יחסם של ראשי רבני ירושלים ללימודי חול בראשית המאה ה-20
65 שפרה מישלוב ÏÂÁ È„ÂÓÈÏÏ ÌÈÏ˘Â¯È È·¯ È˘‡¯ Ï˘ ÌÒÁÈ ·¯‡˘20-‰ ‰‡Ó‰ ˙È הרב אברהם יצחק הכהן קוק ,רבה הראשי של ארץ ישראל ,והרב יוסף חיים זוננפלד ,רבה של העדה החרדית בירושלים ,נחלקו ביניהם בנושאים שונים על רקע תהליכים דתיים ,חברתיים ותרבותיים שהתחוללו בחברה היהודית בארץ ישראל בתקופתם .מאמר זה בוחן את ההבדלים בעמדותיהם ביחס להשכלה הכללית והנהגתה במערכת החינוך הארץ ישראל באותה העת. בחינת עמדתו של הרב קוק על פי כתביו ואיגרותיו מעלה תמונה מורכבת. אמנם הוא תמך עקרונית בלימודי החכמות הכלליות בהיותן מסייעות הן ללימוד התורה והן לפרנסה ,אך עם זאת ניתן למצוא במשנתו התבטאויות המסתייגות מלימודים כלליים בתנאים מסוימים .מעבר לכך ,בשנים הראשונות לפעילותו כרב ראשי בארץ ישראל הוא היה מעורב בפיתוח מסגרות לימוד שבהן שולבו לימודי קודש ולימודי חול ,אולם עם הזמן נראה שהוא נסוג מעמדתו הראשונית, והסכמתו להיות מעורב במסגרות מעין אלה הלכה ופחתה. עמדתו של הרב זוננפלד בסוגיה נראית על פניה נחרצת וחד משמעית .הרב זוננפלד היה מבין הרבנים אשר תמכו בחרם כנגד הכנסת לימודי חול למוסדות החינוך בארץ ישראל בהתאם לעמדתה של תנועת האולטרה-אורתודוקסיה בהונגריה .עם זאת ,מבחינה מדוקדקת עולה כי במקרים מסוימים ,בתגובה לשאלות כמה מחנכים ,הוא תמך בשילוב לימודים כלליים במוסדות שונים ,וזאת מתוך הבנת הצורך בדבר. נראה אפוא שעל אף הפער הניכר בין תפיסותיהם של רבנים אלו ,במשך השנים הלכו והתקרבו עמדותיהם בנושא זה. הרב אברה יצחק הכה קוק ) (1935–1865והרב יוס חיי זוננפלד ) (1932–1849פעלו שניה בירושלי בתקופה שלאחר מלחמת העול מי מדליָו) 21 ,תש"ע( שפרה מישלוב 66 הראשונה .בתקופה זו התמנה הרב קוק לרבה של ירושלי ולאחר מכ לרב הראשי של אר ישראל ,ואילו הרב זוננפלד נבחר לרבה של העדה החרדית בירושלי ,ויש שראו בו את רבה של היהדות החרדית באר ישראל .שני הרבני נחלקו ביניה בנושאי רבי ,ובה היחס לציונות ולציוני, החינו ,הרבנות הראשית ,השמיטה ועוד .ע זאת ,הבדלי הגישות לא הובילו לעימותי בתחו האישי ,ויש עדויות על יחסי ידידות והערכה הדדיי ששררו בי השניי )זוננפלד ,תשל"ה ,עמ' 1.(399תחו מובהק שבו שררו חילוקי דעות ברורי בי שני הרבני הוא ביחס ללימודי חול לעומת לימודי קודש .ע זאת ,בחינה מדוקדקת של עמדותיה של השניי, 2 מעלה בצד ההבדלי הרבי ,ג נקודות דמיו לא מעטות. ·˜Â˜ ·¯‰ Ï˘ Â˙„ÓÚ ˙ÈÁ יחסו של הרב קוק ללימוד חכמות כלליות מוצא את ביטויו ברבי מכתביו. הנושא מורכב ורחב ,ה משו שהוא כולל התייחסות של הרב קוק לחכמות הכלליות על הפני והצדדי השוני שלה ,ה משו שנית למצוא בכתביו התייחסויות עיוניות הנראות לכאורה כסותרות זו את זו ,וה משו הפער לכאורה בי הגותו בנושא זה לבי הדר בה הוא בחר להורות הלכה למעשה .על המבקש לעמוד על עמדתו של הרב קוק בסוגיה מוטלת המלאכה לעיי היטב במקורות רבי ומגווני ,ולנסות להגדירה על בסיס 1להרחבה בעניי יחס של הרב קוק והרב זוננפלד זה לזה ראו גוטל ,תש"ס ,עמ' כד, מא.102 , 2העיו בסוגיה זו נדו לראשונה במחקרי במסגרת לימודי תואר שני ב"טורו קולג' – ישראל" בהנחיית הרב פרופ' נריה גוטל )מישלוב ,תשס"ו( .כתבי הרב קוק יאוזכרו במאמר בקיצור בהתא לרשימת הקיצורי הבאה – אג"ר :אגרות הראיה ,אג ,הרב צבי יהודה קוק )עור( ,ירושלי תשמ"ה; אגרות הראיה ,ד ,הרב יעקב פילבר )עור(, ירושלי ,תשמ"ה ,א"ד :אדר היקר ועקבי הצא ,הרב צבי יהודה קוק )עור( ,ירושלי תשמ"ה ,או"ת :אורות ,הרב צבי יהודה קוק )עור( ,ירושלי תשנ"ג ,את"ר :אורות התורה ,הרב צבי יהודה קוק )עור( ,ירושלי תשמ"ה ,ש"ק :שמונה קבצי ,א–ב, ירושלי תשס"ד. יחס של ראשי רבני ירושלי ללימודי חול בראשית המאה ה20 67 החומר הרב הקיי 3.במסגרת זו ,וא לצור ההשוואה בי עמדתו של הרב קוק בסוגיה לבי עמדתו של הרב זוננפלד ,נית להגדיר כי הרב קוק ראה ער בלימודי החכמות הכלליות ,בהיות משרתות מטרות רבות .כ נית למצוא בכתביו התבטאויות שונות לפיה לימודי החול משלימי את לימוד 4 התורה בעבודת ה' של האד ומגדלי צדדי שוני באישיותו: דעת ד' מוכרחת היא להתמלא בהגיו גדול של תורה ושל חכמה ,כל חכמת העול וחכמת החיי ,כל יושר טבעי של מוסר ושל תרבות ,וכל הכנה של אומ הגו וגבורת הנפש .אז היא יוצאת על הפועל כפי אותה המדה שהנפש החושקת לאור דעת ד' היא עלולה לה )ש"ק ,קוב א ,פסקה פא ,חלק א, עמ' כב(. לימודי החול א מהווי כלי עזר להבנת התורה .ברוח הדרכתו של הגר"א, אנו מוצאי את הדרכתו של הרב קוק לבני תורה שיחד ע התקדמות בלימוד התורה עליה להרחיב את ידיעותיה בחכמות העולמיות ולהכיר לפחות באופ כללי: כל מה שיחסר לאד מחכמות העול ,נגד זה יחסר לו עשרת מוני מ התורה ,אמר רבנו הגר"א ז"ל לנאמני ביתו .על כ ע הגברת עז התורה, הרחבת החכמה העולמית לפי האפשרי מוכרחת היא .א אי אפשר לו לכל ב תורה להיות חכ רשמי בכל מקצעות המדעי 5,אבל אפשר לו להיות איש 3סיכו מצב המחקר ופירוט המקורות לעמדותיו של הרב קוק בנושא ראו אצל מישלוב, תשס"ז ,עמ' קסז–קפט. 4השוו ש"ק ,קוב א ,פסקה קיב ,חלק א ,עמ' לג; ש"ק ,קוב א ,פסקה תתסו ,חלק א, עמ' רלט; ש"ק ,קוב ג ,שנט ,חלק א ,עמ' תסב–תסג. 5באג"ר ,א ,אגרת קעו ,עמ' רכה )לזאב גלוסקי( – כסלו תרס"ט ,בתגובה לטענתו של גלוסקי כאילו בתי הדי אינ בקיאי בהוויות העול עונה לו הרב – "הקובלנא של שטחיות ידיעה בהוייות העול איננה מיוחדת על בתידיני שלנו .כל מלומד של מקצע רוחני לא יוכל לקפל את כל הידיעות המעשיות .אבל לעול אי רב ודיי יפה חשוד, שכשתחסר לו ידיעה בהויות העול ,לצור איזה משפט ,שלא יפנה לעצת מומחי בדבר". 68 שפרה מישלוב יודע את המצב הכללי של החכמות בעול ואת פעולת על החיי)...א"ד, 6 עמ' קכט(. הרב קוק ראה ער בלימודי הכלליי ג משו שה עשויי להוות אמצעי השפעה על רוח הדור .באיגרת לבנו ,הרב צבי יהודה 7,ציי הרב קוק כי יש חשיבות ללימוד שפות ובלשנות כדי להגדיל את יכולת ההסברה וההשפעה על הע ועל העול" :אמנ מפני שהאד ראוי שישתוקק להיטיב מטובו לזולתו ,לעמו ולכלל האד כפי היכולת ,מצד ההשפעה ודאי כל מה שיתוס לו יד וש בשפות וסגנוני שוני ירבה כח הסברתו והשפעתו) "...אג"ר ,א ,אגרת לב ,שבט תרס"ו ,עמ' ל( .תלמידו של הרב קוק ,הרב ד"ר לוי ,אשר החל את לימודיו באוניברסיטה ,זכה א הוא לתמיכתו של הרב קוק אשר ראה בלימודי אלו עבודה נחוצה בדורו על מנת להשתמש בה להפצת תורת ישראל )אג"ר ,א ,אגרת פ ,תמוז תרס"ז, 8 עמ' פו(. נימוק נוס ששימש את הרב קוק בתמיכתו בלימודי הכלליי ,הוא הצור ברכישת פרנסה .הרב קוק הכיר בצור של רבי ללמוד ולרכוש מקצוע כדי להתפרנס ולפרנס את בני משפחותיה ,והוא הכיר בכ שבזמני המודרניי יש צור בהכשרה מקיפה על מנת לרכוש מקצועות נאותי. בהתא לכ פעל הרב קוק להקמת מחלקה ללימודי מלאכה בתלמודי התורה ,ואכ הצליח להקי מחלקה שכזו בת"ת "שערי תורה" .הוא דיווח 6חכמות העול ה החכמות הכלליות שפותחו על ידי אומות העול – עיי ירו ,תשל"ד, עמ' .205 7הרב צבי יהודה הכה קוק – בנו של הרב קוק ,עור מרבית כתביו ,מבסס וראש ישיבת מרכז הרב .עלה ארצה ע אביו בשנת תרס"ד ,השתל בגרמניה ובאנגליה בהשכלה כללית ,ובתקופת מלחמת העול הראשונה שהה ע אביו בשווי ובלונדו .ייש את "משנת הרב" הלכה למעשה ,תו הדגשת הפ הממלכתי הגלו במדינת ישראל .פרס מאמרי הגותיי ופרשניי )על פי גוטל ,תש"ס ,עמ' קכט(. 8הרב ד"ר בנימי מנשה לוי היה חוקר ספרות הגאוני .נמנה על תלמידו המקורבי הראשוני של הרב קוק .בעל השכלה תורנית ואקדמאית .שימש כמורה בת"ת "נצח ישראל" בפתח תקוה ,ושות לייסוד מפעלי חינוכיי .עור 'אוצר הגאוני' ומחבר מאמרי ומחקרי רבי )על פי גוטל ,תש"ס ,עמ' קכ(. יחס של ראשי רבני ירושלי ללימודי חול בראשית המאה ה20 69 על כ בסיפוק במספר אגרות לרבני ולקרובי .באגרת לרב יוס רבי ציי הרב כי הקמת המחלקה ללימודי מלאכה נועדה לגרו לכ שג אנשי 9 עבודה יהיו קשורי לתורה )אג"ר ,א ,אגרת נט ,שבט תרס"ז ,עמ' סו(. נוס על הכרתו של הרב קוק בדבר הצור ללמוד לימודי חול למטרות פרנסה ,הרי שבמקורות שוני בכתביו אנו מוצאי התייחסות לכ שיש אנשי אשר נטיית הפנימית מתאימה ללימוד חכמות כלליות יותר מאשר ללימוד התורה .הרב קוק סיפק מענה ג לאנשי אלו .לדבריו ,אד צרי ללמוד בעיקר את הנושאי שמתאימי לו בתורה ,וא אי לו התאמה ללימוד התורה ונטייתו גדולה יותר ללימוד החכמות הכלליות ,הרי שעליו ללמוד לימודי אלו ,א כי תו קביעת עתי לתורה .א לא יעשה כ ,ולא יית מקו ללימוד חכמות כלליות ,קיי חשש כי ימרוד בתורה רק משו שלא פנה ללימוד המתאי לו" :ישנ שיצאו לתרבות רעה ,מפני שבדר למוד והשלמת הרוחנית בגדו בתכונת האישית המיוחדת ...יש מי שנטיתו חזקה לחכמות מיוחדות ,שג הוא צרי ללכת לפי נטיתו הפנימית, ויקבע עתי לתורה ,וזה וזה יעלה בידו ,כי יפה תלמוד תורה ע דר אר) "...את"ר ,פרק ט ,סעי ו ,עמ' כז( .את היחס הנכו בי לימוד התורה ללימודי אחרי יקבע כל אחד לפי תכונתו האישית. היחס המשלי הקיי לדעתו של הרב קוק בי התורה לחכמות העול הוביל אותו ג למסקנה כי לא תיתכ סתירה בי התורה לבי החכמות הכלליות .במקו שתמצא לכאורה סתירה שכזו נית להסבירה ולפתור אותה ,א לא כעת ,אזי כאשר יתפתחו כלי החקירה )אג"ר ,א ,אגרת צא, סיו תרס"ה ,עמ' קו( 10.יצוי ,כי הרב קוק סבר שבעת חזרת ישראל לארצ יש משנה חשיבות לעיסוק בחכמות הכלליות ,וזאת מתו מטרה לפתח חיי 9הרב יוס רבי – גיסו של הרב קוק ,בעלה של אחותו רוחמה .עלה ארצה בשנת תרע"ב ) (1912והתמנה למנהל תלמוד התורה "שערי תורה" ביפו .פירס מאמרי וחידושי תורניי )על פי גוטל ,תש"ס ,עמ' קלא(. 10הרב ד"ר משה זיידל היה אחד מ התלמידי המקורבי ביותר לרב קוק .תלמיד ישיבת טלז ,מומחה במקרא ובלשו ,בה התמחה באוניברסיטאות בגרמניה ובשווי .לימד בניו יורק ובולטימור .עלה ארצה בתרצ"א וניהל למעלה מעשרי שנה את סמינר "אפרתה" למורות ולגננות )על פי גוטל ,תש"ס ,עמ' קיג(. 70 שפרה מישלוב תורה מלאי הכוללי את כל צדדי המציאות )או"ת ,אורות המלחמה ,ז, 11 עמ' טו(. ע זאת ,לצד הכרת ערכ של החכמות הכלליות סבר הרב קוק כי מבחינת האמת כל החכמות כלולות בתורה ,ונית לדלות אות מתוכה ,ועל האד לחתור לכ שהוא יוכל ללמוד הכל מתו התורה עצמה" :כל התורה כולה היא שמותיו של הקב"ה ,כל 12מדה טובה ודראר הרי הוא בכלל 13 התורה ,וכל חכמה נעוצה בתורה) "...את"ר ,פרק ד ,סעי ב ,עמ' טו(. כ אנו מוצאי ג באיגרתו של הרב קוק לרב אלכסנדרוב" :לא לקנט נשוב ,כ"א לי סו ,לסיני ,ולירושלי ,לאברה ,למשה ,לדוד ,לרבי עקיבא ור"ש ב יוחאי ,ולכל אהובינו שה חיינו ומשוש לבנו עדי עד ...כל מה שהיותר חכמי והיותר מעולי יכולי לחשוב ,כבר נמצא באוצרנו בצורה יותר שלמה ,יותר עליונה ,והעיקר יותר אלקית) "...אג"ר ,א ,אגרת מד ,כסלו תרס"ז ,עמ' מח(. זאת ועוד :תמיכתו העקרונית של הרב קוק בלימודי החכמות הכלליות כללה מספר הסתייגויות 14.ראשית ,הוא סבר כי יש ללמוד את החכמות הכלליות מתו מודעות לסכנות הנובעות מלימוד זה שנלמד בזמ הזה כלימוד חיצוני לתורה ,וממילא כולל סיגי העלולי להסיט את האד מדרכו הסלולה לקרבת ה' .לכ יש לקלוט אות ולהשתמש במתודות שלה רק לאחר סינו ולאחר הכנות מתאימות של לימוד תורה ,מידות טובות ומעשי טובי )אג"ר ,א ,אגרת יח ,עמ' יז ]מכתב לציבור[( .המודעות לסכנה מחדדת את התפיסה כי לא ראוי שכל אד יעסוק בלימוד החכמות 11 12 13 14 נכתב בזמ מלחמת העול הראשונה .וראו ג מא"ר ,עמ' .407 בש"ק ,קוב ב ,פסקה קמו ,חלק א ,עמ' רצ – "וכל". השוו את"ר ,פרק ו ,סעי יא ,עמ' יט למוד התורה מעורר את התכונה הישראלית המיוחדת שבאד הלומד ,בעוד שלימוד חכמות כלליות מעורר את התכונה של האד כאד כללי מעבר להיותו אד ישראלי ,א כי בלימוד התורה יש ג פוטנציאל לגדל את התכונה הכלל אנושית שבלומד וא בצורה מתוקנת יותר" .אמנ התורה נותנת לנו חיי ,לא רק חיי לאומיי פרטיי כיא ג חיי כלליי .כי התכונה האנושית היותר טובה תגיע לנו בצורה היותר מתוקנת כשתבוא לנו ערוכה במטבע ישראלי ,וזה נמצא ע"י שקידת התורה" .עיי בנוס בש"ק ,קוב ח ,פסקה ריא ,חלק ב ,עמ' תסז. ראו הרחבת הדיו בהסתייגויות אצל מישלוב ,תשס"ז ,עמ' קעד–קעז. יחס של ראשי רבני ירושלי ללימודי חול בראשית המאה ה20 71 הרוחניות ,דוגמת פילוסופיה ,אלא רק יחידי סגולה שבה לא יפגע לימוד זה )אה"ק ,ג ,עמ' שנו( )ע זאת הזהיר הרב קוק מפני זהירות יתר אשר אינה מאפשרת כל לימוד שהוא( .שנית ,הרב קוק הדגיש כי יש להגדיר נכונה את הבדלי הדרגות בי חכמת התורה לחכמות הכלליות ולעמוד על כ שהתורה היא המרכזית ,והחכמות הכלליות שוליות ביחס אליה ,ומהוות א דוגמות המבארות את מה שיש בתוכה )ש"ק ,קוב ה ,פסקה קצח ,חלק ב ,עמ' קמו( .לכ ,הוא סבר כי ראוי שיהיו תלמידי חכמי שיעסקו בתורה בלבד ,ויותירו על כנה את מרכזיותה ובלעדיותה של התורה בזמ הביניי שבו עדיי לא ניכר כי הכול בה )אה"ק ,א ,עמ' נא( .כמו כ ,התמיכה העקרונית בלימוד החכמות הכלליות ובשימוש במתודות שלה לא טשטשה את התנגדותו החריפה של הרב קוק לשיטות מדעיות במדעי היהדות אשר יוצאות נגד התפיסה היהודית המסורתית ,דוגמת ביקורת המקרא )אג"ר ,א ,אגרת קמט ,אב תרס"ח ,עמ' קצד ]לרב יצחק אייזיק הלוי[(. באופ עקרוני תמ אפוא הרב קוק בלימודי החכמות הכלליות ,וא הביע תמיהה על תופעת שלילת לימודי החכמות הכלליות ,וראה לנכו להעניק לתופעה זו הסברי שוני 15.ע זאת ,ג במשנתו נית למצוא אמירות אשר אינ משתלבות במסגרת תמיכתו העקרונית בלימודי החכמות, אמירות אשר לכאורה שוללות אות מכול וכול. כ לדוגמה הוא התבטא: כהבדל שבי מי עכורי ודלוחי ,שאינ ראויי רק לשתית בהמה ,לבי אותו העידו של אויר ז וצח ,מחיה נשמות ומשיב נפשות ...כ הוא ההבדל שבי השפעה הנפשית ההולכת מכל אשר ...ברוח האד יסודו ,ואשר בטבע העולמי המוגבל מונח שרשו ,ואשר מוכרח הוא מטומאת הבשר להטמא, ובזוהמת הד להזדה ,לאותו הרוח המפכה ממקור האלקי העליו ,משאיבת רוח הקודש הזכה ,מברכת אל עליו העליונה .חלק כל העמי הוא אלילי, מעשה ידי אד ,ומחשבות יצורי אד...הכל נדלח הוא בדליחה המוגבלת אשר לאד שבעפר יסודו ,וריח נבלת עבודה זרה מ הכל הוא נוד .לא 15להסברי השוני ראו מישלוב ,תשס"ז ,עמ' קפז–קפט. 72 שפרה מישלוב כאלה חלק יעקב ,אשר ג ריח בגדיו הוא כריח השדה אשר ברכו ד') ...ש"ק, 16 קוב ה ,פסקה קעד ,חלק ב ,עמ' קלב–קלג(. ג בחינת היישו המעשי של עמדת הרב קוק מעלה נסיגה בעמדותיו ובנכונותו ליישמ ע הזמ 17.בראשית שנות פעילותו כרב באר ישראל הוא היה מעורב ביותר בפיקוח על בתי הספר ,ובעיקר התערב בנעשה בביה"ס "תחכמוני" שבו תלה תקוות רבות ,ובמוסדות הלימוד של רשת "שערי תורה" ,וניסה לקד את שילוב של לימודי חול במוסדות אלו. באיגרת ששלח לרב יצחק אייזיק הלוי הדגיש הרב קוק את החשיבות שיש בייסוד תלמודי תורה אשר יכללו מדעי ,ויעודדו את יושבי המושבות לשלוח את ילדיה אליה .הוא ביקר בחריפות את הפחד של היישוב היש מפני ההשכלה ,פחד אשר גר לדעתו להרחקת רבי המעונייני לתת לילדיה חינו מודרני מדר התורה והמצוות )אג"ר ,א ,אגרת קיא ,אדר תרס"ח ,עמ' קלח( .הרב קוק הבהיר לרב הלוי כי הוא עצמו מתכנ להקי ולייסד מוסדות מעי אלו ,וכאשר יגיע הדבר לידי יישו הוא ימצא דר 18 להתיר את החר שהטילו חכמי אר ישראל על הלימודי הכלליי. כאמור ,באותו מועד פעל הרב קוק בהצלחה להקמת מחלקה למלאכה בתלמוד תורה "שערי תורה" )אג"ר ,א ,אגרת קכה ,אדר תרס"ח ,עמ' קנה ]לאחיו – הרב דובער הכה[( ,וא פיקח על המוסד באופ קבוע )נריה, 19 תשמ"ג ,עמ' רעב(. בר ,ע הזמ נראה שהרב קוק צמצ את נכונותו להיות מעורב בבתי ספר המשלבי לימודי חול ע לימודי קודש ,וככל שנוכח לדעת כי פעילותו אינה בולמת את תהלי החילו בחינו ,הלכה ופחתה מעורבותו בה )אג"ר ,ב ,אגרת תקלד ,ניס תרע"ג ,עמ' קסג ]לרב מאיר ברלי[(. משו כ אפשר לראות כי ע השני התבטאויותיו כלפי לימודי החול 16 17 18 19 אצל מישלוב ,תשס"ז ,עמ' קצו–רה ,מוצעי מספר פתרונות לסתירות השונות בעמדתו של הרב קוק ובפעילות המעשית שלו בסוגיה. ראו הרחבה בנושא זה אצל מישלוב ,ש ,עמ' קפט–קצה. הרחבה בעניי החר ראו אצל מישלוב ,תשס"ז ,עמ' קצו–קצח ,וכ בהמש מאמר זה. במש השני יצא הרב בכרוזי שבה קרא לתמו במוסד זה שמצבו הכלכלי לא תמיד שפר עליו – ראו ישמח ,תש"ס ,עמ' .85 ,30 ,26 ,18 יחס של ראשי רבני ירושלי ללימודי חול בראשית המאה ה20 73 בבתי הספר היסודיי נטו יותר להדגשת החשיבות של לימודי הקודש ,תו הבהרה שאי לתת מקו רב מדי ללימודי החול )אג"ר ,ב ,אגרת תרנה ,שבט תרע"ד ,עמ' רעא ]לא"מ ליפשי[( 20בחינת פעילותו ביחס לישיבה שהקי העלתה כי באיגרות הראשונות שבה הוא פרס את מגמותיו בהקמת הישיבה הוא הצהיר מפורשות כי בישיבתו ילמדו ג לימודי מדעי ולשונות )אג"ר ,א ,אגרת מד ,כסלו תרס"ז ,עמ' מה ]לרב שמואל אלכסנדרוב[( 21,א ע הזמ הוא נטה לסייג ולצמצ אמירות אלו .בישיבה שהוקמה ביפו ,אכ למדו שפות והיסטוריה על פי ספרו של הרב יצחק אייזיק הלוי "דורות ראשוני" 22,א ישיבה זו הייתה קטנה ,ולא הצליחה לפעול זמ רב .בעבור הישיבה שהוקמה לאחר מכ בירושלי ,ניסח הרב דוד כה ,הרב "הנזיר" 23,תכנית שכללה לימודי כלליי ואשר קיבלה את הסכמתו העקרונית של הרב קוק )הרב כה ,תשל"ג ,עמ' ע–עב( ,א תכנית זו לא מומשה ,ובפועל לא למדו בישיבה לימודי חול )רודיק ,תשנ"ט ,עמ' ;211פילבר ,תשנ"ג ,עמ' .(226 20 21 22 23 וראו ג אג"ר ,ב ,אגרת תרעד ,אדר תרע"ד ,עמ' רפג )לרב זאב יעב(. וכ ראו אג"ר ,א ,אגרת צח ,חשו תרס"ח ,עמ' קיח )לחברי לשכת המזרחי בארצות המערב(; אג"ר ,א ,אגרת קז ,שבט תרס"ח ,עמ' קלא )לרב אליהו מאיר פייוועלזאה(; אג"ר ,א ,אגרת קלז ,אייר תרס"ח ,עמ' קסט )לרב יצחק אייזיק הלוי(; אג"ר ,א ,אגרת קמד ,סיו תרס"ח ,עמ' קפב )למר יהושע שאכנאווי – עור ה"ישראליט" בפרנקפורט דמיי(. האיגרת נזכרת אצל רודיק ,תשנ"ט ,עמ' .52אג"ר ,א ,אגרת רעב ,אדר תר"ע ,עמ' שח )לרב יצחק אייזיק הלוי(. הרב דוד כה – "הנזיר" – למד את לימודיו התורניי בישיבות ראדי ,וולוז'י וסלובודקה ,וכ למד פילוסופיה ומשפטי באוניברסיטאות שטרסבורג ,פרייבורג ובאזל .בשנת תרע"ה נפגש בשוויי ע הרב קוק ומאז נקשר אליו ביותר .הוא ער את סדרת ספריו אורות הקודש ,עלה ארצה והחל בייסודה של ישיבת מרכז הרב .שימש בישיבה כר"מ רוחני ולימד אמונה .נהג מנהגי נזירות ,ועל כ כונה "הנזיר" .עסק בחקר הפילוסופיה היהודית )על פי גוטל ,תש"ס ,עמ' קיט(. שפרה מישלוב 74 ·„ÏÙÂÊ ·¯‰ Ï˘ Â˙„ÓÚ ˙ÈÁ ניסיו לעמוד על עמדתו של הרב זוננפלד ביחס ללימוד חכמות כלליות אינו קל ,כיוו שהוא לא השאיר אחריו כתבי רבי )גערלי ,תשל"ה ,עמ' סאסו( ,ונית ללמוד על עמדתו בעיקר על פי עדויות בעל פה של קרוביו ומכריו ,ובאמצעות ניתוח פעולותיו המעשיות 24.יישו גישה עקרונית הלכה למעשה מתחשב לעתי במציאות נתונה ואינו משק בהכרח את רוחב דעתו של המייש ,ומשו כ קשה להכריע מה הייתה עמדתו העקרונית של הרב זוננפלד רק על פי המקורות המצויי בידינו .כמו כ ,לא רבי ה הספרי והמאמרי שנכתבו על משנתו ופועלו של הרב זוננפלד, ובמיוחד לא במתודות מחקריות 25.בחינת עמדתו של הרב זוננפלד בסוגיה זו נערכת ,א כ ,במסגרת הקשיי האמורי. עמדתו של הרב זוננפלד ביחס לאפשרות לשלב לימודי כלליי בתלמודי התורה מצאה את ביטויה כבר בשנת תרמ"ב 26.בשנה זו חודש האיסור מטע רבני בירושלי נגד הכנסת לימודי כלליי לבתי הספר בפע החמישית ,וזאת בעקבות ניסיונו של נסי בכר ,מנהל ומייסד מוסדות 24כשנשאל מדוע אינו מעלה את חידושיו על הכתב ענה "הרי אמרו דברי שבכתב אי אתה רשאי לאומר בעל פה ,ורק משו עת לעשות לה' כדי שילמדו התלמידי וישכילו ,התירו את הדבר ,מה שאי כ בחידושי – שכל בר בי רב יוכל לחדש כשילמוד הסוגיא" .ע זאת ,יצא לאור קוב שאלות ותשובות שלו במספר מהדורות, ביניה – הרב יוס חיי זוננפלד ,שלמת חיי ,הרב שלמה סובול )עור( ,ירושלי תרח"; הרב חיי ברנשטי )עור( ,בני ברק תשנ"ה .לרוב של השאלות המכונסות בקוב זה השיב הרב זוננפלד בקיצור רב .בשני האחרונות יצא לאור קוב נוס של תשובותיו – הרב יוס חיי זוננפלד ,ספר תורת חיי ,הרב שלמה ורנר והרב אליהו זוננפלד )עורכי( ,ירושלי תשס"ב. 25חסר זה בולט במיוחד לאור החומר הכתוב הרב הנמצא ביחס לרב קוק .נראה שעובדה זו מלמדת א היא על הבדלי הגישות בי האישי .בשל גישתו האוהדת של הרב קוק למדע ולעול המחקר ,הרי שחלק מממשיכיו ותלמידיו ,שייכי ג ה לעול זה ,וה כתבו מאמרי וספרי רבי הנוגעי אליו ,בעוד שתלמידי וממשיכי הרב זוננפלד המשיכו את דרכו – התנגדות למדע ולשיטות המחקר )ראה להל( ,ולא העלו על הכתב את משנתו ופועלו בצורה שיטתית. 26באשר להתנגדותו של הרב זוננפלד ללימוד בשפה העברית ,וביחס לעמדתו של הרב קוק בנושא ראו אצל כרמי ,תשנ"ה ,עמ' .114–61 יחס של ראשי רבני ירושלי ללימודי חול בראשית המאה ה20 75 "כל ישראל חברי" לייסד מוסדות חינו בירושלי 27.הרב דיסקי עמד בראש מטילי החר ,ואליו הצטר ,בי השאר ,הרב זוננפלד אשר א נשלח על ידי הרב דיסקי להפי את דבר האיסור )זוננפלד ,תשל"ה ,כר ב' ,עמ' ;250–249גערלי ,תשל"ה ,עמ' רסג–רעח( .לשונו של האיסור היה חמור מקודמיו ,והוא כלל איסור על לימוד חכמות כלליות א ביחיד ,לזמ קצר, וללא הגבלת זמ האיסור: אנחנו הח"מ מצאנו חובה בנפשינו להקהל ולעמוד על נפשינו לשוב ולחזק הישנות ,לחזק הגדרות אשר גדרו לנו קדמונינו זיע"א ,לאסור איסור ללמוד חכמות חיצוניות ,אפילו אות המותרי ע"פ די ללמד עכ"ז אסור ללמוד אות מפי מורה המיוחד ומקבל פרס מחו"ל ,וכ לאסור לימודי כתבי ולשונות זרי ...אפי' לעשות טפל דטפל כלל וכלל אפי' ע"י משגיח יר"ש... אפילו על לשו המדינה ג"כ .והגזירות והחרמות רובצי על כל הבאי ללמוד וללמד ,ואפי' בשכר ,וה להמלמדות ועל כל המייסדי והמסייעי, ואבות הילדי והילדות ,יהיה מי שיהיה ,ואפילו ללמוד ביחיד מאיש מיוחד אפילו לזמ קצר ואפילו ליו אחד ,הגזירות והחרמות נאמרו בי על הזכרי בי על הנקבות תינוק ותינוקת גדול וקט ש הוא ,הגזירות והחרמות נאמרו עלינו ועל כל הבאי אחרינו ,ואשר יעלו עוד לשכו כבוד באה"ק עד זמ ביאת גואל צדק בב"א ...והעובר על דברינו אלה ורבצה בו כל האלה מוחר ומובדל הוא מעדת ישראל ,ועלינו לרודפו ולהודפו בכל יכלתנו) ...גערלי, 28 תשל"ה ,עמ' רסג–רסד(. בהצטרפותו של הרב זוננפלד לחר האמור הוא גילה את התנגדותו הנחרצת ללימוד חכמות כלליות .לאחר שמונה כרבה של ירושלי שב הרב זוננפלד ופרס מודעה במטרה לחזק את החר על בתי הספר בשנת תרפ"ג, בהגדירו את הפרת החר ..." :והעוו הזה הוא ממש כטומאת מקדש וקדשיו) "...זוננפלד ,תשל"ה ,כר ב ,עמ' .(257 27להרחבה בדבר האיסורי כנגד בתי הספר ראו פרס ,תרצ"ה ,עמ' קכט–קלח. 28יש שטענו כי חתימותיה של הרב שמואל סלאנט ,רבה של ירושלי באותה עת, וחתימתו של הרב דיסקי על החר זויפו .הרב זוננפלד פרס מכתב בעיתונות המכחיש טענות אלו – גערלי ,תשל"ה ,עמ' רע ,הערה .35 76 שפרה מישלוב גישתו של הרב זוננפלד באה לידי ביטוי ג בתגובתו להקמת האוניברסיטה העברית בכרוז "קול שועת בת עמי" ,שתוכנו הוא כי האוניברסיטה היא מוסד כפרני ,שיש להשתדל לעוקרו כפי שמשתדלי לעקור עבודה זרה )ש ,כר ג ,עמ' .(405 את התהו הפעורה בי ה"ישוב היש" ,לבי ה"ישוב החדש" בחר הרב זוננפלד להדגיש בהתייחס לתרבות הכללית ,כפי שעולה מהתבטאותו כלפי ד"ר וייצמ: אי נוכל למצוא שפה משותפת ע ד"ר וייצמ לגבי בני ירושלי בו בזמ שהוא אשר ספג לתוכו את התרבות הזרה של אירופה ואנגליה מבי שפיתוח ירושלי צרי להתבטא בתוספת של תיאטראות ומרכזי שעשועי דוגמת פריז ולונדו ,ויסוד מרכזי תרבותיי ,שהשפעת הגויי תהא בה מרובה על זו של מסורתנו העתיקה; ואילו אנכי רואה את פתוח ירושלי והכנתה לקראת הגאולה בפתיחת מוסדות תורה חדשי ,הרחבת אלו הקיימי ,הפצת תורה וביעור הבערות ,חיזוק הקשר בי הע לבי אביו שבשמי ,העמקת המוסר והגברת התודעה היהודית בכל שטחי החיי הציבוריי והפרטיי... )ש ,עמ' .(108 הרב זוננפלד ייש את גישתו השוללת לימודי כלליי הלכה למעשה בהיותו אחד מראשי "כולל הונגרי" .במסגרת תפקידו הוא הורה להפסיק את הענקת כספי החלוקה להורי אשר שלחו את ילדיה לבתי ספר במקו לשלח לתלמודי תורה .הללו פנו בתלונה לקונסול האוסטרי אשר זימ אליו את הממוני על כספי הכולל וגער בה .בתגובה שלח אליו הרב זוננפלד מכתב ,בו הוא הבהיר לו את תוכ האיסור על בתי הספר ,וציי כי הכולל שלה נוסד על בסיס שמירת טהרת הדת באר הקדושה ועיסוק בקודש בלבד ,ולכ מי שפורש מעקרונות הדת הללו המקובלי על הכולל, אינו זכאי לתמיכה ממנו: ...ואנחנו פה בעיה"ק ת"ו ובאר הקדושה שכל עיקר ביאתנו למקו הקדש לישב על התורה ועל העבודה וזכינו לקבל פני מלכנו בקדש והי' שבע רצו מעדתנו ומכל יושבי עיה"ק ת"ו ,ובודאי יהי' למג ולמחסה בעדינו שנקיי התורה כפי מורשת אבות ומעול לא עלה על הדעת מל ושרי להעביר אותנו מקיו התורה והעבודה ולגזור עלינו לחנ בנינו בבתי חנו כאלה אשר המה ללא תורה וללא יראה) ...גערלי ,תשל"ה ,עמ' רפ–רפג(. יחס של ראשי רבני ירושלי ללימודי חול בראשית המאה ה20 77 לאחר פטירתו של הרב דיסקי ,הקי הרב זוננפלד את "ועד משמרת הקודש" שתפקידו היה ,בי השאר ,לשמור על טהרת החינו בירושלי )ש ,עמ' רפה( .בהתא לעמדתו השוללת השכלה כללית מכול וכול, התנגד הרב זוננפלד ג להקמת ספריה כללית בירושלי )ש ,עמ' רנה– רנח( .כאשר נשאל הרב זוננפלד על ידי הנציב העליו הבריטי מדוע הוא נאבק על החינו של תלמודי התורה ומתנגד לכל שכלול ,השיב הרב זוננפלד כי "בתלמוד תורה שלנו יונק החני משדי אמו .כל שיטות החנו האחרות ,אפילו תהיינה משופרא דשופרי ,ה לכל היותר מלאכותיות ,וכבר הוכח בעליל כי שו חלב מלאכותי ,איננו מסוגל לשמש כתחלי לחלב א" )זונפלד ,תשל"ה ,ב ,עמ' ;269בלוי ,תרצ"ב ,עמ' פ(. הרב זוננפלד השווה את ה"פשרות" בתחו החינו ואת הכנסת לימודי החול לבתי ספר למעשהו של זמרי בי סלוא ,אשר סבר כי יש להתיר גילוי עריות כדי למנוע מבני ישראל לחטוא באיסור של עבודה זרה .הוא הסביר כי כנגדו ניצב פנחס אשר לימד כי כל התורה שווה באיסוריה ,ואי רשות לעשות פשרות כלל ,ג כאשר יש חשש מהידרדרות לעבירות חמורות )גערלי ,תשל"ה ,עמ' שא ,הערה .(29 יש להבי את התנגדות החריפה של רבני ירושלי ,והרב זוננפלד ביניה ,ללימודי החכמות הכלליות על רקע אופיו המיוחד של היישוב בירושלי .היישוב באר ישראל בכלל ,ובירושלי בפרט ,שונה היה מקיבוצי יהודי אחרי בדר התהוותו ,בתכונותיו הרוחניות ובהשקפת עולמו .בני היישוב היו חדורי בתודעה של ייעוד ,והיו בעיני עצמ ובעיני בני הגולה שומרי משמרת הקודש היושבי לפני ה' בארצות החיי ,ואי לה דבר זולת לימוד התורה ועבודת ה' .לכ ה ראו מחובת להקדיש את כל עתותיה לקודש ולהישמר מפני חידושי בחינו יותר מאשר בחו"ל )קצבורג ,תשכ"ו ,עמ' .(310מכתב המחדד את התודעה העצמית הזו נשלח מאת בני ירושלי בשנת תר"מ לברו רוטשילד ובו הובהרה התנגדות של הרבני להכנסת לימודי חול לתלמודי התורה: כי עי בעי ראינו ‡˘¯ È·‡Ï ‡ÈÒ¯ Ê΢‡ ˙È„Ó· Âȉ Ìȯʉ ÌÈ„ÂÓω ‚,‰ÂˆÓ ‰¯Â˙ ÏÂÚ Ì‰ÈÏÚÓ Â˜¯Ù ̷¯ χ¯˘È È· ȯÚÏ Ï¢ÎÓ È¯ˆÂÈ Û ...ÌÈÓ˘ ˙ÂÎÏÓ ÏÂÚÂומפני זה קמו זה רבות בשני הרבני הגאוני שהיו 78 שפרה מישלוב לפנינו בירושלי ,ואסרו איסור חמור וגדרו גדר מבלי לפר למצער חומת הדת באר הק' ובפרט בעיר הקודש ירושלי ...עתה לכל הפחות נמלט את יושבי אר הק' ואת ירושל עירה"ק מהלהבה הבוערת הזאת ,לבלי תהיה ח"ו למאכולת האש .תהי נא אר הקדושה וירושלי עה"ק מקודשת לכל אחינו בני ישראל ,אשר כל איש אשר נדבה רוחו אותו לבלות שארית ימיו בתורה ועבודה ,אל ירושל ינהרו בה יהגו בתורת ה' ,בה יתפללו בשלומה של מלכות בה ישפכו שיח בעד אחינו שבחו"ל ,ואיש כזה מה בצע לו בלימודי הזרי? הלא מטרתו היה מראש א לעבוד פה את ה' בכל יכלתו ,ולמטרה זאת יגדלו ג את בניה) ...זוננפלד ,תשל"ה ,א ,עמ' 29 .(179–178 הרבני הבהירו כי מעבר לסכנת פריקת העול שנגרמה למי שנטו אחר החכמות הכלליות בחו"ל ,הרי שבאר ישראל במיוחד יש להימנע מלימודי אלו בשל כ שיושבי אר ישראל עסוקי רק בתורה ובעבודת ה' ,ואי לה צור כלל בלימודי הכלליי. נוס לכ ,יש להבי את התנגדותו הנחרצת של הרב זוננפלד ללימודי החול ג על רקע פריחתה של תנועת האולטרהאורתודוקסיה בהונגריה, שהוא היה מקרב חניכיה .הרב זוננפלד נולד בסלובקיה ,ואת חינוכו הישיבתי קיבל ,בי השאר ,בישיבת פרשבורג ,בראשותו של הרב אברה שמואל בנימי ה"כתב סופר" ,בנו של הרב משה סופר ה"חת סופר" ממייסדיה של התנועה האורתודוקסית בהונגריה .תנועה זו קראה להחמרות בתחו הדת ,המשתקפות היטב בביטויו הידוע של ה"חת סופר" "חדש אסור מ התורה" ,ובי השאר א הביעה את הסתייגותה מהשכלה ולימודי חול .מגמותיה של תנועת האורתודוקסיה באו לידי ביטוי בקיצוניות רבה יותר בקרב חלק מתלמידי ה"כתב סופר" ,ביניה הרב עקיבא יוס שלזינגר אשר עלה לאר ישראל בשנת תר"ל ) ,(1870העלה עמו לאר את המגמות המחמירות שבה נקט ,והשפיע על רבני ירושלי לנקוט בעמדותיו )חמיאל ,תשל"ח ,עמ' פ–פח( 30.ביחס ללימודי חול התבטא הרב שלזינגר בחריפות רבה וקבע כי אסור באיסור מוחלט ללמוד אות ,אפילו לצור 29ההדגשות במובאה זו ובמובאות הבאות ה שלי – ש"מ. 30על קורות חייו של הרב עקיבא יוס שלזינגר ראה בהרחבה אצל מרגלית ,תש"ס. יחס של ראשי רבני ירושלי ללימודי חול בראשית המאה ה20 79 פרנסה )לב העברי ,חלק ראשו ,ד כה ,ע"ב( .מגמות אלו אשר באו לידי ביטוי בתנועה האורתודוקסית ,ויותר מכ בתנועה האולטרהאורתודוקסית בהונגריה ,היו תגובת נגד קיצונית לרפורמות שהתרחשו במדינה בראשית המאה ה ,19אשר גרמו להשתלבות של היהודי בחברה ההונגרית ולשינויי ביחס יהודי רבי לחינו ולדת המסורתיי 31.יש לשער כי ההשקפות הללו השפיעו ג על הרב זוננפלד ,שהיה צעיר מהרב שלזינגר א במעט ,ינק את תורתו מאותו בית מדרש ,ועלה לאר א שלוש שני אחריו ,בשנת .1873אמנ הרב שלזינגר הוקע לבסו על ידי קנאי ירושלי בשל תכנית ההתיישבות שניסה לקד ,א שיטתו הקיצונית ביחס להחמרות דתיות ,כולל התנגדותו המוחלטת ללימודי חול ,מצאו לה הד בלב של חרדי ירושלי ובוודאי השפיעו על תפיסת עולמ. ע זאת ,יש לציי כי למרות הצטרפותו של הרב זוננפלד לחר האמור כנגד לימוד החכמות ,ועל א פעילותו המעשית כנגד מפיריו ,נראה כי עמדתו העקרונית ביחס לידיעות כלליות לא הייתה שלילית לגמרי .הוא עצמו היה בעל השכלה כללית יסודית ושלט היטב בשפה הגרמנית 32.בפני אחד מנכדיו התבטא כי החכמות הכלליות ה בבחינת "רקחות וטבחות", לעומת חכמת התורה שהיא "חכמתכ ובינתכ לעיני העמי" .נכדו, שלמה זלמ זוננפלד ,סבר כי עיקר התנגדותו הייתה להכללת לימודי אלו בתו תכנית הלימודי של תלמודי התורה ,א הוא נהג להתיר באופ פרטי לימוד שפות זרות על ידי מורי הגוני ויראי שמי ,א כי הדגיש שלימוד זה הינו בבחינת "מותרות" ושאפשר ל"הסתדר" בלעדיו )זוננפלד ,תשל"ה, כר א ,עמ' 33.(174כ ג במכתבו אל אחיו מחודש טבת תרפ"ה הוא הסביר כי "רק חיי שלוי של הסתפקות מביאי ומבטיחי אושר אמיתי – לא עושר חומרי ,לא השכלה גבוהה או חקר הטבע ,אלא 'סו דבר הכל 31הרחבה בעניי התפתחות התנועה האולטרה אורתודוכסית ומגמותיה ראו אצל סילבר, תשס"ו ,עמ' .344–297 32לטענת יצחק ברויאר ,היה הרב זוננפלד בעל השכלה כללית נדירה ,א את רובה הוא פיתח בזכות "פתיחותו לעול שאותה דלה כולה מהתורה" – ברויאר ,תשל"ו ,עמ' .17 33ליצחק ברויאר אמר הרב זוננפלד כי נית לאשר לתלמידי ללמוד השכלה ביחידי "שניי שניי יורשו תלמידינו לגשת אליה" – ברויאר ,תשל"ו ,עמ' .18 80 שפרה מישלוב נשמע את אלקי ירא ואת מצוותיו שמור'" )זוננפלד ,ש ,הערה ;16על פי קהלת יב ,יג(. בקיעי נוספי בעמדתו הנחרצת לכאורה של הרב זוננפלד נית למצוא בהמלצתו בשנת תרס"ז על בית ספר "דורש ציו" לעדות המזרח, שבו נכללה ג השפה הערבית בתכנית הלימודי .נראה שהרב זוננפלד הכיר בשלב זה בכ שא לא יאפשרו את לימוד השפה ,יפנו בני ציבור זה לבתי ספר אחרי הכוללי לימודי כלליי )זוננפלד ,תשל"ה ,כר ב ,עמ' ;243גערלי ,תשל"ה ,עמ' רמז( .בר ,מאוחר יותר הבהיר הרב זוננפלד כי ג לבני עדות המזרח הוא ממלי על חינו על "טהרת הקודש" ,כפי שנוסד בת"ת "בני ציו" .בתעודת המלצה שהעניק לתלמוד התורה הוא התבטא: "ומאד התענגתי לשמוע קול התורה מתשב"ר ומבחינות התלמידי הבקיאי בכמה מסכתות בע"פ ,והנני מבר את העושי והמעשי העוסקי בהמצוה הגדולה בתלמוד תורה כנגד כול להחזקת התורה בי ילדי ציו קדושי ולהציל מהחנו הזר של בתי הספר החפשי אשר התפשטו בעוה"ר בעיר קודשינו) "...גערלי ,ש ,עמ' רמט( .מישיבת "אהל מועד" מיסוד של עדת החלבי ועולי סוריה לא חס הרב זוננפלד את שבחיו על היותה "מקו שמרביצי בו תורה ע ראשית חכמה יראת ה' בלי שו תערובת רוח חדשה כ"א במסורת אבותינו הקדושי ז"ל) "...ש, עמ' רצט(. מצב החינו במושבות הטריד את הרב זוננפלד והוביל אותו לגלות גמישות מסוימת ביחס לתוקפו של החר .יחד ע פעילי נוספי הקי הרב זוננפלד את אגודת "שומרי תורה" אשר הקימה תלמודי תורה במושבות פתח תקוה ,עקרו ,רחובות ,ראשו לציו ועוד )ש ,עמ' רפה– רצה( .בחוברת שיצאה מאת האגודה ,מפורטי המצע שלה ופעולותיה: ...התאגדנו לאגודה אחת בש "שומרי תורה" ,אשר מטרתה הראשי לייסד בכל מושבה ומושבה בתי תלמוד תורה לתשב"ר ,להושיב בה מלמדי יראי אלקי ומומחי במלאכת שמי ,אשר ילמדו את הילדי תורה ויהדות של יראת שמי ,בדר שהחזיקו בה אבותינו הק' ז"לÌÈ„ÈÓÏ˙‰Ó ÚÂÓÏ ÈÏ·Ó . ‚ıÂÁ‰ ¯ÂÚÈ˘· ,Ô·˘Á ‰˜Â„˜„ ,˙ȯ·Ú ,‰·È˙Î Ô‚Π,‡"„ Ï˘ ÍÂÁ Ì ) ...̉ÈÈÁ ˙È·Ï Ì‰Ïזוננפלד ,תשל"ה ,ב ,עמ' .(261 יחס של ראשי רבני ירושלי ללימודי חול בראשית המאה ה20 81 בשנת תרס"ה ,כאשר נקלעה האגודה לחובות גדולי ,פנה הרב זוננפלד לרב יעקב רוזנהיי ,מראשי תנועת "תורה ע דר אר" ,וביקש ממנו שיתמו במוסדותיה כדי להציל את החינו באר ישראל .הרב רוזנהיי ביחד ע הרב יצחק אייזיק הלוי ,נעתרו לבקשה והקימו את רשת החינו "נצח ישראל" שמטרתה הייתה לסייע לאגודת "שומרי תורה" .הרב יעקב רוזנהיי סיפר בזיכרונותיו כי הרב זוננפלד אמנ לא נת את הסכמתו להכנסת לימודי חול לבתי הספר של הרשת ,א הוא לא התנגד לכ שילמדו בה נוס על לימודי קודש ,ערבית ומקצועות המקובלי בבתי ספר עממיי ,כגו חשבו ,ידיעת הטבע ,היסטוריה וידיעת האר ,במש שעתיי ביו )ש ,עמ' .(264 הרב משה בלוי ,מקורבו של הרב זוננפלד ,העיד כי הוא הקפיד מאוד על האיסור שגאוני ישראל הכריזו על לימודי חול בבתי החינו באר ישראל ,א על פי שניכר היה שג לו לא ברור הא האיסור כולל בפירוש את כל אר ישראל או שמא את ירושלי בלבד .הרב בלוי סיפר כי כשנשאל הרב זוננפלד על שיטתו של הרב הירש שהציל את יהודי אשכנז 34,השיב הרב זוננפלד כי הרב הירש מצא את פרנקפורט בדיוטה התחתונה במוב הרוחני ולא היה לו עוד מה לסכ 35.הרב זוננפלד הוסי והבהיר ,כי א חלילה יהיה מקו באר ישראל שלא יהיה בו זכר לתלמוד תורה על טהרת הקודש ,אז ג הוא יאמר שא אי אפשר לייסד תלמודי תורה בלי לימודי חול ,מפני שלא ישיגו ילדי ,מוטב לייסד תלמודי תורה ע לימודי חול, שכ לא על מצב מעי זה אסרו הקדמוני ,שלא שיערו שעלול לבוא זמ 34חוקרי וכותבי רבי עסקו בעמדתו של הרב הירש ביחס בי תורה לחכמות כלליות, ביניה ברויאר ,תשכ"ט ,עמ' ;16–1ויינברג ,תשמ"ט ,עמ' ;199–185היינמ ,תשי"ב, עמ' ;20–7רוזנבליט ,תשמ"ז ,עמ' ;50–36שטר ,תש"ל. 35יצחק ברויאר העיד על שיחה שהייתה לו ע הרב זוננפלד בעניי צידודו בחר ,לעומת עמדתו הפתוחה של הרב הירש .בשיחה זו אמר לו הרב זוננפלד "הא באמת תאמי שהרב הירש היה בא כא בירושלי ,לפתוח לרווחה את שערי בתי המדרש השמורי, כדי שכל צעירינו ללא אבחנה ללא אמצעי זהירות מפליגי יתנפלו על לימודי החול ,על א הסכנה שרבי ייכשלו – "...ברויאר ,תשל"ו ,עמ' .18–17ראו עוד במאמר זה על ההערכה הרבה שחש הרב זוננפלד כלפי הרב שמשו רפאל הירש מייסד שיטת "תורה ע דר אר". 82 שפרה מישלוב כזה .הרב משה בלוי שלח את דבריו אלו של הרב זוננפלד בכתב לרב יעקב רוזנהיי ,בהסכמתו של הרב זוננפלד שהוסי מספר שורות בכתב ידו בשבח פעולותיו של הרב רוזנהיי )בלוי ,תש"ו ,עמ' קטז(. בר ,כאשר התייע מנהל מוסדות "נצח ישראל" ,הרב ד"ר משה אויערב ביחד ע רבי יהושע שטאמפער ,ממייסדי פתח תקווה ,ע הרב זוננפלד על הכנסת שינויי בסדר הלימוד בתלמודי התורה ,שאל הרב זוננפלד" :חז"ל קבעו 'אל נכנסי למקרא ואחד יוצא להוראה' ,הא את יכולי להבטיח שמכל אל ילדי ישראל שיתחנכו בבתי החינו שעומדי את לייסד ייצא לכל הפחות אחד הראוי להוראה"? כאשר היסס רבי יהושע מלהבטיח זאת ,המשי הרב זוננפלד ואמר" :א"כ הרי אי זה מקרא כלל ...בית חינו שאינו יכול לערוב על דבר זה ,אי ש מקו 'בית חינו' עליו כלל וכלל ."...הרב זוננפלד הוסי ואמר ש"על הפסוק 'וקשרת לאות על ידי' שבפרשת קריאת שמע ,דרשו חז"ל – 'כל הקורא ק"ש בלא תפילי כאילו מעיד עדות שקר' )בבלי ,ברכות יד ,ע"ב( ,ועל 'ושננת לבני ודברת ב' דרשו 'ב ולא בדברי אחרי' )בבלי ,יומא יט ,ע"ב( .הרי יוצא שג יהודי הקורא ק"ש ומניח תפילי א הוא מוסר את בניו לבית חינו שמלמדי ש ג דברי אחרי חו מלימוד התורה הרי הוא מעיד עדות שקר) "...גערלי ,תשל"ה ,עמ' ש–שא( .לד"ר יצחק ברויאר הבהיר הרב זוננפלד את ההבדל בי החינו של יוצאי גרמניה ולבי החינו החרדי: "אצלכ מתחילה היראת שמי ע אביי ורבא וגינוני הנימוס ע קאנט, אצלנו מתחילה אישיותו של האד לעצב את דמותה מיד ע אביי ורבא" )זוננפלד ,תשל"ה ,ב ,עמ' .(202 ברור ,א כ ,כי בסוגיית לימודי החכמות הכלליות השתיי הרב זוננפלד לרבני שעליה התבטא הרב קוק באיגרותיו "כי קשה לי מאד לבא לעמק השוה ע רוב גדולי הזמ ,ד' ישמר ,שה חפצי ללכת רק במסלול היש ,להתרחק מכל כשרו מכל תנועה של חיי ,מה שהוא לדעתי ברור נגד דר ד' לגמרי ,ובזה נותני יד לפריצי ומחזיקי ידי מרעי ,ואוי לנו מענוותנות של אלה ,אע"פ שכוונת רצויה" )אג"ר ,א ,אגרת רעד, אדר תר"ע ,עמ' שי–שיא ]לרב ברו מאירס[(. יחס של ראשי רבני ירושלי ללימודי חול בראשית המאה ה20 83 „ÏÙÂÊ ·¯‰Â ˜Â˜ ·¯‰ ÔÈ· Ìȯ·„ ÈÙÂÏÈÁ בחודש טבת תרס"ט שלח הרב קוק מכתב לרב זוננפלד שבו הסביר לו את הצור בהכנסת לימודי כלליי למסגרת תכנית הלימודי של בתי הספר, בתגובה למצב הקשה של החינו באר ,וכ ביקשו לקרוא לתמו בביה"ס "תחכמוני" המצוי במצוקה כלכלית: והנה יודע אני שנפש חכמה כהדר"ג ישכיל אל דבר ,כמה אנחנו חייבי להתחזק כעת לתת סמוכי לילדי קודש זרע יעבדנו ב"ה המגודלי בחינו של קדושה ואמונה שלמה בימינו אלה ,בהוספה של איזה ידיעות נדרשות לצרכי החיי ,לכבוד הבריות ולהרחבת הדעת ,כי בזה נאסור מלחמת חובה ומצוה ,ונתחזק בימי ד' רוממה נגד המהרסי ,אשר קמו עלינו ...ומעת צרה ליעקב כזאת נושע ,שיתקדש שמו הגדול ב"ה ,על ידי שנראה לכל את היופי והפאר שיש בלימודי ד' ,ילדי אמוני ,בהיות מעוטרי ג"כ במדע והשכל שהזמ תובע אות ,וזה יהיה לה לכלי חפ לרומ ש ד' וקדושת תוה"ק. והנה החלו לעסוק בעני זה יחידי שרידי אשר ד' קורא פה עיה"ק )=יפו(, צעירי יראי ד' וחושבי שמו ,בעליבתי הגוני ,שהחינו שיתאי באיזו מדה לדרישות החיי ויהיה כולו קודש לד' ,הוא כל מגמת .וייסדו את בית התלמוד בש 'תחכמוני' ,שבכל לב אשמח על הוייתו .אע"פ שהנני חוזר ומכריז תמיד ,שאנו צריכי להחזיק ג"כ בכל כח ועוז במוסד כזה שיהיה מכונ לפי האופ העתיק ממש ,בשביל אבות ובני כאלה הדורשי באמת דוקא חינו כזה .והפשוטי שבילדי כאלה צריכי אנו לחזק במלאכה המחיה את בעליה ומרחקתו מגזל ומכל שפלות .אבל מי לא יבי שמוסד מחודש כזה ,שהוא קדוש לד' ,הוא מוכרח לנו וראוי להחזיק בו ...על כ אקוה שכ"ג יעזור על יד בכל עז קדושת נפשו היפה ,ויכתוב לגדולי גרמניא הנ"ל מצדו לטובה עליה ,כי קשה מאד עול סבל ,שרבי מהאבות ה עניי ,וההוצאה היא גדולה מאד) ...צוריאל ,תשס"ב ,ד ,עמ' .(164–163 באיגרת זו הדגיש הרב קוק בפני הרב זוננפלד את הצור ברכישת פרנסה להצדקת הכנסת של לימודי כלליי למוסדות הלימוד ,והבהיר כי הוא תומ בקיומ של מוסדות השומרי על דר הלימוד המסורתית בשביל הורי החפצי לתת לילדיה חינו מסורתי בלבד ,ללא לימודי מלאכה. הרב זוננפלד לא תמ ב"תחכמוני" ,כפי שביקש ממנו הרב קוק ,א, כאמור ,הוא הכיר בכ שיש מקומות שבה אי מנוס מהכנסת לימודי חול 84 שפרה מישלוב לתכנית הלימודי ,ולא מחה כנגד מגמה זו במוסדות החינו של "נצח ישראל". כ ,על א המחלוקת בי השניי ,נזהר הרב זוננפלד שלא להחיל במפורש את האיסור האמור על בתי הספר א על תושבי יפו ההולכי בדרכו של הרב קוק .כאשר פר בשנת תרע"ב פולמוס כנגד "תחכמוני", והרב קוק התייצב לימי בית הספר ,פרס ד"ר ענגיל ,מנהל בית הספר, מכתב בעיתונות שבו תמה על הרב זוננפלד שנת יד להשמצות כאילו מורי בית הספר ה פורקי עול תורה וזאת בזמ שהרב קוק משגיח על המוסד. בתגובה השיב הרב זוננפלד כי הרב קוק עצמו נמנע מלהיכנס במש שנתיי לבית הספר בשל איסור הקדמוני ,והשינוי ביחסו למוסד הוא רק בשל כ שהוא רואה בו את הרע במיעוטו כתגובה למצב הירוד ביפו .הרב זוננפלד הבהיר בתשובתו כי האזהרה מפני הלימודי בבי"ס "תחכמוני" אינה נוגעת לתושבי יפו הסרי למרותו של הרב קוק אלא רק לבני ירושלי המתגוררי ביפו )אבנרי ,תשמ"הו ,עמ' .(187 הרב קוק והרב זוננפלד בברית מילה בירושלי התמונה מתו :מראה כה – אלבו הראי"ה ,בעריכת הרב יעקב הלוי פילבר ,הוצאת המכו לחקר משנת הראי"ה קוק בשיתו ע בית הרב ,ירושלי תשס"ב ,עמ' ) 75באדיבות העור( יחס של ראשי רבני ירושלי ללימודי חול בראשית המאה ה20 85 ÌÂÎÈÒ סקירת גישותיה של הרבני בסוגיית לימודי החכמות הכלליות מעלה – שלא במפתיע – הבדלי משמעותיי ביניה .בעוד הרב קוק תמ עקרונית בלימודי החכמות הכלליות וראה בה ער כמשלימי את לימוד התורה בעבודת ה' של האד ,מלבד הצור שיש בה כמענה לבעיות הדור ולצורכי פרנסה ,הרי שהרב זוננפלד ,נאמ לעמדותיה מרחיקות הלכת של תנועת האולטרהאורתודוקסיה ,שלל לימודי אלו ,ומכל מקו לא ראה בה ער רב ,וסבר כי התגובה למגמות ההשכלה שפשו בעול היהודי בכלל ובאר בפרט היא הימנעות מוחלטת מחשיפה למגמות אלו .הרב קוק הכיר בכ שאי להתערב במוסדות החינו בירושלי ,וצידד בהשארת מוסדות שבה יעסקו בלימוד תורה בלבד ,אול סבר שאי זו הדר הנכונה שיש לנקוט בשאר המוסדות באר ישראל .הרבני נחלקו ביניה ה ברמה העקרונית – בשאלת חשיבות של לימודי החכמות הכלליות ביחס ללימוד התורה ,וה ברמה המעשית – בשאלת התגובה הנכונה למצבו הירוד של החינו הכללי באר ישראל. את הסיבה השורשית להבדלי בינו לבי רבני ירושלי ,ובה הרב זוננפלד ,הגדיר הרב קוק" :כי מתו שאי רוב הלומדי ,אפילו הגדולי שבדור ,משימי לב להיות גדולי בהלכות יראת שמי ,בהרחבה גדולה הראויה למנהיגי הדור ,על כ אי כח יפה ללכת בשבילי חדשי הראויי לפי הזמ ,ולכוונ כלפי הקודש ,וה אנוסי לפי דעת לעמוד על הנקודה של הסגנו היש) "...אג"ר ,א ,אגרת רעד ,אדר תר"ע ,עמ' שישיא ]לרב ברו מאירס[( .גדולי הדור מקרב רבני ירושלי ,לדעת הרב קוק ,אינ לומדי את החלק בתורה העוסק בענייני דעות ואמונות ,ולכ אי ה 36 מזהי את הצור להתאי דרכי חדשות בהתא לצור הזמ. נראה כי ההבדלי בי השניי נבעו ג מתפיסותיה השונות ביחס לאר ישראל ולגאולה .הרב קוק התייחס לאר ישראל בתקופתו כאר 36באיגרת זו רמז הרב קוק לסיבה נוספת להסתייגות של תלמידי חכמי מעמדתו" :אבל ע מי נדבר ,מי יסכי לי ,מי ירצה להפקיר את כבודו ,בשביל כבוד השי"ת ותורתו וקדושת אר חמדתו" )ש(. שפרה מישלוב 86 המקבלת בברכה את בניה החוזרי לחיות בה חיי בריאי ומלאי, הכוללי ג את צדדי החול ,ובה לימודי החול ,ואילו הרב זוננפלד הוסי לאחוז בעמדה שלפיה אר ישראל עודנה ממתינה לע ישראל עד לבוא הגאולה הנסית ,ובינתיי יש לחיות בה חיי תורה ועבודת ה' בלבד ללא עירוב צדדי של חול ,דוגמת תרבות כללית ופרנסה ,המורידי ,לתפיסתו, את ערכה של אר ישראל ממעלתה הקדושה )או"ת ,עמ' עחעט; זוננפלד, תשל"ה ,כר ג ,עמ' .(57–55 ע זאת ,למרות המרחק הניכר בי דעותיה של הרבני בסוגיה זו, הרי שנראה כי ע הזמ חלה התקרבות בהשקפותיה .כפי שהראינו לעיל, במש השני נטה הרב קוק לסייג את תמיכתו הגורפת בלימודי הכלליי, וזאת כאשר נוכח לדעת כי לא בנקל נית לייש את עמדתו המורכבת, ואילו הרב זוננפלד הגמיש ,כאמור ,את התנגדותו לחכמות הכלליות כאשר נוכח לדעת כי מצב החינו באר הידרדר עד כדי כ שיש מקומות שבה שילוב לימודי חול במסגרת מוסדות החינו הפ להכרח בשל מצבו הירוד של הדור .מכא ,שבסיכומו של דבר נית למצוא נקודות קרבה וזהות ג בקרב שני רבני אלו א שמפגש ראשוני ע עמדת מצייר תמונה של ניגוד חרי. ˙Â¯Â˜Ó אבנרי ,י' )תשמ"הו( .הרב קוק ופעולתו החינוכית ביפו .ניב המדרשיה ,יחיט.197 179 , בלוי ,מ' )תש"ו( .על חומותי ירושלי .תל אביב. בלוי ,מ' )תרצ"ב( .עמודא דנהורא .ירושלי. ברויאר ,י' )תשל"ו( .הרב הראשי מוהר"ר יוס חיי זוננפלד זצ"ל .המעי ,טז )א(, ירושלי ,עמ' .20–15 ברויאר ,מ' )תשכ"ט( .שיטת תורה ע דר אר במשנתו של ר' שמשו רפאל הירש ,המעי, ) 9א( ,עמ' .17–1 גוטל ,נ"מ )תש"ס( .מכותבי ראי"ה .ירושלי. גערלי ,מ"מ )תשל"ה( .מרא דארעא ישראל .ירושלי. היינמ ,י' )תשי"ב( .מבוא לאגרות צפו לרש"ר הירש .ירושלי. ויינברג ,הרב י"י )תשמ"ט( .תורת החיי .בתו :י' עמנואל )עור( ,הרב שמשו רפאל הירש ,משנתו ושיטתו )עמ' .(199–185ירושלי. יחס של ראשי רבני ירושלי ללימודי חול בראשית המאה ה20 87 זוננפלד ,ש"ז )תשל"ה( .האיש על החומה ,א–ג .ירושלי. חמיאל ,ח' )תשל"ח( .מלחמתו של רבי עקיבא יוס שלזינגר בריפורמה .סיני ,פג, עמ' פ–פח. ירו ,צ' )תשל"ד( .משנתו של הרב קוק .ירושלי. ישמח ,י"מ )עור( )תש"ס( .כרוזי הראיה .ירושלי. כה ,הרב ד' )תשל"ג( .קול צופי )בעריכת י' טולדנו( .ירושלי. כרמי ,ש' )תשנ"ה( .עמדותיה ותפיסותיה של הגרי"ח זוננפלד ושל הראי"ה קוק בשאלת תחיית הלשו העברית והנהגתה כשפת הוראה .דור לדור ,9 ,עמ' .114–61 מישלוב ,ש' )תשס"ו( .יחסו של הרב קוק לחכמות כלליות :בי חזו למימוש .עבודת מוסמ בטורו קולג השלוחה בישראל ,ירושלי. מישלוב ,ש' )תשס"ז( .יחסו של הרב קוק לחכמות כלליות :בי חזו למימוש .סיני ,קלט, עמ' קסז–קפט. מרגלית ,ב' )תש"ס( .רגלי מבשר :קורות חייו ופעלו של רבי עקיבא יוס שלזינגר זצ"ל .ישראל. סילבר ,מ"ק )תשס"ו( .ראשית צמיחה של האולטרה אורתודוכסיה :המצאתה של מסורת. בתו :י' שלמו ,א' רביצקי וא' פרזיגר )עורכי( ,אורתודוכסיה יהודית )עמ' .(344–297ירושלי. פילבר ,י' )תשנ"ג( .כוכבי אור .ירושלי. פרס ,י' )תרצ"ה( .לתולדות האיסור על בתי הספר בירושלי .בתו :ש' אס ואח' )עורכי(, מנחה לדוד )עמ' קכט–קלח( .ירושלי. צוריאל ,מ' )תשס"ב( .אוצרות הראי"ה ,ד .ראשו לציו. קצבורג ,נ' )תשכ"ו( .פולמוס החינו בישוב היש .שנה בשנה ,ז ,עמ' .312–299 רודיק ,י' )תשנ"ט( .חיי של יצירה .ירושלי. רוזנבליט ,פ' )תשמ"ז( .בי שני עולמות .בתו :מ' ברויאר )עור( ,תורה ע דר אר: התנועה ,אישיה ,רעיונותיה) ,עמ' .(43–33רמת ג. שטר ,א' )תש"ל( .האידיאל החינוכי של תורה ע דר אר בהתפתחותו .עבודת דוקטור באוניברסיטה העברית ,ירושלי.
© Copyright 2024