יחסם של ראשי רבני ירושלים ללימודי חול בראשית המאה ה-20

‫‪65‬‬
‫שפרה מישלוב‬
‫‪ÏÂÁ È„ÂÓÈÏÏ ÌÈÏ˘Â¯È È·¯ È˘‡¯ Ï˘ ÌÒÁÈ‬‬
‫·¯‡˘‪20-‰ ‰‡Ó‰ ˙È‬‬
‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק‪ ,‬רבה הראשי של ארץ ישראל‪ ,‬והרב יוסף חיים‬
‫זוננפלד‪ ,‬רבה של העדה החרדית בירושלים‪ ,‬נחלקו ביניהם בנושאים שונים על‬
‫רקע תהליכים דתיים‪ ,‬חברתיים ותרבותיים שהתחוללו בחברה היהודית בארץ‬
‫ישראל בתקופתם‪ .‬מאמר זה בוחן את ההבדלים בעמדותיהם ביחס להשכלה‬
‫הכללית והנהגתה במערכת החינוך הארץ ישראל באותה העת‪.‬‬
‫בחינת עמדתו של הרב קוק על פי כתביו ואיגרותיו מעלה תמונה מורכבת‪.‬‬
‫אמנם הוא תמך עקרונית בלימודי החכמות הכלליות בהיותן מסייעות הן ללימוד‬
‫התורה והן לפרנסה‪ ,‬אך עם זאת ניתן למצוא במשנתו התבטאויות המסתייגות‬
‫מלימודים כלליים בתנאים מסוימים‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬בשנים הראשונות לפעילותו כרב‬
‫ראשי בארץ ישראל הוא היה מעורב בפיתוח מסגרות לימוד שבהן שולבו לימודי‬
‫קודש ולימודי חול‪ ,‬אולם עם הזמן נראה שהוא נסוג מעמדתו הראשונית‪,‬‬
‫והסכמתו להיות מעורב במסגרות מעין אלה הלכה ופחתה‪.‬‬
‫עמדתו של הרב זוננפלד בסוגיה נראית על פניה נחרצת וחד משמעית‪ .‬הרב‬
‫זוננפלד היה מבין הרבנים אשר תמכו בחרם כנגד הכנסת לימודי חול למוסדות‬
‫החינוך בארץ ישראל בהתאם לעמדתה של תנועת האולטרה‪-‬אורתודוקסיה‬
‫בהונגריה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מבחינה מדוקדקת עולה כי במקרים מסוימים‪ ,‬בתגובה‬
‫לשאלות כמה מחנכים‪ ,‬הוא תמך בשילוב לימודים כלליים במוסדות שונים‪ ,‬וזאת‬
‫מתוך הבנת הצורך בדבר‪.‬‬
‫נראה אפוא שעל אף הפער הניכר בין תפיסותיהם של רבנים אלו‪ ,‬במשך‬
‫השנים הלכו והתקרבו עמדותיהם בנושא זה‪.‬‬
‫הרב אברה יצחק הכה קוק )‪ (1935–1865‬והרב יוס חיי זוננפלד‬
‫)‪ (1932–1849‬פעלו שניה בירושלי בתקופה שלאחר מלחמת העול‬
‫מי מדליָו‪) 21 ,‬תש"ע(‬
‫שפרה מישלוב‬
‫‪66‬‬
‫הראשונה‪ .‬בתקופה זו התמנה הרב קוק לרבה של ירושלי ולאחר מכ לרב‬
‫הראשי של אר ישראל‪ ,‬ואילו הרב זוננפלד נבחר לרבה של העדה החרדית‬
‫בירושלי‪ ,‬ויש שראו בו את רבה של היהדות החרדית באר ישראל‪ .‬שני‬
‫הרבני נחלקו ביניה בנושאי רבי‪ ,‬ובה היחס לציונות ולציוני‪,‬‬
‫החינו‪ ,‬הרבנות הראשית‪ ,‬השמיטה ועוד‪ .‬ע זאת‪ ,‬הבדלי הגישות לא‬
‫הובילו לעימותי בתחו האישי‪ ,‬ויש עדויות על יחסי ידידות והערכה‬
‫הדדיי ששררו בי השניי )זוננפלד‪ ,‬תשל"ה‪ ,‬עמ' ‪ 1.(399‬תחו מובהק‬
‫שבו שררו חילוקי דעות ברורי בי שני הרבני הוא ביחס ללימודי חול‬
‫לעומת לימודי קודש‪ .‬ע זאת‪ ,‬בחינה מדוקדקת של עמדותיה של השניי‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫מעלה בצד ההבדלי הרבי‪ ,‬ג נקודות דמיו לא מעטות‪.‬‬
‫·‪˜Â˜ ·¯‰ Ï˘ Â˙„ÓÚ ˙ÈÁ‬‬
‫יחסו של הרב קוק ללימוד חכמות כלליות מוצא את ביטויו ברבי מכתביו‪.‬‬
‫הנושא מורכב ורחב‪ ,‬ה משו שהוא כולל התייחסות של הרב קוק לחכמות‬
‫הכלליות על הפני והצדדי השוני שלה‪ ,‬ה משו שנית למצוא‬
‫בכתביו התייחסויות עיוניות הנראות לכאורה כסותרות זו את זו‪ ,‬וה משו‬
‫הפער לכאורה בי הגותו בנושא זה לבי הדר בה הוא בחר להורות הלכה‬
‫למעשה‪ .‬על המבקש לעמוד על עמדתו של הרב קוק בסוגיה מוטלת‬
‫המלאכה לעיי היטב במקורות רבי ומגווני‪ ,‬ולנסות להגדירה על בסיס‬
‫‪ 1‬להרחבה בעניי יחס של הרב קוק והרב זוננפלד זה לזה ראו גוטל‪ ,‬תש"ס‪ ,‬עמ' כד‪,‬‬
‫מא‪.102 ,‬‬
‫‪ 2‬העיו בסוגיה זו נדו לראשונה במחקרי במסגרת לימודי תואר שני ב"טורו קולג' –‬
‫ישראל" בהנחיית הרב פרופ' נריה גוטל )מישלוב‪ ,‬תשס"ו(‪ .‬כתבי הרב קוק יאוזכרו‬
‫במאמר בקיצור בהתא לרשימת הקיצורי הבאה – אג"ר‪ :‬אגרות הראיה‪ ,‬אג‪ ,‬הרב‬
‫צבי יהודה קוק )עור(‪ ,‬ירושלי תשמ"ה; אגרות הראיה‪ ,‬ד‪ ,‬הרב יעקב פילבר )עור(‪,‬‬
‫ירושלי‪ ,‬תשמ"ה‪ ,‬א"ד‪ :‬אדר היקר ועקבי הצא‪ ,‬הרב צבי יהודה קוק )עור(‪ ,‬ירושלי‬
‫תשמ"ה‪ ,‬או"ת‪ :‬אורות‪ ,‬הרב צבי יהודה קוק )עור(‪ ,‬ירושלי תשנ"ג‪ ,‬את"ר‪ :‬אורות‬
‫התורה‪ ,‬הרב צבי יהודה קוק )עור(‪ ,‬ירושלי תשמ"ה‪ ,‬ש"ק‪ :‬שמונה קבצי‪ ,‬א–ב‪,‬‬
‫ירושלי תשס"ד‪.‬‬
‫יחס של ראשי רבני ירושלי ללימודי חול בראשית המאה ה‪20‬‬
‫‪67‬‬
‫החומר הרב הקיי‪ 3.‬במסגרת זו‪ ,‬וא לצור ההשוואה בי עמדתו של הרב‬
‫קוק בסוגיה לבי עמדתו של הרב זוננפלד‪ ,‬נית להגדיר כי הרב קוק ראה‬
‫ער בלימודי החכמות הכלליות‪ ,‬בהיות משרתות מטרות רבות‪ .‬כ נית‬
‫למצוא בכתביו התבטאויות שונות לפיה לימודי החול משלימי את לימוד‬
‫‪4‬‬
‫התורה בעבודת ה' של האד ומגדלי צדדי שוני באישיותו‪:‬‬
‫דעת ד' מוכרחת היא להתמלא בהגיו גדול של תורה ושל חכמה‪ ,‬כל חכמת‬
‫העול וחכמת החיי‪ ,‬כל יושר טבעי של מוסר ושל תרבות‪ ,‬וכל הכנה של‬
‫אומ הגו וגבורת הנפש‪ .‬אז היא יוצאת על הפועל כפי אותה המדה שהנפש‬
‫החושקת לאור דעת ד' היא עלולה לה )ש"ק‪ ,‬קוב א‪ ,‬פסקה פא‪ ,‬חלק א‪,‬‬
‫עמ' כב(‪.‬‬
‫לימודי החול א מהווי כלי עזר להבנת התורה‪ .‬ברוח הדרכתו של הגר"א‪,‬‬
‫אנו מוצאי את הדרכתו של הרב קוק לבני תורה שיחד ע התקדמות‬
‫בלימוד התורה עליה להרחיב את ידיעותיה בחכמות העולמיות ולהכיר‬
‫לפחות באופ כללי‪:‬‬
‫כל מה שיחסר לאד מחכמות העול‪ ,‬נגד זה יחסר לו עשרת מוני מ‬
‫התורה‪ ,‬אמר רבנו הגר"א ז"ל לנאמני ביתו‪ .‬על כ ע הגברת עז התורה‪,‬‬
‫הרחבת החכמה העולמית לפי האפשרי מוכרחת היא‪ .‬א אי אפשר לו לכל ב‬
‫תורה להיות חכ רשמי בכל מקצעות המדעי‪ 5,‬אבל אפשר לו להיות איש‬
‫‪ 3‬סיכו מצב המחקר ופירוט המקורות לעמדותיו של הרב קוק בנושא ראו אצל מישלוב‪,‬‬
‫תשס"ז‪ ,‬עמ' קסז–קפט‪.‬‬
‫‪ 4‬השוו ש"ק‪ ,‬קוב א‪ ,‬פסקה קיב‪ ,‬חלק א‪ ,‬עמ' לג; ש"ק‪ ,‬קוב א‪ ,‬פסקה תתסו‪ ,‬חלק א‪,‬‬
‫עמ' רלט; ש"ק‪ ,‬קוב ג‪ ,‬שנט‪ ,‬חלק א‪ ,‬עמ' תסב–תסג‪.‬‬
‫‪ 5‬באג"ר‪ ,‬א‪ ,‬אגרת קעו‪ ,‬עמ' רכה )לזאב גלוסקי( – כסלו תרס"ט‪ ,‬בתגובה לטענתו של‬
‫גלוסקי כאילו בתי הדי אינ בקיאי בהוויות העול עונה לו הרב – "הקובלנא של‬
‫שטחיות ידיעה בהוייות העול איננה מיוחדת על בתידיני שלנו‪ .‬כל מלומד של מקצע‬
‫רוחני לא יוכל לקפל את כל הידיעות המעשיות‪ .‬אבל לעול אי רב ודיי יפה חשוד‪,‬‬
‫שכשתחסר לו ידיעה בהויות העול‪ ,‬לצור איזה משפט‪ ,‬שלא יפנה לעצת מומחי‬
‫בדבר"‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫שפרה מישלוב‬
‫יודע את המצב הכללי של החכמות בעול ואת פעולת על החיי‪)...‬א"ד‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫עמ' קכט(‪.‬‬
‫הרב קוק ראה ער בלימודי הכלליי ג משו שה עשויי להוות‬
‫אמצעי השפעה על רוח הדור‪ .‬באיגרת לבנו‪ ,‬הרב צבי יהודה‪ 7,‬ציי הרב קוק‬
‫כי יש חשיבות ללימוד שפות ובלשנות כדי להגדיל את יכולת ההסברה‬
‫וההשפעה על הע ועל העול‪" :‬אמנ מפני שהאד ראוי שישתוקק‬
‫להיטיב מטובו לזולתו‪ ,‬לעמו ולכלל האד כפי היכולת‪ ,‬מצד ההשפעה‬
‫ודאי כל מה שיתוס לו יד וש בשפות וסגנוני שוני ירבה כח הסברתו‬
‫והשפעתו‪) "...‬אג"ר‪ ,‬א‪ ,‬אגרת לב‪ ,‬שבט תרס"ו‪ ,‬עמ' ל(‪ .‬תלמידו של הרב‬
‫קוק‪ ,‬הרב ד"ר לוי‪ ,‬אשר החל את לימודיו באוניברסיטה‪ ,‬זכה א הוא‬
‫לתמיכתו של הרב קוק אשר ראה בלימודי אלו עבודה נחוצה בדורו על‬
‫מנת להשתמש בה להפצת תורת ישראל )אג"ר‪ ,‬א‪ ,‬אגרת פ‪ ,‬תמוז תרס"ז‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫עמ' פו(‪.‬‬
‫נימוק נוס ששימש את הרב קוק בתמיכתו בלימודי הכלליי‪ ,‬הוא‬
‫הצור ברכישת פרנסה‪ .‬הרב קוק הכיר בצור של רבי ללמוד ולרכוש‬
‫מקצוע כדי להתפרנס ולפרנס את בני משפחותיה‪ ,‬והוא הכיר בכ‬
‫שבזמני המודרניי יש צור בהכשרה מקיפה על מנת לרכוש מקצועות‬
‫נאותי‪.‬‬
‫בהתא לכ פעל הרב קוק להקמת מחלקה ללימודי מלאכה בתלמודי‬
‫התורה‪ ,‬ואכ הצליח להקי מחלקה שכזו בת"ת "שערי תורה"‪ .‬הוא דיווח‬
‫‪ 6‬חכמות העול ה החכמות הכלליות שפותחו על ידי אומות העול – עיי ירו‪ ,‬תשל"ד‪,‬‬
‫עמ' ‪.205‬‬
‫‪ 7‬הרב צבי יהודה הכה קוק – בנו של הרב קוק‪ ,‬עור מרבית כתביו‪ ,‬מבסס וראש ישיבת‬
‫מרכז הרב‪ .‬עלה ארצה ע אביו בשנת תרס"ד‪ ,‬השתל בגרמניה ובאנגליה בהשכלה‬
‫כללית‪ ,‬ובתקופת מלחמת העול הראשונה שהה ע אביו בשווי ובלונדו‪ .‬ייש את‬
‫"משנת הרב" הלכה למעשה‪ ,‬תו הדגשת הפ הממלכתי הגלו במדינת ישראל‪ .‬פרס‬
‫מאמרי הגותיי ופרשניי )על פי גוטל‪ ,‬תש"ס‪ ,‬עמ' קכט(‪.‬‬
‫‪ 8‬הרב ד"ר בנימי מנשה לוי היה חוקר ספרות הגאוני‪ .‬נמנה על תלמידו המקורבי‬
‫הראשוני של הרב קוק‪ .‬בעל השכלה תורנית ואקדמאית‪ .‬שימש כמורה בת"ת "נצח‬
‫ישראל" בפתח תקוה‪ ,‬ושות לייסוד מפעלי חינוכיי‪ .‬עור 'אוצר הגאוני' ומחבר‬
‫מאמרי ומחקרי רבי )על פי גוטל‪ ,‬תש"ס‪ ,‬עמ' קכ(‪.‬‬
‫יחס של ראשי רבני ירושלי ללימודי חול בראשית המאה ה‪20‬‬
‫‪69‬‬
‫על כ בסיפוק במספר אגרות לרבני ולקרובי‪ .‬באגרת לרב יוס רבי ציי‬
‫הרב כי הקמת המחלקה ללימודי מלאכה נועדה לגרו לכ שג אנשי‬
‫‪9‬‬
‫עבודה יהיו קשורי לתורה )אג"ר‪ ,‬א‪ ,‬אגרת נט‪ ,‬שבט תרס"ז‪ ,‬עמ' סו(‪.‬‬
‫נוס על הכרתו של הרב קוק בדבר הצור ללמוד לימודי חול למטרות‬
‫פרנסה‪ ,‬הרי שבמקורות שוני בכתביו אנו מוצאי התייחסות לכ שיש‬
‫אנשי אשר נטיית הפנימית מתאימה ללימוד חכמות כלליות יותר מאשר‬
‫ללימוד התורה‪ .‬הרב קוק סיפק מענה ג לאנשי אלו‪ .‬לדבריו‪ ,‬אד צרי‬
‫ללמוד בעיקר את הנושאי שמתאימי לו בתורה‪ ,‬וא אי לו התאמה‬
‫ללימוד התורה ונטייתו גדולה יותר ללימוד החכמות הכלליות‪ ,‬הרי שעליו‬
‫ללמוד לימודי אלו‪ ,‬א כי תו קביעת עתי לתורה‪ .‬א לא יעשה כ‪ ,‬ולא‬
‫יית מקו ללימוד חכמות כלליות‪ ,‬קיי חשש כי ימרוד בתורה רק משו‬
‫שלא פנה ללימוד המתאי לו‪" :‬ישנ שיצאו לתרבות רעה‪ ,‬מפני שבדר‬
‫למוד והשלמת הרוחנית בגדו בתכונת האישית המיוחדת‪ ...‬יש מי‬
‫שנטיתו חזקה לחכמות מיוחדות‪ ,‬שג הוא צרי ללכת לפי נטיתו הפנימית‪,‬‬
‫ויקבע עתי לתורה‪ ,‬וזה וזה יעלה בידו‪ ,‬כי יפה תלמוד תורה ע דר‬
‫אר‪) "...‬את"ר‪ ,‬פרק ט‪ ,‬סעי ו‪ ,‬עמ' כז(‪ .‬את היחס הנכו בי לימוד התורה‬
‫ללימודי אחרי יקבע כל אחד לפי תכונתו האישית‪.‬‬
‫היחס המשלי הקיי לדעתו של הרב קוק בי התורה לחכמות העול‬
‫הוביל אותו ג למסקנה כי לא תיתכ סתירה בי התורה לבי החכמות‬
‫הכלליות‪ .‬במקו שתמצא לכאורה סתירה שכזו נית להסבירה ולפתור‬
‫אותה‪ ,‬א לא כעת‪ ,‬אזי כאשר יתפתחו כלי החקירה )אג"ר‪ ,‬א‪ ,‬אגרת צא‪,‬‬
‫סיו תרס"ה‪ ,‬עמ' קו(‪ 10.‬יצוי‪ ,‬כי הרב קוק סבר שבעת חזרת ישראל לארצ‬
‫יש משנה חשיבות לעיסוק בחכמות הכלליות‪ ,‬וזאת מתו מטרה לפתח חיי‬
‫‪ 9‬הרב יוס רבי – גיסו של הרב קוק‪ ,‬בעלה של אחותו רוחמה‪ .‬עלה ארצה בשנת תרע"ב‬
‫)‪ (1912‬והתמנה למנהל תלמוד התורה "שערי תורה" ביפו‪ .‬פירס מאמרי וחידושי‬
‫תורניי )על פי גוטל‪ ,‬תש"ס‪ ,‬עמ' קלא(‪.‬‬
‫‪ 10‬הרב ד"ר משה זיידל היה אחד מ התלמידי המקורבי ביותר לרב קוק‪ .‬תלמיד ישיבת‬
‫טלז‪ ,‬מומחה במקרא ובלשו‪ ,‬בה התמחה באוניברסיטאות בגרמניה ובשווי‪ .‬לימד‬
‫בניו יורק ובולטימור‪ .‬עלה ארצה בתרצ"א וניהל למעלה מעשרי שנה את סמינר‬
‫"אפרתה" למורות ולגננות )על פי גוטל‪ ,‬תש"ס‪ ,‬עמ' קיג(‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫שפרה מישלוב‬
‫תורה מלאי הכוללי את כל צדדי המציאות )או"ת‪ ,‬אורות המלחמה‪ ,‬ז‪,‬‬
‫‪11‬‬
‫עמ' טו(‪.‬‬
‫ע זאת‪ ,‬לצד הכרת ערכ של החכמות הכלליות סבר הרב קוק כי‬
‫מבחינת האמת כל החכמות כלולות בתורה‪ ,‬ונית לדלות אות מתוכה‪ ,‬ועל‬
‫האד לחתור לכ שהוא יוכל ללמוד הכל מתו התורה עצמה‪" :‬כל התורה‬
‫כולה היא שמותיו של הקב"ה‪ ,‬כל‪ 12‬מדה טובה ודראר הרי הוא בכלל‬
‫‪13‬‬
‫התורה‪ ,‬וכל חכמה נעוצה בתורה‪) "...‬את"ר‪ ,‬פרק ד‪ ,‬סעי ב‪ ,‬עמ' טו(‪.‬‬
‫כ אנו מוצאי ג באיגרתו של הרב קוק לרב אלכסנדרוב‪" :‬לא לקנט‬
‫נשוב‪ ,‬כ"א לי סו‪ ,‬לסיני‪ ,‬ולירושלי‪ ,‬לאברה‪ ,‬למשה‪ ,‬לדוד‪ ,‬לרבי‬
‫עקיבא ור"ש ב יוחאי‪ ,‬ולכל אהובינו שה חיינו ומשוש לבנו עדי עד‪ ...‬כל‬
‫מה שהיותר חכמי והיותר מעולי יכולי לחשוב‪ ,‬כבר נמצא באוצרנו‬
‫בצורה יותר שלמה‪ ,‬יותר עליונה‪ ,‬והעיקר יותר אלקית‪) "...‬אג"ר‪ ,‬א‪ ,‬אגרת‬
‫מד‪ ,‬כסלו תרס"ז‪ ,‬עמ' מח(‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ :‬תמיכתו העקרונית של הרב קוק בלימודי החכמות הכלליות‬
‫כללה מספר הסתייגויות‪ 14.‬ראשית‪ ,‬הוא סבר כי יש ללמוד את החכמות‬
‫הכלליות מתו מודעות לסכנות הנובעות מלימוד זה שנלמד בזמ הזה‬
‫כלימוד חיצוני לתורה‪ ,‬וממילא כולל סיגי העלולי להסיט את האד‬
‫מדרכו הסלולה לקרבת ה'‪ .‬לכ יש לקלוט אות ולהשתמש במתודות שלה‬
‫רק לאחר סינו ולאחר הכנות מתאימות של לימוד תורה‪ ,‬מידות טובות‬
‫ומעשי טובי )אג"ר‪ ,‬א‪ ,‬אגרת יח‪ ,‬עמ' יז ]מכתב לציבור[(‪ .‬המודעות‬
‫לסכנה מחדדת את התפיסה כי לא ראוי שכל אד יעסוק בלימוד החכמות‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫נכתב בזמ מלחמת העול הראשונה‪ .‬וראו ג מא"ר‪ ,‬עמ' ‪.407‬‬
‫בש"ק‪ ,‬קוב ב‪ ,‬פסקה קמו‪ ,‬חלק א‪ ,‬עמ' רצ – "וכל"‪.‬‬
‫השוו את"ר‪ ,‬פרק ו‪ ,‬סעי יא‪ ,‬עמ' יט למוד התורה מעורר את התכונה הישראלית‬
‫המיוחדת שבאד הלומד‪ ,‬בעוד שלימוד חכמות כלליות מעורר את התכונה של האד‬
‫כאד כללי מעבר להיותו אד ישראלי‪ ,‬א כי בלימוד התורה יש ג פוטנציאל לגדל‬
‫את התכונה הכלל אנושית שבלומד וא בצורה מתוקנת יותר‪" .‬אמנ התורה נותנת לנו‬
‫חיי‪ ,‬לא רק חיי לאומיי פרטיי כיא ג חיי כלליי‪ .‬כי התכונה האנושית היותר‬
‫טובה תגיע לנו בצורה היותר מתוקנת כשתבוא לנו ערוכה במטבע ישראלי‪ ,‬וזה נמצא‬
‫ע"י שקידת התורה"‪ .‬עיי בנוס בש"ק‪ ,‬קוב ח‪ ,‬פסקה ריא‪ ,‬חלק ב‪ ,‬עמ' תסז‪.‬‬
‫ראו הרחבת הדיו בהסתייגויות אצל מישלוב‪ ,‬תשס"ז‪ ,‬עמ' קעד–קעז‪.‬‬
‫יחס של ראשי רבני ירושלי ללימודי חול בראשית המאה ה‪20‬‬
‫‪71‬‬
‫הרוחניות‪ ,‬דוגמת פילוסופיה‪ ,‬אלא רק יחידי סגולה שבה לא יפגע לימוד‬
‫זה )אה"ק‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' שנו( )ע זאת הזהיר הרב קוק מפני זהירות יתר אשר‬
‫אינה מאפשרת כל לימוד שהוא(‪ .‬שנית‪ ,‬הרב קוק הדגיש כי יש להגדיר‬
‫נכונה את הבדלי הדרגות בי חכמת התורה לחכמות הכלליות ולעמוד על‬
‫כ שהתורה היא המרכזית‪ ,‬והחכמות הכלליות שוליות ביחס אליה‪ ,‬ומהוות‬
‫א דוגמות המבארות את מה שיש בתוכה )ש"ק‪ ,‬קוב ה‪ ,‬פסקה קצח‪ ,‬חלק‬
‫ב‪ ,‬עמ' קמו(‪ .‬לכ‪ ,‬הוא סבר כי ראוי שיהיו תלמידי חכמי שיעסקו בתורה‬
‫בלבד‪ ,‬ויותירו על כנה את מרכזיותה ובלעדיותה של התורה בזמ הביניי‬
‫שבו עדיי לא ניכר כי הכול בה )אה"ק‪ ,‬א‪ ,‬עמ' נא(‪ .‬כמו כ‪ ,‬התמיכה‬
‫העקרונית בלימוד החכמות הכלליות ובשימוש במתודות שלה לא‬
‫טשטשה את התנגדותו החריפה של הרב קוק לשיטות מדעיות במדעי‬
‫היהדות אשר יוצאות נגד התפיסה היהודית המסורתית‪ ,‬דוגמת ביקורת‬
‫המקרא )אג"ר‪ ,‬א‪ ,‬אגרת קמט‪ ,‬אב תרס"ח‪ ,‬עמ' קצד ]לרב יצחק אייזיק‬
‫הלוי[(‪.‬‬
‫באופ עקרוני תמ אפוא הרב קוק בלימודי החכמות הכלליות‪ ,‬וא‬
‫הביע תמיהה על תופעת שלילת לימודי החכמות הכלליות‪ ,‬וראה לנכו‬
‫להעניק לתופעה זו הסברי שוני‪ 15.‬ע זאת‪ ,‬ג במשנתו נית למצוא‬
‫אמירות אשר אינ משתלבות במסגרת תמיכתו העקרונית בלימודי החכמות‪,‬‬
‫אמירות אשר לכאורה שוללות אות מכול וכול‪.‬‬
‫כ לדוגמה הוא התבטא‪:‬‬
‫כהבדל שבי מי עכורי ודלוחי‪ ,‬שאינ ראויי רק לשתית בהמה‪ ,‬לבי‬
‫אותו העידו של אויר ז וצח‪ ,‬מחיה נשמות ומשיב נפשות‪ ...‬כ הוא ההבדל‬
‫שבי השפעה הנפשית ההולכת מכל אשר‪ ...‬ברוח האד יסודו‪ ,‬ואשר בטבע‬
‫העולמי המוגבל מונח שרשו‪ ,‬ואשר מוכרח הוא מטומאת הבשר להטמא‪,‬‬
‫ובזוהמת הד להזדה‪ ,‬לאותו הרוח המפכה ממקור האלקי העליו‪ ,‬משאיבת‬
‫רוח הקודש הזכה‪ ,‬מברכת אל עליו העליונה‪ .‬חלק כל העמי הוא אלילי‪,‬‬
‫מעשה ידי אד‪ ,‬ומחשבות יצורי אד‪...‬הכל נדלח הוא בדליחה המוגבלת‬
‫אשר לאד שבעפר יסודו‪ ,‬וריח נבלת עבודה זרה מ הכל הוא נוד‪ .‬לא‬
‫‪ 15‬להסברי השוני ראו מישלוב‪ ,‬תשס"ז‪ ,‬עמ' קפז–קפט‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫שפרה מישלוב‬
‫כאלה חלק יעקב‪ ,‬אשר ג ריח בגדיו הוא כריח השדה אשר ברכו ד'‪) ...‬ש"ק‪,‬‬
‫‪16‬‬
‫קוב ה‪ ,‬פסקה קעד‪ ,‬חלק ב‪ ,‬עמ' קלב–קלג(‪.‬‬
‫ג בחינת היישו המעשי של עמדת הרב קוק מעלה נסיגה בעמדותיו‬
‫ובנכונותו ליישמ ע הזמ‪ 17.‬בראשית שנות פעילותו כרב באר ישראל‬
‫הוא היה מעורב ביותר בפיקוח על בתי הספר‪ ,‬ובעיקר התערב בנעשה‬
‫בביה"ס "תחכמוני" שבו תלה תקוות רבות‪ ,‬ובמוסדות הלימוד של רשת‬
‫"שערי תורה"‪ ,‬וניסה לקד את שילוב של לימודי חול במוסדות אלו‪.‬‬
‫באיגרת ששלח לרב יצחק אייזיק הלוי הדגיש הרב קוק את החשיבות שיש‬
‫בייסוד תלמודי תורה אשר יכללו מדעי‪ ,‬ויעודדו את יושבי המושבות‬
‫לשלוח את ילדיה אליה‪ .‬הוא ביקר בחריפות את הפחד של היישוב היש‬
‫מפני ההשכלה‪ ,‬פחד אשר גר לדעתו להרחקת רבי המעונייני לתת‬
‫לילדיה חינו מודרני מדר התורה והמצוות )אג"ר‪ ,‬א‪ ,‬אגרת קיא‪ ,‬אדר‬
‫תרס"ח‪ ,‬עמ' קלח(‪ .‬הרב קוק הבהיר לרב הלוי כי הוא עצמו מתכנ להקי‬
‫ולייסד מוסדות מעי אלו‪ ,‬וכאשר יגיע הדבר לידי יישו הוא ימצא דר‬
‫‪18‬‬
‫להתיר את החר שהטילו חכמי אר ישראל על הלימודי הכלליי‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬באותו מועד פעל הרב קוק בהצלחה להקמת מחלקה למלאכה‬
‫בתלמוד תורה "שערי תורה" )אג"ר‪ ,‬א‪ ,‬אגרת קכה‪ ,‬אדר תרס"ח‪ ,‬עמ' קנה‬
‫]לאחיו – הרב דובער הכה[(‪ ,‬וא פיקח על המוסד באופ קבוע )נריה‪,‬‬
‫‪19‬‬
‫תשמ"ג‪ ,‬עמ' רעב(‪.‬‬
‫בר‪ ,‬ע הזמ נראה שהרב קוק צמצ את נכונותו להיות מעורב בבתי‬
‫ספר המשלבי לימודי חול ע לימודי קודש‪ ,‬וככל שנוכח לדעת כי‬
‫פעילותו אינה בולמת את תהלי החילו בחינו‪ ,‬הלכה ופחתה מעורבותו‬
‫בה )אג"ר‪ ,‬ב‪ ,‬אגרת תקלד‪ ,‬ניס תרע"ג‪ ,‬עמ' קסג ]לרב מאיר ברלי[(‪.‬‬
‫משו כ אפשר לראות כי ע השני התבטאויותיו כלפי לימודי החול‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫אצל מישלוב‪ ,‬תשס"ז‪ ,‬עמ' קצו–רה‪ ,‬מוצעי מספר פתרונות לסתירות השונות בעמדתו‬
‫של הרב קוק ובפעילות המעשית שלו בסוגיה‪.‬‬
‫ראו הרחבה בנושא זה אצל מישלוב‪ ,‬ש‪ ,‬עמ' קפט–קצה‪.‬‬
‫הרחבה בעניי החר ראו אצל מישלוב‪ ,‬תשס"ז‪ ,‬עמ' קצו–קצח‪ ,‬וכ בהמש מאמר זה‪.‬‬
‫במש השני יצא הרב בכרוזי שבה קרא לתמו במוסד זה שמצבו הכלכלי לא תמיד‬
‫שפר עליו – ראו ישמח‪ ,‬תש"ס‪ ,‬עמ' ‪.85 ,30 ,26 ,18‬‬
‫יחס של ראשי רבני ירושלי ללימודי חול בראשית המאה ה‪20‬‬
‫‪73‬‬
‫בבתי הספר היסודיי נטו יותר להדגשת החשיבות של לימודי הקודש‪ ,‬תו‬
‫הבהרה שאי לתת מקו רב מדי ללימודי החול )אג"ר‪ ,‬ב‪ ,‬אגרת תרנה‪ ,‬שבט‬
‫תרע"ד‪ ,‬עמ' רעא ]לא"מ ליפשי[(‪ 20‬בחינת פעילותו ביחס לישיבה שהקי‬
‫העלתה כי באיגרות הראשונות שבה הוא פרס את מגמותיו בהקמת‬
‫הישיבה הוא הצהיר מפורשות כי בישיבתו ילמדו ג לימודי מדעי‬
‫ולשונות )אג"ר‪ ,‬א‪ ,‬אגרת מד‪ ,‬כסלו תרס"ז‪ ,‬עמ' מה ]לרב שמואל‬
‫אלכסנדרוב[(‪ 21,‬א ע הזמ הוא נטה לסייג ולצמצ אמירות אלו‪ .‬בישיבה‬
‫שהוקמה ביפו‪ ,‬אכ למדו שפות והיסטוריה על פי ספרו של הרב יצחק‬
‫אייזיק הלוי "דורות ראשוני"‪ 22,‬א ישיבה זו הייתה קטנה‪ ,‬ולא הצליחה‬
‫לפעול זמ רב‪ .‬בעבור הישיבה שהוקמה לאחר מכ בירושלי‪ ,‬ניסח הרב‬
‫דוד כה‪ ,‬הרב "הנזיר"‪ 23,‬תכנית שכללה לימודי כלליי ואשר קיבלה את‬
‫הסכמתו העקרונית של הרב קוק )הרב כה‪ ,‬תשל"ג‪ ,‬עמ' ע–עב(‪ ,‬א תכנית‬
‫זו לא מומשה‪ ,‬ובפועל לא למדו בישיבה לימודי חול )רודיק‪ ,‬תשנ"ט‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ;211‬פילבר‪ ,‬תשנ"ג‪ ,‬עמ' ‪.(226‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫וראו ג אג"ר‪ ,‬ב‪ ,‬אגרת תרעד‪ ,‬אדר תרע"ד‪ ,‬עמ' רפג )לרב זאב יעב(‪.‬‬
‫וכ ראו אג"ר‪ ,‬א‪ ,‬אגרת צח‪ ,‬חשו תרס"ח‪ ,‬עמ' קיח )לחברי לשכת המזרחי בארצות‬
‫המערב(; אג"ר‪ ,‬א‪ ,‬אגרת קז‪ ,‬שבט תרס"ח‪ ,‬עמ' קלא )לרב אליהו מאיר פייוועלזאה(;‬
‫אג"ר‪ ,‬א‪ ,‬אגרת קלז‪ ,‬אייר תרס"ח‪ ,‬עמ' קסט )לרב יצחק אייזיק הלוי(; אג"ר‪ ,‬א‪ ,‬אגרת‬
‫קמד‪ ,‬סיו תרס"ח‪ ,‬עמ' קפב )למר יהושע שאכנאווי – עור ה"ישראליט" בפרנקפורט‬
‫דמיי(‪.‬‬
‫האיגרת נזכרת אצל רודיק‪ ,‬תשנ"ט‪ ,‬עמ' ‪ .52‬אג"ר‪ ,‬א‪ ,‬אגרת רעב‪ ,‬אדר תר"ע‪ ,‬עמ' שח‬
‫)לרב יצחק אייזיק הלוי(‪.‬‬
‫הרב דוד כה – "הנזיר" – למד את לימודיו התורניי בישיבות ראדי‪ ,‬וולוז'י‬
‫וסלובודקה‪ ,‬וכ למד פילוסופיה ומשפטי באוניברסיטאות שטרסבורג‪ ,‬פרייבורג‬
‫ובאזל‪ .‬בשנת תרע"ה נפגש בשוויי ע הרב קוק ומאז נקשר אליו ביותר‪ .‬הוא ער את‬
‫סדרת ספריו אורות הקודש‪ ,‬עלה ארצה והחל בייסודה של ישיבת מרכז הרב‪ .‬שימש‬
‫בישיבה כר"מ רוחני ולימד אמונה‪ .‬נהג מנהגי נזירות‪ ,‬ועל כ כונה "הנזיר"‪ .‬עסק בחקר‬
‫הפילוסופיה היהודית )על פי גוטל‪ ,‬תש"ס‪ ,‬עמ' קיט(‪.‬‬
‫שפרה מישלוב‬
‫‪74‬‬
‫·‪„ÏÙÂÊ ·¯‰ Ï˘ Â˙„ÓÚ ˙ÈÁ‬‬
‫ניסיו לעמוד על עמדתו של הרב זוננפלד ביחס ללימוד חכמות כלליות‬
‫אינו קל‪ ,‬כיוו שהוא לא השאיר אחריו כתבי רבי )גערלי‪ ,‬תשל"ה‪ ,‬עמ'‬
‫סאסו(‪ ,‬ונית ללמוד על עמדתו בעיקר על פי עדויות בעל פה של קרוביו‬
‫ומכריו‪ ,‬ובאמצעות ניתוח פעולותיו המעשיות‪ 24.‬יישו גישה עקרונית‬
‫הלכה למעשה מתחשב לעתי במציאות נתונה ואינו משק בהכרח את‬
‫רוחב דעתו של המייש‪ ,‬ומשו כ קשה להכריע מה הייתה עמדתו‬
‫העקרונית של הרב זוננפלד רק על פי המקורות המצויי בידינו‪ .‬כמו כ‪ ,‬לא‬
‫רבי ה הספרי והמאמרי שנכתבו על משנתו ופועלו של הרב זוננפלד‪,‬‬
‫ובמיוחד לא במתודות מחקריות‪ 25.‬בחינת עמדתו של הרב זוננפלד בסוגיה‬
‫זו נערכת‪ ,‬א כ‪ ,‬במסגרת הקשיי האמורי‪.‬‬
‫עמדתו של הרב זוננפלד ביחס לאפשרות לשלב לימודי כלליי‬
‫בתלמודי התורה מצאה את ביטויה כבר בשנת תרמ"ב‪ 26.‬בשנה זו חודש‬
‫האיסור מטע רבני בירושלי נגד הכנסת לימודי כלליי לבתי הספר‬
‫בפע החמישית‪ ,‬וזאת בעקבות ניסיונו של נסי בכר‪ ,‬מנהל ומייסד מוסדות‬
‫‪ 24‬כשנשאל מדוע אינו מעלה את חידושיו על הכתב ענה "הרי אמרו דברי שבכתב אי‬
‫אתה רשאי לאומר בעל פה‪ ,‬ורק משו עת לעשות לה' כדי שילמדו התלמידי‬
‫וישכילו‪ ,‬התירו את הדבר‪ ,‬מה שאי כ בחידושי – שכל בר בי רב יוכל לחדש‬
‫כשילמוד הסוגיא"‪ .‬ע זאת‪ ,‬יצא לאור קוב שאלות ותשובות שלו במספר מהדורות‪,‬‬
‫ביניה – הרב יוס חיי זוננפלד‪ ,‬שלמת חיי‪ ,‬הרב שלמה סובול )עור(‪ ,‬ירושלי‬
‫תרח"; הרב חיי ברנשטי )עור(‪ ,‬בני ברק תשנ"ה‪ .‬לרוב של השאלות המכונסות‬
‫בקוב זה השיב הרב זוננפלד בקיצור רב‪ .‬בשני האחרונות יצא לאור קוב נוס של‬
‫תשובותיו – הרב יוס חיי זוננפלד‪ ,‬ספר תורת חיי‪ ,‬הרב שלמה ורנר והרב אליהו‬
‫זוננפלד )עורכי(‪ ,‬ירושלי תשס"ב‪.‬‬
‫‪ 25‬חסר זה בולט במיוחד לאור החומר הכתוב הרב הנמצא ביחס לרב קוק‪ .‬נראה שעובדה‬
‫זו מלמדת א היא על הבדלי הגישות בי האישי‪ .‬בשל גישתו האוהדת של הרב קוק‬
‫למדע ולעול המחקר‪ ,‬הרי שחלק מממשיכיו ותלמידיו‪ ,‬שייכי ג ה לעול זה‪ ,‬וה‬
‫כתבו מאמרי וספרי רבי הנוגעי אליו‪ ,‬בעוד שתלמידי וממשיכי הרב זוננפלד‬
‫המשיכו את דרכו – התנגדות למדע ולשיטות המחקר )ראה להל(‪ ,‬ולא העלו על הכתב‬
‫את משנתו ופועלו בצורה שיטתית‪.‬‬
‫‪ 26‬באשר להתנגדותו של הרב זוננפלד ללימוד בשפה העברית‪ ,‬וביחס לעמדתו של הרב‬
‫קוק בנושא ראו אצל כרמי‪ ,‬תשנ"ה‪ ,‬עמ' ‪.114–61‬‬
‫יחס של ראשי רבני ירושלי ללימודי חול בראשית המאה ה‪20‬‬
‫‪75‬‬
‫"כל ישראל חברי" לייסד מוסדות חינו בירושלי‪ 27.‬הרב דיסקי עמד‬
‫בראש מטילי החר‪ ,‬ואליו הצטר‪ ,‬בי השאר‪ ,‬הרב זוננפלד אשר א נשלח‬
‫על ידי הרב דיסקי להפי את דבר האיסור )זוננפלד‪ ,‬תשל"ה‪ ,‬כר ב'‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ;250–249‬גערלי‪ ,‬תשל"ה‪ ,‬עמ' רסג–רעח(‪ .‬לשונו של האיסור היה חמור‬
‫מקודמיו‪ ,‬והוא כלל איסור על לימוד חכמות כלליות א ביחיד‪ ,‬לזמ קצר‪,‬‬
‫וללא הגבלת זמ האיסור‪:‬‬
‫אנחנו הח"מ מצאנו חובה בנפשינו להקהל ולעמוד על נפשינו לשוב ולחזק‬
‫הישנות‪ ,‬לחזק הגדרות אשר גדרו לנו קדמונינו זיע"א‪ ,‬לאסור איסור ללמוד‬
‫חכמות חיצוניות‪ ,‬אפילו אות המותרי ע"פ די ללמד עכ"ז אסור ללמוד‬
‫אות מפי מורה המיוחד ומקבל פרס מחו"ל‪ ,‬וכ לאסור לימודי כתבי‬
‫ולשונות זרי‪ ...‬אפי' לעשות טפל דטפל כלל וכלל אפי' ע"י משגיח יר"ש‪...‬‬
‫אפילו על לשו המדינה ג"כ‪ .‬והגזירות והחרמות רובצי על כל הבאי‬
‫ללמוד וללמד‪ ,‬ואפי' בשכר‪ ,‬וה להמלמדות ועל כל המייסדי והמסייעי‪,‬‬
‫ואבות הילדי והילדות‪ ,‬יהיה מי שיהיה‪ ,‬ואפילו ללמוד ביחיד מאיש מיוחד‬
‫אפילו לזמ קצר ואפילו ליו אחד‪ ,‬הגזירות והחרמות נאמרו בי על הזכרי‬
‫בי על הנקבות תינוק ותינוקת גדול וקט ש הוא‪ ,‬הגזירות והחרמות נאמרו‬
‫עלינו ועל כל הבאי אחרינו‪ ,‬ואשר יעלו עוד לשכו כבוד באה"ק עד זמ‬
‫ביאת גואל צדק בב"א‪ ...‬והעובר על דברינו אלה ורבצה בו כל האלה מוחר‬
‫ומובדל הוא מעדת ישראל‪ ,‬ועלינו לרודפו ולהודפו בכל יכלתנו‪) ...‬גערלי‪,‬‬
‫‪28‬‬
‫תשל"ה‪ ,‬עמ' רסג–רסד(‪.‬‬
‫בהצטרפותו של הרב זוננפלד לחר האמור הוא גילה את התנגדותו‬
‫הנחרצת ללימוד חכמות כלליות‪ .‬לאחר שמונה כרבה של ירושלי שב הרב‬
‫זוננפלד ופרס מודעה במטרה לחזק את החר על בתי הספר בשנת תרפ"ג‪,‬‬
‫בהגדירו את הפרת החר‪ ..." :‬והעוו הזה הוא ממש כטומאת מקדש‬
‫וקדשיו‪) "...‬זוננפלד‪ ,‬תשל"ה‪ ,‬כר ב‪ ,‬עמ' ‪.(257‬‬
‫‪ 27‬להרחבה בדבר האיסורי כנגד בתי הספר ראו פרס‪ ,‬תרצ"ה‪ ,‬עמ' קכט–קלח‪.‬‬
‫‪ 28‬יש שטענו כי חתימותיה של הרב שמואל סלאנט‪ ,‬רבה של ירושלי באותה עת‪,‬‬
‫וחתימתו של הרב דיסקי על החר זויפו‪ .‬הרב זוננפלד פרס מכתב בעיתונות המכחיש‬
‫טענות אלו – גערלי‪ ,‬תשל"ה‪ ,‬עמ' רע‪ ,‬הערה ‪.35‬‬
‫‪76‬‬
‫שפרה מישלוב‬
‫גישתו של הרב זוננפלד באה לידי ביטוי ג בתגובתו להקמת‬
‫האוניברסיטה העברית בכרוז "קול שועת בת עמי"‪ ,‬שתוכנו הוא כי‬
‫האוניברסיטה היא מוסד כפרני‪ ,‬שיש להשתדל לעוקרו כפי שמשתדלי‬
‫לעקור עבודה זרה )ש‪ ,‬כר ג‪ ,‬עמ' ‪.(405‬‬
‫את התהו הפעורה בי ה"ישוב היש"‪ ,‬לבי ה"ישוב החדש" בחר‬
‫הרב זוננפלד להדגיש בהתייחס לתרבות הכללית‪ ,‬כפי שעולה מהתבטאותו‬
‫כלפי ד"ר וייצמ‪:‬‬
‫אי נוכל למצוא שפה משותפת ע ד"ר וייצמ לגבי בני ירושלי בו בזמ‬
‫שהוא אשר ספג לתוכו את התרבות הזרה של אירופה ואנגליה מבי שפיתוח‬
‫ירושלי צרי להתבטא בתוספת של תיאטראות ומרכזי שעשועי דוגמת‬
‫פריז ולונדו‪ ,‬ויסוד מרכזי תרבותיי‪ ,‬שהשפעת הגויי תהא בה מרובה על‬
‫זו של מסורתנו העתיקה; ואילו אנכי רואה את פתוח ירושלי והכנתה‬
‫לקראת הגאולה בפתיחת מוסדות תורה חדשי‪ ,‬הרחבת אלו הקיימי‪ ,‬הפצת‬
‫תורה וביעור הבערות‪ ,‬חיזוק הקשר בי הע לבי אביו שבשמי‪ ,‬העמקת‬
‫המוסר והגברת התודעה היהודית בכל שטחי החיי הציבוריי והפרטיי‪...‬‬
‫)ש‪ ,‬עמ' ‪.(108‬‬
‫הרב זוננפלד ייש את גישתו השוללת לימודי כלליי הלכה למעשה‬
‫בהיותו אחד מראשי "כולל הונגרי"‪ .‬במסגרת תפקידו הוא הורה להפסיק‬
‫את הענקת כספי החלוקה להורי אשר שלחו את ילדיה לבתי ספר במקו‬
‫לשלח לתלמודי תורה‪ .‬הללו פנו בתלונה לקונסול האוסטרי אשר זימ‬
‫אליו את הממוני על כספי הכולל וגער בה‪ .‬בתגובה שלח אליו הרב‬
‫זוננפלד מכתב‪ ,‬בו הוא הבהיר לו את תוכ האיסור על בתי הספר‪ ,‬וציי כי‬
‫הכולל שלה נוסד על בסיס שמירת טהרת הדת באר הקדושה ועיסוק‬
‫בקודש בלבד‪ ,‬ולכ מי שפורש מעקרונות הדת הללו המקובלי על הכולל‪,‬‬
‫אינו זכאי לתמיכה ממנו‪:‬‬
‫‪ ...‬ואנחנו פה בעיה"ק ת"ו ובאר הקדושה שכל עיקר ביאתנו למקו הקדש‬
‫לישב על התורה ועל העבודה וזכינו לקבל פני מלכנו בקדש והי' שבע רצו‬
‫מעדתנו ומכל יושבי עיה"ק ת"ו‪ ,‬ובודאי יהי' למג ולמחסה בעדינו שנקיי‬
‫התורה כפי מורשת אבות ומעול לא עלה על הדעת מל ושרי להעביר‬
‫אותנו מקיו התורה והעבודה ולגזור עלינו לחנ בנינו בבתי חנו כאלה‬
‫אשר המה ללא תורה וללא יראה‪) ...‬גערלי‪ ,‬תשל"ה‪ ,‬עמ' רפ–רפג(‪.‬‬
‫יחס של ראשי רבני ירושלי ללימודי חול בראשית המאה ה‪20‬‬
‫‪77‬‬
‫לאחר פטירתו של הרב דיסקי‪ ,‬הקי הרב זוננפלד את "ועד משמרת‬
‫הקודש" שתפקידו היה‪ ,‬בי השאר‪ ,‬לשמור על טהרת החינו בירושלי‬
‫)ש‪ ,‬עמ' רפה(‪ .‬בהתא לעמדתו השוללת השכלה כללית מכול וכול‪,‬‬
‫התנגד הרב זוננפלד ג להקמת ספריה כללית בירושלי )ש‪ ,‬עמ' רנה–‬
‫רנח(‪ .‬כאשר נשאל הרב זוננפלד על ידי הנציב העליו הבריטי מדוע הוא‬
‫נאבק על החינו של תלמודי התורה ומתנגד לכל שכלול‪ ,‬השיב הרב‬
‫זוננפלד כי "בתלמוד תורה שלנו יונק החני משדי אמו‪ .‬כל שיטות החנו‬
‫האחרות‪ ,‬אפילו תהיינה משופרא דשופרי‪ ,‬ה לכל היותר מלאכותיות‪ ,‬וכבר‬
‫הוכח בעליל כי שו חלב מלאכותי‪ ,‬איננו מסוגל לשמש כתחלי לחלב‬
‫א" )זונפלד‪ ,‬תשל"ה‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ ;269‬בלוי‪ ,‬תרצ"ב‪ ,‬עמ' פ(‪.‬‬
‫הרב זוננפלד השווה את ה"פשרות" בתחו החינו ואת הכנסת לימודי‬
‫החול לבתי ספר למעשהו של זמרי בי סלוא‪ ,‬אשר סבר כי יש להתיר גילוי‬
‫עריות כדי למנוע מבני ישראל לחטוא באיסור של עבודה זרה‪ .‬הוא הסביר‬
‫כי כנגדו ניצב פנחס אשר לימד כי כל התורה שווה באיסוריה‪ ,‬ואי רשות‬
‫לעשות פשרות כלל‪ ,‬ג כאשר יש חשש מהידרדרות לעבירות חמורות‬
‫)גערלי‪ ,‬תשל"ה‪ ,‬עמ' שא‪ ,‬הערה ‪.(29‬‬
‫יש להבי את התנגדות החריפה של רבני ירושלי‪ ,‬והרב זוננפלד‬
‫ביניה‪ ,‬ללימודי החכמות הכלליות על רקע אופיו המיוחד של היישוב‬
‫בירושלי‪ .‬היישוב באר ישראל בכלל‪ ,‬ובירושלי בפרט‪ ,‬שונה היה‬
‫מקיבוצי יהודי אחרי בדר התהוותו‪ ,‬בתכונותיו הרוחניות ובהשקפת‬
‫עולמו‪ .‬בני היישוב היו חדורי בתודעה של ייעוד‪ ,‬והיו בעיני עצמ ובעיני‬
‫בני הגולה שומרי משמרת הקודש היושבי לפני ה' בארצות החיי‪ ,‬ואי‬
‫לה דבר זולת לימוד התורה ועבודת ה'‪ .‬לכ ה ראו מחובת להקדיש את‬
‫כל עתותיה לקודש ולהישמר מפני חידושי בחינו יותר מאשר בחו"ל‬
‫)קצבורג‪ ,‬תשכ"ו‪ ,‬עמ' ‪ .(310‬מכתב המחדד את התודעה העצמית הזו נשלח‬
‫מאת בני ירושלי בשנת תר"מ לברו רוטשילד ובו הובהרה התנגדות של‬
‫הרבני להכנסת לימודי חול לתלמודי התורה‪:‬‬
‫כי עי בעי ראינו ‡˘¯ ‪È·‡Ï ‡ÈÒ¯ Ê΢‡ ˙È„Ó· Âȉ Ìȯʉ ÌÈ„ÂÓω‬‬
‫‚‪,‰ÂˆÓ ‰¯Â˙ ÏÂÚ Ì‰ÈÏÚÓ Â˜¯Ù ̷¯ χ¯˘È È· ȯÚÏ Ï¢ÎÓ È¯ˆÂÈ Û‬‬
‫‪ ...ÌÈÓ˘ ˙ÂÎÏÓ ÏÂÚÂ‬ומפני זה קמו זה רבות בשני הרבני הגאוני שהיו‬
‫‪78‬‬
‫שפרה מישלוב‬
‫לפנינו בירושלי‪ ,‬ואסרו איסור חמור וגדרו גדר מבלי לפר למצער חומת‬
‫הדת באר הק' ובפרט בעיר הקודש ירושלי‪ ...‬עתה לכל הפחות נמלט‬
‫את יושבי אר הק' ואת ירושל עירה"ק מהלהבה הבוערת הזאת‪ ,‬לבלי‬
‫תהיה ח"ו למאכולת האש‪ .‬תהי נא אר הקדושה וירושלי עה"ק מקודשת‬
‫לכל אחינו בני ישראל‪ ,‬אשר כל איש אשר נדבה רוחו אותו לבלות שארית‬
‫ימיו בתורה ועבודה‪ ,‬אל ירושל ינהרו בה יהגו בתורת ה'‪ ,‬בה יתפללו‬
‫בשלומה של מלכות בה ישפכו שיח בעד אחינו שבחו"ל‪ ,‬ואיש כזה מה בצע‬
‫לו בלימודי הזרי? הלא מטרתו היה מראש א לעבוד פה את ה' בכל‬
‫יכלתו‪ ,‬ולמטרה זאת יגדלו ג את בניה‪) ...‬זוננפלד‪ ,‬תשל"ה‪ ,‬א‪ ,‬עמ'‬
‫‪29‬‬
‫‪.(179–178‬‬
‫הרבני הבהירו כי מעבר לסכנת פריקת העול שנגרמה למי שנטו אחר‬
‫החכמות הכלליות בחו"ל‪ ,‬הרי שבאר ישראל במיוחד יש להימנע‬
‫מלימודי אלו בשל כ שיושבי אר ישראל עסוקי רק בתורה ובעבודת‬
‫ה'‪ ,‬ואי לה צור כלל בלימודי הכלליי‪.‬‬
‫נוס לכ‪ ,‬יש להבי את התנגדותו הנחרצת של הרב זוננפלד ללימודי‬
‫החול ג על רקע פריחתה של תנועת האולטרהאורתודוקסיה בהונגריה‪,‬‬
‫שהוא היה מקרב חניכיה‪ .‬הרב זוננפלד נולד בסלובקיה‪ ,‬ואת חינוכו‬
‫הישיבתי קיבל‪ ,‬בי השאר‪ ,‬בישיבת פרשבורג‪ ,‬בראשותו של הרב אברה‬
‫שמואל בנימי ה"כתב סופר"‪ ,‬בנו של הרב משה סופר ה"חת סופר"‬
‫ממייסדיה של התנועה האורתודוקסית בהונגריה‪ .‬תנועה זו קראה להחמרות‬
‫בתחו הדת‪ ,‬המשתקפות היטב בביטויו הידוע של ה"חת סופר" "חדש‬
‫אסור מ התורה"‪ ,‬ובי השאר א הביעה את הסתייגותה מהשכלה ולימודי‬
‫חול‪ .‬מגמותיה של תנועת האורתודוקסיה באו לידי ביטוי בקיצוניות רבה‬
‫יותר בקרב חלק מתלמידי ה"כתב סופר"‪ ,‬ביניה הרב עקיבא יוס שלזינגר‬
‫אשר עלה לאר ישראל בשנת תר"ל )‪ ,(1870‬העלה עמו לאר את המגמות‬
‫המחמירות שבה נקט‪ ,‬והשפיע על רבני ירושלי לנקוט בעמדותיו‬
‫)חמיאל‪ ,‬תשל"ח‪ ,‬עמ' פ–פח(‪ 30.‬ביחס ללימודי חול התבטא הרב שלזינגר‬
‫בחריפות רבה וקבע כי אסור באיסור מוחלט ללמוד אות‪ ,‬אפילו לצור‬
‫‪ 29‬ההדגשות במובאה זו ובמובאות הבאות ה שלי – ש"מ‪.‬‬
‫‪ 30‬על קורות חייו של הרב עקיבא יוס שלזינגר ראה בהרחבה אצל מרגלית‪ ,‬תש"ס‪.‬‬
‫יחס של ראשי רבני ירושלי ללימודי חול בראשית המאה ה‪20‬‬
‫‪79‬‬
‫פרנסה )לב העברי‪ ,‬חלק ראשו‪ ,‬ד כה‪ ,‬ע"ב(‪ .‬מגמות אלו אשר באו לידי‬
‫ביטוי בתנועה האורתודוקסית‪ ,‬ויותר מכ בתנועה האולטרהאורתודוקסית‬
‫בהונגריה‪ ,‬היו תגובת נגד קיצונית לרפורמות שהתרחשו במדינה בראשית‬
‫המאה ה‪ ,19‬אשר גרמו להשתלבות של היהודי בחברה ההונגרית‬
‫ולשינויי ביחס יהודי רבי לחינו ולדת המסורתיי‪ 31.‬יש לשער כי‬
‫ההשקפות הללו השפיעו ג על הרב זוננפלד‪ ,‬שהיה צעיר מהרב שלזינגר‬
‫א במעט‪ ,‬ינק את תורתו מאותו בית מדרש‪ ,‬ועלה לאר א שלוש שני‬
‫אחריו‪ ,‬בשנת ‪ .1873‬אמנ הרב שלזינגר הוקע לבסו על ידי קנאי ירושלי‬
‫בשל תכנית ההתיישבות שניסה לקד‪ ,‬א שיטתו הקיצונית ביחס‬
‫להחמרות דתיות‪ ,‬כולל התנגדותו המוחלטת ללימודי חול‪ ,‬מצאו לה הד‬
‫בלב של חרדי ירושלי ובוודאי השפיעו על תפיסת עולמ‪.‬‬
‫ע זאת‪ ,‬יש לציי כי למרות הצטרפותו של הרב זוננפלד לחר האמור‬
‫כנגד לימוד החכמות‪ ,‬ועל א פעילותו המעשית כנגד מפיריו‪ ,‬נראה כי‬
‫עמדתו העקרונית ביחס לידיעות כלליות לא הייתה שלילית לגמרי‪ .‬הוא‬
‫עצמו היה בעל השכלה כללית יסודית ושלט היטב בשפה הגרמנית‪ 32.‬בפני‬
‫אחד מנכדיו התבטא כי החכמות הכלליות ה בבחינת "רקחות וטבחות"‪,‬‬
‫לעומת חכמת התורה שהיא "חכמתכ ובינתכ לעיני העמי"‪ .‬נכדו‪,‬‬
‫שלמה זלמ זוננפלד‪ ,‬סבר כי עיקר התנגדותו הייתה להכללת לימודי אלו‬
‫בתו תכנית הלימודי של תלמודי התורה‪ ,‬א הוא נהג להתיר באופ פרטי‬
‫לימוד שפות זרות על ידי מורי הגוני ויראי שמי‪ ,‬א כי הדגיש שלימוד‬
‫זה הינו בבחינת "מותרות" ושאפשר ל"הסתדר" בלעדיו )זוננפלד‪ ,‬תשל"ה‪,‬‬
‫כר א‪ ,‬עמ' ‪ 33.(174‬כ ג במכתבו אל אחיו מחודש טבת תרפ"ה הוא‬
‫הסביר כי "רק חיי שלוי של הסתפקות מביאי ומבטיחי אושר אמיתי‬
‫– לא עושר חומרי‪ ,‬לא השכלה גבוהה או חקר הטבע‪ ,‬אלא 'סו דבר הכל‬
‫‪ 31‬הרחבה בעניי התפתחות התנועה האולטרה אורתודוכסית ומגמותיה ראו אצל סילבר‪,‬‬
‫תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪.344–297‬‬
‫‪ 32‬לטענת יצחק ברויאר‪ ,‬היה הרב זוננפלד בעל השכלה כללית נדירה‪ ,‬א את רובה הוא‬
‫פיתח בזכות "פתיחותו לעול שאותה דלה כולה מהתורה" – ברויאר‪ ,‬תשל"ו‪ ,‬עמ' ‪.17‬‬
‫‪ 33‬ליצחק ברויאר אמר הרב זוננפלד כי נית לאשר לתלמידי ללמוד השכלה ביחידי‬
‫"שניי שניי יורשו תלמידינו לגשת אליה" – ברויאר‪ ,‬תשל"ו‪ ,‬עמ' ‪.18‬‬
‫‪80‬‬
‫שפרה מישלוב‬
‫נשמע את אלקי ירא ואת מצוותיו שמור'" )זוננפלד‪ ,‬ש‪ ,‬הערה ‪ ;16‬על פי‬
‫קהלת יב‪ ,‬יג(‪.‬‬
‫בקיעי נוספי בעמדתו הנחרצת לכאורה של הרב זוננפלד נית‬
‫למצוא בהמלצתו בשנת תרס"ז על בית ספר "דורש ציו" לעדות המזרח‪,‬‬
‫שבו נכללה ג השפה הערבית בתכנית הלימודי‪ .‬נראה שהרב זוננפלד‬
‫הכיר בשלב זה בכ שא לא יאפשרו את לימוד השפה‪ ,‬יפנו בני ציבור זה‬
‫לבתי ספר אחרי הכוללי לימודי כלליי )זוננפלד‪ ,‬תשל"ה‪ ,‬כר ב‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ;243‬גערלי‪ ,‬תשל"ה‪ ,‬עמ' רמז(‪ .‬בר‪ ,‬מאוחר יותר הבהיר הרב זוננפלד כי‬
‫ג לבני עדות המזרח הוא ממלי על חינו על "טהרת הקודש"‪ ,‬כפי שנוסד‬
‫בת"ת "בני ציו"‪ .‬בתעודת המלצה שהעניק לתלמוד התורה הוא התבטא‪:‬‬
‫"ומאד התענגתי לשמוע קול התורה מתשב"ר ומבחינות התלמידי‬
‫הבקיאי בכמה מסכתות בע"פ‪ ,‬והנני מבר את העושי והמעשי‬
‫העוסקי בהמצוה הגדולה בתלמוד תורה כנגד כול להחזקת התורה בי‬
‫ילדי ציו קדושי ולהציל מהחנו הזר של בתי הספר החפשי אשר‬
‫התפשטו בעוה"ר בעיר קודשינו‪) "...‬גערלי‪ ,‬ש‪ ,‬עמ' רמט(‪ .‬מישיבת‬
‫"אהל מועד" מיסוד של עדת החלבי ועולי סוריה לא חס הרב זוננפלד‬
‫את שבחיו על היותה "מקו שמרביצי בו תורה ע ראשית חכמה יראת ה'‬
‫בלי שו תערובת רוח חדשה כ"א במסורת אבותינו הקדושי ז"ל‪) "...‬ש‪,‬‬
‫עמ' רצט(‪.‬‬
‫מצב החינו במושבות הטריד את הרב זוננפלד והוביל אותו לגלות‬
‫גמישות מסוימת ביחס לתוקפו של החר‪ .‬יחד ע פעילי נוספי הקי‬
‫הרב זוננפלד את אגודת "שומרי תורה" אשר הקימה תלמודי תורה‬
‫במושבות פתח תקוה‪ ,‬עקרו‪ ,‬רחובות‪ ,‬ראשו לציו ועוד )ש‪ ,‬עמ' רפה–‬
‫רצה(‪ .‬בחוברת שיצאה מאת האגודה‪ ,‬מפורטי המצע שלה ופעולותיה‪:‬‬
‫‪...‬התאגדנו לאגודה אחת בש "שומרי תורה"‪ ,‬אשר מטרתה הראשי לייסד‬
‫בכל מושבה ומושבה בתי תלמוד תורה לתשב"ר‪ ,‬להושיב בה מלמדי יראי‬
‫אלקי ומומחי במלאכת שמי‪ ,‬אשר ילמדו את הילדי תורה ויהדות של‬
‫יראת שמי‪ ,‬בדר שהחזיקו בה אבותינו הק' ז"ל‪ÌÈ„ÈÓÏ˙‰Ó ÚÂÓÏ ÈÏ·Ó .‬‬
‫‚‪ıÂÁ‰ ¯ÂÚÈ˘· ,Ô·˘Á ‰˜Â„˜„ ,˙ȯ·Ú ,‰·È˙Î Ô‚Π,‡"„ Ï˘ ÍÂÁ Ì‬‬
‫‪) ...̉ÈÈÁ ˙È·Ï Ì‰Ï‬זוננפלד‪ ,‬תשל"ה‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.(261‬‬
‫יחס של ראשי רבני ירושלי ללימודי חול בראשית המאה ה‪20‬‬
‫‪81‬‬
‫בשנת תרס"ה‪ ,‬כאשר נקלעה האגודה לחובות גדולי‪ ,‬פנה הרב זוננפלד‬
‫לרב יעקב רוזנהיי‪ ,‬מראשי תנועת "תורה ע דר אר"‪ ,‬וביקש ממנו‬
‫שיתמו במוסדותיה כדי להציל את החינו באר ישראל‪ .‬הרב רוזנהיי‬
‫ביחד ע הרב יצחק אייזיק הלוי‪ ,‬נעתרו לבקשה והקימו את רשת החינו‬
‫"נצח ישראל" שמטרתה הייתה לסייע לאגודת "שומרי תורה"‪ .‬הרב יעקב‬
‫רוזנהיי סיפר בזיכרונותיו כי הרב זוננפלד אמנ לא נת את הסכמתו‬
‫להכנסת לימודי חול לבתי הספר של הרשת‪ ,‬א הוא לא התנגד לכ‬
‫שילמדו בה נוס על לימודי קודש‪ ,‬ערבית ומקצועות המקובלי בבתי‬
‫ספר עממיי‪ ,‬כגו חשבו‪ ,‬ידיעת הטבע‪ ,‬היסטוריה וידיעת האר‪ ,‬במש‬
‫שעתיי ביו )ש‪ ,‬עמ' ‪.(264‬‬
‫הרב משה בלוי‪ ,‬מקורבו של הרב זוננפלד‪ ,‬העיד כי הוא הקפיד מאוד‬
‫על האיסור שגאוני ישראל הכריזו על לימודי חול בבתי החינו באר‬
‫ישראל‪ ,‬א על פי שניכר היה שג לו לא ברור הא האיסור כולל בפירוש‬
‫את כל אר ישראל או שמא את ירושלי בלבד‪ .‬הרב בלוי סיפר כי כשנשאל‬
‫הרב זוננפלד על שיטתו של הרב הירש שהציל את יהודי אשכנז‪ 34,‬השיב‬
‫הרב זוננפלד כי הרב הירש מצא את פרנקפורט בדיוטה התחתונה במוב‬
‫הרוחני ולא היה לו עוד מה לסכ‪ 35.‬הרב זוננפלד הוסי והבהיר‪ ,‬כי א‬
‫חלילה יהיה מקו באר ישראל שלא יהיה בו זכר לתלמוד תורה על טהרת‬
‫הקודש‪ ,‬אז ג הוא יאמר שא אי אפשר לייסד תלמודי תורה בלי לימודי‬
‫חול‪ ,‬מפני שלא ישיגו ילדי‪ ,‬מוטב לייסד תלמודי תורה ע לימודי חול‪,‬‬
‫שכ לא על מצב מעי זה אסרו הקדמוני‪ ,‬שלא שיערו שעלול לבוא זמ‬
‫‪ 34‬חוקרי וכותבי רבי עסקו בעמדתו של הרב הירש ביחס בי תורה לחכמות כלליות‪,‬‬
‫ביניה ברויאר‪ ,‬תשכ"ט‪ ,‬עמ' ‪ ;16–1‬ויינברג‪ ,‬תשמ"ט‪ ,‬עמ' ‪ ;199–185‬היינמ‪ ,‬תשי"ב‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;20–7‬רוזנבליט‪ ,‬תשמ"ז‪ ,‬עמ' ‪ ;50–36‬שטר‪ ,‬תש"ל‪.‬‬
‫‪ 35‬יצחק ברויאר העיד על שיחה שהייתה לו ע הרב זוננפלד בעניי צידודו בחר‪ ,‬לעומת‬
‫עמדתו הפתוחה של הרב הירש‪ .‬בשיחה זו אמר לו הרב זוננפלד "הא באמת תאמי‬
‫שהרב הירש היה בא כא בירושלי‪ ,‬לפתוח לרווחה את שערי בתי המדרש השמורי‪,‬‬
‫כדי שכל צעירינו ללא אבחנה ללא אמצעי זהירות מפליגי יתנפלו על לימודי החול‪ ,‬על‬
‫א הסכנה שרבי ייכשלו‪ – "...‬ברויאר‪ ,‬תשל"ו‪ ,‬עמ' ‪ .18–17‬ראו עוד במאמר זה על‬
‫ההערכה הרבה שחש הרב זוננפלד כלפי הרב שמשו רפאל הירש מייסד שיטת "תורה‬
‫ע דר אר"‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫שפרה מישלוב‬
‫כזה‪ .‬הרב משה בלוי שלח את דבריו אלו של הרב זוננפלד בכתב לרב יעקב‬
‫רוזנהיי‪ ,‬בהסכמתו של הרב זוננפלד שהוסי מספר שורות בכתב ידו‬
‫בשבח פעולותיו של הרב רוזנהיי )בלוי‪ ,‬תש"ו‪ ,‬עמ' קטז(‪.‬‬
‫בר‪ ,‬כאשר התייע מנהל מוסדות "נצח ישראל"‪ ,‬הרב ד"ר משה‬
‫אויערב ביחד ע רבי יהושע שטאמפער‪ ,‬ממייסדי פתח תקווה‪ ,‬ע הרב‬
‫זוננפלד על הכנסת שינויי בסדר הלימוד בתלמודי התורה‪ ,‬שאל הרב‬
‫זוננפלד‪" :‬חז"ל קבעו 'אל נכנסי למקרא ואחד יוצא להוראה'‪ ,‬הא את‬
‫יכולי להבטיח שמכל אל ילדי ישראל שיתחנכו בבתי החינו שעומדי‬
‫את לייסד ייצא לכל הפחות אחד הראוי להוראה"? כאשר היסס רבי‬
‫יהושע מלהבטיח זאת‪ ,‬המשי הרב זוננפלד ואמר‪" :‬א"כ הרי אי זה מקרא‬
‫כלל‪ ...‬בית חינו שאינו יכול לערוב על דבר זה‪ ,‬אי ש מקו 'בית חינו'‬
‫עליו כלל וכלל‪ ."...‬הרב זוננפלד הוסי ואמר ש"על הפסוק 'וקשרת לאות‬
‫על ידי' שבפרשת קריאת שמע‪ ,‬דרשו חז"ל – 'כל הקורא ק"ש בלא תפילי‬
‫כאילו מעיד עדות שקר' )בבלי‪ ,‬ברכות יד‪ ,‬ע"ב(‪ ,‬ועל 'ושננת לבני ודברת‬
‫ב' דרשו 'ב ולא בדברי אחרי' )בבלי‪ ,‬יומא יט‪ ,‬ע"ב(‪ .‬הרי יוצא שג‬
‫יהודי הקורא ק"ש ומניח תפילי א הוא מוסר את בניו לבית חינו‬
‫שמלמדי ש ג דברי אחרי חו מלימוד התורה הרי הוא מעיד עדות‬
‫שקר‪) "...‬גערלי‪ ,‬תשל"ה‪ ,‬עמ' ש–שא(‪ .‬לד"ר יצחק ברויאר הבהיר הרב‬
‫זוננפלד את ההבדל בי החינו של יוצאי גרמניה ולבי החינו החרדי‪:‬‬
‫"אצלכ מתחילה היראת שמי ע אביי ורבא וגינוני הנימוס ע קאנט‪,‬‬
‫אצלנו מתחילה אישיותו של האד לעצב את דמותה מיד ע אביי ורבא"‬
‫)זוננפלד‪ ,‬תשל"ה‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.(202‬‬
‫ברור‪ ,‬א כ‪ ,‬כי בסוגיית לימודי החכמות הכלליות השתיי הרב‬
‫זוננפלד לרבני שעליה התבטא הרב קוק באיגרותיו "כי קשה לי מאד‬
‫לבא לעמק השוה ע רוב גדולי הזמ‪ ,‬ד' ישמר‪ ,‬שה חפצי ללכת רק‬
‫במסלול היש‪ ,‬להתרחק מכל כשרו מכל תנועה של חיי‪ ,‬מה שהוא לדעתי‬
‫ברור נגד דר ד' לגמרי‪ ,‬ובזה נותני יד לפריצי ומחזיקי ידי מרעי‪ ,‬ואוי‬
‫לנו מענוותנות של אלה‪ ,‬אע"פ שכוונת רצויה" )אג"ר‪ ,‬א‪ ,‬אגרת רעד‪,‬‬
‫אדר תר"ע‪ ,‬עמ' שי–שיא ]לרב ברו מאירס[(‪.‬‬
‫יחס של ראשי רבני ירושלי ללימודי חול בראשית המאה ה‪20‬‬
‫‪83‬‬
‫‪„ÏÙÂÊ ·¯‰Â ˜Â˜ ·¯‰ ÔÈ· Ìȯ·„ ÈÙÂÏÈÁ‬‬
‫בחודש טבת תרס"ט שלח הרב קוק מכתב לרב זוננפלד שבו הסביר לו את‬
‫הצור בהכנסת לימודי כלליי למסגרת תכנית הלימודי של בתי הספר‪,‬‬
‫בתגובה למצב הקשה של החינו באר‪ ,‬וכ ביקשו לקרוא לתמו בביה"ס‬
‫"תחכמוני" המצוי במצוקה כלכלית‪:‬‬
‫והנה יודע אני שנפש חכמה כהדר"ג ישכיל אל דבר‪ ,‬כמה אנחנו חייבי‬
‫להתחזק כעת לתת סמוכי לילדי קודש זרע יעבדנו ב"ה המגודלי בחינו‬
‫של קדושה ואמונה שלמה בימינו אלה‪ ,‬בהוספה של איזה ידיעות נדרשות‬
‫לצרכי החיי‪ ,‬לכבוד הבריות ולהרחבת הדעת‪ ,‬כי בזה נאסור מלחמת חובה‬
‫ומצוה‪ ,‬ונתחזק בימי ד' רוממה נגד המהרסי‪ ,‬אשר קמו עלינו‪ ...‬ומעת צרה‬
‫ליעקב כזאת נושע‪ ,‬שיתקדש שמו הגדול ב"ה‪ ,‬על ידי שנראה לכל את היופי‬
‫והפאר שיש בלימודי ד'‪ ,‬ילדי אמוני‪ ,‬בהיות מעוטרי ג"כ במדע והשכל‬
‫שהזמ תובע אות‪ ,‬וזה יהיה לה לכלי חפ לרומ ש ד' וקדושת תוה"ק‪.‬‬
‫והנה החלו לעסוק בעני זה יחידי שרידי אשר ד' קורא פה עיה"ק )=יפו(‪,‬‬
‫צעירי יראי ד' וחושבי שמו‪ ,‬בעליבתי הגוני‪ ,‬שהחינו שיתאי באיזו‬
‫מדה לדרישות החיי ויהיה כולו קודש לד'‪ ,‬הוא כל מגמת‪ .‬וייסדו את בית‬
‫התלמוד בש 'תחכמוני'‪ ,‬שבכל לב אשמח על הוייתו‪ .‬אע"פ שהנני חוזר‬
‫ומכריז תמיד‪ ,‬שאנו צריכי להחזיק ג"כ בכל כח ועוז במוסד כזה שיהיה‬
‫מכונ לפי האופ העתיק ממש‪ ,‬בשביל אבות ובני כאלה הדורשי באמת‬
‫דוקא חינו כזה‪ .‬והפשוטי שבילדי כאלה צריכי אנו לחזק במלאכה‬
‫המחיה את בעליה ומרחקתו מגזל ומכל שפלות‪ .‬אבל מי לא יבי שמוסד‬
‫מחודש כזה‪ ,‬שהוא קדוש לד'‪ ,‬הוא מוכרח לנו וראוי להחזיק בו‪ ...‬על כ‬
‫אקוה שכ"ג יעזור על יד בכל עז קדושת נפשו היפה‪ ,‬ויכתוב לגדולי גרמניא‬
‫הנ"ל מצדו לטובה עליה‪ ,‬כי קשה מאד עול סבל‪ ,‬שרבי מהאבות ה‬
‫עניי‪ ,‬וההוצאה היא גדולה מאד‪) ...‬צוריאל‪ ,‬תשס"ב‪ ,‬ד‪ ,‬עמ' ‪.(164–163‬‬
‫באיגרת זו הדגיש הרב קוק בפני הרב זוננפלד את הצור ברכישת פרנסה‬
‫להצדקת הכנסת של לימודי כלליי למוסדות הלימוד‪ ,‬והבהיר כי הוא‬
‫תומ בקיומ של מוסדות השומרי על דר הלימוד המסורתית בשביל‬
‫הורי החפצי לתת לילדיה חינו מסורתי בלבד‪ ,‬ללא לימודי מלאכה‪.‬‬
‫הרב זוננפלד לא תמ ב"תחכמוני"‪ ,‬כפי שביקש ממנו הרב קוק‪ ,‬א‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬הוא הכיר בכ שיש מקומות שבה אי מנוס מהכנסת לימודי חול‬
‫‪84‬‬
‫שפרה מישלוב‬
‫לתכנית הלימודי‪ ,‬ולא מחה כנגד מגמה זו במוסדות החינו של "נצח‬
‫ישראל"‪.‬‬
‫כ‪ ,‬על א המחלוקת בי השניי‪ ,‬נזהר הרב זוננפלד שלא להחיל‬
‫במפורש את האיסור האמור על בתי הספר א על תושבי יפו ההולכי‬
‫בדרכו של הרב קוק‪ .‬כאשר פר בשנת תרע"ב פולמוס כנגד "תחכמוני"‪,‬‬
‫והרב קוק התייצב לימי בית הספר‪ ,‬פרס ד"ר ענגיל‪ ,‬מנהל בית הספר‪,‬‬
‫מכתב בעיתונות שבו תמה על הרב זוננפלד שנת יד להשמצות כאילו מורי‬
‫בית הספר ה פורקי עול תורה וזאת בזמ שהרב קוק משגיח על המוסד‪.‬‬
‫בתגובה השיב הרב זוננפלד כי הרב קוק עצמו נמנע מלהיכנס במש‬
‫שנתיי לבית הספר בשל איסור הקדמוני‪ ,‬והשינוי ביחסו למוסד הוא רק‬
‫בשל כ שהוא רואה בו את הרע במיעוטו כתגובה למצב הירוד ביפו‪ .‬הרב‬
‫זוננפלד הבהיר בתשובתו כי האזהרה מפני הלימודי בבי"ס "תחכמוני"‬
‫אינה נוגעת לתושבי יפו הסרי למרותו של הרב קוק אלא רק לבני ירושלי‬
‫המתגוררי ביפו )אבנרי‪ ,‬תשמ"הו‪ ,‬עמ' ‪.(187‬‬
‫הרב קוק והרב זוננפלד בברית מילה בירושלי‬
‫התמונה מתו‪ :‬מראה כה – אלבו הראי"ה‪ ,‬בעריכת הרב יעקב הלוי פילבר‪ ,‬הוצאת המכו לחקר משנת‬
‫הראי"ה קוק בשיתו ע בית הרב‪ ,‬ירושלי תשס"ב‪ ,‬עמ' ‪) 75‬באדיבות העור(‬
‫יחס של ראשי רבני ירושלי ללימודי חול בראשית המאה ה‪20‬‬
‫‪85‬‬
‫‪ÌÂÎÈÒ‬‬
‫סקירת גישותיה של הרבני בסוגיית לימודי החכמות הכלליות מעלה –‬
‫שלא במפתיע – הבדלי משמעותיי ביניה‪ .‬בעוד הרב קוק תמ עקרונית‬
‫בלימודי החכמות הכלליות וראה בה ער כמשלימי את לימוד התורה‬
‫בעבודת ה' של האד‪ ,‬מלבד הצור שיש בה כמענה לבעיות הדור‬
‫ולצורכי פרנסה‪ ,‬הרי שהרב זוננפלד‪ ,‬נאמ לעמדותיה מרחיקות הלכת של‬
‫תנועת האולטרהאורתודוקסיה‪ ,‬שלל לימודי אלו‪ ,‬ומכל מקו לא ראה‬
‫בה ער רב‪ ,‬וסבר כי התגובה למגמות ההשכלה שפשו בעול היהודי‬
‫בכלל ובאר בפרט היא הימנעות מוחלטת מחשיפה למגמות אלו‪ .‬הרב קוק‬
‫הכיר בכ שאי להתערב במוסדות החינו בירושלי‪ ,‬וצידד בהשארת‬
‫מוסדות שבה יעסקו בלימוד תורה בלבד‪ ,‬אול סבר שאי זו הדר הנכונה‬
‫שיש לנקוט בשאר המוסדות באר ישראל‪ .‬הרבני נחלקו ביניה ה ברמה‬
‫העקרונית – בשאלת חשיבות של לימודי החכמות הכלליות ביחס ללימוד‬
‫התורה‪ ,‬וה ברמה המעשית – בשאלת התגובה הנכונה למצבו הירוד של‬
‫החינו הכללי באר ישראל‪.‬‬
‫את הסיבה השורשית להבדלי בינו לבי רבני ירושלי‪ ,‬ובה הרב‬
‫זוננפלד‪ ,‬הגדיר הרב קוק‪" :‬כי מתו שאי רוב הלומדי‪ ,‬אפילו הגדולי‬
‫שבדור‪ ,‬משימי לב להיות גדולי בהלכות יראת שמי‪ ,‬בהרחבה גדולה‬
‫הראויה למנהיגי הדור‪ ,‬על כ אי כח יפה ללכת בשבילי חדשי‬
‫הראויי לפי הזמ‪ ,‬ולכוונ כלפי הקודש‪ ,‬וה אנוסי לפי דעת לעמוד על‬
‫הנקודה של הסגנו היש‪) "...‬אג"ר‪ ,‬א‪ ,‬אגרת רעד‪ ,‬אדר תר"ע‪ ,‬עמ' שישיא‬
‫]לרב ברו מאירס[(‪ .‬גדולי הדור מקרב רבני ירושלי‪ ,‬לדעת הרב קוק‪ ,‬אינ‬
‫לומדי את החלק בתורה העוסק בענייני דעות ואמונות‪ ,‬ולכ אי ה‬
‫‪36‬‬
‫מזהי את הצור להתאי דרכי חדשות בהתא לצור הזמ‪.‬‬
‫נראה כי ההבדלי בי השניי נבעו ג מתפיסותיה השונות ביחס‬
‫לאר ישראל ולגאולה‪ .‬הרב קוק התייחס לאר ישראל בתקופתו כאר‬
‫‪ 36‬באיגרת זו רמז הרב קוק לסיבה נוספת להסתייגות של תלמידי חכמי מעמדתו‪" :‬אבל‬
‫ע מי נדבר‪ ,‬מי יסכי לי‪ ,‬מי ירצה להפקיר את כבודו‪ ,‬בשביל כבוד השי"ת ותורתו‬
‫וקדושת אר חמדתו" )ש(‪.‬‬
‫שפרה מישלוב‬
‫‪86‬‬
‫המקבלת בברכה את בניה החוזרי לחיות בה חיי בריאי ומלאי‪,‬‬
‫הכוללי ג את צדדי החול‪ ,‬ובה לימודי החול‪ ,‬ואילו הרב זוננפלד הוסי‬
‫לאחוז בעמדה שלפיה אר ישראל עודנה ממתינה לע ישראל עד לבוא‬
‫הגאולה הנסית‪ ,‬ובינתיי יש לחיות בה חיי תורה ועבודת ה' בלבד ללא‬
‫עירוב צדדי של חול‪ ,‬דוגמת תרבות כללית ופרנסה‪ ,‬המורידי‪ ,‬לתפיסתו‪,‬‬
‫את ערכה של אר ישראל ממעלתה הקדושה )או"ת‪ ,‬עמ' עחעט; זוננפלד‪,‬‬
‫תשל"ה‪ ,‬כר ג‪ ,‬עמ' ‪.(57–55‬‬
‫ע זאת‪ ,‬למרות המרחק הניכר בי דעותיה של הרבני בסוגיה זו‪,‬‬
‫הרי שנראה כי ע הזמ חלה התקרבות בהשקפותיה‪ .‬כפי שהראינו לעיל‪,‬‬
‫במש השני נטה הרב קוק לסייג את תמיכתו הגורפת בלימודי הכלליי‪,‬‬
‫וזאת כאשר נוכח לדעת כי לא בנקל נית לייש את עמדתו המורכבת‪,‬‬
‫ואילו הרב זוננפלד הגמיש‪ ,‬כאמור‪ ,‬את התנגדותו לחכמות הכלליות כאשר‬
‫נוכח לדעת כי מצב החינו באר הידרדר עד כדי כ שיש מקומות שבה‬
‫שילוב לימודי חול במסגרת מוסדות החינו הפ להכרח בשל מצבו הירוד‬
‫של הדור‪ .‬מכא‪ ,‬שבסיכומו של דבר נית למצוא נקודות קרבה וזהות ג‬
‫בקרב שני רבני אלו א שמפגש ראשוני ע עמדת מצייר תמונה של‬
‫ניגוד חרי‪.‬‬
‫‪˙¯˜Ó‬‬
‫אבנרי‪ ,‬י' )תשמ"הו(‪ .‬הרב קוק ופעולתו החינוכית ביפו‪ .‬ניב המדרשיה‪ ,‬יחיט‪.197 179 ,‬‬
‫בלוי‪ ,‬מ' )תש"ו(‪ .‬על חומותי ירושלי
‪ .‬תל אביב‪.‬‬
‫בלוי‪ ,‬מ' )תרצ"ב(‪ .‬עמודא דנהורא‪ .‬ירושלי‪.‬‬
‫ברויאר‪ ,‬י' )תשל"ו(‪ .‬הרב הראשי מוהר"ר יוס חיי זוננפלד זצ"ל‪ .‬המעי‪ ,‬טז )א(‪,‬‬
‫ירושלי‪ ,‬עמ' ‪.20–15‬‬
‫ברויאר‪ ,‬מ' )תשכ"ט(‪ .‬שיטת תורה ע דר אר במשנתו של ר' שמשו רפאל הירש‪ ,‬המעי‪,‬‬
‫‪) 9‬א(‪ ,‬עמ' ‪.17–1‬‬
‫גוטל‪ ,‬נ"מ )תש"ס(‪ .‬מכותבי ראי"ה‪ .‬ירושלי‪.‬‬
‫גערלי‪ ,‬מ"מ )תשל"ה(‪ .‬מרא דארעא ישראל‪ .‬ירושלי‪.‬‬
‫היינמ‪ ,‬י' )תשי"ב(‪ .‬מבוא לאגרות צפו לרש"ר הירש‪ .‬ירושלי‪.‬‬
‫ויינברג‪ ,‬הרב י"י )תשמ"ט(‪ .‬תורת החיי‪ .‬בתו‪ :‬י' עמנואל )עור(‪ ,‬הרב שמשו רפאל‬
‫הירש‪ ,‬משנתו ושיטתו )עמ' ‪ .(199–185‬ירושלי‪.‬‬
‫יחס של ראשי רבני ירושלי ללימודי חול בראשית המאה ה‪20‬‬
‫‪87‬‬
‫זוננפלד‪ ,‬ש"ז )תשל"ה(‪ .‬האיש על החומה‪ ,‬א–ג‪ .‬ירושלי‪.‬‬
‫חמיאל‪ ,‬ח' )תשל"ח(‪ .‬מלחמתו של רבי עקיבא יוס שלזינגר בריפורמה‪ .‬סיני‪ ,‬פג‪,‬‬
‫עמ' פ–פח‪.‬‬
‫ירו‪ ,‬צ' )תשל"ד(‪ .‬משנתו של הרב קוק‪ .‬ירושלי‪.‬‬
‫ישמח‪ ,‬י"מ )עור( )תש"ס(‪ .‬כרוזי הראיה‪ .‬ירושלי‪.‬‬
‫כה‪ ,‬הרב ד' )תשל"ג(‪ .‬קול צופי )בעריכת י' טולדנו(‪ .‬ירושלי‪.‬‬
‫כרמי‪ ,‬ש' )תשנ"ה(‪ .‬עמדותיה ותפיסותיה של הגרי"ח זוננפלד ושל הראי"ה קוק בשאלת‬
‫תחיית הלשו העברית והנהגתה כשפת הוראה‪ .‬דור לדור‪ ,9 ,‬עמ' ‪.114–61‬‬
‫מישלוב‪ ,‬ש' )תשס"ו(‪ .‬יחסו של הרב קוק לחכמות כלליות‪ :‬בי חזו למימוש‪ .‬עבודת‬
‫מוסמ בטורו קולג השלוחה בישראל‪ ,‬ירושלי‪.‬‬
‫מישלוב‪ ,‬ש' )תשס"ז(‪ .‬יחסו של הרב קוק לחכמות כלליות‪ :‬בי חזו למימוש‪ .‬סיני‪ ,‬קלט‪,‬‬
‫עמ' קסז–קפט‪.‬‬
‫מרגלית‪ ,‬ב' )תש"ס(‪ .‬רגלי מבשר‪ :‬קורות חייו ופעלו של רבי עקיבא יוס שלזינגר‬
‫זצ"ל‪ .‬ישראל‪.‬‬
‫סילבר‪ ,‬מ"ק )תשס"ו(‪ .‬ראשית צמיחה של האולטרה אורתודוכסיה‪ :‬המצאתה של מסורת‪.‬‬
‫בתו‪ :‬י' שלמו‪ ,‬א' רביצקי וא' פרזיגר )עורכי(‪ ,‬אורתודוכסיה יהודית )עמ'‬
‫‪ .(344–297‬ירושלי‪.‬‬
‫פילבר‪ ,‬י' )תשנ"ג(‪ .‬כוכבי אור‪ .‬ירושלי‪.‬‬
‫פרס‪ ,‬י' )תרצ"ה(‪ .‬לתולדות האיסור על בתי הספר בירושלי‪ .‬בתו‪ :‬ש' אס ואח' )עורכי(‪,‬‬
‫מנחה לדוד )עמ' קכט–קלח(‪ .‬ירושלי‪.‬‬
‫צוריאל‪ ,‬מ' )תשס"ב(‪ .‬אוצרות הראי"ה‪ ,‬ד‪ .‬ראשו לציו‪.‬‬
‫קצבורג‪ ,‬נ' )תשכ"ו(‪ .‬פולמוס החינו בישוב היש‪ .‬שנה בשנה‪ ,‬ז‪ ,‬עמ' ‪.312–299‬‬
‫רודיק‪ ,‬י' )תשנ"ט(‪ .‬חיי
של יצירה‪ .‬ירושלי‪.‬‬
‫רוזנבליט‪ ,‬פ' )תשמ"ז(‪ .‬בי שני עולמות‪ .‬בתו‪ :‬מ' ברויאר )עור(‪ ,‬תורה ע
דר אר‪:‬‬
‫התנועה‪ ,‬אישיה‪ ,‬רעיונותיה‪) ,‬עמ' ‪ .(43–33‬רמת ג‪.‬‬
‫שטר‪ ,‬א' )תש"ל(‪ .‬האידיאל החינוכי של תורה ע
דר אר בהתפתחותו‪ .‬עבודת דוקטור‬
‫באוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלי‪.‬‬