‫בס"ד‬ ‫כסליו תשע"ב‬ ‫מסביב לטקסט "זה היה בחנוכה או נס גדול היה פה" ‪ /‬נתן אלתרמן‪.‬‬ ‫מעט על היצירה‪:‬‬ ‫אלתרמן כתב את "זה היה בחנוכה" ב ‪ .1933‬בשנה זו התמודדו הקהילות היהודיות בגולה עם נושא העלייה לארץ ישראל ועם הנציב העליון‪ .‬ביצירה יש‬ ‫הקבלה בין הנציב העליון והכלבלב הקטן וכן אמירה כלפי תפוצות ישראל לגבי העלול להתרחש עם לא יתאחדו יחדיו בארץ ישראל‪.‬‬ ‫אין צורך לחשוף מידע זה בפני התלמידים‪ ,‬הוא אינו רלוונטי ליכולת שלהם להתמודד עם היצירה והם אינם מצויים (עדיין) ברזי ההיסטוריה‪.‬‬ ‫רציונל‪:‬‬ ‫יחידת הוראה זו נבנתה בהלימה לת"ל בחינוך הלשוני תשס"ג ונותנת מענה למספר ציוני דרך מתוך הישג ‪( .6‬ראה פירוט בתוך היחידה)‪.‬‬ ‫היחידה מתאימה לנספח יצירות הספרות שפורסמה כנספח לת"ל בו היצירה 'זה היה בחנוכה או נס גדול היה פה' ‪/‬נתן אלתרמן מופיעה במסגרת הליבה –‬ ‫כלומר זוהי יצירה שחובה ללמד‪.‬‬ ‫ניתן לעסוק ביחידה זו לקראת חנוכה (הקשר תוכני) או במסגרת העיסוק ב"ייחודו של יוצר"‪.‬‬ ‫היחידה נבנתה ע"י צוות מורות ג'‪-‬ד' בבית הספר 'ישורון' – נתניה בהדרכת סיגל חסון‪.‬‬ ‫אוכלוסיית היעד ‪ :‬שכבת כיתות ד'‪.‬‬ ‫הזמן העומד לרשות היחידה‪ :‬כ ‪ 10 -‬שיעורים‪.‬‬ ‫סוג הטקסט המרכזי‪ :‬שיר סיפורי – זה היה בחנוכה או נס גדול היה פה ‪ /‬נתן אלתרמן‪.‬‬ ‫עולם השיח‪ :‬ספרותי‬ ‫יחידת הוראה סביב "זה היה בחנוכה" ‪ /‬נתן אלתרמן בהנחיית סיגל חסון‪ .‬עמוד‬ ‫‪1‬‬ ‫טקסטים נלווים‪ :‬קטע מידע על נתן אלתרמן‪.‬‬ ‫קטע מתוך הסרט "היפה והחיה" ‪/‬וולט דיסני‪.‬‬ ‫הספר "זה היה בחנוכה או נס גדול היה פה " נתן אלתרמן מאייר דני קרמן הוצאת הקיבוץ המאוחד‪( .‬‬ ‫‪.)2001‬‬ ‫השיעור‪+‬‬ ‫הטקטס‬ ‫מטרה שפתית‬ ‫(מתוך ההישגים‬ ‫הנדרשים)‪.‬‬ ‫קבוצת ההתייחסות‬ ‫פעילות דידקטית‬ ‫‪" 1‬זה היה‬ ‫בחנוכה "‬ ‫‪/‬אלתרמן‪.‬‬ ‫הישג ‪ 6‬ציון דרך י"ד‪:‬‬ ‫הרחבת משמעת‬ ‫היצירה‪. .‬‬ ‫מליאה‬ ‫‪2‬‬ ‫הישג ‪ 6‬ציון דרך ב'‪:‬‬ ‫הכרות עם יצירותיהם‬ ‫של יוצרים שונים‬ ‫קבוצת הטרם‪.‬‬ ‫לעבודה עם אוצר‬ ‫מילים‪.‬‬ ‫צפייה בסרט " היפה והחיה" של וולט דיסני (סצנת‬ ‫הפתיחה שבה מציגים את הכלים רוקדים)‪.‬‬ ‫דיון‪( :‬היעזרות ב'היגדי התייחסות' שמאפשרים דיון‬ ‫תרבותי)‪ :‬למה וולט דיסני בחר להציג את הדמויות ככלים‬ ‫‪1‬‬ ‫שמדברים? ‪.‬‬ ‫חשוב להציג כאן את האמצעי הספרותי האנשה (ראה‬ ‫ת"ל עמוד ‪.)73‬‬ ‫עבודה על אוצר מילים שיכולות להקשות על הבנת‬ ‫הטקסט‪ .‬לשים לב לא לבחור את המילים שיוצגו בפני‬ ‫המליאה כולה במפגש הבא)‪.‬‬ ‫(מילים מומלצות המופיעות בהקשר של המשפט השלם‪:‬‬ ‫הרוח נהמה‪ ,‬מטאטא בלה מזקן‪ ,‬כלים כבודים‪ ,‬מצבאות‬ ‫בני ישראל‪ ,‬להרביץ ולא לחמול‪ ,‬המשחק כמעט הופר‪ ,‬מן‬ ‫היסוד ועד הטפחות‪ ,‬קול רינה ואנחות‪.‬‬ ‫השימוש באסטרטגיה של הקשר לא יעילה ביחידה הזו‬ ‫בגלל שהטקסט כתוב בשפה גבוהה אבל בהחלט ניתן‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תודה למורה ענבל שמשי מביה"ס מורשת זבולון נתניה על ההתייחסות להיגדים וכן על בחירת המילים לעבודה בקבוצת ההטרם‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ייתכן וקבוצת ההטרם כוללת תלמידים שחלקם עולים חדשים וחלקם סובלים מדלות שפתי)‪.‬‬ ‫יחידת הוראה סביב "זה היה בחנוכה" ‪ /‬נתן אלתרמן בהנחיית סיגל חסון‪ .‬עמוד‬ ‫הערכת מטרות שפתית‬ ‫ומדדי הצלחה‪.‬‬ ‫הילדים ישבצו את המלים‬ ‫בתוך קטע קלוז שהם יקבלו‬ ‫מהמורה‪.‬‬ ‫הקלוז ייבדק ע"י המורה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫השיעור‪+‬‬ ‫הטקטס‬ ‫מטרה שפתית‬ ‫(מתוך ההישגים‬ ‫הנדרשים)‪.‬‬ ‫קבוצת ההתייחסות‬ ‫‪3‬‬ ‫הישג ‪ 4‬ציון דרך ב‪:‬‬ ‫הבנת המשמעות‬ ‫הגלויה‪.‬‬ ‫מליאה‬ ‫הישג ‪ 6‬ציון דרך ג'‪:‬‬ ‫קריאה קולית שוטפת‬ ‫שיעורי בית‬ ‫פעילות דידקטית‬ ‫הערכת מטרות שפתית‬ ‫ומדדי הצלחה‪.‬‬ ‫לעשות שימוש בחיפוש במילון ובהקניה ישירה של‬ ‫המורה‪.‬‬ ‫לאחר הסבר המילים – משחקים לחיזוק הבנת המילים‪.‬‬ ‫קריאה מוטעמת של המורה את הטקסט בפני התלמידים‪.‬‬ ‫שיחת חוויה בעקבות הטקסט‪.‬‬ ‫דיון בכיתה‪ :‬אלו אירועים הסטורים מוזכרים ביצירה?‬ ‫הבהרה של מילים לא ברורות‪ /‬מושגים הזרים לעולם הילד‬ ‫(לדוגמה פרימוס)‪.‬‬ ‫דיון לגבי המשלב הלשוני שאלתרמן בחר לכתוב בו‪.‬‬ ‫(להציג לילדים שברגע שהמטאטא מתחיל לדבר כמתתיהו‬ ‫הוא עובר לשפה המזכירה שפה מקראית)‪.‬‬ ‫שאילת שאלות לגבי המשמעות הגלויה של הטקסט‪ :‬מתי‬ ‫מתרחש הסיפור? על מה מדובר בו? מדוע בחר אלתרמן‬ ‫להציג את הסיפור בעזרת כלי בית?‬ ‫קריאה נוספת של הבית הראשון – האם עולה בנו שאלה‬ ‫בעקבות קריאת הבית ? (הכוונה כאן היא לכך שלכאורה‬ ‫הסיפור מתרחש בלילה בבית אך כתוב שזו כיתה‪ .‬רצוי‬ ‫להרחיב את הידע של התלמידים ולספר להם על הקיבוץ‬ ‫ועל צורת הלינה בקיבוץ בתקופה ההיא)‪.‬‬ ‫דיון לגבי מבנה השיר – בתים – והתייחסות לעלילה שיש‬ ‫בה הקשרים כמו בסיפור‪ .‬אם כך לשאול שאלה (שתקבל‬ ‫תשובה רק אחרי שיעורי הבית) למה בחר אלתרמן לכתוב‬ ‫בצורה של שיר?‬ ‫‪.1‬קריאה קולית כל תלמיד יבחר בית מהיצירה‪.‬‬ ‫על התלמיד להתכונן לקרוא את הבית קריאה מוטעמת‬ ‫יחידת הוראה סביב "זה היה בחנוכה" ‪ /‬נתן אלתרמן בהנחיית סיגל חסון‪ .‬עמוד‬ ‫‪3‬‬ ‫השיעור‪+‬‬ ‫הטקטס‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5-6‬‬ ‫מטרה שפתית‬ ‫(מתוך ההישגים‬ ‫הנדרשים)‪.‬‬ ‫מדויקת ומוטעמת של‬ ‫יצירות המוטעמות‬ ‫לרמת הגיל‪.‬‬ ‫הישג ‪ 6‬ציון דרך ט'‪:‬‬ ‫זיהוי מאפיינים בולטים‬ ‫בשירים‪ -‬מקצב‪,‬‬ ‫צליליות‪ ,‬חלוקה לבתים‬ ‫וקישור בין המאפיינים‬ ‫לבין משמעות השיר‪.‬‬ ‫הישג ‪ 6‬ציון דרך י"ב‬ ‫גילוי משמעויות‬ ‫מפורשות וסמויות‬ ‫ביצירה‪.‬‬ ‫הישג ‪ 4‬ציון דרך ב'‪:‬‬ ‫הבנת המשמעות‬ ‫הגלויה של הטקסט‪.‬‬ ‫קבוצת ההתייחסות‬ ‫מליאה‬ ‫קבוצות הטרוגניות‬ ‫בתוך המליאה‪.‬‬ ‫פעילות דידקטית‬ ‫של הבית‪.‬‬ ‫‪ .2‬התלמידים צריכים לכתוב לגבי הבית שבחרו לקרוא) מי‬ ‫הן הדמויות המשתתפות‪.‬‬ ‫קריאה מוטעמת המורה בוחרת מספר תלמידים שיקראו‬ ‫בקול את הבית שבחרו בפני התלמידים‪.‬‬ ‫(רצוי לבחור בתלמידים שצריכים תרגול של קריאה‬ ‫קולית)‪.‬‬ ‫לאחר הקריאה (ומחיאות הכפים המלוות אותה) יש לנהל‬ ‫דיון לגבי ההטעמה של הקריאה‪.‬חשוב להדגיש את‬ ‫העובדה שאלתרמן השתמש בחריזה כדי לייצור מקצב‬ ‫לקריאה – מאפיין של שירה‬ ‫בנוסף חשוב להדגים לתלמידים את הצורך לבצע קריאה‬ ‫'קדימה ואחורה' – כדי לבדוק מי הן הדמויות המשתתפות‬ ‫בבית‪ .‬הדבר יוצר האחדה של העלילה‪.‬‬ ‫אפשרות א'‪:‬‬ ‫איתור פרטים מסביב לדמות‪ :‬המורה מניחה במרכז כל‬ ‫קבוצה גיליון נייר גדול ( ‪ .)A3‬על כל גיליון כותבים שם של‬ ‫דמות אחת מתוך היצירה (לדוגמה‪ :‬מתתיהו)‬ ‫המורה קוראת בפני התלמידים שוב את הטקסט כאשר‬ ‫התלמידים צריכים לאסוף פרטים על הדמות‪.‬‬ ‫לאחר איסוף הפרטים הם צריכים לצייר את הדמות כפי‬ ‫שהיא באה לידי ביטוי מתוך הפרטים שהם אספו‪.‬‬ ‫חשוב לנהל כאן דיון עם התלמידים לגבי הבחירות של‬ ‫אלתרמן‪ :‬מדוע נבחר מתתיהו להיות מוצג כמטאטא? יש‬ ‫כאן אלגוריה שצריך לייצור אצל התלמידים מודעות‬ ‫יחידת הוראה סביב "זה היה בחנוכה" ‪ /‬נתן אלתרמן בהנחיית סיגל חסון‪ .‬עמוד‬ ‫הערכת מטרות שפתית‬ ‫ומדדי הצלחה‪.‬‬ ‫במהלך הקריאה המורה‬ ‫עוקבת אחרי קריאת תלמידי‬ ‫'קבוצת הקריאה' ובודקת את‬ ‫איכות קריאתם בעזרת‬ ‫המחוון‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫השיעור‪+‬‬ ‫הטקטס‬ ‫‪5-6‬‬ ‫מטרה שפתית‬ ‫(מתוך ההישגים‬ ‫הנדרשים)‪.‬‬ ‫קבוצת ההתייחסות‬ ‫פעילות דידקטית‬ ‫הערכת מטרות שפתית‬ ‫ומדדי הצלחה‪.‬‬ ‫לקיומה‪.‬‬ ‫הצגת התוצרים ב'גלריה' כיתתית‪.‬‬ ‫דיון לגבי התוצרים ‪ :‬איך בחרו להציג את הדמויות?איך‬ ‫אפיינו אותם בעזרת האיור‪ .‬האם ההאנשה באה לידי‬ ‫ביטוי גם בציור?‬ ‫הצגת האיורים של דני קרמן‪ .‬דיון על הדומה והשונה בין‬ ‫האיור שלו לבין האיורים שלנו? איך הוא השתמש‬ ‫בהאנשה כדי להחיות את היצירות‪.‬‬ ‫אפשרות ב'‪:‬‬ ‫איתור פרטים מסביב לדמות‪ :‬המורה מניחה במרכז כל‬ ‫קבוצה גיליון נייר גדול ( ‪ .)A3‬על כל גיליון כותבים שם של‬ ‫דמות אחת מתוך היצירה (לדוגמה‪ :‬מתתיהו)‬ ‫המורה קוראת בפני התלמידים שוב את הטקסט כאשר‬ ‫התלמידים צריכים לאסוף פרטים על הדמות‪.‬‬ ‫לאחר איסוף הפרטים הם צריכים לצייר את הדמות כפי‬ ‫שהיא באה לידי ביטוי מתוך הפרטים שהם אספו‪.‬‬ ‫חשוב לנהל כאן דיון עם התלמידים לגבי הבחירות של‬ ‫אלתרמן‪ :‬מדוע נבחר מתתיהו להיות מוצג כמטאטא? יש‬ ‫כאן אלגוריה שצריך לייצור אצל התלמידים מודעות‬ ‫לקיומה‪.‬‬ ‫הכנת הדמויות המצוירות כבובות תיאטרון (ניתן לעשות‬ ‫זאת בעזרת מקל של ארטיק)‪.‬‬ ‫כתיבת המחזה‪ :‬כל קבוצה מקבלת חלק מיצירה עליהם‬ ‫לכתוב אותה כמחזה‪.‬‬ ‫(על המורה לוודא שהתלמידים יודעים לכתוב בדו‪ -‬שיח)‬ ‫יחידת הוראה סביב "זה היה בחנוכה" ‪ /‬נתן אלתרמן בהנחיית סיגל חסון‪ .‬עמוד‬ ‫‪5‬‬ ‫השיעור‪+‬‬ ‫הטקטס‬ ‫מטרה שפתית‬ ‫(מתוך ההישגים‬ ‫הנדרשים)‪.‬‬ ‫פעילות דידקטית‬ ‫קבוצת ההתייחסות‬ ‫הצגת התוצרים‬ ‫דיון לגבי התוצרים ‪ :‬איך בחרו להציג את הדמויות?מה‬ ‫חסר לנו כדי שנוכל ממש להכין תיאטרון בובות?‬ ‫(תפאורה‪ ,‬מספר‪,‬מוסיקה וכדומה)‪.‬‬ ‫כדאי לקבוע צוותי עבודה כשכל צוות מכין חלק אחד של‬ ‫היצירה כתיאטרון בובות‪.‬‬ ‫אפשרות ג'‪:‬‬ ‫כל זוג תלמידים מקבל דף של ‪ 3A‬ובו בית אחד מהשיר‪.‬‬ ‫עליהם לייצור מעין כפות עמודים כאשר במרכז הם‬ ‫מוסיפים ציור של הבית "שלהם" וכן "תרגום" של הבית‬ ‫ל"עברית של היום" (ראה את יצירתו של אפרים סידון‬ ‫הכוללת "תרגום" של יצירתו של ח‪.‬נ‪ .‬ביאליק‪ :‬הנער ביער‪-‬‬ ‫מעשה נורא בנער שברח מבית הספר ליער‪ .‬הוצאת‬ ‫הקיבוץ המאוחד‪.‬‬ ‫‪ .1‬כתיבת פסקת טיעון‪ :‬מה דעתי על מעשיו של‬ ‫הסביבון?‬ ‫‪ .2‬להשתמש בכלי היר"ל כהטרם לעבודה על‬ ‫הטקסט מוסר המידע‪.‬‬ ‫‪5-6‬‬ ‫שיעורי בית‪.‬‬ ‫(רצוי לעשות עם‬ ‫קבוצת ההטרם ‪/‬‬ ‫קבוצת האתגר‬ ‫במסגרת ביה"ס כדי‬ ‫לחזור על כללי‬ ‫השימוש בכלי היר"ל‬ ‫הערכת מטרות שפתית‬ ‫ומדדי הצלחה‪.‬‬ ‫בכל אחת מהאפשרויות‬ ‫בדיקת התוצרים של‬ ‫התלמידים תאפשר ראות‬ ‫את הבנתם של הטקסט‪.‬‬ ‫רצוי שכל השכבה תבנה‬ ‫יחדיו את המחוון לבדיקת‬ ‫התוצר‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫כלי היר"ל – כלי שיכול לשמש לכל תחום תוכן‪ .‬יר"ל הם ראשי תיבות של יודע‪ ,‬רוצה לדעת ולמדתי – הכלי משמש לחיבור ידע חדש לישן ובשלב הראשון על הילד להשלים את ההיגדים‪:‬‬ ‫"מה אני יודע על‪ ...‬ו מה אני רוצה לדעת על‪ ...‬לאחר סיום העבודה עליו להשלים את המשפט האחרון מה למדתי על‪...‬‬ ‫יחידת הוראה סביב "זה היה בחנוכה" ‪ /‬נתן אלתרמן בהנחיית סיגל חסון‪ .‬עמוד‬ ‫‪6‬‬ ‫השיעור‪+‬‬ ‫הטקטס‬ ‫מטרה שפתית‬ ‫(מתוך ההישגים‬ ‫הנדרשים)‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫הישג ‪ 2‬ציון דרך ו'‪:‬‬ ‫הבעת עמדה מנומקת‬ ‫על טקטס‪.‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫ביוגרפיה –‬ ‫נתן‬ ‫אלתרמן‬ ‫הישג ‪ 5‬ציון דרך ב'‪:‬‬ ‫הפקת מידע מטקסט‪.‬‬ ‫קבוצת ההתייחסות‬ ‫‪9‬‬ ‫עבודה עצמית – הכנת‬ ‫שטר כסף‬ ‫‪10‬‬ ‫מליאה‬ ‫פעילות דידקטית‬ ‫הערכת מטרות שפתית‬ ‫ומדדי הצלחה‪.‬‬ ‫בדיקת שיעורי בית‪.‬‬ ‫הבדיקה צריכה לכלול שלושה רכיבים‪:‬‬ ‫דיון ספרותי ‪ :‬מה אלתרמן מספר לנו על הסביבון?מה‬ ‫אנחנו חושבים על התנהגותו?‬ ‫חיבור לחיים של התלמיד‪ :‬האם יש מצבים בחיים‬ ‫שאנחנו מתנהגים כמו הסביבון?‬ ‫בדיקת רכיבי הכתיבה הטיעונית‪.‬‬ ‫אפשרות א'‪:‬‬ ‫עבודה עצמית בעזרת היר"ל ודף עבודה על הטקסט (כולל‬ ‫את כל מדדי ההבנה)‬ ‫אפשרות ב'‪:‬‬ ‫הכנת ת‪.‬ז‪ .‬לאלתרמן‬ ‫הצגת טקסט המידע‪ :‬התייחסות למשפט האחרון‪.‬‬ ‫הצגת המצגת העוסקת בשטרות כסף‪.‬‬ ‫התלמידים מכינים שטר כסף‪.‬‬ ‫שימוש במחוון לצורך בדיקת‬ ‫רכיבי הכתיבה הטיעונית‪.‬‬ ‫בדיקת דף העבודה‬ ‫התלמידים מציגים את השטר שלהם ומסבירים על השטר‪.‬‬ ‫כדאי להכין תערוכה של השטרות‪.‬‬ ‫השלמת השלב הסופי בכלי היר"ל‪.‬‬ ‫יחידת הוראה סביב "זה היה בחנוכה" ‪ /‬נתן אלתרמן בהנחיית סיגל חסון‪ .‬עמוד‬ ‫‪7‬‬