תפוח אקולוגי
41 „"¯ ÔÂÒʯ χ¯˘È ˙È‚ÂϘ‡ ‚ˆÈÓ Ï˘ ÌÈȄ‰ȉ ÌȯÒÓ· ÔÂÈÚ :È‚ÂϘ‡ ÁÂÙ בחצר הפסלים במוזיאון ישראל נמצא מיצג מיוחד במינו של תפוח שנאכל ,שצירו מוטה בזווית קלה ביחס לקרקע .המיצג ניתן לפרשנויות רבות .במאמר שלהלן מוצע להבינו כסמל לעולם הנאכל על ידי יושביו. המסר הסמוי קשור בתפיסתו כפרי עץ הדעת .גם הדעת הגלומה בו אינה ערובה לתיקון עולם! כדי להימנע מקלקול סביבתי שיכול לגרום להרס העולם ,יש צורך במשנה אקולוגית דתית. במאמר זה ייעשה ניסיון להצגת מה שראוי לדעתנו לכנות "מדרש אקולוגי" ,רוצה לומר ,טקסט שאינו כרוך בדיון הגותי הערוך בשפה מקצועית -כזה המנסה לשכנע בדרכי הטיעון המקובלות -אלא הערכה של יצירת אומנות ספציפית שיש לה, לדעתנו ,השתמעות אקולוגית .ההכרה העמוקה כי האדם שותף לתהליכים האקולוגיים ואף מעצבם ,מכוונת אל הממד האנושי שבמפגש עם הסביבה ,בין שזו מוצגת מלכתחילה כמערכת מאוזנת שהאדם נקרא להשתלב בה ,ובין שהדגש מושם על סדריה המופרעים בדיעבד עלֿידי האדם. בין העיונים בממד האנושי של השאלה האקולוגית בולט העיון היהודי ,ומאחר שכבר הזדמן לי לעסוק בו בעבר 1 ,חשתי צורך להוסיף דבר מה ב"שפה אחרת" - השפה הסמלית של המראות ,בתקווה שאל השיח האקולוגי יחלחלו היהדות והאומנות הנפגשות לדעתי ב"תפוח האקולוגי" שיוצג בשורות הבאות .להשקפתי, כיוון שהאומנות משרתת כ"חיל חלוץ" בהעברת מסרים אקולוגיים ,חשוב שבתפקידה זה תזכה גם לפרשנות יהודית2 . לקראת המשך הדיון אני מבקש להציג כאן בתמציתיות עמדה עקרונית" כשבענייני סביבה עסקינן ,לא הכול יכול להיקבע ב"הלכות סביבה"; יש בעיסוק היהודי בסביבה ממד של חסידות ,כלומר ,גילוי של אחריות יתר שרק בכוחה הפרט נרתם למען מהות הגדולה ממה שהוא מסוגל להקיף בגופו ,ברכושו ,בלאומיותו ,או .1ראו י' רוזנסון ,והנה טוב מאד ,ירושלים תשס"ב. .2השימוש במחזור נפוץ מאוד באומנות ההווה .על הביטוי הקולנועי של היחס היהודי לסביבה ראוי י' רוזנסון ות' שורין" ,הסיפור שאינו נגמר על מלך האריות" ,דרך אפרתה, ט-י )תשס"א( ,עמ' .302-293 „"¯ ÔÂÒʯ χ¯˘È 42 במשפטו 3.למהותזו קוראים "עולם"; ו"עולם" זה עולם ומלואו הוא! נציג כאן את מה שנראה בעינינו כנתיב מסוים לעולם זה. "˙È‚ÂϘ‡‰ ‰ÒÈÙ˙‰Â ‰¯ÈˆÈ‰ - "ÁÂÙ˙‰ ˙·ÈÏ נקודת המוצא לדיון ב"תפוח אקולוגי" הוא מיצג )קשה להגדירו "פסל"( תלתֿממדי ,שכינויו המקורי הוא "ליבת התפוח" ) ,(Apple Coreיצירתו של האמן האמריקאי קלאס אולדנבורג )" .(Oldenburg Claesליבת התפוח" היא יחידת פלדה המתנשאת לגובה שלושה מטרים בערך שצדה הפנימי מכוסה בחומר פלסטי מוקצף ..היצירה נמצאת היום בחצר מוזיאון ישראל בירושלים. המראה הוא של תפוח בצבעים טבעיים למדיי -אדום חיצוני וצהוב פנימי ,גלעיניו מסומנים בצבע כהה .התחושה הברורה העולה מן המראה היא כי מיוצג כאן תפוח שנאכל ונזרק .העוקץ של הפרי בולט מאוד .בסך הכול היצירה ריאליסטית, וההתרשמות היא שמדובר בתפוח הדומה לתפוח מציאותי ,אולם בגין הגובה היצירה משרה תחושה של היפוך הסדר -מול התפוח הריאלי הקטן בהרבה מממדי האדם ,שבהיותו מושלך נוטים לבטלו ולבזותו ,כאן מדובר במשהו שמייצג מהות גדולה ,ככל הנראה העולם כולו .מה שמחזק הערכה זו הוא היותו נטוי על צירו כמעין גלובוס .חשוב להדגיש -גם אם הדבר עשוי להיות מובן מאיליו -את ההבדל בין תמונתה לבין ממשותה של היצירה .נוכחותה של היצירה המקורית ב"גן הפסלים" מאפשרת תנועה סביבה תוך קליטת פרופורציות מלאות במרחב, ומבט מקיף ביצירה מכל צדדיה .לשון אחר ,כוחה של היצירה בממדיה ובהיערכותה במרחב -אלו נתפסים היטב במקומה בגן הפסלים. התחושה האקולוגית הבסיסית ברורה למדיי; מדובר בחפץ שמזוהה עם לכלוך, פסולת ,משהו יומיומי המושלך אחרי שימוש ללא תועלת ,ויחד עם זאת ,מזוהה בעצם עם העולם כולו .זהו תפוח שנאכל ,אך בהבנייתו ביצירה אין הוא מוצב במצב זרוק ,אלא במצב של כדור הארץ בכבודו ובעצמו .להלן נפתח את הכיוון הזה. ÌÏÂډ ÁÂÙ˙‰ אנסה להעמיק מעט מעבר לפרשנות הבסיסית שהוצעה לעיל ,תוך שאני מודע לכך שבשלב מסוים עשוי ההסבר להפוך ל"מדרש" .נציג כאן מספר שאלות :מה פשר הצגת העולם כתפוח דווקא? מה טעם היותו נאכל? מהי זיקתו של המיצג להשקפה .3י' רוזנסון ,עולם חסד יבנה -עיון במקומה של מידת החסידות בשמירת הסביבה ,טללי אורות )שנתון מכללת אורות ישראל באלקנה( ,תשנ"ד ,עמ' .210-199 ˙È‚ÂϘ‡ ‚ˆÈÓ Ï˘ ÌÈȄ‰ȉ ÌȯÒÓ· ÔÂÈÚ :È‚ÂϘ‡ ÁÂÙ 43 סביבתית אפשרית ביהדות? שאלות אלו תנחינה את דיוננו שלהלן ,אם כי ההפרדה ביניהן לא תהייה מלאה. הנחת היסוד היא כי הפוטנציאל הסמלי הגלום בחלקיה השונים של היצירה ,כמו גם במכלולה ,נשען על קודים תרבותיים ודתיים חשובים .ברור כי התפוח מייצג את העולם בגין צורתו ,כנאמר לעיל; אולם בעולם המערביֿנוצרי התפוח מייצג באופן מסורתי גם את "פרי עץ הדעת"; יש לכך סמך מסוים גם במקורותינו 4,הגם שמקורות רבים בדברי חז"ל פנו ל"זיהויים" אחרים 5 .הבנה כזו של ה"תפוח" מלמדת על זהות בין אכילתו במובן של מילוי צורך גופני לבין "אכילתו" במובנה המטפורי המציינת תאוות רכישה וייסורי הפנמה של דעת מסוימת .שתי הפרשנויות הללו עשויות להתיישב זו עם זו בהקשר הראשוני של יחסו של האדם לכדור הארץ .תן דעתך ,הברכהֿהנחיה" :פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ" )בראשית א ,כח מתירה כיבוש שיש בו ממד כוחני .הרמב"ן ניסח ממד זה בחריפות" :וכבשוה -נתן להם כח וממשלה בארץ לעשות כרצונם בבהמות ובשרצים וכל זוחלי עפר ,ולבנות ולעקור נטוע ,ומהרריה לחצוב נחושת ] ,"[...וביאור זה עולה כמדומה בקנה אחד עם סברה פשוטה בדבר מהותם של "כיבוש ומילוי" ,ובמובן זה עם פשוטו של מקרא. ואכן ,כל מילוי )את הארץ( כרוך בריקון )של משהו אחר ,קודם ,שהיה בה(" .מילוי שהוא ריקון" אינו הצטעצעות לשונית ולא אוקסימרון או פרדוקס מסתורי; במבט אל כדור הארץ זוהי משוואה אקולוגית פשוטה ,שכן אין בנמצא מטה קסמים שבכוחו מילוי הארץ לא יבוא על חשבון משהו שהתרוקן בה .מבחינת כדור הארץ הגדול לא קל לחוש בכך; מבחינת ה"תפוח" הנדון" ,מילויו" בנגיסות תאוותניות כרוך בריקונו הפנימי בעליל .התפוח משיג אפוא ייעוד אומנותי ,בהעתיקו את הבעיה המופשטת קמעה של גורל כדור הארץ אל מהות מוכרת בצורתה ,ממדיה וקצבה .עתה מקבל המבט אל התפוח הנטוי שביצירה משמעות נוספת; לא רק הדמיה של כדור הארץ המשוטט במרומים מגלה נטייה זו ,אלא גם את מצבו הרופף והרעוע .גם בלי להיות "משליך סדרתי" של תפוחים שנאכלו ,הכול יודעים: תפוח שנאכל ונזרק אינו עומד במצב כזה .בהטייתו זו משל הוא לכדור הארץ, כביכול ,נהנו חושינו מכדור הארץ והשארנוהו מט ליפול. .4ראו תרגום שיר השירים" :וריחיהון יהא נדיף כריחא דתפוחין דגנתא דעדן" )ז ,ט( ,וגם: "] [...אני מתילא לברקום רטיב מגנתא דעדן" )ב ,ג(. .5על שבעת המינים ואתרוג ראו י' רוזנסון" ,מה היה אותו אילן? -על מדרש ,פרשנות ומחשבות חינוכיות" ,הגות בחינוך היהודי ,ד )תשס"ב( ,עמ' .74-51 „"¯ ÔÂÒʯ χ¯˘È 44 מה עניין פרי עץ הדעת לכך? לעיל הדגשנו בעיקר את מוטיב הכיבוש המבצבץ מבין שורות פרק א בספר בראשית ,ואת הסכנה הטמונה במימושו הקיצוני .לפרק ב בספר ,המדגיש את השמירה )"לעבדה ולשמרה"( ,יש ללא ספק השפעה מאזנת. אכן ,יש מקום להצביע על ההשקפות השונות של שני הפרקים הראשונים בספר בראשית בשאלת היחס לסביבה כשני רכיבים במקבילית כוחות ,ולהדגיש את האפשרות המתבקשת ליצור שיקול כוחות ביניהן ,ובמקום אחר דנתי בכך6 . במודעות לאיזון האפשרי ,נציג כאן את פרק ב בצורה קצת שונה ,לא רק כמאזן את יסוד הכיבוש של פרק א אלא כעשוי להתווסף אליו פוטנציאלית .הא כיצד? ה"ידע" המובלע בפרק ב באמצעות פרי עץ הדעת קשור גם להשתלטות על הסביבה ,שכן ב"פרימיטיביות" הראשונית של האדם המתוארת שם ,שום התערבות משמעותית במצבו של הגן אינה מתבצעת. האדם במצבו התמים -טרם אכילתו מעץ הדעת -אינו מנצל את הסביבה ,הוא חי בהרמוניה עמה .הוא מתחיל לעשות זאת רק אחרי אכילת הפרי האסור בתפרו בגד כדי לכסות את מערומיו 7.הדעת הנרכשת בסיפור איננה דעת מופשטת ,אלא בראש ובראשונה -דעת פרקטית המכוונת את האדם להשתמש בסביבה .אמנם,שימוש זה עשוי להיות חיוני והכרחי ,אך יש להציב לו גבולות .בהקשר זה אכילתו של פרי העץ האסור עשויה לסמל מצב של חריגה מן הצורך הבסיסי8 . "התפוח האקולוגי" מחזירנו למצב ראשוני של נגיסות בתפוח -תהליך פשוט ותמים -ובה בעת -באמצעות פרשנותו כפרי עץ הדעת -מלמדנו על סופו המסוכן של התהליך הזה. Ȅ‰ȉ Ô¯˙Ù‰ כפי שציינתי לעיל" ,הלכות סביבה" של היהדות ראוי להן שתהיינה "הלכות חסידות" .הדבר חורג כמדומה מעצם ציון העובדה שניסוחים מסוימים הקשורים בשמירת הסביבה משתמשים ב"חסידים" כגיבורים או כמובילים של קביעות .6ראו לעיל ,הערה .1 .7לא כאן המקום לדון באיזו מידה אכילת הפרי היא חטא ממשי ,מה טיבה ,והאם האכילה משקפת תהליך מחויב המציאות של התבגרות -השקפתי בעניין זה ראו במאמרי הנזכר לעיל ,הערה .5 .8נדגיש ,סמל לפנינו! ואם נתפוס את כל הסיטואציה כמציינת תהליך של התבגרות ,הרי האכילה וההתלבשות לכשעצמן הנן צעד קטן של ניצול הסביבה להתפתחות האדם, ומבחינה זו תועלתן גדולה בהרבה מנזקן .אולם הידע הנרכש מכאן ואילך יכול להוביל לתאוות המותרות הכרוכה בפגיעה בסביבה ובניצולה .פרשן שהלך בכיוון זה הוא רבי יצחק אברבנאל ,וראו מה שהשיגה עליו נחמה ליבוביץ ,עיונים בספר בראשית ירושלים תשל"ד, עמ' ,21-14אך אני נוטה שלא להסכים לדבריה אלה. 45 È‚ÂϘ‡ ‚ˆÈÓ Ï˘ ÌÈȄ‰ȉ ÌȯÒÓ· ÔÂÈÚ :È‚ÂϘ‡ ÁÂÙ˙ Ò‚‰ ÁÂÙ˙‰ ‚ˆÈÓ ¯ÈÈÙ˘ ‰˜·¯ :‰ÓÏȈ (ÌÈÏ˘Â¯È ,χ¯˘È Ô‡ÈÊÂÓ ˙·Ȅ‡·) 46 „"¯ ÔÂÒʯ χ¯˘È ספציפיות בענייני סביבה 9.הדאגה לסביבה היא עניין מהותי של חסידות ,שלא כהלכה שמעצם מהותה מוגבלת בקואורדינאטות של מקום וזמן ,שהדאגה לסביבה חורגת מהן .בדיני נזיקין ניתן לדבר באופן סביר על משך הנזק ,ולהגדיר את תוצאתו במקום .לעומת זאת ,שימוש בתרסיס מסוים יכול לגרום נזק לקרחונים בעוד זמן ארוך מאוד; גם המקום אינו ספציפי ,שכן מדובר בכדור הארץ כולו. חסידות איננה ניתנת לכימות ,ועל פתחה רובץ החשש המתמיד למעבר מחסיד לחסיד שוטה ,אך בהקשר הנדון דומה בעיני כי היא הכרחית לגיבוש אחריות למערכות גדולות ..על רקע ריבוי מטלותיו הדתיות של היהודי בחיי היומיום, במיוחד אם יהודי זה הוא גם ישראלי ,גדול החשש לכרסום במטלות הדתיות לטווח הארוך .מבחינה פסיכולוגית ,החסידות המכוונת לעתידו של עולם תמצא עצמה בתחרות לאֿפשוטה עם האתגרים הדתיים הניצבים "כאן ועכשיו"" .תפוח אקולגי" מהסוג שהובא כאן עשוי לגשר בין הגדול לבין הקטן :בין המפגע הזעיר מהסוג שמעורר איֿנוחות אסתטית ושאולי מןֿדהוא יכול גם להחליק עליו, לתפוחֿעולם ,שבסופו של דבר עלול להתכלות בגלל הרבה תפוחים קטנים שכאלו. הקישור בין מערכות קטנות של חיי היומיום לבין המערכות הגדולות עובר דרך יצירות שכאלו. בברכת "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא פרי העץ" ,נכללים "פרי העץ" ו"מלך העולם" .מברך יהודי על תפוחי מאכל ,ומכיר אגב כך באלוקותו של ה' בעולם .בדרכה שלה ,הברכה מיטיבה לקשר בין שני ה"תפוחים" ,וקשר זה ראוי לתשומת לבנו. .9וראו לעיל ,הערה .3
© Copyright 2024