תפוח אקולוגי

‫‪41‬‬
‫„"¯ ‪ÔÂÒʯ χ¯˘È‬‬
‫˙‪È‚ÂϘ‡ ‚ˆÈÓ Ï˘ ÌÈȄ‰ȉ ÌȯÒÓ· ÔÂÈÚ :È‚ÂϘ‡ ÁÂÙ‬‬
‫בחצר הפסלים במוזיאון ישראל נמצא מיצג מיוחד במינו של תפוח‬
‫שנאכל‪ ,‬שצירו מוטה בזווית קלה ביחס לקרקע‪ .‬המיצג ניתן לפרשנויות‬
‫רבות‪ .‬במאמר שלהלן מוצע להבינו כסמל לעולם הנאכל על ידי יושביו‪.‬‬
‫המסר הסמוי קשור בתפיסתו כפרי עץ הדעת‪ .‬גם הדעת הגלומה בו אינה‬
‫ערובה לתיקון עולם! כדי להימנע מקלקול סביבתי שיכול לגרום להרס‬
‫העולם‪ ,‬יש צורך במשנה אקולוגית דתית‪.‬‬
‫במאמר זה ייעשה ניסיון להצגת מה שראוי לדעתנו לכנות "מדרש אקולוגי"‪ ,‬רוצה‬
‫לומר‪ ,‬טקסט שאינו כרוך בדיון הגותי הערוך בשפה מקצועית ‪ -‬כזה המנסה לשכנע‬
‫בדרכי הטיעון המקובלות ‪ -‬אלא הערכה של יצירת אומנות ספציפית שיש לה‪,‬‬
‫לדעתנו‪ ,‬השתמעות אקולוגית‪ .‬ההכרה העמוקה כי האדם שותף לתהליכים‬
‫האקולוגיים ואף מעצבם‪ ,‬מכוונת אל הממד האנושי שבמפגש עם הסביבה‪ ,‬בין‬
‫שזו מוצגת מלכתחילה כמערכת מאוזנת שהאדם נקרא להשתלב בה‪ ,‬ובין שהדגש‬
‫מושם על סדריה המופרעים בדיעבד עלֿידי האדם‪.‬‬
‫בין העיונים בממד האנושי של השאלה האקולוגית בולט העיון היהודי‪ ,‬ומאחר‬
‫שכבר הזדמן לי לעסוק בו בעבר‪ 1 ,‬חשתי צורך להוסיף דבר מה ב"שפה אחרת" ‪-‬‬
‫השפה הסמלית של המראות‪ ,‬בתקווה שאל השיח האקולוגי יחלחלו היהדות‬
‫והאומנות הנפגשות לדעתי ב"תפוח האקולוגי" שיוצג בשורות הבאות‪ .‬להשקפתי‪,‬‬
‫כיוון שהאומנות משרתת כ"חיל חלוץ" בהעברת מסרים אקולוגיים‪ ,‬חשוב‬
‫שבתפקידה זה תזכה גם לפרשנות יהודית‪2 .‬‬
‫לקראת המשך הדיון אני מבקש להציג כאן בתמציתיות עמדה עקרונית" כשבענייני‬
‫סביבה עסקינן‪ ,‬לא הכול יכול להיקבע ב"הלכות סביבה"; יש בעיסוק היהודי‬
‫בסביבה ממד של חסידות‪ ,‬כלומר‪ ,‬גילוי של אחריות יתר שרק בכוחה הפרט נרתם‬
‫למען מהות הגדולה ממה שהוא מסוגל להקיף בגופו‪ ,‬ברכושו‪ ,‬בלאומיותו‪ ,‬או‬
‫‪ .1‬ראו י' רוזנסון‪ ,‬והנה טוב מאד‪ ,‬ירושלים תשס"ב‪.‬‬
‫‪ .2‬השימוש במחזור נפוץ מאוד באומנות ההווה‪ .‬על הביטוי הקולנועי של היחס היהודי‬
‫לסביבה ראוי י' רוזנסון ות' שורין‪" ,‬הסיפור שאינו נגמר על מלך האריות"‪ ,‬דרך אפרתה‪,‬‬
‫ט‪-‬י )תשס"א(‪ ,‬עמ' ‪.302-293‬‬
‫„"¯ ‪ÔÂÒʯ χ¯˘È‬‬
‫‪42‬‬
‫במשפטו‪ 3.‬למהותזו קוראים "עולם"; ו"עולם" זה עולם ומלואו הוא! נציג כאן‬
‫את מה שנראה בעינינו כנתיב מסוים לעולם זה‪.‬‬
‫"‪˙È‚ÂϘ‡‰ ‰ÒÈÙ˙‰Â ‰¯ÈˆÈ‰ - "ÁÂÙ˙‰ ˙·ÈÏ‬‬
‫נקודת המוצא לדיון ב"תפוח אקולוגי" הוא מיצג )קשה להגדירו "פסל"(‬
‫תלתֿממדי‪ ,‬שכינויו המקורי הוא "ליבת התפוח" )‪ ,(Apple Core‬יצירתו של האמן‬
‫האמריקאי קלאס אולדנבורג )‪" .(Oldenburg Claes‬ליבת התפוח" היא יחידת‬
‫פלדה המתנשאת לגובה שלושה מטרים בערך שצדה הפנימי מכוסה בחומר פלסטי‬
‫מוקצף‪ ..‬היצירה נמצאת היום בחצר מוזיאון ישראל בירושלים‪.‬‬
‫המראה הוא של תפוח בצבעים טבעיים למדיי ‪ -‬אדום חיצוני וצהוב פנימי‪ ,‬גלעיניו‬
‫מסומנים בצבע כהה‪ .‬התחושה הברורה העולה מן המראה היא כי מיוצג כאן תפוח‬
‫שנאכל ונזרק‪ .‬העוקץ של הפרי בולט מאוד‪ .‬בסך הכול היצירה ריאליסטית‪,‬‬
‫וההתרשמות היא שמדובר בתפוח הדומה לתפוח מציאותי‪ ,‬אולם בגין הגובה‬
‫היצירה משרה תחושה של היפוך הסדר ‪ -‬מול התפוח הריאלי הקטן בהרבה מממדי‬
‫האדם‪ ,‬שבהיותו מושלך נוטים לבטלו ולבזותו‪ ,‬כאן מדובר במשהו שמייצג מהות‬
‫גדולה‪ ,‬ככל הנראה העולם כולו‪ .‬מה שמחזק הערכה זו הוא היותו נטוי על צירו‬
‫כמעין גלובוס‪ .‬חשוב להדגיש ‪ -‬גם אם הדבר עשוי להיות מובן מאיליו ‪ -‬את‬
‫ההבדל בין תמונתה לבין ממשותה של היצירה‪ .‬נוכחותה של היצירה המקורית‬
‫ב"גן הפסלים" מאפשרת תנועה סביבה תוך קליטת פרופורציות מלאות במרחב‪,‬‬
‫ומבט מקיף ביצירה מכל צדדיה‪ .‬לשון אחר‪ ,‬כוחה של היצירה בממדיה‬
‫ובהיערכותה במרחב ‪ -‬אלו נתפסים היטב במקומה בגן הפסלים‪.‬‬
‫התחושה האקולוגית הבסיסית ברורה למדיי; מדובר בחפץ שמזוהה עם לכלוך‪,‬‬
‫פסולת‪ ,‬משהו יומיומי המושלך אחרי שימוש ללא תועלת‪ ,‬ויחד עם זאת‪ ,‬מזוהה‬
‫בעצם עם העולם כולו‪ .‬זהו תפוח שנאכל‪ ,‬אך בהבנייתו ביצירה אין הוא מוצב‬
‫במצב זרוק‪ ,‬אלא במצב של כדור הארץ בכבודו ובעצמו‪ .‬להלן נפתח את הכיוון‬
‫הזה‪.‬‬
‫‪ÌÏÂډ ÁÂÙ˙‰‬‬
‫אנסה להעמיק מעט מעבר לפרשנות הבסיסית שהוצעה לעיל‪ ,‬תוך שאני מודע לכך‬
‫שבשלב מסוים עשוי ההסבר להפוך ל"מדרש"‪ .‬נציג כאן מספר שאלות‪ :‬מה פשר‬
‫הצגת העולם כתפוח דווקא? מה טעם היותו נאכל? מהי זיקתו של המיצג להשקפה‬
‫‪ .3‬י' רוזנסון‪ ,‬עולם חסד יבנה ‪ -‬עיון במקומה של מידת החסידות בשמירת הסביבה‪ ,‬טללי‬
‫אורות )שנתון מכללת אורות ישראל באלקנה(‪ ,‬תשנ"ד‪ ,‬עמ' ‪.210-199‬‬
‫˙‪È‚ÂϘ‡ ‚ˆÈÓ Ï˘ ÌÈȄ‰ȉ ÌȯÒÓ· ÔÂÈÚ :È‚ÂϘ‡ ÁÂÙ‬‬
‫‪43‬‬
‫סביבתית אפשרית ביהדות? שאלות אלו תנחינה את דיוננו שלהלן‪ ,‬אם כי ההפרדה‬
‫ביניהן לא תהייה מלאה‪.‬‬
‫הנחת היסוד היא כי הפוטנציאל הסמלי הגלום בחלקיה השונים של היצירה‪ ,‬כמו‬
‫גם במכלולה‪ ,‬נשען על קודים תרבותיים ודתיים חשובים‪ .‬ברור כי התפוח מייצג‬
‫את העולם בגין צורתו‪ ,‬כנאמר לעיל; אולם בעולם המערביֿנוצרי התפוח מייצג‬
‫באופן מסורתי גם את "פרי עץ הדעת"; יש לכך סמך מסוים גם במקורותינו‪ 4,‬הגם‬
‫שמקורות רבים בדברי חז"ל פנו ל"זיהויים" אחרים‪ 5 .‬הבנה כזו של ה"תפוח"‬
‫מלמדת על זהות בין אכילתו במובן של מילוי צורך גופני לבין "אכילתו" במובנה‬
‫המטפורי המציינת תאוות רכישה וייסורי הפנמה של דעת מסוימת‪ .‬שתי הפרשנויות‬
‫הללו עשויות להתיישב זו עם זו בהקשר הראשוני של יחסו של האדם לכדור‬
‫הארץ‪ .‬תן דעתך‪ ,‬הברכהֿהנחיה‪" :‬פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו בדגת‬
‫הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ" )בראשית א‪ ,‬כח מתירה כיבוש‬
‫שיש בו ממד כוחני‪ .‬הרמב"ן ניסח ממד זה בחריפות‪" :‬וכבשוה ‪ -‬נתן להם כח‬
‫וממשלה בארץ לעשות כרצונם בבהמות ובשרצים וכל זוחלי עפר‪ ,‬ולבנות ולעקור‬
‫נטוע‪ ,‬ומהרריה לחצוב נחושת ]‪ ,"[...‬וביאור זה עולה כמדומה בקנה אחד עם סברה‬
‫פשוטה בדבר מהותם של "כיבוש ומילוי"‪ ,‬ובמובן זה עם פשוטו של מקרא‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬כל מילוי )את הארץ( כרוך בריקון )של משהו אחר‪ ,‬קודם‪ ,‬שהיה בה(‪" .‬מילוי‬
‫שהוא ריקון" אינו הצטעצעות לשונית ולא אוקסימרון או פרדוקס מסתורי; במבט‬
‫אל כדור הארץ זוהי משוואה אקולוגית פשוטה‪ ,‬שכן אין בנמצא מטה קסמים‬
‫שבכוחו מילוי הארץ לא יבוא על חשבון משהו שהתרוקן בה‪ .‬מבחינת כדור הארץ‬
‫הגדול לא קל לחוש בכך; מבחינת ה"תפוח" הנדון‪" ,‬מילויו" בנגיסות תאוותניות‬
‫כרוך בריקונו הפנימי בעליל‪ .‬התפוח משיג אפוא ייעוד אומנותי‪ ,‬בהעתיקו את‬
‫הבעיה המופשטת קמעה של גורל כדור הארץ אל מהות מוכרת בצורתה‪ ,‬ממדיה‬
‫וקצבה‪ .‬עתה מקבל המבט אל התפוח הנטוי שביצירה משמעות נוספת; לא רק‬
‫הדמיה של כדור הארץ המשוטט במרומים מגלה נטייה זו‪ ,‬אלא גם את מצבו‬
‫הרופף והרעוע‪ .‬גם בלי להיות "משליך סדרתי" של תפוחים שנאכלו‪ ,‬הכול יודעים‪:‬‬
‫תפוח שנאכל ונזרק אינו עומד במצב כזה‪ .‬בהטייתו זו משל הוא לכדור הארץ‪,‬‬
‫כביכול‪ ,‬נהנו חושינו מכדור הארץ והשארנוהו מט ליפול‪.‬‬
‫‪ .4‬ראו תרגום שיר השירים‪" :‬וריחיהון יהא נדיף כריחא דתפוחין דגנתא דעדן" )ז‪ ,‬ט(‪ ,‬וגם‪:‬‬
‫"]‪ [...‬אני מתילא לברקום רטיב מגנתא דעדן" )ב‪ ,‬ג(‪.‬‬
‫‪ .5‬על שבעת המינים ואתרוג ראו י' רוזנסון‪" ,‬מה היה אותו אילן? ‪ -‬על מדרש‪ ,‬פרשנות‬
‫ומחשבות חינוכיות"‪ ,‬הגות בחינוך היהודי‪ ,‬ד )תשס"ב(‪ ,‬עמ' ‪.74-51‬‬
‫„"¯ ‪ÔÂÒʯ χ¯˘È‬‬
‫‪44‬‬
‫מה עניין פרי עץ הדעת לכך? לעיל הדגשנו בעיקר את מוטיב הכיבוש המבצבץ‬
‫מבין שורות פרק א בספר בראשית‪ ,‬ואת הסכנה הטמונה במימושו הקיצוני‪ .‬לפרק‬
‫ב בספר‪ ,‬המדגיש את השמירה )"לעבדה ולשמרה"(‪ ,‬יש ללא ספק השפעה מאזנת‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬יש מקום להצביע על ההשקפות השונות של שני הפרקים הראשונים בספר‬
‫בראשית בשאלת היחס לסביבה כשני רכיבים במקבילית כוחות‪ ,‬ולהדגיש את‬
‫האפשרות המתבקשת ליצור שיקול כוחות ביניהן‪ ,‬ובמקום אחר דנתי בכך‪6 .‬‬
‫במודעות לאיזון האפשרי‪ ,‬נציג כאן את פרק ב בצורה קצת שונה‪ ,‬לא רק כמאזן‬
‫את יסוד הכיבוש של פרק א אלא כעשוי להתווסף אליו פוטנציאלית‪ .‬הא כיצד?‬
‫ה"ידע" המובלע בפרק ב באמצעות פרי עץ הדעת קשור גם להשתלטות על‬
‫הסביבה‪ ,‬שכן ב"פרימיטיביות" הראשונית של האדם המתוארת שם‪ ,‬שום התערבות‬
‫משמעותית במצבו של הגן אינה מתבצעת‪.‬‬
‫האדם במצבו התמים ‪ -‬טרם אכילתו מעץ הדעת ‪ -‬אינו מנצל את הסביבה‪ ,‬הוא‬
‫חי בהרמוניה עמה‪ .‬הוא מתחיל לעשות זאת רק אחרי אכילת הפרי האסור בתפרו‬
‫בגד כדי לכסות את מערומיו‪ 7.‬הדעת הנרכשת בסיפור איננה דעת מופשטת‪ ,‬אלא‬
‫ בראש ובראשונה ‪ -‬דעת פרקטית המכוונת את האדם להשתמש בסביבה‪ .‬אמנם‪,‬‬‫שימוש זה עשוי להיות חיוני והכרחי‪ ,‬אך יש להציב לו גבולות‪ .‬בהקשר זה אכילתו‬
‫של פרי העץ האסור עשויה לסמל מצב של חריגה מן הצורך הבסיסי‪8 .‬‬
‫"התפוח האקולוגי" מחזירנו למצב ראשוני של נגיסות בתפוח ‪ -‬תהליך פשוט‬
‫ותמים ‪ -‬ובה בעת ‪ -‬באמצעות פרשנותו כפרי עץ הדעת ‪ -‬מלמדנו על סופו המסוכן‬
‫של התהליך הזה‪.‬‬
‫‪Ȅ‰ȉ Ô¯˙Ù‰‬‬
‫כפי שציינתי לעיל‪" ,‬הלכות סביבה" של היהדות ראוי להן שתהיינה "הלכות‬
‫חסידות"‪ .‬הדבר חורג כמדומה מעצם ציון העובדה שניסוחים מסוימים הקשורים‬
‫בשמירת הסביבה משתמשים ב"חסידים" כגיבורים או כמובילים של קביעות‬
‫‪ .6‬ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.1‬‬
‫‪ .7‬לא כאן המקום לדון באיזו מידה אכילת הפרי היא חטא ממשי‪ ,‬מה טיבה‪ ,‬והאם האכילה‬
‫משקפת תהליך מחויב המציאות של התבגרות ‪ -‬השקפתי בעניין זה ראו במאמרי הנזכר‬
‫לעיל‪ ,‬הערה ‪.5‬‬
‫‪ .8‬נדגיש‪ ,‬סמל לפנינו! ואם נתפוס את כל הסיטואציה כמציינת תהליך של התבגרות‪ ,‬הרי‬
‫האכילה וההתלבשות לכשעצמן הנן צעד קטן של ניצול הסביבה להתפתחות האדם‪,‬‬
‫ומבחינה זו תועלתן גדולה בהרבה מנזקן‪ .‬אולם הידע הנרכש מכאן ואילך יכול להוביל‬
‫לתאוות המותרות הכרוכה בפגיעה בסביבה ובניצולה‪ .‬פרשן שהלך בכיוון זה הוא רבי יצחק‬
‫אברבנאל‪ ,‬וראו מה שהשיגה עליו נחמה ליבוביץ‪ ,‬עיונים בספר בראשית ירושלים תשל"ד‪,‬‬
‫עמ' ‪ ,21-14‬אך אני נוטה שלא להסכים לדבריה אלה‪.‬‬
45
È‚ÂϘ‡ ‚ˆÈÓ Ï˘ ÌÈȄ‰ȉ ÌȯÒÓ· ÔÂÈÚ :È‚ÂϘ‡ ÁÂÙ˙
Ò‚‰ ÁÂÙ˙‰ ‚ˆÈÓ
¯ÈÈÙ˘ ‰˜·¯ :‰ÓÏȈ
(ÌÈÏ˘Â¯È ,χ¯˘È Ô‡ÈÊÂÓ ˙·Ȅ‡·)
‫‪46‬‬
‫„"¯ ‪ÔÂÒʯ χ¯˘È‬‬
‫ספציפיות בענייני סביבה‪ 9.‬הדאגה לסביבה היא עניין מהותי של חסידות‪ ,‬שלא‬
‫כהלכה שמעצם מהותה מוגבלת בקואורדינאטות של מקום וזמן‪ ,‬שהדאגה לסביבה‬
‫חורגת מהן‪ .‬בדיני נזיקין ניתן לדבר באופן סביר על משך הנזק‪ ,‬ולהגדיר את‬
‫תוצאתו במקום‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬שימוש בתרסיס מסוים יכול לגרום נזק לקרחונים‬
‫בעוד זמן ארוך מאוד; גם המקום אינו ספציפי‪ ,‬שכן מדובר בכדור הארץ כולו‪.‬‬
‫חסידות איננה ניתנת לכימות‪ ,‬ועל פתחה רובץ החשש המתמיד למעבר מחסיד‬
‫לחסיד שוטה‪ ,‬אך בהקשר הנדון דומה בעיני כי היא הכרחית לגיבוש אחריות‬
‫למערכות גדולות‪ ..‬על רקע ריבוי מטלותיו הדתיות של היהודי בחיי היומיום‪,‬‬
‫במיוחד אם יהודי זה הוא גם ישראלי‪ ,‬גדול החשש לכרסום במטלות הדתיות‬
‫לטווח הארוך‪ .‬מבחינה פסיכולוגית‪ ,‬החסידות המכוונת לעתידו של עולם תמצא‬
‫עצמה בתחרות לאֿפשוטה עם האתגרים הדתיים הניצבים "כאן ועכשיו"‪" .‬תפוח‬
‫אקולגי" מהסוג שהובא כאן עשוי לגשר בין הגדול לבין הקטן‪ :‬בין המפגע הזעיר‬
‫מהסוג שמעורר איֿנוחות אסתטית ושאולי מןֿדהוא יכול גם להחליק עליו‪,‬‬
‫לתפוחֿעולם‪ ,‬שבסופו של דבר עלול להתכלות בגלל הרבה תפוחים קטנים שכאלו‪.‬‬
‫הקישור בין מערכות קטנות של חיי היומיום לבין המערכות הגדולות עובר דרך‬
‫יצירות שכאלו‪.‬‬
‫בברכת "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי העץ"‪ ,‬נכללים "פרי העץ"‬
‫ו"מלך העולם"‪ .‬מברך יהודי על תפוחי מאכל‪ ,‬ומכיר אגב כך באלוקותו של ה'‬
‫בעולם‪ .‬בדרכה שלה‪ ,‬הברכה מיטיבה לקשר בין שני ה"תפוחים"‪ ,‬וקשר זה ראוי‬
‫לתשומת לבנו‪.‬‬
‫‪ .9‬וראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.3‬‬