דוד ילין איש הרוח והמעש-מנהיגותו של ילין בתחומי החברה, התרבות והחינוך
307
רות בורשטיי
˘ÚӉ Á¯‰ ˘È‡ ÔÈÏÈ „„
ÍÂÈÁ‰Â ˙·¯˙‰ ,‰¯·Á‰ ÈÓÂÁ˙· ÔÈÏÈ Ï˘ Â˙‚ȉÓ
zxeqn btqe ,zigxfn m`le ifpky` a`l milyexia clep (a"yz±c"kxz) oili cec
bidpne jpgn ,dxen did oili .(yeniya did byendy iptl cer) zizeaxz-ax
one zixard oeyld iignn did .miax minegza aeyiid iig lr ritydy xeaiv
.zixara eldpzi mipeicd ik yxc ,ea xag didy oebx` lka .dprnl mingeld
jetdl gilvd ,(iaxr did diixird y`xe) milyexi ziixir zvrena xag didyk
ezeida ,f"txza .(zilbp`le ziaxrl sqepa) milyexia zinyx dtyl zixard z`
.zixara mpi` mipeicdy lr oili opelzd ,lfaa xyr-dyingd ipeivd qxbpewa xiv
ux` zewizrl zixard dxagd z` miwd oili .qxbpewd ipeicl oili ay `l zxgnl
icqiinne milyexia ine`ld mixtqd zia iniwnn mb dide dizexiwge l`xyi
xag did oili .zixard dhiqxaipe`d epnn dgnvy oeknd ,zecdid ircnl oeknd
oeyld creeae milyexi ziixir zvrena ,ine`ld creea ,zine`ld dtq`a
z` cgeina xi`p igkepd xn`na .miipeivd miqxbpewa xiv did ok enk ,zixard
.jepigde zeaxzd ,dxagd inegza oili ly diiyrde oefgd
ÔÈÏÈ „„ ÏÚ ‰ÁÈ˙Ù ÈÏÈÓ .1
ממייסדי,( היה איש חינו ומחנ1942 –תש"ב1864 דוד ילי )תרכ"ד
מזרח, בלש עברי, איש מדע ומחקר, מורה וסופר,החינו העברי באר
מנהיג היישוב, איש ציבור, מחייה הלשו העברית והעומד בשער,ופרש
, ניהול בית מדרש למורי, הוראה, הוא הצליח למזג מחקר.היהודי באר
הוא השתת בכל.הוראה אקדמית באוניברסיטה ועסקנות ציבורית
המאבקי הלאומיי שהיו בימיו והיה שות להקמת מוסדות לאומיי
הוא פעל למע: פרשת חייו שזורה במסכת תקומת עמנו בארצנו.רבי
( )תשס"חתשס"ט2019 ,מי מדליו
רות בורשטיי
308
היישוב באר ,למע בניי ירושלי ולתחיית הלשו העברית והשרשתה.
הוא היה איש של עבודה ספרותית מדעית ושל פעילות ציבורית ומדינית,
מסעות ושליחויות לחו לאר .עבודה רבת גווני ובעלת היק רחב,
עשיר ,מגוו וחשוב אפיינה את דרכו של ילי.
ÔÈÏÈ „„ Ï˘ Â˙ÂÈ˘È‡ .2
על אישיותו של דוד ילי אמר בורלא )תש"ג( כי היא מאירה כאורו של
כוכב בשמי אר ישראל .באישיותו התמזגו ערכי מסורת של יהדות אשכנז
מצד אביו ושל יהדות המזרח מצד אמו )הרמתי ,תש"ס( .הוא לא היה איש
מלחמה ופולמוס ,הוא האמי בכוחה של הסברה ,בערכה של ההבנה
הישרה ובהכרעתה של התפיסה השכלית ,ולא רק בלימודי כי א ג
בחיי הציבוריי .דוד ילי – תכונותיו הייחודיות ה אצילות ,ענווה,
צניעות ונאמנות שלמה לעצמו )ריבלי ,תש"ג( .טהרה שרתה במחשבתו
ובפועלו .תורת חייו הייתה תורת מוסר .ברוחו היה איש עממי פשוט בלא
הידור רשמי ,ולבו היה פתוח תמיד לכל איש שנפגש עמו בירושלי ,בבית
הכנסת או בפעילותו הציבורית )בורלא ,תש"ג(.
לדברי מ' גליקסו )תש"ג ,עמ' ט–י( ,דוד ילי "לא הביא לעולמנו את
האש האדומה של טמפרמנט בוער וסוער ] [...הוא הביא עמו את האש
הלבנה של אור היקרות של תבונה סלחנית של דעה צלולה ומיושבת ][...
האהבה האנושית הפשוטה ,אהבה הסולחת מפני שהיא מבינה ויודעת
למצוא מרגליות בתהומות" .הייתה בילי מידה גדולה של ותרנות ,ותרנות
של נדיב בחסד עליו .הוא לא חס על אוצרות רוחו ובזבז יויו
בענייניה של השעה.
לדעת אבזהב )תש"ל( ,של סגולותיו העיקריות של ילי ה קלות
התפישה ,טביעת עי ושיקול דעת מלווי בשקידה מתמדת .שקידתו
והתמדתו היו מיוחדות ביותר :ע כל מעמסת עבודתו בהוראה ובחינו
ועסקנותו הציבורית הענפה ,מצא זמ לעבודה עיונית )פרס ,תש"ב(.
ילי ,איש הפשרות ,מעיד על עצמו בהתכתבות ע ד"ר א"ש יהודה
)איגרת (409כי "איש שלו נולדתי מטבעי ,שונא מחלוקת ,שונא שררה
והשתררות ]."[...
309
דוד ילי איש הרוח והמעש
ÂÈÈÁ ˙„ÏÂ˙ .3
דוד ילי נולד בירושלי בי"א אדר ב תרכ"ד ) (1864ליהושע ב דוד יעלי,
ג הוא יליד האר ,ב לאב שעלה מפולי ,ולשרח בת שלמה יחזקאל
יהודה מבגדד ,קרובת משפחה לדוד ששו .הוא הל לעולמו בכ"ב בכסלו,
תש"ב ) (1941ונקבר בהר הזיתי.
חינוכו היה מסורתי :תחילה ב'חדר' ,אחר כ ב'תלמוד תורה' ובישיבת
עחיי.
בהיותו ב שלוש עשרה )בשנת תרל"ח( התחיל לשלוח מכתבי
מירושלי לעיתו 'המגיד' ו'הלבנו'; הוא כתב על החיי באר ועל
אירועי מיוחדי; באותה שנה התחיל להוציא 'מכתב עתי' ושמו
'הרציו' .עיתו זה כתב במו ידיו במעט עותקי – פעמיי בחודש .במש
310
רות בורשטיי
שנה ורבע הופיעו ארבעי ושלושה גיליונות שלו 1.ילי החל לעסוק
בספרות בהיותו כב עשר .הוא קנה בפרוטות שחס כל שבוע את
הקונקורדנציה והתחיל לסדר מילו גרמני – עברי על פי ביאורי המילי
שבספר זה ,הגרמנית באותיות עבריות בסידור הא"ב העברי )איגרת .(601
לפי דינבורג )תש"ג( ,מנעוריו הצטיי בכישרונות לימוד ובשקידה מתמדת.
עוד לפני היותו בר מצווה למד את כל התנ" שתי עשרה פעמי בשנה:
כל חודש פע אחת )ילי ,תרפ"ד( .בהיותו ב שבעעשרה נסע ע אמו
ללונדו בתקווה למצוא אצל משפחת אמו – משפחת ששו – תמיכה
למימו לימודיו באירופה ,א הדבר לא עלה בידו .קרובי משפחת שלחו
ריק )ילי ,תרפ"ד(.
בשובו מלונדו לירושלי בשנת תרמ"ב פתח בה נסי בכר את בית
הספר 'התורה והמלאכה' של חברת 'כל ישראל חברי' .ילי התקבל לבית
הספר של כל ישראל חברי ,והיה הב האשכנזי הראשו שלמד בבית ספר
מודרני זה )ילי ,תרפ"ד( .בבית הספר היו שני מדורי :מדור עברי ומדור
כללי .ילי היה בו תלמיד במקצועות הכלליי ומורה לעברית )הרמתי,
תש"ס( .הרבני החרימו את בית הספר וג את אביו של ילי ושללו ממנו
את הזכות ל'חלוקה' :הוא לא קיבל את התמיכה הכספית שקיבל עד אז.
הדבר הקשה עליו מאוד מבחינה כלכלית וחברתית ,א הוא עמד בייסורי
החר ולא הפסיק את לימודי בנו )אבזהב ,תש"ל( .ילי היה היהודי
הראשו בירושלי שלמד ביסודיות את הלשו הערבית וספרותה ,ובאותה
עת היה הדבר נדיר ג בי המוסלמי )אבזהר ,תש"ל(.
בשנת תרמ"ה נשא לאישה את איטה בת ר' יחיאל מיכל פינס .מאז עד
תרמ"ט הוא לימד עברית וערבית בבית הספר של חברת 'כל ישראל חברי'.
בשל הצטרפותו לבניברית והיותו מורה בערבי מטעמ ,נאל ילי
לפרוש מבית הספר של 'כל ישראל חברי' ,ועבר ללמד בבית הספר למל
בניהולו של הרצברג .הוא לימד בו עברית וערבית עד תרע"ד .משנת
תרס"ד הוא לימד ג בבית המדרש למורי מיסודה של חברת 'עזרה'.
בשנת תר"ע מונה לסג המנהל של המוסד.
1על פי אלחנני )תשל"ג( ,עותק יחיד מגיליונות עיתו זה נמצא בעיזבונו של ילי בארכיו
הציוני בירושלי.
311
דוד ילי איש הרוח והמעש
בשנת תרע"ד – בעת מלחמת הלשונות – פרש ילי מבית המדרש
למורי של עזרה וייסד ע עוד מורי ותלמידי שפרשו עמו את בית
המדרש למורי העברי ,היה מורה בו וא מנהלו.
בשני תר"פ–תרפ"ח היה נשיא 'אספת הנבחרי' וראש 'הוועד
הלאומי'.
בשנת תרפ"ו הוא נתמנה למורה באוניברסיטה העברית לדקדוק עברי
ולשירה ולפיוט העבריי בימי הביניי .בתרצ"ג הוכתר בתואר ד"ר לספרות
העברית על ידי 'בית המדרש לחכמת ישראל' מניו יורק .בתרצ"ז היה ליו"ר
ה'מכו למדעי היהדות' ,ובאותה שנה ג הועלה לדרגת פרופסור.
ÔÈÏÈ .4
–
¯Â·Èˆ ÏÈÚÙ
ı¯‡· ·Â˘Èȉ ÔÚÓÏ Â˙ÂÏÈÚÙ 4.1
ילי השקיע את כל כוחו ומרצו למע היישוב הדל באר בעתי קשות
מבחינה כלכלית ופוליטית .בתרנ"ז נסע ילי לקושטא בשליחת רבני
ירושלי כדי להשתדל אצל יהודי בעלי השפעה הקרובי למלכות בענייני
העלייה וההתיישבות ולבטל את הגזרות על היהודי באר ישראל )ילי,
תש"ג(.
בתרע"ד עת פרצה מלחמת העול הראשונה סבל היישוב באר סבל
רב .התורכי רדפו כל מי שנראה לה ציוני ,רבי נאסרו ועונו .הודות
לקשריו אצל השלטונות הצליח ילי לשחרר אסירי רבי )אלחנני,
תשל"ג( .באותה עת היה ילי חבר ב'אגודה להקלת המשבר' שאחד
מתפקידיה היה להסדיר את העזרה שבאה מאמריקה לאר.
בתרע"ה היה ילי חבר בוועד בישראל מטע 'הוועד לעזרה ליישוב
היהודי באר' והוא ג יו"ר של 'ועד העזרה האמריקנייהודי באר' .ילי
הבטיח לתורמי כי הכספי יגיעו רק לנזקקי לה .ילי היה ג חבר
ב'ועד המאוחד לתמיכה האמריקנית' .בתרע"ו ,בשל פרו מחלת החולירע,
פתחו חברי הוועד על חשבונ בית חולי ליהודי נגועי המחלה .ילי
ביקש מנדבני יהודי בווינה כספי בשביל בית החולי וג שישלחו
אליו רופאי ותרופות )איגרת .(321
312
רות בורשטיי
ילי ומשפחתו הוגלו לדמשק בתרע"ז לאחר המשפט נגד ועד הסיוע
האמריקאי על שהעז לקבל כס מחו לאר .סני המשרד בירושלי נסגר
והוועד פורק .בדמשק ילי פעיל בוועד להגירה יהודית לדמשק ובוועדי
החינו למע בתי הספר בדמשק.
ילי נמנה ג ע מייסדי אגודת 'תפארת ישראל' ,אגודה לעזרה הדדית,
יחד ע ביהודה ,פינס ,מיוחס ומזי"א .מטרותיה היו לשוב לעבודת
האדמה ,ללמוד מלאכה ,להפי את העברית בבית וברחוב ,להקנות השכלה
כללית בכלי עברי ,לחנ לאהבת המולדת ולאחווה אנושית.
בתרע"ט הופיע ילי ע חברי נוספי לפני 'ועדת קינגקריי' שבדקה
מהי שאיפת היושבי באר ומה הרוחות המנשבות בה .ילי וחבריו הגישה
לוועדה תזכיר הד בענייני החינו העברי ,הבריאות ,הנהגת היישוב העירוני
והיחסי ע הערבי .באספה של האספה המכוננת הזמנית נבחרה משלחת
שתביא את דרישות היישוב לפני עמי העול .ילי נמנה ע חברי
המשלחת.
בתרס"ג התקיי בראשו לציו ביזמתו של אוסישקי כינוס של 'ישוב
עברי באר ישראל' – ארגו מקי של כל ענייני הישוב באר ישראל.
השתתפו בכינוס נציגי היישוב מכל רחבי האר .על פי בקשתו של
אוסישקי נבחר ילי לנשיאות הכינוס.
בתרס"ו ילי היה חבר ג באגודת 'עזרת נדחי' למלחמה במיסיו.
ילי היה ג חבר ב'לשכת המודיעי' בראשות פינס שתמכה ביהודי שעלו
לירושלי בכס ,בסיפוק צורכיה ובמציאת עבודה.
בתר" ,כשרצחו הערבי יהודי בירושלי בעידוד הפקידות האנגלית
העוינת ,החליט ועד העיר בראשות ילי לשלוח משלחת ללונדו לדווח
לשלטונות על המרחש באר .ילי נמנה ע חברי המשלחת .המשלחת
הצליחה במשימתה ותרמה לשינויי לטובה באר.
בתרע"ג נבחר על ידי התושבי היהודי להיות חבר במועצה הכללית
אלעומאמי' )הפרלמנט
'אלמג'לס
ֶ ְ
לאר ישראל בימי הממשלה התורכית,
התורכי( .בתוק כהונתו זו הג על זכויותיה של בני היישוב.
בתרפ"א ביקר באר שר המושבות של בריטניה וינסטו צ'רצ'יל;
משלחת מטע הוועד הלאומי התייצבה לפניו ,וילי בי חבריה .השר
נתבקש להעמיד את קרקעות הממשלה וקרקעות ההפקר לצורכי
דוד ילי איש הרוח והמעש
313
ההתיישבות היהודית .צ'רצ'יל הבטיח כי ממשלת בריטניה תשקוד על
העקרונות הכלולי בהצהרת בלפור .כמו כ הוא הביע את ביטחונו
שהציונות תביא ברכה לעול כולו ולא רק לע היהודי .במרוצת שנת
תרפ"א היו שוב פרעות של ערבי ביהודי ביפו ובמושבות .הוועד הלאומי
פנה לנציב העליו בתביעה להענשת הפורעי הערבי .השלטו המנדטורי
לא העניש את הפורעי ועוד עיכב אניית עולי יהודי בלב י כשהייתה
בדרכה לאר .חברי הנשיאות של הוועד הלאומי ,ילי ,בצבי וטהו ,פנו
במכתב חרי אל הנציב העליו בתלונה שהפורעי הערבי אינ נענשי
ואילו היהודי מוענשי בעיכוב עלייה ,דבר המכתי את היהודי בכת
של נאשמי בפני הערבי ויוצרי תקדי מסוכ לעבודה הציונית )אלחנני,
תשל"ג(.
בתרצ"ו ,בעת מאורעות הדמי הקשי באר ,הגיעה לכא 'ועדת פיל',
ועדת חקירה ,כדי לבחו את הבעיה בכל היקפה ולפעול לשיכו הפרעות.
ילי הופיע בפני הוועדה כאחד מנציגי היישוב הבולטי ביותר .הוא דיבר
על השורשי ההיסטוריי של הע בארצו ,על קיפוח העברית כשפה
רשמית בתקופת המנדט; הוא קבל על הש המעליב 'פלשתינה א"י'
במקו 'אר ישראל' .דעתו של ילי על זכותנו בא"י ואמונתו השלמה
בתקומתו לא ניתנה לערעור )אלחנני ,תשל"ג( .כשנתפרסמה תכנית החלוקה
של ועדת פיל ,פעל ילי רבות בכתב ובעלפה כדי לדחותה ,ויצא בגילוי
דעת נמר נגדה.
ע פרו מלחמת העול השנייה נתבע היישוב להתאמ בגיוס
אמצעי לענייני ביטחו וכלכלה .דוד ילי עמד בראש פעולות לאומיות
אלו ,תחילה ב'כופר היישוב' ואחר ב'מס חירו' .הוא פעל רבות בהסברה
ציבורית לגיוס אמצעי לבניית מקלטי ולהכנת מלאי מזו ,והשתדל
להוציא את היישוב משאננותו.
‰È·˘Â˙ ÌÈÏ˘Â¯È ÔÚÓÏ Â˙ÂÏÈÚÙ 4.2
בתרס"ט נבחר ילי מצד בני העיר העותמני מבני הדתות השונות לחבר
ב'מועצת הפקידות העירונית' למש ארבע שני ,והשתדל ע חבריו לפעול
למע ניקיו העיר ולהארת ירושלי .בתר"ע נבחר על ידי התושבי
הערבי והיהודי להיות חבר ב'מועצת עיריית ירושלי' .הוא טיפל
314
רות בורשטיי
בשיפור פני העיר ,עסק בהגנה על זכויות היהודי בענייני מסי ,בהבאת
מי ,בהארת הרחובות ובשמירת ניקיונ.
בתרע"ח ייסד השלטו הצבאי את 'הוועד לתקנת ירושלי' שנודע ג
בש 'הוועד למע ירושלי' .ילי היה חבר בו .תפקידי הוועד היו בניית
ירושלי החדשה מחו לחומות כעיר מתוכננת ומפוארת ושימור עתיקות
העיר.
בתרע"ח מינתה אותו 'מועצת יהודי ירושלי' – הגו היחידי המוכר
על ידי הממשלה בתור נציג האוכלוסייה היהודית – ליושב הראש שלה.
ילי העדי להתמסר לעבודה המחקרית ,א בכל זאת קיבל את המינוי
בידעו עד כמה חיוני התפקיד לגיבוש החיי החדשי וארגונ.
בתרע"ט ,ע שובו של ילי לירושלי ,התקיימו הבחירות ל'ועד העיר
ליהודי ירושלי' ,וילי נבחר לנשיא .הוועד קיבל החלטה לארג עבודה
לאנשי שהשתחררו מ הגדוד העברי .באותה עת נתמנה ילי לחבר
ב'מנהל האזרחי' שהקימו שלטונות הכיבוש ,וזמ מה אחר כ צירפה אותו
ההסתדרות המדינית העממית 'האזרח' להיות חבר בה .מושלה של ירושלי
מינה אותו להיות חבר באגודה 'למע ירושלי'.
ילי עודד הקמת שכונות חדשות בירושלי .הוא השתת בייסוד
השכונות 'זכרו משה'' ,קריית משה' ו'שמעו הצדיק' בירושלי .דוד ילי
ניאות להמשי את פעולת חותנו פינס בתפקיד נציג 'ועדקר מזכרת משה
מונטיפיורי' )איגרת .(152ועדהקר בלונדו בטח בילי והפקידו למורשה
בענייני החברות 'מזכרת משה' ו'אוהל משה' )איגרת .(154בתרע"ה נתמנה
ילי ליושב ראש 'ועד התמיכה האמריקאי בירושלי'.
מאורעות הדמי שפרצו בתר" לא פגעו באמונו של ילי בשיתו
פעולה יהודיערבי ,והוא כיוו את מאמציו לבלימת המסיתי .ילי שלח
מחאה חריפה לנציב העליו על נאו פומבי של ראש עיריית
ירושלי – מוסא כאז פשה – שעורר את הערבי לפרעות .בשל המחאה
פיטר הנציב את ראש העיר ופיזר את מועצתה .במקומו הוא מינה את
ראגב ביי נשאשיבי וחברי מועצה חדשי ובה שני יהודי :ילי – סג
יהודי לראש העיר ,ויצחק לוי – חבר מועצה .כתנאי ראשו לכהונתו תבע
ילי להכיר בלשו העברית כשפה רשמית בירושלי נוס על הערבית
והאנגלית .הודות למאמצי ילי נתקבלו לעירייה ג עובדי יהודי ונעשו
דוד ילי איש הרוח והמעש
315
עבודות ציבוריות מטע העירייה בשכונות היהודיות .מועצת העירייה
החדשה פעלה בתוא מלא בשל ההיכרות הקרובה והידידות הוותיקה בי
ילי לראש העיר ,שהיה בעבר תלמיד בבית הספר של כל ישראל חברי.
לימי הנהיגה המועצה את תרגו דיוניה לעברית .מתר"פ עד תרפ"ה היה
ילי סגנו של ראש עיריית ירושלי; בתרפ"ד מילא ילי את מקו ראש
עיריית ירושלי והכניס כתובת עברית לחותמת העירייה.
ÔÈÏÈ Ï˘ ˙ÈÂȈ ˙ÂÏÈÚÙ 4.3
בתרנ"ו ,כשראה אור ספרו של הרצל 'מדינת היהודי – נסיו לפתרו
מודרני של שאלת היהודי' ,היו באר אנשי שהסתייגו מהרצל ,מדבריו
ומפעילותו בשל חשש להתעוררות האנטישמיות .אול משכילי ירושלי
מלשכת 'בניברית' ואליעזר ביהודה היו מהבודדי שנענו לקריאתו של
הרצל .ילי ,פינס ,יעב ,לונ ,גרוס ,ירמנס שלחו מכתב להרצל ובו הובעו
הערצה ותודה לאיש שנת 'לאמונה הישנה כוחות חדשי' ה כתבו לו
'חזק ואמ במלחמה למע הזכויות ,הכבוד ,החופש והאושר של עמנו'
)קלויזנר ,תשל"ד ,עמ' .(303–302
בשנת תרס"ח יזמו חברי 'ציוני ציו' )ציוני שהצביעו בקונגרס
השביעי נגד תכנית אוגנדה ,בראשות אוסישקי ,צ'לנוב ושמריהו לוי(,
בהנהגת דוד ילי ,ייסוד של אגודה ציונית 'אר אבות' .למרות פעולת
של הדוגלי ברעיו אוגנדה )כמו ביהודה( הצליחו אנשי אגודת 'ציוני
ציו' בהתארגנות בירושלי וג בחרו ציר לקונגרס )לנג ,תשס"ח ,עמ'
.(543
דוד ילי ,אחת מדמויות הציבור הראשונות שהצטרפו בגלוי לציונות,
השתת בכמה קונגרסי ציוניי :בתרע"ג בקונגרס הי"א בווינא; בתרפ"ה
בקונגרס הי"ד 2בווינא; בתרפ"ז בקונגרס ט"ו בבזל.
בתרע"ט ,כשחזר מהגלות בדמשק ,הוא האמי בהתפתחות 'הבית
הלאומי' ושית פעולה ע שלטונות המנדט כחבר המועצה הממשלתית
וכחבר בוועדות ממשלתיות שונות .באותה שנה נסע ילי לוועידת השלו
2בהערת שוליי של קלויזנר – תשל"ו כר ה ,עמ' ,249כתוב בטעות "קונגרס ציוני
י"ב" .ב'דוד ילי ז"ל' ,תש"ג ,עמ' ה ,כתוב בטעות "הקונגרס הי"ז".
316
רות בורשטיי
בפריז ולוועידה הציונית בלונדו .הוא היה ג במשלחת הארישראלית
שנועדה ע בלפור ,ונוכח כי בלפור דואג לאר ישראל .את הפגישה ארג
וייצמ ,והשתת בה ג סוקולוב .ילי נפגש ע בלפור ג ביחידות.
באותה שנה )איגרת (377היה ילי שות לניסוח חוזה מטע הוועד
הפועל הציוני המצומצ בי חבר העמי לבריטניה בנוגע לאר ישראל.
החוזה היה אמור להינת לווילסו כדי שיגישהו לוועדת השלו .באותה
שנה הגיעה ארצה ועדת חקירה אמריקנית ששלח נשיא ארה"ב וילסו
לנוכח ניגוד האינטרסי בי צרפת לבריטניה ביחס לעתיד שטחי המזרח
התיכו .המשלחת התבקשה להתחקות אחרי דעות האוכלוסי באשר
לעתידה של אר ישראל ולהגיש את המלצותיה .חברי המשלחת נפגשו
בירושלי ע הרב אלישר ,ביהודה ,ילי ואחרי.
הספר הלב בשנת תרצ"ט פגע באמונו של ילי בשלטו הבריטי ,והוא
החזיר במכתבי מלאי מרירות את אות הכבוד בדרגת 'חבר הקיסרות
הברית' שקיבל ממל אנגליה ג'ורג' החמישי בעבור הצטיינותו בימי
מלחמת העול בשירות העזרה לאר .ילי מנמק את החזרת האות
במכשולי שהערימה פקידות הממשלה באר ישראל לעמנו על כל צעד
ושעל בכל הפעילויות ,בניסיונות לחבל בעליית יהודי ארצה ,בגירוש
יהודי שנמלטו ארצה מסכנת המוות והחזרת ללב י .ילי ראה ב'ספר
הלב' ביטול כל ההבטחות של ממשלת אנגליה לעזור לע היהודי להקי
בארצו את ביתו הלאומי .ילי ראה בגזרות הספר בגידה ,כת שלא יימחה
לעול מממשלת אנגליה – התעללות בע של שש בה את כל תקוותו
)איגרת .(654
ÍÂÈÁ ˙·¯˙ ˙„ÒÂÓ ÔÚÓÏ ÔÈÏÈ ˙ÂÏÈÚÙ .5
˙ÈÓÂ‡Ï ‰ÈȯÙÒ ˙Ó˜‰ ÔÚÓÏ Â˙ÂÏÈÚÙ 5.1
בתרנ"ב הייתה בירושלי ספרייה עלובה שייסד ביהודה בשנת תרמ"ד.
ביהודה ביקש מחבריו ביפו שלא יקפחו את ספרייתו בתרומות .זאב
טיומקי ,ראש הוועד הפועל ביפו של חובבי ציו ברוסיה ,התנה את
התמיכה בהוספת חברי לוועד המנהל של הספרייה כדי להפחית את
השפעת ביהודה על מקורביו בוועד .טיומקי מינה לוועד שבעה חברי,
דוד ילי איש הרוח והמעש
317
ביניה דוד ילי .ילי טע כי ביהודה לא עמד בהתחייבויותיו .ילי
ומקורביו ,חברי בניברית ,לא רוו נחת מהתנהלות הספרייה ,והחליטו
לערו בה שינויי כדי שתוכל לשרת כהלכה את הציבור המשכיל .ילי
איי שא ביהודה ימשי בעיקשותו "נייסד בית ספרי כללי בירושלי,
בית ספרי מסודר ומתוק כראוי לעירנו אשר עיני כול אליה" )איגרות ,ד'
.(65–63 ;47ואכ בישיבת בניברית בתרנ"ב העלה דוד ילי את ההצעה
לייסד 'בית אוס ספרי כללי לזכר גירוש ספרד' ,משו שבאותה שנה
מלאו 400שנה לגירוש .הצעה זו קרמה עור וגידי :בתרנ"ב נוסד בית
הספרי הלאומי .נקבע כי שמו יהיה 'מדרש אברבנל' וכי ההכנסות
הראשונות ייועדו לקנות ספרי של 'סופרי אחינו בספרד' .ספרייה זו ,אחד
ממפעליה המרכזיי של לשכת בניברית ,שימשה גרעי שעליו וסביבו
צמח אחר כ 'בית הספרי הלאומי'.
בתרנ"ה כתב ילי כי ספריית בניברית התרחבה מאוד והיא מונה
אלפיי ספר ,והספרייה של ביהודה הועברה אליה באותה שנה.
הספרייה פתוחה לקהל בכל יו ומאה וחמישי איש פוקדי אותה כל
שבוע .ביהודה ויתר על אל שלושי ואחד ספרי 'בית הספרי לבית
ישראל' ,שממילא עמד שומ למדיי כבר משנת תרנ"ב ,למע ספרייה
מאוחדת מספרייתו ומספריית 'בניברית' ,הלוא היא 'מדרש אברבנל' של
בניברית.
בתרע"ט התלונ ילי לפני שמריהו לוי כי בית הספרי "ירד ירידה
גמורה" .הוא סבל מהפירוד שנהיה בשל 'מלחמת השפות' .ספרי חדשי
לא נוספו ,הישני מלאו אבק ,הולכי ומתקלקלי .ילי המלי על מינוי
ספר אירופי היודע מה בית ספרי דורש ומה צרי לעשות) .איגרת .(380
בתר"ס נסע ילי לאלכסנדריה בפעילותו למע בניברית .הוא קיבל
הבטחה מבניברית ש כי יסייעו ללשכה בירושלי בבניי בית הספרי.
ילי נסע לאירופה לתשעה חודשי לגיוס כספי לטובת בניי בית הספרי.
בפריז נפגש ע עסקני עשירי .מפריז נסע ילי ללונדו וממנה לבריסל
ושוב לפריז בענייני תרומות לבית הספרי וג לבית הספר למל )איגרות
.(123113בלונדו ,בפרנקפורט ובפריז נוסדו ועדי לטובת בניי לבית
הספרי הכללי בירושלי ונאספו סכומי יפי .כ עלה בידי חברי
בניברית להקי חלק מהבניי של בית הספרי .במש שני אחדות ,שנות
318
רות בורשטיי
התהוותו של בית הספרי ,השתדל ילי להוסי ספרי לספרייה כדי שתהא
ראויה לש 'בית הספרי' .באותה שנה היה ילי ג בגרמניה ,ברוסיה
ובצ'כיה במסע התרמותיו )איגרת .(147–144
ÌÈ„ÏÈ Ô‚ ˙Ó˜‰Ï Â˙ÂÏÈÚÙ 5.2
בתרס"ג כתב ילי כי בניי בית הספר 'למל' הסתיי ,והבניי הוא אחד
הבנייני הנהדרי בירושלי .כשהוא מתבונ בו הוא רואה שכר רוחני על
עמלו הרב במסעיו לגייס כספי בעבורו )איגרת .(163ע סיו פעולה זו
תכנ ילי לייסד 'ג ילדי עברי' לקטני מבני שלוש עד שש שני .לדעתו,
יועיל הג להתפתחות הילדי וכ ייטיב את מצב ההוראה בבית הספר כי
הילדי יגיעו אליו בידע כתב ולשו .השפה המדוברת בו תהיה רק השפה
העברית.
ואכ בתרס"ב הוחלט בלשכת בניברית על ייסוד ג ילדי עברי .לנג
)תשס"ח ,כר ב ,עמ' (437מציי כי אחד הנימוקי האפשריי לייסוד הג
היה קנאה באיכרי המושבות שהקימו לה גני ילדי או באנשי יפו שהיה
לה ג ילדי עברי כבר בשנת תרס"ב .א לנג חושב כי הנימוק הנכו
הוא הגיע לגיל ארבע ,הגיל המתאי להכנה לבית ספר ,של בתו של
ישעיהו פרס ובנו של ילי .השניי נוכחו לדעת כי אי בעיר מוסד שיכול
להכי את ילדיה כראוי ללימודי .כוונת המייסדי ,כפי שהצהיר ילי,
הייתה להיטיב את מצב ההוראה בבית הספר ולהיאבק בתופעה של ריבוי
ה'חדרי' שהיו נעדרי תכני חינוכיי .היוזמי פרסמו מודעה גדולה ובה
קריאה להורי המעונייני לשלוח את ילדיה לג לפנות לאחד המייסדי.
ילי כתב כי כונ מטע לשכת בניברית בלוויית שניי מחבריו את ג
הילדי הראשו בירושלי ,ואחר כ עוד שני גני כמוהו )איגרת .(245
ההנחה הייתה כי ג ילדי עברי יכשיר את הילדי לבית הספר ,וכ
הילדי יתרגלו בג דיבור עברי ,והמורי בכיתות א יוכלו להתחיל ללמד
אות עברית באופ שיטתי באמצעות הדיבור העברי ,וללמד את המקצועות
בעברית .ג הילדי עורר את חמת של הרבני ,וה פרסמו הודעת הזהרה
נגד שליחת הילדי לג .אול כעבור חודש נשכחו החרמות ,וג הילדי
עשה חיל .ילי כתב כי "נעי לשמוע את צלצול שפתנו מפי עוללי קטני
המרנני ומשחקי ,וכל שיחת כל היו היא רק עברית" )איגרת .(167
דוד ילי איש הרוח והמעש
319
'ȯ·Ú‰ ÌȯÂÓÏ ˘¯„Ó‰ ˙È·' ÔÚÓÏ Â˙ÂÏÈÚÙ 5.3
מתרס"ד עד תרע"ד היה ילי מורה בבית המדרש למורי של 'עזרה',
ובתר"ע היה סג מנהל בית המדרש .בתרע"ד השתת ילי במלחמה על
הלשו העברית והתפטר מ'עזרה' .שנת תרע"ד נחשבת בתולדות התחייה
הלאומית והחינו העברי לשנת 'סופה וסערה'; זו השנה שהתחוללה בה
'מלחמת השפות' שהביאה לעצמאותו של החינו העברי )אב שוש,
תשכ"ד( .בי"ב בכסלו תרע"ד ייסד ילי ע חבר מורי מנאמני הלשו
והתרבות העברית ונושאי חזו תחיית ,ועמ שישי תלמידי )מתו
שמוני וחמישה( מסמינר 'עזרה' ,את בית המדרש למורי העברי .באותה
שנה ג ייסד את האגודה לבניי בית המדרש למורי ואת הוועד האמריקני
למע הבניי.
'בית המדרש למורי העברי' נעשה תו זמ קצר מרכז לחיי העבריי
בירושלי וא מחוצה לה .ילי ניהלו ולימד בו תנ" ,לשו ודקדוק .הוא
השרה על המקו מרוחו .מדי שנה יצאו מבית המדרש מורי לכל בתי
הספר באר ובתפוצות .בית המדרש הל והתרחב ,ומדי פע היה צור
להעתיק את מקומו למקו גדול יותר .בזמ מלחמת העול כמעט שלא
היו תלמידי ולא היה כס לקיי את המקו ,א המוסד לא סגר את
שעריו א לא ליו אחד .כשחזר ילי מגלותו בדמשק ,הוא השקיע את
כל מרצו וכוחו בבית המדרש .בנסיעותיו הרבות לנדיבי בחו"ל הוא
הצליח למצוא מימו רב להקמת בניי חדש לבית המדרש בשכונת בית
הכר :בהיותו בארה"ב בתרפ"ה הצליח ילי לגייס מאגודת 'בני ציו' סיוע
לבני הסמינר ,ובאותה שנה התחיל בבניי בית המדרש למורי .בתרפ"ו
נאל ילי לנסוע שוב לארה"ב בעניי איסו הכספי לבניי הסמינר ,וזאת
על פי בקשת 'הוועד האמריקאי לבניי בית המדרש למורי העברי'.
המגרש נתר מטע השכונה .בתרפ"ח נחנ הבניי החדש .ילי המשי
להתעניי במוסד ג לאחר פרישתו ממנו .עד יומו האחרו היה בקשר ע
מורי ותלמידי .ילי הקי ג 'בית ספר לגננות עברי'' ,בית ספר לבנות
עברי' וכ 'בית יתומות עברי' .בית איטה ודוד ילי היה פתוח לתלמידי
הסמינר .בבית זה מצאו התלמידי אווירה משפחתית ,ה כובדו בכוס תה
וארוחה חמה .ההזדהות של איטה ודוד ילי ע התלמידי הייתה שלמה.
ג בלילות שבת היו באי בני משפחת ילי ומסבי ע התלמידי
320
רות בורשטיי
ב'מטבח הסמינריסטי' והשרו אווירת שבת בשיר ובזמר והפיגו מתחושת
הבדידות של התלמידי הרחוקי מהוריה )אלחנני ,תשל"ג( .ילי ייסד
את בית המדרש ,כוננו והעמידו על יסוד אית.
ÌȯÂÓÏ ˘¯„Ó‰ È˙· È„ÈÓÏ˙· ‰ÎÈÓ˙ ÒÂÈ‚ 5.4
ילי ראה את מצב הכלכלי הקשה של התלמידי בבית המדרש למורי
שיד אינה משגת קניית אוכל ומצרכי אחרי ,ולבו נכמר בקרבו .הוא
השתדל מאוד כל השני אצל נדבני בעול הגדול כדי שיתרמו לשיפור
מצב או מצב הוריה התומכי בה בקושי ובמאמ רב.
בתרס"ה פנה ילי לחברי ועד חברת עזרא בברלי לתמיכה בעובדי
אדמה באר ישראל שבניה לומדי בבית המדרש למורי בירושלי .ילי
פנה אליה בתור מנהל קופת התמיכה של חניכי בית המדרש להגדיל את
התמיכה לתלמידי העניי באמצעי א עשירי ברוח .כ תקל המעמסה
על הוריה ,האיכרי המסכני )איגרת .(182
בתר"ע ביקש ילי תמיכה בסמינריסטי בהסבירו כי א רוצי לגדל
מורי טובי יש להקדיש תשומת לב לבריאות בתקופה הקשה ביותר
בחייה .הוא ביקש תמיכה כדי להקי מעו או לפחות מטבח כללי כדי
שיוכל כל תלמיד ליהנות לפחות מארוחה חמה אחת ליו.
בתרע"ד )איגרת (294הודה ילי על קבלת נדבה מתושבי העיר מינסק
לוועד להחזקת החינו העברי שנוסד באר .אנשי מינסק היו הראשוני
שנענו לקריאה שיצאה מ האר לסייע לחינו העברי באר .ילי ביקש
תמיכה לתלמידי בית המדרש הנצרכי בלבד.
בתרע"ה שיגר איגרת לניו יורק לד"ר שמריהו לוי בבקשות סיוע כספי
בעבור תלמידי בית המדרש העניי )איגרת .(311כ הוא שולח איגרת
בתרע"ה ) (312ללויאפשטיי בניויורק לתמיכה בתלמידי בית המדרש
שרוב בני רוסיה וגליציה שבכל עת המשבר לא יוכלו לקבל תמיכה
מהוריה ,וכ כס לילדי הג ובית הספר לפחות לארוחה אחת חמה ביו.
בתרפ"ד ,בהיותו בלונדו ,הוא שלח איגרת לרב ביוהנסבורג )(452
בבקשה לסיוע בתרומות לתמיכה בתלמידי בבית המדרש למורי .בהיותו
בארה"ב היה ילי בי היוזמי את הקמת 'אגודת גומרי הסמינר' שאחת
ממטרותיה היא איסו כספי להלוואות לתלמידי )איגרת .(472
דוד ילי איש הרוח והמעש
321
˙ȯ·Ú‰ ‰ËÈÒ¯·È‡‰ ˙Ó˜‰ ÔÚÓÏ ÔÈÏÈ ˙ÂÏÈÚÙ 5.5
בתרס"ח הציע ישראל אברהמס ב'ג'ואיש כרוניקל' להקי אוניברסיטה
בירושלי שלשו ההוראה בה תהיה עברית )איגרת .(220ילי שלח אליו
איגרת התפעלות 'כיו שהתחלת בדבר גדול כזה אי אתה ב חורי להיפטר
ממנו ,ועלי לכתוב ולשוב ולכתוב עד צאת איזה טוב לפועל' )איגרת
.(221הקמת אוניברסיטה באר ישראל הייתה חלק מהחזו הציוני .הצעה
להקי אוניברסיטה בירושלי עלתה כבר בתרמ"ד בוועידת קטובי
ובקונגרס הציוני הראשו בבזל בתרנ"ח התקיי דיו ברעיו זה .רעיונו של
אברמס הל ורכש לו תמיכה בקרב מנהיגי ציוני .בקונגרס הציוני
האחדעשר בתרע"ג הוקדשה ישיבה מיוחדת לדיו בנושא ,והוחלט לכונ
ועדה מיוחדת לנושא.
שני מספר לפני 'מלחמת השפות' באה בקשה מגרמניה לבאכוח חברת
'עזרה' לת ר מקו למושבה יהודית בקרבת ירושלי.דוד ילי ואפרי כה
הלכו לתור מקו .ה היו ג בהר הצופי .יפי המקו מש את לבו של
ילי והוא התפעל ממנו .בבוא העת לקנות חלקה לבניי האוניברסיטה פעל
ילי ממקו גירושו בדמשק למע קניית חלקה בהר הצופי )איגרת .(588
322
רות בורשטיי
מששב ילי מגלותו בדמשק הוא השקיע את מרצו וכוחו לא רק
בהקמת בניי חדש לבית המדרש למורי אלא ג למע הקמת אוניברסיטה
בירושלי .באותה עת היו אנשי שחשבו כי טר הגיעה העת לפתיחת
אוניברסיטה באר בשל מיעוט האוכלוסי באר ובשל המצב הכלכלי
הקשה בה .ילי חשב כי הגיעה העת לכ .לדעתו ,יכול הע היהודי לדרוש
ממלומדיו בעול לעלות ארצה וללמד באוניברסיטה .הוא ג האמי
שצעירי יהודי מכל העול יבואו ללמוד באוניברסיטה בירושלי.
בתרפ"ב התקיימה בירושלי אספה לש 'ייסוד הפקולטה למדעי הרוח
)בייחוד מדעי היהדות(' בהשתתפות אוסישקי ,יו"ר ההנהלה הציונית
באותה עת ,אחד הע ,קלויזנר ,דוד ילי ביהודה ואחרי .ניסיו זה כשל.
אחר כ הוקמה ועדה מכינה לפתיחת אוניברסיטה עברית בירושלי,
ואחריה הוקמה 'ועדה זמנית לפתיחת מחלקת מדעי הרוח' .ילי יצא לחו"ל
להיפגש ע אישי שוני שיסייעו בהקמת המחלקה למדעי הרוח וישמשו
בה מורי ,וע אישי אחרי שיסייעו בהשגת משאבי להגשמת רעיו
זה .בהתכתבות ע ויצמ בתרפ"ב )איגרת (438עמד ילי על כ ש'הוועד
המרכזי' של האוניברסיטה בראשות וייצמ יהיה בהסכמה הדדית ע 'ועד
האוניברסיטה' שבירושלי באשר לקביעת תכנית הלימודי ומינוי מורי
מתאימי ,ושהוועד המרכזי לא יפעל בתחומי אלו על דעת עצמו .ג
הוועד הישראלי לא יעשה דברי בלי לשאול את הוועד המרכזי המאשר
את התקציב והחות על החוזי ע המורי.
בתרע"ט )איגרת (378פנה ילי בבקשה לאנשי מדע יהודי בארה"ב
ל'תרומה ספרותית' ,כלומר למאמר מדעי חשוב ,כדי שיוכל לפרסמו בכתב
עת חדש שהוא מייסד – רבעו 'מני קד' .כתב העת יפורס בעברית.
במפעל זה ,בייסוד כתב עת מדעי בעברית ,ראה ילי תרומה לקידו המדע
באר ישראל .ילי כותב כי א ה חפצי באוניברסיטה עברית בירושלי,
יש ליצור לה את האווירה המתאימה במקו.
בתר" נסע ילי לאירופה לגייס כספי מחברות וקהילות לפתיחת
אוניברסיטה בירושלי ,ליתר דיוק 'מחלקת מדעי הרוח'.
בתרפ"ב דיווח ילי על התרומות שקיבל להקמת המכו למדעי היהדות
באוניברסיטה – תרומה מהברו אדמונד רוטישלד ,תרומה קבועה מוועד
שנוצר בפריז ,תרומה קבועה מוועד שהוק בלונדו )שבו חברי ג ג'מס
דוד ילי איש הרוח והמעש
323
רוטשילד ווייצמ( וסכו קבוע כל שנה מההנהלה הציונית )איגרת .(403
באותה שנה בא ארצה סטיפ וייז והוא הבטיח לילי להשיג חלק חשוב
מהדרוש לפתיחת מחלקת מדעי הרוח )איגרת .(419באיגרות רבות כתב
ילי על גיוס הכספי לפתיחת המחלקה באוניברסיטה .ילי הוא האיש
שהקי בלונדו ובפריז את ה'ועד למע המכו למדעי היהדות' טר היו
אוניברסיטה ומכו .הודות לקיומו של הוועד היה אפשר לפתוח
באוניברסיטה בהוראה בשנת תרפ"ה )אב זהב ,תש"ל(.
בעת קיומו של טקס חנוכת האוניברסיטה היה ילי בחו"ל .הצייר
פיליכובסקי צייר את המעמד ההיסטורי ולא רצה לוותר על נוכחותו של
ילי בי שאר האישי הנכבדי שנכחו באירוע בשבת על הבימה ,ולכ
הוסי את דמותו של ילי לציור )אלחנני ,תשל"ג(.
בתרצ"ז היה ילי לנשיא ה'מכו למדעי היהדות' מכו זה היה הצעד
הראשו לקראת הקמתה של האוניברסיטה.
ȯ·Ú‰ ÍÂÈÁÏ ‰‡¯Â‰Ï ÔÈÏÈ Ï˘ Â˙Ó¯˙ .6
‰¯ÂÓ‰ ÔÈÏÈ 6.1
מתרמ"ב עד תרמ"ט לימד ילי בבית הספר של כל ישראל חברי .מתרמ"ט
עד תרע"ד – בבית הספר למל .בשנת תרס"ד ייסדה 'חברת העזרה ליהודי
אשכנז' בית מדרש למורי בירושלי 3,ועל ילי הוטל ללמד בו את
הלימודי העבריי ברוב .ילי לימד ש עד תרע"ד .מתרע"ד עד תרצ"ח
מנהל ומורה ב'בית המדרש למורי העברי' .בתרפ"ד היה ילי מורה ב'מכו
הישראלי לדת' בניו יורק ומרצה בעברית וערבית באוניברסיטת קולומביה.
בתרפ"ו ,ע פתיחת האוניברסיטה העברית בירושלי ,הוזמ דוד ילי
ללמד דקדוק עברי ושירה עברית בימי הביניי .שירה זו הושפעה מאוד
מ הספרות הערבית של אותה עת .המשקלי בשירה העברית של ימי
3הסמינר הוק במתכונת הסמינרי באירופה .הלימודי ניתנו בהיק של בית ספר תיכו.
ללימודי נתקבלו מסיימי בית ספר עממי ב שמונה שנות לימוד .מש הלימודי
בסמינר היה חמש שני .נלמדו בו לימודי כלליי ,לימודי עבריי מורחבי ,לימודי
פסיכולוגיה ,פדגוגיה ,הוראה ,שירה ,ציור ,התעמלות ומלאכת יד.
324
רות בורשטיי
הביניי ה משקלי ערביי .כדי להבי את השירה העברית בימי הביניי
יש להכיר ספרות ערבית קלסית .חיי ברודי ,מגדולי החוקרי של שירת
ימי הביניי ,הערי מאוד את מחקרי ילי בנושא ,וכתב על ילי שק
גואל לשירת ישראל בספרד )הרמתי ,תש"ס( .לכ אי להתפלא
שהאוניברסיטה העברית הזמינה את ילי להרצות ג על השירה בספרד.
ע עבודתו באוניברסיטה ,לא זנח ילי את פועלו למע הוראת הלשו
העברית ברמות קדאקדמיות :בתר" ,בהיותו בלונדו ,הוא דיווח על
העבודה בלינגוואפו )שיטת לימוד באמצעות תקליטי( .שיעוריו של דוד
ילי הוקלט 4.הוא שמע את עצמו מדבר ולא האמי כי קולו הוא ,א
אחרי ששמע את קולו של יוס יהודה שהתאי לקולו ,השתכנע כי אכ
קולו שלו הוא המוקלט )איגרת .(594
יותר מחמישי שנה עסק דוד ילי בחינו עברי .הוא היה מורה ועסק
חינוכי החל בכיתה א של בית הספר היסודי ועד לאוניברסיטה העברית,
ובשתי התקופות חיבר ספרי לימוד )ריבלי ,תש"ג(.
דוד ילי היה אחד ממעצבי החינו ומקובעי צורתו ה בתור מורה
המלמד בכיתה ה בתור מעמיד מורי .על שני מקצועות הוראה טבע ילי
את חותמו :על לימוד התנ" ועל לימוד הדקדוק .בשניה עמדה לו בעיקר
ידיעתו את השפה הערבית ואת דקדוקה .בהוראת התנ" חידש שני דברי:
במקו הפרט – המילה היחידה או הפסוק היחיד – בא לראשונה הכלל
– היצירה השלמה .קריאת הפרק או העניי בשלמותו לראשונה .וג כא
לא הודגש הרקע ההיסטורי ,המחקר והמדרש ,אלא הפרק כמות שהוא על
חנו ויופיו – ה מצד צורתו וה מצד תוכנו הספרותינבואי .רק לאחר מכ
בא פירוש הפרטי )הרמתי ,תש"ס ,עמ' .(45בהוראת הדקדוק ש ק
ל'חוק' שחוקקו קדמוני ול'גזרה' שגזרו ראשוני ,ול'יוצא מהכלל'.
הלימוד מבוסס על 'הסתכלות' בנבכי השפה בשימת לב אל הדקדוק הערבי
שהוא המקור לכל דקדוק של שפה שמית אחרת .דר הניתוח הייתה נר
לרגליו .שיעורי ההוראה של השפה ודקדוקה שנתפרסמו בדפוס ה פרקי
מתודיקה הראויי לתשומת לב רבה )הרמתי ,ש(.
4אני מניחה כי הקלטת שנמצאה באקדמיה ללשו העברית )והועברה ג לידינו( ,המכילה
שיעורי של דוד ילי – מקורה בהקלטה זו.
דוד ילי איש הרוח והמעש
325
בגיליונו השני של 'הצבי' לשנת תר" )ר"ח חשוו( הוקדש רוב העמוד
הראשו ל'מרעש' )סנסציה( התרבותי ,שאירע בתרמ"ט בירושלי בסוכות:
תלמידי בית הספר למל הציגו את מחזהו של מל"ל "זרבבל אדער שיבת
ציו' שתורג מיידיש לעברית ועובד 'להיות נער על הבימה' בידי המורה
'הסופר המצי' דוד ילי .להצגה הגיעו כמאתיי אורחי :הורי התלמידי,
נכבדי העיר ומשכיליה ,כ הגיעו אנשי מיפו ומ המושבות .ההצגה ארכה
כשלוש שעות .לראשונה בתולדות ירושלי המתחדשת הוצג חיזיו שכולו
בעברית חיה .ילי חשב שהעלאת מחזה בעברית היא דר טובה לתחיית
הלשו ,כי נחו ג להתענג בעברית .כ הקפיד ילי כי תוכ המחזה יהיה
לאומי ויביע את תקוות הע ואת התשוקה הגדולה לשוב ולחיות באר
האבות.
ÂÈ˙ÈÓÚ ÈÈÚ· ‰¯ÂÓ‰ ÔÈÏÈ 6.2
ילי היה מורה ומחנ משורש נשמתו .הוא סימל באישיותו ,בכוחותיו
הרוחניי ובכושרו המעשי והארגוני את המחנ הארישראלי .תפיסתו
החינוכית הייתה ה יהודיתמוסרית ה השכלתיתכלליתמדעית .ילי היה
בי סוללי הדר בעיצוב החינו העברי; הוא היה האיש שפסק הלכה
בענייני חינו" .זו הייתה הסמכות שלדבריה ייחלו ,סמכות אבהית שלא
הטילה מרות ולא כפתה דעה ,אלא נבעה באורח טבעי מכוח המופת שבו,
כאיש האור וההוראה .את המפתח לתיקונה של חברה ראה במחנ הנושא
ייעוד לאומי ,היוקד באהבה לשגב עברו של הע וסולל עתידו" )אלחנני,
תשל"ג ,עמ' ל( .דינבורג )תש"ג( אומר על ילי כי היה הראשו למורי
ולמורי המורי באר ישראל .לדברי דינבורג ילי היה "דמות מחנכת ][...
בתו פשטותה ,בתוק יציבותה ובקס ראשוניותה" )ש ,עמ' ב( .דוד
ילי היה ראשית כול מורה – בטבעו ,בנפשו ובהתנהגותו .הבנה והסברה,
שקידה והתמדה ה הקובעות לא רק בלימוד ,אלא ג ביישוב ובעול.
השקידה הרבה ,הפעילות הנמרצת והעבודה בהתמדה אפינו את ילי
המורה .הבעתו הייתה קלה ונאה ,הבהירות והתו אפיינו את הרצאותיו.
כל הסבריו היו ג המלצות :הוא הציג את העניי מ הצד הנכו ,בצורה
נוחה ,נעימה שאינה מעוררת ניגודי ,קושיות וסתירות לא רק בדבריו ,אלא
ג בקולו ,בעמדתו ,בדרכי תגובתו בגישתו )דינבורג ,תש"ג( .י' ריבלי
326
רות בורשטיי
)תש"ג( התפעל מתכונתו המאפיינת של ילי – הקצב שהצטיי בו בכל
הליכות חייו .קצב זה התבטא ג באופ הקריאה :קריאת הפרק לא הייתה
מתו 'התלהבות יתר' של המשכילי בזמנ ולא קול ענות חלושה של
ה'חדר' לפני ,אלא קריאה בהטעמה מיוחדת של 'התאפקות' ידועה ,בחינת
'אש עצורה' .י' ב צבי )תש"ב( הילל את הטיולי והסיורי שער ילי
באר ע חבריו המורי ותלמידיה לש הסתכלות ולימוד; הללו נעשו
בדרכי לא סלולות ובכלי הרכב הרעועי של הזמ ההוא ,והיה בה משו
חידוש שלא ידעו כמוהו בזמ ההוא בארצות אחרות .החידוש הזה נבע
מהרצו האדיר לראות את האר ולהבי את עברה.
'ÌȯÂÓ‰ ÊίÓ'· ÔÈÏÈ ˙ÂÏÈÚÙ 6.3
בתרס"ג התכנסו כארבעי מורי ועשר מורות וגננות לאספה בראשות
אוסישקי .ילי נבחר ליו"ר האספה .על פי הצעתו של אוסישקי הוחלט
להתאגד לאגודה אחת שתפקידה ליצור תכנית חינוכית אחידה לבתי הספר.
לוועד המרכזי נבחרו דוד ילי ,חנה לנדאו מרדכי קרישבסקי .דיוני האספה
והחלטותיה היו אב יסוד בכינונה של הסתדרותהמורי .ילי היה ממניחי
היסוד להסתדרותהמורי .עד תרס"ה היה 'ראש מרכז המורי' .מטרת
אגודתהמורי הייתה להיטיב את מצב החינו וההוראה בבתי הספר באר
ישראל .כדי להגשי את מטרתה היא קיבלה ג חברי מחו"ל בתשלו
שנתי .ועד חברת חובביציו תמ באגודתהמורי והשתדל ג להפנות
אליה חברי מהמשכילי היהודי ברוסיה ומאלה החפצי בהטבת מצב
החינו באר ישראל .האגודה הייתה מעוניינת לאחד בענייני החינו את
מורי בתי הספר של 'אליאנס' ,של 'אגודת האחי' ,של 'חובבי ציו' ושל
מורות 'אוולינה דהרוטשילד' ,ולמנוע את רוח ההתפוררות וההתייחדות
אשר הייתה עד אותה עת.
בתרס"ד נער שוב כינוס מורי – השני – בחדרה .מרכזהמורי
בראשות ילי לא הגביל את עצמו להוראה בלבד .הוא ראה בעצמו גו
שבידיו הופקד עיצוב דמותו של היישוב החדש ודמותו של הע המלוכד.
הוא כתב תכניות לימודי והכי השתלמויות מורי .בי ההרצאות שנישאו
בכינוס הייתה זו שנשא דוד ילי ,נשיא האספה' ,על אדות המבטא והכתיב
של הלשו העברית' ,נושא שהעסיק באותה עת את בלשניה של אר ישראל.
דוד ילי איש הרוח והמעש
327
בתרע"ד )איגרת ,303לסוקולוב( כתב ילי כי יש שתי מטרות
לאגודתהמורי :אחת – ליצור הנהלה אחראית וכללית לבתי הספר
העברי החדשי שנוצרו בשעת מלחמה ושבעיקר הוועד הפועל הציוני
דואג לקיומ החומרי; השנייה – ליצור הנהלה כללית עד כמה שאפשר
לכל בתי הספר באר שתשמש מעי משרד ממשלתי להשכלה לבתי הספר
התיכוני ,העממיי ,העירוניי ,הכפריי ,החופשיי והחרדיי .א המטרה
השנייה עדיי מוקדמת מטעמי טכניי וחברתיי .בינתיי עדי לחלק
את האר לשלושה גלילי :ירושלי ,יפו ,חיפה .להנהלה צרי שיהא ועד
מפקח שרוב חבריו ה מחברי ועד החינו בירושלי בצירו מנהלי בתי
הספר .הוועד הזה יסדיר את ענייני הכס של בתי הספר בירושלי.
'˙ȯ·Ú· ˙ȯ·Ú' ˙‡¯Â‰ 6.4
עוד בהיותו ב שמונהעשרה הרשי דוד ילי את נסי בכר ,מנהל בית
הספר של 'כל ישראל חברי' ,והוא הכשיר אותו ללמד עברית מדוברת
חיה ב'שיטה הטבעית' )כלומר לימוד לשו מדוברת( בדר שיטתית .בכר
נת לילי ספרות דידקטית בנושא 'השיטה הטבעית' ,וילי השתת בשיעורי
הצרפתית של בכר שנוהלו על פי שיטה זו .כ ראה ילי כיצד השיטה
פועלת ,והחליט לפתח שיטה כזו להוראת עברית .ביהודה וילי היו
המורי הראשוני 5שלימדו 'עברית בעברית' על פי השיטה הטבעית כבר
בתרמ"ב )הרמתי ,תש"ס ,עמ' .(22בתרפ"ו פנה ילי לד"ר י' סלוטקי
)איגרת (499והעמידו על טעותו כשכתב כי י"נ אפשטיי היה ,כנראה,
הראשו שנקט את השיטה 'עברית בעברית' ,ולא היא :ביהודה וילי
נקטוה ראשוני בשנת תרמ"ב בבית הספר של נסי בכר .בשנת תרמ"ט
הכניסה ילי לבית הספר למל.
בתרנ"ט פורסמו ספריו' :מקרא לפי הט' – ספר לימוד לתלמיד ,ו'לפי
הט' מדרי למורה – 'ספר להורות ילדי ישראל לדבר עברית בלא עזרת
תרגומי' .ילי מסביר למורי את דרכי שיטתו והקנייתה לילדי .לעומת
'השיטה הטבעית' המקורית )כלומר לימוד הדיבור החי ,לשו מדוברת(,
5לובמ ויודילבי היו הראשוני שלימדו עברית בראשו לציו על פי שיטת 'עברית
בעברית' ,משנת הלימודי 1888–1887ואיל )הרמתי ,תש"ס ,עמ' .(21
רות בורשטיי
328
ייחודה של השיטה של ילי היה בהוספת הקריאה והכתיבה לדיבור .לפי
תכניתו ,בתחילה ירכשו הילדי את שפת הדיבור ורק אחר כ ילמדו
בהדרגה ובסדר לקרוא ולכתוב את אשר ה מכירי מדיבור .בעבר נהגו
ללמד לקרוא בשיטת שינו האותיות על פי שמותיה .השיטה החדשה
שהתפתחה במאה התשעעשרה בהוראת הקריאה הייתה 'השיטה הקולית':
לא לימדו את שמות האותיות אלא את צלילי האותיות ,כי הצלילי
חשובי ללימוד הקריאה יותר מהשמות .ילי ערער על השיטה הקולית
כפי שהייתה נהוגה ,והציע במקומה את השיטה של 'צירו אות ע
תנועה' ,ולא אות בלבד ולא תנועה בלבד .ילי פיתח שיטה להוראת
הטכניקה של קריאה בעברית על פי סוגי ההברות בעברית .ילי דירג את
הסוגי השוני לשלבי הלימוד )הרמתי ,תש"ס ,עמ' .(42–41ספריו אלו
של ילי חוללו מהפכה דידקטית באר.
˙ȯ·Ú‰ ‰Ù˘‰ ÔÚÓÏ ÔÈÏÈ Ï˘ Â˙ÂÏÈÚÙ .7
'˙ȯ·-È·' ˙„‚‡· Â˙ÂÏÈÚÙ 7.1
אחד מסלעי המחלוקת הראשוני בי חברי הלשכה של 'בניברית' היה
השימוש בעברית כלשו דיבור בדיוני .הלשו שרוב החברי דיברו בה
הייתה גרמנית .בישיבה הראשונה שהשתת בה ילי לאחר שנבחר ללשכה,
הציע שהשפה המדוברת בישיבות תהיה עברית .ניסיונ של ילי ,מיוחס,
הירשנזו וביהודה לחייב את החברי לדבר בעברית בדיוני הלשכה
נדחה ,א הוסכ שהלשו הרשמית היא עברית ,אבל 'הרשות לכל איש
לדבר בלשו שיותר נקל לו' )אפרתי ,תשמ"ט ,עמ' .(145בשנה הראשונה
לכינונה של הלשכה פרשו ממנה שניי ממייסדיה ,שני עורכי עיתוני
בירושלי ,ביהודה וישראל דב פרומקי .אליה הצטרפו עוד חברי
בלשכה שנמנו כול ע מייסדי חברת 'שפה ברורה' .הפרישה שנבעה
מיריבויות בי חברי בלשכה ,חיזקה בעקיפי את מעמד והשפעת של
אות חברי שהחשיבו את הלשו והתרבות הגרמנית ,והחלישה את
מעמד של הדוגלי בהשלטת הלשו העברית ,ובראש דוד ילי .ע זאת
לא פרש ילי מהלשכה.
דוד ילי איש הרוח והמעש
329
בתקופת 'מלחמת השפות' הייתה לשכת בניברית בירושלי המסגרת
היחידה שבה התכנסו תחת קורת גג אחת שני האישי הבולטי שניצבו
משני צדי המתרס – אפרי כה )רייס( ודוד ילי .לשכת בניברית בקושטא
ביקשה לכונ שלו בי הצדדי הנלחמי באר ישראל בסכסו על שפת
ההוראה ,וחבריה ביקשו מחברי הלשכה בישראל להימנע מלהיגרר
למעורבות פעילה לצד כלשהו בסכסו .ילי דחק בחברי שלא להשהות
את ההחלטה בדבר התשובה ללשכה בקושטא .ההחלטה שנתקבלה באספה
המיוחדת נוסחה בידי דוד ילי :לשכת ירושלי נענתה בחיוב ליזמת
הלשכה בקושטא לעשות את הצעדי הנחוצי לשלו .הלשכה לא שימשה
אפוא בימה לדיו עקרוני על אופייה של המחלוקת ,אלא ניסתה להימנע
מלהיכנס לסוגיות שיש עמ עימות בי חברי הלשכה .בכל דיוני הלשכה
שעסקו בסוגיה זו נכח דוד ילי ונעדר מה אפרי כה .לא נוצר אפוא
כל מפגש מילולי ביניה בי כותלי הלשכה )אפרתי ,תשמ"ט( .אחת
הסיבות העיקריות שדרבנו את לשכת בניברית לתרג את חוקיה לעברית,
ובגללה נטו חלק מחבריה להסכי שהלשו העברית תהיה הלשו המדוברת
בדיוני הלשכה ,הייתה נוכחות של חברי ספרדיי בלשכה.
'‰¯Â¯· ‰Ù˘' ˙„‚‡· Â˙ÂÏÈÚÙ 7.2
קבוצת הלאומיי מבי חברי לשכת בניברית החליטו בסתר כי הגיעה
העת לעשות מעשה שיבטא את הכרת הלאומית :יעקב מאיר ,דוד ילי,
חיי קאלמי וחיי הירשנזו בראשות ביהודה נרתמו להקי בירושלי
אגודה שמטרתה 'לשרש מקרב היהודי יושבי אר ישראל את לשונות
העילגי ,ה'זשרגו' האשכנזי והספרדי )לקט תעודות ,תש"ל( .המידע הסודי
הזה דל לעור 'המגיד' והוא פרס אותו .דוד ילי אישר עובדה זו
במכתבו אל מנהל בית היתומי הרצברג ובו דיווח לו על ייסודה של
החברה )איגרת .(37
אגודת 'שפה ברורה' קמה בירושלי בשנת תרמ"ט .מטרת מקימיה
הייתה לחנ לדיבור עברי בלבד .ב'מכתב התקנות' )תקנו( של האגודה
נכתב בי השאר" :חברה תתכונ בירושלי ושמה 'שפה ברורה' .היה לא
תהיה החברה חברת משכילי .חברת קנאי וכו' ,ולא תתערב בעניני כיתות
ודעות ,רק חברה עברית בלי כל גו מיוחד בדבר שאינו נוגע לתכליתה.
330
רות בורשטיי
תכלית החברה לשרש מקרב היהודי יושבי ארישראל את לשונות
העלגי ,הזשרגו האשכנזי והספרדי וכו' ,המחלקות את לבות המדברי
אות ועושי אות כמו לו היו בני עמי שוני וגורמות פרוד הלבבות
נורא בדעות ונמוסי ומנהגי ,עד שהספרדי יקרא 'יהודי' רק לספרדי ,ולא
לאשכנזי ,והאשכנזי יקרא 'יהודי' לאשכנזי ולא לספרדי ,כידוע" )לקט
תעודות ,תש"ל(.
בתקנות החברה נקבעו ג האמצעי למימוש התכלית .הסעי הראשו
היה חידוש נועז שלא היה כמותו בעבר :החברה החליטה לשכור נשי
יודעות עברית שתלמדנה את האימהות ואת הבנות שתרצינה בכ בבתיה
לדבר ,לקרוא ולכתוב עברית ,כ ג ייעשה לבנות רכות בשני המוחזקות
בידי המאייסטרות ,נשי ספרדיות ששימשו שומרותט ,ובלבד שהלימוד
לא יהיה למעמסה על הלומדות )לקט תעודות ,תש"ל(.
בשנת תר" נתקבלה באגודת 'שפה ברורה' החלטה לייסד 'ועד ספרות'
מיוחד שיבח את ספרי הלימוד ויקבע אילו מה יוכלו לשמש "ספרי
מילי קטני חכמות שיכילו המילי הנצרכות לדיבור הרגיל בחיי כל יו
ויו" .על הוועד הוטל לחפש בכל גנזי הספרות העברית מילי עבריות
כדי לפרסמ ברבי ולהנחיל לכול ,וכ ליצור מילי חדשות בהתייעצות
ע טובי המדקדקי והסופרי בלשוננו ובהסכמת .בוועד הספרות היו
החברי – פינס ,זאב יעב ,יעקב מאיר ,חיי הירשנזו ,לונ ,דוד ילי
וביהודה )לקט תעודות ,תש"ל(' .ועד הספרות' של 'שפה ברורה' שינה
את שמו ל'ועד הלשו' וביהודה נבחר לנשיאו .לצער הרב של יוזמיה,
הסתיימה פעילותה של 'שפה ברורה' בתרנ"א .בלא תמיכה ציבורית של
ממש לא היה אפשר לשאת בנטל השלטת השפה' .ועד הלשו' פעל במש
שנה אחת ,והתפרק ע פירוק 'שפה ברורה'.
בהשראתו של המזרח והבלש הפרופ' יוס הלוי ניסו להקי
בתרנ"א חברה חדשה שתרי את קר השפה העברית ושמה 'עקד עברי'.
מטרת החברה הייתה להרחיב את השפה במילי חדשות .בוועד הספרות
שלה היו חברי יעב ,ילי ,אלטראס ויוס בר" מיוחס .א ג חברה
זו לא החזיקה מעמד )לנג ,תשס"ח ,על סמ האור טבת תרנ"ב ,עמ'
.(,13–12
דוד ילי איש הרוח והמעש
331
'ÔÂ˘Ï‰ „ÚÂ'· ÔÈÏÈ Ï˘ Â˙ÂÏÈÚÙ 7.3
בתרס"ד נער כינוס מורי שני ,ועל פי החלטת המורי חודשה פעילות
'ועד הלשו' – שנוסד בחברת 'שפה ברורה' .הוועד היה אמור להיות מעי
אקדמיה של ראשי הבלשני והחכמי של עמנו לחידוש מילי ולקביעת
מילי מלאכותיות למדעי שוני.
תפקידי ועד הלשו העברית היו )א( להכשיר את העברית לשמש לשו
מדוברת בכל ענייני החיי ,בבית ,בבית הספר ,בחיי הציבוריי ,במסחר,
בחרושת ,באמנות ,בחכמות ובמדעי; )ב( לשמור על תכונתה המזרחית
של לשו ועל צורתה המיוחדת במבטא האותיות ולהוסי לה את הגמישות
כדי שתוכל לבטא את המחשבה האנושית במלואה .הוועד פעל כדי לקבוע
נורמות אחידות בעברית ,בדקדוק ,בהגייה ובמינוח .הוועד ג התמודד ע
ביקורת רבה על דרכי פעילותו ועל מילי שחידש.
בתזכיר ששלחו ביהודה וילי ,שני נשיאי 'ועד הלשו' ,בשנת תרפ"ב
לנציב העליו ה נוקטי את הש 'מדרש הלשו העברית בירושלי' ולא
'ועד הלשו' )זכרונות ועד הלשו העברית ,מחברת ו ,עמ' .(73ה פנו
בבקשה להכיר בשפה העברית בתור אחת משלוש השפות השולטות באר,
בצד האנגלית והערבית .ה הציעו שהלשו העברית תהיה נהוגה בכל
הנוסחאות הרשמיות ג במקומות שאי בה יהודי ,כי ייתכ שבעתיד
יהיו .ה ביקשו שבתרגו מילי לעברית בניירות רשמיי יתייעצו במוסד
של בלשני ,כלומר ב'מדרש הלשו בירושלי' .נשיאי הוועד שימשו
ביהודה )תרע"ד–תרפ"ד( וילי )תרע"ד–תש"ב ,שנת פטירתו( .היו שני
שכיהנו בו שני נשיאי .כארבעי שנה היה ילי הרוח החיה בוועד הלשו
העברית והטביע בו את חות אישיותו.
ילי חידש מילי :צילו וצל )במקו החידוש המסורבל 'ציור אור'
או 'צייר אור' של ביהודה( בדיחה ,חקלאי ,חשדנות ,טרד ,מדשאה
עקי ,מצפ ,מצלמה ,נדיר ,קטר ,שחק ,תעמולה ועוד .כאשר חידש מילה
שיב אותה במאמריו.
פינס ,ילי ויעב לא קיבלו את גישתו של ביהודה שכשאי שורש
בעברית לגזירת המילה הנצרכת ,יש לשאול מילי מערבית .ה נברו
במקורות וחיפשו מילי יחידאיות שאיננו בטוחי בפירוש .המילה 'מנזר',
למשל ,באה פע אחת במקרא; ילי נת לה את המשמעות הנהוגה בימינו.
332
רות בורשטיי
ברודי )תש"ג( כתב כי ילי 'העשיר את שפתנו בכמה וכמה מונחי
שברא אות בשכל ובדעת בשביל מושגי שה חדשי בספרותנו כמקצוע
חדש שכמעט לא טיפלו בו' )כגו 'רכבת'( .חידוש זה כמו רבי אחרי
שנוצרו באותה עת נולד בעיצומה של המערכה הכבדה שהתחוללה נגד
מחדשי השפה והסגנו הירושלמי.
‰˙ËÏ˘‰Ï ˙ȯ·Ú‰ ˙‡ÈÈÁ‰Ï ÔÈÏÈ Ï˘ Â˙Ó¯˙ 7.4
רבה הייתה פעילותו של דוד ילי להחייאת העברית .בתרס"ב היה שות
להתכנסות אחדי ממשכילי ירושלי ביזמת ביהודה להקמת חברה
שתכליתה 'להתכונ לצבור – עברי ,לאמר כי לשוננו הרשמית לכל ענייני
החיי ולכל היחסי שבינינו היא לשו עברית' .משתתפי ההתכנסות היו
ביהודה ,ילי ,קרישבסקי ,פרס ולונ .המטרה הייתה 'לכונ עיר עברייה
אשר לשונ! תהיה עברית' .כדי להגשי מטרה זו ביקשו החברי לייסד
תחילה שכונה אחת שכל תושביה ידברו עברית .כדי להגיע למטרה זו
יינקטו האמצעי האלה :חגי ילדי עבריי ,מחזות ילדי בעברית ,ערב
שעשועי בעברית ועוד .הציבור הזה – על פי הכרוז שהופיע – 'יתק
תקנות להנהגת הענייני הציבוריי לפי רוח המטרה הזאת' )לנג ,תשס"ח,
עמ' .(414
בתר"ע נבחר ילי לחבר בחברת 'מקיצי נרדמי ששבה לתחייה,
החברה העברית הראשונה להוצאה לאור מדעית ומדוקדקת של כתבי יד
עבריי מכל תחומי היצירה הספרותית .מטרת הקמת ההוצאה הייתה לקד
את ידיעת תרבות ישראל.
ילי היה חבר ב'הסתדרות לשפה ולתרבות עברית' .בתרע"ג נסע לוינה
להשתת בוועידה השנייה של הסתדרות זו ונבחר לנשיאות האספה.
המרצי היו יצחק אפשטיי ,פרישמ ,ביאליק ,קלויזנר ,שמריהו לוי
וסוקולוב .ילי הרצה על ועד הלשו וכ השתת בוועדה החינוכית שבחרה
הוועידה )איגרת .(281
בתחילת הסכסו בעניי השפה העברית בבית המדרש של 'עזרה' לא
רצה ילי להבליט את עצמו .דרכי השלו שלו ,רגש האחריות שלו ,מעמדו
הרשמי במוסדות עזרה ,כנותו הפנימית והכרתו שלא נית להתעל
מפעולותיה והישגיה החינוכיי ומזכויותיה של 'עזרה' ומנהלה אפרי
דוד ילי איש הרוח והמעש
333
כה ,גרמו לדחיית השתתפותו הגלויה במאבק למע העברית .שביתת
הסמינריסטי שהתנגדו להוראה בגרמנית בבית המדרש פרצה בלי ידיעת
המורי .ילי הואש בהסתה א על פי שלא הסית .א לא היה ספק מה
עמדתו בחילוקי הדעות על פי השקפת עולמו ופועלו למע העברית והחינו
העברי .כשהחליט ילי להכריע ,נעשה ניצחונה של המלחמה למע העברית
ודאי .הוא העמיד את כל יוקרתו האישית והחינוכית לצד הלוחמי ,הקריב
את כל זכויותיו ומשכורתו ,הזעיק את בני ירושלי ועורר את הרוחות כנגד
הרוצי להשליט את הגרמנית בארצנו .הוא נשא נאומי ,כתב תזכירי,
פרס כרוזי פנה לעיתונאי ושלח מכתבי לאישי בעלי השפעה.
בתרע"ד הסביר )איגרת (295כי המורי בבית המדרש של 'עזרה' ראו
כי עוד מעט לא יישאר דבר לעברית בבית המדרש אשר ממנו צריכי לצאת
מורי עבריי לבתי הספר שבא"י .מלחמת השפות הידועה הייתה המלחמה
היחידה שניהל ילי בחייו בפומבי .הוא היה מקובל על כל המורי ,ועליו
הוטל לעמוד בראש בית המדרש למורי העברי שהקי; הכול 'מד ועד
באר שבע' הרגישו כי הוא האיש הראוי ביותר לתפקיד )אב זהב ,תש"ל(.
בתרע"ד נסע ילי לאירופה בעניי בתי הספר באר ושפת הלימודי.
היה לו חשוב להציג את הצד של מצדדי העברית ולהראות כי אי השאלה
האישית עיקר ,אלא העניי עצמו .רוב הזמ הוקדש לענייני הטכניקו
)הטכניו( ,א הוא השתת ג באספה ע חברי הוועד הפועל הציוני
המצומצ בנוגע לבתי הספר בירושלי וביפו.
באיגרת 308לאוסישקי כתב ילי כי טועני נגדו כי לא רק כנגד
הגרמנית הייתה המלחמה ע 'עזרה' אלא ג כנגד הדתיות שבה .ילי
מבהיר הבהר היטב כי רק נגד ההתגרמנות הייתה המלחמה.
באיגרת ) 305מתרע"ד( מנה ילי את המורי שעברו מבית המדרש
'עזרה' ל'בית המדרש העברי' .הוא כתב כי המורה היחיד שלימד בעזרה
ונותר בלא עבודה הוא א"מ ליפשי .ילי סבר כי ליפשי ממא לקבל
את המשרה הפנויה בבית המדרש למורי העברי בשל היותו חרדי וחששו
כי זר אנטידתי עומד להתפר לבתי הספר העבריי )איגרת 6.(354
6ע הקמת הסמינר מיסודו של המזרחי בירושלי בתרפ"א – נתמנה ליפשי למנהלו.
כיו קרויה המכללה על שמו.
334
רות בורשטיי
בתרע"ט נוסדה ביזמת ביהודה אגודה ציבורית 'ההסדרות להשלטת
השפה העברית שפתנו' .ג בזה היה ילי בסוד הענייני.
בתרע"ט הוק 'ועד להפצת השכלה גבוהה באר ישראל' – ילי ,יוס
לוריא ודוד אידר – שתכנ לפתוח קורסי אוניברסיטאיי לציבור הרחב.
התכנית כללה לימודי הומניסטיי ובכלל שפה וספרות עברית.
ילי היה פעיל ג בהסתדרות העברית 'עברייה' ונסע להשתת
בקונגרסי שלה .מטרתה של 'עברייה' הייתה 'תחיית הלשו העברית בפי
הע העברי' .הסתדרות זו הייתה מורכבת מחמישי ושתיי אגודות
עבריות בארצות שונות .היא התכנסה ימי אחדי לפני הקונגרס הציוני
השמיני בתרס"ז.
בתרפ"ז )איגרת (511התלונ על שאי מדברי בקונגרס הציוני
בעברית' :חפצתי לראות א בקונגרס בולגרי או צ'כוסלובקי ידברו רק
בשפה זרה ,בצרפתי למשל ,ולא בלשונ ,חפצתי לראות א לא יסתפקו
בזה שבעיתונות יבואו הדברי בכל השפות הזרות בשביל אלה שחפצי
כי יבואו הדברי עדיה' )איגרת ,511עמ' .(270הוא העדי שלא לחזור
לישיבת הקונגרס בבזל ולהתעסק בעבודתו הספרותית והמדעית.
ילי כתב מאמרי רבי בענייני הלשו העברית בעיתו 'הצבי'
'ההשקפה' 'האר' )של יעב( ה'לוח' של לונ' ,אחיאס' 'הפרדס'
'האביב' ובייחוד ב'השילוח' )בו הודפסו 'מליצת ישמעאל על אדמת
ישראל'' ,חיי היהודי בימי הביניי'' ,לתיקו הוראת הקריאה'(.
ÔÂÏÈÓ‰ ˙·È˙η ‰„‰È-Ô·Ï ÈÙÒÎ ÚÂÈÒ 7.5
בתרס"ה נאספו חבריו ומוקיריו של ביהודה והחליטו לתת לו הלוואה
אישית מבנק אפ"ק ,חלק בקר העזרה ,כדי שיוכל להתמסר רק לכתיבת
המילו .חברי ועד המילו :כהרייס ,יודילבי' ,מזי"א ,ילי ,ספיר ,ברזלי,
גרינהוט ודלמ.
˙ÂÈÈËÏ ˙ÂÈ˙‡· ˙ȯ·Ú‰ ˙·È˙ÎÏ ÔÈÏÈ ˙„‚˙‰ 7.6
בתרפ"ז ,באיגרת תשובה ) (510לאיתמר ב אבי ,הגיב ילי על הצעה
לכתוב עברית באותיות לטיניות' :חושב הנני כי השפה שבעל פה והשפה
שבכתב קשורות קשר טבעי אשר לא יוכל להינתק ,ויחד ה יוצרות דבר
335
דוד ילי איש הרוח והמעש
אחד ,היא השפה הלאומית שלכל ע וע .וכש שבשפה שבעל פה ישנ
צורות קיימות בלתי משתנות בעיקר במבטא ,כ ישנה לשפה שבכתב
צורתה הקבועה לה ואשר בה מכירי אותה תמיד .זוהי צורת כתיבתה
ואופ כתיבתה שאי אפשר לה להשתנות' )איגרות ,510עמ' .(268
ÌÂÈÒ .8
בכ"ב בכסלו תש"ב הל לעולמו דוד ילי ,ספרא וסייפא ,המנהיג בעל
הנטייה לרוחניות ,למדע ולספרות שהיה ג בעל גישה מעשית וזיקה
לציבור .השילוב המיוחד בי מזרח למערב ,בי האשכנזיות לספרדיות ובי
הדת להשכלה עשאוהו לסמל לשילוב ביתרבתי.
דוד ילי היה מורה ,חוקר ,עיתונאי ,מתרג ועסק ציבור מ המעלה
הראשונה )קלויזנר ,תשל"ו( .הוא השתדל ככל יכולתו לפעול למע הישוב
באר ולהג עליו .הוא יז הקמת שכונות חדשות ומוסדות תרבות בירושלי.
בימי מלחמת העול הראשונה הוא פעל רבות כדי להקל את המצוקה של
הישוב ונגזרה עליו גזרת גלות לדמשק .ילי עמד בראש הלוחמי למע
העברית בעת מלחמת השפות .ידו האחת החזיקה בשלח והשנית – בעט:
הוא כתב מאמרי רבי ,ספרי לימוד חדשניי וספרי מחקר .תרומתו לחקר
הלשו העברית ולחקר שירת ימי הביניי בעברית לא יסולאו בפז.
כפי שכתב זיידמ )תשכ"ד( ,ילי היה מאנשי צמח :איש צמיחה וגידול
ופיתוח מתמידי .בבית הספר ובבית המדרש ראה ילי את בית היוצר
לעבודתו ומעבדתנסיו וכורמבח לרעיונות ופירושי הנוגעי ללשו,
למקרא ולספרות )עמ' .(218
בקבלו בתרצ"ג את התואר 'דוקטור' אמר עליו ד"ר וייז דברי אלו:
לדוד ילי ,יליד המזרח אשר הרבה לעשות בחייו למע הפו את פלשתינה
לאר ישראל; לאיש אשר כתושב אר השלו היה תמיד מתלמידיו של הלל
אוהב שלו ורוד שלו; לאיש אשר במידותיו התרומיות ובעדינות רוחו
היה לברכה לר הארצות ולכל יושביה ,לדוד ילי מורה המורי; הסופר
המצוי ואמ הלשו העברית ,חוקר מכמני אוצרות שירתה החל מ השירה
התנ"כית הנפלאה ועד השירה של תקופת הזהב המכונה תקופת ימי הביניי
]) [..אלחנני ,תשל"ג ,עמ' צ(.
רות בורשטיי
336
·‰ÈÙ¯‚ÂÈÏ·È
אבזהב ,א' )תש"ל( .פרקי בית המדרש – דברי שנאמרו בימי עיו בשנת הלימודי תש"ל
ע דוד ילי .ירושלי :בית המדרש למורי העברי ,עמ' .177
אב שוש ,א' )עור( )תשכ"ד( .בית המדרש למורי העברי הממלכתי ע"ש דוד ילי שנת
החמישי לייסודו :תרע"ד –תשכ"ד .ירושלי :הוצאת בית במדרש למורי העברי
הממלכתי.
אלחנני ,א"ח )תשל"ג( .דוד ילי איש ירושלי )פרקי חייו( .בתו :דוד ילי )מחבר( ,כתבי
דוד ילי ,כר שני :מד ועד באר שבע )עמ' ג–קב( .ירושלי :ראוב מס.
אפרתי ,נ' )תשמ"ט( .הפרוטוקולי של לשכת בניברית ירושלי ,תרמ"ח–תרע"ט
) .(1888–1919קתדרה , 50 ,עמ' .166–140
בורלא ,ד' )תש"ג( .תלמיד חכ .בתו :דוד ילי ז"ל – קוי לדמותו ושורות מתו דבריו
)עמ' ייב( .ירושלי :בית המדרש למורי העברי ומרכז הסתדרות המורי באר ישראל.
ב צבי ,י' )תש"ב( .דוד ילי ז"ל – מדברי י .ב צבי ,ידיעות החברה לחקירת אר ישראל
ועתיקותיה ,ט ) ,(4עמ' .3–2
ברודי ,ח' )תש"ג( .החוקר .דוד ילי ז"ל – קוי לדמותו ושורות מתו דבריו )עמ' יא–יג(.
בתו :ירושלי :בית המדרש למורי העברי ומרכז הסתדרות המורי באר ישראל.
גליקסו ,מ' )תש"ג( .ה"וותר" .דוד ילי ז"ל – קוי לדמותו ושורות מתו דבריו )עמ'
ט–י( .ירושלי :בית המדרש למורי העברי ומרכז הסתדרות המורי באר ישראל.
דוד ילי ז"ל – קוי לדמותו ושורות מתו דבריו )תש"ג(.ירושלי :בית המדרש למורי
העברי ומרכז הסתדרות המורי באר ישראל.
דינבורג ,ב' )תש"ג( .דר חיי ,דוד ילי ז"ל – קוי לדמותו ושורות מתו דבריו )עמ' ב(.
ירושלי :בית המדרש למורי העברי ומרכז הסתדרות המורי באר ישראל.
הרמתי ,ש' )תש"ס( .המורי החלוצי .תל אביב :ספריית אוניברסיטה משודרת ,משרד
הביטחו.
זיידמ ,י"א )תשכ"ד( .דוד ילי מורה הלשו וחוקרה )למלאות מאה שנה להולדתו( .לשוננו
לע ,טו ,ח )קנ( עמ' .218–193
זכרונות ועד הלשו העברית בירושלי ,מחברת א )תרע"ב( – מחברת ב )תרע"ג מחברת
ד )תרע"ד(– מחברת ג )אי שנה( – מחברת ה )תרפ"א( מחברת ו )תרפ"ח(.
לקט תעודות לתולדות ועד הלשו והאקדמיה ללשו העברית תר"–תש"ל ולחידוש הדיבור
העברי )תש"ל( .ירושלי :האקדמיה ללשו העברית.
ילי ,י' )תרפ"ד( .זיכרונות לב ירושלי .ירושלי :דפוס ציו.
דוד ילי איש הרוח והמעש
337
לנג ,י' )תשס"ח( .דבר עברית – חיי אליעזר ביהודה ,א–ב .ירושלי :יד ב צבי.
פרס ,י' )תש"ב( .דוד ילי ז"ל – מדברי י .פרס .ידיעות החברה לחקירת אר ישראל
ועתיקותיה ,ט ) ,(4עמ' .4–3
קלויזנר ,י' )עור( )תשל"ו( .כתבי ילי ,כר רביעי :אגרות א' )תרל"ח–תרע"ד( ,כר חמישי:
אגרות ב' )תרע"ד–תשי"א( .ירושלי :ראוב מס.
קלויזנר ,י' )תשל"ד( .תגובת הישוב היהודי על קריאתו של הרצל .בתו :א' ב שוש ,א"ח
אלחנני ,א"מ הברמ ,ש' שלו )עורכי( ,וא בגבורה :אסופת פרקי עיו ומחקר בעניני
האר ,הלשו וספרות ישראל ,מנחה לראוב מס ולרעיתו חנה בהגיע לגבורות )עמ'
.(309–295ירושלי :ידידי.
ריבלי ,י' )תש"ג( .המורה ,דוד ילי ז"ל – קוי לדמותו ושורות מתו דבריו )עמ' י–יא(.
ירושלי :בית המדרש למורי העברי ומרכז הסתדרות המורי באר ישראל.
© Copyright 2024