‫יהדות חציהאיערב וצמיחת האסלא‬ ‫במחקרו של השופט בדימוס אהר חייבי‬ ‫מאת‪ :‬יוס שער‬ ‫מחבר הספר" יהדות חציהאיערב והאסלא"‪,‬‬ ‫השופט בדימוס אהר חייבי‪ ,‬מתאפיי בראייה רחבה‬ ‫ובשיקול דעת מעמיק לאחר חקירה ודרישה ממושכי‪.‬‬ ‫ואמנ‪ ,‬מאפייני אלה סייעוהו בכהונותיו הקודמות‪,‬‬ ‫כשופט מחוזי וכראש עיריית אשקלו‪ .‬השכלתו‬ ‫המשפטית הרחבה וניסיונו הרב כעורדי‪ ,‬שופט‬ ‫שלו ושופט מחוזי‪ ,‬ניכרי בסוגיות מחקריו בפרשת‬ ‫תולדותיו ותורתו הקבלית של ר' שלו שרעבי זצ"ל‬ ‫בספרו "ענק הרוח"‪ ,‬וכ בפרקי מחקרו "יהדות חצי‬ ‫האיערב והאסלא" בקיאותו בתולדות ע ישראל ובמורשתו הרוחנית לדורותיה‪ ,‬הניעה את‬ ‫המחבר להאיר תקופות ואישי שעדיי לא הוארו כהלכה ‪.‬בספרו "ענק הרוח" מתעד המחבר את‬ ‫מצב היהודי ירושלי בימי הרש"ש‪ ,‬במאה השמונהעשרה‪ .‬הוא מתמקד בתורה הקבלית של‬ ‫הרש"ש‪ ,‬שצמחה והתפשטה מבית המדרש של המקובלי‪" ,‬בית אל"‪ ,‬בעיר העתיקה בירושלי‪.‬‬ ‫הרה"ג מרדכי אליהו‪ ,‬הראשו לציו‪ ,‬הרב הראשי לישראל‪ ,‬לשעבר‪ ,‬וכ הרה"ג יוס קאפח‪ ,‬והרב‬ ‫מ"י ג!‪ ,‬רב הכותל המערבי וראש ישיבת "בית אל" לשעבר‪ ,‬מעריכי את יצירתו הרוחנית של‬ ‫המחבר ואת תרומתו הרבה להארת דמותו ותורתו של המקובל הנחשב לאחד מגדולי חכמי‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫בפרק המחקר שלפנינו‪" ,‬יהדות חציהאיערב והאסלא"‪ ,‬השקיע המחבר ארבע שנות מחקר‬ ‫רצופות‪ .‬הוא קרא את כל מה שנכתב על הנושא בעברית‪ ,‬באנגלית‪ ,‬בגרמנית ובצרפתית; עיי‬ ‫בתעודות הנמצאות במוזיאוני ובספריות מדעיות באר! ובחו"ל; ושוחח ע חוקרי‪ ,‬כדי לבדוק‬ ‫מה ה התחומי שטר נחקרו וזקוקי לחקירה‪ ,‬לדרישה‪ ,‬לתיעוד היסטורי ולפרסו‪.‬‬ ‫בשישה שערי המעוטרי בצילומי ממצאי ארכיאולוגיי‪ ,‬ובארבעה נספחי‪ ,‬המחבר מנתח‬ ‫וסוקר את התקופה הקדאסלאמית בחציהאיערב ומתאר את הופעת מוחמד אבי האסלא‪,‬‬ ‫על רקע תנועת ההתייהדות שהחלה בדרו חציהאיערב בתקופה השבאיתהחמייארית‪ ,‬שהחלה‬ ‫במאה התשיעית לפני ספירת הנוצרי ונמשכה במאה השישית אחרי הספירה‪ ,‬בתקופת מוחמד‪.‬‬ ‫מדברי החוקרי שמביא המחבר‪ ,‬מתברר שיהודי תימ חוללו תמורות כבירות בחייה הדתיי‬ ‫של תושבי חציהאיערב עובדי האלילי‪ ,‬מאות שני לפני מוחמד‪ ,‬וגרמו להתייהדות של רבי‬ ‫מה‪ .‬לסברת החוקרי‪ ,‬ג מוחמד היה בי המושפעי מ המסורת היהודית‪ .‬לאחר שלמד את‬ ‫המסורת ממוריו היהודי בדרוערב ובארצות אחרות‪ ,‬הוא הכשיר את שבטי ערב לאמונה באל‬ ‫אחד והכריז על עצמו כי הוא נביא של שבטי ערב‪ ,‬ובמרוצת השני היה לנביא דת האסלא‪.‬‬ ‫המחבר מצטט בספרו את הדברי המובאי בפרסומו של הסופר הערבי ַע ְ‪$‬דאלמאל' ִא‪$‬‬ ‫הישא‪ ,‬ב המאה השמינית ותחילת המאה התשיעית‪:‬‬ ‫"‪ ...‬מ הסיבות אשר קראו אותנו אל האסלא היו הדברי אשר היינו שומעי מפי היהודי ‪...‬‬ ‫ויהי מ הטוב אשר עשה אלהי לאסלא‪ ,‬כי היו יהודי בארצ"‪.‬‬ ‫מפרקי מחקרו של אהר חייבי עולה כי קרקע צמיחתו של מוחמד נביא האסלא היתה בסביבה‬ ‫ובעיד שמורשת היהדות פרחה והיתה לה השפעה רבה‪ .‬להוכחת דבריו הוא מביא לדוגמה עשרי‬ ‫ושישה אזכורי מאחת ה)ורות בקורא‪ ,‬שמקור במקרא או במדרש‪ .‬הוא מציי שכל הקורא‬ ‫בעי בוחנת את הקורא וכ את ה"חדית" )התורה שבעלפה באסלא( יכול לגלות בה זכרי‬ ‫רעיונות‪ ,‬זכרי פסוקי וקטעי הלכות מ המורשת היהודית‪.‬‬ ‫לפרקי המחקר מצורפי ארבעה נספחי‪ .‬בנספח הראשו "השתקפות חיי היהודי בחיג'אז‬ ‫ביצירות שיריות"‪ ,‬מראשית תקופת מוחמד במאה השישית‪ .‬בנספח השני סקירה היסטורית‬ ‫תמציתית על תימ‪ ,‬מתקופת מוחמד ועד ימינו‪ ,‬על פי הספר "רשמי מסע" של התייר הפינלנדי‬ ‫פארטי המאלאינ‪ .‬בנספח השלישי תצלומי אתרי וממצאי ארכיאולוגיי‪ .‬בנספח הרביעי ‬ ‫רשימת המפות והתצלומי; מפתח שמות‪ ,‬מקומות וענייני; וביבליוגרפיה עברית ולועזית‪.‬‬ ‫פרקי מחקרו של אהר חייבי "יהדות חציהאיערב והאסלא" יכולי לשמש אבני יסוד‬ ‫למחקרי נוספי בתחו חלק של יהודי גולת תימ בהחדרת ערכי יהודיי בקורא‪ ,‬בחדית‪,‬‬ ‫ובצמיחת דת האסלא‪.‬‬ ‫יהדות תימ כגור בהופעת האסלא‬ ‫בעשרות השני האחרונות של המאה העשרי התגלו בישראל‪ ,‬וג בתימ‪ ,‬ממצאי‬ ‫ארכיאולוגיי המפיצי אור על הקשר בי ממלכת שבא שבתימ לבי ממלכת דוד ושלמה‪ ,‬מלכי‬ ‫ישראל‪ .‬הממצאי האמורי מאשרי את הכתוב בספר מלכי על שלמה המל ומלכת שבא‪ ,‬וכ‬ ‫את המסופר בספרי החוקרי והסופרי היווני‪ ,‬הרומאי והנוצרי שכתבו על ממלכת תימ‬ ‫באותה תקופה‪.‬‬ ‫החל מסו האל השני ותחילת האל הראשו לפני ספירת הנוצרי‪ ,‬החלו סוחרי ונוסעי‬ ‫יהודי להגיע לתימ ע שיירות המסחר שנעו על גמלי‪ .‬באמצעות שיירות אלה נקשרו קשרי‬ ‫מסחריי וג תרבותיי בי אר! תימ לבי אר!ישראל וארצות המזרח‪ .‬הסוחרי היהודי‬ ‫שהגיעו לתימ התערו מבחינה כלכלית בחברה השבאית‪ ,‬תושבת המקו‪ ,‬שהיתה עובדת אלילי‪.‬‬ ‫השבאי הושפעו מאורחות החיי של היהודי‪ ,‬המבוססי על תורת ישראל שעליה נאמר "כי‬ ‫היא חכמתכ ובינתכ לעיני העמי"‪.‬‬ ‫היהודי הפכו במרוצת השני לאליטה של החברה השבאיתחמייארית‪ ,‬וזאת בשל אמונת‬ ‫המונותיאיסטית ואורחות חייה לפי מסורת ישראל‪ ,‬שהביאו את מאר!ישראל‪ .‬אפשר להניח‬ ‫כי שמעו של המל החכ באד שלמה הגיע לאוזנה של מלכת שבא באמצעות היהודי‬ ‫יה ערכה מלכת שבא מסע מייגע ב למעלה מאלפיי‬ ‫יהוד ָ‬ ‫ֶ‬ ‫הסוחרי שהתגוררו בשבא‪.‬בהשפעת‬ ‫קילומטרי‪ ,‬מתימ לארמונו של המל שלמה בירושלי‪ .‬מסע זה נער על דבשות גמלי‪ ,‬בתוואי‬ ‫של שיירות המסחר‪ ,‬דר מדבריות‪ ,‬רכסי הרי‪ ,‬מישורי ועמקי‪.‬‬ ‫מלכת שבא הביאה אתה בשיירה המלכותית מנחה למקדש ודורו לארמו שלמה זהב במשקל‬ ‫העולה על שבע טונות‪ ,‬ובשמי רבי לקטורת‪ .‬מטרתה היתה לקשור קשרי מסחר ותרבות ע‬ ‫הממלכה שמרכזה בירושלי‪.‬‬ ‫בחפירות ארכיאולוגיות שנעשו בישראל באזור תלימה ובאזור ביתאל התגלו מחתות קטורת‬ ‫וחותמות חימר מהתקופה השבאית‪ ,‬וכמות נחשפו בחורבות שבא אשר בתימ‪.‬‬ ‫על פי הממצאי הארכיאולוגיי ודברי הסופרי היווני‪ ,‬הרומי ואחרי‪ ,‬ייסדו השבאי‬ ‫החמייארי אימפריה כלכלית אשר סחרה הגיע לארצות המזרח עד הודו‪ ,‬וכ ליוו ולאיטליה‪.‬‬ ‫עיקר סחרה היה בבשמי מור ולבונה לקטורת במקדשי‪ ,‬סמי מרפא‪ ,‬וחומרי לחניטת מתי‪.‬‬ ‫סופרי יווני ורומי כותבי כי ממלכת תימ היתה הממלכה העשירה בעול בזמנ‪.‬‬ ‫החוקר יוס הלוי כותב כי לדעת החוקרי‪ ,‬הע השבאיחמייארי סחר ע רוב מדינות העול‪,‬‬ ‫שאת סחר‪.‬‬ ‫והוא שהמציא את כתב האל" בי"ת והעבירו לעמי המזרח ולעמי אירופה ִ‬ ‫בהמש אביא ראיות על הזיקה בי שבטי ישראל לבי הע השבאיחמייארי לפני שקיבל את הדת‬ ‫היהודית‪ .‬ראשוני היהודי שהגיעו לתימ בשיירות המסחר פגשו את בני שבא‪ ,‬שעבדו את השמש‬ ‫ואת הירח‪ .‬במרוצת השני‪ ,‬תו כדי התקשרות כלכלית‪ ,‬ספג הע השבאי למסורתו מונחי‬ ‫עבריי ומושגי דתיי אשר הכשירו אותו בתקופה יותר מאוחרת לקבל עליו את הדת היהודית‪.‬‬ ‫אציי שלושה מ המושגי שנספגו במסורת השבאי ולאחר מכ בדת האסלא‪:‬‬ ‫‪" .1‬חג" המציי בעיקר עלייה לרגל‪ ,‬ובדת האסלא המושג הפ ל"חאג'" התואר הנית למי‬ ‫שזכה לעלות לרגל למכה;‬ ‫‪" .2‬תרומה" הנקראת בפי בני שבא "מעשר";‬ ‫‪" .3‬נדר"‪" ,‬כפרה" הנקראי בפיה "חטאת"‪.‬‬ ‫במרוצת השני התעצמה ההשפעה של המסורת היהודית עד כדי כ שהע השבאיהחמייארי‬ ‫מצא את עצמו בחיק היהדות והיה לחלק מע ישראל בחציהאיערב‪.‬‬ ‫מרק אחר של יחסי והשפעה יהודית התרחש באותה תקופה בי שבטי ערב הנוודי לבי יהודי‬ ‫ערב‪ .‬הסוחרי היהודי‪ ,‬שהשתלבו בשיירות המסחר‪ ,‬מצאו בדרכ אדמה שופעת מי ודשנה‬ ‫בצפו חציהאיערב‪ ,‬באזור חיג'אז סעודיה כיו‪ .‬באזור זה הקימו ערי וכפרי מבוצרי מפני‬ ‫שבטי הבדווי שפשטו ובזזו את היישובי שנקרו בדרכ‪ .‬יהודי ערב הנחילו לשבטי ערב הנודדי‬ ‫את האמונה באל אחד וכ את העבודה החקלאית‪.‬‬ ‫פרופ' א"י כ!‪ ,‬בספרו ‪ ,‬כותב‪:‬‬ ‫יהודי תימ חוללו תמורות כבירות בחייה הדתיי של תושבי ערב‪ ,‬מאות בשני לפני הופעת‬ ‫האסלא‪ .‬ייתכ‪ ,‬כי לולי הופעת האסלא‪ ,‬כי אז היו היהודי והנוצרי מכניסי את כל ארצות‬ ‫ערב תחת כנפי דתותיה‪.‬‬ ‫אחד המושפעי מ המסורת היהודית היה מוחמד‪ .‬לאחר שלמד את המסורת מפי מוריו היהודי‬ ‫בערב‪ ,‬החל להטי ולהכשיר את שבטי ערב עובדי האלילי לאמונה באל אחד‪ .‬הוא הכריז על‬ ‫עצמו כי הוא נביא של שבטי ערב‪ ,‬כמו נביאי היהודי ונביאי הנוצרי‪ .‬מוריו ומרבית היהודי‬ ‫לא ראו בו את נביא‪ ,‬וסירבו להשתת בהפצת תורתו‪ .‬חלק קט מיהודי ערב ראו במוחמד את‬ ‫דמות המנהיג שינהל את המלחמה בעובדי האלילי ויכשיר אות לאמונה באל אחד‪ ,‬ולכ‬ ‫הצטרפו אליו‪.‬‬ ‫הסופר עבד אלמאלכ אב הישא כותב בספרו "סירה" על עזרת היהודי למוחמד‪ ,‬כדברי‬ ‫האלה‪:‬‬ ‫בני השבטי אלאוס ואלכזרג' נסעו מדרו תימ והגיעו ליתריב ]מדינה[ וישבו ע היהודי אשר‬ ‫אצ ב עומר ב קתאדב סיפר בש איש מבני עמו‪,‬‬ ‫וע ֵ‬ ‫נאחזו לפניה עוד בימי מקד )עמ' ‪ָ ... (14‬‬ ‫בני אלמדינה‪ ,‬כדברי האלה‪ :‬בי הסיבות אשר קראו אותנו אל האסלא היו הדברי אשר היינו‬ ‫שומעי מפי היהודי )עמ' ‪ ... (68‬ויהי כאשר פגש אות מוחמד וישאל‪ :‬מי את? ויאמרו‪:‬‬ ‫אנשי מאלכזרג'‪ .‬ויאמר מוחמד‪ ,‬המבעלי ברית היהודי? ויאמרו‪ :‬כ‪ .‬ויקרא לפניה את‬ ‫הקורא‪ ,‬ויהי מ הטוב אשר עשה אלהי לאסלא‪ ,‬כי היו יהודי את בארצ ‪) "...‬ש‪ ,‬עמ'‬ ‫‪.(150‬‬ ‫מרבית יהודי ערב סירבו להצטר אליו‪ .‬כדי לחזק את מעמדו בעיני חסידיו‪ ,‬ניהל מוחמד מאבק‬ ‫עקוב מד ע מוריו היהודי וידו היתה על העליונה‪ .‬מוחמד ויורשיו הצליחו לכבוש את כל חצי‬ ‫האיערב‪ ,‬והנחילו לתושביו עובדי האלילי את דת האסלא‪ .‬מספר הניכר של היהודי בחצי‬ ‫האיערב‪ ,‬ועוצמת השפעת הרוחנית והכלכלית‪ ,‬הדאיגו את מוחמד ועל כ החליט לגרש‬ ‫מחציהאיערב‪ ,‬פרט ליהודי שישבו בתימ‪ ,‬שהשפעת היתה רבה‪.‬‬ ‫יהודי תימ הביאו לתושבי חציהאיערב עובדי האלילי את האמונה באל אחד‪ .‬השתלבות בחיי‬ ‫המסחר תרמה לרווחה כלכלית לתושבי האר!‪ ,‬שחדלו להיות נוודי החיי משוד ומביזה‪ .‬תושבי‬ ‫חציהאיערב לא גמלו טוב למיטיביה‪ .‬השליטי המוסלמי דיכאו את היהודי והשפילו‬ ‫אות‪.‬‬ ‫יוטוב צמח‪ ,‬שביקר בתימ בשנת ‪ ,1910‬מספר על הגזרות שנגזרו על היהודי‪:‬‬ ‫אסור ליהודי בהיותו מחו! לרחוב היהודי‪ ,‬ללבוש בגדי לבני או צבעוניי‪ .‬אסור לו ללבוש בגד‬ ‫ארו‪ ,‬בשרוולי רחבי כמו הערבי‪ ,‬א מותר לו ללבוש שמלה שחורה קצרה שתבליט את ברכיו‬ ‫החשופות‪ .‬עליו להתהל יח ולחבוש לראשו כיפה שחורה קטנה ולהבליט את פיאותיו משני צדי‬ ‫אוזניו ‪ ...‬לפני שנה היה יהודי בצנעא שליח מטבריה‪ ,‬וסכנת מוות נשקפה לו על העיזו ללכת העירה‬ ‫בבגד ארו‪ .‬ילדי הערבי ירקו בפניו ויכסוהו באשפה ודומ‪ ,‬ורק הודות להתערבותו של "מולא"‬ ‫שהכירו לפני מאר! ישראל‪ ,‬ניצל מיד‪ .‬יויו משתעשעי הערבי הקטני בזריקת אבני‬ ‫על יהודי עוברי ושבי‪ ,‬והללו מעלימי עי מכל הבזיונות הללו‪ ,‬שומעי את חרפת ואינ‬ ‫משיבי‪ ,‬וסובלי את הכל בדומיה‪ ,‬כאילו לא לה מתכווני הערבי‪ ,‬ולא ה משמשי מטרה‬ ‫לחצי זעמ ולעג‪ .‬הערבי יורקי בפני היהודי‪ ,‬ה מרכיני ראש וממשיכי את דרכ ‪...‬‬ ‫מרוב סבל עלבונות וגידופי‪ ,‬איבד היהודי את רגש כבודו ויתרגל לגורלו‪ .‬במקו להתקומ נגד‬ ‫מעליבו ומכהו הריהו מחיי וצוחק‪ .‬כי מה יוכל לעשות? התקוממותו תמיט עליו רק צרות‬ ‫ופגעי‪ ,‬עגמת נפש וקנטור יותר גדולי‪ .‬יויו סובלי אחינו היהודי כא כל מיני עלבונות‪,‬‬ ‫אונס וחמס‪ ,‬ומעול אינ מתאונני על רוע מצב‪ .‬אי צדק ולא יוכל להיות צדק כלפי היהודי‪.‬‬ ‫מוסלמי יכול להמית יהודי במעמד חמישי איש‪ ,‬וכל רעה לא תאונה לרוצח‪ .‬עליו רק להכחיש את‬ ‫פשעו‪ ,‬והריהו יוצא זכאי בדינו‪ ,‬כי שו מוסלמי לא יסכי להעיד נגד אחיו לטובת יהודי כופר ‪...‬‬ ‫היהודי תושבי הכפרי גברי נשי וט עמדו לשירות האכרי המוסלמי בכל עת‪ .‬בימי‬ ‫הקציר קיבלו היהודי למחיית כמות ידועה של חיטה‪ ,‬שעורה ודוח‪ .‬לפי החוק הקדו של‬ ‫השבט "חוק הטגות" מגיע ליהודי חלק הארבעי של הקציר‪ ,‬ואול אי איש שומר על החוק‬ ‫הזה לגבי היהודי‪ .‬האיכר המוסלמי "הקבילי" העניק ליהודי כמות תבואה לפי מצב רוחו‬ ‫בשעת הנתינה‪ .‬היהודי האומלל קיבל בשמחה את הכמות הזעומה שניתנה לו לפרנס את בני‬ ‫משפחתו עד הקציר החדש‪ .‬נקל‪ ,‬איפוא‪ ,‬לשער את המצוקה הנוראה שבה חיו היהודי בגולת‬ ‫תימ ‪...‬‬ ‫ע תקומת מדינת ישראל בא הק! לסבל היהודי‪ ,‬כשעזבו את תימ ועלו לאר!ישראל במבצע‬ ‫"על כנפי נשרי"‪.‬‬ ‫אזכורי ממורשת היהדות בקורא‬ ‫נביא המוסלמי‪ ,‬מוחמד‪ ,‬שמע וקלט מרבני ומסוחרי יהודי בניתורה סוגיות מהמשנה‪,‬‬ ‫מהתלמודי‪ ,‬וכ מיתר ענפי ספרות ההלכה והמדרשי‪ .‬הוא אימ! אחדי מעקרונות היהדות‬ ‫ויסודותיה‪ ,‬ושילב אות בהטיפו לאמונה באל אחד הטפה שהיתה מכוונת לבני עמו‪ ,‬שהיו‬ ‫שקועי בעבודת אלילי‪ .‬הוא השכיל לגבש המוני מאמיני באל אחד ויצר דת חדשה דת‬ ‫האסלא אשר הלמה את הצרכי הרוחניי של מאמיניו‪.‬‬ ‫כל הקורא את הקורא בעי בוחנת‪ ,‬יכול לגלות בו אזכורי רבי של פסוקי ורעיונות ממורשת‬ ‫היהדות‪ .‬האזכורי מקיפי נושאי רבי‪ ,‬ואלה אחדי מה‪ :‬הבורא והשגחתו‪ ,‬ג עד‪ ,‬החטא‬ ‫הקדמו‪ ,‬תחיית המתי‪ ,‬אמונת האבות באלוהי‪ ,‬העלייה לרגל‪ ,‬שכר ועונש‪ ,‬מעמד הר סיני‪,‬‬ ‫התפילה‪ ,‬הנסי שנעשו לבני ישראל במדבר‪ ,‬מאכלות אסורי‪ ,‬צדקה מת בסתר‪ ,‬חטא העגל‪,‬‬ ‫וע סגולה‪.‬‬ ‫להל )עמ' ‪ (87‬טבלה המדגימה את דר שילוב המקורות היהודיי בקורא‪.‬‬ ‫השפעה יהודית ונוצרית בתורת האסלא‬ ‫הבאתי עשרי ושש מקבילות במקרא ובקורא המוכיחות את השפעתה של דת ישראל על דת‬ ‫האסלא‪ .‬מקור של המקבילות שהובאו כא בבשורה השנייה "בשורת הפרה"‪ .‬אפשר להביא‬ ‫מקבילות נוספות רבות ג מיתר הבשורות שבקורא‪ .‬נוס לתורה שבכתב של האסלא הקורא‬ ‫ קיימת תורה שבעלפה ה"חדית" השיחה‪ .‬החדית מהווה צורה ספרותית להנהגת של הלכות‬ ‫חדשות באסלא‪ .‬את המסורות שבעלפה אספו‪ ,‬ניפו וכינסו חכמי האסלא בספרי אחדי‪,‬‬ ‫שאחד מה הוא "אלגאמע אלצחיח" של אלבחרי‪ .‬ספר זה נחשב כשווה ער בקדושתו לקורא‬ ‫עצמו‪ .‬בחדית ניכרות השפעות יהודיות‪ ,‬נוצריות ואחרות‪ .‬משולבות בו מימרות חז"ל בתו‬ ‫מימרות של מוחמד‪ .‬חוקי הקורא מביאי בחשבו מציאות משפטית ופולחנית מקובלת ומעידי‬ ‫על השפעות יהודיות ונוצריות‪.‬‬ ‫אי ספק‪ ,‬שליהודי תימ‪ ,‬שחיו בקרב שבטי ערב‪ ,‬היתה השפעה מכרעת בעיצוב תוכנ של הקורא‬ ‫ושל החדית‪ .‬בי המלומדי היהודי שסייעו למוחמד בהפצת האמונה באל אחד‪ ,‬ידועי מוחיריק‬ ‫ועבדאללה ב סלא‪ .‬ואחתו בדברי עאצ ב עומר‪ ,‬שמביא הסופר עבד אלמאלכ אב הישא‪:‬‬ ‫"בי הסיבות אשר קראו אותנו אל האסלא‪ ,‬היו הדברי אשר היינו שומעי מפני היהודי אשר‬ ‫חיו בתוכנו באר! תימ ‪."...‬‬