דוד ילין איש הרוח והמעש-מנהיגותו של ילין בתחומי החברה, התרבות והחינוך

307
‫רות בורשטיי‬
˘ÚӉ Á¯‰ ˘È‡ ÔÈÏÈ „„
ÍÂÈÁ‰Â ˙·¯˙‰ ,‰¯·Á‰ ÈÓÂÁ˙· ÔÈÏÈ Ï˘ Â˙‚ȉÓ
zxeqn btqe ,zigxfn m`le ifpky` a`l milyexia clep (a"yz±c"kxz) oili cec
bidpne jpgn ,dxen did oili .(yeniya did byendy iptl cer) zizeaxz-ax
one zixard oeyld iignn did .miax minegza aeyiid iig lr ritydy xeaiv
.zixara eldpzi mipeicd ik yxc ,ea xag didy oebx` lka .dprnl mingeld
jetdl gilvd ,(iaxr did diixird y`xe) milyexi ziixir zvrena xag didyk
ezeida ,f"txza .(zilbp`le ziaxrl sqepa) milyexia zinyx dtyl zixard z`
.zixara mpi` mipeicdy lr oili opelzd ,lfaa xyr-dyingd ipeivd qxbpewa xiv
ux` zewizrl zixard dxagd z` miwd oili .qxbpewd ipeicl oili ay `l zxgnl
icqiinne milyexia ine`ld mixtqd zia iniwnn mb dide dizexiwge l`xyi
xag did oili .zixard dhiqxaipe`d epnn dgnvy oeknd ,zecdid ircnl oeknd
oeyld creeae milyexi ziixir zvrena ,ine`ld creea ,zine`ld dtq`a
z` cgeina xi`p igkepd xn`na .miipeivd miqxbpewa xiv did ok enk ,zixard
.jepigde zeaxzd ,dxagd inegza oili ly diiyrde oefgd
ÔÈÏÈ „„ ÏÚ ‰ÁÈ˙Ù ÈÏÈÓ .1
‫ ממייסדי‬,‫( היה איש חינו ומחנ‬1942 ‫–תש"ב‬1864 ‫דוד ילי )תרכ"ד‬
‫ מזרח‬,‫ בלש עברי‬,‫ איש מדע ומחקר‬,‫ מורה וסופר‬,‫החינו העברי באר‬
‫ מנהיג היישוב‬,‫ איש ציבור‬,‫ מחייה הלשו העברית והעומד בשער‬,‫ופרש‬
,‫ ניהול בית מדרש למורי‬,‫ הוראה‬,‫ הוא הצליח למזג מחקר‬.‫היהודי באר‬
‫ הוא השתת בכל‬.‫הוראה אקדמית באוניברסיטה ועסקנות ציבורית‬
‫המאבקי הלאומיי שהיו בימיו והיה שות להקמת מוסדות לאומיי‬
‫ הוא פעל למע‬:‫ פרשת חייו שזורה במסכת תקומת עמנו בארצנו‬.‫רבי‬
(‫ )תשס"חתשס"ט‬2019 ,‫מי מדליו‬
‫רות בורשטיי‬
‫‪308‬‬
‫היישוב באר‪ ,‬למע בניי ירושלי ולתחיית הלשו העברית והשרשתה‪.‬‬
‫הוא היה איש של עבודה ספרותית מדעית ושל פעילות ציבורית ומדינית‪,‬‬
‫מסעות ושליחויות לחו לאר‪ .‬עבודה רבת גווני ובעלת היק רחב‪,‬‬
‫עשיר‪ ,‬מגוו וחשוב אפיינה את דרכו של ילי‪.‬‬
‫‪ÔÈÏÈ „„ Ï˘ Â˙ÂÈ˘È‡ .2‬‬
‫על אישיותו של דוד ילי אמר בורלא )תש"ג( כי היא מאירה כאורו של‬
‫כוכב בשמי אר ישראל‪ .‬באישיותו התמזגו ערכי מסורת של יהדות אשכנז‬
‫מצד אביו ושל יהדות המזרח מצד אמו )הרמתי‪ ,‬תש"ס(‪ .‬הוא לא היה איש‬
‫מלחמה ופולמוס‪ ,‬הוא האמי בכוחה של הסברה‪ ,‬בערכה של ההבנה‬
‫הישרה ובהכרעתה של התפיסה השכלית‪ ,‬ולא רק בלימודי כי א ג‬
‫בחיי הציבוריי‪ .‬דוד ילי – תכונותיו הייחודיות ה אצילות‪ ,‬ענווה‪,‬‬
‫צניעות ונאמנות שלמה לעצמו )ריבלי‪ ,‬תש"ג(‪ .‬טהרה שרתה במחשבתו‬
‫ובפועלו‪ .‬תורת חייו הייתה תורת מוסר‪ .‬ברוחו היה איש עממי פשוט בלא‬
‫הידור רשמי‪ ,‬ולבו היה פתוח תמיד לכל איש שנפגש עמו בירושלי‪ ,‬בבית‬
‫הכנסת או בפעילותו הציבורית )בורלא‪ ,‬תש"ג(‪.‬‬
‫לדברי מ' גליקסו )תש"ג‪ ,‬עמ' ט–י(‪ ,‬דוד ילי "לא הביא לעולמנו את‬
‫האש האדומה של טמפרמנט בוער וסוער ]‪ [...‬הוא הביא עמו את האש‬
‫הלבנה של אור היקרות של תבונה סלחנית של דעה צלולה ומיושבת ]‪[...‬‬
‫האהבה האנושית הפשוטה‪ ,‬אהבה הסולחת מפני שהיא מבינה ויודעת‬
‫למצוא מרגליות בתהומות"‪ .‬הייתה בילי מידה גדולה של ותרנות‪ ,‬ותרנות‬
‫של נדיב בחסד עליו‪ .‬הוא לא חס על אוצרות רוחו ובזבז יויו‬
‫בענייניה של השעה‪.‬‬
‫לדעת אבזהב )תש"ל(‪ ,‬של סגולותיו העיקריות של ילי ה קלות‬
‫התפישה‪ ,‬טביעת עי ושיקול דעת מלווי בשקידה מתמדת‪ .‬שקידתו‬
‫והתמדתו היו מיוחדות ביותר‪ :‬ע כל מעמסת עבודתו בהוראה ובחינו‬
‫ועסקנותו הציבורית הענפה‪ ,‬מצא זמ לעבודה עיונית )פרס‪ ,‬תש"ב(‪.‬‬
‫ילי‪ ,‬איש הפשרות‪ ,‬מעיד על עצמו בהתכתבות ע ד"ר א"ש יהודה‬
‫)איגרת ‪ (409‬כי "איש שלו נולדתי מטבעי‪ ,‬שונא מחלוקת‪ ,‬שונא שררה‬
‫והשתררות ]‪."[...‬‬
‫‪309‬‬
‫דוד ילי איש הרוח והמעש‬
‫‪ÂÈÈÁ ˙„ÏÂ˙ .3‬‬
‫דוד ילי נולד בירושלי בי"א אדר ב תרכ"ד )‪ (1864‬ליהושע ב דוד יעלי‪,‬‬
‫ג הוא יליד האר‪ ,‬ב לאב שעלה מפולי‪ ,‬ולשרח בת שלמה יחזקאל‬
‫יהודה מבגדד‪ ,‬קרובת משפחה לדוד ששו‪ .‬הוא הל לעולמו בכ"ב בכסלו‪,‬‬
‫תש"ב )‪ (1941‬ונקבר בהר הזיתי‪.‬‬
‫חינוכו היה מסורתי‪ :‬תחילה ב'חדר'‪ ,‬אחר כ ב'תלמוד תורה' ובישיבת‬
‫עחיי‪.‬‬
‫בהיותו ב שלוש עשרה )בשנת תרל"ח( התחיל לשלוח מכתבי‬
‫מירושלי לעיתו 'המגיד' ו'הלבנו'; הוא כתב על החיי באר ועל‬
‫אירועי מיוחדי; באותה שנה התחיל להוציא 'מכתב עתי' ושמו‬
‫'הרציו'‪ .‬עיתו זה כתב במו ידיו במעט עותקי – פעמיי בחודש‪ .‬במש‬
‫‪310‬‬
‫רות בורשטיי‬
‫שנה ורבע הופיעו ארבעי ושלושה גיליונות שלו‪ 1.‬ילי החל לעסוק‬
‫בספרות בהיותו כב עשר‪ .‬הוא קנה בפרוטות שחס כל שבוע את‬
‫הקונקורדנציה והתחיל לסדר מילו גרמני – עברי על פי ביאורי המילי‬
‫שבספר זה‪ ,‬הגרמנית באותיות עבריות בסידור הא"ב העברי )איגרת ‪.(601‬‬
‫לפי דינבורג )תש"ג(‪ ,‬מנעוריו הצטיי בכישרונות לימוד ובשקידה מתמדת‪.‬‬
‫עוד לפני היותו בר מצווה למד את כל התנ" שתי עשרה פעמי בשנה‪:‬‬
‫כל חודש פע אחת )ילי‪ ,‬תרפ"ד(‪ .‬בהיותו ב שבעעשרה נסע ע אמו‬
‫ללונדו בתקווה למצוא אצל משפחת אמו – משפחת ששו – תמיכה‬
‫למימו לימודיו באירופה‪ ,‬א הדבר לא עלה בידו‪ .‬קרובי משפחת שלחו‬
‫ריק )ילי‪ ,‬תרפ"ד(‪.‬‬
‫בשובו מלונדו לירושלי בשנת תרמ"ב פתח בה נסי בכר את בית‬
‫הספר 'התורה והמלאכה' של חברת 'כל ישראל חברי'‪ .‬ילי התקבל לבית‬
‫הספר של כל ישראל חברי‪ ,‬והיה הב האשכנזי הראשו שלמד בבית ספר‬
‫מודרני זה )ילי‪ ,‬תרפ"ד(‪ .‬בבית הספר היו שני מדורי‪ :‬מדור עברי ומדור‬
‫כללי‪ .‬ילי היה בו תלמיד במקצועות הכלליי ומורה לעברית )הרמתי‪,‬‬
‫תש"ס(‪ .‬הרבני החרימו את בית הספר וג את אביו של ילי ושללו ממנו‬
‫את הזכות ל'חלוקה'‪ :‬הוא לא קיבל את התמיכה הכספית שקיבל עד אז‪.‬‬
‫הדבר הקשה עליו מאוד מבחינה כלכלית וחברתית‪ ,‬א הוא עמד בייסורי‬
‫החר ולא הפסיק את לימודי בנו )אבזהב‪ ,‬תש"ל(‪ .‬ילי היה היהודי‬
‫הראשו בירושלי שלמד ביסודיות את הלשו הערבית וספרותה‪ ,‬ובאותה‬
‫עת היה הדבר נדיר ג בי המוסלמי )אבזהר‪ ,‬תש"ל(‪.‬‬
‫בשנת תרמ"ה נשא לאישה את איטה בת ר' יחיאל מיכל פינס‪ .‬מאז עד‬
‫תרמ"ט הוא לימד עברית וערבית בבית הספר של חברת 'כל ישראל חברי'‪.‬‬
‫בשל הצטרפותו לבניברית והיותו מורה בערבי מטעמ‪ ,‬נאל ילי‬
‫לפרוש מבית הספר של 'כל ישראל חברי'‪ ,‬ועבר ללמד בבית הספר למל‬
‫בניהולו של הרצברג‪ .‬הוא לימד בו עברית וערבית עד תרע"ד‪ .‬משנת‬
‫תרס"ד הוא לימד ג בבית המדרש למורי מיסודה של חברת 'עזרה'‪.‬‬
‫בשנת תר"ע מונה לסג המנהל של המוסד‪.‬‬
‫‪ 1‬על פי אלחנני )תשל"ג(‪ ,‬עותק יחיד מגיליונות עיתו זה נמצא בעיזבונו של ילי בארכיו‬
‫הציוני בירושלי‪.‬‬
‫‪311‬‬
‫דוד ילי איש הרוח והמעש‬
‫בשנת תרע"ד – בעת מלחמת הלשונות – פרש ילי מבית המדרש‬
‫למורי של עזרה וייסד ע עוד מורי ותלמידי שפרשו עמו את בית‬
‫המדרש למורי העברי‪ ,‬היה מורה בו וא מנהלו‪.‬‬
‫בשני תר"פ–תרפ"ח היה נשיא 'אספת הנבחרי' וראש 'הוועד‬
‫הלאומי'‪.‬‬
‫בשנת תרפ"ו הוא נתמנה למורה באוניברסיטה העברית לדקדוק עברי‬
‫ולשירה ולפיוט העבריי בימי הביניי‪ .‬בתרצ"ג הוכתר בתואר ד"ר לספרות‬
‫העברית על ידי 'בית המדרש לחכמת ישראל' מניו יורק‪ .‬בתרצ"ז היה ליו"ר‬
‫ה'מכו למדעי היהדות'‪ ,‬ובאותה שנה ג הועלה לדרגת פרופסור‪.‬‬
‫‪ÔÈÏÈ .4‬‬
‫–‬
‫‪¯Â·Èˆ ÏÈÚÙ‬‬
‫‪ı¯‡· ·Â˘Èȉ ÔÚÓÏ Â˙ÂÏÈÚÙ 4.1‬‬
‫ילי השקיע את כל כוחו ומרצו למע היישוב הדל באר בעתי קשות‬
‫מבחינה כלכלית ופוליטית‪ .‬בתרנ"ז נסע ילי לקושטא בשליחת רבני‬
‫ירושלי כדי להשתדל אצל יהודי בעלי השפעה הקרובי למלכות בענייני‬
‫העלייה וההתיישבות ולבטל את הגזרות על היהודי באר ישראל )ילי‪,‬‬
‫תש"ג(‪.‬‬
‫בתרע"ד עת פרצה מלחמת העול הראשונה סבל היישוב באר סבל‬
‫רב‪ .‬התורכי רדפו כל מי שנראה לה ציוני‪ ,‬רבי נאסרו ועונו‪ .‬הודות‬
‫לקשריו אצל השלטונות הצליח ילי לשחרר אסירי רבי )אלחנני‪,‬‬
‫תשל"ג(‪ .‬באותה עת היה ילי חבר ב'אגודה להקלת המשבר' שאחד‬
‫מתפקידיה היה להסדיר את העזרה שבאה מאמריקה לאר‪.‬‬
‫בתרע"ה היה ילי חבר בוועד בישראל מטע 'הוועד לעזרה ליישוב‬
‫היהודי באר' והוא ג יו"ר של 'ועד העזרה האמריקנייהודי באר'‪ .‬ילי‬
‫הבטיח לתורמי כי הכספי יגיעו רק לנזקקי לה‪ .‬ילי היה ג חבר‬
‫ב'ועד המאוחד לתמיכה האמריקנית'‪ .‬בתרע"ו‪ ,‬בשל פרו מחלת החולירע‪,‬‬
‫פתחו חברי הוועד על חשבונ בית חולי ליהודי נגועי המחלה‪ .‬ילי‬
‫ביקש מנדבני יהודי בווינה כספי בשביל בית החולי וג שישלחו‬
‫אליו רופאי ותרופות )איגרת ‪.(321‬‬
‫‪312‬‬
‫רות בורשטיי‬
‫ילי ומשפחתו הוגלו לדמשק בתרע"ז לאחר המשפט נגד ועד הסיוע‬
‫האמריקאי על שהעז לקבל כס מחו לאר‪ .‬סני המשרד בירושלי נסגר‬
‫והוועד פורק‪ .‬בדמשק ילי פעיל בוועד להגירה יהודית לדמשק ובוועדי‬
‫החינו למע בתי הספר בדמשק‪.‬‬
‫ילי נמנה ג ע מייסדי אגודת 'תפארת ישראל'‪ ,‬אגודה לעזרה הדדית‪,‬‬
‫יחד ע ביהודה‪ ,‬פינס‪ ,‬מיוחס ומזי"א‪ .‬מטרותיה היו לשוב לעבודת‬
‫האדמה‪ ,‬ללמוד מלאכה‪ ,‬להפי את העברית בבית וברחוב‪ ,‬להקנות השכלה‬
‫כללית בכלי עברי‪ ,‬לחנ לאהבת המולדת ולאחווה אנושית‪.‬‬
‫בתרע"ט הופיע ילי ע חברי נוספי לפני 'ועדת קינגקריי' שבדקה‬
‫מהי שאיפת היושבי באר ומה הרוחות המנשבות בה‪ .‬ילי וחבריו הגישה‬
‫לוועדה תזכיר הד בענייני החינו העברי‪ ,‬הבריאות‪ ,‬הנהגת היישוב העירוני‬
‫והיחסי ע הערבי‪ .‬באספה של האספה המכוננת הזמנית נבחרה משלחת‬
‫שתביא את דרישות היישוב לפני עמי העול‪ .‬ילי נמנה ע חברי‬
‫המשלחת‪.‬‬
‫בתרס"ג התקיי בראשו לציו ביזמתו של אוסישקי כינוס של 'ישוב‬
‫עברי באר ישראל' – ארגו מקי של כל ענייני הישוב באר ישראל‪.‬‬
‫השתתפו בכינוס נציגי היישוב מכל רחבי האר‪ .‬על פי בקשתו של‬
‫אוסישקי נבחר ילי לנשיאות הכינוס‪.‬‬
‫בתרס"ו ילי היה חבר ג באגודת 'עזרת נדחי' למלחמה במיסיו‪.‬‬
‫ילי היה ג חבר ב'לשכת המודיעי' בראשות פינס שתמכה ביהודי שעלו‬
‫לירושלי בכס‪ ,‬בסיפוק צורכיה ובמציאת עבודה‪.‬‬
‫בתר"‪ ,‬כשרצחו הערבי יהודי בירושלי בעידוד הפקידות האנגלית‬
‫העוינת‪ ,‬החליט ועד העיר בראשות ילי לשלוח משלחת ללונדו לדווח‬
‫לשלטונות על המרחש באר‪ .‬ילי נמנה ע חברי המשלחת‪ .‬המשלחת‬
‫הצליחה במשימתה ותרמה לשינויי לטובה באר‪.‬‬
‫בתרע"ג נבחר על ידי התושבי היהודי להיות חבר במועצה הכללית‬
‫אלעומאמי' )הפרלמנט‬
‫‬
‫'אלמג'לס‬
‫ֶ ְ‬
‫לאר ישראל בימי הממשלה התורכית‪,‬‬
‫התורכי(‪ .‬בתוק כהונתו זו הג על זכויותיה של בני היישוב‪.‬‬
‫בתרפ"א ביקר באר שר המושבות של בריטניה וינסטו צ'רצ'יל;‬
‫משלחת מטע הוועד הלאומי התייצבה לפניו‪ ,‬וילי בי חבריה‪ .‬השר‬
‫נתבקש להעמיד את קרקעות הממשלה וקרקעות ההפקר לצורכי‬
‫דוד ילי איש הרוח והמעש‬
‫‪313‬‬
‫ההתיישבות היהודית‪ .‬צ'רצ'יל הבטיח כי ממשלת בריטניה תשקוד על‬
‫העקרונות הכלולי בהצהרת בלפור‪ .‬כמו כ הוא הביע את ביטחונו‬
‫שהציונות תביא ברכה לעול כולו ולא רק לע היהודי‪ .‬במרוצת שנת‬
‫תרפ"א היו שוב פרעות של ערבי ביהודי ביפו ובמושבות‪ .‬הוועד הלאומי‬
‫פנה לנציב העליו בתביעה להענשת הפורעי הערבי‪ .‬השלטו המנדטורי‬
‫לא העניש את הפורעי ועוד עיכב אניית עולי יהודי בלב י כשהייתה‬
‫בדרכה לאר‪ .‬חברי הנשיאות של הוועד הלאומי‪ ,‬ילי‪ ,‬בצבי וטהו‪ ,‬פנו‬
‫במכתב חרי אל הנציב העליו בתלונה שהפורעי הערבי אינ נענשי‬
‫ואילו היהודי מוענשי בעיכוב עלייה‪ ,‬דבר המכתי את היהודי בכת‬
‫של נאשמי בפני הערבי ויוצרי תקדי מסוכ לעבודה הציונית )אלחנני‪,‬‬
‫תשל"ג(‪.‬‬
‫בתרצ"ו‪ ,‬בעת מאורעות הדמי הקשי באר‪ ,‬הגיעה לכא 'ועדת פיל'‪,‬‬
‫ועדת חקירה‪ ,‬כדי לבחו את הבעיה בכל היקפה ולפעול לשיכו הפרעות‪.‬‬
‫ילי הופיע בפני הוועדה כאחד מנציגי היישוב הבולטי ביותר‪ .‬הוא דיבר‬
‫על השורשי ההיסטוריי של הע בארצו‪ ,‬על קיפוח העברית כשפה‬
‫רשמית בתקופת המנדט; הוא קבל על הש המעליב 'פלשתינה א"י'‬
‫במקו 'אר ישראל'‪ .‬דעתו של ילי על זכותנו בא"י ואמונתו השלמה‬
‫בתקומתו לא ניתנה לערעור )אלחנני‪ ,‬תשל"ג(‪ .‬כשנתפרסמה תכנית החלוקה‬
‫של ועדת פיל‪ ,‬פעל ילי רבות בכתב ובעלפה כדי לדחותה‪ ,‬ויצא בגילוי‬
‫דעת נמר נגדה‪.‬‬
‫ע פרו מלחמת העול השנייה נתבע היישוב להתאמ בגיוס‬
‫אמצעי לענייני ביטחו וכלכלה‪ .‬דוד ילי עמד בראש פעולות לאומיות‬
‫אלו‪ ,‬תחילה ב'כופר היישוב' ואחר ב'מס חירו'‪ .‬הוא פעל רבות בהסברה‬
‫ציבורית לגיוס אמצעי לבניית מקלטי ולהכנת מלאי מזו‪ ,‬והשתדל‬
‫להוציא את היישוב משאננותו‪.‬‬
‫‪‰È·˘Â˙ ÌÈÏ˘Â¯È ÔÚÓÏ Â˙ÂÏÈÚÙ 4.2‬‬
‫בתרס"ט נבחר ילי מצד בני העיר העותמני מבני הדתות השונות לחבר‬
‫ב'מועצת הפקידות העירונית' למש ארבע שני‪ ,‬והשתדל ע חבריו לפעול‬
‫למע ניקיו העיר ולהארת ירושלי‪ .‬בתר"ע נבחר על ידי התושבי‬
‫הערבי והיהודי להיות חבר ב'מועצת עיריית ירושלי'‪ .‬הוא טיפל‬
‫‪314‬‬
‫רות בורשטיי‬
‫בשיפור פני העיר‪ ,‬עסק בהגנה על זכויות היהודי בענייני מסי‪ ,‬בהבאת‬
‫מי‪ ,‬בהארת הרחובות ובשמירת ניקיונ‪.‬‬
‫בתרע"ח ייסד השלטו הצבאי את 'הוועד לתקנת ירושלי' שנודע ג‬
‫בש 'הוועד למע ירושלי'‪ .‬ילי היה חבר בו‪ .‬תפקידי הוועד היו בניית‬
‫ירושלי החדשה מחו לחומות כעיר מתוכננת ומפוארת ושימור עתיקות‬
‫העיר‪.‬‬
‫בתרע"ח מינתה אותו 'מועצת יהודי ירושלי' – הגו היחידי המוכר‬
‫על ידי הממשלה בתור נציג האוכלוסייה היהודית – ליושב הראש שלה‪.‬‬
‫ילי העדי להתמסר לעבודה המחקרית‪ ,‬א בכל זאת קיבל את המינוי‬
‫בידעו עד כמה חיוני התפקיד לגיבוש החיי החדשי וארגונ‪.‬‬
‫בתרע"ט‪ ,‬ע שובו של ילי לירושלי‪ ,‬התקיימו הבחירות ל'ועד העיר‬
‫ליהודי ירושלי'‪ ,‬וילי נבחר לנשיא‪ .‬הוועד קיבל החלטה לארג עבודה‬
‫לאנשי שהשתחררו מ הגדוד העברי‪ .‬באותה עת נתמנה ילי לחבר‬
‫ב'מנהל האזרחי' שהקימו שלטונות הכיבוש‪ ,‬וזמ מה אחר כ צירפה אותו‬
‫ההסתדרות המדינית העממית 'האזרח' להיות חבר בה‪ .‬מושלה של ירושלי‬
‫מינה אותו להיות חבר באגודה 'למע ירושלי'‪.‬‬
‫ילי עודד הקמת שכונות חדשות בירושלי‪ .‬הוא השתת בייסוד‬
‫השכונות 'זכרו משה'‪' ,‬קריית משה' ו'שמעו הצדיק' בירושלי‪ .‬דוד ילי‬
‫ניאות להמשי את פעולת חותנו פינס בתפקיד נציג 'ועדקר מזכרת משה‬
‫מונטיפיורי' )איגרת ‪ .(152‬ועדהקר בלונדו בטח בילי והפקידו למורשה‬
‫בענייני החברות 'מזכרת משה' ו'אוהל משה' )איגרת ‪ .(154‬בתרע"ה נתמנה‬
‫ילי ליושב ראש 'ועד התמיכה האמריקאי בירושלי'‪.‬‬
‫מאורעות הדמי שפרצו בתר" לא פגעו באמונו של ילי בשיתו‬
‫פעולה יהודיערבי‪ ,‬והוא כיוו את מאמציו לבלימת המסיתי‪ .‬ילי שלח‬
‫מחאה חריפה לנציב העליו על נאו פומבי של ראש עיריית‬
‫ירושלי – מוסא כאז פשה – שעורר את הערבי לפרעות‪ .‬בשל המחאה‬
‫פיטר הנציב את ראש העיר ופיזר את מועצתה‪ .‬במקומו הוא מינה את‬
‫ראגב ביי נשאשיבי וחברי מועצה חדשי ובה שני יהודי‪ :‬ילי – סג‬
‫יהודי לראש העיר‪ ,‬ויצחק לוי – חבר מועצה‪ .‬כתנאי ראשו לכהונתו תבע‬
‫ילי להכיר בלשו העברית כשפה רשמית בירושלי נוס על הערבית‬
‫והאנגלית‪ .‬הודות למאמצי ילי נתקבלו לעירייה ג עובדי יהודי ונעשו‬
‫דוד ילי איש הרוח והמעש‬
‫‪315‬‬
‫עבודות ציבוריות מטע העירייה בשכונות היהודיות‪ .‬מועצת העירייה‬
‫החדשה פעלה בתוא מלא בשל ההיכרות הקרובה והידידות הוותיקה בי‬
‫ילי לראש העיר‪ ,‬שהיה בעבר תלמיד בבית הספר של כל ישראל חברי‪.‬‬
‫לימי הנהיגה המועצה את תרגו דיוניה לעברית‪ .‬מתר"פ עד תרפ"ה היה‬
‫ילי סגנו של ראש עיריית ירושלי; בתרפ"ד מילא ילי את מקו ראש‬
‫עיריית ירושלי והכניס כתובת עברית לחותמת העירייה‪.‬‬
‫‪ÔÈÏÈ Ï˘ ˙ÈÂȈ ˙ÂÏÈÚÙ 4.3‬‬
‫בתרנ"ו‪ ,‬כשראה אור ספרו של הרצל 'מדינת היהודי – נסיו לפתרו‬
‫מודרני של שאלת היהודי'‪ ,‬היו באר אנשי שהסתייגו מהרצל‪ ,‬מדבריו‬
‫ומפעילותו בשל חשש להתעוררות האנטישמיות‪ .‬אול משכילי ירושלי‬
‫מלשכת 'בניברית' ואליעזר ביהודה היו מהבודדי שנענו לקריאתו של‬
‫הרצל‪ .‬ילי‪ ,‬פינס‪ ,‬יעב‪ ,‬לונ‪ ,‬גרוס‪ ,‬ירמנס שלחו מכתב להרצל ובו הובעו‬
‫הערצה ותודה לאיש שנת 'לאמונה הישנה כוחות חדשי' ה כתבו לו‬
‫'חזק ואמ במלחמה למע הזכויות‪ ,‬הכבוד‪ ,‬החופש והאושר של עמנו'‬
‫)קלויזנר‪ ,‬תשל"ד‪ ,‬עמ' ‪.(303–302‬‬
‫בשנת תרס"ח יזמו חברי 'ציוני ציו' )ציוני שהצביעו בקונגרס‬
‫השביעי נגד תכנית אוגנדה‪ ,‬בראשות אוסישקי‪ ,‬צ'לנוב ושמריהו לוי(‪,‬‬
‫בהנהגת דוד ילי‪ ,‬ייסוד של אגודה ציונית 'אר אבות'‪ .‬למרות פעולת‬
‫של הדוגלי ברעיו אוגנדה )כמו ביהודה( הצליחו אנשי אגודת 'ציוני‬
‫ציו' בהתארגנות בירושלי וג בחרו ציר לקונגרס )לנג‪ ,‬תשס"ח‪ ,‬עמ'‬
‫‪.(543‬‬
‫דוד ילי‪ ,‬אחת מדמויות הציבור הראשונות שהצטרפו בגלוי לציונות‪,‬‬
‫השתת בכמה קונגרסי ציוניי‪ :‬בתרע"ג בקונגרס הי"א בווינא; בתרפ"ה‬
‫בקונגרס הי"ד‪ 2‬בווינא; בתרפ"ז בקונגרס ט"ו בבזל‪.‬‬
‫בתרע"ט‪ ,‬כשחזר מהגלות בדמשק‪ ,‬הוא האמי בהתפתחות 'הבית‬
‫הלאומי' ושית פעולה ע שלטונות המנדט כחבר המועצה הממשלתית‬
‫וכחבר בוועדות ממשלתיות שונות‪ .‬באותה שנה נסע ילי לוועידת השלו‬
‫‪ 2‬בהערת שוליי של קלויזנר – תשל"ו כר ה‪ ,‬עמ' ‪ ,249‬כתוב בטעות "קונגרס ציוני‬
‫י"ב"‪ .‬ב'דוד ילי ז"ל'‪ ,‬תש"ג‪ ,‬עמ' ה‪ ,‬כתוב בטעות "הקונגרס הי"ז"‪.‬‬
‫‪316‬‬
‫רות בורשטיי‬
‫בפריז ולוועידה הציונית בלונדו‪ .‬הוא היה ג במשלחת הארישראלית‬
‫שנועדה ע בלפור‪ ,‬ונוכח כי בלפור דואג לאר ישראל‪ .‬את הפגישה ארג‬
‫וייצמ‪ ,‬והשתת בה ג סוקולוב‪ .‬ילי נפגש ע בלפור ג ביחידות‪.‬‬
‫באותה שנה )איגרת ‪ (377‬היה ילי שות לניסוח חוזה מטע הוועד‬
‫הפועל הציוני המצומצ בי חבר העמי לבריטניה בנוגע לאר ישראל‪.‬‬
‫החוזה היה אמור להינת לווילסו כדי שיגישהו לוועדת השלו‪ .‬באותה‬
‫שנה הגיעה ארצה ועדת חקירה אמריקנית ששלח נשיא ארה"ב וילסו‬
‫לנוכח ניגוד האינטרסי בי צרפת לבריטניה ביחס לעתיד שטחי המזרח‬
‫התיכו‪ .‬המשלחת התבקשה להתחקות אחרי דעות האוכלוסי באשר‬
‫לעתידה של אר ישראל ולהגיש את המלצותיה‪ .‬חברי המשלחת נפגשו‬
‫בירושלי ע הרב אלישר‪ ,‬ביהודה‪ ,‬ילי ואחרי‪.‬‬
‫הספר הלב בשנת תרצ"ט פגע באמונו של ילי בשלטו הבריטי‪ ,‬והוא‬
‫החזיר במכתבי מלאי מרירות את אות הכבוד בדרגת 'חבר הקיסרות‬
‫הברית' שקיבל ממל אנגליה ג'ורג' החמישי בעבור הצטיינותו בימי‬
‫מלחמת העול בשירות העזרה לאר‪ .‬ילי מנמק את החזרת האות‬
‫במכשולי שהערימה פקידות הממשלה באר ישראל לעמנו על כל צעד‬
‫ושעל בכל הפעילויות‪ ,‬בניסיונות לחבל בעליית יהודי ארצה‪ ,‬בגירוש‬
‫יהודי שנמלטו ארצה מסכנת המוות והחזרת ללב י‪ .‬ילי ראה ב'ספר‬
‫הלב' ביטול כל ההבטחות של ממשלת אנגליה לעזור לע היהודי להקי‬
‫בארצו את ביתו הלאומי‪ .‬ילי ראה בגזרות הספר בגידה‪ ,‬כת שלא יימחה‬
‫לעול מממשלת אנגליה – התעללות בע של שש בה את כל תקוותו‬
‫)איגרת ‪.(654‬‬
‫‪ÍÂÈÁ ˙·¯˙ ˙„ÒÂÓ ÔÚÓÏ ÔÈÏÈ ˙ÂÏÈÚÙ .5‬‬
‫‪˙ÈÓÂ‡Ï ‰ÈȯÙÒ ˙Ó˜‰ ÔÚÓÏ Â˙ÂÏÈÚÙ 5.1‬‬
‫בתרנ"ב הייתה בירושלי ספרייה עלובה שייסד ביהודה בשנת תרמ"ד‪.‬‬
‫ביהודה ביקש מחבריו ביפו שלא יקפחו את ספרייתו בתרומות‪ .‬זאב‬
‫טיומקי‪ ,‬ראש הוועד הפועל ביפו של חובבי ציו ברוסיה‪ ,‬התנה את‬
‫התמיכה בהוספת חברי לוועד המנהל של הספרייה כדי להפחית את‬
‫השפעת ביהודה על מקורביו בוועד‪ .‬טיומקי מינה לוועד שבעה חברי‪,‬‬
‫דוד ילי איש הרוח והמעש‬
‫‪317‬‬
‫ביניה דוד ילי‪ .‬ילי טע כי ביהודה לא עמד בהתחייבויותיו‪ .‬ילי‬
‫ומקורביו‪ ,‬חברי בניברית‪ ,‬לא רוו נחת מהתנהלות הספרייה‪ ,‬והחליטו‬
‫לערו בה שינויי כדי שתוכל לשרת כהלכה את הציבור המשכיל‪ .‬ילי‬
‫איי שא ביהודה ימשי בעיקשותו "נייסד בית ספרי כללי בירושלי‪,‬‬
‫בית ספרי מסודר ומתוק כראוי לעירנו אשר עיני כול אליה" )איגרות‪ ,‬ד'‬
‫‪ .(65–63 ;47‬ואכ בישיבת בניברית בתרנ"ב העלה דוד ילי את ההצעה‬
‫לייסד 'בית אוס ספרי כללי לזכר גירוש ספרד'‪ ,‬משו שבאותה שנה‬
‫מלאו ‪ 400‬שנה לגירוש‪ .‬הצעה זו קרמה עור וגידי‪ :‬בתרנ"ב נוסד בית‬
‫הספרי הלאומי‪ .‬נקבע כי שמו יהיה 'מדרש אברבנל' וכי ההכנסות‬
‫הראשונות ייועדו לקנות ספרי של 'סופרי אחינו בספרד'‪ .‬ספרייה זו‪ ,‬אחד‬
‫ממפעליה המרכזיי של לשכת בניברית‪ ,‬שימשה גרעי שעליו וסביבו‬
‫צמח אחר כ 'בית הספרי הלאומי'‪.‬‬
‫בתרנ"ה כתב ילי כי ספריית בניברית התרחבה מאוד והיא מונה‬
‫אלפיי ספר‪ ,‬והספרייה של ביהודה הועברה אליה באותה שנה‪.‬‬
‫הספרייה פתוחה לקהל בכל יו ומאה וחמישי איש פוקדי אותה כל‬
‫שבוע‪ .‬ביהודה ויתר על אל שלושי ואחד ספרי 'בית הספרי לבית‬
‫ישראל'‪ ,‬שממילא עמד שומ למדיי כבר משנת תרנ"ב‪ ,‬למע ספרייה‬
‫מאוחדת מספרייתו ומספריית 'בניברית'‪ ,‬הלוא היא 'מדרש אברבנל' של‬
‫בניברית‪.‬‬
‫בתרע"ט התלונ ילי לפני שמריהו לוי כי בית הספרי "ירד ירידה‬
‫גמורה"‪ .‬הוא סבל מהפירוד שנהיה בשל 'מלחמת השפות'‪ .‬ספרי חדשי‬
‫לא נוספו‪ ,‬הישני מלאו אבק‪ ,‬הולכי ומתקלקלי‪ .‬ילי המלי על מינוי‬
‫ספר אירופי היודע מה בית ספרי דורש ומה צרי לעשות‪) .‬איגרת ‪.(380‬‬
‫בתר"ס נסע ילי לאלכסנדריה בפעילותו למע בניברית‪ .‬הוא קיבל‬
‫הבטחה מבניברית ש כי יסייעו ללשכה בירושלי בבניי בית הספרי‪.‬‬
‫ילי נסע לאירופה לתשעה חודשי לגיוס כספי לטובת בניי בית הספרי‪.‬‬
‫בפריז נפגש ע עסקני עשירי‪ .‬מפריז נסע ילי ללונדו וממנה לבריסל‬
‫ושוב לפריז בענייני תרומות לבית הספרי וג לבית הספר למל )איגרות‬
‫‪ .(123113‬בלונדו‪ ,‬בפרנקפורט ובפריז נוסדו ועדי לטובת בניי לבית‬
‫הספרי הכללי בירושלי ונאספו סכומי יפי‪ .‬כ עלה בידי חברי‬
‫בניברית להקי חלק מהבניי של בית הספרי‪ .‬במש שני אחדות‪ ,‬שנות‬
‫‪318‬‬
‫רות בורשטיי‬
‫התהוותו של בית הספרי‪ ,‬השתדל ילי להוסי ספרי לספרייה כדי שתהא‬
‫ראויה לש 'בית הספרי'‪ .‬באותה שנה היה ילי ג בגרמניה‪ ,‬ברוסיה‬
‫ובצ'כיה במסע התרמותיו )איגרת ‪.(147–144‬‬
‫‪ÌÈ„ÏÈ Ô‚ ˙Ó˜‰Ï Â˙ÂÏÈÚÙ 5.2‬‬
‫בתרס"ג כתב ילי כי בניי בית הספר 'למל' הסתיי‪ ,‬והבניי הוא אחד‬
‫הבנייני הנהדרי בירושלי‪ .‬כשהוא מתבונ בו הוא רואה שכר רוחני על‬
‫עמלו הרב במסעיו לגייס כספי בעבורו )איגרת ‪ .(163‬ע סיו פעולה זו‬
‫תכנ ילי לייסד 'ג ילדי עברי' לקטני מבני שלוש עד שש שני‪ .‬לדעתו‪,‬‬
‫יועיל הג להתפתחות הילדי וכ ייטיב את מצב ההוראה בבית הספר כי‬
‫הילדי יגיעו אליו בידע כתב ולשו‪ .‬השפה המדוברת בו תהיה רק השפה‬
‫העברית‪.‬‬
‫ואכ בתרס"ב הוחלט בלשכת בניברית על ייסוד ג ילדי עברי‪ .‬לנג‬
‫)תשס"ח‪ ,‬כר ב‪ ,‬עמ' ‪ (437‬מציי כי אחד הנימוקי האפשריי לייסוד הג‬
‫היה קנאה באיכרי המושבות שהקימו לה גני ילדי או באנשי יפו שהיה‬
‫לה ג ילדי עברי כבר בשנת תרס"ב‪ .‬א לנג חושב כי הנימוק הנכו‬
‫הוא הגיע לגיל ארבע‪ ,‬הגיל המתאי להכנה לבית ספר‪ ,‬של בתו של‬
‫ישעיהו פרס ובנו של ילי‪ .‬השניי נוכחו לדעת כי אי בעיר מוסד שיכול‬
‫להכי את ילדיה כראוי ללימודי‪ .‬כוונת המייסדי‪ ,‬כפי שהצהיר ילי‪,‬‬
‫הייתה להיטיב את מצב ההוראה בבית הספר ולהיאבק בתופעה של ריבוי‬
‫ה'חדרי' שהיו נעדרי תכני חינוכיי‪ .‬היוזמי פרסמו מודעה גדולה ובה‬
‫קריאה להורי המעונייני לשלוח את ילדיה לג לפנות לאחד המייסדי‪.‬‬
‫ילי כתב כי כונ מטע לשכת בניברית בלוויית שניי מחבריו את ג‬
‫הילדי הראשו בירושלי‪ ,‬ואחר כ עוד שני גני כמוהו )איגרת ‪.(245‬‬
‫ההנחה הייתה כי ג ילדי עברי יכשיר את הילדי לבית הספר‪ ,‬וכ‬
‫הילדי יתרגלו בג דיבור עברי‪ ,‬והמורי בכיתות א יוכלו להתחיל ללמד‬
‫אות עברית באופ שיטתי באמצעות הדיבור העברי‪ ,‬וללמד את המקצועות‬
‫בעברית‪ .‬ג הילדי עורר את חמת של הרבני‪ ,‬וה פרסמו הודעת הזהרה‬
‫נגד שליחת הילדי לג‪ .‬אול כעבור חודש נשכחו החרמות‪ ,‬וג הילדי‬
‫עשה חיל‪ .‬ילי כתב כי "נעי לשמוע את צלצול שפתנו מפי עוללי קטני‬
‫המרנני ומשחקי‪ ,‬וכל שיחת כל היו היא רק עברית" )איגרת ‪.(167‬‬
‫דוד ילי איש הרוח והמעש‬
‫‪319‬‬
‫‪'ȯ·Ú‰ ÌȯÂÓÏ ˘¯„Ó‰ ˙È·' ÔÚÓÏ Â˙ÂÏÈÚÙ 5.3‬‬
‫מתרס"ד עד תרע"ד היה ילי מורה בבית המדרש למורי של 'עזרה'‪,‬‬
‫ובתר"ע היה סג מנהל בית המדרש‪ .‬בתרע"ד השתת ילי במלחמה על‬
‫הלשו העברית והתפטר מ'עזרה'‪ .‬שנת תרע"ד נחשבת בתולדות התחייה‬
‫הלאומית והחינו העברי לשנת 'סופה וסערה'; זו השנה שהתחוללה בה‬
‫'מלחמת השפות' שהביאה לעצמאותו של החינו העברי )אב שוש‪,‬‬
‫תשכ"ד(‪ .‬בי"ב בכסלו תרע"ד ייסד ילי ע חבר מורי מנאמני הלשו‬
‫והתרבות העברית ונושאי חזו תחיית‪ ,‬ועמ שישי תלמידי )מתו‬
‫שמוני וחמישה( מסמינר 'עזרה'‪ ,‬את בית המדרש למורי העברי‪ .‬באותה‬
‫שנה ג ייסד את האגודה לבניי בית המדרש למורי ואת הוועד האמריקני‬
‫למע הבניי‪.‬‬
‫'בית המדרש למורי העברי' נעשה תו זמ קצר מרכז לחיי העבריי‬
‫בירושלי וא מחוצה לה‪ .‬ילי ניהלו ולימד בו תנ"‪ ,‬לשו ודקדוק‪ .‬הוא‬
‫השרה על המקו מרוחו‪ .‬מדי שנה יצאו מבית המדרש מורי לכל בתי‬
‫הספר באר ובתפוצות‪ .‬בית המדרש הל והתרחב‪ ,‬ומדי פע היה צור‬
‫להעתיק את מקומו למקו גדול יותר‪ .‬בזמ מלחמת העול כמעט שלא‬
‫היו תלמידי ולא היה כס לקיי את המקו‪ ,‬א המוסד לא סגר את‬
‫שעריו א לא ליו אחד‪ .‬כשחזר ילי מגלותו בדמשק‪ ,‬הוא השקיע את‬
‫כל מרצו וכוחו בבית המדרש‪ .‬בנסיעותיו הרבות לנדיבי בחו"ל הוא‬
‫הצליח למצוא מימו רב להקמת בניי חדש לבית המדרש בשכונת בית‬
‫הכר‪ :‬בהיותו בארה"ב בתרפ"ה הצליח ילי לגייס מאגודת 'בני ציו' סיוע‬
‫לבני הסמינר‪ ,‬ובאותה שנה התחיל בבניי בית המדרש למורי‪ .‬בתרפ"ו‬
‫נאל ילי לנסוע שוב לארה"ב בעניי איסו הכספי לבניי הסמינר‪ ,‬וזאת‬
‫על פי בקשת 'הוועד האמריקאי לבניי בית המדרש למורי העברי'‪.‬‬
‫המגרש נתר מטע השכונה‪ .‬בתרפ"ח נחנ הבניי החדש‪ .‬ילי המשי‬
‫להתעניי במוסד ג לאחר פרישתו ממנו‪ .‬עד יומו האחרו היה בקשר ע‬
‫מורי ותלמידי‪ .‬ילי הקי ג 'בית ספר לגננות עברי'‪' ,‬בית ספר לבנות‬
‫עברי' וכ 'בית יתומות עברי'‪ .‬בית איטה ודוד ילי היה פתוח לתלמידי‬
‫הסמינר‪ .‬בבית זה מצאו התלמידי אווירה משפחתית‪ ,‬ה כובדו בכוס תה‬
‫וארוחה חמה‪ .‬ההזדהות של איטה ודוד ילי ע התלמידי הייתה שלמה‪.‬‬
‫ג בלילות שבת היו באי בני משפחת ילי ומסבי ע התלמידי‬
‫‪320‬‬
‫רות בורשטיי‬
‫ב'מטבח הסמינריסטי' והשרו אווירת שבת בשיר ובזמר והפיגו מתחושת‬
‫הבדידות של התלמידי הרחוקי מהוריה )אלחנני‪ ,‬תשל"ג(‪ .‬ילי ייסד‬
‫את בית המדרש‪ ,‬כוננו והעמידו על יסוד אית‪.‬‬
‫‪ÌȯÂÓÏ ˘¯„Ó‰ È˙· È„ÈÓÏ˙· ‰ÎÈÓ˙ ÒÂÈ‚ 5.4‬‬
‫ילי ראה את מצב הכלכלי הקשה של התלמידי בבית המדרש למורי‬
‫שיד אינה משגת קניית אוכל ומצרכי אחרי‪ ,‬ולבו נכמר בקרבו‪ .‬הוא‬
‫השתדל מאוד כל השני אצל נדבני בעול הגדול כדי שיתרמו לשיפור‬
‫מצב או מצב הוריה התומכי בה בקושי ובמאמ רב‪.‬‬
‫בתרס"ה פנה ילי לחברי ועד חברת עזרא בברלי לתמיכה בעובדי‬
‫אדמה באר ישראל שבניה לומדי בבית המדרש למורי בירושלי‪ .‬ילי‬
‫פנה אליה בתור מנהל קופת התמיכה של חניכי בית המדרש להגדיל את‬
‫התמיכה לתלמידי העניי באמצעי א עשירי ברוח‪ .‬כ תקל המעמסה‬
‫על הוריה‪ ,‬האיכרי המסכני )איגרת ‪.(182‬‬
‫בתר"ע ביקש ילי תמיכה בסמינריסטי בהסבירו כי א רוצי לגדל‬
‫מורי טובי יש להקדיש תשומת לב לבריאות בתקופה הקשה ביותר‬
‫בחייה‪ .‬הוא ביקש תמיכה כדי להקי מעו או לפחות מטבח כללי כדי‬
‫שיוכל כל תלמיד ליהנות לפחות מארוחה חמה אחת ליו‪.‬‬
‫בתרע"ד )איגרת ‪ (294‬הודה ילי על קבלת נדבה מתושבי העיר מינסק‬
‫לוועד להחזקת החינו העברי שנוסד באר‪ .‬אנשי מינסק היו הראשוני‬
‫שנענו לקריאה שיצאה מ האר לסייע לחינו העברי באר‪ .‬ילי ביקש‬
‫תמיכה לתלמידי בית המדרש הנצרכי בלבד‪.‬‬
‫בתרע"ה שיגר איגרת לניו יורק לד"ר שמריהו לוי בבקשות סיוע כספי‬
‫בעבור תלמידי בית המדרש העניי )איגרת ‪ .(311‬כ הוא שולח איגרת‬
‫בתרע"ה )‪ (312‬ללויאפשטיי בניויורק לתמיכה בתלמידי בית המדרש‬
‫שרוב בני רוסיה וגליציה שבכל עת המשבר לא יוכלו לקבל תמיכה‬
‫מהוריה‪ ,‬וכ כס לילדי הג ובית הספר לפחות לארוחה אחת חמה ביו‪.‬‬
‫בתרפ"ד‪ ,‬בהיותו בלונדו‪ ,‬הוא שלח איגרת לרב ביוהנסבורג )‪(452‬‬
‫בבקשה לסיוע בתרומות לתמיכה בתלמידי בבית המדרש למורי‪ .‬בהיותו‬
‫בארה"ב היה ילי בי היוזמי את הקמת 'אגודת גומרי הסמינר' שאחת‬
‫ממטרותיה היא איסו כספי להלוואות לתלמידי )איגרת ‪.(472‬‬
‫דוד ילי איש הרוח והמעש‬
‫‪321‬‬
‫‪˙ȯ·Ú‰ ‰ËÈÒ¯·È‡‰ ˙Ó˜‰ ÔÚÓÏ ÔÈÏÈ ˙ÂÏÈÚÙ 5.5‬‬
‫בתרס"ח הציע ישראל אברהמס ב'ג'ואיש כרוניקל' להקי אוניברסיטה‬
‫בירושלי שלשו ההוראה בה תהיה עברית )איגרת ‪ .(220‬ילי שלח אליו‬
‫איגרת התפעלות 'כיו שהתחלת בדבר גדול כזה אי אתה ב חורי להיפטר‬
‫ממנו‪ ,‬ועלי לכתוב ולשוב ולכתוב עד צאת איזה טוב לפועל' )איגרת‬
‫‪ .(221‬הקמת אוניברסיטה באר ישראל הייתה חלק מהחזו הציוני‪ .‬הצעה‬
‫להקי אוניברסיטה בירושלי עלתה כבר בתרמ"ד בוועידת קטובי‬
‫ובקונגרס הציוני הראשו בבזל בתרנ"ח התקיי דיו ברעיו זה‪ .‬רעיונו של‬
‫אברמס הל ורכש לו תמיכה בקרב מנהיגי ציוני‪ .‬בקונגרס הציוני‬
‫האחדעשר בתרע"ג הוקדשה ישיבה מיוחדת לדיו בנושא‪ ,‬והוחלט לכונ‬
‫ועדה מיוחדת לנושא‪.‬‬
‫שני מספר לפני 'מלחמת השפות' באה בקשה מגרמניה לבאכוח חברת‬
‫'עזרה' לת ר מקו למושבה יהודית בקרבת ירושלי‪.‬דוד ילי ואפרי כה‬
‫הלכו לתור מקו‪ .‬ה היו ג בהר הצופי‪ .‬יפי המקו מש את לבו של‬
‫ילי והוא התפעל ממנו‪ .‬בבוא העת לקנות חלקה לבניי האוניברסיטה פעל‬
‫ילי ממקו גירושו בדמשק למע קניית חלקה בהר הצופי )איגרת ‪.(588‬‬
‫‪322‬‬
‫רות בורשטיי‬
‫מששב ילי מגלותו בדמשק הוא השקיע את מרצו וכוחו לא רק‬
‫בהקמת בניי חדש לבית המדרש למורי אלא ג למע הקמת אוניברסיטה‬
‫בירושלי‪ .‬באותה עת היו אנשי שחשבו כי טר הגיעה העת לפתיחת‬
‫אוניברסיטה באר בשל מיעוט האוכלוסי באר ובשל המצב הכלכלי‬
‫הקשה בה‪ .‬ילי חשב כי הגיעה העת לכ‪ .‬לדעתו‪ ,‬יכול הע היהודי לדרוש‬
‫ממלומדיו בעול לעלות ארצה וללמד באוניברסיטה‪ .‬הוא ג האמי‬
‫שצעירי יהודי מכל העול יבואו ללמוד באוניברסיטה בירושלי‪.‬‬
‫בתרפ"ב התקיימה בירושלי אספה לש 'ייסוד הפקולטה למדעי הרוח‬
‫)בייחוד מדעי היהדות(' בהשתתפות אוסישקי‪ ,‬יו"ר ההנהלה הציונית‬
‫באותה עת‪ ,‬אחד הע‪ ,‬קלויזנר‪ ,‬דוד ילי ביהודה ואחרי‪ .‬ניסיו זה כשל‪.‬‬
‫אחר כ הוקמה ועדה מכינה לפתיחת אוניברסיטה עברית בירושלי‪,‬‬
‫ואחריה הוקמה 'ועדה זמנית לפתיחת מחלקת מדעי הרוח'‪ .‬ילי יצא לחו"ל‬
‫להיפגש ע אישי שוני שיסייעו בהקמת המחלקה למדעי הרוח וישמשו‬
‫בה מורי‪ ,‬וע אישי אחרי שיסייעו בהשגת משאבי להגשמת רעיו‬
‫זה‪ .‬בהתכתבות ע ויצמ בתרפ"ב )איגרת ‪ (438‬עמד ילי על כ ש'הוועד‬
‫המרכזי' של האוניברסיטה בראשות וייצמ יהיה בהסכמה הדדית ע 'ועד‬
‫האוניברסיטה' שבירושלי באשר לקביעת תכנית הלימודי ומינוי מורי‬
‫מתאימי‪ ,‬ושהוועד המרכזי לא יפעל בתחומי אלו על דעת עצמו‪ .‬ג‬
‫הוועד הישראלי לא יעשה דברי בלי לשאול את הוועד המרכזי המאשר‬
‫את התקציב והחות על החוזי ע המורי‪.‬‬
‫בתרע"ט )איגרת ‪ (378‬פנה ילי בבקשה לאנשי מדע יהודי בארה"ב‬
‫ל'תרומה ספרותית'‪ ,‬כלומר למאמר מדעי חשוב‪ ,‬כדי שיוכל לפרסמו בכתב‬
‫עת חדש שהוא מייסד – רבעו 'מני קד'‪ .‬כתב העת יפורס בעברית‪.‬‬
‫במפעל זה‪ ,‬בייסוד כתב עת מדעי בעברית‪ ,‬ראה ילי תרומה לקידו המדע‬
‫באר ישראל‪ .‬ילי כותב כי א ה חפצי באוניברסיטה עברית בירושלי‪,‬‬
‫יש ליצור לה את האווירה המתאימה במקו‪.‬‬
‫בתר" נסע ילי לאירופה לגייס כספי מחברות וקהילות לפתיחת‬
‫אוניברסיטה בירושלי‪ ,‬ליתר דיוק 'מחלקת מדעי הרוח'‪.‬‬
‫בתרפ"ב דיווח ילי על התרומות שקיבל להקמת המכו למדעי היהדות‬
‫באוניברסיטה – תרומה מהברו אדמונד רוטישלד‪ ,‬תרומה קבועה מוועד‬
‫שנוצר בפריז‪ ,‬תרומה קבועה מוועד שהוק בלונדו )שבו חברי ג ג'מס‬
‫דוד ילי איש הרוח והמעש‬
‫‪323‬‬
‫רוטשילד ווייצמ( וסכו קבוע כל שנה מההנהלה הציונית )איגרת ‪.(403‬‬
‫באותה שנה בא ארצה סטיפ וייז והוא הבטיח לילי להשיג חלק חשוב‬
‫מהדרוש לפתיחת מחלקת מדעי הרוח )איגרת ‪ .(419‬באיגרות רבות כתב‬
‫ילי על גיוס הכספי לפתיחת המחלקה באוניברסיטה‪ .‬ילי הוא האיש‬
‫שהקי בלונדו ובפריז את ה'ועד למע המכו למדעי היהדות' טר היו‬
‫אוניברסיטה ומכו‪ .‬הודות לקיומו של הוועד היה אפשר לפתוח‬
‫באוניברסיטה בהוראה בשנת תרפ"ה )אב זהב‪ ,‬תש"ל(‪.‬‬
‫בעת קיומו של טקס חנוכת האוניברסיטה היה ילי בחו"ל‪ .‬הצייר‬
‫פיליכובסקי צייר את המעמד ההיסטורי ולא רצה לוותר על נוכחותו של‬
‫ילי בי שאר האישי הנכבדי שנכחו באירוע בשבת על הבימה‪ ,‬ולכ‬
‫הוסי את דמותו של ילי לציור )אלחנני‪ ,‬תשל"ג(‪.‬‬
‫בתרצ"ז היה ילי לנשיא ה'מכו למדעי היהדות' מכו זה היה הצעד‬
‫הראשו לקראת הקמתה של האוניברסיטה‪.‬‬
‫‪ȯ·Ú‰ ÍÂÈÁÏ ‰‡¯Â‰Ï ÔÈÏÈ Ï˘ Â˙Ó¯˙ .6‬‬
‫‪‰¯ÂÓ‰ ÔÈÏÈ 6.1‬‬
‫מתרמ"ב עד תרמ"ט לימד ילי בבית הספר של כל ישראל חברי‪ .‬מתרמ"ט‬
‫עד תרע"ד – בבית הספר למל‪ .‬בשנת תרס"ד ייסדה 'חברת העזרה ליהודי‬
‫אשכנז' בית מדרש למורי בירושלי‪ 3,‬ועל ילי הוטל ללמד בו את‬
‫הלימודי העבריי ברוב‪ .‬ילי לימד ש עד תרע"ד‪ .‬מתרע"ד עד תרצ"ח‬
‫מנהל ומורה ב'בית המדרש למורי העברי'‪ .‬בתרפ"ד היה ילי מורה ב'מכו‬
‫הישראלי לדת' בניו יורק ומרצה בעברית וערבית באוניברסיטת קולומביה‪.‬‬
‫בתרפ"ו‪ ,‬ע פתיחת האוניברסיטה העברית בירושלי‪ ,‬הוזמ דוד ילי‬
‫ללמד דקדוק עברי ושירה עברית בימי הביניי‪ .‬שירה זו הושפעה מאוד‬
‫מ הספרות הערבית של אותה עת‪ .‬המשקלי בשירה העברית של ימי‬
‫‪ 3‬הסמינר הוק במתכונת הסמינרי באירופה‪ .‬הלימודי ניתנו בהיק של בית ספר תיכו‪.‬‬
‫ללימודי נתקבלו מסיימי בית ספר עממי ב שמונה שנות לימוד‪ .‬מש הלימודי‬
‫בסמינר היה חמש שני‪ .‬נלמדו בו לימודי כלליי‪ ,‬לימודי עבריי מורחבי‪ ,‬לימודי‬
‫פסיכולוגיה‪ ,‬פדגוגיה‪ ,‬הוראה‪ ,‬שירה‪ ,‬ציור‪ ,‬התעמלות ומלאכת יד‪.‬‬
‫‪324‬‬
‫רות בורשטיי‬
‫הביניי ה משקלי ערביי‪ .‬כדי להבי את השירה העברית בימי הביניי‬
‫יש להכיר ספרות ערבית קלסית‪ .‬חיי ברודי‪ ,‬מגדולי החוקרי של שירת‬
‫ימי הביניי‪ ,‬הערי מאוד את מחקרי ילי בנושא‪ ,‬וכתב על ילי שק‬
‫גואל לשירת ישראל בספרד )הרמתי‪ ,‬תש"ס(‪ .‬לכ אי להתפלא‬
‫שהאוניברסיטה העברית הזמינה את ילי להרצות ג על השירה בספרד‪.‬‬
‫ע עבודתו באוניברסיטה‪ ,‬לא זנח ילי את פועלו למע הוראת הלשו‬
‫העברית ברמות קדאקדמיות‪ :‬בתר"‪ ,‬בהיותו בלונדו‪ ,‬הוא דיווח על‬
‫העבודה בלינגוואפו )שיטת לימוד באמצעות תקליטי(‪ .‬שיעוריו של דוד‬
‫ילי הוקלט‪ 4.‬הוא שמע את עצמו מדבר ולא האמי כי קולו הוא‪ ,‬א‬
‫אחרי ששמע את קולו של יוס יהודה שהתאי לקולו‪ ,‬השתכנע כי אכ‬
‫קולו שלו הוא המוקלט )איגרת ‪.(594‬‬
‫יותר מחמישי שנה עסק דוד ילי בחינו עברי‪ .‬הוא היה מורה ועסק‬
‫חינוכי החל בכיתה א של בית הספר היסודי ועד לאוניברסיטה העברית‪,‬‬
‫ובשתי התקופות חיבר ספרי לימוד )ריבלי‪ ,‬תש"ג(‪.‬‬
‫דוד ילי היה אחד ממעצבי החינו ומקובעי צורתו ה בתור מורה‬
‫המלמד בכיתה ה בתור מעמיד מורי‪ .‬על שני מקצועות הוראה טבע ילי‬
‫את חותמו‪ :‬על לימוד התנ" ועל לימוד הדקדוק‪ .‬בשניה עמדה לו בעיקר‬
‫ידיעתו את השפה הערבית ואת דקדוקה‪ .‬בהוראת התנ" חידש שני דברי‪:‬‬
‫במקו הפרט – המילה היחידה או הפסוק היחיד – בא לראשונה הכלל‬
‫– היצירה השלמה‪ .‬קריאת הפרק או העניי בשלמותו לראשונה‪ .‬וג כא‬
‫לא הודגש הרקע ההיסטורי‪ ,‬המחקר והמדרש‪ ,‬אלא הפרק כמות שהוא על‬
‫חנו ויופיו – ה מצד צורתו וה מצד תוכנו הספרותינבואי‪ .‬רק לאחר מכ‬
‫בא פירוש הפרטי )הרמתי‪ ,‬תש"ס‪ ,‬עמ' ‪ .(45‬בהוראת הדקדוק ש ק‬
‫ל'חוק' שחוקקו קדמוני ול'גזרה' שגזרו ראשוני‪ ,‬ול'יוצא מהכלל'‪.‬‬
‫הלימוד מבוסס על 'הסתכלות' בנבכי השפה בשימת לב אל הדקדוק הערבי‬
‫שהוא המקור לכל דקדוק של שפה שמית אחרת‪ .‬דר הניתוח הייתה נר‬
‫לרגליו‪ .‬שיעורי ההוראה של השפה ודקדוקה שנתפרסמו בדפוס ה פרקי‬
‫מתודיקה הראויי לתשומת לב רבה )הרמתי‪ ,‬ש(‪.‬‬
‫‪ 4‬אני מניחה כי הקלטת שנמצאה באקדמיה ללשו העברית )והועברה ג לידינו(‪ ,‬המכילה‬
‫שיעורי של דוד ילי – מקורה בהקלטה זו‪.‬‬
‫דוד ילי איש הרוח והמעש‬
‫‪325‬‬
‫בגיליונו השני של 'הצבי' לשנת תר" )ר"ח חשוו( הוקדש רוב העמוד‬
‫הראשו ל'מרעש' )סנסציה( התרבותי‪ ,‬שאירע בתרמ"ט בירושלי בסוכות‪:‬‬
‫תלמידי בית הספר למל הציגו את מחזהו של מל"ל "זרבבל אדער שיבת‬
‫ציו' שתורג מיידיש לעברית ועובד 'להיות נער על הבימה' בידי המורה‬
‫'הסופר המצי' דוד ילי‪ .‬להצגה הגיעו כמאתיי אורחי‪ :‬הורי התלמידי‪,‬‬
‫נכבדי העיר ומשכיליה‪ ,‬כ הגיעו אנשי מיפו ומ המושבות‪ .‬ההצגה ארכה‬
‫כשלוש שעות‪ .‬לראשונה בתולדות ירושלי המתחדשת הוצג חיזיו שכולו‬
‫בעברית חיה‪ .‬ילי חשב שהעלאת מחזה בעברית היא דר טובה לתחיית‬
‫הלשו‪ ,‬כי נחו ג להתענג בעברית‪ .‬כ הקפיד ילי כי תוכ המחזה יהיה‬
‫לאומי ויביע את תקוות הע ואת התשוקה הגדולה לשוב ולחיות באר‬
‫האבות‪.‬‬
‫‪ÂÈ˙ÈÓÚ ÈÈÚ· ‰¯ÂÓ‰ ÔÈÏÈ 6.2‬‬
‫ילי היה מורה ומחנ משורש נשמתו‪ .‬הוא סימל באישיותו‪ ,‬בכוחותיו‬
‫הרוחניי ובכושרו המעשי והארגוני את המחנ הארישראלי‪ .‬תפיסתו‬
‫החינוכית הייתה ה יהודיתמוסרית ה השכלתיתכלליתמדעית‪ .‬ילי היה‬
‫בי סוללי הדר בעיצוב החינו העברי; הוא היה האיש שפסק הלכה‬
‫בענייני חינו‪" .‬זו הייתה הסמכות שלדבריה ייחלו‪ ,‬סמכות אבהית שלא‬
‫הטילה מרות ולא כפתה דעה‪ ,‬אלא נבעה באורח טבעי מכוח המופת שבו‪,‬‬
‫כאיש האור וההוראה‪ .‬את המפתח לתיקונה של חברה ראה במחנ הנושא‬
‫ייעוד לאומי‪ ,‬היוקד באהבה לשגב עברו של הע וסולל עתידו" )אלחנני‪,‬‬
‫תשל"ג‪ ,‬עמ' ל(‪ .‬דינבורג )תש"ג( אומר על ילי כי היה הראשו למורי‬
‫ולמורי המורי באר ישראל‪ .‬לדברי דינבורג ילי היה "דמות מחנכת ]‪[...‬‬
‫בתו פשטותה‪ ,‬בתוק יציבותה ובקס ראשוניותה" )ש‪ ,‬עמ' ב(‪ .‬דוד‬
‫ילי היה ראשית כול מורה – בטבעו‪ ,‬בנפשו ובהתנהגותו‪ .‬הבנה והסברה‪,‬‬
‫שקידה והתמדה ה הקובעות לא רק בלימוד‪ ,‬אלא ג ביישוב ובעול‪.‬‬
‫השקידה הרבה‪ ,‬הפעילות הנמרצת והעבודה בהתמדה אפינו את ילי‬
‫המורה‪ .‬הבעתו הייתה קלה ונאה‪ ,‬הבהירות והתו אפיינו את הרצאותיו‪.‬‬
‫כל הסבריו היו ג המלצות‪ :‬הוא הציג את העניי מ הצד הנכו‪ ,‬בצורה‬
‫נוחה‪ ,‬נעימה שאינה מעוררת ניגודי‪ ,‬קושיות וסתירות לא רק בדבריו‪ ,‬אלא‬
‫ג בקולו‪ ,‬בעמדתו‪ ,‬בדרכי תגובתו בגישתו )דינבורג‪ ,‬תש"ג(‪ .‬י' ריבלי‬
‫‪326‬‬
‫רות בורשטיי‬
‫)תש"ג( התפעל מתכונתו המאפיינת של ילי – הקצב שהצטיי בו בכל‬
‫הליכות חייו‪ .‬קצב זה התבטא ג באופ הקריאה‪ :‬קריאת הפרק לא הייתה‬
‫מתו 'התלהבות יתר' של המשכילי בזמנ ולא קול ענות חלושה של‬
‫ה'חדר' לפני‪ ,‬אלא קריאה בהטעמה מיוחדת של 'התאפקות' ידועה‪ ,‬בחינת‬
‫'אש עצורה'‪ .‬י' ב צבי )תש"ב( הילל את הטיולי והסיורי שער ילי‬
‫באר ע חבריו המורי ותלמידיה לש הסתכלות ולימוד; הללו נעשו‬
‫בדרכי לא סלולות ובכלי הרכב הרעועי של הזמ ההוא‪ ,‬והיה בה משו‬
‫חידוש שלא ידעו כמוהו בזמ ההוא בארצות אחרות‪ .‬החידוש הזה נבע‬
‫מהרצו האדיר לראות את האר ולהבי את עברה‪.‬‬
‫‪'ÌȯÂÓ‰ ÊίÓ'· ÔÈÏÈ ˙ÂÏÈÚÙ 6.3‬‬
‫בתרס"ג התכנסו כארבעי מורי ועשר מורות וגננות לאספה בראשות‬
‫אוסישקי‪ .‬ילי נבחר ליו"ר האספה‪ .‬על פי הצעתו של אוסישקי הוחלט‬
‫להתאגד לאגודה אחת שתפקידה ליצור תכנית חינוכית אחידה לבתי הספר‪.‬‬
‫לוועד המרכזי נבחרו דוד ילי‪ ,‬חנה לנדאו מרדכי קרישבסקי‪ .‬דיוני האספה‬
‫והחלטותיה היו אב יסוד בכינונה של הסתדרותהמורי‪ .‬ילי היה ממניחי‬
‫היסוד להסתדרותהמורי‪ .‬עד תרס"ה היה 'ראש מרכז המורי'‪ .‬מטרת‬
‫אגודתהמורי הייתה להיטיב את מצב החינו וההוראה בבתי הספר באר‬
‫ישראל‪ .‬כדי להגשי את מטרתה היא קיבלה ג חברי מחו"ל בתשלו‬
‫שנתי‪ .‬ועד חברת חובביציו תמ באגודתהמורי והשתדל ג להפנות‬
‫אליה חברי מהמשכילי היהודי ברוסיה ומאלה החפצי בהטבת מצב‬
‫החינו באר ישראל‪ .‬האגודה הייתה מעוניינת לאחד בענייני החינו את‬
‫מורי בתי הספר של 'אליאנס'‪ ,‬של 'אגודת האחי'‪ ,‬של 'חובבי ציו' ושל‬
‫מורות 'אוולינה דהרוטשילד'‪ ,‬ולמנוע את רוח ההתפוררות וההתייחדות‬
‫אשר הייתה עד אותה עת‪.‬‬
‫בתרס"ד נער שוב כינוס מורי – השני – בחדרה‪ .‬מרכזהמורי‬
‫בראשות ילי לא הגביל את עצמו להוראה בלבד‪ .‬הוא ראה בעצמו גו‬
‫שבידיו הופקד עיצוב דמותו של היישוב החדש ודמותו של הע המלוכד‪.‬‬
‫הוא כתב תכניות לימודי והכי השתלמויות מורי‪ .‬בי ההרצאות שנישאו‬
‫בכינוס הייתה זו שנשא דוד ילי‪ ,‬נשיא האספה‪' ,‬על אדות המבטא והכתיב‬
‫של הלשו העברית'‪ ,‬נושא שהעסיק באותה עת את בלשניה של אר ישראל‪.‬‬
‫דוד ילי איש הרוח והמעש‬
‫‪327‬‬
‫בתרע"ד )איגרת ‪ ,303‬לסוקולוב( כתב ילי כי יש שתי מטרות‬
‫לאגודתהמורי‪ :‬אחת – ליצור הנהלה אחראית וכללית לבתי הספר‬
‫העברי החדשי שנוצרו בשעת מלחמה ושבעיקר הוועד הפועל הציוני‬
‫דואג לקיומ החומרי; השנייה – ליצור הנהלה כללית עד כמה שאפשר‬
‫לכל בתי הספר באר שתשמש מעי משרד ממשלתי להשכלה לבתי הספר‬
‫התיכוני‪ ,‬העממיי‪ ,‬העירוניי‪ ,‬הכפריי‪ ,‬החופשיי והחרדיי‪ .‬א המטרה‬
‫השנייה עדיי מוקדמת מטעמי טכניי וחברתיי‪ .‬בינתיי עדי לחלק‬
‫את האר לשלושה גלילי‪ :‬ירושלי‪ ,‬יפו‪ ,‬חיפה‪ .‬להנהלה צרי שיהא ועד‬
‫מפקח שרוב חבריו ה מחברי ועד החינו בירושלי בצירו מנהלי בתי‬
‫הספר‪ .‬הוועד הזה יסדיר את ענייני הכס של בתי הספר בירושלי‪.‬‬
‫‪'˙ȯ·Ú· ˙ȯ·Ú' ˙‡¯Â‰ 6.4‬‬
‫עוד בהיותו ב שמונהעשרה הרשי דוד ילי את נסי בכר‪ ,‬מנהל בית‬
‫הספר של 'כל ישראל חברי'‪ ,‬והוא הכשיר אותו ללמד עברית מדוברת‬
‫חיה ב'שיטה הטבעית' )כלומר לימוד לשו מדוברת( בדר שיטתית‪ .‬בכר‬
‫נת לילי ספרות דידקטית בנושא 'השיטה הטבעית'‪ ,‬וילי השתת בשיעורי‬
‫הצרפתית של בכר שנוהלו על פי שיטה זו‪ .‬כ ראה ילי כיצד השיטה‬
‫פועלת‪ ,‬והחליט לפתח שיטה כזו להוראת עברית‪ .‬ביהודה וילי היו‬
‫המורי הראשוני‪ 5‬שלימדו 'עברית בעברית' על פי השיטה הטבעית כבר‬
‫בתרמ"ב )הרמתי‪ ,‬תש"ס‪ ,‬עמ' ‪ .(22‬בתרפ"ו פנה ילי לד"ר י' סלוטקי‬
‫)איגרת ‪ (499‬והעמידו על טעותו כשכתב כי י"נ אפשטיי היה‪ ,‬כנראה‪,‬‬
‫הראשו שנקט את השיטה 'עברית בעברית'‪ ,‬ולא היא‪ :‬ביהודה וילי‬
‫נקטוה ראשוני בשנת תרמ"ב בבית הספר של נסי בכר‪ .‬בשנת תרמ"ט‬
‫הכניסה ילי לבית הספר למל‪.‬‬
‫בתרנ"ט פורסמו ספריו‪' :‬מקרא לפי הט' – ספר לימוד לתלמיד‪ ,‬ו'לפי‬
‫הט' מדרי למורה – 'ספר להורות ילדי ישראל לדבר עברית בלא עזרת‬
‫תרגומי'‪ .‬ילי מסביר למורי את דרכי שיטתו והקנייתה לילדי‪ .‬לעומת‬
‫'השיטה הטבעית' המקורית )כלומר לימוד הדיבור החי‪ ,‬לשו מדוברת(‪,‬‬
‫‪ 5‬לובמ ויודילבי היו הראשוני שלימדו עברית בראשו לציו על פי שיטת 'עברית‬
‫בעברית'‪ ,‬משנת הלימודי ‪ 1888–1887‬ואיל )הרמתי‪ ,‬תש"ס‪ ,‬עמ' ‪.(21‬‬
‫רות בורשטיי‬
‫‪328‬‬
‫ייחודה של השיטה של ילי היה בהוספת הקריאה והכתיבה לדיבור‪ .‬לפי‬
‫תכניתו‪ ,‬בתחילה ירכשו הילדי את שפת הדיבור ורק אחר כ ילמדו‬
‫בהדרגה ובסדר לקרוא ולכתוב את אשר ה מכירי מדיבור‪ .‬בעבר נהגו‬
‫ללמד לקרוא בשיטת שינו האותיות על פי שמותיה‪ .‬השיטה החדשה‬
‫שהתפתחה במאה התשעעשרה בהוראת הקריאה הייתה 'השיטה הקולית'‪:‬‬
‫לא לימדו את שמות האותיות אלא את צלילי האותיות‪ ,‬כי הצלילי‬
‫חשובי ללימוד הקריאה יותר מהשמות‪ .‬ילי ערער על השיטה הקולית‬
‫כפי שהייתה נהוגה‪ ,‬והציע במקומה את השיטה של 'צירו אות ע‬
‫תנועה'‪ ,‬ולא אות בלבד ולא תנועה בלבד‪ .‬ילי פיתח שיטה להוראת‬
‫הטכניקה של קריאה בעברית על פי סוגי ההברות בעברית‪ .‬ילי דירג את‬
‫הסוגי השוני לשלבי הלימוד )הרמתי‪ ,‬תש"ס‪ ,‬עמ' ‪ .(42–41‬ספריו אלו‬
‫של ילי חוללו מהפכה דידקטית באר‪.‬‬
‫‪˙ȯ·Ú‰ ‰Ù˘‰ ÔÚÓÏ ÔÈÏÈ Ï˘ Â˙ÂÏÈÚÙ .7‬‬
‫‪'˙ȯ·-È·' ˙„‚‡· Â˙ÂÏÈÚÙ 7.1‬‬
‫אחד מסלעי המחלוקת הראשוני בי חברי הלשכה של 'בניברית' היה‬
‫השימוש בעברית כלשו דיבור בדיוני‪ .‬הלשו שרוב החברי דיברו בה‬
‫הייתה גרמנית‪ .‬בישיבה הראשונה שהשתת בה ילי לאחר שנבחר ללשכה‪,‬‬
‫הציע שהשפה המדוברת בישיבות תהיה עברית‪ .‬ניסיונ של ילי‪ ,‬מיוחס‪,‬‬
‫הירשנזו וביהודה לחייב את החברי לדבר בעברית בדיוני הלשכה‬
‫נדחה‪ ,‬א הוסכ שהלשו הרשמית היא עברית‪ ,‬אבל 'הרשות לכל איש‬
‫לדבר בלשו שיותר נקל לו' )אפרתי‪ ,‬תשמ"ט‪ ,‬עמ' ‪ .(145‬בשנה הראשונה‬
‫לכינונה של הלשכה פרשו ממנה שניי ממייסדיה‪ ,‬שני עורכי עיתוני‬
‫בירושלי‪ ,‬ביהודה וישראל דב פרומקי‪ .‬אליה הצטרפו עוד חברי‬
‫בלשכה שנמנו כול ע מייסדי חברת 'שפה ברורה'‪ .‬הפרישה שנבעה‬
‫מיריבויות בי חברי בלשכה‪ ,‬חיזקה בעקיפי את מעמד והשפעת של‬
‫אות חברי שהחשיבו את הלשו והתרבות הגרמנית‪ ,‬והחלישה את‬
‫מעמד של הדוגלי בהשלטת הלשו העברית‪ ,‬ובראש דוד ילי‪ .‬ע זאת‬
‫לא פרש ילי מהלשכה‪.‬‬
‫דוד ילי איש הרוח והמעש‬
‫‪329‬‬
‫בתקופת 'מלחמת השפות' הייתה לשכת בניברית בירושלי המסגרת‬
‫היחידה שבה התכנסו תחת קורת גג אחת שני האישי הבולטי שניצבו‬
‫משני צדי המתרס – אפרי כה )רייס( ודוד ילי‪ .‬לשכת בניברית בקושטא‬
‫ביקשה לכונ שלו בי הצדדי הנלחמי באר ישראל בסכסו על שפת‬
‫ההוראה‪ ,‬וחבריה ביקשו מחברי הלשכה בישראל להימנע מלהיגרר‬
‫למעורבות פעילה לצד כלשהו בסכסו‪ .‬ילי דחק בחברי שלא להשהות‬
‫את ההחלטה בדבר התשובה ללשכה בקושטא‪ .‬ההחלטה שנתקבלה באספה‬
‫המיוחדת נוסחה בידי דוד ילי‪ :‬לשכת ירושלי נענתה בחיוב ליזמת‬
‫הלשכה בקושטא לעשות את הצעדי הנחוצי לשלו‪ .‬הלשכה לא שימשה‬
‫אפוא בימה לדיו עקרוני על אופייה של המחלוקת‪ ,‬אלא ניסתה להימנע‬
‫מלהיכנס לסוגיות שיש עמ עימות בי חברי הלשכה‪ .‬בכל דיוני הלשכה‬
‫שעסקו בסוגיה זו נכח דוד ילי ונעדר מה אפרי כה‪ .‬לא נוצר אפוא‬
‫כל מפגש מילולי ביניה בי כותלי הלשכה )אפרתי‪ ,‬תשמ"ט(‪ .‬אחת‬
‫הסיבות העיקריות שדרבנו את לשכת בניברית לתרג את חוקיה לעברית‪,‬‬
‫ובגללה נטו חלק מחבריה להסכי שהלשו העברית תהיה הלשו המדוברת‬
‫בדיוני הלשכה‪ ,‬הייתה נוכחות של חברי ספרדיי בלשכה‪.‬‬
‫‪'‰¯Â¯· ‰Ù˘' ˙„‚‡· Â˙ÂÏÈÚÙ 7.2‬‬
‫קבוצת הלאומיי מבי חברי לשכת בניברית החליטו בסתר כי הגיעה‬
‫העת לעשות מעשה שיבטא את הכרת הלאומית‪ :‬יעקב מאיר‪ ,‬דוד ילי‪,‬‬
‫חיי קאלמי וחיי הירשנזו בראשות ביהודה נרתמו להקי בירושלי‬
‫אגודה שמטרתה 'לשרש מקרב היהודי יושבי אר ישראל את לשונות‬
‫העילגי‪ ,‬ה'זשרגו' האשכנזי והספרדי )לקט תעודות‪ ,‬תש"ל(‪ .‬המידע הסודי‬
‫הזה דל לעור 'המגיד' והוא פרס אותו‪ .‬דוד ילי אישר עובדה זו‬
‫במכתבו אל מנהל בית היתומי הרצברג ובו דיווח לו על ייסודה של‬
‫החברה )איגרת ‪.(37‬‬
‫אגודת 'שפה ברורה' קמה בירושלי בשנת תרמ"ט‪ .‬מטרת מקימיה‬
‫הייתה לחנ לדיבור עברי בלבד‪ .‬ב'מכתב התקנות' )תקנו( של האגודה‬
‫נכתב בי השאר‪" :‬חברה תתכונ בירושלי ושמה 'שפה ברורה'‪ .‬היה לא‬
‫תהיה החברה חברת משכילי‪ .‬חברת קנאי וכו'‪ ,‬ולא תתערב בעניני כיתות‬
‫ודעות‪ ,‬רק חברה עברית בלי כל גו מיוחד בדבר שאינו נוגע לתכליתה‪.‬‬
‫‪330‬‬
‫רות בורשטיי‬
‫תכלית החברה לשרש מקרב היהודי יושבי ארישראל את לשונות‬
‫העלגי‪ ,‬הזשרגו האשכנזי והספרדי וכו'‪ ,‬המחלקות את לבות המדברי‬
‫אות ועושי אות כמו לו היו בני עמי שוני וגורמות פרוד הלבבות‬
‫נורא בדעות ונמוסי ומנהגי‪ ,‬עד שהספרדי יקרא 'יהודי' רק לספרדי‪ ,‬ולא‬
‫לאשכנזי‪ ,‬והאשכנזי יקרא 'יהודי' לאשכנזי ולא לספרדי‪ ,‬כידוע" )לקט‬
‫תעודות‪ ,‬תש"ל(‪.‬‬
‫בתקנות החברה נקבעו ג האמצעי למימוש התכלית‪ .‬הסעי הראשו‬
‫היה חידוש נועז שלא היה כמותו בעבר‪ :‬החברה החליטה לשכור נשי‬
‫יודעות עברית שתלמדנה את האימהות ואת הבנות שתרצינה בכ בבתיה‬
‫לדבר‪ ,‬לקרוא ולכתוב עברית‪ ,‬כ ג ייעשה לבנות רכות בשני המוחזקות‬
‫בידי המאייסטרות‪ ,‬נשי ספרדיות ששימשו שומרותט‪ ,‬ובלבד שהלימוד‬
‫לא יהיה למעמסה על הלומדות )לקט תעודות‪ ,‬תש"ל(‪.‬‬
‫בשנת תר" נתקבלה באגודת 'שפה ברורה' החלטה לייסד 'ועד ספרות'‬
‫מיוחד שיבח את ספרי הלימוד ויקבע אילו מה יוכלו לשמש "ספרי‬
‫מילי קטני חכמות שיכילו המילי הנצרכות לדיבור הרגיל בחיי כל יו‬
‫ויו"‪ .‬על הוועד הוטל לחפש בכל גנזי הספרות העברית מילי עבריות‬
‫כדי לפרסמ ברבי ולהנחיל לכול‪ ,‬וכ ליצור מילי חדשות בהתייעצות‬
‫ע טובי המדקדקי והסופרי בלשוננו ובהסכמת‪ .‬בוועד הספרות היו‬
‫החברי – פינס‪ ,‬זאב יעב‪ ,‬יעקב מאיר‪ ,‬חיי הירשנזו‪ ,‬לונ‪ ,‬דוד ילי‬
‫וביהודה )לקט תעודות‪ ,‬תש"ל(‪' .‬ועד הספרות' של 'שפה ברורה' שינה‬
‫את שמו ל'ועד הלשו' וביהודה נבחר לנשיאו‪ .‬לצער הרב של יוזמיה‪,‬‬
‫הסתיימה פעילותה של 'שפה ברורה' בתרנ"א‪ .‬בלא תמיכה ציבורית של‬
‫ממש לא היה אפשר לשאת בנטל השלטת השפה‪' .‬ועד הלשו' פעל במש‬
‫שנה אחת‪ ,‬והתפרק ע פירוק 'שפה ברורה'‪.‬‬
‫בהשראתו של המזרח והבלש הפרופ' יוס הלוי ניסו להקי‬
‫בתרנ"א חברה חדשה שתרי את קר השפה העברית ושמה 'עקד עברי'‪.‬‬
‫מטרת החברה הייתה להרחיב את השפה במילי חדשות‪ .‬בוועד הספרות‬
‫שלה היו חברי יעב‪ ,‬ילי‪ ,‬אלטראס ויוס בר" מיוחס‪ .‬א ג חברה‬
‫זו לא החזיקה מעמד )לנג‪ ,‬תשס"ח‪ ,‬על סמ האור טבת תרנ"ב ‪ ,‬עמ'‬
‫‪.(,13–12‬‬
‫דוד ילי איש הרוח והמעש‬
‫‪331‬‬
‫‪'ÔÂ˘Ï‰ „ÚÂ'· ÔÈÏÈ Ï˘ Â˙ÂÏÈÚÙ 7.3‬‬
‫בתרס"ד נער כינוס מורי שני‪ ,‬ועל פי החלטת המורי חודשה פעילות‬
‫'ועד הלשו' – שנוסד בחברת 'שפה ברורה'‪ .‬הוועד היה אמור להיות מעי‬
‫אקדמיה של ראשי הבלשני והחכמי של עמנו לחידוש מילי ולקביעת‬
‫מילי מלאכותיות למדעי שוני‪.‬‬
‫תפקידי ועד הלשו העברית היו )א( להכשיר את העברית לשמש לשו‬
‫מדוברת בכל ענייני החיי‪ ,‬בבית‪ ,‬בבית הספר‪ ,‬בחיי הציבוריי‪ ,‬במסחר‪,‬‬
‫בחרושת‪ ,‬באמנות‪ ,‬בחכמות ובמדעי; )ב( לשמור על תכונתה המזרחית‬
‫של לשו ועל צורתה המיוחדת במבטא האותיות ולהוסי לה את הגמישות‬
‫כדי שתוכל לבטא את המחשבה האנושית במלואה‪ .‬הוועד פעל כדי לקבוע‬
‫נורמות אחידות בעברית‪ ,‬בדקדוק‪ ,‬בהגייה ובמינוח‪ .‬הוועד ג התמודד ע‬
‫ביקורת רבה על דרכי פעילותו ועל מילי שחידש‪.‬‬
‫בתזכיר ששלחו ביהודה וילי‪ ,‬שני נשיאי 'ועד הלשו'‪ ,‬בשנת תרפ"ב‬
‫לנציב העליו ה נוקטי את הש 'מדרש הלשו העברית בירושלי' ולא‬
‫'ועד הלשו' )זכרונות ועד הלשו העברית‪ ,‬מחברת ו‪ ,‬עמ' ‪ .(73‬ה פנו‬
‫בבקשה להכיר בשפה העברית בתור אחת משלוש השפות השולטות באר‪,‬‬
‫בצד האנגלית והערבית‪ .‬ה הציעו שהלשו העברית תהיה נהוגה בכל‬
‫הנוסחאות הרשמיות ג במקומות שאי בה יהודי‪ ,‬כי ייתכ שבעתיד‬
‫יהיו‪ .‬ה ביקשו שבתרגו מילי לעברית בניירות רשמיי יתייעצו במוסד‬
‫של בלשני‪ ,‬כלומר ב'מדרש הלשו בירושלי'‪ .‬נשיאי הוועד שימשו‬
‫ביהודה )תרע"ד–תרפ"ד( וילי )תרע"ד–תש"ב‪ ,‬שנת פטירתו(‪ .‬היו שני‬
‫שכיהנו בו שני נשיאי‪ .‬כארבעי שנה היה ילי הרוח החיה בוועד הלשו‬
‫העברית והטביע בו את חות אישיותו‪.‬‬
‫ילי חידש מילי‪ :‬צילו וצל )במקו החידוש המסורבל 'ציור אור'‬
‫או 'צייר אור' של ביהודה( בדיחה‪ ,‬חקלאי‪ ,‬חשדנות‪ ,‬טרד‪ ,‬מדשאה‬
‫עקי‪ ,‬מצפ‪ ,‬מצלמה‪ ,‬נדיר‪ ,‬קטר‪ ,‬שחק‪ ,‬תעמולה ועוד‪ .‬כאשר חידש מילה‬
‫שיב אותה במאמריו‪.‬‬
‫פינס‪ ,‬ילי ויעב לא קיבלו את גישתו של ביהודה שכשאי שורש‬
‫בעברית לגזירת המילה הנצרכת‪ ,‬יש לשאול מילי מערבית‪ .‬ה נברו‬
‫במקורות וחיפשו מילי יחידאיות שאיננו בטוחי בפירוש‪ .‬המילה 'מנזר'‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬באה פע אחת במקרא; ילי נת לה את המשמעות הנהוגה בימינו‪.‬‬
‫‪332‬‬
‫רות בורשטיי‬
‫ברודי )תש"ג( כתב כי ילי 'העשיר את שפתנו בכמה וכמה מונחי‬
‫שברא אות בשכל ובדעת בשביל מושגי שה חדשי בספרותנו כמקצוע‬
‫חדש שכמעט לא טיפלו בו' )כגו 'רכבת'(‪ .‬חידוש זה כמו רבי אחרי‬
‫שנוצרו באותה עת נולד בעיצומה של המערכה הכבדה שהתחוללה נגד‬
‫מחדשי השפה והסגנו הירושלמי‪.‬‬
‫‪‰˙ËÏ˘‰Ï ˙ȯ·Ú‰ ˙‡ÈÈÁ‰Ï ÔÈÏÈ Ï˘ Â˙Ó¯˙ 7.4‬‬
‫רבה הייתה פעילותו של דוד ילי להחייאת העברית‪ .‬בתרס"ב היה שות‬
‫להתכנסות אחדי ממשכילי ירושלי ביזמת ביהודה להקמת חברה‬
‫שתכליתה 'להתכונ לצבור – עברי‪ ,‬לאמר כי לשוננו הרשמית לכל ענייני‬
‫החיי ולכל היחסי שבינינו היא לשו עברית'‪ .‬משתתפי ההתכנסות היו‬
‫ביהודה‪ ,‬ילי‪ ,‬קרישבסקי‪ ,‬פרס ולונ‪ .‬המטרה הייתה 'לכונ עיר עברייה‬
‫אשר לשונ! תהיה עברית'‪ .‬כדי להגשי מטרה זו ביקשו החברי לייסד‬
‫תחילה שכונה אחת שכל תושביה ידברו עברית‪ .‬כדי להגיע למטרה זו‬
‫יינקטו האמצעי האלה‪ :‬חגי ילדי עבריי‪ ,‬מחזות ילדי בעברית‪ ,‬ערב‬
‫שעשועי בעברית ועוד‪ .‬הציבור הזה – על פי הכרוז שהופיע – 'יתק‬
‫תקנות להנהגת הענייני הציבוריי לפי רוח המטרה הזאת' )לנג‪ ,‬תשס"ח‪,‬‬
‫עמ' ‪.(414‬‬
‫בתר"ע נבחר ילי לחבר בחברת 'מקיצי נרדמי ששבה לתחייה‪,‬‬
‫החברה העברית הראשונה להוצאה לאור מדעית ומדוקדקת של כתבי יד‬
‫עבריי מכל תחומי היצירה הספרותית‪ .‬מטרת הקמת ההוצאה הייתה לקד‬
‫את ידיעת תרבות ישראל‪.‬‬
‫ילי היה חבר ב'הסתדרות לשפה ולתרבות עברית'‪ .‬בתרע"ג נסע לוינה‬
‫להשתת בוועידה השנייה של הסתדרות זו ונבחר לנשיאות האספה‪.‬‬
‫המרצי היו יצחק אפשטיי‪ ,‬פרישמ‪ ,‬ביאליק‪ ,‬קלויזנר‪ ,‬שמריהו לוי‬
‫וסוקולוב‪ .‬ילי הרצה על ועד הלשו וכ השתת בוועדה החינוכית שבחרה‬
‫הוועידה )איגרת ‪.(281‬‬
‫בתחילת הסכסו בעניי השפה העברית בבית המדרש של 'עזרה' לא‬
‫רצה ילי להבליט את עצמו‪ .‬דרכי השלו שלו‪ ,‬רגש האחריות שלו‪ ,‬מעמדו‬
‫הרשמי במוסדות עזרה‪ ,‬כנותו הפנימית והכרתו שלא נית להתעל‬
‫מפעולותיה והישגיה החינוכיי ומזכויותיה של 'עזרה' ומנהלה אפרי‬
‫דוד ילי איש הרוח והמעש‬
‫‪333‬‬
‫כה‪ ,‬גרמו לדחיית השתתפותו הגלויה במאבק למע העברית‪ .‬שביתת‬
‫הסמינריסטי שהתנגדו להוראה בגרמנית בבית המדרש פרצה בלי ידיעת‬
‫המורי‪ .‬ילי הואש בהסתה א על פי שלא הסית‪ .‬א לא היה ספק מה‬
‫עמדתו בחילוקי הדעות על פי השקפת עולמו ופועלו למע העברית והחינו‬
‫העברי‪ .‬כשהחליט ילי להכריע‪ ,‬נעשה ניצחונה של המלחמה למע העברית‬
‫ודאי‪ .‬הוא העמיד את כל יוקרתו האישית והחינוכית לצד הלוחמי‪ ,‬הקריב‬
‫את כל זכויותיו ומשכורתו‪ ,‬הזעיק את בני ירושלי ועורר את הרוחות כנגד‬
‫הרוצי להשליט את הגרמנית בארצנו‪ .‬הוא נשא נאומי‪ ,‬כתב תזכירי‪,‬‬
‫פרס כרוזי פנה לעיתונאי ושלח מכתבי לאישי בעלי השפעה‪.‬‬
‫בתרע"ד הסביר )איגרת ‪ (295‬כי המורי בבית המדרש של 'עזרה' ראו‬
‫כי עוד מעט לא יישאר דבר לעברית בבית המדרש אשר ממנו צריכי לצאת‬
‫מורי עבריי לבתי הספר שבא"י‪ .‬מלחמת השפות הידועה הייתה המלחמה‬
‫היחידה שניהל ילי בחייו בפומבי‪ .‬הוא היה מקובל על כל המורי‪ ,‬ועליו‬
‫הוטל לעמוד בראש בית המדרש למורי העברי שהקי; הכול 'מד ועד‬
‫באר שבע' הרגישו כי הוא האיש הראוי ביותר לתפקיד )אב זהב‪ ,‬תש"ל(‪.‬‬
‫בתרע"ד נסע ילי לאירופה בעניי בתי הספר באר ושפת הלימודי‪.‬‬
‫היה לו חשוב להציג את הצד של מצדדי העברית ולהראות כי אי השאלה‬
‫האישית עיקר‪ ,‬אלא העניי עצמו‪ .‬רוב הזמ הוקדש לענייני הטכניקו‬
‫)הטכניו(‪ ,‬א הוא השתת ג באספה ע חברי הוועד הפועל הציוני‬
‫המצומצ בנוגע לבתי הספר בירושלי וביפו‪.‬‬
‫באיגרת ‪ 308‬לאוסישקי כתב ילי כי טועני נגדו כי לא רק כנגד‬
‫הגרמנית הייתה המלחמה ע 'עזרה' אלא ג כנגד הדתיות שבה‪ .‬ילי‬
‫מבהיר הבהר היטב כי רק נגד ההתגרמנות הייתה המלחמה‪.‬‬
‫באיגרת ‪) 305‬מתרע"ד( מנה ילי את המורי שעברו מבית המדרש‬
‫'עזרה' ל'בית המדרש העברי'‪ .‬הוא כתב כי המורה היחיד שלימד בעזרה‬
‫ונותר בלא עבודה הוא א"מ ליפשי‪ .‬ילי סבר כי ליפשי ממא לקבל‬
‫את המשרה הפנויה בבית המדרש למורי העברי בשל היותו חרדי וחששו‬
‫כי זר אנטידתי עומד להתפר לבתי הספר העבריי )איגרת ‪6.(354‬‬
‫‪ 6‬ע הקמת הסמינר מיסודו של המזרחי בירושלי בתרפ"א – נתמנה ליפשי למנהלו‪.‬‬
‫כיו קרויה המכללה על שמו‪.‬‬
‫‪334‬‬
‫רות בורשטיי‬
‫בתרע"ט נוסדה ביזמת ביהודה אגודה ציבורית 'ההסדרות להשלטת‬
‫השפה העברית שפתנו'‪ .‬ג בזה היה ילי בסוד הענייני‪.‬‬
‫בתרע"ט הוק 'ועד להפצת השכלה גבוהה באר ישראל' – ילי‪ ,‬יוס‬
‫לוריא ודוד אידר – שתכנ לפתוח קורסי אוניברסיטאיי לציבור הרחב‪.‬‬
‫התכנית כללה לימודי הומניסטיי ובכלל שפה וספרות עברית‪.‬‬
‫ילי היה פעיל ג בהסתדרות העברית 'עברייה' ונסע להשתת‬
‫בקונגרסי שלה‪ .‬מטרתה של 'עברייה' הייתה 'תחיית הלשו העברית בפי‬
‫הע העברי'‪ .‬הסתדרות זו הייתה מורכבת מחמישי ושתיי אגודות‬
‫עבריות בארצות שונות‪ .‬היא התכנסה ימי אחדי לפני הקונגרס הציוני‬
‫השמיני בתרס"ז‪.‬‬
‫בתרפ"ז )איגרת ‪ (511‬התלונ על שאי מדברי בקונגרס הציוני‬
‫בעברית‪' :‬חפצתי לראות א בקונגרס בולגרי או צ'כוסלובקי ידברו רק‬
‫בשפה זרה‪ ,‬בצרפתי למשל‪ ,‬ולא בלשונ‪ ,‬חפצתי לראות א לא יסתפקו‬
‫בזה שבעיתונות יבואו הדברי בכל השפות הזרות בשביל אלה שחפצי‬
‫כי יבואו הדברי עדיה' )איגרת ‪ ,511‬עמ' ‪ .(270‬הוא העדי שלא לחזור‬
‫לישיבת הקונגרס בבזל ולהתעסק בעבודתו הספרותית והמדעית‪.‬‬
‫ילי כתב מאמרי רבי בענייני הלשו העברית בעיתו 'הצבי'‬
‫'ההשקפה' 'האר' )של יעב( ה'לוח' של לונ‪' ,‬אחיאס' 'הפרדס'‬
‫'האביב' ובייחוד ב'השילוח' )בו הודפסו 'מליצת ישמעאל על אדמת‬
‫ישראל'‪' ,‬חיי היהודי בימי הביניי'‪' ,‬לתיקו הוראת הקריאה'(‪.‬‬
‫‪ÔÂÏÈÓ‰ ˙·È˙η ‰„‰È-Ô·Ï ÈÙÒÎ ÚÂÈÒ 7.5‬‬
‫בתרס"ה נאספו חבריו ומוקיריו של ביהודה והחליטו לתת לו הלוואה‬
‫אישית מבנק אפ"ק‪ ,‬חלק בקר העזרה‪ ,‬כדי שיוכל להתמסר רק לכתיבת‬
‫המילו‪ .‬חברי ועד המילו‪ :‬כהרייס‪ ,‬יודילבי'‪ ,‬מזי"א‪ ,‬ילי‪ ,‬ספיר‪ ,‬ברזלי‪,‬‬
‫גרינהוט ודלמ‪.‬‬
‫‪˙ÂÈÈËÏ ˙ÂÈ˙‡· ˙ȯ·Ú‰ ˙·È˙ÎÏ ÔÈÏÈ ˙„‚˙‰ 7.6‬‬
‫בתרפ"ז‪ ,‬באיגרת תשובה )‪ (510‬לאיתמר ב אבי‪ ,‬הגיב ילי על הצעה‬
‫לכתוב עברית באותיות לטיניות‪' :‬חושב הנני כי השפה שבעל פה והשפה‬
‫שבכתב קשורות קשר טבעי אשר לא יוכל להינתק‪ ,‬ויחד ה יוצרות דבר‬
‫‪335‬‬
‫דוד ילי איש הרוח והמעש‬
‫אחד‪ ,‬היא השפה הלאומית שלכל ע וע‪ .‬וכש שבשפה שבעל פה ישנ‬
‫צורות קיימות בלתי משתנות בעיקר במבטא‪ ,‬כ ישנה לשפה שבכתב‬
‫צורתה הקבועה לה ואשר בה מכירי אותה תמיד‪ .‬זוהי צורת כתיבתה‬
‫ואופ כתיבתה שאי אפשר לה להשתנות' )איגרות ‪ ,510‬עמ' ‪.(268‬‬
‫‪ÌÂÈÒ .8‬‬
‫בכ"ב בכסלו תש"ב הל לעולמו דוד ילי‪ ,‬ספרא וסייפא‪ ,‬המנהיג בעל‬
‫הנטייה לרוחניות‪ ,‬למדע ולספרות שהיה ג בעל גישה מעשית וזיקה‬
‫לציבור‪ .‬השילוב המיוחד בי מזרח למערב‪ ,‬בי האשכנזיות לספרדיות ובי‬
‫הדת להשכלה עשאוהו לסמל לשילוב ביתרבתי‪.‬‬
‫דוד ילי היה מורה‪ ,‬חוקר‪ ,‬עיתונאי‪ ,‬מתרג ועסק ציבור מ המעלה‬
‫הראשונה )קלויזנר‪ ,‬תשל"ו(‪ .‬הוא השתדל ככל יכולתו לפעול למע הישוב‬
‫באר ולהג עליו‪ .‬הוא יז הקמת שכונות חדשות ומוסדות תרבות בירושלי‪.‬‬
‫בימי מלחמת העול הראשונה הוא פעל רבות כדי להקל את המצוקה של‬
‫הישוב ונגזרה עליו גזרת גלות לדמשק‪ .‬ילי עמד בראש הלוחמי למע‬
‫העברית בעת מלחמת השפות‪ .‬ידו האחת החזיקה בשלח והשנית – בעט‪:‬‬
‫הוא כתב מאמרי רבי‪ ,‬ספרי לימוד חדשניי וספרי מחקר‪ .‬תרומתו לחקר‬
‫הלשו העברית ולחקר שירת ימי הביניי בעברית לא יסולאו בפז‪.‬‬
‫כפי שכתב זיידמ )תשכ"ד(‪ ,‬ילי היה מאנשי צמח‪ :‬איש צמיחה וגידול‬
‫ופיתוח מתמידי‪ .‬בבית הספר ובבית המדרש ראה ילי את בית היוצר‬
‫לעבודתו ומעבדתנסיו וכורמבח לרעיונות ופירושי הנוגעי ללשו‪,‬‬
‫למקרא ולספרות )עמ' ‪.(218‬‬
‫בקבלו בתרצ"ג את התואר 'דוקטור' אמר עליו ד"ר וייז דברי אלו‪:‬‬
‫לדוד ילי‪ ,‬יליד המזרח אשר הרבה לעשות בחייו למע הפו את פלשתינה‬
‫לאר ישראל; לאיש אשר כתושב אר השלו היה תמיד מתלמידיו של הלל‬
‫אוהב שלו ורוד שלו; לאיש אשר במידותיו התרומיות ובעדינות רוחו‬
‫היה לברכה לר הארצות ולכל יושביה‪ ,‬לדוד ילי מורה המורי; הסופר‬
‫המצוי ואמ הלשו העברית‪ ,‬חוקר מכמני אוצרות שירתה החל מ השירה‬
‫התנ"כית הנפלאה ועד השירה של תקופת הזהב המכונה תקופת ימי הביניי‬
‫]‪) [..‬אלחנני‪ ,‬תשל"ג‪ ,‬עמ' צ(‪.‬‬
‫רות בורשטיי‬
‫‪336‬‬
‫·‪‰ÈÙ¯‚ÂÈÏ·È‬‬
‫אבזהב‪ ,‬א' )תש"ל(‪ .‬פרקי בית המדרש – דברי שנאמרו בימי עיו בשנת הלימודי תש"ל‬
‫ע דוד ילי‪ .‬ירושלי‪ :‬בית המדרש למורי העברי‪ ,‬עמ' ‪.177‬‬
‫אב שוש‪ ,‬א' )עור( )תשכ"ד(‪ .‬בית המדרש למורי העברי הממלכתי ע"ש דוד ילי שנת‬
‫החמישי לייסודו‪ :‬תרע"ד –תשכ"ד‪ .‬ירושלי‪ :‬הוצאת בית במדרש למורי העברי‬
‫הממלכתי‪.‬‬
‫אלחנני‪ ,‬א"ח )תשל"ג(‪ .‬דוד ילי איש ירושלי )פרקי חייו(‪ .‬בתו‪ :‬דוד ילי )מחבר(‪ ,‬כתבי‬
‫דוד ילי‪ ,‬כר שני‪ :‬מד ועד באר שבע )עמ' ג–קב(‪ .‬ירושלי‪ :‬ראוב מס‪.‬‬
‫אפרתי‪ ,‬נ' )תשמ"ט(‪ .‬הפרוטוקולי של לשכת בניברית ירושלי‪ ,‬תרמ"ח–תרע"ט‬
‫)‪ .(1888–1919‬קתדרה‪ , 50 ,‬עמ' ‪.166–140‬‬
‫בורלא‪ ,‬ד' )תש"ג(‪ .‬תלמיד חכ‪ .‬בתו‪ :‬דוד ילי ז"ל – קוי לדמותו ושורות מתו דבריו‬
‫)עמ' ייב(‪ .‬ירושלי‪ :‬בית המדרש למורי העברי ומרכז הסתדרות המורי באר ישראל‪.‬‬
‫ב צבי‪ ,‬י' )תש"ב(‪ .‬דוד ילי ז"ל – מדברי י‪ .‬ב צבי‪ ,‬ידיעות החברה לחקירת אר ישראל‬
‫ועתיקותיה‪ ,‬ט )‪ ,(4‬עמ' ‪.3–2‬‬
‫ברודי‪ ,‬ח' )תש"ג(‪ .‬החוקר‪ .‬דוד ילי ז"ל – קוי לדמותו ושורות מתו דבריו )עמ' יא–יג(‪.‬‬
‫בתו‪ :‬ירושלי‪ :‬בית המדרש למורי העברי ומרכז הסתדרות המורי באר ישראל‪.‬‬
‫גליקסו‪ ,‬מ' )תש"ג(‪ .‬ה"וותר"‪ .‬דוד ילי ז"ל – קוי לדמותו ושורות מתו דבריו )עמ'‬
‫ט–י(‪ .‬ירושלי‪ :‬בית המדרש למורי העברי ומרכז הסתדרות המורי באר ישראל‪.‬‬
‫דוד ילי ז"ל – קוי לדמותו ושורות מתו דבריו )תש"ג(‪.‬ירושלי‪ :‬בית המדרש למורי‬
‫העברי ומרכז הסתדרות המורי באר ישראל‪.‬‬
‫דינבורג‪ ,‬ב' )תש"ג(‪ .‬דר חיי‪ ,‬דוד ילי ז"ל – קוי לדמותו ושורות מתו דבריו )עמ' ב(‪.‬‬
‫ירושלי‪ :‬בית המדרש למורי העברי ומרכז הסתדרות המורי באר ישראל‪.‬‬
‫הרמתי‪ ,‬ש' )תש"ס(‪ .‬המורי החלוצי‪ .‬תל אביב‪ :‬ספריית אוניברסיטה משודרת‪ ,‬משרד‬
‫הביטחו‪.‬‬
‫זיידמ‪ ,‬י"א )תשכ"ד(‪ .‬דוד ילי מורה הלשו וחוקרה )למלאות מאה שנה להולדתו(‪ .‬לשוננו‬
‫לע‪ ,‬טו‪ ,‬ח )קנ( עמ' ‪.218–193‬‬
‫זכרונות ועד הלשו העברית בירושלי‪ ,‬מחברת א )תרע"ב( – מחברת ב )תרע"ג מחברת‬
‫ד )תרע"ד(– מחברת ג )אי שנה( – מחברת ה )תרפ"א( מחברת ו )תרפ"ח(‪.‬‬
‫לקט תעודות לתולדות ועד הלשו והאקדמיה ללשו העברית תר"–תש"ל ולחידוש הדיבור‬
‫העברי )תש"ל(‪ .‬ירושלי‪ :‬האקדמיה ללשו העברית‪.‬‬
‫ילי‪ ,‬י' )תרפ"ד(‪ .‬זיכרונות לב ירושלי‪ .‬ירושלי‪ :‬דפוס ציו‪.‬‬
‫דוד ילי איש הרוח והמעש‬
‫‪337‬‬
‫לנג‪ ,‬י' )תשס"ח(‪ .‬דבר עברית – חיי אליעזר ביהודה‪ ,‬א–ב‪ .‬ירושלי‪ :‬יד ב צבי‪.‬‬
‫פרס‪ ,‬י' )תש"ב(‪ .‬דוד ילי ז"ל – מדברי י‪ .‬פרס‪ .‬ידיעות החברה לחקירת אר ישראל‬
‫ועתיקותיה‪ ,‬ט )‪ ,(4‬עמ' ‪.4–3‬‬
‫קלויזנר‪ ,‬י' )עור( )תשל"ו(‪ .‬כתבי ילי‪ ,‬כר רביעי‪ :‬אגרות א' )תרל"ח–תרע"ד(‪ ,‬כר חמישי‪:‬‬
‫אגרות ב' )תרע"ד–תשי"א(‪ .‬ירושלי‪ :‬ראוב מס‪.‬‬
‫קלויזנר‪ ,‬י' )תשל"ד(‪ .‬תגובת הישוב היהודי על קריאתו של הרצל‪ .‬בתו‪ :‬א' ב שוש‪ ,‬א"ח‬
‫אלחנני‪ ,‬א"מ הברמ‪ ,‬ש' שלו )עורכי(‪ ,‬וא בגבורה‪ :‬אסופת פרקי עיו ומחקר בעניני‬
‫האר‪ ,‬הלשו וספרות ישראל‪ ,‬מנחה לראוב מס ולרעיתו חנה בהגיע לגבורות )עמ'‬
‫‪ .(309–295‬ירושלי‪ :‬ידידי‪.‬‬
‫ריבלי‪ ,‬י' )תש"ג(‪ .‬המורה‪ ,‬דוד ילי ז"ל – קוי לדמותו ושורות מתו דבריו )עמ' י–יא(‪.‬‬
‫ירושלי‪ :‬בית המדרש למורי העברי ומרכז הסתדרות המורי באר ישראל‪.‬‬