ניתוח תמונות לוויין של אורות לילה ברזולוציה מרחבית גבוהה
נעם לוין וישי דיוק ניתוח תמונות לוויין של אורות לילה ברזולוציה מרחבית גבוהה יישומים אפשריים במחקרים דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים מחקרי פלורסהיימר האוניברסיטה העברית בירו שלים מחקרי פלורסהיימר המכון ללימודים עירוניים ואזוריים האוניברסיטה העברית בירושלים ניתוח תמונות לוויין של אורות לילה ברזולוציה מרחבית גבוהה: יישומים אפשריים במחקרים דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים נעם לוין וישי דיוק המחלקה לגאוגרפיה ,האוניברסיטה העברית בירושלים ירושלים ,יוני 2012 1 Floersheimer Studies The Institute of Urban and Regional Studies The Hebrew University of Jerusalem High Spatial Resolution Night-Time Light Images for Demographic and Socioeconomic Studies Noam Levin and Yishai Duke Publication No. 1/81 'פרסום מס ISSN 0792-6251 מחקרי פלורסהיימר2012 © האוניברסיטה העברית בירושלים [email protected] www.fips.org.il 2 על המחברים ד"ר נעם לוין הוא ראש המעבדה לחישה מרחוק וחבר סגל במחלקה לגאוגרפיה של האוניברסיטה העברית. מר ישי דיוק עשה את עבודת המוסמך שלו במחלקה לגאוגרפיה של האוניברסיטה העברית בהנחיית ד"ר נעם לוין. על מחקרי פלורסהיימר מחקרי פלורסהיימר באוניברסיטה העברית בירושלים פועל כיחידת מחקר במסגרת המכון ללימודים עירוניים ואזוריים וממשיך את עבודתו של מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות שפעל בירושלים משנת ,1991הודות ליזמתו ולתמיכתו רבת השנים של ד"ר סטיבן ה' פלורסהיימר ) .(2011-1925מחקרי פלורסהיימר מפרסם מחקרים בתחום חברה ,מרחב וממשל – בפרט במכלול ההיבטים הנוגעים לעולם השלטון המקומי והממשל המקומי ,ובהם סוגיות של תכנון ופיתוח ברמה העירונית והאזורית ,כולל סוגיות הנוגעות לתכנון ולפיתוח ביישובים הערביים בישראל ולקשרי הגומלין שבין המדינה והאוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית-הפלסטינית הישראלית בתחומי התכנון והפיתוח .כל המחקרים זמינים באתר האינטרנט לכל דורש .בראש היחידה עומד פרופ' ערן רזין מן המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. תודות מחקר זה נתמך בחלקו על ידי מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות .תמונת ה SAC-C -התקבלה מסוכנות החלל הארגנטינאית ) .(/http://www.conae.gov.ar, CONAEשכבת ה GIS -של השטחים הבנויים התקבלה מהמשרד להגנת הסביבה )קפלן וחובריו .(2006 ,מחקר זה פורסם לראשונה באנגלית: Levin, N. and Duke, Y. (2012), “High spatial resolution night-time light images for demographic and socio-economic studies”. Remote Sensing of Environment, 119, 1-10 3 מחקרי פלורסהיימר האוניברסיטה העברית בירושלים רשימת פרסומים על ממשל ופיתוח מקומי ,משנת 1998 ערן רזין ,פערים בחוסן התקציבי של רשויות מקומיות בישראל1998 , ערן פייטלסון ואורי ברשישת ,התפשטות היזמות הפרטית בקרקע ציבורית1998 , מארק רוזנטראוב וערן רזין ,ממשל מטרופוליני ופיתוח :לקחים מאינדיאנפוליס1998 , נחום בן-אליא ,הפרטת תשתיות מים וביוב :בין יוזמה מקומית למדיניות ממלכתית1998 , עמירם גונן )עורך( ,ממשל ופיתוח מקומי :סוגיות והצעות של מדיניות1998 , נחום בן-אליא ,משבר הרשויות המקומיות בישראל )נייר עמדה(1998 , דניאל פלזנשטיין ,ההימור המקומי הגדול :קזינו ככלי לפיתוח כלכלי מקומי בישראל1999 , רחל אלתרמן ,בין הפרטה להמשך הבעלות הלאומית :מדיניות קרקע עתידית לישראל1999 , ערן רזין ,פערים תקציביים בין רשויות מקומיות קטנות לגדולות1999 , יצחק שנל ,עובדים זרים בדרום תל אביב-יפו1999 , אברהם דיסקין ואבי עדן ,הבוחר הרציונלי בבחירות המקומיות בישראל1999 , נחום בן-אליא ,המימון הממשלתי והמשבר הכספי ברשויות המקומיות בישראל1999 , ערן רזין ,פערים תקציביים בין רשויות מקומיות ערביות ליהודיות ,האם מצטמצם הפער?2000 , נחום בן-אליא" ,קופת התכנון" – הפיסקליזציה של התכנון והפיתוח ברשויות המקומיות2000 , ערן רזין ואנה חזן ,הליכים לשינוי תחומי שיפוט מוניציפליים :דמוקרטיה מקומית לעומת שליטה מלמעלה2000 , דני פלזנשטיין ,יחסים חוצי גבולות ופיתוח כלכלי מקומי :הקזינו בטאבה והעיר אילת2000 , נחום בן-אליא ,אזרוח החינוך בישראל :דה רגולציה ,דמוקרטיזציה ואחריות מוגברת2000 , אברהם דיסקין ,ימי ירושלים האחרונים :הדמוקרטיה הישראלית החדשה2001 , גדליה אורבך ,יחסי שלטון מרכזי ומקומי בישראל :בראי קרוואנים ומגורונים2001 ,1992-1990 , ערן רזין ואנה חזן ,שינויי גבולות מוניציפליים והרשויות המקומיות הערביות2001 , ערן רזין ,פערים בחוסן התקציבי של רשויות מקומיות בישראל בשנת :2000יציבות ותמורות בתקופה של תהפוכות פוליטיות2002 , יצחק שנל ומיכאל אלכסנדר ,מדיניות עירונית כלפי מהגרי עבודה :לקחי המקרה של תל אביב-יפו2002 , לביאה אפלבום ,יחסי הגומלין בין המועצה האזורית והוועד המקומי :הסתגלות הדדית בסביבה משתנה2002 , ערן רזין ,רפורמה בארגון השלטון המקומי בישראל :בין ריכוז לביזור ,בין מסורתיות למודרניות2003 , שלמה חסון ומאיה חושן ,המבנה החברתי-המרחבי של מטרופולין תל אביב2003 , אלי אברהם ,קידום ושיווק ערים בישראל2003 , ערן רזין ,עמדה :כיצד להבטיח איחוד רשויות מקומיות2003 , נחום בן-אליא ,הדור הרביעי :שלטון מקומי חדש לישראל2004 , גלעד רוזן וערן רזין ,המרוץ אחר המכללה :תחרות בין רשויות מקומיות בישראל על מוסדות להשכלה גבוהה2004 , לביאה אפלבום ואנה חזן ,שיתוף פעולה בין רשויות קטנות בישראל – לקחים לישראל2005 , נחום בן-אליא ,רשות נתונה :אופציות לעיצוב שלטון מקומי חדש2005 , עמירם גונן ,ירושלים – התחזקות בהתחברות2007 , ערן רזין ,החייאת מרכזי ערים ופיתוח מוקדי מסחר ברשויות המקומיות2007 , ערן רזין ואנה חזן ,חלוקת העושר המוניציפלי בישראל :צמצום פערים בהכנסות הרשויות מקומיות2006 , נחום בן-אליא ,מסגרות אזוריות על-מוניציפליות למתן שירותים בישראל2006 , נחום בן-אליא ,מסל שירותים לשירותי ליבה :הרחבת האחריות המיניסטריאלית של משרד הפנים2006 , יצחק דהן ,תרבויות פוליטיות בערי הפיתוח2006 , שלמה חסון ,הגירעון בדמוקרטיה המקומית :דמוקרטיה למראית עין?2006 , ערן רזין ,חלוקה מחדש של הכנסות הרשויות המקומיות :הסדרים כספיים ושינויים טריטוריאליים2006 , נחום בן אליא ,החוליה החסרה :שלטון אזורי בישראל2007 , שלמה חסון )עורך(2007 ,Jerusalem in the Future: The Challenge of Transition , 4 אסמהאן מסרי-חרזאללה ,ירושלים כיעד להגירה פנימית של צעירות פלסטיניות2008 , עמירם גונן ,חיבור ירושלים לכלכלה הגלובלית באמצעות ההשכלה הגבוהה2008 , משה דרור ,שיתוף הציבור בנושאי תרבות מנקודת ראות של מקבלי ההחלטות :המקרה של אשדוד2008 , רון הורן ,פערים בין רשויות מקומיות בנטל הארנונה למגורים :ניתוח מגמות ופרספקטיבה בין-לאומית2008 , אנה חזן וערן רזין )עורכים( ,חיוב אישי בשלטון המקומי2008 , סיגל רסיס ולביאה אפלבום ,השלטון המקומי הכפרי בישראל בראי המשפט2009 , יצחק דהן ,מנהיג מקומי :מכניזם של שינויי עומק בפריפריה; ירוחם2009 ,2006-1983 , אביאל ילינק ,לקראת ניהול משותף של מרכזי ערים :מרכז העיר של ירושלים2009 , איתי בארי ,הבראת רשויות מקומיות כושלות בישראל :מבט משווה לאור הניסיון האנגלי2009 , תומר אש וערן פייטלסון ,דיוני ועדת נסים כצוהר לתהליך היזמות בקרקע הציבורית בישראל2009 , נחום בן-אליא ,משק המים התאגידי החדש :האם הרפורמה הוכרעה?2009 , פרלה אייזנקנג-קנה ,יצירתיות עירונית :אפקטיביות ניהולית ופתיחות דמוקרטית2010 , גדליה אורבך ועירא שרקנסקי ,תכנון ופוליטיקה בירושלים2010 , מריק שטרן ,בשדות זרים :דפוסי אינטראקציה במתחמי מסחר מעורבים בירושלים2010 , צפריר גדרון ואיתי פישהנדלר ,מדע ,מדיניות ואי ודאות :תפקידם של מדענים בעיצוב מדיניות סביבתית בישראל2010 , ערן רזין )עורך( ,תכנון ארצי ,מחוזי ומטרופוליני בישראל :קובץ לזכרו של פרופ' אריה שחר2010 , יצחק דהן ,באר שבע :פיתוח כלכלי ותרבות פוליטית2011 , יניב ריינגוורץ ,איחודי רשויות מקומיות והשפעתם התקציבית :עדויות מאיחוד הרשויות של שנת 2011 ,2003 ערן רזין ואנה חזן ,הסדרים מוניציפליים :כיוונים לרפורמה במסגרות שלטון וממשל מקומי בישראל2012 , נעם לוין וישי דיוק ,ניתוח תמונות לוויין של אורות לילה ברזולוציה מרחבית גבוהה :יישומים אפשריים במחקרים דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים2012 , כל פרסומי המכון ניתנים להורדה מאתר האינטרנט www.fips.org.il 5 תוכן העניינים תקציר 7 1 מבוא 7 2 שיטות 9 אזור המחקר 9 נתוני אורות לילה 9 3 4 בסיסי נתונים מרחביים והניתוח הסטטיסטי של השטחים הבנויים 11 בסיסי נתונים מרחביים וניתוחים סטטיסטיים של קטעי כבישים 11 תוצאות 12 השוואה בין החיישנים 12 אורות הלילה ביישובים 12 השוואה בין הרזולוציות המרחביות השונות 12 ניתוח לפי מגזרים 14 בהירות אורות הלילה בכבישים הבינעירוניים 17 דיון 21 מקורות 24 6 תקציר מחקרים רבים השתמשו בצילומי לוויין של אורות לילה על מנת לבחון הבדלים דמוגרפיים וכלכליים בין מדינות .רוב המחקרים הללו השתמשו בנתונים ברזולוציה מרחבית גסה שמקורם במערכת לווייני מזג האוויר האמריקאית .(DMSP) Defense Meteorological Satellite Programהאור הנפלט מכדור הארץ לחלל נובע מחמישה מקורות עיקריים :תאורה מלאכותית של יישובים ,שריפות ,בעירה של גז הנפלט בבארות נפט ,ציי דייג המשתמשים בתאורה על מנת למשוך את הדגה ,והזוהר הצפוני .במחקר זה ,אנו בוחנים האם אורות לילה יכולים לשמש כאינדיקטור למאפיינים דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים של שטחים בנויים בסקאלה המקומית .השתמשנו בנתוני אורות לילה שנרכשו על ידי ה,2003) DMSP - 2.7ק"מ( ,לוויין ה SAC-C -הארגנטינאי ) 300 ,2007מטר( וצילומים של אסטרונאוטים מתחנת החלל הבינלאומית ) 60 ,2003 ,ISSמטר( .בחננו את אורות הלילה של יישובים בהתאם למיקומם )בתחומי מדינת ישראל או מעבר לקו הירוק( ובהתאם ללאום )יישוב יהודי או ערבי( .יישובים ישראליים היו לצפות עקב הבדלי התל"ג שבין מוארים יותר מאשר יישובים פלשתיניים שמעבר לקו הירוק ,כפי שניתן ַ ישראל לרשות הפלשתינית .לא נמצאו הבדלים בין תאורת היישובים היהודיים והערביים בתחומי מדינת ישראל .עם זאת ,תאורת הלילה של יישובים יהודיים )בישראל או מעבר לקו הירוק( נמצאה בקשר חיובי עם צפיפות האוכלוסייה ועם צפיפות רשת הכבישים )בתוך השטח הבנוי( ,בעוד שביישובים ערביים הקשר בין המשתנים הללו היה חלש .ההבדלים שנמצאו בתאורת היישובים השונים נובעים מהבדלים במבנה השטח הבנוי של יישובים יהודיים וערביים ,כמו גם מהבדלים כלכליים וגאופוליטיים בין מדינת ישראל לרשות הפלשתינית .משתנים דמוגרפיים ותשתיתיים הסבירו 60%מהשונות באורות הלילה )מנתוני ה ,(ISS -לעומת 28%מהשונות באורות הלילה מנתוני ה .DMSP -תוצאות המחקר מדגימות שימושים פוטנציאליים של צילומי לוויין של אורות לילה ברזולוציה מרחבית גבוהה ,ואת הצורך בלוויין שמטרתו תהיה ניטור רציף בזמן ובמרחב של אורות לילה. 1 מבוא חישה מרחוק של אזורים עירוניים היא מאתגרת עקב המורכבות הרבה של התכסית ושל שימושי הקרקע בעיר ) .(Powell et al., 2007שיטות מסורתיות של חישה מרחוק מאפיינות את הפיקסל לפי מאפייניו הספקטרליים .תמונות לוויין בעלות רזולוציה מרחבית ,עיתית וספקטרלית מתאימה ,מאפשרות למפות את התכסית ואת החומרים מהם בנויה העיר ) .(Ben-Dor et al., 2001; Levin et al., 2007bעם זאת, במקרים רבים אנו מעוניינים למפות את שימושי הקרקע ) (land useולא את התכסית ) .(land coverאחת הבעיות בחישה מרחוק של אזורים עירוניים היא שאותו הספקטרום של פיקסל שמייצג דשא )לדוגמא(, יכול להיות שייך לשימושי קרקע שונים ,כמו חקלאות ,פארק עירוני ,אצטדיון כדורגל וכו' .בעיה נוספת קשורה לעירוב הספקטרלי ) (spectral mixtureבתוך הפיקסל ,בייחוד באזורים עירוניים עקב ההטרוגניות הרבה יותר; עקב כך ,מחקרים שונים עושים שימוש בטכניקות של spectral unmixingעל מנת לאפיין את מרכיבי העיר ) .(Powell et al., 2007; Small, 2003בעוד שטכניקות של סגמנטציה מאפשרות למפות את פני השטח בצורה היררכית תוך כדי התחשבות במאפיינים של מרקם ) ,(textureעדיין המיפוי של אזורים עירוניים באמצעות חישה מרחוק מהווה אתגר ייחודי ).(Durieux et al., 2008 צילומים של אורות לילה שונים מצילומים הנרכשים על ידי חיישנים אחרים ,מאחר והם מאפשרים למפות את הפעילות האנושית מהחלל ) .(Doll, 2008החיישן בו נעשה השימוש הרב ביותר לצילום אורות לילה מהחלל ,הוא ה (OLS) Operational Linescan System-שנמצא על גבי הלוויינים האמריקאיים 7 מסדרת ה ,(DMSP) Defense Meteorological Satellite Program -מאז ראשית שנות השבעים של המאה העשרים .מחקרים רבים השתמשו בנתוני ה ,DMSP-OLS -והדגימו יישומים שלהם בתחומי מדעי החברה ) ,(Doll, 2008כתחליף לאומדני אוכלוסייה ),(Amaral et al., 2006; Elvidge et al., 1997a; Sutton et al., 2001 פעילות כלכלית ) ,(Doll et al., 2000; Ghosh et al., 2010a, 2010bפליטות של גזים ) ;Beirle et al., 2006 ,(Elvidge et al., 2001; Toenges-Schuller et al., 2006זיהום אור ) ,(Longcore & Rich, 2004התמודדות עם אסונות ) ,(De La Cruz et al., 2007; Dobson et al., 2000; Kohiyama et al., 2004דינמיקה של התפתחות עירונית ) (Cova et al., 2004; Zhang & Seto, 2011ואפידמיולוגיה ) .(Kloog et al., 2008למרות כל השימושים הללו ,לצילומי ה DMSP-OLS-יש מספר מגבלות ,הנובעות מהרזולוציה המרחבית הגסה )2.7 ק"מ( ,הרווייה של התאורה באזורים עירוניים )אשר נראים כאזור לבן אחיד( ,ההילה של אזורים עירוניים )אשר גורמת לכך שהשטח המואר גדול בהרבה מהשטח הבנוי; ,(Small et al., 2005וכן חוסר אחידות במאפיינים הרדיומטריים של נתוני ה DMSP-בין החיישנים השונים של הסדרה ).(Doll, 2008 קיים צורך אמיתי למפות את המאפיינים הסוציו-אקונומיים של יישובים ברזולוציה מרחבית גבוהה מזו הזמינה על ידי נתוני ה DMSP-OLS -לצרכי מחקרים כלכליים ומחקרי מדיניות .צילומים של אורות לילה ברזולוציה מרחבית גבוהה עשויים לגשר על הפער שבין מדעי החברה )המבקשים להסביר תהליכים חברתיים( לבין חישה מרחוק )המציעה את הכלים למפות דגמים ותהליכים מרחביים( ) Rindfuss & Stern, .(1998עם זאת ,מעט מאוד מחקרים השתמשו בצילומי אורות לילה ברזולוציה מרחבית בינונית או גבוהה, עקב מיעוט החיישנים הזמינים .צילומים שנעשו על ידי אסטרונאוטים מתחנת החלל הבינלאומית ) (International Space Station; ISSבאמצעות מצלמת קודאק ,DSC760מזמנים לידינו תמונות של מקומות נבחרים על פני כדור הארץ ברזולוציה מרחבית של 60מטר )החל ממשימה מספר שש של תחנת החלל הבינ"ל.(Anderson et al., 2010; Doll, 2008 ; ISS006 , מקורות נוספים לצילומים של אורות לילה כוללים גיחות ייעודיות של חיישנים מוטסים )כמו למשל ה AVIRIS-מעל לאס-וגאס ,Elvidge & Jansen, 1999 ,או ה CASI-מעל ברצלונה ),(Tardà et al., 2011 וכן החיישן הידוע בשם (HSTC) High Sensitivity Technological Cameraהנמצא על גבי הלוויין הארגנטינאי SAC-Cאשר שוגר בשנת 2000ואשר מספק צילומים ברזולוציה מרחבית של 300מטר ) .(Colomb et al., 2003השימושים הפוטנציאליים של מידע המופק מאורות לילה ברזולוציה מרחבית גבוהה סוכם בהצעה שהוגשה ל NASA -לשגר חיישן שייעודו יהיה למפות את תאורת הלילה הנפלטת מכדור הארץ ,ואשר יכונה בשם .(Elvidge et al., 2007) Nightsat מטרות המחקר שלנו היו אם כך לחקור את היתרונות המוצעים על ידי צילומים של אורות לילה של ישראל ברזולוציה מרחבית בינונית-גבוהה ,ברמת היישוב ,על מנת להבין את הגורמים אשר משפיעים על הדגמים המרחביים של אורות הלילה. ההנחה שלנו הייתה שאורות לילה יכולים לשמש כאינדיקטור למאפיינים הדמוגרפיים והסוציו- אקונומיים של שטחים בנויים ברמת היישוב ,ויכולים לסייע במיפוי הבדלים אזוריים ברמת התשתיות והדגמים העירוניים. 8 2 שיטות אזור המחקר אזור המחקר כולל את ישראל והרשות הפלשתינית )הגדה המערבית ורצועת עזה; איור .(1שטחה של מדינת ישראל הוא כ 22,000קמ"ר ,ואוכלוסייתה נכון לשנת 2009הייתה כ 7.5 -מיליון נפש ) 75%מתוכם יהודים( .צפיפות האוכלוסייה הממוצעת בישראל היא 329נפש לקמ"ר ) 827 ;2009נפש לקמ"ר באזור הים-תיכוני( כאשר 92%מהאוכלוסייה מתגוררת ביישובים עירוניים .אוכלוסיית הרשות הפלשתינית היא כ 3.6 -מיליון נפש )נכון לשנת ;/http://www.pcbs.gov.ps ;2007לניתוח מפורט יותר ראו .(DellaPergola, 2003אחד ההבדלים המשמעותיים בין ישראל לבין הרשות הפלשתינית הוא בתוצר הלאומי הגולמי שלהן ,כאשר התל"ג המשוקלל לפי כוח הקנייה שלו ) (purchasing power parityהיה $29,800לנפש בישראל ) (2010לעומת כ $2,900-לנפש בגדה המערבית. )(https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/rankorder/2004rank.html; 2008 נתוני אורות לילה במסגרת המחקר נעשה שימוש בשלושה מקורות של נתוני אורות לילה :חיישן הDMSP-OLS - האמריקאי ) 2.7 ,2003ק"מ( ,חיישן ה SAC-C -הארגנטינאי ) 300 ,2007מטר( וצילומים שנעשו על ידי אסטרונאוטים מתחנת החלל הבינ"ל ) 60 ,2003 ,ISSמטר( )טבלה 1ואיור .(1נתוני הDMSP-OLS - מתאריך ספציפי שימשו בעיקר על מנת להמחיש את מגבלות השימוש של נתוני אורות לילה ברזולוציה מרחבית גסה ,לעומת צילומי אורות לילה ברזולוציה מרחבית גבוהה יותר .בעוד שצילומי הDMSP-OLS- וה SAC-C -כיסו את כל ישראל ,צילומי האסטרונאוטים כיסו בעיקר אזורים בחבל הים-תיכוני של הארץ )איור .(1מאחר ורוב האוכלוסייה מרוכזת בחבל הים-תיכוני ,רוב הניתוחים בוצעו באזור הים-תיכוני. הנתונים של אורות הלילה היו בערכים של ,DN) digital numbersכלומר ,ערכי אפור בין 0ל ,255ולא ערכים פיזיקליים של שטף קרינה( .בנוסף לצילומי אורות הלילה ,השתמשנו בהדמאת לאנדסאט מעונת האביב של שנת ) 2003טבלה (1על מנת לחשב את אינדקס הnormalized difference ) NDVI - ,(Tucker, 1979; vegetation indexאשר מבטא את כיסוי הצומח הירוק. 9 איור 1 צילומי אורות הלילה ששימשו במחקר א: צילום ,DMSP-OLSאפריל ;2003 ב: צילום ,SAC-Cאפריל ;2007 ג: צילום מאפריל 2003של אסטרונאוטים מתחנת החלל הבינלאומית ,יכונה כאן בשם ;ISS-C ד: צילום ממאי 2003של אסטרונאוטים מתחנת החלל הבינלאומית ,יכונה כאן בשם .ISS-N טבלה 1 צילומי הלוויין ששימשו במחקר פלטפורמה חיישן תאריך שעת היום רזולוציה מרחבית השגיאה בעיגון צילומי הלוויין מקור )(RMS) (m DMSP OLS SAC-C HSTC ISS )יכונה כאן (ISS-C ISS )יכונה כאן (ISS-N Landsat Kodak DSC 760 יום ראשון, 19:06 GMT, 6/4/2003 22:06זמן מקומי יום ראשון, 18:28 GMT, 27/4/2007 21:28זמן מקומי יום ראשון, 20:03 GMT, 6/4/2003 23:03זמן מקומי Kodak DSC 760 שבת, 18:56 GMT, 10/5/2003 21:56זמן מקומי TM 14/5/2003 2.7 km 300 m 60 m 60 m 30 m 10 546 http://spidr.ngdc.noaa.gov/spidr/ 35 CONAE – Argentine’s National Space Agency 45 http://earth.jsc.nasa.gov/ 94 http://earth.jsc.nasa.gov/ USGS Earth Explorer כל צילומי הלוויין עוגנו לרשת ישראל החדשה ,באמצעות אורתופוטו אשר שימש כתמונת הייחוס לצילומי האסטרונאוטים ,ובאמצעות הדמאת הלאנדסאט ששימשה כייחוס לצילומים ברזולוציה הגסה יותר. השגיאה בתהליך העיגון נעה בין 0.1ל 1.5פיקסלים )טבלה .(1בצילום של ה SAC-C -היו רעשים קוויים אשר טופלו חלקית באמצעות טרנספורמציית פורייה ,שבוצעה בתוכנת .(Clark Labs, 2010) Idrisi Taiga בתחילה בחנו את הקורלציה בין צילומי אורות הלילה ברזולוציות השונות .לאחר מכן בחנו את הקשר שבין המשתנים הדמוגרפיים והתחבורתיים לבין אורות הלילה ,כמתואר בהמשך. בסיסי נתונים מרחביים והניתוח הסטטיסטי של השטחים הבנויים לצורך מיפוי השטחים הבנויים ,השתמשנו בשכבה הארצית של השטחים הבנויים )נכון לשנת (2003של המשרד להגנת הסביבה ,שנוצרה על ידי מוטי קפלן בדיגיטציה מתוך אורתופוטו ).(Kaplan et al., 2006 בגדה המערבית מיפינו את השטחים הבנויים על סמך אורתופוטו ובאמצעות צילומים של .Google Earth לכל אחד מהפוליגונים של השטחים הבנויים של היישובים ,חישבנו את הערך הממוצע של בהירות אורות הלילה )מכל אחד מצילומי הלוויין שהיו ברשותנו( .השתמשנו בנתוני מפקד האוכלוסין של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )למ"ס( על מנת להעריך את צפיפות האוכלוסייה בכל אחד מהיישובים )אזורים סטטיסטיים של מפקד ,1995אומדני אוכלוסייה של שנת ,(2007כאשר בצענו חיתוך ) (intersectionבין השטחים הבנויים לבין האזורים הסטטיסטיים ,כך שחישוב צפיפות האוכלוסייה התייחס רק לשטח הבנוי בפועל .אומדני אוכלוסייה ליישובים הפלשתיניים התקבלו מנתוני הלמ"ס הפלשתיני ) .(/http://www.pcbs.gov.psהיישובים סווגו בהתאם להרכב האוכלוסייה שלהם )יהודי או ערבי( ובהתאם למיקומם )בתחומי מדינת ישראל או מעבר לקו הירוק( לארבעה מגזרים :ישראל – יהודי, ישראל – ערבי ,מעבר לקו הירוק – יהודי ,מעבר לקו הירוק – ערבי .קרוב ל 90%-מערביי ישראל מתגוררים ביישובים נפרדים ) ;(Falah, 1996ערים מעורבות סווגו לאחת מארבע הקטגוריות בהתאם לרוב. המדד הסוציו-אקונומי של היישובים בישראל )נכון לשנת (1999התקבל מהלמ"ס; מדד זה מבוסס על מספר משתנים סוציו-אקונומיים המשוקללים יחדיו )כמו רמת ההשכלה ,ההכנסה ,אורח החיים ,כוח העבודה; .(/http://www.cbs.gov.ilנתונים כלכליים בדבר התפלגות ההכנסות של ערים בישראל התקבלו מהלמ"ס ) ;(2011חישבנו לכל עיר ) (n=57את שיעור ההכנסה העצמית מתוך כלל ההכנסה הרגילה של העיר ,כמדד ליציבות הכלכלית שלה .כיסוי הצומח ביישובים השונים הוערך באמצעות מדד ה NDVI -שחושב מהדמאות הלאנדסאט של שנת .2003 חישבנו את מקדמי המתאם בין המשתנים הבלתי-תלויים )צפיפות אוכלוסייה ,אורך כבישים ,צפיפות רשת הכבישים ,שיעור ההכנסה העצמית NDVI ,ומגזר( לבין אורות הלילה )מכל אחד מהחיישנים( באמצעות מקדם המתאם הא-פרמטרי של ,Spearmanכמו-גם באמצעות רגרסיה מרובת משתנים על מנת לבחון את היכולת של המודלים השונים להסביר את תפרושת אורות הלילה .חישובי הקורלציה והרגרסיה נעשו על ידי חישוב הערך הממוצע בתוך הגבולות של כל אחד מהיישובים .השתמשנו ב- XLSTATוב JMP7 -על מנת לחשב את הרגרסיה ועל מנת לשרטט אליפסות מובהקות של .95% בסיסי נתונים מרחביים וניתוחים סטטיסטיים של קטעי כבישים שכבת ה GIS -של הכבישים בארץ התקבלה מהמרכז למיפוי ישראל ,ושולבה עם נתוני עומסי תנועה ) (2008-2003בכבישים בינעירוניים מנתוני הלמ"ס .לכל אחד מקטעי הכבישים חושב ממוצע ערכי הבהירות של אורות הלילה מנתוני ה .ISS -ערכי הבהירות של תאורת הכבישים נבחנו כפונקציה של עומס התנועה ,המרחק מהיישוב הקרוב והמרחק מהצומת הקרוב .כמו-כן סיווגנו את קטעי הכבישים 11 הבינעירוניים כמוארים או חשוכים וכן סיווגנו את הכבישים שמעבר לקו הירוק בהתאם למגזר האוכלוסייה העיקרי המשתמש בהם – יהודים )יישובים ישראליים מעבר לקו הירוק( או פלשתיניים .על מנת לסווג את הכבישים שמעבר לקו הירוק ,השתמשנו במפה של הגדה המערבית: Applied Research Institution — Jerusalem: Roads used by Palestinian's and Israeli's in the West ;)Bank, Issac et al., 2007; (http://www.arij.org/atlas40/media/42.jpg וכן במפה של ארגון בצל"ם: The Forbidden Roads Regime — West Bank, August 2004 )(http://www.btselem.org/sites/default/files/map/forbbiden_roads_map_eng.pdf 3 תוצאות השוואה בין החיישנים הקורלציה בין שלושת מקורות אורות הלילה הייתה מובהקת סטטיסטית ,אם כי לא גבוהה במיוחד. מנתוני התאורה של 1,540יישובים ,מקדם המתאם הליניארי בין תמונת ה DMSP -וה SAC-C -היה 0.39 ) ,(p<0.001בין ה ISS-N -וה SAC-C -מקדם המתאם היה ,(p<0.001) 0.50ובין ה DMSP -והISS-N - מקדם המתאם היה .(p<0.001) 0.56ערכי הבהירות בתמונת ה DMSP -של ה 6/4/2003 -היו בקורלציה גבוהה מאוד לנתוני ה DMSP -של האורות היציבים בשנת .(r=0.91, p<0.001) 2003 אורות הלילה ביישובים השוואה בין הרזולוציות המרחביות השונות מבין המשתנים הדמוגרפיים והתשתיתיים ,אורך הכבישים וצפיפות רשת הכבישים נמצאו בקשר חיובי ומובהק עם אורות הלילה כפי שנרכשו על ידי שלושת החיישנים השונים )טבלה .(2במודל של רגרסיה מרובת משתנים ,אורך הכבישים ,צפיפות רשת הכבישים ,צפיפות האוכלוסייה וערכי ה NDVI -הסבירו 58%מהשונות בערכי אורות הלילה )מנתוני ה .(ISS-N -כאשר הוספנו את הקטגוריה של המגזר בניתוח מסוג ,ANCOVAערכי ה R2 -של המודל עלו במקצת ,וכמה מקטגוריות המגזר נמצאו מובהקות במסגרת המודל .סך אורך הכבישים בתוך היישוב נמצא כמשתנה החשוב ביותר המסביר את תפרושת אורות הלילה בכל החיישנים ובכל המודלים )טבלה .(2באופן כללי ,ככל שהרזולוציה המרחבית של צילום אורות הלילה הייתה גבוהה יותר ,כך המודל הסטטיסטי היה מוצלח יותר )טבלה .(2 12 טבלה 2 קשרים סטטיסטיים בין משתנים דמוגרפיים ותשתיתיים )ערכים ממוצעים בתוך גבולות היישובים(, לבין בהירות אורות הלילה בכל המגזרים ,עבור כל אחד משלושת מקורות נתוני אורות הלילה SAC-C ,DMSP :ו.ISS-N - ISS-N SAC-C DMSP צפיפות אוכלוסייה ***0.165 0.058 ***0.096 מקדם המתאם של Spearman אורך הכבישים ***0.599 ***0.398 ***0.434 עם בהירות אורות הלילה צפיפות רשת הכבישים ***0.651 ***0.399 ***0.388 0.001 0.069 *0.080 0.581 )(n = 673 0.344 )(n = 667 0.251 )(n = 667 0.603 0.352 0.286 NDVI רגרסיה מרובת משתנים: ערך R2מתוקנן ומספר התצפיות ניתוח :ANCOVA ערך R2מתוקנן כולל סוג המגזר *** 2.0 לוג צפיפות האוכלוסייה רגרסיה מרובת משתנים: המקדם והמובהקות של כל אחד מהמשתנים שנכנסו למודל הרגרסיה לוג אורך הכבישים *** 28.3 לוג צפיפות רשת הכבישים *** 27.8 *** 3.4 *** 38.1 *** 52.9 NDVI מובהקות סטטיסטית: ** < 0.01; *** < 0.001 ;* < 0.05 מבין 57הערים שנכללו בתחום של צילום ה ,ISS-N-נמצא קשר חיובי ומובהק בין שיעור ההכנסה העצמית של העיר לבין בהירות אורות הלילה )איור .(2הקורלציה הגבוהה ביותר נמצאה בנתוני הr=0.54, ) SAC-C- .(p<0.001גם בנתוני ה ISS-הקורלציה הייתה מובהקת ) ,(r=0.46, p<0.001בעוד שבנתוני ה DMSP-לא נמצאה כל קורלציה ) .(r=0.27, p=0.04תל-אביב דורגה ראשונה בשיעור ההכנסה העצמית שלה ),(89% והייתה גם העיר המוארת ביותר בתמונת ה) ISS-איור .(2אום אל-פחם ,דורגה כעיר בעלת השיעור הנמוך ביותר של ההכנסה העצמית ) ,(32%ודורגה במקום ה) 53-מתוך 58ערים( ברמת התאורה שלה )איור .(2 איור 2 הקשר בין שיעור ההכנסה העצמית )מהתקציב השנתי( של עיר ,לבין בהירות אורות הלילה )מנתוני ה(SAC-C - 60 R² = 0.30 תל-אביב 55 בני ברק גבעת שמואל 50 40 חיפה 35 אום אל-פחם 30 בית שאן ירושלים 25 טמרה 20 90% 80% 70% 50% 60% שיעור הכנסה עצמית שנתית 13 40% 30% בהירות אורות לילה הרצליה 45 ניתוח לפי מגזרים על מנת להבין את התוצאות שהתקבלו ,ערכנו את הניתוחים הסטטיסטיים של הקשרים הנ"ל בנפרד לכל אחד מארבעת מגזרי האוכלוסייה ,על נתוני התאורה של ה .ISS-N -המגזר היחיד שממוצע אורות הלילה שלו היה שונה מזה של האחרים ,היה המגזר של יישובים ערביים מעבר לקו הירוק ,שם ערך הבהירות הממוצע של אורות הלילה היה נמוך יותר ) (25.8בצורה מובהקת ,מאשר בשלושת המגזרים האחרים )ערכי בהירות שבין 59ל ;63טבלה .(3את ההבדלים שבין יישובים ישראליים לבין יישובים פלשתיניים ניתן לראות גם בצורה בלתי אמצעית בשטח כשמסתכלים על התאורה של יישובים סמוכים )איור 3א-ד(. ברבים מהיישובים הפלשתיניים בגדה המערבית ,תאורת הרחובות דלילה ומפוזרת ,ונעשה שימוש בתאורת רחוב אחרת בעלת גוון תכלכל-בהיר )נורות כספית( ,בעוד שביישובים ישראליים תאורת הרחוב היא צהובה )נורות סודיום-נתרן(. איור 3 אורות הלילה של אריאל וג'מעין א: אורתופוטו משנת ,2009שכבת המבנים באדום מהמרכז למיפוי ישראל; ב: צילום אורות הלילה ; ISS-N ג: צילום קרקעי של אורות הלילה של ג'מעין ) 6,200נפש(; ד: צילום קרקעי של אורות הלילה של אריאל ) 16,500נפש(. צילומי הקרקע צולמו על ידי אריאל חובב 14 בכל מגזרי האוכלוסייה נמצאו קורלציות סטטיסטיות מובהקות עבור רוב המשתנים שנבחנו .אורות הלילה נמצאו בקורלציה חיובית עם צפיפות האוכלוסייה ,בעיקר ביישובים היהודיים )טבלה ,3איור 4א(. מידת הפיתוח של תשתיות הכבישים ביישוב נמצאה כאינדיקאטור טוב לתאורת הלילה ,כאשר סך אורך הכבישים ביישוב נתן קורלציות גבוהות יותר מאשר צפיפות רשת הכבישים )טבלה ,3איור 4ב ו 4ג(. צפיפות רשת הכבישים ביישובים הערביים לא הייתה בקורלציה עם תאורת הלילה .בהירות אורות הלילה נמצאה בקורלציה הפוכה עם ערכי ה ,NDVI -חוץ מאשר ביישובים היהודיים מעבר לקו הירוק )טבלה ,3איור 4ד( .לא נמצא קשר בין המדד הסוציו-אקונומי של יישובים יהודיים לבין בהירות אורות הלילה שלהם )טבלה ,3איור .(4לעומת זאת ,ביישובים הערביים נמצאה קורלציה חיובית בין המדד הסוציו-אקונומי שלהם לבין בהירות אורות הלילה שלהם )טבלה ,3איור .(5 טבלה 3 מקדמי המתאם של Spearmanבין המשתנים הדמוגרפיים והתשתיתיים ברמת היישוב הבודד, ובהירות אורות הלילה )מנתוני ה ,(ISS-N -עבור כל אחד ממגזרי האוכלוסייה ישראל – יהודי ישראל – ערבי בהירות ממוצעת של אורות הלילה )סטיית התקן בסוגריים( )59.3 (24 )59.5 (30 הגדה הגדה המערבית – המערבית – יהודי ערבי )63.1 (26 )25.8 (10 המשתנה המסביר צפיפות אוכלוסייה *** 0.545 * 0.318 *** 0.723 -0.038 אורך הכבישים *** 0.482 *** 0.691 *** 0.655 *** 0.544 צפיפות רשת הכבישים *** 0.446 -0.074 *** 0.398 * 0.146 NDVI *** -0.319 * -0.514 0.074 *** -0.280 מדד סוציו-אקונומי -0.155 * 0.409 -0.172 אין נתונים מובהקות סטטיסטית: *** < 0.001 ;** < 0.01 ;* < 0.05 15 איור :4 קשרים סטטיסטיים עם בהירות אורות הלילה )מנתוני ה (ISS-N -ברמת היישוב אליפסות המובהקות של 95%חושבו לכל מגזר בנפרד .כל נקודה מייצגת את הערך הממוצע של יישוב מסוים. מקדמי המתאם של Spearmanניתנים בסוגריים. א: הקורלציה בין צפיפות האוכלוסייה לבין בהירות אורות הלילה; ב: הקורלציה בין סך אורך הכבישים לבהירות אורות הלילה; ג: הקורלציה בין צפיפות רשת הכבישים לבהירות אורות הלילה; ד: הקורלציה בין ערכי ה NDVIלבהירות אורות הלילה. 2.1 2.1 West Bank ‐ Jewish West Bank ‐ Arab 1.7 1.5 1.3 לוג בהירות אורות לילה 1.9 1.9 1.7 1.5 1.3 )*** (0.48ישראל יהודי • )*** (0.69ישראל -ערבי • )*** (0.65מעבר לקו הירוק -יהודי • )*** (0.54מעבר לקו הירוק -ערבי • 1.1 1.1 0.9 0.9 2 1.5 1 0.5 0 ‐0.5 ‐1 6 ‐1.5 לוג צפיפות אוכלוסייה א 5.5 4.5 5 4 3 3.5 2.5 2 180 2.3 )*** (-0.32ישראל -יהודי • )*** (-0.51ישראל -ערבי • ) (0.07מעבר לקו הירוק -יהודי • )*** (-0.28עבר לקו הירוק -ערבי • 160 80 60 בהירות אורות לילה 100 2.1 1.9 1.7 1.5 1.3 40 1.1 20 0 35 ג 30 25 20 15 10 צפיפות רשת הכבישים )מ' ל מ"ר( 5 0 0.25 ד 16 0.2 0.15 0.1 0.05 NDVI 0 ‐0.05 ‐0.1 0.9 ‐0.15 לוג בהירות אורות לילה 140 120 1.5 לוג אורך כבישים ב )*** (0.45ישראל -יהודי • ) (-0.07ישראל -ערבי • )*** (0.39מעבר לקו הירוק -יהודי • )* (0.14מעבר לקו הירוק -ערבי • לוג בהירות אורות לילה יהודי • ישראל - Israel ‐ Arab ‐Israel )***Jewish(0.54 ערבי • )* (0.32ישראל - Israel ‐ Jewish Israel ‐ Arab )*** (0.72מעבר לקו הירוק -יהודי • West Bank ‐ Arab ‐West Bank Jewish ערבי • לקו הירוק- ) (-0.04מעבר 2.3 2.3 איור 5 הקורלציה בין המדד הסוציו-אקונומי )בסדר עולה( לבהירות אורות הלילה )מנתוני ה (ISS-N -ברמת היישוב אליפסות המובהקות של 95%חושבו לכל מגזר בנפרד .כל נקודה מייצגת את הערך הממוצע של יישוב מסוים .עבור היישובים הפלשתיניים שמעבר לקו הירוק לא היו נתונים של מדד סוציו-אקונומי. 180 תל-אביב 160 140 ירושלים חיפה נצרת אריאל אבו גוש כפר קרע 100 ג'סר א-זרקא 80 60 40 מעבר לקו הירוק -יהודי 20 ישראל -יהודי ישראל -ערבי 0 200 150 50 100 0 דירוג מדד סוציו-אקונומי בהירות אורות הלילה בכבישים הבינעירוניים מחוץ ליישובים ,מקור התאורה העיקרי הוא מכבישים בינעירוניים אשר מקשרים בין האזורים העירוניים. באופן כללי ,הגורמים הבאים נמצאו כמשפיעים על בהירות אורות הלילה של כבישים בינעירוניים: ) (1בהירות אורות הלילה )בנתוני ה (ISS-C -לאורך הכבישים הייתה בקורלציה חיובית עם ממוצע עומס התנועה השבועי בקטע הכביש ) ,R2=0.52, p<0.001איור 6א(; ) (2בהירות אורות הלילה לאורך הכבישים הייתה בקורלציה שלילית עם המרחק מהצומת הקרוב ) ,R2=0.59, p<0.001איור 6ב( ,ועם המרחק מהיישוב הקרוב ).(R2=0.44, p<0.001 17 בהירות אורות לילה 120 איור 6 הגורמים המשפיעים על בהירות אורות הלילה )מנתוני ה (ISS-C -לאורך כבישים בינעירוניים א: הקורלציה בין נתוני עומס תנועה שבועי לבהירות אורות הלילה; ב: הקורלציה בין המרחק מצומת לבהירות אורות הלילה. 180 160 140 R² = 0.52 100 80 60 בהירות אורות לילה 120 40 20 0 300 200 250 100 150 50 0 נפח תנועה שבועי ממוצע )אלפים( א 180 R² = 0.59 160 140 100 80 60 בהירות אורות לילה 120 40 20 0 5 4 2 3 מרחק מצומת מרכזי )ק"מ( 18 1 0 ב מעבר לקו הירוק ,נמצאה ההשפעה של גורם נוסף על בהירות התאורה של כבישים ראשיים .סך אורך הכבישים הראשיים מחוץ ליישובים בתחום תמונת ה ISS-N -היה 2,915ק"מ ,כאשר 698ק"מ מתוכם היו מוארים ) ,24%טבלה .(4שיעור הכבישים המוארים היה הגבוה ביותר בישראל ) ,(29%במקם השני בכבישים מעבר לקו הירוק בשימוש ישראלים ) ,(18%והיה הנמוך ביותר בכבישים מעבר לקו הירוק בשימוש פלשתינים )) (12%טבלה .(4יחסית לגודל האוכלוסייה אותה משרתים הכבישים הללו ,סך אורך הכבישים לנפש היה גבוה פי עשר בכבישים מעבר לקו הירוק המשמשים ישראלים ) 3.98מ' לנפש( מאשר בכבישים המשמשים ישראלים בתחום מדינת ישראל ) 0.35מ' לנפש( )טבלה .(4הפער היה אפילו גדול יותר כאשר בוחנים את אורך הכבישים המוארים לנפש ,כאשר בכבישים מעבר לקו הירוק המשרתים ישראלים אורך הכבישים המוארים היה 0.73מ' לנפש ,לעומת 0.10מ' לנפש כבישים מוארים בתוך הקו הירוק .עם זאת ,יש לציין שחלק מהכבישים שמעבר לקו הירוק נמצאים בשימוש של ישראלים המתגוררים בתחומי הקו הירוק )כמו כביש 443המחבר את תל-אביב וירושלים דרך מודיעין; איור ,(7כך שעל ידי חלוקת סך אורך הכבישים המוארים בגודל האוכלוסייה היהודית שמעבר לקו הירוק ,קבלנו הטיה מוגזמת מעט. טבלה 4 מאפייני אורות הלילה לאורך כבישים בינעירוניים בשטח המכוסה על ידי צילום הISS-N - )כבישים מקומיים לא נכללו בניתוח זה( בישראל כבישים בשימוש ישראלים מעבר לקו הירוק כבישים בשימוש פלשתינים מעבר לקו הירוק סה"כ אורך )ק"מ( אחוזים בטור אורך )ק"מ( אחוזים בטור אורך )ק"מ( אחוזים בטור אורך )ק"מ( כבישים מוארים )ק"מ( 511 29% 142 18% 45 12% 698 כבישים לא מוארים )ק"מ( 1,263 71% 628 82% 326 88% 2,216 סה"כ )ק"מ( 1,774 100% 770 100% 371 100% 2,915 גודל האוכלוסייה )אלפים( 5,090 194 1,304 6,588 אורך כבישים )מ' לנפש( 0.35 3.98 0.28 0.44 אורך כבישים מוארים )מ' לנפש( 0.10 0.73 0.03 0.11 19 איור 7 צילום אורות לילה מתחנת החלל הבינלאומית ,אפריל 2003 בצהוב :קו החוף והקו הירוק .1967גבולות השטחים הבנויים מוצגים רק ליישובים עם 5,000תושבים ומעלה. צילום הקרקע נלקח באפריל 2009מגג הבניין הגבוה בישראל )ברמת גן; השטח המכוסה בצילום מסומן בקירוב באמצעות הקווים הסגולים; השטח הכהה במרכז הצילום הקרקעי הוא פארק הירקון(. 20 4 דיון מחקרים גלובליים ואזוריים כבר עשו שימוש בעבר בנתוני אורות לילה על מנת לחקור דגמים דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים .במחקר זה ,הצגנו את אחד היישומים הראשונים ככל הידוע לנו ,של אורות לילה על מנת לנתח ברזולוציה מרחבית גבוהה את ההטרוגניות הקיימת בתוך ובין שטחים בנויים ברמת היישוב הבודד ,תוך שימוש בנתונים דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים מפורטים )ראה גם את .(Anderson et al., 2010 מאחר והתל"ג לנפש של ישראל גבוה בסדר גדול מזה של הרשות הפלשתינית ,הבהירות הגבוהה יותר של יישובים ישראליים לעומת יישובים פלשתיניים תואמת למחקרים קודמים שנערכו בסקאלות לאומיות או אזוריות ) ;Doll et al., 2000, 2006; Ebener et al., 2005; Elvidge et al., 1997b; Ghosh et al., 2010a, 2010b .(Henderson et al., 2009מעבר לקו הירוק ,רק בערים פלשתיניות מרכזיות )כמו רמאללה ,חברון ובית- לחם( היו רחובות ראשיים שנראו בבירור מהחלל )איור .(6נוסף לכך ,תאורת הרחוב בישראל וברשות הפלשתינית עושה שימוש בנורות מסוגים שונים ,כפי שניתן לראות הן בקרקע והן מצילומי האסטרונאוטים )איור .(7הפוטנציאל של חישה מרחוק לזיהוי סוגי תאורת הרחוב על ידי שימוש בנתונים ספקטרליים ממספר אורכי גל הוא אחד מתחומי המחקר המתפתחים בהקשר של אורות לילה ).(Elvidge et al., 2010 מאחר ומחקרים קודמים השתמשו בנתוני ה DMSP-OLS-הם היו מוגבלים ברובם לניתוחים בסקאלות של מדינות או של אזורים .במחקר הנוכחי ,באמצעות השימוש בנתוני אורות לילה ברזולוציה מרחבית גבוהה ,התאפשר לנו לבחון את דגמים מרחביים של אורות לילה ברמת היישוב הבודד .אורך הכבישים וצפיפות רשת הכבישים הסבירו קרוב ל 60%-מהשונות של אורות הלילה ברמת היישוב .מקורות האור הבהירים ביותר היו מאזורי מסחר ומרכזי תחבורה ,כמו מרכז העסקים הראשי של תל-אביב ורמת-גן לאורך נתיבי איילון ,נמל אשדוד ונמל התעופה בן-גוריון )איור .(7על ידי השימוש בנתוני אורות לילה ברזולוציה מרחבית גבוהה ,יכולנו גם לזהות אזורים חשוכים בתוך הערים ,כמו למשל פארקים עירוניים )פארק הירקון לדוגמא ,איור .(6בנתוני ה DMSP-OLS -כבישים עשויים שלא להיראות עקב הרזולוציה המרחבית הנמוכה ) .(Vandewalle et al., 2001נתוני אורות לילה ברזולוציה מרחבית גבוהה מאפשרים לזהות כבישים מוארים ,ומסתבר שרשת הכבישים מסבירה טוב יותר את פליטת האור המלאכותית מאשר צפיפות האוכלוסייה .כך למשל ,כביש מס' 1המחבר את תל-אביב וירושלים דרך נתב"ג נראה היטב בצילום שנעשה על ידי האסטרונאוטים )איור .(6עיקר התאורה המלאכותית המגיעה לחלל מיישובים מקורה בתאורת רחוב מוחזרת ,ולא מהתאורה בתוך הבתים .אורות הלילה עשויים אם כך להוות אינדיקאטור לצפיפות תשתית הרחובות בתוך יישובים .ישנם כמובן בניינים המוארים מבחוץ למטרות פרסומת ,קישוט ,או תיירות )מגדלי עזריאלי בתל-אביב ,כמו גם מבנים גבוהים בלאס-וגאס ובהונג-קונג; .(Elvidge & Jansen, 1999; Kruse & Elvidge, 2011; Pun & So, 2011לפי סקרים עירוניים של איכות-אוויר ופליטת גזי חממה שנערכו לאחרונה בישראל ,תאורת רחובות מהווה רק 1%מכלל צריכת החשמל של ערים מרכזיות בישראל )פורום ה ;2010 ,15-הוד .(2010 ,עם זאת ,מכלל פליטת גזי החממה של הסקטור המוניציפלי )לא כולל הסקטורים של המסחר והמגורים( ,תאורת הרחובות אחראית לבין 13%עד 37%מכלל הפליטות ) 32%בתל-אביב( )פורום ה .(2010 ,15-על ידי שינוי סוג תאורת הרחובות ניתן אם כך להביא לצמצום משמעותי בצריכת האנרגיה המוניציפלית ,וחישה מרחוק של אורות לילה יכולה לשמש ככלי על מנת לנטר ולמפות את פליטת האור של יישובים. ברמת היישוב בתחומי ישראל ,לא נמצאה קורלציה בין המדד הסוציו-אקונומי של הלמ"ס לבין בהירות אורות הלילה של היישובים .מאחר וכל היישובים הינם ישראליים ,ומאחר ועיקר אורות הלילה מקורם בתאורת רחובות )המסופקת על ידי המדינה או העירייה/מועצה( ,אין לצפות לסטנדרטים שונים של תאורת רחובות ביישובים שונים .ואכן ,לא נמצאו הבדלים בבהירות אורות הלילה של יישובים ערביים 21 ויהודיים בתוך הקו הירוק .עם זאת ,נמצא קשר חיובי בין המדד הסוציו-אקונומי של יישובים ערביים )שברובם המדד הסוציו-אקונומי נמוך מאשר ביישובים היהודיים( לבין בהירות אורות הלילה שלהם. בנוסף ,ערים ששיעור ההכנסה העצמית שלהן הייתה גבוהה יותר ,היו מוארות יותר מאשר ערים שנסמכו יותר על מקורות ממשלתיים בתקציב שלהן .ממצאים אלה מעידים על כך שאורות לילה יכולים להוות מדד לפעילות כלכלית גם ברמה המקומית והייישובית ,ולא רק ברמה האזורית או הלאומית כפי שנעשה עד כה במחקרים קודמים. בעוד שלא נמצאו הבדלים ברמת הבהירות של אורות הלילה בין יישובים יהודיים וערביים בישראל, הקשרים שנמצאו בין המשתנים המסבירים לבין אורות הלילה היו שונים במגזרים השונים .ביישובים היהודיים ,אורות הלילה היו בקורלציה חיובית עם צפיפות האוכלוסייה ועם צפיפות רשת הכבישים, בעוד שביישובים הערביים אורך הכבישים היה המשתנה המסביר הטוב ביותר לבהירות התאורה של היישובים .הסבר אפשרי אחד להבדל שנמצא בין יישובים יהודיים ליישובים ערביים עשוי להיות ההבדל במבנה המרחבי שלהם ולהיעדר תשתית רחובות ביישובים הערביים ) .(Khamaisi, 1995bרוב היישובים היהודיים הינם יישובים מתוכננים ) (Ash, 1974בעוד שרוב היישובים והכפרים הערביים התפתחו בצורה ספונטנית ללא תכנון מרכזי ); Khamaisi, 1995a, 1995bראו את ההבדלים בתפרושת המבנים ביישובים היהודיים והערביים באיור 2א( .למרות הגידול באוכלוסייה ,ערים ערביות חדשות לא נוסדו ורוב הפיתוח במגזר הערבי נעשה בתחומי ערים וכפרים קיימים ).(Orenstein & Hamburg, 2009 הערים הערביות המתוכננות היחידות בישראל הן שבע העיירות שהוקמו בצפון הנגב עבור האוכלוסייה הבדואית ) .(Yahel, 2006עם זאת ,קרוב לחצי מכלל האוכלוסייה הבדואית של הנגב מתגוררת ביישובים בלתי מוכרים )"הפזורה הבדואית"; .(Meir, 2009העיר הפלשתינית המתוכננת הראשונה נבנית בימים אלה :ראוואבי ,מצפון לירושלים ) .(/http://www.rawabi.psלהבדל התכנוני במבנה העירוני של יישובים ערביים ויהודיים יש מספר השלכות .ראשית ,השטחים הבנויים ביישובים יהודיים הינם מרוכזים יותר, בעוד שהמבנים ביישובים הערביים הינם פזורים יותר ,במיוחד לעבר שולי היישובים .אספקת שירותים מוניציפליים כמו תאורת רחובות באזורים לא מתוכננים בעלי צפיפות אוכלוסייה נמוכה היא יקרה יותר עבור הרשות המקומית ,מאשר אספקת שירותים מוניציפליים לשכונות מתוכננות )ראה Borkan et al., ,2000לדיון בדבר ההבדלים באספקת שירותים ציבוריים נוספים( .בנוסף ,מספר מחקרים הצביעו על השקעה גבוהה יותר לנפש ביישובים יהודיים בישראל ,לעומת ההשקעה הממשלתית לנפש ביישובים ערביים בישראל )אם כי הבדלים סקטוריאליים אלה מצטמצמים עם הזמן; Razin, 1999; Shmueli, .(2008 ההבדל בצפיפות המבנים גם מקשה על הגדרת גבול השטח הבנוי ,כלומר ,היכן מסתיים השטח הבנוי )ראה דיון על גישות שונות למיפוי שטחים בנויים בOrenstein & Hamburg, 2010; Orenstein et al., : ; 2011קפלן וחובריו .(2006 ,הקורלציה השלילית שנמצאה בין ערכי ה NDVI -לבין אורות הלילה עשויה לבטא את הקשר השלילי שבין כיסוי הצומח לבין שיעור השטח הבנוי ) ,(Bino et al., 2008כאשר שטחים בהם צפיפות האוכלוסייה גבוהה מתאפיינים בכיסוי צומח נמוך ובתאורה רבה יותר .בנוסף ,הקורלציה השלילית שבין אורות הלילה לבין כיסוי הצומח עשויה לנבוע בחלקה ,מכך שצמחים בולעים חלק ניכר מהקרינה בתחום הנראה ,וכן מהעובדה שלצמחים )ובייחוד לעצים( יש כיסוי שטח נרחב; באזורים ממוזגים עצים עשויים להסתיר את פנסי הרחוב ולבלוע את אורות הלילה המוחזרים כלפי מעלה מהרחוב והבניינים – אם כי גורם זה עשוי להיות שולי באזורים צחיחים למחצה בהם יש פחות עצים. לא נמצאו הבדלים מובהקים בבהירות אורות הלילה של יישובים יהודיים משני צידי הקו הירוק .עם זאת ,כאשר בוחנים את אורך הכבישים הבינעירוניים המוארים לנפש יחסית לגודל האוכלוסייה אותה הם משרתים )בדומה לגישה של ,Elvidge et al., 2009במפת העוני העולמית שהם יצרו( ,נמצא הבדל 22 ברור בין כבישים שבשימוש ישראלים בישראל ומעבר לקו הירוק .שיעור הכבישים הבינעירוניים המוארים לנפש היה גדול בהרבה בכבישים המשרתים את האוכלוסייה הישראלית המתגוררת מעבר לקו הירוק ,מאשר בכבישים בתחומי מדינת ישראל .חלק מההבדל יכול להיות מוסבר בצורכי הביטחון הגבוהים יותר של האוכלוסייה היהודית בגדה המערבית )כמו למשל התאורה לאורך כבישי הביטחון המקיפים חלק מהיישובים שם( .עם זאת ,הפער בשיעור הכבישים המוארים לנפש תואם למחקרים אחרים שמצאו שההשקעה הממשלתית לנפש גבוהה יותר ביישובים יהודיים מעבר לקו הירוק ,מאשר ביישובים שבתחומי הקו הירוק; כך למשל ,בין השנים 2000-2006מספר ההתחלות החדשות של סלילת כבישים היה 0.56מ' לנפש מעבר לקו הירוק ,לעומת 0.22מ' לנפש בתוך הקו הירוק )סבירסקי וחובריו, .(2008 הדגמים המרחביים של אורות הלילה היו דומים בשלושת החיישנים בהם השתמשנו .אחד היתרונות של נתוני ה SAC-C -וצילומי האסטרונאוטים הוא בכך שהם לא סובלים מבעייה של רווייה ,המאפיינת הרבה מנתוני ה .DMSP-בזכות ההבדל הזה ניתן להבחין באמצעות אורות הלילה בין שימושים עירוניים שונים, כגון מגורים ,מסחר ותעשייה .כפי ששיערנו ,הרזולוציה המרחבית המשופרת של נתוני הSAC-C - ובמיוחד של צילומי האסטרונאוטים אפשרו לנו להסביר 60%מהשונות בתפרושת אורות הלילה ברמת היישוב הבודד ,לעומת כ 30% -בלבד באמצעות נתוני ה .DMSP -תוצאה זו אינה עולה בקנה אחד עם מחקרם של ;(2010) Anderson et al.בניתוח שלהם של אורות לילה בדנוור )קולוראדו ,ארה"ב(, הקורלציה שהתקבלה הייתה גבוהה יותר עם נתוני ה DMSP -מאשר עם צילומי האסטרונאוטים .הסבר אפשרי לכך הוא שהניתוח שלהם נעשה ברמה מפורטת יותר מאשר ברמת היישוב ,בה צפיפות האוכלוסייה המתגוררת ) (residential populationאיננה הגורם העיקרי המשפיע על אורות הלילה ,אלא גורמים אחרים כגון צפיפות האוכלוסייה באזורי מסחר ובילוי של העיר )היכן שצפיפות האוכלוסייה גבוהה בשעות מסוימות של היממה ,והיכן שבניינים מוארים מבחוץ למטרות מסחריות( חשובים יותר. גורמים כאלה ניתן למפות למשל באמצעות נתוני מיקום מטלפונים ניידים ) .(Candia et al., 2008מאחר וחלק ניכר של אורות הלילה נפלט מתאורת רחובות ,ניתן לשער שכאשר ייעשה שימוש בנתונים ברזולוציה מרחבית גבוהה מאד )של האזור הסטטיסטי למשל( ,הקורלציה בין צפיפות האוכלוסייה לבהירות אורות הלילה תהייה נמוכה יותר ממקרה בו הנתונים הם ברמת היישוב .ברזולוציות מרחביות גבוהות מאד תפרושת אורות הלילה עשויה להיות בקורלציה עם דגמים של תנועה אנושית במרחב. דוגמא לכך אפשר לתת מהפרויקט של אמסטרדם בזמן אמת ) ,(/http://realtime.waag.orgאשר ניסה ליצור מפה דינאמית של אמסטרדם המבוססת רק על תנועת אנשים שנשאו מכשירי GPSושעקבו אחריהם בזמן אמת. לצילומי לוויין יש תפקיד חשוב במיפוי והבנת דגמים מרחביים בנופים בהם האדם הוא הגורם המעצב הדומיננטי ובערים .צילומי לוויין של אורות לילה מציעים כלי ייחודי על מנת לחקור דגמים של שימושי קרקע ושל פעילות אנושית .מחקר זה מדגים חלק מהשימושים הפוטנציאליים של נתוני אורות לילה ברזולוציה מרחבית גבוהה יותר מאלה שהיו זמינים עד לאחרונה מחיישן הElvidge et al., ) DMSP-OLS - .(2007ספקטרומטריה של אורות לילה עשויה לאפשר אפיון כמעט מלא של סוג האור ) & Kruse ,(Elvidge, 2011אך חיישנים מולטיספקטרליים עשויים גם הם לעשות זאת ).(Elvidge et al., 2010 בהמשך לחיישן ה HSTC-שעל לוויין ה ,SAC-C -חיישן חדש בשם (HSC) High Sensitivity Camera ואשר שוגר על גבי לוויין ה Aquarius/SAC-D -בחודש יוני ,2011אמור להציע צילומים של אורות לילה ברזולוציה מרחבית של 200-300מטר )Sen et http://www.conae.gov.ar/eng/satelites/sac-d_instrum.html ; .(al., 2006ניתן לצפות שהשימוש של נתוני אורות לילה ברזולוציה מרחבית גבוהה ,בדומה למחקר הנוכחי ,יאפשר להפיק תובנות חדשות לגבי דגמים סוציו-אקונומיים בערים. 23 מקורות Amaral, S., Monteiro, A.M.V., Camara, G., & Quintanilha, J.A. (2006). DMSP/OLS night-time light imagery for urban population estimates in the Brazilian Amazon. International Journal of Remote Sensing, 27, 855–870. Anderson, S.J., Tuttle, B.T., Powell, R.L., & Sutton, P.C. (2010). Characterizing relationships between population density and nighttime imagery for Denver, Colorado: issues of scale and representation. International Journal of Remote Sensing, 31, 5733 – 5746. Ash, J. (1974). The progress of new towns in Israel. Town Planning Review, 45, 387-400. Beirle, S., Wagner, T., Platt, U., & Elvidge, C.D. (2006). Global distribution pattern of anthropogenic nitrogen oxide emissions: Correlation analysis of satellite measurements and model calculations. Journal of Geophysical Research, 111.D05312, 1-15. Ben-Dor, E., Levin, N., & Saaroni, H. (2001). A spectral based recognition of the urban environment using the visible and near-infrared spectral region (0.4-1.1 μm). A case study over Tel-Aviv, Israel. International Journal of Remote Sensing, 22, 2193-2218. Biger, G. (2008). The boundaries of Israel—Palestine past, present, and future: A critical geographical view. Israel Studies, 13, 68-93. Bino, G., Levin, N., Darawshi, S., van der Hal, N., Reich-Solomon, A., & Kark, S. (2008). Landsat derived NDVI and spectral unmixing accurately predict bird species richness patterns in an urban landscape. International Journal of Remote Sensing, 29, 3675-3700. Borkan, J.,M., Morad, M., & Shvarts, S. (2000). Universal health care? The views of Negev Bedouin Arabs on health services. Health Policy and Planning, 15, 207-216. Candia, J., Gonzalez, M.C., Wang, P., Schoenharl, T., Madey, G. & Barbasi, A.-L. (2008). Uncovering individual and collective human dynamics from mobile phone records. Journal of Physics A: Mathematical and Theoretical, 41, 224015 (11p). http://dx.doi.org/10.1088/1751-8113/41/22/224015. Clark Labs (2010). IDRISI Taiga 16.05, Clark University, 950 Main Street, Worcester MA 01610-1477, USA. Colomb, F.R., Alonso, C., & Nollmann, I. (2003). SAC-C Mission and the International AM Constellation for earth observation. Acta Astronoutica, 52, 995-1005. Cova, T., Sutton, P., & Theobald, D. (2004). Exurban change detection in fire-prone areas with nighttime satellite imagery. Photogrammetric Engineering and Remote Sensing, 70, 1249-1258. De La Cruz, A., Laneve, G.,Cerra, D., Mielewczyk, M., Garcia, M.J., Santilli, G.E., Cadau E., & Joyanes, G. (2007). On the Application of Nighttime Sensors for Rapid Detection of Areas Impacted by Disasters. Lecture Notes in Geoinformation and Cartography, 2007, 17-36, DOI: 10.1007/978-3-540-72108-6_2. DellaPergola, S. (2003). Demographic trends in Israel and Palestine: Prospects and policy implications. American Jewish Year Book, 103, 3-68. Dobson, J., Bright, E.A., Coleman, P.R., Durfeed, R.C., & Worley B.A. (2000). LandScan: a global population database for estimating populations at risk. Photogrammetric Engineering and Remote Sensing, 66, 849–857. Doll, C.N.H. (2008). CIESIN Thematic Guide to Night-time Light Remote Sensing and its Applications. Palisades, NY: Center for International Earth Science Information Network of Columbia University. Available online at http://sedac.ciesin.columbia.edu/tg/. Doll, C.N.H., Muller, R.J.P., & Elvidge C.D. (2000). Night-time imagery as a tool for global mapping of socioeconomic parameters and greenhouse gas emissions. Ambio, 29, 157–162. Doll, C.N.H., Muller, R.J.-P., & Morley, J.G., (2006). Mapping regional economic activity from night-time light satellite imagery. Ecological Economics, 57, 75– 92. 24 Durieux, L., Lagabrielle, E., & Nelson, A. (2008). A method for monitoring building construction in urban sprawl areas using object-based analysis of Spot 5 images and existing GIS data. ISPRS Journal of Photogrammetry & Remote Sensing, 63, 399–408. Ebener, S., Murray, C., Tandon, A., & Elvidge, C.D. (2005). From wealth to health: modeling the distribution of income per capita at the sub-national level using night-time light imagery. International Journal of Health Geographics, 4, 1-17. Elvidge, C.D., & Jansen, W.T. (1999). AVIRIS observations of nocturnal lighting. AVIRIS Airborne Geosciences Workshop Proceedings, JPL. Available from: http://popo.jpl.nasa.gov/docs/workshops/99_docs/16.pdf Elvidge, C.D., Baugh, K.E., Hobson, V.R., Kihn, E., Kroehl, H.W., Davis, E.R., & Cocero, D. (1997a). Satellite inventory of human settlements using nocturnal radiation emissions: a contribution for the global tool chest. Global Change Biology, 3, 387–395. Elvidge, C.D., Baugh, K.E., Kihn, E.A., Kroehl, H.W., Davis, E.R. & Davis, C.W. (1997b). Relation between satellite observed visible-near infrared emissions, population, economic activity and electric power consumption. International Journal of Remote Sensing, 18, 1373-1379. Elvidge, C.D., Imhoff, M.L., Boagh, K.E., Benjamin, V.R., & Tuttle, T. (2001). Night-time lights of the world: 1994– 1995. ISPRS Journal of Photogrammetry & Remote Sensing, 56, 81– 99. Elvidge, C.D., Cinzano, P., Pettit, D.R., Arvesen, J., Sutton, P., Small, C., Nemani, R., Longcore, T., Rich, C., Safran, J., Weeks, J., & Ebener, S. (2007). The Nightsat mission concept. International Journal of Remote Sensing, 28, 2645–2670. Elvidge, C.D., Sutton P.C., Ghosh T., Tuttle B.T., Baugh K.E., Bhaduri B., & Bright, E. (2009). A global poverty map derived from satellite data. Computers & Geosciences, 35, 1652–1660. Elvidge, C.D., Keith, D.M., Tuttle, B.T., & Baugh, K.E. (2010). Spectral identification of lighting type and character. Sensors, 10, 3961-3988. Falah, G. (1996). Living together apart: residential segregation in mixed Arab- Jewish cities in Israel. Urban Studies, 33, 823-857. Forum 15 (2010) Periodic Report to ICLEI no. 2. www.forum15.org.il/art_images/files/97/2010dohsofi.pdf (in Hebrew); Ghosh, T., P, R., Elvidge, C., Baugh, K.. Sutton, P., & Anderson, S. (2010a). Shedding light on the global distribution of economic activity. The Open Geography Journal, 3, 147-160. Ghosh, T., Powell, R.L., Anderson, S. Sutton, P.C. & Elvidge, C.D., (2010b). Informal economy and remittance estimates of India using nighttime imagery. International Journal of Ecological Economics & Statisitics, 17, P10. Henderson, J.V., Storeygard, A., & Weil, D.N. (2009). Measuring Economic Growth from Outer Space. NBER Working Paper No. 15199, JEL No. E01,O47,Q1,R11. ICBS (2011) Local Authorities in Israel 2009. State of Israel, Jerusalem. http://www.cbs.gov.il/webpub/pub/text_page.html?publ=58&CYear=2009&CMonth=1 Issac, J., Awad, H., Salem, H.S., & Khalilieh, S. (2007). 40 Years of Israeli Occupation 1967-2007 Atlas Web Site. http://www.arij.org/atlas40 (Accessed August 16th, 2011). Kaplan, M., Din, H., Bookwald, S., & Dabcheri-Darom, L. (2006) Land Use Patterns in the Built-up Areas in 2003 and a Comparative Research 1998-2003. The Jerusalem Institute for Israel Studies and Israel’s Ministry of the Environment (in Hebrew). Khamaisi, R. (1995a). Land ownership as a determinant in the formation of residential areas in Arab localities. Geoforum, 26, 211-224. Khamaisi, R. (1995b). The Development of Transportation Infrastructure in Arab Localities in Israel. The Floersheimer Institute for Policy Studies, Jerusalem. 25 Kloog, I., Chaim, A., Stevens, R.G., Barchana, M., & Portnov, B. (2008). Light at night co-distributes with incident breast but not lung cancer in the female population of Israel. Chronobiology International - The Journal of Biological and Medical Rhythm Research, 25, 65 – 81. Kohiyama, M., Hayashi, H., Maki, N., Higashida, M., Kroehl, H.W., Elvidge, C.D., & Hobson, V.R. (2004). Early damaged area estimation system using DMSP-OLS night-time imagery. International Journal of Remote Sensing, 25, 2015–2036. Kruse, FA, & Elvidge, C.D. (2011). Characterizing urban light sources using imaging spectrometry. In: Stilla U, Gamba P, Juergens C, Maktav D (Eds) JURSE 2011 - Joint Urban Remote Sensing Event - Munich, Germany, April 11-13, 2011. http://ieeexplore.ieee.org/stamp/stamp.jsp?tp=&arnumber=5764741 Levin, N., Lugassi, R., Ramon, U., Braun, O., & Ben-Dor E, (2007a). Remote sensing as a tool for monitoring plasticulture in agricultural landscapes. International Journal of Remote Sensing, 28, 183-202. Levin, N., Lahav, H., Ramon, U., Heller, A., Nizry, G., Tsoar, A., & Sagi, Y. (2007b). Landscape continuity analysis: A new approach to conservation planning in Israel. Landscape and Urban Planning, 79, 53-64. Longcore, T., & Rich, C. (2004). Ecological light pollution. Frontiers in Ecology and the Environment, 2, 191–198. Meir, A. (2009). Contemporary state discourse and historical pastoral spatiality: contradictions in the land conflict between the Israeli Bedouin and the State. Ethnic and Racial Studies, 32, 823-843. Orenstein, D.E., & Hamburg, S.P. (2009). To populate or preserve? Evolving political-demographic and environmental paradigms in Israeli land-use policy. Land Use Policy, 26, 984–1000. Orenstein, D.E., & Hamburg, S.P. (2010). Population and pavement: population growth and land development in Israel. Population and Environment, 31, 223-254. Orenstein, D.E., Bradley, B.A., Albert, J., Mustard, J.F., Hamburg, S.P. (2011). How much is built? Quantifying and interpreting patterns of built space from different data sources. International Journal of Remote Sensing, 32, 2621-2644. Powell, R.L., Roberts, D.A., Dennison, P.E., & Hess, L.L. (2007). Sub-pixel mapping of urban land cover using multiple endmember spectral mixture analysis: Manaus, Brazil. Remote Sensing of Environment, 106, 253-267. Pun, C.S.J., & So, C.W. (2011). Night-sky brightness monitoring in Hong Kong - a city-wide light pollution assessment. Environmental Monitoring and Assessment. DOI 10.1007/s10661-011-2136-1. Razin, E. (1999). Fiscal Disparities Between Arab and Jewish Local Authorities. Is the Gap Narrowing? Publication 1/38.The Floersheimer Institute for Policy Studies, Jerusalem. Rindfuss, R.R., & Stern, P.C. (1998). Linking remote sensing and social science: the need and the challenges. In: People and Pixels: Linking Remote Sensing and Social Science (Liverman, D., Moran, E.F., Rindfuss, R.R., & Stern P.C., Eds.) National Academy Press, Washington D.C., pp. 1-27. Sen, A., Kim, Y., Caruso, D., Lagerloef, G., Colomb, R., Yueh, S., & Le Vine, D. (2006). Aquarius/SAC-D Mission Overview. Proceedings of SPIE Vol. 6361 63610I-1. Shmueli, D.F. (2008). Environmental justice in the Israeli context. Environment and Planning A, 40, 2384- 2401. Small, C. (2003). High spatial resolution spectral mixture analysis of urban reflectance. Remote Sensing of Environment, 88, 170-186. Small, C., Pozzi, F., & Elvidge, C.D. (2008) Spatial analysis of global urban extent from DMSP-OLS night lights. Remote Sensing of Environment, 96, 277-291. Sutton, C., Roberts, D., Eldvige, C.D., & Baugh K. (2001). Census from Heaven: an estimate of the global human population using night-time satellite imagery. International Journal of Remote Sensing, 22, 3061-3076. Tardà, A., Palà, V., Arbiol, R., Pérez, F., Viñas, O., Pipia, L., & Martinez, L. (2011). Detección de la iluminación exterior urbana nocturna con el sensor aerotransportado CASI 550. Proceedings of the International Geomatic Week, Barcelona, Spain, March 2011. 26 http://www.ideg.es/wsc_content/pics/user_upload/Deteccion%20de%20la%20iluminacion%20exterior%20urbana %20nocturna%20con%20el%20sensor%20aerotransportado%20CASI%20550.pdf Toenges-Schuller, N., Stein, O., Rohrer, F., Wahner, A., Richter, A., Burrows, J.P., Beirle, S., Wagner, T., Platt, U., & Elvidge, C.D. (2006). Global distribution pattern of anthropogenic nitrogen oxide emissions: Correlation analysis of satellite measurements and model calculations. Journal of Geophysical Research, 111, D05312, Doi:10.1029/2005jd006068. Tucker, C.J. (1979). Red and photographic infrared linear combinations for monitoring vegetation. Remote Sensing of Environment, 8, 127–150. Vandewalle, J., Knapen, D., Polfliet, T., & Dejonghe, H. (2001). Methods and results of estimating lights pollution in the Flemish region of Belgium. IAU Symposium, 196, 87-94. Yahel, H. (2006). Land disputes between the Negev Bedouin and Israel. Israel Studies, 11, 1-22. Zhang, Q., & Seto, K.C. (2011). Mapping urbanization dynamics at regional and global scales using multi-temporal DMSP/OLS nighttime light data. Remote Sensing of Environment, 115, 2320-2329. ,15-( התייעלות אנרגטית ברשויות המקומיות – תובנות פורום ה2010) . ע,הוד http://www.forum15.org.il/art_images/files/103/idit%20hod.pdf .אביב- תל, מרכז אדוה.2006-2000 ( העדפה ממשלתית במימון יישובים2008) . א, דהן,. א,אטיאס- קונור,. ש,סבירסקי 27
© Copyright 2024