‫"החברה האזרחית"‬ ‫הכנס השנתי של‬ ‫האגודה הישראלית למדע המדינה‬ ‫לשנת ‪0210‬‬ ‫לזכרו של פרופ' גדעון דורון‬ ‫ספר הכנס ותקצירי ההרצאות‬ ‫יום רביעי‪ ,‬ט' באייר תשע"ב‪ 02 ,‬במאי ‪0210‬‬ ‫אוניברסיטת חיפה‬ ‫בעריכת‪ :‬זואי לוורניק ועומרי שמיר‬ ‫‪1‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫דבר ממלא מקום יושב ראש האגודה פרופ' אריה נאור‪0 .......................................................................‬‬ ‫אודות פרופסור גדעון דורון ז"ל ‪9.....................................................................................1491-0211‬‬ ‫דבר ראש ביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה פרופ' ערן ויגודה‪-‬גדות‪1........................................‬‬ ‫אודות האגודה הישראלית למדע המדינה‪7 .........................................................................................‬‬ ‫נושאי תפקידים באגודה‪7 .................................................................................................................‬‬ ‫רשימת מקבלי פרס מפעל חיים של האגודה הישראלית למדע מדינה‪8 ..................................................‬‬ ‫אודות פרופסור יעל ישי ‪ -‬כלת פרס מפעל חיים של האגודה לשנת ‪8..............................................0210‬‬ ‫אודות פרס עבודת הדוקטורט המצטיינת לשנת ‪ 0210‬ע"ש מר אליעזר שרייבמן‪4....................................‬‬ ‫אודות פרס עבודת ה‪ .M.A-‬המצטיינת לשנת ‪ 0210‬ע"ש מר אליעזר שרייבמן‪4 ......................................‬‬ ‫אודות מר אליעזר שרייבמן על שמו מוענקים שני פרסי הצטיינות של האגודה‪12 ......................................‬‬ ‫אודות הספר המצטיין לשנת ‪ 0210‬ע"ש פרופ' גדעון דורון‪11 .................................................................‬‬ ‫א ודות מר יצחק קורן לזכרו מוקדש המושב‪ :‬מנהיגות פוליטית וראשי ממשלות בישראל‪10.........................‬‬ ‫אודות המאמר המצטיין של כתב העת ‪10........................................World Political Science Review‬‬ ‫תוכנית הכנס‪19 ..............................................................................................................................‬‬ ‫מפת קמפוס אוניברסיטת חיפה ‪11......................................................................................................‬‬ ‫סדר היום ומושבי הכנס‪16 ................................................................................................................‬‬ ‫תקצירי ההרצאות על פי מושבים‪06 ...................................................................................................‬‬ ‫‪.1‬ביקורת פנימית וביקורת המדינה‪22 .......................................................................................‬‬ ‫‪ .2‬השלטון המקומי ורשויות מקומיות בישראל‪29..........................................................................‬‬ ‫‪ .3‬הפסיכולוגיה של הפוליטיקה‪33.............................................................................................‬‬ ‫‪ .4‬השלכותיה של ההגירה הבינלאומית‪35.. ...............................................................................‬‬ ‫‪ .5‬יחב"ל‪ ,‬מלחמה ושלום‪39 ....................................................................................................‬‬ ‫‪ .2‬חברה אזרחית בעולם הערבי‪43.. ........................................................................................‬‬ ‫‪ .7‬מנהיגות פוליטית וראשי ממשלות בישראל (מושב לזכרו של יצחק קורן)‪42... ...............................‬‬ ‫‪ .8‬השלטון המקומי הערבי והחברה האזרחית בישראל‪49.............................................................‬‬ ‫‪ .9‬קמפיינים ובחירות‪55..........................................................................................................‬‬ ‫‪ .11‬מדיניות חברתית ומדינת הרווחה‪58 ...................................................................................‬‬ ‫‪ .11‬מרחב‪ ,‬חברה ופוליטיקה‪23 ..............................................................................................‬‬ ‫‪ .12‬מדינה יהודית ודמוקרטית‪22 .............................................................................................‬‬ ‫‪ .13‬תנועות חברתיות‪29 ........................................................................................................‬‬ ‫‪ .14‬תקשורת פוליטית‪72 ............................................................................ ...........................‬‬ ‫‪ .15‬ספורט ופוליטיקה‪72 ........................................................................................................‬‬ ‫‪ .12‬צבא‪ ,‬חברה‪ ,‬טרור וביטחון‪79 ............................................................................................‬‬ ‫‪ .17‬סדר אזורי חדש‪82 ..........................................................................................................‬‬ ‫‪ .18‬האם עדיין ניתן לנצח?‪91...................................................................................................‬‬ ‫‪ .19‬אחריות ציבורית‪92 ..........................................................................................................‬‬ ‫‪ . 21‬חברה אזרחית ויחב"ל בעידן הגלובליזציה‪94........................................................................‬‬ ‫‪2‬‬ ‫דבר ממלא מקום יושב ראש האגודה – פרופ' אריה נאור‬ ‫שורות אלו נכתבות מתוך צער עמוק על מותו של יו"ר האגודה‪ ,‬חברנו פרופסור גדעון דורון ז"ל‪ ,‬עמוד התווך של‬ ‫אגודתנו‪ ,‬ידיד נאמן לחבריו ומורה בעל לקח טוב לתלמידיו הרבים‪ .‬בשנה שעברה העניקה לו האגודה את הפרס‬ ‫השנתי למפעל חיים במדע המדינה‪ ,‬והנה נקטע מפעל חייו בטרם עת‪.‬‬ ‫מאז מותו של גדעון קיבלתי עלי‪ ,‬לבקשת הוועד הפועל של האגודה‪ ,‬את תפקיד מ"מ היו"ר עד הכנס השנתי‪.‬‬ ‫בחודשים הללו המשכנו במיזמים שהוחל בהם בימי חייו של גדעון ופעלנו להרחבת שורות האגודה‪ ,‬להצטרפות נציגי‬ ‫כל האוניברסיטאות לפעילות במסגרתה ולביסוס מעמדה הבינלאומי‪ .‬הוצאת הספרים של האגודה המשיכה‬ ‫בפעולתה ועל הפרק כמה פרסומים בעלי ערך אקדמי ועניין ציבורי‪ .‬יש לקוות שהאגודה תמשיך בפיתוח הוצאת‬ ‫הספרים‪ .‬זו הדרך לפתח תרבות מחקר בעברית‪ ,‬לשון המחשבה והדיבור של כולנו‪ ,‬לצד הפרסומים המתבקשים‬ ‫מטעמים ידועים בשפות אחרות‪ ,‬בעיקר באנגלית‪ ,‬שפת התקשורת המדעית‪ .‬פרסומים אקדמיים בעברית יסייעו גם‬ ‫להעלאת רמתו של הדיון הציבורי בבעיות כבדות המשקל המצויות על סדר היום הפוליטי של ישראל‪ ,‬מדינה שאחד‬ ‫ממאפייניה הוא הסתברות גבוהה של אירועים ותהליכים שהסתברותו של כל אחד מהם נמוכה‪ ,‬ומטבע הדברים הם‬ ‫משפיעים על הפוליטיקה ועל קביעת המדיניות‪.‬‬ ‫בכנס השנתי ייבחרו מוסדותיה החדשים של האגודה‪ .‬נקדמם בברכה ובאיחולי הצלחה‪.‬‬ ‫פרופ' אריה נאור‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫אודות פרופסור גדעון דורון ז"ל ‪1491-0211‬‬ ‫פרופסור גדעון דורון נולד בתל‪-‬אביב בשנת ‪ ,1945‬יושב ראש האגודה והעמותה הישראלית לחקר הפוליטיקה‪,‬‬ ‫חוקר בעל הישגים ושם בינלאומי‪ ,‬יזם אקדמי פורה שהקים חוגים באוניברסיטאות ובמכללות‪ ,‬לצד מכוני מחקר‬ ‫יישומי‪ ,‬היה מורה בעל לקח טוב לתלמידיו הרבים – 'פרופסור של סטודנטים'‪ ,‬שהדריך עשרות רבות של תלמידי‬ ‫מחקר – כל זה לצד פעילות ציבורית ענפה‪.‬‬ ‫גדעון בוגר ומוסמך האוניברסיטה העברית בירושלים ובעל תואר דוקטור מאוניברסיטת רוצ'סטר בהדרכתו של‬ ‫ויליאם רייקר‪ ,‬אבי תורת המניפולציה ויישומי תורת המשחקים בחקר הפוליטיקה‪ .‬השפעתו של רייקר ניכרה‬ ‫במחקריו והשפיעה גם על ניתוחיו באמצעי התקשורת‪ .‬הוא פרסם ‪ 21‬ספרים בעברית ובאנגלית ועשרות רבות של‬ ‫מאמרים אקדמיים בנושאי אסטרטגיה וכלכלה פוליטית‪ ,‬שיטות בחירה‪ ,‬מדיניות ומינהל ציבורי‪ ,‬תקשורת ומניפולציה‬ ‫פוליטית ותורת המשחקים‪ .‬יזם את הקמת החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב והיה יועץ ויו"ר אקדמי‬ ‫למחלקה למינהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן‪-‬גוריון בשלבי הקמתה‪ ,‬כמו כן עמד בראש החוג למדע המדינה‬ ‫במכללת עמק יזרעאל‪ ,‬והיה אחד ממייסדי המרכז להעצמת האזרח והדמות האקדמית המרכזית בפעולתו‪ ,‬האחראי‬ ‫האקדמי וממפתחי מדד החוסן הלאומי‪ ,‬הכולל בתוכו את מדד השחיתות‪ ,‬המתפרסם בכל שנה בכנס שדרות‪,‬‬ ‫ובנוסף היה פעיל בצוות הבינלאומי המודד את השחיתות הציבורית במדינות העולם‪.‬‬ ‫פרופסור דורון מילא שורה של תפקידים ציבוריים ובהם יושב ראש הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו‪ ,‬חבר בצוות‬ ‫ההיגוי של ועדת נשיא המדינה לעניין שיטת הממשל בישראל‪ ,‬יועץ לראשי ממשלה ולשרים‪ ,‬חבר הוועדה לבחינת‬ ‫נושא המינויים בשירות הציבורי‪ ,‬חבר הצוות לביטחון לאומי‪ ,‬המועצה הישראלית לקולנוע והוועדה לקביעת גבולות‬ ‫מוניציפאליים‪ .‬בבחירות לכנסת ה‪ 18-‬עמד בראש רשימת 'הישראלים'‪ ,‬שאמנם לא עברה את אחוז החסימה אך‬ ‫העמידה על סדר היום את תוצאות המחקר שנערך בוועדת נשיא המדינה ובמרכז להעצמת האזרח בדבר הצורך‬ ‫בשינויים בשיטת הממשל‪.‬‬ ‫האגודה הישראלית למדע המדינה והעמותה לחקר הפוליטיקה חבות‪ ,‬במידה רבה‪ ,‬את עצם קיומן לגדעון דורון‪,‬‬ ‫ממחדשיה של האגודה והיושב ראש שלה‪ ,‬יוזם רוב פעולותיה‪ .‬בין השאר יזם את הקמת הוצאת הספרים של‬ ‫האגודה ועמד בראש המערכת המדעית שלה‪ ,‬ובשנות התשעים של המאה העשרים היה חבר בהנהלת האגודה‬ ‫הבינלאומית למדע המדינה‪ .‬בשנה שעברה העניק הוועד הפועל של האגודה הישראלית למדע המדינה לפרופסור‬ ‫גדעון דורון את הפרס השנתי על מפעל חיים בתחום מדע המדינה בישראל‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫דבר ראש ביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה – פרופ' ערן ויגודה‪-‬גדות‬ ‫למשתתפי הכנס השנתי של האגודה הישראלית למדע המדינה‬ ‫ברוכים הבאים לכנס האגודה הישראלית למדע המדינה באוניברסיטת חיפה!‬ ‫בעיני אין תחום מרתק יותר ללימודים ומחקר ‪ -‬ולהבנת חיינו בכלל ‪ -‬מהתחום של מדע המדינה‪ .‬תחום זה‪ ,‬על גווניו‬ ‫השונים כמו רעיון מדיני‪ ,‬ממשל‪ ,‬תורת המנהל והמדיניות הציבורית והיחסים הבינלאומיים הינו מהמורכבים‬ ‫והחשובים ביותר בחיינו‪ .‬המדינה הינה מסגרת המייחדת עם‪ ,‬אומה ואזרחים‪ .‬היא המבנה החברתי היחיד‬ ‫המאפשרת לכולנו לחיות חיים מסודרים ותקינים‪ ,‬לקיים קהילות משגשגות ולמצות את שאיפותינו ורצונותינו באופן‬ ‫מיטבי‪ .‬ללא המדינה היה "מצב הטבע" המתואר בכתביו של זאן זאק רוסו עוד במאה ה‪ 18-‬משתלט על חיינו וללא‬ ‫ספק הופך אותם לאומללים יותר‪ .‬לא הכל בה בני האדם‪ ,‬רובם ככולם‪ ,‬מאורגנים על פני כדור הארץ במסגרת‬ ‫מדינות‪ .‬לא כל המדינות מתפקדות באופן סביר ולא כולן מאפשרות לתושביהם חיים תקינים‪ .‬במדינת ישראל אנחנו‬ ‫בני מזל‪ .‬במהלך קרוב ל‪ 25‬שנה נבנתה מדינה יש מאין‪ -‬ונוצרה מסורת דמוקרטית שאיננה נטולת קונפליקטים‬ ‫ובעיות אך היא מתפקדת‪ .‬בידינו ‪- -‬מדעני המדינה הופקדה האחריות לשמר את הידע ביחס לניהול המדינה‬ ‫ומוסדותיה ולהעמיד תלמידים וחוקרים המתמחים בכך‪ .‬זו מטרת קיומנו וזו תכלית התכנסותנו מדי שנה‪.‬‬ ‫מספר מילים על בית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה‪:‬‬ ‫בית הספר למדעי‪-‬המדינה באוניברסיטת חיפה נוסד על בסיס החוג למדע המדינה שפעל באוניברסיטה כבר עם‬ ‫הקמתה בשנת ‪ . 1972‬בית הספר הינו גוף מרכזי בפקולטה למדעי החברה‪ .‬כיום הוא אחד המרכזים הגדולים‬ ‫והבולטים בארץ למחקר והוראה בתחומים של פוליטיקה ישראלית‪ ,‬רעיון מדיני‪ ,‬יחסים בינלאומיים‪ ,‬מדיניות‬ ‫השוואתית‪.‬‬ ‫ופוליטיקה‬ ‫מקומי‬ ‫שלטון‬ ‫ציבורי‪,‬‬ ‫מנהל‬ ‫ציבורית‪,‬‬ ‫בתוכניות השונות של בית הספר למדעי המדינה לומדים מדי שנה כ‪ 1311-‬סטודנטים שמתוכם כ‪ 251-‬סטודנטים‬ ‫לתואר ראשון וכ‪ 251-‬סטו דנטים לתואר שני‪ .‬תוכנית הדוקטורט בבית הספר היא מהגדולות והמוצלחות בארץ‬ ‫ובאוניברסיטה‪ .‬בית הספר מורכב מהמחלקות הבאות‪ :‬המחלקה לממשל ורעיון מדיני‪ ,‬המחלקה ליחסים‬ ‫בינלאומיים‪ ,‬המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית‪ .‬המחלקות עצמאיות ברמת התואר השני ומעניקות תארים ייחודיים‪.‬‬ ‫הן משתפות פעולה ברמת התואר הראשון ובתכנית הלימודים הכללית במדעי המדינה‪ .‬בנוסף‪ ,‬בית הספר למדעי‬ ‫המדינה מהווה בית לתכניות הביטחון הלאומי בישראל‪ .‬סגל המרצים בבית הספר מורכב מבוגרי מיטב‬ ‫האוניברסיטאות בארץ ובעולם‪ .‬ההישגים המחקריים של צוות המרצים מתבטאים בפרסומים בכתבי עת מהמובילים‬ ‫בתחומם‪ ,‬בזכייה במענקי מחקר מקרנות יוקרתיות ובהערכה הרבה לה הם זוכים בארץ ובעולם‪ .‬בבית הספר‬ ‫פועלים שני מרכזי מחקר‪ :‬המרכז לחקר הביטחון הלאומי והמרכז לניהול ומדיניות ציבורית‪ .‬בית הספר מוציא לאור‬ ‫את כתב העת 'מדינה וחברה' וחברי הסגל שלו חברים במיטב מערכות כתבי העת בתחום מדעי המדינה‪ ,‬מנהל‬ ‫ומדיניות ציבורית‪ ,‬ויחסים בינלאומיים בעולם כולו‪ .‬בוגרי בית הספר ממלאים תפקידים ציבוריים בכל תחומי החיים‬ ‫ובכלל זה ניהול‪ ,‬תקשורת‪ ,‬ייעוץ ופוליטיקה‪ .‬ביניהם ניתן למצוא קצינים בכירים במערכות הביטחון‪ ,‬ניצבים במשטרה‬ ‫ואלופים בצה'ל‪ ,‬שרים‪ ,‬חברי‪-‬כנסת‪ ,‬אנשי תקשורת מובילים ומנכ"לים של משרדי ממשלה‪ .‬בוגרי תוכנית התואר‬ ‫השני והדוקטורט של בית הספר נושאים משרות אקדמיות בכירות בארץ ובעולם‪ .‬לאחרונה זכה בית הספר לשבחים‬ ‫רבים מטעם שתי ועדות ההערכה של המועצה להשכלה גבוהה שציינו בהערכה רבה את במודל האקדמי והניהולי‬ ‫המוצלח שלו‪ ,‬הן ברמה הלאומית והן במישור הבינלאומי‪ .‬אנו גאים בכך מאד‪.‬‬ ‫בית הספר מפעיל תכניות לימודים רבות ומעולות לכל התארים‪ .‬מעבר לתואר הראשון במדעי המדינה מעניק בית‬ ‫הספר שני סוגים של תארים שניים – מוסמך (‪ )MA‬במדעי המדינה וביחסים בינלאומיים ומוסמך במנהל ומדינות‬ ‫ציבורית (‪ .) MPA‬תכניות ייחודיות בבית הספר מופעלות בתחום המנהל והמדיניות הציבורית למנהלים‪ ,‬ביקורת‬ ‫פנימית וציבורית‪ ,‬מנהל השלטון המקומי‪ ,‬מו"מ וקבלת החלטות‪ ,‬לימודי דמוקרטיה‪ ,‬וכן תכניות בינלאומיות קיימות‬ ‫ומתוכננות בתחומי שלום וניהול סכסוכים‪ ,‬ולימודי דיפלומטיה‪ .‬בנוסף‪ ,‬תכניות הביטחון הלאומי מאפשרות לנו‬ ‫להדריך את מיטב נושאי המשרות הבכירות בקהיליית הביטחון של ישראל‪ ,‬משרד החוץ‪ ,‬משטרת ישראל ומשרד‬ ‫הביטחון‪ .‬אנו רואים בכך חובה ושליחות מהמעלה הראשונה ומתגאים בכך שהמכללה לביטחון לאומי והמכללה‬ ‫לפיקוד ו מטה של המשטרה בחרו בבית הספר להיות האכסניה הבלעדית לשם ללימודים מתקדמים בישראל‪ .‬ברמת‬ ‫התואר השלישי מפעיל בית הספר את אחת התכניות הותיקות‪ ,‬היוקרתיות‪ ,‬והמוצלחות באוניברסיטה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מחקר‪ ,‬הוראה ומחויבות למצוינות‬ ‫בית הספר הינו בראש ובראשונה מרכז לאומי ובינלאומי למחקר ומצוינות‪ .‬חובתנו לסייע בשימור ופיתוח הידע‬ ‫בנושאי פוליטיקה‪ ,‬מדינה‪ ,‬ממשל ומנהל‪ ,‬ויחסים בינלאומיים ולקדמו בכל דרך‪ .‬בורכנו בסטודנטים סקרניים‪,‬‬ ‫שאפתניים‪ ,‬הישגיים ובעלי מודעות פוליטית וחברתית עצומה‪ .‬אני רואה בכך משאב בלתי נדלה לבית הספר‬ ‫ולחברה הישראלית‪ .‬מחקרים מראים כי חברה יציבה ובריאה מושתתת על ציבור ידען‪ ,‬מעורב ופעיל‪ .‬חובתנו‬ ‫הציבורית והמוסרית‪ ,‬בבית הספר ובאגודה‪ ,‬לעודד את קהיליית הסטודנטים מכל מגזרי האוכלוסייה‪ ,‬ולפתחה‪.‬‬ ‫לימודים בתחום מדע המדינה אינם אם כן רק מקום להעברת ידע אלא בראש ובראשונה מרכז לעיצוב אזרחי המחר‬ ‫של מדינת ישראל‪ ,‬אלו הפעילים‪ ,‬האכפתיים והמעוניינים לתרום לחיזוקה של המדינה וערכיה‪.‬‬ ‫מחויבות לקהילה ועתיד התחום בישראל‬ ‫מדינת ישראל בורכה במשאבים אנושיים מצוינים‪ .‬מחקר וקידום הידע אינם מספיקים וחשוב כי יזלגו ויחלחלו‬ ‫לקהילה ולרקמות העשייה בממשל‪ ,‬בערים ובמקומות היישוב‪ ,‬ובפריפריה בפרט‪ .‬חשוב שנהיה כולנו‪ ,‬סטודנטים‬ ‫וחוקרים‪ ,‬מחויבים לתרומה לקהילה‪ ,‬למעורבות ויוזמה חברתית ולקירוב השוליים למרכז‪ .‬מדינה בריאה יודעת‬ ‫לחלק בהוגנות את תרומתה לאזרחיה‪ .‬מאידך‪ ,‬אזרחים טובים ישפיעו על הקהילה מטובם‪ ,‬ניסיונם ומרצם‪ .‬חשוב‬ ‫שנדחוף‪ ,‬בתור אגודה ובתור אזרחיה‪ ,‬לשיתוף הפעולה בין אזרחים ומדינה בהקשר הרב‪ ,‬ולפיתוח הדדיות הקשר‬ ‫שביניהם שהוא ערך חשוב ומרכזי לחברה ולקהילה בישראל‪.‬‬ ‫מדע המדינה בישראל‪ :‬עבר ‪ -‬הווה – עתיד‬ ‫לאגודה הישראלית למדע המדינה עבר מפואר‪ ,‬הווה מרשים‪ ,‬אבל עתיד מבטיח עוד יותר‪ .‬חשוב שנפעל לקידום‬ ‫התחום ולעידוד סטודנטים ולבניית תשתית מחקרית מעולה‪ .‬אנו מוכרים בעולם כקהילה קטנה אך איכותית‪ .‬חשוב‬ ‫לשמור על כך‪ .‬כאן המקום לציין את תרומתו הגדולה של פרופ' גדעון דורון לבניית המורשת הזו בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫גדעון היה חוקר מצוין וחבר טוב – ובעיקר אדם שהיה ניתן לשוחח ולדבר איתו על חזון ועתיד‪ .‬שיחות עימו אף פעם‬ ‫לא היו שגרתיות – תמיד מפתיע – תמיד מחדש‪ .‬עזיבתו אותנו לפני מספר חודשים כואבת מאד ומותירה חלל גדול‬ ‫שנצטרך למלא‪ .‬אני מאחל לאריה שמחליפו כרגע באופן זמני‪ ,‬ולמחליפו הקבוע – יהיה אשר יהיה‪ ,‬הצלחה רבה‪.‬‬ ‫עזרתנו ותמיכתנו מובטחת לך‪.‬‬ ‫לצד כל זאת אני גם מברך את מקבלי הפרסים ביום זה – את תלמידי המאסטר והדוקטורט המצטיינים ואת הזוכים‬ ‫בפרסי העבודות והספר הטוב‪ .‬אבל עונג מיוחד הוא לי לברך את חברתנו פרופ' יעל ישי על קבלת פרס חים מטעם‬ ‫האגודה‪ .‬כשבירכתי את יעל עם היוודע ההחלטה קיבלתי את שהתכוננתי אליו‪ .‬מה פתאום? למה מפעל חיים? מה‬ ‫אתם מסכמים כבר את עבודתי? ‪ - -‬למזלי באתי מוכן והודעתי שאין נסיגה ושטח משוחרר לא יוחזר‪ .‬תצטרכי להגיע‬ ‫ולקבל הפרס‪ .‬נענתה בסופו של דבר ולאחר הפגנת נחישות רבה מצידי ומצד מאירה המנהלנית של בית הספר‪.‬‬ ‫ליעל זכויות רבות במחקר חדשני בעל תהודה בינלאומית‪ ,‬בפיתוח בית הספר ובהעמדת תלמידים רבים‪ .‬עוד ידובר‬ ‫רבות בעבודותיה ובתרומתה המדעית המרשימה שנמשכת בתנופה רבה גם ביום ובודאי עוד שנים רבות‪ .‬לכן רק‬ ‫אאחל בחום ‪- -‬מזל טוב ואין ראוי‪/‬ה ממך לפרס‪ .‬תתייחסי אליו כפרס (ביניים) למפעל חיים (בהקמה)‪.‬‬ ‫לסיכום אני מודה לכל מי שעמל בהכנת הכנס‪ ,‬לצוות האגודה (מר ניסים עורקבי וד"ר עמרי שמיר)‪ ,‬ולצוות הסיוע‬ ‫מבית הספר (ד"ר ישראל וייסמל‪-‬מנור‪ ,‬ד"ר רנן קופרמן‪ ,‬ד"ר ניסים כהן‪ ,‬גב' אפרת קורן‪ ,‬גב' אורלי משה‪ ,‬גב'‬ ‫מאירה יורן ועוד)‪ .‬עוד נודה למחלקות בית הספר על הירתמותן להצלחת האירוע וכן ללשכת נשיא אוניברסיטת‬ ‫חיפה‪ ,‬לשכת הרקטור והפקולטה למדעי החברה על הסיוע הנדיב לקיום הכנס‪.‬‬ ‫ברוכים הבאים לחיפה וכנס מעניין ומוצלח לכולנו‬ ‫פרופ' ערן ויגודה‪-‬גדות‪,‬‬ ‫ראש בית הספר למדעי המדינה‬ ‫‪2‬‬ ‫אודות האגודה הישראלית למדעי המדינה‬ ‫האגודה הישראלית למדע המדינה מהווה התאגדות של חוקרים ומורים בתחומי מדע המדינה מאוניברסיטאות‬ ‫ומכללות בארץ‪ .‬מטרותיה העיקריות הן לשקוד על רמת מחקר והוראה‪ ,‬על האתיקה המקצועית של חוקרי מדע‬ ‫המדינה במדינת ישראל ועל קידום המקצוע‪ .‬בין השאר עורכת האגודה אסיפות וכנסים מדעיים‪ ,‬שולחת נציגים‬ ‫לקונגרסים מדעיים ויוצרת קשר עם מוסדות ואנשי מדע בחו"ל‪ .‬כמו כן‪ ,‬משנת ‪ 2118‬הקימה האגודה את הוצאת‬ ‫הספרים של האגודה הישראלית למדע המדינה‪ ,‬במסגרת ההוצאה מידי שנה מתפרסם קובץ ערוך "מחקרים‬ ‫בפוליטיקה הישראלית" וכתבי יד מקוריים של חוקרים מתחום מדע המדינה‪.‬‬ ‫נושאי תפקידים באגודה‬ ‫פרופ' גדעון דורון ז"ל – יו"ר האגודה (עד ל‪)22/12/2111-‬‬ ‫חברי הוועד המנהל‪:‬‬ ‫פרופ' אריה נאור – ממלא מקום יו"ר האגודה‬ ‫ד"ר מתן אורם – חבר ועד‬ ‫ד"ר עופר אריאן – חבר ועד‬ ‫ד"ר ישראל וייסמל מנור ‪ -‬חבר ועד‬ ‫ד"ר טל דינגוט – אלכופר – חברת ועד‬ ‫ד"ר משה ברנט – גזבר‬ ‫ד"ר שלמה אגוז – חבר ועד‬ ‫ד"ר ליהיא להט – חברת ועד‬ ‫ד"ר רוית חננאל – חברת ועד‬ ‫ד"ר אורן ברק‪ -‬חבר ועד‬ ‫ד"ר דני קורן – ועדת ביקורת‬ ‫ד"ר רנן קופרמן – חבר ועד‬ ‫ד"ר בקי קוק – חברת ועד‬ ‫ד"ר יעל שומר – חברת ועד‬ ‫ד"ר דפנה שרפמן – ועדת ביקורת‬ ‫בעלי תפקידים מכהנים‪:‬‬ ‫מר ניסים ערקובי‪ -‬מנכ"ל‬ ‫ד"ר עומרי שמיר – מזכיר‬ ‫גב' ורד עוזיאל ‪ -‬דוברות‬ ‫מר חזי בן יעקב – מנהל אתר האינטרנט‬ ‫‪7‬‬ ‫מקבלי פרס מפעל חיים של האגודה הישראלית למדע המדינה‬ ‫פרופסור יחזקאל דרור (‪)0220‬‬ ‫פרופסור עמנואל גוטמן (‪)0229‬‬ ‫פרופסור אשר אריאן (‪)0221‬‬ ‫פרופסור שלמה אבינרי (‪)0226‬‬ ‫פרופסור גליה גולן (‪)0227‬‬ ‫פרופסור זאב שטרנהל (‪)0228‬‬ ‫פרופסור ירון אזרחי (‪)0224‬‬ ‫פרופסור דויד (דייב) נחמיאס (‪)0212‬‬ ‫פרופסור גדעון דורון (‪)0211‬‬ ‫אודות כלת פרס מפעל חיים של האגודה הישראלית למדע המדינה לשנת ‪0210‬‬ ‫פרופסור יעל ישי‬ ‫יעל ישי היא פרופ' (אמריטה) במחלקה לממשל ורעיון מדיני שבבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫פרופ' ישי היא בוגרת המחלקה למדע המדינה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית‪ .‬בעלת תואר שני מאוניברסיטת‬ ‫וושינגטון‪-‬סנט‪-‬לואיס ותואר שלישי מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית‪ .‬פרופ' ישי כתבה את עבודת‬ ‫הדוקטורט שלה על סיעה ב' במפא"י בהנחייתו של פרופ' עמנואל גוטמן‪ .‬פרסמה עשרה ספרים ומונוגרפים בהוצאות‬ ‫בינלאומיות מובילות ועשרות מאמרים משפיעים בתחומי התמחותה‪ .‬פרופ' ישי התמחתה בפוליטיקה השוואתית‬ ‫ונושאי מחקר נעו בהדרגה מדגש על פוליטיקה פורמאלית (מפלגות) לעבר פוליטיקה אזרחית וחוץ ממשלתית‪ :‬החל‬ ‫מקבוצות אינטרס‪ ,‬דרך תנועות פוליטיות‪ ,‬ועד החברה האזרחית על כל גווניה ונושאים רבים אחרים בליבת‬ ‫הפוליטיקה הישראלית‪ .‬מחקריה של פרופ' ישי השאירו חותם עמוק והתוו דרך וסדר יום מחקרי בנושאים שבהם‬ ‫עסקה‪ .‬היא הייתה הראשונה במחקר קבוצות אינטרסים וחברה אזרחית‪ ,‬פרופ' ישי תרמה רבות להתפתחותה של‬ ‫המחלקה למדע המדינה באוניברסיטת חיפה (לימים ביה"ס למדע המדינה) ושימשה בה בכל התפקידים האפשריים‬ ‫מיועץ לתלמידי התואר הראשון ועד לראש המחלקה‪ .‬ברמה האוניברסיטאית מלאה תפקידים רבים ובהם דיקן‬ ‫הסטודנטים‪ ,‬חברת הועד הפועל וחברת ועדת המינויים‪ .‬כמו כן עמדה בראש האגודה הישראלית למדע המדינה‪,‬‬ ‫והייתה חברת ועדות ציבוריות רבות (ביניהן הועדה הסטטוטורית לקביעת שיעור יחידת המימון של המפלגות‬ ‫הפוליטיות)‪ ,‬חברת ועדת האתיקה של הסתדרות הרופאים ושימשה כראש האקדמי של מכללת עמק יזרעאל‬ ‫בשנים ‪ 1991‬עד ‪.1994‬‬ ‫אך מעבר לכל זאת‪ ,‬תלמידיה מספרים עליה כי מעבר לכך שהיא חוקרת מעולה‪ ,‬חדשנית ופורה‪ ,‬יעל היא גם סבתא‬ ‫(וסבתא‪-‬רבה) מסורה מאין כמוה‪ .‬בעלת אופי נעים ואכפתיות רבה‪ .‬היא מלמדת ומרביצה בתלמידיה תורה גם‬ ‫היום‪ ,‬וממשיכה לפרסם ולהשפיע על סביבתה‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫אודות עבודות הדוקטורט המצטיינת לשנת ‪ 0210‬ע"ש מר אליעזר שרייבמן‬ ‫ד"ר ג'ניפר אושר‬ ‫"‪"Expanded Citizen Participation and Participatory Equality: A Voice or Virtuous Circle‬‬ ‫מנחים‪ :‬פרופ' יצחק גל‪-‬נור ופרופ' מיכאל שלו‬ ‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬בית הספר על שם פדרמן למדיניות ציבורית וממשל‬ ‫ד"ר פזית בן נון בלום‬ ‫‪The Moral Public: Moral Judgment and Political Attitudes‬‬ ‫‪Ph.D. Political Science, Stony Brook University‬‬ ‫‪Committee: Stanley Feldman (Chair), Leonie Huddy, Howard Lavine, Linda Skitka‬‬ ‫אודות עבודת ה‪ M.A-‬המצטיינת לשנת ‪ 0210‬ע"ש מר אליעזר שרייבמן‬ ‫גב' ענת בן יהונתן‬ ‫מנהיגות "בשם האב"‪ :‬בעקבות היסודות הפטריארכאליים של שיח המנהיגות‬ ‫מנחה‪ :‬ד"ר הנרייט דהאן‪-‬כלב‬ ‫הפקולטה למדעי הרוח והחברה‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬ ‫‪9‬‬ ‫אודות מר אליעזר שרייבמן ז"ל‬ ‫פרסי עידוד למחקר ולמצוינות ע"ש אליעזר שרייבמן ז"ל (‪)1981 -1918‬‬ ‫פרס על עבודת מחקר מצטיינת לתואר שני ופרס על עבודת דוקטורט מצטיינת במדע המדינה יוענקו השנה על ידי‬ ‫ד"ר לימור שרייבמן־שריר לזכר אביה אליעזר שרייבמן ז"ל בוגר החוג למדע המדינה באוניברסיטת תל־אביב‪.‬‬ ‫אליעזר שרייבמן נולד ב‪ 1918-‬בדלהינב שבקרבת וילנה‪ .‬סבו ר' צבי הרשל שרייבמן היה מראשי הקהילה היהודית‬ ‫שם‪ .‬בצעירותו שימש מורה בבית ספר "תרבות" בוילנה‪.‬‬ ‫הוא עלה לארץ לפני מלחמת העולם השנייה ממניעים ציוניים‪ ,‬היה חבר בארגון ההגנה ולחם במסגרתו בתש"ח‪.‬‬ ‫שימש בתחילת דרכו כמורה באבן יהודה‪ ,‬מאוחר יותר ניהל את בית הספר ע"ש וייצמן ביפו‪ ,‬את בית הספר תל‪-‬‬ ‫נורדאו בתל‪ -‬אביב ואף שימש כמנהל המחלקה לחינוך בעיריית תל‪ -‬אביב‪.‬‬ ‫אליעזר שרייבמן היה בוגר הפקולטות למקרא ולהסטוריה‪ ,‬למתמטיקה ולמשפטים באוניברסיטה העברית‬ ‫בירושלים‪ ,‬ולמדע המדינה באוניברסיטת תל‪ -‬אביב‪ .‬היה אידיאולוג ומחנך בנשמתו‪.‬‬ ‫הקניית תרבות וידע היו חשובים מאוד בעיניו לצד החינוך למצוינות‪ ,‬לערכים ולאהבת המדינה‪ .‬עבורו כל אחד‬ ‫מתלמידיו היה עולם ומלואו‪ .‬הוא בנה להם עתיד והם גמלו לו באהבה ובהישגים הנפלאים שהגיעו אליהם עם‬ ‫השנים‪ .‬הגמול שלו היה הסיפוק שבהצלחתם‪.‬‬ ‫יהי זכרו ברוך‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫אודות הספר המצטיין לשנת ‪ 0210‬ע"ש פרופ' גדעון דורון‬ ‫באין ממשלה‪ :‬איך לתקן את קלקולי המשטר? ‪ /‬אמנון רובינשטיין (בשיתוף אדם וולפסון)‬ ‫מדוע קיימת אי‪-‬נחת מהדמוקרטיה הישראלית? כיצד קשורות המחאה החברתית ופרשת השריפה בכרמל לשיטת‬ ‫המשטר בישראל? מדוע רוב החלטות הממשלה אינן מבוצעות? מדוע חלק מהרשויות המקומיות מתפקדות טוב‬ ‫יותר מאשר הממשלה? מה ההבדל בין ממשלות בן‪-‬גוריון (בי ג'י) לממשלות נתניהו (ביבי(?‬ ‫באין ממשלה מספק תשובות לכל השאלות הללו‪ .‬הספר סוקר את ההיסטוריה הפוליטית של ישראל‪ ,‬כפי שהיא‬ ‫מתבטאת בהסכמים הקואליציוניים; מסביר כיצד נולדה שיטת הבחירות; בודק את נושא אי‪-‬יכולתה של הממשלה‬ ‫למשול; מבהיר כי בישראל שולט המיעוט ולא הרוב; קובע כי לצורת הממשל השפעה רבה על אי‪-‬הנחת‬ ‫מהדמוקרטיה הישראלית; סוקר את ההצעות הרבות לתיקון קלקולי המשטר ומציע הצעות מעשיות כיצד לחזק‬ ‫ולשפר את הדמוקרטיה בישראל‪.‬‬ ‫פרופסור אמנון רובינשטיין‪ ,‬משפטן‪ ,‬סופר ומרצה למשפט ציבורי במרכז הבינתחומי הרצליה‪ .‬במשך ‪ 25‬שנים כיהן‬ ‫כחבר כנסת ‪ -‬בה ובממשלה ‪ -‬בתפקידים שונים‪ ,‬בהם שר החינוך והספורט ויושב ראש ועדת החוקה‪ .‬חתן פרס‬ ‫ישראל לחקר המשפט וזוכה פרס חשין ‪.‬פרסם ספרים רבים בארץ ובעולם על אודות נושאים פוליטיים ומשפטיים וכן‬ ‫חמישה רומנים‪.‬‬ ‫אדם וולפסון הוא בעל תואר משולב במשפטים )‪ ( LLB‬ובממשל )‪ (B.A.‬מן המרכז הבינתחומי הרצליה‬ ‫(בהצטיינות‪ ).‬מחקריו בנושאים של מדע ומדינה וביטחון לאומי הוצגו בכנסים בארץ ובחו"ל והתפרסמו במכוני מחקר‬ ‫מובילים בישראל‪ .‬במהלך לימודיו האקדמיים סייע‪ ,‬בין השאר‪ ,‬לפרופ' אמנון רובינשטיין בכתיבת מאמרים במסגרת‬ ‫עבודתו כעוזר מחקר‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫אודות מר יצחק קורן‬ ‫לזכרו מוקדש המושב‪ :‬מנהיגות פוליטית וראשי ממשלות בישראל‬ ‫יצחק קורן נולד ב‪ 1911-‬בקישינב בירת הרפובליקה של מולדובה‪ .‬הוא למד משפטים באוניברסיטת יאסי במקביל‬ ‫לפעילות ציונית‪ .‬ב‪ 1941-‬עלה לישראל עם אשתו קלרה (לבית טלמצקי)‪ .‬בשנים ‪ 1921-1944‬שימש יצחק קורן‬ ‫בתפקיד מזכיר תנועת המושבים ובזמנו עלו לקרקע מאות יישובים חדשים‪ ,‬כולל יישובי עולים‪ ,‬בכל רחבי הארץ‪.‬‬ ‫יצחק קורן החל לשרת בכנסת החל משנת ‪ 1959‬בסיעת מפא"י ובשנת ‪ 1922‬מונה לסגן שר האוצר לוי אשכול‬ ‫בממשלתו של דוד בן גוריון‪ .‬במסגרת תפקידיו הציבוריים היה יצחק קורן במשך שנים רבות יו"ר תנועת העבודה‬ ‫הציונית‪ ,‬יו"ר הסניף הישראלי של הקונגרס היהודי העולמי‪ ,‬יו"ר המועצה העולמית לתרבות יידיש‪ ,‬יו"ר התאחדות‬ ‫עולי רומניה ונשיא האיגוד העולמי של יהודי בסרביה‪ .‬יצחק קורן כתב ‪ 11‬ספרים ומאמרים רבים שפורסמו בארץ‬ ‫ובעולם‪ .‬ספריו עוסקים בנושאי התיישבות‪ ,‬התנועה הציונות‪ ,‬תרבות יידיש ויהדות רומניה ובסרביה‪ .‬בתו רות נשואה‬ ‫לשר לשעבר משה נסים ובנו הוא ד"ר דן קורן‪ .‬יצחק קורן נפטר בתל אביב בשנת ‪ 1994‬והוא בן ‪.83‬‬ ‫‪12‬‬ ‫אודות המאמר המצטיין של כתב העת ‪World Political Science Review‬‬ ‫‪The World Political Science Review (WPSR ) publishes translations of prize-winning articles nominated by‬‬ ‫‪prominent national political science associations and journals around the world. Scholars in a field as‬‬ ‫‪international as political science need to know about important political research produced outside the‬‬ ‫‪English-speaking world. Sponsored by the International Political Science Association (IPSA), the premiere‬‬ ‫‪global political science organization with membership from national associations 50 countries worldwide‬‬ ‫‪WPSR gathers together and translates an ever-increasing number of countries' best political science‬‬ ‫‪articles, bridging the language barriers that have made this cutting-edge research inaccessible up to now.‬‬ ‫פרס המאמר המצטיין בעברית השנה מוענק לד"ר אסנת עקירב‪ ,‬המכללה האקדמית גליל מערבי‬ ‫עקירב‪ ,‬א‪ .)2111( .‬השתתפות פוליטית במישור המקומי‪ :‬נבחרי ציבור במבחן הפעילות‪ .‬בתוך בריכטה‪ ,‬א‪ ,.‬ויגודה‪-‬‬ ‫גדות‪ ,‬ע‪ .‬פדה‪ ,‬ג‪( .‬עורכים)‪ .‬עיר ומדינה בישראל‪ :‬השלטון המקומי לקראת העשור השביעי‪ .‬ירושלים‪ .‬כרמל‪ .‬עמודים‬ ‫‪.129-181‬‬ ‫המחקר מלווה שני חברי סיעה במועצה מקומית אשר בה ‪ 9‬חברי מועצה בהתלבטות לגבי דרך עבודתם של חברי‬ ‫המועצה לפני הבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר ‪ .2118‬במהות המחקר ניצבות שתי שאלות‪ :‬מדוע אנשים ‪-‬‬ ‫שיש להם הצלחה בתחומים מקצועיים שונים ‪ -‬אינם מוכנים לעבור מאדישות פוליטית להשתתפות פוליטית? ומה היא‬ ‫דמותו של המנהיג הפוליטי העדיף ‪ ,‬אשר אותו נרצה לראות משתתף בפוליטיקה? שיטת המחקר המרכזית בה נעשה‬ ‫שימוש נקראת מחקר פעולה )‪ , (action research‬במסגרתה חוקר החוקר את פעולתו הוא עצמו כדי להביא לשיפור‬ ‫פרופסיונאלי בשלושה היבטים‪ :‬בקונטקסט הנחקר‪ ,‬בהתפתחות הפרסונאלית של המשתתף ובשינוי מערכתי ( ‪(Carr‬‬ ‫‪ .and Kemmis, 1983‬המחקר עוסק בשתי תקופות זמן‪ 2113-2118 :‬תקופת קדנציה של לפני בחירות ‪2118 ,2118‬‬ ‫ואילך תחילת תקופת הקדנציה של המועצה החדשה שנבחרה לאחר בחירות ‪ .2118‬תרומתו של המחקר הינה‬ ‫בשלושה מישורים‪ :‬במישור המתודולוגי מעטים המחקרים במדע המדינה בכלל ובשלטון מקומי בפרט שעושים שימוש‬ ‫במחקר פעולה כפילוסופ יית מחקר‪ .‬במישור האמפירי המחקר מנסה להגדיר את דרכי הפעולה הראויים לפעילות‬ ‫נבחר ציבור בשלטון המקומי‪ .‬במישור המעשי המחקר מציע כלי אשר נבחרי ציבור מרשויות מקומיות שונות יכולים‬ ‫לעשות בו שימוש יומיומי לבחינת פעילותם‪.‬‬ ‫המאמר יפורסם בכתב העת ‪ WPSR‬שבחסות ‪IPSA‬‬ ‫‪13‬‬ ‫תוכנית הכנס‬ ‫‪8:00-9:00‬‬ ‫ביקורת פנימית‬ ‫מושבים וביקורת המדינה‬ ‫מקבילים יו"ר‪ :‬ד"ר גבי סייג‬ ‫‪( 9:00-10:30‬בניין רבין‪ ,‬חדר‬ ‫‪)5001‬‬ ‫התכנסות‪ ,‬הרשמה וכיבוד (בניין רבין‪ ,‬קומה ‪)5‬‬ ‫השלכותיה של‬ ‫יחב"ל‪ ,‬מלחמה חברה אזרחית‬ ‫ההגירה‬ ‫השלטון המקומי הפסיכולוגיה של‬ ‫בעולם הערבי‬ ‫ושלום‬ ‫הבינלאומית‬ ‫הפוליטיקה‬ ‫ורשויות מקומיות‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר דפנה קנטי יו"ר‪ :‬ד"ר צבי ליבמן יו"ר‪ :‬ד"ר כרמלה יו"ר‪ :‬ד"ר אסאד גאנם‬ ‫בישראל‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר איתי בארי (בניין רבין‪ ,‬חדר וד"ר זיו רובינוביץ לוטמר (בניין רבין‪( ,‬בניין רבין‪ ,‬חדר‬ ‫‪)5004‬‬ ‫חדר ‪)5003‬‬ ‫(בניין רבין‪ ,‬חדר‬ ‫‪)5015‬‬ ‫(בניין רבין‪ ,‬חדר ‪)5002‬‬ ‫‪)7037‬‬ ‫הפסקה‬ ‫‪10:30-10:45‬‬ ‫מנהיגות‬ ‫פוליטית וראשי‬ ‫השלטון המקומי‬ ‫ממשלות‬ ‫קמפיינים ובחירות‬ ‫מושבים בישראל (מושב הערבי והחברה‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר ישראל‬ ‫מקבילים לזכרו של יצחק האזרחית בישראל‬ ‫וייסמל‪-‬מנור (בניין‬ ‫יו"ר‪ :‬מר ניסים ערקובי‬ ‫קורן)‬ ‫‪10:45-12:15‬‬ ‫רבין‪ ,‬חדר ‪)5002‬‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר דני קורן (בניין רבין‪ ,‬חדר ‪)5001‬‬ ‫(בניין רבין‪ ,‬חדר‬ ‫‪)5009‬‬ ‫מדינה יהודית‬ ‫מדיניות חברתית מרחב‪ ,‬חברה‬ ‫תנועות חברתיות‬ ‫ודמוקרטית‬ ‫ופוליטיקה‬ ‫ומדינת הרווחה‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר דורון נבות יו"ר‪ :‬ד"ר יוליה‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר ניסים כהן יו"ר‪ :‬ד"ר רוית‬ ‫וד"ר אביעד רובין זימלינסקי (בניין רבין‬ ‫(בניין רבין‪ ,‬חדר חננאל (בניין רבין‪,‬‬ ‫חדר ‪)6004‬‬ ‫(בניין רבין‪ ,‬חדר‬ ‫חדר ‪)5003‬‬ ‫‪)5015‬‬ ‫‪)5004‬‬ ‫‪12:15-12:30‬‬ ‫הפסקה‬ ‫‪12:30-13:30‬‬ ‫מושב מרכזי לזכרו של פרופ' גדעון דורון‪ :‬יו"ר‪ :‬ד"ר כרמלה לוטמר (בניין רבין‪ ,‬חדר ‪)5009‬‬ ‫‪13:30-14:30‬‬ ‫ארוחת צהריים‬ ‫‪14:30-15:15‬‬ ‫אסיפה כללית (בניין רבין‪ ,‬חדר ‪)5009‬‬ ‫ברכות והענקת פרסי האגודה הישראלית למדע המדינה לשנת תשע"ב‬ ‫‪15:15-15:30‬‬ ‫הפסקה‬ ‫תקשורת‬ ‫צבא‪ ,‬חברה‪ ,‬טרור‬ ‫ספורט ופוליטיקה‬ ‫פוליטית‬ ‫מושבים‬ ‫וביטחון יו"ר‪ :‬מר‬ ‫מקבילים יו"ר‪ :‬ד"ר דודי יו"ר‪ :‬ד"ר אילן תמיר‬ ‫אביתר בן צדף (בניין‬ ‫‪ 15:30-17:00‬מקלברג (בניין (בניין רבין‪ ,‬חדר ‪)5002‬‬ ‫רבין‪ ,‬חדר ‪)7037‬‬ ‫רבין‪ ,‬חדר ‪)5001‬‬ ‫סדר אזורי חדש‬ ‫האם עדיין ניתן‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר צבי ליבמן‬ ‫לנצח? יו"ר‪ :‬עו"ד‬ ‫וד"ר זיו רובינוביץ‬ ‫אלעד פופוביץ (בניין‬ ‫(בניין רבין‪ ,‬חדר‬ ‫רבין‪ ,‬חדר ‪)5015‬‬ ‫‪)5003‬‬ ‫‪14‬‬ ‫חברה אזרחית‬ ‫אחריות ציבורית‬ ‫ויחב"ל בעידן‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר אסף מצקין‬ ‫הגלובליזציה יו"ר‪:‬‬ ‫וד"ר אורי ארבל‪-‬גנץ‬ ‫ד"ר טל דינגוט‪-‬‬ ‫(בניין רבין‪ ,‬חדר‬ ‫אלכופר (בניין רבין‪,‬‬ ‫‪)5004‬‬ ‫חדר ‪)6004‬‬ ‫מפת קמפוס אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪15‬‬ ‫סדר היום ומושבי הכנס‬ ‫‪ – 8:22-4:22‬התכנסות‪ ,‬הרשמה וכיבוד (בניין רבין‪ ,‬קומה ‪)1‬‬ ‫‪ – 4:22-12:02‬מושבים מקבילים (‪)1-6‬‬ ‫‪ .1‬ביקורת פנימית וביקורת המדינה (בניין רבין‪ ,‬חדר ‪)1221‬‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר גבי סייג‪,‬‬ ‫ד"ר מאיר גלבוע‪,‬‬ ‫בית הספר למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬החוג לקרימינולוגיה‪ ,‬מכללת עמק יזרעאל‬ ‫"יעילות ומועילות של ביקורת המדינה בישראל"‬ ‫ד"ר גבי סייג‪,‬‬ ‫בית הספר למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫"האפקטיביות של הביקורת הפנימית בארגונים‪ :‬בחינה אמפירית של גורמיה בארגונים בישראל"‬ ‫ד"ר מאיר סיון‪,‬‬ ‫המחלקה למינהל ומדיניות ציבורית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫"מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס לקראת סיום כהונתו – הערכת מצב"‬ ‫ד"ר נתן יורן‪,‬‬ ‫מכללת עמק יזרעאל ומכללת צפת‬ ‫"שקיפות ואחריות מבקר המדינה"‬ ‫‪ .0‬השלטון המקומי ורשויות מקומיות בישראל (בניין רבין‪ ,‬חדר ‪)1220‬‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר איתי בארי‪ ,‬ראש התוכנית למוסמך במנהל השלטון המקומי (‪ ,)MPA‬המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית‪,‬‬ ‫בית הספר למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫ד"ר אסף מצקין‪ ,‬מרצה בבית הספר לחברה ולממשל במכללת בית ברל ובמרכז הבינתחומי בהרצליה‬ ‫מר עדי סדינסקי‪-‬לוי‪ ,‬התכנית למנהל ציבורי במרכז הבינתחומי בהרצליה‬ ‫"רפורמת איחוד הרשויות ‪ - 4002‬כשלון או הצלחה?"‬ ‫גב' גל טלית‪,‬‬ ‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫"מיקור‪-‬חוץ ברשויות המקומיות בישראל – מה‪ ,‬כמה ולמה?"‬ ‫גב' שני‬ ‫אלפסי‪-‬קקון ביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה והמכללה האקדמית עמק יזרעאל‬ ‫"אזרחות עירונית חדשה בישראל"‬ ‫גב' אנה אוסטר‪,‬‬ ‫ביה"ס למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫"השפעת דפוסי הניהול ברשות המקומית על ביצועי ארגוני המגזר השלישי"‬ ‫‪.0‬הפסיכולוגיה של הפוליטיקה (בניין רבין‪ ,‬חדר ‪)1220‬‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר דפנה קנטי‪,‬‬ ‫המחלקה לממשל ורעיון מדיני‪ ,‬בית הספר למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫ד"ר פזית בן‪-‬נון בלום‪,‬‬ ‫החוג למדע המדינה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬ ‫"דתיות ועמדות דמוקרטיות‪ :‬ניסוי הטרמה"‬ ‫ד"ר סיוון הירש‪-‬הפלר‪,‬‬ ‫בית הספר לממשל‪ ,‬המרכז הבינתחומי הרצליה‬ ‫"פוליטיקה של הקצנה‪ :‬המקרה הישראלי"‬ ‫‪12‬‬ ‫ד"ר עירן הלפרין‪,‬‬ ‫בית הספר לממשל‪ ,‬המרכז הבינתחומי הרצליה‬ ‫"קידום תמיכה בתהליך השלום על ידי שינוי אמונות לגבי יכולת השינוי של קבוצות‪ :‬התפקיד‬ ‫המרכזי של רגשות"‬ ‫ד"ר דפנה קנטי‪,‬‬ ‫המחלקה לממשל ורעיון מדיני‪ ,‬בית הספר למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫"האם הטרור והמלחמה פוגעים במערכת החיסונית?"‬ ‫‪ .9‬השלכותיה של הגירה בינלאומית על המדיניות (הגירה‪ ,‬פנים‪ ,‬חוץ וביטחון) במדינות‬ ‫המפותחות (בניין רבין‪ ,‬חדר ‪)7207‬‬ ‫יו"ר ומגיב‪ :‬ד"ר‬ ‫יו"ר ומגיב‪ :‬ד"ר‬ ‫זיו רובינוביץ‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫צבי ליבמן‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪Dr. Esther Loptin, University of Haifa‬‬ ‫‪“The Changed Position of the European Parliament on Immigration after Achieving‬‬ ‫”‪Co-Decision‬‬ ‫מר יורי טפר‪,‬‬ ‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬המחלקה למדעי מדינה‬ ‫"אתגר ההגירה המוסלמית ברוסיה בשנות ה‪ :4000-‬מהכחשה למדיניות לאומנית?"‬ ‫ד"ר צבי (צביקה) ליבמן‪,‬‬ ‫אוניברסיטת חיפה‬ ‫"השתלבות או קוטביות‪ :‬היחסים עם מיעוטי‪-‬ההגירה המוסלמים (פזורות) באירופה לנוכח היפותזת‬ ‫המגע (‪")Contact Hypothesis‬‬ ‫גב' אולגה דניסנקו‪,‬‬ ‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫"עמדות כלפי עובדים זרים בישראל ומדיניות הממשלה בנושא – האם חל בהן שינוי? ניתוח‬ ‫השוואתי ‪"2007-1999‬‬ ‫‪ .1‬יחב"ל‪ ,‬מלחמה ושלום (בניין רבין‪ ,‬חדר ‪)1220‬‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר כרמלה לוטמר‪,‬‬ ‫ד"ר רפי נץ (צנגוט)‪,‬‬ ‫המחלקה ליחסיים בינלאומיים‪ ,‬ביה"ס למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫"הזיכרון הישראלי‪-‬יהודי של הסיבות לאקסודוס הפלסטיני ב‪"1929-4002 ,1928-‬‬ ‫מר ירון סלמן‪,‬‬ ‫החוג ליחסיים בינלאומיים‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬ ‫"בין גורמים פנימיים לגורמים חיצוניים בהסבר יציבות הסכמי שלום – מדוע הסכמי שלום מחזיקים‬ ‫מעמד בסיום חלק ממלחמות אזרחים אך לא בכולן?"‬ ‫מר אריאל כברי‪,‬‬ ‫תיאוריה מערכתית של "סביבה טכנולוגית"‬ ‫המחלקה ליחסיים בינלאומיים‪ ,‬ביה"ס למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫ד"ר זיו רובינוביץ‪,‬‬ ‫מכון דיוויס ליחסים בינ"ל‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫"שקיעת ההגמוניה האמריקנית והתחזקות המתחרות‪ :‬האם ארה"ב יכולה להישאר במעמד‬ ‫מוביל?"‬ ‫פרופ' בני מילר‪,‬‬ ‫המחלקה ליחסים בינלאומיים‪ ,‬ביה"ס למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪“OPTIMISTS, PESSIMISTS OR SKEPTICS: REGIONAL DIMENSIONS OF POST-COLD WAR‬‬ ‫”‪INTERNATIONAL ORDER‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪ .6‬חברה אזרחית בעולם הערבי ‪ -‬הקשרים תיאורטיים‪ ,‬חברתיים ופוליטיים (בניין רבין‪ ,‬חדר‬ ‫‪)1229‬‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר אסאד גאנם‪ ,‬בית הספר למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫ד"ר אסאד גאנם‪ ,‬בית הספר למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫"החברה האזרחית בעולם הערבי – הערות תיאורטיות ופוליטיות"‬ ‫ד"ר אביעד רובין בית הספר למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫ד"ר אסאד גאנם‪ ,‬בית הספר למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫החברה האזרחית בעולם הערבי ותפקידה בהכשרת הקרקע ל"מצב מהפכני"‬ ‫ד"ר מוהנד מוסטפא‪ ,‬המרכז ללימודים אקדמיים‪-‬אור יהודה‬ ‫"החברה האזרחית בשיח האסלאמי המודרני"‬ ‫ד"ר יוסף שחאדה‪,‬‬ ‫בית הספר למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫"הלחימה בשחיתות‪ :‬תפקיד החברה האזרחית לאור ההתרחשויות בעולם הערבי"‬ ‫מר פאדי נחאס‪,‬‬ ‫בית הספר למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫"חברה אזרחית בעולם הערבי וקביעת מדיניות חוץ ‪ -‬המקרה של מצרים תחת מובארכ"‬ ‫‪ -12:91 – 12:02‬הפסקה‬ ‫‪ – 12:91 – 10:11‬מושבים מקבילים (‪)7-10‬‬ ‫‪ .7‬מנהיגות פוליטית וראשי ממשלות בישראל‪ ,‬מושב לזכרו של יצחק קורן (בניין רבין‪ ,‬חדר‬ ‫‪)1224‬‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר דן קורן‪,‬‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל‬ ‫פרופ' יחזקאל דרור‪,‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫"מודל עדיף לראש ממשלה בישראל"‬ ‫ד"ר רפי מן‪,‬‬ ‫בית הספר לתקשורת‪ ,‬המרכז האוניברסיטאי אריאל‬ ‫"מי יוביל בטנגו‪ :‬ראשי הממשלות בישראל והתקשורת"‬ ‫פרופ' גבי שפר‪,‬‬ ‫"המאבקים על ראשות ממשלות ישראל"‬ ‫המחלקה למדע המדינה‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫ד"ר דן קורן‪,‬‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל‬ ‫"ראשי ממשלות ישראל לשעבר"‬ ‫מר קובי לוי‪-‬דביר‪,‬‬ ‫המחלקה למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫"מעמדו של ראש ממשלה לאחר תום כהונתו בתוך מפלגתו"‬ ‫‪18‬‬ ‫‪ .8‬השלטון המקומי הערבי והחברה האזרחית בישראל (בניין רבין‪ ,‬חדר ‪)1221‬‬ ‫יו"ר‪ :‬מר ניסים ערקובי‪,‬‬ ‫החוג למדע המדינה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫ד"ר אמיר הורקין‪ ,‬המרכז האקדמי למשפט ועסקים ר"ג‬ ‫פרופ' יצחק כ"ץ‪ ,‬המכללה למנהל‬ ‫פרופ' ברוך מבורך‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב והמרכז האקדמי למשפט ועסקים ר"ג‬ ‫"הדוגמן והמקצוען בעיתות מלחמה – הקשר בין תפקוד ראשי רשויות מכהנים במלחמת לבנון‬ ‫השנייה לבין בחירה מחדש‪/‬תחלופה בבחירות המקומיות ב‪"4008-‬‬ ‫מר ישראל זינגר‪,‬‬ ‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫"חינוך לחברה אזרחית איתנה ברשויות המקומיות הערביות – בין פורמאלי לבלתי פורמאלי"‬ ‫ד"ר בני יעקב‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫גב' אתי רחמים‪ ,‬פורום צדק מאחה‬ ‫גב' דליה טאובר‪,‬המרכז הישראלי לגישות מאחות‬ ‫"הגישה המאחה‪ ,‬והמפגש היהודי‪-‬ערבי הנוצר ביישומי הגישה בישראל"‬ ‫מר רמי זיידאן‪,‬‬ ‫אוניברסיטת חיפה‬ ‫"המשבר הכספי ברשויות הערביות בישראל בשנים ‪ 1910-4001‬בין גורמים מקומיים ללאומיים"‬ ‫מר ניסים ערקובי‪,‬‬ ‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫"החברה האזרחית והשלטון המקומי הערבי בישראל"‬ ‫‪ .4‬קמפיינים ובחירות (בניין רבין‪ ,‬חדר ‪)1220‬‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר ישראל וייסמל‪-‬מנור‪ ,‬בית הספר למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫מגיבה‪ :‬פרופ' מיכל שמיר‪ ,‬החוג למדע המדינה‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‬ ‫ד"ר אלינה ברדץ'‪-‬יאלוב‪,‬‬ ‫מרכז אריאל לחקר בטחון ותקשורת ואוניברסיטת בר אילן‬ ‫"יפים‪ ,‬עולים ועריקים‪ :‬בחירות‪ ,‬בוחרים ונבחרים במבט השוואתי המגזר הרוסי – כוח אלקטורלי‬ ‫מרכזי בבחירות ‪"4012‬‬ ‫ד"ר יעל שומר‪,‬‬ ‫החוג למדע המדינה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫"מוטיבציות של חברי פרלמנט‪ ,‬הסדרים מוסדיים ושינויים בשיוך המפלגתי של חברי פרלמנט‪:‬‬ ‫השוואה בין מדינות"‬ ‫ד"ר ישראל ויסמל‪-‬מנור‪,‬‬ ‫בית הספר למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪“The Makeup of a Winner: Physical Attractiveness, Performance, Settings and‬‬ ‫”‪Electoral Success‬‬ ‫‪David Nachmias, Interdisciplinary Center (IDC) Herzliya‬‬ ‫)‪Maoz Rosenthal, Binghamton University (SUNY‬‬ ‫‪Hani Zubida, Department of Political Science, Yezreel Valley College‬‬ ‫‪“Local and National Electoral Turnout: A Theory and Evidence from the Israeli‬‬ ‫"‪Case‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪ .10‬מדיניות חברתית ומדינת הרווחה (בניין רבין‪ ,‬חדר ‪)1211‬‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר ניסים כהן‪,‬‬ ‫המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫פרופ' מימי אייזנשטדט‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫ד"ר לילך לוריא‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫"ביטוחם הפנסיוני של מהגרי עבודה בישראל"‬ ‫פרופ' אסתר הרצוג‪,‬‬ ‫המכללה האקדמית בית ברל ומכללת לוינסקי‬ ‫"ילדים ומשפחות במצוקה בין ביורוקרטיית הרווחה למדינת הרווחה"‬ ‫ד"ר‬ ‫ד"ר‬ ‫דנה ושדי‪ ,‬המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫יאיר זלמנוביץ‪ ,‬המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫"גירעון בהיענות‪ :‬ההשפעה של גורמים סוציו‪-‬כלכליים על הפער בין מדיניות איכות שירותי‬ ‫הבריאות הנתפסת למועדפת"‬ ‫גב' שירי קוזניץ‪,‬‬ ‫המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‬ ‫"שינוי מוסדי במדינת הרווחה‪ :‬תהליכי רפורמה במערכת החינוך בישראל"‬ ‫מר נדב פרץ‪,‬‬ ‫המכללה האקדמית אשקלון והאוניברסיטה העברית‬ ‫"להביא את התרבות אל תוך הארגון‪ :‬ניתוח מסגרות מדיניות ככלי לשילוב בין ניתוח תרבותי‬ ‫למוסדי בחקר מדיניות חברתית"‬ ‫ד"ר יאיר עמרם‪,‬‬ ‫בית הספר לעבודה סוציאלית‪ ,‬מכללת אשקלון והאוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫"מחאה חברתית בישראל‪ :‬פנתרים שחורים ‪ 1911‬ומחאת הצדק החברתי ‪"4011‬‬ ‫‪ .11‬מרחב‪ ,‬חברה ופוליטיקה (בניין רבין‪ ,‬חדר ‪)1220‬‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר רוית חננאל‪,‬‬ ‫החוג למדיניות ציבורית‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫ד"ר הנרייט דהאן כלב‪,‬‬ ‫אוניברסיטת בן גוריון‬ ‫"נשים בארץ נכריה‪ :‬מגדר במרחבי משילות"‬ ‫ד"ר דני בן‪-‬שחר המכרז לחקר העיר והאזור‪ ,‬הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬ ‫דוד בורנשטיין‪ ,‬המכרז לחקר העיר והאזור‪ ,‬הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬ ‫"הקונספט של אמון יתר – מודל תיאורטי"‬ ‫ד"ר רוית חננאל‪,‬‬ ‫מדיניות ציבורית‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫"שיח הרפורמות‪ :‬ניתוח רפורמת הקרקעות של ‪ 4009‬והרפורמה בחוק התיכנון והבנייה‬ ‫‪".2119-2112‬‬ ‫זיויה קיי‪ ,‬הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‪ ,‬הטכניון והמחלקה לעיצוב תעשייתי והמחלקה לצורפות ואופנה‪ ,‬בצלאל‬ ‫פרופ' איריס ערבות‪ ,‬הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‪ ,‬הטכניון‪.‬‬ ‫"מבט על אתיקה חזותית ‪ -‬הפוליטיקה של חתימת ההופעה"‬ ‫‪21‬‬ ‫‪ .10‬מדינה יהודית ודמוקרטית – היבטים חדשים (בניין רבין‪ ,‬חדר ‪)1229‬‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר‬ ‫דורון נבות‪ ,‬המחלקה לממשל ורעיון מדיני‪ ,‬בית הספר למדע המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫אביעד רובין‪ ,‬המחלקה לממשל ורעיון מדיני‪ ,‬בית הספר למדע המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫ד"ר גל אריאלי‪,‬‬ ‫אוניברסיטת חיפה‬ ‫– ‪“Debating Israel as a Liberal Democracy/Ethnic Democracy/Ethnocracy‬‬ ‫”‪Theoretical and Methodological Critiques‬‬ ‫ד"ר מיכל נויבואר‪-‬שני‪,‬‬ ‫המכללה האקדמית אשקלון‬ ‫"קומה של המדיניות שלא להחליט (‪ :)inaction‬המקרה של החולים הוגטטיביים (‪ )vs‬בישראל‪".‬‬ ‫ד"ר אסף מלאך‪,‬‬ ‫המכללה האקדמית אשקלון‬ ‫"הקהילה האזרחית המודרנית כקהילה מדומיינת"‬ ‫ד"ר גיא בן‪-‬פורת‪,‬‬ ‫אוניברסיטת בן גוריון‬ ‫"בין אידיאולוגיה לחיי היום‪-‬יום‪ :‬חילוניות נינוחה בישראל"‬ ‫‪ .10‬תנועות חברתיות (בניין רבין‪ ,‬חדר ‪)6229‬‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר יוליה זמלינסקי‪,‬‬ ‫גב' סלוא עלינאת‪,‬‬ ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫דוקטורנטית‪ ,‬המחלקה ללימודי המזרח התיכון‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬ ‫"פיקיו של אקטיביזם נשי בתנועה האסלאמית בישראל"‬ ‫ד"ר אורי גורדון‪,‬‬ ‫מכון הערבה ללימודי הסביבה‬ ‫"הגירעון הדמוקרטי במחאת האוהלים‪ :‬מבט מבפנים"‬ ‫גב' מאיה מאור‪,‬‬ ‫התוכנית ללימודי מגדר‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‬ ‫"מאבקה של קהילת "שמנות ויפות" למען זכויות של אנשים שמנים בישראל"‬ ‫גב' ענת רוט‪,‬‬ ‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫"הזרם התורני בציונות הדתית לגווניו"‬ ‫‪ - 10:11-10:02‬הפסקה‬ ‫‪ – 10:02 – 10:02‬מושב מרכזי לזכרו של פרופ' גדעון דורון (בניין רבין‪ ,‬חדר ‪)1224‬‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר כרמלה לוטמר‬ ‫קולגות זוכרים את ומספרים על פרופ' גדעון דורון ז"ל‬ ‫ד"ר הני זובידה‬ ‫החוג למדע המדינה‪ ,‬מכללת עמק יזרעאל‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ד"ר לסלי טריס‬ ‫ביה"ס לממשל‪ ,‬דיפלומטיה ואסטרטגיה ע"ש לאודר‪ ,‬ביה"ס הבינתחומי הרצליה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪21‬‬ ‫ד"ר משה ברנט‬ ‫המחלקה לסוציולוגיה‪ ,‬מדע המדינה ותקשורת‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ד"ר מעוז רוזנטל‬ ‫ביה"ס לממשל‪ ,‬דיפלומטיה ואסטרטגיה ע"ש לאודר‪ ,‬ביה"ס הבינתחומי הרצליה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ד"ר (עו"ד) אסף מידני‬ ‫ביה"ס לממשל וחברה‪ ,‬המכללה האקדמית תל אביב‪-‬יפו‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪ –10:02-19:02‬ארוחת צהריים‬ ‫‪ – 19:02-11:11‬אסיפה כללית‪ ,‬ברכות והענקת פרסי האגודה הישראלית למדע המדינה לשנת‬ ‫תשע"ב (בניין רבין‪ ,‬חדר ‪)1224‬‬ ‫חלוקת פרסים‪:‬‬ ‫פרס האגודה הישראלית למדע המדינה ע"ש מר אליעזר שרייבמן לעבודת מאסטר מצטיינת )‪(M.A‬‬ ‫פרס האגודה הישראלית למדע המדינה ע"ש מר אליעזר שרביימן לעבודות דוקטורט מצטיינות‬ ‫פרס האגודה הישראלית למדע המדינה לספר בעברית‬ ‫פרס האגודה הישראלית למדע המדינה על מפעל חיים ותרומה לדיסציפלינה‬ ‫לפרופ' יעל ישי‪ ,‬המחלקה לממשל ורעיון מדיני‪ ,‬בית הספר למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫‪ – 11:11 – 11:02‬הפסקה‬ ‫‪ 11:02 – 17:22‬מושבים מקבילים (‪)19-02‬‬ ‫‪ .19‬תקשורת פוליטית (בניין רבין‪ ,‬חדר ‪)1221‬‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר דודי‬ ‫מקלברג‪ ,‬החוג לתקשורת‪ ,‬האקדמית עמק יזרעאל‬ ‫פרופ' יחיאל לימור‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫ד"ר ציפי ישראלי‪ ,‬החוג לתקשורת‪ ,‬המכללה האקדמית עמק יזרעאל ואוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫"פוליטיקה על הגלים‪ ,‬או‪ :‬כך נולד הרדיו האזורי בישראל"‬ ‫ד"ר‬ ‫ד"ר‬ ‫הני זובידה‪ ,‬החוג למדע המדינה‪ ,‬המכללה האקדמית עמק יזרעאל‬ ‫דודי מקלברג‪ ,‬החוג לתקשורת‪ ,‬המכללה האקדמית עמק יזרעאל‬ ‫"קליידוסקופ של מסגורים‪ :‬מסגורים שונים של מחאות חברתיות בישראל – הפנתרים מול מחאת‬ ‫קיץ"‬ ‫ד"ר דודי מקלברג‪,‬‬ ‫החוג לתקשורת‪ ,‬המכללה האקדמית עמק יזרעאל‬ ‫"עצמה מרוככת‪ :‬עוצמתה של החברה האזרחית"‬ ‫ד"ר ורד מלכה‪,‬‬ ‫החוג לתקשורת‪ ,‬המכללה האקדמית עמק‪-‬יזרעאל‬ ‫"פורום דיונים כזירת דליברציה וכסוכן העצמה‪ :‬מקרה הבוחן של סטודנטים בחוג לתקשורת"‬ ‫‪22‬‬ ‫‪ .11‬ספורט ופוליטיקה (בניין רבין‪ ,‬חדר ‪)1220‬‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר אילן תמיר‪,‬‬ ‫המרכז האוניברסיטאי אריאל ואוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫פרופ' אמיר בן‪-‬פורת‪,‬‬ ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫"הקשר הבלתי נמנע בין ספורט ופוליטיקה"‬ ‫ד"ר אילן תמיר‪ ,‬המרכז האוניברסיטאי אריאל ואוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫פרופ' יחיאל לימור‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫"שחיקת הלאומיות בספורט"‬ ‫ד"ר שלומית גיא‪,‬‬ ‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫"ספורט ומדיניות ‪-‬טכניקות של פיקוח והכלה באצטדיוני כדורגל ככלי של תרבות ומערוב"‬ ‫ד"ר אלון ליאל‪,‬‬ ‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫"כדורגל ופוליטיקה – מאפריקה עד ישראל"‬ ‫‪ .16‬צבא‪ ,‬חברה‪ ,‬טרור וביטחון (בניין רבין‪ ,‬חדר ‪)7207‬‬ ‫יו"ר‪ :‬מר אביתר בן‪-‬צדף‪,‬‬ ‫ד"ר לימור נובל‪-‬קוניג‪,‬‬ ‫המכון למדיניות נגד טרור‪ ,‬המרכז הבינתחומי הרצליה‬ ‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫"האפקטיביות של טרור‪ :‬בחינת אסטרטגיית הטרור בהשגת יעדים פוליטיים"‬ ‫אל"ם( מיל') ד"ר שאול שי‪,‬‬ ‫המרכז הבינתחומי הרצליה‬ ‫"מדרום תיפתח הרעה" – חצי‪-‬האי סיני כזירת עימות עם הטרור האסלאמי"‬ ‫גב' הילה גרינפלד (תואר שני)‪ ,‬המחלקה לממשל ורעיון מדיני‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫ד"ר דליה גבריאלי נורי‪ ,‬ה חוג לפוליטיקה ותקשורת‪ ,‬המכללה האקדמית הדסה ירושלים ואוניברסיטת בר אילן‬ ‫"שבויים בשיח" – בחינת התמורות שחלו בשיח הציבורי הישראלי בסוגיית חילופי השבויים ‪1911-‬‬ ‫‪" 4008‬‬ ‫‪Dr. Eitan Shamir, Bar-Ilan Unversity‬‬ ‫”‪“Strategic Culture and National Way of War: The Israeli Case‬‬ ‫ד"ר ענת רוט‪,‬‬ ‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫"הציונות הדתית בין קדושת הממלכתיות וסירוב פקודה"‬ ‫‪ .17‬הסדר האזורי החדש הצפוי בעקבות "האביב הערבי" במזרח התיכון והשלכותיו על מדינת‬ ‫ישראל (בניין רבין‪ ,‬חדר ‪)1220‬‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר‬ ‫זיו רובינוביץ‪ ,‬מכון דיוויס ליחסים בינ"ל‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫צבי ליבמן‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫פרופ' יחזקאל דרור‪,‬‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫"המזרח התיכון המורחב כמערכת אולטרה‪-‬דינאמית‪ :‬מדינות אזורית לישראל"‬ ‫‪Dr. Arie Geronik, The Open University of Israel‬‬ ‫‪“Dyadic Regional Powers: Adoption of the Nordic Balance System,‬‬ ‫”‪as a Security Regime in the Middle East‬‬ ‫דר' אפרת אביב‪,‬‬ ‫המחלקה ללימודי המזה"ת‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‬ ‫תורכיה ו"האביב הערבי"‬ ‫‪23‬‬ ‫ד"ר צבי (צביקה) ליבמן‪,‬‬ ‫אוניברסיטת חיפה‬ ‫ההסברים למדיניותה אירופה בעת "האביב הערבי" ‪ -‬סיכון מחושב מחוסר בררה‪ ,‬גם כלפי ישראל‬ ‫‪ .18‬האם עדיין ניתן לנצח?‪ :‬התמודדות דמוקרטיות ‪-‬ליברלית עם עימותים א‪-‬סימטרים (בניין‬ ‫רבין‪ ,‬חדר ‪)1211‬‬ ‫יו"ר‪ :‬עו"ד אלעד‬ ‫פופוביץ'‪ ,‬מנהל פרויקט חזית‪ :‬התמודדות דמוקרטיות ‪-‬ליברלית עם עימותים א‪-‬סימטרים (אוניברסיטת חיפה –‬ ‫מכון הרצל)‬ ‫עו"ד אלעד‬ ‫פופוביץ'‪ ,‬מנהל פרויקט חזית‪ :‬התמודדות דמוקרטיות ‪-‬ליברלית עם עימותים א‪-‬סימטרים (אוניברסיטת חיפה – מכון‬ ‫הרצל)‬ ‫"השינוי באופי המלחמה"‬ ‫אלוף (מיל') עמי איילון‪ ,‬יו"ר הועד המנהל‪ ,‬אוניברסיטת חיפה; יו"ר פרויקט חזית‪ :‬התמודדות דמוקרטיות‪-‬ליברלית עם עימותים א‪-‬‬ ‫סימטרים (אוניברסיטת חיפה – מכון הרצל)‬ ‫"הדילמה האופרטיבית"‬ ‫פרופ 'מרדכי קרמניצר‪,‬‬ ‫המכון הישראלי לדמוקרטיה‬ ‫"הדילמה המשפטית"‬ ‫אלוף‪ ,‬גדי אייזנקוט‬ ‫"צה"ל במבחן התוצאה"‬ ‫פרופ' יורם פרי‪,‬‬ ‫‪The Joseph and Alma Gildenhorn Institute for Israel Studies, The University of Maryland‬‬ ‫"הדילמה ההסברתית "‬ ‫‪ .14‬אחריות ציבורית בישראל (בניין רבין‪ ,‬חדר ‪)1229‬‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר‬ ‫אסף מצקין‪ ,‬מרצה בבית הספר לחברה ולממשל במכללת בית ברל ובמרכז הבינתחומי בהרצליה‬ ‫אורי ארבל‪-‬גנץ‪ ,‬ראש בית הספר לחברה ולממשל מכללת בית ברל‬ ‫ד"ר אסף מצקין‪,‬‬ ‫מרצה בבית הספר לחברה ולממשל במכללת בית ברל ובמרכז הבינתחומי בהרצליה‬ ‫"עד כמה קיימת אחריות ציבורית בישראל? – מתפיסות למציאות"‬ ‫ד"ר אורי ארבל‪-‬גנץ‪,‬‬ ‫ראש בית הספר לחברה ולממשל מכללת בית ברל‬ ‫"של מי האחריות הזו‪ ,‬לעזאזל?! על המשחק הפוליטי באחריות הציבורית"‬ ‫ד"ר דניאלה שנקר‪-‬שרק‪ ,‬ראש המגמה למנהל ומדיניות ציבורית והתוכנית לשלטון מקומי‪ ,‬בית הספר לחברה וממשל‪ ,‬מכללת בית‬ ‫ברל והמחלקה למדע המדינה‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬ ‫עו"ד שרגא שרק‪ ,‬משרד עו"ד שרק‬ ‫"מי שמך לשופט? הפרטת האחריות למשפט בישראל ‪ -‬פנים לכאן ולכאן"‬ ‫ד"ר ג'קי זבולון‪,‬‬ ‫ראש תחום השתלמויות בביה"ס לחברה ולממשל מכללת בית ברל‬ ‫"הבחירות המקומיות כאומדן לאחריות ציבורית"‬ ‫‪24‬‬ ‫‪ .02‬חברה אזרחית ויחב"ל בעידן הגלובליזציה (בניין רבין‪ ,‬חדר ‪)6229‬‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר טל דינגוט‪-‬אלכופר‪ ,‬המחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית‬ ‫מתדיין‪ :‬ד"ר אמיר לופוביץ'‪ ,‬המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב‬ ‫ד"ר מירב אמיר‪,‬‬ ‫מרכז לייפר‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫"מעבר לביטחון‪ :‬פרספקטיבות מגדריות על המלחמות החדשות"‬ ‫מר ליאור להרס‪,‬‬ ‫דוקטורנט‪ ,‬המחלקה ליחסים בינלאומיים‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫"שגריר מטעם עצמו"‪ :‬מקורות עוצמה וסמכות של הדיפלומט האזרחי"‬ ‫ד"ר איתן ברק‪ ,‬המחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית "ממשקיפים למשפיעים‪ :‬החברה האזרחית‬ ‫ותחום פירוק ובקרת הנשק"‬ ‫‪25‬‬ ‫תקצירי הכנס‬ ‫מושבים מקבילים (‪)1-6‬‬ ‫‪ .1‬ביקורת פנימית וביקורת המדינה‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר גבי סייג ‪ ,‬אוניברסיטת חיפה – בית הספר למדעי המדינה‬ ‫יעילות ומועילות של ביקורת המדינה בישראל‬ ‫ד"ר מאיר גלבוע‪ ,‬הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬החוג לקרימינולוגיה במכללת עמק יזרעאל‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מטרת ביקורת המדינה בישראל היא להצביע על ליקויים בעבודת הגוף המבוקר‪ ,‬בארבעה תחומים‪ :‬חוקיות‬ ‫הפעולות‪ ,‬טוהר המידות‪ ,‬הניהול התקין והיעילות והחיסכון‪ ,‬על מנת להביא לתיקונם‪ .‬סעיף ‪21‬א לחוק מבקר‬ ‫המדינה כולל הוראות מיוחדות בעניין זה‪ .‬לאחרונה‪ ,‬הוסף סעיף ‪21‬ג‪ ,‬שקבע שאי תיקון ליקוי היא עבירת משמעת‪.‬‬ ‫תיקון הליקויים כמדד ראשי ליעילות הביקורת מוצא את ביטויו בכתובים שונים של משרד מבקר המדינה‪ ,‬כגון‬ ‫במדריך לביקורת‪ ,‬בדוחות מבקר המדינה על פי חוק חופש המידע וכמובן במחקרים אקדמיים בתחום זה‪.‬‬ ‫תיקון ליקויים מקובל כמדד מרכזי לאפקטיביות – ‪ - effectiveness‬היא המועילות‪ ,‬של ביקורת המדינה‪ ,‬קרי המידה‬ ‫שבה ארגון משיג את מטרותיו‪ .‬אך‪ ,‬בצד גישות המדגישות מועילות‪ ,‬יש המדגישות יעילות – ‪ .efficiency‬כן‪ ,‬יש‬ ‫הגדרות לאפקטיביות לפי תשומות ויש לפי תפוקות‪ ,‬ויש הגדרות המשלבות את שני סוגי המדדים‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬בצד המועילות‪ ,‬חשוב למדוד בארגונים גם את יעילותם ‪ -‬המידה בה מנצל הארגון את משאביו להשגת‬ ‫מטרותיו‪ .‬מדידת היעילות נמצאת במרכז הגישה החדשה המתפתחת בשני העשורים האחרונים – היא הגישה‬ ‫הכלכלית לאכיפת חוק‪ .‬הגם שביקורת המדינה אינה נחשבת כחלק ממערכת אכיפת החוק‪ ,‬היא עוסקת במידה‬ ‫מסוימת גם בכך‪ .‬חשיבות מדד זה גבוהה במיוחד בארגון ביקורת שתפקידו הוא בדיקת היעילות של גופים אחרים‪.‬‬ ‫אף מבקר המדינה עצמו קבע שעל גוף מבוקר לעשות הן בקרה על השגת היעדים והן לבחון את הזיקה בין‬ ‫ההוצאות לתוצאות (דוח ‪55‬ב‪.)221 ,2115 ,‬‬ ‫בעקבות מספר מחקרים‪ ,‬שבדקו את המועילות על פי תיקון הליקויים‪ ,‬המאמר עוסק בקשר שבין שיעורי תיקון‬ ‫הליקויים כמדד למועילות‪ ,‬ובין מדד‪ ,‬חלקי אמנם‪ ,‬של יעילות של ביקורת המדינה בישראל במהלך השנים‬ ‫האחרונות‪.‬‬ ‫האפקטיביות של הביקורת הפנימית בארגונים‪ :‬בחינה אמפירית של גורמיה בארגונים בישראל‬ ‫ד"ר גבי סייג‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬בית הספר למדעי המדינה – המחלקה למינהל ומדיניות ציבורית‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫הביקורת הפנימית )‪ (Internal Auditing‬הפכה להיות מנגנון הכרחי בארגונים ציבוריים ועסקיים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬מעט‬ ‫מאוד עבודות מחקר אקדמיות בוצעו בתחום זה ובמיוחד בנושא אפקטיביות של הביקורת הפנימית‪ .‬מטרת עבודת‬ ‫המחקר המוצגת כאן היא לבנות מודל שיאפשר להבין את המושג של אפקטיביות הביקורת הפנימית בארגונים‪ .‬כדי‬ ‫‪22‬‬ ‫להשיג מטרה זו פותח קנה מידה )‪ (scale‬למדידה של אפקטיביות הביקורת הפנימית ומודל לגורמי האפקטיביות‪.‬‬ ‫‪ 118‬ארגונים בישראל המקיימים פונקציה של ביקורת פנימית השתתפו במחקר ( שיעור החזר של ‪ .) 37%‬נתונים‬ ‫בקשר לאפקטיביות הביקורת הפנימית נאספו מתוך שאלונים שהופנו למנהלים הכלליים של אותם ארגונים ונתונים‬ ‫בקשר לגורמי האפקטיביות מתוך שאלונים שהופנו למבקרים הפנימיים‪ .‬ממצאי המחקר מעידים על תכונות‬ ‫פסיכומטריות טובות (תקפות ומהימנות) ביחס לכלי המדידה שפותח בעבודה זו‪ .‬ניתוחי הקורלציות והרגרסיות‬ ‫מצביעים על משתנה תמיכת ההנהלה כאחד מהגורמים החשובים ביותר בקביעת מידת האפקטיביות של הביקורת‬ ‫הפנימית‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתוחים אלה מראים שהמשתנה של אי‪-‬תלות מהווה גם הוא גורם משפיע‪ .‬ההשפעה של‬ ‫המשתנים המנבאים נתגלתה כעקבית בשני סוגי הארגונים‪ :‬ציבוריים ועסקיים‪ .‬מודל המחקר מסביר חלק גדול של‬ ‫השונות במשתנה האפקטיביות של הביקורת הפנימית‪ .‬הממצאים מאפשרים לדון ביחסי הגומלין שיש לפתח בין‬ ‫ההנהלה למבקר הפנימי כדי שפונקציית הביקורת הפנימית תוסיף ערך ותביא לשיפור היעילות הארגונית‪.‬‬ ‫הממצאים מצביעים על תרומה גבוהה של המחקר ברמה התיאורטית והמעשית העשויה לצמצם את הפער המחקרי‬ ‫הקיים בתחום הביקורת הפנימית‪ .‬המודל שפותח במחקר זה טומן פוטנציאל בלתי מבוטל לעבודות נוספות בתחום‬ ‫חקר אפקטיביות הביקורת הפנימית בארגונים‪.‬‬ ‫מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס לקראת סיום כהונתו – הערכת מצב‬ ‫ד"ר מאיר סיון‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬בית הספר למדעי המדינה – המחלקה למינהל ומדיניות ציבורית‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מבקר המדינה‪ ,‬השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס‪ ,‬נכנס לתפקידו ב‪ 29.2.2115 -‬ונבחר לתקופת כהונה אחת בת‬ ‫‪ 7‬שנים אשר על כן‪ ,‬בסוף חודש יוני ‪ 2112‬תסתיים תקופת כהונתו‪ .‬אף כי בעת כתיבת שורות אלה נותרו כחמישה‬ ‫חודשים לקראת סיום כהונתו‪ ,‬נראה שכבר עתה ניתן לנסות ולסכם את תקופת כהונתו ואת תרומתו להתפתחותה‬ ‫של ביקורת המדינה בישראל‪ .‬מבקר המדינה לינדנשטראוס הציב לעצמו יעדים שעיקרם מפורטים בדין וחשבון לפי‬ ‫חוק חופש המידע של מבקר המדינה לתקופה שמ‪ 1.7.2111 -‬ועד ל‪ ,31.2.2111 -‬שעיקריהם מפורטים כדלקמן‪:‬‬ ‫המאבק בשחיתות והגנה על טוהר המידות; בדיקת נושאים בזמן אמת פרסום שמות; נשיאה באחריות אישית‪.‬‬ ‫מטרת מאמר זה לנסות ולהתחקות אחר התמורות במעמדו של מוסד ביקורת המדינה בישראל בתקופת כהונתו של‬ ‫מיכה לינדנשטראוס והשלכותיהן האפשריות על מיצובו של מוסד זה במסגרת רשויות המדינה‪.‬‬ ‫תקופת כהונתו של מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס תירשם ללא ספק כאחת התקופות הסוערות ביותר בתולדות‬ ‫ביקורת המדינה בישראל‪ .‬התקופה מאופיינת בשימת דגש על ביקורת תגובתית על חשבונה של ביקורת מתוכננת‪.‬‬ ‫ועל פריצתם של חלק מ"גבולות הביקורת המסורתיים" כדוגמת בדיקת נושאים בזמן אמת ולא עריכת ביקורת לאחר‬ ‫המעשה וכן מתן דגש לאחריותם האישית של עובדי הגופים המבוקרים על חשבון הגישה של הביקורת הקלאסית‬ ‫שבמוקד שלה ניצבים גופים מבוקרים ועל בולטות תקשורתית רבה שהביאה להגברתם של קונפליקטים בעיקר עם‬ ‫הרשות המבצעת‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫שקיפות ואחריות מבקר המדינה‬ ‫ד"ר נתן יורן‪ ,‬מכללת עמק ישראל ומכללת צפת ‪[email protected]‬‬ ‫במשרדי מבקר המדינה מטפלים בנשיאה באחריות ובשקיפות של גופים ממשלתיים מבוקרים ושל אנשים פוליטיים‬ ‫בכירים המנהיגים את מדינותיהם‪ .‬הם עצמם‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬ממעטים להציג נתונים המתארים את הישגי משרדיהם‬ ‫במונחים של שקיפות ונשיאה באחריות בתחום ביקורת המדינה‪ .‬קיימים תקני שקיפות ואחריות הדורשים הצגת‬ ‫מדדי הישגים מוכחים במילוי תפקיד מבקר המדינה‪ .‬על בסיס הספרות המקצועית העוסקת במדידת הישגי משרד‬ ‫מבקר המדינה ובעזרת תקני השקיפות הבינלאומיים‪ ,‬נבנה מודל למדידת הישגי משרד מבקר המדינה המסווג לפי‬ ‫אינטרסים של הפרלמנט‪ ,‬הממשלה‪ ,‬הגורמים המבוקרים ועובדי משרד המבקר‪ .‬באמצעות בדיקה מקיפה בחמישה‬ ‫משרדי מבקר במדינה שונים הבנויים בהתאם למודל מבקר המדינה הפרלמנטרי התברר‪ ,‬כי קיים קשר בין‬ ‫אסטרטגיית מבקר המדינה לבין המדדים אותם מציג המבקר כמאפייני הצלחתו במילוי תפקידו‪ .‬לסיום‪ ,‬נבדקו‬ ‫האסטרטגיות השונות של משרדי מבקר המדינה וההישגים אותם הם מציגים לציבור בעזרת מודל האינטרסים‬ ‫שנבנה‪.‬‬ ‫נערכה השוואה בין חמישה משרדי מבקר מדינה ‪,‬אשר מתנהלים לפי המודל הפרלמנטרי הרואים גם בפרלמנט וגם‬ ‫בגופים המבוקרים לקוחות חשובים ומכובדים ‪.‬הבדיקה נעשתה בעזרת סקירת אתרי אינטרנט של מבקרי המדינה‬ ‫בהם מרוכזים דוחות הביקורת שלהם ‪,‬ראיונות ‪,‬הנחיות מקצועיות ‪,‬המדדים אותם הם מציגים לציבור והאסטרטגיה‬ ‫של המבקרים ביחס לפרלמנט ‪,‬לגופים המבוקרים ולצוות עובדי משרד המבקר‪ .‬המטרה בבדיקה זו היא להצביע על‬ ‫קשר בין התייחסותו של מבקר המדינה לפרלמנט‪,‬לגופים המבוקרים ולצוות עובדי משרדו ‪,‬לבין המדדים אותם‬ ‫המבקר מציג לציבור ‪.‬הנחת המחקר הייתה ‪,‬כי למבקר חשובה תדמיתו הציבורית ‪,‬ולכן הוא יציג מדדים המעידים‬ ‫על הישגיו בביצוע תפקידו‪.‬‬ ‫הערך המוסף הנובע מעבודה זו הוא גילוי הקשר בין הצגת מדדי הישגי ביקורת המדינה לציבור לבין אסטרטגיית‬ ‫הביקורת של המבקר‪ ,‬נושא אשר עדיין לא נבדק‪ .‬המאמר מציע למבקרי המדינה במדינות השונות לבדוק מסלול‬ ‫מעניין וחשוב להשגת נשיאה באחריות ושקיפות גם במשרד המבקר וגם בגופים הנתונים לביקורתם‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪ .0‬השלטון המקומי ורשויות מקומיות בישראל‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר איתי בארי‪ ,‬ראש התכנית למוסמך במנהל השלטון המקומי (‪ ,)MPA‬המחלקה למנהל‬ ‫ומדיניות ציבורית‪ ,‬בי"ס למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫רפורמת איחוד הרשויות ‪ - 0229‬כשלון או הצלחה?‬ ‫ד"ר אסף מצקין‪ ,‬מרצה בבית הספר לחברה ולממשל במכללת בית ברל ובמרכז הבינתחומי בהרצליה ומורה‬ ‫לאזרחות בתיכון‪[email protected] .‬‬ ‫עדי סדינסקי‪-‬לוי‪ ,‬סטודנט לתואר שני בתכנית למנהל ציבורי במרכז הבינתחומי בהרצליה ועוזר הוראה ומחקר‬ ‫אישור תוכנית איחוד הרשויות ביולי ‪ 2113‬עורר התנגדות מצד ראשי הרשויות כמו גם ביקורת חריפה בתקשורת‬ ‫נגד הרפורמה‪ .‬על פניו‪ ,‬רפורמת איחוד הרשויות נדמית כראויה ונכונה נוכח בזבוז וחוסר יעילות הקיימים בשלטון‬ ‫המקומי – כפי שמעידים לא אחת דוחות מיוחדים מטעם מבקר המדינה‪ .‬המשבר הכלכלי מתחילת שנות האלפיים‬ ‫אך הגביר את הקריאות להתייעלות‪ .‬עם זאת‪ ,‬לאחר שכבר הוצאה הרפורמה אל הפועל‪ ,‬רק מעטים מהציבור‬ ‫ונבח ריו מדברים בזכותה ומגנים על עצם קיומה‪ .‬מתחילת שנות האלפיים ועד עתה לא נמשך תהליך זה – עובדה‬ ‫המעידה על חוסר הצלחת המהלך‪ .‬חלק גדול משלוש‪-‬עשרה הרשויות שעברו הליכי איחוד‪ ,‬נתקלו בקשיים שהביאו‬ ‫לפירוק האיחוד או להתערבות חיצונית‪ .‬הסיבה היא שרפורמות רבות מבוצעות תוך יישום "גישת מלמעלה למטה" ‪-‬‬ ‫מדיניות מעוצבת על ידי הנבחרים העומדים בראש ההיררכיה השלטונית ומיושמת בשטח על‪-‬ידי הבירוקרטים‪.‬‬ ‫הממשלה בישראל מטילה החלטה לביצוע לדרגים הבירוקרטים ללא התייעצות אמיתית עימם וכן מבלי לפרט‬ ‫הוראות מדויקות ודגשים לגבי יישום הרפורמה‪ .‬עקב כך‪ ,‬רפורמות אלו נתקלות בקושי ביישומן‪ .‬שיתוף הדרגים‬ ‫המבצעים בהליך תכנון המדיניות ‪" -‬גישת מלמטה למעלה" עשויה להביא לעדכון ושיפור המדיניות כמו גם‬ ‫להתאמתה לשטח‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬שימוש בגישה זו עשוי להביא לגיבוש מדיניות אשר תיושם באופן מקצועי ומדויק‬ ‫יותר‪ ,‬עקב שותפות הדרג המבצע בתכנונה מלכתחילה‪ .‬תכנון שכזה יעלה את הצרכים ובעיות היישום מרמת השטח‬ ‫כבר במהלך השלב הראשון וכך יוכלו מקבלי ההחלטות להטיב בתכנון מדיניות אשר תענה לצרכים אלו‪.‬‬ ‫מיקור‪-‬חוץ ברשויות המקומיות בישראל – מה‪ ,‬כמה ולמה ?‬ ‫גב' גל טלית‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב ‪[email protected]‬‬ ‫דפוס הניהול של מיקור‪-‬חוץ (‪ )outsourcing, contracting-out‬מתרחב והולך ברחבי העולם וגם בישראל החל‬ ‫משנות ה‪ 81-‬של המאה הקודמת‪ .‬המגזר הציבורי בכלל והשלטון המקומי בפרט מרבים להשתמש בדפוס ניהול זה‬ ‫לצורך הספקתם של שירותים ציבוריים לתושבים‪ .‬לדפוס יש השלכות רבות על הגוף הממקר‪ ,‬על התושבים מקבלי‬ ‫השירות ועל עובדי הספקים אליהם ממוקרת הפעילות‪ .‬למרות התרחבות השימוש בדפוס המיקור כמעט לכל תחומי‬ ‫החיים במדינה‪ ,‬רק בשנים האחרונות‪ ,‬ובעיקר לאחר המחאה החברתית בקיץ ‪ 2111‬ושביתת ההזדהות עם עובדי‬ ‫הקבלן בפברואר ‪ ,2112‬הנושא עלה לשיח הציבורי‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫הרשויות המקומיות נחשבות לאחד הגופים הגדולים במשק הישראלי שממקרים פעילויות‪ .‬אי לכך‪ ,‬סוגיה עיקרית‬ ‫במחקר היא לבחון מה השלכות המיקור על הרשויות המקומיות‪ :‬האם התרחבותו גורמת להתרוקנותן מאחריות‬ ‫ומס מכות‪ ,‬או שנוצר דפוס של משילות חדשה‪ ,‬שתורם להרחבת יכולותיהן‪ .‬כבסיס למענה לסוגיה זו אותרו הסיבות‬ ‫העיקריות להחלטת הרשויות המקומיות למקר פעילויות ונבדקו היקפי המיקור בתחומי הפעילות השונים‪ .‬בהמשך‪,‬‬ ‫נבחנו התמורות שחלו ביכולתן של הרשויות המקומיות להוביל תהליכי מדיניות ולמשול בעידן שבו שחקנים חדשים‬ ‫נכנסים לזירת פעילותן‪ ,‬וגם התמורות ביכולתן לספק שירותים לתושבים‪ ,‬להתייעל ולחסוך‪ ,‬תוך שמירה על ערכים‬ ‫חוקתיים ונורמות ציבוריות‪ .‬המחקר בוצע בקרב מנכ"לים וגזברים של רשויות מקומיות בישראל המונות מעל‬ ‫‪ 11,111‬תושבים‪ .‬המחקר כלל שלב איכותי‪ ,‬במסגרתו בוצעו ראיונות אישיים עם מדגם של בעלי תפקידים ושלב‬ ‫כמותי‪ ,‬במסגרתו הופץ שאלון "סגור" לכלל הרשויות‪ .‬ממצאי המחקר מראים כי יש שונות בין הרשויות המקומיות‬ ‫באשר לסיבות למיקור‪ ,‬להיקפיו בתחומים השונים וגם באשר להשפעותיו על הרשויות עצמן‪ ,‬על תושביהן ועל עובדי‬ ‫הספקים‪.‬‬ ‫אזרחות עירונית חדשה בישראל‬ ‫גב' שני אלפסי – קקון‪ ,‬דוקטורנטית בביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה‪ ,‬ועמית הוראה במכללה‬ ‫האקדמית עמק יזרעאל‪[email protected] .‬‬ ‫בחברה המודרנית מצופה מהאזרח להשתתף בתהליכי קבלת החלטות בסביבתו הפוליטית ולתרום במידת‬ ‫האפשר לפיתוחם של חיים חברתיים‪ .‬בקיץ האחרון היינו עדים לגל מחאות ששטף את המדינה והוביל למעורבות‬ ‫ואקטיבזם אזרחי בעיקר ברמה הלאומית ‪,‬אך להערכתי‪ ,‬לפעולות אלו יש קשר ישיר לתהליך הולך וגובר של‬ ‫השתתפות ומעורבות אזרחים דווקא ברמה המקומית‪ .‬הסיבות לתהליך זה נעוצות בשני גורמים ‪-‬מצד אחד היו אלו‬ ‫שינויים בתרבות השלטונית שהולידו יוזמות ופעולות מכיוון השלטון לשיתוף תושבים בתהליכים פוליטיים ואחרים‪.‬‬ ‫ומהצד השני‪ ,‬עולה מודעות התושבים לנושאים הקשורים לאיכות חיים וסביבה ועולה רצונם להשפיע על סביבתם‬ ‫הקרובה‪ .‬מחקר זה מתמקד בתהליך הזה ומנסה להגדיר ולבחון השתתפות זו בעזרת הבנת "האזרחות העירונית"‬ ‫בישראל‪ ,‬ולעמוד על הגורמים המשפיעים עליה‪ .‬הגדרת המושג אזרחות עירונית נעשתה בעזרת שלושת‬ ‫המרכיבים הבאים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ההשתתפות הפורמאלית בפוליטיקה העירונית‪ -‬הצבעה בבחירות‪ ,‬פעילות בקמפיין בחירות‪ ,‬יצירת קשר‬ ‫עם נבחרי ציבור‪ ,‬השתתפות בגופים מקבלי החלטות ובשנים האחרונות גם השתתפות פוליטית אלקטרונית‬ ‫(‪.)e- participation‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ההשתתפות בחברה האזרחית העירונית‪ -‬פעילות התושבים במסגרות שאינן פוליטיות אך מבטאות את‬ ‫מעורבותם ותרומתם לטובת הקהילה והעיר בה הם חיים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫עמדות התושבים כלפי עירם – עמדות ויחס התושבים ביחס לעיר מגוריהם המתבטאות בתחושות שייכות‬ ‫ואכפתיות וכן בגאווה ונאמנות מקומיות‪.‬‬ ‫בהצגת הנושא בכנס‪ ,‬בחרתי להתמקד בשאלת המחקר ‪ -‬מהם הגורמים המעודדים אזרחות עירונית ‪ ,‬ובאיזה‬ ‫מידה היא מושפעת מפעילות השלטון‪ ,‬או לחילופין מיזמת האזרחים?‬ ‫‪31‬‬ ‫בחינת דפוסי האזרחות העירונית הובילו אותנו להשערה כי היא מושפעת מששה גורמים מרכזיים‪ ,‬חלקם נובעים‬ ‫מהשלטון – דפוסי מיסוד ומנהיגות מקומית וחלקם נובעים מהאזרחים עצמם‪ -‬ערכי השתתפות‪ ,‬צרכים‪ ,‬מעמד‬ ‫חברתי‪-‬כלכלי והון חברתי‪.‬‬ ‫שיטת המחקר‪ -‬נערך סקר ל‪ 211 -‬נשאלים בשש ערים שנבחרו בצמדים בהתאם לאשכול סוציו אקונומי‪ ,‬גודל‬ ‫ומיקום גיאוגרפי‪ :‬עכו ‪-‬קרית גת‪ ,‬נתניה‪-‬אשדוד‪ ,‬וחיפה –ראשון לציון‪ .‬הסקר נערך באופן רנדומאלי וכלל מגוון‬ ‫עדתי‪,‬דתי‪ ,‬גילאי ומגדרי‪.‬‬ ‫המחקר עדיין לא הסתיים‪ ,‬אך מתוצאות ראשונות של ניתוח הסקר עולה כי ליוזמות שיתוף מצד הרשות ותפיסת‬ ‫המנהיגות יש יותר השפעה על האזרחות העירונית מאשר לפרמטרים האחרים‪ .‬עם זאת עולה כי האזרחות‬ ‫העירונית היא שילוב של יוזמות שלטוניות ממוסדות מחד ויוזמות אזרחיות ספונטאניות מאידך‪ ,‬וככל שהאזרח תופס‬ ‫את תפקידו כ מי שאמור להיות מעורב באופן פעיל במציאות הפוליטית המקומית‪ ,‬כך הוא ימצא ואף ייצר אפיקי‬ ‫השתתפות בין אם אלו ניתנו לו על ידי השלטון ובין אם לא‪.‬‬ ‫השפעת דפוסי הניהול ברשות המקומית על ביצועי ארגוני המגזר השלישי‬ ‫גב' אנה אוסטר‪ ,‬בי"ס למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ‪[email protected]‬‬ ‫במושב זה ניתן לדון בדפוסי ניהול של ארגוני המגזר השלישי ע"י רשויות מקומיות‪( :‬מידת שיתופי פעולה‪ ,‬מעורבות‬ ‫בניהול האמ"שים ומדידת ביצועיהם‪ ,‬קיום מנגנוני בקרה ושיתוף האמ"שים בקבלת החלטות) ולהציג השערת‬ ‫המחקר שעל פיה איכות הניהול של הרשות המקומית משפיעה על ביצועי המנהלים באמ"שים הפועלים בשטחה‪.‬‬ ‫המודעות של הרשויות המקומיות לפעילותם של האמ"שים ושיתוף הפעולה עימם הולכים וגדלים‪ .‬הדבר נובע‬ ‫ממספר סיבות‪ .‬בראשן‪ ,‬התלות ההדדית בין רשויות מקומיות והאמ"שים‪ .‬חלק ניכר מהאמ"שים הם מקומיים‬ ‫באופיים ומתמקדים במתן מענה לצרכים ובעיות מקומיות (גדרון‪ ,‬בר וכץ‪ .)2113 ,‬הקרבה המקומית מחייבת שיתופי‬ ‫פעולה ודיאלוג המקדם את תושבי הרשות המקומית כלקוחות שדעתם ושביעות רצונם חשובים לכלל השחקנים‬ ‫בזירה המקומית‪ .‬שנית‪ ,‬שיתוף הפעולה נותן מענה לתביעה המתחזקת של תושבים לשתפם ולהתחשב‬ ‫בעמדותיהם בעניינים מקומיים‪ .‬דרישה זו כוללת האצלת סמכויות מצד הרשות המקומית למתן שירותים מטעם‬ ‫קבוצות מקומיות‪ ,‬תוך פיקוח ותכלול רוחבי של השותפים (שוורץ‪ .)2113 ,‬הסיבה השלישית גורסת כי אמ"שים‬ ‫מהווים שותפים בכירים הנותנים מענה לצרכים מקומיים מגוונים‪ .‬לעתים‪ ,‬אמ"שים מתמחים בתחומים ייחודיים‬ ‫ואוכלוסיות ייחודיות שהרשות המקומית אינה מומחית דייה או שאין בידה את המשאבים לספק את צרכיהן לבדה ‪.‬‬ ‫לצד היתרונות הרבים הגלומים בשיתוף פעולה בין רשויות מקומיות ואמ"שים (כגון‪ ,‬צמצום עלויות של‬ ‫שירותים ומנגנונים‪ ,‬שיפור אפשרי של מגוון ואיכות השירות‪ ,‬גיוס משאבים‪ ,‬חיזוק מרכיבי החברה האזרחית)‬ ‫)‪ ,(Bucek and Smith, 2000‬יכולים להתגלות חסרות במבנה שלטוני שכזה‪ .‬העברת סמכויות ואחריות מהרשות‬ ‫המקומית לידיהם של אמ"שים מעוררת שאלות בנוגע לתועלת ולאיכות השירות המסופק‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬בשל‬ ‫המעבר מיחסים אנכיים (‪ )Top Down‬ליחסים רוחביים בין ארגונים שאינם בהכרח כפופים זה לזה‪ ,‬מאפייני הניהול‬ ‫של הרשות המקומית‪ ,‬קרי‪ ,‬אופן ההתקשרות‪ ,‬הדיווח‪ ,‬המימון והפיקוח על יחידות ובעלי תפקידים אינו מובן מאליו‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫אי הסדרת יחסי הגומלין ומופעי ניהול בין הרשות המקומית לאמ"שים הפועלים בשטחה יקשו על קביעת מדיניות‬ ‫ויישומה ברמה המוניציפאלית והשגת המטרות של הרשות המקומית‪.‬‬ ‫ניהול לקוי של אמ"שים מטעם הרשות המקומית עלול לגבות מחיר במספר היבטים נוספים‪ .‬ראשית‪,‬‬ ‫היסמכות מוגזמת על אמ"שים ומשאביהם לצד העדר כלים לפיקוח ומדידת הביצועים של האמ"שים עלולה להביא‬ ‫לבזבוז‪ ,‬אי שביעות רצון של תושבים ולהידרדרות באמון בנבחרים המקומיים (גדרון‪ ,‬בר וכץ‪ .)2113 ,‬יתרה מזו‪,‬‬ ‫היסמכות מוגזמת על אמ"שים עלולה ליצור תלות בלתי רצויה‪ .‬מדיניות זו אמנם הפיכה‪ ,‬אך הנעת גלגלי ההפרטה‬ ‫לאחור הינה מורכבת‪ ,‬יקרה ואורכת זמן (הזנפלד ויחזקאל‪.)2115 ,‬‬ ‫יש לקחת בחשבון כי גם אמ"שים עלולים להיפגע מניהול לקוי ויחסי גומלין מעורערים עם הרשות המקומית‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬במיוחד לאור העובדה שהם מבססים את פועלם במידה לא מבוטלת על מתנדבים ועובדים עראיים אשר‬ ‫תלויים בתמיכה התקציבית של הרשות המקומית ובמחויבות של ראש הרשות (טליאס‪ ,‬קטן וגדרון‪ .)2111 ,‬כלומר‪,‬‬ ‫חוסר ניהול (‪,)Mismanagement‬תיאום לקוי‪ ,‬שיתוף מוגבל ומימון עראי של אמ"ש מקשים על פעילות סדירה‬ ‫ומקטינים את הסיכויים להציג ביצועים גבוהים‪ .‬באופן עקיף‪ ,‬כמעט בכל מקרה של ניהול לקוי יפגעו ככל הנראה‬ ‫התושבים‪ ,‬כצרכני שירותים מקומיים המקבלים מענה חלקי לצרכיהם‪.‬‬ ‫בהתאם לאמור לעיל‪ ,‬שאלת המחקר המרכזית שנבחנת בעבודת תיזה זו הנה הקשר שבין איכות הניהול של‬ ‫ארגוני מגזר שלישי במסגרת השלטון המקומי ובין רמת ביצועיהם‪.‬‬ ‫בראייה רחבה יותר‪ ,‬מטרת מחקר זה לבחון את סוגיית הסדרת קשרי הגומלין בין אמ"שים לבין השלטון המקומי‪ .‬עד‬ ‫כה‪ ,‬ככל הידוע לי יחסי הגומלין בין אמ"שים לארגונים ציבוריים נבחנו מבחינה תיאורטית ואמפירית בעיקר ברמת‬ ‫השלטון המרכזי‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪ .0‬הפסיכולוגיה של הפוליטיקה‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר דפנה קנטי‪ ,‬המחלקה לממשל ורעיון מדיני‪ ,‬בית הספר למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫דתיות ועמדות דמוקרטיות‪ :‬ניסוי הטרמה‬ ‫ד"ר פזית בן‪-‬נון בלום‪ ,‬החוג למדע המדינה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים ‪[email protected]‬‬ ‫לעיתים קרובות נטען כי דת מנוגדת לערכים דמוקרטיים ומפחיתה תמיכה בדמוקרטיה‪ .‬עם זאת‪ ,‬עבודות עדכניות‬ ‫מגלות אפקטים ייחודיים‪ ,‬ואפילו הפוכים‪ ,‬של מימדים שונים של החוויה הדתית‪ .‬במחקר זה‪ ,‬נבחנת השפעת מימדים‬ ‫שונים של דתיות על עמדות דמוקרטיות באמצעות ניסוי המתפלל את סדר השאלות בשאלון‪ .‬הממצאים מספקים תמיכה‬ ‫חזקה למודל המחקר המוצע וההשלכות ידונו בהרחבה‪.‬‬ ‫פוליטיקה של הקצנה‪ :‬המקרה הישראלי‬ ‫ד"ר סיון הירש‪-‬הפלר‪ ,‬בית הספר לממשל‪ ,‬המרכז הבינתחומי‪ ,‬הרצליה ‪[email protected]‬‬ ‫יש הטוענים כי חברות 'טובות' הן חברות שבהן אזרחים רבים משתתפים בתהליך קבלת ההחלטות‪ .‬אך‪ ,‬מה קורה‬ ‫כאשר חברות אלו ניצבות בפני איום או קונפליקט ‪ --‬האם לאירועים ו‪/‬או קונפליקטים מאיימים שחווה האזרח השפעה‬ ‫על (הקצנה ב)תפיסותיו והתנהגויותיו הפוליטיות? מטרת המחקר הנוכחי היא להבנות מסגרת כוללת להסבר תופעת‬ ‫הקיצוניות הפוליטית הימנית‪ ,‬מפרספקטיבה סוציו‪-‬פוליטית‪ .‬לשם כך‪ ,‬אציג מספר מחקרים אמפיריים שערכתי בשנים‬ ‫האחרונות בתחום הקיצוניות הפוליטית בקרב קבוצות שונות בחברה הישראלית‪ .‬לבסוף‪ ,‬אתייחס להשפעה‬ ‫התיאורטית והיישומית של המחקר העוסק בקיצוניות פוליטית‪.‬‬ ‫קידום תמיכה בתהליך השלום על ידי שינוי אמונות לגבי יכולת השינוי של קבוצות‪ :‬התפקיד‬ ‫המרכזי של רגשות‬ ‫ד"ר עירן הלפרי‪ ,‬בית הספר לממשל‪ ,‬המרכז הבינתחומי‪ ,‬הרצליה ‪[email protected]‬‬ ‫אחד האתגרים הקשים ביותר בחברות המצויות בסכסוכים ארוכי שנים הוא לגייס את דעת הקהל אל עבר תמיכה‬ ‫בתהליכי שלום ופיוס מבלי לעורר התנגדות ותגובות קשות כלפי קבוצת החוץ‪ .‬בהרצאה הנוכחית נציג מודל התערבותי‬ ‫חדש לשינוי עמדות פוליטיות אל עבר יתר תמיכה בשלום‪ ,‬המבוסס על תיאוריות פסיכולוגיות מבוססות שעוסקות‬ ‫ביכולתם (או אי יכולתם) של בני אדם וקבוצות להשתנות‪ .‬בהרצאה נציג בחינה אמפירית של המודל‪ ,‬על פני ששה‬ ‫מחקרים ניסויים שונים שבוצען בארבע חברות שונות המעורבות בסכסוכים בלתי נשלטים‪ .‬השערת המחקר הייתה‬ ‫שהתערבות חינוכית קצרה‪ ,‬בה יועבר מסר על פיו קבוצות באופן כללי נוטות להשתנות לאורך שנים (בניגוד לאמונה‬ ‫שאופי קבוצות הוא קבוע)‪ ,‬תגביר את הנכונות של אנשים לתמוך בפשרות פוליטיות הנדרשות לצורך יישוב של סכסוכים‪,‬‬ ‫‪33‬‬ ‫כמו גם את המוטיבציה שלהם לבוא במגע עם חברי קבוצת החוץ על מנת לדון באפשרויות ליישוב הסכסוך‪ .‬כל זאת‪,‬‬ ‫מבלי שהקונפליקט עצמו או קבוצת החוץ יוזכרו באופן מפורש במהלך ההתערבות‪ .‬בנוסף‪ ,‬שיערנו שהאפקטים הללו‬ ‫יתווכו על ידי הפחתה בעוצמה של רגשות בין קבוצתיים שליליים כמו שנאה‪ ,‬חרדה וייאוש‪ .‬נתונים שנאספו במהלך‬ ‫השנתיים האחרונות בקרב יהודים בישראל‪ ,‬פלסטינים אזרחי ישראל‪ ,‬פלסטינים בשטחי הגדה המערבית‪ ,‬ותורכים‪-‬‬ ‫קפריסאים סיפקו תמיכה חזקה למודל המחקר המוצע‪ .‬ההשלכות התיאורטיות והיישומיות של הממצאים יידונו לעומקן‪.‬‬ ‫האם הטרור והמלחמה פוגעים במערכת החיסונית?‬ ‫ד"ר דפנה קנטי‪ ,‬המחלקה לממשל ורעיון מדיני‪ ,‬בית הספר למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫במחקר זה מוצג מודל לבחינת השפעת המצוקה הנפשית של אנשים החיים בסכסוך מתמשך‪ ,‬על המצוקה הגופנית‪ .‬אנו‬ ‫בודקים את השפעת החשיפה לטרור וטילים על סמנים ביולוגים של מנגנוני חיסון ודלקתיות ( ‪Cytomegalovirus‬‬ ‫)‪ )(CMV); C-reactive protein (CRP‬אצל אנשים שחיים בתנאים שונים של חשיפה מתמשכת לאלימות פוליטית‪.‬‬ ‫השערת המחקר הייתה שחשיפה מוגברת (ו‪/‬או מגורים באזור מאוים) למתקפות טילים וטרור תביא לירידה במערכת‬ ‫החיסונית ובכך תגביר את הסיכון למחלות בקרב אלה שנחשפו לטרור וטילים‪ .‬לבחינת המודל פנינו לאלפי אנשים אשר‬ ‫רואיינו על ידינו בעשור האחרון וביקשנו את הסכמתם להשתתף במחקר המשך‪ .‬למחקר גויסו מחד אנשים שנחשפו‬ ‫לאלימות פוליטית וגרים באזור הנגב המערבי‪ ,‬ומאידך אנשים שלא נחשפו ואינם גרים באזור מאוים‪ .‬המשתתפים עברו‬ ‫ראיון פנים אל פנים בביתם‪ ,‬וכן נלקחו מהם דגימות דם אשר נשמרו בשיטת דם יבש‪ .‬הממצאים מספקים תמיכה חזקה‬ ‫למודל המחקר המוצע‪ .‬ההשלכות התיאורטיות‪ ,‬היישומיות והפוליטיות של הממצאים יידונו‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫ חוץ וביטחון) במדינות‬,‫ פנים‬,‫ השלכותיה של ההגירה הבינלאומית על המדיניות (הגירה‬.9 ‫המפותחות‬ [email protected] ‫חיפה‬ [email protected] ‫ אוניברסיטת‬,‫ ד"ר צבי ליבמן‬:‫יו"ר‬ ‫ האוניברסיטה העברית‬,‫ ד"ר זיו רובינוביץ‬:‫יו"ר‬ The Changed Position of the European Parliament on Immigration after Achieving Co-Decision Dr. Esther Lopatin, University of Haifa, [email protected]. For many years the European Parliament (EP) was regarded as immigration friendly institution, but in the last few years Members of the Parliament seem to have moved away from their previous liberal interpretations of human rights principles, and have voted in favor of restrictive immigration measures. The author will argue that the changed position of the MEPs on immigration is closely linked to the changed authority of the Parliament from Consultation to Ordinary Legislative Procedure (previously known as co-decision) in 2005. By analyzing roll call votes in the EP between the years 1999 and 2009 in the field of immigration, it will be demonstrated that an abrupt change in voting behavior of many MEPs is evidently linked to the change of authority of the EP. Thus, there appears to be an inverse correlation between the level of decision making authority and the freedom to advocate for a liberal immigration policy. The author suggests several explanations for this behavior, including the desire of the MEPs to be more responsive to the concerns of their constituencies, and the need to be flexible in working with the Council in order to pass legislation. :0222-‫אתגר ההגירה המוסלמית ברוסיה בשנות ה‬ ?‫מהכחשה למדיניות לאומנית‬ [email protected] ‫ המחלקה למדעי מדינה‬,‫אילן‬-‫ אוניברסיטת בר‬,‫מר יורי טפר‬ ‫בעשור האחרון רוסיה חווה גל הגירה מאסיבי המורכב בעיקר ממוסלמים יוצאי הרפובליקות אסיה התיכונה‬ ‫ הגירה זו אל האיזורים המרכזיים של רוסיה מציבה בפני המדינה והנהגתה אתגרים רבים בתחום‬.‫ומהקווקז הרוסי‬ .‫סובייטית‬-‫אתניים והבין –דתיים ובהליך הבנייה הלאומית של רוסיה הפוסט‬-‫ תחום היחסים הבין‬,‫הביטחוני‬ ‫דתיות‬-‫עדתי גובר ברוסיה המתבטא בהתנגשויות ופרעות אתנו‬-‫בשנים האחרונות אנו עדים לקונפליקט בין‬ ‫ הקונפליקטים הללו מתרחשים בכל רחבי רוסיה הופכים‬.‫בין האוכלוסיה הרוסית הילידית לבין המהגרים המוסלמים‬ ‫ הרשויות ניסו להשתיק‬,‫ ככלל‬.‫ מושכים תשומת לב ציבורית גוברת ומייצרים שיח ראדיקלי גובר‬,‫יותר ויותר תכופים‬ ‫ העדיפו שלא להכיר במאפיין העדתי של ההתנגשויות‬,‫ אם פרטיהם דלפו‬,‫את הפרסומים על עצם קיום הארועים או‬ 35 ‫הללו והדגישו את המקור החברתי או הפלילי שלהם‪ .‬מצד שני‪ ,‬מכיוון שהבעיה הלאומית לא קיבל הכרה רשמית לא‬ ‫נערך בה דיון במערכת הפוליטית ולא הוצע לה מענה כולל מעבר לענישה נקודתית של אחראים או שעירים לעזאזל‬ ‫באירועים שכן נחשפו בתקשורת‪ .‬כתוצאה‪ ,‬האירועים המשיכו להתרחש והתסיסה הציבורית הלכה וגברה‪.‬‬ ‫בעקבות כישלון המדינה לתת מענה ראוי לבעיית הביטחון והסדר‪ ,‬ב‪ 5-2 -‬השנים האחרונות אנו עדים‬ ‫לרדיקליזציה לאומית בציבור הרוסי הרחב‪ .‬בחלקה של התופעה מדובר בלאומנות וקסנופוביה קלאסיות‪ ,‬אבל חלקה‬ ‫ההולך וגדל לובש צורה מכובדת ומתונה יותר‪ .‬ציבור המיינסטרים הזה תובע מהמהגרים להתאים עצמם לנורמות‬ ‫ההתנהגות המקובלות במקום מושבם החדש‪ ,‬אבל גם חבריו קוראים במקרים רבים להדרת המוסלמים‪ ,‬קיצוץ‬ ‫ההגירה ואף להפרדות מהאזורים המוסלמים של הקווקז הרוסי‪ .‬חלק ניכר מהאופוזיציה המתעוררת לאחרונה‬ ‫לשלטונו של ולדימיר פוטין מורכב מהציבור הלאומי‪-‬דמוקרטי הזה‪ ,‬הרואה קשר ישיר בין שחיתות השלטונות‬ ‫וכישלונם לטפל בסוגיה הלאומית‪.‬‬ ‫הלחץ והדרישה הציבוריים הביאו בסופו של דבר לכך שהשיח הלאומני חדר גם לסיסמאות המפלגות‬ ‫'האופוזיציה הרשמיות' של הקרמלין‪ ,‬שהחלו להשתמש בשפה לאומית בוטה‪ .‬התחזקות האופוזיציה הלאומית‬ ‫והקרעים האתנו‪-‬דתיים המתחדדים בתוך החברה הכריחו את הרשויות להכיר בקיומה של הבעיה ולשנות מהותית‬ ‫את יחסן לסוגיה‪ .‬מבלי שיוכל עוד להתעלם מהמתרחש‪ ,‬נראה שהשלטון החליט לנכס לעצמו את המונופול על‬ ‫הסוגיה הלאומית‪ .‬מצד אחד‪ ,‬הנשיא דמיטרי מדבדב הפציר במפלגות שלא להשתמש באג'נדה הלאומית בקמפיין‬ ‫הבחירות לפרלמנט ‪ 2111‬ומצד שני במאמר מצע שפורסם לקראת הבחירות לנשיאות ושבאופן חריג הוקדש כולו‬ ‫לסוגיה הלאומית‪ ,‬ולדימיר פוטין‪ ,‬הציע להחמיר את מדיניות ההגירה ולבססה על 'התאמה תרבותית'‪ ,‬וכן הדגיש את‬ ‫החובה של המהגרים לכבד את המנהגים המקומיים‪.‬‬ ‫השתלבות או קוטביות‪ :‬היחסים עם מיעוטי‪-‬ההגירה המוסלמים (פזורות) באירופה‬ ‫לנוכח היפותזת המגע (‪)Contact Hypothesis‬‬ ‫ד"ר צבי (צביקה) ליבמן‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪[email protected] .‬‬ ‫במדינות אירופה הצטברו מאז תום מלחמת העולם השנייה עשרות מיליוני מוסלמים אשר זהותם קוטבית‬ ‫לזהות האירופאית בדתם‪ ,‬בתרבותם במנהגיהם ובמוצאם האתני‪ .‬ההגירה אל אירופה מתגברת מאז שנות ה‪91-‬‬ ‫וקהילותיהם של מיעוטי‪ -‬הגירה מוסלמים‪ 1‬הולכות ומתרחבות (ליבמן א‪ .)Libman, 2011;2111 ,‬כתוצאה מכך‬ ‫מתקיימים ויכוחים ולבטים רבים במדינות אירופה כיצד לנהוג באותם מהגרים‪ .‬כך לדוגמה בהולנד‪ ,‬דגלו בעבר‬ ‫במדיניות רב‪-‬תרבותית‪ ,‬אך עברו בשנות התשעים למדינות הדורשת נמרצות אינטגרציה ממיעוטיה (ליבמן א‪,‬‬ ‫‪ .)Entzinger, 2003; 2111‬בגרמניה‪ ,‬הייתה נהוגה מדיניות שרואה במי שאינו בן העם הגרמני זר‪ ,‬אולם הגרמנים‬ ‫המירו מדיניות זאת בשנת אלפיים‪ ,‬למדינות המעניקה לבני 'העובדים הזרים' המוסלמים אזרחות גרמנית (ליבמן א‪,‬‬ ‫‪ )2111‬וקיימו בפועל מדיניות רב‪-‬תרבותית; אולם לאחרונה מבקשת נמרצות הקנצלרית אנג'לה מרקל אינטגרציה‬ ‫ממיעוטיה המוסלמים (‪ .)The Guardiane, 17 October 2011‬בריטניה ידועה במדיניותה הרב תרבותית (ליבמן‬ ‫‪ 1‬אני ממשיג קבוצות הבולטות בזהותן ביחס למדינות מוצאם ומובחנות כשונות מן האוכלוסיות המקומיות כ‪'-‬מיעוטי הגירה' ‪ -‬במקום המונח הישן והרווח‪,‬‬ ‫פזורות (דיסאפורות) – לא רק בשל היותן קבוצות שזהותן מובחנת ביחס למדינות מוצאן בהיבטים אתניים‪ ,‬תרבותיים ודתיים‪ ,‬אלא גם כיוון שהם אינם חלק‬ ‫אינטגרלי מכלל אוכלוסיית הרוב ונאמנותם נתונה לרוב לארצות מוצאם‪ .‬וגם היות ומדובר בתהליך שטרם הסתיים‪ ,‬שבו הולכים ומצטרפים עוד ועוד מהגרים‬ ‫מארצות מוצאם אל קהילותיהם של אותם מיעוטים‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫ב‪ ,)2111 ,‬אך גם שם טוען לאחרונה‪ ,‬ראש ממשלתה דויד קמרון‪ ,‬כי מדיניות זאת נכשלה כישלון חרוץ ודורש‬ ‫אינטגרציה וזהות בריטית מהמוסלמים במדינתו ( ‪Pm’s speech at Munich Security Conference, 5‬‬ ‫‪ .)February 2011‬בצרפת דוגלים בהיטמעות ובאג'נדה של חילוניות בציבוריות הצרפתית ולפיכך מתמודדים בה‬ ‫ממושכות ובמרץ בסממני הלבוש של מיעוטיה המוסלמים‪ ,‬אך במקביל התירו ממשלות צרפת‪ ,‬את הקמתם של‬ ‫מסגדים רבים ומוסדות דת מוסלמים (ליבמן א‪.)2111 ,‬‬ ‫לנוכח שונותם התרבות‪ ,‬האתנית והדתית של המוסלמים באירופה‪ ,‬שינוי המדיניות כלפיהם והוויכוחים כלפי‬ ‫המדיניות הרצויה‪ ,‬אני מבקש לבחון במחקר‪ ,‬על‪-‬פי תיאוריית המגע (‪ ,)Contact Hypothesis‬את הסיכויים‬ ‫התיאורטיים והמעשיים להשתלבותם של מיעוטי‪-‬הגירה (פזורות) אלו בכמה ממדינות אירופה‪ ,‬זאת באמצעות‬ ‫בחינת היחסים ואף המחשבות של האליטות השלטוניות כלפי סיכויי השתלבותם‪ .‬במילים אחרונות‪ ,‬המחקר נועד‬ ‫למצוא תשובה לשאלות מחקר היפותטיות כביכול‪ ,‬אך מצויות בלב המחלוקות והחששות המציפים את אירופה‪ :‬כיצד‬ ‫משתקפת המציאות של מיעוטי‪-‬ההגירה המוסלמים באירופה בעיני האליטות באירופה‪ ,‬במיוחד לנוכח השאיפות‬ ‫האירופאיות לאינטגרציה ממיעוטיה? ומה הסיכוי לאינטגרציה של אותם מיעוטים במרחבים של מדינות האומה‬ ‫האירופאיות? הבחינה התיאורטית במאמר תעשה כאמור בעיקר לאורה של השערת המגע‪ .‬זאת כיוון שלפי‬ ‫תיאוריה זאת‪ ,‬קשר פשוט בין קבוצות אינו מספיק לשפר דעות קדומות וקונפליקטים בין קבוצות שונות‪ .‬כדי לצמצם‬ ‫דעות קדומות הקשרים חייבים לכלול תנאים מסוימים הכוללים בין השאר סטטוס שווה ערך בין חברי הקבוצות‪,‬‬ ‫אינטגרציה בין קבוצתית‪ ,‬הזדמנויות להיכרויות אישיות בין חברי הקבוצות‪ ,‬ותמיכה בזכויות אדם (‪.)Cook, 1985‬‬ ‫‪2‬‬ ‫עמדות כלפי עובדים זרים בישראל ומדיניות הממשלה בנושא – האם חל בהן שינוי?‬ ‫ניתוח השוואתי ‪2007-1999‬‬ ‫גב' אולגה דניסנקו‪ ,‬אונ' תל אביב ‪[email protected]‬‬ ‫מטרת המחקר היא בדיקת השינויים שחלו בדעת הקהל הישראלית בין ‪ 1999‬ל‪ ,2007-‬ביחס למתן זכויות‬ ‫סוציו‪-‬כלכליות ופוליטיות לעובדים זרים ואישור כניסתם ארצה‪ .‬בנוסף לכך תינתן סקירת מדיניות הממשלה כלפי‬ ‫עובדים זרים בין השנים ‪ .1999-2117‬עד כה רק מחקרים מעטים יחסית עסקו בהתפתחותן של עמדות לאורך זמן‪.‬‬ ‫מאגר נתונים‪ :‬מדגם מייצג של ישראלים בוגרים בגילאים ‪ .25-25‬הנתונים נלקחו מתוך סקרי עמדות הציבור שנערכו‬ ‫בשנת ‪"( 1999‬סקר עמדות הציבור כלפי קבוצות עובדים בישראל") ו‪"( 2007-‬סקר עמדות הציבור כלפי קבוצות‬ ‫מיעוט בישראל") על ידי מכון לוסיל כהן למחקרי דעת קהל באוניברסיטת תל אביב‪ .‬בשנת ‪ 1999‬רואיינו ‪811‬‬ ‫יהודים ו‪ 311‬ערבים‪ ,‬בשנת ‪ 2117‬רואיינו ‪ 941‬יהודים ו‪ 411‬ערבים‪.‬‬ ‫ההנחה העומדת בבסיס המחקר היא שניתן להסביר את העמדות האנטגוניסטיות של הציבור באמצעות‬ ‫מודל התחרות והאיום‪ .‬ההשערה המרכזית היא שתפיסת האיום והנטייה להפליה מצטמצמות בזמנים של שגשוג‬ ‫כלכלי‪ .‬השערות נוספות‪ :‬א) למרות השינויים הכלכליים שחלו בעשור האחרון‪ ,‬עדיין חשים אזרחים בעלי הכנסה‬ ‫נמוכה וכאלה המשתייכים לקבוצת מיעוט אתנית‪ ,‬איום כלכלי‪-‬חברתי מצד עובדים זרים; ב) אצל ישראלים המשייכים‬ ‫את עצמם לימין‪ ,‬גבוהה הנטייה להגבלת כניסתם של עובדים זרים לארץ יותר מאצל אלה המזדהים עם השמאל או‬ ‫‪ 2‬מחקר כזה פחות רלוונטי כשפונים למדינות הגירה קלסיות בהן הרב‪-‬תרבויות הינה חלק מיצירת הלאומיות (‪ .)Multicultural nationalism‬כך למשל‬ ‫בקנדה‪ ,‬רוב של שמונים אחוזים מהאוכלוסייה סבור כי הגישה רב‪-‬תרבותית עדיפה על אתנוצנטריות‪ ,‬במיוחד באזורים דוברי אנגלית (‪.)Winter, 2009‬‬ ‫‪37‬‬ ‫המרכז; ג) התמיכה במניעת זכויות מעובדים זרים הצטמצמה עם הזמן; ד) השינוי ברמת תחושת האיום הכלכלי‪-‬‬ ‫חברתי משפיע על מידת התמיכה במניעת זכויות סוציו‪-‬כלכליות והגבלת כניסה לישראל; ה) השינוי ברמת התמיכה‬ ‫כלפי מניעת כניסה לארץ משפיע על מידת התמיכה כלפי מתן זכויות לעובדים זרים‪ .‬לבחינת ההשערות הועמדו‬ ‫תת‪-‬מודלים של רגרסיה ליניארית מרובה עם משתני רקע כמנבאים של תפיסת האיום; משתני רקע ותפיסת האיום‬ ‫כמנבאים של הנטייה לתמיכה במניעת כניסה; ומשתני רקע‪ ,‬תפיסת האיום והנטייה לתמיכה במניעת כניסה‬ ‫כמנבאים של הנטייה למניעת זכויות‪.‬‬ ‫הממצאים מראים כי בין שנת ‪ 1999‬לשנת ‪ 2117‬חלה בקרב אזרחי ישראל ירידה בתפיסת האיום הכלכלי‪-‬‬ ‫חברתי‪ ,‬תמיכה במתן זכויות סוציו‪-‬כלכליות לעובדים הזרים גדלה‪ ,‬אך עדיין יש התנגדות גבוהה לאישור התארגנות‬ ‫פוליטית של עובדים זרים ואי רצון להעניק להם זכויות מקבילות לאלה של אזרחי המדינה‪ .‬באשר להשפעת משתני‬ ‫רקע ‪ -‬תפיסת האיום הכלכלי‪-‬חברתי חזקה יותר באוכלוסייה חלשה (בעלי רמת השכלה ורמת הכנסה נמוכה‪ ,‬חסרי‬ ‫עבודה וערבים)‪ .‬באשר להשפעת תפיסת האיום על הנטייה לתמיכה בהגבלת כניסה ‪ -‬תפיסת האיום מעלה אותה‬ ‫בשתי נקודות הזמן שנבדקו‪ ,‬והשפעתה נשארת יציבה לאורך הזמן‪ .‬באשר לנטייה למניעת זכויות ‪ -‬תפיסת האיום‬ ‫העלתה אותה רק ב‪ ,1999-‬והשפעתה של תפיסה זו יורדת עם הזמן‪ .‬בדיקת תנאי המשק באותן שנים מראה‬ ‫שחלקם של העובדים הזרים בסך העובדים במגזר העסקי ושיעור האבטלה – שניהם ירדו בשנת ‪ 2117‬יחסית‬ ‫לשנת ‪ .1999‬מכאן‪ ,‬שהתוצאות שקיבלתי תואמות את תיאורית התחרות והאיום‪ :‬גודלה היחסי של קבוצת המיעוט‬ ‫הצטמצם‪ ,‬וחל שיפור בתנאים הכלכליים כתוצאה מכך ירדה רמת הדעות הקדומות כלפי העובדים הזרים וגדלה‬ ‫התמיכה במתן זכויות סוציאליות למגזר זה‪ .‬צעדי המדיניות הרלוונטיים העיקריים בנושא העסקת זרים בישראל‪,‬‬ ‫שננקטו בין השנים ‪ ,2007-1999‬קשורים בעיקר למישור הסוציאלי ‪ -‬הזכות לקבלת שירותי בריאות ושירותי רווחה‬ ‫וסעד‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪ .1‬יחב"ל‪ ,‬מלחמה ושלום‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר כרמלה לוטמר‪ ,‬המחלקה ליחסים בינלאומיים‪ ,‬ביה"ס למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת‬ ‫חיפה ‪[email protected]‬‬ ‫הזיכרון הישראלי‪-‬יהודי של הסיבות לאקסודוס הפלסטיני ב‪,1498-‬‬ ‫‪1494-0229‬‬ ‫ד"ר רפי נץ (צנגוט)‪ ,‬המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪[email protected]‬‬ ‫הנושא ההיסטורי המרכזי בסכסוך הישראלי‪-‬ערבי‪/‬פלסטיני מתייחס לסיבות לאקסודוס הפלסטיני ב‪ .1948-‬שני‬ ‫נרטיבים מרכזיים רווחים בחברה היהודית בישראל לגבי סיבות אלה‪ :‬הציוני – לפיו הפלסטינים עזבו ב‪1948-‬‬ ‫מרצונם‪ ,‬מסיבות שונות; והביקורתי – לפיו חלקם עזבו מרצונם בעוד שחלקם גורשו‪ .‬מצגת זו מתארת את האופן‬ ‫שבו שבעה מוסדות מרכזיים בישראל הציגו את הסיבות לאקסודוס זה במסגרת כל פרסומיהם שהוצאו לאור בין‬ ‫‪ 1949‬ל‪ .2114-‬שלושה מוסדות מדינה נדונים‪ :‬צה"ל‪ ,‬מרכז ההסברה ומשרד החינוך (ספרי לימוד שאושרו ללימוד)‪,‬‬ ‫וארבעה מוסדות חברה יהודיים‪ :‬קהילת המחקר (חוקרים מהאקדמיה ומחוץ לה)‪ ,‬עיתונות‪ ,‬ותיקי קרבות ‪,1948‬‬ ‫וארגונים לא ממשלתיים‪ .‬המצגת גם מתייחסת לגורמים שהביאו להצגת הסיבות לאקסודוס באופן שנמצא שהן‬ ‫הוצגו‪ ,‬וזאת על בסיס כמאה ראיונות שבוצעו עם אנשים שכיהנו בתפקידים בכירים במוסדות שנבדקו במהלך כל‬ ‫תקופת המחקר‪ .‬בחלקה השני המצגת עוסקת בהיבטים תיאורטיים שונים שעלו מניתוח הממצאים‪ ,‬לרבות מודל‬ ‫מפורט לגבי קיבעון ושינוי של האופן שבו מוסדות מציגים את היסטוריית הסכסוכים‪.‬‬ ‫בין גורמים פנימיים לגורמים חיצוניים בהסבר יציבות הסכמי שלום – מדוע הסכמי שלום‬ ‫מחזיקים מעמד בסיום חלק ממלחמות אזרחים אך לא בכולן?‬ ‫מר ירון סלמן‪ ,‬החוג ליחסים בינלאומיים‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים ‪[email protected]‬‬ ‫מחקר זה בוחן את השאלה כיצד אפשר ליישם בהצלחה הסכמי שלום הנחתמים לאחר מלחמות אזרחים?‪.‬‬ ‫לצורך מענה על שאלה זו‪ ,‬נערכה השוואה בין השפעתם של גורמים פנימיים – גורמים אשר נובעים מניסיון הצדדים‬ ‫המעורבים ליישם את הסכם השלום – לבין השפעתם של גורמים בין‪-‬לאומיים על יישום הסכמי שלום‪ .‬לדיון בסוגיות‬ ‫אלו יש חשיבות רבה משום שמלחמות אזרחים מהוות את צורת הלחימה הנפוצה ביותר מאז סיום מלחמת העולם‬ ‫השנייה שהתעצמה בתקופה שלאחר המלחמה הקרה‪.‬‬ ‫עם העלייה בדומיננטיות של מלחמות אזרחים בתחילת שנות ה‪ 91-‬של המאה ה‪ 21-‬החלה להישאל‬ ‫השאלה מדוע רק חלק מהסכמי השלום הנחתמים בסיום מלחמות אזרחים מיושמים בהצלחה‪ .‬הממצאים שעלו‬ ‫מהשוואה בין ‪ 14‬מקרים ומבדיקה השוואתית‪-‬ממוקדת )‪ (George, 1979‬של ארבעה מקרי בוחן מצביעים על כך‬ ‫שבעוד שמחקרים קודמים התמקדו במשקל של התערבויות חיצוניות‪ ,‬הרי שההתערבויות הללו אינן מבטיחות את‬ ‫יציבות השלום‪ .‬מנגד‪ ,‬מאמץ פנימי ליישום הכולל פירוק מיליציות צבאיות ושיתוף פעולה מרצון של הגורמים‬ ‫‪39‬‬ ‫ המחקר מצביע על‬,‫ לפיכך‬.‫המעורבים עם המשימות לשמירת שלום מגדילים את הסיכויים ליישום בהצלחה‬ .‫מדינתיים על פני גורמים חיצוניים‬-‫הבולטות הרבה של הגורמים הפנים‬ ‫ מקרה הבוחן הראשון שנבחן הינו יישום הסכם‬.‫בוחן עיקריים‬-‫ במסגרת המחקר נבחנו ארבעה מקרי‬,‫כאמור‬ ‫ מהחתימה על הסכם השלום‬,1997-‫ ל‬1992 ‫ כאשר ההתמקדות הייתה על התקופה שבין‬,‫סלבדור‬-‫השלום עבור אל‬ ,‫סלבוניה‬-‫ הנו יישום הסכם השלום עבור מזרח‬,‫ מקרה הבוחן השני שנבחן‬.‫ועד לכינון ממשלה יציבה ולגיטימית‬ ‫ מהחתימה על הסכם השלום ועד לאחר‬,2111-‫ ל‬1995 ‫ כאשר ההתמקדות הייתה על התקופה שבין‬,‫קרואטיה‬ ,‫ הנו יישום הסכם השלום עבור הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו‬,‫ מקרה הבוחן השלישי שנבחן‬.‫מערכת הבחירות‬ ‫ מהחתימה על הסכם השלום ועד לשינוי אופי המשימה‬,2111-‫ ל‬2112 ‫כאשר ההתמקדות הייתה על התקופה שבין‬ ‫ כאשר‬,‫ הנו יישום הסכם השלום עבור קמבודיה‬,‫ מקרה הבוחן הרביעי שנבחן‬.‫לשמירת השלום מטעם האו"ם‬ ‫ מהחתימה על הסכם השלום ועד לאחר מערכת הבחירות של‬,1999-1991 ‫ההתמקדות הייתה על התקופה שבין‬ .1998 ‫שנת‬ "‫תיאוריה מערכתית של "סביבה טכנולוגית‬ ‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫ ביה"ס למדעי המדינה‬,‫ המחלקה ליחסים בינלאומיים‬,‫מר אריאל כבירי‬ [email protected] The systemic theory of technological environment claims that the interaction between technology and territory functions as a systemic selector in the ongoing competition between the systemic cultures of status quo and territorial revisionism. Technology, whose sustained development relies on the acquisition of territorial resources that can be achieved through the use of that same technology, selects as legitimate shared revisionist understandings in relation to the territorial order. These understandings constitute a systemic culture of change and war. In contrast, technology, whose ongoing development does not rely on territorial resources, and whose use makes acquiring these resources either difficult or impossible, selects as legitimate shared understandings of territorial status quo. These understandings constitute a culture of stability and peace in Great Power relations. The theory demonstrates that the imperial expansions in the late 19th century and the pre-world wars dynamic resulted from a revisionist culture, which was selected by the relationship between industrial technology and territory. Furthermore, it shows that the cold war dynamic, its peaceful end and the continuance of unipolarity since then, resulted from a status quo culture which was selected by the relationship between nuclear technology and territory. The theory predicts that revisionist ideas will be more compelling as nanotechnology matures. The technological environment theory, parsimoniously and consistently integrates material and ideational variables, while clarifying and specifying their relative weight 41 ‫‪and functions. Unlike previous materialistic theorizations in IR theory, the proposed theory is not‬‬ ‫‪subordinate to a specific social context. The theory contributes a new systemic source for‬‬ ‫‪international outcomes explanations and has unique policy relevance in times of rapid‬‬ ‫‪technological change.‬‬ ‫שקיעת ההגמוניה האמריקנית והתחזקות המתחרות‪ :‬האם ארה"ב יכולה להישאר במעמד‬ ‫מוביל?‬ ‫ד"ר זיו רובינוביץ‪ ,‬מכון דיוויס ליחסים בינ"ל‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים ‪[email protected]‬‬ ‫בשנים האחרונות רבו העדויות לשקיעת ההגמוניה האמריקנית‪ ,‬ויש הטוענים כי היא כבר פסה מהעולם‪ .‬מאמר זה‬ ‫מנתח את ההשלכות של שינוי מהותי זה באופייה ובטבעה של המערכת הבינ"ל‪ .‬המחקר יבוצע מזווית ראייה‬ ‫גאופוליטית‪ .‬כמה מהשאלות המרכזיות הנלוות לסוגיה זו הן האם השקיעה היא אמיתית או מדומה; איך ארה"ב‬ ‫תנהג או תצטרך לנהוג עתה כשהיא לא תהיה עוד הגמון; ואיך תתנהל המערכת הבינ"ל בעתיד הנראה לעין? על‬ ‫בסיס תאוריות גאופוליטיות וניסיון העבר‪ ,‬נראה שבידי ארה"ב יש לפחות יתרון מהותי אחד ביחס למעצמות‬ ‫הצומחות (סין‪ ,‬רוסיה‪ ,‬ובמידה פחותה אירופה‪ ,‬ברזיל והודו)‪ :‬היא מעצמת‪-‬על ימית‪ .‬מכאן‪ ,‬שארה"ב יכולה להקרין‬ ‫את עוצמתה מהים על מנת לתמוך בבעלות בריתה ובאינטרסים החיוניים שלה באזורים שונים ולהגן עליהם‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬האם יכולה ארה"ב לשמור על ההגמוניה שלה בכל האזורים‪ ,‬בכל החזיתות? האם בכלל ראוי שתעשה זאת?‬ ‫האם יכולה ארה"ב להגן על האינטרסים וההישגים שלה מהשנים האחרונות‪ ,‬במיוחד בכל הנוגע במדינות מעורערות‬ ‫כגון עירק ואפגניסטן? ואיך זה משפיע על בעלות הברית הקטנות של ארה"ב התלויות בה? שתי התפיסות‬ ‫המרכזיות במסגרת הפרדיגמה הריאליסטית מציעות עצות סותרות למצבים הללו‪ .‬הריאליזם ההתקפי מציע לפעול‬ ‫בכוח להגנת אינטרסים אלו ובסופו של דבר להגנת ההגמוניה‪ .‬הריאליזם ההגנתי מציע מהלכים מתונים יותר‪,‬‬ ‫דוגמת שיתוף פעולה עם המעצמות הגדולות האחרות‪ .‬נראה כי לפחות מאז ‪ ,2115‬הריאליזם ההגנתי מנצח‬ ‫ומכתיב את האסטרטגיה האמריקנית‪.‬‬ ‫ביסודו של דבר‪ ,‬המאמר תומך בגישה הריאליסטית ההגנתית שנראית הולמת יותר לצורך צמצום ההפסדים‬ ‫האמריקניים למעצמות המתחזקות מולה‪ .‬המאמר גם טוען כי ארה"ב צריכה לצמצם את המרחב הגאוגרפי של‬ ‫האינטרסים החיוניים שלה ולהתמקד רק באזורים בהם אין לה על מי לסמוך‪.‬‬ ‫‪OPTIMISTS, PESSIMISTS OR SKEPTICS:‬‬ ‫‪REGIONAL DIMENSIONS OF POST-COLD WAR INTERNATIONAL ORDER‬‬ ‫פרופסור בני מילר‪ ,‬המחלקה ליחסים בינלאומיים‪ ,‬ביה"ס למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪41‬‬ While history documented numerous cases of systemic transformations, it seems that SovietAmerican rivalry during the second half of the twentieth-century was unparalleled in its globalreach and the risk to international security considering the potential destructiveness of nuclear weapons and other weapons of mass destruction (WMD). Hence with the ending of the Cold War and the subsequent collapse of the Soviet Union a new episode in world affairs had began. As American President George Bush (2009: 18) declared in his inaugural address in January 1989: “a new breeze is blowing, and a world refreshed by freedom seems reborn... The totalitarian era is passing, its old ideas blown away like leaves from an ancient, lifeless tree.” Yet despite the fact that the international system experienced a complete reboot, most international relations (IR) theories that were previously used to explain international security during the bipolar order were also used to explain the post-bipolar world order. The problem was, of course, that existing conceptual explanations did not adequately match unfolding global developments and especially regional security predicaments. Thus, the main objective of this article is to twofold. First, the article will define novel conceptual predictions of post-Cold War regional security that do not necessarily correspond to the traditional realist, liberal and constructivist division. Secondly, the article will apply this new categorization on different regions in order to account for the variance in the security dynamics in each of them. We argue that only by integrating theoretical and empirical insights drawn in the past twenty years or so it will be possible to fully account for key differential developments in the post-Cold War’s world order. 42 ‫‪ .6‬חברה אזרחית בעולם הערבי – הקשרים תיאורטיים‪ ,‬חברתיים ופוליטיים‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר אסעד גאנם‪ ,‬בית הספר למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫החברה האזרחית בעולם הערבי – הערות תיאורטיות ופוליטיות‬ ‫ד"ר אסעד גאנם‪ ,‬ביה"ס למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫ההרצאה תבחן את מצבה של החברה האזרחית לאור מודלים ודיונים תיאורטיים והשוואתיים על מצבה של חברה‬ ‫אזרחית בכלל‪ ,‬בין היתר אתייחס להתפתחות המושג ומשמעויותיו‪ ,‬תפקודו לאור המודלים שפותחו במערב אל מול‬ ‫המצב בעולם הערבי‪ ,‬וכן את התפקיד שממלאים ארגוני החברה האזרחית בתהליכי השינוי הפוליטיים‪ ,‬התרבותיים‬ ‫והחברתיים בעולם הערבי‪ ,‬עם פריסה רחבה לאתגרים‪ ,‬מגבוליות ותרומות אפשריות של ארגונים אלה בהקשר‬ ‫להתרחשויות ההיסטוריות בעולם הערבי‪.‬‬ ‫החברה האזרחית בעולם הערבי ותפקידה בהכשרת הקרקע ל"מצב מהפכני"‬ ‫ד"ר אביעד רובין וד"ר אסעד גאנם‪ ,‬בית הספר למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫הספרות התאורטית בנושא דמוקרטיה מציעה קשר ישיר ועמוק בין חוסנה של חברה אזרחית ובין איכות ויציבות‬ ‫המשטר הדמוקרטי‪ .‬מחקרים נוספים מדגישים את חיוניותה של חברה אזרחית כשחקן פעיל בתהליכי מעבר‬ ‫לדמוקרטיזציה‪ .‬במזרח התיכון נערך מחקר מועט באופן יחסי על ארגוני חברה אזרחית הן עקב בעיות של נגישות‬ ‫למידע במדינות לא פתוחות והן עקב גישות היסטוריות ופונקציונליות ששמו דגש על יציבות שלטונית ולא על שינוי‬ ‫וכן על התנהגותה של האליטה הפוליטית ולא של הציבור‪ .‬העדר מחקר זה מקשה על הערכה מחקרית מדויקת של‬ ‫עוצמתה של החברה האזרחית במדינות המזרח התיכון והשפעתה על חילופי השלטון שהחלו לפני כשנה וזכו כבר‬ ‫לכינוי "האביב הערבי"‪.‬‬ ‫אנו מבקשים להציע גישה מתודולוגית חדשה לפיה יש לראות חלק מן המדינות במזרח התיכון הינן מדינות‬ ‫היברידיות ולא אוטוריטריות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בניגוד לספרות על משטרים היברידיים שמתרכזת רובה ככולה בקיום‬ ‫פרקטיקות דמוקרטיות של בחירות‪ ,‬לצד פרקטיקות אוטוריטריות‪ ,‬אנו מבקשים להעמיד לבחינה את קיומם ותפקודם‬ ‫של "כיסי דמוקרטיה" (‪ )democratic enclaves‬של פרקטיקות דמוקרטיות לא אלקטורליות ואת השפעתם על‬ ‫תהליכי שינוי משטרי במזרח התיכון‪ .‬הכיסים הדמוקרטיים נמצאים בספירות רבות‪ .‬חלק מהן באות לידי ביטוי‬ ‫בשינויים פוליטיים פרו‪-‬דמוקרטיים שעוברים על שחקנים מרכזיים בפוליטיקה דוגמת הצבא והשחקנים הדתיים‪.‬‬ ‫חלק מהם נוגעים לתפקודה של התקשורת ורמת כפיפותה למדינה‪ .‬כיס דמוקרטי חשוב ביותר הינו קיומה של‬ ‫חברה אזרחית תוססת ומתפקדת שמפועלת לפי אמות מידה דמוקרטיות‪ ,‬דוגמת בחירות לאגודות וועדים‪ ,‬קבלת‬ ‫שיוך מפלגתי מגוון‪ ,‬הסכמה על כללי פעולה ודיון‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫השערת נו היא שמדינות אוטוריטריות שבהם נמצא כיסים דמוקרטיים גדולים‪ ,‬גם ללא פרקטיקות אלקטורליות‬ ‫מקובלות במערב‪ ,‬יעברו שינויים פוליטיים באופן שלומני ומהיר יותר יחסית למדינות שבהם לא קיימים כיסים‬ ‫דמוקרטיים משמעותיים‪.‬‬ ‫החברה האזרחית בשיח האסלאמי המודרני‬ ‫ד"ר מוהנד מוסטפא‪ ,‬המרכז ללימודים אקדמיים‪ -‬אור יהודה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ניתן להבחין בשתי גישות להבנת משמעותה ותפקידה של החברה האזרחית בספרות שעסקה בהתפתחות החברה‬ ‫האזרחית בחברות הערביות‪ .‬הראשונה היא האסכולה האסלאמית הדתית אשר גורסת כי ההיסטוריה האסלאמית‬ ‫ידעה את החברה האזרחית עוד לפני התפתחותה באירופה‪ ,‬אולם האסכולה האסלאמית מייחסת תפקיד אחר‬ ‫לחברה האזרחית האסלאמית מאשר התפקיד ששיחקה החברה האזרחית המערבית‪ .‬השנייה היא האסכולה‬ ‫הערבית החילונית אשר גורסת כי התפתחות החברה האזרחית בעולם הערבי נחשבת לתמורה חדשה ואין לקשור‬ ‫אותה עם המבנים האזרחיים והחברתיים שידעה החברה המוסלמית בהיסטוריה‪ .‬בתוך זה‪ ,‬מתייחסת האסכולה‬ ‫האסלאמית לארגוני החברה האזרחית העכשוויים כתוצר של חדירת המודרנה המערבית לחברה הערבית ואשר‬ ‫הצליחה לדחוק את הערכים האסלאמיים‪ .‬האסכולה האסלאמית חיפשה מתוך המקורות ההיסטוריים האסלאמיים‬ ‫את ראשיתה של החברה האזרחית האסלאמית עוד לפני כינונה במערב‪ ,‬ומצאה את זה בתחילת דרכו של האסלאם‬ ‫כאשר הקים הנביא מוחמד את הקהילה הפוליטית הראשונה ב"מדינה"‪ .‬האסכולה האסלאמית מתייחסת להקמת‬ ‫הקהילה הפוליטית הראשונה כחברה האזרחית הראשונה שיסד האסלאם‪ ,‬אבל צריך לציין שתפיסה זו אינה‬ ‫מבחינה בין הקהילה הפוליטית לבין החברה האזרחית‪ ,‬לדידה הקהילה הפוליטית נקראת בספרות האסלאמית‬ ‫חברה אזרחית‪ ,‬ומושפעת מהאסכולה של האמנה החברתית המערבית שגורסת כי כינון המדינה הוא למעשה‬ ‫כינונה של חברה אזרחית‪ ,‬תפיסה זו לא מבחינה בנתק שנוצר‪ ,‬לאחר מכן‪ ,‬בין המדינה לבין ארגוני החברה‬ ‫האזרחית שפועלים מול המדינה‪ .‬בנקודה הזו צריך לציין שהגדרתה ומשמעותה של החברה האזרחית גם זו של‬ ‫האסכולה הערבית החילונית אין משמעותה קהילה פוליטית‪ ,‬אלא קיום ופעילותם של ארגונים חברתיים אשר‬ ‫מהווים את חוליית הקשר בין החברה לבין המדינה‪ ,‬לכן דוחים החילוניים הערביים את הטענה כאילו הייתה חברה‬ ‫אזרחית בהיסטוריה האסלאמית‪ .‬אחד הכותבים ציין כי "ההוויה ההיסטורית הפוליטית והחברתית האסלאמית לא‬ ‫ידעה מה שאנו קוראים עכשיו החברה האזרחית"‪ .‬ההקבלה בין האסכולות הדתית והחילונית בהגות הערבית‬ ‫המודרנית הביאה גם להמשגה חדשה בהתייחסות לחברה האזרחית ולתפקידה בחברה‪ .‬הגישה החילונית קוראת‬ ‫לארגונים הוולונטאריים בשם החברה האזרחית (אל‪-‬מוג'תמע אל‪-‬מדני) ואילו הגישה האסלאמית מכנה אותם‬ ‫ארגוני החברה הקהילתית (אל‪-‬מוג'תמע אל‪-‬אהלי)‪ ,‬כאשר הראשון מנסה להשפיע על מדיניות המשטר הפוליטי של‬ ‫המדינה ‪ ,‬בזמן שהשני חותר להשפיע יותר אופי הקהילה ולהעצים אותה‪ ,‬מטרת ההרצאה היא לנתח את‬ ‫המאפיינים של השיח האסלאמי בכל הקשור לחברה האזרחית ומאפייני החברה האזרחית האסלאמית כפי שהגתה‬ ‫אותה האסכולה האסלאמית‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫הלחימה בשחיתות‪ :‬תפקיד החברה האזרחית לאור ההתרחשויות בעולם הערבי‬ ‫ד"ר יוסף שחאדה‪ ,‬בית הספר למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫האכזבות הרבות שהתעוררו בעקבות "האביב הערבי" חשפו בין היתר שני נושאים משמעותיים אודות מערכת‬ ‫היחסים בין מדינה לחברה‪ .‬ההתמדה של שחיתות לאורך שנים רבות ברובדי הממשל וחוסר יכולתה של חברה‬ ‫אזרחית למלא את תפקידה בלחימה בשחיתות‪ .‬נייר זה יעסוק באותם שני נושאים הקשורים זה בזה‪.‬‬ ‫מדוע‪ ,‬אם כן‪ ,‬על אף הצהרותיהם המרשימות של ארגוני החברה האזרחית על דמוקרטיה‪ ,‬שמרו על רמות צנועות‬ ‫של התערבות לאור השחיתות הגואה בארצותיהם? האם החברה האזרחית יכלה לשחק כל תפקיד משמעותי‬ ‫לשיפור פני הממשל‪ ,‬על אף המחסומים שהעמיד בפניה? האם ההשפעה או חוסר ההשפעה של החברה האזרחית‬ ‫לעשות דבר כלשהו יכולה להסביר לנו את איכות השלטון? ומה ניתן ללמוד מן המקרים בעולם הערבי?‬ ‫כדי לענות על השאלות הללו‪ ,‬נייר זה ינתח את הקשר שהתפתח בין החברה האזרחית לבין הממשל‪ ,‬את הקשיים‬ ‫שעמדו בפני החברה האזרחית‪ ,‬בהמשך‪ ,‬הנייר יציע מודל שיסביר את ההזדמנויות להתפתחותה של חברה‬ ‫אזרחית לוחמנית בצל המשטרים המתפתחים ובאילו נסיבות ההשפעה של החברה האזרחית‬ ‫תתממש‪.‬‬ ‫חברה אזרחית בעולם הערבי וקביעת מדיניות חוץ ‪ -‬המקרה של מצרים תחת מובארכ‬ ‫מר פאדי נחאס‪ ,‬דוקטורנט‪ ,‬בה"ס למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫הנייר יציג את החברה האזרחית בפרספקטיבה של העולם הערבי בכלל ומצרים בפרט‪ ,‬תוך כדי הדגש על מהות‬ ‫יחסי הגומלין בין חברה אזרחית לבין מדינה‪ .‬יודגש במיוחד הפאן הפוליטי של החברה האזרחית‪ ,‬כך שתיחום‬ ‫גבולותיה מתרחב מעבר להגדרה המקובלת של "הארגונים הלא ממשלתיים"‪ .‬כמוכן‪ ,‬הנייר יתייחס לסממני ומאפייני‬ ‫מרכיבי החברה האזרחית‪ ,‬ציבוריות ופומביות והאסטרטגיות של שכנוע ולחץ‪ ,‬שנקטו בהן הארגונים האזרחיים‬ ‫בשיח הפוליטי עם הממשל המצרי והשפיעו על מעמדה בציבוריות המצרית‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הנייר יציג את העמדות ואת מידת המעורבות וההשתתפות הפוליטית של מרכיבי החברה האזרחית‬ ‫המצרית בנוגע למדיניות החוץ בכלל וכלפי ישראל בפרט; עד כמה ואיך החברה האזרחית המצרית משפיעה על‬ ‫התנהלותו הפוליטית והמדינית של הממשל המצרי בנוגע לסוגיה זו‪ .‬מצרים היא דוגמה מתאימה למודל של "קבלת‬ ‫החלטות אינטראקטיבית ברמות בינוניות"‪ ,‬שבו הארגונים האזרחיים ממלאים תפקיד ייעוצי ו‪/‬או מתן חוות דעת‬ ‫מקצועית‪ ,‬היינו‪ ,‬צורה עמוקה יותר של שיתוף פעולה שמשפיעה על סדר יומה הפוליטי של המדינה‪.‬‬ ‫הדיון ינסה גם להסביר איך הצליחה החברה האזרחית המצרית לקבל לגיטימיות ציבורית ולגיטימיות שלטונית‪ ,‬דבר‬ ‫שחזק את יכולתה לפתח נגישות לשלטון ולמוקדי כוח ולהשפיע על סדר יומה הפוליטי של המדינה‪ .‬הדיון נעשה‬ ‫במסגרת מחקר שבו רואיינו נציגים מארגוני החברה האזרחית המצרית ונציגים מהממשל המצרי‪ ,‬ונותחו טקסטים‬ ‫עיתונאיים‪ ,‬עלונים וניירות עמדה של ארגונים אזרחיים שונים‪.‬‬ ‫‪45‬‬ ‫מושבים מקבלים (‪)7-10‬‬ ‫‪ .7‬מנהיגות פוליטית וראשי ממשלות בישראל (מושב לזכרו של יצחק קורן)‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר דן קורן המכללה האקדמית בית ברל‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מודל עדיף לראש ממשלה בישראל‬ ‫פרופסור יחזקאל דרור‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫על סמך מחקר אמפירי בדרך של השתתפות‪-‬מתבוננת וידע עיוני והשוואתי רב‪-‬תחומי‪ ,‬מודל עדיף של ראש ממשלה‬ ‫במשימותיו בעיצוב וביצוע מדיניות כולל בין השאר מידות גדושות של המעלות הבאות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ראשית חשיבה על הנכון עניינית ורק לאחר מכן הוספת שיקולי בציעות‪ ,‬תקשורת ותוצאות פוליטיות אישיות‬ ‫ומפלגתיות;‬ ‫‪.2‬‬ ‫הקדשת זמן להגות מעמיקה בהכרעות קריטיות;‬ ‫‪.3‬‬ ‫הבהרה עצמית של שיקולים ערכיים והכרעות הטראגיות;‬ ‫‪.4‬‬ ‫הימנעות קפדנית מדשדוש כאשר הזמן פועל לרעה;‬ ‫‪.5‬‬ ‫כשרים מקיאווליסטים מפותחים;‬ ‫‪.2‬‬ ‫פתיחות לחלופות חדשות תוך חיפוש ועידוד יצירתיות;‬ ‫‪.7‬‬ ‫שילוב בין ראייה ארוכת‪-‬טווח‪ ,‬גישה מערכתית‪ ,‬תפיסת מורכבות ו"חשיבה‪-‬בהיסטוריה";‬ ‫‪.8‬‬ ‫הבנה לעומק של הכרעות כ"הימורים עמומים" יחד עם "תחכום‪-‬הימורים" רב;‬ ‫‪.9‬‬ ‫מניעת השפעה לא ראויה של מקורבים‪ ,‬מצבי רוח ולחצים אמוציונליים;‬ ‫‪.11‬‬ ‫הערכות ותרגול עצמי של קבלת החלטות מזורזת בתנאי משבר;‬ ‫‪.11‬‬ ‫בחירת יועצים מעולים ועידודם "להגיד אמת לעוצמה"‪ ,‬יחד עם הקפדה על עבודת מטה סדורה;‬ ‫‪.12‬‬ ‫ספקנות ביחס להערכות והמלצות‪ ,‬גם ממקורות אמינים;‬ ‫‪.13‬‬ ‫הסבר ברור ומלא ככל הניתן של שיקולי מדיניות לציבור הרחב;‬ ‫‪.14‬‬ ‫תשומת לב יתירה לתהליכי ביצוע‪ ,‬תוך מוטיבציה ופיקוח צמוד גם יחד;‬ ‫‪.15‬‬ ‫לקיחת אחריות; נכונות ליטול סיכונים אישיים ועזיבת התפקיד אם אין אפשרות למלאו‪.‬‬ ‫איכויות דרושות אלה יכולות לשמש להערכת מנהיגים הלכה למעשה ולפיתוח מנהיגות ראויה‪ .‬התרשמותי היא‬ ‫שישראל כמעט ולא זכתה לראשי ממשלה הראויים לציון טוב ומעלה‪ .‬ומוסדות ההשכלה הגבהה לא ממלאות כדרוש‬ ‫את תפקידן בהכשרת מנהיגות העתיד של ישראל‪.‬‬ ‫‪ 3‬הנושא נידון בהקשר רחב בספרי מנהיג תהיה לנו! מורה נבוכים למנהיג מכונן יהודי‪-‬ציוני‪ ,‬הוצאת ידיעות ספרים‪.1122 ,‬‬ ‫‪42‬‬ ‫מי יוביל בטנגו‪ :‬ראשי הממשלות בישראל והתקשורת‬ ‫ד"ר רפי מן‪ ,‬בית הספר לתקשורת‪ ,‬המרכז האוניברסיטאי אריאל‬ ‫"בעבר האמינו שהכול מסתובב סביב המפלגות ‪ -‬היום הכל נע סביב ובחלל של התקשורת"‬ ‫(ג'אנפיטרו מאזולני‪)1995 ,‬‬ ‫בעשורים האחרונים גברה ההבנה באשר למרכזיותו של המימד התקשורתי בפעילותם של מנהיגים‪ ,‬בין‬ ‫היתר כחלק מתהליך ה‪ Mediatization-‬של הפוליטיקה‪ .‬אולם גם בשנים שבהם מיעט המחקר לעסוק בנושא‬ ‫זה‪ ,‬מילאו אמצעי התקשורת תפקיד משמעותי בסביבה שבה פעלו ראשי הממשלות בישראל‪ ,‬והטיפול‬ ‫בעיתונות היה חלק בלתי נפרד מסדר היום של מנהיגי המדינה‪.‬‬ ‫דוד בן‪-‬גוריון זיהה את המימד התקשורתי כחלק חיוני ובלתי נפרד מכישורי המנהיג‪ ,‬כפי שהציג זאת‬ ‫בשנת ‪ .1934‬הוא עסק בכך בפועל בערוצים שונים במהלך כהונתו כראש הממשלה הראשון‪ ,‬מתוך הבנה‬ ‫עמוקה לכוחה של העיתונות ולהשפעתה‪ ,‬כמו גם לחולשותיה‪ .‬ביקורתו המתמשכת על תפקוד העיתונות באותן‬ ‫שנים לא ביטאה זלזול באמצעי התקשורת אלא מאמץ לדה‪-‬לגיטימציה של חלק מהביקורת שהופנתה כלפיו‪.‬‬ ‫בניגוד לתיוג המקובל של התקשורת בראשית שנות המדינה כ"עיתונות מגוייסת" – היה על בן‪-‬גוריון‬ ‫להתמודד מול ביקורת תקשורתית רבה‪ .‬הייתה זו תולדה הן של הפיצול הפוליטי שהשתקף בזירת העיתונות‬ ‫המפלגתית‪ ,‬והן של המחויבות הכפולה שאפיינה את פעילותם של העיתונאים במרבית אמצעי התקשורת‪ .‬מצד‬ ‫אחד הם חשו וביטאו מחויבות לרעיון הציוני ולמדינה ("המצפון הציוני")‪ ,‬ומצד שני – הם ראו את תפקיד‬ ‫העיתונאי גם כחושף מעשים בלתי ראויים ושם כמבקר הממשלה ("המצפון העיתונאי")‪ .‬מסיבה זו נדרש בן‪-‬‬ ‫גוריון‪ ,‬כמו כל ראשי הממשלה שכיהנו אחריו‪ ,‬להקדיש חלק בלתי מבוטל מפעילותו לא רק להסברת מהלכיו‪,‬‬ ‫אלא גם להתגוננות מפני הביקורת‪.‬‬ ‫ההרצאה תסקור בקצרה את מגוון הגישות והדפוסים השונים שבהם עשו שימוש בן‪-‬גוריון וראשי‬ ‫הממשלה שכיהנו אחריו כדי להתמודד עם התקשורת‪ ,‬להשפיע עליה ולהתגונן מפניה‪ ,‬תוך הצגת המאפיינים‬ ‫השונים של כל אחד מראשי הממשלה‪.‬‬ ‫בין היתר יוצג השימוש שנעשה בערוצי תקשורת ישירים ועקיפים; האבחנה בין סדר היום הלאומי‬ ‫והפוליטי לבין סדר היום התקשורתי; הפעלת אמצעים לגיוס תמיכה עיתונאית במהלכיו של ראש הממשלה;‬ ‫התפתחות מנגנוני הדוברות וייעוץ התקשורת; השפעת השינויים הארגוניים והטכנולוגיים בזירת התקשורת על‬ ‫יחסי רה"מ‪-‬תקשורת; המימד הגלובלי של התהליך התקשורתי‪.‬‬ ‫המאבקים על ראשות ממשלות ישראל‬ ‫פרופ' גבי שפר‪ ,‬המחלקה למדע המדינה‪ ,‬האוניברסיטה העברית ‪[email protected]‬‬ ‫במדינת ישראל התקיימו כמה וכמה מאבקים על סילוק‪ ,‬אילוץ להתפטרות‪ ,‬החלפת ומינוי ראשי ממשלות‪ .‬מטרות‬ ‫ההרצאה הן לבחון את הגורמים במערכת החברתית‪-‬הפוליטית שהביאו לתופעה זו‪ ,‬וכן בחינת האמצעים שבהם‬ ‫השתמשו בניסיונות ‪ -‬שחלקם הצליחו ‪-‬להחליף את האישים שכיהנו כראשי הממשלה בישראל‪ .‬המקרים של‬ ‫‪47‬‬ ‫האישים שחדלו להיות ראשי ממשלה בהקשר הנ"ל‪ ,‬שייסקרו בקצרה‪ ,‬הם של משה שרת‪ ,‬בן גוריון‪ ,‬לוי אשכול‪,‬‬ ‫גולדה מאיר‪ ,‬מנחם בגין‪ ,‬ואהוד אולמרט‪ .‬לבד מדיון קצר בהיבטים הנ"ל לגבי מה שקרה הלכה למעשה לאישים‬ ‫האלה‪ ,‬מטרה מרכזית נוספת היא אנליטית ביסודה‪ .‬האם המאבקים על ראשות הממשלה מצביעים על כך שאין‬ ‫למעשה מנהיגים בעלי אופי "דיקטטורי" בישראל הגם שהם הגיעו והחזיקו במשרה הבכירה ביותר במערכת‬ ‫הפוליטית‪ .‬לעניין זה השלכות מבחינת מהות המשטר הדמוקרטי הפורמלי בישראל‪.‬‬ ‫ראשי ממשלות ישראל לשעבר‬ ‫ד"ר דן קורן‪ ,‬המכללה האקדמית בית ברל ‪[email protected]‬‬ ‫פעילותם של ראשי ממשלה לשעבר‪ ,‬מורשתם המדינית והזיכרון הקולקטיבי לגביהם בראי ההיסטוריה ‪ -‬כל אלה מהווים‬ ‫נדבך בשיח הפוליטי העכשווי ולחלקם השפעה ממשית על תחומי מדיניות ציבורית‪ .‬ראשי ממשלה לשעבר נשארים בזירה‬ ‫הפוליטית הן מטעמים אידיאולוגיים ותחושת שליחות‪ ,‬הן מטעמים אישיים שכן הם מכורים לחיים ציבוריים‪ ,‬גם אם‬ ‫השפעתם פחותה‪ .‬מפועלם וכתיבתם של ראשי ממשלה לשעבר והיחס שלהם ליורשיהם הפוליטיים ניתן ללמוד רבות על‬ ‫אופי מאבקי הירושה ובכלל מאבקים פוליטיים בצמרת הממשלה‪ ,‬צמרת הרשות המבצעת מדיניות ציבורית‪ .‬ההרצאה‬ ‫תעסוק בראשי ממשלות ישראל שרובם ניסו לחזור למשרה הרמה אחרי שעזבו אותה‪ ,‬וכיצד השפיעו הם ומורשתם על‬ ‫החיים הפוליטיים במדינה‪.‬‬ ‫מעמדו של ראש ממשלה לאחר תום כהונתו בתוך מפלגתו‬ ‫מר קובי לוי‪-‬דביר‪ ,‬המחלקה למדעי המדינה אוניברסיטת בר‪-‬אילן ‪[email protected]‬‬ ‫"מי שרוצה להיות ראש ממשלה – מגיע לו"‪ ,‬קבעה גולדה מאיר‪ .‬האם לחיוב או לשלילה? מגיע לו – כעונש‪ ,‬או מגיע‬ ‫לו – כפרס? על אף התפקיד הקשה‪ ,‬ראש ממשלת ישראל הוא תפקיד מבוקש‪ ,‬בעיקר בשל השפעתו הרבה‪,‬‬ ‫השפעה שלא תמיד מסתיימת עם סיום הכהונה‪ .‬רבים מראשי הממשלה בישראל הוסיפו לשמש דמויות דומיננטיות‬ ‫במפלגתם ובציבוריות הישראלית‪ ,‬גם לאחר תום כהונתם‪ .‬הרצאה זו עוסקת בגורמים המשפיעים על מעמדו של‬ ‫ראש‪-‬ממשלה לאחר תום כהונתו‪ ,‬בתוך מפלגתו‪ .‬הטענה המרכזית היא כי‪ ,‬למעמדו של "היורש" יש השפעה ישירה‬ ‫על מעמדו של ראש‪-‬הממשלה היוצא בתוך מפלגתו‪ :‬ככל שיורשו של ראש‪-‬הממשלה היוצא חלש יותר – כך מעמדו‬ ‫של ראש‪-‬הממשלה היוצא חזק יותר לאחר תום כהונתו‪ .‬ראש‪-‬ממשלה‪ ,‬שסיים את כהונתו ובמקומו מונה ראש‬ ‫מפלגה חזק‪ ,‬יישאר בצילו‪ ,‬לא ירבה בפעילות מפלגתית‪ ,‬וגם אם ירבה בה‪ ,‬לא יהיה לפעילות זו משקל רב בתוך‬ ‫המפלגה‪ .‬ראש‪-‬ממשלה‪ ,‬שסיים את כהונתו ובמקומו מונה ראש מפלגה חלש‪ ,‬ייקרא לדגל‪ .‬חברי המפלגה‪ ,‬אשר‬ ‫בראשה עומד אדם לא סמכותי‪ ,‬או לא מבוסס דיו‪ ,‬יחפשו את מקור הסמכות בראש‪-‬הממשלה שסיים את כהונתו‪,‬‬ ‫גם אם לא היה בכוונתו להמשיך בפעילות מפלגתית‪ .‬החידוש המרכזי בהרצאה‪ ,‬החיבור בין מעמדו של ראש‬ ‫הממשלה היוצא למעמדו של מחליפו בראשות המפלגה‪ ,‬מאפשר לנתחם ולהבין את התנהלותם הפוליטית של‬ ‫ראשי ממשלה שסיימו את כהונתם‪ ,‬גם אם זו נסתיימה באופן שלילי‪ .‬התנהלות זו‪ ,‬במידה מסוימת‪ ,‬אינה תלויה‬ ‫בהם או באופן סיום תפקידם‪ .‬כמו כן‪ ,‬מאפשר חידוש זה להסיק מסקנות אופרטיביות לגבי הדרכים לביסוס מעמדו‬ ‫של ראש מפלגה נכנס‪ ,‬באופן שיסיע לו להצליח בתפקידו‪ ,‬ולא להתנהל בצילו של ראש ממשלה לשעבר‪.‬‬ ‫‪48‬‬ ‫‪ .8‬השלטון המקומי הערבי והחברה האזרחית בישראל‬ ‫יו"ר‪ :‬מר ניסים ערקובי‪ ,‬החוג למדע המדינה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫הדוגמן והמקצוען בעיתות מלחמה‪ :‬הקשר בין תפקוד ראשי רשויות מכהנים במלחמת לבנון‬ ‫השנייה לבין בחירה‪-‬מחדש‪/‬תחלופה בבחירות המקומיות ב‪0228-‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ד"ר אמיר הורקין‪ ,‬המרכז האקדמי למשפט ועסקים ‪ -‬רמת גן ‪[email protected]‬‬ ‫פרופ' יצחק כ"ץ‪ ,‬המכללה למנהל‪[email protected] ,‬‬ ‫פרופ' ברוך מבורך‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב והמרכז האקדמי למשפט ועסקים ‪ -‬רמת גן‬ ‫תפקידה העיקרי של הרשות המקומית במצבי חירום הוא להקטין את השפעתם של מצבים אלה (אובייקטיבית‬ ‫וסובייקטיבית) על התושבים‪ .‬תושבי הרשות המקומית נוטים לשפוט את המכהן לפי הקריטריון של מידת המוכנות‬ ‫(וההתמודדות בפועל) של הרשות במצבי חירום ומייחסים לו תפקוד טוב או גרוע בהתאם לכך‪ .‬במקרים שבהם‬ ‫תושבי הרשות מאמינים כי הרשות המקומית הייתה יכולה לעשות יותר כדי למנוע את הנזקים שנגרמו ממצב‬ ‫החירום‪ ,‬הם נוטים לייחס למכהן את האחריות לכך ולהענישו על כך בהחלפתו בבחירות‪ .‬במקרים שבהם תושבי‬ ‫הרשות מאמינים כי הרשות עשתה את כל הנדרש כדי למנוע את הנזק‪ ,‬הם נוטים לתת למכהן קרדיט על העשייה‬ ‫ולתגמלו בבחירה‪-‬מחדש)‪ .) Arceneaux & Stein, 2006‬המחקר הנוכחי מאפשר ליצור "תחרות‪-‬הוגנת" בין‬ ‫אסכולת הרציונליות האובייקטיבית והביצועים האובייקטיביים (המקצוען) לבין אסכולת הרציונליות המתוחמת‬ ‫והביצועים הנתפסים (הדוגמן) בכך שהיא מעמתת בין שתיהן ובוחנת איזו מהשתיים מספקת הסבר טוב יותר‬ ‫לבחירתו‪-‬מחדש‪/‬החלפתו של ראש הרשות המכהן‪ .‬ככל הידוע‪ ,‬התחרות בין שתי האסכולות הנדונות‪ ,‬נבחנה‬ ‫בספרות הקיימת במצבי שגרה בלבד‪ ,‬והממצאים מלמדים על ניצחון "הדוגמן" על "המקצוען"‪ .‬המחקר הנוכחי הולך‬ ‫צעד נוסף קדימה‪ ,‬ובוחן את התחרות בין שתי האסכולות בקונטקסט ייחודי מאוד‪ ,‬של מצב חירום לאומי‪ .‬מחקר זה‬ ‫בחן אפוא במקביל את השפעות הביצועים האובייקטיביים והביצועים הנתפסים של המכהן‪ ,‬בקונטקסט של מצב‬ ‫חירום (מלחמת לבנון השנייה ב‪ )2112-‬על בחירתו מחדש‪/‬החלפתו‪ ,‬שנתיים מאוחר יותר בבחירות המקומיות ב‪-‬‬ ‫‪ .2118‬ממצאי המחקר מלמדים כי לביצועים הנתפסים הייתה השפעה מובהקת על בחירה‪-‬מחדש‪/‬תחלופה של‬ ‫המכהן‪ ,‬בעוד שלביצועים האובייקטיביים לא הייתה כלל השפעה‪ .‬ב"תחרות" בין אסכולת הרציונליות האובייקטיבית‬ ‫והביצועים האובייקטיביים לבין אסכולת הרציונליות המתוחמת והביצועים הנתפסים‪ ,‬במצבי חירום‪ ,‬מנצחת‬ ‫האסכולה האחרונה גם בקונטקסט של מצבי חירום‪ .‬דבר זה מהווה נדבך נוסף למחקרינו הקודמים המלמדים על‬ ‫ניצחון "הדוגמן" על "המקצוען" הן במצבי שגרה והן במצבי חירום‪.‬‬ ‫‪ 4‬המחקר עתיד להתפרסם בקרוב בספר‪ :‬לסרי‪ ,‬א‪( .‬עורך)‪ ,)1121( ,‬כלכלה‪ ,‬חברה והפרטה בשלטון המקומי‪ ,‬בהוצאת המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת‬ ‫בר אילן‪.‬‬ ‫‪49‬‬ ‫חינוך לחברה אזרחית איתנה ברשויות המקומיות הערביות‪:‬‬ ‫בין פורמאלי לבלתי פורמאלי‬ ‫מר ישראל זינגר‪ ,‬החוג לפיסיקה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב ‪[email protected]‬‬ ‫העיצוב הארגוני והפדגוגי של ימינו והתפיסות הניהוליות של מטה החינוך בארץ עדיין מושפעים ממודלים חינוכיים‬ ‫ריכוזיים שאפיינו את אירופה ואת ארצות הברית במאה ה‪ 19-‬ובראשית המאה ה‪( 21-‬אלבוים‪-‬דרור‪.)1987 ,‬‬ ‫מערכת ריכוזית זו נועדה להשיג שליטה‪ ,‬פיקוח‪ ,‬אחידות וביקורת על הנעשה בבתי הספר (גזיאל‪ .)2112 ,‬אחת‬ ‫הסיבות המרכזיות לתפוקותיה הירודות של מערכת החינוך הערבית היא מחסור בתשומות ובתשתיות פיזיות (אבו‪-‬‬ ‫עסבה‪ ,)2117 ,‬גורם נוסף בעל השפעה ניכרת הוא המשאב האנושי המאייש את מחלקות החינוך והאופן שבו נתפס‬ ‫תפקידו‪ .‬מחלקות שמנהיגיהן בעלי יוזמה ומעוף מסוגלות להוסיף על משאבי משרד החינוך תשומות אחרות בדמות‬ ‫שעות לימוד‪ ,‬בפרויקטים ייחודיים‪ ,‬במתקנים ובציוד טכנולוגי (יאיר‪ .)2111 ,‬על מנת לשפר את מערכת החינוך‬ ‫ברשויות המקומיות הערביות נתונה הבחירה אם להמשיך לקיים את דפוסי העבודה הנהוגים או לנסות ליישם‬ ‫דפוסים חדשניים‪ .‬כדי להפוך את מחלקות החינוך למעצבות מדיניות ולמנהיגות ארגונית ופדגוגית יש לתכנן בעבורן‬ ‫מסגרת פעילות המתיישבת עם המציאות החינוכית וההיסטורית של בתי הספר הערביים ולהוציאה לפועל בעבודת‬ ‫מטה כלל‪-‬יישובית הכוללת למידת עמיתים (למידה בקבוצה המתאגדת סביב נושא משותף כדי לשפר את התפקוד‬ ‫המקצועי של חבריה) (‪ )Sarason, 1996‬כך תיווצרנה בקרב כלל הנוגעים בדבר תחושת גאווה עם המערכת‪ ,‬ואלה‬ ‫תעודדנה מימוש של יעדים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬תפיסת חינוך יישובית יכולה לחסוך בזבוזי תקציבים הנובעים מכפילות של‬ ‫תוכניות חינוכיות ומרכזי למידה בכמה בתי ספר ביישוב אחד (בעיקר ביישובים עירוניים)‪ .‬ואולם‪ ,‬הצלחה במישור‬ ‫הארגוני‪-‬מינהלי היא תנאי הכרחי אך לא מספיק‪ .‬יש לתמוך במסגרות הנוגעות בתלמידים באופן ישיר‪ ,‬להעצים‬ ‫אותן‪ ,‬לבחור סוגיות אחדות לטיפול ולקבוע יעדים מדידים‪ .‬צעד חשוב נוסף הוא הקמת מרכזי הדרכה והערכה‬ ‫יישוביים‪ .‬כחלק בלתי ניפרד מתוכנית זו חייבים לעסוק גם בפן המגדרי‪ ,‬בשום רשות מקומית ערבית אין מנהלת‬ ‫אישה למחלקת‪/‬אגף החינוך‪ .‬ח'אולה אבו‪-‬בקר (‪ )1998‬מסבירה שהחברה הערבית מתקשה לקבל נשים כמנהיגות‬ ‫או כשותפות בקבלת החלטות בתחום הציבורי‪ ,‬ולכן יכולתה של האישה להפעיל כוח ולבטא כושר מנהיגות בחברה‬ ‫הערבית עדיין מוטל בספק‪ .‬ראשי הרשויות המקומיות הערביות טוב יעשו אם יקדמו תהליכים של העצמה‬ ‫(‪ )enabling‬ושל פתיחת אפשרויות בתחום חינוך משלים‪ ,‬בלתי פורמאלי‪ .‬על‪-‬אף הקושי והפעולות הסותרות‬ ‫המושפעות מלחצים מנוגדים בין הרצון להיענות לדרישות פוליטיות ולצרכיה של האוכלוסיה המקומית ובין הצורך‬ ‫לנהל סדר יום חינוכי מקצועי‪ ,‬עליהם לשאוף לשינוי ולפתוח במהלכים אשר יובילו לחברה אזרחית איתנה‪ .‬על מנת‬ ‫לשזור את התיאוריה והמעשה יחדיו‪ ,‬ראוי כי תעוצב תוכנית עבודה ברשות המקומית ברוח הדברים‪ ,‬יישומה של‬ ‫התוכנית יהיה בדמות מערך תשתית ארגונית הכוללת בין השאר‪:‬‬ ‫• רצף לימודי מגן הילדים ועד לסיום התיכון יתרום לשיפור דרכי החשיבה והיצירתיות בגני הילדים באמצעות לימוד שחמט‪,‬‬ ‫הפיכת המחשב לכלי עבודה רגיל‪-‬באמצעות לימוד הקלדה עיוורת החל מכיתה א'‪ ,‬לימוד אנגלית החל מכיתה א'‪ ,‬הקמת מערך‬ ‫הדרכה והנחיה עירוני למורים (בסיוע מורים גמלאים) במרכז ההוראה המשלימה העירונים‪ ,‬שיפור הרצף הפדגוגי בין בית‬ ‫הספר היסודי לתיכון על‪-‬ידי חזרה למבדקים העירוניים בסוף כיתה ח'‪.‬‬ ‫• החינוך הציבורי הוא אמנם "חינם"‪ ,‬אך למעשה על ההורים רובץ עול כספי כבד‪ .‬ניתן להקל על ההורים באמצעות חיסכון‬ ‫משמעותי במספר נושאים‪ ,‬כגון‪ :‬פרויקט השאלת ספרי לימוד‪-‬בשיתוף העירייה ומשרד החינוך‪ ,‬הקמת מרכז סיוע לימודי‬ ‫‪51‬‬ ‫למתקשים למשל בשיתוף עמותת "‪ ,"PUSH‬ארוחת עשר מסובסדת לתלמידי בתיה"ס היסודיים‪ ,‬הקמת קרן מלגות עירונית‬ ‫לתלמידים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה והקמת מרכז לאבחונים דידקטיים להוראה מתקנת במחירים מסובסדים ועוד‪.‬‬ ‫• מדיניות החינוך היישובית איננה שלמה ללא ראיה הוליסטית ורציפה של החינוך הפורמאלי בבתי הספר והחינוך הבלתי‬ ‫פורמאלי בשעות הפנאי‪ .‬לכן‪ ,‬חובה להקים ארגון‪-‬גג אחד‪ ,‬המאגד בתוכו מינהל חינוך‪/‬תרבות‪/‬נוער‪/‬ספורט=חתנ"ס‪.‬‬ ‫• הקמת מערך מוניציפאלי מיוחד לטיפול בענייני הצעירים‪ ,‬עם תוכנית ארוכת טווח שיעסוק במתן כלים להנחת תשתיות‬ ‫להקמת משפחה וקריירה ונושאים נוספים שיועלו על ידי הצעירים‪.‬‬ ‫• פיתוח מנהיגות קהילתית צעירה בעיר (גילאי ‪ ,)21-35‬אשר תתווה את הנושאים שיהיו על סדר היום המוניציפאלי בענייני‬ ‫צעירים‪ ,‬ותפעיל את כל המערך‪.‬‬ ‫• ביצוע פרויקטים ייחודיים בענייני צעירים על ידי צעירים (צעירים תורמים לקהילת הצעירים‪ ,‬ולא רק מקבלים)‪.‬‬ ‫הכותב הינו חבר מועצת העיר ברמת‪-‬גן ומועמד מטעם סיעת "רמת‪-‬גן הירוקה" לתפקיד ראש העיר‪ ,‬בעברו ניהל את‬ ‫בית הספר התיכון "בליך" במשך שמונה עשרה שנים‪.‬‬ ‫הגישה המאחה‪ ,‬והמפגש היהודי‪-‬ערבי הנוצר ביישומי הגישה בישראל‬ ‫ד"ר בני יעקב‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪[email protected] ,‬‬ ‫גב' אתי רחמים‪ ,‬פורום צדק מאחה‪[email protected] ,‬‬ ‫גב' דליה טאובר‪ ,‬המרכז הישראלי לגישות מאחות‪[email protected] ,‬‬ ‫הגישה המאחה היא תפיסת עולם המתמקדת בבנייה ובשיקום קהילה בחברות שהולכות ונעשות אינדיווידואלית‪.‬‬ ‫קהילה שבה מערכות יחסים טובות והדוקות יכולה לאכוף ביתר יעילות את הנורמות והחוקים שלה על חבריה‪ ,‬והיא‬ ‫מתמודדת ביתר הצלחה עם קונפליקטים ועבירות‪ .‬התפיסה המאחה רואה במערכות יחסים את ליבה של חברה‬ ‫חיובית ומשגשגת‪ .‬היא מתמקדת בפיתוחן ובטיפוחן מתוך ראיית כל אדם כחיובי ובעל ערך‪ ,‬ומתוך אמונה שהכרה‬ ‫בצרכי הפרט ויחס הוגן‪ ,‬מגבירים את נכונותו לקחת אחריות למעשיו ולסביבתו‪ ,‬ולהימנע מפגיעה באחרים‪ .‬את‬ ‫עקרונות התפיסה ניתן למצוא במקורותיהן של הדתות הגדולות‪ ,‬וכן – ביסודותיה של כל חברה שבטית‪ .‬הגישה‬ ‫מייחסת מקום נכבד למשפחה ולקהילה ורואה בהן זכאיות ואחראיות לקחת חלק בחינוך בניהן ובנותיהן‪ ,‬בקביעת‬ ‫נורמות התנהגות ובאכיפתן‪ .‬הגישה מתמקדת בתיקון הנזק שנגרם לאנשים ולמערכות יחסים‪ .‬היא דוגלת בשיתוף‬ ‫כל בעלי העניין בכל אירוע‪ .‬היא נותנת הזדמנות לנפגעים לבטא את פגיעתם ואת צרכיהם‪ .‬לפוגעים היא נותנת‬ ‫הזדמנות לקחת אחריות למעשיהם‪ ,‬לתקן את הנזק שגרמו ולפצות את הנפגעים‪ .‬הדבר מאפשר להם לשקם את‬ ‫שמם הטוב‪ ,‬לפתח אמפתיה כלפי הזולת ולהתקבל בחזרה לחיק הקהילה כחברים חיוביים התורמים לרווחתה‪.‬‬ ‫התחום המתפתח של גישות מאחות מציע חוט המקשר בין תיאוריה‪ ,‬מחקר ומעשה בתחומים שונים כמו חינוך‪,‬‬ ‫ייעוץ‪ ,‬משפט‪ ,‬קרימינולוגיה‪ ,‬עבודה‪-‬סוציאלית וניהול אירגוני‪ .‬הגישה דוגלת בהשבת סמכות ואחריות לידי משפחות‬ ‫וקהילות‪ .‬היא מציעה לאגם משאבים מקצועיים ולגייס מעגל תומכים רחב ככל הניתן‪ .‬מעגל זה יוצר רשת רחבה‬ ‫ותומכת‪ ,‬המציבה גבולות ברורים ואוכפת אותם‪ ,‬תוך שהיא מסייעת למי שמתקשה לעמוד בגבולות הללו ונותנת לו‬ ‫את התמיכה הדרושה לו לעשות כן‪.‬‬ ‫‪51‬‬ ‫לשלטון המקומי‪ ,‬מעצם היותו אחראי למתן שירותים למען רווחת התושבים‪ ,‬תפקיד כפול חשוב בהליכים מאחים ‪-‬‬ ‫מצד אחד‪ ,‬לעיתים נתפס כצד במחלוקת‪ ,‬כאחראי לפגיעות למול התושבים ו‪/‬או העובדים‪ ,.‬מאידך נתפס כגורם‬ ‫קהילתי‪ ,‬מגשר‪ ,‬מחנך ומשלב עבור פוגעים ונפגעים החיים בקרבו‪ .‬ההליך המאחה עשוי להוות כלי ליצירת ובניית‬ ‫מערכת אמון‪ ,‬ושיתופי פעולה יעילים בין השלטון והתושבים‪.‬‬ ‫אנו מציעים להציג שלושה היבטים של הגישה המאחה באמצעות דוגמאות משלושה תחומים –‬ ‫‪ .1‬קהילה ומשפחה;‬ ‫‪ .2‬התמודדות עם עבירות על החוק;‬ ‫‪ .3‬חינוך‪.‬‬ ‫בכל היבט נתייחס לקשר היהודי‪-‬ערבי מתוך ההנחה כי אותם עקרונות ישימים לכל חברה באשר היא‪ .‬הדוגמאות‬ ‫יובאו מתוך המפגש בין החברה הערבית והיהודית‪.‬‬ ‫המשבר הכספי ברשויות המקומיות הערביות בישראל בשנים‬ ‫‪ :0227–1472‬בין גורמים מקומיים ללאומיים‬ ‫מר רמי זיידאן‪ ,‬דוקטורנט‪ ,‬החוג ללימודי ארץ ישראל‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ‪[email protected]‬‬ ‫מספר מחקרים העלו כבר בעבר שמצבן הכספי של הרשויות המקומיות הערביות בישראל טוב פחות יחסית למצבן‬ ‫הכספי של שאר הרשויות המקומיות במדינה‪ .‬בספרות בולטים שלושה הסברים מרכזיים למצב זה שמקשים על‬ ‫תפקידם הנאות‪( :‬א) קיפוח במתן מענקים לרשויות המקומיות הערביות והזנחה שיטתית שלהן מאז קום המדינה‪,‬‬ ‫כטענת ראשי רשויות אלו; (ב) ניהול משאבים בזבזני ולא תקין של הרשויות המקומיות עצמן‪ ,‬כטענת משרד האוצר‬ ‫ומשרד הפנים; (ג) המאפיינים הדמוגרפיים של הרשויות המקומיות‪.‬‬ ‫מטרת מחקר היא לבחון את הגורמים להיווצרותו של המשבר הכספי ברשויות המקומיות‪ .‬המחקר בוצע בעזרת‬ ‫רגרסיה רב משתנית תוך בדיקת כלל הנתונים הכספיים של הרשויות המקומיות הערביות בישראל משנת ‪ 1971‬ועד‬ ‫שנת ‪.2117‬‬ ‫ממצאי מהמחקר העלו שקיים קשר שלילי בין מדיניות ניהול מקומית למשבר הכספי ברשויות המקומיות הערביות‪,‬‬ ‫הן בתקציב הרגיל והן בתקציב הבלתי רגיל (תב"ר)‪ .‬קשר זה נמצא כחזק יותר משאר הקשרים שנבדקו ביחס‬ ‫למשבר כספי – למדיניות ציבורית לאומית או למאפיינים דמוגרפיים‪ .‬הממצאים מחדשים ביחס לספרות המחקר‬ ‫בהצביעם על מדיניות הניהול המקומית כעל הגורם בעל ההשפעה הגדולה ביותר על היותה של רשות מקומית‬ ‫במשבר‪ ,‬השפעה הגדולה מההשפעה של המאפיינים הדמוגרפיים ושל המדיניות הציבורית הלאומית‪.‬‬ ‫לאור ממצאי המחקר ניתן לקבוע שנכון לסוף ‪ 2117‬מרבית הרשויות המקומית הערביות נמצאות במצב של משבר‬ ‫כספי‪ ,‬מצב שנגרם עקב אי‪-‬העדפה מתקנת מצד השלטון המרכזי והמשך התלות של השלטון המקומי הערבי בו‬ ‫ועקב ניהול עצמי לא תקין‪ .‬מעבר של השלטון המרכזי לאפליה מתקנת של הרשויות המקומיות הערביות הוא מהלך‬ ‫נכון‪ ,‬אולם אין די בו והוא עלול להוביל (כפי שהוביל בכמה מקרים שנבדקו במחקר) להצלחה קצרת מועד ולתנודות‬ ‫‪52‬‬ ‫רבות בין הצלחה לכישלון‪ .‬גם המעבר של הרשויות המקומיות לניהול תקין ולהסתמכות על מקורות עצמיים הוא‬ ‫מהלך נכון ונדרש‪ ,‬וצפוי שיוביל להצלחה לאורך זמן‪ .‬אולם הדבר יתרחש בטווח הארוך‪ ,‬ואילו בטווח הקצר המשבר‬ ‫ימשיך ויש סכנה של תנודתיות בין הצלחה לכישלון‪.‬‬ ‫כדי להבטיח הצלחה מיידית שתמשיך לאורך זמן ותביא ליציבות כספית ברשויות המקומיות הערביות על הרשויות‬ ‫לעבור למדיניות ניהול מקומית שבבסיסה ניהול תקין ולהסתמך יותר ויותר על מקורות עצמיים‪ ,‬ועל הממשלה‬ ‫להנהיג העדפה מתקנת מיידית במתן תקציבים ממשלתיים כנגזר ממדיניות ציבורית לאומית‪ .‬טענה זו נכונה בעיקר‬ ‫כאשר דנים בשלטון מקומי של מיעוט לאומי‪ ,‬וזוהי המדיניות המומלצת שעולה מממצאי מחקר זה‪.‬‬ ‫החברה האזרחית והשלטון המקומי הערבי בישראל‬ ‫‪5‬‬ ‫מר ניסים ערקובי‪ ,‬דוקטורנט‪ ,‬החוג למדע המדינה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב ‪[email protected]‬‬ ‫החברה האזרחית היא נושא שעולה בדיון הציבורי ובמחקר האקדמי בשנים האחרונות‪ ,‬הנושא הינו כר לצמיחת‬ ‫רעיונות חדשים הקוסם לסנגורים של מדינת הרווחה ולליברלים אדוקים כאחד‪.‬‬ ‫היא תורמת לחלוקת הנכסים הכלכליים בין האזרחים ומעורבות בקבלת החלטות פוליטיות‪ .‬אפילו האושר האנושי‬ ‫הוגדר במונחים של "חיים בתוך קהילה אזרחית" (‪ .)Putnam, 1993‬חוקרים רואים בה מכשיר יעיל למאבק‬ ‫באדישות ציבורית ובנטיות טוטליטריות העלולות להופיע גם במדינות דמוקרטיות‪ ,‬וחיסון מפני עריצות וניכור (ישי‪,‬‬ ‫‪ .)2113‬החברה האזרחית תורמת למדינה על‪-‬ידי עידוד מחויבות ונכונות לפעול בצוותא למימוש מטרות משותפות‪,‬‬ ‫'אזרחים מחויבים' מתאגדים כדי לשפר את חזות השכונה‪ ,‬להעשיר את תוכניות הלימודים בבתי הספר של ילדיהם‬ ‫ולחלק מזון לנזקקים‪ .‬פעולה משותפת זו מעבר לתרומה האישית הצומחת למעורבים בה‪ ,‬מחזקת את האזרחות‪,‬‬ ‫אבל בעיקר היא תורמת ליעילות השלטון‪ .‬יסוד חשוב של החברה האזרחית הוא הרצון והיכולת לפעול בצוותא‬ ‫ולחרוג מתוך האינדיבידו אליזם אל תוך מסגרת שיתופית הבנויה על אמון והרמוניה‪ .‬היא אינה תלויה במדינה‬ ‫בתביעתה וביכולתה להניע אזרחים להשתתף בחיים הציבוריים ולטעת בהם ערכים אזרחיים‪.‬‬ ‫החברה האזרחית בישראל בכלל ובמגזר בערבי בפרט מצויה עדיין בתהליכי התהוות‪ .‬היא רוויה סתירות וקשיים‬ ‫ועד כה זכתה לתשומת‪-‬לב מעטה מחוקרי הפוליטיקה הישראלית‪ .‬לעיתים עולה השאלה האם נשקף איום למדינה‪,‬‬ ‫ערכיה ומוסדותיה מצד החברה האזרחית‪ ,‬האם היא מערערת את יסודות המשטר או מחזקת אותו? ויש הטוענים‬ ‫(‪ )Kimmerling, 1989‬כי בישראל היא איננה חברה אזרחית‪ ,‬אלה "חברה של אזרחים" שלא השתחררה מהמבנה‬ ‫ההגמוני של המדינה‪ ,‬כיוון שהיא משאירה על כנה את הא‪-‬סימטריה בכוח שבין המדינה לחברה האזרחית‪.‬‬ ‫הצורך במשאבים חסרים הוביל למיסוד ההשתתפות האזרחית על‪-‬ידי פתיחת אפיקים קבועים למעורבות אזרחים‬ ‫בשלטון במקומי‪ .‬מרבית העמותות וארגוני החברה האזרחית במגזר הערבי קמו על בסיס ארגוני חברה ערביים‪,‬‬ ‫מרביתם לא התאגדו כעמותות רשומות אלה כארגונים עממיים וולונטריים שהתמקדו במחאה פוליטית‪-‬ציבורית‪.‬‬ ‫בעשור האחרון חלה מגמת שינוי באופי החברה האזרחית במגזר הערבי אשר המירו את פעילותם מאופי פוליטי‪-‬‬ ‫‪ 5‬תקציר זה לקוח מתוך עבודת הדוקטורט שנושאה " שינויים מבניים בשלטון המקומי בישראל – מקרה בוחן‬ ‫‪53‬‬ ‫הרשויות הערביות"‪.‬‬ ‫לאומי מובהק לאופי חברתי‪-‬אזרחי‪ .‬העמותות הפועלות כחלק בלתי נפרד מזרם 'המגזר השלישי' ומתמקדות בסיוע‬ ‫ומתן מענה לצרכים הקהילתיים ברשויות המקומיות הערביות‪ ,‬חלקן פועלות על בסיס מקומי ואחרות בפריסה‬ ‫ארצית‪ .‬הרשויות המקומיות שמשוועות לסיוע איכותי בדמות פעילים משתפות את העמותות בעשייה הציבורית‬ ‫שבתחומן ובכך מקבלות תמיכה ומעורבות של ציבור אזרחי‪-‬מקומי אשר משמש לעיתים כתחליף לחוסר הסיוע‬ ‫הממשלתי‪ ,‬ובכך משלים את החסר‪.‬‬ ‫ממצאי המחקר עולה‪ ,‬כי ההסדר בין הרשויות המקומיות הערביות לבין העמותות הפועלות כחלק מהחברה‬ ‫האזרחית‪ ,‬תורם לשיפור מצבן של הרשויות המקומיות ולפעילים החברתיים מהמגזר‪ ,‬ומתוך כך יש לעודד את‬ ‫היוזמה החברתית ולהניעה למגמות אזרחיות‪-‬לוקליות‪.‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪ .4‬קמפיינים ובחירות‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר ישראל ויסמל‪-‬מנור‪ ,‬בית הספר למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מגיבה‪ :‬ד"ר מיכל שמיר החוג למדע המדינה‪ ,‬אוניברסיטת ת"א ‪[email protected]‬‬ ‫יפים‪ ,‬עולים ועריקים‪ :‬בחירות‪ ,‬בוחרים ונבחרים במבט השוואתי‬ ‫המגזר הרוסי – כוח אלקטורלי מרכזי בבחירות ‪0210‬‬ ‫ד"ר אלינה ברדץ'‪-‬יאלוב‪ ,‬מרכז אריאל לחקר בטחון ותקשורת ואוניברסיטת בר אילן ‪[email protected]‬‬ ‫המחאה החברתית בקיץ ‪ 2111‬שהוציאה לרחובות המדינה את מאות אלפי אנשים תחת הסיסמה של "צדק‬ ‫חברתי" השאירה לאחריה שאלות רבות‪ .‬אחת השאלות העיקריות שנשאלה על ידי פובליציסטים ופוליטיקאים שונים‬ ‫הייתה‪" :‬איפה היה המגזר הרוסי בסיפור הזה?"‪ .‬ראשי המחאה חיזרו אחרי המגזר‪ ,‬פוליטיקאים נפגשו עם נציגיו‬ ‫ועם העיתונאים מכלי תקשורת בשפה הרוסית‪ ,‬אך הציבור הזה לא נענה לקריאות של אף צד‪ .‬הוא לא היה אדיש‪,‬‬ ‫הוא כן התעניין מאוד במתרחש‪ ,‬אך הוא לא היה מעורב‪ .‬הניסיונות לפצח את הדי‪-‬אן‪-‬איי הרוסי היו ונשארים חלק‬ ‫מהשאלה היותר מורכבת – מה הן דרכי ההשפעה או מה הם מנופי הלחץ על המגזר הזה? איך ניתן לכבוש את‬ ‫לבבותיהם של "הרוסים" ואיך לערב אותם בתהליך הפוליטי?‬ ‫במערכת הפוליטית קיימות דעות שונות ומגוונות על המגזר‪ ,‬לרוב אלו הן דעות קדומות ושגויות‪ .‬יש כאלה שחושבים‬ ‫שהמגזר הרוסי הוא מאין מקשה אחת ששונה לחלוטין מכלל הציבור הישראלי‪ ,‬יש הטוענים כי אין הבדלים בין‬ ‫המגזר הרוסי לבין המגזר הכללי‪ ,‬יש גורמים שסבורים כי ההצבעה של המגזר היא סקטוריאלית בלבד‪ ,‬כשהגישות‬ ‫שלו הן ימניות וקיצוניות‪ .‬אבל האי הבנה המוחלטת של המגזר הרוסי לא מונעת ממפלגות מכל הקשת הפוליטית‬ ‫לנסות ולהתקרב אליו‪ .‬הידיעה‪ ,‬כי קרוב ל‪ 21-‬מנדטים "רוסים" מרחפים אי שם במרחב הפוליטי מגבירה את הרצון‬ ‫של נציגי המפלגות השונים להשקיע זמן‪ ,‬כסף ואנרגיות במגזר‪ .‬היום כמעט כל הפוליטיקאים מבינים כי בבחירות‬ ‫הקרובות הקרב על הכוח "הרוסי" יהיה הקרב שעלול להכריע את המערכה‪.‬‬ ‫בהרצאה שלי אנסה לאפיין את המגזר הרוסי‪ ,‬להציג את הנטיות האלקטורליות שלו ואת הדרכים לשינוי שלהן וגם‬ ‫אסביר למה בבחירות של ‪ 2113‬המגזר הרוסי יהיה זה שיקבע מי יהיה ראש הממשלה הבא‪.‬‬ ‫מוטיבציות של חברי פרלמנט‪ ,‬הסדרים מוסדיים ושינויים בשיוך המפלגתי של חברי פרלמנט‪:‬‬ ‫השוואה בין מדינות‬ ‫ד"ר יעל שומר‪ ,‬החוג למדע המדינה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב ‪[email protected]‬‬ ‫‪Though party switching has been documented in legislatures across the world, there has been‬‬ ‫‪little cross-national research on this phenomenon. The prevalence of switching is therefore‬‬ ‫‪unknown, and the extent to which party- and system-level variation influences this behavior‬‬ ‫‪55‬‬ remains unclear. Addressing this gap in the literature, we use an original dataset of 239 partylevel observations in 20 democracies to determine the pervasiveness of switching and test prominent hypotheses about what motivates legislators to switch parties and whether institutional arrangements explain inter-party movement. We show that party switching is more common than previously assumed and that both motivational factors )including legislators’ vote-and policyseeking aims) and institutional features (namely, whether the electoral systems pools votes at the party-level) are correlated with the presence and prevalence of inter-party movement. The Makeup of a Winner: Physical Attractiveness, Performance, Settings and Electoral Success [email protected] ‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫ בית הספר למדעי המדינה‬,‫מנור‬-‫ד"ר ישראל ויסמל‬ Studies have increasingly shown that politicians’ physical appearance has a significant effect on their electability, especially among less knowledgeable individuals who are exposed to television coverage of candidates. Yet, these studies which use photos of candidates do not reveal why this is the case or which component in these candidates’ appearance generates more votes and typically lack external validity. Employing professional actors and state-of-the-art camera work and editing, students (N=1100) were assigned to watch campaign ads that were identical in every way except for a single manipulation: facial hair, intonation, wardrobe, grooming and background setting. Results from the United States and Israel both indicate that when controlling for the individual candidate, his charisma and television skills, even small modifications of his overall appearance and performance has a significant effect on his electability and the traits he is seen to possess. Moreover, individuals who scored lower on the Need for Cognition scale were more susceptible to such low information heuristics. Local and National Electoral Turnout: A Theory and Evidence from the Israeli Case" David Nachmias, Interdisciplinary Center (IDC) Herzliya [email protected] Maoz Rosenthal, Binghamton University (SUNY)[email protected] Hani Zubida, Department of Political Science, Yezreel Valley College [email protected] National elections usually enjoy a higher turnout rate than local elections. However empirical analysis has shown that the inverse also happens. Thus, this paper studies the conditions in which local elections will yield a higher turnout than national elections. We claim that when voters' social group enjoys median solidarity on the local level, but not on the national level, they 52 will have an incentive to vote locally but not nationally. Such situations increase the likelihood of a local turnout higher than national turnout. We develop a typology for the influences of median voter solidarity with social groups on their members' electoral turnout on various electoral levels. We then illustrate the applicability of these electoral behavior types using ballot-box data from the Israeli case. 57 ‫‪ .12‬מדיניות חברתית ומדינת הרווחה‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר ניסים כהן‪ ,‬המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫ביטוחם הפנסיוני של מהגרי עבודה בישראל‬ ‫פרופ' מימי אייזנשטדט וד"ר לילך לוריא‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫‪[email protected] [email protected]‬‬ ‫במאמר אנו בוחנות את התפיסות והמשמעויות החברתיות העומדות בבסיס הסדרת ביטוחם הפנסיוני של מהגרי‬ ‫עבודה בישראל‪ .‬במסגרת זו אנו שואלות אם ההסדר המשפטי באשר לביטוח פנסיוני משמש כאמצעי להדרה של‬ ‫מהגרי העבודה או להכלה? בכדי להשיב אנו משתמשות במתודולוגיה של משפט וחברה‪ ,‬אשר בוחנת את הוראות‬ ‫החקיקה והפסיקה על רקע תופעות חברתיות נרחבות‪ .‬בהוראות החקיקה והפסיקה בישראל ניתן למצוא התייחסות‬ ‫דואלית למהגרי העבודה‪ .‬מהצד האחד מהגרי עבודה נתפסים כגורם חיוני בהתנעת הכלכלה ועל כן המשפט‬ ‫מאפשר את הבאתם לישראל כמו גם את השתתפותם בחיי הכלכלה‪ .‬מהצד השני מהגרי עבודה נתפסים כגורם‬ ‫מאיים המהווה סיכון דמוגרפי על אופייה החברתי והאזרחי של המדינה ועל כן המשפט מבטיח את שובם של מהגרי‬ ‫העבודה למדינתם עם סיום עבודתם‪ .‬במאמר אנו מראות כיצד שתי התפיסות הללו מעצבות בדואליות את החובה‬ ‫המשפטית המוטלת על מעסיקים בישראל לבטח מהגרי עבודה בביטוח פנסיוני‪ .‬לצורך כך אנו מנתחות בקצרה את‬ ‫דיני הפנסיה בישראל תוך התמקדות בשתי מגמות מרכזיות הרלוונטיות לנושא‪ .‬הראשונה היא מגמה של הפרטת‬ ‫הפנסיה בישראל ומעבר לחשבונות אינדיווידואליים הניתנים לניוד בין קרנות‪ .‬המגמה השנייה הינה הרחבה ניכרת‬ ‫של הכיסוי הפנסיוני בישראל באמצעות הסדר פנסיית החובה‪ .‬צירוף המגמות הללו היה אמור להוביל לכאורה‬ ‫לביטוחם הפנסיוני של מהגרי העבודה בישראל‪ .‬אולם‪ ,‬בתיקון לחוק עובדים זרים נקבע כי השרים יקימו קרן מיוחדת‬ ‫לצורך ביטוחם הפנסיוני של עובדים זרים‪ ,‬אשר יהיו זכאים לכספי ההפרשות רק לאחר שיעזבו את גבולות המדינה‪.‬‬ ‫קרן שכזו טרם הוקמה‪ .‬בחלק הראשון של המאמר אנו מנתחות את המדיניות המשפטית כלפי מהגרי עבודה‬ ‫בישראל כפי שהיא התפתחה לאורך השנים‪ .‬במסגרת זו אנו מדגישות את התפתחותו של היחס הדואלי של‬ ‫המשפט כלפי מהגרי עבודה‪ .‬בחלק השני של המאמר אנו מנתחות את דיני הפנסיה בישראל תוך התמקדות‬ ‫במגמות ההפרטה‪ ,‬הניידות ובהטלת החובה לביטוח פנסיוני‪ .‬בחלק השלישי של המאמר אנו מנתחות את ההסדר‬ ‫המשפטי הייחודי בדבר ביטוח פנסיוני של עובדים זרים‪.‬‬ ‫ילדים ומשפחות במצוקה בין ביורוקרטיית הרווחה למדינת הרווחה‬ ‫פרופ' אסתר הרצוג‪ ,‬המכללה האקדמית בית ברל ומכללת לוינסקי‪[email protected] ,‬‬ ‫הרצאתי תעסוק בעוצמה רבת הפנים של מנגנוני הרווחה בישראל‪ .‬אתאר את הכלים והשיטות המייצרים את הלגיטימציה‬ ‫של המדינה‪ ,‬באמצעות מנגנוני הרווחה‪ ,‬להתערב במערכת המשפחתית תוך פגיעה בחבריה ובעצם בקיומה‪ .‬אדון גם‬ ‫בסתירה בין השיח על "רווחה" ו"סיוע" לנזקקים לבין הפרקטיקה של פגיעה נרחבת בקבוצות מוחלשות בחברה‪ ,‬ובעיקר‬ ‫‪58‬‬ ‫באמהות חד‪-‬הוריות ובילדיהן‪ .‬אבחן את ההסבר לסתירות אלו ואת האינטרסים העומדים מאחורי התנהלותה של‬ ‫ביורוקרטיית הרווחה‪.‬‬ ‫הדיון יתבסס על דוגמאות מתחום המדיניות הקשורה ל "ילדים ונוער בסיכון"‪ .‬מדיניות זו מתבססת בעיקרה על "השמה‬ ‫חוץ ביתית"‪ ,‬כלומר‪ ,‬על מערך נרחב של מסגרות שבהן מושמים ילדים מגיל ‪ 1‬ועד גיל ‪ ,18‬שהוצאו ממשפחותיהם‪,‬‬ ‫באמצעות צו בית משפט‪ .‬העוצמה המרוכזת בידי מערכת הרווחה‪ ,‬נשענת על הריכוזיות הרבה של המבנה הביורוקראטי‪,‬‬ ‫המבטיח את שליטת הפקידות הבכירה בתקציבים‪ ,‬בגיוס ובהעסקת כוח האדם ובפיקוח המקצועי‪ .‬העוצמה מסתייעת‬ ‫בגיבוי כמעט מוחלט של המערכת המשפטית‪ ,‬הרואה בפקידוּת הסעד מקור ידע וגורם חסר פניות אישיות‪ ,‬המחויב‬ ‫לאידיאולוגיה של דאגה לחלשים‪.‬‬ ‫אתייחס למחקר ההולך ומתרחב אשר מצביע על כישלונותיה והשלכותיה ההרסניות של השמת ילדים במסגרות חוץ‪-‬‬ ‫ביתיות ובאופן מיוחד במוסדות רווחה סגורים‪ .‬תיבחן השאלה מדוע‪ ,‬למרות ממצאים עקביים אלו‪ ,‬ממשיכה מערכת‬ ‫הרווחה בישראל לפתח את מערך המוסדות ל"ילדים ונוער בסיכון"‪ .‬הדוגמאות שיוצגו לקוחות מפעילות מחקרית ומפעילות‬ ‫שטח של ליווי משפחות שילדיהן נלקחו מהן והושמו במוסדות רווחה‪.‬‬ ‫הדיון יציע גם כוון לשינוי המדיניות בנושא "ילדים ונוער בסיכון"‪ .‬אטען כי במקום מדיניות המעצימה את מערך המוסדות‪,‬‬ ‫על המוני עובדיו‪ ,‬ואת פקידוּת הרווחה על כל דרגיה‪ ,‬יש לפתח שירותי חינוך ורווחה בקהילה‪ .‬השקעת המשאבים במערך‬ ‫הבית‪-‬ספרי‪ ,‬במרכזים קהילתיים ובחיזוק המשפחה‪ ,‬יתרמו באופן מרחיק לכת לתשתית החברתית ולחוסן האישי‪,‬‬ ‫המשפחתי והקהילתי בישראל‪.‬‬ ‫גירעון בהיענות‪ :‬ההשפעה של גורמים סוציו‪-‬כלכליים על הפער בין מדיניות איכות שירותי‬ ‫הבריאות הנתפסת למועדפת‬ ‫ד"ר דנה ושדי‪ ,‬ד"ר יאיר זלמנוביץ‪ ,‬המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית‪ ,‬בית הספר למדי המדינה‪,‬‬ ‫אוניברסיטת חיפה‬ ‫מטרות המחקר היו א) לזהות את "גירעון ההענות" במדיניות בריאות ציבורית‪ ,‬ב) לאתר את הפער בין תפיסות‬ ‫האזרחים את המדיניות הקיימת ובין העדפותיהם לגבי מימדים שונים של מדיניות איכות שירותי הבריאות‪ ,‬ביניהם‪:‬‬ ‫רפואה ראשונית‪ ,‬מניעה וקידום בריאות וג) למפות את הפערים האלה על פי מאפיינים סוציו‪-‬אקונומיים‪.‬‬ ‫בעזרת מדגם טלפוני של ‪ 1211‬משתתפים המייצגים את האוכלוסייה הבוגרת בישראל נבחנו תפיסותיהם‬ ‫והעדפותיהם‪ .‬חושב הפער בין המדיניות הנתפסת למועדפת בכל אחד משלושת ממדי מדיניות איכות שירותי‬ ‫הבריאות‪ .‬ניתוח שונות ורגרסיות נעשו על מנת לבחון האם קיימים הבדלים מובהקים בין הפערים של ממדים שונים‬ ‫וכן האם משתנים סוציו‪-‬אקונומיים יכולים להסביר חלק מהשונות בפערים‪.‬‬ ‫הממצאים העיקריים מצביעים על כך שאכן קיים גירעון בהיענות‪ .‬הציבור אינו מקבל מענה להעדפותיו‪ .‬גודל הפער‬ ‫משתנה בין מימדי הבריאות כך שישנם פערים קטנים יותר בין תפיסות המדיניות הקיימת למועדפת כאשר מדובר‬ ‫באיכות שירותי הרפואה ראשונית לעומת הפערים שנמצאו לגבי איכות שירותי הקידום והמניעה‪ .‬בנוסף נמצא כי‬ ‫‪59‬‬ ‫בעוד שמשתנים סוציו‪-‬אקונומיים מסייעים בניבוי הפער באיכות שירותי רפואה ראשונית הם אינם תורמים לניבוי‬ ‫כאשר מדובר בפערים באיכות שירותי רפואה מונעת וקידום ‪ .‬המחקר מצביע על כך שהציבור מסוגל לסמן העדפות‬ ‫גם בתחום המצטיין ב"אין סוף" תביעות כגון בריאות‪ .‬הפער בין המדיניות הנתפסת למועדפת יכול לשמש ראיה‬ ‫תומכת החלטה לכיוון המדיניות אותו רוצה הציבור שמבצעי החוק יקדמו‪ .‬שנית‪ ,‬הקשר בין המצב הסוצוי‪-‬אקונומי‬ ‫לגודל הפער בין המדיניות הנתפסת לרצויה יסייע למבצעי המדיניות לחלק משאבים לצמצום הפערים הללו על פי‬ ‫תתי האוכלוסיות השונות‪.‬‬ ‫שינוי מוסדי במדינת הרווחה‪ :‬תהליכי רפורמה במערכת החינוך בישראל‬ ‫גב' שירי קוזניץ‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‬ ‫מערכות חינוך בעולם ניצבות לפני אתגרים משמעותיים המובילים לא פעם לרפורמות‪ ,‬לשינויים מערכתיים ולשינויים‬ ‫מוסדיים‪ .‬אמנם מערכת החינוך בישראל מבוססת‪ ,‬עדיין‪ ,‬על תשתית ציבורית חזקה‪ ,‬ברם תהליך של קומודיפיקציה‬ ‫מחלחל ומפורר את כל יסודותיה‪ .‬בישראל כבמדינות מערביות אחרות‪ ,‬עוברת מדינת הרווחה תמורות משמעותיות‪,‬‬ ‫אשר משפיעות באופן מהותי על הרפורמות ועל השינויים המבניים המתחוללים במערכת החינוך‪.‬‬ ‫בחינה השוואתית של רפורמות החינוך ברחבי העולם מעלה קווי דימיון רבים על אף השוני התרבותי‪ ,‬חברתי‪ ,‬כלכלי‬ ‫ופוליטי בין המדינות‪ .‬הדימיון והמאפיינים המשותפים מוסברים במונחים של גלובליזציה כלכלית ומוסדית‪ ,‬כאשר‬ ‫ממשלות מגיבות לכוחות הגלובליזציה על ידי התאמת מערכות החינוך לכלכלה ולתעשייה‪ ,‬ושינוי המוסדות ומבנה‬ ‫השירותים על מנת לצור אחידות מבנית‪ .‬שינויים מבניים אלה מבטאים את הצמצום המערכתי של מדינת הרווחה‪.‬‬ ‫המחקר הנוכחי בוחן את השפעת נסיגת מדינת הרווחה בישראל על שינויים מוסדיים בתחום החינוך תוך שימוש‬ ‫בגישת המוסדיות החדשה‪ .‬גישה זו מתמקדת בניתוח מאפייניהם של מוסדות‪ ,‬כגורם שיש בו להסביר תהליכי עיצוב‬ ‫מדיניות‪ .‬מתוך גישה זו‪ ,‬התפתחה בעשורים האחרונים ספרות ענפה העוסקת בהתפתחות ובשינוי מוסדי ככלי‬ ‫לבחינת מדיניות ציבורית ורווחה חברתית‪ ,‬וזו מספקת טיפולוגיות של סוגי שינויים מוסדיים‪ .‬אחת מהן‪ ,‬מתרגמת את‬ ‫הנחת התוספתיות של מדיניות ציבורית לחמישה דפוסים עיקריים של שינוי מוסדי‪ :‬החלפה‪ ,‬הוספת שכבות‪ ,‬סחף‪,‬‬ ‫מיצוי והמרה‪ .‬ניתוח התהליכים המוסדיים‪ ,‬המתרחשים במערכת החינוך בישראל בשני העשורים האחרונים מצביע‬ ‫על "עומס יתר" של שינויים תוספתיים‪ ,‬הנובעים מהחסכים ומהחסמים המאפיינים את המערכת החינוכית‬ ‫הציבורית בישראל‪ .‬המחקר מצביע על פן חשוב בנסיגת מדינת הרווחה‪ -‬באופן שיאפשר לבחון את מידת בציעותם‬ ‫של תהליכי רפורמה במערכת החינוך בישראל‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫להביא את התרבות אל תוך הארגון‪ :‬ניתוח מסגרות מדיניות ככלי לשילוב בין ניתוח תרבותי‬ ‫למוסדי בחקר מדיניות חברתית‬ ‫מר נדב פרץ‪-‬וייסוידובסקי‪ ,‬בית הספר לעבודה סוציאלית‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬בית הספר לעבודה סוציאלית‪,‬‬ ‫מכללת אשקלון ‪[email protected] ,154-2411412‬‬ ‫שאלת הגורמים המשפיעים על עיצוב המדיניות החברתית היא שאלה שנדונה בהרחבה בספרות העוסקת‬ ‫בעיצובה של מדיניות זו‪ .‬שניים מהגורמים המרכזיים עליהם מצביעים חוקרים הם‪ ,‬מחד‪ ,‬השדה התרבותי‪ ,‬בו‬ ‫נכללות השפעותיהן של תפיסות והנחות תרבותיות על האופן שבו מתעצבת המדיניות‪ .‬מאידך‪ ,‬חוקרים אחרים‬ ‫מצביעים על חשיבותו של הארגון‪ ,‬ועל חשיבותם של אינטרסים מוסדיים‪ ,‬בעיצוב המדיניות‪.‬‬ ‫בהרצאתי‪ ,‬אשתמש בתהליך העיצוב של תכנית חופשת לידה לאב הישראלית‪ ,‬על מנת לשלב בין שני‬ ‫מישורים ליצירת הסבר אחיד‪ ,‬העושה שימוש בשני המישורים ובאינטראקציה ביניהם‪ .‬שילוב זה מציב אתגר‪ ,‬משום‬ ‫ששני ההסברים פועלים ברמות שונות מהותית‪ :‬בעוד ההסבר הארגוני מתמקד‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בגורמי מיקרו פנים‪-‬‬ ‫ארגוניים‪ ,‬להסבר התרבותי יש נטייה להתמקד בגורמי מאקרו המשותפים לכלל החברה‪ .‬על מנת לגשר על הפער‬ ‫בין ש ני הגורמים‪ ,‬נעשה שימוש במושג 'מסגרות המדיניות'‪ ,‬ככלי המאפשר לבחון שימוש בתפיסות תרבותיות‬ ‫ברמה הארגונית‪ .‬לפי בריאן סטינסלנד‪ ,‬מסגרות תרבותיות הן האופן שבו קטגוריות תרבותיות מתבטאות בשיח‬ ‫אודות המדיניות‪ .‬מסגרות מדיניות הן אוסף של עמדות כלפי המדיניות הנדונה‪ ,‬שבבסיסן עומד אותו השימוש‬ ‫בקטגוריות התרבותיות‪ ,‬ואותה תפיסה לגבי מהן הבעיות החברתיות‪ ,‬ומהם הפתרונות הראויים לבעיות אלו‪.‬‬ ‫השימוש במסגרות מדיניות מאפשר לבחון את ההבדלים בקטגוריות התרבותיות בין משתתפים שונים בתהליך‬ ‫עיצוב המדיניות‪ ,‬וכך לבחון את האופן שבו קטגוריות אלו מתבטאות ברמה הפנים‪-‬ארגונית‪ .‬מאידך‪ ,‬נעשה שימוש‬ ‫בבניית 'סיפור מעשה' ארגוני‪ .‬המידע הנאסף משמש לזיהוי השחקנים המרכזיים בזירה‪ ,‬האינטרסים שלהם‪,‬‬ ‫האינטראקציות שלהם זה עם זה והאופן שבו כל אלה מתגלגלים אל עיצוב המדיניות‪ .‬שני מישורי הסבר אלו נבנו על‬ ‫ידי שימוש בנתונים איכותניים ממספר מקורות‪ :‬ראיונות עומק חצי מובנים‪ ,‬לצד איסוף חומרים קיימים‪ :‬התכתבויות‬ ‫פנים‪ -‬וחוץ‪-‬ארגוניות‪ ,‬פרוטוקולים ועוד‪ .‬חומרים אלו מנותחים במקביל‪ ,‬בהתאם לשתי הגישות שלעיל‪.‬‬ ‫השימוש בשני מישורי ניתוח מקבילים אלו‪ ,‬מאפשר לזנוח את העמדה שמבקשת להכריע בדבר הגורם המשפיע על‬ ‫עיצוב המדיניות‪ ,‬ולעצב הסבר המכיר בהשפעתם של שני גורמים אלו במקביל‪ ,‬וחשוב מכך – של האינטראקציה בין‬ ‫שניהם‪ .‬מתודולוגיה זו מאפשרת להבחין באופנים שבהם המבנה מעצב את התפיסות התרבותיות מחד‪ ,‬ומאידך –‬ ‫גם במקרים שבהם התפיסות התרבותיות מכתיבות את האופן שבו שחקנים תופסים את האינטרסים המבניים‬ ‫שלהם‪ .‬במקרה הנדון‪ ,‬של חופשת הלידה לאב‪ ,‬ניתן לראות כיצד בראשיתו של תהליך החקיקה‪ ,‬האינטרסים‬ ‫הארגוניים של השחקנים השונים (בעיקר בתוך המוסד לביטוח לאומי) עיצבו את מסגרות המדיניות שבהם החזיקו‪.‬‬ ‫אך בשלב מאוחר יותר‪ ,‬כאשר מסגרות מדיניות אלו התעצבו‪ ,‬הן הפכו להיות דרך להבין את אותם אינטרסים‬ ‫ארגוניים עצמם‪ ,‬וכך הכתיבו את תוצאות המדיניות‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫מחאה חברתית בישראל‪ :‬פנתרים שחורים ‪ 1471‬ומחאת הצדק החברתי ‪0211‬‬ ‫ד"ר יאיר עמרם‪ ,‬בית הספר לעבודה סוציאלית‪ ,‬מכללת אשקלון והאוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬ ‫‪ ,122418398‬נייד‪[email protected] 1544891715 :‬‬ ‫רקע‪ :‬במדינת ישראל נקוטה מדיניות כלכלית‪ -‬חברתית המתרחקת מהגישה של 'מדינת הרווחה' שאומצה בעבר‪.‬‬ ‫הפער החברתי הולך ומתרחב‪ .‬מספר העניים גדל ומספר המשפחות ממעמד הביניים שקורעות תחת העומס‬ ‫הכלכלי הולך וגדל‪ .‬עקב כך‪ ,‬בשנת ‪ 2111‬החלה מחאה של מעמד הביניים שהתרחבה לשכבות נוספות‪ ,‬על אי‬ ‫צדק חברתי‪ .‬מחאה על רקע קיפוח חברתי התעוררה לפני ‪41‬‬ ‫שנה על ידי הפנתרים השחורים בעקבותיה נעשו‬ ‫שינויים מיידים בתקציבים חברתיים והוקמה וועדת כץ לילדים ולנוער במצוקה שהובילה לשינוי במדיניות הרווחה‪.‬‬ ‫ההרצאה מבוססת על מחקר תיאורטי בשלבי ביצוע‪ :‬השוואה של התפתחות תנועות המחאה והתוצאות‬ ‫המשתקפות במדיניות הרווחה בשני המקרים‪ :‬מחאת הפנתרים השחורים ב‪ 1971-‬לעומת התפתחות המחאה‬ ‫החברתית של צדק חברתי (שהחלה כ"מחאת הדיור") בשנת ‪ .2111‬המחקר מתבסס על ניתוח חומר תיאורטי‪,‬‬ ‫איסוף נתונים על מדיניות הרווחה וליקוט דיווחים מהתקשורת‪.‬‬ ‫ההרצאה בוחנת את התפתחות תנועת הפנתרים השחורים‪ ,‬מחאה של שכונות המצוקה והמעמד הנמוך ובסגנון‬ ‫'פעולה חברתית' (‪ ,social action‬אלינסקי) לעומת התפתחות תנועת הצדק החברתי והייתה בסגנון המחאה 'ללא‬ ‫אלימות' (מהאטמה גנדי‪ ,‬מרטין לותר קינג הבן) ‪ :‬של 'בני טובים'‪ ,‬מעמד ביניים בתחילתה‪ ,‬עם הפניית תשומת הלב‬ ‫לבעיה חברתית‪ ,‬אך ללא אלימות ועם יכולת גבוהה לגיוס התקשורת‪.‬‬ ‫תהליך ההתפתחות היה דומה אף שכושר הארגון של הפנתרים השחורים לקה בחסר‪ .‬למחאת הפנתרים סייעו‬ ‫עובדים סוציאליים מהמחלקה לעבודה קהילתית ומקידום נוער של עירית ירושלים ואילו במחאת הצדק החברתי לא‬ ‫השתתפו כלל עובדים סוציאליים לצד המפגינים‪ ,‬להיפך מכך‪ ,‬הם השתתפו בצד הממסדי כשהיה צריך לפנות את‬ ‫המפגינים מהכיכרות‪ ,‬להרגיע אותם ולסדר להם שיכון חליפי זמני‪.‬‬ ‫ולבסוף‪ ,‬נבחנות התוצאות של מחאת הפנתרים השחורים על תקציב המדינה והמדיניות החברתית וכן תוצאות‬ ‫המחאה של ‪ 2111‬בטווח הזמן הקצר ונעשה ניסיון להעריך את הסיכוי לתוצאות למען מדיניות רווחה בעקבות‬ ‫מחאה זו‪.‬‬ ‫תרומת מחקר זה‪ :‬הוא משקף ומארגן היבטים מרכזיים של התפתחות תנועת מחאה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מאפשר לראות את‬ ‫ההתייחסות של רשויות השלטון אל מנהיגי המחאה‪ .‬ובנוסף‪ ,‬המאמר מזהה את מידת השינוי המיידי שעושה‬ ‫הממסד (לאחר מחאת הפנתרים) כדי לתקן את הנדרש ע"י מנהיגי המחאה או לחילופין אינו עושה דבר בעקבות‬ ‫מחאת הצדק החברתי‪ ,‬ואלה מקרינים‪ ,‬כנראה‪ ,‬על הסיכוי לשינוי כלשהו במדיניות הרווחה לעתיד‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪ .11‬מרחב‪ ,‬חברה ופוליטיקה‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר רוית חננאל‪ ,‬מדיניות ציבורית‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫נשים בארץ נכריה‪ :‬מגדר במרחבי משילות‬ ‫ד"ר הנרייט דהאן כלב‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‪[email protected] ,‬‬ ‫נושא המחקר‪ ,‬הוא המצאותן של נשים במרחב הציבורי במשרות משילות ומדינאות‪ .‬זהו נושא שמפגיש בין שדה‬ ‫מחקר מסורתי ועתיק בחקר הפוליטיקה – משילות – ובין התופעה של נשים מצביאות ומושלות‪ .‬הנושא נגזר‬ ‫מהמאמץ המושקע בהרחקת נשים ממרחבי השלטון והספירה הציבורית שנמשך ומטופח בהתמדה‪ .‬הספרות‬ ‫המחקרית בתחומים כמדע המדינה‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬גיאוגרפיה וסוציולוגיה מצדיקה את הרחקתן של נשים‬ ‫ממשרות שלטוניות ומסבירה מדוע אינן ראויות לשלוט );‪ ,)Clack, 1999; Coole, 1993‬הגות מדינית קלאסית‪ ,‬למן‬ ‫אפלטון ואריסטו ועד ניצ'ה הגל ומרכס מרחיבה בטענה זו ומוסיפה צידוקים ממגדרים במונחים של חלוקת עבודה‬ ‫מרחבית ו"התאמה משימתית" של אחריות נשים על פריון ואחריות גברים על ייצור )‪ .(Firestone;1972:201‬מיצה‬ ‫את הנורמה הזו היטב הגל בעבודתו המונומנטלית על המדינה בפילוסופיה של המשפט כך‪:‬‬ ‫‪“When women hold the helm of government, the state is at once in jeopardy,‬‬ ‫‪because women regulate their actions not by the demands of universality but‬‬ ‫‪.(Hegel, 1978)..by arbitrary inclinations and opinions‬‬ ‫על רקע זה נוצרו חסמים ומנגנוני שליטה שנועדו להבטיח שהמרחב הציבורי ישאר נקי מנשים‪ .‬מעטות היו הנשים‬ ‫שהסתכנו והעזו ליטול את רסן השלטון או לשמש במשרות מנהיגות כצמרת השלטונית‪ .‬מחקר זה מעיין בשלוש‬ ‫הדתו ת המונותיאיסטיות ובאתוסים שלהם בהן מופיעות דוגמאות שממקמות נשים מושלות כחריגות‪ .‬כאן אעסוק‬ ‫בניתוח הנושא באמצעות שלוש דוגמאות‪ ,‬במשמעות ובהשלכות של נוכחותן במרחב ואצביע על מנגנוני מיצובן‬ ‫כחריגותבתפקידי מצביאות מדינאות ומשילות‪ .‬השלוש‪ :‬ביהדות‪ ,‬דבורה הנביאה‪ ,‬שהיתה שופטת בישראל‪,‬‬ ‫מדינאית‪ ,‬פוסקת ואף משוררת‪ .‬במוסלמית‪ ,‬עיישה‪ ,‬אשתו הרביעית של הנביא מוחמד‪ ,‬שהיתה מצביאה‪ ,‬פוסקת‬ ‫הלכה ובחייו של מוחמד ייעצה לו בענייני משפט; ובקתוליות‪ ,‬ז'אן ד'ארק‪ ,‬מצביאה‪ ,‬אינטלקטואלית ומדינאית‬ ‫שהובילה את עמה לנצחון וחוללה את אחד המפנים המשמעותיים ביותר במלחמת מאה השנים‪.‬‬ ‫הקונספט של אמון יתר – מודל תיאורטי‬ ‫ד"ר דני בן‪-‬שחר ‪ ;[email protected]‬ודוד בורנשטיין ‪ [email protected]‬המרכז לחקר העיר‬ ‫והאזור‪ ,‬הטכניון‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‬ ‫אמון הוא מרכיב חיוני לשיתוף פעולה בין פרטים המהווה יסוד עיקרי לתפקודן של כלכלות מודרניות‪ .‬על‪-‬כן‪ ,‬תפקודן‬ ‫של חברות ומדינות קשור במידה רבה למידת האמון השורר בהן‪ .‬הנחה זו מופיעה בהגותם של רבים מהוגי הדעות‬ ‫המדיניים ובבסיסן של תיאוריות חברתיות דוגמת תיאוריית ההון החברתי‪ .‬יתר על‪-‬כן‪ ,‬חלק ניכר מהמחקר האמפירי‬ ‫‪23‬‬ ‫ נסמכים על ההנחה כי צמיחה כלכלית גדלה ככל‬,‫לאומיים העוסקים בפיתוח אזורי‬-‫ומהפרקטיקה של ארגונים בין‬ .‫שרמת האמון גבוהה יותר‬ ‫ אנו עדים לא פעם לכך כי אמון יתר‬,‫על אף מרכזיותו של האמון כמרכיב חברתי כלכלי פוליטי ואולי אף בשל מרכזיות זו‬ ‫ דוגמאות ברורות‬.‫ כלכליים וסביבתיים‬,‫ את הקבוצה ואת המדינה למגוון מצבי סיכון חברתיים‬,‫עלול לחשוף את הפרט‬ ‫ טווח ההשפעה של מצבי סיכון‬,‫ במונחים מרחביים‬.‫לכך הן פרשיית מיידוף ומשבר משכנתאות הסאבפריים האמריקאי‬ .‫אלו עלול להיות מקומי או בינלאומי‬ ‫ ההגדרות השונות‬,‫ מעבר לכך‬.‫יתר‬-‫למרות הכתוב לעיל' כמעט ואין בנמצא ספרות הבוחנת ומנתחת מצבים של אמון‬ ‫כן הן אינן שלמות ואינן משקפות תמונה מלאה של הערך‬-‫למושג אמון אינן מתייחסות לצדדים השליליים של אמון ועל‬ ."‫"אמון‬ ‫ המודל מהווה כלי לניתוח והבנה של‬.‫במחקר זה אנו מ ציעים מודל תיאורטי המתאר את התנאים להיווצרות אמון יתר‬ ‫ המודל מבוסס על מיזוג רעיוני בין ההנחות של‬.‫קיימא‬-‫ההיבטים השליליים הפוטנציאליים של אמון על פיתוח בר‬ ,‫ נוסף על אלו‬.‫שיתופיים בתורת המשחקים‬-‫תיאוריית ההון החברתי ובין ההנחות הנובעות ממשפחת המשחקים הלא‬ .‫בסינתזה הרעיונית ישולבו גם הנחות מההגות המדינית של הוגים כגון הובס ואפלטון מחד וקאנט ורולס מאידך‬ Planning Discourse vs. Land Discourse: The 2009–2011 Reforms in Land-use Planning Policy and Land Policy in Israel Ravit Hananel, Public Policy, Tel-Aviv University [email protected] Land policy and land-use planning policy are two types of public policies that pertain to space. In general, land-use planning policy deals with land-use allocation and property rights, whereas land policy defines the land regime of a society. These differences also influence the discourse about each of these policy types. Planning theory contains an inherent duality between a procedural/positive/rational approach, which focuses on professional, objective, and universal issues, and a critical/normative approach, which focuses on the unique social and political context of any planning project and on the division of power in a given society. Land discourse, however, usually reflects the main narratives and divisions of a society and therefore is basically emotional, local, and particular. This paper examines the differences between the land discourse and the land-use planning discourse in Israel by analyzing two public campaigns conducted between 2009 and 2011 against both of the proposed reforms: the 2009 reform in the Israel Land Administration (ILA) and the 2010–2011 reform in the Planning and Building Law. 24 ‫‪The findings point to substantive differences between the land discourse and the planning‬‬ ‫‪discourse in Israel. The findings also reveal that implementing the proposed reforms may greatly‬‬ ‫‪are not unique to reduce the differences between the two policies in the near future. These trends‬‬ ‫‪Israel and may affect the ability of groups and individuals elsewhere to influence the spatial‬‬ ‫‪agenda.‬‬ ‫מבט על אתיקה חזותית ‪ -‬הפוליטיקה של חתימת ההופעה‬ ‫זיויה קיי‪ ,‬דוקטורנטית‪ ,‬הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‪ ,‬הטכניון‪ .‬מרצה בכירה‪ ,‬המחלקה לעיצוב תעשייתי‪,‬‬ ‫המחלקה לצורפות ואופנה‪ ,‬בצלאל‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫פרופ"ח איריס ערבות‪ ,‬הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‪ ,‬הטכניון ‪[email protected]‬‬ ‫ההצעה מתארת מחקר שמטרתו לבחון דרכים בכדי להפוך את מרחב ההופעה העירוני למשאב של החברה‬ ‫האזרחית‪ ,‬לאתגר את הסדר החברתי העירוני ולהצביע על פוטנציאל ההתנגדות החברתי האצור בו‪.‬‬ ‫החיכוך במרכיבי התרבות החזותית במרחב העירוני הפך להיות מהלך שגרתי ובלתי נמנע עבור משתמשיו‪ .‬בחינת‬ ‫המקורות המרבדים את המציאות בדימויים‪ ,‬חושפת שיטות פעולה של סחר בקודים אתיים המפקיעות את נחלת‬ ‫הכלל ומאפשרות שליטה בציבור המשתמשים‪.‬‬ ‫שתי הנחות מובילות את החיבור‪ -1 :‬קיימת קורלציה בין אסטטיקה במרחב הציבורי לבין תפיסות חברתיות‬ ‫ומוסריות של ציבור המשתמשים בו‪ ,‬הנראות והנסתרות האסטטית של המוסר הציבורי הן חומר גלם חברתי‬ ‫המשפיע על תפיסת המרחב והתפקיד החברתי של משתמשיו‪ -2 .‬הרעיון שיש לממש פעילות עצמית כמודל אקטיבי‬ ‫לשינוי שיפעל כ'מהפכה ישירה' בזירה העירונית‪ .‬בהקשר להנחות אלו טבעתי את המושג 'חתימת ההופעה‬ ‫העירונית' כאוסף פרטי ההופעה‪ ,‬הפרשנויות החזותיות המשתקפות מהייצוג שבו בוחר‪/‬ת היחיד‪/‬ה להופיע ברבים‬ ‫ואוסף הרעיונות והתפישות החברתיות והאתיות הנובע מפרטי ההופעה‪.‬‬ ‫המחקר נסמך על גישות של אתיקה חזותית ופילוסופיה פוליטית לפיהן דימויי התרבות מבנים משמעויות ומכוננים‬ ‫סטריאוטיפים מגדריים ויחסי כוח בין תרבותיים‪ .‬מתכנני המרחב ממשטרים את החזות האורבאנית וקובעי הטון של‬ ‫מרחב ההופעה האישי העירוני משתמשים בו כמנגנון פוליטי‪ .‬כלכלת האופנה מפיצה סטנדרטים חברתיים וכופה‬ ‫אידיאות אתיות כדי לכונן שקט ויזואלי במרחבים הבנויים‪.‬‬ ‫כוונת הדיון לבחון כיצד ניתן להשתמש ב'חתימת ההופעה העירונית' כמכשיר המערער על החלוקה למשתמשים‬ ‫רצויים ודחויים ועל מידת חופש הפעולה המוענק להם‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫ מדינה יהודית ודמוקרטית – היבטים חדשים‬.10 ‫ אוניברסיטת‬,‫ בית הספר למדע המדינה‬,‫ המחלקה לממשל ורעיון מדיני‬,‫ ד"ר דורון נבות‬:‫יו"ר‬ [email protected] ‫חיפה‬ ‫ אוניברסיטת‬,‫ בית הספר למדע המדינה‬,‫ המחלקה לממשל ורעיון מדיני‬,‫ ד"ר אביעד רובין‬:‫יו"ר‬ [email protected] ‫חיפה‬ Debating Israel as a Liberal Democracy/Ethnic Democracy/Ethnocracy – Theoretical and Methodological Critiques [email protected] ‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫ד"ר גל אריאלי‬ The dispute about the definition of Israel as a democratic regime occupies significant space in the literature about Israel. The point of departure for this debate was Smooha’s classifications of Israel as an ethnic democracy in 1990, and the debate continued with several studies which criticize this characterization from various perspectives. Scholars participating in the debate can be divided between those who emphasize that the ethnic character is dominant to such an extent that it abrogates the democratic character of Israel, i.e. Israel should be defined as an ethnocracy, and those who stress that Israel is a liberal democracy. This paper will engage and complement this debate by critically examining the conceptualization and methods that these body of researches has used to define Israel. Drawing from political theory, the paper argues that the debate, so far, overlooked the literature that addresses conceptualization and definitions of democracy. Methodology, the evidence given to supports of Israel as Liberal Democracy/Ethnic Democracy/Ethnocracy neglect the scholarly efforts to define and masseur's democracy in other cases. The paper concludes that while these three perspectives highlights important issues regarding ethnic relations in Israel, their attempt to define the Israeli polity should be reconsidered. :)inaction( ‫מקומה של המדיניות שלא להחליט‬ .‫) בישראל‬vs( ‫המקרה של החולים הוגטטיביים‬ [email protected] ‫ המכללה האקדמית אשקלון‬,‫שני‬-‫ד"ר מיכל נויבואר‬ ‫ המהווה קביעת קו פעולה מנחה‬,‫סו גיות מדיניות ציבורית רבות זוכות להצהרה סמכותית מצד קובעי המדיניות‬ ,‫ סוגיות אלו ניצבות‬.‫ רבות הן הסוגיות לגביהן נמנעים קובעי המדיניות מלהכריע‬,‫ לעומת התייחסות זו‬.‫לגביהן‬ ‫ מאמר זה דן בנסיבות‬.‫ בפני מציאות בה מתקבלת מדיניות של הימנעות מההחלטה או מעשיה בנוגע אליהן‬,‫למעשה‬ ,‫ ביתרונות ובחסרונות הגלומים בה‬,‫ בישראל‬InAction - ‫ובגורמים המגבירים את הסיכויים לקביעת מדיניות ה‬ 22 ‫כשסוגית ההימנעות מטיפול מאריך חיים בחולים וגטטיביים (‪ ,)VS‬עומדת כמקרה בוחן של מחקר זה‪ .‬בישראל‪,‬‬ ‫מדיניות ה ‪ inaction‬לגבי חולים וגטטיביים תואמת לנעשה במקומות שונים בעולם‪ .‬למרות זאת‪ ,‬המאפיינים‬ ‫הייחודיים של יחסי הדת והמדינה ‪ ,‬מחדדים את משמעותה של הסוגיה ומספקים הזדמנות לדון בביטויים השונים‬ ‫למדיניות זו‪ ,‬בגורמים לבחירה בה ובהשלכותיה‪ .‬החברה הישראלית מאופיינת בשסעים ובמחלוקות מהותיות‬ ‫הנוגעות לאופי הלאומי‪ ,‬למדיניות הכלכלית ולהיבט "היהודי" של המדינה‪ .‬ישנן דרכים שונות‪ ,‬באמצעותן התגברו‬ ‫קובעי המדיניות בישראל על המחלוקות ודחו חילוקי דעות צפויים באשר לתכנה‪ ,‬מהותה ומעמדה של המדינה‪.‬‬ ‫במדינות אשר עיגנו בחוקותיהן את הפרדת הדת מהמדינה‪ ,‬הסדרת הסוגיות הנופלות בתפר שבין שתי ישויות אלה‬ ‫הינה אפשרית במקרים רבים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במדינות שבהן לא קיימת הפרדה בין דת ומדינה‪ ,‬טמון קושי בסיסי‬ ‫בהסדרת סוגיות מעין אלה וכך גדל הסיכוי לבחירה במדיניות ‪ .inaction‬בהעדר הסדרה רשמית של יחסי דת‬ ‫ומדינה בישראל‪ ,‬לא קיימת במדינה הפרדה בין השתיים‪ ,‬וניתן לראות נקודות רבות של מגע וחיכוך ביניהן‪ .‬זאת‬ ‫ועוד‪ ,‬שינויים דמוגרפיים‪ ,‬פוליטיים וחברתיים המאפיינים את אוכלוסיות המדינה בשני העשורים האחרונים הופכים‬ ‫את השסע הדתי למקוטב יותר ולמאיים על שלמותו של העם היהודי‪ .‬כפועל יוצא של מצב עניינים זה‪ ,‬הסיכוי‬ ‫לקביעת מדיניות מסוג ‪ InAction‬בנוגע לסוגיות אשר נופלות בתחום היחסים שבין הדת והמדינה‪ -‬גדל‪ .‬גורמים‬ ‫רבים הביאו למדיניות שלא להחליט במקרה זה; מקומה של הדת בפוליטיקה הישראלית וההיבט ההלכתי‪ ,‬חברו‬ ‫לגורמים נוספים‪ ,‬שאינם ייחודיים להקשר הישראלי‪ ,‬כגון‪ ,‬עמימות בהגדרה‪ ,‬במצב בו הידע הרפואי מוגבל‪ ,‬טווח‬ ‫התחולה מצומצם וההיבט הכלכלי השולי יחסית‪" .‬חבילת" גורמים זו מעודדת יצירת פתרונות נקודתיים ברמת‬ ‫השטח‪ ,‬אשר הופכים ברבות השנים לדפוס מקובל ‪ ,‬ומאפשרים הימנעות ממתחים בחברה מפולגת‪ ,‬מרובת‬ ‫מחלוקות‪ ,‬בעלת סדר עדיפויות נוקשה כחברה הישראלית‪ .‬לצד היתרונות הגלומים המדיניות מסוג זה‪ ,‬ניתן להצביע‬ ‫על חסרונות רבים‪ ,‬ביניהם הבחירה להימנע מקביעה ברורה עלולה להמשיך‪ ,‬לקיים ולהנציח בעיה לא פתורה ואף‬ ‫להסב סבל ונזקים הן לאוכלוסיה הרלוונטית והן למשרתי הציבור הבאים עימם במגע ( ‪Street level‬‬ ‫‪.)bureaucrats‬‬ ‫המדינה האזרחית המודרנית כקהילה מדומיינת‬ ‫ד"ר אסף מלאך‪ ,‬המכללה האקדמית אשקלון ‪[email protected]‬‬ ‫בשנות השמונים התפרסם ספרו של בנדיקט אנדרסון 'קהיליות מדומיינות' שתאר את הלאומיות כקהילה מדומיינת‪,‬‬ ‫כחלק מגל של כתיבה שהציגה את הלאומיות כתופעה מודרנית‪ ,‬וככזו שבאה כתחליף לדת בעידן החילון‪ .‬אנדרסון‪,‬‬ ‫גלנר והובסבאום‪ ,‬הבולטים שבאסכולה זו‪ ,‬זכו במשך השנים לביקורת מהאסכולה של אנתוני סמית ואדריאן‬ ‫הייסטינגס שהדגישו את היסודות האתניים‪-‬לאומיים באירופה הקדם‪-‬מודרנית‪ .‬ואולם‪ ,‬מבט מעמיק יותר על תולדות‬ ‫הלאומיות מלמד שישנה פרובלמטיות יסודית בפרדיגמה זו‪ ,‬שאף התיקונים של סמית והייסטינגס אינם פותרים‬ ‫אותה‪ .‬כפי שהראו חוקרים כמו סטיבן גרוסבי (‪ ,)Biblical Ideas of Nationality, 2002‬ברי קמף ( ‪Ancient‬‬ ‫‪ )Eygapt, 2006‬ודורון מנדלס (‪ ,)The Rise and Fall of Jewish Nationalism, 1997‬ממלכות בעולם הקדום‬ ‫היו מבוססות במקרים רבים על אמונות במוצא משותף‪ ,‬והיתה להם תרבות משותפת שהתבססה על אלים מקומיים‬ ‫ואבות קדומים‪ .‬המחקר המפורסם של ‪ De Coulanges, The Ancient City‬על הפוליס היוונית‪ ,‬כמו מחקרים על‬ ‫ערי המדינה בשו מר מאששים טענה זו‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬גם מחקרים אנתרופולוגיים מציגים את צורות החיים הבסיסיות‬ ‫(לינאג'‪ ,‬קלאן‪ ,‬באנד‪ ,‬משטר צ'יף‪ ,‬שבט‪ ,‬אחווה) כקשורות לאמונה במוצא משותף וכמאופיינות בדת ומיתוסים‬ ‫פרטיקולריים‪ .‬המאפיינים העיקריים של הלאומיות המודרנית אינם לפי זה בגדר חידוש אלא שחזור של צורת‬ ‫‪27‬‬ ‫ההתארגנות הקדומה בתנאי חיים מודרניים‪ .‬אדרבה‪ ,‬יש לראות בהתרחבות המדינות במזרח הקדום ובאזורים‬ ‫אחרים למצב אמפריאלי כחריגה מן הדגם היסודי של החברה האנושית‪ .‬יתירה מזו‪ ,‬בחלק מן האמפריות ניתן‬ ‫לעקוב אחר שימור היסוד השבטי ממנו צמחה האמפריה גם בשלב האמפריאלי‪ ,‬תוך העדפה של בני השבט‪-‬לאום‬ ‫על פני הנתינים הכבושים משבטים אחרים‪ .‬לפי תאור זה‪ ,‬דווקא המודל של מדינה "אזרחית"‪ ,‬שנהגתה במאה ה‪-‬‬ ‫‪ 17‬על ידי הובס וממשיכיו‪ ,‬היא מעין קהילה מדומיינת שהתקיימה בתאוריה יותר מאשר למעשה‪ .‬יש לבחון את‬ ‫התפתחותו של המודל לאור ההסטוריה האירופית הספציפית (התרחבות אמפריאלית‪ ,‬התרסקות למצב פיאודלי‪,‬‬ ‫והתעצמות כמדינה מודרנית עם גוון אזרחי חזק) אך להבינו כמודל מודרני מחודש ולא כמשקף את המודל הקלאסי‬ ‫של ההתארגנות החברתית‪-‬פוליטית‪ .‬הבנה זו מאפשרת להבין בצורה טובה יותר את הבעיות המיוחדת לדמוקרטיה‬ ‫המודרנית ואת האתגרים העומדים בפניה‪ .‬היא גם מאפשרת להבין מתחים מובנים בין היסוד האזרחי ליסוד‬ ‫התרבותי‪-‬פרטיקולרי‪ ,‬ובהקשר הישראלי – בין היהודי לדמוקרטי‪.‬‬ ‫בין אידיאולוגיה לחיי היום‪-‬יום‪ :‬חילוניות נינוחה בישראל‬ ‫ד"ר גיא בן‪-‬פורת‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון ‪[email protected]‬‬ ‫המאבקים האידיאולוגים‪ ,‬תהליכים הדמוגרפיים ושינויים הכלכליים מתרגמים לארבעה מחוללים מרכזיים של חילון‬ ‫בישראל וארבעה טיפוסים אידיאליים של חילוניות‪ .‬ראשית‪ ,‬החילוניות ה"אידיאולוגית" הותיקה‪ ,‬אתיאיסטית‬ ‫בהשקפתה‪ ,‬הנלחמת כנגד המונופול האורתודוקסי והחותרת להפרדת דת ומדינה‪ .‬שנית‪ ,‬תהליכים של "התחדשות‬ ‫יהודית" המתורגמת לדרישות להמיר את המונופול האורתודוקסי בפלורליזם המאפשר זהויות יהודיות נוספות כמו‬ ‫יהדות רפורמית‪ ,‬קונסרבטיבית או חילונית‪ .‬שלישית‪ ,‬התפתחותה של חברת צריכה גלובאלית שבבסיסה רווח‬ ‫והנאה‪ ,‬האדישה למגבלות דתיות‪ .‬ורביעית‪ ,‬דמוגרפיה "רוסית" הכוללת דפוסי התנהגות חילוניים מובהקים כמו גם‬ ‫אי שייכות‪ ,‬לאו דווקא מבחירה‪ ,‬לקולקטיב היהודי‪ .‬בין יהודים רפורמיים‪ ,‬סוחרים הפועלים בשבת או מוכרים חזיר‪,‬‬ ‫מהגרים לא יהודים וחילונים ישראלים ותיקים מתקיימים קשרים מורכבים לצד הבדלים ברורים במטרות‪,‬‬ ‫באסטרטגיות ובדפוסי הפעולה‪ .‬עבודה זו עוסקת בתהליכי החילון שאינם בהכרח אידיאולוגיים או מכוונים למטרה‬ ‫פוליטית מוגדרת‪ .‬החילוניות היא לעיתים קרובות תוצאה של פרקטיקות המתקיימות בחיי היום‪-‬יום של אנשים‬ ‫וקבוצות אשר אינם מזהים עצמם כחילוניים ואינם רואים עצמם כסוכני שינוי‪ .‬אולם‪ ,‬החיבור‪ ,‬גם ללא יד מכוונת‪ ,‬בין‬ ‫מה שיכונה כאן "יזמים חילוניים" מעצב מחדש את המרחב הציבורי בישראל‪ .‬עיצוב זה של המרחב הציבורי איננו‬ ‫נעשה בזירה הפוליטית‪-‬פורמאלית של חקיקה אלא בזירות שונות – כלכליות או חברתיות ‪ -‬בהן פועלים היזמים‬ ‫החילוניים ובהם מתקיימת חילוניות נינוחה המנותקת ממאבקים פוליטיים ומחויבויות דמוקרטיות‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪ .10‬תנועות חברתיות‬ ‫יו"ר‪ :‬ד "ר יוליה זמלינסקי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫פיקיו של אקטיביזם נשי בתנועה האסלאמית בישראל‬ ‫גב' סלוא עלינאת‪ ,‬דוקטורנטית‪ ,‬המחלקה ללימודי המזרח התיכון‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ההרצאה תסרטת קווים של פעילות פוליטית‪-‬דתית בתוך המרחב האזרחי בישראל‪ ,‬ותעמוד על נקודות המפגש‬ ‫והסתירות שיש בניהם דרך בחינתו של אקטיביזם נשי אסלאמי בישראל‪ .‬ההרצאה תנסה להתמודד עם השאלה‪:‬‬ ‫באיזה מידה הושפעה התנועה האסלאמית בישראל מהשיח של חברה אזרחית? מהם הכלים בהם השתמשו‬ ‫הנשים‪ ,‬פעילות התנועה על מנת לבסס את מעמדן בתוך התנועה?‬ ‫ההרצאה תבחן את מאפייניה של הפעילות הנשית בתנועה האסלאמית בישראל בשני אגפיה הצפוני והדרומי‪ ,‬מאז‬ ‫ייסודה של פעילות זו באמצע שנות השמונים של המאה העשרים ועד היום‪ ,‬תוך כדי מתן דוגמאות מהתחום‬ ‫הפוליטי‪ ,‬החברתי והכלכלי‪ .‬כמו כן‪ ,‬תיערך השוואה עם פעילות נשית אסלאמית במדינות ערב‪ :‬כמו מצרים וירדן‪,‬‬ ‫על מנת ללמוד על קיומם של מאפיינים דתיים שאינם קשורים למציאות הפוליטית‪-‬חברתית‪.‬‬ ‫הגירעון הדמוקרטי במחאת האוהלים‪ :‬מבט מבפנים‬ ‫ד”ר אורי גורדון‪ ,‬מכון הערבה ללימודי הסביבה ‪[email protected]‬‬ ‫למרות שאחד הדגלים המרכזיים של מחאת קיץ ‪ 2011‬בישראל היה חיזוק הדמוקרטיה וכוחה של קבלת‪-‬החלטות‬ ‫משותפת‪ ,‬כשל יישומם של עקרונות אלה במבנה הפנימי של המחאה ברמה הארצית‪ .‬לצד אספות עם ומופעים של‬ ‫דמוקרטיה ישירה בכל מאהל‪ ,‬נותרה הנהגת המחאה ריכוזית וסגורה בפני רצונותיהם של פעילי השטח ונציגיהם‬ ‫הנבחרים‪ .‬מאמר זה מציג תיאור וניתוח ביקורתי של הניסיונות הכושלים לייסד מבנה דמוקרטי ארצי למחאה‪,‬‬ ‫בהתבסס על צפייה משתתפת של הכותב‪ ,‬שהיה ממובילי המהלך‪ .‬כבר בשבוע השני למחאה החלה במאהלים‬ ‫ברחבי הארץ תסיסה מורגשת כלפי חבורת המייסדים‪ ,‬שהובילה לכינוס אסיפה ארצית של נציגי המאהלים‪ .‬באסיפה‬ ‫הוחלט פה אחד‪ ,‬ובהסכמת המייסדים‪ ,‬על בחירת נציגים אזוריים שיוטמעו בתוך מטה המאבק‪ .‬בשבוע שלאחר‪-‬מכן‬ ‫ליווה הכותב את תהליך הבחירה ברחבי הארץ‪ .‬עם זאת‪ ,‬לאחר מפגש אחד בלבד של המטה המשולב חדלו מייסדי‬ ‫המחאה לכנס אותו‪ ,‬ובפועל מעולם לא שותפו נציגי המאהלים בקבלת ההחלטות‪ .‬תגובת הנגד לתהליכים‬ ‫המתוארים הייתה צמיחתן של התארגנויות אוטונומיות – בהן "פורום פריפריה" ו"החזית הצפונית" – קואליציות של‬ ‫נציגי מאהלים על בסיס מעמדי ואזורי‪ ,‬שהחלו לפעול במשותף ובמנותק מן ההנהגה הארצית‪ .‬המאמר מציע שלושה‬ ‫הסברים משולבים לתהליך כפי שהתרחש‪ :‬היעדר רקע פוליטי של מייסדי המאבק‪ ,‬רובם אנשי‪-‬תקשורת זוטרים‪,‬‬ ‫שהניחו לתקשורת לקבוע את סדר‪-‬יומם באופן תזזיתי; הסתמכותם של המייסדים על שני יועצים אסטרטגיים‬ ‫שהביעו זלזול מופגן בחשיבות הדמוקרטיה הפנימית; ואי‪-‬נכונות של נציגי המאהלים לצאת במופגן נגד הדרתם על‪-‬‬ ‫‪29‬‬ ‫מנת לא ליצור רושם של פיצול במחאה‪ .‬ברמה התאורטית‪ ,‬קורא המאמר להכרה בחשיבותם של ניתוחים ברמת‬ ‫המיקרו הפרסונלית להבנת התנהלותן של קבוצות‪-‬ליבה בתנועות חברתיות‪ ,‬וכן מדגיש את חשיבות הדיווידנדים‬ ‫שמעניקה צפייה משתתפת ועדות מכלי‪-‬ראשון לחוקרי תנועות חברתיות‪.‬‬ ‫מאבקה של קהילת "שמנות ויפות" למען זכויות של אנשים שמנים בישראל‬ ‫גב' מאיה מאור‪ ,‬התוכנית ללימודי מגדר‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון ‪[email protected]‬‬ ‫מחקרים רבים הראו כי במדינות מערביות בנות זמנינו‪ ,‬נשים וגברים שמנים סובלים מאפליה חברתית משמעותית‬ ‫במגוון תחומי חיים‪ ,‬בין השאר בשוק העבודה‪ ,‬בכמות ובטיב ייצוגים בתקשורת‪ ,‬במערכת החינוך והבריאות וביחסים‬ ‫בין אישיים‪ .‬החל מסוף שנות השישים של המאה ה‪ ,21-‬קמו במדינות מערביות רבות קבוצות וארגונים הפועלים‬ ‫למיגור אפליה זו במסגרת החברה האזרחית‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬קבוצות אלה פועלות לשינוי חברתי באמצעים ובאפיקים‬ ‫שאינם נתפסים כ"פוליטיים" על פי תיאוריות מסורתיות‪ ,‬למשל‪ ,‬ייצור דימויים חזותיים חיוביים של אנשים שמנים‪.‬‬ ‫למרות שמחקרים אישרו את קיומה של אפליה כנגד שמנים בישראל‪ ,‬עד כה לא נבחנו האופנים בהם אנשים שמנים‬ ‫יכולים להתנגד לאפליה זו ולפעול לשינוי עמדות‪ ,‬אם כיחידים ואם במסגרת התארגנות של חברה אזרחית‪ .‬המחקר‬ ‫עליו מבוססת הרצאה זו נועד לתת מענה לפער זה‪ .‬אחת מהזירות שנחקרו במחקר הייתה הקהילה הישראלית נגד‬ ‫אפליית שמנים שהוקמה בשנת ‪ .2112‬במסגרת המחקר‪ ,‬בוצעו ראיונות עומק עם מקימי הקהילה‪ ,‬פעילים‬ ‫מרכזיים‪ ,‬חברים בקהילה ונשים שמבקרות את הקהילה ומעדיפות שלא לקחת בה חלק‪ .‬כמו כן‪ ,‬המחקר כלל ניתוח‬ ‫תוכן של הודעות בפורום האינטרנט של הקהילה‪.‬‬ ‫בהרצאה‪ ,‬אמקם את התנועה על מספר צירים‪ :‬הציר המגדרי‪ -‬בין ספציפיות מגדרית (פנייה לנשים) לבין ניטרליות‬ ‫מגדרית; ציר המרחב‪ :‬בין פעילות במרחב הווירטואלי לבין פעילות במרחב "ממשי"; ציר מטרות התנועה‪ :‬בין‬ ‫אקטיביזם פוליטי בין העצמה חברתית; וציר האידיאולוגיה‪ :‬בין האדרת של הגוף השמן לבין אידיאולוגיה של קבלה‬ ‫עצמית בכל מימדי גוף‪ .‬כמו כן‪ ,‬ההרצאה גם תעסוק באסטרטגיה שמשקפת הקהילה לשינוי חברתי באמצעות‬ ‫התארגנות במסגרת החברה האזרחית‪.‬‬ ‫הזרם התורני בציונות הדתית לגווניו‬ ‫גב' ענת רוט‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן ‪[email protected]‬‬ ‫אחד ממאפייני השיח העוסק בציבור "המתנחלים"‪ ,‬או כפי שהוא מכונה במרבית ספרות המחקר‪" :‬גוש אמונים"‪,‬‬ ‫הוא הכללה‪ :‬התייחסות לציבור זה כאילו הוא עשוי מקשה אחת‪ .‬לכאורה‪ ,‬יש לכך הגיון רב‪ .‬שכן‪ ,‬מדובר בציבור‬ ‫שגדל והתפתח מאותו בית מדרש וינק מאותה תורה‪ ,‬של הרבנים קוק‪ .‬עם זאת‪ ,‬במהלך תכנית ההתנתקות ראינו כי‬ ‫קבוצות שונות בתוכו הגיבו לאירועים באופן שונה‪ ,‬הובילו אסטרטגיות מאבק שונות וסימנו את גבולות המאבק‬ ‫במקומות שונים‪.‬‬ ‫מטרת ההרצאה היא לברר‪ :‬האם לציבור זה – שיוגדר כאן‪" :‬הזרם התורני בציונות הדתית" – יש תפיסת עולם‬ ‫משותפת אחת? מהם עיקריה? מהו ההסבר לאסטרטגיות הפעולה השונות? במה נבדלות הגישות השונות ביחס‬ ‫‪71‬‬ ‫לדרך שבה יש לנהל את המאבק נגד פינוי יישובים? והאם למרות הבדלים אלה ניתן להמשיך ולהתייחס לציבור זה‬ ‫כאל ציבור אחד?‬ ‫הניתוח שיוצג בהרצאה מבוסס על ניתוח טקסטים של חברי ההנהגה המעשית והרבנית של הזרם התורני‪ ,‬נאומים‬ ‫שנשאו באירועים שונים וראיונות שהעניקו לתקשורת ולי‪.‬‬ ‫בחלקה הראשון של ההרצאה אנתח את התיאולוגיה הממלכתית‪ ,‬כפי שגובשה על‪-‬ידי הרב קוק ובנו הרב צבי‪-‬‬ ‫יהודה‪ .‬בחלקה השני‪ ,‬אציג את הפרקטיקה שלה‪ :‬תחילה כפי שהונהגה על‪-‬ידי הרב צבי‪-‬יהודה‪ ,‬ולאחר מכן כפי‬ ‫שמפרשים ומיישמים אותה תלמידיו‪ ,‬חברי ההנהגה הרבנית והמעשית דהיום‪ .‬בחלק זה אציג בהרחבה את הגישות‬ ‫השונות שמציגים התלמידים‪ ,‬אנתח את ההבדלים ביניהם ואסביר את מקורם‪.‬‬ ‫מסקנת ההרצאה תהיה שהתיאולוגיה הממלכתית משותפת לכל הספקטרום של הזרם התורני‪ ,‬מהרבנים דוב ליאור‬ ‫וזלמן מלמד ועד הרב צבי טאו‪ ,‬ועל‪-‬כן יש לראות בכולם ציבור אחד‪ .‬עם זאת‪ ,‬ברמת הפרקטיקה מתפצלים חברי‬ ‫ההנהגה לשלושה תתי זרמים המציגים שלוש גישות אסטרטגיות שונות לגבי הדרך שבה יש לתרגם את התיאולוגיה‬ ‫מהלכה למעשה‪ ,‬ובתוך כך לגבי הדרך שבה יש לנהל את המאבק נגד פינוי יישובים‪.‬‬ ‫‪71‬‬ ‫מושבים מקבילים (‪)19-02‬‬ ‫‪ .19‬תקשורת פוליטית‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר דודי מקלברג‪ ,‬החוג לתקשורת‪ ,‬האקדמית עמק יזרעאל‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫פוליטיקה על הגלים‪ ,‬או‪ :‬כך נולד הרדיו האזורי בישראל‬ ‫פרופ' יחיאל לימור ‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב ‪[email protected]‬‬ ‫ד"ר ציפי ישראלי‪ ,‬החוג לתקשורת‪ ,‬האקדמית עמק יזרעאל ואוניברסיטת תל‪-‬אביב ‪[email protected]‬‬ ‫הרדיו האזורי בישראל נולד כמעט במקרה‪ ,‬וליתר דיוק‪ :‬כמין בן‪-‬לוויה שולי ל"אחותו" הגדולה – הטלוויזיה‪ .‬אף‬ ‫שהרדיו בארץ‪-‬ישראל קדם לטלוויזיה בשנים רבות‪ ,‬הוא לא עורר עד היום‪ ,‬משום מה‪ ,‬עניין של ממש בקרב‬ ‫החוקרים‪ .‬בעוד שהטלוויזיה בישראל היוותה וממשיכה להוות מוקד משיכה מחקרי לאנשי אקדמיה רבים‪ ,‬הרי הרדיו‬ ‫בארץ‪-‬ישראל ובמדינת ישראל כשדה מחקר היה ונותר זנוח וכמעט עלום‪ .‬ההתעלמות מהרדיו איננה מקרית ואף‬ ‫איננה ייחודית לישראל‪ .‬למעשה‪ ,‬עד היום אין ולו מחקר מקיף אחד על תולדות הרדיו בישראל לפני הקמת המדינה‬ ‫ולאחריה‪ .‬המחקרים המעטים הם מעטים וחלקיים‪ ,‬ואין בהם כדי לספק תמונה מלאה ומדויקת על התפתחות הרדיו‬ ‫בישראל‪ ,‬על תפקודו ועל קשרי הגומלין בינו לבין המאזינים‪ .‬המחקר הנוכחי נועד להשלים את אחד המקטעים הלא‪-‬‬ ‫מוכרים בתולדות הרדיו במדינת ישראל‪ :‬נסיבות לידתו של הרדיו האזורי‪ ,‬שביסס בהדרגה‪ ,‬ממחצית שנות התשעים‬ ‫של המאה העשרים‪ ,‬את מקומו על מפת תקשורת ההמונים בישראל‪ .‬המחקר מבוסס על חומר ארכיוני‪ ,‬שלא נחשף‬ ‫עד כה‪ ,‬וכן על ראיונות‪-‬עומק עם אישים שונים שהיו מעורבים‪ ,‬במשך השנים‪ ,‬בתהליך הפיכתו של הרדיו האזורי‬ ‫מרעיון היולי למדיום חי ותוסס‪ .‬ממצאי המחקר מלמדים כי אפשר לזהות חמש תקופות‪-‬משנה בתולדות הרדיו‬ ‫האזורי במדינת ישראל‪:‬‬ ‫בתקופה הראשונה‪ ,‬בשנים ‪ ,1984-1979‬היתה "כתובת על הקיר" בנושא הרדיו האזורי‪ ,‬אך המערכת‬ ‫הפוליטית לא התייחסה אליה ואף לא נעשתה כל פעולה לקידומו של הרדיו האזורי‪ .‬את "הכתובת" רשמה "ועדת‬ ‫קוברסקי"‪ ,‬שבחנה את סוגיית הקמתו של ערוץ טלוויזיה שני בישראל‪ ,‬אך ציינה בדו"ח הסופי שלה כי בעקבות‬ ‫הקמת הערוץ השני עשויות להישמע בציבור גם קריאות להקמת רדיו אזורי‪.‬‬ ‫התקופה השנייה התחילה עם הקמת ממשלת האחדות הלאומית‪ ,‬בשנת ‪ ,1984‬עם מינויו של ראש תנועת‬ ‫"שינוי"‪ ,‬פרופ' אמנון רובינשטיין‪ ,‬לתפקיד שר התקשורת‪ .‬בהסכם הקואליציוני נקבע כי שר התקשורת יהיה מופקד‪,‬‬ ‫בין השאר‪ ,‬על הטיפול בהקמת ערוץ שני לטלוויזיה ועל הקמת רשת של תחנות רדיו אזוריות‪ .‬כל אחד משני אמצעי‬ ‫תקשורת אלו היה אמור לפעול במסגרת רשות נפרדת ועצמאית‪ .‬תקופה זו הגיעה לסיומה בשנת ‪ ,1982‬עם גיבושו‬ ‫של חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו‪ .‬החוק המוצע כרך את הערוץ השני של הטלוויזיה ואת הרדיו האזורי‬ ‫במסגרת רשות אחת‪ ,‬תוך ויתור על רשות עצמאית ונפרדת לרדיו האזורי‪.‬‬ ‫‪72‬‬ ‫התקופה השלישית‪ ,‬שהחלה בשנת ‪ ,1982‬מאופיינת במאבקים פוליטיים בין המפלגות הגדולות‪ ,‬שבסופה –‬ ‫בשנת ‪ – 1991‬אישרה הכנסת את חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו‪ ,‬וסללה בכך את הדרך להקמת ערוץ‬ ‫טלוויזיה שני ולכינון תחנות רדיו אזוריות‪.‬‬ ‫התקופה הרביעית התרחשה בשנת ‪ ,1992‬כאשר המערכת הפוליטית עסקה בגיבוש חוק חדש ונפרד‬ ‫לתחנות הרדיו הא זוריות‪ ,‬וזאת כדי לאפשר את חלוקת "עוגת הפיקוח המיניסטריאלי" בין שני משרדים ושני שרים‪:‬‬ ‫האחד‪ ,‬יופקד על הערוץ השני‪ ,‬והשני – על הרדיו האזורי‪ .‬הליכי החקיקה הגיעו כמעט לסיומם‪ ,‬אלא שהקדמת‬ ‫הבחירות לכנסת‪ ,‬וחילופי השלטון שבאו בעקבותיה‪ ,‬גרמו לביטול התכנית לחקיקה חוק נפרד לרדיו האזורי‪.‬‬ ‫התקופה החמישית‪ ,‬בשלהי ‪ 1992‬ובראשית ‪ ,1993‬התאפיינה במאבק בין שני שרים‪ ,‬שכל אחד מהם ביקש‬ ‫לשלוט ברדיו האזורי‪ .‬האחד‪ ,‬השר הממונה על ביצוע חוק הרשות השנייה‪ ,‬שטען כי הרדיו האזורי הוא חלק בלתי‬ ‫נפרד מרשות זו‪ ,‬והשנייה – שרת התקשורת‪ ,‬שביקשה לנתק את הרדיו האזורי מחבל הטבור הקושר אותו לרשות‬ ‫השנייה‪ ,‬ולהעבירו לאחריותה‪ .‬המאבק הפוליטי החריף הסתיים בסופו של דבר בהנצחת המצב החוקי‪ :‬והרדיו‬ ‫האזורי נותר‪ ,‬עד היום‪ ,‬במסגרת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו‪.‬‬ ‫קליידוסקופ של מסגורים‬ ‫מסגורים שונים של מחאות חברתיות בישראל – הפנתרים מול מחאת קיץ ‪0211‬‬ ‫ד"ר הני זובידה‪ ,‬החוג למדע המדינה‪ ,‬האקדמית עמק יזרעאל ‪[email protected]‬‬ ‫ד"ר דודי מקלברג‪ ,‬החוג לתקשורת‪ ,‬האקדמית עמק יזרעאל ‪[email protected]‬‬ ‫הצלחתן של מחאות חברתיות הינה עניין חמקמק‪ ,‬רבים רואים הצלחה בחשיפה תקשורתית מוגברת‬ ‫ויצירתם של "גיבורי מחאה"‪ .‬אולם‪ ,‬בחינה מדוקדקת של מחאות חברתיות שונות מגלה כי החשיפה התקשורתית‬ ‫אינה אחידה‪ ,‬ובנוסף אנו מגלים כי ישנם מסגורים שונים לאותה מחאה‪ .‬התופעה הראשונה‪ ,‬נקראת מסגור‪ ,‬ואין בה‬ ‫חידוש; אולם‪ ,‬התופעה השנייה‪ ,‬ובה יש מסגורים שונים לאותה התופעה הינה החידוש שמחקר זה מציע‪ ,‬וטובע לה‬ ‫שם "רב‪-‬מסגור"‪.‬‬ ‫ישראל ידעה גלים של מחאות חברתיות‪ ,‬החל מואדי סליב בשנות ה‪ 51-‬וכלה במחאה החברתית של קיץ‬ ‫‪ .2111‬במחקר זה ברצוננו להתמקד בשתי מחאות חברתיות מרכזיות‪ :‬מחאת הפנתרים השחורים של שנות ה‪71-‬‬ ‫ומחאת קיץ ‪ .2111‬בבסיסן שתי מחאות אלו פתחו בשיח זהה של זכויות חברתיות ושוויון סוציאלי; אולם‪ ,‬בחינה של‬ ‫הדברים תראה כי ישנו מסגור שונה לחלוטין של שתי תנועות מחאה אלו‪ .‬יתר על כן‪ ,‬נראה כי בעוד למחאת‬ ‫הפנתרים בשנות ה‪ 71-‬היה מסגור אחיד‪ ,‬למחאת קיץ ‪ ,2111‬קיים רב‪-‬מסגור‪.‬‬ ‫המחקר המוצע מציג תפיסה חדשה לתופעת המסגור – "רב‪-‬מסגור" (‪ .)Multi-Framing‬הטענה המרכזית‬ ‫המועלת היא כי ניתן להתבונן בתופעה ממספר זוויות‪ ,‬וכיום באמצעי התקשורת נותנים ביטוי לזוויות שונות של‬ ‫אירוע יחיד בסיקור חדשותי‪ .‬בניגוד לעבר‪ ,‬שבו מוסדות המדינה שלטו בשיח והתוו את המסגור שלו‪ ,‬כיום תהליך‬ ‫המסגור הופך לתהליך "רב‪-‬מסגור"‪ ,‬שבו לכל אזרח ולכל קבוצה יש היכולת להשפיע עליו‪ .‬ריבוי ערוצי התקשורת‬ ‫יוצר מאבק על המסגור השולט בחברה‪ .‬קבוצות שונות בחברה מנסות להשפיע על המסגור‪ ,‬מתוך מודעות כי‬ ‫‪73‬‬ ‫לתופעה זו השפעה על דעת הקהל‪ .‬לכן‪ ,‬לא ניתן לדבר עוד על תהליך סלקטיבי בלתי‪-‬מודע‪ ,‬אלא על הבנה מעמיקה‬ ‫של הקבוצות השונות את חשיבותו של המאבק על המסגור‪.‬‬ ‫עצמה מרוככת‪ :‬עוצמתה של החברה האזרחית‬ ‫ד"ר דודי מקלברג‪ ,‬החוג לתקשורת‪ ,‬האקדמית עמק יזרעאל ‪[email protected]‬‬ ‫ג'וסף ניי (‪ )Nye‬השפיע רבות על המחקר היחב"לי והתקשורתי בפיתוח המושג "עצמה רכה"‪ .‬עצמה רכה‬ ‫הינה היכולת להשיג את מבוקשך באמצעות משיכה במקום כפיה או תשלום )‪.(Nye, 1996; 2003; 2004‬‬ ‫ניי טוען כי עצמה רכה צומחת מתוך כוח המשיכה של תרבות‪ ,‬אידיאלים פוליטיים ומדיניות של מדינות‪.‬‬ ‫"כאשר המדיניות שלנו נתפסת כלגיטימית בעיניי אחרים‪ ,‬העוצמה הרכה גדלה" )‪ .(Nye, 2004: 256‬במובן זה‪,‬‬ ‫עצמה רכה מהווה מרכיב נוסף בעצמת המדינה‪ ,‬אותה ניתן להוסיף לעצמה קשה ולעצמה כלכלית‪.‬‬ ‫מטרת המאמר הינה להציע מושג חדש המרחיב את עוצמת המשיכה מעבר לגבולות המדינה‪" :‬עצמה‬ ‫מרוככת" – ‪.Softer Power‬‬ ‫המאמר המוצע טוען כי המהפכה התקשורת‪ ,‬וזו הדיגיטאלית במיוחד‪ ,‬אפשרה לחברה האזרחית והשפיע‬ ‫באמצעות משיכה בדרך דומה לעצמה הרכה של המדינה‪ .‬העצמה המרוככת מתפתחת מהאידיאלים והתרבות של‬ ‫החברה האזרחית‪ .‬בשל העובדה כי החברה האזרחית אינה מחזיקה בעצמה קשה‪ ,‬ובדרך כלל גם לא בעצמה‬ ‫כלכלית‪ ,‬העוצמה המרוככת היא המאפשרת לחברה להשפיע‪ .‬עצמה זו נובעת ממתנדבים‪ ,‬מנהיגים מקומיים‬ ‫ובינלאומיים של החברה האזרחית ואף ידוענים‪ ,‬כל אלו בעלי יכולת להשפיע על אזרחים אחרים ולעיתים אף על‬ ‫מדינות והמערכת הבינלאומית‪.‬‬ ‫המחקר מציג את המושג החדש באמצעות מחקר אשר נערך בקרב קבוצות אינטרס ירוקות בישראל‬ ‫ובאמצעות בחינת השפעתה של החברה האזרחית על קביעת הימים הבינלאומיים של האו"ם‪.‬‬ ‫פורום דיונים כזירת דליברציה וכסוכן העצמה‪:‬‬ ‫מקרה הבוחן של סטודנטים בחוג לתקשורת‬ ‫ד"ר ורד מלכה‪ ,‬החוג לתקשורת‪ ,‬המכללה האקדמית עמק‪-‬יזרעאל‬ ‫בעשורים האחרונים התפתח בעולם המערבי תחום מחקרי חדש‪ ,‬המכונה "תקשורת דליברטיבית"‪ .‬המחקר‪ ,‬השואב‬ ‫את מקורותיו מהגותו של הברמס‪ ,‬מתמקד בתרומתם הפוטנציאלית של דיונים ציבוריים לחיזוק יסודות הדמוקרטיה‬ ‫ולקידום מטרות ויעדים חברתיים‪-‬פוליטיים‪ ,‬וככזה נושא גם אופי יישומי‪.‬‬ ‫חקר התקשורת הדליברטיבית כרוך בתפיסת הדמוקרטיה השתתפותית‪ ,‬המניחה כי הרעיון הדמוקרטי ימומש‬ ‫במלואו בתנאים של השתתפות פוליטית פעילה מצד אזרחי המדינה‪ .‬משום כך עוסקים חוקרים והוגים המזוהים עם‬ ‫גישה זו באפשרויות לשיתוף אזרחים בתהליכי קבלת החלטות פוליטיות ובתנאים להרחבת מעגל ההשפעה הציבורי‪.‬‬ ‫‪74‬‬ ‫התפתחותה של רשת האינטרנט תרמה רבות לאפיקי המימוש של רעיון התקשורת הדליברטיבית‪ .‬בין יישומי הרשת‬ ‫הרלוונטיים בולט מקומם של הפורומים המקוונים‪ ,‬אשר הפכו למוקד של תשומת לב מחקרית מגוונת‪.‬‬ ‫המחקר הנוכחי מתמקד במקרה בוחן ייחודי‪ ,‬הקורס "פורום דיונים"‪ ,‬שמתקיים במסגרת החוג לתקשורת במכללת‬ ‫עמק יזרעאל‪ .‬במהלך שנה"ל תשע"א השתתפו לראשונה ‪ 58‬סטודנטים מצטיינים בפרויקט‪ .‬ליבת הפעילות היתה‬ ‫התדיינות מובנית למחצה בפורום מקוון ומפגשים אינטראקטיביים‪ ,‬חד‪-‬חודשיים‪ ,‬עם מרצים אורחים‪ .‬החוקרת‪,‬‬ ‫ששימשה גם כמובילת המיזם‪ ,‬ביקשה ללמוד על חווית ההשתתפות בו ועל ההשפעות שניתן לייחס לו‪ ,‬מנקודת‬ ‫מבטם של הסטודנטים‪.‬‬ ‫לצורך המחקר נערכו ראיונות בלתי‪-‬מובנים‪ ,‬בני כ ‪ 45‬דקות בממוצע‪ ,‬עם ‪ 57‬מתוך ‪ 58‬המשתתפים בקורס‪ .‬מדברי‬ ‫המרואיינים עולה‪ ,‬שחווית ההשתתפות בפורום הייתה‪ ,‬מרבית הזמן‪ ,‬חיובית מאד‪ .‬לתפיסתם‪ ,‬תרמה להם ההתנסות‬ ‫הנדונה בכמה מובנים‪ ,‬החל בטיפוח דימויים העצמי כאנשים חושבים ובעלי דעה הראויה להישמע‪ ,‬דרך חיזוק‬ ‫תחושת החשיבות העצמית כסטודנטים בחוג‪ ,‬פיתוח וחיזוק הרגלים של צריכת אקטואליה וחשיבה ביקורתית וכלה‬ ‫בפיתוח וחיזוק הרגלים של השתתפות פעילה ברבי שיח פלורליסטים‪ .‬ממצאי המחקר מלמדים שהשתתפות‬ ‫בפרויקטים מסוג "פורום דיונים" נושאת פוטנציאל העצמה לדימויים העצמי של הסטודנטים וליחסם החיובי לתהליכי‬ ‫התדיינות וקבלת החלטות ציבוריים‪ ,‬העצמה שיש לה השלכות גם על תפקודם כאזרחים פעילים בחברה‪ .‬תרומתה‬ ‫בולטת במישור החינוכי‪ ,‬במובן של עידוד המוטיבציה להשתתפות פוליטית עתידית‪ ,‬במובן של "התיידדות" עם רעיון‬ ‫ההתדיינות הציבורית ותרגולו הלכה למעשה‪ .‬למצער‪ ,‬עשויה התנסות זאת להפוך את הנוטלים בה חלק לאזרחים‬ ‫בטוחים יותר בקולם ומודעים יותר לאקלים הדעות בו הם חיים‪.‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪ .11‬ספורט ופוליטיקה‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר אילן תמיר‪ ,‬המרכז האוניברסיטאי אריאל ואוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫הקשר הבלתי נמנע בין ספורט ופוליטיקה‬ ‫פרופ' אמיר בן‪-‬פורת‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב ‪[email protected]‬‬ ‫הספורט‪ ,‬למרות דימויו הקליל והבלתי תלוי‪ ,‬קשור בפוליטיקה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬מושפע הספורט ישירות מהתרחשויות‬ ‫פוליטיות בסביבה שבה הוא פועל‪ .‬מלחמות‪ ,‬כדוגמה‪ ,‬מקרבות בין בני‪-‬אדם מאותה קהילה‪ ,‬ואף הופכות את‬ ‫הספורט ללאומי ואינטגרטיבי ולגורם של סולידריות‪ .‬מצד שני‪ ,‬תורמים משחקי הספורט והאוהדים למימושם של‬ ‫יעדים פוליטיים‪ .‬אחת הדוגמאות הבולטות לכך טמונה בתפקידו של הספורט בחיזוק התודעה הלאומית‪.‬‬ ‫מאות אלפים קיבלו את פני נבחרת הרוגבי האנגלית ששבה לארצה בסתיו של שנת ‪ 2113‬כמנצחת בטורניר גביע‬ ‫העולם‪ .‬הצלחותיה וכישלונותיה של נבחרת הכדורגל הברזילאית מעוררים התרגשות עצומה ברחבי המדינה –‬ ‫מאופוריה לאומית‪ ,‬כאשר הנבחרת מנצחת‪ ,‬ועד לדיכאון לאומי‪ ,‬כאשר היא נכשלת‪ .‬נשיאים וראשי ממשלות‬ ‫ממהרים לברך ספורטאים וספורטאיות מנצחים בשם העם והמדינה‪ .‬תמונה דומה אפשר לראות במדינות שונות‪,‬‬ ‫בענפים ובאירועי ספורט מגוונים‪ .‬בחיפוש אחר "מחסני האגירה" מהם שואבת האומה – וליתר דיוק‪ :‬האליטה‬ ‫השלטת – משאבים לשחזור מתמשך של קיומה‪ ,‬נהפך הספורט לכלי פוליטי המתווך בין החברה לבין המדינה‪.‬‬ ‫בהיותו אחד ממאפייני הזהות הלאומית‪ ,‬נוכס הספורט לטובת המדינה ויעדיה‪.‬‬ ‫בצדה השני של המטבע‪ ,‬משמש הספורט כזרז או כמתווך של מחאה חברתית שמניעיה מחוץ למגרש המשחקים‪.‬‬ ‫במובן זה‪ ,‬הספורט אינו סתם משחק המרגש המונים‪ ,‬אלא מנגנון של מחאה חברתית‪-‬פוליטית שעניינה שינוי הסדר‬ ‫החברתי המעיק על חייהן של קבוצות מסוימות‪.‬‬ ‫הספורט הוא כח רב‪-‬עוצמה בגיוס רגשות פוליטיים‪ ,‬ואלו מספקים זירה לחיבור בין סמלים פוליטיים לפעילות‬ ‫פוליטית ולגיבוש לאומי‪.‬‬ ‫שחיקתה של הלאומיות בספורט‬ ‫דר" אילן תמיר‪ ,‬המרכז האוניברסיטאי אריאל ואוניברסיטת בר‪-‬אילן ‪[email protected]‬‬ ‫פרופ' יחיאל לימור‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב ‪[email protected]‬‬ ‫השיח והמחקר סביב הקשר שבין הספורט והלאומיות מציג‪ ,‬בעשרות השנים האחרונות‪ ,‬תמונה ברורה‪ ,‬ולפיה‬ ‫לספורט יש תפקיד מרכזי ואקטיבי בהנחלת הרגשות הלאומיים ובגיבוש הזהות הלאומית‪ .‬מדינת הלאום‪ ,‬בתהליך‬ ‫הדרגתי ושיטתי‪ ,‬מִ שְ טרה וניכסה לעצמה את הפעילות הספורטיבית‪ ,‬עד כדי הפיכתם של ספורטאי הלאום‬ ‫לשגרירים הפועלים בחסות המדינה‪ .‬הפופולריות העצומה של הספורט ברחבי העולם הפכה את הספורטאים ואת‬ ‫נבחרות הספורט לנציגים הבולטים‪ ,‬ולעיתים היחידים‪ ,‬של מדינת הלאום בזירה הבינלאומית‪.‬‬ ‫‪72‬‬ ‫המחקר הנוכחי מבקש להציג את תפקידו של הספורט‪ ,‬בעידן המסחרי והגלובלי‪ ,‬כסוכן השוחק את הדומיננטיות‬ ‫הלאומית‪ ,‬וליתר דיוק‪ :‬את הלאומיות בספורט‪ .‬ספורטאים‪ ,‬אוהדים וקבוצות ספורט מעדיפים‪ ,‬לא אחת במוצהר‪,‬‬ ‫אינטרסים פרטיקולריים על פני האינטרס הלאומי‪ .‬דוגמה בולטת לכך היא שספורטאים או אוהדים מביעים בגלוי את‬ ‫תקוותם שהנבחרת הלאומית שלהם תפסיד במשחקיה מול נבחרות לאומיות אחרות‪.‬‬ ‫שחיקת מעמדה של הלאומיות בספורט נגרמת על ידי שני תהליכים או גורמים הפועלים במקביל‪ :‬מצד אחד‪ ,‬תהליך‬ ‫הגלובליזציה‪ ,‬המאיים על הגדרות מדינת הלאום ועל מושג לאומיות‪ ,‬ומצד שני ‪ -‬אינטרסים פרטניים (כלכליים‪,‬‬ ‫מקצועיים ואחרים)‪.‬‬ ‫במאמר הנוכחי יוצגו אינטרסים שונים‪ ,‬ברמות השונות‪ ,‬החותרים נגד ההגמוניה הלאומית בספורט‪ .‬ברמת הפרט‪,‬‬ ‫אפשר לזהות ספורטאים רבים‪ ,‬המבקשים לקדם יעדים אישיים‪ ,‬אפילו על חשבון היעדים הלאומיים‪ .‬ברמת‬ ‫האוהדים‪ ,‬אפשר להצביע על מצבים שבהם אוהדים של קבוצה מסוימת הרוצים לראות בכשלון הנבחרת הלאומית‪,‬‬ ‫משום שהיא‪ ,‬כדוגמה‪ ,‬מגייסת לשורותיה את השחקנים המצטיינים של קבוצתם‪ ,‬ובכך פוגעת בסיכויי ההצלחה של‬ ‫הקבוצה במשחקי הליגה המקומית‪ .‬ברמת הקבוצות‪ ,‬יש עדויות עך כך שקבוצות ספורט‪ ,‬שבעבר התגאו בכך‬ ‫ששחקניהן נמנים עם סגל הנבחרת הלאומית‪ ,‬עושות כל מאמץ שלא לשחרר שחקנים לנבחרת‪ ,‬אם מחשש שייפגעו‬ ‫ואם משום שחסרונם יפגע במשחקים הסדירים של הקבוצה‪ .‬אפילו ברמת המדינה‪ ,‬אפשר להצביע על כך‬ ‫שהמדינה עצמה שוחקת את הממד הלאומי בספורט‪ ,‬זאת על‪-‬ידי "סיפוחם" לנבחרות הלאומיות של אזרחים זרים‬ ‫(על‪-‬ידי הענקה חטופה של אזרחות)‪ ,‬בתקווה שאלו יסייעו לנבחרות הלאומיות להגיע להישגים בזירה הבינלאומית‪.‬‬ ‫ספורט ומדיניות‪ :‬טכניקות של פיקוח והכלה באצטדיוני כדורגל ככלי של תרבות ומערוב‬ ‫ד"ר שלומית גיא‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון ‪[email protected]‬‬ ‫הרצאה תעסוק במגמות של עבריינות בקרב אוהדי כדורגל באנגליה בעשרים השנים האחרונות‪ .‬עבריינות זו‪,‬‬ ‫המכונה פעמים רבות "חוליגניות"‪ ,‬החלה באנגליה בשנות השבעים של המאה הקודמת והתפשטה לחלקים רבים‬ ‫בעולם‪ .‬ספרות מחקרית רבה עסקה בניסיון להבין את מקור ההתנהגות הסוטה‪ .‬בין היתר‪ ,‬יוחסה אלימות זו למעמד‬ ‫החברתי של אוהד כדורגל באותה תקופה‪ ,‬כלומר ‪ -‬מעמד הפועלים‪.‬‬ ‫הטענה המרכזית העומדת בבסיס המאמר הנוכחי היא שמקור ההתנהגות הסוטה הוא בתהליך ההבניה של‬ ‫הסטייה‪ ,‬והוא תוצאה של שיח חברתי מדיר‪ ,‬המתייחס א‪-‬פריורית לקבוצה של אנשים כאלימים וכמסוכנים‪.‬‬ ‫שינויים חברתיים‪ ,‬שהופעלו באופן אקטיבי מאז שנות התשעים של המאה העשרים‪ ,‬על‪-‬ידי רשויות המדינה‬ ‫הבריטית ועל‪-‬ידי מוסדות ניהול הכדורגל‪ ,‬הצליחו‪ ,‬כמעט לחלוטין‪ ,‬להעלים את תופעת החוליגניזם באנגליה‪ .‬הדבר‬ ‫נעשה בשתי דרכים במקביל‪ :‬מצד אחד‪ ,‬הגברת הפיקוח האישי על הפרט‪ ,‬בטכניקות כוח שקטות ומתוחכמות‬ ‫(דומות לאלו שאותן מתאר פוקו בספרו "לפקח ולהעניש")‪ .‬מצד שני‪ ,‬נעשה ניסיון להכיל את אוהדי הכדורגל‬ ‫לקטגוריות חברתיות מחמיאות‪ ,‬הקשורות למערב כקטגוריה מוסרית‪.‬‬ ‫פעולות אלה הפכו את זירת הכדורגל לכלי פוליטי‪ ,‬כמייצג נוסף של תרבות מערבית‪ ,‬תרבותית והוגנת‪.‬‬ ‫‪77‬‬ ‫כדורגל ופוליטיקה – מאפריקה עד ישראל‬ ‫ד"ר אלון ליאל‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב ‪[email protected]‬‬ ‫אין דרך טובה יותר למחאה פוליטית מאשר באמצעות הכדורגל‪ .‬התאחדות הכדורגל הדרום אפריקנית בתקופת‬ ‫האפרטהייד הפכה ברבות הימים ראש חץ במאבק להפלת השלטון הגזעני במדינה‪ .‬המונדיאל שנערך בשנת ‪,2111‬‬ ‫ואשר אותו אותו אירחה דרום אפריקה הדמוקרטית‪ ,‬הפך להלווייתו של האפרטהייד ולחגיגת הניצחון של העולם‬ ‫כולו על הסתלקותו‪.‬‬ ‫גם בישראל הכדורגל והפוליטיקה שזורים זה בזה‪ .‬החלוקה ל"הפועל"‪" ,‬מכבי" ובית"ר‪ ,‬עוד מראשית ימיו של הענף‪,‬‬ ‫אין פוליטית ממנה‪ .‬בשנים האחרונות מתחיל המגזר הערבי מתחיל לתת ביטוי לרחשים הלאומיים שלו באמצעות‬ ‫הכדורגל‪ .‬גם ברשות הפלשתינית מתחיל הכדורגל לגלות סימני חיים ועצמאות כשהוא מקדים בהרבה את ההישגים‬ ‫של הפוליטיקאים הפלשתינים‪.‬‬ ‫זכיית "בני סכנין" בגביע המדינה לכדורגל הייתה אמירה פוליטית רבת משמעות‪ .‬היא שברה במידה מבוימת את‬ ‫תקרת הזכוכית שחסמה את המראת המגזר הערבי בספורט ובתחומים חיים אחרים ונתנה תנופה לכדורגל במגזר‪.‬‬ ‫כאשר מאמן בית"ר ירושלים מתפטר ומנמק את ההתפטרות בהפסדים לקבוצות ערביות (סכנין ובני לוד) ‪ -‬אין‬ ‫אמירה יותר פוליטית (ומביישת) מזו‪ .‬עוד צפויים לנו הרבה קרבות פוליטיים על המגרש הירוק‪.‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪ .16‬צבא‪ ,‬חברה‪ ,‬טרור וביטחון‬ ‫יו"ר‪ :‬מר אביתר בן‪-‬צדף‪ ,‬המכון למדיניות נגד טרור‪ ,‬המרכז הבינתחומי הרצליה‬ ‫‪, [email protected] [email protected]‬‬ ‫האפקטיביות של טרור‪ :‬בחינת אסטרטגיית הטרור בהשגת יעדים פוליטיים‬ ‫ד"ר לימור נובל‪-‬קוניג‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫למרות העובדה כי טרור קיים כבר זמן רב‪ ,‬הבנתנו את התופעה נותרה לוקה בחסר‪ .‬מחקר זה מציג מסגרת‬ ‫תיאורטית לניתוח האפקטיביות של טרור בהשגת יעדים פוליטיים‪ ,‬תוך הדגשת תפקידם של חמשת דפוסי הפעולה‬ ‫המרכזיים של ארגוני טרור‪ :‬גיוס פעילים ומשאבים‪ ,‬יצירת פרובוקציה הגוררת תגובת נגד‪ ,‬חיסול אויבים חיצוניים‪,‬‬ ‫הטלת אימה ופעילות תקשורתית‪ ,‬והערכת התרומה היחסית של כל אחד מהם להשגת היעדים הפוליטיים‪.‬‬ ‫בספרות המחקרית הדעות חלוקות בסוגיית האפקטיביות הפוליטית של טרור‪ .‬לטענת מספר חוקרים‪ ,‬הטרור‬ ‫משמש אסטרטגיית כפייה אפקטיבית וזוכה בהצלחה בהישגים וויתורים פוליטיים ( & ‪Dershowitz 2002; Kydd‬‬ ‫‪ .)Walter 2002, 2006; Lake 2002; Pape 2003; Sprinzak 2000‬חוקרים אחרים מבקרים את ממצאי‬ ‫המחקרים הנזכרים בטענה כי הם מתבססים על מודלים של תורת המשחקים‪ ,‬או על חקר מקרה אחד‪ ,‬או על קומץ‬ ‫מקרי הצלחה ידועים וטוענים כי הישגיו האובייקטיביים והמעשיים של טרור הם מוגבלים ביותר והאפקטיביות‬ ‫הפוליטית שלו היא באופן כללי קצרת‪-‬טווח ומוגבלת ( ;‪Abrahms 2006; Crenshaw 2001; Laqueur 2003‬‬ ‫‪ )Merari 1993; Wardlaw 1989; Wilkinson 2006‬עם זאת‪ ,‬חסרים עדיין מחקרים המאוששים או מפריכים‬ ‫טענות אלו בעזרת מגוון רחב של מקרי בוחן‪.‬‬ ‫מחקר זה בוחן אפקטיביות של שימוש בטרור להשגת יעדים פוליטיים ולא מסתפק רק בקביעה אילו ארגוני טרור‬ ‫הצליחו ואילו נכשלו בהשגת יעדיהם הפוליטיים‪ ,‬אלא בוחן באיזה אופן השימוש בדפוסי הפעולה השונים תרם‬ ‫לארגון בהשגת יעדיו האסטרטגיים‪ ,‬או לחילופין באיזה אופן השימוש בדפוסי הפעולה השונים תרם להשגת יעדים‬ ‫טקטיים בלבד או אף הוביל לכישלונו של הארגון‪ .‬מבחינה תיאורטית‪ ,‬בחינת המרכיבים השונים של האסטרטגיה‬ ‫של טרור וניתוח השוואתי של אופן הפעלתם בנפרד הם חדשניים‪.‬‬ ‫הקריטריונים להערכת האפקטיביות מתבססים על מידת השגת יעדים פוליטיים על ידי הארגון‪ .‬המדידה התבצעה‬ ‫על פני רצף בארבע דרגות שונות החל מכישלון‪ ,‬דרך השגת יעדים פוליטיים טקטיים ועד השגת יעדים אסטרטגיים‬ ‫של הארגון באופן חלקי או במלואם‪.‬‬ ‫עם התפתחות חקר הטרור ניתן לזהות שתי קטגוריות מרכזיות של יעדים פוליטיים‪ :‬יעדים טקטיים ויעדים‬ ‫אסטרטגיים‪ .‬במחקר הנוכחי אבחנה זו מתבססת על ממד הזמן והנה הכרחית‪ ,‬בשל העובדה כי המאבק של ארגון‬ ‫הטרור מתמשך לאורך זמן‪ .‬יעד טקטי הוגדר במחקר זה כיעד ביניים וקצר טווח‪ ,‬המשמש ליצירת אפקט מצטבר‬ ‫כאמצעי להשגת היעד האסטרטגי בטווח הזמן הארוך (סיקור תקשורתי נרחב; שחרור אסירים; תשלומי כופר‬ ‫גבוהים עבור בני ערובה חטופים; גיוס תמיכה מקומית; שרידות המנהיגות; רכישת לגיטימיות בינלאומית והכרה‬ ‫במעמד הארגון; וויתורים פוליטיים חלקיים לטובת הארגון) ( ‪Merari 1993: 238; Wilkinson 2006: 7; Abrahms‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪ .)2006:47‬יעד אסטרטגי במחקר זה הוגדר כמטרה או המטרות המוצהרות של הארגון אותן שואף הארגון להשיג‬ ‫בטווח הארוך‪ .‬היעד האסטרטגי נובע מן המניע הבסיסי לקיומו וצמיחתו של אותו ארגון טרור‪.‬‬ ‫מתודולוגיית המחקר התבססה על חקר מקרי בוחן (‪ )Case Studies‬של שמונה ארגוני טרור‪Provisional ( PIRA :‬‬ ‫‪,)Basque Fatherland and Freedom( ETA ,)Red Army Faction( RAF ,)Irish Republican Army‬‬ ‫ה"אחים המוסלמים" במצרים‪ ,‬ארגון פת"ח‪ ,‬ארגון ‪ ,)Revolutionary Armed Forces of Colombia( FARC‬ארגון‬ ‫‪ )Liberation Tigers of Tamil Eelam( LTTE‬וארגון חיזבאללה‪ .‬שיטת המחקר משלבת שיטות כמותניות‬ ‫ואיכותניות‪ ,‬בהתאם לנתוני חמשת דפוסי הפעולה השונים שנזכרו‪.‬‬ ‫ממצאי המחקר באשר למידת השגת היעדים הפוליטיים של מקרי הבוחן שנחקרו‪ ,‬הראו כי ארבעה ארגוני טרור‬ ‫הצליחו להשיג יעדים אסטרטגיים חלקיים‪ :‬ארגון פת"ח‪ ,‬ארגון ‪ ,PIRA‬ארגון חיזבאללה ובמידה מסוימת ארגון‬ ‫ה"אחים המוסלמים" במצרים‪ .‬חשוב לציין כי אף ארגון לא השיג את יעדיו האסטרטגיים במלואם‪ .‬שני מקרי בוחן של‬ ‫הארגונים במחקר השיגו יעדים טקטיים בלבד‪ :‬ארגון ‪ ETA‬וארגון ‪ FARC‬ולגבי שניהם ישנן התפתחויות חשובות‬ ‫ומעניינות בשנה החולפת‪ ,‬כאשר ארגון ‪ ETA‬הכריז באוקטובר ‪ 2111‬על הפסקת אש קבועה‪ ,‬הפסקת המאבק‬ ‫האלים ומעבר לפעילות פוליטית לא אלימה וארגון ‪ FARC‬ספג תבוסות קשות לאחרונה מצד צבא קולומביה‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬שני מקרי בוחן של הארגונים במחקר נכשלו והודיעו על התפרקותם וסיום המאבק‪ :‬ארגון ‪ RAF‬וארגון‬ ‫‪.LTTE‬‬ ‫ניתוח שמונת מקרי הבוחן‪ ,‬על פי חמשת דפוסי הפעולה ומידת השגת היעדים הפוליטיים שלהם‪ ,‬הוביל למספר‬ ‫מסקנות מרכזיות‪ .‬ראשית‪ ,‬ניתוח מרכיב גיוס הפעילים והמשאבים מלמד כי כמות פעילים גדולה אינה ערובה‬ ‫להצלחת הארגון‪ .‬כמות הפעילים בארגון פחות חשובה בהשוואה לאחוזי התמיכה שמצליח הארגון להשיג בקרב‬ ‫האוכלוסייה‪ .‬רכישת אהדה ותמיכה בקרב הציבור בשמו הארגון טוען שנאבק נמצא כמרכיב המשפיע (אולי אחד‬ ‫המשפיעים ביותר) על הצלחת הארגון בהשגת יעדים אסטרטגיים ובעצם הישרדותו‪ .‬בנוסף‪ ,‬גיוס פעילים בכפייה‬ ‫אינו תורם להצלחת הארגון‪ .‬שנית‪ ,‬ניתוח מרכיב הטלת האימה מלמד כי שימוש תועלתני במרכיב הטלת האימה‬ ‫הוא אפקטיבי‪ .‬השימוש התועלתני מתבטא בהתאמת משקל השימוש בהטלת אימה במתאר הפעילות של הארגון‬ ‫בהתאם לנסיבות המשתנות‪ .‬בנוסף‪ ,‬השימוש במרכיב הטלת האימה כלפי פנים (כלפי הציבור בשמו מתיימר הארגון‬ ‫לפעול) נמצא בלתי יעיל‪ .‬לבסוף‪ ,‬נמצא כי ההשפעה על דעת הקהל באמצעות הטלת אימה אינה בכיוון הרצוי‬ ‫לארגון‪ .‬לרוב‪ ,‬הטלת אימה על הציבור גרמה דווקא להקשחת העמדות ולתמיכה בשימוש באמצעים קשים בלוחמה‬ ‫בטרור‪ .‬זאת בד בבד עם תמיכה במאמצים להשגת שלום מול הזרוע הפוליטית של הארגון‪ ,‬במידה והייתה קיימת‪.‬‬ ‫שלישית‪ ,‬ניתוח מרכיב הפרובוקציה מלמד כי פרובוקציה הגוררת תגובת יתר מצד הממשלות תורמת להצלחת‬ ‫הארגון הן בשימור הקונפליקט ללא הכרעה והן בהשגת יעדים טקטיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬נמצא כי תגובת נגד של הממשל‬ ‫הכוללת שילוב של דיפלומטיה ומבצעים צבאיים הוכחה כאפקטיבית‪ .‬רביעית‪ ,‬ניתוח מרכיב הפעילות התקשורתית‬ ‫מלמד כי מרכיב הפעילות התקשורתית הוא האפקטיבי ביותר בהשגת לפחות יעד טקטי אחד מרכזי והוא יעד‬ ‫הפרסום‪ .‬למרות זאת‪ ,‬תרגום ההצלחה הטקטית הזו להצלחה אסטרטגית נכשל‪.‬‬ ‫חמישית‪ ,‬ניתוח מרכיב חיסול האויבים מלמד כי השימוש במרכיב חיסול אויבים אינו אפקטיבי להשגת יעדים‬ ‫פוליטיים טקטיים או אסטרטגיים‪ .‬הדוגמא הבולטת ביותר היא ארגון ‪ LTTE‬בסרילנקה‪ ,‬שנחל הצלחה מיוחדת‬ ‫‪81‬‬ ‫בחיסול ראש ממשלה ועשה שימוש במרכיב חיסול האויבים בהיקף נרחב ויוצא דופן בהשוואה לשאר מקרי הבוחן‬ ‫שנחקרו‪ ,‬ובסופו של דבר נכשל והובס צבאית‪.‬‬ ‫המסקנה הנוספת העולה מניתוח מקרי הבוחן היא כי ארגוני הטרור היחידים שאכן הצליחו להשיג יעדים‬ ‫אסטרטגיים (אמנם יעדים אסטרטגיים חלקיים ולא במלואם) הם אלו שהפכו לישות פוליטית כלשהי‪ :‬ארגון פת"ח‪,‬‬ ‫ארגון ‪ ,PIRA‬ארגון חיזבאללה וארגון ה"אחים המוסלמים" במצרים‪ .‬שאר מקרי הבוחן של הארגונים שנחקרו השיגו‬ ‫יעדים טקטיים בלבד (‪ )FARC ,ETA‬או שנכשלו (‪ .)LTTE ,RAF‬המסקנה היא כי ארגון טרור בעל סיכוי טוב יותר‬ ‫להשיג יעדים אסטרטגיים‪ ,‬כאשר הצליח להפוך לישות פוליטית כלשהי‪.‬‬ ‫אחת התרומות המרכזיות של המחקר נובעת מהשלכות תוצאות המחקר על מספר סוגיות חשובות של הלוחמה‬ ‫בטרור‪ .‬מזה זמן רב ממשלות בכל רחבי העולם מפתחות מדיניות למניעה ולוחמה בטרור‪ ,‬תוך מחסור בבסיס‬ ‫הוכחות מוצק שינחה את ההחלטות שלהן‪ .‬על מנת להילחם בטרור קיים צורך בסיסי להבין באיזו מידה הוא‬ ‫אפקטיבי‪ ,‬היכן הוא מצליח וכיצד ניתן למנוע ממנו להשיג את יעדיו הפוליטיים‪ .‬ממצאי המחקר עשויים לסייע בגיבוש‬ ‫מדיניות התגובה לפרובוקציות מצד ארגון הטרור‪ .‬ניתוח מרכיב הפרובוקציה של שמונת מקרי הבוחן הציג דוגמאות‬ ‫רבות לפעולות מצד הממשלות‪ ,‬שהתגלו כשגויות וכבלתי יעילות ותרמו לארגון הטרור בהשגת יעדים טקטיים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬לאור ממצאי המחקר בנוגע לחוסר האפקטיביות של מרכיב חיסול האויבים‪ ,‬ניתן לתכנן את תגובת הממשל‬ ‫לאירועים של התנקשות בחיי בכירי ממשל ואישי ציבור ואת עוצמת התגובה‪ ,‬שהרי אם חיסול בכירי ממשל ואישי‬ ‫ציבור לא תורם לארגון הטרור בהשגת יעדים פוליטיים טקטיים או אסטרטגיים ואף משיג עבורו את התוצאה‬ ‫ההפוכה בדמות אבדן לגיטימציה ותמיכה ציבורית‪ ,‬ייתכן כי לא כדאי לממשלה להסתכן בתגובת נגד קשה‪ ,‬אלא‬ ‫להתמקד בגינוי ופעילות הסברה להגברת אבדן התמיכה בארגון ובדפוסי פעילותו‪.‬‬ ‫"מדרום תיפתח הרעה" – חצי‪-‬האי סיני כזירת עימות עם הטרור האסלאמי‬ ‫אל"ם( מיל') ד"ר שאול שי‪ ,‬המרכז הבינתחומי הרצליה‬ ‫מדינת ישראל מאז הקמתה ראתה את חצי האי סיני כמרחב ממנו עלול להתפתח איום על בטחונה‪,‬בראש וראשונה‬ ‫מצד הצבא המצרי אך גם מצד ארגוני הטרור‪ .‬בתום המלחמות בין ישראל למצרים (מלחמת העצמאות ומלחמת‬ ‫סיני) ‪ ,‬ובמסגרת הסכם השלום בין המדינות דרשה ישראל להטיל הגבלות על היקף הכוחות שמצרים תחזיק בסיני‪.‬‬ ‫בהתאם לנספח הצבאי להסכם השלום הותר למצרים להחזיק בקדמת סיני (מרחב ‪ )B‬ארבעה גדודי משמר הגבול‬ ‫ולאורך הגבול עם ישראל (מרחב ‪ )C‬כוחות משטרה בלבד‪.‬‬ ‫כפועל יוצא מחולשת כוחות הביטחון המצריים וחוסר עניין של השלטונות להתעמת עם האוכלוסייה הבדווית בסיני‬ ‫על מנת לאכוף חוק וסדר באזור‪,‬הפכה סיני בהדרגה למוקד להברחת סחורות ובני אדם לישראל‪.‬‬ ‫במהלך האינתיפאדה השנייה ובמיוחד לאחר נסיגת ישראל מרצועת עזה ועליית החמאס לשלטון ברצועה הפכה‬ ‫מערכת המנהרות בין רצועת עזה לסיני למקור המרכזי להברחות של פעילי טרור ואמצעי לחימה לארגוני הטרור‬ ‫ברצועת עזה ולאספקת מגוון של סחורות לצרכי האוכלוסייה ברצועה‪.‬‬ ‫‪81‬‬ ‫החל מראשית שנות ה‪ 2111-‬החלו ארגוני הג'יהאד העולמי לפתח תשתיות טרור בסיני וביצעו סדרת פגועים נגד‬ ‫מטרות תיירות בסיני‪ .‬ארגון החיזבאללה גם הוא עשה מאמצים להקים תשתית טרור בסיני אולם מאמציו סוכלו ע"י‬ ‫שלטונות מצרים‪.‬‬ ‫בעקבות מהפכת "האביב הערבי" במצרים‪ ,‬איבדו השלטונות המצריים את השליטה על חלקים ניכרים של סיני‬ ‫שהפכה ל"אזור בלתי נשלט" (‪ )Ungoverned Region‬וגורמי אסלאם קיצוני המסתייעים באוכלוסיה הבדווית‬ ‫הרחיבו את פעילותם והחלו לפגוע בסממני השלטון של מצרים ובפגועים נגד ישראל ויעדים זרים במרחב ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכרזה על הקמת האמירות האסלאמית בסיני‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תקיפת תחנות משטרה ומתקני שלטון בסיני‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פיצוץ צינור הגז המוביל גז לישראל ולירדן (הצינור פוצץ עד כה ‪ 11‬פעמים)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ביצוע פגוע נגד ישראל צפונית לאילת (ב‪ 18-‬באוגוסט ‪ 2111‬ע"י ארגון "הועדות העממיות" הפלסטיני‬ ‫בשיתוף פעולה עם גורמי טרור מצריים)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הברחות של אמצעי לחימה לרצועת עזה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חטיפות אזרחים זרים בסיני‪.‬‬ ‫במרחב חצי האי סיני פועלים כיום ‪ 3‬סוגים של ארגוני טרור ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫ארגוני טרור פלסטיניים (חמאס‪ ,‬ג'יהאד אסלאמי פלסטיני‪ ,‬ועדות ההתנגדות)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ארגוני טרור מצריים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ארגונים המזוהים עם הג'יהאד העולמי (יוזכר כי כיום מנהיג אל קאעידה הוא איימן ט'אוואהירי בעבר מנהיג‬ ‫הג'יהאד האסלאמי המצרי)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התארגנויות מקומיות של בדווים המשתפים פעולה עם ארגוני טרור או פועלים עצמאית לקידום אינטרסים‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫בבחירות במצרים זכו הארגונים האסלאמיים " האחים המוסלמים" והסלפים ב ‪ 71%‬מהמושבים בבית התחתון‬ ‫והפכו לכוח הפוליטי המרכזי‪ .‬הגברת כוחן של המפלגות האסלאמיות מהווה איום משמעותי על יחסי מצרים –‬ ‫ישראל (למרות שלפי שעה הצהירו בכירי ה"אחים המוסלמים" כי יכבדו את ההסכמים עליהם חתומה מצרים)‪.‬‬ ‫לנוכח המציאות המורכבת במצרים והמצב הכאוטי בסיני ‪ ,‬ישראל נדרשת להערכות חדשה מול האיומים‬ ‫המתפתחים מכיוון סיני וזאת תוך ניסיון להישמר ממהלכים שיעמידו בסכנה את הסכם השלום השברירי ממילא‪.‬‬ ‫בנסיבות אלה עיקר הצעדים צריכים להיות מדיניים ודפנסיביים ובהם‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפעלת לחץ על מצרים ע"י ארה"ב ומדינות אירופה על מנת שתפעל למניעת טרור משטחה נגד ישראל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שימור ערוצי שיתוף פעולה עם גורמי הביטחון המצריים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פיתוח יכולות מודיעיניות להתמודדות עם אתגרי הטרור בזירת סיני‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בנייה מזורזת של גדר ביטחון לאורך הגבול עם מצרים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הקצאת אמצעי מיגון לישובים לאורך הגבול המצרי ובמיוחד לאילת ( שבעבר כבר הייתה יעד לירי רקטות‬ ‫ולחדירת מפגעים)‪.‬‬ ‫‪82‬‬ ‫לסיכום ‪ ,‬לאחר כשלושים שנה שמרחב סיני והגבול עם מצרים היו מהגבולות השקטים יותר של ישראל ‪ ,‬המציאות‬ ‫המתהווה במצרים מעלה חששות כבדים כי "מדרום תפתח הרעה" ועל מדינת ישראל להיערך במהירות על מנת‬ ‫לתת מענה לאתגרים הצפויים מגזרה זו‪.‬‬ ‫"שבויים בשיח" – בחינת התמורות שחלו בשיח הציבורי הישראלי‬ ‫בסוגיית חילופי השבויים ‪1476-0228‬‬ ‫גב' הילה גרינפלד (תואר שני)‪ ,‬המחלקה לממשל ורעיון מדיני‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪[email protected] ,‬‬ ‫ד"ר דליה גבריאלי נורי‪ ,‬החוג לפוליטיקה ותקשורת‪ ,‬המכללה האקדמית הדסה ירושלים ואוניברסיטת בר אילן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫הרצאה זו עוסקת באיפיון התמורות שחלו בשיח הציבורי בסוגיית חילופי השבויים בין השנים ‪ 1972-2118‬בישראל‪.‬‬ ‫למרבה הצער‪ ,‬גם לאחר חזרתו של גלעד שליט‪ ,‬סוגיית חילופי השבויים בישראל איננה רק סוגיה תיאורטית ולפיכך‬ ‫תרומת המחקר היא גם בהבנה מעשית של הכוחות והגורמים הפועלים סביב חילופי שבויים‪ .‬אחת מהנחות המוצא‬ ‫של ההרצאה היא כי תרומתה של החברה האזרחית להבניית השיח הזה ולעיצוב העמדות הגלומות בו היא רבת‬ ‫משמעות‪ .‬תרומה זו באה לידי ביטוי במעורבותם ופעולתם של קבוצות מחאה ושל ארגונים חברתיים בשיח הציבורי‪.‬‬ ‫החידוש של המחקר הוא במעקב אחרי ההבניה השיחית של סוגיית חילופי השבויים‪ ,‬הכוחות המניעים את השיח‬ ‫והשינויים שחלו בו לאורך השנים‪ .‬המחקר מצביע על תפיסה מעומעמת של ההנהגה בנוגע למדיניות בה יש לבצע‬ ‫את חילופי השבויים‪ .‬ההרצאה תתמקד בשני מהלכים מרכזיים בהבניית שיח השבויים‪ :‬א‪ .‬התנודות שחלו בין‬ ‫הגישה שאין לנהל משא ומתן עם מחבלים לבין הגישה המכירה בלגיטימיות של 'עסקת שבויים' ב‪ .‬השימוש בשיח‬ ‫השבויים כדי להוכיח את ערכיותה המוסרית של החברה וההנהגה הישראלית‪ .‬בין השאר יידונו שיקולים ונורמות‬ ‫חברתיות וערכיות‪ ,‬לרבות "ערך חיי אדם"‪ ,‬ירידה בנכונות החברה להקריב‪ ,‬רגישות לאבדות ועוד‪ .‬לצד זה תוצג‬ ‫שזירתם של דימויים וסטריאוטיפים מהדת וההלכה‪ ,‬והבניית הנורמה והציווי של "פדיון שבויים" כאבן דרך בניהול‬ ‫שיח חילופי שבויים‪.‬‬ ‫המחקר מאמץ עקרונות התיאורטיים והמתודולוגיים של חקר שיח ביקורתי )‪(Critical Discourse Analysis, CDA‬‬ ‫‪ .‬גישה זו מבוססת על חשיפת אידיאולוגיה ויחסי‪-‬כוחות באמצעות ניתוח שיח‪ .‬המקרים שנבחנו כוללים את מבצע‬ ‫אנטבה (‪ ,)1972‬עסקת ג'בריל (‪ ,)198‬ושחרורם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב ז"ל (‪ .)2118‬הקורפוס כולל כתבות‬ ‫מהעיתונות היומית הישראלית ("הארץ" "וידיעות אחרונות")‪ ,‬טקסטים מפרוטוקולים של דיונים בכנסת ועוד‪.‬‬ ‫‪83‬‬ Strategic Culture and National Way of War: The Israeli Case Dr. Eitan Shamir, Bar-Ilan University [email protected] Over the past three decades the concept of Strategic Culture had slowly emerged and gained status in the fields of IR and Political Science. During the same time the related concept of ‘National Way of War’ has became accepted by military historians and military analysts. However the latter concept has been developed in isolation from the discourse of strategic culture, just as the discourse on strategic culture rarely makes a reference to the works on national way of war. Works such as Lawrence Sondhaus Strategic Culture and Way of War, 2006, is a rare attempt to explore the relationship between these two concepts. The following paper discusses each of these concepts separately. It then applies the two concepts to the Israeli case and analyses the Israeli strategic culture and its national way of war while comparing and contrasting it to the American one in order to gain perspective. The surprising finding is that while Israel’s strategic culture had changed little since the foundation of the country, its national way of war has seen a major shift in the last two decades, which leaves room for further research on the relationship between the two. ‫הציונות הדתית בין קדושת הממלכתיות וסירוב פקודה‬ [email protected] ‫אילן‬-‫ אוניברסיטת בר‬,‫ד"ר ענת רוט‬ ‫מאז המאבק בהתנתקות מתנהל בחוגי הציונות הדתית ויכוח נוקב סביב השאלה האם מותר או אסור לסרב פקודה‬ ‫ אלא שלמעשה מדובר‬."‫ "כן" או "לא‬:‫פניו נראה כאילו לשאלה זו יש רק שתי תשובות אפשריות‬-‫ על‬.‫לפינוי יישובים‬ .‫בסוגיה הרבה יותר מורכבת‬ – ‫ טען הרב חיים דרוקמן כי "אם מדובר בדבר שאסור‬,‫ בראיון שנתן לפני כשנתיים לאחד מעלוני השבת‬,‫כך למשל‬ ‫] כמו שחייל שידו‬...[ ‫ שלא יעשה‬,‫ דוגמת גוש קטיף – חד משמעית‬,‫ כדי למסור אותם לאויבים‬,‫כמו פינוי יישובים‬ ‫ הדברים זכו לחשיפה רבה באמצעי‬."‫ כך חייל שלבו שבור לא יכול לפנות יישובים‬,‫שבורה לא יכול לסחוב אלונקה‬ ‫ אלא‬."‫ ואלה דיווחו כי "רב ישיבות ההסדר בעד סרבנות – הרב המתון של הציונות הדתית משנה כיוון‬,‫התקשורת‬ ."‫ ואבהיר זאת בכל מקום ראוי‬,‫ "אני נגד סירוב פקודה‬:‫שהרב עצמו מיהר להכחיש וטען שלא לכך התכוון‬ ‫ הסתירה לכאורה בדברי הרב דרוקמן נובעת מכך שהויכוח סביב סירוב‬,‫כפי שיוסבר בהרחבה במהלך ההרצאה‬ – ‫ ואם כן‬,‫הפקודה מתנהל למעשה בשני מישורים שונים – האחד עוסק בשאלה האם מדובר בדיון הלכתי או לא‬ ‫מהי עמדת ההלכה בנושא; והשני בשאלה האם מותר להניף את סירוב הפקודה כ"דגל" ולהשתמש בו כאמצעי‬ .‫ הראשונה או השנייה‬:‫ יש להבין לאיזו שאלה הוא מתייחס‬,‫נגד סירוב‬/‫ כשאדם אומר שהוא בעד‬,‫ מכאן‬.‫במאבק‬ 84 ‫מטרת הרצאה היא לתת כלים להבנת הסוגיה‪ ,‬להציג את העמדות השונות ולהסביר את ההבדלים ביניהן‪.‬‬ ‫החלק הראשון יעסוק בשאלה הראשונה‪ ,‬ויראה כי ביחס אליה קיימות בחוגי הימין חמש גישות שונות‪ .‬החלק השני‬ ‫יעסוק בשאלה האם מותר "להניף את הסירוב כדגל"‪ ,‬שבה נחלק הציבור לשני מחנות בלבד‪ :‬מצדדים ומתנגדים‪.‬‬ ‫הסיבה לכך שהנושא מסעיר כל‪-‬כך את הרוחות היא שזה אינו ויכוח טקטי‪ ,‬אלא סוגיה תיאולוגית‪-‬אסטרטגית מן‬ ‫המעלה הראשונה‪ :‬עבור אנשי הזרם התורני בציונות הדתית (יוצאי בית המדרש של "מרכז הרב") ההכרעה‬ ‫בשאלות אלה מחייבת הכרעה בין ערכים מתנגשים‪ ,‬שלכל אחד מהם יש לתפיסתם משמעות דתית מקודשת –‬ ‫שלמות הארץ מחד‪ ,‬ושלמות העם והמדינה מאידך‪ .‬לפיכך‪ ,‬באמצעות הניתוח שיוצג כאן ניתן יהיה ללמוד גם על‬ ‫ההבדלים בין הזרמים השונים בתוך ציבור זה‪.‬‬ ‫כבסיס לדיון אשתמש בשיח הסוער והעשיר שהתנהל בנושא בימי המאבק בהתנתקות‪.‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪ .17‬הסדר האזורי החדש הצפוי בעקבות "האביב הערבי" במזרח התיכון והשלכותיו על מדינת‬ ‫ישראל‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר זיו רובינוביץ‪ ,‬מכון דיוויס ליחסים בינ"ל‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר צבי ליבמן‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ‪[email protected]‬‬ ‫המזרח התיכון המורחב כמערכת אולטרה‪-‬דינאמית‪ :‬מדינות אזורית לישראל‬ ‫פרופסור יחזקאל דרור‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים ‪[email protected]‬‬ ‫המזרח התיכון המורחב (כולל גם חלקים ממערב אסיה וצפון אפריקה) מהווה מערכת הדוקה בה הרכיבים‬ ‫נמצאים ביחסי גומלין עצימים המשתנים עם הזמן‪ .‬כן‪ ,‬המערכת היא אולטרה‪-‬דינאמית עם דפוסיי שינוי לא‪-‬קוויים‬ ‫של עצם השינוי וגם קפיצות מדרגה‪.‬‬ ‫למרות שסעים‪ ,‬רמת המרץ של המערכת בקו עלייה‪ ,‬יחד עם יכולות ההשמדה המצויות בה‪ .‬חלק ניכר‬ ‫ממרץ ויכולות אלה מכוון למעשה או פוטנציאלית נגד ישראל ‪ --‬מסיבות דתיות‪-‬תרבותיות ולאומיות‪-‬פסיכולוגיות‬ ‫עמוקות‪ ,‬וגם בחזקת "ערך מוסף (‪ .)emergent property‬למשל‪ ,‬הסכמי שלום בין ישראל למספר מדינות לוותה‬ ‫כעבור זמן בכניסת גורמים חדשים עוינים לפעולה‪ .‬בהכרח במערכת עוינת בכללותה הסכמי שלום חלקיים מאד‬ ‫אינם יציבים‪.‬‬ ‫בעבר הייתה לישראל מדיניות אזורית חלקית‪ ,‬אך נשאר מהן מעט מאד – כמומחש מהתמורה באיראן‪.‬‬ ‫התמקדות בסוגיה הפלשתינית‪ ,‬שאינה אלא רכיב אחד לא מרכזי במערכת‪ ,‬מחטיאה את הדרוש באמת‪ :‬ריכוך‬ ‫העוינות של כלל המערכת כלפי ישראל‪ .‬לשם כך חיונית מדיניות אזורית נמרצת שאין ממנה זכר‪ ,‬אלא להפך‪ :‬ראה‬ ‫חלקה של ישראל בקלקול היחסים עם תורכיה‪.‬‬ ‫חיזוק רב של היכולות הביטחוניות של ישראל הכרחי‪ ,‬אך אין בו די‪ .‬קיום כ"מדינת מבצר" הוא בעייתי‪ .‬צפיות‬ ‫להרגעה של האזור בגין תהליכיו ה"טבעיים" הינן חסרי בסיס עד אמצע המאה לפחות וקרוב לוודאי עד סופו‪ .‬להפך‪,‬‬ ‫רבה ההסתברות להתפרצויות אלימות מסלימות‪ ,‬אלא אם כן תחול תפנית חדה‪ .‬ראייה נכוחה של מערכת המזרח‬ ‫התיכון המקיף על הדינאמיקה שלו ומגמותיו מביאה למסקנה שעל ישראל ליזום הסדר שלום אזורי בעל המסה‬ ‫הקריטית הדרושה להטיית התהליכים ההיסטוריים לכיוון יותר חיובי‪ ,‬גם אם סיכויי ההצלחה אינם ידועים מראש‪.‬‬ ‫הסבר חשוב להעדר יוזמה ישראלית כזו‪ ,‬וגם לאי‪-‬התייחסות רצינית בזמנו ליוזמת השלום הערבית‪-‬‬ ‫מוסלמית‪ ,‬בנוסף לדוגמטיות וחולשות המשטר והפוליטיקה העסקנית‪ ,‬הם דפוסי חשיבה פשטניים‪ ,‬רדודים וקצרי‬ ‫טווח אף של קברניטים אינטליגנטיים – וגם של אקדמאים ואנשי רוח לא מעטים‪ .‬כנראה שלהט הנושאים מונעת את‬ ‫החשיבה הקרה החיונית למדינאות רצינית‪.‬‬ ‫‪Dyadic Regional Powers: Adoption of the Nordic Balance System,‬‬ ‫‪as a Security Regime in the Middle East‬‬ ‫‪Dr. Arie Geronik, The Open University of Israel [email protected]‬‬ ‫‪82‬‬ At this point in time it seems that all the possibilities and options that have been advanced in recent years for a solution to the Palestinian problem, have been found lacking. No available formula is acceptable to all sides, and hence implementable. For a suggested solution to the Palestinian problem to be viable, it must meet the objective and subjective security needs of Israel, Jordan and the Palestinians simultaneously. To achieve this, we must alter our point of view and widen our perspective to include the entire Middle East. This seems to be an imperative, due to the realities and fears the "Arab Spring" has contributed to the region. The solution will have to rest on a balance of power model, where the parties involved in the conflict, will be members of dynamic coalitions which balance out one another, thus preventing one nation from monopolizing others' and in so doing, laying the groundwork for future attack. Such a model, which contributed to the security of Northern Europe throughout the Cold War and which can be reproduced in the M.E. is the "Nordic Balance" system. In this framework the Soviet Union was on one side, the NATO – member Scandinavian countries were on the other and Neutral Finland and Sweden were in the middle, serving as buffer states, Thus becoming regional powers, who serve as a stabilizing factor in the sub-system. In the Middle East, for reasons that will be made clear in the course of this paper, Israel can assume the role of the Soviet Union on the one pole, Iraq and Iran can play the part of Denmark and Norway on the other, and Jordan and Palestine can serve as buffer states, taking the role of Sweden and Finland respectively. As neutral states between the belligerent countries, they will become the heart of the suggested model. To quote president Reagan, when talking to the Soviet leader Gorbachev at their meeting in Reykjavik in 1986, " We are armed because we don’t trust each other and we don’t trust each other because we are armed", it seems that the element of trust is the critical element necessary for breaking this vicious cycle which is related to the "Security Dilemma". The framework suggested here solves this dilemma because the establishment of a Palestinian state will become a source of stability in the area rather than a source of instability as feared. "‫תורכיה ו"האביב הערבי‬ [email protected] ‫ אונינרסיטת בר אילן‬,‫ המחלקה ללימודי המזה"ת‬,‫ד"ר אפרת אביב‬ ‫ כי הזיכרון‬,‫ נדמה‬,‫ דאווטאוהלו‬,‫ על פי הספר שכתב שר החוץ התורכי‬,‫עם אימוץ מדיניותו החדשה של משרד החוץ‬ ‫ כחלק מתפישת‬.‫התורכי הקולקטיבי ביחס לתרומתם של הערבים לנפילת האימפריה העות'מאנית היטשטש‬ ‫ תורכיה החלה להדק קשרים עם מדינות ערב ולהציע נקודת ראות חדשה ביחס להיסטוריה‬,"‫ה"עומק האסטרטגי‬ 87 ‫המשותפת להם ולערבים‪ .‬תפישה זו באה לידי ביטוי הן מבחינה פוליטית והן מבחינה כלכלית‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬תורכיה‪,‬‬ ‫ההולכת ונבנית כמעצמה אזורית‪ ,‬משקיעה מאמצים רבים בכדי ליצור הסכמי סחר בין תורכיה לבין מדינות ערב‪.‬‬ ‫מאות אלפי עובדים בחברות בנייה נמצאים על אדמות ערב ובונים בשטחיהן בסכומי עתק‪ .‬די אם נציין את המטרו‬ ‫בדובאי‪ ,‬הטרמינל בקהיר‪ ,‬והטרמינל בבנגאזי‪ ,‬או את הסכמי הסחר העומדים על סך עשרה מיליארד דולר בשנה רק‬ ‫עם מצרים‪ ,‬בכדי להבין את סדר הגודל של ההשקעות התורכיות במזרח התיכון‪ .‬גם מבחינה פוליטית‪ ,‬תורכיה‬ ‫נתפשה במדינות ערב בעשור האחרון‪ ,‬כ"בעלים החדשים" של המזרח התיכון‪ ,‬והתבטאויותיו החריפות של ארדוהאן‬ ‫נגד מדינת ישראל‪ ,‬רק חיזקו מעמד זה‪ .‬התורכים ידעו תמיד לעבוד בשני מישורים‪ :‬הן מול המשטרים והן מול העם‪.‬‬ ‫בהקשר הזה‪ ,‬התורכים דאגו למנף את הדימוי התורכי‪ ,‬כשחוץ ממסחר בטובין‪ ,‬ייצאו אופרות סבון שזכו לצפיות שיא‬ ‫בקרב החברות הערביות‪ ,‬וחיזקו את ההכרות והסימפטיה לתורכיה‪" .‬האביב הערבי" אמנם הפתיע את התורכים‪,‬‬ ‫אך מסת מן כי תורכיה לא היכולה היתה לבקש אירוע היסטורי משמעותי יותר מ"האביב הערבי" עבור צרכיה‪.‬‬ ‫התורכים מיהרו לפעול בכדי לשמור על הישגיהם הכלכליים עם המדינות המעורבות ובעיקר עם תוניסיה‪ ,‬מצרים‬ ‫ולוב‪ ,‬אך גם בכדי להוסיף הסכמים מסחריים על חשבון האירועים הללו‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬מצאנו את שר החוץ התורכי‪,‬‬ ‫כראשון מבין שרי החוץ שביקר בלוב אחרי המפכה‪ ,‬כך גם הצעותיהם של התורכים לבנות מחדש את בתי הספר‪,‬‬ ‫בתי המשפט ותחנות המשטרה של לוב או העלאת הסכמי החסר עם מצרים לעשרה מיליארד דולר בשנה מיד‬ ‫לאחר המהפכה‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬הנושא האידיאולוגי הוא רובד נוסף אליו תורכיה מכוונת‪ ,‬גם לאחר ההפיכות‪ ,‬היות ותורכיה מבקשת‬ ‫להוות מודל לשילוב בין כלכלה מתחזקת‪ ,‬אוריינטציה אסלאמית‪ ,‬דמוקרטיה יציבה ומדיניות חוץ פרו‪-‬אקטיבית‪.‬‬ ‫תורכיה מציעה לערבים‪ ,‬במיוחד לאינטלקטואלים שבהם‪ ,‬את מחיקת הפער בין המנהיג לעם ואת החירות האזרחית‬ ‫הרא ויה לכל אדם‪ ,‬בכוונה לגרום לערבים "להכתיב לעצמם ובעצמם את ההיסטוריה שלהם" ‪ ,‬כפי שאומר יועצו של‬ ‫ארדוהאן‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬תורכיה מאמינה‪ ,‬שהכרה בתנועות וארגונים משמעותיים‪ ,‬כמו למשל‪ ,‬חמאס‪ ,‬מהם מתעלם‬ ‫המערב‪ ,‬היא זו שתצעיד את תורכיה להיות הגורם הרלוונטי במזרח התיכון ולא רק‪ ,‬של המאה ה‪.21 -‬‬ ‫ההסברים למדיניותה אירופה בעת "האביב הערבי" ‪ -‬סיכון מחושב מחוסר בררה‪ ,‬גם‬ ‫כלפי ישראל‬ ‫ד"ר צבי (צביקה) ליבמן‪ ,‬אוניברסיטת חיפה ‪[email protected]‬‬ ‫ההתרחשויות הדרמטיות הקרויות "האביב הערבי"‪ ,‬נובעות מריאקציות עממיות שקמו נגד המשטרים‬ ‫הסמכותניים ברחבי המזרח התיכון וגרמו לקריסתם של השליטים במצרים‪ ,‬בתוניסיה ובלוב‪ .‬כך‪ ,‬למרבה הפלא‪,‬‬ ‫שאיפותיהם רבות השנים של גורמים איסלאמיסטיים להתקומם התרחשה כהרף עין בידי כוחות עממים המבקשים‬ ‫דמוקרטיה‪ ,‬כלכלה שוויו נית‪ ,‬וחיסול השחיתות השלטונית‪ .‬אף כי לא ברור סופית מה תהיה דמותם של המשטרים‬ ‫החדשים בעולם הערבי‪ ,‬סמכותניים כבעבר‪ ,‬דמוקרטיים או איסלאמיסטיים ‪ -‬דומה כי רבו הסיכויים שדווקא‬ ‫האחרונים ייטלו את רסן השלטון לידיהם‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬תגובותיהם של האיחוד האירופאי והמדינות החברות לנוכח האירועים הדרמטיים מעוררות תמיהה‪,‬‬ ‫כיוון שהם קיימו במשך עשרות שנים מדיניות ידידותית ושותפויות רבות עם רבים מהשליטים הסמכותניים בעולם‬ ‫הערבי‪ ,‬אך פעלו חלושות‪ ,‬בניגוד לערכיהם המרכזיים‪ ,‬לנוכח החסך הדמוקרטי במזרח התיכון‪ .‬עתה‪ ,‬בפרוץ‬ ‫‪88‬‬ ‫"האביב הערבי"‪ ,‬היפנו מנהיגי אירופה עורף לשליטים "ידידותיים" ותמכו נמרצות במתנגדיהם‪ ,‬בהצהרות פוליטיות‬ ‫ומדיניות ובמעורבת פיזית‪ ,‬זאת למרות חששות מוחשיים כי כוחות איסלאמיסטיים יקטפו את פירות השלטון‪ ,‬מפנה‬ ‫זה במדיניותה של אירופה מעורר שאלות ותהיות רבות‪.‬‬ ‫במאמר מנותחים השיקולים האירופאיים בנקיטת המדיניות כלפי העולם המוסלמי‪ ,‬גם לנוכח "האביב‬ ‫הערבי" ושמירת האינטרסים החיוניים לה שכוללים‪ :‬בלימת ההגירה המוסלמית המסיבית; ניסיונות למתן ריאקציות‬ ‫פנימיות ממיעוטיה המוסלמים; הפחתת השפעות האסלאם הפונדמנטליסטי והרדיקלי במזרח התיכון ובמיוחד בקרב‬ ‫מיעוטי‪-‬ההגירה המוסלמים (ליבמן‪2111 ,‬א; ליבמן‪2111 ,‬ב); והבטחת משאבי האנרגיה‪ .‬אינטרסים אלו הם קבועים‬ ‫ומתמשכים‪ ,‬הרצון לשמירתם הם אבני היסוד במדיניות האירופאית‪ ,‬וביסודם מצויים ההסברים להיפוך עמוק‬ ‫בהתייחסות האירופאית לאירועים האחרונים במזרח התיכון‪ ,‬בתוך נטילת סיכונים מחושבים וגם מחוסר בררה‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬עולות התהיות כלפי מצבה של מדינת ישראל‪ .‬יתכן שישראל עומדת בפני התגברות הסכנות כלפיה‬ ‫לנוכח 'אביב העמים הערבי'? האם הסיכון כי יעלו לשלטון כוחות איסלאמיסטיים‪ ,‬קיים לצד הסיכוי שהתהליך יניב‬ ‫קידום בתהליכי השלום עם העולם הערבי? כך גם המדיניות האירופאית העתידית כלפי ישראל עומדת בסימן שאלה‬ ‫לנוכח הערפל הלוטה על עתידו של האזור‪.‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪ .18‬האם עדיין ניתן לנצח?‪ :‬התמודדות דמוקרטיות ‪-‬ליברלית עם עימותים א‪-‬סימטרים‬ ‫יו"ר‪ :‬מר אלעד פופוביץ'‪ ,‬עו"ד‬ ‫תורת המלחמה הקלאסית מציירת תמונה סיבתית ופשוטה יחסית‪ :‬ניצחון במלחמה משמעו מימוש היעד המדיני‬ ‫שלה והוא בתורו מושג באמצעות הכרעה צבאית‪.‬‬ ‫טבע מלחמה זה לא השתנה אלא אופייה!‬ ‫מאז מלחמת העולם השנייה‪ ,‬משתנה בהדרגה אך דרך קבע‪ ,‬אופי המלחמות — ממלחמות טוטליות קונבנציונליות‬ ‫בין מדינות‪ ,‬לעימותים צבאיים בעצימות נמוכה בין מדינות לבין ארגונים‪ .‬הן ההנהגה המדינית והן ההנהגה הצבאית‬ ‫במדינות ריבוניות ובמדינות דמוקרטיות‪ -‬ליברליות בפרט‪ ,‬לוקות בדרך כלל בהבנת משמעויות השינוי וממשיכות‬ ‫לשפוט‪ ,‬לשקול ולהעריך את המצב באמות מידה שחלקן רלוונטיות פחות ופחות‪.‬‬ ‫אופי המלחמה החדש‪ .‬מציב בפני המדינות הדמוקרטיות‪-‬ליברליות‪ ,‬דילמות בעלות אופי ייחודי‪ ,‬דילמות שלא היו‬ ‫מוכרות בתקופת המלחמות הקלאסיות‪.‬‬ ‫השינוי באופי המלחמה‬ ‫אלעד פופוביץ'‪,‬‬ ‫עו"ד )‪.(Ph.D. Candidate‬‬ ‫מנהל פרויקט חזית‪ :‬התמודדות דמוקרטיות ‪-‬ליברלית עם עימותים א‪-‬סימטרים (אוניברסיטת חיפה – מכון הרצל);‬ ‫מזכ"ל אגודת חוקרי צבא‪-‬חברה בישראל‪.‬‬ ‫הדילמה האופרטיבית‬ ‫אלוף (מיל') עמי איילון‪ ,‬יו"ר הועד המנהל‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫יו"ר פרויקט חזית‪ :‬התמודדות דמוקרטיות‪-‬ליברלית עם עימותים א‪-‬סימטרים (אוניברסיטת חיפה – מכון הרצל)‪.‬‬ ‫הדיון ייסוב על הפער הקיים בהבנת אופי הלחימה ברמת המדינאי והאסטרטג ומכאן הפערים בארגז הכלים‬ ‫האופרטיבי העומד לרשותם‪.‬‬ ‫הדילמה המשפטית‬ ‫פרופ 'מרדכי קרמניצר‪ ,‬המכון הישראלי לדמוקרטיה‪.‬‬ ‫הדיון ייסוב על סוגית הדין הבינלאומי אשר הופך להיות מרכיב מהותי גם במהלך לחימה ולא רק לאחריה כפי שהיה‬ ‫במלחמות העבר‪.‬‬ ‫צה"ל במבחן התוצאה‬ ‫אלוף‪ ,‬גדי אייזנקוט‬ ‫בחלק זה ינותחו שני מקרי מבחן להמחשת הדילמות‪" :‬מלחמת לבנון השנייה" ומבצע "עופרת יצוקה"‪ .‬כחלק מהדיון‬ ‫תעלה השאלה האם הכרעה בשדה הקרב עדיין מספקת‪ ,‬או שמה יש להעביר את ההכרעה גם למחוזות אחרים‪.‬‬ ‫‪91‬‬ ‫הדילמה ההסברתית‬ ‫פרופ' יורם פרי ‪The Joseph and Alma Gildenhorn Institute for Israel Studies, The University of Maryland.‬‬ ‫הדיון יתקיים כמענה חלקי לדילמת "מבחן התוצאה"‪ ,‬בחלק זה תועלה בעיית ההכרעה התקשורתית ‪ /‬הסברתית‬ ‫כאבן דרך עליונה בחשיבותה‪.‬‬ ‫‪91‬‬ ‫‪ .14‬אחריות ציבורית בישראל‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר אסף מצקין‪ ,‬מרצה בבית הספר לחברה ולממשל במכללת בית ברל ובמרכז‬ ‫הבינתחומי בהרצליה ומורה לאזרחות בתיכון‪[email protected] .‬‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר אורי ארבל‪-‬גנץ‪ ,‬ראש בית הספר לחברה ולממשל מכללת בית ברל‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫עד כמה קיימת אחריות ציבורית בישראל? – מתפיסות למציאות‬ ‫ד"ר אסף מצקין‪ ,‬מרצה בבית הספר לחברה ולממשל במכללת בית ברל ובמרכז הבינתחומי בהרצליה ומורה‬ ‫לאזרחות בתיכון‪.‬‬ ‫מאסון הכרמל ועד נטישת האחיות בוולפסון את משמרתן‪ ,‬החל בייבוא תרופות ומוצרים העלולים לגרום לתמותה‬ ‫וכלה בנטישת חיילים את משמרתם‪ .‬מוצפת החברה הישראלית במקרים של היעדר אחריות ציבורית‪ .‬עד כמה‬ ‫באמת קיימת למערכת הפוליטית נבחרת וממונה אחריות ציבורית בישראל והאם אכן אנו חיים בחברה בה מחדלים‬ ‫וכישלונות הפכו לחזות הכל?‬ ‫מדידה במדעי החברה זו אחת המשימות המאתגרות ומעוררות המחלוקת‪ .‬אחריות ציבורית והיעדרה אלו נושאים‬ ‫אקטואליים ורלוונטיים שאת השפעותיהם אנו חשים בישראל כמעט מדי יום‪ .‬מדד בית ברל לאחריות ציבורית הוא‬ ‫יוזמה ראשונית ליצירת אומדן כמותני להערכת מידת האחריות הציבורית הקיימת בישראל‪ .‬ההרצאה תתמקד‬ ‫בדרכים המעשיות למדידת המושג אחריות ציבורית‪ .‬בנוסף ינותחו הממצאים המרכזיים לשנת ‪ 2111‬הבוחנים את‬ ‫האחריות הציבורית בישראל‪.‬‬ ‫של מי האחריות הזו‪ ,‬לעזאזל?! על המשחק הפוליטי באחריות הציבורית‬ ‫ד"ר אורי ארבל‪-‬גנץ‪ ,‬ראש בית הספר לחברה ולממשל מכללת בית ברל‬ ‫המושג "אחריות ציבורית" זכה להתייחסויות שונות של ועדות החקירה השונות מאז ראשית שנות השבעים‪ .‬דו"ח‬ ‫מבקר המדינה לעניין השריפה בכרמל הוסיף פרשנויות משלו למושג‪ .‬מהי הבעייתיות הגלומה בפרשנות למושג‬ ‫"אחריות ציבורית" וכיצד בעייתיות זו מאפשרת משחק פוליטי מורכב של הרשויות מינהליות‪ ,‬הפוליטיקאים‪,‬‬ ‫התקשורת – בו כל אחד מאלה מותח את מכווץ את הפרשנות על מנת לשמור על האינטרסים האישיים והארגוניים‬ ‫שלו ולמעשה להימנע מנשיאה באחריות הציבורית‪.‬השפעתו של המשחק הפוליטי במגרש האחריות הציבורית בא‬ ‫כולו על גבו של הציבור‪ ,‬אשר אינו זוכה לדוגמה לנשיאה חיובית באחריות ציבורית ואינו מפנים בקרבו את ביטוייה‬ ‫של הנשיאה באחריות‪ .‬לכך עשויה להיות השפעה שלילית גם על העתיד עד כדי כרסומו המוחלט של המושג‬ ‫"אחריות ציבורית" בשיח הפוליטי‪-‬ציבורי וחמור מכך היעדר כל התנהגות אחראית בפני הציבור‪ .‬בהרצאה תוצג‬ ‫הדינאמיות של המושג כפי שזו באה לידי ביטוי בדוחות הוועדות מאז שנות השבעים ועד לדוח המבקר ‪ ,2112‬תוך‬ ‫בחינה ביקורתית של השפעותיה של הפרשנות על התנהגות נושאי משרה ציבורית מחד ועל הציבור מאידך‪.‬‬ ‫‪92‬‬ ‫מי שמך לשופט? הפרטת האחריות למשפט בישראל ‪ -‬פנים לכאן ולכאן‬ ‫ד"ר דניאלה שנקר‪-‬שרק‪ ,‬ראש המגמה למנהל ומדיניות ציבורית והתוכנית לשלטון מקומי‪ ,‬בית הספר לחברה‬ ‫וממשל‪ ,‬מכללת בית ברל והמחלקה למדע המדינה‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪[email protected].‬‬ ‫עו"ד שרגא שרק‪ ,‬משרד עו"ד שרק‬ ‫בהצעה ממשלתית לתיקון חוק הבוררות שהונחה ב‪ 2111 -‬על שולחן הכנסת גלום מהלך שמתנגדיו רואים בו‬ ‫רעידת אדמה ‪ -‬הפרטת המערכת המשפטית‪ .‬ביסודה של ההצעה מונחת הוראת שעה לחמש שנים לפיה נשיא או‬ ‫סגן נשיא של בית משפט שלום יוכל להעביר כל תובענה מעל סכום מסוים‪ ,‬ואשר אינה עוסקת בהפעלת סמכות‬ ‫שלטונית לבוררות חובה‪ .‬משרד המשפטים טוען כי במצב בו נמצאת מערכת המשפט ‪ -‬פיגור עצום בניהול תיקים –‬ ‫זהו הכרח המלווה במערכת בלמים ואיזונים המצויה בהצעת החוק‪ .‬המתנגדים טוענים כי בכך המדינה מתנערת‬ ‫מאחריותה להעניק שירותי משפט לכל דורש בהתאם לדין בישראל‪ .‬המאמר בוחן מפרספקטיבה של ניהול ציבורי‬ ‫חדש שאלות של הפרטה ואחריות של מערכת המשפט בישראל כלפי הבאים בשעריה לאור הצעת החוק‪ ,‬הדיונים‬ ‫בועדת חוקה חוק ומשפט וניירות עמדה שהוגשו לוועדה‪.‬‬ ‫הבחירות המקומיות כאומדן לאחריות ציבורית‬ ‫ד"ר ג'קי זבולון‪ ,‬ראש תחום השתלמויות בביה"ס לחברה ולממשל מכללת בית ברל ‪[email protected]‬‬ ‫לאחרונה ניתן לראות כי ישנה ירידה משמעותית בעולם המערבי וגם בישראל באחוזי השתתפות בבחירות ברמה‬ ‫הלאומית וגם ברמה המוניציפאלית‪ .‬לירידה זו יש מספר הסברים כגון‪ :‬חוסר אמון של הציבור בפוליטיקאים‪ ,‬חוסר‬ ‫עניין בפוליטיקה ‪ ,‬סוג הבחירות‪ ,‬היחלשות תמיכת המפלגות ואחריות הציבור‪.‬‬ ‫נושא הפאנל הוא בנושא מידת אחריות הציבור בהשתתפות בבחירות מקומיות ‪.‬אחריות ציבורית ‪Public‬‬ ‫‪ Responsibility‬היא למעשה אחריותם של אנשים החיים בקהילה למלא חלק מהדרישות המצופות מהם באותה‬ ‫מדינה למען הפרט והחברה ובסופו של דבר למען אותו משטר המגן עליהם‪ .‬במקרה שלנו‪ ,‬האחריות הציבורית‬ ‫באה לידי ביטוי במדינה הדמוקרטית שבה יש חובות וזכויות לכל אזרח‪ .‬אם כן‪ ,‬האם להשתתף בבחירות זו חובה‬ ‫או זכות ומהן ההשלכות מבחינת הציבור ואחריותו "לתחזוקת" הדמוקרטיה בישראל ‪ .‬שאלות אלו ייבחנו במאמר זה‬ ‫בהתבסס על הספרות המחקרית הבינלאומית תוך ראיה נקודתית לגבי המצב הקיים במדינת ישראל בבחירות‬ ‫מקומיות‪.‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪ .02‬חברה אזרחית ויחב"ל בעידן הגלובליזציה‬ ‫יו"ר‪ :‬ד"ר טל דינגוט אלכופר‪ ,‬המחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מתדיין‪ :‬ד"ר אמיר לופוביץ'‪ ,‬המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב‪,‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מעבר לביטחון‪ :‬פרספקטיבות מגדריות על המלחמות החדשות‬ ‫ד"ר מירב אמיר‪ ,‬מרכז לייפר‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים ‪[email protected]‬‬ ‫ככלל‪ ,‬המחקר הפמיניסטי ביחב"ל מספק ניתוח מקיף וכולל של סוגיות הנוגעות למלחמה ושלום‪ .‬מחקרים אלה‬ ‫הראו כיצד ניתוחים של מלחמה ושלום שלוקחים בחשבון את המימד המגדרי מרחיבים ומעמיקים את הניתוח מעצם‬ ‫החלתו על אובייקטים מחקריים שאינם זוכים לתשומת לב מספקת בניתוח שאינו כולל את הפרספקטיבה המגדרית‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬המחקר מורחב לא רק לכלול את מקומן של נשים במלחמה‪ ,‬כמו גם בשלום‪ ,‬אלא גם את מקומם ותרומתם של‬ ‫שחקנים‪ ,‬תפקידים חברתיים ומהלכים שאינם נכללים במחקר מסורתי‪ ,‬בשל היותם משויכים לצורות קיום הנחשבות‬ ‫כשייכות לתחום הנשי‪ .‬כמו כן‪ ,‬חוקרים בתחום גם ניתחו את האופן שבו דיכוטומיה של המלחמה מול השלום פועלת‬ ‫בהתאם לדיכוטומיות מגדריות באופן שמשייך גברים וגבריות למלחמה ונשים ונשיות לשלום‪ .‬מכיוון שהדיכוטומיה‬ ‫המגדרית אינה רק אקסקלוסיבית ומוחלטת‪ ,‬אלא היא גם היררכית באופן שמעמיד את הגבריות כעדיפה ומועדפת‬ ‫על הנשיות‪ ,‬ניתוח זה אפשר הצבעה על האופנים שבהם ערכים‪ ,‬תפקידים‪ ,‬תכונות ודימויים המקושרים עם מלחמה‬ ‫מוצבים כגבוהים יותר במערך ההיררכי‪ ,‬מעצם קישורם עם גבריות‪ ,‬מאלה המקושרים עם השלום‪ .‬בעקבות עבודה‬ ‫מחקרית זו‪ ,‬מתוך הפרספקטיבה הפמיניסטית התגבשה ביקורת אודות המיליטריזם‪ ,‬כתופעה פוליטית‪ ,‬חברתית‬ ‫ותרבותית‪ ,‬שמקורה במלחמה‪ ,‬אך השפעותיה רחבות הרבה יותר‪.‬‬ ‫לאור הניתוח הזה‪ ,‬ההרצאה המוצעת תבחן את התרומה של הפרספקטיבה המגדרית לניתוח של קונפליקטים‬ ‫אקטואליים לאור שיח המלחמות החדשות (‪ .)New Wars‬שיח המלחמות החדשות‪ ,‬שנוסח באופן הברור ביותר על‬ ‫ידי מרי קלדור (‪ ,)Kaldor‬מזהה שינויים שחלו באופן שבו קונפליקטים מתקיימים מאז נפילת הסדר הגוש הסובייטי‬ ‫וסיומה של המלחמה הקרה‪ .‬שיח זה מציע להבין את הקונפליקטים הלוחמתיים כחורגים מהתבניות המסורתיות‬ ‫שדרכם ניתן היה להבין מלחמות‪ .‬בין השאר‪ ,‬הניתוח של המלחמות החדשות טוען שההמשגה של קונפליקטים‬ ‫צריכה לחרוג מהצימוד של המלחמה והשלום‪ ,‬מכיוון שקטגוריות אנליטיות אלה הינם פחות רלוונטיות כיום להבנת‬ ‫קונפליקטים לוחמתיים ופתרונם‪ .‬לאור ניתוח זה‪ ,‬אציע לבחון את התרומה של המחקר המגדרי אודות קונפליקטים‬ ‫אקטואליים באופן שמתרחק מהחשיבה אודות קונפליקטים כנעים בין מלחמה ושלום‪ ,‬לאור תובנות שנובעות‬ ‫פרספקטיבות ביקורתיות אודות הביטחון (‪ .)critical security studies‬מתוך כך‪ ,‬ההרצאה תציע פרספקטיבה‬ ‫ביקורתית אודות משטרי ביטחון המתבססת על ניתוח מגדרי‪.‬‬ ‫‪94‬‬ ‫"שגריר מטעם עצמו"‪ :‬מקורות עוצמה וסמכות של הדיפלומט האזרחי‬ ‫מר ליאור להרס‪ ,‬דוקטורנט‪ ,‬המחלקה ליחסים בינלאומיים‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬ ‫דוא"ל‪ , [email protected] :‬פלאפון‪152-8251152 :‬‬ ‫מעורבות של אזרחים פרטיים בדיפלומטיה וביחסים הבינלאומיים בכלל‪ ,‬ובתהליכי יישוב סכסוכים בפרט‪ ,‬היא לא‬ ‫תופעה חדשה אך היא התעצמה והתרחבה בשני העשורים האחרונים נוכח תהליכים גלובליים שונים‪ .‬הספרות‬ ‫בתחום העניקה לכך מונחים שונים וביניהם "דיפלומטיה פרטית" (‪" ,)Curle, 1971‬דיפלומטים לא רשמיים"‬ ‫(‪" ,)Berman and Johnson, 1977‬דיפלומטיה במסלול שני" (‪ )Montville, 1987‬ו"סמי תיווך" (‪Kriesberg,‬‬ ‫‪ .)1991‬מדובר בשחקנים ללא מעמד רשמי שלא נבחרו או מונו והם פועלים מטעם עצמם ללא סמכות רשמית‬ ‫ממשלתית וללא משאבי עוצמה מדינתיים‪ .‬על אף כל זאת ניתן לראות כי במקרים שונים "דיפלומטים אזרחיים"‬ ‫הצליחו לחדור למעגל הדיפלומטי הרשמי‪ ,‬להשפיע ולהוביל מהלכים בינלאומיים משמעותיים‪ .‬תופעה זו מעוררת‬ ‫שאלה באשר למקורות העוצמה‪ ,‬הלגיטימציה וה"סמכות" האלטרנטיביים שיש לשחקנים אלו המסייעים להם‬ ‫ביוזמותיהם‪.‬‬ ‫ההרצאה תדון בשאלה זו בהקשר של הדיפלומט האזרחי היחיד בזירה הבינלאומית תוך התייחסות לאבחנות בין‬ ‫קהלי יעד שונים‪ ,‬סוגים שונים של דיפלומטים אזרחיים והיתרונות שיש להם על פני השחקנים בדיפלומטיה הרשמית‬ ‫המסורתית‪ .‬הניתוח יתייחס להיבטים שונים של משאבים כמו מידע‪ ,‬נגישות לשחקנים וסמכות רוחנית וייעזר בשורה‬ ‫של מקרים אמפיריים של אזרחים באזורי סכסוך שהובילו מהלכים ומאמצים ליישבו ‪ -‬כמו אלברט באלין‪ ,‬שפעל‬ ‫לקידום הסכם בין גרמניה ואנגליה ערב מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הכומר אלכס ריד‪ ,‬שפעל לגשר בין הצדדים‬ ‫בסכסוך בצפון אירלנד וגרשון בסקין‪ ,‬ששימש כמתווך בין ישראל והחמאס‪ .‬כמו גם אזרחים שפעלו לשינוי נורמות‬ ‫בינלאומיות ויצירת אמנות בינלאומיות חדשות וביניהם רפאל למקין (אמנה למניעת רצח עם) וג'ודי ויליאמס (אמנה‬ ‫נגד מוקשים)‪.‬‬ ‫ממשקיפים למשפיעים‪ :‬החברה האזרחית ותחום פירוק ובקרת הנשק‬ ‫ד"ר איתן ברק‪ ,‬האוניברסיטה העברית ‪[email protected]‬‬ ‫השפעת החברה האזרחית ניכרת בכל תחום‪-‬נושא במסגרת היחסים הבינלאומיים ודי להזכיר את תרומתה‬ ‫ופועלה בכינון ביה"ד הפלילי הקבוע והאיסור על יהלומי דמים‪ .‬ברם‪ ,‬דומה כי תחום פירוק ובקרת הנשק הוא אחד‬ ‫התחומים שבו ניכרת השפעתה יותר מכל‪.‬‬ ‫בשיתוף פעולה עם מדינות שותפות לדעה (‪ )Like-Minded‬הצליחה החברה האזרחית באמצעות קואליציה‬ ‫של מאות ארגונים להביא לגיבוש אמנה בדבר איסור שימוש‪ ,‬אגירה‪ ,‬ייצור והעברה של מוקשים נגד אדם אשר‬ ‫נפתחה לחתימה ב‪( 1997-‬אמנת אוטווה)‪ .‬זאת‪ ,‬במסגרת מאמץ עולמי למען חרם כולל על מוקשי מסוג זה‬ ‫(‪ )International Campaign to Ban Landmines-ICBL‬בו נטלו חלק מאות ארגונים אזרחיים‪ .‬דוגמא בולטת‬ ‫מאוחרת יותר היא הצלחת החברה האזרחית להביא לגיבוש אמנה בדבר איסורים דומים על תחמושת מצרר‪ ,‬עתה‬ ‫באמצעות "הקואליציה לתחמושת מצרר" (‪ - )Cluster Munition Coalition-CCM‬מסגרת אשר איגדה מאות‬ ‫‪95‬‬ ‫ארגונים אזרחיים מ‪ 81-‬מדינות ובכלל זה ארגונים רבים מספור אשר נטלו חלק במאמץ בשנות ה‪ 91-‬לגבי מוקשים‬ ‫נגד אדם‪.‬‬ ‫ההצלחות לעיל מצטרפות להצלחות נוספות של החברה האזרחית ‪ -‬פחות ידועות בשל הבחירה בפרופיל‬ ‫תקשורתי נמוך כנגזרת מיעדי מטרות הפעילות‪ .‬במסגרת זו ניתן להצביע על תרומתה המכרעת בהבאת השאלה‬ ‫בדבר חוקיות השימוש או האיום בשימוש בנשק הגרעיני לפתחי ביה"ד הבינלאומי בהאג באמצע שנות ה‪,91-‬‬ ‫בניסיון להביא לגיבוש איסור משפטי על נשק זה‪ ,‬כמו גם על השפעתה בגיבוש מוצלח של האמנה למניעת ניסויים‬ ‫גרעיניים מ‪.)Comprehensive Nuclear Test Ban Treaty -CTBT( 1992-‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬המאמר שבנידון בוחן את פעולת הארגונים כמייצגי החברה האזרחית בכדי לנסות לעמוד על האופן‬ ‫שבו הם משפיעים ומעצבים את סדר היום העולמי בתחום בקרת הנשק ופירוקו ובתור שכך להבין את‬ ‫הטרנספורמציה במסגרתה ממעמד משקיפים‪-‬אם בכלל‪ -‬בתחום‪-‬נושא זה של היחב"ל הפכו נציגים אלה (הארגונים)‬ ‫למשפיעים‪.‬‬ ‫‪92‬‬