוקרטיים‪.‬‬ ‫הפעם הראשונה שעקרון זה נקבע ע"י בג"צ היה בפסק דין ב‪ 1953‬שנקרא "פסק דין קול העם"‪.‬‬ ‫בפסק דין זה‪ ,‬מדובר בצו סגירה זמני שניתן לשני עיתונים מכח סמכות שנתונה לשר עפ"י פקודת‬ ‫העיתונות המנדטורית )תזכורת‪ :‬פקודה – חוק מתקופת המנדט(‪ .‬בפקודה זו היה סעיף שמסמיך את‬ ‫השר לפקח על העיתונות ולהוציא צו סגירה לעיתון מטעמים של דאגה לשלום הציבור‪ .‬בשני העיתונים‬ ‫האלו "העזו" לפרסם מאמרי ביקורת על מדיניותו של דוד בן‪-‬גוריון‪.‬‬ ‫הסיפור‪ :‬בן‪-‬גוריון בחר בברית עם ברית המועצות במקום ברית עם המערב‪ ,‬ועל כך זכה לביקורת‬ ‫בעיתונות‪ .‬לכן‪ ,‬בן‪-‬גוריון ביקש מהשר להורות על סגירת העיתונים המדוברים מכח סמכותו בפקודת‬ ‫העיתונות‪.‬‬ ‫העיתונים "קול העם" ו"אל אחתיאד" עתרו לבג"צ וטענו שצו הסגירה הזה פוגע בחופש הביטוי‪ ,‬שזוהי‬ ‫זכות יסוד דמוקרטית‪ .‬הממשלה טענה שיש לה סמכות זו‪ ,‬בטענה שהביקורת הזו פוגעת בשלום‬ ‫הציבור‪.‬‬ ‫בג"צ טענו כי יש סעיף חוף שיש לפרשו‪ .‬בג"צ טען כי יש לפרשו באופן שתומך בעקרונות הדמוקרטיים‬ ‫הבסיסיים )שאחד מהם הוא חופש הביטוי(‪ .‬אומר בג"צ – חופש הביטוי זו זכות עילאית‪ .‬פגיעה‬ ‫בחופש הביטוי היא פגיעה כפולה‪ .‬ראשית‪ ,‬פוגעים באותו אדם שסתמו לו את הפה; אך הנפגע השני‬ ‫הוא הציבור‪/‬המדינה‪/‬החברה‪ ,‬משום שסתימת פיות מונעת חשיפת אמיתות‪ .‬ע"י ביקורת וע"י הבעת‬ ‫דעה – הציבור נחשף לאמת‪ .‬במקרה שלנו‪ ,‬פגיעה בבטחון המדינה ובבטחון הציבור גוברים על חופש‬ ‫הביטוי‪ ,‬בתנאי שיש סכנה ברורה ומיידית שללא פגיעה בחופש הביטוי ייפגע שלום הציבור‪.‬‬ ‫במקרה של "קול העם"‪ ,‬לא הוכח שיש סכנה ברורה ומיידית לפגיעה בשלום הציבור‪ ,‬וסגירת‬ ‫העיתונים הייתה אם כך פגיעה פסולה בחופש הביטוי‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת לפסק דין מלפני ‪ 1992‬זהו פסק הדין של "קטלן"‪ .‬מדובר בעתירה שהגיש עציר בבית‬ ‫המעצר ברמלה לבג"צ כנגד המדיניות בבית המעצר‪ .‬המדיניות הייתה המלחמה בנגע הסמים‪ .‬הייתה‬ ‫מכה של הברחת סמים לבית המעצר‪ ,‬ולכן הוחלט על מדיניות שכל עציר שחוזר מחופשה‪ ,‬עושים לו‬ ‫חוקן‪ .‬אותו קטלן הגיש עתירה כנגד המדיניות הזו‪ ,‬הוא סרב שיבצעו בו חוקן בלא הסכמתו‪.‬‬ ‫בית המעצר ברמלה טען שיש לו סמכות עפ"י החוק לערוך "חיפוש בגופו" של אדם‪ .‬השאלה היא‪ :‬איך‬ ‫מפרשים חיפוש על גופו? האם העובדה שהחוק אומר שמותר לחפש בגופו של עציר מאפשרת חדירה‬ ‫לתוך גופו? חייבים לפרש את החוק בצורה שאיננה סותרת את עקרונות הדמוקרטיה‪ .‬מהו העקרון‬ ‫הדמוקרטי שנפגע במקרה דנן? פגיעה בכבוד האדם‪ ,‬בשלמות גופו‪ ,‬בפרטיותו וכו'‪..‬‬ ‫‪39‬‬ ‫בית המעצר טען שהוא מבצע את החוקן למטרה חשובה של הגנה על שלום הציבור )מלחמה בסמים‪,‬‬ ‫הסדר הכללי בבתי המעצר ושלום העצירים הן מהחשש שזה יתפוצץ להם בגוף‪ ,‬והן ע"מ להגן על‬ ‫העצירים מחשיפה לסמים והאלימות שזה מוביל‪ .(...‬טען בית המעצר‪ ,‬כי מדיניות זו מצדיקה את‬ ‫הפגיעה בכבוד האדם של העציר‪.‬‬ ‫בית המשפט פסק שבדירוג בין הערכים‪ ,‬הערך של כבוד האדם גובר‪ .‬הוא אמר שלכל אדם ישנה‬ ‫הזכות לשמירה על כבודו כאדם ועל חירותו‪ ,‬והזכות הזאת נתונה גם למי שנתון במעצר‪ .‬אומנם‬ ‫העובדה שהוא נתון במעצר פוגעת בחירות שלו – אבל היא מתחייבת מן הנסיבות‪ .‬אבל אי אפשר‬ ‫לפגוע בחירות שלו יתר על המידה‪ ,‬וחדירה לגופו של אדם בניגוד להסכמתו זו פגיעה אסורה בכבודו‬ ‫אף במחיר הפגיעה באינטרסים החשובים שבית המעצר ביקש לממש‪.‬‬ ‫מכאן אנחנו רואים כי לאחר חקיקת חוק יסוד חופש האדם וחירותו הוא לא היווה מהפיכה היות וקדמו‬ ‫לו פסקי דין‪ ,‬אלא הוא עיגן את המצב הקיים בכך שהוא נותן תוקף חוקתי לפסיקה של בית המשפט‪.‬‬ ‫והיום החוק קובע שבג"צ רשאי לפסול חוקים אם הם נוגדים את עקרונות חוקי היסוד של שנת ‪1992‬‬ ‫)כבוד האדם וחופש העיסוק(‪ .‬כלומר‪ ,‬אם נחקק חוק שסותר את החוקים האלו‪ ,‬בית המשפט יבטל‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫הסעיף שקובע זאת בחוק היסוד זהו סעיף ‪ 8‬לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו – חוק יכול לפגוע בזכויות‬ ‫יסוד רק אם הוא הולם את ערכיה של מדינת ישראל‪ ,‬אם הוא נועד לתכלית ראויה‪ ,‬ואם הפגיעה‬ ‫בזכויות היסוד היא במידה שאינה עולה על הנדרש‪ .‬ז"א‪ ,‬חוק שלא עונה על ‪ 3‬הקריטריונים האלו –‬ ‫יבוטל‪.‬‬ ‫עקרון השוויון במשפט החוקתי‬ ‫עקרון השוויון הוא אחד מזכויות היסוד במדינה הדמוקרטית‪ .‬הרעיון הוא שלאנשים שווים מגיע לקבל‬ ‫יחס שווה‪ .‬גם לאנשים שונים מגיע לקבל יחס שווה אלא אם כן השונות בינהם רלוונטית לסיבה‬ ‫שבגללה מבחינים בינהם‪.‬‬ ‫אנשים יכולים להיות שונים בדת‪ ,‬במין‪ ,‬בגזע ובצע העור‪ .‬ולמרות השונות הזאת‪ ,‬מגיע להם לקבל‬ ‫יחס שווה‪ .‬אלא אם כן השונות רלוונטית לסיבת ההבחנה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אסור להפלות בין גברים ונשים‬ ‫בקבלה לעבודה‪ ,‬אבל אם מדובר במשרת דוגמן חליפות גברים – השונות של האישה רלוונטית‪ ,‬ולכן‬ ‫לא חייבת להתקבל לעבודה הזו‪.‬‬ ‫אם השונות איננה רלוונטית‪ ,‬זו הפליה פסולה להעדיף אחד על פני האחר‪.‬‬ ‫דוגמא להפליה פסולה זהו בית הספר החרדי בעמנואל בו הייתה הפרדה בין בנות מזרחיות לבנות‬ ‫אשכנזיות‪ .‬הייתה להן חצר נפרדת‪ ,‬כיתות נפרדות‪ ,‬מחיצה בין האשכנזיות למזרחיות‪ ,‬מורות אחרות‬ ‫וכו'‪ ..‬עמותת "נוער כהלכה" הגישה עתירה כנגד ההפרדה בבית הספר החרדי הזה‪ .‬הנהלת בית‬ ‫הספר טענה כי ההפרדה לא נעשית מסיבות של גזענות‪ ,‬אלא מסיבות של הקפדה דתית‪ .‬שהבנות‬ ‫האשכנזיות מקפידות יותר בצניעות‪ ,‬באורח חיים‪ ,‬בתפילות‪ ,‬בנוסח תפילה וכו'‪.‬‬ ‫בית הספר קבע תקנון מחמיר של צניעות‪ ,‬ודרש מהבנות ומהמשפחות הספרדיות שלהן לקבל על‬ ‫עצמן את נוסח התפילה האשכנזי ואת הפסיקה של הרב האשכנזי‪.‬‬ ‫הדבר הזה הגיע לדיון בבג"צ‪ ,‬ובג"צ קבע שיש זכות להורים לחנך את ילדיהם לפי השקפת עולמם‪ .‬זו‬ ‫זכות מוכרת במשפט הישראלי‪ .‬אבל‪ ,‬היא לא יכולה לבוא על חשבון הזכות לשוויון‪ .‬לכן‪ ,‬שאל בג"צ‬ ‫האם הייתה כאן הפליה?‬ ‫‪40‬‬ ‫איך בודקים זאת? בודקים האם הסיבה להבחנה בין הבנות נבעה מסיבות שרלוונטיות להבחנה‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ ,‬האם השונות בין הספרדיות והאשכנזיות רלוונטית לסיבה שבגללה הבחינו בינהן‪.‬‬ ‫בית הספר טען שכן‪ ,‬ההבחנה לא נעשית בגלל הגזע אלא בגלל ההקפדה הדתית‪ .‬בג"צ דחה את‬ ‫הטענה‪ ,‬וטען שזו הסוואה לגזענות‪ .‬המטרה האמיתית היא הפרדה גזעית ולא הפרדה על רקע של‬ ‫הקפדה דתית‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫נספח א' – מושגי יסוד )גליה הילדסהיימר(‬ ‫רשימת המושגים שלהלן מהווה רשימה בסיסית של מושגי יסוד במשפט שנלמדו בחלקו הראשון של‬ ‫הקורס במבוא למשפטים‪ .‬רשימה זו תשמש את הסטודנטים לצורכי חזרה על החומר הנלמד‪.‬‬ ‫הרשימה מהווה רשימת בקרה בלבד‪ ,‬ובשום אופן אינה מהווה תחליף לרשימות מן ההרצאות שניתנו‬ ‫בשיעורים‪.‬‬ ‫מהו משפט? המשפט מהווה הליך פורמאלי‪-‬מדינתי שמסדיר תופעות חברתיות בתחומים שונים‪.‬‬ ‫"שלטון החוק"‪ :‬המשפט חל באופן שוויוני על כל אזרחי המדינה ותושביה‪.‬‬ ‫"אי תלות" בשפיטה‪ :‬סעיף ‪ 2‬לחוק יסוד‪ :‬השפיטה‪ " :‬בעניני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות‬ ‫שפיטה‪ ,‬זולת מרותו של הדין"‪.‬‬ ‫"חזקת ידיעת הדין"‪ :‬הנחה בלתי ניתנת לסתירה לפיה החוק ידוע לכל אלה האמורים לציית לו‪ ,‬ואי‬ ‫ידיעתו אינה פותרת מחובת הציות‪.‬‬ ‫משפט פרטי‪ :‬משפט המסדיר את מכלול היחסים שבין אדם לחברו וכולל בין השאר תחומי משפט כמו‬ ‫דיני חוזים‪ ,‬נזיקין‪ ,‬קניין‪ ,‬עבודה ועוד‪.‬‬ ‫משפט ציבורי‪ :‬מסדיר את מכלול היחסים שבין האדם לרשויות השלטון ולכלל החברה‪ ,‬וכולל תחומי‬ ‫משפט כמו משפט חוקתי‪ ,‬מנהלי‪ ,‬פלילי ועוד‪.‬‬ ‫משפט חוקתי‪ :‬מסדיר את העקרונות היסודיים אליהם כפוף המשפט כולו‪ ,‬אשר מעמדם גבוה משל כל‬ ‫דבר חקיקה‪.‬‬ ‫משפט פלילי‪ :‬דן לכאורה ביחסים בין פרטים‪ ,‬אולם למעשה המדינה מייצגת את קורבנות העבירות‬ ‫הפליליות באמצעות האישום המוגש כנגד הנאשם‪.‬‬ ‫משפט מנהלי‪ :‬מסדיר את אופן פעילותן והפעלת סמכויותיהן של רשויות השלטון‪ .‬הכללים המנחים‬ ‫במסגרתו‪ :‬עקרון החוקיות וכללי הצדק הטבעי‪.‬‬ ‫עקרון חוקיות המנהל‪ :‬לרשויות השלטון מותר לפעול רק במסגרת הסמכה מפורשת‪ ,‬והן חייבות‬ ‫לפעול במסגרת סמכותן החוקית‪.‬‬ ‫כללי צדק טבעי‪ :‬על רשויות מנהליות לפעול תוך שוויון‪ ,‬תוך הגינות ותוך מתן זכות תגובה למי כנגדו‬ ‫הופעלה הסמכות‪.‬‬ ‫כללים דיספוזיטיביים )=מרשים(‪ :‬ניתן להתנות עליהם או לשנותם בהסכמה בין הצדדים הנוגעים‬ ‫בדבר‪.‬‬ ‫כללים קוגנטיים )=מצווים(‪ :‬אין אפשרות להתנות עליהם או לשנותם והם נכפים על הצדדים הכפופים‬ ‫להם‪.‬‬ ‫זכויות ‪=) in rem‬כלליות‪-‬קנייניות(‪ :‬פועלות כלפי כולי עלמא )כל העולם(‪ ,‬כלומר כולם מצווים לכבדן‪,‬‬ ‫להכיר בהן ולא לפגוע בהן‪.‬‬ ‫זכויות ‪=) in personam‬אישיות(‪ :‬תקפות רק במערכת יחסים מסוימת‪.‬‬ ‫מושגי יסוד בהיסטוריה של משפט ישראלי‪:‬‬ ‫•‬ ‫מג'לה – קובץ חוקים בנושאים אזרחיים של השלטון העותומאני‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫•‬ ‫דבר המלך במועצה – חוקים שהוחלו בשטחי המנדט הבריטי על ידי הממשלה‬ ‫הבריטית‪.‬‬ ‫שיטות שונות של הליך משפטי‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫השיטה האדוורסרית – הליך משפטי שמבוסס על יריבות בין הצדדים‪ .‬הצדדים‬ ‫היריבים הם ששולטים בהליך ולשופט שמור תפקיד פסיבי‪ .‬טענות וראיות שלא‬ ‫הוצגו על ידי הצדדים כאילו אינם קיימים‪.‬‬ ‫השיטה האינקוויזיטורית – הליך משפטי שמתנהל בדרך של חקירה על ידי השופט‪.‬‬ ‫השופט מקבל את כל החומר הנוגע לתיק מראש והוא מתערב בהליך על ידי חקירה‬ ‫ישירה של העדים‪.‬‬ ‫המקורות הנורמטיביים‪ :‬חקיקה‪ ,‬פסיקה‪ ,‬מנהג‪.‬‬ ‫חקיקה‪ :‬כוללת חוקה‪ ,‬חוקים וחקיקת משנה‪.‬‬ ‫פסיקה‪ :‬פסיקה יוצרת נורמה מחייבת בין בעלי הדין‪ .‬פסיקה הופכת לנורמה כללית כאשר היא מהווה‬ ‫תקדים מחייב‪.‬‬ ‫מנהג‪ :‬התנהגות רצופה לאורך זמן יכולה ליצור נורמה מנהגית‪ ,‬המחייבת מבחינה משפטית‪.‬‬ ‫חוק‪ :‬חוק של הכנסת או פקודה‪.‬‬ ‫פקודה‪ :‬דבר חקיקה שניתן לפני קום המדינה או שניתן ע"י מועצת המדינה הזמנית‪.‬‬ ‫רשומות‪ :‬הפרסום הרשמי של מדינת ישראל הכולל מדורים שונים‪.‬‬ ‫הוראות מעבר‪ :‬הוראות המלמדות על דרכי הסתגלות למצב החוקי החדש שנוצר עקב חקיקה חדשה‪.‬‬ ‫הליכי חקיקה‪ :‬ההליכים משלב הגשת הצעת חוק )פרטית או ממשלתית( ועד לקבלת החוק ע"י‬ ‫הכנסת‪.‬‬ ‫קריאה טרומית‪ :‬הליך שמתקיים לגבי הצעת חוק פרטית בלבד‪ ,‬שמטרתו לבחון את מידת רצינותו של‬ ‫החוק המוצע‪.‬‬ ‫תזכיר חוק‪ :‬הליך אופציונאלי שמתקיים לגבי הצעת חוק ממשלתית בו מופצת הצעת חוק עם דברי‬ ‫הסבר מפורטים לגורמים שונים במדינה ולמשפטנים בכירים לקבלת חוות דעתם על החוק המוצע‪.‬‬ ‫חקיקת משנה‪ :‬כל מעשה חקיקה מכח הסמכה מפורשת בחוקי המדינה שאינו דבר חקיקה של‬ ‫הכנסת‪.‬‬ ‫הצורך בחקיקת משנה‪ :‬הפחתת העומס המוטל על הרשות המחוקקת‪ ,‬צורך בפירוט טכני ומקצועי‪,‬‬ ‫צורך בעדכונים שוטפים וגמישים של דברי חקיקה‪.‬‬ ‫תקנה‪ :‬הוראה שנתנה מכח חוק והיא בת פעל תחיקתי‪.‬‬ ‫בת פעל תחיקתי‪ :‬הוראה המשנה מצב משפטי קיים‪ ,‬והמכוונת לציבור הרחב או לחלק בלתי מסוים‬ ‫ממנו‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫הוראת מנהל‪ :‬הוראה שנתנה מכח חוק‪ ,‬והיא אינה בת פעל תחיקתי‪.‬‬ ‫בית משפט יכריז על בטלות של תקנות במצבים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .1‬כאשר תקנה בת פעל תחיקתי לא פורסמה ברשומות;‬ ‫‪ .2‬כאשר מתקין התקנות חרג מסמכותו;‬ ‫‪ .3‬כאשר התקנה סותרת דבר חקיקה )למעט תקנות לשעת חירום(‪.‬‬ ‫כשרות משפטית ואפוטרופסות‪:‬‬ ‫חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‪ ,‬תשכ"ב‪ :1962-‬קובע מיהם האנשים והגופים שיכולים לחול‬ ‫לגביהם חובות וזכויות משפטיות‪.‬‬ ‫סעיף ‪ :1‬כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 2‬כל אדם כשר לביצוע פעולות משפטיות זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק‬ ‫דין של בית משפט‪.‬‬ ‫קטינות‪:‬‬ ‫סעיף ‪ -3‬אדם שלא מלאו לו ‪ 18‬שנה הוא קטין; אדם שמלאו לו ‪ 18‬שנה הוא בגיר‪.‬‬ ‫סעיף ‪ -14‬ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים‪.‬‬ ‫סעיף ‪ -17‬באפוטרופסותם לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו‬ ‫נוהגים בנסיבות הענין‪.‬‬ ‫תוצאתה של התנהגות בלתי מסורה של הורים כלפי ילדיהם הקטינים‪ :‬שלילת אפוטרופוסותם או‬ ‫הגבלתה‪.‬‬ ‫ההכרה במשפטית בפעולות משפטיות המתבצעות על ידי קטינים‪:‬‬ ‫סעיף ‪ :5‬פעולה משפטית של קטין שנעשתה שלא בהסכמת נציגו ניתנת לביטול ‪-‬‬ ‫)‪ (1‬על ידי נציגו‪ ,‬ואם אין לקטין נציג ‪ -‬על ידי היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬תוך חודש ימים לאחר‬ ‫שנודע להם על הפעולה;‬ ‫)‪ (2‬אם לא נודע לנציג או ליועץ המשפטי לממשלה על הפעילה ‪ -‬על ידי הקטין‪ ,‬תוך חודש ימים‬ ‫לאחר שהיה לבגיר‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 20‬מפרט פעולות משפטיות של קטינים שאין להן תוקף ללא אישור בית המשפט‪:‬‬ ‫)‪ (1‬העברה‪ ,‬שעבוד‪ ,‬חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות‪ ,‬בתעשיה‪,‬‬ ‫במלאכה או במסחר‪ ,‬או של דירה;‬ ‫)‪ (2‬פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק;‬ ‫)‪ (3‬נתינת מתנות‪ ,‬זולת מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות הענין;‬ ‫)‪ (4‬נתינת ערבות;‬ ‫)‪ (5‬פעולה משפטית בין הקטין לבין הוריו או קרובי הוריו‪ ,‬זולת קבלת מתנות‬ ‫הניתנות לקטין‪.‬‬ ‫סעיף ‪ – 6‬דן בפעולות של קטינים שאינן טעונות הסכמת נציג כלל‪:‬‬ ‫‪44‬‬ ‫סעיף ‪ -6‬פעולה משפטית של קטין שדרכם של קטינים בגילו לעשות כמוה‪ ,‬וכן פעולה משפטית‬ ‫בין קטין לבין אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהוא קטין‪ ,‬אינה ניתנת לביטול כאמור בסעיף‬ ‫‪ ,5‬אף שנעשתה שלא בהסכמת נציגו‪ ,‬אלא אם היה בה משום נזק של ממש לקטין או לרכושו‪.‬‬ ‫פסול דין‪:‬‬ ‫סעיף ‪ -8‬אדם שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לענייניו‪ ,‬רשאי בית המשפט‪,‬‬ ‫לבקשת בן‪-‬זוגו או קרובו או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו‪ ,‬ולאחר ששמע את האדם‬ ‫או נציגו‪ ,‬להכריזו פסול‪-‬דין‪.‬‬ ‫הגבלת כשירות‪:‬‬ ‫לפי סעיף ‪)33‬א()‪ (4‬בימ"ש יכול למנות אפוטרופוס לאדם "שאינו יכול‪ ,‬דרך קבע או דרך‬ ‫ארעי‪ ,‬לדאוג לעניניו‪ ,‬כולם או מקצתם‪ ,‬ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו"‪.‬‬ ‫‪45‬‬