כלילת יופי
השגות על המאמר 'כליל תכלת' בעזהי"ת תוכן העניינים והיה לכם לציצית 3 .......................................................................................................................... הקדמה 3 .......................................................................................................................................... מבוא 4 ............................................................................................................................................ סוגי התכלת האחרים8 ....................................................................................................................... כלילת יופי 10 .................................................................................................................................. גניזת התכלת11 ............................................................................................................................... . פורפורא12 ...................................................................................................................................... האדמו"ר מראדזין 13 ......................................................................................................................... מיורקעס 14 ..................................................................................................................................... צורך הברור בדרך התורה 16 ............................................................................................................... סימני גוף החלזון 17 ......................................................................................................................... גופו דומה לים 17 ............................................................................................................................... צבע גופו )מבחוץ( של האק"ק 18 .......................................................................................................... ברייתו דומה לדג 19 ........................................................................................................................... עולה אחת לשבעים שנה 25 .................................................................................................................. דברי הזוה"ק 26 ................................................................................................................................ דעת הרדב"ז 26 ................................................................................................................................. לפיכך דמיו יקרים27 .......................................................................................................................... נרתקו גדל עמו 28 .............................................................................................................................. אינו בעל אברים 29 ............................................................................................................................ תבלול בעין הנחש 29 .......................................................................................................................... לימי"ן לימי"ץ 29 .............................................................................................................................. קושרים בראש הכלים כדמות חלזון 30 ................................................................................................... רוקק את דמו 31 ................................................................................................................................ ברד ירד כחלזון 31 ............................................................................................................................. מקום החלזון 33 ................................................................................................................................ אופן צידת החלזון 34 .......................................................................................................................... חיוב צידה בחלזון 35 .......................................................................................................................... החלזון מפרכס כששולין אותו מן הים 36 ................................................................................................. אם דם חלזון מעכב תכלת 36 ................................................................................................................ 1 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים דם החלזון 37 .................................................................................................................................. מראה הדם 37 ................................................................................................................................... דם הפציעה מפקד פקיד 38 ................................................................................................................... ביאור מילת פציעה 38 ........................................................................................................................ אופן פציעת החלזון 39 ........................................................................................................................ שיעור דישה בהוצאת הדם 39 ............................................................................................................... הוצאת דמו בחיותו מועיל לצלילת הצבע 40 ............................................................................................. התכלת והמסתעף 41 ......................................................................................................................... מראה התכלת 41 ............................................................................................................................... צביעת התכלת 41 .............................................................................................................................. בדעת רש"י תוס' והרמב"ם 42 .............................................................................................................. איך בודקין התכלת46 ......................................................................................................................... ענין הצפון 46 ................................................................................................................................... הקלא אילן מהו 47 ............................................................................................................................. אופן הצביעה כיום 49 ......................................................................................................................... מהו הקלא אילן אליבא דאמת 49 ............................................................................................................ ענין הבדיקה 50 ................................................................................................................................. פעולת הבדיקה52 .............................................................................................................................. ניסוי סימני הגמ' 53 ............................................................................................................................ דברי הזוהר הקדוש 55 ...................................................................................................................... תוספת דברים 56 .............................................................................................................................. דעת הבית הלוי בענין המסורת 57 .......................................................................................................... טיעוניו של הרב הרצוג57 .................................................................................................................. . סיכום הדברים 59 ............................................................................................................................. סיכום בטבלא 61 .............................................................................................................................. 2 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' והיה לכם לציצית הקדמה ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן הטועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו .ברוך המקדש עמו ישראל ,קידשנו בקדושתו וקדשנו במצוותיו .והרבה לנו מצוות כדי לזכות את ישראל ,ברוך הוא שהפליא הגדיל חסדו עמנו. חביבין ישראל שנקראו בנים למקום חיבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום ,חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה חיבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה ,ומי כעם ישראל שרודפים אחר המצוות ,ובכל מצווה ומצווה מתייגעים להשיגה ולדעת הלכותיה .ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. ואבי ראה גם ראה כי עמך הגוי הזה וכל העוסקים בענין ,אלו תומכים ואלו מנגדים ,כל רצונם לדעת מה צווית בתורתך ,וחפצים במצוותיך חבוקים ודבוקים בך. ******* הרואה קונטרס "כליל תכלת" ואינו עוסק בסוגיא זו ,יחשוב בליבו שהצדק עם הכותב .משום שאדם שרואה דברים נחרצים דבר אחר דבר ,משתכנע חיש מהרה שעפ"י דברי חז"ל הארגמון-קהה-קוצים או בשמו המקורי מיורקס- טורונקולוס ,אינו התכלת. ואנכי הקטן ראיתי כן תמהתי ,שמצד אחד ראיתי לכאורה הוכחות ברורות של הקונטרס כליל תכלת שאק"ק אינו התכלת ,ומצד אחר נודע לי שכמה ת"ח חקרו והעלו מסקנה שונה .לכן אמרתי בלבבי אלכה נא ואראה ,ואבינה בכתובים ואדרשה בחכמים ,ואזכה בחסדי הי"ת לברר לאן הדברים נוטים. ואחר אשר בחסדי הי"ת נתלבנו הדברים אפשר ולומר בברור :קונטרס כליל תכלת טעות הוא! שגגה יצאה מלפני המחבר בהוצאת הדברים ,וקונטרס מתחילתו לסופו בנוי על שגגות וראיות של תוהו הנסתרות מדעת חז"ל והראשונים ,עובדות שאינן נכונות והיפך הסברה הישרה .ואדרבה לאחר הלימוד בדברי חז"ל וחקירת המציאות, העליתי אנכי העני בדעת בחסדי הי"ת ,שאמנם כן! ישנו יסוד בהררי עוז ,שאכן אפשר בימינו לקיים את מצות ציצית בשלמותה .וברוך אלוקינו שהפליא הגדיל חסדו עמנו בדורנו זה ,וזיכנו במצווה יקרה וחביבה ,וחובה עלינו 3 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים להוסיף אהבה על אהבת ה' בליבנו ,על הארת הפנים שהי"ת ב"ה וב"ש ,גמל עמנו כהיום זה והחזיר לנו אבידתנו - מצוה שנשתכחה. מה אשיב לה' כל תגמולהי עלי אין זה כלל מכחי והבנתי ח"ו ,אלא הכל מאת הי"ת ברוך הוא וברוך שמו ,שלא כחטאינו עשה לנו וכלא כעונותינו גמל עלינו ,כרחוק מזרח ממערב הרחיק ממנו את פשעינו .וגמל עמי חסד חנם בהעלות דברים אלו על הכתב ,ומה אשלם לה' ,נודה לך לעולם ונספר תהילתך. חובה עלי להכיר טובה למחבר המאמר "כליל תכלת" שלולי שהוציא דבריו לאור לא הייתי זוכה ללבן את הדברים ולזכות במצוה חשובה זו. בעזהי"ת מבוא לפני שאכ תוב מה יש לומר בענין זה ,פונה אני אליך הקורא הנעים בבקשה גדולה ועצומה .אנא ממך! אל תמהר לחרוץ דין! ראה גם ראה את הדברים תשקול אותם ואחר כך תשפוט ,אל תאמר אין זה התכלת ואינני רוצה לשמוע ,לאחר שתראה את הדברים בברור ,תשפטם .ואם תמצא בהם כדי לחלוק ,תחלוק כאות נפשיך. זכינו ב"ה להימצא בציבור חרדים לדבר ה' שכל רצוננו לשמור את התורה המסורה לנו כפי שקיבלנו ,ללא שום רעיונות חדשים. משום כך כאשר באה שמועה שנמצא חלזון התכלת ,החשיבה הראשונית לדחות דבר זה ולא לשמוע ע"כ כלל. ואפי' כאשר מוכנים לגשת אל הענין ואף כאשר משוכנעים שזוהי התכלת ,יעבור זמן רב עד שיעשו את המעשה 'הנועז' ופשוט יטילו על הטלית פתיל תכלת .ואף אם כבר עשו את המעשה הנועז יעשו זאת בצנעה. גישה זו ודאי נכונה היא ,זו הדרך ילך בה ישראל ,ח"ו אם לא היינו כאלו .צאו וראו מה קרה לאלו שבידיים פתוחות קיבלו כל דבר חדש ,הרי זה המחזיק שלנו ,זה הענף שעליו אנו יושבים בחסדי ה'. אבל כבר כתב החזו"א )אמונה וביטחון פ"ב( שבמידה טובה צריך משנה זהירות שלא להשתמש בה במקום הלא נכון ,כן בניד"ד ברור שכל ענין חדש צריך זהירות יתירה ,אבל עכ"ז אין זה נכון לשם כך ללכת בדרך עקלתון וללמוד את סוגיא זו בצורה הלא נכונה ,משום רגש טבעי שיש בנו -אע"פ שהוא ראוי. וביננו לבין עצמנו ,כאשר נגשים לענין כזה צריך להתייחס לזה יותר ברוגע ובקור רוח מסוים ,מפני שאם רוצים ללומדו כראוי ולהגיע למקום הנכון -כמעט שלא ייתכן להגיע לכך עם דעות מוקדמות .ואם כך ,חבל על זמנו של הקורא בן תורה ,עדיף שימשיך ללמוד באותן הסוגיות בהן הוא עוסק מאשר ידמה בליבו שלמד ענין זה ,ובפועל לא נגע בו כלל אלא 'הצליח' להישאר במה שחשב עד אותו היום... 4 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' ******* כאשר באים לברר ענין כחלזון ה תכל ת או דומה לזה ,ורוצים אנו לדעת אם דבר זה עליו דיברו חז"ל -ראשית חכמה צריך התבוננות מהם הכלים לברר זאת. ובזה ייתכן שכמה מתומכי האק"ק ומתנגדיו לא בדיוק הולכים בדרך הנכונה. האפשרות לדעת מהו המבט הנכון להגיע לחקר האמת ,היא לקחת דברים הידועים לנו כיום בברור שעל כך דיברו בדורות הראשונים ,והיאך הם מתיישבים עם מה שנאמר בו. כגון :אם אנו יודעים שהמים הם אותם מים שבזמנם ,ונעלה על דעתנו שלא היה ידוע לנו מה הם המים שדיברו בהם ,היעלה על הדעת שהייתה מסקנתנו שלא אלו המים כי לא "מסתדר" לנו שכלי שני אינו מבשל? אלא דעת לנבון נקל שהאילן צומח מהשורשים עד הפירות ולא להיפך ,בדרך כלל אין לומדים מציאות מההלכות, אלא אחר שישנה המציאות ההלכה נאמרת וההלכה פעמים רבות מחודשת .לומדים אנו את המציאות מדברי חז"ל בעצם ,ולאחר שישנם מים שאפשר לחממם ,באו חז"ל והורו לנו שכלי שני אינו מבשל ,אף אם אנו לבד לא היינו אומרים זאת. )כמובן שהדברים נאמרו דרך משל ,כ"ש אינו מבשל אינו דוקא לגבי מים ,אבל גם לגבי מים נאמר(. אופן הבדיקה הוא על ידי בסיס הדברים המוחלט שעליו נסוב הענין בכתובים ובחז"ל ,המים נמצאים בים ,מים יורדים מהעננים וכו' .וממילא מוחלט ללא צל של ספק שהם המים המדוברים ,מכאן ואילך למד את ההלכות. מלבד זאת ,הרי ישנם דברים בדורות רבים לא היו במציאות ,או שלא נודעה המציאות בברור ויש בהם מחלוקת, והיום יודעים עובדתית כדעת חלק מהשיטות וכך היא דרכה של תורה .כגון :אופן סיבוב השמש סביב העולם וכל הגלגל ,או צורת הגוף וכו' ובודאי ידוע לת"ח. יתירה מזו :כאשר הראשונים עצמם התבררה להם שהמציאות היא אחרת חזרו בהם מדבריהם ,ובודאי אין בזה שמץ של דבר הנוגד את דעת תורתינו הקדושה ח"ו .ופעמיים מצאנו כן בדברי הרמב"ן ז"ל ,לגבי כברת ארץ ולגבי מטבע המצית השקל .1 F0 א. ב. 1כתב הרמב"ן עה"ת )בראשית לה טז( :כברת ארץ .מנחם פירש לשון כביר ,מהלך רב .ואגדה )ב"ר פב ז( ,בזמן שהארץ חלולה ככברה שהניר מצוי והסתו עבר ועדיין השרב לא בא .ואין זה פשוטו של מקרא ,שהרי בנעמן מצינו )מ"ב ה יט( וילך מאתו כברת ארץ .ואומר אני שהוא שם מדת קרקע ,לשון רש"י .והנכון מה שחשב בו ר' דוד קמחי כי הכ"ף לדמיון ואיננה שרשית ,ומוצא המלה ,היו לברות למו )איכה ד י( ,ותברני לחם )ש"ב יג ה( ,ענין אכילה מועטת בבקר ,ופירושה שיעור מהלך ארץ מן הבקר עד לעת האוכל ,כי כן ישערו כל הולכי דרך. זה כתבתי תחילה ,ועכשיו שזכיתי ובאתי אני לירושלם ,שבח לאל הטוב והמטיב ,ראיתי בעיני שאין מן קבורת רחל לבית לחם אפילו מיל .והנה הוכחש הפירוש הזה ,וגם דברי מנחם .אבל הוא שם מדת הארץ כדברי רש"י ,ואין בו תאר רק הסכמה כרוב השמות ,והכ"ף לשמוש שלא נמדד בכוון .ואם יהיה השם הזה מתואר ,יתכן שיהיה ברת כמו בת ,מלשון מה ברי ומה בר בטני )משלי לא ב( ,והוא שם למדה הקטנה שימדדו הולכי ארחות ,כמו למיל היום ,ויאמר לה בת ארץ ,כי המדה כמו בת לפרסה ,או למדה אחרת ידועה בימים ההם. רמב"ן בסוף התורה :ברכני השם עד כה שזכיתי ובאתי לעכו ומצאתי שם ביד זקני הארץ מטבע כסף מפותח פתוחי חותם ,מצדו האחד כעין מקל שקד ומצדו השני כעין צלוחית ,ובשני הצדדים סביב כתב מפותח באר היטב .והראו הכתב לכותיים וקראוהו מיד ,כי הוא כתב עברי אשר נשאר לכותיים כמו שמוזכר בסנהדרין ,וקראו מן הצד האחד שקל השקלים ,ומן הצד השני ירושלים הקדושה .ואומרים כי הצורות מקלו של אהרן שקדיה ופרחיה ,והצורה השני צנצנת המן .ושקלנו אותה בשלחנות ומשקלה עשרה כסף אסטרלינש ,והם חצי האוקיא שהזכירה רבינו שלמה .וכן ראיתי מן המטבע ההוא בצורות ההן ובכתיבה ההיא חצי משקלה ,והוא חצי השקל שהיו שוקלים לקרבנות .והנה נסתייעו דברי רבינו שלמה סיוע גדול ,כי כפי דברי 5 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים ******* לשבר את האוזן :נניח שהיינו קבוצת יהודים שומרי תורה החיים במערה חשוכה ,ולא היינו מכרים את השמש והגלגל .ויהי היום ויצאנו לאוויר העולם ומנסים לברר מהי השמש שנכתב עליה בכתובים ובחז"ל ,האם הוא הגלגל ברקיע המאיר לארץ ולדרים או שמא דבר אחר הוא. יבוא חכם "ויוכיח" :אין זה השמש! כי לפי מה שדיברו כמה מהראשונים בפשטות ,אין זו השמש שדיברו עליה, משום שהיא למטה מן הרקיע )פסחים צד (:וכו' ואם אין אנו יודעים היום ,יבא היום ונדע .אבל זו הוכחה שאין זו השמש. מה באמת התשובה ,האם היינו מסתפקים בדבר? התשובה לאותו "חכם" היא :שאם יש גלגל ברקיע שזורח ושוקע ומאיר לעולם -זו השמש שהכתובים והחכמים דיברו עליה .נקודה .בכל דבר יש יסוד מציאותי שהוא חוט השדרה של הגוף המדובר ולא ייתכן שדיברו על גוף אחר .ובשמש היסוד המציאותי שהיא מאירה בשמים ומתחילה על ידי נצנוץ ושוקעת לאחר כך וכך שעות .אלא מאי הוכח כשיטה אחת? מה בכך? ופעמים רבות לאחר עיון בדברים אין כאן הוכחה כשיטה אחת ,אלא לימוד באופן שונה ממה שנראה במושכל ראשון של הפשט .עכ"פ אם תרצה ליישב תבוא עליך ברכה ,ושמא תיישב על דרך הסוד ,נפלא )כמש"כ החזו"א לגבי הגלגל בשם הגר"א( .אבל אין בזה כדי לדחות את המסקנה הבלתי נמנעת :זו השמש! היא ולא אחרת. וביותר בדורות אחרונים שנאמרו שיטות שונות ורבו הסברות בבהמ"ד ללבן העניינים ,מן הנמנעות שהדבר האמיתי יצא ידי חובת כל השיטות. )אם נלך רחוק יותר עם סברות כאלו ,נגיע למסקנה שהאיש אינו איש והאשה איננה אשה ואין אנו בני אדם כלל.(... אינני מתיימר לומר שהתכלת שאנו מדברים יש לזה את אותו המשקל של השמש והמים ,רק באנו לומר שבבואנו לנסות ולברר על דבר מסוים ,אי אפשר והוא מהנמנעות שצורת ההוכחה והבדיקה היא לצא ת ידי חוב ת כל מה שנאמר באופן הפשוט ,ואפילו לא עם "המושכל ראשון" -שלנו הקטנים בהבנת הענין .וכאן יש את הסברא והשכל הישר :אם באותם הדברים הברורים לנו כיום שעל כך דיברו חז"ל ,יודעים אנו שחובה עלינו ללמוד באופן אחר מהמושכל ראשון הפשוט ,הייתכן שדווקא אותו הדבר שאיננו יודעים במה מדובר ,כל הדעות וכל מה שנאמר בזה רבינו הגדול והגאונים הפרוטה חצי חכ"ה והדינר חכ"ה ,והם אמרו שהם צ"ו שעורות ,והרי הוא הדינר שקורין בעכו ביזאנד שארדינט שכך הוא שיעורו בכיוון ,והוא הוא הששדינג שהזכירו הגאונים שהלעוזות בלעגי שפתם אומרים כן ,וכך קורין לבזנאד דינר צורי ,וכך כותבין בכתובות שלהן דינרי צורי ,כי בצור הקרובה לעכו היו מטביעין אותן .ומשקל הדינר הזה שלושה איסטטלינש ,נמצא הסלע י"ב איסטליניש לפי דבריהם ,ואינן אלא עשרה כדברי רש"י .ולמדנו שהגוים הללו הוסיפו עליהן שתות ,אולי החתיכות הקטנות הנשקלות בבוזאנד הם תוספת ,וגופו בעצמו עשרים גרעיני חרוב ,עכ"ל. והביאו בשו"ת תשב"ץ )ח"ג רכו( :והרמב"ן ז"ל ראה בארץ ישראל זה השקל משקלו כמו שכתב רש"י ז"ל אבל הגאונים ז"ל שאומרים שהדינר משקל צ"ו חבאת והוא הדינר הזה שהוא יוצא היום .וכ"כ הרמב"ן ז"ל שהוא ראה אותו שם כו' ,עכ"ל. 6 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' חייב להסתדר בדיוק? הרי השכל הישר אומר שזה לא יי תכן .ולכן צריך לדע ת א ת כלי הבירור הנכונים ולא "להוכיח" מהדברים שלא נבחנים בכך. ******* ובענין חלזון התכלת הנהרות נפרדים והיו לארבעה ראשים: הראש האחד :ישנו את ההיגיון הפשוט והסברא הישרה שזה באמת התכלת ולא אחר ,אלא אם יתברר לנו שישנה טעות בעצם ההמצאה ,שזה לא נראה שיקרה .אלא מאי? ישנם מקורות שייראה מוקשה? אין זו הקושיא הראשונה, עלינו ליישבה ,אבל זו התכלת. הראש השני :בענין כזה של תכלת מצוה שנשתכחה ,גם אם יש כאן הגיון ,א"א כך לחדש מצוה ואין לנו אלא דברי חז"ל והראשונים ,ורק כך צריך לדון באופן זיהויו .גם אם ישנה אפשרות לברר עפ"י חז"ל והראשונים אי אפשר לעולם לעמוד על אמיתת הדברים וההסבר בהם באופן מוחלט ,ולכן אם רוח הדברים היא דומה לזה של התכלת, נקבל זאת ואם לאו-לאו. הראש השלישי :אין כלל מה לדון בענין המצוה שנשתכחה ,ומשמע שמצוה זו לא תחזור ועם ישראל יחכה עד ביאת גוא"צ. הראש הרביעי :רוצים אנו להוכיח בכל מה שאפשר שאין זה התכלת ולשם כך ,אדרבה -נעמיד פשטים לפי ראות עיננו כדי להוכיח :אין זה התכלת!!! ובקונטרס זה באנו בגישה הבאה: מי שחושב כראש השלישי או הרביעי הדברים לא מיועדים אליו כלל. מי שחושב כראש הראשון ייתכן שאי"צ קונטרס זה ,וגישה לא נכונה היא כפי שכתבנו לעיל ,משום שדברים אלו חייבים משנה זהירות. מי שחושב כראש השני אליו הקונטרס מיועד בעיקר. ומבוא זה בא לקרב יותר גישה זו ,ושלא ישתמע ח"ו שאנו נוטים כמלא הנימה מדברי חז"ל ,ח"ו וח"ו ,ברוך שבחר בהם ובמשנתם .אלא שלא תמיד יודעים אנו לברר את דברי חז"ל בדיוק ,ולכן בדבר שצריך למצוא את הזיהוי צריך להתבונן בדברי חז"ל לפי כלי הבדיקה שהראו לנו במקומות אחרים ,וכך נוכל לראות היאך הדברים נבדקים ומאומתים על פי דבריהם .והכל עפ"י חז"ל ואין שום נפק"מ מהם ההשערות והרעיונות של פרופסור פלוני ודוקטור אלמוני. ועוד ,כאשר אדם גוי או יהודי ,מסיח לפי תומו ללא הבעת דעה לצד זה או אחר אלא מספר עובדה מסוימת ,נאמן כמסיח לפי תומו .אבל במקום שדברי חז"ל סותרים את דבריו ,דבריו ונאמנותו בטלים יותר מעפרא דארעא. והכלל הוא שאם כל רוח דברי חז"ל הולך אל דבר אחד ,מבורר לנו הזיהוי ואיך צריך להיראות .לכן גם אם ישנם דברים שיש מקום לדון ולהתווכח ולומר סברא אחרת ,עצם זה שכל הנחלים הולכים אל מקום אחד ,זוהי רמה של ודאות. ******* ונבוא לענין: 7 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים מקום מרכזי בברור סוגיא זו היא המיקום .אמנם חז"ל לא מסרו לנו זאת כסימן ,אבל אמרו זאת כדבר הפשוט. ויבואר בפנים .עוד :אופן צביעתו ,צבע דמו ,הטעימה שהיא מוכרחת. עוד ענין מרכזי כדבר הפשוט שהוא שוכן בים ונקרא חלזון. עוד דבר מאוד יסודי בענין ,מקובל בידינו שהתכלת נגנזה ואין לנו אלא לבן ,ומקורו בפסיקתא זוטרתא )וזאת הברכה ,וכן בספרי בשינויי לשון קצת( :א"ר יוסי פעם אחת הייתי מהלך מכזיב לצור ומצאתי זקן אחד ושאלתי בשלומו אמרתי לו רבי פרנסתך במה אמר לי מחלזון .אמרתי לו וכי מצוי הוא חלזון אמר לי השמים שיש מקום בים הגדול שמושל בהרים וסממיות מקיפות אותו ואין לך אדם שהולך לשם שאין סממיות מכישות אותו ומת ונימק במקומו .2ואמרתי השמים ניכר שהרי זה גנוז לצדיקים לעתיד לבא ,עכ"ל. F1 המדרש כפשוטו צ"ב משום שמפורש בגמ' שבזמן האמוראים עדיין צבעו בתכלת ,ואף ידוע לנו שקצת לאחר חתימת התלמוד עדיין היה תכלת .3 F2 עוד איתא במדרש) :תנחומא סוף פ' שלח ,וכן במדב"ר שם( :אימתי כשהיה תכלת ,ועכשיו אין לנו אלא לבן, שהתכלת נגנז ,.ע"כ. גופא דעובדא היכי הוה בהיעלמות התכלת -אינו ברור ,האם יום אחר הוא נעלם בסוף ח תימ ת ה תלמוד וקצת לאחריו באופן ניסי? האם שמענו על מהלך זה? ברור שהכל בהשגחה ,ובפרט לפי דברי האר"י הקדוש היה זה עפ"י הנהגות העולמות וכו' ,אבל באיזה אופן מצוה זו הופסקה מעם ישראל? ומה שיש בידינו הוא )וכבר כתב על זה האדמו"ר מראדזין זצ"ל( ,שהתכלת השתכח אט אט ולא שיום אחד הופסק מכולם ,וידוע שחלק מהמדרש בימינו נכתב לאחר חתי מת התלמוד ,וכן ידוע שהיו כמה גזירות ובני ישראל גלו מא"י ולא נשאר בארץ הקודש ,ובמקומות אחרים לא היה מצוי בפועל ,וכך הדבר נגנז והשתכחה תורת צביעתו. ******* כל הדברים הנ"ל שכתבנו עד כעת ,הם הצעה בהשקפה הראשונה האם יש מקום להתחיל לדון שרגלים לדבר שחלזון האק"ק שממנו מוצאים את התכלת ,היא המצוה מצווה עלינו בתורה "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת". אבל כמובן שהדברים צריכים יתר חקירה ויתר הבנה. ******* סוגי התכלת האחרים 2יש כיום מקום כזה ליד כזיב ,שישנו כעין הר בים ,וחלזון המורקס נמצא שם ומוקף בסרטני ים ועוד מיני טרף וקשה מאוד לצודו משם. 3ונראה לפרש את דברי המדרש בב' אופנים :א' שהזקן שפגש את ר' יוסי ,לא אמר שאין אותו כלל שהלא פרנסתו הייתה מכך ,אלא שתיאר מעשה עם החלזון שמכך הבין ר' יוסי שתכלת שכרו גדול ,וגנוז הוא לצדיקים) .ישנו מקום היום ליד כזיב שחילזון האק"ק מוקף הוא פעמים רבות במיני ים טורפים(. ב' שכל המדרש הוא עפ"י רמז שיבוא יום ויעלם מעם ישראל ורמז רמז לו אתו זקן. 8 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' אין ענין כלל לדון בתכלת של הראדזינר זצ"ל ולערוך השוואות .משום שכיום ברור בברור גמור ,שבשיטת הצביעה ההיא צבע התכלת אינו מגיע כלל מהדיונון אלא מהסממנים שהוכנסו ליורה ,ואת אותו הצבע אפשר להפיק ע"י בישול עם דם בעלי חיים אחרים -כאשר הדם אינו אלא עוזר לסממן. )ההסבר הטבעי לכך הוא שהרתיחה שם היא במידה של 900מעלות צלזיוס )!( וזה משמיד לגמרי כל זכר מדם הדיונון(. עוד יש להדגיש :אין שום ענין להתייחס מה אמרו מצדדי התכלת או מתנגדיו ,באנו לדון על החלזון ולא על מוצאיו, וכל הדיון מה כתב פלוני ומה ענה אלמוני ,אף שת"ח ויראי ה' עסקו בענין ,לא יתן ולא יוסיף מאומה. חלק גדול מה שכתבנו ראיתי שכבר כתבו בחיבורים אחרים שנכתבו בענין ,ובחלקם הרחבנו. הערה כללית :כאשר מביאים ציטוט או מאמר מאיזה שהוא מקום בפרט כאשר ישנו דו"ד הלכתי ,אין זה נכון להעלות את הדברים בחלקם או להביא דעה אחת ,כי הקורא שבדרך כלל אינו מונח בסוגיא מקבל את הדברים כנתינתן ואינו יודע שיש מקום לחלוק. ומעל הכל :צורת הלימוד והברור היא רך ורק על פי דברי התורה ודברי חז"ל בלבד ,ואין שום נפק"מ מהם ההשערות והרעיונות של פרופסור ודוקטור זה או אחר ,ואפי' לא מאמר של פלוני וחידושו של אלמוני. דברי כותב הקונטרס כליל תכלת נכתבו בכתב כזה. דברינו נכתבו בכתב כזה. תכלת החלזון המדוברת פעם היא נקראת המורקס ופעם ארגמון קהה קוצים )אק"ק(. 9 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים כלילת יופי קונטרס כליל תכלת הקדמה בעזהי"ת כותב בהקדמה :שדעת רבותינו הקדושים זי"ע וכן היה הכרעת רוב גדולי ישראל זי"ע כי התכלת נגנז ואין בידנו להחזירו ,ומביא מדבריו של מרן האדמו"ר הגה"ק מסאטמאר זצ"ל. ראשית לא ברור למי כוונתו "רוב גדולי ישראל זי"ע" משום שהוא עצמו לא פירט .מה שאנו כן יודעים שהרבה גדולי ישראל גם אלו שלא הסכימו עם תכלת הרדזינר ,לא שללו את עצם הדבר שאם נמצאנו נחויב לקיימו .ובפרט גדול רבותינו האחרונים החכם האלוקי מרן החזו"א זצ"ל ,שענה במענה שאלה שמוכח מכך שגדולי דורו של האדמו"ר זצ"ל לא הטילו זאת בציציותיהם שלא קיבלו הוכחותיו ,4עוד מובא בשם מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שהתבטא גדול רבותינו זצ"ל שאפשר לקחת ג"כ צביעה מדם של שור. F3 4ואל תען לי מגדולי ישראל שבימינו משום שהאדמו"ר זצ"ל שלח את כל דבריו והוכחותיו לגדולי דורו ,משא"כ היום חלק גדול -ייתכן שאף רוב רובם -מהת"ח לא עסקו בענין זה כלל .ומלבד זאת כתב הגאון ר' עמרם אופמן שליט"א מורה צדק בבד"ץ העדה החרדית שידוע לו שכמה מגדולי שיראל לובשים זאת בצנעה .וז"ל בהסכמתו לספר לולאות תכלת: הסכמה וחוו"ד בס"ד והנה בענין זיהוי הדג של התכלת נתקשו לקבל דעתו בזה ,מפני המציאות ,ומפני הקושיות שרבו ע"ז ,וכבר ארבעים שנה לערך אחרי הגה"ק הנ"ל נכנסו ת"ח מופלגים בענין ,ואף שקיבלו דעתו והכרעתו בחיוב לבישת התכלת ,מ"מ לא קיבלו דעתו בזיהוי המין – ובעיקרון נתברר שהוא מין חלזון המונח בקונכיא ,ומ"מ עדיין לא נתברר המין הנכון. וכעת זה כמה שנים בחסדי הש"י שנתברר מין החלזון -שהוא במקום שציינו חז"ל ובפוסקים ,והצבע היוצא ממנו הוא צבע תכלת המסור לנו בקבלה מדור דור; וגם סיבת שנפסק עשית התכלת מכוון ,שממין זה אפשר לעשות תכלת וארגמן ,והמלכות השתמשה בזה לצורך ארגמן – ואסרה להשתמש בזה ]וכמובן שזה נסתובב משמיא וכמ"ש האר"י[ והנה אחרי שביקרתי במפעל המייצר את התכלת וראיתי את החלזון עודנו בחיים חיותו שצבעו כעין הים ,וראיתי פציעתו ודם הכנוס בתוכו ]לא דם נפשו[ ,ומשתנה מגוון לגוון מעצמו ,עד שמגיע לארגמן; ואחר זמן שמתייבש נעשה שחור כדיו ]כמ"ש הרמב"ם[ ואח"כ ע"י סממנים שפעולתם רק בשביל מעשה הצביעה ,ולא נשארים ולא משפיעים על הצבע כלל ,ואח"כ ע"י מנורה שיש בה סגולות וכחות הנמצא בשמש ,הוא מתהפך לגוון תכלת – וכל זה נעשה מתחילת העבודה לשמה ולשם מצות ציצית .ואח"כ הרתיחה ביורה וטבילת הצמר הלבן ביורה של צבעים ונצבע ונספג ונעשה צבע התכלת המקובל אצלנו ,והוא עמיד וחזק שאינו עובר ע"י כיבוס וכמו שהחליטו המומחים בזה] ,וכן היה סדר עשיתו כמבואר בכותבי העתים[ .ודיברתי עם אלו שהעלו חלזונות אלו ממקום שציינו חז"ל ]אף שנמצאים בארצות הסמוכות לים התיכון כגון יון וספרד ושם נמצא לרוב[ והרבה סוגיות וסתירות מובנים ומוסברים לפי זה. 10 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' וכיום יודעים בוודאות שאפשר לעשות צביעה זו ,גם מדם של שור ובעלי חיים נוספים כפי שנכתב במבוא. אמנם אין להכחיש שכמה מגדולי ישראל סברו שעל פי אמת אין אפשרות שימצא כיום התכלת אבל א"א לומר שכך היא הדעה הרווחת .ודי בזה. עוד כתב: "ומטרת המאמר הלזה היא נגד "כתות המתחכמים ומתחדשים המתיימרים לאמור" כי הם מצאו מציאה חדשה שאין להשיב עליה וממלאים בהבליהם גליונות ע"ג גליונות יומם ולילה וע"ז באנו לברר האמת.... עצם הצגת הדברים באור שכזה יש בו חוסר אמת ,משום שהקורא מתרשם שמדובר באיזה כת שדומה לתנועת ההשכלה שרוצים "לתקן" את מצוות התורה ולחדש אחרת מאת מה שמסור לנו ח"ו .ואין זו האמת ,גם אם טעו בזיהויו של התכלת -מדובר באנשים יראים ושלמים וכמה ת"ח )כולל הרב אופמן מהעדה החרדית( .שסבורים שזו התכלת האמיתית .מה העוון בזה? מלבד שאין זה נוגע לגופם של דברים כפי שהקדמנו. גניזת התכלת. כאן הכותב משום מה מודה שחכמי ישראל לדורותיהם דיברו על התכלת שנגנז "מצינו כמה רמזים וחקירות בענין החילזון" .לא בדיוק ,אלא דיברו בברור שהתכלת הוא החילזון ויש ג"כ שכתבו במפורש שהוא הפופור"א ונקבו בשמו. הראשון לכולם במעלה ובזמן הוא הרמב"ן שכתב בפירושו על התורה )שמות כח ב( :התכלת גם היום לא ירים איש את ידו ללבוש חוץ ממלך גוים ,וכתיב )אסתר ח טו( ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן ,והתכריך הוא המעיל שיעטף בו ,עכ"ל. וידוע דברי דרשת הר"ן שביאר בארוכה שהתורה ניתנה לישראל דווקא שהם עם קשה עורף ולא בנקל יקבלו חדשות ואינם מתפעלים מכל דבר עד שיבררו היטב -אמנם אחר שנתאמת אצלם הענין ימסרו נפשם ע"ז .ופשוט שכך הוא גם בענין זה ,שעם ישראל ובני תורה נרתעים מכל דבר שלא היה בנמצא עד עכשיו; אמנם נראה שכל ת"ח וצורב שיעבור על הספרים שנתחברו בזמן האחרון על ענין זה יגיע למסקנה שיש מקום גדול לקיים המצוה כדינו ובשלימות .ועברתי גם על הספרים שיצאו לסתור והביאו גם דעת פוסקים מדורנו שאין חיוב לקיים מצוה זה – אך המעיין יראה ,שבמין זה של חלזון מיושב כל הקושיות ורגלים לדבר שהוא התכלת הנכון. וכן כמה וכמה מגדולי הדור יראים ושלמים שהתחילו לקיים מצות תכלת בצנעה ,והכל הולך קמעה קמעה ,ונזכה בקרוב שכלל ישראל יקיימוהו ברוב עם -ונקוה שיהיה ע"י משיח צדקנו. והנה אחד מן הספרים שנתחברו הוא ספר דנן "לולאות תכלת" שמביא כל חלקי הסותר והבונה ,ופשוט שאין אני יכול להגיד שאני מסכים על כל הכתוב בספר ,אך בכללות -הרוצה לדעת ולמצא בירור על כל השאלות המנקרות ימצא טוב טעם ודעת ממקורות חז"ל ופוסקים מתורת ישראל המסורה לנו מדור דור. הכותב וחותם עש"ק פ' בא -מכת בכורות ויציאת מצרים ,ואיתא בספרי שלח ,למה נקרא שמה תכלת על שם שנתנכלו המצרים בבכורות שנאמר ויהי בחצי הלילה ,וכן ברש"י הביא דרשת רבי משה הדרשן ,פתיל תכלת על שם שכול בכורות ,תרגום של שיכול תיכלא עי"ש; ונקוה שבזכות קיום מצות תכלת יהא מכת בכורות של עשו וישמעאל -ויקוים על מלך המשיח אף אני בכור אתנהו ע"י ביטול שלטון ערב רב ,אמן. עמרם אופמן 11 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים כלומר שבזמן הרמב"ן בגד התכלת היה במציאות אלא שהייתה נתונה אצל הטומאה שלהם ,וגזרו שרק שורש הקליפה ראש טומאתם ילבש זאת ,וזה הנקרא בזמנם 'מלך הגוים' ,וידוע לכל חוקר שהיה זה הפורפו"ר. המקור חיים -בעל החוות יאיר) ,או"ח סי"ח( מפורש שהתכלת הוא הפורפור ,אלא שהוא ז"ל מסיק מכך שהתכלת הוא הצבע ה'סגול' בלשוננו ,משום שזה מה שהיה ידוע בזמנו כצבע דג הפורפור ,אבל מקובל בידינו שהוא ה'כחול' שלנו ,וכמ"ש בסמוך בדברי התפארת ישראל. תועפות ראם על היראים כתב מפורש שהוא הפורפור. התפארת ישראל נתחבט בזה וכפי מה שידוע לנו כיום תמיהותיו יתיישבו .5 F4 פורפורא הפורפורא היתה צבע ארגמן ,לצביעת בגדים שהיתה נפוצה בימים הקדמונים ...צבע הפורפורא היו מוציאים מגוף חומט שבים הנקרא בלע"ז מיורעקס כו' דמיון חיצוני בין תכלת לפורפורא -בהיותם צבעי בגדים יקרים שמקורם בגוף חיה שבים -גרם לחוקרי אומות העולם לקשר את שני הצבעים הנעלמים כאחד.... אך אחרי התבוננות לא נראה לקשר בין תכלת לפורפורא. וכך ממשיך בקטע זה לסתור את דעת "חוקרי אומות העולם" לקשר בין תכלת לפופורא .וכן לאורך חיבורו "סותר" דעה זו של חוקרי אומות העולם שהפורפור הוא התכלת. אלא שדעה זו אינה של חוקרי אומת העולם אלא דעת -להבדיל אא"ה -חז"ל הקדושים ורבותינו הראשונים: 5וז"ל) :כללי בגדי קודש של כהונה( :והנה בענין חלזון גופי' מהו ,רש"י כתב )מנחות מ"ד (.שהוא עולה מהארץ ,ושבת )ע"ד (:כתב רש"י שהוא דג קטן .וא"כ הוא בים .ובסנהדרין )צ"א (.כתב רש"י שהיא תולעת שעולה מהים ,וכך כתה רש"י במגילה )ו ,(.וזה תמוה לע"ד ,דהן אמת מה שכתב שהוא תולעת ,כך משמע נמי מירושלמי )פ"א דשבת ה"ג( שכתב שאין בו גידין ועצמות ,וכן משמע נמי בבכורות )פ"ו מ"ב( ,אבל מה שכתב רש"י שעולה מהים ,ק' א"כ מה ראי' מייתי הש"ס מברייתו לתחיית המתים שמתהווה בריה חדשה מעפר )כסנהדרין שם( הרי כיון שעולה מהים דלמא מקמי הכי הוה בים ,רק שעל ידי הגשם יצא מהמים ,יע"ש) .ונראה שלא ראה את היד רמה שהקשה כוותיה-ל"ב( והרמב"ם )הלכות ציצית פ"ב ה"ב( כתב שהוא דג שמראיתו תכלת ,ודמו שחור כדיו ,ומצוי בים המלח עכ"ל )א"כ יש בריות חיות בים המלח ,לא כמו שיחשבו העולם שלכך נקרא ים המת ,מדאין בו בעלי חיים( .אמנם מלבד הקושי' הנ"ל שהקשינו לרש"י דקשיא ג"כ לרמב"ם דכיון שהוא דג מנ"ל למילף מניה תחה"מ ,דלמא מקמי הכי היה בים ,אמנם קשה תו ,דהרי ים המלח בחלקו של יהודה היה כולו )כיהושע ט"ו פ"ה( ,והחלזון לא היה בנמצא רק בחלקו של זבולון )כמגילה ו .(.ותו דבמסכת שבת )כו (.אמרינן דציידי חלזון היו מסולמא דצור ועד חיפה ,ע"כ .וידוע שמקומות הללו הם עוד היום על שפת ים הגדול ,והם כנגד חלקו של זבולון) .והאחרונים הסכימו פה אחד שים המלח הכוונה לים התיכון-ל"ב( אמנם בערוך ערך חלזון השלישי הביא המדרש ויהי בשלח ,שהחזלון הוא ברי' שיש לו נרתק על גביו א"כ הוא )מושעל קרעטהע( ,וכעין זה כתב געזעניוס ,שהתכלת נעשה מדם מושעל ,הנקראת )פורפור שנעקקע( ,וצובעין מדמו )פורפור בלויא( נוטה לפיאלעט ,וכתב עוד שנמצא בים האמצעי והקליפה שגדילה על הבריה ההיא צבעו )בלויא( ,עכ"ל .הנה גם במה שכתב שנמצאת בים הגדול הוא אמת כך הביאו חז"ל וכדלעיל .אמנם במ"ש שבדם החומט צובעין )פורפור בלויא( ,דהיינו )דונקעל בלויא( ,בזה לא נשמע לו ,דעל כרחך זה שלא כקבלתינו ,דהרי חז"ל אמרו תכלת דומה לרקיע )מנחות מ"ג ב'( ,וכך כתב הרמב"ם שהבאנו שצבעו כטוהר הרקיע נגד זריחת השמש ,והיינו )העללעס היממעל בלויא( ,ועל כרחך אותו שבלול שהזכיר געזעניוס ,אחר הוא בל חזה שמש ,עכ"ל. משמע ברור מדבריו שהפורפור מתאים בברור עם הסימנים שמסרו לנו חז"ל אלא שממאן בזאת משום הצבע ,וכיום שידוע שישנה אפשרות לצבוע עם הפורפור תכלת ,א"כ תואם הוא את דברי חז"ל להפליא. 12 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' ר' פנחס אומ' מלך מרדכי ,שנ' ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור וכו' ,מה המלך לובש פורפריא, ]כך מרדכי[ ,שנ' ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ,מה המלך עטרה כלולה בראשו ,כך מרדכי ,שנ' ועטרת זהב גדולה ,מה המלך אימתו על כל הארץ ,כך מרדכי ,שנ' כי נפל פחד מרדכי עליהם ,מה המלך שמעו הולך בכל הארץ ,כך מרדכי שמעו הולך בכל הארץ ,שנ' כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות) .פרקי דרבי אליעזר פרק מט(. פירוש :התנא ביאר את מילות הפסוק מילה אחר מילה שמרדכי מלך :ומרדכי יצא בלבוש מלכות תכלת וחור -מה המלך לובש פרפורא .עטרת זהב גדולה -מה המלך עטרה כלולה בראשו .אימתו על כל הארץ מה המלך אימתו על כל הארץ. כלומר שמרדכי לבש תכלת שהיא הפרפור. )ואם ינסה המתעקש לדחוק שזה רק משל ,הרי אינו כן :אימתו על כל הארץ -היא כפשוטו .עטרה כלולה בראשו- הוא כפשוטו .וביותר ,אם הפרפור כאן הכוונה לארגמן ,למה לתנא לפרש זאת על התכלת הרי בסוף הפסוק מוזכר גם כן תכריך בוץ וארגמן ,ועל זה יאמר התנא פורפור(. אמנם יש מקום לומר כאן שאין הכוונה על הצבע ,אלא על עצם לבוש המלכות. עוד :מאימתי קורין ]את[ שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן ר"א או' בין תכלת לכרתי .וקבלתי שיש מין צבע שקורין כרתי ודומה לתכלת .וגרסינן בירושלמי בין תכלת לכרתי בין פורפירין ובין פריפינין ,והוא מעיל שקורין בלשון לע"ז פורפירא ויש שדומה לו קצת) .ראבי"ה ברכות כה(. נכון הדבר שהפורפור בהרבה מדרשי חז"ל הוא כינוי לבגד מלכות ,ולמעשה הוא לעיתים בצבע התכלת וגם בצבע ארגמן ,וכן לפי שידוע מהלשון המדוברת בכמה דורות בין או"ה הוא ארגמן ,וכן יש שהביאו מפסיקתא איכה שכתוב פורפירא -ארגמן ,אבל ברור שחז"ל דיברו כן גם כן על התכלת כמ"ש הראבי"ה בשם הירושלמי. וכ"כ האר"י הקדוש בספר לימודי האצילות ,שהפורפור הוא בגד תכלת והא אדום) .כלומר הוא בגד תכלת וצבוע באדום ונראה לפי הכתובים מדמן של ישראל כנאמרִ :מי ז ֶה בָּא ֵמ ֱאדוֹם חֲמוּץ ְבּ ָג ִדים ִמ ָבּצ ְָרה .ישעיה סג א'(. ממילא כל מה שיכתוב ויוכיח בענין זה כאן בטל ומבוטל מול דעת חז"ל הקדושים. האדמו"ר מראדזין מעמוד ר' עד עמוד רד שבו מתאר את תכלת ראדזין ואת שאר ההשערות ,אינו ראוי לנידון כלל כפי שכתבנו בהקדמה ,משום שלפי המציאות הברורה לנו היום ,באותה צורת צביעה ובאותם החומרים המערבים עם דם הדיונון ,אפשר לעשות תכלת גם כן ממיני חיים אחרים .וכפי ששמענו בשם מרן החזו"א זצ"ל וכנ"ל. וגם ההשערה של אחיו שליט"א על סוג דג מאותה המשפחה של הדיונון ,אע"פ שלא בדקתי את אופן הצביעה )וגם הוא לא( ,קרוב לודאי שאם מאותה המשפחה היא אין בצבע זה ממש. ולכן בכל חיבור זה איננו מתייחסים לשאר ההשערות שהם אינם צבע תכלת כלל. 13 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים מיורקעס כאן שנה שוב שלא בחכמתו ענין זה שחוקרי האומות העולם הבינו שהפורפור הוא החילזון ,והבאנו לעיל שזו דעת רבותינו חז"ל הקדושים. זה כשלושים שנה שנתחדש עוד הפעם הביקוש לתכלת ,מחדשי התכלת כעת תומכים בכל כוחם בהפורפורא כמקור התכלת .בכל מקום ואופן האפשרי הינם תוקעין מריעין שכעת השיגו המטרה ומצאו את החלזון האמיתי שהיה בלתי ידוע יותר מאלף שנה .אך כמובן נשאלת השאלה מה חידוש חדשו ,אחרי שחכמי אוה"ע סברו מעולם שהפורפורא הוא החלזון כאשר כתבנו לעיל .על זה מתרצים שחכמי אוה"ע לא ידעו אלא מצבע ארגמן שבפורפורא ,אך הם המציאו תחבולה שעל ידה צובעין ממנה בצבע תכלת. גם כאן הצגת הדברים כך הוא סטי' מהאמת ,אותם יהודים יראים הסבורים שזו התכלת שהתורה דברה ,אינם קבוצת "מחדשי התכלת" קבוצה כזו אינה בנמצא .נכון הדבר שכמה אנשים עוסקים בזא ת בחלק המעשי ,אבל יהודים יראים רבים הגיעו למסקנה זו עפ"י הלכה ,ואם בדבריהם יש תקיעה ותרועה ,בדברי הכותב ישנם הרבה שברים. עכ"פ כאשר ניגשים לענין זה ,אם המניע הוא שישנם "מתחדשים" וכל תפקידנו לסתור את דבריהם -אין כלל במה לדון ,אבל אם המניע הוא ברור הענין על פי אמת ,ללא שום נפק"מ מה כתב פלוני ומה שינוי עשה אלמוני וכו' וכו', אפשר להתיישב בסוגיא זו ולהגיע בחסדי הי"ת למסקנה אמתית על פי תוה"ק. ולגופם של דברים :מה שכתב "אך כמובן נשאלת השאלה מה חידוש חדשו ,אחרי שחכמי אוה"ע סברו מעולם שהפורפורא הוא החלזון" הם דברים מעוותים .נכון הדבר שמעולם ידעו על הפורפור שהוא החלזון ,אלא שבמשך תקופה ארוכה מאוד נעלם החלזון גם מעיני הגוים ולא צבעו לא בתכלת ולא בארגמן ,ורק לפני כמאתיים וחמישים שנה מצאהו זואולוג צרפתי ללא כוונה בהפלגתו לים) ,עיין בספר התכלת עמוד ,(253וכמה מגדולי ישראל נתנו דעתם שזה התכלת אלא שלא הפיקו ממנו צבע כחול וכנ"ל .עבר עוד זמן רב עד שהפיקו ממנו צבע וכו' וענין זה של צביעת חלזון המורקס-טרונקלוס הוא כמה עשרות שנים בלבד. ואדרבה ,הדברים ברורים בדברי חז"ל שהפורפור הוא תכלת כנ"ל ואין סתירה בין הדברים ,ו"התחבולה" שמצאו להוציאו לאור השמש אינה "תחבולה" כלל ועיקר ,אלא דבר פשוט וסברה ישרה שהצובעים מוציאים את הצבע לאור השמש ,וכפי הידוע מגמרות מפורשות שרוב תשמישיהם היה בחצר ,ומסתבר טובא שצבעו בחצרותיהם לעין השמש. ועוד חשוב להדגיש ,אפשר לצבוע ג"כ בצבע זה ללא אור השמש! ע"י אור רגיל ופשוט אלא שצריך לכך מומחיות רבה ברמת הרתיחה ,ולכן מעדיפים הצובעים לא לעשות זאת .6 F5 וכן כתבו או"ה בזמן חז"ל כמסיח לפי תומו ,וכ"כ הרומאי פליניוס כאשר מפרט את אופן הצביעה" :הצורים מכרו את ארגי הפורפור שלהם נגד משקל כסף ,הם הוציאו מהחלזון ארבעה עשר מיני גוונים של צבע ,אשר הודרגו משחור דיו הנוצץ עד הסגול והאדום ,וביניהם עד הורד הבהיר הכחלחל הנוצץ ...על ידי ערבוב חומר הצבע והעמדתו בשמש היו מקבלים כל מיני גוונים ,ע"כ. 6עיין הערה 18 14 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' מלבד הנ"ל ,הרי אריסטו ופליניוס תיארו באופן מדויק איך צובעים תכלת ובאיזה צורה שוברים את החלזון ,וכן נמצאו מטבעות שבו ציור וחריטה של חלזון המורקס .וזה מתאים בדיוק ברור למה שאנו רואים בזמננו. וכפי שנתבאר נאמן הגוי במסיח לפי תומו. עוד בענין העמדתו בשמש :הרי מה שמצאו בחפירות הם בתי צבע גדולים של תעשי'ה גדולה של צבע ,אבל במנחות )מב (:מוכח שבני ישראל עם קדושים צבעו בעצמם דאמרינן התם :אמר ליה אביי לרב שמואל בר רב יהודה :הא תכילתא היכי צבעיתו לה ,אמר ליה :מייתינן דם חלזון וסמנין ורמינן להו ביורה כו' ,ע"כ .ומה טעם יעשו זאת בתוך ביתם .ועוד שא"א לתנו לגוי שיצבע שהרי לא יעשה לשמה כדמוכח התם .ואם דברי חז"ל ברורים בענין ודברי חכמי האומות הם מסייעים לנו לענין הזיהוי בפירוט מורחב ובאופן מדוייק איך צבעו ואיך היה נראה החלזון ואיך פצעוהו להוציא את דמו ,רגליים לדבר שזהו החלזון ולא אחר) .מלבד שאר הסימנים שנוכיח אי"ה בכל החיבור(. בעלי התכלת החדשה החליט שרק המיורקעס טורונקולוס שימש לתכלת של מצוה ואילו בשני מינים האחרים השתמשו רק לצורך צביעת הארגמן הגם שמדם כולם אפשר לעשות הן תכלת והן ארגמן .סיבת החלטתם זו כי על שני מינים האחרים מוכרחים להודות שאין דמיון בינם לבין צורת הדג משא"כ במיורעקס טרונקולוס יש להם עכ"פ מקום לדחוק כדלהלן. על פי הנחה זו )שהפורפור הוא חילזון התכלת( רצה להביא ראיה לדבריהם שהמיורעקס הוא החילזון של התכלת מפני שהארכעלאגן בכמה מקומות שחפרו ומצאו ממיני הפורפורא ,מצאו את הטרונקולוס במקום נפרד משני המינים האחרים ואין זה אלא שבטרונקולוס השתמשו לעשות תכלת משא"כ את האחרים צדו לצורך ארגמן ,אך באמת אין כאן אפילו סרך ראיה )וכבר כתב כן פרופסור משה רענן( ,כי אופן צידת הטרונקולוס שונה מצידת מיני פורפורא האחרים ,שהטרונקולוס היו צדים בעזרת סלי נצרים ,אבל המינים האחרים היו אוספים בידים מתוך הים .לכן צדו אותו בנפרד וממילא צבעו ממינו בנפרד. וכל דבריו הם מופרכים כאן מדברי חז"ל ומצד המציאות. א. ב. ג. ד. ה. שהחילזון הוא פורפור כבר הבאנו שמפורש כן בחז"ל. מה שכתב שמכל המינים אפשר לעשות תכלת איננו מדויק כלל ועיקר ,בצורה הטבעית כפי שעשוה בימי חז"ל לא ידועה אפשרות כזו ,היום הצליחו לעשות מהארגמון החד קוצים )להבדיל מהמורקס-טרונקלוס - ארגמון קהה קוצים( בצורת מעבדתית עם קרני אור בצורה לא רגילה וקשה ,ובודאי לא בזה דברו. ובדרך כלל מפיקים בהם צבע סגול. ההנחה שרק מהטרונקולוס )האק"ק( צבעו תכלת היא לא מסיבה שהאחרים הם לא דומים לדג ,אלא מהסיבה הנ"ל שרק מחלזון זה אפשרי להפיק תכלת בצורה רגילה. ראיה זו שכל המקומות שמצאו ,מצאו בב' ערימות ראיה אלימתא המוכרחת מהמציאות ,ומה שכתב שאין כאן סרך ראיה ,על פי השערתו של פרופסור מסוים ,אין זה נכון ,שגם כיום וגם בדברי התקופה ההיא כאשר מניחים בים את הסלים מגיעים כל סוגי החלזונות ,ומפרידים אותם אחר כך אחד מחבירו. ועצם ההשערה הזו שאספו מהים בידיים היא בלתי מתקבלת על הדעת ,היכן מצאנו באיזה שהוא מקום בחז"ל ובראשונים שאספו מהים בידיים? גם אם ישנו יחס בהלכה באדם שעשה כן באופן מקרי ,אבל שכך דרך צידת בעלי חיים רבים כל כך מהים? למה שיעשו כן? האם החלזונות האחרים אינם אוכלים פתיונות? כל ציידי החלזונות והדגים מאז ומעולם השתמשו בכלים כאלו ואחרים )עיין שבת יח ע"א: מצודות חיה ועוף ודגים דקא עביד מעשה ,מאי טעמא שרו ,התם נמי בלחי וקוקרי ,דלא קעביד מעשה(. 15 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים ו .אמנם הארגמון הנקרא "אדומת הפה" אפשר לקחת בידיים משום שהוא נמצא בין הסלעים הקרובים לחוף, וגם אותו בכמות גדולה כ"כ אי אפשר .אבל הארגמון חד-קוצים ,נמצא הוא ביתר עומק ולא י תכן כלל לאוספו בידיים .הרי בערימות נמצאו שם מב' המינים הנ"ל מלבד מהמורקס-טרונקלוס. בהא נחתינן שראיה זו שהפרידו לב' ערמות את סוגי החלזונות ,ראיה ברורה היא שהיו כאן ב' סוגי צביעות .א' תכלת ב' ארגמן .והמילים" :אין כאן אפילו סרך ראיה" הם בנויות על הנחות לא נכונות. אלא שעצם הראי'ה הזו ,אי משום הא לבד לא היתה אפשרות להוכיח על האק"ק ,משום שנמצאו הרבה מקומות של תעשיית צבע ,ורק בחלק מאוד מסויים ידוע שהפרידו לב' ערמות ,אמנם מאותו המקום שהפרידו ישנה סברא גדולה שהיו ב' מיני צביעות ,אבל קשה מזה לבד לבנות את ההוכחה. צורך הברור בדרך התורה בכללות דבריו שם הם דברי אמת ,שקודם כל צריך לבדוק בדרך התורה וא"א לסמוך על חוקרים. אבל שכח הרב הכותב שגם מדין תורה נאמן גוי המסיח לפי תומו באיסורים ,וכמה גוים שכתבו גליונות שלמים על אופן צביעת הפורפורא )שהוא חילזון התכלת כנ"ל( ,אין אומרים ששיקרו במזיד כדי להכשיל את ישראל ,אלא נאמנים כגוי המסל"ת ,וכנ"ל. ומה שכתב יש בהם )בחוקרים( חסרון ידיעה וכו' ,אף שהדבר עצמו נכון ,אבל ברור הדבר שאין עוד סוגים באותו החלק שבים שנאמר בנביאים ובחז"ל ששם היה חילזון התכלת ,שהוא בצפון ארץ ישראל! ועל זה אין חולק ,ומי שמביא ממקומות אחרים ,עליו הראיה ,שהחילזון נמצא ממקום אחר ממה שאמרו חז"ל. אך עיקר הגרמא בההנחה שאין מה להרהר אחר המיורקעס שהוא הוא החלזון ,הוא מה שהסיעו את העם מלדון בסוגיות הגמרא ובמקום זה מפלפלים בדברים טפלים .וזה גרם שיתקבלו דבריהם אצל אנשים שקראו דבריהם מה גם אלו שהלכו לראות את המפעל לייצור תכלת של המיורקעס .כי בדבריהם לא האריכו רק על הנרתיק הקשה ,וכדומה מהדברים שאינם מוכרחים בדברי חז"ל .מה גם שמראים בחוש אופן הצביעה איך שדבר שקוף נשתנה לצבע כחול ,כל רואיהם ראו כן תמהו אבל מאמר הזה יוכיח שאדרבה מעשה לסתור כל אלו העניינים הם פירכות ,ואין זה החלזון של רבותינו ז"ל. אי"ה נוכיח בזה שמי שנסע מדברי חז"ל וצלחה דרכו להטעות את הקורא ולבנות מדורת הבלים -הוא הכותב עצמו במחכ"ת .ובנה יסודות על סברות ומקורות שברובן אין להם שחר .ואנו אין לנו אלא דברי חז"ל ורק דבריהם ,כי ה' דיבר טוב על ישראל ונתן לנו את רבותינו ז"ל שדבריהם הם לנו כמשה מפי הגבורה .אלא שדברי חז"ל צריכים לימוד ,ואי"ה בל"נ הדברים יתלבנו בקונטרס זה .7 F6 ועתה נבוא אי"ה לחלק העיקרי מהו החילזון שאמרו לנו רבותינו ,והיאך בודקים את זיהויו. 7ומה שכתב שם בהערה בשם איזה פרופסור שאנשי המדע מאמינים שהם סימני התורה ,ות"ח מאמינים שכך הוא המדע -הוא חלק ממדורת ההבלים המעוותת שבנה .רובם המכריע של חכמי הכימיה )ברובם גוים( בזמננו סבורים מבחינה מדעית שהאק"ק -המורקס הוא התכלת שצבעו בו בזמן חז"ל ולא אחר ,עיין בספר 'התכלת' של הרב מנחם בורנשטיין .דעת הת"ח שמצדדים בעד תכלת המורקס ,היא לאחר בירור ובדיקה מציאותיים ,ורובם של הת"ח ששוחחתי עמם בנ"ד לא בדקו ענין זה. 16 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' סימני גוף החלזון מנחות מד ע"א :ת"ר ,חלזון זהו :גופו דומה לים ,וברייתו דומה לדג ,ועולה אחד לשבעים שנה ,ובדמו צובעין תכלת ,לפיכך דמיו יקרים. רמב"ם הלכות ציצית )פ"ב א-ב( :תכלת האמורה בתורה בכל מקום היא הצמר הצבוע כפתוך שבכחול ,וזו היא דמות הרקיע הנראית לעין השמש בטהרו של רקיע ,והתכלת האמורה בציצית צריך שתהיה צביעתה צביעה ידועה שעומדת ביופיה ולא תשתנה וכל שלא נצבע באותה צביעה פסול לציצית אף על פי שהוא כעין הרקיע ,כגון שצבעו באסטיס או בשחור או בשאר המשחירין הרי זה פסול לציצית ,רחל בת עז צמרה פסול לציצית. כיצד צובעין תכלת של ציצית ,לוקחין הצמר ושורין אותו בסיד ואחר כך מכבסין אותו עד שיהיה נקי ומרתיחים אותו באהלא וכיוצא בו כדרך שהצבעין עושין כדי שיקלוט את העין ,ואחר כך מביאין דם חלזון והוא דג שדומה עינו לעין התכלת ודמו שחור כדיו ובים המלח הוא מצוי ,ונותנין את הדם ליורה ונותנין עמו סממנין כמו הקמוניא וכיוצא בהן כדרך שהצבעין עושין ומרתיחין אותו ונותנין בו הצמר עד שיעשה כעין רקיע וזו היא ה תכל ת של ציצית ,עכ"ל הרמב"ם. גופו דומה לים הסימן הראשון שגוף החילזון דומה לים וכמו שפירשו הראשונים כאשר כתבתי לעיל שמראה החיצוני של החילזון הוא כצבע הים כמראה התכלת ומובן מתוך דבריהם שכוונת מראה הים הוא צבע המים מלמעלה כפי הנראה לבני אדם כמו שכתב הרמב"ם ועינו כעין התכלת. מה שכתב "פירשו הראשונים" שצבעו תכלת אינו מדויק .אמנם לכאו' כ"כ הרמב"ם 'עינו כעין התכלת' )ויבואר בהמשך הדברים בס"ד מה בדיוק כתב הרמב"ם( ,אבל שאר ראשונים לא ביארו כן :רש"י כתב 'מראה גופו תבנית דיוקנו' .ורבנו גרשום כתב ג"כ 'מראה גופו' ,ויש מקום לומר בדבריהם בפשטות שגופו דומה למקומו בים. ומקום המים שבים נקרא "ים" וכמ"ש הרמב"ן )בראשית א' י'( :וקרא למקוה המים "ימים" ,כאילו הוא "ים מים", לפי שקרקע המקוה נקרא "ים" ,כדכתיב )ישעיה יא ט( כמים לים מכסים .וכן ואת הים הוריד מעל הבקר )מ"ב טז יז( ,כי מפני שהוא מקוה מים גדול יקרא כן ,עכ"ל. וכ"כ רבינו בחיי שם :ולמקוה המים קרא ימים .אין שם הים נקרא על המים כי אם על החפירה ,וזהו שתרגם אונקלוס :ולבית כנישות מיא ,כלומר החפירה ,שהוא בית המקוה שהמים נקוים שם ,וכן אמר הכתוב) :ישעיה יא, ט( "כמים לים מכסים" כי המים מכסים את החפירה הנקרא ים ,וכן בברכת הדגים או התנינים ביום חמישי אמר: ומלאו את המים בימים ,באר כי המים עומדים בימים ,וראיה עוד :הים שעשה שלמה ,הוא שכתוב) :מלכים -ב טז, יז( "ואת הים הוריד מעל הבקר" ,ואמר קרא "ימים" ולא ים ,לפי שהם רבים ,ודרשו רז"ל) :ירושלמי כלאים פ"ט ה"ג( שבעה ימים הם ,עכ"ל. 17 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים אמנם ברמב"ם אשר בידינו כתוב שדומה עינו לעין התכלת ,אבל בכל הכתבי יד והדפוסים המדויקים כתוב ועינו דומה לעין הים וכ"כ הסמ"ג )עשין כו( שהביא את לשון הרמב"ם במדויק ,וכן בספר החינוך )מצוה שפו( :וצבע התכלת הזה שנצטוינו בו דומה לעין הרקיע בטהרו ,והוא נעשה בדם דג אחד שנקרא חלזון שעינו דומה לעין הים, ובים המלח הוא מצוי ,עכ"ל .וכן תיקנו לנכון במהדורת פרנקל בפנים הרמב"ם והביאו שם את הגרסא המדויקת "עינו כעין הים". בהמשך מביא דעה זו של מצדדי התכלת שביארו שגופו דומה לים היינו לקרקעית הים כנ"ל והביאו ראיה מהפסוק כמים לים מכסים ,וכותב על כך הכותב: "אבל מובן מאליו שמופרך מעיקרא לעשות פשטים חדשים נגד המפורשים בראשונים ובפרט בסימן שנתנו חז"ל שאז בודאי דיברו בלשון בני אדם שהרי מי ירד שאול ויעל ויגיד שכן נראה קרקע הים הכי קרא שמו גופו בדבר הצמוד לגופו?" אין זה נגד הראשונים כנ"ל. גם אם נניח שהפשט 'גופו דומה לים' צבע גופו ,יעלה הדבר יפה במורקס כדלהלן .ומשום שרוב האנשים אינם יודעים את המורקס כיצד הוא נראה ,ואף אלו העוסקים בזה בימינו לא רואים אותו משום שהמורקס מגיע מחו"ל ולאחר עיבוד ,ורק מקצת אנשים שעשו זאת בארץ ראו זאת בברור -נרחיב קצת בתיאורו: צבע גופו )מבחוץ( של האק"ק על גופו של חלזון המורעקס ישנה קונכי'ה )כעין של צב או חלזון שביבשה( ועלי'ה דבוק פסולת טבעית של חול וצמחים וכדומה הנמצא בים ,ונקרא בלשון ימינו "צמידה ביולוגית". בפועל ,כאשר צדים אותו ומוציאים את דמו ,זורקים את גופו .כך שמלבד המראה "הרגיל" הנ"ל ,לא נראה צבע גופו הטבעי )את הצבע מפיקים מדמו ולא מגופו( ,כך שהאפשרות לדעת מהו צבעו הטבעי הוא לחכות עד שירד ממנו הפסולת או לקחת צדף שנרקב תוכו. הצמידה הביולוגית כפי שהיא נראית כאשר צדים בעומק הים את המורקס ,היא פסולת כהה שמקבל צבע הירוקת, וכאשר הוא צמוד לחוף הוא משתנה לכחול עד אדום .אלא שכדי לצבוע תכלת מוכרחים לצודו בעומק הים כדי לקבל את הכמות הרצוי'ה .כאשר הוא במצב זה ,הוא דומה לצבע מי-ים בגוון ירוק ,וג"כ הוא דומה מאוד לקרקעית הים כי הוא מקבל את הפסולת של סביבתו ,שלעיתים א"א לזהותו כלל בתוך הים מרוב דמיון. כאשר יורד ממנו הצמידה הביולוגית נהפך לצדף ,חלק גדול מהצדפים של חלזונות האק"ק צבעם הוא גוון כחול- ירוק בהיר וחלקם לבנים וחלקם בצבעים אחרים ,הסיבה של הלובן הוא משום שע"י השמש והאויר שעבר מאז מותם איבדו כל צבע .אבל המראה לאחר שיורד ממנו הפסולת הטבעית הוא בחלקם כחול עד ירוק ,וחלקם הוא בעלי צבע כתום ודומה .ובקשתי לראותם מאדם שאסף צדפים מהחלזונות של האק"ק בארץ ישראל ,ורובם היו בצבע כחול-ירוק ולבן ,אבל חלק מהצדפים איננו בצבע כחול. עד כאן תיאור המציאות. 18 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' וכידוע שהים הוא בין ירוק לכחול וכמו שאמרו )ירושלמי ברכות פרק א( :מגיד שהתכלת דומה לים והים דומה לעשבים ועשבים דומין לרקיע .כפי שהביא הכותב .בין תכלת לכרתי. ואמנם נכון שלאחר שיורד הצמידה הביולוגית חלקם הוא בצבע אחר אבל קשה לדע ת אם הוא כך בברייתו או שהוא ע"י שנמצא מול השמש וצבעו משתנה .ולא אכחד שגם חלזון הינטינא )השערתו של הרב הרצוג( יש לו צבע דומה ,אבל הדבר ברור שישנם עוד בע"ח בים שצבע גופם כחול ואין זה סותר לגופו דומה לים. ומה שהקשה הכותב מי ירד שאול ויעל ,בורכא היא .גם כמות החלזונות הגדולה שנמצאת יחסית רחוקה מהחוף, אינו במעמקי הים אלא קרוב לסלעי הים בתחילתו של הים ,ואין צריך לשם כך לצלול לעומק האוקיינוס .ומלבד זאת אין זה ברור כלל שכוונת חז"ל שעל ידי כך נזהה אותו אלא תיארו את אופיו. )אם מצדדי התכלת כתבו דברים אלו ואחרים לא מפיהם אנו חיים ,ואם יש טענה על דבר זה או אחר אין זה נוגע לעצם הזיהוי וכפי שנכתב צריך לדון על החלזון ולא על מוצאיו(. יש שהבינו ש'מראה גופו' ,הכוונה שגופו עשוי כעין גלים ,ויסתדר ביותר בדברי רש"י 'מראה גופו תבנית דיוקנו', אבל לענ"ד זה רחוק ודחוק ,והבוחר יבחר .8 F7 סיכום הדברים :הראשונים לא כתוב ש'דומה לים' פירושו שצבע גופו של החלזון הוא תכלת ,אלא דומה לים בלבד. ובפרט לדברי רש"י שכתב דמות דיוקנו -מראה גופו ,שאפשר בשופי לבאר שדומה למקום בים בו הוא נמצא עד כדי שקשה לזהותו .ועוד ,שאף אם תפרש שדומה לים פירושו שצבעו כצבע מי הים ,אפשר לבאר שכפי שהוא נראה כשהוא חי עם 'הצמידה הביולוגית' שהוא פסולת בצבע ירוקת כהה ויש בו דמיון לצבע הים. ברייתו דומה לדג בענין זה יש הרבה בלבול ,ורבים בהשקפה ראשונה :הרי אינו דומה לדג? וביותר ,האלו הסימנים שחז"ל נתנו לנו? אם להוציא את הדברים מפשוטם כדי להשוותו עם דברי חז"ל ,הלא אין כאן זיהוי? לכן בס"ד ילובן ענין זה באר היטב ,וקודם נביא את דברי הרב הכותב ונדון בהם ולאחמ"כ נבאר את עצם הדברים מכל צדדיו בס"ד .ונוכיח בעליל שכל מה שניסה הכותב להוכיח כאן העלה חרס בידו .ולא אכחד שכבר דיברו בזה החכמים שעסקו בענין זיהוי התכלת אלא שאנו נביא כאן את דברי חז"ל ולהבינם על נכון אי"ה. ואלו דברי הכותב: הסימן השני שברייתו דומה לדג והכוונה כפי שפירשו הראשונים שצורת החילזון דהיינו תבנית דיוקנו הוא כמו צורת דג ,והרמב"ם כתב שמביאים דם חילזון "והוא דג" דהיינו שאינו בעל חי אחרת כגון תולעת או חומט עם צורת דג אלא שהוא דג ממש ,וכן הבין מדבריו בעל המנחת חינוך )במוסך השבת מלאכת הצד( וז"ל :ומצד הסברא מה לי חלזון מה לי שאר דגים "דגם חלזון דג הוא" ,כמבואר במנחות דף מד ע"א ,ור"מ בפ"ב מהלכות ציצית ע"כ .גם בזוהר הקדוש 8אמנם במסכתות קטנות מסכת ציצית )פ"א הל"י( לכאורה מבואר שהוא צבע הים :חלזון למה הוא דומה ,בריאתו דומה לדג ,וגופו דומה לרקיע .אבל הרואה יראה שאותו הלשון הגמ' מביאה במנחות ומשמע שהוא המקור ,וידוע שהרבה שיבושים נפלו במסכתות אלה וצ"ל דומה לים ,כמ"ש כל המפרשים שהביאו דברי חז"ל אלו. 19 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים נקרא חלזון בכל מקום "דג") ,ועיין עוד באו"ח הקדוש סוף פ' שלח שהחלזון דג בסוד עינא פקיחא עיי"ש( ,עכ"פ ברור מדברי הראשונים שלהחלזון צורת דג לכה"פ כפשטות לשון הגמ'. והנה אם חלזון היא דג גמור לא היה מקום לפרש מה בדיוק צורת דג שהרי כל רואיהם יכירם כי היא זה ,אבל מדיוק לשון הגמ' נותן המשמעות שהחלזון הוא רק דומה לדג אבל שונה פחות או יותר ממנו ולכן צריכים לבאר מהו צורת הדג ולכאורה היה נראה לומר שצורת הדג הוא דבר ארוך ועגול ומשוך לשני קצותיו ובכמה מקומות מצינו הדברים שדומין לדג למשל ביניתא דביני כרבא שרבינו תם מפרש שהם תולעים כדמות דגים הנמצאים במחרשה. ראשית ,אמת בדברי הרב הכותב ש'דומה לדג' אינו 'דג' ,זה ברור .המושג "דומה" בכל מקום אינו הדבר ממש אלא דומה לו ,ואין צריך להאריך בראי'ה )תכלת דומה לים-אינו ים ממש .הים דומה לרקיע -הים אינו רקיע אלא שדומה לו( ,ולכן בפשטות לשון הגמ' החלזון הוא לא דג אלא דבר אחר ודומה לדג ,אלא ששרוי במים. וממשיך הכותב: והנה לשיטת הרמב"ם שהחלזון הוא דג ממש ,באנו לבאר קצת ביאור לדבריו דהנה בהל' מאכלות אסורות )פ"ב הי"ב( מחלק הרמב"ם בין שרצי הים ודגי הים .ומה נקרא להרמב"ם 'דג'? בריה שנמצאת במים ויש לו "צורת דג" ומה נקרא 'שרץ המים'? בריה שנמצאת במים ואין לו צורת דג .וז"ל הרמב"ם :אי זהו שרץ המים אלו הבריות הקטנות כמו התולעים והעלוקה שבמים והבריות הגדולות ביתר שהן חיות הים ,כללו של דבר כל שאינו בצורת הדגים לא דג טמא ולא דג טהור כגון כלב המים והדלפון והצפרדע וכיוצא בהן עכ"ל ,וממילא פשוט שבוודאי יש דבר כזה של "צורת הדג" ,ומדברי רמב"ם אלו יש ראיה ברורה ,או עכ"פ 'לשיטתיה' ,שהחלזון הוא ממש דג ,היות שבגמ' )שבת דף ע"ד( מוכח שהחלזון נמצא במים, וכאן נתן הגמ' סימן שהחלזון יש לו צורת דג ,ממילא הרי הוא ממש 'דג' לפי ביאור הרמב"ם ש'דג' הוא כל דבר הנמצא במים ויש לו צורת דג. וכותב בסוף דבריו: והנה בעלי המיורקס מביאים לקט מדברי הראשונים שקורין או מכנים את החלזון כתולעת, וכן יש ראשונים שמפורש בהם שהחלזון הוא דג ,ואין אתנו להכריע מבין הראשונים מהות החלזון ,אבל בדבר זה אין שום מחלוקת בדברי הראשונים ,והכל מודים שלהחלזון צריך להיות "צורה של דג" ולכן אפילו אם נסכים שהחלזון אינו דג ,עכ"פ צריך שיהיה לו צורת דג ובלאו הכי אין זה חלזון. וכפי שהביא הכותב ביארו הראשונים שצורתו-מבנה גופו ,דומה לדג .רבינו גרשום :ברייתו -צורתו .אלא שלכאורה ברמב"ם נטה מלשון הגמ' וכתב "והוא דג". אלא שבמחכ"ת לדבריו יוצא שיש כאן ב' מחלוקות: א .בין הרמב"ם להגר"א אם דג הוא שם כללי לכל החי בים או שם פרטי של בעלי חיים מסוימים בים )או שאינו מהגר"א(. ב .מחלוקת בין הראשונים אם חלזון הוא תולעת או דג ,ואין איתנו להכריע מבין הראשונים מהות החילזון. 20 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' עוד ,שסותר את דברי עצמו מיניה וביה ,הרי מצד אחד כותב ש'דומה לדג' שנאמר בגמ' אינו דג כי א"כ היה 'דג' ולא 'דומה לדג' .ומצד אחר כותב בדעת הרמב"ם שהוא הנקרא דג גמור ולא שרץ המים -משום שהרמב"ם בהלכות מאכ"א ביאר ש'דג' של התורה הוא שיש לו צורת דג -כלומר שהוא דג גמור ,ולכן כתב הרמב"ם בהלכות ציצית והוא דג. או שכוונת הכותב הנכבד שיש ג' ענייני דגים .א' דג )אינני יודע מה זה( שעליו הגמ' אמרה שחלזון התכלת הוא דומה לו .ב' צורת דג שהוא ג"כ דג בלשון התורה אבל לא לשון בנ"א ,ועליו הגמ' אמרה שהוא רק דומה לדג .ג'. שרץ המים שכלל אינו דג. מלבד שקשה לחשוד בכותב שהרחיק לכת עד כדי כך ,אלא שזה ג"כ לא יועיל למה כתב הרמב"ם בסימני התכלת 'דג' על דבר שאינו דג לא בלשון הגמ' ולא בלשון בנ"א ,וכמ"ש הכותב לקמן )'בביאור הגמ' דומה לדג'( אם אין נ"מ ללשון התורה יש נ"מ ללשון בנ"א. יתירה מזו כתב בפסקא הבאה: לציין עוד שרש"י מפרש כאן שהחלזון הוא תולעת ,שזה סתירה קצת למ"ש רש"י במסכת שבת )דף ע"ד( שהחלזון הוא כמין דג קטן .ורש"י במסכת מגילה דף ו' ששם פירש רש"י ג"כ שהחלזון הוא דג. ועל כך מה יענה הכותב הנכבד ,הרי ברמב"ם אולי י"ל שגרס "והוא דג" ולא "דומה לדג" כגירסא דידן )וא"כ נפל בניינו של הכותב( אבל רש"י גרס כדידן ,וביותר שישנה סתירה ברש"י עצמו) .ואמנם ראיתי אחרונים שמשמע מהם שהם ב' דעות בראשונים אבל כפי שנתב' א"א לומר שיש מחלוקת בין הזוהר לגמ'(. אלא הדברים מבוררים ללא סתירה כלל: ******* אמת שכן הוא בזוה"ק )פרשת שלח קסג :(:כגוונא דא ב"נ דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים ,ת"ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י"ם בההוא תכלת דנונא כו'. אלא שבין הזוה"ק לגמ' ,חס ושלום לחשוב שייתכן פלוגתא .רבותינו בעלי הזוהר או בעלי הגמ' שרוח אלהין קדישין הוו בהו ,לא ידעו מהו החלזון? ועוד ,הרי אז הטילו תכלת בבגד ,והמציאות הייתה ידועה לכל ואיך ייתכן שיחלקו מה החלזון? אמנם הכותב יישב זאת שדומה לדג הוא דג וכו' ,אבל הראנו את סתירת הדברים מיניה וביה לעיל שזה לא ייתכן. והאמת יורה דרכו שדברי הגמ' והזוה"ק דברי אלוקים חיים הם .וכל דברי רבותינו הראשונים נ"ע עולים בקנה אחד ומתיישבים עם דברי הגמ' בכל מקום ,ועם חלזון המורעקס ,כולם נכוחים למבין ,ישרים למוצאי דעת ,אין בהם נפתל ועיקש. וזה החלי בעזרת הי"ת יוצרי ומעודדי: א .האם החלזון שצובעים בו תכלת נקרא "דג". השם "דג" יש בו שם כולל ושם פרטי ,דג בכללותו כולל כל סוגי בעלי החיים אשר בים ועיין הערה ,8וישנו שם פרטי לכל קבוצה בנפרד שיש הנקראים בשם דגים ויש בשמות אחרים כגון שרץ המים וכדומה. 21 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים שּׁ ַמי ִם וּ ַב ְבּ ֵהמָה וּ ְבכָל ודבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים :נַ ֲעשֶׂה אָדָ ם ְבּ ַצלְמֵנוּ כִּדְ מ וּתֵ נוּ ְוי ְִרדּוּ ִבדְ גַת ַהיָּם וּבְעוֹף ַה ָ ָאָרץ .והרי קודם לכן התורה לא הזכירה את המילה "דג" :יִשְׁ ְרצוּ הַמַּ יִם שֶׁ ֶרץ נֶפֶשׁ ָאָרץ וּ ְבכָל ה ֶָרמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל ה ֶ ה ֶ שּׁ ָמי ִם .כלומר בזמן הבריאה נקראו כל מיני החי שבים שרץ נפש חיה ָאָרץ עַל ְפּנֵי ְר ִקי ַע ַה ָ ַחיּ ָה וְעוֹף י ְעוֹפֵף עַל ה ֶ )כבעלי חיים ביבשה( ולכל זה התורה קוראת "דגת הים". עוד נאמר בעשרת הדיברות בפרשת ואתחנן )דברים ד' יח'( :תַּ ְבנִית כָּל ר ֹמֵ שׂ ָבּ ֲאדָ מָה תַּ ְבנִית כָּל דָּ גָה אֲ שֶׁ ר בַּמַּ יִם ָאָרץ .ועיין הערה .9 מִ תַּ חַת ל ֶ F8 שׁר י ָבוֹא שָׁם נַ ֲח ַלי ִם י ִ ְחי ֶה ְו ָהי ָה הַדָּ גָה ַרבָּה וכן מפורש ביחזקאל )מז ט-י(ְ :ו ָהי ָה כָל נֶפֶשׁ ַחיּ ָה ֲאשֶׁ ר יִשְׁ ר ֹץ אֶל כָּל ֲא ֶ שׁמָּה ַהנָּחַלְ :ו ָהי ָה ָע ְמדוּ ָעלָיו דַּ ָוּגִים ֵמעֵין גֶּדִ י ְועַד עֵין ֶע ְג ַלי ִם שׁר י ָבוֹא ָ שׁמָּה ַה ַמּי ִם ָה ֵאלֶּה ְוי ֵָרפְאוּ ָוחָי כּ ֹל ֲא ֶ מְא ֹד כִּי בָאוּ ָ שׁטוֹ ַח ַלח ֲָרמִים יִהְיוּ ְל ִמינָה תִּ ְהי ֶה דְ גָתָ ם כִּדְ גַת ַהיָּם ַהגָּדוֹל ַרבָּה מְא ֹד. מִ ְ והרמב"ם עצמו בכמה מקומות כותב דג וכוונתו לכל אשר בים :בהלכות שבת )פ"ב( :כיצד ראה תינוק שנפל לים פורש מצודה ומעלהו ואף על פי שהוא צד הדגים עמו כו' ,עכ"ל .ופשוט שאם צד שרץ המים היא אותה הלכה. ויותר מפורש ברמב"ם בהלכות יסודי התורה )פרק ד(... :מפני שהם יסודות לכל גופים שתחת הרקיע ימצא כל גוף וגוף מאדם ובהמה וחיה ועוף ודג וצמח ומתכת ואבן גולמו מחובר מאש ורוח ומים ועפר וכו' ,עכ"ל .ובזה ודאי הכוונה שם כולל לכל סוגי בעלי החיים אשר בים. אבל ישנו דג בשם הפרטי ,כלומר שאינו שרץ המים ואינו חלזון וכו' אלא נקרא דג. ומצינו כעין זה במילה "בהמות" ,שהוא שם מין כללי של בהמה ,אך ישנם בהמות שכך נקראים בשמם ממש .עיין ב"ב )עד ,(.ובתנחומא פרשת פנחס ופרשת ניצבים. ולכן כאשר הזוה"ק קורא לחלזון נונא )=דג( זה שם המין הכללי שבים ,והגמ' באה לפרט מהו חלזון התכלת בפירוט -קוראת לו בשמו הפרטי והוא חלזון אלא שדומה לדג בשמו הפרטי. אלא שצריך לבאר מדוע כאן החליט הרמב"ם לקרוא לחלזון דג ולא כתב דומה לדג ככתוב בגמ'. דרכו של הרמב"ם בכל מקום בתחילת הענין לבאר את הדבר מראשיתו .כך הרמב"ם מתחיל את הלכות יסודי התורה :יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון ,והוא ממציא כל נמצא ,וכל הנמצאים משמים 9וז"ל המכילתא דרבי ישמעאל )יתרו ו'( :לא תעשה לך פסל .יכול לא יעשה לו גלופה ,אבל יעשה לו אטומה ,תלמוד לומר וכל תמונה. לא יעשה לו אטומה ,אבל יטע לו מטע ,תלמוד לומר לא תטע לך אשרה .לא יטע לו מטע ,אבל יעשה לו של עץ ,תלמוד לומר כל עץ כו'. לא יעשה לו דמות כל סמל ,אבל יעשה לו דמות בהמה חיה ועוף ,תלמוד לומר תבנית כל בהמה אשר בארץ תבנית כל צפור כנף .לא יעשה לו דמות כל אלה ,אבל יעשה לו דמות דגים וחגבים שקצים ורמשים ,תלמוד לומר תבנית כל רמש באדמה תבנית כל דגה אשר במים .לא יעשה לו דמות כל אלה ,אבל יעשה לו דמות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ,תלמוד לומר ופן תשא עיניך השמימה וגו' .לא יעשה לו דמות כל אלה ,אבל יעשה לו דמות מלאכים כרובים ואופנים וחשמלים ,תלמוד לומר אשר בשמים .אי אשר בשמים ,יכול דמות חמה ולבנה וכוכבים ומזלות ,תלמוד לומר ממעל -לא דמות מלאכים ,לא דמות כרובים ,לא דמות אופנים .לא יעשה לו דמות כל אלה ,אבל יעשה לו דמות תהום וחשך ואפלה ,תלמוד לומר ואשר מתחת לארץ. ואשר במים מתחת לארץ ,להביא את הבוביא ,דברי רבי עקיבא ,ויש אומרים להביא את השברירים .כל כך רדף הכתוב אחר יצר הרע, שלא ליתן לו מקום למצוא לו אמתלת התר ,עכ"ל. תא חזי שחז"ל הקדושים הבינו בדעת האלוקות שהייתה בהם ,שהתורה כללה את כל סוגי בעלי החיים והצומח כדי לא ליתן פתחון פה ליצר הרע ,והתורה כתבה כאן "דגה" ולא כתבה שום דבר אחר שבמים ,מוכרח שהוא כולל הכל. 22 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמתת המצאו ,ע"כ .וכן הרמב"ם מתחיל את הלכות אישות :קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא לישא אותה מכניסה לביתו כו'. וכשהגמ' מתחילה את מסכת ברכות וקידושין מתחילה דנה מדיני קריאת שמע וקידושין ,ולא מתחילה מראשית הדבר. והטעם הוא משום שהרמב"ם כתב את ספרו כדי שיכול הלומד בו את ההלכה ללא שיצטרך לראות שום ספר קודם לזה .כפי שכתב הרמב"ם בהקדמתו ליד החזקה" :כללו של דבר כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל אלא יהא חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה עם התקנות והמנהגות והגזירות שנעשו מימות משה רבינו ועד חבור הגמרא וכמו שפירשו לנו הגאונים בכל חיבוריהם שחיברו אחר הגמרא .לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה .לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחלה ואחר כך קורא בזה". וזה הביאור כאן :החלזון אינו דג ממש לפי שמו הפרטי ,אלא שהרמב"ם מתחיל לבאר שהוא חלזון ,ומבאר באיזה חלזון מדובר משום שישנם כמה סוגי חלזונות ,לכן כותב "דג" ,כלומר מין חי הגדל במים .לעומת זאת בהלכות מאכלות אסורות ,שם הרמב"ם רוצה לפרט את האיסור שיש בכל מין ומין וחלוק הוא זה מזה ,שם מפרט הרמב"ם את שמו המיוחד של כל מין ומין. ועוד ,שבעצם הוא דבר שלא ייתכן ,שאם כוונת הרמב"ם והוא דג כפי שכתב בהלכ' מאכלות אסורות ,היאך הוא ייקרא בשם 'חלזון'? הרי כתב שם הרמב"ם שההפרש בין דג לשרץ המים הוא בצורה )ואין בו סימנים וכדומה(, ואם הוא דג בצורתו מה שייך השם 'חלזון' ,אלא מוכרח כפי שנתבאר שדג כאן הוא שם כללי כנ"ל. וזה מה שהביא מהאליהו רבה שהכל הוא מין דג ,והמביא ראיה מדברים אלו של הגר"א -דבר גדול ראה והביא ראיה נכונה. ב .מהו שמו של חלזון התכלת. ובאמת כמה ראשונים כתבו שהוא מין תולעת: הראבי"ה )שבת סימן קצד( :והאי דפריך בפרק כלל גדול וליחייב נמי משום נטילת נשמה אפילו רב מודה ליה אלא דפליג ואמר אף משום צובע אבל משום חבורה לא מחייב ,דחלזון תולעת ואין לו עור ,ולא שייך למימר מקלקל בחבורה כו' ,עכ"ל .וכ"כ הר"ן וכ"כ הריטב"א )הנדפ"ח( בשם הרשב"א בשם הרמב"ן )יובא לקמן ב'אינו בעל אברים'( .וכ"כ הר"ש בתו"כ )מצורע פרשתא א' יד לגבי תולעת שני( :יכול אחד מן הצבעים שבתולעת )ת"ל ושני( .כגון תכלת הצבוע בדם חלזון .וכ"כ הראב"ד שם. ואין שום מחלוקת בין הראשונים מהו חלזון התכלת שצריכים אנו "להכריע" ,החלזון הוא דג בשמו הכלל משום שהוא בים ,והוא תולעת הדומה לנחש ,וכולם שם אחד להם היינו "חלזון" ,אלא שישנם בים וישנם ביבשה ,אלא שישנו חלזון מסוים שממנו צובעים תכלת ,ועליו מדברת הגמ'. ומבואר שהכל אמת :ישנו בעל חי בים ולכן שמו הכללי הוא דג ,והוא דג קטן .והוא חלזון-ימי ,וחלזון הוא תולעת קטנה בתוך נרתיק )קונכי'ה( ,והא כעין נחש קטן .וצורת גופו היא דומה לדג .ובדברי רש"י אין שום סתירה :הוא "דג" בשמו הכללי מפני שהוא בים .והוא "תולעת" הנמצאת בתוך נרתיק וזה נקרא חלזון ,והוא "דומה לדג" במינו הפרטי .והוא כעין דג קטן. והרוצה לעשות סתירה בין הזוה"ק לגמ' ונחלקו מהו התכלת שכולם ידעוהו בתקופה ההיא ,והרוצה להקשות על הרמב"ם ולעשות סתירה ברש"י וממילא להביא ראיות לפי דרכו המשובשת -יעשה כן. 23 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים וכל זה עולה בדיוק מופלא בחלזון האק"ק הוא תולעת שיש לו נרתיק והוא דג שחי בים ,ושרץ המים הדומה לדג. אמנם לא אכחד שישנם דעות שהבינו בדעת הרמב"ם שהוא דג ממש ,וכמה דעות שהבינו שהוא חלזון הפורפור. אבל השתא אחרי הגלות אור יקרות דהזוה"ק בעלמא הדין ,והרי בזוה"ק א"א שיחלוק על הגמ' בדבר שידעוהו כו"ע וכנ"ל ,א"כ אפשר לישב בשופי להבין כדברינו הנ"ל וכהני אחרונים שכ"כ. )ועיין בהקדמת חיבורנו שביארנו ,שבענין זה לא ימלט שההכרעה היא כאחד מהצדדים ,ובודאי כאשר הגלות נגלות אור היקר הזוה"ק שמבורר כדברי הגמ' וכדברי הרמב"ם כנ"ל(. ג .בבאור הגמ' דומה לדג: המורעקס הוא חומט ימי פשוט בעל נרתיק ואין לו שום דמיון לדג לא בגופו ולא בנרתיקו ,רב טבגר מנסה לסמוך על הגר"א שהבאתי למעלה ולומר שאין דבר כזה כצורת דג ,אבל זה מופרך מאוד כמו שהבאתי למעלה שכאן ניתן הדבר לסימן על החלזון ואם אין נ"מ לדברי תורה יש נ"מ ללשון בני אדם. בלולאות תכלת תירץ באופן אחר )מיוחד לבעלי דמיון( והוא שהצל של המיורקעס יכול להדמות לצורתו של דג לא כל המיורקעס ולא בכל צד שתניחנו אבל יש כזה מציאות שצללו ידמה קצת לדמיון של צל של דג ,ולפי דבריו די בזה לפרש כוונת הגמ' ברייתו דומה לדג ,אבל אין בזה הגיון כלל שאיך אפשר לומר שברייתו דומה לדג כונתו לצל של אחד מכמה מיורעקסן שנרתיקו גדל נתגדל בעקמומית קצת ,ומוטה על צד אחד דוקא זהו הנקרא דומה לדג. ולפני שנבוא להיווכח מהו הנקרא דומה כאן ,נעיין בדברי חז"ל עצמם כמה מקומות מהו הנקרא בלשון חז"ל "דומה". גרסינן במנחות )דף סג :(.כלי היה במקדש ומרחשת שמה ,ודומה כמין כלבוס עמוק ,וכשבצק מונח בתוכו דומה כמין תפוחי הברתים וכמין בלוטי היוונים דומה .רש"י :כלבוס -גלואו"ן שם כלי עשוי כעין מחבת שלנו והדופן באמצעות כלפי פנים כזה ,ומצוייר תוכו גומות גומות וכשהבצק מונח בתוכו הבצק בגומות .דומה כמין תפוחי הברתים -בלווטי גלני"ץ הגדילים באלונים שקורין קשטני"א כדמתרגמינן )ישעיהו ו( כאלה וכאלון כבוטמא וכבלווטא .עוד שם )צה :(.דתניא :ארבעה סניפין של זהב היו שם ,מפוצלין מראשיהן ,כמין דקרנין היו ,שסומכין בהן את הלחם ,שהוא דומה כמין ספינה רוקדת. סוכה )לד :(.צפצפה ,קנה שלה לבן ,ועלה שלה עגול ,ופיה דומה למגל .והא תניא :דומה למגל -כשר ,דומה למסר פסול .עד כאן. מידות )לז :(.וההיכל צר מאחוריו ורחב מלפניו ,ודומה לארי ,שנאמר :הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ,מה ארי צר מאחוריו ורחב מלפניו ,אף ההיכל צר מאחוריו ורחב מלפניו" ותא חזי ההיכל היה נראה ארי ממש? והמחבת שהיה במקדש היה בדיוק כתפוחים באלונים? והאם פי הצפצפה דומה בכל ענייניו למגל ,הרי מגל הוא מעוקם )בין רי"ש לכ"ף( ,ויש לו ידית .היעלה על הדעת שכל זה בפי הצפצפה? ולחם הפנים היה נראה כספינה ממש? אלא שכוונת הגמ' 'דומה' הוא כמו 'משל למה הדבר דומה' ,כדי 24 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' שאנו נבין את צורת הדבר דמוהו לדבר אחר שיצטייר בעיננו צורה מסוימת .אם ההיכל היה צר מאחוריו ורחב מלפניו הוא דומה לארי ונקרא 'אריאל' ,ובלחם הפנים היה צורה מסוימת של משולש שישנה צורה שכזו בספינה רוקדת ,נחשב הוא דומה לספינה רוקדת .ואם בצפצפה ישנם פגימות כלפי מעלה 'דומה' היא למגל שיש לה פגימות בצורה זו אע"פ שהמגל הוא ברזל והצפצפה היא צמח וכו' .ודברים נכוחים הם למבין. ומה שכתב הרב הכותב ש"מיוחד לבעלי דמיונות" רצה לגנות ונמצא משבח :כן! חז"ל כוונו להפעיל "דמיון" ולדעת במה הוא "דומה" .ולכן כאן אפשר לומר בבירור :יש למורקס דמיון לדג ,משום שצורת הדג ששונה הוא בזה מרובם ככולם )ואולי בכולם ממש( של בעלי חיים שבים שהוא גוף רחב באמצעו והולך וצר בראשו וברגליו ,וזוהי צורת החלזון הלזה ,ואין זה נכון שרק בחלק מהחלזונות כאשר הוא מוטה על צידו וכו' ,נכון שקצת שונות זו מזו ,אבל צורתו הטבעית של חלזונות המורקס שרחב באמצעיתו וצר הוא בראשו וברגליו. וביותר :שהרי כתב הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות שההפרש בין דג לשאר שרץ המים הוא בצורה .כלומר, שאין סימנים ממש להבדיל בין הדג ושרץ המים ,אלא בראיית העין .וא"כ כאן הרי חז"ל נתנו לנו סימן שנראה כדג אע"פ שאינו דג ,ואם היה צורתו דג ממש -היה דג ולא דומה לדג ,ולכן כאן הדמיון לדג מוכרח שזה רק באופן מסוים של דמיון ולא יותר. וראיה ברורה לדברינו הוא בדברי הערוך ערך 'רצם' ,שכתב אהא שאמרו סנדל )שליא( דומה לדג של ים וכו' שהוא רחב ,ודק וצר כלפי ראשו. ומה שהקשו האם זהו מה שמצאו חז"ל לידע את החלזון בדבר שבקושי יש דמיון? התשובה היא :אדרבה ,זהו סימן זיהוי נפלא שמסרו לנו חז"ל ,שהרי חלזון אינו דג אלא שרץ המים ,וכל היודע בשרצי המים ובמיני בעלי חיים שישנם בים הן בריות משונות מאוד ומי שלא ראה זאת לא יאמין שקיימים בעולמינו ,לכן אמרו סימן זיהוי מופלא .שצורת גוף החלזון דומה לצורת גוף הדג ,והוא חלזון הקהה קוצים שממנו מפיקים את התכלת. ומסקנת הרב הכותב :אפילו אם נסכים שהחלזון אינו דג עכ"פ צריך שיהיה לו צורת דג ובלאו הכי אין זה חלזון. אדרבה הכל מוסכם :שהוא דג בשמו הכללי והוא תולעת שנמצאת בתוך נרתיק והוא פורפורא כפי שמפורש בחז"ל והוא תולעת כמבואר בראשונים ו----כן! הוא דומה לדג כנ"ל. עולה אחת לשבעים שנה בענין זה לא נמלט מקושיות ,וכפי שהזכיר הרב הכותב בעצמו שמשמעות הגמ' בכמה מקומות שהיו צדים אותו הרבה יותר תדיר מאחד לע' שנים ,והגמ' אומרת היכי צבעיתו ,משמע שדרכם היה לצבוע ,וכן משמע שהייתה אומנות של צביעת תכלת ,ומה שייך בזה אם היא קיימת אחת לע' שנים. ובפשטות ,אחת לע' שנה עולה היא ,אבל גם בשנים רגילות אפשר לצוד אותה במעמקי הים. אלא שהרמב"ם לא הביא רמז לסימן זה להלכה ,אע"פ שכתב איך לזהות את התכלת) .וכבר עמד על כך הראדזינר זצ"ל( .וכן הרי"ף והסמ"ג והחינוך. 25 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים ומה שכתב הרב הכותב שהרמב"ם כתב זאת בסוף הפרק ,טעות היא! )וטעו בזה כמה ממצדדי האק"ק( ,הרמב"ם כתב את כל זיהוי התכלת ואופן עשייתו בב' הלכות הראשונות בלבד ,ולא כתב רמז לכך שמצוי הוא פעם בזמן רב. ומה שכתב הרמב"ם בסוף הפרק אינו ענין לכאן ,וזה לשון הרמב"ם" :קשה עונש מי שאינו מניח לבן יותר מעונש שלא הניח תכלת לפי שהלבן מצוי לכל והתכלת אינו מצויה בכל מקום ולא בכל זמן מפני הצבע שאמרנו ,עכ"ל. והרואה יראה שמה שכתב הרמב"ם כאן הוא לבאר מדוע עונש של האדם שאינו מטיל לבן בבגדו קשה יותר ,מפני שבמציאות לבן אין צריך צביעה והוא נמצא בכל מקום ובכל זמן ,ותכלת היא צביעת הצמר וצריך לחזר אחריו ואינה בכל מקום ולא בכל זמן .משום שכדי לצבוע בתכלת צריך להשיג חלזון שלא מצוי בהישג יד וצריך מומחה לצביעה וכו' והלבן אי"צ צביעה ,ואינו שייך כלל לזיהוי החלזון .ובפרט שהרי באמת תקופות רבות לא צבעו בתכלת ונשתכח אט אט והיה קושי למוצאו ,וענין זה איננו שייך לעולה פעם בשבעים שנה. דברי הזוה"ק יש שרצו לומר שכוונת הגמ' היא בדרך דרש ולא על דרך פשט ,אמנם אין לנו רשות לומר זאת מסברא ,אבל אחר שכן מפורש בזוה"ק בסמוך ,והרמב"ם והרי"ף לא הביאו זאת להלכה ,יש מקום לומר זאת. בזוה"ק מבואר ענין זה של אחת לע' שנים בדרך סוד )שלח לך דף קסג :(:תמים תהיה עם יי' אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי ,במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת"ם ים ,תם כמה דאתמר ,י"ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י"ם ולא אתפרשן מניה לעלמין ,אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא ,ת"ם לקבלא א' רזא דיעקב, ב"נ אצטריך למהוי בכל יומא ת"ם י"ם כגוונא דא ממש ,השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא ממש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון ,לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא ,עכ"ל הזוה"ק. דעת הרדב"ז ורבנו הרדב"ז כתב מדיליה הסבר בגמ' זו )שו"ת רדב"ז ח"ב תרפה(: אין זו צריכה לפנים שהרי החלזון מצוי הוא בים ובחלקו של זבולון היה עולה מאליו מן הים אל היבשה והיו מלקטין אותו ואחר שגלו ישראל לא היה עולה והשאיר נבוזראדן בארץ מדלת העם לכורמים )ולענבים( ]וליוגבים[ וארז"ל אלו צדי חלזון משמע שהיו צריכין לצודו ,וכן במעשה המשכן היו סמוכים לים הקדמוני ים סוף שהרי אין בין ים סוף להר סיני אלא דבר מועט והיו הולכים לים סוף וצדין אותו שהיה נמצא שם ,והיינו שלא הוצרכו לומר בחלזון כאשר אמרו בתחש לפי שהיה מצוי ,10ואפשר שעד היום הוא מצוי אלא שאין מכירין אותו או שאין יודעין לצודו .גם כי אינם צריכים לו שצבע הדומה ל תכל ת מצוי הרבה דהיינו איסטס הנקרא בערבי 'ניל' וצובעין אותו באופן אומנות שאינו עובר אפילו על ידי גיהוץ ,עכ"ל. F9 10אמנם הקרבן העדה על הירושלמי )שבת פ"ז ה"ב ד"ה ולית ליה צידה( ס"ל דהיה תכלת לישראל במדבר ממה שהעלוהו מארץ מצרים. 26 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' היוצא לדברי הרדב"ז שרק בזמן הבית הראשון )ייתכן שבכל התקופות שהיו ישראל על אדמתם( היה עולה ליבשה ואח"כ לא היה עולה ואף בדור המדבר לא היה עולה .וממילא אין כאן קושיא ,כי היום אינו עולה ומשום הכי הרמב"ם לא הביאו להלכה. ובדברי הרדב"ז מתיישב כהוגן כל דברי הגמ' שהמשמעות הברורה שהיה החלזון תדיר יותר מפעם בע' שנים ,אלא שהי'ה צריך לצודו מהים ,ובזמן הבית היה עולה ליבשה. ******* ובאמת גם אם תפרש ע' שנים כפשוטו ,יי תכן מאוד שהוא מהדברים שהטבעים הש תנו בהם ,שהרי גם על עץ החרוב אומרת הגמ' )בכורות ח :(.חרוב זה משעת נטיעתו עד שעת גמר פירותיו שבעים שנה ,ע"כ .ושם א"א לבאר אלא כפשוטו כמעשה דחוני המעגל )תענית כג ,(.והרי ידוע לנו מהו החרוב היום ולא גדל בכ"כ הרבה זמן אלא שהטבע בזה השתנה. ****** בהמשך הדברים מביא הרב הכותב את דברי הגמ' בסנהדרין ודן בהם לפי רש"י והיד רמה .ומסיק שאינו קשור לחלזון התכלת .וכן כותב שיש לציין שבמסכת שבת )עד (.כתב רש"י שהוא דג קטן ,ובמסכת מנחות )מב (:כתב שהוא תולעת וז"ל רש"י שם :ושני תולעת -משמע שני דאפילו מראה שני של זהורית קרוי תולעת וה"ה לתכלת דכתיב נמי בההוא קרא ,עכ"ל. )אגב יש כאן מקום גדול להסיר כל הצעה שיש בה דג גדול שהרי רש"י כאן כותב דג קטן ,אמנם אי"צ להסיר הצעות שהועלו כפי שבארנו בתחילת החיבור ,אבל על כל פנים ישנו סימן נוסף המתקיים באק"ק שהוא קטן(. כפי מה שהוכחנו לעיל )בפרק 'בענין האם החלזון שצובעים בו תכלת נקרא "דג"( אין סתירה כלל ברש"י שכתב דג וכתב תולעת. ואמנם בזאת צודק הרב הכותב ,שלדברי היד רמה אינו ענין לחלזון ה תכל ת וכן דעת הערוך שם אלא חלזון יש ביבשה ועליו הוא מדבר ,ולדעת רש"י החלזון נמצא בים ופעם בשבעים שנה עולה ליבשה ואז קל למוצאו ולפיכך דמיו יקרים .וכך מבאר רש"י את הגמ' במנחות ,וכך מבאר את הגמ' בסנהדרין וכן בחולין )פט .(.וכן במגילה )ו.(. ולכאורה בדברי הגמ' בשבת שציידי חלזון היו צדים את החלזון ,משמע שם שגם בים אפשר לתופסו כנ"ל ,וצ"ל שהיה קשה ביותר לצודו בים .ועכ"פ רש"י כתב שדמיו יקרים משום שעולה לארץ פעם בשבעים שנה. לפיכך דמיו יקרים והנה תומכי התכלת משתמשים בזה לראיה שהמיורקעס הוא החלזון ,כי הפורפורא היה דבר יקר מאוד כמו שרואים בכל כתבי החוקרים הרומיים והיונים בימים ההם ,אבל האמת שהיוקרא של הפרפורא אין לו שום שייכות ליקרות של החלזון שהרי רש"י מפרש כאן לפיכך- שאינו עולה אלא אחת לשבעים שנה דמיו יקרים ע"כ. וממשיך הכותב שהיקרות היא מפאת שישנו בהחלזון כמות קטנה וכו'. בשגגה זו התחיל המחבר את חיבורו ובשגגה זו ממשיך ומסיים ,שהפרפור והחלזון הם ב' מינים ורק חוקרי או"ה טעו בזה .ולעיל כבר הבאנו שהדברים מפורשים בחז"ל שהפורפור הוא החלזון ולא אחר. 27 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים אלא שלדעת רש"י דמיו יקרים כי עולה אחת לע' שנה ,וכן הוא במסכת ציצית פ"א הל"י' :חלזון למה הוא דומה, בריאתו דומה לדג ,וגופו דומה לרקיע .ואינו עולה אלא לשבע שנים ,לפיכך דמיו ביוקר' .אלא שבפשטות אלו דברי הגמ' אצלנו בנוסח אחר .וישנו הגיון רב בעצם דברי הרב הכותב שהסיבה שהפרפור דמיו יקרים מפני שהכמות שיש בחלזון אחד הוא מעט מאוד ,ועד היום כדי לצבוע ציצית אחת ,צריך להפיק כמות של שלושים עד ארבעים חלזונות. ולפי דברי הכותב י"ל דלרמב"ם וליד רמה שלפיכך דמיו יקרים קאי על הסמוך :שבדמו צובעין תכלת-לפיכך דמיו יקרים ,מפאת שבני ישראל צבעו בו ציציותיהם ,ואו"ה השתמשו בו לבגדיהם היקרים) ,וכמ"ש אצל אחשורוש חור כרפס ותכלת וגו' וכל זה נקרא תכל ת ב תנ"ך ובחז"ל ,ובדמו צובעים תכל ת הוא לאו דוקא ציצי ת אלא כל בגד תכלת( .ואינו סתירה למה שכתבו חכמי או"ה בזמנים ההם שדמיו יקרים משום שצריך כמות גדולה של חלזונות, משום שהצורך בכמות גדולה הוא עושה שיהיה קושי רב לצודו כדי לצבוע בו ,ולפי הרדב"ז זה מה שהובטח לזבולון שיעלה ליבשה והצידה תהיה קלה יותר. יש שכתבו שהחלזון האק"ק הוא חי שבע שנים וייתכן שזו הכוונה 'עולה' שנמצא הוא ז' שנים .ודחוק ואינו נראה. אלא שבעצם הדברים של עולה אחת לע' שנים כבר כתבנו לעיל מענין זה ,ולפי דברי הזוה"ק הוא עפ"י סוד ,ואף אם הוא כפשוטו לדברי הרדב"ז ,אינו ענין לזמננו. נרתקו גדל עמו אמרו במדרש )שהש"ר ד' ועוד מקומות( :אמר ליה ולא היו גדלים ,אמר ליה צא ולמד מן החלזון שכל זמן שהוא גדל נרתיקו גדל עמו ,ע"כ. פשטות דברי חז"ל כאשר אומרים את המילה "חלזון" מדברים על חלזון סתם ,ומה שאמרו בכמה מקומות מה חלזון נרתקו גדל עמו ,משמע שכל ששם 'חלזון' לו ,יש לו נרתיק .ואין מכאן הוכחה רבה שזהו החלזון של התכלת ,כי י"ל שדיברו על חלזון מסוים. אבל בפשטות אם ישנו חלזון ביבשה וחלזון בים ,וישנו חלזון שבאשפות ,מוכח שחלזון הוא שם כללי ועליו אמרו נרתיקו גדל עמו .והסברא אומרת שכל החלזונות יש להם קונכי'ה וזה המבדיל את המלה חלזון משאר תולעים. )ותמוה שהביא הכותב את דברי המוסף הערוך שהוא חלזון התכלת ,ואח"כ הביא את דברי השבט מוסר שאינו חלזון התכלת ,ונראה שהכריע הכותב הנכבד ברוחב דעתו שהלכה כשבט מוסר ,שני ענקי עולם אלו חיו לפני 300 עד 400שנה(. והביא הכותב את דברי רש"י )דברים ח' ד'( שכתב :ואף קטניהם כמו שהיו גדלים היה גדל לבושן עמהם ,כלבוש הזה של חומט שגדל עמו' .כחומט' הזה ולא כתב 'כחלזון' הזה ,ע"כ .ומזה הוכיח דרש"י לא סבר שיש לו קשר עם חלזון התכלת .אלא שזה אינו נראה כלל ,משום שבלשון הזה ישנם בכמה מקומות במדרש ובכמה מדרשים )דבר"ר ,שהש"ר ,מדרש תהלים ,הובא בילקוט( ,ולפי דבריו בכל המקומות רש"י שינה הגירסא? אלא שסבר רש"י שחומט הוא חלזון. 28 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' ומה שכתב שמסתבר שאדרבה אינו חלזון התכלת מהא דאף אחד מהראשונים לא כתב זאת ,אינו שייך לענין משום שהמושג חלזון לדעת רו"ר אינו דווקא חלזון התכלת אלא המושג 'חלזון' הוא עם נרתיק ,ולכן אינו דווקא חלזון התכלת אלא ג"כ חלזונות שבאשפות וחלזונות אחרים. אינו בעל אברים בענין זה הכותב הנכבד הביא ראיה מדברי הר"ן )שיטה לר"ן שבת עד( שהחלזון יש לו קונכי'ה כחלזון ביבשה שאנו מכירים .אלא שכתב שיש לדחותה: וא"ת מאי האי דאמרינן גבי חלזון וליחייב משום נטילת נשמה ופרקינן מתעסק הוא אצל נטילת נשמה ומאי תירוצא הא מ"מ אע"פ שפוצעו בענין שלא ימות בכך ,הרי הוא חובל ואכתי לחייב משום נטילת נשמה אותו אבר .וי"ל דשאני חלזון שהוא גוף אטום כחלזונות הללו שבאשפות ואינו בעל אברים ,ועד שיהרגהו ממש אינו חייב משום נטילת נשמה שהרי אין לו אברים שיתחייבו משום נטילת אותו אבר ,עכ"ל. עכ"פ שיטת הר"ן שהחלזון אין לו אברים כחלזונות הללו שבאשפות .תומכי המורעקס מביאים ראיה מכאן שהחלזון הוא חומט .אבל אין מכאן ראיה כי העיקר דברי הר"ן הוא שאין לו אברים שיתחייב עליהם משום נטילת נשמה ,ורק לדוגמא נקט כחלזונות שבאשפה ,אבל זהו מציאות בכל הדגים הנזכרים למעלה. ומה שהביא הכותב בשם הר"ן ,סברו ג"כ שאר רבותינו הראשונים ,וכ"כ הריטב"א )הנדפ"ח( בשם הרשב"א בשם הרמב"ן :ורבינו ז"ל בשם רבו רבינו הגדול ז"ל פירש דשאני חלזון שאינו בעל איברים אלא גוף אטום כחלזונות שבאשפות ,ובכי הא ליכא נטילת נשמה אלא כשנוטל כל נשמתו לגמרי ,עכ"ל. ומי שרוצה להפוך את הפשט כדי להתעלם מראיה ברורה זו ישמע לכותב .ואדרבה ,אם לפי דבריו ישנם דגים רבים שגופם אטום למה צריך הר"ן להביא דוגמא מחלזונות שבאשפות ,הרי זה רגיל בדגים. ואריכו ת הדברים הם אך למו תר כן כ תב הר"ן והריטב"א במילים מפורשות :דשאני חלזון שהוא גוף אטום כחלזונות הללו שבאשפות". תבלול בעין הנחש הכותב מסכים בזה )יש לציין!( שייתכן שיש בחלזון זה שדומה הוא לנחש אלא שקטן הוא מאוד ,שנחשב מום לגבי בכור. לימי"ן לימי"ץ כנזכר שברש"י )ע"ז דף כ"ח( מפרש משקדי חלזוני-נימי"ן בלעז ,ולמעשה בלאנדאן י"ל ספר תרגום הלע"ז על לעז"י רש"י ,והוא מביא גירסא מכת"י אחד משקדי חלזוני-לימ"ץ בלע"ז ומלת לימ"ץ בלשון )צפרת( ]צרפת[ הכוונה חומט ,וכמובן תומכי מיורקעס מביאים מזה ראיה שהחלזון הוא חומט. 29 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים אבל למעשה צריכים להבין שתרגום הלע"ז מלוקט מתשעים וחמשה כתבי ידות ומארבעה דפוסים הראשונים של הש"ס והעין יעקב שכל אחד מדפוסים אלו בא מכתב יד אחר ,וממילא אם מצאו כת"י אחד ממאה שבו כתוב לימ"ץ הסברא מחייב שהוא בטל במאה ,ואין יכולים לבנות על זה בנינים ,ובפרט שהטעם שהמחבר הנ"ל החליט לקבל הגירסא של לימ"ץ הוא מפני שזה היא הדעה המקובלת של אוה"ע שהחלזון הוא חומט הפורפירא .אמנם תומכי המיורקעס כותבים בכל מקום שהוא המציאות ,שברש"י הנדפס הוא טעות והגרסא הנכונה הוא לימ"ץ. ראשית ,לא ידוע לנו על תשעים וחמשה כתבי יד ,אבל המגיהים בימינו )שאינם קשורים לתכלת( ,הם כתבו בדפוסים החדשים שבדפוסים כתוב לימי"ן ובכתב יד כתוב לימ"ץ. וכתב על זה המוסף הערוך מדעתו :צ"ל לימ"ץ ,והביא את רבינו גרשום שכתוב לימ"ץ .וכן הוא בגי' דידן ברבנו גרשום שם .ורב גובריה דהמוסף הערוך שהבין מרוחב דעתו לשנות את הגירסא. גם יש לציין ששום אחד מן המפרשים אין אומרים שהחלזון דכאן יש לו שייכות לחלזון התכלת נכון הדבר שלא דיברו על חלזון התכלת ,אבל אם סתם חלזון הוא לימצא ,מסתבר דהוא טבע כללי בחלזונות וכנ"ל. קושרים בראש הכלים כדמות חלזון במשנה פי"ב דכלים איתא "או שקשר חלזון בראשה" ,היינו שקבע העלקע )=מנעול ,בלשון כתבי הקודש .שה"ש ה' ה'( על כלי לגבי חיבור לטומאה ,הר"ע מברטנורא על אתר מפרש כדמות חלזון שהוא דג שבים ,שמדמה צובעין תכלת .בקיצור שהיה מין העלקע שנראה כדמות חלזון. ומהרמב"ם משמע שנראה כמו שרץ המים אבל לא חלזון של תכלת. בערוך )ערך חלזון ב'( איתא ,בפי"ב דכלים או שקשר חלזון בראשה טמאה פי' זהו צורתו, ונקרא חלזון כמו החלזון שהוא מוקף )עכ"ל( .פירושו המדויק במה שכתב שהוא מוקף אינו ברור ,תומכי המיורקעס אומרים שכוונתו חומט שהוא עקום ומוקף ,ויש מהם שהעיזו לכתוב שהתמונה שבערוך הוא כדמות חומט )בספרי הערוך הנדפסים לא נדפס מעולם הציור שצייר הערוך רק בכתב יד( ולכן הנני מביא הציורים של הערוך מכמה כתבי יד שם יכולים לראות שציור הערוך אין לו שום דמיון לחומט כלל. תומכי המיורקעס אומרים ג"כ שצורה כמו המיורקעס היו יכולים לקשור בראש הכלים .בדיוק באיזה אופן ,איני יודע. בזא ת צדקו דברי הכו תב שיש כאן קושי היאך לפרש את הערוך ,וצריך כאן ביאור את המשנה עצמה ,אלא שמסקנתו לא מחויבת כלל. ואלו דברי המשנה )כלים יב א( :טבעת אדם טמאה ,טבעת בהמה וכלים ושאר כל הטבעות טהורות .קורת החצים טמאה ,ושל אסורין טהורה .הקולר טמאה ,שלשלת שיש בה בית נעילה טמאה ,העשוי' לכפיתה טהורה .שלשלת של סיטונות טמאה ,של בעלי בתים טהורה .א"ר יוסי ,אימתי ,בזמן שהוא מפתח אחד ,אבל אם היו שנים או שקשר חלזון בראשה טמאה ,עכ"ל המשנה. ביאור פשט המשנה הוא כך :טבעת היא כמו שאנו מכירים היום ברזל מוקף וחלול .וישנן טבעות טמאות וישנן טהורות ,שלשלת של מוכרי לחם וחיטים שנועלים את החנות טמאה ,אבל של בעלי בתים טהורה ,דעומדת היא לנוי .וסובר ר' יוסי שאם היו ב' קשרים בשלשלת או שקשר חלזון בראשה טמאה -כי חשובה היא. 30 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' וכתב הרמב"ם :או אם קשר בקצה השרשרת חלזון והוא כעין צדף עשוי מברזל נועלין בו את הדלתות ,ואותו הצדף הוא הצדף של בעל חי הימי הנקרא חלזון ,עכ"ל .ונכון שהרמב"ם לא קשר זאת לתכלת. והר"ש כתב :או שקשר חלזון -מברזל עשוי כדמות חלזון דג שבים שמדמו צובעים תכלת ומשוי ליה מנא ובערוך פירש או תבלול בעינו תרגומו חלזונא .ורבנו עובדיה מברטנורא פי' כדבריו. ולדעת הרמב"ם קשר את הצדף לשלשלת ובצדף הברזל נועלים הדלתות) ,שמא מעקמים אותו מב' צדדיו( .והר"ש ביאר שקושרים את הצדף לשלשלת מסתמא לנוי ,ולכן לדעת ר' יוסי טמאה דחשובה היא .ולא כתב שבצדף עצמו נועלים הדלתות. ובערוך קשה מאוד להבין בציור שכוונתו שכך נראה בעל חי החלזון .דלא מצאנו ולא שמענו שום בריה שנראית כטבעת שמוקפת לגמרי ,לא חלזון זה ולא אחר .ונראה כוונתו שהביאור במשנה הוא שהשלשלת עצמה יש בה דמיון לחלזון ולא כפי שפי' הרמב"ם והר"ש שהצדף מחובר לשלשלת ,ולכן כתב חלזון שהוא מוקף כלומר שלא השאיר את השלשלת פתוחה אלא הקיפה ופיתלה סביב עצמה .ועל זה צייר שהשלשלת מתפתלת סביב עצמה, והחלזון גם כן הוא מפותל .ולא כתב הערוך חלזון שבים ,אלא חלזון שביבשה כחומט שאנו מכירים שהוא מפותל. )מה שכתב ויש מהם שהעיזו לכתוב שהתמונה שבערוך הוא כדמות חומט ,אנכי הקטן לא בדקתי מה כל התומכים כתבו ,אבל בספר 'לולאות תכלת' שהכותב הביאו ודחה דבריו ,מצולם הציור המדויק כפי שמביא הכותב(. ומה שכתבנו אינו מוכרח ,והרוצה לבאר את דעת הערוך אחרת יבארו כרצונו ,אבל מה שמצאנו ברור שדעת הר"ש ורבנו עובדיה מברטנורא שחלזון התכלת הוא צדף שבים. רוקק את דמו ר' חיים אחיו של המהר"ל מפראג זיע"א בספרו באר מים חים על פירוש רש"י ח"ב דף קכ"ו כותב :צבע ירוק של חלזון מלשון תכל' הנקרא כרישין בל"א ,וי"מ צבע ירוק הוא מדם מין דג אחד חלזון בים שדמו ירוק בל"א אוי"ש גישפיא"ן ,כמו ואביה ירוק ירק בפניה ר"ל שמדג הזה רוקק הצבע הזה. ויש לציין שמביא הפירוש הזה בשם "יש מפרשים" היינו שהפירוש הוא פירוש קדמון. אין צורך לומר שאחי המהר"ל זיע"א היה גדול שבגדולים ,אבל בשאר ראשונים לא מצאנו רמז לזה ,ואדרבה במסכת שבת ביארו כל הראשונים כפשטות הגמ' שמוציאים את דמה על ידי פציעה ומיתת החלזון ,ולא משמע שיוצא דמה ע"י רקיקה ,וצ"ע. ומה שכתב שיש מפרשים הוא פירוש קדמון ,אינני יודע מנין למחבר זאת) .הרי המפרשים לא חולקים על רש"י אלא מבארים את רש"י(. ברד ירד כחלזון 31 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים הביא הכותב מדרש )תנחומא וארא יט( :וכיצד היה יורד ,ר' פנחס ור' יהודה הלוי בר' שלום ,אחד מהם אמר כחלזון הזה היה יורד ומקצץ את האילנות ,ע"כ. והביא בשם האדמו"ר מראדזין זצ"ל שצורת הברד היה כחלזון .והוכיח מכאן הכותב שהמורקס אינו דומה לכך. ובמחכ"ת האדמו"ר הגה"ק זצ"ל .צ"ע ,שפשטות כוונת המדרש היא שונה ,וז"ל המדרש שם בשלימות :למה הכה אותן בברד ,שחשבו המצרים שיהיו ישראל כורמיהם ,אמר דוד יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל )תהלים עח מז(, וכיצד היה יורד ,ר' פנחס ור' יהודה הלוי בר' שלום ,אחד מהם אמר כחלזון הזה היה יורד ומקצץ את האילנות, יהרג בברד גפנם וגו' וחד אמר כחנמל הזה יורד ושקמתם בחנמל ,עכ"ל. כלומר שהברד היה מקצץ את האילנות כחלזון הזה שבטבעו מקלקל את האילנות כפי המציאות כיום ,ולא מדובר על חלזונות התכלת .ואין זה ענין כלל לצורת ירידת הברד. 32 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' צידת החלזון מקום החלזון הכותב מביא כאן גמרא )מגילה ו (.שנמצא בחלזון בחלקו של זבולון ,וכן במסכת שבת )כו (.שהחלזון מצור ועד חיפה .ובנביא יחזקאל מפורש שנמצא באיי אלישה ותרגם יונתן איטליה .וכן הביא את דברי הזוה"ק שבכנרת הוא מצוי .וצדקו דבריו שמה שכתוב בזוה"ק שבים כנרת הוא מצוי ,פירשוהו רוב גדולי המקובלים על דרך הסוד, משום שאמרו חז"ל שהיה בחלקו של זבולון והוא ים התיכון מה שקורא לו הרמב"ם ים המלח. )ומענין הדבר שרבנו בחיי מביא את ב' המקומות האלו .בפרשת בהעלותך )פ"י( כתב :והיא התכלת הצבוע מדם חלזון שהוא הדג המצוי בים כנרת שלכך נקראת מדה זו "כנור דוד" שהיה מנגן מאליו .ובפרשת שלח כתב :וזה התכלת הוא חוט של צמר צבוע בדם חלזון שהוא דג שדומה עינו לעין הים ודמו שחור כדיו .ובים המלח הוא מצוי ,והרואה יראה שבפרשת בהעלותך מפרש על פי הסוד כפי שכתב בראשית דבריו" :ועל דרך האמת". 11(... 10 F ובעלי המיורקעס טוענים שהפורפורא הי' רגיל להעשות בצור וזה נקרא אצל החוקרים "טיריען פורפל" ,ורוצים לחדש שגם התכלת הי' לו שייכות עם צור ,למעשה לא מצינו בשום מקום מפורש שהחלזון או התכלת נמצא הי' בצור ,ואדרבה בפסוק ביחזקאל כ"ז הנ"ל משמע שאנשי צור היו לוקחים תכלת מאיי אלישה ,הגם שהפסוק נאמר דרך משל ,מ"מ מוכח שצור לא הי' מקום של יצירת התכלת ,וזהו פירכא גדולה לאלו הרוצים לומר שהפופורא דהיינו טיריע"ן פוירפ"ל להתכלת) .להדגיש עוה"פ שסולמא דצור לאו היינו העיר צור(. כיום האק"ק נמצא בחלק הקרוב יחסית לחוף מקיסריה ולהלן לכיוון צפון וזה חלקו של זבולון ברובו המכריע. ונמצא הוא בדיוק במקום .וכן כיום חלק גדול )ואולי הכל( של האק"ק מיובא מיוון ,ונמצא הוא ג"כ באיטליה 12 F1 11וז"ל שם בשלמות :וע"ד האמת :היו שתי חצוצרות רמז לתקיעה ותרועה ,כי כשאמר לו השי"ת" :והיו לך למקרא העדה ולמסע" ,כאלו אמר "יהיו לך לתקיעה ולתרועה" ,ואם כן באר בפירוש שירמוז לתקיעה ולתרועה שהן המדות שישראל חונים ונוסעים על פיהם ,כענין שכתוב" :על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו את משמרת ה' שמרו" ,וסמך לו" :עשה לך שתי חצוצרות כסף". ומעתה הבן גדולתו של משה בשתי חצוצרות שהן סימן המלך במלכותו ,וצוה הקדוש ברוך הוא בזה לכבוד משה ,כי כן תכסיס המלך שתוקעין לפניו בשופר כי כן יצוה לאסוף חיילותיו ,ובעבור שעלתה השגתו להתנבא בשם הגדול מדת רחמים ,לכך צוה אותן לעשותן של כסף ,ולא הוכשרו לעשותן משאר מיני מתכות שכן אמרו במסכת מנחות :החצוצרות היו באים מן העשת של כסף ,עשאוה מגרוטאות של כסף כשרה ,משאר מיני מתכות פסולה .ובעבור שנתיחד לו דבור הרחמים פנים אל פנים ,מראה בתוך מראה ,לכך היו שתים ,והיו מקשה, וזהו סוד אמרו" :ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה" ,התקיעה בשתיהן שהיו סימן להקהיל כל ישראל ירמוז לדבור הרחמים מתוך האש לכל ישראל ,וזהו שכתוב" :ביום דבר ה' אליכם בחרב מתוך האש" ,והתקיעה באחת שהיה סימן לנשיאים המיוחדים בעם ירמוז למשה המיוחד על כולן שהיה שומע מתוך התקיעה ,הוא קול השם המיוחד ,והוא לבדו המשיגו והמתבונן בו ,והתרועה במסע המחנות הנוסעים למלחמה תרמוז להשגתם של ישראל שהיא התרועה ,ולפי שלא עלה שום נביא למדרגה זו בנבואה לשמוע מן השם המיוחד אלא הוא לבדו ,לכך צוהו שלא ישתמש בחצוצרות אלא הוא לבדו לא זולתו ,הוא שכתוב" :עשה לך" ודרשו רז"ל :לך אתה עושה ואין אחר משתמש בהן ,והוסיף עוד ואמר" :והיו לך" ,כלומר והיו המדות לך לבדך ולא לאחר זולתך .ומרוב קדושות החצוצרות ובהיותם כלי שההשגות נרמזו בו היו טעונין גניזה ונגנזו בחייו של משה ,ואל תתמה בהיותן שתיהן של כסף כי כיון שהיו מקשה אי אפשר לעשותן אלא של כסף ,וכענין הכרובים שהיו זהב ומקשה כי הרחמים הוא מכריעו וכלול מן הדין ,וכן בכאן בחצוצרות מדת הדין רפה היא וכלולה מן הרחמים ,ומטעם זה לא נתשמש בחצוצרות אפילו יהושע תלמידו שלא עלתה השגתו בכך ,אמנם נשתמש בשופר להודיע בו להיות מדת הדין מתוחה כנגד האויבים כי היא מדתו ,וגם היא מדתו של דוד שנשתמש בכנור ,והיא התכלת הצבוע מדם חלזון שהוא הדג המצוי בים כנרת שלכך נקראת מדה זו "כנור דוד" שהיה מנגן מאליו ,נמצאת למד שכל אחד ואחד נשתמש בכלי הראוי לו לפי השגתו ונבואתו ומדתו שהוא שואב ממנה ,עכ"ל. 12כיום לא מביאים זאת משם משום שהבירוקרטיה קשה מאוד שם. 33 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים בדיוק כפי שהביא מספר יחזקאל ,וזה ג"כ ראי'ה ברורה מאוד שנמצא הוא בים התיכון )ים המלח כפי שקראו הרמב"ם( ,בסמוך לארץ ישראל ובסמוך לחופי איטליה. וכל אריכות דברי הכותב בזה הוא אך למותר ,נמצא הוא בחלקו של זבולון הוא חלקו ונחלתו ,ומקום עשיית התכלת חז"ל לא דיברו בזאת וישנו הגיון שבעיר צור שהיא הייתה עיר גדולה ומתועשת כנודע ,והייתה ג"כ יותר באזור הצפון )סולמא דצור נקראת כן כי הוא בדרך העיר צור( שמה יעשו את תעשיית הצבע המסחרית על כל פנים ,וכן נמצא הוא באיטליה ,ומקומו דווקא בים התיכון כפי שהורה הרמב"ם. ושוב כותב הוא פירכא לכך שהפופורא הוא התכלת ,אבל כתבנו כמה פעמים שאלו דברי חז"ל. אופן צידת החלזון בגמ' מס' שבת )דף עד( )צדה-טעות!( קשירה במשכן היכא הואי כו' אלא אמר רבא ואיתימא רבי עילאי שכן צדי חלזון קושרין ומתירין. פירש"י שכל רשתות עשויות קשרים קשרים ,והן קשרי קיימא ופעמים שצריך ליטול ]חוטין[ מרשת זו ולהוסיף על זו מתיר מכאן וקושר מכאן ,ע"כ. הרי שהחלזון הוא כמו דג פשוט בים שצריכים רשתות לצודו... אבל מיורקעס אין שייך לצודו ברשת כלל שהמיורקעס נמצא בקרקע הים ואינו יכול לשוט כלל ,וכמעט שאינו זז ממקומו ובזמנינו צדין אותו אנשים המלומדים לשוט ,ובשנים קדמוניות היו ממתינים עד שהים זרקן ליבשה או היו נוטלין סלי נצרים ושולין אותו לתוך הים ובתוכו מיני מאכלים והמיורקס מרגיש בריח האוכל ובא לאכול ממנו ,תוחב את לשונו בין סדקי הסל, ועי"ז נשאר דבוק להסל ואח"כ מוציאין את הסל מן המים עם המיורקעס הנתלין בו ,אבל עם רשתות אין שייך כלל לצוד אותו ,ואין המיורקעס עולה יפה עם דברי הגמרא שהחלזון צדין ברשתות. עד כמה ישחית דבריו בהבל ורעיונותיו בבהלה ,בימינו צורת הצידה היא ברשתות ,פורסים רשתות גדולות בקרקעית הים ומניחים שם פתיונות וכך החלזונות באים למקום )מדובר בכמות גדולה מאוד שא"א לצודו ע"י סלים בלבד( ,ומה שכתב "אבל עם רשתות אין שייך כלל לצוד אותו" לא ידעתי מנין לכותב הפשיטות הזו )או שמא ניסה זאת בעצמו.(... ומה שהבין בדברי או"ה הקדמונים שצדו בסלי נצרים ולא ברשת ,טעות היא בידו .אלו דברי הרומאי קאיוס פיניוס )הובא בספר התכלת( :חלזונות הארגמן ניצודים בעזרת סלים עם פתיונות או ברשתות דגים ביחד עם חלזונות אחרים או עם צפרדעים .את הרשתות משלשלים לתוך הים באמצעות חבלים .כשהחלזון ניצוד ,היו מרחיקים ממנו את הכיס שמכיל את חומר הצבע .הדברים אמורים בפורפירה .הקריכס קטן יותר ,ממנו אין מוציאים את הכיס אלא משברים את הגוף ביחד עם קונכיה ... מלבד זאת ,וזה העיקר :בהקדמת הראב"ד 13לס' יצירה נתיב הח' כתב וז"ל :הנה החלזון אי אפשר לעמוד עליו אם הוא מכלל הדגים או מכלל הצומח כי הוא חי ומתנועע ,אינו מחליף מקומו כי הוא נעוץ ותקוע בארץ ,עכ"ל .14 F 12 F13 13אין זה הראב"ד בעל ההשגות אלא הראב"ד הראשון. 14מה שכתב הראב"ד "אי אפשר לעמוד עליו אם מן החי או מן הצומח" פשוט שאין כוונתו שבאמת ישנו ספק ,שהרי הגמ' להדיא אומרת שחייבים על צידתו ופציעתו .אלא ביאור דברי קדשו הוא ,שהרואה שרואהו אינו יודע לעמוד עליו מפני "שאינו מחליף מקומו כי הוא נעוץ ותקוע בארץ". 34 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' א"כ לדברי הראב"ד החלזון הוא אינו שט כדג ,ולא על תומכי המיורקעס תלונותיו של הכותב .ודוחק לומר שכוונת הראב"ד על חלזון שבים ואינו חלזון התכלת ,כי כאשר דיברו על חלזון שבים לא מצאנו שדיברו על סוג חלזון אחר .ואף אם ישנם כמה סוגי חלזונות בים ,אבל הראב"ד כתב "חלזון" סתם משמע שזה הטבע של החלזון בעצם. חיוב צידה בחלזון הכותב הביא את דברי הירושלמי באר היטב שאין צידה בחלזון ואת דברי המפרשים שם ,וכן הביא את דברי הגמ' דידן שיש צידה בחלזון. והמיורקעס בודאי לא שייך בו צידה שאינו יכול לא לילך ולא לשוט ,ואפי' לצוף על פני המים אינו יכול ,וממילא מופרך מכח הבבלי והירושלמי וכו'. ענין זה הוא מחלוקת ראשונים: כתב התוספות רי"ד חגיגה )יא :(.כן חומט תחלת בריאתו בכעדשה פירוש המורה חומט אומר אני שהוא שקץ שקורין לימצא הגדל בקליפה ההולכת ומתעגלת תמיד כל מה שהוא גדל ותחלתו ניכר בקליפה שכעדשה היתה ובפ"ק דמ"ק בה' צדין את האישות אמרינן מאי קראה דכתיב כמו שבלול תמס יהלוך ופי' שם שבלול לימצין תמס יהלוך כלומר שיוצא חוץ מנרתיקו ורירות נופלות ממנו עד שהוא נימח ומת התם נתמסמס ולפי פירושו זהו מה שאנו קורין בלעז קוצבובולו והאיך יתכן שזהו חומט האמור בשמנה שרצים דבפ' העור והרוטב תנן שמנה שרצים יש להן עורות ובשבת תנן ב"פ שמנה שרצים שמנה שרצים האמורין בתורה הצדן והחובל בהן חייב ואם זה הוא החומט מאי צידה שייכא בי' שהוא ניצוד ועומד ואינו יכול לזוז כ"א מעט ביותר ומה חבלה שייכא בי' מה עור יש לו לפיכך נ"ל שחומט אחר הוא ואין זה שבלול עיין בפ' העור והרוטב במהדורא תליתאה ,עכ"ל בשלמות. אבל להדיא שחולק בזה על רש"י ,וכן להדיא כתב רבנו גרשום )במסכת ע"ז כח (.עפ"י חשבון התוס' רי"ד .וכן הראב"ד )הראשון( בספר היצירה שהובא לעיל. וכן כתב רבנו ירוחם )תולדות אדם וחוה נתיב יב חלק י( :ושאר שרצים כגון תולעת וחלזונות ועקרבים הצדן לצורך חייב ושלא לצורך פטור אבל אסור דאין במינו נצוד כו' ,עכ"ל. מפורש ברבנו ירוחם שאף דבר שעצם ברייתו הוא כך ,שנמצא הוא במקומו ומ תנועע לאט יש בו איסור צידה דאורייתא בשבת. )וצ"ל משום שכך דרך צידתו ,ועיין בספר אורחות שבת )פי"ד הערה כא( שהביא בזה מחלוקת בניד"ד בין מרן הגרש"ז אועירבך זצ"ל שהביא את התוס' רי"ד הנ"ל ,לבין מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל .וברש"י וברבנו ירוחם ובראב"ד מוכרח כדעת מרן רשכבה"ג הגרי"ש אלישיב זצ"ל(. והתוס' רי"ד לא מצאנו לו חבר בראשונים ,ומלבד זא ת שאף לדעת ה תוס' רי"ד י"ל שבנ"ד חייב משום צידה, דדוקא בחומט שהוא החלזון שביבשה כתב כן ,אבל חלזון שבים סבר כדעת הראב"ד בהשגות )הל' יו"ט פ"ב ה"ז( שהדגים כיון שהם מכוסים מן העין חייב משום צידה אף בביברים גדולים. 35 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים ועוד י"ל שכל מה שדיבר בזה על חלזון הוא דווקא בכה"ג משום שניצוד ועומד ואין בזה פעולת צידה ,אבל חלזון בעומק המים שדומה למראה מים שא"א לצודו בלי "הבא מצודה ונצודנו" )כדאמרינן בביצה )כד :(.היכי דמי מחוסר צידה ,אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל ,כל שאומר הבא מצודה ונצודנו( חייב משום צידה . עכ"פ בחלזון המורקס יש צידה לדעת רו"ר ואפי' לדעת התוס' רי"ד י"ל שסבר כראב"ד או כפי שנת'. החלזון מפרכס כששולין אותו מן הים הביא הכותב את דברי תוס' במסכת שבת )עה :(.הצד חלזון למאן דמוקי לה בשפצעו חי אתי שפיר הא דנקט הצד חלזון דדרך לפוצעו מיד אחר צידה כל זמן שהוא חי וקמ"ל דאע"פ שפצעו חי לא מיחייב משום נטילת נשמה ואפילו למאן דמוקי לה כשפצעו מת קמ"ל דלא מיחייב בצידה שלו משום נטילת נשמה דאף על גב דאמרי' בפרק שמונה שרצים )קז (:השולה דג מן הים כיון שיבש בו כו' הכא שמא חלזון דרכו לפרכס ולקרב מיתתו וצ"ע דבירושלמי משמע דצד חלזון לא מיחייב משום צידה ,עכ"ל. אמנם כבר הקשה המהרש"א על דברי התוס' :ק"ק דלא הוו צריכי לזה אלא כדמסיק דבנטילת נשמה הכא בחלזון לא ניחא ליה וק"ל. אמנם זה הדבר היחיד שמצאנו שלא מסתדר עם האק"ק ,אלא ששא"ר לא כתבו כן בסוגיא התם) ,ויתכן דסברו את דברי המהרש"א( וגם לא הביאו טבע זה בהחלזון ,ותוס' ג"כ כתבו כן בתורת "שמא". אם דם חלזון מעכב תכלת ונראה לי הטעם שדייק הרמב"ם תכלת שבציצית ,כי נראה לומר שיש מחלוקת בין רש"י לרמב"ם בפירוש מלת תכלת .דלדעת הרמב"ם תכלת פירושו צמר צבוע כעצם השמים במראה בלוי ,שכן מדויק בלשונו הק' "תכלת האמורה בתורה בכל מקום" היא הצמר הצבוע כפתוך שבכחול וזו היא דמות הרקיע הנראית לעין השמש בטהרו של רקיע ,והתכלת האמורה בציצית צריך שתהיה צביעתה צביעה ידועה שעומדת ביופיה ולא תשתנה ע"כ ,ואלו לרש"י נראה שמפרש שמלת תכלת פרושו צמר צבוע בדם חלזון ,ואינו פירוש של איזה גוון ,ולכן )כשהרמב"ם( הדגיש הרמב"ם שבתכלת שבציצית החלזון מעכב ,משא"כ לפי פירושו של רש"י בכל מקום שנזכר תכלת ע"כ הוא ע"י חלזון. ולפי פירושנו ירווח לנו עוד מה שרש"י כתב שהחלזון הוא תולעת משא"כ הרמב"ם כתב שהחלזון הוא דג ,ולכאורה גם מחלוקת זו תלוי בפירוש מלת תכלת ,שהאחרונים הקשו האיך הותר להשתמש עם החלזון לציצית ,הרי צריך להיות מן המותר בפיך ולפי דברינו ששיטת רש"י הוא שפירוש מלת תכלת היא צמר צבוע בחלזון דוקא לא שייך להקשות עוד מן המותר בפיך כו' אבל לפירושו של הרמב"ם שמלת תכלת סובב על גוון בלוי כו' ולכן אפשר לומר שס"ל הרמב"ם שהחלזון אינה תולעת כ"א דג כו' וכן כתב החיד"א בנחל קדומים בפרשת תרומה לאחר שהאריך בכמה צדדים של היתר על המן המותר בפיך ,כתב "אחר זמן נדפס שו"ת בשמים רא"ש ומשם הוכחתי בקונטרס טוב עין סי' ט' אות י"ב דהחלזון הוא טהור" ולפי זה נחה שקטה האר"ש כל זמן שלא מצינו ברז"ל להיפך ,15עכ"ל. F14 15הדגשה במקור. 36 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' פלפולו של הכותב הוא נעים ונפלא מאוד ,אך מה שכתב שיש מחלוקת בין רש"י להרמב"ם אם הוא דג או תולעת, כבר כתבנו לעיל שאין שום מחלוקת ביניהם ,בפרט שבזוה"ק כתוב "נונא". ומה שכתב בשם שו"ת בשמים ראש ,תמוה ,משום שכיום כו"ע לא פליגי ששו"ת 'בשמים ראש' אינו מהרא"ש אלא מר"ש בר' ז"ל ומזויף הוא. ובעצם הענין אם הוא דג כשר או טמא ,יש בזה דעות בין האחרונים ורבנו החת"ס )יו"ד סי' רע"ו( הבין בדעתו הגדולה שהדג לא היה כשר .וז"ל :והנה מ"ש הגאון ז"ל דמשי הוא דבר טמא שהוא מרוק פיו של תולע כן כ' ג"כ רבינו בחיי פ' תרומה דמשו"ה לא הי' משי במלאכת המשכן מפני שאינם מותר בפיך ולדבריו צ"ל תולעת שני שהוא צמר צבוע בדם התולע צ"ל דבצבוע לא אכפת לן אם אינו מותר בפיך וכמדומה לי שהחלזון שצובעי' בו תכלת למקדש איננו מן המותר בפיך כו' ,עכ"ל. אבל עכ"פ ודאי שאף דעה לא התייחסה לענין של טהור וטמא כמקור לזיהוי התכלת ,אלא נאמרו דעות לכאן ולכאן בסברא ,ואם התברר לנו זיהוי התכלת והוברר שטמא הוא אין כאן קושיא ,וראה בהקדמת חיבורנו כאן. דם החלזון מראה הדם הגם שבמושכל ראשון של בני אדם נראה שדם שעושין ממנו צבע תכלת היא מן הסתם בצבע בלוא ,אבל הרמב"ם )הל' ציצית פ"ב ה"ב( כתב בפירוש על החלזון "ודמו שחור כדיו" שדם החלזון היא שחור ,ורק ע"י סממנים יכולים לצבוע ממנו תכלת ,הגם שאין אנו יודעים מהיכן קיבל הרמב"ם שדם חלזון היא שחור שלא מצינו כן בשום מקום בש"ס ובמדרשים ובודאי הי' לפניו מקורות שאין לפנינו וכו'. ודם המיורקעס אין לו צבע ובוודאי אינו דם החלזון. ראשית ,מה שכתב כאן "שדם הוא שחור שלא מצינו שכן בשום מקום בש"ס ובמדרשים" אינו מדויק דאיתא כן בזוה"ק שבס"ד הבאנו להלן )בפרק בפ"ע( בפירוט ,ואע"פ שלא היה לרבנו הרמב"ם את הזוהר ,אבל לאחר שמצינו כן בדברי חז"ל ,י"ל שהיה ידוע לרמב"ם ע"י מסור ת או מדרש נעלם שכן היה בפירוש שם ,ורוחו הגדולה של הנשר הגדול הרמב"ם ז"ל ראתה את דברי חז"ל .עכ"פ תורה גמורה היא. לגופם של דברים אקדים בקצרה בענין הצבעים הנמצאים בכלל: הרי זה פשוט שכל צבע הנאמר הוא כולל הרבה מאוד אפשרויות צבע ,כגון דם הנדה שביארו חז"ל כמה סוגי אדום .וכשהתורה אמרה דם הנדה לא מפורט כל סוגי הצבע ,שהרי ידועים לנו כיום עשרים אלף סוגי אדום .אלא שהמושג "אדום" כולל בתוכו סוג רחב מאוד של אדום .ובנדה ודאי צ"ל כן ,שהרי ישנם סוגי דמים טמאים וטהורים ,והכל נחשב דם שהוא אדום. 37 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים וכאן ,הרמב"ם לצבע הכחול בלשוננו קורא שחור .וז"ל :תכלת האמורה בתורה בכל מקום היא הצמר הצבוע כפתוך שבכחול ,וזו היא דמות הרקיע הנראי ת לעין השמש בטהרו של רקיע ,והתכלת האמורה בציצית צריך שתהיה צביעתה צביעה ידועה שעומדת ביופיה ולא תשתנה וכל שלא נצבע באותה צביעה פסול לציצית אף על פי שהוא כעין הרקיע ,כגון שצבעו באסטיס או בשחור או בשאר המשחירין הרי זה פסול לציצית. הא להדיא ברמב"ם שאף לכחול כעין הרקיע קורא הרמב"ם שחור .ולכן כאן י"ל בפשיטת שדמו כהה מאוד ,יותר מכעין הרקיע וזו כוונתו 'שחור כדיו' לא כדיו לגמרי אלא שכיון שכל התכלת הוא נקרא שחור וכאן הוא יותר שחור מהפתוך שבכוחל ,כתב שהוא יותר משחור זה .16 F15 וכן מצינו בתלמוד ירושלמי נדה )פ"ב ה"ז( :ודם דגים בשחור ,ע"כ .אע"פ שבעיננו הוא אדום ,אלא שהוא כהה מאוד שקורין לו שחור. והדברים מפורשים בהזוה"ק בפרשת תרומה :אצטבע בב' גוונין סומק ואוכם ואצטבע גוון תכלא ההוא סומקא עייל גו ימא ואתחלש גוון דיליה ואתהדר תכלא ודא איהו אלהים אבל לאו איהו תקיפא כקדמאה ,אוכם גוון דא נפיק מהתוכא דסומקא כד אתהתך ואתחלש כו' . כלומר בזוה"ק מפורש שבתחילתו יש בו ב' גוונים שחור ואדום ,ואח"כ הוא חוזר לשחרות אלא שהוא נחלש ,והוא בדיוק כדברי הרמב"ם על פי הנ"ל ,שבתחילתו הוא כהה מאוד שנקרא שחור )אע"פ שמעורב בו צבע אדום כדברי הזהר( ,ואח"כ כאשר הוא כחול הוא עדיין נקרא שחור אלא שהוא חלש ולא תקיף כבתחילה. מה שכתב 'ודם המורקס אין לו צבע' שוב כתב דברים לא נכונים ,כאשר מוציאים את דמו לאחר שניות אחדות הצבע הוא "סגול" נוטה ל"בורדו" )בלשוננו( וכהה מאוד .ואח"כ הוא עובר חיזור ,וע"י הסממנים בסוף התהליך הוא נהפך לכחול. דם הפציעה מפקד פקיד מודה בזה הכותב שיש לאק"ק תנאי זה. ביאור מילת פציעה הכותב מוכיח מרש"י שכאן פוצעו הוא "דוחק בידיו שיצא דמו" ,ומה שמכים בקורנס אינו מוכרח שזוהי פציעה וכן מוכיח זאת מהגמ' לגבי הדישה .והדין עמו שא"א להביא ראיה מהגמ' שמכים בו בפטיש .ומה שכתב רש"י ודוחקים בידו שאין זה בחלזון האק"ק יבואר בפיסקא הבאה. 16עוד י"ל בזה :שאותו המקום בחלזון שמוציאים ממנו את הדם יש שם וריד כעין פס שחור ,והרואה זאת יחשוב שכאשר הדם נמצא בתוך החלזון -שחור הוא ,אלא שכיום יודעים אנו על ידי הכלים שיש לנו שאינו שחור ,וכן כתב אריסטו בתיאור אופן עשייתו" :הוריד שעובר בתוך הפרח הוא מקור הצבע והוא שחור כדיו" ,ויש בזה לומר שכוונת הרמב"ם היא שכן הרואה יחשוב שדמו שחור ואח"כ מתחיל הליך שבסופו של דבר יצא כחול. אבל א"צ לזה לאחר שכ"כ בזוה"ק וכמבואר. 38 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' אופן פציעת החלזון כבר ביארנו שפציעת החלזון אינו שבירת הנרתיק רק הוצאת דמו מגוף החלזון ,ומדברי רש"י מבואר דאופן פציעת החלזון היא "שדוחקו בידו שיצא דמו" כו'. אבל המיורקעס וכן היענטינא אינו דומה כלל להכי ,רק חותכין ממנו איזה דבר גוש )שקוראים אותו דם( ומזה צובעים התכלת ,ואינו שייך כלל לדמותו לדישה. אופן הוצאת הדם במורקס היא כזו :יש בחלזון בליטה שממקום מסוים בבליטה הצבע יוצא. כיום מורידים את כל הבליטה ,משום שלא יודעים באיזה מקום מדויק בבליטה עצמה יוצא הדם ,וחוששים שחלק מהדם ישאר בפנים .אבל בעתים ההם לפי מה שתיארו בכתבי הגוים ,היו עושים נקב בבליטה ולא מורידים את כולה משום שידעו בדיוק מאיזה מקום בבליטה יוצא הדם ,ולכן לאחר שהיו עושים נקב במחט היו דוחקים ביד עד שיצא כל הדם .ופשוט. וממילא מה שהוכיח מרש"י שמוציא את הדם בידו וכו' אינו סתירה לאק"ק. שיעור דישה בהוצאת הדם בגמ' מסכת שבת )דף עה( מבואר פלוגתא אם חייבים על פציעת החלזון משום דש ,דר' יהודה ס"ל שחייבים עליו משום דש ,שיש דישה אף שלא בגידולי קרקע ,אבל הת"ק ס"ל דאין חייבין משום דאין דישה אלא בגידולי קרקע אבל זה ברור דאי לאו האי טעם דאין דישה שלא בגידו"ק כו"ע מודים דשייך בחלזון פציעה ודישה ,והנה הדין בכל מלאכת שבת דבעי שיעור לחייבו ,וכאן אינו )צ"ל איני( יודע מה שיעורו אי ברביעית אי בכגרוגרות או כדי לצבוע בגד קטן .אבל מ"מ צריך איזה שיעור. ...אבל המיורקעס אינו כן ,המיורקעס יש לו רק טיפה של דם ,ואין לזה שיעור כלל ,ואין יכולים לצבוע כלום במעט הצבע הזה ,שצריכים כארבעים מיורעקסין לצבוע ציצית אחד ,ולכן בוודאי לא שייך דישה אצל המיורקעס. נכון הדבר שדישה צריך שיעור וכמ"ש רש"י על המשנה של הט"ל מלאכות )עג :(.כולהו קמייתא הואי בסממנין של צבע תכלת וארגמן ותולעת שני כו' ,ושיעורן של אלו כגרוגרת ,ע"כ. אלא שאינו מוסכם בראשונים דאיכא מחלוקת הרמב"ם והראב"ד )הל' שבת פ"ח ה"ז( ,דלדעת הרמב"ם הוא כגרוגרת ולדעת הראב"ד הוא כמשקין ושיעוריו חלוקים. וכתב בבה"ל )סימן שטז ד"ה החובל( :דעת הרמב"ם דחובל חייב משום מפרק שהוא תולדה דדש ,דדמים שמפרק מתחת העור כמפרק תבואה מקשיה דמי .ואף על פי שלא יצאו לחוץ מ"מ נעקרו ממקום חבורם ,ולפ"ז בעינן שיצא דם כשיעור גרוגרת ממקום למקום לענין חיוב חטאת כמו בדש ,עכ"ל .והבה"ל כתב את דעת הרמב"ם לשיטתו. עכ"פ לדעת הראב"ד ודאי אין כאן קושיא כי ייתכן שזהו שיעורו .אבל גם לדעת הרמב"ם אין כאן קושיא ,הרי גם בתבואה בגרעין אחד לא מתחייבים ,ושיעור גרוגרת הוא כמה גרעינים ,ה"ה הכא אם בחילזון אחד אין שיעור יתחייב בכמה חלזונות ,ולא ע"ז דיבר ר' יהודה אלא אם עצם המלאכה כאן יש כאן דישה. 39 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים הוצאת דמו בחיותו מועיל לצלילת הצבע בגמ' שם הקשה וליחייב נמי משום נטילת נשמה ,ר' יוחנן אמר שפצעו מת ,ורבא אמר אפי תימא שפצעו חי מתעסק הוא אצל נטילת נשמה ,דבכמה דאית ביה נשמה טפי נחא ליה ,,כי היכי דליצול צבעיה ,ופירש"י דדם החי טוב מדם המת וכו' שתהא מראית דמו צלולה ,ע"כ. והערוך גורס דליצלח ציבעי' שיהי' צבע טוב שיקלוט היטב בהבגד. עכ"פ היוצא מדברי הגמ' שפיר יכולין להוציא הדם מן החלזון אף לאחר מיתתו כדברי ר' יוחנן, אבל הדם יותר טוב כשמוציאין אותו מן החלזון כשהוא חי וכו'. משא"כ המיורקעס אין רואין שום חילוק אם מוציאין הדם חי או כשהוא מת ויכולים להוציא ממנו דמו לאחר מיתתו בלי שום גירעון ,ורק לאחר שעה כשמונח מת אז מתחיל להתקלקל וכמובן שבכה"ג אינו נכנס בגדר פסיק רישיה דלא ניחא לי' ,וא"כ הצד חלזון המיורקעס שניחא לי' בצידתו ולא איכפת לי' במיתתו היה לו ליחייב משום נטילת נשמה. שוב הכותב לא חקר ובדק אלא החליט מדעתו את המציאות ועל פי השערתו הקשה ודחה. העובדות הן כדלהלן: בטבע צבעו של האק"ק ,באותו הרגע שהוא מת מתחיל תהליך פירוק מבנה הכימי של הצבע עד שאינו ראוי לכלום, תהליך זה מתחיל בדיוק במיתתו ואט אט מאבד הוא את טבעו וצבעו ,ולכן נח לו למוציא את הצבע שיישאר החלזון חי כדי שהצבע יישאר ולא יתפרק .וזה מה שאומרת הגמ' :שאני הכא ,דכמה דאית ביה נשמה טפי ,ניחא ליה ,כי היכי דליציל ציבעיה .כלומר כדי שהצבע יהיה טוב יותר ולא יתפרק ויאבד את טיבו טוב למוציא שיישאר חי. זו גירסת רש"י ,והערוך גרס כי היכא דליצלח צבעיה וביאר ג"כ כדי שיצליח הצבע להיות יפה ובריא .וכן גרס ר"ח. 40 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' התכלת והמסתעף מראה התכלת תניא ,היה ר' מאיר אומר :מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין ,מפני שהתכלת דומה לים ,וים דומה לרקיע ,ורקיע לכסא הכבוד ,שנאמר ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר ,וכתיב כמראה אבן ספיר דמות כסא. )מנחות דף מג.(: והביא הכותב דעת רש"י שהוא ירוק ,וכן כתבו תוס' וז"ל )סוכה דף לא :(:משמע שמראהו כצבע שקורין ויר"ד בלע"ז ,וההיא דברכות משמע קצת שדומה לאירנד"א בלע"ז ,דתנן התם משיכיר בין תכלת לכרתי משמע דמעט משונין זה מזה ,ובמנחות פ' התכלת אמרינן דתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ,וזהו כעין צבע שקורין אירנד"א בלע"ז .אבל בירושלמי משמע שהוא צבע ויר"ד כעין עשבים ,דאההיא דבין תכלת לכרתי מסיים ליה תכלת דומה לים וים דומה לעשבים ועשבים לרקיע .ובפרק אלו טריפות )חולין דף מז (:משמע דירוק דמי לחלמון של ביצה שהוא כעין צבע יאל"ה בלע"ז דאמרינן כגון ביעתא טרפה ופריך אלא ירוקה דכשרה היכי דמי ככרתי כו' ,עכ"ל. עכ"פ מקובל בעם ישראל מדורות שהתכלת היא הכחול שלנו כדעת הרמב"ם כפתוך שבכחול .וכן בזוה"ק לא נאמר עשבים :מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין מפני שתכלת דומה לים ,והים דומה לרקיע ,הרקיע דומה לכסא הכבוד. ואלו התכלת של המיורקעס הוא בהיר מדי ,ובאמת יכולים לעשות הצבע שלהם עמוק יותר אבל מאהבתם להמדינה ורצונם להתדמות לדגל הציוני שמכריח לעשות את הצבע בהיר בשחקים. תניא ,א"ר אלעזר בן פרטא :בוא וראה כמה גדול כח של לשון הרע .מנלן ,ממרגלים ,ומה המוציא שם רע על עצים ואבנים כך ,המוציא שם רע על חבירו על אחת כמה וכמה) .ערכין טו .ויותר בתוספתא ערכין(. צביעת התכלת אמר ליה אביי לרב שמואל בר רב יהודה :הא תכילתא היכי צבעיתו לה ,אמר ליה :מייתינן דם חלזון וסמנין ורמינן להו ביורה )ומרתחינן ליה( ,ושקלינא פורתא בביעתא וטעמינן להו באודרא ,ושדינן ליה לההוא ביעתא וקלינן ליה לאודרא) .מנחות מב.(: והנה מדברי הגמ' מהדרך הצביעה שהגמ' מתאר מתברר מאיזה מין חומר צובע היתה הדם של החלזון שיש בזה כמה מינים ,ולכולם יש דרך אחרת איך לצבוע בהן. לא מוכח בגמ' שישנם כמה מינים .אלא כמו שבבישול אדם טועם את התבשיל אם טוב הוא למאכל אע"פ שידוע אלו מינים נמצאים בקדירה -ה"ה בצבע ,אדם רואה את הצבע אם התבשל כראוי וצבע טוב הוא. 41 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים ואדרבה ,מכאן אחד מהמקומות שתואם להפליא עם המורקס שכמעט א"א לצבוע ללא טעימה ,משום שתלוי בכמות הסממנים ושיעור הרתיחה וכו' ,ולכן רב שמואל ב"ר יהודה אומר את הטעימה כחלק מהצביעה. ומדברי הגמ' אנו רואים שני פרטים חשובים ,א( שלצורך הצביעה משתמשים עם סממנים ב( שדרך צביעתו היא ע"י בישול ביורה ,אף שדרך הצביעה לכאורה אינו מעכב לדינא שאף אם צבעו בדרך אחרת מן הסתם הוא כשר לציצית ,שלא מצינו איזה דרש מן התורה איך יהיה אופן צביעת התכלת. מתקיים במורקס. מה שאכן ראוי לציין שלפי שיטת המיורעקס העיקר סוד אומנות צביעת התכלת היא חשיפת הדם של המיורעקס לאור החמה ,שעי"ז מתחלף גוונו מפורפורא לתכלת ,ודבר זה לא מוזכר בגמ' כלל. כבר כתבנו שכתבו כן חכמי או"ה ונאמנים במסל"ת ,וכן מסתבר הדבר שכל תשמישיהם היה בחצר ומבני ישראל צבעו בעצמן ולא בבתי צבע כדמוכח בגמ' ,מלבד שמוכח בגמ' שכך היה במציאות שצבעו בעצמם ,מוכח בעצם הענין שהרי טעימה פסולה ואם יעשה זאת אצל הגוים יפסלוהו. ועוד שכתבנו )לקמן הערה ,(18שישנה אפשרות להרתיח את הדם בצורה מדויקת במקום שאינו חשוך ,ויצא גוון תכלת .אלא שצריך לזה מומחיות וזהירות רבה ולכן אין עושים זאת. בדעת רש"י תוס' והרמב"ם כתב רש"י בענין הסממנים" :דרך הצובעים לשרות בגדים בצריף שקורין בייצ"א" ,בתוספות בד"ה וסממנים הקשה ,דבר תימה הוא היאך מערב שום דבר בהדי תכלת ,ושמא עם הסממנין נקרא תכלת ,ובקונטרס פי' לשרות בהן כדרך הצובעין ששורין אותו בצריף ,ע"כ. נמצא שיש מחלוקת בין רש"י לתוס' מה היה צורך בהסממנים שלפי שיטת רש"י הסממנים בהם שורין הבגדים שיקלטו בהם הצבע היטב ,ולשיטת התוס' היה הסממנים מעיקר הצבע, שרק עם הסממנים נשתנה הצבע לדם ונעשה צבע. מסקנת הכותב שישנה מחלוקת בין רש"י לתוס' אינה מוכרחת ,דבפשטות י"ל שהתוס' תירץ באופן אחד שעם הסממנים הוא תכלת ,ותירץ באופן אחר בדעת רש"י שהסממנים אינם צבע אלא סממן של צבעים ששורין בהם הבגדים ,וממילא לא קשה דלא עירב עם החלזון צבע נוסף אלא ע"י הסממנים הבגד קלט את הצבע .בפרט שבאופן הראשון כתב תוס' "ושמא" ,ומשמעות הדברים שסמך ג"כ על תירוצו של רש"י. אלא שאדרבה ,משמע שתוס' לא ניחא ליה בעצם הענין ודוחק הוא ,ובזמן תוס' לא היה התכלת מצוי כלל ולא צביעתו ,כיום מכניסים סממנים וטבע הסממנים שמתאדים אח"כ ,והיה יותר ניחא לתוס' בכך) ,וייתכן שנשאר משהו וע"ז דיברו תוס'(. 42 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' רמב"ם :כיצד צובעין תכלת של ציצית ,לוקחין הצמר ושורין אותו בסיד ואחר כך מכבסין אותו עד שיהיה נקי ומרתיחים אותו באהלא וכיוצא בו כדרך שהצבעין עושין כדי שיקלוט את העין ,ואחר כך מביאין דם חלזון והוא דג שדומה עינו )לעין התכלת( ]לעין הים[ ודמו שחור כדיו ובים המלח הוא מצוי ,ונותנין את הדם ליורה ונותנין עמו סממנין כמו הקמוניא וכיוצא בהן כדרך שהצבעין עושין ומרתיחין אותו ונותנין בו הצמר עד שיעשה כעין רקיע וזו היא התכלת של ציצית ,עכ"ל. רואין אנו מזה שדעתו של הרמב"ם שקודם נותנים הצמר באהלא שיקלוט העין כפירש רש"י, ואח"כ אצל הצביעה כתב ונותנין עמו סממנים כמו הקמוניא שזה לעזור לעשות הצבע כפי פירושו של תוס'. ועכשיו למה שמצינו שבישלו את דם החלזון לצורך צביעתו של תכלת ,הן אמת שבקצת גירסאות לא מצאנו את המלות ומרתחינן ליה אבל מ"מ פשוט שאם שמו את הדם ביורה בודאי בשלוה ,ובפשטות אין כאן מחלוקת ,והנה כתבתי שדרך הצביעה אינה מעכבת ,אבל מראה באצבעו מאיזה מין חומר צביעה עסקינן ,ודם המיורקעס אין מבשלים אותו לצורך צביעותו ורק משימים אותו במי רגלים וכיו"ב שהם שוללים כל האקסידשען מן הדם ,ועי"ז נקלט הצבע בהצמר כו'. בדברי הרמב"ם לא הבנתי היכן ראה במילים "ונותנין עמו סממנין כמו הקמוניא וכיוצא בהן כדרך שהצבעין עושין" שנו תנים א ת הסממנים כדי לעזור לעשו ת הצבע ,אלא שכך דרכם של הצבעים שכדי שהצבען יוברר בצבעו, מוצאים מתוכו את כל הדברים האחרים שיכול לעמוד בצבעו. ואדרבה בדברי הרמב"ם ייושב שיטת רש"י ותוס' שאה"נ סממנים יש גם בצמר וגם בדם ,אלא שאין את הפסול של תוספת משום שאינו מוסיף בעצם אלא מברר את צבעו. איברא דאפשר לומר ,שאף תוס' לא הייתה כוונתם שהסממנים עושים את הצבע ממש לכחול ,ולא הקשה כלל מצד הצבע ,אלא על עצם העירוב שאיך שרי לערב בצע דבר אחר שהרי אינו תכלת? ותירץ "ושמא עם הסממנים נקרא תכלת" .כוונתו ,שכך הייתה הקבלה שיצבע ע"י סממנים ודם חלזון ,וכך ייקרא הבגד בשם תכלת .אלא שכיום ידוע שהסממנים מתאדים ,וייתכן שנשאר משהו בצבע כנ"ל.. וכדאי להביא את העובדות המדויקות לגבי אופן צביעת האק"ק. א. ב. ג. ד. ה. ו. שוברים את החלזון. חותכים חלק מהגוף. בתוך הבלוטה ישנו דם החלזון שנראה שקוף ,והצבע מתפתח תוך שניות אחדות. הצבע הוא סגול נטי' לבורדו כהה ונקרא ברומו-אינדיגו )אדום/בורדו-כחול(. מטילים את זה במים – הטעם ששמים במים כדי להמיס את הצבען. שמים שני חומרים .ואז מחממים את המים ,וזו פעול 'חיזור' ובזמן החיזור הדם מקבל צבע צהוב עד ירוק כאשר מוציאים אותו .17 מכבסים את הצמר בליבון חזק ,לולי זה הצבע לא ייקלט. כאשר נגמר הבישול שמים את הצבע בשמש .18ונשאר אינדיגו )כחול( לבד. מכניסים לתוכו את הצמר ,ובמשך הזמן הצבע חודר. שוטפים את הצמר ואז מקבל את גוון התכלת. F16 ז. ח. ט. י. F17 17אופן הצביעה היותר מדוייק יבואר להלן ב"אופן הצביעה". 18ישנה אפשרות להפיק צבע כחול ע"י רתיחה חזקה מול האור ללא השמש )להפיק צבע ארגמן צריך להחשיך את מקום הצבע( ,אלא שדרך זו קשה יותר כי קשה לאמוד את מד הרתיחה המדויק) .כן הסביר לי האברך המופלא הרב יחזקאל טופורוביץ' שליט"א מומחה גדול בצביעת תכלת(. 43 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים ועתה נבוא לבאר שהדברים עולים בדיוק רב לדעת הרמב"ם: לוקחין הצמר ושורין אותו בסיד ואחר כך מכבסין אותו עד שיהיה נקי ומרתיחים אותו באהלא וכיוצא בו כדרך שהצבעין עושין= בדיוק כך עושים עם הצמר. ואחר כך מביאין דם חלזון והוא דג שדומה עינו לעין התכלת ודמו שחור כדיו ובים המלח הוא מצוי= כתבנו בזה לעיל. ונותנין את הדם ליורה= כן עושים היום. ונותנין עמו סממנין כמו הקמוניא וכיוצא בהן כדרך שהצבעין עושין = בדיוק כן עושים נותנים עם הדם סממנים. ומרתיחין אותו= כן עושים היום. ונותנין בו הצמר עד שיעשה כעין רקיע = כלומר רק כאשר הצמר בתוכו רואים את צבע התכלת ,וזו בדיוק המציאות כיום. וזו היא התכלת של ציצית= אשרי המקיים. ובשו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סימן קל"ג כתב וז"ל ,דהא ודאי בדבר שאמרה תורה לצבוע במין זה ועירב בו עוד מין שלא נצטוה ,הרי לא שייך להכשיר כשליכא בטול כפי דיני תערובות ואף באיכא דין הבטול אסור לבטל לכתחלה ,וא"כ איך ערבו סממנים בדם חלזון מאחר דצבע דתכלת הוא מדם חלזון דוקא .וזה היתה קושית התוס' מנחות דף מ"ב ותירצו שפיר דעם הסממנים נקראת תכלת ,וכוונתם דלא היתה הקבלה שיצבעו בדם חלזון שהיה לנו לומר דהוא בדם חלזון לבדו ,אלא שהיתה הקבלה שיצבעו בדם חלזון בעירוב סממנים ,ואדרבה אם יצבעו בדם חלזון לבדו פסול דאין זה התכלת שאמרה תורה .וכפי שאיתא ברמב"ם פ"ב מציצית ה"ב שדם החלזון עצמו הוא שחור כדיו ואינו צבע תכלת שדומה לרקיע כלל הרי בהכרח הוא דוקא בעירוב סממנים שמזה נעשה בצבע תכלת ,ובודאי רק עם הסממנים נקרא תכלת כדכתבו התוס' ,אף שהתוס' כתבו רק בלשון ושמא ,עכ"ל. שוב נהג הכותב בדרך עקלתון ולא כתב שמרן בעל האגר"מ זצ"ל חולק בזה על רב רבנן רבנו בעל הנודע ביהודה ע"ה .כתב הנו"ב וז"ל :ולדידי נראה כיון שאין דם חלזון תופס הצבע בצמר כל כך רק ע"י סממנים א"כ גם הסממנים שייכא לצבע זו .וכן מבואר ברמב"ם בפ"ב מציצית ה' ב' ונותנין הדם ליורה ונותנין עמו סממנין כמו קמוניא וכיוצא בו כדרך שהצבעין עושים וכו' עכ"ל הרמב"ם .ורמז בזה שהטעם שנותנין עמו סממנין לפי שכן דרך הצובעין ומסתמא גם התורה אמרה כן ,עכ"ל .ובביאור דבריהם עיין הערה .19 F 18 19ונבוא לבאר את הענין אי"ה .ראשית ,תנו כבוד לרבנו בעל הנו"ב ,ונביא את דבריו השייכים לענין זה במלואם )מהדו"ק או"ח ס"א(: ולדעתי גם דעת הירושלמי במגילה פרק הקורא עומד כן כמ"ש למעלה ,עכ"פ לשאר הפוסקים מצוה איכא שוב מה שעושה בצבע השחור שיהיה יותר שחור ויותר נאה הכל שייך למלאכת השחור ,ואין בזה לא משום יתיר שיהיה משום בל תוסיף ולא משום מכסה לעור שאינו רואה האויר ,וק"ו מתכלת של ציצית שהקפידה התורה עליו עד מאד וכמה החמירו בעשייתו ,ואפ"ה מביא סממנים בהדי דם חלזון כמבואר בפ' התכלת דף מ"ב ע"ב ,והתוספות שם בד"ה וסממנים באמת תמהו בזה וכתבו שמא עם הסממנים נקרא תכלת .ולדידי נראה כיון שאין דם חלזון תופס הצבע בצמר כל כך רק ע"י סממנים א"כ גם הסממנים שייכא לצבע זו .וכן מבואר ברמב"ם בפ"ב מציצית ה' ב' 44 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' ונותנין הדם ליורה ונותנין עמו סממנין כמו קמוניא וכיוצא בו כדרך שהצבעין עושים וכו' עכ"ל הרמב"ם ורמז בזה שהטעם שנותנין עמו סממנין לפי שכן דרך הצובעין ומסתמא גם התורה אמרה כן .וכן אני אומר לגבי שחרות של התפלין כל מה שמעלי לשחורי שייך לזה והכל בטל לגבי הצבע השחור. אבל האגר"מ נחלק עליו וז"ל )שם( :אבל לע"ד הדבר צריך עיון גדול אף דינו של הנו"ב ,שראייתו מצבע תכלת שחייבה תורה בציצית דמביא גם סממנים בהדי דם חלזון לא מובן ,דאם איכא קושיא מזה יקשה גם לשיטתו ,דהא ודאי בדבר שאמרה תורה לצבוע במין זה ועירב בו עוד מין שלא נצטוה ,הרי לא שייך להכשיר כשליכא בטול כפי דיני תערובות ואף באיכא דין הבטול אסור לבטל לכתחלה ,וא"כ איך ערבו סממנים בדם חלזון מאחר דצבע דתכלת הוא מדם חלזון דוקא .וזה היתה קושית התוס' מנחות דף מ"ב ותירצו שפיר דעם הסממנים נקראת תכלת ,וכוונתם דלא היתה הקבלה שיצבעו בדם חלזון שהיה לנו לומר דהוא בדם חלזון לבדו ,אלא שהיתה הקבלה שיצבעו בדם חלזון בעירוב סממנים ,ואדרבה אם יצבעו בדם חלזון לבדו פסול דאין זה התכלת שאמרה תורה .וכפי שאיתא ברמב"ם פ"ב מציצית ה"ב שדם החלזון עצמו הוא שחור כדיו ואינו צבע תכלת שדומה לרקיע כלל הרי בהכרח הוא דוקא בעירוב סממנים שמזה נעשה בצבע תכלת ,ובודאי רק עם הסממנים נקרא תכלת כדכתבו התוס' ,אף שהתוס' כתבו רק בלשון ושמא. וזהו עיקר טעם הרמב"ם ,ולא כלשון הנו"ב דטעם הרמב"ם דלפי שכן דרך הצבעין עושין מסתמא גם התורה אמרה כן דאיזה טעם הוא ,וכי הצבעין לעניני הרשות צריכין לדם חלזון שהם צובעין תכלת בקלא אילן שהוא בזול וצבעו דומה לתכלת ממש שא"א להכיר כדאיתא בב"מ דף ס"א עיין שם ברש"י ,ומשמע דכל תכלת שעושין הצבעין אף שאינו מדם חלזון הוא דבר שבעצם הוא שחור וע"י עירוב הסממנים נעשה בצבע תכלת שהוא כעין רקיע וכפתוך שבכחול ,ובמקום אותו צבע שחור שנעשה ע"י סממנים בצבע תכלת אמרה תורה שלתכלת דציצית יתן דם החלזון .וזהו פירוש כדרך שהצבעין עושין שכתב הרמב"ם ,דכן הא כתב בה"ד אם נבדקה ונודעה שנצבעה באחד משאר צבעונין המשחירין שאינם עומדים פסולה ,וקלא אילן הוא אחד מצבעונין המשחירין שאינם עומדים שכתב הרמב"ם ,דכן הא פרש"י על בדיקה זו שאיתא בגמ' בבדיקה דר' יצחק בדר"י איפרד חזותיה פסולה שהוא נתקלקל המראה פסולה דקלא אילן הוא ,והרמב"ם אף שלא הזכיר שהוא קלא אילן הוא משום שאין צורך דאפשר איכא עוד מינים ,ואולי ידע דודאי איכא עוד מינים שעושין מהם ע"י סממנים צבע התכלת ,אבל כולם הם צבעונים משחירים שע"י תערובות הסממנים דקמוניא וכיוצא בהן נעשות תכלת אך כל הצבעונים נפרדים ואינם עומדים כדם החלזון ,וא"כ בהכרח הוא בעירוב סממנים דבלא זה לא היה נעשה דם החלזון בצבע תכלת .וא"כ לא קשה כלום גם אם נימא דלא מיבטל מה שמוסיפין על מה שכבר נצבע ופסול כשצבע התפילין השחורים בעוד צבע לנאותן ,מהא דהתכלת הוא גם בעירוב סממנים לא רק מדם חלזון דהתם אין זה תכלת בלא הסממנים וצע"ג בכוון הנו"ב. ומסתבר שאחר שנצבעו חוטי התכלת ויצבעם בהוספה עלייהו צבע קלא אילן יפסל אף שעושין יותר נוי .וגם פשוט שקלא אילן ושאר צבעונין משחירין שעושין הצבעים מהן תכלת בעירוב סממנים כשיערבם עם דם החלזון יפסל דצבע המשחיר צריך להיות כולו מדם החלזון ,עכ"ל האגר"מ. וביאור דבריהם הוא כך :הנו"ב סובר שכמו שבתכלת אע"פ שהתורה הקפידה מאוד על עשייתו ,הסממנים לא פוסלים אותו ,והטעם לכך הוא כיון שכן דרך צביעתן ,ה"ה אם עירב דבר אחר בשחור של התפילין כיון שהם יועילו להשחיר את התפילין אינם פוסלים את התפילין. ובפשטות בדברי הנו"ב אין כוונתו שיוסיף צבע שחור אלא שיוסיף ממשות כדי לסייע לצבע התפילין. והאגר"מ מקשה עליו שלא מסתבר שכיון שדרך הצבעים לצבוע יותר צביעה זו ,דאיזה טעם זה שהרי הצבעים לענייני רשות צובעים קלא אילן ,ומשמע שלולי הסממנים היה הדם שחור ולא כחול ולא היה נקלט הצבע ומשום הכי אינו פוסל ולא משום דרך הצבעים ,וממילא א"א ללמוד מתכלת דהתם הוא הצביעה עצמה ,משא"כ במקום שמערבים דבר אחר בצביעה אופשר לצבוע בלעדיו ייתכן שיפסל ,אבל למעשה לגבי תפילים מודה לנו"ב מצד הסברא אבל לא שאפשר ללמוד מתכלת עיי"ש. והרואה יראה את דברי האגר"מ שאינם מוכרחים לענייננו גם לפי דבריו ,אלא שהוא יישב באופן אחד כדעת תוס' ואפשר ליישב באופן אחר .ואבאר: הנו"ב סבר שהסממנים אינם מוסיפים צבע אלא מכשירים את הצבע להקלט ,אלא שטעם שאין פוסלים משום שהסברא אומרת שכיון שהצבעים עושים כן זו דרך הצביעה כדי ליפותה ואינה פוסלת משום חציצה .ולדבריו ברור שאין כוונת הרמב"ם שמוסיפים צבע אחר אלא מועילים לצביעה. והאגר"מ סבר שהטעם אינו משום שכך הצבעים עושים ,אלא מפני שא"א לצבע שייצבע לולי זאת ,לכן אין כאן שין חציצה וביטול. ואמת הוא שכתב האגר"מ ביישוב הגמ' כדברי התוס' ,אבל בעיון בדבריו כפי שנתבאר ,קושייתו תתיישב בשופי אף אם אין הסממנים חלק מהצבע ממש ,אלא שזהו האופן היחיד שכך ייצבע התכלת סגי בהכי ,ולא בא רק ליישב באופן זה מדעתו את ענין החציצה כדברי התוס', 45 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים איך בודקין התכלת לא אאריך להביא את כל דברי הרב הכותב אלא את עיקר הענין ,ונביא כמה נושאים שכתב כאחד כי הם קושרים זב"ז ,ואח"כ נענה אבתרייהו .ואמנם לא אכתוב את כולם לפי סדר הקונטרס כדי לבאר את הדברים כאחד ולא לבלבל את הקורא. ענין הצפון והנה בגמ' ב"ק דף צ"ג איתא שהגוזל צמר וצבעו בקלא אילן הוה שינוי שלא הדר לברייתו מפני שאין יכולין להוציא הצבע של הקלא אילן מן הצמר אפי' ע"י צפון שטבעו להוציא צבעים, ומאידך גיסא אנו רואים אצל תכלת שמפורש בזבחים דף צ"ה ובתוס' שם שתכלת מתקלקלת ע"י צפון ,ועוד יותר מפורש ברבנו גרשון במסכת מנחות דף מ"א ע"ב שהנותן תכלת לכובס צריך להזהירו שלא יקלקל מראה התכלת ,ולכאורה נראה מזה ההיפך של דברי הרמב"ם, שהרי קלא אילן הוא הצבע החזק שאינו מתקלקל ע"י צפון ,והתכלת הוא הרפה שמתקלקלת ע"י צפון וצריך ביאור. מש"כ רבנו גרשום ותוס' צ"ב ,שהרי בגמ' להדיא שבסממנים מתקלקל הקלא אילן ולא מתקלקל התכלת ,ואיך ייתכן שבצפון שהוא יותר חזק מסממנים ,הקלא אילן ישאר והתכלת יתקלקל ,בפרט שהרמב"ם הגדיר את התכלת של מצוה :והתכלת האמורה בציצית צריך שתהיה צביעתה צביעה ידועה שעומדת ביופיה ולא תשתנה. ולפי המציאות של האק"ק אין כאן חציצה כלל דהצבע אינו אלא נותן סיוע בהסרת המפריע כדי לצבוע את התכלת כדרך שהצבעים עושים ,ואף אם נשאר מה אין זה אלא מסייע ומה שיישב האגר"מ שלולי זה לא ייצבע הוא מתיישב גם באופן זה ,ותו לא מידי. ולולי דברי האגר"מ ,ייתכן לומר שזו כוונתו של הנו"ב כיון שכן דרך הצביעה ותכלת הוא "צמר צבוע בדם חלזון" דלולי זה אינו צבוע, ואין כוונת הנו"ב שמסברא התורה אמרה לעשות משום מנהג הצבעים ,שבזה קשה הסברא כפי שהקשה האגר"מ ,אלא דרך הצביעה כך הייתה ודבר שהוא דרך הצביעה אינו פוסל ,ולכן בכל מקום שהתורה ציותה לצבוע הוא כדרך הצביעה ואף אם ישים יותר חומר שיסייע לשחרות של התפילין ,ולפי"ז אין כוונת הנו"ב בשו"א שאם יוסיף שחרות על צבע התפילין מדבר אסור או יוסיף קלא אילן על התכלת שיוכשר ,אלא דווקא בסממן המסייע לצבע החלזון שיהיה כחול יותר ולא לסייע לצמר שיהיה כחול יותר. ואם יתווכח הקורא בדעת האגר"מ אבל בפשטות דעת הנו"ב הדבר ברור שדרך הצבעים אינו תוספת צבע אלא סיוע לצבע. אמנם לפי המציאות הידועה לנו כיום שהסממנים מתאדים לכאו' אין ראיה מתכלת משום שלא נשארו שם הסממנים ,ושמא נשאר בזה משהו כפי שכתבנו לעיל ,עכ"פ גם הנו"ב והאגרו"מ לא נתכוונו שזהו סימן לזיהוי התכלת ,לא יעלה על הדעת כן ,אלא שכך פירשו את דברי התוס בענין התכלת ,וכפי שנתב' רש"י לא כ"כ. 46 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' ו תירץ הכותב בזה שצפון מעביר הצבע ולכן אינו גורע מהתכלת ,משא"כ סממנים אינם מעבירים הצבע ולכן זו בדיקה ראויה ,וממילא אם מיורקעס לא עובר ע"י צפון הוי פירכא עכ"ד. ועדיין לפי דבריו קשה ,הייתכן שקלא אילן שהרמב"ם מגדירו שהוא צבע שאינו מתקיים יחזיק מעמד בצפון יותר מדם חלזון? וצ"ל בזה שהגמ' בב"ק לא אומרת שנשאר ביופיו כבתחילה ,אלא שאינו חוזר לברייתו .וברור שגם לאחר שמעבירים עליו סממנים ונתקלקל הקלא אילן ,אינו חוזר לברייתו הראשונה ,ולכן אינו יכול להחזירו שם .והתוס' ס"ל שהצפון מקלקל את התכלת ג"כ ,וזה כלול במה שאמרה הגמ' שמעביר הצבע .ולפי"ז הצפון מקלקל את שניהם את הקלא אילן ואת התכלת .לעומת זאת הסממנים מפורש בגמ' שמקלקל את הקלא אילן לבד ולא את התכלת. ומה שהביא מרבנו גרשום שיזהיר את הכובס )רש"י שם ביאר באופן אחר( ,הרי גם לדעת רבינו גרשום מכבסין את התכלת אלא שיש אפשרות שהצבע יתקלקל וסבר כתוס' שבצפון התכלת מתקלקל ,ויש סממנים שהכובס משתמש בהם והצבע עומד בעינו ,לכן יזהיר את הכובס שלא ישתמש בצפון. ולפי מה שנת' שצפון מקלקל הן את הקלא אילן והן את התכלת ,כיון שאין אנו יודעים מהו אותו צפון שמוריד את הצבע לכן אין זה מעניינינו ,והבדיקה שהורו לנו חז"ל וכ"פ הרמב"ם -אם הצבע עומד ביופיו ,והאק"ק עומד ביופיו ועומד במצוותו. הקלא אילן מהו ומה היא הקלא אילן? הערוך בערכו כתב שהיא חומר צובע שנקרא בלע"ז אינדיקו ,רב הערצאג במחקרו מנסה לחקות אחר שורש המילה קלא אילן ,ועלה בתוהו ולפי דבריו שהמלה קלא פירושו כחול עמוק באיזו שפה בהודו -ואילן פירושו כמשמעו שהוא צבע כחול מאילן, אבל נכזבה מחשבותיו שהנמוקי יוסף בבבא מציעא כתב ש'קלא' פירושו אבן ו'אילן פירושו אינדיג"א ,ונקרא אבן שהיו מעבדין אותו בהודו במקומות גידוליהן כמין אבנים ,ומוכרים אותו וכך השתמשו בהן האומנין לצביעה .גם בשאר ראשונים אנו מוצאים שקלא-אילן הוא אינדיגא, וצבע האינדיגא עדיין מפורסם עד היום הזה. את החומר הצובע האינדיגא היו מפיקים מכמה מיני צמחים שעיקר הידוע הוא מה שקרא בלשון משנה איסטיס ,וכן הרמב"ם נקט לכתחלה איסטיס במקום קלא אילן ,עוד היתה ידוע צמח בשם ני"ל שגם מזה היו יכולים לעשות החומר הצובע הנקרא אינדי"גא. והנה החומר הצובע של דם המיורקעס הוא ברומו אינדיגא ,ופירושו שהוא תערובת ברומיין שצבעו אדום ואינדיגו שצבעו בלוי ,ומבין שניהם יוצא הצבע פורפורא דהיינו ארגמן ,שכן טבע הדברים כשמערבים שני צבעים אלו ביחד כידוע ,ודרך צביעתו של המיורקעס תכלת שמניחים הדם תחת השמש ,וטבעו של השמש שמוציא את הברומיין מן הדם ועי"ז נשאר רק החומר האינדיג"א בפני עצמו ,ועי"כ מתקבל רק צבע בלוי וכפי שהסברנו האינדיג"א היא קלא אילן נמצא שאכן הצליחו בעלי המיורקעס -תכלת לעשות קלא אילן מן החי אבל אין זה תכלת כלל. גרסי' במנחות )מב(: ותכלת אין לה בדיקה והא רב יצחק בריה דרב יהודה בדיק ליה ,מייתי מגביא גילא ומיא דשבלילתא ומימי רגלים בן ארבעים יום ,ותרי לה בגווייהו מאורתא ועד לצפרא ,איפרד חזותיה פסולה ,לא איפרד חזותיה כשרה ,ורב אדא קמיה דרבא משמיה דרב עוירא אמר מייתי חמירא ארכסא דשערי ואפיא לה בגוויה ,אישתנאי למעליותא כשרה, לגריעותא פסולה. 47 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים עכ"פ מדברי הגמ' מבואר שע"י מי רגלים ושאר סממנים אפשר לברר אם היא תכלת או זיוף הנעשה ע"י קלא אילן ,הגה"ק מרדזין וכן רב הרצאג כותבים על דברי גמ' אלו שזה הפרדה כעמיקאלית פשוטה ומובנה ,דהיינו שלפי תכונת חומרי צבע יוכרח שצבע קלא אילן יתקלקל ע"י סממנים אלו ,ולענינו כפי שכתבתי לעיל שהצבע מיורקעס הוא בדיוק קלא אילן מבחינה כעמיקאלית ,והרי מוכרח שא"א להכיר ביניהם ע"י בדיקה קעמיקאלית ,הרי מדברי הגמ' אלו הוכחה שהמיורקעס אין זה תכלת כי אם קלא אילן פשוטה. הקלא אילן )אינדיג"א( היא צבע חזק שנצמד לעצמו ואינה מתקשרת עם הצמר שרוצים לצובעו בתוכה ,ולכן קשה מאוד לצבוע עם האינדיג"א והדרך שצובעים אותו היא שמכניסים את האינדיג"א בתוך מי רגלים וכיו"ב ,וטבעו של המי רגלים שהיא מוציא את האקסידשע"ן מן הצבע ,ועי"כ נחלש כחו של האינדיג"א ונתבטל מראהו ונעשה צהוב ושקוף ,וכך מכניסים את הצמר בתוכו ,וצובעין אותו עמו וכשמוציאין הצמר מן הכלי חוזר האקסעדשע"ן להאינדיג"א )שעתה כבר בתוך הצמר( וחוזר האינדיג"א לאיתנו ונעשית צבע בלוי כמו שהיתה מקדם ,אבל עכשיו היא כבר בתוך הצמר ולא יצא משם אך אם מורק ושוטף בבליט"ש ,ותהליך צביעה זו נקראת בלע"ז רידאקש"ן. וע"ז נתן הגמ' במנחות שם העצה להניח את הצמר שוב בתוך המי רגלים ,ואם יתקלקל מראה ]מפני שיחסר לו האקסידשע"ן[ סימן שהוא קלא-אילן ולא תכלת ,ועפי"ז דרך זה יתקלקל כל מין אינדיג"א ובתוכם התכלת של המיורקע"ס שדרך צביעתו היא ע"י רעדאקש"ן דוקא, ומוכרח שע"י בדיקות אלו יתקלקלו ,ויש לנו ע"ז כמה הודאת בעל דין מתומכי המיורקעס שהודו שע"י בדיקות של הגמ' נתקלקלו התכלת של המיורקעס. ובתכלת דף 302מביא בשם דר .זיידרמאן טענה זו נגד המיורקעס שלפי דברי הגמ' והרמב"ם מוכרח שהתכלת אינה אותו החומר הצבע של קלא אילן. בקיצור ,חשבון הכותב הנכבד הוא כך :א .הוכיח מהנמוק"י שקלא אילן הוא חומר צובע הנקרא אינדיגו .ב. היו כמה מיני צמחים שהיה בהם את חומר האינדיגו שאחד מהם איסטיס והשני ני"ל וכו' .ג .בבדיקה הכתובה בגמ' המורקס התקלקל ויש בזה הודאת בע"ד של תומכי המורקס ,ממילא הוא הקלא אילן אלא ש'הצליחו' להפיק את אותו החומר מהחי .ד .הבדיקה שכתובה בגמ' היא להכניס את אותם סממנים שמכניסים לצבע הקלא אילן ,וממילא אם יתקלקל הצבע מוכרח שהוא קלא אילן משום שאלו הסממנים שהכניסו לתוכו קודם .ה .בפועל במורקס מכניסים מי רגליים וכיו"ב ומחליש את כח האינדיגו ואח"כ חוזר האינדיגו .ו .כיון שאין כוונת הגמ' דווקא לצמח אלא לצבע כנ"ל ,הגמ' נתנה עצה שיש בה ענין כימי של בדיקה אם הוא אותו החומר או לאו ,ואם מבחינה כימיקאלית הוא אותו הצבע ,הוא הקלא אילן .ז .זוהי דעת ד"ר זיידרמן שכיון שהוא אותו מבנה הכימי במורקס ובקלא אילן הנקרא אינדיגו ,זו פירכא למורקס כחלזון התכלת. ולפני שנדון בדבריו גופא של הכותב לגבי הקלא אילן ולגבי תוצאות הבדיקה ,יש כאן כמעט עזות בדברי חז"ל ועושה בהם כבתוך שלו ,הכי כך כוונו חז"ל כשדיברו על קלא אילן? שהקלא אילן הוא צבע והתכלת הוא סוג אחר לפי בדיקה במעבדה של תרכובת הכימיקאלים? אתמהה .משל למה הדבר דומה ,שאדם יחליט על דם הנדה בצבע צהוב שהוא דם טמא כדם אדום ,משום שהאלקטרו מגנטיים של ביקוע הגרעין בשניהם -הוא שווה. מלבד זאת הרי נתנו לנו חז"ל למקום לטעות בו ח"ו ,והרי כלל גדול אמרו) :תוספתא מנחות פ"ט הלט"ז( :תכלת אין כשרה אלא מן החלזון הביא שלא מן החלזון פסולה ,ולדבריו ייתכן שהחלזון ייפסל מצד צבעו. 48 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' )מה שכתבו האדמו"ר מראדזין והרב הרצוג ,כתבו כן בסברא מדוע בדיקה זו תשפיע וייפרדו זה מזה בסממנים בקלא אילן ולא בתכלת ,אבל לא נתכוונו שאנו נחליט בדברי חז"ל שהוא ענין כימיקאלי ,ועל פי זה נזהה אם הוא התכלת(. אופן הצביעה כיום הפעולה העיקרית שצריך להגיע אליה היא :הוצאת החמצן כדי שהצבע יחל בהליך "חיזור" הנקרא רדאקש"ן, שהוא צביעת ה"יורה" הנזכר בגמ' בדברי רב שמואל ב"ר יהודה ,הצורך בחיזור הוא כדי שיוכל "להינעל" על המולקולות של הצמר .בזמנים ההם עשו זאת ע"י תסיסה) ,משאירים אותו כיין( .בימינו מקצרים את התהליך ע"י חומר בשם דיטיוניט שהוא עושה את פעולת החיזור )בסולם הנקרא .(PH כדי שהדיט' יפעל ,צריך דרגת חומציות גבוהה במים .משום כך קודם לכן מכניסים חומר סודה קאוסטיק שגורם להמסת החומר ושורף את שארית החלזון ,ובזמנים ההם השתמשו באפר עם מ"ר וכדומה. האופן היחיד שייתכן )בסברא( שירד הצבע הוא ע"י הדיטיוניט שעושה את פעולת החיזור ,אבל ע"י חומר הסודה קאוסטיק )שלדעת הכותב הוא זהה למ"ר וייתכן שנכון הדבר ודווקא עם עוד חומרים( ,יתקלקל הצמר בלבד .משום שאינו חומר הקשור לפעולת הצביעה אלא להוציא ולהמיס את כל מה שנמצא ביורה כדי להכין את הצבע והמים לקליטת הדיטיוניט וכנ"ל. וממילא כל בניינו של הכותב נפל ,והכנסת חומרים חומצתיים כמ"ר וכדומה לא יקלקלו את הצבע כלל. מהו הקלא אילן אליבא דאמת כל היסוד שבנה הכותב שהקלא אילן הוא צבע ולא צמח הם דברי רוח שלא ראוי לדון בהם כלל ,אלא שכיון שהביא נמוקי יוסף -שלפי הבנה לא נכונה של הכותב -כך כתוב בו ,נוכיח בזה בבירור באופן שא"א לפרש לתרי אנפי ,שהקלא אילן אינו חומר צובע אלא הוא מין צמח הצובע בדומה לתכלת. כתב הערוך :קלא אילן :פי' אינדיג"ו .והערוך עצמו כתב בערך איסטיס :אינדיג"ו ובלשון ערבי ניל ,עכ"ל. כלומר לדעת הערוך האינדיגו הוא האיסטיס והוא הקלא אילן. כתב הנמוקי יוסף) :ב"מ לד (.קלא אילן .צבע הדומה לתכלת ורחמנא אמר פתיל תכלת והתכלת דמיו יקרים שצבוע בדם חלזון שאינו עולה מן הים אלא לשבעים שנה .קלא .אבן .ויש הרבה בלשון חכמים .אילן אינדג"י בלע"ז וכן פי' בערוך אינדקי ,עכ"ל. כלומר ,הנמקו"י ביאר אמנם שקלא הוא אבן ואילן הוא אינדיגו ,ומקורו הוא בדברי הערוך .אבל הנמקו"י לא כתב שאינדגי הוא צבע אלא שהמלה אילן הוא אינדיגי .וכן כתב שקלא אילן הוא צבע הדומה לתכלת ,ובזה לא כתב יותר ממה שכתוב בגמ' שצבעו הוא דומה לתכלת ,אלא שאח"כ ביאר את מהותו .ואותו הערוך שהנמוקי יוסף כתב את פירושו כתב את המלה 'אינדיגו' על קלא אילן ועל איסטיס ,והנמקו"י לא בא לחלוק אלא לפרש. 49 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים וכן פי' רבנו יצחק בן מלכי צדק )מרבותינו בעלי התוס'( עמ"ס כלאים )פ"ב מ"ה( :תבואה שעלו בה ספיחי אסטס. פי' אינדק"ו ,עכ"ל .וכן כתב בספר כפתור ופרח :ומין הצובעים כגון ספיחי אסטיס והוא צבע תכלת ובערבי אל גיל ,עכ"ל .וכ"כ רבנו עובדיה מברטנורא )שביעית פ"ז מ"א( :אסטיס -הוא שצובעין בו כמין תכלת וקורים לו בערבי ני"ל .והרע"ב עצמו כ תב במסכ ת כלאים )פ"ב מ"ה( אסטיס -צבעו דומה לתכלת קורין לו בערבי ני"ל ובלע"ז אנדיק"ו .עוד כתב הרע"ב במסכת שבת )פ"ט מ"ה( אסטיס -ני"ל בלשון ערבי ,וצבעו דומה לתכלת. וכן מוכח מלשון הרמב"ם שכתב הלכותיו שצבעו באיסטיס ולא הזכיר את המלה קלא אילן משמע שהיינו הך .וכ"כ הפני משה על הירושלמי )שביעית פ"ז( :ספיחי אסטיס .הצבע שלו כעין צבע תכלת וקוצרים אותו וחוזר וצומח ולכך נקרא ספיח. מכל הני רברבי מוכח שישנו צמח הנקרא איסטיס ובלשון ערבי נקרא ניל 20וצבעו דומה לתכלת ,והערוך פירש שהוא הקלא אילן והנמוק"י הביאו ,ובימיו של הערוך ושא"ר נקרא או תו הצמח בלע"ז -אינדיגו ,אלא שחוקרי הטבע בדורות האחרונים שחקרו מהבחינה הכימית את בסיס הצבע לקחו את המלה אינדיגו וקראו כך לבסיס הצבע. F19 ואחר דאתינן להכי שהקלא אילן הוא מין צמח ,כאשר הגמ' נתנה עצה לבדוק בסממנים בגד שאינו ידוע אם הוא צמח או חלזון ,לא יתכן שהקלא אילן ישאר ביופיו והחלזון ישתנה ,והמציאות בת ימינו אי"ה תתברר לקמן )ניסוי סימני הגמ'(. אמנם מצינו בב' ראשונים שכתבו לכאו' שהוא מין חי :בספר האשכול )הל' שעטנז דף קכב :(.דקלא אילן מין חיה הוא שצובעים בה בגדים בצבע תכלת כגון ניל וזולתו ,עכ"ל. וכן בפירוש הראב"ד על תו"כ )מצורע פרשתא א' יד( :מן הצבעים שבתולעת כגון תכלת הצבע בדם חלזון או בקלא אילן ,עכ"ל) .וקרוב הדבר להיות ט"ס שלא מצינו בשום מקום שקלא אילן הוא תולעת(. עכ"פ גם לדבריהם אינו מין צבע אלא בעל חי. מה שהביא אנשים לטעות זו של הכותב שאינדיג"ו הוא מין צבע ,משום שבימינו כך בלשון הגוים המדעית צבע הכחול נקרא ,ולכן הבינו שכך נקרא גם בימים הקדמונים .אבל אין הדבר כן ,שמו ת הצבע הם לכל היו תר בני מאתיים שנה ,לפני כן לא כך קראו לצבע אלא לצמח וכנ"ל. ענין הבדיקה איברא ,ייתכן שבנ"ד אין ענין כלל לבדוק את בדיקת הגמ' ,משום שהגמ' מדברת במקום הספק אם הוא צמח או חלזון ,אבל אם ידוע לנו בברור שהוא חלזון אין חובה לבדוק ,ואינו ענין לכאן כלל. אלא שיש שטענו ששמא יש מין חלזון פסול ,אבל צד זה אינו עולה עם דברי חז"ל ,משום שהתוספתא והגמ' לא הכשירו סוג אחד של חלזון והאחר פסלו ,אלא הכשירו חלזון ופסלו קלא אילן .ואם ישנה אפשרות לצבוע תכלת עם חלזון האק"ק ,אף אם אינו החלזון שצבעוהו בימי חז"ל מנין לפוסלו? הרי בארבעת המינים פירטו חז"ל איזו 20ובספר התכלת כתב "אין כמעט מקורות המראים בצורה חד משמעית את הקשר בין האיסטיס המופיע במקורות ובין קלא אילן", במחכ"ת שגה בזה דמהערוך הנ"ל מוכח שהוא הקלא אילן ממש. 50 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' ערבה כשרה ואיזו פסולה ,ואיזה לולב כשר ואיזה פסול ,ואם הייתה צביעה של חלזון למה לא פירטו מה כשר ומה פסול ,הכי לא ייתכן שיהיה לאדם סוג תכלת אחר בלבד וירצה לקיים בזה מצוה? ויש שכתבו שחז"ל לא היו צריכם לפרט משום שלא יעשה אדם שימוש בדבר יקר שהוא פסול ,ודווקא קלא אילן שהוא זול חז"ל ראו צורך להזהיר. ומשמע מב' מקומות דלא כסברא זו: ראשית ,בתוספתא הנ"ל לא דיברו באזהרה אלא בגדר המצוה שהביאה מן החלזון כשירה. שנית ,פשטות הגמ' שם )מנחות מג (.שאם אינו קלא אילן הוא תכלת :מר ממשכי אייתי תכלתא בשני רב אחאי, בדקוה בדרב יצחק בריה דרב יהודה ואיפרד חזותיה ,בדרב אדא ואישתנאי למעליותא ,סבר למיפסלה ,אמר להו רב אחאי :אלא הא לא תכילתא היא ולא קלא אילן היא ,אלא שמע מינה שמועתא אהדדי איתמר ,היכא דבדקנא בדרב יצחק בריה דרב יהודה לא איפרד חזותיה כשרה ,איפרד חזותיה בדקינן לה בדרב אדא בחמירא ארכסא ,אישתני למעליותא כשרה ,לגריעותא פסולה ,ע"כ .בגמ' מבואר שאין אפשרות אחרת או שהוא חלזון או שהוא קלא אילן, ואם בימינו אדם בדק חלזון והתקלקל בבדיקה ,צ"ל שלא בדק כראוי ,משום שהגמ' שוללת אפשרות כזו. אמנם משמעות דברי הרמב"ם שהטעם שמן החלזון כשר הוא משום שצבעו עומד ואינו משתנה דזה לשונו )שם(: והתכלת האמורה בציצית צריך שתהיה צביעתה צביעה ידועה שעומדת ביופיה ולא תשתנה וכל שלא נצבע באותה צביעה פסול לציצית אף על פי שהוא כעין הרקיע ,כגון שצבעו באסטיס כו' ,עכ"ל. ובאמת כך סבר בעל התפארת ישראל שכל צבע שאינו קלא אילן ואינו מתקלקל בבדיקה כשר הוא לציצית ,ודייק זאת מהגמ' במנחות הנ"ל" :משמע דאם רק אינו קלא אילן אף שלא נצבע מחלזון עכ"פ מדאינו משתנה מיפיו ,כשר בין לציצית בין לבגדי כהונה") .כללי בגדי קודש של כהונה( ולדבריו צ"ל שמה שאמרו שלא מן החלזון פסולה, משום שבזמן חז"ל לא הייתה אפשרות לצבוע בתכלת אלא בחלזון או בקלא אילן .21 F20 ואם זו כוונת הרמב"ם ,אה"נ כל צבע בעולם שאינו עומד ביופיו פסול לציצית ,ומה שאמרו מן החלזון כשרה משום שטבע צבעו של החלזון שאינו משתנה ,אבל סיבת ההכשר אינו משום שהוא מן החי אלא משום שהוא עומד ביופיו, עכ"פ לאחר שקים להו לחז"ל שמן החלזון אינו משתנה אלא עומד ביופיו ,לא יתכן שצבע החלזון יתקלקל בבדיקה. ואם התקלקל מוכח שהבדיקה לא נעשתה כראוי ,או שלא צבעו בו כראוי. והאדמו"ר מראדזין זצ"ל הקשה על התפא"י מהירושלמי )כלאים ט( :מה שני תולעת דבר שיש בו רוח חיים אף כל דבר שיש בו רוח חיים ,ע"כ .ומסקנתו שכשרה מכל דבר שיש בו רוח חיים אבל לאו דוקא מן החלזון .איברא, דדעת כמה ממפרשי הירושלמי לא נאמר על תכלת אלא שצבע האדום של התולעת שני והא כשר מכל שיש בו רוח חיים. אבל כל זה ללימוד הדברים ,אבל ברור ופשוט שאחר שאמרו אין כשריה אלא מן החלזון אין להטיל תכלת משום דבר אחר. 21וכן משמע מאוד מפהמ"ש לרמב"ם )מנחות פ"ד מ"א( וז"ל :ואינו אצלינו היום לפי שאין אנו יודעים צביעתו ,לפי שאין כל גון תכול בצמר נקרא תכלת ,אלא תכלות מסויימת שאינה אפשרית היום ,עכ"ל .ויש לדקדק שהרמב"ם לא כתב שאין לנו כיום חלזון וכו' ,אלא שאין אנו יודעים צביעתו ,משמע שאם הייתה אפשרות להפיק את אותו צבע התכלת של החלזון מדבר אחר והיה עומד ביופיו היה כשר, אלא שחז"ל אמרו שקלא אילן פסול ולדעת הרמב"ם משום שאינו עומד בצבעו כנ"ל(. 51 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים פעולת הבדיקה הביא הרב הכותב בשם ד"ר זיידרמן שיחי' שבדיקה זו הכתוב בגמ' היא פירכא למורקס. והקורא בספר התכלת את דבריו של ד"ר זיידרמן ,רואה שהדרך שהולך בה היא דרך אחרת לגמרי ,וא"א להביא את מסקנותיו של ד"ר זיידרמן בצורה לא נכונה. זיידרמן אינו מתייחס כלל לבדיקות שנאמרו בגמ' אם הם פועלות כיום עובדתית ,אלא מדבר בסברא שאם הוא אותו צבען בדיוק לא ייתכן שהבדיקה הכתובה בגמ' וברמב"ם להבחין בין קלא אילן לבין תכלת ,תעלה יפה במורקס. עוד טוען שם זיידרמן שאם התכלת היא הכחול שלנו ,מדוע היו צריכים הגוים הקדמונים לטרוח כל כך כדי לחפש את התכלת? היו עושים זאת מקלא אילן פשוט .וכך מתבסס שם במכתב בסברא זו. ומסקנתו של ד"ר זיידרמן היא שהתכלת אינה אלא סגול ,ואמנם זוהי דעת בעל החוות יאיר -והכריחו לכך חלזון הפורפור שאז צבעוהו רק בצבע סגול -אבל כידוע שדעת רוב חכמי ישראל ומסורת עם ישראל שה תכל ת היא ה'כחול' שלנו ,וכמ"ש התפארת ישראל שדחה להדיא צד כזה אפילו שענין הפורפו"ר והחילזון התיישב לו היטב עם דברי חז"ל. אבל סברתו זו של ד"ר זיידרמן התבררה כטעות ,שאכן כן! בבדיקה הכתובה בגמ' הצליח האק"ק לעמוד במבחן כפי שייכתב בסמוך ,וקלא אילן התקלקל .וראינו בעינינו את אמיתת דעתם של רוב חכמי ישראל ומסורת ישראל. ובאמת כל דברי הכותב כאן הוא טעות מדעית מרישא לסיפא ,משום שכותב כאן דבר והיפוכו ,מצד אחד לא חולק על הקביעה שהכחול שלנו הוא התכלת ,ומצד אחר הוא כותב שהקלא אילן הוא הצבע הכחול מבחינה כימיקאלית. 52 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' אלא שכנראה הכותב בטעות הבין שישנם ב' סוגי בסיס צבע כימיקאלים בצבע הכחול :א' אינדיגו ,ב' כחול אחר .וזו פשוט טעות בהבנת המבנה הכימי ,אינדיגו בימינו אינו שם של כחול מסוים אלא שם של בסיס הצבע ,והוא הצבע הכחול .ואם זהו צבע של התכלת )כפי שבעצמו הבין הכותב( ,מכל דבר בטבע שיוציאו אותו הוא אינדיגו ,ואמנם נכון הדבר שאין חי בעולם שמפיק את הצבע הכחול מלבד המורקס ,אלא שהמושג אינדיגו הוא כחול מכל דבר שיוציאו אותו כנ"ל. והאמת היא שההבנה של כמה מדענים שאותו הצבע שמפיקים אותו מב' מקומות אחרים לא ייתכן שבבדיקה זו תצא תוצאה אחרת התבררה כלא נכונה. נשאל על כך הכימיקאי העולמי מר שלמה נוכפולגר שיחי' .22 F21 האם החלקיקים )המולקולות( בסוף התהליך של ההפיכה מברומו לאינדיגו )אדום לכחול( כלומר המורקס ,יהיו עמידים באותה המידה בדיוק כמו הצבען של האינדיגו כאשר לא היה צורך שיעבור את אותו התהליך משום שזה טבעו ,כלומר הקלא אילן. תשובה :אין קשר בין הדברים ,משום שישנם הרבה גורמים נלווים שמשפיעים על העמידות של צבען. עד כאן בענין הנ"ל. וצריך לחזור ולהדגיש :כל זה הוא ביאור להבנתנו הקצרה ,אבל אליבא דאמת לאחר שהורו ש'מן החלזון כשר' כל הדברים אך למותר ,ובפשטות אין כאן כלל חובת בדיקה והוא כשר. את ענין הצביעה שעושים כיום בארנו בס"ד לעיל. ניסוי סימני הגמ' בימינו ,הקלא אילן אינו משתנה בבדיקה שנתנה לנו הגמ' ,ובזה ישנה קושיא ללא שום שייכות לתכלת האק"ק. והתשובה לכך היא ,משום שאיננו יודעים באיזה דרך הפיקו את הצבע בזמן חז"ל מן הקלא אילן ובאיזה דרך צבעו בו ,לכן בדיקה שעושים היום אין בה ממש ,וצריך לבדוק את הקלא אילן שהיה בזמן חז"ל. מה שכתב' :ויש לנו ע"ז כמה הודאת בעל דין מתומכי המיורקעס שהודו שע"י בדיקות של הגמ' נתקלקלו התכלת של המיורקעס' .לא ידוע לנו מי הם 'בעלי המורקס' ובאנו לברר על המורקס ולא על מוצאיו. אברך יקר ירא ה' בשם הרב יהושע ינקלביץ' שליט"א ,23מצא במוזיאון קלא אילן עתיק וניסה את הניסוי הכתוב בגמ' של הבדיקה הנ"ל. F2 לקח עשב יבש במקום תבן ,מי רגליים שהיו ישנים מאוד ,קצת חילבה שהוא מריר מאוד ,שבלול הכתוב בגמ' ,נתן בתוך בגד כעין שרוול עם קצת מים ,ובתוך קערה הכניס חוט קלא אילן הנ"ל ,וכן חוט מתכלת המורקס. מהקלא אילן השתנה הצבע ,המורקס לא השתנה .עמד בצבעו ועמד במצוותו. 22כימאי יהודי מארה"ב הנמנה לעדת החרדים לדבר ה' .כימאי של כמה חברות עולמיות בארה"ב ביניהם חברת "ביק" ,ובעל פטנטים עולמיים בתחום כימיית הצבעים. 23המעשה עם שמו של האברך נכתבו ברשותו. 53 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים לא ידוע לנו עוד בדיקה שנעשתה בצורה זו. עכ"פ תמצית היוצא מכל הפרק זה שהתכלת מהמיורקעס היא קלא אילן פשוט ובכל פינה שאתה פונה עוד יותר מבורר שהדם והצבע הנ"ל היא קלא אילן פשוט ,שכן שמו וכן טבעו וכן דרך צביעתו וחומרי צביעתו ומדרך בדיקתו הכל מוכיחים שהתכלת של המיורקעס הוא קלא אילן. תמצית היוצא מכל הנ"ל שהמורקס -האק"ק רגליים לדבר שהוא החלזון שהשתמשו בו לתכלת ,לפי מה שהראו לנו חז"ל והראשונים .והוא מה שאמרו :מן החלזון-כשרה .וברוך הוא אלוקינו שנתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו. 54 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' דברי הזוהר הקדוש אלו דברי הזוהר הקדוש פרשת תרומה )קמט:(: ותכלת ,אמר רבי יצחק תכלת מההוא נונא דימא דגינוסר דאיהו בעדביה דזבולן ,ואצטריך גוונא דא לעובדא דמשכנא לאתחזאה האי גוון. פתח ואמר )בראשית א( ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים ,האי רקיע אתברי בשני דעובדא דא מסטרא דשמאלא איהו ,וביומא תניינא דאיהו סטר שמאלא אתברי ביה גיהנם דאיהו נפיק מגו התוכא דנורא דשמאלא ובימא אצטבע בה גוון תכלא דאיהו כורסייא דדינא ונטיל האי יומא מים דהוו מסטרא דימינא ואינון מים דהוו מסטרא דימינא לא אתגלו אלא ביום שני .ביומא דיליה לא אתגלי מים אלא אתחלף בגין דאתכליל דא בדא ואתבסם דא בדא ,אור דיומא קדמאה נהירו קדמאה מכל שיתא נהורין איהו ,והאי אור בסטרא דאשא הוה דכתיב )ישעיה י( והיה אור ישראל לאש ,וההוא אור דישראל מסטרא דימינא הוה ואתכליל באשא .ויומא קדמאה מאינון שיתא יומין מים איהו ולא שמש עובדא דמים אלא עובדא דאור דאיהו מסטרא דאש דאיהו יום שני ,לאחזאה דקודשא בריך הוא לא ברא עלמא אלא על שלום ובארח שלום הוה כלא. יומא קדמאה כל מה דעבד מסטרא דחבריה עבד ,יומא תניינא בסטרא דיומא קדמאה עבד ההוא אומנא ושמש בה דכל חד שמש בעובדא דחבריה לאחזאה דהא אתכלילו דא בדא ,יומא תליתאה הוה בסטרא דתרוייהו וביה הוה ארגמן ועל דא כתיב כי טוב כי טוב תרי זמני ,ביומא תליתאה תכלת דא יומא תניינא אצטבע בב' גוונין סומק ואוכם ,ותכלת ,סומק איהו דיליה מיומא תניינא ממש כעין גוון אשא ודא איהו אלהים וירית גוון דדהבא דכלא גוונא חדא ,תכלתא נפיק מגו ההוא גוון סומק וכד נחית לתתא אתרחק גוון סומק ועאל גו ההוא אתר דאיהו ימא ואצטבע גוון תכלא ההוא סומקא עייל גו ימא ואתחלש גוון דיליה ואתהדר תכלא ודא איהו אלהים אבל לאו איהו תקיפא כקדמאה ,אוכם גוון דא נפיק מהתוכא דסומקא כד אתהתך ואתחלש ,לתתא בהתוכא דזוהמא ונחית לתתא ונפיק מההוא זוהמא גוון סומק מזוהמא תקיפא ומגו זוהמא תקיפא אתהדר לאוכם וכלא מההוא סומקא קדמאה )ס"א עלאה( אתהתך כו' ,עכ"ל הזוה"ק. וכל זה מפליא מאוד איך מתקיים בהחלזון המדובר ,שיש בו ב' מיני גוונים אדום ושחור ,ובתחילתו כהה מאוד עד שנראה כשחור )אוכם( ויש בו צבע נוטה לאדום )סומקא( ,ואח"כ הוא מראה אש מראה זהב כי בזמן החיזור נהפך לצבע צהוב ,והתכלת יוצא מתוך האדום ,ויוצא ממנו כחול .והכחול שהוא צבע המשחיר )כלשון הרמב"ם( יוצא מהאדום כאשר הוא נחלש אלא שאיננו שחור כבתחילה. 55 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים תוספת דברים דברים רבים יש לומר בענין התכלת שלא נכתבו ,ואי"ה ננסה לדון בקצת מהם ,וה' יהיה בעזרנו ועינינו תחזינה מישרים. הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל עשה עבודת מחקר מקיפה במיוחד ,ומשום שידיו רב לו מלבד חכמתו בתורה- בשפות ובמדעי או"ה השווה בין דברי חז"ל הקדושים לבין להבדיל המציאות שהתגלתה ע"י מלומדי הטבע ,וכן בירר מהבחינה הכימית שדם הדיונון אינו מפיק צבע כלל ,עכ"פ אנו נדון בנוגע לעניינינו. ******* ישנה פשיטת הדברים לפני שנכנסים לעובי הקורה של סוגיא זו ,הרי החלזון עצמו עדיין קיים ,וקיים באותו המקום .ואף את"ל שיש סברא שחלזון התכלת נכחד ,אבל אם רואים בעין חלזון שקיים באותו המקום ,וצובעים בדמו כדרך הצבעים ,בשכל הישר בפשטות הוא התכלת המדובר ,או שנאמר שהיה חלזון אחר שבדיוק נמצא שם קרוב לחוף וגם בו אפשר לצבוע? סברא זו כל כך דחוקה ורחוקה ,שהרי אם היה דבר כזה בפועל ,וגם ידוע לנו שהייתה תעשיית צבע עצומה כפי שכתבו הגוים מאותה התקופה ,הייתכן שחז"ל לא ירמזו לנו בזה מאומה ,כפי שהורו לגבי קלא אילן? וא"א לומר שה תכל ת למצוה היא תכל ת אחר ת ממה שצבעו בה בגדים ,שהרי מפורש בעירובין )צו :(:אמר רבי אלעזר :המוצא תכלת בשוק ,לשונות פסולות ,חוטין כשרין .מאי שנא לשונות דאמר אדעתא דגלימא צבעינהו כו', ע"כ .הא להדיא שתכלת של ציצית ותכלת של בגד הוא היינו הך ,ולכן צריך לבדוק אם נעשה לציצית או לגלימה. ******* עצם הדבר שישנו סוג תכלת פסול ,התייחסו לכך חז"ל בכמה מקומות ,וידועים דברי הגמ' )ב"מ סא :(:אמר הקדוש ברוך הוא :אני הוא שהבחנתי במצרים בין טפה של בכור לטפה שאינה של בכור אני הוא שעתיד ליפרע ממי שתולה מעותיו בנכרי ומלוה אותם לישראל ברבית ,וממי שטומן משקלותיו במלח ,וממי שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא ,ע"כ. אמנם ידוע ומקובל שצריכים אנו את התכלת שהשתמשו בה מאז ומעולם ,ויש אמרו שצריך על כך מסורת וכו', אבל המעיין בדברי חז"ל יראה שאין הדבר פשוט כלל ועיקר. הרי צריך להבין ,החלזון שבו צובעים את התכלת אינו אתרוג שהתורה מצווה לקחת פרי מסוים ,אלא הציווי הוא לתת על הציצית תכלת ,וקבלו חז"ל שתכלת צבעו האמיתי הוא מהחלזון ,והקלא אילן אינו תכלת .אבל לא מצאנו 56 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' שזה דין במין ,תנינן בתוספתא) :מנחות פ"ט הלט"ז( :תכלת אין כשרה אלא מן החלזון ,הביא שלא מן החלזון פסולה ,ע"כ .ואין התייחסות ולו ברמז שישנו סוג חלזון פסול ,ואם הוברר שישנו מין שהוא חלזון שאפשר לצבוע בו תכלת אינו מן הנמנע שאפשר לקיים בזה מצוה ,גם אינו החלזון שצבעו בו בזמן חז"ל .וכפי שביארנו בפנים. דעת הבית הלוי בענין המסורת כתב הגה"ק האדמו"ר מראדזין זצוק"ל: הגאב"ד דבריסק דליטא שיחיה )רבינו הקדוש והנורא בעל הבית הלוי זללה"ה( מסר כל טעמו ונימוקו בדבר מיאונו למצות התכלת לאחד ממיודעינו שיכתוב ויאמר לנו משמו בזה הלשון :כמע"ל לא ביאר בדבריו מה זאת מצא אחר שנשתכח ,אם מציאת הדג אן הוצאת צבעו ,ורק אחרי אשר כמע"ל יברר זאת ,היינו :היה בזה דבר שנשתכח והוא מצאה אז נהיה מחויבים לשמוע אליו וללבשו ,אכן אם נאמר כי הדג היה במציאות ,וגם הוצאת צבעו היה ידוע בכל זמן מהזמנים שעברו עלינו מעת שפסקה התכלת מישראל ,ועל כל זה לא לבשוהו אבותינו ואבותינו ,הרי הוא כאילו יש לנו בקבלה ומסורה מאבותינו כי זה הדג וצבעו איננו החלזון והתכלת אף שהוא בכל הסימנים שסמנו בו חז"ל, כי אפילו נרבה כחול ראיות לא יועילו נגד הקבלה והמסורה ,ורק אחרי אשר יברר לנו כי דג זה או מלאת צבעו נפסק ונשכח מציאתו או ידיעתו בשום זמן מהזמנים ונפסקה בזה הקבלה אז יהיה לנו דברי הלכה לראיה ,ע"כ דבריו שיחיה ,ע"כ דברי האדמו"ר הקדוש זצ"ל. והבית הלוי אמר דברים אחרים ממה שידוע בשמו ,אין הוא אומר שהתכלת צריך מסורת ,אלא שאם הדג ההוא היה ידוע ,וידוע שמוציא תכלת ,ובכל הדורות לא צבעו בו לתכלת ,מוכרח שבכל הדורות סברו שאינו תכלת וקבלה בידינו שאינו תכלת. ובענייננו אנו ,הרי האק"ק לא ידעו ממנו דורות רבים ,ואף בתקופות המאוחרות שהתחילו להתעניין לא ידעו לצבוע בו ,ואדרבה כמה מהאחרונים זיהו אותו כחלזון התכלת ,אלא שיש ששללו אותו מצד הצבע ,או שסברו שצבע התכלת הוא אחר ממה שידוע לנו. עכ"פ דורות רבים לא ידעו גם הגוים איך להפיק מממנו תכלת ,ומילא לדעת הבה"ל אין כאן רעותא של חסרון מסורת. טיעוניו של הרב הרצוג. הרב הרצוג מתייחס לאק"ק כהשערה קרובה מאוד אל הדעת" ,אמור מעתה שרחוק הדבר מאוד שהחלזון של תכלת לא זה החלזון הנקרא מורקס טרונקולוס )ארגמן קהה קוצים( ,אבל אע"פ שהוא רחוק אפשר הוא". הרב הרצוג מבסס את קביעתו על כך ,שהסימנים של המציאות ושל מלומדי אומות העולם אמנם עומדים בקנה אחד עם המורקס .כגון :שנמצאו האק"ק ומיני החלזונות האחרים בערמות נפרדות. והוסיף הריא"ה" :הלא אפשר שהקדמונים שעסקו אלפי שנים בצביעה בדם חלזונות הכירו בפרט זה הנכלל במין הנקרא מורקס טרונקולוס ,עמדו על סיבת אותה התופעה וידעו איך להשתמש בדמו של אותו החלזון בכדי להוציא ממנו צבע כחול טהור". 57 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים אלא שהריא"ה שלל את המורקס מהטעמים הבאים: "על יסוד כל האמור למעלה לצדד בשביל המורקס טורונקולוס ידמה הקורא הבלתי תלמודי למצוא חיזוק להשערה זאת המקורות תלמודיים ,אבל עתיד הוא לאכזבה מפתיעה". וממשיך הרב הרצוג" :הנה אותו המין אינו מכוין לגופו דומה לים כלל וכלל ,גוון גופו הוא לבנוני ,עכור ,מנוקד חום וצהובי ,ואם נפרש גופו דומה לים היינו נרתיקו הרי נרתיקו לבן שחמומי". מדברים אלו של הריא"ה מוכרח שראה את האא"ק כשהוא מת ולא כשהוא חי ,או שראהו בממצאים ארכיאולוגים וכדומה .כי האק"ק כשהוא חי בשום אופן איננו "לבן שחמומי" ,הוא כהה לגמרי גוון ירוק וקשה לזהותו בתוך הים, כך ששאלה זו ששאל הרב התבררה כלא נכונה. וכן מה שהקשה את קושיותיו האחרות שמרבה הקונטרס כליל תכלת לשאול ,בחסדי הי"ת יישבנו בפנים בביאור. ענין הדג )הריא"ה לא הביא את דברי הזוה"ק שכתוב "נונא" והרי כפי שנת' לא תיתכן סתירה בין הזוה"ק לגמ'(, ואדרבה הדברים מתיישבים להפליא ,וכל לשונות הראשונים במהות החלזון מתיישבים עם האק"ק ,כפי שביארנו. ומפליא הוא שדווקא השערתו של הרב הרצוג החיובית על האק"ק שייתכן שאפשר להפיק ממנו צבע כחול הובררה כנכונה! כי בזמן הריא"ה לא ידעו שאפשר להפיק ממנו צבע כחול ,וכיום הדבר אפשרי. 58 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' סיכום הדברים עתה נבוא לסכם בחסדי הי"ת על פי מה שביארנו בחיבור זה בס"ד ,אלו תנאים התקיימו במורקס-ארגמון קהה קוצים ואלו צריך ליישבם: א .מקומו בחלקו של זבולון )בראשית )מט יג( ,דברים )לג יט( עפ"י חז"ל(. ב .נמצא באיטלי'ה )הנביא יחזקאל )כז ז( :איי אלישה – תרגום איטליאה(. ג .דג )כפי הנאמר בזוה"ק וברמב"ם כפי המבואר(. ד .דומה לדג )מנחות מד.(. ה .דג קטן )רש"י שבת עד.(. ו .נקרא פורפור"א )ראבי"ה ברכות כה .בשם הירושלמי .פרקי דר"א פרק מט(. ז .חלזון )חז"ל בהרבה מקומות(. ח .כמין תולעת )רש"י מנחות מב .ראבי"ה קצד .ר"ש ראב"ד תו"כ מצורע פרשתא א' יד(. ט .אינו בעל אברים אלא גוף אטום כחלזונות שבאשפות )ר"ן ריטב"א בשם הרשב"א והרמב"ן שבת עד.(. י .צדף שבים )ר"ש )רמב"ם( מסכת כלים יב א(. יא .מתנועע ואינו מחליף מקומו כי הוא נעוץ ותקוע בארץ )ראב"ד בהקדמה לספר יצירה נתיב הח'(. יב .כאשר מכניסים את הצמר מקבל את צבעו )רמב"ם(. יג .בשביל הצביעה עדיף שישאר חי )שבת עד.(. יד .עומד בסימני בדיקת החלזון מול קלא אילן שנתנה הגמ' )מנחות מד.(. טו .הצביעה נעשית כפי המבואר ברמב"ם) .מבואר בפנים(. טז .צבעו תכלת כקלא אילן. יז .הגוונים שמבוארים בזוה"ק )תרומה קמט (:נמצאים בו בדיוק מפליא :שחור )כהה( ואדום בתחילתו ,זהב ,ואח"כ הכחול יוצא מהאדום ,וצבעו בהיר יותר מאשר היה בתחילתו. 59 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים ועתה נבאר הדברים שמובנים וכן שיש מקום לישבם. א. ב. דומה לים )מנחות מד -(.ביארנו שהצמידה הביולוגית ירוקה-כהה ,לאחר שיורד הצמידה הביולוגית חלק גדול מהצדפים אמנם ירוק-כחול .ואפשר לבאר שדומה למקום הים שנמצא בו שנקרא ים ומיושב בלשונות הראשונים )יש בזה יותר ראי'ה מאשר קושיא(. עולה אחת לע' שנה )שם( -בזוה"ק הוא עפ"י סוד -הרי"ף והרמב"ם והסמ"ג והחינוך לא פסקו דבר זה ,הרדב"ז כתב שהוא על דרך נס כאשר בני ישראל בנחלתם .24ובזוה"ק מבואר בדרך סוד .וייתכן ג"כ שהשתנה הטבע כעץ החרוב. לדעת רש"י עולה מהים ליבשה )שם( -רוב ראשונים חלקו על רש"י בזה ,ולפי הרדב"ז עולה בדרך נס כשישראל על אדמתם. הרי לדעת רבי יהודה חייב משום דישה בשבת ,והרי צריך שיעור דישה? אפשרות בכמה חלזונות. שחור כדיו -רמב"ם .אדרבה הוא ראי'ה ותואם להפליאת את דברי הזוה"ק .ומוכח שם ברמב"ם שלכל סוגי הכחול הרמב"ם קורא שחור )עיין בדרך אמונה למרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שם( .וכוונת הרמב"ם לצבע כהה מאוד וכן הוא בזוה"ק .25 מפרכס לפני מיתתו -תוס' מסכת שבת עד .כתבו 'שמא' מפרכס .זהו הדבר היחיד שלא מסתדר עם המורקס ,והמהרש"א התקשה על התוס' דא"צ לזה וכו' עיי"ש .אבל שא"ר לא כ"כ ,ונראה שסברו בזה כמהרש"א. F23 ג. ד. ה. F 24 ו. 24מלבד שייתכן שהשתנו הטבעים כדברים אחרים שידוע לנו כיום שטבע בהם השתנה )כדוגמת עץ החרוב( ועיין בפנים. 25עוד י"ל בזה :שאותו המקום בחלזון שמוציאים ממנו את הדם יש שם וריד כעין פס שחור ,והרואה זאת יחשוב שכאשר הדם נמצא בתוך החלזון -שחור הוא ,אלא שכיום יודעים אנו על ידי הכלים שיש לנו שאינו שחור ,וכן כתב אריסטו בתיאור אופן עשייתו" :הוריד שעובר בתוך הפרח הוא מקור הצבע והוא שחור כדיו" ,ויש בזה לומר שכוונת הרמב"ם היא שכן הרואה יחשוב שדמו שחור ואח"כ מתחיל הליך שבסופו של דבר יצא כחול) ,דבר זה נודע לי ע"י ידידי הרה"ג יחזקאל טופורוביץ' שליט"א ,מומחה גדול בענין התכלת( אבל א"צ לזה וכנ"ל. 60 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' בס"ד סיכום בטבלא קונטרס כליל תכלת מה שהעלנו בס"ד רוב חכמי ישראל סברו עצם הימצאות חכמי ישראל שללו את תכלת עד לישראל יחזור שלא התכלת הראדזינר זצ"ל בעצם ,ולא מהטעם . צ " ביאגו הנ"ל .ובראשם רבינו החזו"א ע"ה. ואדרבה ,התבטא שאם היה תכלת היו מטילים בציצית. במשך אריכת ימי הגלות חכמי ישראל לא מדוייק .הרמב"ן כותב להדיארמזים כמה מצינו במשך הדורות שזה לבוש מל הגוים )ראש וחקירות בענין החילזון טומאתם( והיה פורפור כנודע .החוו"י התפא"י דיברו בברור על חלזון זה. יש לדון בהם עפ"י דגים אחרים אין לדון בהם כלל .כי הוכח שהתכלת הסימנים שצובעים בהם מגיע מהסממנים ,ודם הדג אינו תכלת מפיק כחול כלל כדיונון ודומיו) .וכן מקובל אצל החוקרים שהמורעקס הוא המין היחיד בחי שמפיק כחול(. האם התכלת הוא חכמי או"ה הם שקישרו ראבי"ה בשם הירושלמי שהתכלת בין זל"ז .והתכלת אינו מחלזון הפורפור פורפור ,וכן משמע מאוד מפרקי הפורפור אלא ארגמן. דר"א. וכן הוא מפורש באר"י הקדוש .וכ"כ החוו"י והתפא"י. והרי אין זכר לזה בחז"ל את דם המורקס א .מוכח בגמ' שישראל צבעוהו לבד צריך לחשוף לאור מוכח שאין זה התכלת כי ולא בבתי צבע ,ורוב תשמישיהם תנאי הכרחי הוא. השמש היה בחצר .ב .כתבו כן או"ה בזמנם ונאמנים במסל"ת. ג .אינו תנאי הכרחי בצביעה אפשר ללא שמש אלא ע"י רתיחה מדויקת. נמצאו בחפירות אינה הוכחה ,משום שאת -א.לא שמענו שאספו בידיים כמויות ואת , בידיים אספו ק " האח ארגמון חד קוצים כאלו ,ולא מסתבר כלל .ב .כאשר בסלים אספו ק " האק וארגמון קהה פורסים את הרשתות באים כל סוגי )בשם איזה פרופסור(. קוצים החלזונות ולמה להפרידם .ג .איברא, בב' ערימות, דאינה ראי'ה ודאית משום שבהרבה מוכח שא' לתכלת מקומות נמצאו בערימה אחת. וא' לארגמן. . הדג צורת בו שאין הסיבה שכיום לא משום שא"א להפיק בצורה טבעית מפיקים תכלת אלא במעבדה ופשוט שלא ע"כ מהאח"ק הנ"ל. דיברה תורה ודיברו חז"ל. 61 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים בס"ד גופו דומה לים במה דומה גופו דומה לים. ביאור תיאור המציאות ברייתו דומה לדג )גמ' הנ"ל( קונטרס כליל תכלת הראשונים פירשוהו שדומה בצבעו לתכלת והוא ברמב"ם עינו כעין התכלת. דומה לצבע מי הים אינו כחול כלל האם הוא אינו דג אלא רק דומה. דג כל בע"ח לא .ומה שהביאו בשם האליהו רבה אינו מהגר"א שבים נקראים אלא מתלמידיו. דג? מה שהעלנו בס"ד רש"י ור"ג לא כתבו צבעו ,אלא מראה גופו .וברמב"ם הגי' המדויקת בכל הדפוסים עינו כעין הים )ותיקנו בפנים במהדו' פרנקל( וכן בסמ"ג ובחינוך שהביאוהו. בפשטות י"ל דומה למקום המים כמפורש ברמב"ן ורבנו בחיי בפ' בראשית בביאור "ים" .ובפרט לרש"י שכתב מראה גופו דמות דיוקנו. א .א"א לזהותו בתוך מקומו בים כנ"ל .ב .יש עליו צמידה ביולוגית כמראה הירוקת והוא צבע הים כדברי הירושלמי והמדרש) .גם אם תפרש על צבע מי הים(. אמת ,ומוכח בכל מקום בחז"ל.כן .ומפורש בתורה ובנביאים .וביותר בפ' ואתחנן תבנית כל דגה וביארו חז"ל שכולל הכל .וכן ברמב"ם בב' מקומות .ולכן בזוה"ק קרי לחלזון דג. אלא שדג הוא ג"כ שם של מין פרטי והחלזון דומה לו. הרמב"ם משום שאם יש לו צורת כתב דג דג הוא דג כמבואר בהל' מאכא"ס ובגמ' נאמר דומה לדג וממילא הוא דג. מחלוקת ראשונים אם מהו אין סתירה ולא מחלוקת .אלא הוא י " וברש . דג או תולעת הוא חלזון דג בשמו הכללי )זוה"ק( כנ"ל והוא . סתירה ישנה התכלת תולעת ,והוא בתוך נרתיק שנקרא חלזון ,והוא דג קטן כדברי רש"י. תיאור אין לו שום דמיון לדג כלל ,דומה לדג בברור ע"י שחד הוא בזוית אותו כשמניחים אלא המציאות בראשו וברגליו ,וכן מפורש בספר לחלק מסוימת ובצורה במורקס הערוך לגבי סנדל )שלי'ה( שדומה מהחלזונות הצל דומה דג. לדג באופן זה. משום שכן דרכו לבאר הכל מתחילתו וכמבואר בפנים .והוכחנו במישור שדומה אינו דג ,והכרחנו שלא ייתכנו דברי הכליל תכלת עפ"י חשבון. 62 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' בס"ד כתבו הראשונים שאינו בעל אברים כחלזונות שבאשפות. כתב רש"י משקדי חלזוני נימין בלע"ז ויש שגרסו לימצא. קונטרס כליל תכלת אינו ראיה שנראה ממש כך ,אלא דומה לו בכך שאינו בעל אברים. לימצא היא א' מתוך מאה כתבי יד .והנכון נימי"ן. ולא שייך לחלזון התכלת. קושרים בראש הכלים אינו ענין לחלזון התכלת, כדמות חלזון )מסכת ומוכח בערוך שהוא דבר כלים( אחר. רוקק דמו )אחי המהר"ל( ברד יורד כחלזון )תנחומא וארא( הוכחה שהמורקס אינו התכלת הביא בשם האדמו"ר מראדזין שהברד הקיף את העצים כחלזון. המורקס עפ"י החפירות הוא בצור ולא נאמר כן בחז"ל. )והוא פורפור ולא תכלת כנ"ל(. אופן צידת המורקס ע"י סלי נצרים ,וברש"י מבואר שע"י רשתות. מקום החלזון והמורקס מה שהעלנו בס"ד ראי'ה אלימתא ,שאם אינו בעל אברים כתולעת ונחש או דג ,למה הביאו דוגמא רחוקה כ"כ ולא כתבו דג ותולעת .אלא הוא כפשוטו שמבנה גופו כך ממש. הנכון לימצ"א לא ידוע על מאה כתבי יד ,וכן ברבנו גרשום להדיא ,וכן שינו המגיהים בימינו .וכן הבין ברוחב דעתו מוסף הערוך. אינו חלזון התכלת אבל הוא שם כללי לחלזונות. הר"ש כתב חלזון התכלת והוא צדף שבים .וביארנו בערוך שהוא מפותל סביב עצמו )ובערוך אה"נ אינו ענין לחלזון התכלת(. הוא דעת יחיד של אחי המהר"ל זי"ע ,ולא מצאנו לו חבר. צ"ע ,משום שפשטות דברי המדרששם שהזיק לעצים כחלזון ,וקאי עה"פ "יהרוג בברד גפנם" נמצא הוא כיום בעיקר בצפון א"י וכמפורש בגמ' בין חיפה לסולמות דצור .וכן הוא באיטליה כתרגום הנביא יחזקאל. ומקומו הכללי בים התיכון כדכתב הרמב"ם. ע"י רשתות .כך צדים היום ,וכך תיאור הגוים בזמן חז"ל) .והרוצה לצוד בודדים מביא סל(. 63 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים בס"ד חיוב צידה בשבת בחלזון עולה אחת לשבעים שנה לפיכך דמיו יקרים מן המותר בפיך שיעור דישה בהוצאת הדם תוס' :דבר תימה הוא היאך מערב שום דבר בהדי תכלת, ושמא עם הסממנין נקרא תכלת ,ובקונטרס פי' לשרות בהן כדרך הצובעין ששורין אותו בצריף. כתבו תוס' שמפרכס כששולים אותו מהים קונטרס כליל תכלת מה שהעלנו בס"ד אם הוא זוחל אין בו צידה זו אמנם דעת התוס' רי"ד, אבל רבנו גרשום ורש"י כי הוא ניצוד ועומד. והראב"ד ורבנו ירוחם חלקו ע"ז ,ואף לדעת התוס' רי"ד י"ל שסובר כראב"ד שדג המכוסה תמיד חייב. אינו במורקס ומוכח שאינו א .הרמב"ם והרי"ף והסמ"ג והחינוך לא הביאו זאת התכלת להלכה .ב .בזוה"ק מבואר על דרך סוד .ג .הרדב"ז כתב שעלה בדרך נס כשישראל על אדמתם .ד .ייתכן שנשתנה הטבע כעץ החרוב. סיבת היוקר במורקס משום משום שהיה צריך הרבה ולא עלה מהים אלא פעם בע' שצריך כמות גדולה ולא שנים היה יקר .ועיין עוד משום שעולה א' לע' שנה. בפנים. בהחיד"א בשם שו"ת בשמים שו"ת בשמים ראש מזויף ראש שצריך להיות כשר. הוא כנודע ,ועצם הדבר מחלוקת אחרונים) .ולא יתכן לצאת ידי שניהם(. דעת ר' יהודה שבחלזון חייב קושיא לדעת רש"י והרמב"ם משום דישה ובמורקס אין וי"ל שפוצע כמה חלזונות. שיעור גרוגרת. ולדעת הראב"ד שיעורו משתנה. מוכח שהסממנים הם א.משמע בתוס' שהסכים ג"כ מסייעים לצבע הכחול. עם רש"י שהסממנים הם הביא אגר"מ שכן מבאר. בצמר .ב .אדרבה תוס' לא ניחא ליה בהכי ונדחק, ובימינו כמעט כל הסממנים מתאדים ומיושב. וי"ל עוד שאינו חלק מהצבע אלא עצם העירוב קשיא להו. האגר"מ נחלק על הנו"ב וביארנו. מוכח שהמורקס אינו התכלת .המהרש"א הקשה ונשאר בקושיא .ותוס' כתב "שמא" ושא"ר לא כ"כ. 64 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' בס"ד קונטרס כליל תכלת מה שהעלנו בס"ד א .דמו של המורקס מתפתח מיד לצבע סגול כהה מאוד .ב .הרמב"ם מפורש קורא לכל הכחול שחור וכאן רוצה לומר שחור מאוד .ג .בזוה"ק מבואר שבתחילה י"ל ב' גוונים שחור ואדום וכן הוא במורקס. הרמב"ם כתב שחור כדיו המורקס אינו שחור ובדמו אין צבע כלל. דכמה דאית ביה נשמה טפי ניחא ליה כי היכיי דליציל )ליצלח( צבעיה )גמ'(. במורקס אין נפק"מ אם ברגע שמת מתחיל פירוק מוציאים את דמו חי או מת .המבנה הכימי של צבעו אט אט ,עד שאינו ראוי לכלום וצריך שיישאר חי. מוכח שהסממנים הם חלק לא מוכח בשום אופן. מהצבע רמב"ם :ונותנין עמו סממנין כמו הקמוניא וכיוצא בהן כדרך שהצבעין עושין. מבשלים אותו ביורה במורקס אין מבשלים האם צבע התכלת והקלא אילן מתקלקלים בצפון מוכח בגמ' ובתוס' שהצפון מוריד את התכלת ואינו מוריד את הקלא אילן. והצפון הוא הכביסה שלנו. הקלא אילן מהו הוא שם של צבע אינדיג"ו מוכח בנמוק"י. היאך צבע המורקס מתקלקל ע"י מ"ר וכיו"ב שכך עשוהו )מבואר בפנים(. בגמ' מבואר סוג בדיקה אם הוא תכלת או קלא אילן תומכי המיורקס מודים שאינו עומד בבדיקה ,ד"ר זיידרמן מכריח שהיא בדיקה כימיקאלית ולא ייתכן שירד בקלא אילן ולא במורקס. מבשלים גם מבשלים, וא"א ללא בישול. הצפון מקלקל תכלת וקלא אילן ,בגמ' מבואר שקלא אילן רק אינו חוזר לברייתו אבל לא נשאר ביופיו, ואיננו יודעים מהו צפון. הוא שם של צמח כדמוכח בערוך ובשא"ר והנמקו"י פירש כמותו. ואינדיגו הוא שם של צבע אצל הגוים רק בדורות האחרונים. אינו יכול להתקלקל כך בשו"א אלא יתקלקל הצמר בלבד .אלא ע"י הדיטיוניט )אפר וכיו"ב(. לא ידוע מי הודה .עשו בדיקה עם קלא אילן מקורי והקל"א התקלקל והתכלת נשאר .ד"ר זיידרמן דיבר בסברא שהוכחה כטעות .מלבד שלדבריו כל כחול בעולם יתקלקל ולכן סובר שהוא סגול. 65 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים הוכחות נוספות ספר הזוהר הקדוש פרשת תרומה אצטבע בב' גוונין סומק ואוכם וירית גוון דדהבא דכלא גוונא חדא תכלתא נפיק מגו ההוא גוון סומק אוכם גוון דא נפיק מהתוכא דסומקא כד אתהתך ואתחלש. ראב"ד )הראשון( בהקדמה לספר יצירה: מתנועע ואינו מחליף מקומו כי הוא נעוץ ותקוע בארץ ר"ש במסכת כלים :צדף שבים רש"י :כעין דג קטן רמב"ם :ונותנין בו הצמר עד שיעשה כעין רקיע בתחילתו הוא כהה נוטה לבורדו )אדום( אח"כ במים נהפך לצהוב בלבד אח"כ התכלת יוצא מהכחול )בתחילה הוא ברומו )אדום( אינדיגו )כחול( ואח"כ הוא אינדיגו בלבד(. כלומר צבע הכהה )כחול( יוצא מהאדום אבל אינו כהה כבתחילה) .כדברי הרמב"ם(. בדיוק כך נראה מורקס ,ודוחק שכוונתו על חלזון אחר שבים ,דאמר סתם חלזון ,או שהוא הידוע והא התכלת ,או שכך כל חלזון בעצם. המורקס הוא צדף ממש. המורקס הוא קטן ממש. כך הוא במורקס הוא מקבל את הצבע רק כאשר נכנס הצמר לתוכו. 66 For more info, visit: www.techeiles.org השגות על המאמר 'כליל תכלת' דבר אחר :מי הוא זה מלך הכבוד .אמר ר' חזקיה מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין ,מפני שהתכלת דומה לים ,וים לעשבים ,ועשבים לרקיע ,ורקיע לקשת, וקשת לענן ,וענן לכסא הכבוד ,והכסא דומה לכבודו ,שנאמר כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם )יחזקאל א כח( ,ומכבודו חלק ליראיו ,זה התכלת, שנאמר ועשו להם ציצית וגו' ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת )במדבר טו לח( ,הוי אומר מי הוא זה מלך הכבוד, שחולק מכבודו ליראיו. )מדרש תהלים מזמור כד יב( 67 For more info, visit: www.techeiles.org כלילת יופי ברור ענין התכלת בחלזון המורקס -ארגמון קהה קוצים 68 For more info, visit: www.techeiles.org
© Copyright 2024