‫פורטל הדף היומי‪ :‬ארגמון קהה קוצים ‪" -‬דומה לים"‬
‫דף ‪ 1‬מתוך ‪7‬‬
‫פורטל הדף היומי < להרחיב < ארגמון קהה קוצים ‪" -‬דומה לים"‬
‫טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל‬
‫בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו‬
‫חלזון זהו גופו דומה לים ‪ -‬ארגמון קהה קוצים‬
‫"תנו רבנן‪ :‬חלזון זהו גופו דומה לים‪ ,‬וברייתו דומה לדג‪ ,‬ועולה אחד לשבעים שנה‪ ,‬ובדמו צובעין תכלת‪,‬‬
‫לפיכך דמיו יקרים" )מנחות‪ ,‬מד ע"א(‪.‬‬
‫שם עברי‪ :‬ארגמון קהה קוצים שם באנגלית‪Banded Dye-Murex :‬‬
‫שם מדעי‪Phyllonotus trunculus (Murex trunculus) :‬‬
‫שם נרדף במקורות‪ :‬חילזון‬
‫נושא מרכזי לעיון‪ :‬הצעה להסבר המדרש מנקודת מבט ביולוגית‪.‬‬
‫התכלת או ליתר דיוק צמר צבוע תכלת שימש למטרות שונות במשכן‪ ,‬במקדש ובחיי היחיד‪ .‬בבנין המשכן השתמשו‬
‫בתכלת ליריעות‪ ,‬ללולאות‪ ,‬למסך שער החצר ולפרוכת‪ .‬כיסויי כלי המשכן במסעות התבצע בבגד כליל תכלת‪ .‬אנו‬
‫מוצאים במדרש )במדבר רבא ד' י"ד(‪" :‬על כל כלים העומדים בהיכל היו פורשים בגד תכלת מפני שהשכינה שורה שם‪,‬‬
‫דוגמת מקום שכינתו של מעלה הדומה לתכלת"‪ .‬התכלת הייתה מרכיב בבגדי הכהונה‪ .‬המעיל של הכהן הגדול‬
‫והרימונים היו עשויים תכלת‪ .‬גם באפוד ובחושן היו חלקים שעשויים מתכלת‪ .‬פתיל הקשירה של ציץ הזהב הכיל‬
‫תכלת‪ .‬האבנט של בגדי הזהב )של הכהן הגדול( הכיל תכלת‪ .‬לגבי אבנטו של כהן הדיוט‪ ,‬נחלקו התנאים אם היה בו‬
‫גם תכלת )ושאר צבעים "של כלאיים"( או שהיה עשוי רק מפשתן‪ .‬הפרט היצטווה בציצית בפסוק‪" :‬ונתנו על ציצית‬
‫הכנף פתיל תכלת"‪ .‬התורה נתנה טעם לציצית ולפתיל תכלת‪" :‬וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם‬
‫ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם ‪ .. .‬למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדושים לאלקיכם )במדבר ט"ו‪,‬‬
‫ל"ח(‪.‬‬
‫לפי הממצא הארכיאולוגי החלה תעשיית התכלת והארגמן בכרתים לפני יותר מ ‪ 3,600 -‬שנה‪ ,‬כלומר היא מוקדמת‬
‫למועד יציאת מצרים‪ ,‬שבהקשר אליה מוזכרים שני הצבעים בחומש שמות‪ .‬ייצור פורפורא נהיה לאחד מעמודי התווך‬
‫של כלכלת הפיניקים )כנענים מהערים צידון‪ ,‬צור‪ ,‬צרפת וכו'(‪ ,‬וזאת עד אשר הושמדו מתקני הצביעה על ידי הכובש‬
‫הערבי בשנת ‪ 638‬למניינם‪ .‬יש הטוענים שתעשיית התכלת קדומה לפיניקים שהרי נאמר בקינה על צור "תכלת‬
‫וארגמן מאיי אלישה היה מכסך" )יחזקאל כ"ז ז'(‪ .‬לאחר זאת אין לנו ידיעות כלשהן על ייצור תכלת‪ ,‬וכעבור מאה שנה‬
‫כבר נגנז פתיל תכלת בא"י‪ .‬ברם ייצור הארגמן נמשך כנראה בביזנטיון עד למאה החמש עשרה‪ ,‬אף כי מדובר לרוב‬
‫בצביעת משי ולא צמר‪ .‬במדרש תנחומא פרשת שלח )טו( אנו מוצאים‪" :‬ויאמר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל‬
‫ואמרת אליהם ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם‪ ,‬נתכסה בטלית‪ ,‬ועשו להם ציצית‪ ,‬ועשו להם תעשה ולא מן העשוי‪,‬‬
‫שלא יוציא נימין מן הטלית ויעשה מהן ציצית אלא מצוה להביא לבן ותכלת ויעשה‪ .‬אימתי כשיהיה תכלת‪ ,‬ועכשיו אין‬
‫לנו אלא לבן‪ ,‬שהתכלת נגנז‪ ,‬מצוה בלבן"‪ .‬למעשה אין הסכמה לגבי התאריך בה נפסקה צביעת התכלת‪ .‬האדמו"ר‬
‫מרדזין סבר שהיא פסקה בימי הגאונים ולדעת הרב הרצוג כבר בתקופת הגאונים לא הייתה תכלת‪ .‬הוא מסיק זאת‬
‫מתוך כך שאין בשאילתות זכר לעניין‪ .‬ראה מאמרו של הרב אליהו טבגר "מאימתי פסקה התכלת מישראל"‪.‬‬
‫צביעת התכלת הקדומה נעשתה בחומר גלם טבעי שהופק מחלזון ים מסוים‪ .‬במרוצת הדורות אחרי ביטול פתיל‬
‫תכלת‪ ,‬נשכחו הפרטים היסודיים כגון‪ :‬זהות החילזון‪ ,‬תהליך הפקת הצבע וצביעתו‪ ,‬ואף הגוון המקורי של התכלת‪.‬‬
‫אנחנו גם לא יודעים בברור כיצד יש לשלב את פתיל התכלת בציצית‪ .‬אין במאמר זה משום קביעת מסמרות הן לגבי‬
‫זיהוי מקור התכלת והן לגבי עצם הצורך להטיל פתיל תכלת משום שגם אם נניח שזיהוי התכלת וודאי עדיין עומדות‬
‫בעינן השאלות ההלכתיות‪ .‬למרות האמור יש אולי בעיסוק בזיהוי התכלת בכדי למלא אחר הצעתו של בעל תורה‬
‫שלמה הרב מנחם מנדל כשר‪" :‬בזמנינו אנו בוודאי יש מצוה על אלה שהיכולת בידם לחקור ולדרוש‪ ,‬לבדוק ולחפש‬
‫‪26/04/2011‬‬
‫‪http://www.daf-yomi.com/print.htm‬‬
‫פורטל הדף היומי‪ :‬ארגמון קהה קוצים ‪" -‬דומה לים"‬
‫דף ‪ 2‬מתוך ‪7‬‬
‫במימי ארץ ישראל אחר מין חלזון עם נרתיק באופן שיהיה לו כל הסימנים שנזכרו בחז"ל‪ ...‬ואם בסייעתא דשמיא‬
‫ימצאו מין כזה‪ ,‬שלא יהיה בו שום פקפוק‪ ,‬אז יהיה מקום לגדולי התורה לדון שוב על אפשרות של חידוש קיום מצוה‬
‫זו"‪ .‬המאמר גם איננו מתיימר להקיף את נושא סבוך זה במלואו אלא להתמקד בכמה נושאים ביולוגיים הקשורים‬
‫לדברי הברייתא במסכת ציצית שהובאה בדברי הגמרא )או אולי להיפך(‪ .‬בע"ה נדון בנקודות נוספות כאשר נגיע‬
‫למקומן בדברי הגמרא‪.‬‬
‫מבין מכלול השאלות הקשורות לתכלת השאלה הראשונה היא מהו בעל החיים ממנו היא הופקה? האדמו"ר מרדזין‬
‫)רבי גרשון העניך ליינער‪ ,‬תקצ"ט ‪ -‬תרנ"א; ‪ ,(1891 - 1839‬שהיה חלוץ מחדשי צביעת התכלת‪ ,‬סבר שהתכלת‬
‫הופקה מהרכיכה הימית דיונון הרוקחים )תמונה ‪ (1‬ולאחריו טען הרב הרצוג )לאחר שנכשל בהשגת צבע תכלת‬
‫מהארגמון קהה הקוצים – תמונה ‪ (2‬שהמקור הוא הסגולית הדו‪-‬גונית )תמונה ‪ .(3‬בהסתמך על עדויות הסטוריות‬
‫וארכיאולוגיות רבות )למשל בתמונות ‪ (4-5‬סוברים היום רוב החוקרים שהתכלת המקורית הופקה מהחלזון ארגמון‬
‫קהה קוצים )ראה עוד במאמר "בדידי הוה עובדא דזביני תכילתא"(‪ .‬מינים אחרים של ארגמונים שימשו להכנת צבע‬
‫הארגמן והם הארגמון חד הקוצים )תמונה ‪ (6‬והארגמנית אדומת הפה )תמונה ‪.(7‬‬
‫תמונה ‪ .1‬דיונון הרוקחים‬
‫צילם‪DAVID ILIFF :‬‬
‫תמונה ‪ .3‬סגולית דו‪-‬גונית‪ .‬הקצף מופרש על ידי החילזון‬
‫ומשמש כרפסודה לצורך ציפה‬
‫‪26/04/2011‬‬
‫תמונה ‪ .2‬ארגמון קהה קוצים ‪ -‬קונכייה‬
‫תמונה ‪ .4‬מטבע צורי‪ ,‬עליו מוטבע הנשר‪ ,‬סמלו של הממשל‬
‫הרומאי‪ .‬בין רגליו קונכיית ארגמון קהה קוצים‪.‬‬
‫התמונה באדיבות עמותת "פתיל תכלת"‬
‫‪http://www.daf-yomi.com/print.htm‬‬
‫דף ‪ 3‬מתוך ‪7‬‬
‫תמונה ‪ .5‬ארגמון קהה קוצים – קונכייה שבורה מעל הבלוטה‬
‫התת זימית שהיתה מקור נוזל הצבע‪ .‬ערימות גדולות של‬
‫קונכיות מעין זו נמצאו ליד מתקני צביעה‬
‫תמונה ‪ .6‬ארגמון חד קוצים ‪ -‬קונכייה‬
‫פורטל הדף היומי‪ :‬ארגמון קהה קוצים ‪" -‬דומה לים"‬
‫תמונה ‪ .8‬חלזון לאחר הסרת הקונכייה‪ .‬שתי התמונות‬
‫באוריינטציה דומה על מנת לאפשר לראות את מיקום האיברים‬
‫בחלזון הסגור‪.‬‬
‫תמונה ‪ .7‬ארגמנית אדומת פה ‪ -‬קונכייה‬
‫הקשר בין התכלת ובין חלזון‬
‫נקודת המוצא לדיון שלפנינו היא שאת התכלת הפיקו מבעל חיים כלשהו‪ .‬אנו מוצאים בירושלמי )כלאיים‪ ,‬פ"ט הלכה‬
‫א'( את הדברים הבאים‪" :‬מה שני תולעת דבר שיש בו רוח חיים‪ ,‬אף כל דבר שיש בו רוח חיים"‪ .‬חז"ל מדגישים את‬
‫הצורך שהתכלת תהיה דוקא מחלזון‪" :‬תכלת אין כשרה אלא מן החלזון‪ .‬הביא שלא מן החלזון ‪ -‬פסולה" )תוספתא‬
‫מנחות ט'( או "שאין צובעים תכלת אלא בחלזון" )מסכת ציצית הלכה כ'( ובסוגייתנו‪" :‬חלזון זה גופו דומה לים"‪ .‬יתכן‬
‫שהטעם לצורך בחלזון לתכלת הוא משום שצריכים צביעה מתקיימת ועומדת ביופיה‪ ,‬וצביעה שאינה מחלזון אינה‬
‫עומדת ביופיה ואם כן כל צביעה טובה ואפילו צביעה בצבע סינטטי תהיה כשרה‪ .‬מפתיעים הם דברי בעל תפארת‬
‫ישראל‪" :‬משמע דאם רק אינו קלא אילן‪ ,‬אף שלא נצבע מחלזון‪ ,‬על כל פנים מדאינו משתנה מיפיו כשר בין לציצית בין‬
‫לבגדי כהונה ‪ ...‬הכלל העולה ‪ ...‬דבין לציצית ובין לבגדי כהונה אין צריך חלזון דוקא אבל צריך בשניהם שיהיה מראה‬
‫כחול שמים שאינו משתנה מיופיו ע"י בדיקה שהזכיר הש"ס"‪ .‬יש שלמדו מלשון הרמב"ם )הלכות ציצית‪ ,‬פ"ב הלכה א'(‬
‫‪26/04/2011‬‬
‫‪http://www.daf-yomi.com/print.htm‬‬
‫דף ‪ 4‬מתוך ‪7‬‬
‫פורטל הדף היומי‪ :‬ארגמון קהה קוצים ‪" -‬דומה לים"‬
‫שהחיוב הוא רק על צביעה לשמה וצביעה העומדת ביופיה‪ ,‬אך אין החיוב שיהיה מחלזון דוקא‪ .‬הרמב"ם לא הזכיר את‬
‫החלזון במפורש בהלכות כלי המקדש‪ ,‬כי אם בהלכות ציצית‪ ,‬וגם שם רק בתהליך העשיה ולא בפרוט המצוה‪.‬‬
‫מהו חילזון?‬
‫על מבנה החילזון נוכל ללמוד מדברי המדרש )שיר השירים‪ ,‬פ"ד(‪ ..." :‬אמר ליה‪ :‬ולא היו כלים? אמר לו‪ :‬ולא קרית‬
‫מימיך )דברים ח'( שמלתך לא בלתה מעליך‪ .‬אמר ליה‪ :‬ולא היו גדלים? אמר ליה‪ :‬צא ולמד מן החלזון שכל זמן שהוא‬
‫גדל נרתיקו גדל עמו‪ .‬אמר ליה‪ :‬ולא היו צריכין תכבוסת? אמר ליה‪ :‬הענן היה שף בהם ומגהיצן וכו'")‪ .(1‬מדרש זה לא‬
‫מותיר מקום להשערות מלבד הקביעה שמדובר ברכיכה בעלת קונכיה חיצונית הגדלה תוך כדי גידולו של בעל החיים‪.‬‬
‫קביעה זו שוללת את האפשרות שהחילזון הוא הדיונון משום שלבעל חיים זה יש קונכיה פנימית שאמנם גדלה איתו‬
‫אך אין היא עונה לקריטריון של "נרתיק" ובוודאי שאיננה חיצונית‪ .‬הקונכיה של החלזונות עשויה בעיקר מגיר קשה‬
‫המופרש כלפי חוץ מהשוליים של גלימת עור המכסה את קדמת הגוף )ראה תמונה ‪ .(8‬המבנה הסלילי של החילזון‬
‫נובע מצורת הגידול המפותלת של חלקו החי של החילזון‪.‬‬
‫מאמר נוסף התומך במבנה החילזון הם דברי הגמרא בשבת )עה ע"א(‪" :‬תנו רבנן הצד חלזון והפוצעו"‪ .‬הרב הרצוג‬
‫הסביר בעקבות האדמו"ר מראדז'ין‪ ,‬כי השימוש בפועל "פצע" מכוון לשבירת קונכייה שהיא קשה כאגוז‪ ,‬כדי להוציא‬
‫מתוכה את גוף החילזון‪ .‬בדומה לכך אנו מוצאים לגבי שבירת קליפת אגוזים והוצאת תוכם הרך‪ ..." :‬ופוצעין אגוזים של‬
‫תרומה בידים סאובות ולא חששו להן משום טומאה" )תוספתא‪ ,‬פרה‪ ,‬פי"ב הלכה ו'(‪ .‬ברמב"ם )היד החזקה‪ ,‬שבת‬
‫פכ"ה הלכה א'(‪" :‬יש כלי שמלאכתו להיתר והוא הכלי שמותר לעשות בו בשבת דבר שנעשה לו בחול ‪ ...‬וקורנס לפצוע‬
‫בו אגוזים וכיוצא בהן"‪ .‬סימן זה קיים בארגמונים בהיותם זקוקים לקונכייה עבה וחזקה כדי להגן עליהם בפני משברי‬
‫הים וסלעי החוף‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬הסגולית היא בעלת קונכייה דקה בלבד המתאימה לציפתה על פני הים )תמונה ‪.(3‬‬
‫כאמור‪ ,‬לדיונון כלל אין קונכייה‪.‬‬
‫גופו דומה לים‪ ,‬וברייתו דומה לדג‬
‫גופו דומה לים‪ ,‬וברייתו דומה לדג‬
‫רש"י במקום מפרש‪" :‬גופו ‪ -‬מראה גופו תבנית דיוקנו" אך גם דבריו הותירו מקום לפרשנות עניפה‪ .‬ייתכן והתיאור‬
‫במדרש מהווה ביטוי למבנה החילזון הכולל בתוכו לא רק חלקים חיים אלא גם קונכייה העשוייה גיר שאין בה חיים )או‬
‫אולי הכוונה לצבע כבסעיף א' להלן(‪ .‬אנו מוצאים בדברי הברייתא ניגוד בין שני חלקים כלומר בין "גוף" הדומה לים ובין‬
‫"ברייתו" הדומה לדג‪.‬‬
‫גופו דומה לים הוא ביטוי קשה במיוחד משום ששני חלקיו מעורפלים‪ .‬לא ברור מהו גופו אך גם קשה לקבוע במה הוא‬
‫דומה לים‪ .‬ניתן להציע שני הסברים‪:‬‬
‫א‪ .‬ייתכן וגופו הוא עיקרו כלומר עיקרו בדומה לביטוי "לגופו של ענין"‪ .‬עיקרו של החילזון נועד לצביעה וצבע זה דומה‬
‫לים‪" .‬גופו" עשוי להיות "תמציתו" כאשר נוזל הצבע הוא תמצית החילזון‪ .‬על פי הסבר זה קיימת הקבלה בין "גופו‬
‫דומה לים" לבין הביטוי הדומה במדרש שהובא בדברי הגמרא )מנחות‪ ,‬מג ע"ב(‪" :‬תניא היה ר' מאיר אומר‪ :‬מה‬
‫נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים‪ ,‬וים דומה לרקיע‪ ,‬ורקיע לכסא הכבוד‪ ,‬שנאמר‪ :‬ותחת‬
‫רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר וכו'"‪ .‬בשני המדרשים אנו מוצאים השוואה לים ואולי ניתן לגזור‬
‫מ"התכלת דומה לים" ל"גופו דומה לים"‪ .‬כנראה שלכך כוונת רש"י בפירושו בחולין )פט ע"א(‪" :‬שהתכלת דומה לים ‪-‬‬
‫שהחלזון מן הים הוא עולה אחת לשבעים שנה‪ ,‬ומראית דמו דומה לים‪ ,‬וים אנו רואין שדומה לרקיע וכו'‪."...‬‬
‫ב‪ .‬אם נפרש שגופו הוא חלקו החיצוני של החילזון כלומר פני הקונכייה אולי הכוונה לגוון הכחלחל של קונכיית‬
‫הארגמונים החיים‪ .‬קונכיות של ארגמונים מתים מאבדות את צבען אך בעודם בחיים נושאת הקונכייה צמדת ים‬
‫המעניקה לה גוון ומרקם הדומים לסלעים עליהם הם חיים )ראה בתמונה ‪.(10‬‬
‫ברייתו דומה לדג‬
‫החלק החי של החילזון דומה לדג משום שלאחר סילוק הקונכייה נראה החילזון כבעלי חיים חסרי חוליות אחרים החיים‬
‫במים ונקראים דגים‪ .‬כך מצאנו בגמרא )סוכה‪ ,‬כח ע"א(‪" :‬כי הא דאמר אביי‪ :‬האי צחנתא דבב נהרא שריא‪ .‬מאי‬
‫טעמא? אילימא משום דרדיפי מיא‪ ,‬והאי דג טמא כיון דלית ליה חוט השדרה לא מצי קאים וכו'"‪ .‬ברור שמדובר בבעלי‬
‫חיים מימיים חסרי חוליות )"דלית ליה חוט שדרה"( ולמרות זאת נקראים "דג טמא"‪ .‬התוס' בשבת )עג ע"ב ד"ה‬
‫מפרק( מכנה את חילזון התכלת בשם דג‪ ..." :‬ואין לומר דדוקא חלזון שהוא דג פטרי רבנן דלא הוי גידולי קרקע אבל‬
‫בחולב מחייבי וכו'"‪ .‬החלק החי של החילזון דומה לדג משום שלאחר סילוק הקונכייה נראה החילזון כבעלי חיים חסרי‬
‫חוליות אחרים החיים במים ונקראים דגים‪ .‬כך מצאנו בגמרא )סוכה‪ ,‬כח ע"א(‪" :‬כי הא דאמר אביי‪ :‬האי צחנתא דבב‬
‫נהרא שריא‪ .‬מאי טעמא? אילימא משום דרדיפי מיא‪ ,‬והאי דג טמא כיון דלית ליה חוט השדרה לא מצי קאים וכו'"‪.‬‬
‫ברור שמדובר בבעלי חיים מימיים חסרי חוליות )"דלית ליה חוט שדרה"( ולמרות זאת נקראים "דג טמא"‪ .‬התוס'‬
‫בשבת )עג ע"ב ד"ה מפרק( מכנה את חילזון התכלת בשם דג‪ ..." :‬ואין לומר דדוקא חלזון שהוא דג פטרי רבנן דלא הוי‬
‫‪26/04/2011‬‬
‫‪http://www.daf-yomi.com/print.htm‬‬
‫דף ‪ 5‬מתוך ‪7‬‬
‫פורטל הדף היומי‪ :‬ארגמון קהה קוצים ‪" -‬דומה לים"‬
‫גידולי קרקע אבל בחולב מחייבי וכו'"‪ .‬רש"י בסנהדרין )צא ע"א( מפרש בהקשר שונה את השם חלזון‪" :‬חלזון ‪ -‬תולעת‬
‫שיוצא מן הים אחד לשבעים שנה וצובעין בדמו תכלת‪ ,‬ולכתחלה אינו נראה בכל ההר אלא חלזון אחד"‪ .‬דבריו שם‬
‫קשים משום שנראה שמדובר בחלזונות יבשה ולא בחלזון התכלת )ראה בהרחבה במאמר "ונתמלא כולו חלזונות"( אך‬
‫השימוש במונח "תולעת" מציין כנראה את מבנה הגוף הרך של הרכיכה‪.‬‬
‫אפשרות נוספת היא שברייתו היא אופן התרבותו או הביצים מהם הוא מתפתח ואכן תטולת הארגמונים מזכירה ביצי‬
‫דגים )ראה בתמונה ‪ .(9‬בתוספתא )שבועות‪ ,‬פ"א הלכה ז'( אנו מוצאים את הביטוי "ברייתו" ואפשר לפרשו בעזרת‬
‫שני הפירושים‪" :‬אמר רבי שמעון‪ :‬מה ראו לומר בבהמה ובחיה בכזית טמא‪ ,‬ובשרץ בכעדשה? אלא מה בהמה וחיה‬
‫תחילת ברייתן כזית אף שרץ תחילת ברייתו כעדשה"‪.‬‬
‫תמונה ‪ .9‬ארגמון קהה קוצים ‪ -‬תטולה‬
‫‪26/04/2011‬‬
‫‪http://www.daf-yomi.com/print.htm‬‬
‫דף ‪ 6‬מתוך ‪7‬‬
‫פורטל הדף היומי‪ :‬ארגמון קהה קוצים ‪" -‬דומה לים"‬
‫תמונה ‪ .10‬ארגמון קהה קוצים מכוסה בצימדת ים‪.‬‬
‫ועולה אחד לשבעים שנה‬
‫שיעור הזמן "אחד לשבעים שנה" מבטא‪ ,‬קרוב לוודאי‪ ,‬פרק זמן ארוך ולאו דווקא קביעה מוחלטת האומרת שיש למנות‬
‫בדיוק שבעים שנה עד לאיסוף הבא של חלזונות התכלת‪ .‬באופן זה ניתן יהיה להבין את חילופי הגרסאות בין שבע‬
‫שנים לשבעים שנה הנמצאים במדרשים השונים‪ .‬שימוש דומה לתיאור זמן ארוך אנו מוצאים גם בספור על חוני‬
‫המעגל )תענית‪ ,‬כג ע"א(‪" :‬אמר רבי יוחנן‪ :‬כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על מקרא זה‪ :‬שיר המעלות בשוב ה'‬
‫את שיבת ציון היינו כחולמים‪ .‬אמר‪ :‬מי איכא דניים שבעין שנין בחלמא? יומא חד הוה אזל באורחא‪ ,‬חזייה לההוא‬
‫גברא דהוה נטע חרובא‪ ,‬אמר ליה‪ :‬האי‪ ,‬עד כמה שנין טעין? אמר ליה‪ :‬עד שבעין שנין וכו'"‪ .‬אולי גם לכך הכוונה‬
‫בהתייחסות לבית דין ההורג אחת לשבעים שנה כבית דין קטלני‪.‬‬
‫הסימן של העלייה לעתים רחוקות אינו מופיע ברמב"ם ואף הראב"ד אינו משיג עליו על כך‪ .‬לפיכך נקבע שאין פרט זה‬
‫עקרוני ואינו מעכב ואף צויינה האפשרות שאין סימן זה אלא תכונה חולפת‪ .‬ייתכן גם שהרמב"ם לא נקט בסימן "אחת‬
‫לשבעים שנה" מהטעם שאין כאן קביעה מוחלטת אלא ביטוי להופעת החילזון במירווחי זמן גדולים שאינם בהכרח‬
‫קבועים‪ .‬למעשה לא ניתן להתעלם מטעם זה שהרי בעזרתו הברייתא מנמקת את יוקר התכלת‪ .‬ד"ר זיידרמן מציין‬
‫שפליניוס הזקן)‪ (2‬יעץ שיצודו את החלזונות אחת לשבעה חודשים כשהם מרובים‪ ,‬וכן תצפיות שנערכו לאחרונה העלו‬
‫שקיימת מחזוריות כזו בהופעתם במיפרץ עכו‪ .‬החלזונות מתחפרים בקרקעית הים בקיץ‪ ,‬ועולים בעונה הקרה)‪.(3‬‬
‫סערות הים בחורף מונעות את הצייד‪ ,‬שניתן לערוך רק בשתי עונות בשנה‪ ,‬בראשית הסתו ובתחילת האביב‪ ,‬כשהים‬
‫שקט והחלזונות מצויים בכמויות על פני קרקעית הים‪ .‬לדעתי ההסבר פשוט יותר ומעוגן בתכונה ייחודית של הארגמון‪.‬‬
‫בניגוד לרוב רובם של החלזונות הקדם זימאים )סדרת חלזונות ימיים( שהינם בעלי שלב זחל שחיין )ווליגר – ראה‬
‫תמונה ‪ (11‬לארגמון יש התפתחות ישרה ומן הביצה בוקע פרט צעיר הדומה להוריו וחסר כושר שחייה‪ .‬בחלזונות‬
‫בעלי שלב שחיין לאיסוף אין השפעה מיידית שהרי גם לאחר חיסול האוכלוסייה המקומית מגיעים פרטים צעירים‬
‫)ווליגרים( בשחייה ובעזרת זרמי הים מחופים רחוקים‪ .‬לעומת זאת במין בעל התפתחות ישרה‪ ,‬כדוגמת הארגמון קהה‬
‫הקוצים‪ ,‬איסוף אינטנסיבי מכחיד את האוכלוסייה המקומית היכולה להשתקם רק לאחר פרק זמן ארוך מאד‪.‬‬
‫‪26/04/2011‬‬
‫‪http://www.daf-yomi.com/print.htm‬‬
‫פורטל הדף היומי‪ :‬ארגמון קהה קוצים ‪" -‬דומה לים"‬
‫דף ‪ 7‬מתוך ‪7‬‬
‫ותמונה ‪ .11‬וליגר ‪ -‬השלב השחיין של חילזון ימי‬
‫ובדמו צובעין תכלת‬
‫צבע התכלת הוכן ממיצוי נוזלי שקוף )בעת ההפרדה( של הבלוטה התת זימית של החלזון ארגמון קהה קוצים‪ .‬המונח‬
‫דם מתאר את נוזלי הגוף ולאו דווקא דם במובן המקובל בימינו‪ .‬על תהליך הצביעה ראה במאמר "צביעת התכלת"‬
‫בפרסום "נושאים בפרק התכלת" בהוצאת עמותת "פתיל תכלת"‪.‬‬
‫)‪ (1‬אגב אורחא כדאי לצטט את חלקו הראשון של המדרש‪ ..." :‬אמר לו‪ :‬מהיכן היו לובשין כל אותן מ' שנה שעשו‬
‫ישראל במדבר? אמר לו‪ :‬ממה שהלבישום מלאכי השרת‪ ,‬הדא הוא דכתיב ואלבישך רקמה‪ ,‬רבי סימיי אמר‪ :‬פורפירא‬
‫וכו'"‪ .‬הפורפירא היא שמו של הצמר הצבוע בנוזל המופק מהארגמונים‪.‬‬
‫)‪ (2‬על חלזונות הארגמן‪ :‬גאיוס פליניוס סקונדוס‪ ,‬חקר הטבע‪ ,‬ספר ט‪ ,‬ס‪-‬סה‪ .‬תרגם מלטינית‪ :‬ד"ר מאיר שש‬
‫)‪ (3‬לכן‪ ,‬אולי נכתב "ועולה" וכך מפרש רש"י‪" :‬ועולה ‪ -‬מן הארץ"‪ .‬במגילה )ו ע"א( מפרש רש"י באופן שונה‪" :‬על ידי‬
‫חלזון ‪ -‬חלזון עולה מן הים להרים‪ ,‬וצובעין בדמו תכלת‪ ,‬ונמכר בדמים יקרים"‪ .‬פירוש זה עורר קושי רב משום שלא‬
‫מוכר לנו חילזון ימי המרחיק כל כך מהים‪ .‬ייתכן אולי לפרש שההרים הם סלעי החוף ותופעה זו אכן מתרחשת מדי‬
‫פעם‪.‬‬
‫מקורות עיקריים‪:‬‬
‫ד"ר י"א זיידרמן‪ ,‬לחידוש מצות תכלת בציצית‪ ,‬תחומין ט'‪ ,‬תשמ"ח‪ ,‬עמ' ‪.423-446‬‬
‫הרב מנחם בורשטיין‪ ,‬התכלת‪ ,‬ירושלים תשמ"ח‪.‬‬
‫רענן‪ ,‬מ‪' ,‬היבטים מדעיים וכלכליים בגידול חלזונות לצביעת פתיל תכלת'‪ .‬על אתר‪) ,‬כתב עת בלימודי ארץ ישראל‪,‬‬
‫בהוצאת מכללת יעקב הרצוג(‪ ,‬תש"ס‪ ,‬חוברת ו'‪ ,‬עמ' ‪ .63-96‬לעיון במאמר‪:‬‬
‫לעיון נוסף‪:‬‬
‫ספריית עמותת פתיל תכלת‬
‫פורטל הדף היומי‪" :‬משום קלא אילן" ‪.‬‬
‫כתב‪ :‬ד"ר משה רענן‪.‬‬
‫© כל הזכויות שמורות‬
‫הערות‪ ,‬שאלות ובקשות יתקבלו בברכה‪.‬‬
‫הודפס מאתר פורטל הדף היומי בכתובת ‪ © www.daf-yomi.com‬כל הזכויות שמורות‬
‫‪26/04/2011‬‬
‫‪http://www.daf-yomi.com/print.htm‬‬