עקרונות ומושגים אקולוגיים במקורות היהדות
3 „"¯ ˆ·¯Ù˘-¯‰ È ˙„‰È‰ ˙¯˜ӷ ÌÈÈ‚ÂϘ‡ ÌÈ‚˘ÂÓ ˙¯˜Ú לכאורה ,אין היהדות מקדישה מקום נרחב לאקולוגיה ולתורת הסביבה, אולם בעיון מדוקדק במקורות היהדות לתקופותיהם ניתן למצוא בין השטין עקרונות רבים מתחום האקולוגיה .אבותינו היו קרובים אל הסביבה הטבעית כרועי צאן וכעובדי אדמה ,אך במהלך כאלפיים שנות גלות נתרחקנו מעל אדמתנו ,וכתוצאה מכך התנכרנו במקצת לטבע ולמערכותיו .במקרא ,במשנה ובתלמוד וכן בספרות האגדה והמדרש ובספרות השאלות והתשובות לדורותיה ניתן למצוא אזכורים רבים המוכיחים ידיעה מעמיקה בכל תחומי האקולוגיה ,כגון הכרת הסולם האקולוגי ושרשרת המזון; זיהוי בתי גידול לחי ולצומח; התאמות אנטומיות ופיזיולוגיות של האדם ,בעלי חיים וצמחים לתנאי הסובב; זיקות גומלין בין מרכיבי המערכות הטבעיות; שיווי המשקל האקולוגי והסכנה שבערעורו; חשיבות קיום המינים להמשך תקין של המערכות. כמו כן נרמזים במקורות היהדות נושאים חדשניים ,כגון הדברה ביולוגית ,פיתוח ברֿקיימא מתוך דאגה לדורות הבאים ,שימוש בהנדסת צומח וכד' ,בבחינת "אין חדש תחת השמש". אלא שבתקופת אבותינו ,שחיו בהרמוניה עם הסביבה הטבעית ,לא עמדו הנושאים האקולוגיים ובעיות איכות הסביבה ברומו של עולם, ולכן לא הוקדשו להם פרקי מקרא רבים או מסכתות מיוחדות, והנושאים מובלעים פה ושם ,ויש לדלותם ולארגנם בהקבלה למושגים אקולוגיים מודרניים ,כפי שהדברים יוצגו במאמר זה. ˙„‰È‰ ˙¯˜ӷ ‰È‚ÂϘ‡‰ Ï˘ ‰„ÓÚÓ :‡Â·Ó לא פעם היהדות מוצגת על ידי אקולוגים בני אומות העולם כאילו איננה מתחשבת במערכות הטבעיות ונותנת חופש פעולה מלא לאדם להשמיד ללא הבחנה יצורים * מאמר זה מבוסס על ספרו של המחבר "האקולוגיה במורשת ישראל" )ראו הביבליוגרפיה, להלן(. „"¯ ˆ·¯Ù˘-¯‰ È 4 בעלי דרגה נמוכה ממנו "בסולם האקולוגי" 1 .אותם מדענים מסתמכים על התנ"ך ונאחזים בעיקר בסיפור הבריאה שבסופו מברך הבורא את האדם" :פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשֻה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ" )בר' א ,כח( .היינו ,אין ריסון לריבוי הטבעי הנעשה על חשבון הסובב. מטרת מאמר זה היא להוכיח כי לדעה זו אין כל בסיס ממשי ,שכן לאורך הדורות הייתה היהדות מודעת וערה להרמונית שבבריאה ,דאגה לקיום המערכות הטבעיות )האקוסיסטמות( ,והשתדלה ,עד כמה שאפשר ,שלא להפר את האיזון הטבעי הקיים .כן תוכח החשיבות הרבה הנודעת בתפיסת העולם היהודית לשמירה גנטית של קיום המינים בעולם. מתוך עיון במקורות היהדות השונים )התנ"ך ,המשנה ,התלמוד והמדרשים על פרשניהם השונים ,וכן ספרות הפוסקים המאוחרת( מתברר כי בכל הדורות אכן ניתנה הדעת ביהדות לבעיות אקולוגיות ,שמירת איכות הסביבה וארגון הסובב, אולם אין כמעט ריכוז של הלכות או אמרות בנושא זה במסכת נפרדת ,וזאת, מכיוון שרמת הפיתוח הטכנולוגי והלחץ על הסביבה לא היו גדולים ,ובעיות אלה תפסו מקום שולי יחסית בחיי היוםֿיום. ניתוקו של העם מארצו במשך אלפי שנות גלות גרם לניוון הקשר אל הטבע ובעיותיו .לכן נרמזים הדברים בין השטין בינות נושאים אחרים במדרש ,בתלמוד ובספרות השו"ת ,ויש לדלותם ,לארגנם ולמצוא את הקו המנחה שלהם ואת התפיסה המסתתרת מאחרי הפסקים ,ההלכות או המאמרים. יצוין שעד כה לא נערכו מחקרים מקיפים בנושא זה ,והדברים לא נחשפו במלואם ובשיטתיות .המאמרים והספרים שהתפרסמו פה ושם התרכזו בעיקר בנושאי "הגנת הסביבה"" ,איכות הסביבה" וכדומה ,אך לא "באקולוגיה" טהורה ובמושגיה )כגון: מערכותֿטבעית ,כושרֿנשיאה ,הפרתֿאיזון ,השפעות גומלין ועוד(. במאמר זה יודגש ההיבט האקולוגי ,תוך ניסיון לגשר בין עולם המדע -על מושגיו המודרניים ועל מונחיו המקצועיים -לבין עולם היהדות וספרות חז"ל שלא תמיד קראו לתופעות בשמן ,אף שהיו מודעים להן .כן ניתן יהיה למצוא במקרים רבים מכנה משותף רחב בין העבר וההווה בגישות ועמדות כלפי בעיות דומות )בבחינת "אין חדש תחת השמש"(. .1ראו למשל ;White, 7691ובעניין זה גם נאווה.1981 , ˙„‰È‰ ˙¯˜ӷ ÌÈÈ‚ÂϘ‡ ÌÈ‚˘ÂÓ ˙¯˜Ú 5 Ï"ÊÁ È„È ÏÚ ÂȘÂÁ ڷˉ ˙¯Î‰ ממקורות רבים ניתן לעמוד על העובדה שחז"ל היו מודעים לחוקי הטבע וגילו בהם עניין .לעתים עשו זאת בזיקה לקביעת הלכות הנוגעות לחי או לצומח ,כגון עדותו של רב על עצמו )בעניין בכור שנפל בו מום(" :אמר רב :שמונה עשר חדשים גדלתי אצל רועה בהמה לידע איזה מום קבוע ואיזה מום עובר" )סנהדרין ה ,ע"ב(. בתלמוד מסופר על התעניינות בטבע ועל תצפיות בטבע ,אף בגרמי השמים ,כגון השפופרת )משקפת( שהייתה לרבן גמליאל שהיה מביט וצופה בה אלפיים אמה ביבשה וכנגדה אלפיים אמה בים )בעניין תחום שבת -עירובין מג ,ע"ב(. אנו מוצאים הבחנה בין אופי צמחי הבר לאופי צמחי התרבות" :אמר רבי חנינא בן פזי :הקוצין הללו אינן לא מתנכשין ולא נזרעין ,מאליהן הן יוצאים ומתמרים ועולים .החיטים הללו -כמה צער וכמה יגיעה עד שלא יעלו? " )בראשית רבה, מה( ,והנמשל :בנות לוט התעברו בלי כל קושי ,לעומת האמהות שהיו עקרות במשך זמן רב. לעתים השתמשו חז"ל באפיון הצמחים בתור משל והדגמה לאופיים של אנשים. לדוגמה ,הדמיון בשלב ראשון בין הדס לעצבונית'" :ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יֹדע ציד איש שדה ,ויעקב היה איש תם יֹשב אהלים' )בר' כה ,כז( .אמר רבי לוי: משל להדס ועצבונית שהיו גדלים זה על גבי זה ,וכיון שהגדילו והפריחו -זה 2 נותן ריחו וזה חוחו" )בראשית רבה ,סג ,יד(. ··ÂÒ‰ Ô‚¯‡Â ˙ÂÈڷˉ ˙ÂίÚÓ‰ ÔÂÊÓ‰ ˙¯˘¯˘Â È‚ÂϘ‡‰ ÌÏÂÒ‰ ˙¯Î‰ סדר הבריאה מאופיין בתבנית היררכית שבו כל נברא משמש תשתית לנבראים אחריו" :ויאמר אלוהים ישרצו המים ) "....בר' א ,כ( .היקום נברא ממדרגה למדרגה :דומם ,צומח ,חי ,מדבר ,כדברי המלבי"ם: ...וכל הקודם ]לאדם[ היה הכנה למה שאחריו ...וידוע כי בסולם המדרגות שבבריאה לא היו דילוגים ממדרגה למדרגה אלא היו דרגות ביניים ביניהן ... כגון :האלמוג -הוא האמצעי בין הדומם לצומח .והקוף -שהוא האמצעי בין החי והמדבר ) ...פירושו על הפסוק הנ"ל(. .2הכוונה לעצבונית החורש שקצות עליה דוקרניים ,או לאשחר הארץ ישראלי בעל הקוצים, שגדל בסבכי החורש היםֿתיכוני בצד ההדס ,ושעליהם דומים בראשית שלבי הצמיחה. „"¯ ˆ·¯Ù˘-¯‰ È 6 תיאור מעניין של הסולם האקולוגי וחלוקת משאבי המזון בין מרכיבי המערכת הסביבתית מופיע ב"ספר הברית": התבונן אחי בחוש הטעם איך נתעלה האחד על האחד עד שמזון הצומח הוא מים ועפר ושאר חלקי היסודות ,ומזון החי הוא הצומח ,ומזון המדברים הוא הבעלֿחיים ,ואם תשכיל באופן אלו המזונות -אז תבין איך נתעלה האחד כפי מדרגתו ,כי הנה הבעלֿחיים ניזון מהצמח וכל עשב השדה המדברי ,אכן ,המדבר ניזון מהצמח ,וכל עשב היושבת בגנים ...בעל החיים ניזון מדשא ויאכל את כל עשב הארץ לא מפרי העץ כי מעטים המה בעלי החיים אשר יאכלו מפרי העץ, אבל המדבר ניזון גם מכל עץ פרי ) ...ר' פנחס אליהו מוילנא ,ספר הברית, פיעטרקוב תרס"ה ,1904-עמ' .(150 על הפסוק "כי האדם עץ השדה" )דב' כ ,יט( מבאר המדרש" :מלמד שחייו של האדם אינו אלא מן האילן" )ספרי ,שם( .גם הבהמות מוגדרות בדברי חז"ל כבסיס לקיומו של האדם" :בהמתו של אדם אינה אלא חייו" )שמות רבה ,פרשה כו ,ב(. אבחנה בסולם האקולוגי ובשרשרת המזון לאור סדר הבריאה מופיעה גם במדרש זה'" :ורדו בדגת הים' )בר' א ,כח( ר' יהודה בר' סימון אומר' :כל הנברא אחר חברו שליט בחברו'" )בראשית רבה ,יט ,ו( .רעיון דומה נוכל למצוא במקור זה: " 'אשירה לה' כי גאה גאה' )שמ' טו ,א( שירה למי שמתגאה על הגאים ,שאמר מר :מלך שבבהמות -שור ,מלך שבעופות -נשר ,ואדם מתגאה עליהם ,והקב"ה מתגאה על כולם) "...חגיגה יג ,ע"ב(. ·˘ ÔÂȂȉ‰Â ‰Èί¯È‰‰ - ‰‡È¯·‰ ¯„Ò כאמור יש סדר הגיוני בבריאה" :שנו רבותינו אדם נברא בערב שבת .ומפני מה? ...כדי שיכנס לסעודה מיד .משל למלך בשר ודם שבנה פלטרין )ארמונות( ושיכללם והתקין סעודה ואח"כ הכניס אורחים" )סנהדרין לח ,ע"א( .וכן "רב הונא בשם רבי איבו אמר :בדעת ברא את האדם ,שברא צרכי מזונותיו ואחרֿכך בראו" )בראשית רבה ,ח ,ו( שאם היה נברא בתחילת הבריאה היה מת ברעב )רבינו אפרים על התורה -יוהנסבורג תש"י( .ועוד אמרו'" :תדשא הארץ דשא עשב ) '....בר' א, יא( ,הצמחים הראשונים ]נועדו[ לכבוש את השממה ,לנקות את האויר מכל מיני ארסים ]תהליך ההטמעה[ שמנעו מציאות כל חי על פני האדמה .הצמחים שאבו לתוכם את הארסים השונים באויר ,להכין אדמה המסוגלת לנפש חיה ) "...ר"א מרקוס ,קסת הסופר ,קראקא תרע"ב( ,ובדומה לזה אמרו" :ישרצו המים שרץ נפש חיה" )בר' א ,כ( -שבבראשית נברא החי המיימי ,בריאה לא מפותחה ,המטילה ביצה לא שלימה .אחריו נברא העוף ,המטיל ביצה שלימה אבל אינו מוליד ונברא מרקק ואחריהם נבראו בעלי החיים :בקר וצאן ,בהמות וחיות ,המולידים ע"י הזדווגות של זכר ונקבה ,ואחריהם האדם -תפארת הבריאה )על פי "תורה מאירה" ˙„‰È‰ ˙¯˜ӷ ÌÈÈ‚ÂϘ‡ ÌÈ‚˘ÂÓ ˙¯˜Ú 7 מז; בשם רלב"ג ,ויניציה ש"ז; ו"מנחה בלולה" מר' אברהם מנחם רפא מפורטו, וירונה שנ"ד(. ‰‡È¯·‰ ÌÈÏ˘Ó - "‰‡È¯·‰ ¯Ê" Ì„‡‰ לעומת טענות הנוצרים על היהדות המעמידה ,כביכול ,את האדם בראש הסולם האקולוגי ומתירה לו לדכא ללא הגבלה את הדרגים שמתחתיו 3,יש פרשנים הרואים באדם כ"משלים" )ולא כ"מדכא"( את הבריאה .לדוגמא נביא את פירושו היפה והמפורט של בעל "הכתב והקבלה" לפסוק "ומלאו את הארץ" )בר' א ,כח(: ...נראה לי כי לשון 'מלאו' הוא על השלמת חסרון בדבר ... ,והנה האדם שהיה האחרון בבריאה ,אף שהיה מוצא הכל מוכן לפניו :כל מיני דשאים ,תבואות ופירות אילן ,מכל מקום היה קשה עליו להנות מהם כי היה חסר מכל מיני כלים, לא היה בידו לא חרמש לקצירת תבואה ,לא מזרה לנקותה ,לא ריחיים לטחון חיטים לקמח ,לא תנור לאפות בו ,ולא בית לדור בו ולמצוא בו מחסה מזרם וממטר ,לכן הייתה הברכה ממנו יתברך ,לתת לו דעת ותבונה להמציא לעצמו תחבולות אשר באמצעותם יוכל להשלים כל חסרונותיו אלה ,עד שיוכל להנות מכל מה שהוכן לפניו בארץ למאכל להחיות את נפשו" )ר' יעקב צבי מעקלענבורג ,הכתב והקבלה ,בר' א ,כח(. רק לאחר בריאת האדם -משלים הבריאה -נאמר "וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד". זאת ועוד; עולם הבריאה המופלא על מרכיביו ומערכותיו המאוזנות הופקד בידי האדם" :מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ,ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו ,תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו ,צנה ואלפים כלם וגם בהמות שדי ,ציפור שמים ודגי הים עבר ארחות ימים ) "....תה' ח( .אולם לא לרדייה ולשלטון בלי מצרים -המנצל את מערכות הטבע ללא כל התחשבות - אלא במטרה לייעל ולהשלים את הבריאה ולתקנה לתועלתו ולתועלת הדורות הבאים" :לעבדה ולשמרה" ,דהיינו ,פיתוח בר קיימא. ÁÓÂˆÏ Ï„Ȃ È˙· ȉÈÊ פסוקים רבים במקרא מעידים על מודעות לבתי גידול ,דהיינו :מקומות בעלי תנאים מיוחדים של קרקע ,אקלים וגובה המתאימים לצמח או לחברת צמחים מסוימת, כגון ערבי נ ח ל )וי' כג ,מ ,ועוד ארבע פעמים במקרא( ,ארזי ל ב נ ו ן )מל"א ה, יג ,ועוד 15פעמים( ,שקמים אשר ב ש פ ל ה )שם ,י ,כז ,ועוד פעמיים( .ארץ ישראל מצוינת כבית גידולם של שבעת המינים" :ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה .3ראו לעיל ,הערה .1 „"¯ ˆ·¯Ù˘-¯‰ È 8 ורמון ארץ זית שמן ודבש" )דב' ח ,ח( .ה ג ל ע ד מוזכר כבית גידול של צמחי מרפא ובושם" :והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמלהם נֹשאים נכאת וצרי ולוט הולכים להוריד מצרימה" )בר' לז ,כה( .תחומי ההרים והעמקים נקבעו עלֿפי גידולים אופייניים שבהם" :רבן שמעון בן גמליאל אומר :סימן להרים -מילין ]כנראה אלון[ ,סימן לעמקים -דקלים ]הזקוקים לבית גידול חם ולמיֿתהום רבים[, סימן לשפלה -שקמים ,סימן לנחלים -קנים" )פסחים נג( .ה ג ל י ל )נחלת אשר( נזכר כבית גידול המצטיין בשמן זית'" :וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור' )דב' לב ,יג( אלו זיתים של גוש חלב" )ירושלמי ,פאה פ"ז ה"ג; ספרי ,האזינו(, וכן "תנו רבנן' :וטֹבל בשמן רגלו' )דב' לג ,כד( זה חלקו של אשר שמושך שמן כמעין) "...מנחות פה ,ע"ב( .בהמשך מובא הסיפור המפורסם על אנשי לודקיא )לטקיה שבסוריה( שנזקקו לשמן במאה ריבוא ושגרו שליח לירושלים ,אמרו לו: לך לצור .ומשהגיע לצור ,אמרו לו :לך לגוש חלב )שבנחלת שבט אשר שבגליל(. שם אמרו לו :לך אצל אדם פלוני ,מצאו עודר תחת זיתיו שאל :יש לך שמן למכור במאה ריבוא? ענה לו האיש בחיוב ,המתין עד שסיים מלאכתו ,כשהגיעו לביתו, שמה שפחתו קערת שמן לפניו לסוך רגליו )"וטובל בשמן רגלו"( .אחר כך מכר לו שמן כל כך רב ,עד שאמרו" :לא הניח אותו איש גמל או חמור ,סוס או פרד בארץ ישראל שלא שכרם" )להובלת שמן( .וכן נאמר" :נוח לאדם לגדל לגיון משל זיתים בגליל ולא תינוק אחד בא"י" )בראשית רבה ,כ ,טו(. ÈÁÏ Ï„Ȃ È˙· ȉÈÊ במקורות קיימת אבחנה לגבי התפרסות של אוכלוסיות בעלי החיים באזורים ותתֿאזורים בעלי תנאים שונים. באופן כללי מבחינים בין בית גידול ימי לבין בית גידול יבשתי לבעלי חיים: וכשהיה רבי עקיבא מגיע לפסוק זה ]'והצב למינהו) ['...וי' יא ,כט( היה אומר: 'מה רבו מעשיך ה' '! )תה' קד ,כד( ,יש לך בריות גדלות )גרסה אחרת -גדולות( בים ,ויש לך בריות גדלות ביבשה ,שבים -אלמלא עולות ליבשה -מיד מתות: שביבשה -אלמלא ליורדות לים -מיד מתות ...מקום חיותה של זו -מיתתה של זו .ומקום מיתתה של זו -חיותה של זו' ,מה רבו מעשיך ה' '! " )חולין קכז ,ע"א(. אך בתוך היבשה ובתחום הים הרחב יש בתי גידול מ ש נ י י ם בהתאם לתנאי הסובב )מבנה ,תנאי אקלים ,סוג הקרקע והצומח וכד'( .והרי מספר דוגמאות: א" .רבי חמא בר עוקבא בשם ר' יוסי בר ר' חנינא שערו )=חשבו( לומר :אין החיה שבהר גדלה בעמק ולא חיה שבעמק גדלה בהר ...הבא צבאים ושלחם לארץ רחוקה ולבסוף יהיו חוזרים למקומם) "...ירושלמי ,שביעית פ"ט ה"ב(. ˙„‰È‰ ˙¯˜ӷ ÌÈÈ‚ÂϘ‡ ÌÈ‚˘ÂÓ ˙¯˜Ú 9 ב" .ולמקוה המים קרא ימים" )בר' א ,י( -רש"י ,שם ,אומר'" :קרא ימים' :והלא ים אחד הוא? אלא ,אינו דומה טעם דג העולה מן הים בעכו לדג העולה מן הים באספמיא". במקורות רבים במקרא אנו מוצאים תיאור בעלי חיים בסביבת בית גידולם הטבעי ועובדות בדבר תכונות המינים ,שעות פעילותם ועונת פעילותם .והרי דוגמאות: אריה -המדבר משמש כמקום משכנם של לביא וליש ,אפעה ושרף מעופף )יש' ל ,ו( .גם סבך הצומח של "גאון הירדן" מתואר כבית גידול לאריות שבארץ ישראל" :הנה כאריה יעלה מגאון הירדן" )יר' מט ,יט(" ,קול שאגת כפירים כי שֻדד גאון הירדן" )זכ' יא ,ג( .הדבר מוצא את אישורו ברצפות פסיפס במפת מידבא מהמאה ה) -6אריה רודף אחרי איילה( וכן בארמון הישאם )מאה ה.(-8 במרוצת הזמן הוא נדחק עקב חדירה ופלישה של האדם. שפן -בית גידולו במצוקים וסלעים" :סלעים מחסה לשפנים" )תה' קד ,יח(. והמלבי"ם מפרש" :וכן המציא ]הקב"ה[ המעון גם לחיות היבשה שצריכים להישגב במקום גבוה מפני הטורפים" ,כלומר למטרת התגוננות ומסתור .וכן כתוב" :שפנים עם לאֿעצום וישימו בסלע ביתם" )משלי ל ,כו(" ,השפן הזה שוכב תחת הסלע ,שמתיירא מן העוף שלא יעוף עליו ויאכלנו" )בראשית רבה, יב ,ח ]בתרגום מארמית[(. יעל -בית גידולו במצוקים ובהרים גבוהים ותלולים" :הרים הגבהים ליעלים" )תה' קד ,יח( ,והמלבי"ם מפרש" :ייחד את ההרים הגבוהים שיהיו משכן ליעלים ולשפנים ,שצריכים מחסה מפני חלישותם ,ייחד להם שידורו בסלעים באופן שבהשגחתו המופלאת ייחד לכל חי את מעונו ומקומו בתכלית הטוב והתיקון"4 . ערוד -בית גידולו בערבות מדבר ומלחות ..." :ומֹסרות ערוד מי פתח? אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה ...יתור הרים מרעהו ואחר כל -ירוק ידרוש" )איוב לט ,ה-ח( .בתיאור זה נרמזת העלייה העונתית להרים כשכלה העשב והמרעה במישור ,בשלהי הקיץ. נשר -בית גידולו במצוקים וחגווי סלע בעלי נגישות קשה ..." :יגביה נשר וכי ירים קינו ,סלע ישכון ויתלונן ,על שן סלע ומצודה ,משם חפר אוכל ,למרחוק עיניו יביטו ...ובאשר חללים שם הוא" )איוב לט ,כז-ל( .התיאור המקראי מציין את חדות ראייתו של הנשר וכן את סל מזונו )פגרים(. המלבי"ם מציין את בתי הגידול האופייניים לכל בעלי החיים וכן את התאמתם לסביבה ונדודיהם העונתיים..." :הראה הקב"ה לאיוב את השגחתו על כל מין ,הן במזונו ,הן בהריון ולידה ,הן במקום מעונו ,הן העוף בהטלת ביציו ,ובנסיעתו בימי החורף ]נדידת הציפורים[ ,ובמעופו לגבהי שחקים וכל שכן שיש השגחה פרטית .4וראו גם בראשית רבה ,יב ,ח. 10 „"¯ ˆ·¯Ù˘-¯‰ È על האדם הנעלה מכולם והמכותר בכתר השכל והנברא בצלם אלקים" )פירושו לאיוב לט ,ל(. ·˙ÌÈÂÒÓ ÔÈÓÏ ˙ÂÈËÈÓ„ ̉·˘ ÌÈÈÈËˆÓ Ï„Ȃ È במקורות קיימת אבחנה לגבי חלוקה והתפרסות של צמחים ובעלי חיים באזורים ובתתֿאזורים בעלי תנאים שונים .לפעמים מודגשים בתי גידול שבהם קיים ריכוז של חי או צומח בתנאי התפתחות של שיא )קלימקס( עקב עדיפות תנאי בית הגידול על פני כל מקום אחר. "‰· ÏÎ ¯ÒÁ˙ ‡Ï" - Ï„Ȃ‰ È˙·· ÔÂÂÈ‚‰ רעיון זה של גיוון בתי הגידול בא"י עקב תנאיה הגיאוגרפיים המיוחדים 5מודגש במדרשים האלה" :ר' שמעון בן יוחאי אומר' :תבל' זו ארץ ישראל ,שנאמר: 'משחקת בתבל ארצו' )משלי ח ,לא( .ולמה נקרא שמה 'תבל'? שהיא מתובלת בכל .שכל הארצות יש בזו מה שאין בזו ,אבל ארץ ישראל אינה חסרה כלום, שנאמר' :לאֿתחסר כל בה'" )דברים ח ,ט( )ספרי ,עקב ,לז( .וכן "'ארץ הרים ובקעות) '...דב' יא ,יא( ארץ שיש בה מיני ארצות הרבה :בית ארצות ,בית החולות, בית העפר" )תנאי מסלע וקרקע מגוונים( )ילקוט שמעוני ,עקב ,תתנ"ט(. הפסוק "ארץ אשר ...לאֿתחסר כל בה" )דב' ח ,ט( אף "הועמד במבחן" על ידי הקיסר אדריאנוס שביקש מר' יהושע בן חנניה להביא לפניו פלפלין )תבלין יקר מהמזרח( פוסיאנין )פסיון ,עוף מים שהובא ממרכז אסיה ובשרו מאכל מעדנים( ומשי )שמקורו במזרח הרחוק( .הביא לפניו פלפלין מן נצחנה ופוסיאנין מן ציידן )בית ציידא( ויש אומרים מן עכברין )עכברה( ומשי מגוש חלב )מדרש קוהלת רבה ,ב ,יא(. ·˙(ÔÈÈ) ÔÙ‚Â (ÔÓ˘) ˙ÈÊ ,(˙ÏÂÒ) ‰ËÈÁ· ÌÈÈÈËˆÓ Ï„Ȃ È כפי שנראה מהדוגמאות דלהלן ,חז"ל -במשנה ובתלמוד -ציינו בתי גידול מסוימים המצטיינים בתוצרת משובחת במינים מסוימים )מבחינת גודל הפרי ,טעמו וכדומה( .על פי רוב יש לציון בתי הגידול השלכות הלכתיות בתחומים שונים. ממינים אלה הביאו את המנחות ואת הנסכים ואת שתי הלחם לבית המקדש ומצווה להביאם מן המובחר. .5אזורי אקלים מגוונים עקב מיקומה על גבול המדבר וכן שפע של צורות נוף ותבליט )בהשפעת השבר הסורי הסמוך( -כל אלה משפיעים על אופי בתי הגידול. ˙„‰È‰ ˙¯˜ӷ ÌÈÈ‚ÂϘ‡ ÌÈ‚˘ÂÓ ˙¯˜Ú 11 חז"ל אף קבעו "דירוג" ברמת בתי הגידול :א ל פ א )ראש וראשון ,המשובח ביותר( ש נ י י ה ,ש ל י ש י ת" :מכמס ומזוניחא ]זנוח?[ אלפא ]ראש וראשון[ לסולת, שניה להן -עפריים בבקעה ]בית שאן[" )מנחות ח ,א(; "תקוע ]הגלילית ,ליד מירון[ אלפא לשמן ...שניה לה -רגב בעבר הירדן" )שם ,שם ,ג(; "קרוחים והתולים ]שמות מקומות; גרסה אחרת :קדוחים ועטולים[ אלפא ליין ,שניה להן -בית רימה ובית לבן בהר ]בהר יהודה[ וכפר סיגנא בבקעה" )מנחות ,שם ,ו(. ·˜Ìȇ˙Ï ÌȘ‰·ÂÓ Ï„Ȃ È˙·Î ȇ˙ȷ ‡ ,ÔÈÎÒ ˙Ú במדרש נאמר'" :וינקהו דבש מסלע' )דב' לב ,יג( כגון :סכני וחברותיה ,ומעשה שאמר ר' יהודה לבנו בסכני :עלה והבא לנו קציעות ]תאנים שהוכנו לכבישה; גרסה אחרת :גרוגרות[ מן החבית .עלה והושיט ידו ומצא דבש צף על פיה ,אמר לאביו :אבא של דבש היא! אמר לו :השקע ידך לתוכה ואתה מעלה קציעות"... )ספרי ,האזינו( .וכן "אמר ר' יעקב בן דוסתאי :מלוד לאונו שלושה מילין ,פעם אחת קדמתי בנשף והלכתי עד קרסולי בדבש של תאנים" )כתובות קיא ,ע"ב(. ועוד אמרו" :אוכלין בתאנים עד שיכלו פגי ביתיאני" )תוספתא ,שביעית פ"ז הי"ד(. הכוונה כנראה לבית תאני )ביתניה( שבמזרח הר הזיתים )אלעזריה של ימינו(. ·˜ÌÈ‚„· ÔÈÈËˆÓ Ï„Ȃ ˙È·Î (‰ÁÈË·) ‡„ÈȈ ˙È· ˙Ú על עושר הדגה באזור צפון מזרח הכנרת מספר ר' שמעון בן גמליאל בלשון גוזמה" :מעשה שהלכתי לציידן )בית ציידא( והביאו לפני יותר משלוש מאות מיני דגים בתמחוי אחד" )בתבשיל אחד( )ירושלמי ,שקלים פ"ו ה"ב( .ואכן ,גם בימינו אזור צפון מזרח הכנרת ושפך הירדן משופעים בדגים הודות למים הטריים עתירי החמצן ,המכילים חומרי מזון מאגן החולה ומהווים גורם משיכה לדגים. Ï„Ȃ È˙·Ï ˙ÂÓ‡˙‰ )".(„Î ,„˜ '‰˙ - "...˙È˘Ú ‰ÓÎÁ· ÌÏÎ - '‰ ÍÈ˘ÚÓ Â·¯ ‰Ó ˙È· ȇ˙Ï ÌÈÁӈ ÌÈÈÁŒÈÏÚ· ,Ì„‡‰ Ï˘ ˙ÂÈ‚ÂÏÂÈÊÈÙ ˙ÂÈÓ¡ ˙Ó‡˙‰ ‚ÌÏÂ„È במקורותינו יש ביטוי להשקפה שהאדם ,בעלי החיים והצמחים השונים הותאמו על ידי הבורא לתנאי סביבתם הטבעית עלֿמנת שיוכלו לעמוד בפני קשיי אקלים צפויים ,בעיות טופוגרפיות וסכנות שונות. „"¯ ˆ·¯Ù˘-¯‰ È 12 ˙È˙·È·Ò‰ ˙ίÚÓ‰ ȇ˙Ï Ì„‡‰ ˙ÂÏ‚˙Ò‰ ¯˘ÂÎ מדרשי חז"ל ופרשני המקרא מנסים להסביר את פשר הסתגלות האדם לאזורים השונים בכדור הארץ לעומת בעלי חיים אחרים שתפוצתם מוגבלת לאזורים מצומצמים בלבד. יש פרשנים הרואים את היסוד לתפוצת האדם על פני העולם כולו בברכת הבורא: "ומלאו את הארץ וכבשה" )בר' א ,כח(: "ומלאו אתֿהארץ" :כי האדם נוצר בטבע שיוכל לחיות על כל הארץ בין על קוֿהמשוה ששם השמש בוער בחמתו ,בין קרוב להצירים ]לקטבים[ ששם הקור היותר גדול ,מה שאין כן רוב החיות לא יתקיימו בכל מקום" )מלבי"ם ,שם(. לעומת זאת ,יש התולים את סוד הסתגלותו של האדם לאזורים השונים בבריאתו ממדגם מייצג של עפר מכל קצוות התבל" :וייצר ה' אלוקים את -האדם עפר מן האדמה" )בר' ב ,ז( ,ודרשו חז"ל" :רבי מאיר אומר :אדם הראשון -מכל העולם כולו הוצבר עפרו) "...סנהדרין לח ,ע"א(. ÌÈ¢ Ìȯʇ· Ì„‡‰ Û‚ ‰·Ó ÏÚ ˙ÈÊÈÙ‰ ‰·È·Ò‰ ˙ÚÙ˘‰ בנושא זה אומר התלמוד: מעשה בשני בני אדם שהמרו זה את זה מי שילך ויקניט את הלל ...הלך אחד ושאל לו :מפני מה עיניהן של תרמודיין ]בני תדמור ,פלמירה[ תרוטות? ]רכות, חלשות[ אמר לו ...מפני שדרין בין החולות ]וסופות החול גורמות לדלקות בעיניהם[ ...מפני מה רגליהן של אפריקיים רחבות? אמר לו... :מפני שדרין בין בצעי המים] ".והביצות המשווניות ,שבהן הם מבוססים תדיר ,גורמות לנפיחות כף הרגל[ )שבת לא ,ע"א(. ÌÓÂȘ Ì˙„¯˘È‰ ,ÌÂÊÓ ˙‚˘‰ Í¯ÂˆÏ Ì˙·È·ÒÏ ÌÈÈÁ‰ ÈÏÚ· ˙Ó‡˙‰ בנושא זה נציין שני מקורות: ר' זירא מצא לרב יהודה ...ושאל ממנו :מה טעם הגמל זנבו קטן? משום שאוכל כיסין ]שיחים קוצניים ,לפיכך זנבו קצר ,שלא יסתבך בקוצים[ .מה טעם השור זנבו ארוך? משום שדר באגם וצריך להבריח היתושים ,מה טעם קרן החגב רכה? משום שדר בחלפים ]מיני קנה ,סוף ועשב גבוה[ ואילו היתה קשה -תעקר... )שבת עז ,ע"ב; בתרגום עברי(. כל בעל חיים ברא בו הקב"ה את צורת גופו בהתאם לתכונתו וטבעו להמשך קיום מינו וחיותו ויהא נוח לו להשגת מאכלו וטרפו כדוגמת הפה הארוך והשוק הארוכה לחסידה וכד' )שעל ידיה עומד במים( שבו צד דגים ,וכשן והציפורן ˙„‰È‰ ˙¯˜ӷ ÌÈÈ‚ÂϘ‡ ÌÈ‚˘ÂÓ ˙¯˜Ú 13 לאריה -לטרוף טרף ,והקרניים לשור ולאיל -כדי שיוכלו לדחות את הבעל - חיים ,הבא לטורפם ,והואיל ואין פרנסתם מהטרף והציד ,אלא מעשב האדמה, לא ברא להם שיניים וצפרניים לטרוף ...וכמו שנראה הגמל ששם בו אורך הצואר מתייחס לאורך שוקיו ]מגיע עד למטה משוקיו[ כדי שיקל עליו ליטול מזונו" 6 )רבנו בחיי ,חובות הלבבות ,שער הבטחון ,סוף פרק ג(. ÈÓÈÓ Ï„Ȃ ˙È·Ï ÌÈ‚„‰ Ï˘ ˙ÂÈÓ¡ ˙ÂÓ‡˙‰ בנדון זה מצאנו את הנאמר על ידי אברבאנל על הפסוק "ומלאו את המים" )בר' א ,כב(" :הבורא חננם באיברי הגוף כאלה שיוכלו לחיות במים הקרים ובלא אויר מה שאי אפשר לחי אחר" )אברבנאל ,שם( .כוונתו לזימים ולסנפירים שבהם צייד הבורא את הדגים לצורך הפרדת חמצן מן המים ולשיוט. ˙ÂÏ· ¯Â˙ȇ Í¯ÂˆÏ ÌÈү„ ¯‡˘Â ËÈÚ ,‰È„Ï „Á ‰Èȇ¯ ˘ÂÁ "דאמר ר' אבהו :ראה זו איה ,ולמה נקרא שמה ראה? )דב' יד( שרואה ביותר וכן הוא אומר' :נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה' )איוב כח ,ז( .תנא: עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל ]על דרך גוזמה[" )חולין סג ,ע"ב(. ‰‡ÂÂÒ‰ ÈÎ¯ÂˆÏ ‰·È·ÒÏ ‰Ó‡˙‰ "ויש באזיא ]אסיה[ החם ובארץ הנילוס מין עקרב גדול הנקרא קראקאדיל ...הוא שוחה במים וגם ילך ביבשה] ...תנין היאור[ ...גם יארוב על האדם ,ותחבולתו הוא כי ישכב בקנה וסוף כל היום דומם בלי שום תנועה עד אשר יתראה כקורה גדול או כעץ היער מוכרת ,כי מראהו דומה לקליפת עצי היער" )ספר הברית, מאמר יד ,עמ' רכד(7 . וכן "...ויש בהודו המזרחית נחש הנקרא ברלן שלנג בעבור שעל גבו יש חברבורות הדומין לחרסים) "...שם ,רכ( ,ועוד "...ויש מין עקרב ]זוחל[ הנקרא קאמעלעאן ]זיקית[ אשר עורו שעליו זך ובהיר מאד ,ויתראו בתוכו כל המראות אשר יתייצבו לפניו כעומד לפני המראה הנקרא שפיגעל) "...שם ,רכא(. ̉È˙ÂÂÎ˙ ÁÓˆ‰Â ÈÁ‰ ,Ì„‡‰ ÏÚ ··ÂÒ‰ ˙ÚÙ˘‰ ידוע כי לסביבה הטבעית השפעה על האדם ,בעלי-החיים ואף על הצומח ,היא משפיעה על צורתם החיצונית ,צבע עורם ,סלֿמזונם ,צורת המעון ואף קובעת את .6השוו ר' יוסף אלבו ,ספר העיקרים ,מאמר ד ,פרק יא ,קנב. .7על פי מהד' תש"ן )ראו הביבליוגרפיה ללהלן ,על פי פנחס אליהו מוילנא ,תקנ"ז( ,וכן בכל מקום להלן. „"¯ ˆ·¯Ù˘-¯‰ È 14 תכונותיהם ומזגם .במקורותינו סימוכין לכך שחז"ל היו ערים לנושא ההשפעות הסביבתיות על מרכיבי המערכת ,כפי שיודגם להלן: ...כי מיום ברא אלהים שמים וארץ וכל מיני הברואים ואש ומים ואויר ,שם בטבע הארץ שיתהוה תמיד ממנה מין ידוע ממיני העכברים כשיהיה עפר הארץ באופן וערך כזה ...ושם בטבע האויר שיתהוו ממנה ברואים דקים מאד כשיהיה המים באופן זה ,וישרצו בעל חי זו כשיהיה המים באופן זה ,ולכן לא ישרצו המים בנהרות מה שישרצו באגמים וכדומה לזה בימים ובשאר מקוה המים )ספר הברית ,עמ' רכב(. ÂÈÈÁ ˙ÏÁÂ˙ ÏÚ ¯˘ÂÎ ÏÚ ,Ì„‡‰ ˙‡ȯ· ÏÚ ‰ÈÙ¯‚ÂÙÂˉ ˙ÚÙ˘‰ בתלמוד נאמר "אמר רב יהודה אמר רב :כל עיר שיש בה מעלות ומורדות ,אדם ובהמה שבה מזקינים בחצי ימיהם" )בבלי ,עירובין נו ,ע"א( .מצד שני ,בתרגום יונתן בן עוזיאל באה סברה הפוכה ,שכן בהסברו לפסוק "ברזל ונחשת מנעלך וכימיך דֹבאך" )דב' לג ,כה; בברכת משה לשבט אשר( הוא מפרש" :בריאים בני שבט אשר ורגליהם מחוסנות ונוקשות כברזל ונחושת ,עקב היותם נאלצים לטייל על כיפי סלעים וצוקים ]ואופי טופוגרפי הררי גלילי זה ,של נחלת אשר מגביר את כושרם[ והם בעלי כושר ובריאות בזקנותם כמו בצעירותם ]כאנשי הקווקז ההרריים המגיעים לזקנה מופלגת[". ÌÏ„Ȃ ˙È·Ï ÌÈÁӈ ÌÈÈÁ ÈÏÚ· ,Ì„‡‰ ˙˜ÈÊ בידוע שהסביבה הטבעית משפיעה במרוצת הזמן על האדם ,מבנה גופו ,צבעו ,סל מזונו ,צורת מעונו ואף על אופיו ותכונותיו ,גם בעלי החיים ואף צמחים מסתגלים לסביבת בית גידולם ,ובמרוצת הזמן מתפתח זן מיוחד המותאם לתנאי סביבתו )אקוטיפ( ובה הוא מתפתח בצורה אופטימלית ,בבחינת "חן המקום על יושביו" )סוטה מז ,ע"א( .עקרון אקולוגי זה של יתרון המין ה מ ק ו מ י על פני מינים מאזור מרוחק וכן ההשפעה החיובית של בית הגידול על היצורים והצמחים הגדלים בו, נזכר במקורות היהודים בהקשרים שונים. העדפת ה מ י ן ה מ ק ו מ י )בערבית -בלאדי( ,המותאם לתנאים האקולגיים שבאזור ,על מין משובח יותר )לכאורה( הבא ממרחק ,למדים מהמדרש על בקשת אברהם מאליעזר "כי אלֿארצי ואלֿמולדתי תלך) "...בר' כד ,ד( ,האומר" :אמר ר' יצחק :גם אם החיטים שבמקומך זונים )צמח ממשפחת הדגניים הדומה לחיטים( זרע מהן!" )בראשית רבה ,נט ,יא; בתרגום עברי( .על יוסף נאמר" :אוכל שדה העיר אשר סביבֹתיה נתן בתוכה" )בר' מא ,מח( ,והמדרש מסביר כי הוא אחסןאת כל היבול במקום גידולו" :רבי יהודה אומר :נתן מה שבתחום טבריה - ˙„‰È‰ ˙¯˜ӷ ÌÈÈ‚ÂϘ‡ ÌÈ‚˘ÂÓ ˙¯˜Ú 15 בטבריה ומה שבתחום ציפורי -בציפורי ,מפני שכל ארץ וארץ מעמידה )שומרת( פירותיה" )בראשית רבה ,צ ,ה( .המדובר באחסון זרעים שהם נפגעים פחות מהמזיקים שבמקומם ,כי קיים שיווי משקל אקולוגי בין המזיקים לבין בעלי החיים הניזונים מהם. ,ÈÚ·Ë È·ȯ ,˙ÂÂÎ˙) Ì„‡‰ ÏÚ ¯È‡‰Â ÌÈÓ‰ ˙ÂÎȇ ,‰·È·Ò‰ ˙ÚÙ˘‰ ·¯(‰Ó„Π˙Â‡È במדרש נאמר" :וראיתם את הארץ מה הוא" )במ' יג ,יח( " -אמר להם :היו מסתכלין בארץ .יש ארץ המגדלת גבורים ויש ארץ מגדלת חלשים ,יש ארץ מגדלת אוכלוסין ויש ממעטת אוכלוסין" )תנחומא ,שלח( ,וכן "יש מעין מגדל גיבורים ויש מגדל חלשים ...יש מגדל נאים ויש מגדל כעורים ,ויש מגדל צנועים ויש מגדל שטופי זימה" )תנחומא ,בלק ,יז( ,ו"'לא תהיה משכלה בארצך וכו" -זו ארץ ישראל שאוירה טוב ומימיה טובים" )מדרשֿאגדה ,שמות כג ,כו(. ועוד דרשו'" :על נהרות בבל שם ישבנו גםֿבכינו' )תה' קלז ,א( -מה ראו ישראל לבכות על נהרות בבל? ר' יוחנן אמר :הרג בהם פרת בישראל יותר ממה שהרג נבוכדנצר הרשע .כשהיו ישראל שרויין בארץ ישראל ,לא היו שותין אלא ממי גשמים וממי נוזלים וממי מעיינות ,כיון שגלו לבבל ,שתו ממי הפרת ומתים מהם הרבה" )מדרש שוחרֿטוב ,קלז(. ˆ˙ÂȇϘÁ‰ ‰È˙ÂÂÎ˙ ژ¯˜‰ ‚ÂÒ ˙ÚÈ·˜Ï (¯Â˘„ȇ) „„ÓÎ ÌÈÁÓ כך נאמר במדרש'" :אם כֹחה ]של אדמה[ אכלתי בליֿכסף ונפש בעליה הפחתי, תחת חטה יצא חוח ,ותחת שעֹרה באשה' )איוב לא ,לט-מ( -אמר ר' אושעיא: לימדתך תורה דרך ארץ :שדה שמעלה חוחים -יפה לזורעה חיטים ...ושדה המעלה באושים -יפה לזרעה שעורים" )תנחומא ,טו( .ואמנם דרישות החיטה והחוח לגבי תנאי ביתֿהגידול דומות ,והחוח מייצג בתי גידול הטובים לחיטה .גם כיום ניתן למצוא חוח עקוד בקרקעות עמוקים וטובעניים בחורף הטובים לפלחה ולגידולי קיץ. ˘ÈÙ‡· ÈÂÈ˘Ï ÌÈӯ‚Π(‰ÈÙ¯‚ÂÙÂË ژ¯˜ ˙ÈÁ·Ó) Ï„ȂŒ˙È· ÈÙ‡· ÌÈÂÈ ÁÓˆ‰ בתלמוד נאמר" :אמר רב שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן :מהו שנאמר' :אלה בניֿשעיר החורי יושבי הארץ' )בר' לו ,כ( וכי שאר בני אדם יושבי רקיע הם? אלא שהיו בקיאים בישובה של ארץ ,שהיו אומרים :מלוא קנה זה )מידה( לזית ,מלוא קנה זה לגפנים ,מלוא קנה זה לתאנה) "...שבת פה ,ע"א( .דהיינו ,היו אלה „"¯ ˆ·¯Ù˘-¯‰ È 16 "אגרונומים" קדומים שידעו להתאים לכל גידול שטח התואם לדרישותיו המיוחדות. ȯى ˙ÂÎȇ ÏÚ Ú˜¯˜‰ ·ÈË ˙ÂÚÙ˘‰ על הפסוק "ומה הארץ ,השמנה היא אם רזה" )במ' יג ,כ( דרשו" :אם פירותיה קלים אם שמנים? אמר להם :הסתכלו באבנים ובצרורות שלה ,אם של צונמא הם ]סלעים[ -שמנים הם ,אם של חרסים הם ]גירניים ,סידניים[ -רזים הם" )מדרש תנחומא ,שלח ,ו(. גם כיום יש הבדל ניכר בין פרי הגדל באדמות הר אדומות )טרהֿרוסה( על גבי איזור טרשי וגיר קשה ,לבין פרות באזור אדמה אפורה -רנדזינה )- (£÷דR הנוצרת באזור שבו סלע האם חווארי סידני רך )קירטון(. ȯى ˙ÂÎ˙ ÏÚ ËÈÏ·˙‰Â Ú˜¯˜‰ ˙ÂÚÙ˘‰ בספרי כתוב: "והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות" )דב' יא ,יא( ... שנותן טעם בהר ובבקעה ,שפרות הר קלים ופרות בקעה שמנים ]קרקע קלה לעומת אדמת סחף כבדה[ ,דבר אחר' :הרים ובקעות' מגיד שלא שוו טעם פירות בקעה לטעם פירות הר ...ולא טעם פירות הר לטעם פירות בקעה ,ומנין שלא שוו טעם פירות הר זו לטעם פירות הר זו? טעם פירות בקעה זו לטעם פירות בקעה זו? תלמוד לומר"' :ארץ הרים ובקעות" הרים -הרים הרבה ,בקעות - בקעות הרבה )ספרי ,עקב ,יא ,יא(. כלומר ,כל בית גידול ותנאיו המיוחדים וכתוצאה מכך -פירותיו המיוחדים .משום כך "אין מביאים ]בכורים[ מתמרים שבהר ]"דקל הרים"[ ,ולא מפירות שבעמק" ]ביכורים א ,ג( ,כי יש להביא מן המובחר" .ר' שמעון בר יוחאי אומר :שתים עשרה ארצות ]נחלות ,אזורים[ ניתנו ,כנגד שנים עשר השבטים ,ולא שוו טעם פירות שבט זה לטעם פירות שבט זה" )ילקוט שמעוני ,עקב( .וכן כתוב...'" :איש אשר כברכתו בירך אותם' -לפי שחלק להם את הארץ ונתן ליהודה ארץ שהיא עושה שעורים ,ולבנימין -ארץ שהיא עושה חיטים ,אף על פי כן כללן אלו באלו שיהו אוכלין אלו משל אלו" )תנחומא ,ויחי ,טז(. גם לגבי צמחי תבלין ובושם נודעת השפעה חיובית לבית גידול הררי )סלעי - גירני( ,והרמב"ם חוזר ומדגיש בספריו הרפואיים כי "...העשבים הנלקטים בהרים החזקים ]טרשיים[ הם יותר חזקי הכח מאותם שילקטו בבקעה ,ובארץ שמנה ובגנים" )קריספיל ,עמ' .(208לצמחי הבר יש גם עדיפות גנטית מהמתורבתים. ˙„‰È‰ ˙¯˜ӷ ÌÈÈ‚ÂϘ‡ ÌÈ‚˘ÂÓ ˙¯˜Ú 17 ÌÈÈÁ‰ ÈÏÚ· ˙ÂÂÎ˙ ÏÚ Èڷˉ È·ȯ‰ ÏÚ Ï„Ȃ‰ ˙È· ÌÈϘ‡ ˙ÚÙ˘‰ על הפסוק "פרו ורבו ]לדגים[ והעוף ירב בארץ" )בר' א ,כב( אומר בעל אור החיים" :הוזכרה ברכה בדגים ולא בעופות ,והעוף אינו צריך לברכה זו של הדגים, כי מכיון שאינו מתגורר בתוך המים ,אלא על הארץ ,שיש עליה זהרי שמש וחמימות ,הוא בעצמו יִרב) "...אור החיים ,שם( .הווי אומר -בית גידול חם המעודד ריבוי טבעי )ראה להלן(. החום וקרינת השמש מעודדים גם פעילות ותנועה ,ואילו הקור גורם לחוסר פעילות בקרב בעלי חיים שונים .כדוגמה לכך נביא את תיאור הארבה בנבואתו של נחום: "מִנזריך כארבה וטפסריך כגוב גובי החונים בגדרות ביום קרה ,שמש זרחה ונודד ולא נודע מקומו איָם" )נחום ג ,יז(. Û‰ ÏÚ ÌÈÚ˜˘Ó‰ ˙ÚÙ˘‰ להלן מספר מאמרים תלמודיים" :אמר רב יהודה :רוח שלאחר גשמים כגשמים, ענן שלאחר גשמים כגשמים ,חמה שלאחר גשמים כשני גשמים .אמר רבא :יפה שלג להרים כחמישה גשמים לקרקע ]כי הוא נאגר ומפשיר בשלבים תוך חלחול אטי[" )תענית ג ,ע"ב( .וכן אמרו" :אמר רב חנא בגדתאה :מטר משקה ,מרוה ומזבל ]שוטף מינרלים לקרקע[ ומעדן וממשיך ]את הפרי[" )כתובות י ,ע"ב(. ובמדרש" :אמר ר' יהושע בן לוי -בשעה שהמטר יורד הוא עושה פנים לאדמה" )בראשית רבה ,יג ,יט( .לפי הפשט " -פנים לאדמה" הכוונה לצורה נאה שנראים צמחים ומיני עשבים וזרעים בעוד שמקודם הייתה חרבה )על פי פירוש "מתנות כהונה" ,שם( ,אך ייתכן שהכוונה גם לאירוזיה וצורת נופי סחיפה המעוצבים על ידי נגר מי הגשם ושִטפם. ÌÈÈÁ ÈÏÚ· ÏÚ ÌÈÚ˜˘Ó‰ ˙ÚÙ˘‰ "אמר ר' יהושע בן לוי :בשעה שהמטר יורד בהמה מבקשת תפקידה" ]מתייחמת, כדוגמת עונת היִיחום של היחמורים ,הצבאים ומינים נוספים המתרחשת בחודשי הסתיו[ )בראשית רבה ,יג ,ב( .ועוד" :עלה להר וראה שהיום אין בו אלא )אפילו( חלזון אחד ,למחר ירדו גשמים ונתמלא כולו חלזונות" )סנהדרין צא ,ע"א( .גם כיום ניתן לראות חלזונות ושבלולים ב"תרדמת קיץ" עד רדת היורה. ı¯‡‰ ÏÚ ÌÈÓ‰ ˙ÂÎȇ ÏÚ ,¯È‡‰ ÏÚ Ì˘‚‰ ˙ÚÙ˘‰ בעניין זה נביא מדברי הרמב"ן'" :ונתתי גשמיכם בעתם' )וי' כו ,ד( הקדים דבר הגשמים ,כי בבואם בעתם כאשר יאות ,יהיה האויר זך ]אוזון וכן שקיעת אבק[ „"¯ ˆ·¯Ù˘-¯‰ È 18 וטוב ,והמעיינות והנהרות טובים ,ויהיה זה סיבת בריאות לגופים ,והפירות כולם יתרבו ותבורכו בהן" )רמב"ן ,שם(. ÌÈ¢‰ ÌÈÏ„Ȃ‰Â ÌÈÏ·ȉ ÏÚ Ïˉ ˙ÚÙ˘‰ אחד משמותיו של החרמון בתרגומים הוא" :טורא דמסרי פירוהי" )תרגום יונתן בן עוזיאל ותרגום ירושלמי לדברים ג ,ט( .לפי ה"ערוך" זהו "הר שמסריח ]מושך[ פירותיו" ,הכוונה לכך שהפרות מגיעים להבשלה מלאה .לפי המדרש ,הטל הוא זה שמשביח את יבולי הפרות .על שפע הטל בחרמון נרמז בפסוק "כטל חרמון שיֹרד על הרריֿציון" )תה' קלג ,ג( .ועוד נאמר" :כל עיר שטלליה מרובין מחברותיה -פירותיה מרובין" )תוספתא ,סוטה פ"טו ה"ב(; "'אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה' )הושע יד ,ו( אמר ר' אבון :מה שושנה זו שרב יוצא עליה והיא כמושה ,יצא טל והיא מפרחת ,כך ישראל) "...שה"ש רבה ,ב ,ט(. ̘Ӊ ‰·Â‚ (ÈÓ¯„ ‡ ÈÂÙˆ) Ô¯„Ó‰ ‰ÙÓ ˙ÚÙ˘‰ בארץ ישראל ,השוכנת צפונית לחוג הסרטן ,מהלך השמש הוא ממזרח דרך הדרום למערב .יוצא אפוא שמדרונות בעלי תפנית דרומית סופגים הרבה יותר קרינה ביממה לעומת מדרון בעל תפנית צפונית .לעובדה זו נודעת השפעה הן על קידום זמן ההבשלה והן על טיב היבולים .הדבר מוזכר בקשר להבאת עומר השעורים למקדש ביום שני של פסח..." :שאין מביאים את העומר אלא מן השדות המודרמות והמנוּנרוֹת ]מלשון נור ,בארמית :אש[ לכך ,שבהן חמה זורחת ובהן חמה שוקעת" )מנחות פה ,ע"א( ,ורש"י )שם( אומר" :המודרמות -שבדרום ]מדרון בעל מפני דרומי[ שבהן החמה זורחת כל היום"8 . ובמדרש מצינו" :נפתלי אילה שלוחה" )בר' מט ,כא( " -זו בקעת גינוסר ,שהיא קלה לבשל פירותיה ,כאיילה זו שהיא קלה ]ממהרת[ לרוץ" )בראשית רבה ,צט(. ואכן ,בקעת גינוסר שבצפון מערב הכנרת ,שוכנת כ 200-מ' מתחת לפני הים והחום מקדם את הבשלת הפרי ושפע הקרינה ממתיק אותו .פרי זה של אזור גינוסר היה עולה על שולחן שרים ומלכים וחז"ל דרשו נוטריקון" :גינוסר = גני שרים" )בראשית רבה ,צח ,כב(. גם אזור עיןֿגדי סופג קרינה יתירה וחום עקב היותו נמוך מגובה פני הים וכן בשל היותו במדבר יהודה ,שבו נופלות רוחות על פני מרחק קצר בהפרש גובה עצום .8והשוו רש"י )כתב יד(..." :ובהרים חמה מַקדֶרת ומשביח את הפירות כדכתיב' :וממגד תבואות שמש'' .הולך אל דרום' ...ועמוד החמה זורח על הדרום וממתקת את התבואה". וראו התוספות )שם(" :מודרמות -שהן משופעות לצד דרום ,שאז החמה זורחת בהן יותר"... ˙„‰È‰ ˙¯˜ӷ ÌÈÈ‚ÂϘ‡ ÌÈ‚˘ÂÓ ˙¯˜Ú 19 )כ -1200מ'( ועל כן מתייבשות ומתחממות ,ולפיכך מניבים הכרמים מספר יבולים בשנה" :אשכול הכופר דודי לי בכרמי עין גדי" )שה"ש ,א ,יד( .ואכן ,בילקוט שמעוני )שם( מובא" :כרמי עין גדי ,שמביאין פירות ארבע וחמש פעמים בשנה."... בימינו מנוצלים התנאים האקלימיים הללו שבנאות הכיכר ,הערבה ובקעת הירדן על ידי חקלאי הישובים המגדלים באזור גידולי קיץ שונים )כגון :מילונים, אבטיחים ,מלפפונים ועגבניות( בתקופת החורף. הטופוגרפיה וכן גובה המקום משפיעים ביותר על הקדמה או איחור ביבולי הפירות ,כפי שהדבר בא לידי ביטוי בפירוש המדרש על ברכת יעקב לבנימין: "'בנימין זאב יטרף ,בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל') .בר' מט ,כז( 'בבקר יאכל עד' -זו יריחו שהיא מבכרת פירותיה' ,ולערב יחלק שלל' -זו בית אל שמלקשת ]מאחרת ,מלשון "מלקוש"[ פירותיה" )תנחומא ,ויחי ,טו( .דהיינו :יריחו ,השוכנת בבקעת הירדן וים המלח ,משולה לבוקר )המקדים להבשיל( ,וביתֿאל ,שבמרומי ההר משולה לערב )שהבשלתו מאוחרת( .שני קצוות )בעלי תנאי אקלים מנוגדים(, הקרובים גיאוגרפית ,בנחלת בנימין הקטנה. ˙Ó„˜ÂÓ‰ ‰Ï˘·‰‰ ÏÚ ȯى ˙˜È˙Ó ÏÚ ÌÂÁ‰Â ‰È¯˜‰ ˙ÓˆÚ ˙ÚÙ˘‰ מתיקות הפרות בבקעת גינוסר נובעת ,בין השאר ,מהחום ומהקרינה המוגברת שבאזור זה" :אמר ר' יוחנן :פעם אחזני בולמוס ורצתי למזרחה של תאנה וקיימתי בעצמי 'החכמה תחַיֶה בעליה' )קה' ז ,יב( ששנה רב יוסף :הרוצה לטעום טעם תאנה יפנה למזרחה ,שנאמר' :וממגד תבואת שמש'" )דב' לג ,יד( )יומא פג ,ע"ב(. על מתיקותם של פרות גינוסר מעיד ר' יוחנן כפי ששמע כילד מזקני דורו" :כינרת זו גינוסר ,ולמה נקרא שמה כינרת? דמתיקי פירא כקלא דכינרי ]שמתוקים פירותיה כקול הכינור[" )מגילה ו ,ע"א(. ÌÈÏ·ȉ ˙ÂÁ˙Ù˙‰· ÈÏÈÏ˘ ̯‚Π‰È¯˜ ¯ÒÂÁ הגידולים החקלאיים השונים זקוקים לאור השמש ולקרינה )לצורך יצירת הכלורופיל( ,וחוסר קרינה מספקת פוגע בטיב היבולים .כפי שנראה להלן ,חז"ל היו ערים לתופעה זו" :אין מביאים ]העומר ושתי הלחם[ לא מבית הזבלים ,ולא מבית השלחים ]שדה שמשקים אותו בהשקיה מלאכותית[ ולא מבית האילן ]חיטים שגדלו במטע אילנות[" )מנחות ח ,ב( .רש"י )שם( אומר" :מבית האילן -משדה שיש בו אילנות ,לפי שהאילנות עושים לו צל ,ואין התבואה גדלה בה יפה". חז"ל קבעו תקנות המתירות לבעל שדה לקצץ )במגבלות מסוימות( ענפי אילן הגדל בסמוך לגבול הגידולים והמצל עליהם: אילן שהוא נוטה לשדה חברו -קוצץ ]בעל השדה[ מלוא המרְדּע ]בגובה מלמד „"¯ ˆ·¯Ù˘-¯‰ È 20 הבקר[ על גבי המחרשה ]שלא יפריענו להוליך מחרשתו[ .ובחרוב ובשקמה ]שצלם מרובה וקשה לשדות[ -כנגד המשקולת 9,בית השלחין -כל האילן ]קוצץ[ כנגד המשקולת ,אבא שאול אומר :כל אילן סרק -כנגד המשקולת )בבא בתרא כז ,ע"ב(. רש"י )שם( אומר" :ואם בית שלחין היא כל האילן :אפילו אינו חרוב ושקמה קוצץ כנגד המשקולת שהצל רע לבית השלחין". ÌÈÏ·ȉ ÏÚ ˙ÂÁ¯‰ ˙ÚÙ˘‰ רוח צפונית יפה לחיטים בשעה שהביאו שליש וקשה לזיתים בשעה שיניצו ]כי רוח זו מביאה גשם ,המפיל את התפרחות " -רוח צפון תחולל גשם" )משלי כה, כג([ רוח דרומית קשה לחיטים בשעה שהביאו שליש ]כי היובש משדף את החיטה[ ויפה לזיתים בשעה שיניצו ]כי החום מעורר את פריחת הזית ועל ידי כך ירבה היבול[ )בבא בתרא קמז ,ע"א; מקבילה :יומא כא ,ע"ב(. משום כך היה הכהן הגדול נוהג להניף את העומר בצורה סמלית לצדדים" :מוליך ומביא ...כנגד רוחות רעות" )ויקרא רבה ,כב ,ה(. ÌÈ¢ ÌÈÈÁ ÈÏÚ· Ï˘ ˙ÂȯÂËȯ˷ ‰Á·‰ במקורותינו יש סימוכין רבים לכושר ההבחנה של חז"ל במושג של טריטוריות ותחומי שליטה של אוכלוסיות בעלי חיים וכן בטווח הפעילות המרבי של כל בעל חיים ,דהיינו עד היכן הוא מתרחק מאזור גידולו הטבעי בתנאים רגילים או בתנאי לחץ ומחסור ובנסיבות מיוחדות .להבחנה זו השפעה רבה בתחומי הלכה שונים )לעניין גרימת נזק( כפי שנראה להלן: ¯‰ ˙ÂÈÁ ˙ÓÂÚÏ ˜ÓÚ ˙ÂÈÁ "אין החיה שבהר גדלה בעמק ,ולא גדלה חיה שבעמק בהר" )ירושלמי ,שביעית פ"ט ה"ב( ,ולהלן )שם( מובאת דוגמה בצביים שציפו קרניהם בכסף )כסימן( ושלחום לאזור רחוק ,ומקץ שלוש שנים חזרו לבית גידולם הראשון .הווה אומר שחכמינו הבחינו בטריטוריות ומרחבי מחיה של חיות הר לעומת חיות עמק, שבתנאים רגילים אינן מרחיקות ואינן חורגות מהטריטוריה שלהן. .9משקולת -אנך ,והוא חוט שבקצהו תלויה משקולת של מתכת .בעל השדה רשאי לקצוץ כל ענף הנוטה לתוך שדהו לפי הקו המאונך על הגבול שבין שני השדות. ˙„‰È‰ ˙¯˜ӷ ÌÈÈ‚ÂϘ‡ ÌÈ‚˘ÂÓ ˙¯˜Ú 21 ÌÈÈÁ‰ ÈÏÚ· Ï˘ È·¯Ó‰ ˙ÂÏÈÚÙ‰ ÁÂÂË Í·Â˘‰ ˙·È·Ò· ÔÂÊÓ Ë˜ÈÏÏ ÌÈÂÈ Ï˘ ˙ÂÏÈÚÙ‰ ÁÂÂË "מרחיקין את השובך מן העיר 50אמה ,ולא יעשה אדם שובך בתוך שלו אלא אם כן יש לו 50אמה לכל רוח" )בבא בתרא כג ,ע"א( ,ורש"י )שם(" :שלא יפסידו היונים בשדה חברו". ‰ÏÓ‰ ÁÂÂË טווח פעילות הנמלים הוא ברדיוס של פרסה )כארבעה וחצי קילומטרים(: "...ומחריבין חורי נמלים ]בחול המועד[ ,כיצד מחריבין? רבי שמעון בן גמליאל אומר :מביא עפר מחור זה ונותן לתוך חור זה והן חונקות זו את זו ...ועד כמה? עד פרסה" )מכירים אלו בעפר אלו( )מועד קטן ו ,ע"ב( .ורש"י )שם( אומר" :מפני שמריחין את העפר ואין מכירין באותו עפר" -אם אין נהר ,מיצר או גשר שמפסיק בין הקינים ,הנמלים אינן מניחות לנמלים מקן זר לפלוש לתחומן. ÌÈ‚„‰ ˙ÂÏÈÚÙ ÁÂÂË נושא זה מופיע בנושא הסגות גבול בין דייגים" :מרחיקין מצודת הדג מן הדג כמלוא ריצת הדג ...עד פרסה" )בבא בתרא כא ,ע"ב( .ורש"י )שם( אומר..." :צייד שנתן עיניו בדג עד שהכיר חורו ]ה"נישה" שלו[ ,מרחיקין שאר הדייגים מצודתם ."...בהמשך מוסיף רש"י שדייג שהניח פתיון ברדיוס מרוצת הדג סביב חורו של הדג ,בטוח שילכדנו ,ולכן אסור לדייג אחר לבוא בתחומו )משום הסגת גבול( .גם בימינו יש דייגים האורבים לדגי הדקר )לוקוס( בקרבת חוריהם אשר בנקיקי הסלעים ושוניות הכורכר ,ומזהים את מושבות הקינון של הדגים. Ìȯ·„‰ Ï˘ ˙È·ÈÒËȇ‰ ˙ÂÏÈÚÙ‰ ÁÂÂË נאמר" :מרחיקין את הדבורים מן העיר חמישים אמה כדי שלא ינשכו )יעקצו( בני אדם .רבי אליעזר אומר :מגדל דבורים כמגדל כלבים) "..תוספתא ,בבא בתרא פ"א ה"ז( .בשל הכרת מקום הכוורת על ידי הדבורים אין מעבירים את הכוורות אלא אל מחוץ לטווח מעופן ,שאם לא כן הן תחזורנה למקום כוורתן. ˙˙Èڷˉ ˙ίÚÓ‰ ÍÂ˙· ‰˜ÈÓÈ„Â ÌÈÎÈω המערכת הטבעית אינה קופאת על שמריה אלא רוחשת פעילויות ותהליכים .קיימת תחרות על מקורות המזון עקב הגבלות בכושר הנשיאה של בית הגידול ,דבר המביא לחדירה ,שליטה ודומיננטיות של מינים מסוימים על חשבון דחיקת מינים „"¯ ˆ·¯Ù˘-¯‰ È 22 אחרים .לעתים נוצר דו קיום )סימביוסיס( ולעתים על המערכת לווסת את הריבוי הטבעי ואת מקורות המזון במטרה לשמור על המשך קיומה )התחדשות וקיברנטיקה( .ביהדות יש מודעות למגבלות הסביבה ואף חובה לריסון הריבוי הטבעי בעתות מחסור )רעב או בצורת(. ˙ÂÏ·‚‰ ,‰ÈÁÓ‰ ·Á¯Ó ÔÂÊÓ‰ ÏÚ ˙¯Á˙‰Â Ï„Ȃ‰ ˙È· Ï˘ ‰‡È˘‰ ¯˘ÂÎ ·ÔÂÊÓ ˜ÙÒÏ Â˙ÏÂÎÈ·Â Ï„Ȃ‰ ˙È· Ï˘ ‰‡È˘‰ ¯˘ÂÎ נושא זה מובלט יפה בפרשת לוט ואברהם עקב ריב רועיהם על המרעה" :וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר .....ולא נשא אתם הארץ לשבת יחדו" )בר' יג ,ו( .רמב"ן )שם( אומר..." :ועל דרך הפשט היתה המריבה על המרעה ,כי לא נשא אותם הארץ ."...העניין מופיע שנית במקנה עשו ויעקב" :ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אֹתם מפני מקניהם" )בר' לו ,ז-יא(. ‚ÌÈ¢‰ ÌÈÁÓˆ‰ ÔÈ· Ú˜¯˜· ÔÂÊÓ‰ ÏÚ ˙¯Á˙‰ ̯ "אין מביאין )העומר ושתי הלחם( לא מבית הזבלים ולא מבית השלחים ולא מבית האילן" )מנחות פה ,ע"א( .ורש"י )כתב יד ,שם( אומר....." :מפני שהאילנות יונקים את הקרקע ומכחישים את הזרעים" .במקורות מבחינים בניצול הקרקע ובהכחשתה באינטנסיביות שונה על ידי זנים שונים של צומח" :המקבל שדה מחברו לזרעה שעורים -לא יזרענה חיטים ,חיטים -יזרענה שעורים.... תבואה -לא יזרענה קטניות ,קטניות -יזרענה תבואה" )בבא מציעא קו ,ע"ב(. רש"י )שם( אומר" :שהחיטין מכחישות את הקרקע יותר מהשעורים ...והקטניות מכחישות את הקרקע יותר מן התבואה" .דהיינו ,יש בכך משום ניצול השדה מעבר למה שהיה בדעת בעל הבית. ˙ÂÙÈÙˆ‰ ·˜Ú ˙ȯÈÚ ‰·È·Ò· ‰ÈÁÓ ÈÈ˘˜Ï ˙ÂÚ„ÂÓ‰ "אמר ר' יוסי בר' חנינא :מנין שישיבת כרכים קשה? שנאמר' :ויברכו העם לכל האנשים המתנדבים לשבת בירושלם'" )נחמ' יא ,ב( )כתובות קי ,ע"ב( .רש"י )שם( אומר" :שישיבת כרכים קשה -שהכל מתיישבים שם ודוחקים ]זה את זה[ וקרובים הבתים זה לזה ואין האויר יפה ,אבל בעיר ]קטנה[ יש גנות ופרדסים סמוכים לבתים ואוירן יפה ".כאן באה לידי ביטוי המודעות למושג "עקת הצפיפות" שבימינו עוסקים בו סוציולוגים עירוניים ומתכנני ערים ,כשתופעת העיור הנמרץ מאפיינת את דורנו ,על כל ההשלכות השליליות שבה. ÌÈÓÈÏ˘Ó ÌÈÁÓˆ ÔÈ· (ÒÈÒÂÈ·ÓÈÒ) ÌÂȘŒÂ„ ‰ÈÂÓ¯‰ יש מיני צמחים המשלימים זה את זה מבחינת ניצולת הקרקע ,ועל כן הם גדלים ˙„‰È‰ ˙¯˜ӷ ÌÈÈ‚ÂϘ‡ ÌÈ‚˘ÂÓ ˙¯˜Ú 23 בצוותא מתוך הרמוניה .הדבר מוזכר בין עשרת התנאים שהתנה יהושע למען יישוב הארץ" :עשרה תנאין התנה יהושע ...ומלקטים עשבים בכל מקום חוץ מתלתן) "...בבלי ,בבא קמא פא ,ע"א; וכן ירושלמי ,בבא בתרא פ"ה ה"א( .רש"י שם אומר" :חוץ משדה תלתן ,דמעלו ]מועילים[ לה עשבים הגדלים עמה, והתולשן מפסיד את התלתן". Œ˙ÂÈÁ ÌÂÈ˜Ï ‰‚‡„ ÍÂ˙Ó ‰ËÈÓ˘· ÔÂÊÓ‰ ˙Â¯Â˜Ó ˙ÂÒÈ ÏÚ ‰Á‚˘‰ (˙È˙·È·Ò‰ ˙ίÚÓ· Ϙ˘Ó È¢ ÔÂÊȇ) ¯·‰ מתוך עיון במצוות שמיטה וסעיפיה השונים ניווכח לראות שהיהדות ערה לצורך ביצירת שיווי משקל באספקת מקורות מזון בין בהמות בית לבין חיותֿהבר ,ואחת לשבע שנים מצווים אנו לדאוג לאספקת המזון של חיות הבר על ידי הפקרת יבולים גם בעבורן .ולא זו בלבד אלא לעתים עלינו ל"בער" מזון מן הבית אל השדה כדי שיהיה זמין לחיות הבר ,אם כלה מין זה באזור הסמוך" :ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה ,והשביעית תשמטֵנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה ,כן תעשה לכרמך לזיתך" )שמ' כג ,י-יא( .ברור שהטעם האקולוגי -ויסות מקורות המזון לחי אחת למספר שנים -אינו הטעם העיקרי למצוות השמיטה אך ללא ספק הוא אחת מהסיבות )והתוצאות( העקיפות למצווה זו. במקביל ,מוצאים אנו מקור נוסף למצוות השמיטה" :והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ...ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול" )וי' כה ,ו-ז( .ורש"י )שם( אומר" :כל זמן שיש לחיה בשדה האכֵל בהמתך מן הבית, כלָה לחיה בשדה כלֵה לבהמתך מן הבית"! )המקור בתלמוד תענית ו ,ע"א; פסחים נב ,ע"ב ועוד(. ר' יוסף בכור שור ,בפירושו לספר ויקרא ,רואה קשר בין הפסוקים שלעיל לבין הנאמר בפסוקים "כיֿלי הארץ" )וי' כח ,כג( ,ו"ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול" ,שכך אמר" :אפילו חיה אין לך רשות לגרש מתוך השדה לפי שאינה שלך" .כלומר ,בשמיטה נשמטת מאתנו הבעלות על הגדל בשדות, והגידולים מופקעים ,בין היתר ,גם לצורך חיות הבר. „˙ÂÈÁ‰ „ˆÓ Â˙˜ÈÁ„Ï „‚ŒÏ˜˘ÓÎ Ì„‡‰ ˙ÂÈËÈÓ רעיון זה מובע אצל המלבי"ם: וגם אמר 'וכבשוה' כי בכל מקום השמם מבני אדם ,ירבו שם חיות השדה וכשיתישב המקום מבני אדם יש להם מלחמה לגרש החיות הטורפות עם חית „"¯ ˆ·¯Ù˘-¯‰ È 24 זוחלי עפר ,ונתן הקב"ה לאדם עורמות ותחבולות לכבוש את הארץ ולגרש את אויביו שהם החיות הטורפות) ...פירושו לבראשית א ,כח(. רעיון דומה נמצא אצל ר' חיים בן-עטר בפירושו "אור החיים" על הפסוק הנ"ל: "'ומלאו את הארץ וכבשוה' ...כי באמצעות שימלאו את הארץ תהיה נכבשת לפניהם ,כי מקום החרב אין אדם שולט בו ,כי לצד שוממותו הוא מתמלא נגדיים ]חיות מנוגדות[ לאדם ."...הכוונה ברורה :פינוי מרחב הקיום של האדם מביא חיש מהר לתופעה של "חדירה והתנחלות" מצד חיות ועופות הבר ,והם כובשים את השטח .לתופעה זו רמזים רבים במקורות הקדומים והמאוחרים כאחד. ˆÔÂÊÓ‰ ˙Â¯Â˜Ó ˙Ï·‚‰Â ˙¯Âˆ· ˙Ú· ‰„ÂÏȉ ÏÚ Á˜ÈÙ ÌÂˆÓ כפי שהוזכר לעיל )במבוא( ,לעתים מוצגת היהדות כמעודדת ריבוי טבעי בלתי מוגבל לאדם השולט ללא מצרים על אוכלוסיות בעליֿחיים המצויים בדרגות הנמוכות יותר בסולם האקולוגי .עיון במקורות מוכיח שההפך הוא הנכון ,ולא זו בלבד אלא שבעתות מחסור מחייבת ההלכה היהודית הגבלות וצמצום דרסטי בריבוי הטבעי. בתלמוד מובאים שני מקורות מן המקרא להלכה זו: א .מ ס י פ ו ר ה מ ב ו ל :חז"ל עמדו על הבדל בין סדר כניסת האנשים לתיבה לבין סדר יציאתם משם .בכניסה כתוב..." :ובאת אל התבה אתה ובניך ]הגברים לחוד[ ואשתך ונשי בניך ]הנשים לחוד[) "...בר' ו ,יח( ,וביציאה כתוב" :צא מן התבה אתה ואשתך ]ביחד[ ובניך ונשי בניך ]ביחד[) "...שם ,ח ,טז( " -אמר ר' יוחנן :מכאן אמרו שנאסרו ]כל זמן היותם בתיבה[ בתשמיש המטה" )בבלי, סנהדרין קח ,ע"ב; ירושלמי ,תענית פ"א ה"ו(. מעניין לציין כי לפי חז"ל איסור תשמיש המיטה בתיבה חל גם על בעלי חיים: "כל החיה אשר אתך ...בעוף ובבהמה ...הוצא אתך ושרצו ופרו ורבו על הארץ" )בר' ח ,יז( ,ורש"י שם )על פי בראשית רבה ,לד ,ז-ח( כתב' " :על הארץ' -ולא בתבה! מגיד שאף הבהמה והעוף נאסרו בתשמיש" ,וזאת ,מן הסתם ,בשל מקורות המחיה המצומצמים שבתיבה. ב .מ ס י פ ו ר י ו ס ף" :וליוסף יולד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב) "...בר' מא ,נ( )" -מכאן( אמר ריש לקיש :אסור לאדם לשמש מטתו בשני רעבון" )תענית יא ,ע"א( .איסור זה חל ,עלֿפי מקורותינו ,גם בימים של תענית הנגזרת על הציבור בשל עצירת גשמים ממושכת: עברו אלו ]התאריכים שצוינו במשניות הקודמות ,שבהם כבר נקבעו ששה ימי תענית -סמוך לאמצע חדש כסלו[ ולא נענו ]טרם ירדו גשמים[ בית דין גוזרין ˙„‰È‰ ˙¯˜ӷ ÌÈÈ‚ÂϘ‡ ÌÈ‚˘ÂÓ ˙¯˜Ú 25 שלוש תעניות אחרות על הציבור ...ואסורים במלאכה וברחיצה ...ובתשמיש המטה) ...תענית יב ,ע"ב; ירושלמי ,תענית פ"א ה"ו(. אך איסור זה אינו חל על אלה שטרם קיימו את מצות פריה ורביה" :תנא :חסורי בנים משמשים מטותיהם בשני רעבון" )תענית יא ,ע"א( )וראו שולחן ערוך ,אורח חיים ,סימן תקע"ד ,סעיף ב(. ÔÈÓ‰ ÌÂȘ ˙Â·È˘Á )"˙·˘ - "‰ÏË·Ï „Á‡ ¯·„ ‡¯· ‡Ï - ÂÓÏÂÚ· ‰"·˜‰ ‡¯·˘ ‰Ó ÏÎ (·"Ú ,ÊÚ ÌÈÈÓ‰ ÌÂÈ˜Ï ‰‚‡„‰ סיפור המבול יכול לשמש כמדגם לעקרון שימור המינים שבבריאה וחשיבותו בתפיסת היהדות :נח מצווה לקחת עמו אל התיבה זוג מכל מין ומין ,אך אשר למינים הטהורים נאמר" :מכל הבהמה הטהורה ...שבעה שבעה איש ואשתו ...גם מעוף השמים שבעה שבעה ...לחיות זרע על פני כל הארץ" )בר' ז ,ב-ג( .רש"י )שם( מסביר מדוע מן הטהורות נצטווה לקחת שבעה " -כדי שיקריב מהם קרבן בצאתו" )ועדיין יישארו מספיק כדי להתרבות.(... בקשר לעיקרון זה מופיע בתלמוד סיפור מקראי: "וישַלח את העורב" )לראות הקלו המים( )שם ,ח ,ז( -אמר רישֿלקיש :תשובה ניצחת השיבו עורב לנח .אמר לו :רבך שונאני ואתה שנאתני .רבך שונאני -מן הטהורים ]ציווה לקחת[ שבעה ,מן הטמאים שנים ,ואתה שנאתני -שאתה מניח ממין שבעה ,ושולח ממין שניים .אם פוגע בי שר חמה או שר צינה -לא נמצא עולם חסר בריה אחת?! )סנהדרין קח ,ע"ב(. ואכן ,מיד לאחר מכן נאמר" :וישַלח אתֿהיונה ."...בסיפור זה מובעת ביקורת והערכה שלילית לגבי מעשהו של נח ,שהיה עלול לפגוע בהמשכיות מין העורב. גם בעת היציאה מן התיבה ושחרור החיות אל הטבע מובעת דאגה להמשך קיום המינים" :כל החיה ,כלֿהרמש וכלֿהעוף כל רֹמש עלֿהארץ למשפחותיהם יצאו מן התבה" )בר' ח ,יט(. חז"ל למדו מכאן שבעלי החיים לא אכלו באיבוס אחר ונדבקו במינם כל י"ב חודש שעשו בתיבה )סנהדרין קח ,ע"ב( .כלומר ,בשנה ששהו בתיבה לא הרעו הדורסים והטורפים לאוכלי העשב ,ואריה כבקר אכל תבן על ידי שנח הושיבם למשפחותיהם -אך כשיצאו ,אם היו שבים להרגליהם ,היו פוגעים במינים שמהם נותרו רק שניים ,ולכן נצטוו לצאת מן התיבה ולגור פרק זמן ידוע ב"גרעיני רביה" „"¯ ˆ·¯Ù˘-¯‰ È 26 )מעין "חיֿבר"( ,עד שיפרו וירבו ולא יהיה חשש שיחסר העולם מין כשלהם )על פי הרב זלמן סורוצקין ,אזניים לתורה(. ˙„‰È· „ÂÒÈÎ ÈË‚ ¯ÂÓÈ˘Ï ‰‚‡„‰ ביהדות קיימת דאגה לקיים המינים והמשכיותם מבחינת השימור הגנטי; קיום המין הוא יסוד ביהדות מתוך אמונה בשלמות הבריאה וחשיבות כל פרט בעולם )אין פרט מיותר בבריאה(; לכל יצור תפקיד במערכת הסביבתית גם אם אינו בולט לעין לכאורה ,וישנה סדרת דינים והלכות שמטרתם שימור מערכת הסובב )האקוסיסטם(. אין לאדם רשות לשנות או להתערב בסדרי הבריאה ,כי התהליכים אינם הפיכים, ויש חשש של "מעוות לא יוכל לתקון": "ראה את מעשה האלקים ,כי מי יוכל לתקן את אשר עוותו" )קהלת ז ,יג( .בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון ,נטלו והחזירו על כל אילני גןֿעדן ,ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הם וכל מה שבראתי -בשבילך בראתי ,תן דעתך ,שלא תקלקל ותחריב את עולמי ,שאם תקלקל -אין מי שיתקן אחריך! )קהלת רבה ,ז ,כח(. וכן נאמר" :ידעתי כי כל אשר יעשה האלקים הוא יהיה לעולם ,עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע" )קהלת ג ,יד( .משום כך אסור לערב ולשנות סדרי בראשית ולהכליא מין בשאינו מינו וכדומה. יש המוצאים רמז לחובת האדם לשמור על הסביבה כבר במעשה בראשית ,בפסוק "ויקח ה' אלקים את האדם וינִחהו בגןֿעדן לעבדה ולשמרה" )בר' ב ,טו( .דהיינו, מתן היתר ל ש י מ ו ש במערכת הסביבתית ומרכיביה )לעבדה( ,אך בצורה מבוקרת ותוך ש מ י ר ה מ ת מ ד ת ע ל ה א י ז ו ן ב ה )לשמרה(. עיקרון זה של א י ס ו ר ה ת ע ר ב ו ת בסדרי הבריאה מתוך חשש לערעור סדרי בראשית ומתוך הנחה שיש ש ל מ ו ת מ ו ח ל ט ת במערכת הבריאה ,בהרכב המינים ובמערך ההיררכי שלהם ,מובע יפה ברמב"ן בפירושו לספר "ויקרא" בנושא איסור כלאי בהמות ,על הפסוק "את חוקתי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים ,שדך לא תזרע כלאים) "...וי' יט ,יט(: ...והטעם בכלאים כי ה' ברא המינים בעולם בכל בעלי הנפשות :בצמחים ובבעלי נפש התנועה )בעלי החיים( ונתן בהם כח התולדה שיתקיימו המינים בהם לעד כל זמן שירצה הוא יתברך בקיום העולם וצוה בכוחם שיוציאו למיניהם ולא ישתנו לעד לעולם ....והמרכיב שני מינין משנה ומכחיש במעשה בראשית כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל הצורך ,ויחפוץ הוא לעזור בבריאתו של עולם להוסיף בו בריות ,והמינים בבע"ח לא יולידו מין משאינו מינו וגם הקרובים בטבע שיולדו מהם כגון :הפרדים יכרת זרעם כי הם לא יולידו )שם(. ˙„‰È‰ ˙¯˜ӷ ÌÈÈ‚ÂϘ‡ ÌÈ‚˘ÂÓ ˙¯˜Ú 27 ‡‰‡È¯·· ¯˙ÂÈÓ Ë¯Ù ÔÈ רעיון נוסף המודגש פעמים רבות במקורות היהדות הוא כי לכל פרט ופרט בבריאה ולו גם זה הנראה לכאורה שולי ומיותר -חשיבות רבה בקיום המערכות הטבעיותואין הוא מיותר בעולם .וכך נאמר במדרש: אפילו דברים שאתה רואה אותן שהן יתירה בעולם כגון זבובין ופרעושין ויתושין אף הן בכלל ברייתו של עולם הן ובכל הקב"ה עושה שליחותו :אפילו על ידי נחש ,אפילו על ידי יתוש ,אפילו על ידי צפרדע )מדרש רבה ,בראשית ,י ,ח(. כלומר ,בלעדיהם לא הייתה הבריאה מושלמת. וכן אמרו :אמר רב יהודה אמר רב :כל מה שברא הקב"ה בעולמו -לא ברא דבר אחד לבטלה" )שבת עז ,ע"ב(; ו"מפני מה ברא הקב"ה שקצים ורמשים בעולמו? לצורך נבראו :..זבוב לצירעה ,פשפש לעלוקתא ,נחש לחפפית )=מין שחין( ,שִבלון )=שבלול( לחזזית ,סממית לעקרב) "...ירושלמי ,ברכות פ"ט ה"ב( 10.דהיינו, עקיצת האחד סותרת את פעולתו הארסית של השני ,או שמין אחד בולם את ריבויו המוגזם והמסוכן של המין הנגדי ,ובכך יש ש מ י ר ה ע ל ש י ו ו י ה מ ש ק ל . ˘˙„‰È· „ÂÒÈÎ Èڷˉ ··ÂÒ‰ ¯ÂÓÈ ÌÈÈÓ‰ ÌÂȘ ˙ÁË·‰Ï (Ì„‡‰ Í¯ÂˆÏ Ì‚) Ì˙ËÈÁ˘Â ˙ÂÈÁ ˙‚ȯ‰ ˙ÂÒÈ לדעת פרשנים אחדים העוסקים בביאור טעמי המצוות ,מצוות אחדות בתורה מכוונות להבטחת קיום המינים ולמניעת הכחדתם .נזכיר חלק מהן: " .1ושור אוֿשה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" )וי' כב ,כח(. " .2כי יקָרֵא קןֿצפור לפניך ...לאֿתקח האם עלֿהבנים שלֵחַ תשלַח אתֿהאם ואתֿהבנים תקח לך) "...דב' כב ,ו-ז(. כאמור ,הדעה השלטת בקרב פרשנים רבים היא כי טעם מצוות אלה הוא הבטחת קיום כל המינים שנבראו על ידי הקב"ה .פרשנים אחרים מדגישים גם טעם "חינוכי" -נטיעת מידת הרחמנות בלבנו ומניעת אכזריות ,אך אין הם באים לבטל את הטעם "האקולוגי" כי אם להוסיף עליו )וראו על כך בהמשך( .יש מן הפרשנים הכורכים בקבוצת מצוות זו )שטעמן אקולוגי( גם את האיסור "לאֿתבשל גדי בחלב אמו" )שמ' כג ,יט( ,שעליו נאמר במכילתא..." :ר' יונתן אומר :מפני מה נאמר ]"לא תבשל גדי בחלב אמו"[ בשלושה מקומות? אחד לבהמה ואחד לחיה ואחד לעוף ,ר' אליעזר :..אחד לבהמה גסה ואחד לרחלים ואחד לעיזים ...ר' שמעון בן .10ובשינוי קל ראו המקבילה בשבת עז ,ע"ב. „"¯ ˆ·¯Ù˘-¯‰ È 28 אליעזר... :אחד לבהמה גסה ,אחד לדקה ואחד לחיה) "...משפטים ,פרשה כב(. המגמה ברורה :להרחיב את תחום האיסור עד כמה שאפשר ולהחילו על סוגי בעלי חיים רבים יותר .הרשב"ם ,הקושר בין שלושת האיסורים ,אומר )שם(..." :וגנאי הוא הדבר ובליעה ורעבתנות לאכול חלב האם עם הבנים ודוגמא זו ב'אותו ואת בנו' ושלוח הקן" .אבן עזרא )בפירושו לשמות כג ,יט( חופף לדעת רשב"ם ,וגם הוא מנסה לכרוך יחדיו את המצוות "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד"" ,לא תקח האם על הבנים" ו"לא תבשל גדי בחלב אמו" .אמנם הוא מדגיש את האכזריות שבדבר ,אולם להלן נעמוד על העיקרון האקולוגי שבמצות "שילוחֿ הקן" ונראה את המשותף בינה לבין שתי המצוות הנזכרות. ˘˙Â¯Â˜Ó ˙ÂÒÈ ÔÈÓ‰ ÌÂȘ) È‚ÂϘ‡ ‰ÓÚˢ ‰ÂˆÓÎ Ô˜‰ ÁÂÏÈ (ÔÂÊÓ‰ מצוות שילוח הקן " -כי יקרא קןֿציפור לפניך ...שלֵח תשלַח את האם ,ואת הבנים תקח לך" )דב' כב ,ו-ז( -הרמב"ן מביא לה שני טעמים :הטעם האקולוגי והטעם חינוכי )ליתר דיוק ,הוא מקדים את הטעם החינוכי(: "כי יקרא קן צפור לפניך" -גם זו מצוה מבוארת מן 'אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד' כי הטעם בשניהם לבלתי היות לנו לב אכזרי ולא נרחם ,או שלא יתיר הכתוב לעקור המין אף על פי שהתיר השחיטה במין ההוא ,והנה ההורג האם והבנים ביום אחד ,או לוקח אותם בהיות להם דרור לעוף ,כ א י ל ו י כ ר י ת ה מ י ן ה ה ו א וכו'" )פירושו לדברים כב ,ו(. אבן-עזרא רואה בשילוח הקן עניין אקולגי" :כאשר ל א ת כ ר ו ת כ ל ל ה ק ן, שעזבת העקר) "...פירושו לדברים ,שם(. ‡(˯ÂÙÒ ‰‡‰ Ì˘Ï ‡Ï‡) Í¯ÂˆÏ ‡Ï˘ ˙ÂÈÁ „Ȉ ¯ÂÒÈ אין היהדות מונעת מהאדם הריגת בעלי חיים אם הדבר נועד ל צ ו ר ך ק י ו מ ו, אולם עוול בל יכופר הוא להרגם אך ורק עקב היות האדם בדרגה גבוהה יותר בסולם ,כלומר :לצורך הנאה ,ספורט וסיפוק יצרים גרידא )ראו גם פסקי תוספות, עבודה זרה יא ,ע"ב(. היתר הריגת בעלי חיים שהתירה התורה לבני נח ל צ ו ר ך מ ז ו נ ם ו ל ב ו ש ם לא שימש לקדמונינו משום מתן היתר "כללי" )"התרת דמם" של בעלי החיים( להתייחסות חסרת כל רסן והגבלה כלפי בעלי החיים ולעשות בהם ככל העולה על רוחנו .על מידת זהירותם והקפדתם של קדמונינו להימנע מחשש של צער בעלי חיים והריגתם ועל הסתייגותם מכל אלה נראה ממאמרם "שור הנסקל ]בשל היותו שור נגח שהמית אדם והוא מסוכן לציבור[ מיתתו בסנהדרין של עשרים ושלשה".. ˙„‰È‰ ˙¯˜ӷ ÌÈÈ‚ÂϘ‡ ÌÈ‚˘ÂÓ ˙¯˜Ú 29 )סנהדרין ב ,ע"א( .איסור ציד שלא לצורך נרמז לראשונה בין השטין בתלמוד: "'ובדרך חטאים לא עמד' )תה' א( זה שלא עמד בקיניגון) "...עבודה זרה יח ,ע"ב(, ורש"י )שם( אומר" :קינגיון -צידת חיה על ידי כלבים ,וכל מעשיהם לשם שחוק ושמחה] "...מקור המילה "קיניגון" מיוונית ,ופירושה "ציד"[ -עיסוק זה מופיע שם יחד עם הליכה לתיאטראות ולקרקסאות. על רקע זה ניטיב להבין את דבריו הבוטים של בעל ה"-נודע ביהודה" נגד "אופנת הצידה" ,בתשובתו על שאלה שנשאל בנידון: ...תשובה בענין איש אחד ,אשר זכהו ה' בנחלה רחבה ויש לו כפרים ויערות, אשר בהיערות תרמוש כל חיתו יער ,אם מותר לו לילך בעצמו לירות בקנהֿהשריפה ]רובה[ לשם ציד או אם אסור לישראל לעשות דבר זה ,אי ]אם[ משום 'צער בעלי חיים' אי משום 'בל תשחית' במסקנתו -הוא אוסר ציד לשם הנאה ,וזאת לאחר דיון ארוך בדברי ראשונים בנושא זה ולאחר הבעת תמיהה על עיסוק זה על ידי "בני אברהם יצחק ויעקב". והרי עיקר דבריו: ...ואמנם מאוד תמה אני על גוף הדבר ולא מצינו 'איש ציד' רק בנמרוד ובעשיו ואין זה דרך בני אברהם יצחק ויעקב ...ואיך ימית איש ישראלי בידיים בעלי חיים בלי שום צורך ,רק לגמור חמדת זמנו להתעסק בצידה? )שם(. ˙È˙·È·Ò‰ ˙ίÚÓ· ÔÈÏÓ‚ ˙ÂÚÙ˘‰Â ˙˜ÈÊ להלן נראה כי היהדות מודעת לקיומם של קשרים ,זיקות גומלין והשפעותֿהדדיות בין מרכיבי המערכת הסביבתית )חי ,צומח ,דומם ,קרקע ,אקלים וכד'( וכן לצורך בשמירת האיזון הטבעי בין המרכיבים את המערכת וההכרה בתוצאות ההרסניות העלולות לנבוע עקב הפרת האיזון האקולוגי )תוצאות ישירות ועקיפות(. ˙ίÚÓ· ÈÁ ÁÓˆ Ï˘ ÌÈ¢ ÌÈÈÓ ÔÈ· ˙È„„‰ ˙ÂÏ˙ ÔÈÏÓ‚ ȯ˘˜ ,˙˜ÈÊ ˙Èڷˉ בספר הברית נאמר: ...והיותר פלא בזה שהוא יתברך משגיח מאוד לזון ולפרנס לכל הבריות מקרני ראמים עד ביצי כינים ]על פי עבודהֿזרה ג ,ע"ב[ הוא מה שברא לכל מין )מהם( מזון הראוי והמתוק לו לפי טבעו ,כאשר ידענו מן הצמחים והפרחים והברקנים והניצנים שיש לכל אחד מהם איזה מינים ידועים מבעלי החיים אשר מתפרנסים ממנו דוקא ולא מצמחים אחרים ]דהינו צמח מסוים משמש כסלֿהמזון לאוכלוסיית בעליֿחיים מסוימת[ ,...ואזכיר לך אחת או שתים לדוגמא :עץ אלון, הנקרא אייכןֿבוים ,מפרנס בשרשיו ועציו וקליפתו ועליו ופרחיו ופריו ש ל ו ש „"¯ ˆ·¯Ù˘-¯‰ È 30 מ א ו ת מ י נ י ב ע ל י ח י י ם ידועים ,וככה ירק השורף ומכאיב יד כל הנוגע בו הנקרא ברענע נסטלן ]סרפד[ מתפרנסים ממנו חמישים מיני בעלי חיים )ספרֿהברית ,א ,מאמר יד ,עמ' רכד(. ˜˘¯‰‡È¯·‰ ˙ÂÓÏ˘ Í¯ÂˆÏ ÌÈ¯ÂˆÈ ÔÈ· ÌÈÈ„„‰ ÌÈ בתלמוד נאמר: "הידעת עת לֶדת יעלי סלע חולל איילות תשמור" )איוב לט ,א( יעלה זו אכזרית היא על בניה .בשעה שכורעת ללדת ,עולה לראש ההר כדי שיפול ממנה וימות ואני מזמין לה נשר שמקבלו בכנפיו ומניחו לפניה ,ואלמלי מקדים רגע אחד ,או מתאחר רגע אחד מיד מת" ...חולל אילות תשמור" -איילה זו רחמה צר .בשעה שכורעת ללדת אני מזמין לה דרקון ]נחש[ שמכישה בבית הרחם ותִרפה ממולדתה ,ואלמלי מקדים רגע אחד ,או מאחר רגע אחד מיד מתה) ...בבאֿבתרא טז ,ע"א-ע"ב(. ייתכן שמקרים אלה נראים חריגים ,אך הם מצביעים על כך שחז"ל הכירו בעובדה שגם יצורים מנוגדים לחלוטין באופיים ותכונותיהם )יצורים שקטים מול טורפים וארסיים( נזקקים זה לזה להשלמת ההרמוניה. כדוגמה נוספת לכך מביא בעל "ספר הברית" את הקאת והשרצים: הקאת ]קראפ גאנז[ משכנה באזיא ]אסיה[ ובאמעריקא ,היא גדולה כאווז הבית ולבנה ,מתחת לחוטמה יש לה כמין זפק או כיס גדול ,אשר בתוכה תבלע מים רבים עם דגים ושבלולים ,ואז תקיא אותם על היבשה ואוכלת אותם ולכן נקרא "קאת" .והנקבה ממינו תטיל ביציה בין הנמלים או שרצים קטנים וזוחלים אחרים ,ועל ידי זחילתם עליהם תמיד הם מחממים את הביצה ,כידוע ,שכל תנועה מוליד חום ועל ידי זה מתהוה בה אפרוח ,וכשנולד ויוצא מן הביצה הוא 11 אוכל אותם הנמלים) ...ספר הברית ,עמ' ריד-רטו(. ˙ÂÈڷˉ ˙ÂίÚÓ· ÔÂÊȇ Ϙ˘Ó ÈÂÂÈ˘ ÌÂÈ˜Ï ˙ÂÚ„ÂÓ‰ כדוגמה למערכת בעלי חיים הנמצאת בשיווי משקל עדין משמש המדרש שלהלן: ארי וכלב ואקניקיתא ]זאב ,ויש מפרשים מין שרץ שהארי מתיירא ממנו[ היו עומדין ,ביקש הארי להזיק את הכלב ,וראה את האקניקיתא ,ונתירא ממנו, שאימתו על הארי ואימת הכלב על האקניקיתא ,ולא היו מזיקים זה את זה, .11רעיו מקביל מופיע בקשר לגוזלי העורב" :נותן לבהמה לחמה ,לבני עורב אשר יקראו" )תה' קמז ,ט( -רש"י )שם( מפרש שהקב"ה "מרחם עליהם ומזמן להם יתושים מתוך צואתם ונכנסים לתוך פיהם" .רש"י מבסס דבריו על המדרש לפסוק באיוב לח ,מא" :מי הכין לעורב צידו כי ילדיו אל א-ל ישועו לבלי אוכל" )ויקרא רבה ,יט ,א(. ˙„‰È‰ ˙¯˜ӷ ÌÈÈ‚ÂϘ‡ ÌÈ‚˘ÂÓ ˙¯˜Ú 31 התחיל רבי עקיבא רואה ואומר" :מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית" )מדרש שוחרֿטוב ,קד ,כד(. גם בתלמוד הירושלמי באה רשימה ארוכה של יצורים ובעלי חיים היוצרים שיווי משקל במערכות הטבעיות ,כשהאחד משמש בלם ומווסת לפעולתו והשפעתו ההרסנית של חברו" :עוד יש בהן )שקצים ורמשים( צורך :זבוב לצרעה ,פשפש לעלוקתא" וכו' )ירושלמי ,ברכות פ"ט ה"ב( .כלומר ,עקיצת בעל חיים אחד סותרת ומבטלת את פעולתו הארסית של השני. ¯·‰ ˙ÂÈÁ Ï˘ Èڷˉ È·ȯ‰ ˙ÂÒÈ ˙‡ Ì„˜ÓÎ ÁÏ ¯˘· ˙ÏÈ· ¯˙ȉ על הפסוק "כל רמש אשר הוא חי ,לכם יהיה לאכלה ,כירקֿעשב נתתי לכם את כל" )בר' ט ,ג( אמרו" :שהוא ענין של 'פן תרבה עליך חית השדה' שלא ידחקו רגלי האדם" )תורה מאירה ,בשם ר' יונתן אייבשיץ ,בעל "תפארת יהונתן"( .כלומר, היתר אכילת בשר נועד ,בין היתר ,לצורך דילול אוכלוסיית החיות ושמירת עליונותו של האדם בסולם האקולוגי. (ڷˉ ͯ„·) Ì„‡Ï ÌÈÎÂÒÓ‰ ÌÈÈÁ ÈÏÚ· È·ȯ ˙Ï·‚‰ בעניין זה כותב בעל "ספר הברית": ...ויש באזיא ]באסיה[ החם ובארץ מצרים על שפת הנילוס מין עקרב ]זוחל[ גדול הנקרא קראקאדיל ]תמסח[ ומסוכן מאוד לאדם ובהמה ...הוא ישחה במים וגם ילך ביבשה ,חזק ונורא מראהו ...והנקבה ממינו תטיל חמישים ביצים בשנה ,אשר תטמנם בעפר על שפת היאור ,וחום השמש מוציא השרצים מתוכם ,ומה רבו חסדי ה' על הבריות ,אשר שמה מין עכבר אחד החופר ביצתם מתוך הארץ ויאכלם לבלתי יפרצו לרוב על פני האדמה) ...שם ,מאמר יד ,עמ' רכא(. ˙ίÚÓ· Ì„‡‰ ˙ÂÈËÈÓ„ ÌÂȘ Ì˘Ï ¯·‰ ˙ÂÈÁ È·¯ ˙ÂÒÈ בסיפור הבריאה ובסיפור המבול מורגשת הדאגה לקיום ולשימור האיזון שבין האדם וחיות הבר העלולות לאיים על המשך קיומו של האדם אם יתרבו יתר על המידה .על הפסוק "'ויברך אותם ]הדגים[ אלוקים ...פרו ורבו ומלאו את המים' )בר' א ,כב( מפרשים" :החיות לא נתברכו ,משום החשש פן תרבה עליך חית השדה" )שימור המאזן האקולוגי עם האדם( )תורה מאירה ,שם ,בשם הגר"א(. ובדומה לכך" :בעופות ,לא נאמר 'ומלאו' כמו בדגים ,כי ברביות הדגים לא תגיע נזק לבני אדם ,כיון שהושם להם גבל שלא יעברו את המים אבל העופות אם ימלאו את הארץ ,יצֵרו את צעדי האדם עלי אדמות וגם יאכלו את התבואה ואת הפירות"... )תורה מאירה ,שם ,בשם "שמנהֿלחמו" לר' אשר בר' יעקב(. „"¯ ˆ·¯Ù˘-¯‰ È 32 ¯ÂÚ¯Ú·˘ ‰Î҉ ȂϘ‡‰ ÔÂÊȇ‰ ˙¯ÈÓ˘ ˙Â·È˘Á דוגמא לנושא זו היא סוגיית גירוש העמים שבארץ ישראל מפני בני ישראל :גירוש העמים יעשה בהדרגה ובאיטיות מחשש להיווצרות "חלל" פתאומי וריקנות מבני אדם אשר יביא לריבוי מופרז של חיות בר ולהתנחלותן במרחב המחיה שנעזב, תוך דחיקת בניֿישראל ,שכך נאמר: ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החִוִי ,את הכנעני ואת החִתִי מלפניך ,לא אגרשנו מפניך בשנה אחת ,פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה ,מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תִפֶרה ונחלתָ את הארץ )שמ' כג ,כח-ל(. לפי פשוטו של מקרא ,עלולה להיווצר רבייה מופרזת של חיות בר עקב הסרת הגורם המווסת -ציד על ידי האדם ,אולם מעניין לראות את טעמו של יונתן בןֿעוזיאל )שם( ,המצביע על גורם נוסף -מזון מופרז לחיות הבר :מפגרי שבעת העמים ,אם יושמדו בבת אחת )דבר שיגביר את גידול אוכלוסיות החיות בצורת 12 לא טבעית(. ÔÂÊȇ‰ ˙¯Ù‰ ·˜Ú ˙¯˘¯˘ ˙·‚˙ ÔÈÏÓ‚ ˙ÂÚÙ˘‰Ï ˙ÂÚ„ÂÓ È‚ÂϘ‡‰ בעקבות הפרת האיזון עלולות לצמוח תוצאות שרשרת אשר לעיתים ברור ה ק ש ר ה י ש י ר בינן לבין הפגיעה במערכת ולעתים הקשר הוא ע ק י ף" :עשרה דברים נאמרו בירושלים וכו' ...ואין עושים בה אשפתות משום שקצים" )כדי שלא יתרבו שקצים מרוב שפע מזון והיוצרות בתי גידול נוחים( )בבא קמא דף פ"ב עמ' ב'(. לעיתים הקשר שבין ההתערבות בסדרי המערכת לבין התוצאה הנובעת מכך אינו כה ברור גלוי וישיר ,דוגמה מאלפת לכך ניתן למצוא במשל המובא ב"ילקוט מעםֿלועז": "והוי מתפלל בשלומה של מלכות ,שאלמלא מוראה ,איש את רעהו חיים בלעו ) "...אבות ג ,ב( ,ואל תתרעם על המלכות אם היא מטילה מסים וארנוניות ואל תאמר שהיא אוכלת ממונם של הבריות ,שבממון שהיא גובה ,היא מקיימת את הסדר ובכך מתייראין הגנבים והגזלנים לשלול שלל ולבוז בז ,שאלמלא מוראה של מלכות ...ומעשה היה במדינה אחת שבאו עליה להקות הרבה של צפורים והיה חשש שיאכלו כל השבלים שנזרעו בשדות ויהי רעב בארץ ,ויצא מאמר )צו( מאת המלך ,שכל אחד ואחד מאזרחי המלכות חייב להביא כל יום כך וכך צפורים לתוך חצרֿהשלטון לאבדם ,ומי שלא יביא יקנס בזהוב אחד .וכונת המלך היתה לאבד הצפורים קודם שיגדלו השבלים ויראו על פני הארץ ,והיו מקומות .12וראו המקבילה בדברים ז ,כב ,ותרגום יונתן ,שם. ˙„‰È‰ ˙¯˜ӷ ÌÈÈ‚ÂϘ‡ ÌÈ‚˘ÂÓ ˙¯˜Ú 33 שהגיע אליהם המאמר קודם שגדלו השבלים ,וקיימו מצות המלך ואיבדו הצפורים ,ומיד נראו בשרשי השבלים תולעים שמצצו את לשד התבואה וגרמו לירקון ,ולא נמלטה אפילו עשירית התבואה ,ונעשה שם רעב ,ואילו המקומות שלא הגיע אליהם המאמר והשאירו הצפורים ,היו הצפורים אוכלים אותם התולעים ונמלטה התבואה ונהנו משובע גדול .וכן הענין כאן :אם האדם נותן למלכות כפי שמגיע לה ,היא מצילה אותו מן הגנבים והליסטים ,ואם חוסך ]ואינו משלם המסים[ ,יהיה מקום לגנבים ולסטים שיקחו פי כמה) ...ר' יצחק מאגריסו, ילקוט מעם לועז ,אבות ג ,ב ,בשם "חסדי אבות"(13 . שורש איסור זה של פגיעה במרכיב כלשהו של הסובב הטבעי מצוי באיסור "בלֿתשחית" .מקור האיסור בפרשת "שופטים" )דב' כ ,יט-כ( בעניין איסור השחתת אילנות בעת מצור על עיר .יש פרשנים הרואים באיסור השחתת הסובב טעם מוסרי ואקולוגי ,כך בעל ספר החינוך: שורש המצוה -ידוע כדי ללמד נפשנו לאהוב את הטוב והתועלת ולהדבק בו ...ונרחיק מכל דבר רע ומכל דבר השחתה ,וזהו דרך החסידים ואנשי מעשה: ...לא יאבדו אפילו גרגר של חרדל בעולם ויצר עליהם בכל אבדון והשחתה שיראו ,ואם יוכלו להציל -יצילו כל דבר מהשחית בכל כוחם) ...מצוה תקכ"ט(. וכן האברבנאל: מצות "כי תצור אל עיר ...לא תשחית את עֵצה "...באה להגיד שכאשר יקרבו להלחם בעיר ויקראו אליה לשלום ולא ירצו להשלים ויצטרכו לצור עליה כדי לתפסה שלא ישחיתו את עצה לנדוח עליו גרזן ,רוצה לומר :שלא יכרתו אילני המאכל אשר בעיר כמנהג הנלחמים שמגמתם להשמיד ולאבד כל דבר ,וכענין שנאמר" :וכל עץ טוב תפילו וכל מעיני מים תסתומו וכל החלקה הטובה תכאיבו באבנים" ]מל"ב ב ,ג[ ואתם לא תעשו דרך השחתה שלא לצורך המצור כמנהג המחנות ,ונתן הסבה בזה באמרו" :כי ממנו תאכל ואֹתו לא תכרות" .והן ב' סבות מתחלפות ]שונות[ :האחת " -כי ממנו תאכל" והיא הבטחה רבה שיכבשו את העיר ויאכלו פרי העצים ההם ולכן אין ראוי להשחיתם כי אינו נאות שיזיק האדם למה שיועילהו ...והסבה השנית " -ואֹתו לא תכרת כי אדם עץ השדה" ...כי אין ראוי לגבור שיתעצם להלחם נגד החלש) ...שם(. ˘ÌÈ‚ÂÏÂÈ· ‰¯·„‰Â ‰ÓÁÂÏ ÈÚˆÓ‡· ˘ÂÓÈ )(Ìȯ˙ÂÒ ÌÈÈ‚ÂÏÂÈ· ÌÈ·ÈÎ¯Ó ÔÈ· Ìȯ˘˜‰ ˙ÚÈ„È ÍÂ˙Ó כבר הוזכר לעיל עניין גירוש שבעת העמים מפני בני ישראל באמצעות הצרעה, אך גם ממקורות נוספים מתגלה שהעדיפו לוחמה וויסות באמצעים ביולוגיים אם .13ר' יצחק מאגרסו ,מגדולי רבני קושטא במאה ה ,17-חיברו בלשון לאדינו )הוצאת אור חדש, „"¯ ˆ·¯Ù˘-¯‰ È 34 הדבר אפשרי" :ר' ישמעאל אומר :מגדלין ]מותר לגדל[ כלבים כופרין ]שאינן מזיקים[ וחתולים וקופים וחולדותֿסנאים ]רש"י" :גדלות בסנה" ,והכוונה לנמיות המסתתרות בשיחי הפטל[ ,מפני שעשויין לנקר את הבית" )בבא קמא פ ,ע"א(. ורש"י )שם( מבאר" :לנקר את הבית מעכברים". ˘ÌÈ˘Á ˙¯·„‰Ï ÌÈү„ ˙ÂÙÂÚ·Â ÌÈÏÂ˙Á· ˘ÂÓÈ "ביתא דלית ביה שונרא ,לא ניעול ביה איניש בהברא ,מאי טעמא? דילמא מיכריך ביה חויא ,ולא ידע ונסתכן" )פסחים קיב ,ע"ב( -הכוונה לבית שאין בו חתול, שלא ייכנס שם אדם בחושך ,שמא ייכרך בו נחש ויסתכן. שיטת לוחמה ביולוגית מוזכרת גם במלחמת מדיָן בכוש בפיקודו של משה רבנו: אותה הארץ )כוש( קשה להלך בה מחמת המון הנחשים שהיא מגדלת לרוב ,עד שמצויים בה רק מינים שאינם שכיחים במקומות אחרים והמצטיינם בכוחם, בטבעם הרע ובצורתם המשונה ...ומשה המציא תחבולה נפלאה לשם בטחון הצבא ומסעו ללא פגע :התקין סלים של גומא דומים לתיבות ומילא אותם ינשופים .בעל חיים זה ,הוא אויבם הנורא ביותר של הנחשים :אלה בורחים מפני הינשופים המתנפלים עליהם ונחטפים ונבלעים בפיהם בשעת בריחתם כבפי איילות .הינשופים בכלל מאולפים הם ופראים הם רק לגבי מין הנחשים... )פלאביוס ,קדמוניות היהודים ,כרך ראשון ,ספר שני ,עמ' ,62שורה 245 ואילך(14 . גם בתקופתנו מנסים לגדל תנשמות ודורסי לילה בשובכים כ"משקל נגד ביולוגי" לנברנים ומכרסמים הגורמים נזק למטעים באזור עמק בית שאן ,עמק החולה וצפון הנגב. ˘(˜˘Ï ÛÈÏÁ˙Î) „ÈˆÏ ˙ÂÙÏÂ‡Ó ˙ÂÈÁ· ˘ÂÓÈ בתלמוד מוזכר השימוש בציד ביולוגי )על ידי עופות טרף מאולפים( כתחליף לציד באמצעות חצים או נשק" :ואלו הפסולין ]להעיד ולדון[ משחק בקוביא ...מפריחי יונים" )סנהדרין כד ,ע"ב(; "ר' חמא בר אושעיה אמר :ארא" )שם ,כה ,ע"א(. ורש"י )שם( אומר" :ארה :מלומד )=מומחה( להביא יונים ממקומם לבית בעלים על כורחן ,ויש בהן גזל" )מעין שימוש בבז הציידים(. שיטה של "ציד עופות" הייתה ידועה גם בימי הביניים ,ויעיד על כך אחד מפרשני התקופה המפרש על יסוד זה את הפסוק " ו י ק ח ]יעקב[ מ ן ה ב א ב י ד ו ירושלים תשל"ב(. .14מקור מקביל למאורע זה מצביע על שימוש בחסידות לדיכוי נחשים ועקרבים -ראו ילקוט שמעוני ,שמות ,ב ,קסח. ˙„‰È‰ ˙¯˜ӷ ÌÈÈ‚ÂϘ‡ ÌÈ‚˘ÂÓ ˙¯˜Ú 35 מ נ ח ה ל ע ש ו א ח י ו " )בר' לב ,יד( .לפי הפשט" :מן הבא בידו" -כל הבא לידו ,בלי מיון וברירה ,אך "ויש שפירש' :מן הבא בידו' -עוף הנקרא "פלקון", כי מפני שהיה עשו איש ציד הביא לו את העוף הזה שיצוד בו' ...מן הבא בידו' ממה שנהג עשו להביא בידו" )לשאתו על ידו( )רבנו בחיי ,על הפסוק הנ"ל(. במקור אחר מתוארת שיטת ציד זו בהרחבה: התחמס )דער פאלק( :הוא יקנן על ההרים הגבוהים וסלעים רמים והמה יתלמדו ע"י אנשים המלומדים לכך אצל השרים והסגנים לצוד ציד ללחום עם שאר העופות ולהורידם חיים מתוך האויר למטה לארץ לפני רגלי בעליהם ,ואותו הצידה נקרא "צידת תחמס" )פאלקן יאכט( ,ואשר כבר מלומדים לצוד ציד להביא ,ימכרו בדמים יקרים ,ורבינו בחיי ז"ל כתב על הפסוק' :ויקח מן -הבא בידו מנחה לעשיו אחיו' )בראשית ל"ב( שלח לו עוף אחד נקרא )פאלק( בעבור שנושאים לזה העוף תמיד על היד וידע כי עשו איש אוהב ציד ,אישֿשדה". בדומה לבז הציידים במדבריות ערב )ספר הברית ,עמ' ריד(. ˙È‚ÂÏÂÈ· ‰¯·„‰ ממקורות שונים בתלמוד נמצאנו למדים על מודעות חז"ל לעובדת קיומם של בעליֿחיים בעלי תכונות מנוגדות ולאפשרות של ניצול בעלי חיים לצורך הדברה ביולוגית: תנו רבנן... :אחד חבר גדול )אוסף בעלי חיים גדולים( ואחד חבר קטן )מחבר שקצים ורמשים( ,ואפילו נחשים ועקרבים ]כל אלה כלולים בהגדרה "חובר חבר"[ אמר אביי :הלכך האי מאן דצמיד זיבורא ועקרבא ]צרעה ועקרב שיזיקו זה לזה[ אף על גב דקא מיכוין דלא ליזקו ,אסור! )סנהדרין סה ,ע"א(. וכן" :מפני מה ברא הקב"ה שקצים ורמשים בעולמו? לצורך נבראו !...זבוב לצירעה ,פשפש לעלוקתא ,נחש לחפפית ]מין שחין[ ,שיבלון ]שבלול[ לחזזית, סממית לעקרב) "...ירושלמי ,ברכות פ"ט ה"ב( 15 .דהיינו ,עקיצת האחד סותרת את פעולתו הארסית של השני ,או שמין אחד בולם את ריבויו המוגזם והמסוכן של המין הנגדי ,ויש בכך שמירה על שיווי המשקל. ˘˘Ú ˙ÈÈÁ„Ï ÌÈÏÓ ˜ÂÏÈÒÏ ‰Ï‚ÒÎ ·Âʇ‰ ÈÏÚ· ˘ÂÓÈ על זה אמרו" :מקום שיש נמלים ,יניח אגודת אזוב במקום שהם ויברחו כולם" )כנאפו ,אות ברית קודש( .כאן מנוצל גורם הצומח לנטרול השפעת הנמלים .וכן: "ואם ירצה אדם להבריח הנמלים ממקומן ,יניח שמה אגודת אזוב ,או יזרוק שמה .15וראו ,בשינוי קל ,המקבילה בבבלי ,שבת עז ,ע"ב. „"¯ ˆ·¯Ù˘-¯‰ È 36 עפר גופרית ויברחו כולם משם" )ספר הברית ,עמ' רכז( .באזוב וביתר צמחי התבלין המכילים אתר היו משתמשים גם נגד עש על ידי עישון הבגדים בעשנם: "אמר רבי יוחנן :המהלך בערבי שבתות בטבריא ובמוצאי שבתות בציפורי והריח ריח ,אינו מברך ]בורא מיני בשמים[ ,מפני שחזקתו אינו עשוי אלא לגַמֵר ]מלשון "מוגמר" -עשן וקטורת מעשבי תבלין[ בו את הכלים ]הבגדים[" )ברכות נג ,ע"א(. ורש"י )שם( אומר" :בטבריא היו רגילין לגַמֵר בערבי שבתות ,ובציפורי -במוצאי שבתות" .שימוש זה באזוב כדוחה עש ועיפוש מופיע גם אצל פירושו של ר' שמואל שרשא על אבן עזרא )לשמות יב ,כב( בנוגע לאגודת אזוב שטבלו בדם ומרחו על המשקוף והמזוזות של בני ישראל במצרים ולסברתו" :אזוב סגולה לדחיית העיפוש" )העלול להיווצר מהדם( .אבן עזרא )שם( מביא בשם ר' סעדיה גאון שהאזוב הוא הזעתר. ÌÈ¢‰ Ì‰È˘ÂÓÈ˘Â Ì‰È˙ÂÏÂ‚Ò - Ì˘Â·‰ ÈÁӈ ·Âʇ‰ האזוב מכיל שמן אתרי בעל סגולות חיטוי ,וייתכן שהודות לכך שימש לטיהור מצורעים בתקופת המקרא ,כנאמר" :ולקח למִטהר שתי צפרים ...ועץ ארז ושני תולעת ואזוב" )וי' יד ,ד( .האזוב שימש גם לטיהור מטומאת מת" :ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת ,והשליך אל תוך שרפת הפרה) "...במ' יט ,ו( ,וכן שימש ,עם שאר צמחי התבלין של ארץ ישראל )מרוה ,קורנית ,צתרה ועוד( ,כחומר חיטוי לאחר האוכל )וראו ברכות נג ,ע"ב(. רמז לתכונות החיטוי של האזוב אנו מוצאים גם בדברי דוד המלך" :תחטאני באזוב ואטהר ,תכבסני ומשלג אלבין" )תה' נא ,ט( -יש כאן גם דימוי ללובן פרחי האזוב. ועוד מצינו" :אמר רב אשי :אמר לי הונא בר נתן :פעם אחת היינו מהלכים במדבר והיתה אתנו ירך של בשר ,פתחנוה ונקרנוה והנחנוה על עשבים .עד שהבאנו עצים החלימה הירך וצלינוה ...כשבאתי לפני אמימר אמר לי ,עשב זה -סמתרי]סםֿתרֿלח עשב לתחבושת -אכילאה ריחנית ,הידוע בקרב הבדווים כצמח רפואי[ היה) "...בבא בתרא עד ,ע"ב(. ‡¯‚(ÁÓˆ ˙Ò„‰) Ì„‡‰ ÈίˆÏ ÌÈÁÓˆ· ˘ÂÓÈ˘ :··ÂÒ‰ Ô ‚ÁÓˆ ˙ÂÚˆÓ‡· ÌÈÁˢ ÌÂÁÈ˙ ¯Â„È במקורות מופיע השימוש באמצעי גידור טבעיים ,כדוגמת משוכות הצבר שהיו נהוגות בכפר הערבי במטרה למנוע חדירת אדם ובהמה לשטחי הגידולים החקלאיים" :מעשה בחסיד אחד ,שנפרץ לו פרץ בתוך שדהו ]בגדר המקיפה[, ונמלך עליה לגודרה ,ונזכר ששבת הוא ,ונמנע אותו חסיד ולא גדרה ,ונעשה לו ˙„‰È‰ ˙¯˜ӷ ÌÈÈ‚ÂϘ‡ ÌÈ‚˘ÂÓ ˙¯˜Ú 37 נס ועלתה בו צלף ]שיח דוקרני[ ,וממנה היתה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו) "...שבת קנ ,ע"ב( .הווה אומר שניתן לאכול את הניצנים לאחר שנשלקו .שימוש במשוכות מן הצומח נוכל למצוא גם בגורן שנהגו להקיפו במשוכות של אטד ]שיזף[: "'ויבואו עד גורן האטד' )בר' נ ,י( וכי גורן יש לו לאטד? אלא שהקיפו ארונו של יעקב כגורן זו שמקיפין אטד" )סוטה יג ,ע"א(. כן נזכר במקורות גידור גינות במשוכות פטל )סנה(" :ר' יוחנן אמר :מה סנה הזה עושין אותו גדר לגינה ,כך ישראל גדר לעולם) "...שמות רבה ,ב ,ה( .מסתבר שמשום כך התגלה הקב"ה למשה דווקא מתוך הסנה. ˙ÁÓˆ ˙ÂÚˆÓ‡· ˙ÂÏ·‚ ÌÂÁÈ על הנאמר כי החצב נחשב למצר )גבול( בין שטחים )בענייני הלכה שונים( ,שואלת הגמרא" :מהו חצב? שבו תיחם יהושע את הארץ לישראל" )בבא בתרא נו ,ע"א(, כלומר ,הוא שימש כסימן בחלוקת הגבולות לשבטים .ורש"י )שם( שואל" :מה חשיבותו להחשב כמצר? לפי שאינו יונק לא מכאן ולא מכאן" ,כלומר ,שורשיו אנכיים. ˘ÌÈί„ ÈÏ¢ ÌÂÁÈ˙Ï ÔÂȈ ˙Â„Â˜Ï ÁÓˆ· ˘ÂÓÈ בתנ"ך נאמר "הציבי לך ציונים ,שִמי לך תמרורים" )יר' לא ,כ( ,ורש"י )שם( מפרש" :תמרים קטנים לסימן בדרך ."...גם המלבי"ם )שם( אומר" :כשמתקנים דרך הרבים מציבים ציונים ,שבכל פרשת דרכים מציבים ציון עליו ,להיכן הדרך הולך ,וכשהדרך מתוקן יותר נוטעים 'תמרורים' ,שהם עצי תמרים מצידי הדרך מכאן ומכאן ,שאז יוָדע כי בין התמרים הוא הדרך". גם בימינו ניתן לראות שדרות דקלים בצדי דרך ,כגון :בקרבת עתלית ,בכניסה למקוהֿישראל ,בחולדה הישנה ועוד .ייתכן שעצים המוזכרים במקורות שלהלן שימשו כנקודות ציון בולטות בסביבתם: אלון מורה )בר' יב( אלון בצעננים )שופ' ד( האלה בעפרה )שופ' ו( אלון בכות )בר' לה( תֹמר דבורה )שופ' ד( אלון מוצב אשר בשכם )שופ' ט( ˘‰˙ÂÎȇ ˙ÚÈ·˜Â Ú˜¯˜‰ ÁÂÁÈ˙Ï ÌÈÒÂÓ¯Â˙· ˘ÂÓÈ אבותינו השתמשו בתורמוסין כדי לבקוע אדמה קשה ולהכשירה לנטיעות ולגידולים ,וזאת בשל שורשיו העמוקים של התורמוס .אמנם ,יש בכך גם חשש לערבוב צמחים )כלאיים( ,כפי העולה מהמקור הזה" :הנותן מַעָה ]גרגר[ של „"¯ ˆ·¯Ù˘-¯‰ È 38 תורמוס בצד מַעָה של דלעת בכדי שתִבקע הארץ מפניה חייב ]משום כלאיים[" )תוספתא ,כלאיים פ"א ה"יג( .בתלמוד מוזכר שימוש בתורמוסין לזיהוי ואיתור קברים ואזורים בעלי שיעור חנקן גבוה בקרקע :כשיצא ר' שמעון בר יוחאי מהמערה ,היה גופו מלא שחין וירד לרחוץ בחמי טבריה וכשנתרפא ,בא לאנשי טבריה ושאלם האם יש דבר בעירם שצריך תיקון? " -אדם צריך להחזיק טובה למקום שיש לו הנאה ממנו" ,אמרו לו תושבי טבריה :יש בעירנו שטחים החשודים בטומאת מתים וצריך לטהרם .יצא ר' שמעון בר יוחאי וזרע בשטחים החשודים )בקברי מתים( זרעי תורמוס )קטנית הגדלה בקרקעות העשירות בחנקן( .כל מקום שאדמתו הייתה קשה לא נבט בו התורמוס ,וכל מקום שאדמתו הייתה תחוחה ורקובה )עתירת חנקן( בגלל המת שנטמן בה -צמח בו התורמוס. וכך איתר רבי שמעון בר יוחאי את המקומות הטמאים ,ציין אותם ,הוציא מהם את עצמות המתים והעתיקם אל מחוץ לעיר )על פי בבלי ,שבת לד ,ע"א; ירושלמי, שביעית פ"ט ה"א; בראשית רבה ,עט ,ו; קהלת רבה ,י ,ח( .עד היום נוהגים פלאחים ערבים לחרוש בשדות שגדלו בהם תורמוסים כדי להעשירם בחנקן ודשן טבעי. ÌÂÎÈÒ מתוך שפע החומר המצוי במקורות היהודיים בנושאי ה"אקולוגיה" ו"איכות הסביבה" ניתן בהחלט להסיק כי קדמונינו הכירו היטב את המערכות הטבעיות, על התהליכים המתרחשים בהן ,והקפידו על שימור הסובב וטיפוחו. במסורת היהודית האדם נחשב ל"נזר הבריאה" ,אולם אין לו בלעדיות אלא הוא מהווה חלק בלתי נפרד ממנה ,ועליו להשלים את הבריאה ולהשתמש במרכיבי היקום השונים מתוך אחריות ודאגה לשימורם ולהמשכיותם התקינה .הסביבה - על מרכיביה -היא יצירת הבורא שהאדם קיבל כפיקדון "לעבדה ולשמרה" ,והיא נועדה לרווחתו .עליו לנצל את משאבי הסביבה בתבונה ולחשוב גם על העתיד, בבחינת "...שאם תקלקל אין מי שיתקן אחריך" )קהלת רבה ,ז ,כח( .המשך קיומו של המין האנושי תלוי ביחסי הגומלין שבינו לבין הסובב הטבעי ,מערכותיו וחוקיו ובהיות האדם ער לאיזון העדין שבין מרכיבי המערכת הטבעית )פיתוח "ברֿ קיימא" ,בלשון ימינו(. הבנת הטבע והתעמקות בו נתפסו בעיני חז"ל כחלק בלתי נפרד מהאמונה בבורא עולם" :כי אראה שמיך -מעשי אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננתה ...ה' אדונינו, מה אדיר שמך בכל הארץ!" )תה' ח ,י( .כן משמשת ידיעת הטבע בסיס להבנה עמוקה בתורה ובסודותיה" :על האדם להיות מתבונן בדרכי הנמצאים ולעמוד מתוכן על סודי התורה ...כי היודע סוד המציאות יוכל לעמוד על סודי התורה" ˙„‰È‰ ˙¯˜ӷ ÌÈÈ‚ÂϘ‡ ÌÈ‚˘ÂÓ ˙¯˜Ú 39 )רמ"א ,מחיר יין ]פירושו למגילת אסתר[ ,א ,ו( .ועוד ,על האדם להודות לבוראו על העולם המושלם שברא לשימושו ולרווחתו ולשם כך אף נתקנו ברכות שונות. עם זאת ,אל לאדם ל"היסחף" ולהגיע למצב של סגידה לטבע ולכוחותיו ,אך התפעמות מבוקרת מפלאי הבריאה יכולה להשפיע באופן חיובי על אופיו של האדם ועל רמת מוסריותו ,כפי שהגדיר זאת הרב שמשון רפאל הירש: צורות הנוי המצוירות בבריאה וחוש האדם להנות בהן -מונעים את האדם מהדרדר לדרגת הבהמה ,השמחה ביפי הטבע ובנוי הצמחים תביאנו לשמוח גם ביופי מוסרי .חברה שאינה חסה על היפה -גם האדם יגדל בה פרא ,שמחת האדם בהרמוניה אסתטית קרובה לשמחתו בהרמוניה מוסרית )הפירוש לבראשית ב ,ט(. תקוותנו שהבנת הטבע וחוקיו תתרום ליחסנו אל היקום המופלא שהעניק לנו בורא עולם ,ויהי רצון שנזכה לממש את חזון אחרית הימים המוזכר בנביאים כעידן של חזרה לעולם הבריאה המקורי ,שבו ישררו אחווה ,שלום ורעות בין החיות לבין עצמן ,בין החיות לאדם וכמובן בין בני האדם והעמים" :לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה) "...יש' ב ,ד( "וגר זאב עם כבש) "...יש' יא ,ו(. ·‰ÈÙ¯‚ÂÈÏ·È הר-שפר צ' )תשנ"ד( ,האקולוגיה במורשת ישראל ,חיפה :הוצאת מכללת שאנן. נאוה ז' ) ,(1981אקולוגיה של אדם ונוף ,חיפה :הוצאת גסטליט. כנאפו י' )תרמ"ג( ,אות ברית קודש ,ליוורנו. פנחס אליהו מוילנא )תקנ"ז( ,ספר הברית השלם ,מהד' יריד הספרים ,ירושלים תש"ן. פלאביוס יוספוס ) ,(1955קדמוניות היהודים ,ירושלים :מוסד ביאליק. קריספיל נ' ) ,(1986צמחי מרפא ,ירושלים :הוצאת כנה. White L. (1967), "The Historical Roots of our Ecological Crisis", Science, 155, pp. 1203-1207. * כנהוג ,בביבליוגרפיה הנתונה כאן צוינו רק המקורות והמחקרים שהוזכרו במהלך המאמר. להעשרה ראו בחוברת זו "שמירת טבע וסביבה במקורות היהודיים :ביבליוגרפיה מוערת ערוכה על פי נושאים". ¯Ù˘-¯‰ È·ˆ ¯"„ 40
© Copyright 2024