‫מודל לניתוח קונפליקט‪" :‬קי מרד סת"‬ ‫פותח ע" עמרי גפ‬ ‫לעתי קרובות דומה קונפליקט לפקעת סבוכה של חבלי צבעוניי‪ ,‬באורכי שוני‪ ,‬בעוביי שוני‪ .‬פקעת זו‬ ‫מונחת לפנינו ואנו נדרשי להתמודד עמה‪ .‬אי? מי נגד מי? מהיכ מתחילי? מפחיד‪...‬‬ ‫יתכ שידרשו מאתנו שנתמודד ע פקעת זו במסגרת תפקידנו או מעמדנו במקו‪ .‬יתכ שנבחר להתערב בקונפליקט‬ ‫ולסייע בפרימת הקשרי מתו בחירה ורצו לסייע בפתרו הקונפליקט‪ .‬לעתי יינתנו לנו הזמ והאמצעי הנדרשי‬ ‫לנו לצור התמודדות זו‪ ,‬ולעתי המצב יחייב תגובה מהירה‪ ,‬ואולי א יהיה מי ש"ינשו בעורפנו" ויצפה שהבעיות‬ ‫תיפתרנה מיידית‪...‬‬ ‫פקעות החבלי הסבוכות עשויות להיות פקעות של אחרי‪ ,‬המורכבות מחבלי הצרכי שלה‪ ,‬האינטרסי‬ ‫והנושאי המעסיקי אות בקונפליקט‪ ,‬כאשר אנו רק מתערבי חיצוניי‪ .‬אול לעתי קרובות אנו מוצאי את‬ ‫עצמנו מסובכי בתו פקעות קונפליקט‪ ,‬ע החבלי והקשרי שלנו‪ .‬ג א הפקעת שלנו וג א של אחרי‪ ,‬העניי‬ ‫אינו נראה מבטיח ומעודד במבט ראשו‪ .‬מתי פע אחרונה החזקת בידיכ פקעת סבוכה וניסית להתירה? לא‬ ‫נעי‪ ,‬מאיי ולרוב ג מייאש‪ .‬אנו שמחי להעביר אותה למישהו אחר‪ ,‬שהוא ינסה להתמודד ע הצרה הזו‪ ,‬או‬ ‫מניחי בצד ומוותרי על אות חבלי יפי הסבוכי בפקעת‪ ,‬או שפשוט לוקחי זוג מספרי וחותכי‪ ...‬ונשארי‬ ‫ע הרבה פחות ממה שנית היה‪...‬‬ ‫השלב הראשו בהתמודדות ע 'פקעת הקונפליקט' הינו שלב הניתוח‪ .‬ישנ כלי מקצועיי שבעזרת נית לטפל‬ ‫בקונפליקט‪ ,‬המגולמי במסגרת המודל שיוצג בהמש‪ .‬כלי אלו משקפי שיטת חשיבה מסוימת‪ ,‬שבעזרתה נית‬ ‫להבהיר את תמונת המצב‪ ,‬להגדיר את מאפייני הקונפליקט ולפרוש אות באופ שיטתי ובהיר‪ .‬במילי אחרות‪ ,‬כלי‬ ‫מקצועיי לניתוח קונפליקט יסייעו בידינו לזהות את החבלי השוני הסבוכי בפקעת הסבוכה‪ ,‬למצוא את קצות‬ ‫החבלי‪ ,‬לאתר את הקשרי ולהתחיל לחשוב על הדר הנכונה להתמודדות ע המצב‪.‬‬ ‫קיימות גישות מקצועיות שונות לניתוח קונפליקטי‪ .‬בגבי פיתחנו מודל המשלב בי גישות שונות ומושתת על‬ ‫תפישת הקונפליקט לפי שיטת הגישור‪ ,‬בהתאמה למציאות הישראלית‪ .‬המודל מכונה‪" :‬קי מרד סת"‪ .‬אמנ קי‬ ‫קשור באחד מ הקונפליקטי הראשוני המתוארי בתנ"‪ ,‬אול לש המודל אי משמעות מסויימת‪ ,‬והוא מהווה‬ ‫ראשי תיבות למרכיבי המודל‪ .‬כל מרכיב מהווה פרמטר לניתוח‪ ,‬בהנחה שכל תשעת הפרמטרטי יחדיו נותני את‬ ‫תמונת הקונפליקט המלאה‪ .‬מרבית הפרמטרי מוסברי בשיטה של שאלות‪ .‬ככל שהמשתמש במודל יענה בפירוט על‬ ‫השאלות‪ ,‬כ גדלי הסיכויי כי הניתוח יהיה מעמיק ומהימ‪.‬‬ ‫המודל עונה על מספר יעדי בסיסיי‪:‬‬ ‫‬ ‫יצירת הבהירות המירבית האפשרית טרו הגישור או תהלי בניית הסכמות‪.‬‬ ‫‬ ‫קבלת ההחלטות הנכונות ביותר על בסיס ניתוח המידע המקדי לגבי צעדי התערבות בקונפליקט‪ ,‬כולל אופ‬ ‫ההתערבות‪ ,‬מי המתערבי המתאימי‪ ,‬בחינת העיתוי וכיו"ב‪.‬‬ ‫‬ ‫חיזוק הנייטרלאיות של המתערבי‪ ,‬ע"י שימוש בכלי מקצועיי מדויקי‪.‬‬ ‫הפרמטרי לניתוח‬ ‫‪ .1‬קבוצות ‬ ‫השאלה הראשונה שנשאל בהגיענו לזירת האירוע – "מי נגד מי‪ "?...‬מי ה הקבוצות העיקריות או מי ה הצדדי‬ ‫המעורבי בקונפליקט? מי זה צד א'? מי זה צד ב'? הא יש צד ג'? הא בכל צד יש אד אחד? קבוצה של מספר‬ ‫‪1‬‬ ‫אנשי? הא מדובר בארגו‪ ,‬גו‪ ,‬קבוצה חברתית‪/‬דתית? מה ה המאפייני של הקבוצות ‪ /‬הפרטי המעורבי? מה‬ ‫אנחנו יודעי עליה? מה עוד חשוב שנדע עליה? כיצד נשיג מידע זה? א מדובר בקבוצה או ארגו כלשהו‪ ,‬הא יש‬ ‫נציגי נבחרי ומקובלי על השאר? הא יש דינמיקה פנימית בכל קבוצה שיש לה השפעה על הקונפליקט ועל‬ ‫האפשרות ליישב אותו? מי ה הקבוצות העיקריות בקונפליקט‪ .‬מי ה מקבלי ההחלטות? אי הקבוצות מאורגנות‬ ‫)הירארכיה‪ ,‬שיתו‪?(..‬‬ ‫‪ .2‬יחסי ‬ ‫מה היחסי בי הצדדי? מה היו היחסי בעבר‪ ,‬לפני הקונפליקט? מה מאפיי את היחסי בהווה? מה היחסי‬ ‫הצפויי בעתיד‪ ,‬ע קשר לקונפליקט וללא קשר אליו? מהי העוצמה היחסית של הצדדי? הא מתקיימת בינה‬ ‫הירארכיה? מי יותר חזק ומי יותר חלש? במה? אי זה קשור לקונפליקט? מהי רמת התלות בי הצדדי & בעבר‪,‬‬ ‫בהווה ובעתיד? הא ישנה תלות הדדית או תלות חד&צדדית? מה רמת השיתו ‪ /‬הקרבה הנדרשת בינה? מה‬ ‫הצדדי רוצי מבחינת היחסי בינה בעתיד?‬ ‫‪ .3‬נושאי ‬ ‫השאלה הבאה שמתבקשת – על מה הקונפליקט? מה הנושאי המרכזיי בקונפליקט? מה חשוב לכל צד? כיצד כל‬ ‫צד מגדיר את נושאי הקונפליקט? לרוב נמצא כי כל צד מגדיר את הקונפליקט באופ שונה‪ .‬אחד יאמר לנו שזה עניי‬ ‫כספי גרידא והשני יטע שזה עניי עקרוני לחלוטי‪ .‬הא יש הסכמה על הגדרת הנושאי? מהי משמעותה של הסכמה‬ ‫ושל אי הסכמה? כיצד כל קבוצה מגדירה את הבעיה של הקבוצה השנייה? מה עמדות הצדדי לגבי הנושאי? מה‬ ‫הפתרונות שלכל צד יש לגבי הקונפליקט? הא יש סדר עדיפויות‪/‬קדימויות מבחינת הטיפול בנושאי הקונפליקט?‬ ‫הא ישנ נושאי נלווי? הכוונה לנושאי שאולי תופסי מקו גדול בדינמיקה של הקונפליקט אול אי ה‬ ‫משמעותיי באמת עבור הצדדי‪ .‬לרוב אלו נושאי ש"הודבקו" לנושא הראשוני שמהווה את מקור הקונפליקט‪,‬‬ ‫ונבעו מאי&אמו ואנטגוניז‪.‬‬ ‫יש לזכור שלרוב הגדרת הנושאי תבהיר את העמדות אול לא מעבר לכ‪.‬‬ ‫‪ .4‬מקורות ‬ ‫מה מקורות הקונפליקט? נית לזהות בכל קונפליקט שילוב של אחד‬ ‫או יותר מ המקורות הבאי‪ :‬ערכי‪ ,‬משאבי וצרכי‪ .‬זיהוי‬ ‫המקורות מסייע בהבנת תמונת הקונפליקט ובהתמודדות עימו‪ .‬כ‬ ‫למשל‪ ,‬יתכ שבניתוח קונפליקט שבאופ מוצהר מתקיי בי ערכי‬ ‫מנוגדי נזהה כי מקור נוס לקונפליקט הינו של צרכי שוני של‬ ‫הצדדי‪ .‬יש להניח כי זיהוי זה יסייע בידינו לכוו לתהלי המתמקד‬ ‫בצרכי‪ ,‬בעוד שניסיו ליישב ניגוד בערכי ובתפישות עול אינו‬ ‫אפשרי במרבית המקרי‪.‬‬ ‫ערכי‬ ‫צרכי‬ ‫משאבי‬ ‫במסגרת פרמטר זה אנו שואלי מה האינטרסי והצרכי של כל צד? מה המשאבי שכל צד זקוק לה? מה‬ ‫הערכי שלגביה מתקיי קונפליקט? מהו החלק הדומיננטי במשולש מקורות הקונפליקט? הא הקונפליקט על‬ ‫ערכי ‪ /‬משאבי ‪ /‬צרכי הינו קונפליקט אמיתי או קונפליקט לכאורה? כלומר‪ ,‬הא יש התנגשות אמיתית בי שני‬ ‫הצדדי לגבי מקורות אלו‪ ,‬או הא ההתנגשות הינה מדומה‪ ,‬ונובעת מקשיי תקשורת או מכ שלא נוצרה הדברות‬ ‫לגבי צרכי ואינטרסי אמיתיי?‬ ‫‪2‬‬ ‫ברקע למקורות אלו עומדי לעתי רגשות שליליי חזקי‪ ,‬תפיסה מעוותת או סטריאוטיפית של הצד השני‪,‬‬ ‫ותקשורת לקויה בי הצדדי‪ .‬יתכ ג שיש בעיות אינפורמציה כגו העדר נתוני‪ ,‬פרשנויות שונות של הנתוני‪,‬‬ ‫אינפורמציה שגויה‪.‬‬ ‫תמונה מפורטת של המקורות מבהירה לנו את הדברי החשובי ביותר בנוגע לסכסו‪ .‬סביר כי היא תהיה חלקית‬ ‫בשלב הניתוח ותובהר יותר בתו התהלי עצמו‪ .‬על&מנת ליצור תהלי אפקטיבי עלינו למפות את המקורות‪ ,‬אול ג‬ ‫לקחת בחשבו כי מקור אחד מועצ בכמעט כל סכסו‪ ?...‬ערכי ותפיסות‪ ,‬אמונות ועקרונות‪ ...‬מדוע? מאחר וזה‬ ‫נות יותר כוח ולגיטימציה‪ .‬קשה להתווכח מול ער‪ .‬א נית‪ ,‬אז ע"י הבאת ער אחר‪ ,‬ומהפלונטר הזה קשה מאד‬ ‫ליצור דיאלוג אמיתי‪ .‬לא מדובר רק בערכי נשגבי‪ ,‬אלא ג בתפיסה ארגונית‪ ,‬בהגדרה מה זה חינו‪ ,‬מה זו‬ ‫קהילה‪...‬‬ ‫‪ .5‬רקע ‬ ‫הרקע לקונפליקט‪ ,‬הקונטקסט שבתוכו הוא מתקיי‪ ,‬הקשרי שוני‪ .‬איפה הקונפליקט מתרחש? מה קורה מסביב‬ ‫ואי זה משפיע על הקונפליקט? הא יש נורמות וחוקי שוני של החברה ‪ /‬מערכת שבתוכה מתקיי הקונפליקט?‬ ‫מה ההשפעה שלה על המצב? הא ישנ אנשי נוספי שקשורי ישירות או בעקיפי לקונפליקט? אי ה‬ ‫מעורבי? איזו השפעה יש למעורבות? כיצד ה מושפעי מ הקונפליקט וכיצד יושפעו מתוצאותיו האפשריות?‬ ‫‪ .6‬דינמיקה ‬ ‫הדינמיקה של הקונפליקט מתייחסת לשינויי שחלו בו לאור ציר הזמ‪ ,‬החל משלב ה"טריגר"‪ ,‬דר שלב ההסלמה‪,‬‬ ‫שלב השיא‪ ,‬ושלב ההתמתנות שלאחר השיא‪ .‬השינויי נמדדי בעיקר לפי הקריטריו של עוצמת הקונפליקט‪.‬‬ ‫מסתבר כי כל הקונפליקטי מאופייני בדינמיקה כזו‪ ,‬ג א אי בינה שו דמיו נראה לעי‪ .‬זו הדינמיקה‬ ‫המאפיינת ריב שמתפתח בי שני תלמידי בחצר ביה"ס‪ ,‬וזו הדינמיקה המאפיינת התפתחות מלחמה עקובה מד בי‬ ‫שתי מדינות‪.‬‬ ‫שיא‬ ‫עוצמת‬ ‫הסכסו‬ ‫טריגר‬ ‫זמ‬ ‫הקונפליקט מתחיל מטריגר כלשהו‪ ,‬לאחר מכ אסקלציה‪ ,‬שיא‪ ,‬ודי&אסקלציה‪ .‬השיא הוא רגע המשבר‪ .‬בשיא יש‬ ‫תגובת תקיפה או בריחה & ‪.FIGHT-FLIGHT RESPONSE‬‬ ‫מה עוד מאפיי את שלב השיא בקונפליקט? אי‪ #‬מתנהגי בשיא הקונפליקט?‬ ‫א‪.‬‬ ‫תגובות פיזיולוגיות‪ :‬יש לרוב ג תגובה פיזיולוגית & לח' ד‪ ,‬מערכת עצבי‪ ,‬נשימה‪ .‬הגו מותש מהמעמס‬ ‫האנרגטי של אדרנלי‪ .‬בעול החי האדרנלי נקרא "הורמו הקרב"‪ .‬ברגעי השיא אי יכולת הקשבה ובודאי לא‬ ‫‪3‬‬ ‫יכולת לקבל החלטה שקולה‪ .‬זה לא עיתוי מתאי להעברת מסר חשוב‪ .‬סביר כי אד יתחרט יותר מאוחר על‬ ‫החלטה שקיבל ברגע השיא‪ .‬יכולת השיפוט של האד הפוכה בהתא לעקומת הקונפליקט‪:‬‬ ‫טריגר‬ ‫שיא‬ ‫ב‪.‬‬ ‫אנטגוניז אישי ודמוניזציה‪ :‬התקפות אישיות‪ ,‬האד השני הופ להיות מוקד הבעיה‪ ,‬קריאת שמות‪ .‬תופעה של‬ ‫"הטבעת חות"‪ :‬הצד השני הוא האויב ולכ הוא ג מרושע‪ ,‬גזל וכד'‪ .‬הוא השט בהתגלמותו‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫שיבוש התקשורת‪ :‬תקשורת פחות ישירה‪ ,‬עלייה במרכיב הרגשי‪ ,‬הבנה פוחתת‪ .‬העלבות הדדיות‪ ,‬תוקפנות‪,‬‬ ‫התנשאות‪ .‬העברת מסרי בדרכי עוקפות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫התגוננות‪" :‬דוחפי אותי אז אדחו בחזרה" )פיזית‪ ,‬מילולית או פסיכולוגית(‪ .‬במרבית המקרי איומי‬ ‫מביאי בעקבותיה איומי נגד‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫אי אמו ספירלי‪ :‬אסקלציה )ללא שליטה(‪ ,‬התבצרות בעמדות‪ ,‬עי תחת עי‪ .‬סכסו גור ל"מתח עוינות"‪ .‬כמו‬ ‫שני ספורטאי המושכי חבל‪ ,‬המאמ' אדיר‪ ,‬הכוחות מאוזני כעת ואי תזוזה‪ .‬א אחד מה ירפה הוא‬ ‫יפסיד‪ .‬כמו מירו' החימוש‪ ,‬שגור לבזבוז הו על התחמשות בעוד שהיו מעדיפי להשקיע בחינו‪ .‬מצב שקשה‬ ‫להרפות‪ .‬אוירה של חוסר אמו‪ .‬א אחד ירפה השני עלול לנצל זאת לטובתו‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫הרחבת הנושאי‪ :‬הוספת נושאי לנושא המקורי‪ ,‬עוד בעיות עולות‪ ,‬הדיבור פחות ספציפי וענייני‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫הקצנה והתבצרות בעמדות‪ :‬התארגנות של מחנות‪ ,‬אי חזרה או התפשרות‪ ,‬שו דבר לא יכול להיות אותו דבר‬ ‫שוב‪ ,‬לחימה "עד המוות"‪ .‬הצדדי נוטי להתבצר בעמדות במקו לנסות להבי את האינטרסי האמיתיי‬ ‫שלה ושל הצד השני‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫חיפוש בני ברית‪ :‬שאחרי יצדיקו את העמדות‪ ,‬יתמכו רגשית ו‪/‬או מעשית‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הגר מתאר מהל חיי של קונפליקט‪ .‬אול בקונפליקט מתמש וארו טווח‪ ,‬שיש בו עליות וירידות‪,‬‬ ‫מייצג הגר גל אחד בקונפליקט‪ ,‬מתו רצ של גלי‪.‬‬ ‫השימוש בגר לניתוח הקונפליקט מסייע להבי את ההתפתחות ההיסטורית שלו‪ ,‬את מאפייניו בסדר‬ ‫כרונולוגי‪ ,‬ובעיקר & לזהות את המצב הנוכחי בקונפליקט‪.‬‬ ‫יש הבדל משמעותי בי התערבות בקונפליקט לפני הגעתו לשיא משוער‪ ,‬ובי התערבות בקונפליקט לאחר‬ ‫שלב השיא‪ .‬מגשר יכול להתערב בכל חלק מלבד בשיא הקונפליקט‪ .‬ש נית רק להפריד‪ ,‬ואולי לקיי‬ ‫פגישות נפרדות בכדי לאפשר הוצאת הכעס והתמודדות ע הרגשות‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ .7‬סגנונות ‬ ‫מה סגנונות ההתנהגות וההתמודדות של הצדדי בקונפליקט? מה הטקטיקות שהצדדי נוקטי בה? אילו‬ ‫פעולות נעשו ונעשות על&ידי כל צד?‬ ‫במרבית הקונפליקטי אנו מוצאי כי תגובותיו ופעולותיו של כל צד נובעות ממידת החשיבות שהוא נות באותו מצב‬ ‫לשני דברי שוני‪ :‬עד כמה חשובי לו היחסי ע הצד השני‪ ,‬ועד כמה חשוב לו להשיג את המטרות שלגביה‬ ‫התפתח הקונפליקט‪ .‬היחס בי שני הדברי הללו יקבע ברוב המקרי את האופ בו האד יפעל בקונפליקט‪.‬‬ ‫כאשר מדובר על יחסי‪ ,‬אי הכוונה רק ליחסי חבריי ועד כמה ה חשובי לכל צד‪ .‬ישנ מצבי רבי שבה‬ ‫היחסי יהיו חשובי עבור הצדדי מסיבות אחרות‪ .‬למשל‪ ,‬שתי מורות באותה שכבה בבי"ס מסוי‪ ,‬היחסי בינה‬ ‫יהיו חשובי כחלק מעבודת הצוות ג א אי חברות ממשית‪ .‬בדר כלל ה תעדפנה שלא לפגוע בשיתו הפעולה‬ ‫בינה בשל מחלוקות שונות‪ .‬כ ג בי שני מפעלי שתלויי זה בזה לצור ייצור מוצר מסוי‪ ,‬ולכ היחסי בינה‬ ‫חשובי‪.‬‬ ‫כאשר מדובר על מטרות‪ ,‬הכוונה בדר&כלל לנושא שכל צד מגדיר כנושא הקונפליקט‪ .‬א מבחינת אחד הצדדי‬ ‫הנושא יהיה מאד משמעותי יתכ שהוא יאבק עליו ג במחיר פגיעה ביחסי ע הצד השני‪ .‬למשל‪ ,‬א מדינה נמצאת‬ ‫בסכנה קיומית בגלל פגיעה במקורות המי שלה‪ ,‬סביר שהיא תצא למלחמה ע המדינה הפוגעת‪.‬‬ ‫‪100‬‬ ‫חשיבות ליחסי‬ ‫אנוש‬ ‫משת& פעולה‬ ‫חשיבות רבה ליחסי‬ ‫חשיבות רבה למטרות‬ ‫מוותר‬ ‫חשיבות רבה ליחסי‬ ‫חשיבות מעטה למטרות‬ ‫"לא נורא"‬ ‫"טובי השניי"‬ ‫מתפשר‬ ‫מכוו להשגת מטרות‬ ‫מכוו לשמירה על יחסי אנוש‬ ‫"חצי חצי"‬ ‫נמנע מעימות‬ ‫חשיבות מעטה ליחסי‬ ‫חשיבות מעטה למטרות‬ ‫שתלט‪ ,‬סמכותי‪,‬‬ ‫תחרותי‪ ,‬הפעלת כוח‬ ‫חשיבות רבה למטרות‬ ‫חשיבות מעטה ליחסי‬ ‫לטמו את הראש בחול"‬ ‫"כל דאלי גבר‪,‬‬ ‫חוקי הג'ונגל"‬ ‫"לישו על הבעיה‪,‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪100‬‬ ‫חשיבות להשגת המטרות‬ ‫מוותר‬ ‫האד מוותר על הצרכי והמטרות שלו מול האד האחר‪ .‬זה קורה לרוב כאשר היחסי ע הצד השני חשובי לו‬ ‫יותר מאשר הנושא של אותו קונפליקט‪ .‬יש לסגנו הזה ביטויי שוני‪ :‬ציות להוראה של מישהו שמעלי בהירארכיה‪,‬‬ ‫בעיקר א ברור לי שאי לי סיכוי במאבק מולו או שאי טע בכ; נדיבות כלפי האחר‪ ,‬בעיקר א ברור לי שנושא‬ ‫‪5‬‬ ‫הקונפליקט יותר משמעותי וחשוב לו מאשר עבורי; הקרבה‪ ,‬בעיקר כלפי מישהו שמאד חשוב לי; ויתור בכדי לשמור‬ ‫על אוירה טובה באותו מקו )משפחה‪ ,‬כתה(; א מאד חשוב לאד מה השני חושב ומרגיש כלפיו‪ ,‬והוא לא מעוניי‬ ‫לפגוע או לסכ את זה‪.‬‬ ‫האנרגיה בסגנו זה מכוונת לאחרי‪.‬‬ ‫שתלט‪ ,‬תחרותי‪ ,‬סמכותי‬ ‫כפייה‪ .‬מאבק‪ .‬הפעלת כוח‪" .‬המטרה מקדשת את האמצעי"‪" ,‬כל דאלי גבר"‪ .‬האד דואג לצרכי ולמטרות שלו‬ ‫ג א זה פוגע ביחסי שלו ע הצד השני‪ ,‬ובצרכי ובמטרות של האחר‪ .‬זהו סגנו שנדרש בעיקר כאשר המטרות‬ ‫מאד חשובות וכאשר ה יותר חשובות מ היחסי ע הצד השני‪ .‬במצב כזה האד ישליט בכוח את עמדותיו ויכפה‬ ‫על השני את הפתרו שלו‪ .‬הוא מניח שקונפליקט נפתר בכ שצד אחד מרוויח והשני מפסיד‪ ,‬ושעדי להיות בצד‬ ‫המרוויח‪ .‬לעתי קרובות אנו נדרשי לנקוט בסגנו הזה‪ ,‬בעיקר במצבי חירו ובמצבי שבה התפקיד מחייב‪ .‬כ‬ ‫למשל‪ ,‬מורה בכתה או מפקד בצבא נדרש להפעיל סמכות וכפייה בכדי לממש את המטרות שמתחייבות מתפקידו‪.‬‬ ‫אול לרוב מדובר בסגנו כוחני ואלי‪ .‬האנרגיה בסגנו זה מכוונת לשינוי הצד השני על&ידי‪ :‬שתלטנות; הפעלת לח';‬ ‫הפעלת סמכות וכוח; שימוש באיומי; שליטה מלאה על הדברי; ציווי‪.‬‬ ‫נמנע‬ ‫התעלמות‪" .‬טומ את הראש בחול"‪" ,‬יש על הבעיה"‪ .‬האד בסגנו הזה נמנע מלהתמודד ע הקונפליקט‪ .‬זה קורה‬ ‫כאשר המטרות לא חשובות וג היחסי לא חשובי‪ ,‬ולעתי הבחירה במצב זה נובעת מכ שטיפול בקונפליקט‬ ‫נתפש כגוזל יותר אנרגיה מאשר אי טיפול בו‪ .‬האד ידחה‪ ,‬ינסה לנתק מגע‪ ,‬יטשטש או בכלל לא יראה שיש‬ ‫קונפליקט‪ .‬התוצאה היא לרוב הפסד‪ ,‬אול אי תמיד מודעות לכ‪ .‬הצב‪ ,‬החוזר אל מתחת לשריו בכדי להימנע‬ ‫מעימות‪ ,‬מוותר על מטרותיו האישיות ועל יחסיו‪ .‬הוא מתרחק מנושאי ומאנשי שקשורי בקונפליקטי‪ .‬הוא‬ ‫מרגיש חסר אוני‪ .‬הוא מאמי שאי סיכוי לפתור קונפליקט‪ ,‬ושעדי לסגת )פיזית ורגשית( מקונפליקט מאשר‬ ‫להתמודד עמו‪.‬‬ ‫האנרגיה מכוונת להימנעות מהתמודדות וממחלוקות על&ידי‪ :‬שמירה על פרופיל נמו; הפנית המחלוקת לאפיק אחר‬ ‫ולא התמודדות עמה; החלפת נושא; הימנעות ממת תשובות; נסיגה; חוסר מעורבות; התעלמות מצרכי אישיי‬ ‫ומצרכי של אחרי‪.‬‬ ‫משת& הפעולה‬ ‫"טובי השניי"‪ .‬סגנו התנהגות זה נובע לרוב מכ שלאד מאד חשובה המטרה ומאד חשובי היחסי‪ ,‬ולכ הוא‬ ‫ימצא דר למפגש של שיתו פעולה ע הצד השני‪ .‬במפגש מסוג זה )משא&ומת(‪ ,‬ישנה הדברות‪ ,‬שבה כל צד מבטא‬ ‫בצורה מלאה את הצרכי והאינטרסי שלו‪ ,‬ולעתי ג את רגשותיו וכאביו הנובעי מ הקונפליקט‪ .‬כל צד ינסה‬ ‫להבי היטב את אות דברי אצל הצד השני‪ ,‬ולאחר מכ שניה יחד‪ ,‬כצוות‪ ,‬ינסו למצוא פתרונות מתאימי‬ ‫לשניה‪ .‬זהו ניסיו לעבוד יחד ע הצד השני לקראת פתרו שיספק את האינטרסי של שני הצדדי )רווח&רווח(‪.‬‬ ‫בסגנו זה המתמודד רואה בקונפליקט בעיה שיש לפתור אותה‪ ,‬תו התחשבות במטרותיו ובמטרות הצד השני‪ .‬ע"י‬ ‫מציאת פתרו המתאי לשני הצדדי‪ .‬האנרגיה מכוונת למציאת אפשרויות לפתרו על&ידי‪ :‬שילוב משאבי; מת‬ ‫משוב מקד; תקשורת טובה; תגובות הדדיות; שיתו בשאיפות‪ ,‬ברצונות; התלהבות; בחינת אפשרויות לרווח‬ ‫הדדי‪.‬‬ ‫מתפשר‬ ‫"חצי חצי"‪ .‬רמת ביניי של שיתו פעולה והימנעות‪ .‬רמת ביניי של הפעלת כוח וויתור‪ .‬זהו ניסיו למצוא פתרו‬ ‫שיתקבל על שני הצדדי ויספק באופ חלקי את הצרכי והאינטרסי של שניה‪ .‬כל אחד מרוויח קצת ומפסיד‬ ‫‪6‬‬ ‫קצת‪ .‬המטרה חשובה חלקית וכל צד מוכ לוותר על חלקה‪ ,‬וג היחסי חשובי חלקית‪ .‬א היחסי היו מאד‬ ‫חשובי כל צד היה מתעקש להבי מה הצרכי של השני ולמצוא את הפתרו הטוב ביותר‪ ,‬ששניה ירוויחו ממנו‪.‬‬ ‫יתרונות הפשרה שהיא נראית הוגנת‪ ,‬פשוטה ומסיימת את הסכסו‪ .‬חסרונה הוא שבמקרי רבי אי היא ממצה את‬ ‫האפשרויות העומדות בפני הצדדי ואי היא מספקת את הפתרו הטוב ביותר שאליו היו יכולי להגיע‪.‬‬ ‫אי סגנו נכו או לא נכו‪ ,‬טוב או רע‪ .‬כל סגנו משק אלטרנטיבה להתנהגות שהבחירה בה תהיה בהתא‬ ‫לסיטואציה‪ .‬כל אד‪ ,‬בכל סיטואציה‪ ,‬יבחר באופציה אחרת בהתא לצור‪ .‬הבעיה שלרוב אנשי לא מודעי‬ ‫להתנהגות שלה ולא בוחרי‪ ,‬אלא "נבחרי" לתו סגנו מסוי‪ .‬אז האד יוצר דפוס‪ ,‬שמגביל אותו ברוב המקרי‬ ‫לבחירה אחת )ולעתי שתי(‪ ,‬ואז הוא מגיב אוטומטית בסגנו התנהגות מסוי‪ ,‬בלי קשר לסיטואציה המציאותית‪.‬‬ ‫כ האד הופ להיות יותר מאופיי בסגנו מסוי‪ ,‬ואחרי אומרי עליו שהוא תחרותי ושתלט‪ ,‬או מוותר מטבעו‪,‬‬ ‫וכ הלאה‪ .‬בכדי למנוע את האוטומטיות ולפעול בחופשיות‪ ,‬יש צור במודעות להתנהגות האישית בקונפליקטי‪ .‬א‬ ‫אד מזהה אצל עצמו את הסגנו הדפוסי הוא יכול להפו את זה מנטייה לכלי‪ ,‬יכול להרחיב את הרפרטואר‬ ‫ההתנהגותי שלו יותר לבחור את דרכי התגובה במצבי קונפליקט‪ .‬א אד יכול לזהות סגנו ואסטרטגיה אצל הצד‬ ‫השני‪ ,‬הוא יכול לבחור את התגובה המתאימה והמועדפת לאותה סיטואציה‪.‬‬ ‫‪ .8‬תוצאות‬ ‫עלינו לשאול בסעי זה מה התוצאות האפשריות של הקונפליקט?‬ ‫‬ ‫אטב"ל & מהי האלטרנטיבה הטובה ביותר להסכ‪ .‬מהי האפשרות הטובה ביותר להמש?‬ ‫‬ ‫אגב"ל & מהי האלטרנטיבה הגרועה ביותר להסכ‪ .‬מהי האפשרות הגרועה ביותר להמש?‬ ‫‬ ‫‪TO NEGOTIATED AGREEMENT – WATNA‬‬ ‫‬ ‫‪BEST ALTERNATIVE TO NEGOTIATED AGREEMENT - BATNA‬‬ ‫‪.WORST ALTERNATIVE‬‬ ‫‬ ‫אי מדובר בפתרונות‪ ,‬אלא בגבולות הגזרה מבחינת כל אחד מ הצדדי‪ .‬זו אינפורמציה שימושית מאד בתהלי‪.‬‬ ‫‬ ‫מה סביר שיקרה?‬ ‫‬ ‫מה תהיינה התוצאות ללא התערבות של גור חיצוני וניסיו ליישב את הסכסו?‬ ‫‬ ‫מה סביר שיקרה ע ניסיו התערבות ופתרו הקונפליקט?‬ ‫‪ .9‬מה? מי‪ ,‬מתי‪ ,‬מקו? ‬ ‫‬ ‫מהי הדר הנכונה ביותר לנסות ולהתמודד ע הקונפליקט?‬ ‫‬ ‫מי ינסה להתמודד ע הקונפליקט?‬ ‫‬ ‫הא הצדדי יכולי להסתדר ביניה במשא&ומת ישיר?‬ ‫‬ ‫הא רצוי שיתערב גור שלישי חיצוני?‬ ‫‬ ‫מהי המסגרת המתאימה להתמודד ע ניסיו יישוב הסכסו?‬ ‫‬ ‫מי צרי להגיע לשולח המו"מ ‪ /‬הגישור ‪ /‬הבוררות ‪ /‬המשפט?‬ ‫‬ ‫מי צרי להיות הצד השלישי המסייע? לא תמיד מי שעור את הניתוח והתיאו הוא המתאי לגשר‪ ,‬כמו למשל‬ ‫קשיי שפה‪ ,‬ניטראליות‪ ,‬זמינות וכיו"ב‪.‬‬ ‫‬ ‫מתי נכו לקיי את ההלי? הא אנחנו בשיא הקונפליקט?‬ ‫‬ ‫מקו – מהו המקו המתאי לקיו ההלי?‬ ‫‪7‬‬