לכל בעיה מורכבת יש פתרון פשוט והוא שגוי (ד

‫לכל בעיה מורכבת יש פתרון פשוט והוא שגוי (ד‪.‬ל‪ .‬מנקן)‬
‫בעיות פשוטות בעיות מורכבות ובעיות מרושעות‬
‫מאת אבי אלטמן‬
‫(פורסם ב"משאבי אנוש" אוגוסט ‪)9111‬‬
‫גישת המערכות לארגונים ולניהול‪ ,‬על כל ענפיה מכוונת את מאמציה לטפל בבעיות הנוצרות תוך כדי נסיונן של‬
‫מערכות ארגוניות להתקיים ולמלא את יעודן‪ .‬כנגזר מתוך נקודת מוצא זו‪ ,‬אנו מוצאים חלק נכבד מערכן המוסף‬
‫של הגישות המערכתיות לסוגיהן בכלים המשוכללים שלהן להגדרת בעיות‪ ,‬איפיונן‪ ,‬ירידה לחקר סיבות השורש‬
‫שלהן‪ ,‬ומציאת דרכים לטיפול בהן‪ .‬הפרק הנוכחי מבקש להתבונן במבט על הגישות השונות הקיימות להגדרה‬
‫ולייצוג של בעיות ולהשיג נדבך נוסף של תובנה הנבנה על גבי ריבוי הגישות המערכתיות לטיפול בבעיות‪ .‬נקודת‬
‫המבט המשמשת אותנו כאן היא סוגיית ייצוג הבעיה‪ ,‬והזיקה בין פעולת הייצוג ובין הגישה למציאת פתרונות‪.‬‬
‫נפתח את הדיון בדוגמה המוכרת כאסון התכנוני של בניית הסכר על נהר הנילוס באסואן‪ .‬זוהי בעיה המייצגת‬
‫היטב את ההתנגשות שבין מערכות מעשי ידי אדם ובין מערכות טבעיות‪ .‬המוטיבציה להקמת הסכר היתה‬
‫הבעיה עתיקת היומין של ההצפה העונתית ע"י הנילוס‪ .‬המים היו מציפים את השדות וגורמים להשחתה של‬
‫היבול‪ .‬בנוסף לכך רצו המצרים‪ ,‬בהדרכתם של המומחים הסובייטים‪ ,‬לווסת את כמויות המים להשקיה ולהגדיל‬
‫את האינטנסיביות של החקלאות באגן הנילוס‪.‬‬
‫לאחר השלמת הפרויקט צצו מספר בעיות רציניות חדשות‪ .‬בים התיכון המזרחי נשברה שרשרת המזון‪ ,‬ובעקבות‬
‫כך נפגעה קשות תעשיית הדיג שהצטמצמה באופן ניכר‪ .‬נוסף לכך נגרם סחף של דלתת הנילוס שגרם גם‬
‫להמלחה של הקרקעות במצרים העלית‪ .‬בהעדר עונות היובש‪ ,‬התרבו טפילי הבילהרציה בקנה מידה עצום וגרמו‬
‫לאפידמיה של מחלות מעיים לאורך הנילוס‪ .‬התנאים החדשים איפשרו התרבות בלתי מבוקרת של עכברים אשר‬
‫פגעו בין השאר במוצרי החקלאות‪ .‬ולבסוף‪ ,‬הנקודה הישראלית‪ ,‬בהעדר הסחף של הנילוס הנשפך לים התיכון‬
‫נסתם מקור החולות שהפכו את חופיה של ישראל לנוחים כל‪-‬כך לרחצה והם אמנם הולכים ונעלמים‪.‬‬
‫כל תוצרי הלוואי הללו מעולם לא נלקחו בחשבון ע"י המנהיגים שתכננו את הסכר‪.‬‬
‫ראסל אייקוף (‪ )4791‬טוען כי פתרון בעיות מוצלח דורש מציאת הפתרון הנכון לבעיה הנכונה‪ .‬אנו נכשלים לעתים‬
‫קרובות יותר מכיוון שאנו פותרים את הבעיה הלא נכונה מאשר בגלל שאנו נותנים את הפתרון הלא נכון לבעיה‬
‫הנכונה‪.‬‬
‫מציאת הפתרון המתאים מחייבת אותנו לזהות ולייצג את הבעיה אליה אנו מכוונים את מאמצינו‪ .‬על בסיס גישות‬
‫המערכות השונות אנו יכולים להבחין בין בעיות פשוטות‪ ,‬בעיות מורכבות ובעיות מרושעות ולהתאים אסטרטגיה‬
‫‪1‬‬
‫שונה של גישה לפתרון לכל אחד מסוגי הבעיות‪ .‬ההתייחסות לבעיה מורכבת כאל בעיה פשוטה מולידה אסונות‬
‫כמו הסכר באסואן‪ .‬ההתייחסות לבעיה מרושעת כאל בעיה מורכבת יכול להוביל לאסונות גדולים לא פחות‬
‫במקרה הרע‪ ,‬במקרה הטוב היא עלולה לגרום לנו להתייאש ולנטוש את הבעיה‪.‬‬
‫למרבה הצער‪ ,‬אומר ג'ונתן‪ .‬ב‪ .‬קינג (‪ )4771‬אנו עומדים בפני מספר מכשולים בבואנו לפתור את הבעיות‬
‫הנכונות‪ .‬פיתוח יכולתנו להגדיר בעיות כמורכבות – ללמוד כיצד להתיר אותן דרך המורכבות ואי‪-‬הודאות –‬
‫מהווה אתגר רציני בזמנים הסוערים של היום‪ .‬בנוסף‪ ,‬פיתוח יכולתנו להגדיר בעיות כמרושעות – ללמוד כיצד‬
‫לטפל בבעיות שאין להן "פתרון" – מהווה אתגר גדול עוד יותר בעידן שהופך יותר ויותר פלורליסטי‪.‬‬
‫האלטרנטיבות לפתרון הבעיות הנכונות הן קטסטרופליות בפוטנציה‪ .‬ניסיון להמשיך ל"פשט" את העולם ההופך‬
‫מורכב יותר ויותר‪ ,‬שלא לדבר על סבוך יותר ויותר‪ ,‬הופך אותו למקום מסוכן ובלתי יציב‪.‬‬
‫בעיות פשוטות ובעיות מורכבות‬
‫קינג אומר כי גילוי תרכיב חיסון לאבעבועות‪ ,‬אנליזה של המרכיבים הכימיים של זיהום האוויר‪ ,‬והורדת ריבית‬
‫הפריים הן בעיות פשוטות‪ .‬בעיות פשוטות ניתנות לפתרון בבידוד יחסי מבעיות אחרות‪.‬‬
‫אנו פותרים בעיות פשוטות בשיטות אנליטיות – חלוקה לחלקים‪ ,‬מרכיבים קבועים‪ ,‬הערכת‬
‫הסתברויות‪ .‬אנו מארגנים את עצמנו לפתור בעיות פשוטות באמצעות התמחות – חלוקה של העבודה לפי‬
‫תחומים‪ ,‬הנדסה לומדים בטכניון‪ ,‬עבודת צוות לומדים בסדנאות במרכז הדרכה‪ ,‬וקורס בכלכלה בחוג המתאים‬
‫באוניברסיטה‪ .‬מבחינה תרבותית נהנות בעיות פשוטות מקונצנזוס‪ :‬כולם מסכימים מדוע צריך לעשות משהו ומהי‬
‫הדרך הנכונה לגשת לעשייה‪.‬‬
‫ישנן אין‪-‬ספור בעיות פשוטות‪ ,‬סוג הבעיות שקינג מכנה בעיות בעלות "פשטות מאורגנת"‪ .‬פתרונן היה מבצרו של‬
‫המדע במשך כמה מאות שנים‪ .‬במידה רבה בגלל הצלחות אלו‪ ,‬הן נשארו האידיאל עבור רבים מאנשי מדעי‬
‫החברה וגם עבור מנהלים ומנהלנים‪.‬‬
‫‪-----------‬‬‫בספרות מופיעים המונחים הבאים‪:‬‬
‫בעיות פשוטות ‪( tame -‬ריטל ו‪-‬וובר) ‪( Simple‬שרקנסקי ואחרים)‬
‫בעיות מורכבות ‪( comlex -‬ג'ונס‪ ,‬שרקנסקי) ‪( mess‬אקוף)‪.‬‬
‫בעיות מרושעות ‪( wicked -‬ריטל ו‪-‬וובר)‬
‫‪2‬‬
‫אבל הדברים הפכו מורכבים יותר‪ .‬אנו עומדים יותר ויותר מול בעיות של "מורכבות מאורגנת"‪ ,‬אשכולות של‬
‫בעיות תלויות וקשורות אהדדי‪ ,‬או מערכות של בעיות‪ .‬למשל‪ ,‬איננו יכולים להתייחס לסלילת כביש בתוך סביבת‬
‫חורש טבעי רק כאל בעיה הנדסית (בעיה פשוטה)‪ ,‬זו בעיה הנמצאת באינטראקציה עם בעיות של שימוש‬
‫בקרקע‪ ,‬אקולוגיה‪ ,‬ערכים חברתיים‪ ,‬מדיניות תחבורה מקומית וארצית וכד'‪.‬‬
‫השפה איננה מכילה מלה עבור מערכת של בעיות לכן קבע ראסל אייקוף את המונח ‪( . messy‬שמשמעותו‬
‫בערך ‪ -‬בלגן)‪ .‬כמו לכל מערכת‪ ,‬גם לבלגן יש תכונות שאין לאף אחד‬
‫מהחלקים שלו‪ .‬התכונות של הבלגן הולכות לאיבוד כאשר מתייחסים אליהן בנפרד‪ .‬הפתרון לבלגן תלוי בטיבה‬
‫של האינטראקציה בין הפתרונות ובין החלקים‪.‬‬
‫בעיות שאינן ניתנות לפתרון בבידוד יחסי זו מזו יוצרות "בלגנים"‪ .‬אנו מסדרים את הבלגן באמצעות שיטות‬
‫"מערכתיות"‪ ,‬ע"י התמקדות ב"תהליכים" ובאמצעות גישות אינטרדיסציפלינריות‪ .‬במקום פשוט להפריד דברים‬
‫לחלקיהם ולתקן את המרכיבים‪ ,‬אנו בוחנים את דפוסי האינטראקציה בין החלקים‪ .‬אנו מחפשים אחר תבניות‬
‫כמו מעגלי קסם‪ ,‬נבואות שמגשימות או מכשילות את עצמן‪ ,‬ומעגלי משוב חיוביים ושליליים‪ .‬אנו מארגנים את‬
‫עצמנו לטפל בבעיות מורכבות באמצעות קבוצות חוצות תפקידים‪ ,‬אימון יתר‪ ,‬וארגונים לומדים‪.‬‬
‫"בלגנים" מצריכים מחויבות להבנה כיצד דברים המתרחשים כאן ועכשיו נמצאים באינטראקציה עם דברים‬
‫שיתרחשו שם ואחר‪-‬כך‪.‬‬
‫הרבה דוגמאות ממחישות את המושג של בלגן‪ .‬איידס מורכב יותר מאבעבועות; טיפול בזיהום מים מורכב יותר‬
‫מבניית מערכות שפכים; צפיפות מכוניות איננה נפתרת פשוט ע"י הוספת כבישים מהירים; מדיניות מאקרו‪-‬‬
‫כלכלית היא מורכבת הרבה יותר בכלכלה הגלובלית‪.‬‬
‫סכנה עיקרית בטעות שבהבחנה בין בעיה מורכבת לפשוטה היא שזה הופך את הטיפול בבלגן לקשה הרבה‬
‫יותר‪ .‬הדוגמה הפשוטה ביותר לכך‪ :‬השאלה מי מבין ילדיך התחיל בריב היא טעות של התייחסות לבעיה‬
‫מורכבת כאל בעיה פשוטה‪ .‬הניסיון לפשט את הבעיה ע"י האשמת האחד לרוב מחריף את מצב הדברים‪.‬‬
‫קינג מוסיף ואומר שמנהלים ואנשי הממשל אינם יודעים כיצד לחשוב במונחים של בעיות מורכבות; הם לא למדו‬
‫כיצד לסדר מערכות סוציו‪-‬טכניות מורכבות‪ .‬לפני שני עשורים‪ ,‬ציין קרל ווייק ש"רוב המנהלים נקלעים לצרות‬
‫מכיוון שהם שוכחים לחשוב במעגלים‪ .‬בעיות ניהוליות חוזרות על עצמן מכיוון שמנהלים ממשיכים להאמין שיש‬
‫דברים כאלה כמו סיבתיות חד‪-‬צדדית‪ ,‬משתנים תלויים ובלתי תלויים‪ ,‬סיבות‪ ,‬וסופיות‪ .‬מעל עשרים שנה מאוחר‬
‫יותר הציג סנגה אותה נקודה בספרו הדיסציפלינה החמישית‪.‬‬
‫ההשלכות המטרידות ביותר הן ההימנעות הנמשכת של מדעני החברה‪ ,‬מנהלים‪ ,‬ומחנכים לשאול את סוג‬
‫השאלות הצומחות מבעיות מורכבות‪ .‬ישנן לכך מספר סיבות‪.‬‬
‫בעיות מורכבות פוגעות בתחושת הלוגיקה הליניארית שלנו‪ ,‬התחביר הליניארי של השפה שלנו‪ ,‬והאמונה‬
‫העקבית שלנו בניבוי‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫אנו מאורגנים כדי לפתור בעיות פשוטות‪ :‬ארגוני העסקים שלנו וארגוני ההשכלה הגבוהה שלנו ממעטים בשימוש‬
‫בכלים המתאימים לטיפול בבעיות מורכבות ובעיקר בצוותים רב‪-‬מקצועיים או חוצי תפקידים ובמחקרים‬
‫אינטגרטיביים‪.‬‬
‫יותר ויותר חברים בקהילה האקדמית משתכנעים כי אל השאלות החשובות של המדע היום יש לגשת בגישה‬
‫רב‪-‬תחומית‪ .‬הגישה המדעית הקלאסית המפרקת את העולם לחלקיו הקטנים ביותר וחוקרת אותם‪ ,‬הגיעה‬
‫למיצוי‪ .‬בתחומים כמו חקר המוח‪ ,‬קבלת החלטות‪ ,‬פיסיקה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬סוציולוגיה ועוד‪ ,‬נחוץ ידע רב‪-‬תחומי כדי‬
‫לתקוף את שאלות היסוד ברמת המערכת‪ .‬העתיד נמצא בתחומים שהם במובהק רב מקצועיים כמו למשל‬
‫האלקטרוניקה המולקולרית‪ ,‬פסיכו‪-‬ביולוגיה ועוד‪ .‬אם בתחומי האקדמיה מגיעים החוקרים להכרה כי הדרך בה‬
‫הם מדברים‪ ,‬שיטות החקירה שלהם‪ ,‬והדרך בה הם מתארגנים מגדירה מראש את רוב מה שהם יכולים לדעת‪,‬‬
‫הרי שבארגוני העסקים ובארגונים הציבוריים עדיין רבה הדרך‪.‬‬
‫יתכן שהסיבה לכך היא כי מבחינה פוליטית‪ ,‬בעיות מורכבות דורשות מנהלי דרג בכיר ודרג ביניים המוותרים על‬
‫סמכות מסורתית ודפוסים של שליטה‪ ,‬דבר שרבים ממאנים לעשות‪ .‬מה שמטריד יותר‪ ,‬בזמנים סוערים אנשים‬
‫מרגישים לא‪-‬בטוחים ומאוימים‪ ,‬ופונים לאלה המציעים תשובות מרגיעות אבל פשטניות‪.‬‬
‫מכשולים אלה עצמם מהווים בעיה מורכבת‪.‬‬
‫המתודיקה של טיפול בבעיות מורכבות‬
‫ברור שאחד מהנושאים הפחות "נקיים" בטיפול ב"בלגנים" הוא היכן משרטטים את גבולותיה של מערכת‬
‫מסוימת‪ .‬האמירה שכל דבר קשור לכל דבר אחר איננה עוזרת כל‪-‬כך‪ .‬מה שאנו צריכים הן מתודות לסידור‬
‫הדברים‪ ,‬כי הרי גבולות הן לעתים רחוקות ברורים ומוחלטים‪.‬‬
‫הדור השני של גישת המערכות מתבסס על מודלים של תכנון כתהליך וכחני במהלך שבו דמות הבעיה והפתרון‬
‫יופיעו בהדרגה בין המשתתפים‪ ,‬כתוצר של שיפוט מתמשך‪ ,‬הכפוף לטיעונים ביקורתיים (ריטל ו‪-‬וובר‪ ,‬צ'קלנד)‪.‬‬
‫כך‪ ,‬המכשול העיקרי יכול להיות פחות שרטוט הגבולות בפועל ויותר עניין של השקעת זמן ומאמצים בתהליכים‬
‫של שרטוט גבולות‪.‬‬
‫שרטוט גבולות היא אסטרטגיה להתרה של בלגנים‪ ,‬המאפשרת ל"דמות" הבעיה "לבצבץ בהדרגה"‪ .‬זהו תהליך‬
‫מאד שונה מזה של בחינת השערות במדע‪ ,‬מניהול עפ"י יעדים בעסקים או מתהליך של התדיינות בבתי משפט‪.‬‬
‫שרטוט גבולות במדע מתייחס לתהליך‪ ,‬המסתורי עדיין‪ ,‬של יצירת השערות טובות קודם כל; בחברות עסקיות‪,‬‬
‫הוא מתייחס להעמדה בספק של גישות שהוכיחו את עצמן בעבר כמתאימות גם להיום וכד'‪.‬‬
‫בלגנים ובעיות מרושעות‬
‫הטענה שלנו היא כי קבוצות שונות מחזיקות בערכים שונים – שמה שמספק את רצון האחד יכול לפגוע באחר‪,‬‬
‫שמה מייצג פתרון בעיה עבור האחד מהווה יצירת בעיה עבור האחר‪ .‬בנסיבות כאלה‪ ,‬ובהעדר תיאוריה חברתית‬
‫‪4‬‬
‫כוללת ואתיקה חברתית כוללת‪ ,‬אין דרך לקבוע איזו קבוצה צודקת ומטרותיה של איזו קבוצה צריכות להתממש‪.‬‬
‫(ריטל ו‪-‬וובר‪.)3791 ,‬‬
‫בקיצור‪ ,‬אסטרטגיות לטיפול בבלגנים הן טובות כל זמן שרובנו מחזיקים בתיאוריה חברתית אחת ובאתיקה‬
‫חברתית אחת‪ .‬כיום‪ ,‬כאשר אנו עדים לפיצול הולך וגדל לקבוצות המחזיקות בערכים ובאינטרסים שונים‪( ,‬כפי‬
‫שהדבר בא לידי ביטוי בכנסת שלנו שיש בה יותר מפלגות מאי‪-‬פעם) הרי שאנחנו עומדים בפני בעיות מרושעות‪.‬‬
‫בעיות מרושעות הן מה ששומכר כינה "מתפזרות" בניגוד לבעיות "מתכנסות"‪ .‬בעיה מתכנסת מבטיחה פתרון‪.‬‬
‫ככל שנחקור אותה יותר‪ ,‬כך יותר ויותר תשובות שונות יתכנסו במוקדם או במאוחר‪.‬‬
‫בעיות פשוטות הן מתכנסות בהגדרה‪ .‬בלגנים יכולים להתכנס אם נסכים על מה שחופף‪ ,‬על האסטרטגיה‬
‫המתאימה‪ ,‬ועל סוג הסביבה אותה אנו שואפים לקיים‪ .‬בעיה מתפזרת אינה מבטיחה פתרון אחד‪ .‬ככל שנחקור‬
‫אותה‪ ,‬כך יותר אנשים בעלי אינטלקט ובעלי יושרה יגיעו בסופו של דבר לפתרונות שונים‪.‬‬
‫בעיות מרושעות‪ ,‬או בעיות ללא פתרון כפי שמכנה אותן עירא שרקנסקי (‪ )4771‬הן בעיות דוגמת הויכוח בין‬
‫הזרמים הדתיים ביהדות‪ .‬אנו נתקלים בהן כאשר מתרחשים עימותים אידיאולוגיים הנוצרים כאשר הגבולות של‬
‫הבלגנים מתרחבים עד להכללתם של נושאים סוציו‪-‬פוליטיים או מוסריים‪-‬רוחניים‪ .‬בעיות מרושעות מתקיימות‬
‫כאשר אנשים מתייחסים להנחות ערכיות ולתפיסות אידיאולוגיות ככאלה שאינן בנות שינוי‪.‬‬
‫כמו במקרה של בלגנים‪ ,‬גם כאן יש סכנה רצינית של "פתרון הבעיה הלא נכונה"‪ .‬החלפה‪ ,‬או ייצוג לא מתאים‬
‫של בעיה מרושעת בבלגן‪ ,‬שלא לדבר על בעיה פשוטה‪ ,‬תביא אנשים להסיק בסופו של דבר שאלה הבאים עם‬
‫תשובות שונות‪ ,‬חסרים יושרה‪ ,‬אינטלקט או שניהם גם יחד‪ .‬הסכנה הגדולה היא שמסקנות כאלה חותרות תחת‬
‫האמון‪ ,‬ואמון הוא אסטרטגיה בסיסית כדי להתמודד בצורה קולקטיבית עם בעיות מרושעות‪.‬‬
‫אם בעיות מרושעות הופכות להיות יותר רווחות בעידן שלנו‪ ,‬אנו עומדים בפני בחירה אסטרטגית‪ .‬אנחנו‬
‫ממשיכים לייצג אותן כבעיות מורכבות או כבעיות פשוטות‪ ,‬בתקווה שהן לא תדרדרנה למלחמת תרבות‪ ,‬מלחמת‬
‫מעמדות‪ ,‬או טרור‪ .‬יש בכך כדי ליצור סיכון בחברה היותר ויותר פלורליסטית שלנו‪ .‬האסטרטגיה הזו לבדה‬
‫עלולה להפגיש אותנו עם הצדדים האפלים של הפלורליזם‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬אנו יכולים להכיר בבעיות מרושעות ככאלה ולנסות לייצב אותן כ"מצבים"‪ .‬זה לא קל מכיוון שבעיות‬
‫מסובכות פוגעות בתחושת הלוגיקה שלנו ובאמונות המשותפות שלנו אפילו יותר מאשר בלגנים‪ .‬בזמנים שלנו‪,‬‬
‫די קשה לקבל שבעיה כזאת וכזאת היא ללא פתרון‪ .‬זה נראה כמו לוותר‪ ,‬לעזוב את השטח ולהניח לדברים כמות‬
‫שהם‪.‬‬
‫אירווינג קריסטול (‪ )4791‬נותן דוגמה יפה לבעיה מרושעת וסיבה טובה גם להבנה מדוע אנו מתעלמים מטיבן‬
‫של בעיות מרושעות‪.‬‬
‫אחד מהדברים החכמים ביותר שנאמרו אודות המחקר של יחסים בין בני אדם נאמר ע"י מדינאי ישראלי (משה‬
‫דיין או שמא היה זה אבא אבן?)… בבחנו את מדיניות החוץ הישראלית… ואת עתידה של ירושלים המזרחית‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫אזור קדוש לכל שלושת הדתות המערביות אמר‪" ,‬מזרח ירושלים?" זו איננה בעיה בכלל… בפוליטיקה‪ ,‬אם אין‬
‫לך פתרון‪ ,‬אין לך בעיה‪ .‬מה שיש לך זה מצב‪ ,‬במשמעות הרפואית שלו"‪.‬‬
‫אסטרטגיה של ייצוב המצב "במשמעות הרפואית שלו" היא בעיקרה מניעת התדרדרות והחרפה של הבעיה‬
‫והקלה ככל האפשר על הסבל הנוצר מהתמשכות הבעיה‪.‬‬
‫אחת הדרכים האפשריות לנוכח בעיות מרושעות היא הימנעות מפעולה‪ .‬שרקנסקי מציין את פיצוץ השגרירות‬
‫הישראלית בבואנוס איירס כבעיה חסרת פתרון מתקבל על הדעת או כבעיה המציגה ברירות בלתי רצויות‪ .‬גם‬
‫כשהתברר שאיראן עומדת מאחורי הפיצוץ‪ ,‬הרי שהחשש לשלומם של יהודי איראן מנע מממשלת ישראל לפעול‬
‫בתגובה כנגד מטרות איראניות‪.‬‬
‫אולם יש בעיות מרושעות המחייבות התמודדות מכיוון שהן מקפלות בתוכן פוטנציאל איום גבוה‪ .‬האסטרטגיה‬
‫להתמודדות עם בעיות כאלה‪ ,‬אומר שרקנסקי‪ ,‬היא באמצעות הימנעות מפתרון מושלם‪ ,‬חיפוש פתרונות‬
‫המקלים על המתח‪ ,‬והתרכזות בפתרונות חלקיים למצבים קונקרטיים מתוך מגמה לנסח מחדש את הבעיה‬
‫בהמשך הדרך‪.‬‬
‫כאשר המשתתפים בטיפול בבעיה מנסחים את עמדותיהם בצורה נחרצת וטעונת רגשות‪ ,‬ורואים בפשרה כלשהי‬
‫בגידה בערכים מקודשים‪ ,‬מוטב למצוא ניסוחים עמומים ולזכור שההקשרים משתנים עם הזמן‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הגישה האסטרטגית לבעיות מרושעות לדברי שרקנסקי היא בחירה בין הימנעות מנקיטת פעולה‪ ,‬בין ייצובן‬
‫כ"מצב"‪ ,‬ובין הדרך למוסס אותן‪.‬‬
‫הקונפליקט הישראלי פלשתיני – בעיה מרושעת‬
‫במפגשים עם אנשי הגות ומעשה אתם דנתי ביישום סוגיית הייצוג ואסטרטגיית הפתרון לבעיות מרושעות‬
‫עלתה מדרך הטבע סוגיית הסכסוך הישראלי‪-‬פלשתיני כפרוטוטיפ של בעיה מרושעת‪ .‬מצב דברים בו‬
‫אמונות‪ ,‬מיתולוגיות‪ ,‬חלומות‪ ,‬ואידיאולוגיות מתגבשות כדי ליצור שני נרטיבים לאומיים העומדים ביסוד זהותן‬
‫של שני הקולקטיבים – הישראלי והפלשתיני הוא תנאי מספיק לאפשר קיומה של בעיה מרושעת‪ .‬כאשר שני‬
‫הנרטיבים מהווים מעין תמונת ראי האחד של האחר‪ ,‬ושניהם סובבים סביב אותה פיסת ארץ (קטנה) הרי‬
‫שיש לנו בפועל בעיה שאיננה ניתנת להתרה‪.‬‬
‫דרכים שונות ליישם פתרונות בהקשר של הקונפליקט הישראלי‪-‬פלשתיני ותוצאותיהן‪ ,‬יכולים להדגים את‬
‫הדברים שנאמרו לעיל על ייצוג בעיות ועל אסטרטגיות לפתרונן‪.‬‬
‫יש להקדים ולומר כי כל ההתייחסויות שלהלן נעשות בדיעבד וככאלה הן מהוות חכמה שלאחר מעשה‪.‬‬
‫שאלה גדולה היא אם היינו נוהגים אחרת לו היינו בוחנים מלכתחילה את הפתרונות לאור העקרונות הללו‪.‬‬
‫ב‪ )?( 4771-‬נהגתה במערכת הבטחון תכנית לטיפול בסוגיית הטרור‪ ,‬וקיבלה את אישור הדרג המדיני‪.‬‬
‫התכנית התבססה על ההבחנה שהגלייתם של מנהיגים שהיו מעורבים בטרור הוכחה כאמצעי מרתיע יעיל‬
‫ביותר כנגד אותם אנשים שהיוו גורם חשוב ביצירת גרעיני תמיכה בפעילות טרור‪ .‬עד כה בוצע עונש זה כנגד‬
‫אנשים בודדים‪ ,‬שהוגלו לארצות שונות שהסכימו לקבל אותם‪ .‬הרעיון שעלה במערכת הבטחון היה ליישם‬
‫‪6‬‬
‫את אמצעי הענישה (או המניעה) הזה על מספר רב של אנשים שנחשבו מנהיגי ארגוני טרור‪ ,‬ובכך‪ ,‬להמיט‬
‫מכה קשה על תנועות אלו‪ .‬התכנית היתה לגרש מהארץ קבוצה של ‪ 174‬מנהיגי ופעילי טרור‪.‬‬
‫ככל הנראה לא נאמדו כראוי ההשלכות הרחבות של יישום פתרון שנראה אפקטיבי עבור בודדים‪ ,‬על גבי‬
‫קבוצה רחבה של אנשים‪ .‬על‪-‬פניו יש כאן טעות ייצוג של בעיה מרושעת כבעיה פשוטה לכאורה‪ .‬תוצאות‬
‫הפעולה הזו חזרו כבומרנג אל פניהן של ממשלת ישראל ומערכת הבטחון והעמידו אותן במצב מביך‪.‬‬
‫אף מדינה לא הסכימה לקבל אליה קבוצה כה גדולה של מגורשים‪ .‬אין דין קבלת מגורש אחד כדין קבוצה‬
‫היכולה להשפיע וליצור תהליכים שאינם רצויים בכל מדינה אליה יגיעו‪ .‬כתוצאה מכך נותרו המגורשים‬
‫במחנה אוהלים על אדמת לבנון סמוך לגבול הישראלי כשממשלת לבנון מתמידה בסרובה לקבל אותם אליה‪.‬‬
‫תמונות מחנה האוהלים והמגורשים הרועדים בשלג לא ירדו במשך ימים ארוכים ממסכי הטלביזיה והיוו נושא‬
‫מרכזי במהדורות החדשות‪ .‬הם עוררו גלי אהדה וקיבלו עזרה הומניטרית מארגונים שונים בעולם ועזרו‬
‫להציג את השלטון הישראלי כמרושע ואכזרי‪ ,‬ואת העניין הפלשתיני כצודק וכחיוני‪.‬‬
‫לנוכח הענין התקשורתי התעורר גם לחץ מדיני שגרם לממשלה להחזיר את המגורשים לישראל לאחר‬
‫מספר חדשים‪.‬‬
‫בכך נחלה ישראל מפלה משפילה במאבק על דעת הקהל העולמית בסוגיית הקונפליקט הישראלי‪-‬פלשיתני‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן איבדה ישראל גם את האמצעי‪ ,‬האפקטיבי עד כה של גירוש יחידים מהארץ‪ .‬אבל אולי התוצאה‬
‫האסונית ביותר של ארוע זה היתה הברית שנוצרה בהזדמנות זו בין ארגון החיזבאללה ובין ארגוני הטרור‬
‫הפלשתינים‪ .‬ברית זו כללה בין השאר גם העברת ידע של טכנולוגיות ותורות לחימה של טרור וגרילה‪ ,‬כולל‬
‫טרור המתאבדים שהפך מאז לנשק העיקרי במאבקם של הפלשתינאים כנגד ישראל‪.‬‬
‫הסכם אוסלו‪ ,‬כמסגרת כוללת יכול להוות דוגמא לנסיון "למוסס" את הקונפליקט באמצעות הימנעות מפתרון‬
‫מושלם‪ ,‬הקלת המתח‪ ,‬והתרכזות בפתרונות חלקיים כדי ליצור אווירה של אמון שתקל על הטיפול בסוגיות‬
‫שבמרכז הקונפליקט‪ .‬ההימנעות המכוונת בדיון מוקדם בשאלת ירושלים ובשאלת זכות השיבה‪ ,‬והשארתם‬
‫לדיון מאוחר במסגרת הסדר הקבע מחד‪ ,‬ומאידך העיסוק בנושאי איכות סביבה‪ ,‬מים‪ ,‬מיזמים משותפים של‬
‫תעשייה וחקלאות‪ ,‬תיירות‪ ,‬סיורים בטחוניים משותפים וכד'‪ ,‬כל אלה מהווים הדגמה לאסטרטגיית "מיסוס"‬
‫הבעיה‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬דווקא הניסוחים העמומים של הסכם אוסלו‪ ,‬המהווים פעמים רבות נושא להתקפה עליו‪,‬‬
‫עולים בקנה אחד עם גישתו של שרקנסקי לטיפול בבעיות מרושעות‪ .‬הסכם אוסלו לא הגיע מעולם למיצויו‪,‬‬
‫ולכן גם לא ניתן לומר בפרספקטיבה הנוכחית של הזמן אם היה בכוחו ליצור שינוי מהותי במצב‬
‫הקונפליקטואלי‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בועידת קאמפ דייויד חתר אהוד ברק להכרזה על קץ הסכסוך ובכך העלה על פני השטח את‬
‫הסוגיות המהותיות של הקונפליקט – הסוגיות של מעמד ירושלים וזכות השיבה – ובכך נוצר משבר‪ .‬מתוך‬
‫עיון בדברים שנכתבו ונאמרו ע"י משתתפים בועידה‪ ,‬אפשר להסיק כי החתירה של ראש הממשלה ברק‬
‫להכרזה על סיום הסכסוך נבעה מתחושה שבמצב העניינים הקיים‪ ,‬של התקדמות הדרגתית‪ ,‬ללא השגת‬
‫‪7‬‬
‫שום הישג של הסדר קבע‪ ,‬מביאה את ישראל לויתור על כל קלפי המיקוח שלה בזה אחר זה מבלי לקבל‬
‫דבר ממשי תמורתם‪ .‬אין לדעת אם לזאת התכוון‪ ,‬אבל בחתירתו להכרזה על קץ הסכסוך כדי לגלות כוונותיו‬
‫האמיתיות של עראפת (לדבריו) נקט אהוד ברק באסטרטגיה שונה מאלו אותן ציין שרקנסקי – יצירת משבר‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬יתכן וכאשר אף אחת מהדרכים האחרות‪ ,‬המנעות‪ ,‬ייצוב או מיסוס הבעיה איננה אפשרית‪ ,‬או איננה‬
‫מביאה את התוצאות המקוות‪ ,‬האסטרטגיה האפשרית הנוספת היא יצירת משבר כדי לחולל תזוזה במצב‬
‫הקיים ולהניע דינמיקה שתחייב את כל המעורבים להערך מחדש ולבחון את עמדותיהם ואת פעולותיהם‬
‫לאור המצב החדש‪ .‬כמובן שאין בכך שום ערובה שהמצב החדש יהיה עדיף אבל זהו סיכון שיש המוכנים‬
‫לקחת אותו‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬תורת המערכות מבחינה בין שלושה ייצוגים של בעיות אשר האסטרטגיות לפתרונן שונות איכותית זו‬
‫מזו‪ .‬ייצוג לא נכון של הבעיה‪ ,‬למשל‪ ,‬התייחסות לבעיה מורכבת או מסובכת כאל בעיה פשוטה‪ ,‬יגרור הפעלת‬
‫אסטרטגיה שגויה והתוצאות עלולות להיות הרות אסון כפי שאמרנו קודם‪.‬‬
‫בעיות פשוטות הן בעיות אותן נפתור בדרך המסורתית כפי שאנו פותרים בעיות במדע ובעסקים‪.‬‬
‫בעיות מורכבות הן פאזלים‪ :‬יותר מאשר "לפתור" אותן אנו מסדרים או מתירים את המורכבות שלהן‪.‬‬
‫בעיות מרושעות ללא פתרון לכאורה‪ ,‬בהן הדרכים לפעולה הן המנעות מפעולה‪ ,‬ייצוב הבעיה ומניעת‬
‫התדרדרותה‪ ,‬נסיון למוסס או לפוגג את המכשולים לקונצנזוס המתקיימים בהן‪ ,‬או חתירה למשבר כדי ליצור‬
‫דינמיקה שתביא למצב חדש‪.‬‬
‫לפתור ולהתיר שונות שתיהן איכותית מהאסטרטגיה של למוסס את המכשולים לקונצנזוס המתקיימים בבעיות‬
‫מרושעות‪.‬‬
‫המטאפורות של פאזל (סידור היחסים בין מרכיבים שונים של הבעיה) והמטאפורה הכימית‬
‫(למוסס את המתח של הבעיה המסובכת) בהן משתמש קינג (‪ ,)4771‬הן דרכים להרחבה ולהבניה מחדש של‬
‫הבנתנו את הבעיות‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מקורות‬
Ackoff, R. L. (1974), Redesigning the Future: A system Approach to Societal Problems, Wiley
& Sons, New York.
Ackoff, R. L. (1981): Creating the Corporate Future. Wiley, New York.
Banathi, B.H. (1996): Designing Social Systems in a Changing World. Plenum Press, New
York and London.
Jones, C. J. (1980): Design Methods Seeds of Human Future, Wiley Interscience, New York.
King, J. B. (1992): Learning to Solve the Right Problem: The Case of Nuclear Power in
America. A web paper.
Kristol, I. (1978): Where have all the answers gone? Think: 12-14.
Rittle H.. W. J. & Webber, M. M. (1973): Dilemmas in general theory of planning, Policy
Making,4: 155-169.
Sharkansky I. (1998): Policy Making in Israel: Routines for Simple Problems and Coping with
the Complex. U. of Pittsburgh Press.
9