‫הכנס האזורי הראשון‬ ‫לעבודות גמר במדע וטכנולוגיה‬ ‫המסע שלך מתחיל במרכז האקדמי לנוער במכללה האקדמית תל‪-‬חי‬ ‫חוברת תקצירים‬ ‫תשע"ד ‪3102‬‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫תודות‬ ‫לוח זמנים‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫הרצאת אורח‬ ‫‪6‬‬ ‫על הכנס‬ ‫ברכות‬ ‫תקצירי עבודות הגמר‪:‬‬ ‫מושב מס' ‪ – 1‬מדעי החיים‬ ‫‪7‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪22‬‬ ‫מושב מס' ‪ – 4‬חקלאות‬ ‫‪26‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪42‬‬ ‫מושב מס' ‪ – 2‬מדעי החיים‬ ‫מושב מס' ‪ – 3‬חקלאות‬ ‫מושב מס' ‪ – 5‬חקלאות ומדעי הסביבה‬ ‫מושב מס' ‪ – 6‬פיזיקה ומדעי המחשב‬ ‫‪1‬‬ ‫תודות‪:‬‬ ‫אנו מבקשים להודות לכל אשר תמכו וסייעו בידינו במימוש פרויקט עבודות גמר‪ .‬בראש ובראשונה אנו‬ ‫מבקשים להודות לכם תלמידים יקרים על הרצינות והמאמץ הרב אשר כל אחד ואחת מכם השקיע‬ ‫בתהליך כתיבת העבודה‪.‬‬ ‫לעשייה הברוכה הזאת היו שותפים מספר גורמים אשר בלעדיהם לא ניתן היה לקיים פרויקט זה‪ .‬וכאן‬ ‫המקום להודות ל ‪:‬‬ ‫מכללות העמיתות לנו במיזם האזורי‪ ,‬אשכול גליל מזרחי‪ ,‬מכללת כנרת ומכללת צפת‪.‬‬ ‫מכוני המחקר‪ :‬מיג"ל‪ ,‬המכון לחקר הגולן והמכון לחקר ימים ואגמים‪ ,‬אשר חוקריהם הם חלק משמעותי‬ ‫בתהליך הנחיית התלמידים‪.‬‬ ‫האירגונים והתורמים לפרויקט עבודות הגמר במרכז האקדמי לנוער במכללה האקדמית תל‪-‬חי‪.‬‬ ‫שותפים יקרים ללא תמיכתם‪ ,‬והתגייסות חוקריכם פרויקט זה לא יכול היה להתקיים‪ ,‬להתקדם‬ ‫ולהתפתח‪.‬‬ ‫מודים לכם מקרב לב‪,‬‬ ‫צוות המרכז האקדמי לנוער ע"ש סדני וורן במכללה האקדמית תל‪-‬חי‬ ‫‪2‬‬ ‫על הכנס‬ ‫המרכז האקדמי לנוער במכללה האקדמית תל‪-‬חי מפעיל מגוון תכניות ייחודיות בתחום המדעים‪,‬‬ ‫והטכנולוגיה במטרה לקדם את תחומים אלה בקרב בני נוער‪ .‬מטרת התוכניות לעודד תלמידים‬ ‫צעירים באזור הצפון ללימודי מדעים בתיכון‪ .‬ובכך להביא לעלייה משמעותית במספר תלמידים‬ ‫מהצפון הפונים‪ ,‬מתקבלים ומצליחים בלימודיהם במוסדות אקדמיים בדגש על הפקולטות‬ ‫המדעיות‪ .‬במסגרת תכניות אלו מתקיים גם פרויקט עבודות הגמר‪.‬‬ ‫כנס עבודות גמר במדעים וטכנולוגיה מתקיים זו השנה השלישית במכללה האקדמית תל‪-‬חי‪.‬‬ ‫בכנס ניתנת הזדמנות לתלמידי תיכון שמבצעים עבודות מחקר בתחומי המדע השונים‪ ,‬להציג את‬ ‫עבודותיהם‪ .‬בשנתיים הראשונות לכנס השתתפו בו רק תלמידים המונחים על ידי המרכז האקדמי‬ ‫לנוער בתל‪-‬חי‪ .‬השנה הוחלט לפתוח את הכנס לתלמידים מאזור הצפון אשר ביצעו את‬ ‫עבודותיהם שלא במסגרת פעילות המרכז האקדמי לנוער בתל‪-‬חי‪ .‬הכנס מהווה במה משותפת‬ ‫להצגת המחקרים‪.‬‬ ‫מנהלת מחוז צפון במשרד החינוך דר' אורנה שמחון‪ ,‬ודר' יחיאל שילה‪ ,‬המנהל היוצא של המנהל‬ ‫לחינוך ההתיישבותי גיבשו את היוזמה לקיומו של כנס אזורי לעבודות גמר במדעים וטכנולוגיה‬ ‫בשיתוף עם המרכז האקדמי לנוער ע"ש סידני וורן במכללת תל חי לקידום החינוך המדעי‪-‬‬ ‫טכנולוגי בגליל המזרחי והגולן‪.‬‬ ‫תלמידים ממחוז צפון והחינוך ההתיישבותי הגישו מועמדות לכנס‪ .‬העבודות שהוגשו נבדקו על ידי‬ ‫צוות אנשי אקדמיה ומחקר ומתוכם נבחרה רשימת התלמידים הסופית שתציג בכנס‪ .‬העבודות‬ ‫חולקו לחמש קטגוריות ותוצגנה בכנס בשישה מושבים‪ :‬חקלאות‪ ,‬מדעי הסביבה‪ ,‬מדעי החיים‪,‬‬ ‫פיזיקה ומדעי המחשב‪.‬‬ ‫בכל מושב‪ ,‬ישפטו שופטים מתחומי המדע השונים המוצגים במושב זה‪ .‬העבודות המצטיינות יזכו‬ ‫את כותביהן בפרס‪.‬‬ ‫הכנס פתוח לקהל הכולל את התלמידים שמציגים עבודותיהם‪ ,‬הוריהם‪ ,‬מנחים‪ ,‬הצוות החינוכי‬ ‫בבית הספר‪ ,‬מנהלי בתי ספר‪ ,‬מפקחים במשרד החינוך‪ ,‬נציגים מגופים התומכים בפרויקט וכל‬ ‫המעוניין‪.‬‬ ‫החוקרים הצעירים‪ ,‬המשתתפים בכנס הם העתודה המדעית של אזור הצפון בפרט ומדינת ישראל‬ ‫בכלל‪ .‬התנסות ייחודית זו תקרב אותם אל העולם המדעי כלומדים ואולי כחוקרים המוצאים את‬ ‫ייעודם בעולם מרתק זה‪.‬‬ ‫הפקת הכנס ע"י צוות המרכז האקדמי לנוער ע"ש סידני וורן במכללה האקדמית תל‪-‬חי‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫פרופ' גידי גרוס‬ ‫דיקן הפקולטה למדעים וטכנולוגיה‬ ‫דבר הדיקן‬ ‫בחוברת שלפניכם מוצגים כ ‪ 30 -‬תקצירים של עבודות גמר אשר בוצעו בשנה האחרונה ע"י‬ ‫תלמידי בתי ספר תיכון בצפון בהנחיית מורי מדעים‪ ,‬חוקרים ממיג"ל‪ ,‬ממכוני מחקר נוספים‬ ‫בגליל ומן התעשייה‪ .‬די לעיין בכותרות העבודות בכדי להתרשם מן הגיוון הרב בתחומי המדע‬ ‫בהם עסקו התלמידים ומן העומק והמורכבות של נושאי המחקר‪.‬‬ ‫פרויקט עבודות הגמר הינו ללא ספק אחד השיאים בעשייתו המבורכת של המרכז האקדמי לנוער‬ ‫אשר פועל במכללה האקדמית תל‪-‬חי‪ .‬הוא מביא לידי ביטוי מרבי את שאיפות המרכז לקרב את‬ ‫תלמידי הצפון אל מדעי החיים והטבע‪ ,‬לחשוף בפניהם את עולם המחקר ולטפח תלמידים‬ ‫מצטיינים בכל תחומי המדעים‪.‬‬ ‫יש לקוות שפרויקט חשוב זה ימשיך בשנים הקרובות להתרחב וכי תחנות החקר המיועדות‬ ‫תסייענה במשימה חשובה זו‪.‬‬ ‫אני שולח את ברכת הפקולטה למדעים וטכנולוגיה במכללה האקדמית תל‪-‬חי לתלמידים‬ ‫ולחוקרים אשר לקחו חלק בביצוע העבודות המוצגות בחוברת‪ ,‬למורי המדעים המסורים על‬ ‫תרומתם ולכל אנשי המרכז האקדמי לנוער העושים כל שביכולתם להצלחתו של פרויקט חשוב‬ ‫זה‪.‬‬ ‫פרופ' גידי גרוס‬ ‫דיקן הפקולטה למדעים וטכנולוגיה‬ ‫המכללה האקדמית תל‪-‬חי‬ ‫‪4‬‬ ‫דר' עירית ששון‬ ‫מנהלת מיזם העשרה ומצוינות מדעית אשכול גליל מזרחי‬ ‫דבר מנהלת המיזם‬ ‫המרכז האקדמי לנוער במכללה האקדמית תל חי מקיים מזה ‪ 5‬שנים תוכניות שונות לקידום‬ ‫החינוך המדעי בגליל‪ .‬המטרה להגדיל באופן משמעותי את מספר התלמידים הבוחרים ללמוד‬ ‫מקצועות מדעיים ברמה גבוהה ולטפח מצוינות‪.‬‬ ‫תוכנית הדגל של המרכז היא תוכנית הנחיית עבודות הגמר בהיקף ‪ 5‬יחידות לימוד‪ .‬תוכנית זו‬ ‫מזמנת לתלמידי תיכון שיתוף פעולה הדוק עם חברי סגל וחוקרים הפותחים בפניהם צוהר לעולם‬ ‫האקדמי והמחקרי‪ .‬מפגש זה עם מעבדות מחקר וחשיפה לנושאים הנמצאים בחזית המדע‬ ‫מחדדים אצל התלמידים את יצר הסקרנות ומטפחים מצוינות‪.‬‬ ‫הידע והכישורים שרוכשים תלמידים אלו במסגרת ביצוע המחקר וכתיבת העבודה המדעית‬ ‫סוללים את דרכם ללימודים כסטודנטים בפקולטות למדעים בעתיד ולהמשך התפתחותם‬ ‫כמדענים מובילים בתחומם‪.‬‬ ‫ברמה האישית‪ ,‬השתתפות בתוכנית מהווה הזדמנות ייחודית להתפתחות והעצמה‪ .‬ברמה‬ ‫הלאומית‪ ,‬המצוינות המדעית מבטיחה בסיס לחוסנה של מדינת ישראל ולהמשך התפתחותה‬ ‫ושגשוגה‪.‬‬ ‫כנס עבודות הגמר המתקיים מדי שנה מאפשר ביטוי של תוצרי הלמידה‪ .‬אני מאחלת לכל‬ ‫התלמידים המשתתפים הנאה מהתהליך המאתגר והצלחה בתחרות‪.‬‬ ‫אני מביעה את הערכתי ותודתי לכלל החוקרים אשר התגייסו להנחיה המדעית (אנשי סגל‬ ‫במכללה האקדמית תל חי‪ ,‬חוקרי מיג"ל‪ ,‬חוקרי המכון לחקר הגולן‪ ,‬המעבדה לחקר הכנרת ואנשי‬ ‫תעשייה)‪.‬‬ ‫תודה מיוחדת גם לכל השותפים שללא תמיכתם לא היינו מצליחים להפעיל את התוכנית‪ :‬משרד‬ ‫החינוך‪ ,‬קרן רש"י‪ ,‬מדערום‪ ,‬מגבית קנדה ובנק הפועלים‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫דר' עירית ששון‪,‬‬ ‫מנהלת מיזם העשרה ומצוינות במדעים‪ ,‬אשכול גליל מזרחי‬ ‫המכללה האקדמית תל‪-‬חי‬ ‫‪5‬‬ ‫לוח זמנים‬ ‫‪ 15:30 - 16:00‬התכנסות באודיטוריום זרנגין‬ ‫‪ 16:00 - 16:30‬דברי פתיחה וברכות‬ ‫‪ 16:30 - 16:35‬חלוקת מלגות לבוגרות תוכנית עבודות גמר‬ ‫‪ 16:45 - 11:15‬הצגת העבודות במושבים השונים‬ ‫‪11:30 - 11:15‬‬ ‫‪ 11:15 - 11:30‬דברי סיכום וחלוקת פרסים לזוכים‬ ‫הרצאת אורח‪ :‬אנחנו לא לבד‪ -‬ד"ר עמרי קורן‬ ‫הרצאת אורח‬ ‫נושא ההרצאה‪ :‬אנחנו לא לבד ‪ -‬המיקרוביום האנושי‬ ‫מרצה‪ :‬דר' עמרי קורן‬ ‫תקציר‪:‬‬ ‫מערכת העיכול האנושית מכילה כ‪ 100 -‬טריליון חיידקים‪ ,‬המכונים מיקרוביום‪.‬‬ ‫חיידקי המעיים נתפשים בדרך כלל כסימביוטים מועילים‪ ,‬אבל מחקרים מהזמן‬ ‫האחרון מראים כי להרכבים ספציפיים של אוכלוסיות חיידקים יכולה להיות‬ ‫השפעה על המצב הבריאותי של המאחסן‪ .‬שינויים בהרכב המיקרוביום קשורים‬ ‫לרשימה הולכת וגדלה של מחלות כרוניות וניסויים אף הוכיחו כי למיקרוביום‬ ‫תפקיד במספר מחלות כמו השמנת יתר‪ ,‬סכרת ומטבוליק סינדרום‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מושב מס' ‪ – 3‬מדעי החיים‬ ‫‪ .3‬סלמא עומרי‪ -‬בחינת מנגנון הרעילות של המתכת קדמיום לחיידקים‪,‬‬ ‫באמצעות ניסויי "הגנה בהצלבה" (‪.)Cross-protection‬‬ ‫‪ .2‬אלדד אביטל‪ -‬השפעת תרכיב חיסון על מחלת ה‪Newcastle disease -‬‬ ‫‪ virus‬בעופות‪.‬‬ ‫‪ .3‬אורן לוגסי‪ -‬השפעת מיצוי משיח אברהם על התפתחות חיידק‬ ‫ספירופלסמה כמודל לפיטופלסמה בהשוואה למיצויים מחומרים משניים‬ ‫אחרים ‪. in vitro‬‬ ‫‪ .4‬אליה ממן‪ -‬בחינת מעורבותו של קצב השעון היממתי העצמוני כגורם‬ ‫סיכון להשמנת יתר‪.‬‬ ‫‪ .5‬גרייס נסרה ‪ -‬השפעת ריכוזים שונים של מיצוי מעלי ומענפי מרווה על‬ ‫רמת הגדילה של חיידקי ‪.E.coli‬‬ ‫‪7‬‬ ‫שם התלמידה‪ :‬סלמא עומרי‬ ‫שם בית הספר‪ :‬תיכון עירוני הגליל ‪ -‬נצרת‬ ‫שם המנחה‪ :‬דר' חן כץ‬ ‫בחינת מנגנון הרעילות של המתכת קדמיום לחיידקים‪ ,‬באמצעות ניסויי "הגנה‬ ‫בהצלבה" (‪)Cross-protection‬‬ ‫קדמיום הנה מתכת השייכת למשפחת המתכות כבדות‪ ,‬שהן בעלות רעילות גבוהה לאורגניזמים‬ ‫חיים‪ .‬חשיפה של יצורים חיים לקדמיום בריכוז רעיל‪ ,‬מוביל למוות תאי במנגנון שעדיין אינו ידוע‪.‬‬ ‫על מנת ללמוד על המנגנון המוביל לתמותת תאים עשינו שימוש בחיידקי ‪ E. coli‬כאורגניזם מודל‪.‬‬ ‫חיידקים מאופיינים בתגובה מהירה מאוד לשינויים סביבתיים וחשיפה של חיידקים למצבי עקה‬ ‫(סטרס) מוביל להפעלה מהירה של מערכות הגנה ספציפיות לתנאי העקה‪ .‬במידה ועקות שונות‬ ‫גורמות לפגיעה בתאים במנגנון דומה‪ ,‬ניתן לקבל הגנה מפני עקה אחת ע"י חשיפת החיידקים‬ ‫לעקה אחרת‪ .‬עיקרון זה ידוע כ"הגנה בהצלבה" (‪.)Cross-protection‬‬ ‫בעבודה זו רצינו לבדוק האם מנגנון הרעילות של קדמיום בחיידקים כולל יצירת נזקים חימצוניים‬ ‫ונזקי ‪ . DNA‬על מנת לעשות זאת בדקנו האם חשיפה של חיידקים לסביבה מחמצנת או השרייה‬ ‫של נזקי ‪ ,DNA‬יכולה להוביל להגנה מפני ריכוזים רעילים של קדמיום‪.‬‬ ‫חיידקי ‪ E. coli‬גודלו בתרביות נוזליות ולתרביות הוספו ריכוזים נמוכים של מי‪-‬חמצן או של‬ ‫חומצה נלידיקסית‪ ,‬על מנת להשרות רמה נמוכה של נזקים חימצוניים או נזקי ‪ ,DNA‬בהתאמה‪.‬‬ ‫לאחר שעה‪ ,‬החיידקים נחשפו לריכוזים רעילים של קדמיום‪ ,‬וקצב התמותה של החיידקים נמדד‬ ‫ע"י קביעת אחוז החיידקים החיים לאורך שעתיים‪ .‬מדידת אחוז החיידקים החיים נעשתה ע"י‬ ‫זריעת החיידקים על צלחות פטרי וספירת החיידקים שהצליחו לגדול ולייצר מושבה הנראית לעין‪.‬‬ ‫תוצאות הניסוי הראו כי גם טיפול מקדים במי חמצן וגם טיפול מקדים בחומצה נלידיקסית הקנו‬ ‫לחיידקים הגנה מסוימת כנגד ריכוזים רעילים של קדמיום‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ההגנה שהתקבלה ע"י‬ ‫חשיפת החיידקים למי חמצן היתה גבוהה יותר‪.‬‬ ‫תוצאות הניסויים מצביעות על כך שמנגנון הרעילות של המתכת קדמיום כולל יצירת נזקים‬ ‫חימצוניים ונזקי ‪ DNA‬בתאים חיים‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫שם התלמיד‪ :‬אלדד אביטל‬ ‫שם בית ספר‪ :‬קריית חינוך אמי"ת חצור הגלילית‬ ‫שם המנחה‪ :‬גב' איילת אסיסקוביץ'‬ ‫השפעת תרכיב חיסון על מחלת ה‪ Newcastle disease virus -‬בעופות‬ ‫מבוא ‪ :‬מערכת ההגנה בגופם של יצורים‪-‬חיים אחראית מבין שלל תפקידי ההגנה שלה על ייצור‬ ‫נוגדנים וכן תאי זיכרון כנגד גורמי מחלה המגיעים מבחוץ‪ ,‬בעבודה זו נבדקה השפעתו של תרכיב‬ ‫חיסון כנגד הנגיף ‪ ) Newcastle disease virus( NDV‬בעופות‪.‬‬ ‫שאלת המחקר‪ :‬האם תרכיב החיסון כנגד ‪ NDV virus‬מעורר תגובה חיסונית ויוצר תגובה‬ ‫הומוראלית כנגדו‪.‬‬ ‫שיטות המחקר‪ :‬במהלך העבודה ביצענו מספר בדיקות‪-‬‬ ‫א‪ .‬ברדפורד‪ -‬שיטה זו באה לזהות נוכחות של חלבונים בגורם הנבדק‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אלייזה (‪ )ELISA‬זו שיטה שבאמצעותה ניתן לגלות הימצאות של נוגדנים או אנטיגנים‬ ‫(חלבונים) על ידי קשירת אנזים לנוגדן או לאנטיגן‪ ,‬הנצבע אחר כך בתגובה כימית וכמותו נמדדת‬ ‫בעזרת הספקטרופוטומטר המודד את בליעת האור‪.‬‬ ‫ג‪ .‬השיטה השלישית בה השתמשנו היא אלקטרופורזה‪ ,‬המוכרת גם בשמה "הרצת חלבונים בג'ל"‬ ‫בשיטה זו השתמשנו על מנת לוודא כי אכן החלבונים אשר התגלו בבדיקות הקודמות הם נוגדנים‬ ‫ולא חלבונים אחרים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬תספיג חלבון (‪ )Westren blot‬כדי שנוכל לזהות את החלבונים לא רק על פי גודלם‪ ,‬ידוע מראש‬ ‫משקלו של החלבון שבדקנו ובדיקה זו מראה אם אכן הגיע למקום משקלו הנכון בממברנה‪ ,‬אנו‬ ‫יכולים לסמן את החלבון באמצעות נוגדן‪.‬‬ ‫תוצאות ומסקנות‪ :‬מתוצאות הניסוי נמצא כי רמת החלבונים בסרום של החיסון החדש גבוהה‬ ‫יותר מרמת החלבונים בסרום של החיסון המוצע כיום בשוק‪ ,‬משמע שהחיסון החדש מעורר‬ ‫תגובה טובה יותר של ייצור נוגדנים‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫שם התלמיד‪ :‬אורן לוגסי‬ ‫שם בית הספר‪ :‬נופי גולן‬ ‫שם המנחה‪ :‬דר' ורד נאור‬ ‫השפעת מיצוי משיח אברהם על התפתחות חיידק ספירופלסמה כמודל‬ ‫לפיטופלסמה בהשוואה למיצויים מחומרים משניים אחרים ‪in vitro‬‬ ‫רקע‪ :‬חיידק הפיטופלסמה הוא הגורם למחלת הצהבון בגידולים חקלאיים רבים‪ ,‬ביניהם גפן היין‬ ‫בעולם ובישראל‪ .‬הוקטור המעביר את החיידקים מצמח לצמח הוא ציקדת הצמח מהמין‬ ‫‪ .)Ho( Hyalesthes obsoletus‬נמצא שבישראל הציקדה נמשכת בעיקר לשיח אברהם מצוי (ש"א)‬ ‫וניזונה עליו‪ ,‬אך בבדיקות לזיהוי החיידק לא נמצאה פיטופלסמה ברקמות ש"א‪ .‬עובדה זו העלתה‬ ‫את ההשערה שחומרים אנטיבקטריאליים המופרשים מצמחי ש"א מעכבים את התפתחות‬ ‫החיידקים‪ .‬כיוון שלא ניתן לגדל פיטופלסמה בתרבית‪ ,‬משתמשים בחיידק מודל מסוג‬ ‫ספירופלסמה הקרוב פילוגנטית לפיטופלסמה‪ ,‬וניתן לגידול בתרבית‪ .‬בעבודה קודמת נמצא‬ ‫שמיצוי מש"א עיכב התפתחות ספירופלסמה ‪ . in vitro‬מכאן עלתה שאלת המחקר האם‬ ‫החומרים הנמצאים במיצוי מש"א נמצאים גם בצמחים אחרים המכילים חומרים משניים‬ ‫אנטיבקטריאליים‪.‬‬ ‫שיטות מחקר וחומרים ‪ :‬חיידקי ספירופלסמה גודלו במצע נוזלי בנוכחות ריכוזים עולים של מצוי‬ ‫ש"א‪ Carnosic acid, Citral ,‬ו‪ Carvacrol-‬וכן בנוכחות אוקסיטטרציקלין כביקורת ובתוספת‬ ‫‪ phenol red‬אשר שימש כסמן לגדילת החיידקים על ידי שינוי צבע המצע מאדום לצהוב‪ .‬כמדד‬ ‫לגדילת החיידקים שמשה מידת העלמות הצבע האדום במצע ונמדדה כמותית בספקטרופוטומטר‬ ‫באורך גל ‪ 560‬ננומטר‪ .‬רמת העיכוב חושבה על פי היחס בין ערך המדידה של מבחנה ללא חיידקים‬ ‫(‪ )-‬לבין ערך המדידה של מבחנה עם חיידקים (‪ .)+‬כאשר התקבל יחס קרוב ל‪ ,1-‬משמעו לא היה‬ ‫שינוי בצבע המצע בנוכחות החיידקים בהשוואה לביקורת‪ ,‬כלומר ריכוז החיידקים במצע לא עלה‬ ‫לרמה שגרמה לירידה בחומציות‪ .‬יחס גדול מ‪ ,1-‬הצביע על שינוי בצבע מבחנת הטיפול ביחס‬ ‫למבחנת הביקורת ושימש כמדד לגידול אוכלוסיית החיידקים במצע‪.‬‬ ‫תוצאות ומסקנות‪ :‬לחומרים ‪ Carvacrol‬ו‪ Citral-‬השפעה מעכבת על חיידק הספירופלסמה ואילו‬ ‫השפעת ‪ Carnosic acid‬לא ברורה‪ .‬נמצא כי ‪ Carvacrol‬פועל בריכוזים מאוד נמוכים‪ ,‬אפילו‬ ‫בהשוואה לאוקסיטטרציקלין‪ ,‬אנטיביוטיקה יעילה כנגד ספירופלסמה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מיצוי גס של‬ ‫ש"א עיכב התפתחות החיידקים בריכוזים גבוהים יותר‪ .‬בהמשך המחקר כדאי לבחון האם‬ ‫חומרים אלו נמצאים גם במיצוי מש"א‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫שם התלמיד‪ :‬אליה ממן‬ ‫שם בית הספר‪ :‬הישיבה התיכונית חיספין‬ ‫שם המנחה‪ :‬מר רפי שטקלר‬ ‫בחינת מעורבותו של קצב השעון היממתי העצמוני כגורם סיכון להשמנת יתר‬ ‫כדור הארץ נע סביב צירו בקצב של אחת ל‪ 24 -‬שעות‪ .‬מערכות הגוף פועלות גם כן על פי שעון‬ ‫פנימי עם מחזוריות יממתית‪ ,‬השעונים נשלטים בידי השעון המרכזי הנמצא בהיפותלמוס‪ .‬השעון‬ ‫המרכזי מסנכרן את השעונים‪ .‬המחזוריות (הקצב‪ )tau ,‬של השעון היממתי של בע"ח אינה עומדת‬ ‫על ‪ 24‬שעות אלא נעה בין ‪ 22‬שעות ל‪ 26 -‬שעות‪ .‬זמן המחזור משתנה בין מיני בע"ח‪ .‬לפיכך‪ ,‬על‬ ‫מנת למנוע פער בין השעון העצמוני לחיצוני‪ ,‬מתקיים בכל יום ויום סנכרון מחודש בין השעון‬ ‫העצמוני למחזור כדור הארץ‪ .‬עבודות קודמות מרמזות כי יתכן והסנכרון היום‪-‬יומי גובה עלויות‬ ‫פיזיולוגיות‪ ,‬כגון‪ -‬השמנה‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬סוגיה שנבדקה פעמים רבות היא האם אחת העלויות‬ ‫הפיזיולוגיות של הפער בין השעונים הינה פגיעה בהומיאוסטסיס של בקרת האנרגיה בגוף‪ ,‬אך‬ ‫דבר שטרם נבדק הוא האם זה גורם להשמנה‪.‬‬ ‫מטרת מחקר זה הייתה לבדוק האם הפער בין השעון הפנימי לשעון הסביבתי מהווה סיכון‬ ‫להשמנה בקרב עכברים‪.‬‬ ‫על מנת לענות על מטרת העבודה השתמשו בעכבר ‪ αMUPA‬ובזן הבר שלהם ‪.)W.T.( FVB/N‬‬ ‫עכברי ה‪ αMUPA-‬מציגים פנוטיפ רזה יותר‪ ,‬תוחלת חיים ארוכה יותר‪ ,‬מחזור יממתי העומד על‬ ‫‪ 24‬שעות בדיוק‪ .‬הועלתה השערה כי הפער בין השעונים (בין העצמוני לסביבתי) והסנכרון היום‪-‬‬ ‫יומי מלווה בפגיעה בהומיאוסטזיס של בקרת האנרגיה ולכן ילווה בנטייה להשמנה‪ ,‬בייחוד‬ ‫בהינ תן מזון עתיר אנרגיה המעודד השמנת יתר‪ .‬במהלך הניסוי הוכנסו עכברים מ‪ 2-‬הזנים ל‪2-‬‬ ‫חדרים בעלי משטר תאורה שונה (‪ .) 23.7h, 24h‬לכל זן עכברים ובכל חדר ניתן מזון עתיר ודל‬ ‫שומן‪ .‬משקל גוף העכברים נבדק פעמיים בשבוע‪.‬‬ ‫תוצאות המחקר הראו כי העכברים השמינו פחות ובצורה ניכרת כאשר היו בחדר בעל משטר‬ ‫תאורה המתאים להם‪ .‬ניתן להסיק מכך שהפער בין השעונים אכן משפיע והוא אחד הגורמים‬ ‫להשמנת יתר‪ .‬תופעה זו עשויה להיות משמעותית מאוד לחיי האדם ועל כן מומלץ מאוד להמשיך‬ ‫לחקור נושא זה‪ ,‬ובנוסף לבדוק כיצד מעבדים תוצאות אלו לשימוש מעשי‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫שם התלמידה ‪ :‬גרייס נסרה‬ ‫שם בית הספר ‪ :‬תיכון חקלאי ראמה‬ ‫שם המנחה ‪ :‬מר עסאם דאוד (ב)‬ ‫השפעת ריכוזים שונים של מיצוי מעלי ומענפי מרווה על רמת הגדילה של‬ ‫חיידקי ‪E.coli‬‬ ‫רקע‪ :‬בשנים האחרונות ישנה עליה בשכיחות המחלות הזיהומיות השונות‪ ,‬כאשר לטיפולים‬ ‫הכימיים השונים נוסף להשפעה הרפואית קיימות תופעות לואי שונות שגורמות סבל לאנשים‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬קיימת היום נטייה לפנות לטיפולים אלטרנטיביים המבוססים על חומרים טבעיים אשר‬ ‫מופקים מצמחים‪ .‬בין היתר הטפולים המגנים על האדם מפני מחלות זיהומיות שונות ונגד‬ ‫מיקרואורגניזמים שונים‪ ,‬נבחר צמח המרווה כצמח מרפא‪ ,‬וחיידקי ‪ E.coli‬החיים במעי הגס של‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫שאלות המחקר‪:‬‬ ‫‪ .1‬מה היא ההשפעה של ריכוזים שונים ממיצוי עלי וענפי מרווה על כמות חיידקי‬ ‫ה ‪? E.coli -‬‬ ‫‪ . 2‬מה היא ההשפעה של ריכוזים שונים ממיצוי עלי וענפי מרווה (מיצוי מורתח ומיצוי‬ ‫בלתי מורתח) על כמות חיידקי ‪?E.coli‬‬ ‫מהלך הניסוי‪ :‬הכנת מיצוי מעלי המרווה ומענפי המרווה בריכוז ‪ .100%‬נלקחו ‪ 1‬צלחות פטרי עם‬ ‫אגר מזין לחיידקי ‪ .E.coli‬הוספו מיצוי עלי מרווה ( בריכוזים שונים ) בהתאם למערך הניסוי‪.‬‬ ‫ונעשה מעקב אחרי כמות החיידקים‪ ,‬נמדד קוטר העיכוב באמצעות הסרגל‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫מושב מס' ‪ – 2‬מדעי החיים‬ ‫‪ .3‬עטרת תל צור ‪ -‬השפעת שינויים בגודל ומספר תאי שומן במהלך‬ ‫השבועות הראשונים שלאחר הלידה על רמות ההורמון לפטין בדם‪.‬‬ ‫‪ .2‬ארבל הדר ‪ -‬השפעת חרסית בהגנה על העור מפני קרינת ‪.UVB‬‬ ‫‪ .3‬פיראס מסארוה ‪ -‬הסרפד כבעל פעילות אנטי סרטנית‪ ,‬והשפעתם של‬ ‫מיצויים מצמח זה באמצעות ממסים כימיים כנגד סרטן דם מסוג‬ ‫לוקמיה מילואידית כרונית )‪.(CML‬‬ ‫‪ .4‬יעל פינטו ‪ -‬הפחתת התגובה החיסונית כנגד נוגדנים המשמשים לחיסון‬ ‫סביל‪.‬‬ ‫‪ .5‬נועה שולמי ‪ -‬איפיון אנזים בעל פוטנציאל תרומה לתהליך הפקת‬ ‫ביודלק מביומסה‪.‬‬ ‫‪ .6‬עינב שושני ‪ -‬יעילות תרכיב חיסון כנגד נגיף "‪ "REO‬בעופות‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫שם התלמידה‪ :‬עטרת תל‪-‬צור‬ ‫שם בית הספר‪ :‬נופי גולן‬ ‫שם המנחה‪ :‬גב' עתרת שבתאי‪-‬ינאי‬ ‫השפעת שינויים בגודל ומספר תאי שומן במהלך השבועות הראשונים שלאחר‬ ‫הלידה על רמות ההורמון לפטין בדם‬ ‫השמנת יתר היא תופעה ששכיחותה הולכת וגוברת בעולם בכלל‪ ,‬ובעולם המערבי בפרט‪.‬‬ ‫השמנה ועודף משקל ידועים כמחמירים בעיות בריאותיות רבות ונחשבים לבין התורמים‬ ‫המשמעותיים להתפתחות מחלות‪ .‬חוקרים רבים ניסו לחשוף את הפתרון לתופעה זו‪ ,‬בעיקר‬ ‫באמצעות התגלית החדישה של הורמון הלפטין הידוע בשל תכונותיו‪ .‬הלפטין הוא הורמון פפטידי‬ ‫אשר בין תפקידיו הרבים מסייע לשמירה על מאזן האנרגיה בגוף על ידי תכונתו כמדכא תאבון‪.‬‬ ‫מכיוון שלהורמון הלפטין השפעה ניכרת על עיצוב המערכת המטבולית בשלבי החיים הראשונים‬ ‫ועל תפקוד מערכת זו בבוגר‪ ,‬ישנה חשיבות רבה לאפיון רקמת השומן ממנה מופרש ההורמון‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬הבנת הקשר שבין רמות הורמון הלפטין ומאפייני רקמת השומן בשלבי החיים המוקדמים‬ ‫יכולה לתרום רבות להבנת המנגנונים הפיזיולוגים המביאים להשמנת יתר ולנגזרות של השמנת‬ ‫יתר בבוגר‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬עבודה זו בודקת את ההבדלים שבין מאפייני רקמות השומן של עכברים מהזנים ‪α-Mupa‬‬ ‫וזן הבר בשבועות חייהם הראשונים‪ .‬כמו כן‪ ,‬היא אף חוקרת את הקשר וההשפעה של מאפייני‬ ‫רקמת השומן על רמות הלפטין בדם בעכברים מזן ‪ α-Mupa‬וזן הבר‪.‬‬ ‫במהלך העבודה נבחנו מאפייני רקמת השומן על ידי אנליזה של חתכים היסטולוגיים של רקמות‬ ‫השומן משני זני עכברים‪ ,‬זן ה– ‪ α-Mupa‬וזן הבר‪ .‬על מנת לקבוע את רמות הלפטין בדם‬ ‫העכברים‪ ,‬נעשה שימוש בדגימות דם מהעכברים באמצעות שיטת ‪.ELISA‬‬ ‫מעבודת המעבדה התקבלו התוצאות שהראו כי רקמת השומן של העכברים מזן ‪ α-Mupa‬בעלת‬ ‫תאי שומן גדולים יותר אך מספרם קטן יותר‪ ,‬לעומת זן הבר שרקמתו נמצאה כבעלת תאי שומן‬ ‫קטנים ורבים יותר ‪.‬כמו כן‪ ,‬בבדיקה שסקרה את השפעת גודל וצפיפות התאים על רמות הלפטין‬ ‫בדם העכברים ‪ ,‬היחס נמצא גדול יותר ברוב המקרים בקרב זן ה‪.α-Mupa -‬‬ ‫מתוצאות המחקר שהתקבלו נמצא כי בין זני העכברים‪ α-Mupa ,‬וזן הבר‪ ,‬ישנם הבדלים‬ ‫במאפייני רקמת השומן בשבועות חייהם הראשונים‪ .‬בנוסף עלה מהתוצאות כי ככל שתאי השומן‬ ‫גדולים יותר ומועטים‪ ,‬כך הם מפרישים יותר לפטין ורמות הלפטין בדם עולות‪.‬‬ ‫לאור ממצאי מחקר זה‪ ,‬מומלץ בעתיד על שימוש בגודל מדגם רחב יותר של עכברים משני הזנים‬ ‫ספציפיים‪.‬‬ ‫בגילאים‬ ‫שנמצאו‬ ‫לתופעות‬ ‫ביקורת‬ ‫שיהוו‬ ‫שונים‪,‬‬ ‫בגילאים‬ ‫כמו כן‪ ,‬מחקר נוסף בו יעשה שימוש בגודל מדגם גדול יותר יכול לשפוך אור על הקשר שבין רמות‬ ‫הלפטין‪ ,‬מאפייני רקמת השומן ומסת הגוף של העכברים מהזנים שנחקרו‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫שם התלמיד‪ :‬ארבל הדר‬ ‫שם בית הספר‪ :‬הישיבה התיכונית חיספין‬ ‫שם המנחה‪ :‬דר' קרן ג'קסון‬ ‫השפעת חרסית בהגנה על העור מפני קרינת ‪UVB‬‬ ‫כוויות שמש הנוצרות כתוצאה מחשיפה בלתי מוגנת לשמש מהוות בעיה יום יומית‪ ,‬כמובן ישנו‬ ‫הפתרון של קרמי ההגנה‪ ,‬אך אלו מכילים ‪ Titanium dioxide‬שעלול לגרום לנזק לדנ"א‪ .‬עבודה זו‬ ‫בודקת אפשרות לפתרון הבעיה על ידי שימוש בתרחיף חרסית אשר יהווה תחליף לקרמי ההגנה‬ ‫הקיימים בשוק‪ .‬לחרסית מספר תכונות הנובעות ממבנה הייחודי ההופכות אותה למתאימה‬ ‫ביותר להוות תחליף בריא וטבעי לתכשירים הקיימים כעת בשוק‪.‬‬ ‫שאלת המחקר‪ :‬האם ניתן להשתמש בחרסית כתחליף לקרמי ההגנה הקיימים בשוק?‬ ‫במהלך העבודה נחשפו רקמות עור חזיר לקרינת ‪ UVB‬למשך חצי שעה לאחר שנמשכו בשני‬ ‫תרחיפי חרסית שונים‪ .‬בנוסף נערכה ביקורת בה הרקמה אינה מוגנת כלל וביקורת בה הרקמה‬ ‫מוגנת על ידי קרם הגנה מבוסס ‪ .Titanium dioxide‬לאחר החשיפה הרקמות הועברו לאינקובטור‬ ‫בו עברו התאוששות לפרקי זמן שונים‪ 4 :‬שעות (‪ 15 ,)4hr‬שעות (‪ ,)O.N = over night‬ו‪ 24 -‬שעות‬ ‫(‪ .)24hr‬לאחר מכן בוצעה אנליזה של הרקמות בשיטות היסטולוגיות (צביעות ‪, H&E‬‬ ‫אימנוהיסטוכמיה עם ‪.)anti-thymine dimmer‬‬ ‫‪15‬‬ ‫שם התלמיד‪ :‬פיראס מסארוה‬ ‫שם בית הספר‪ :‬תיכון עירוני הגליל ‪ -‬נצרת‬ ‫שם המנחה‪ :‬מר חאזם ח'מאיסי‬ ‫הסרפד כבעל פעילות אנטי סרטנית‪ ,‬והשפעתם של מיצויים מצמח זה באמצעות‬ ‫ממסים כימיים כנגד סרטן דם מסוג לוקמיה מילואידית כרונית )‪(CML‬‬ ‫הסרטן הוא שם כללי לקבוצה של מחלות שונות ומגוונות כאשר המשותף להן הוא התרבות תאים‬ ‫בלתי נשלטת‪ ,‬היוצרת גידול ממאיר‪ .‬לוקמיה מילואידית כרונית הינה סרטן של תאי האב במח‬ ‫העצם‪ ,‬ממנו נוצרים כל תאי הדם‪.‬‬ ‫צמחי מרפא‪ :‬הם פרחים‪ ,‬גבעולים‪ ,‬עלים וכדומה אשר מכילים בתוכם ריכוז גבוהה של רכיבים‬ ‫תזונתיים וטבעיים החיוניים לפעילות גופנו‪.‬‬ ‫הסרפד הוא צמח פרא‪ ,‬לו מאות זנים‪ ,‬הנפוץ ברחבי העולם‪ ,‬הוא בעל עלים ירוקים כהים‪ ,‬שוליים‬ ‫משוננים‪ ,‬המתנשא לגובה ‪ 2‬מטרים‪.‬‬ ‫שאלות המחקר ‪:‬‬ ‫‪ .1‬באיזה מידה יש למיצויים מצמח הסרפד פעילות אנטי סרטנית כנגד סרטן הדם מסוג‬ ‫לוקמיה מילואידית כרונית ‪? CML‬‬ ‫‪ .2‬באיזה מידה מיצויים אלו יכולים לעכב את גדילתם של תאי הסרטן ‪? CML‬‬ ‫‪ .3‬באיזה מידה יש למיצויים אלו השפעה על פעילות החלבון ‪ BCR-ABL‬שהינו בעל תפקיד‬ ‫חשוב בהתפתחות מחלת הלוקמיה?‬ ‫שיטות וחומרים‬ ‫בפרויקט שלנו הוכנו מיצויים שונים באמצעות שלושה סוגים של ממסים (אתיל אצטט‪ ,‬היקסאן‪,‬‬ ‫אתיל אלכוהול) והצמח שבחרנו בו (סרפד)‪.‬‬ ‫עקבנו אחרי השפעתם של מיצויים מצמח זה ובדקנו את היכולת שלהם לעכב גדילתם של תאי‬ ‫סרטן מסוג לוקימיה מילואידית כרונית‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫שם התלמידה‪ :‬יעל פינטו‬ ‫שם בית הספר‪ :‬קריית חינוך אמי"ת חצור הגלילית‬ ‫שם המנחה‪ :‬גב' איילת אסיסקוביץ'‬ ‫הפחתת התגובה החיסונית כנגד נוגדנים המשמשים לחיסון סביל‬ ‫מערכת החיסון פועלת על מנת להגן על הגוף מפני כל אנטיגן העלול לחדור לתוכו‪ .‬במערכת זו‬ ‫פועלים שני מערכי הגנה המיועדים למנוע כל כניסה של חומר זר לגוף ונטרול הגורם שכן הצליח‬ ‫להיכנס לתוכו‪ .‬הראשון הוא מחסום פיזי‪ :‬העור‪ ,‬דמעות‪ ,‬ריסים‪ ,‬חומציות‪ ,‬זיעה ושומניות‪ .‬מערך‬ ‫ההגנה השני מחולק לשני תתי‪-‬הגנה‪ ,‬ספציפי ובלתי ספציפי‪ .‬קו ההגנה הבלתי ספציפי מורכב‬ ‫מתאי דם לבנים‪ ,‬הבולעים את האנטיגן הזר ותגובה זו מעוררת את קו ההגנה הספציפי‪ -‬תאי דם‬ ‫לבנים‪ ,‬המכונים לימפוציטים‪ .‬לאחר פלישת האנטיגן בפעם הראשונה וחיסולו על ידי המערכת‪,‬‬ ‫נשארים בדם תאי זיכרון‪ ,‬ובפעם הבאה של פלישת האנטיגן תהיה התקיפה עוצמתית ומהירה‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫בחיסון פעיל מוזרקים חיידקים מוחלשים לגוף כדי שהגוף יחסלם וישאר זיכרון חיסוני לפעם‬ ‫הבאה שתתפרץ המחלה והגוף יטפל בו במהירות ובעצמותיות רבה יותר‪ .‬חיסון סביל נועד לטפל‬ ‫באדם שלגופו נכנס ארס נחש ואין זמן לתת לגוף לטפל בעצמו באנטיגן‪ .‬כיוון שטיפול זה אורך‬ ‫מספר ימים והמוכש עלול למות‪ ,‬מוזרק לגוף תרכיב חיסון ובו נוגדנים מוכנים לאותו האנטיגן‪.‬‬ ‫נוגדנים אלו הוצאו מגופו של סוס אליו הוזרק החיסון הפעיל עם אותו האנטיגן‪ .‬לחיסון הסביל‬ ‫מספר חסרונות וביניהם האפשרות שהגוף יזהה את נוגדני הסוס כאנטיגן בפני עצמו ויתחיל‬ ‫בפעולת השמדה‪ .‬דבר זה יכול להימנע עם חיבור של מולקולת ה‪ MBA-‬לנוגדנים‪ .‬המולקולה‬ ‫יוצרת מיסוך בין הנוגדן למערכת וכך יכולים קווי ההגנה לפעול כרגיל ולא לפתח תגובה חיסונית‬ ‫כנגד הנוגדן‪.‬‬ ‫שאלת המחקר‪:‬‬ ‫‪ .1‬האם המולקולה ה‪ MBA-‬נקשרת לנוגדן ?‬ ‫‪ .2‬האם ואיך השפיעה מולקולת ה‪ MBA-‬על פעילות הנוגדן לאחר קישור לנוגדן?‬ ‫שיטות העבודה‪:‬‬ ‫‪ .1‬בכדי לזהות את החלבון ולוודא שמולקולת ה – ‪ MBA‬נקשרה אליו הרצתי את החלבון בג'ל‬ ‫חלבונים בה הופרד החלבון על פי משקלו‪.‬‬ ‫‪ .2‬השתמשתי בשיטת ה ‪ Western blot -‬כדי לגלות ולזהות את הנוגדן של הסוס על ידי נוגדן‬ ‫ייחודי לנוגדן זה‪.‬‬ ‫‪ .3‬בנוסף השתמשתי בשיטת ‪ -)Enzyme-Linked Immunosorbent Assay) ELISA‬לבדיקת‬ ‫השפעת קישור מולקולת ה‪ MBA -‬על פעילות נוגדן הסוס‪ ,‬על ידי קישור הנוגדן לאנטיגן (ארס‬ ‫הנחש)‪.‬‬ ‫מבחינת גודל המדגם‪ ,‬קיבלתי חלבון יחיד (נוגדן של סוס כנגד ארס של נחש) שאליו קשורה‬ ‫מולקולת ‪ MBA‬ונבדקה המודיפיקציה של החלבון‪.‬‬ ‫מן התוצאות עולה כי מולקולת ה‪ MBA-‬אכן נקשרה לנוגדן וביכולתה ליצור מיסוך המאפשר את‬ ‫פעילות הנוגדן ללא הפרעה על ידי מערכת ההגנה‪ ,‬המודיפיקציה התבצעה בהצלחה‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫שם התלמידה‪ :‬נועה שולמי‬ ‫שם בית הספר‪ :‬על יסודי ניסויי משגב‬ ‫שם המנחה‪ :‬דר' נועה לביד‬ ‫אפיון אנזים בעל פוטנציאל תרומה לתהליך הפקת ביודלק מביומסה‬ ‫כיום מרבית כלי התחבורה מונעים על ידי דלקים מתכלים‪ .‬בעקבות שריפת דלקים אלה נפלטים‬ ‫גזי חממה הגורמים להאצת ההתחממות הגלובלית‪ .‬אחת הדרכים להפחית בשימוש בדלקים‬ ‫המתכלים היא להשתמש בדלקים מתחדשים שאינם תורמים פחמן דו‪-‬חמצני לסביבה‪ ,‬וכך‬ ‫מפחיתים את פליטת גזי החממה‪ .‬כיום בארה"ב ובברזיל מייצרים ביואתנול‪ ,‬שהינו דלק ביולוגי‪,‬‬ ‫מגרגירי תירס ומקני סוכר‪ .‬אולם מקור ביומסה זה שנוי במחלוקת בגלל שהוא מתחרה בין היתר‬ ‫בגידולים המיועדים למזון לאדם‪ .‬לכן מושקעים משאבים להפיק ביואתנול מיבולים שלא נועדו‬ ‫למזון אלא מביומסה מפסולת חקלאית‪ ,‬מפסולת יער וכדומה‪.‬‬ ‫גליקוזיד הידרולאזות הם אנזימים המפרקים פולימרים סוכריים מדופן תא הצמח‪ ,‬ליחידות‬ ‫סוכר בודדות אשר יכולות להיות מותססות לביואתנול על ידי שמרים או חיידקים‪ .‬גילוי‬ ‫גליקולזיד הדרולאזות חדשות ויעילות אשר ישתתפו בפירוק הביומסה יכול לקדם מטרה זו‪.‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬ביטוי ניקוי ואיפיון גליקוזיד הידרולאז חדש מחיידק האדמה התרמופילי ‪-‬‬ ‫גיאובצילוס סטארותלמופילוס‪.‬‬ ‫הגן לגליקוזיד הידרולאז שובט בוקטור ביטוי‪ ,‬הוכנס לחיידקי ‪ E. coli‬ובוטא בכמות גדולה‪ .‬לאחר‬ ‫מספר שלבי ניקיון הופק האנזים בכמות גדולה וברמת ניקיון גבוהה‪ .‬על מנת לזהות איזה קשר‬ ‫סוכרי האנזים מפרק נסרקו מספר רב של סובסטרטים סינטטיים שונים‪ .‬לאחר הסריקה גילינו כי‬ ‫הסובסטרט הספציפי הוא ‪( β-L- arabinofuranoside‬יחידות ארבינוז‪ ,‬סוכר של ‪ 5‬פחמנים)‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫שם התלמידה ‪ :‬עינב שושני‬ ‫שם בית הספר ‪ :‬הר וגיא‬ ‫שם המנחה ‪ :‬גב' איילת אסיסקוביץ‬ ‫יעילות תרכיב חיסון כנגד נגיף "‪ "REO‬בעופות‬ ‫מבוא – תפקידה של מערכת החיסון ב גופנו הוא להגן על הגוף מפני פולשים זרים (אנטיגנים)‪ .‬כדי‬ ‫להגן על הגוף מערכת החיסון מבצעת שתי פעולות ‪ -‬זיהוי גורמים זרים (אנטיגנים ופתוגניים)‪,‬‬ ‫ואבחנה בין עצמי לזר‪ .‬הזיהוי מתרחש על ידי מערכת החיסון ומעורר תגובה המנטרלת את‬ ‫האנטיגן באמצעות קשירת האנטיגן לנוגדן המצוי בגוף או לתאי הבליעה‪ .‬חשיפה לאנטיגן יוצרת‬ ‫בגוף זיכרון חיסוני‪ ,‬כאשר ברגע שהאנטיגן יתגלה שוב בגוף‪ ,‬מערכת החיסון תפעל כנגדו בצורה‬ ‫מהירה וחזקה יותר‪ .‬מערכת החיסון בעלת ספציפיות גבוהה וכנגד כל אנטיגן או פתוגן מיוצר נוגדן‬ ‫ספציפי ‪ ,‬ועל ידי כך בגופנו קיים מאגר של נוגדנים והוא היוצר את הזיכרון החיסוני‬ ‫(לימפוציטים)‪ .‬דרך לשיפעול מערכת החיסון ויצירת זיכרון חיסוני הינה חיסון פעיל‪ ,‬שמטרתו‬ ‫להפעיל את מערכת החיסון ולייצר נוגדנים כנגד האנטיגן‪ ,‬כך שבפעם הבאה שנחשף אליו מערכת‬ ‫החיסון תגיב בצורה מהירה כנגדו‪.‬‬ ‫במסגרת עבודת המחקר שלי בדקתי חיסון כנגד וירוס ה‪ "REO" -‬שהתגלה בהתחלה כווירוס‬ ‫הפוגע במערכת הנשימה של בני האדם ובשנת ‪ 1154‬התגלה גם בעופות‪ ,‬הווירוס פוגע לעופות‬ ‫בדרכי הנשימה‪ ,‬בלב‪ ,‬בגב במערכת העיכול במפרקים ובגידי הרגלים‪.‬‬ ‫העברת הנגיף מתבצעת דרך מערכת העיכול והנשימה‪ ,‬בדרך כלל רק אם ההדבקה תתרחש בגיל‬ ‫צעיר העוף יחלה‪ .‬דרך נוספת להעברת הנגיף מתבצעת מהאימהות לביצה‪ .‬כיום מוצע חיסון פעיל‬ ‫כנגד הווירוס‪ ,‬המעלה את רמת הנוגדנים לנגיף בעופות‪ ,‬אך נמצא שהנוגדנים לא לגמרי פעילים‬ ‫במקרה הצורך ‪.‬‬ ‫שאלת המחקר ‪ -‬במסגרת עבודתי בדקתי את היעילות של תרכיב חיסון חדיש כנגד הנגיף‪.‬‬ ‫תוצאות ‪ -‬מצאתי שהחיסון החדש שמורכב רק ממקטע מהאתר הפעיל באנטיגן (‪ )reo virus‬יעיל‬ ‫יותר ומעלה את כמות הנוגדנים בסרום הדם של העופות‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫מושב מס' ‪ – 3‬חקלאות‬ ‫‪ .1‬דיאלא אבו שיבלי ‪ -‬השפעת מיצוי צמחי בר על דחיית‪ ,‬קטילת מזיקי‬ ‫עלי תפוח‪.‬‬ ‫‪ .2‬סהר שפילטר ‪ -‬השפעת המליחות על אצת‬ ‫‪Nannochloropsis‬‬ ‫‪ Oculata‬ורמות חומצת השומן ‪.Eicosapentaenoic acid‬‬ ‫‪ .3‬בראאה בדארנה ‪ -‬השפעת רמת מליחות מי השתייה ורמות שונות של‬ ‫סידן במרקם שונה במזון על איכות קליפת הביצה וביצועי המטילות‪.‬‬ ‫‪ .4‬יאיר לפסקי ‪ -‬טכנולוגית הסיתות והטיפולוגיה של כלי הצור שנחפרו‬ ‫בשטח ‪ E‬באתר ‪ NMO‬המוסטרי ומשמעותן להבנת אורחות חייו של‬ ‫האדם בתקופה הפליאוליתית התיכונה בדרום עמק החולה‪.‬‬ ‫‪ .5‬שוהם אריאל ‪ -‬השפעת שטחים בנויים על אוכלוסיות של חיות בר‬ ‫במרחב‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫שם התלמידה‪ :‬דיאלה אבו שבלי‬ ‫שם בית הספר‪ :‬תיכון מסעדה‬ ‫שם המנחה‪ :‬גב' אברהים מוחסנה‬ ‫השפעת מיצוי צמחי בר על דחיית‪ ,‬קטילת מזיקי עלי תפוח‬ ‫התפוח‪ ,‬פרי קשיח הנצרך על ידי רוב האוכלוסייה בישראל‪ ,‬זקוק לתנאים אקלימיים קרירים‬ ‫יחסית‪ ,‬ולכן הוא מגודל ברובו בצפון הארץ‪ .‬בחקלאות המודרנית‪ ,‬האינטנסיבית משתמשים‪,‬‬ ‫באמצעים ומשאבים רבים כדי לגדל את הגידולים השונים ביעילות על פני שטחים מצומצמים‪.‬‬ ‫כיום אנו רואים יותר ויותר שדות ומטעים צפופים‪ .‬כדי להגדיל את כמות היבולים משתמשים‬ ‫החקלאים בשיטות המייעלות את הייצור החקלאי‪ .‬חלק משיטות אלו גורמות לזיהום הסביבה‪.‬‬ ‫כדי לקבל פרי תפוח איכותי הראוי לשיווק‪ ,‬הוא חייב להיות נקי מנזקי מזיקים ומחלות‪ .‬קיים‬ ‫מגוון רחב מאוד של חומרים כימיים שמרססים בהם עצי התפוח כדי לשמור על העץ מתקיפות‬ ‫המזיקים‪ .‬המזיק העיקרי הגורם לירידה באיכות ובכמות יבול התפוח הן האקריות‪.‬‬ ‫האקריות )‪ (Panonychus ulmi‬הן מזיקי עלווה פירוקי רגליים הניזונים ממוהל העלה‪ ,‬הן פוגעות‬ ‫בכלורופיל וקשה להדבירן‪ .‬מינים מסוימים אף עשויים לגרום לנשירת עלים‪ .‬השימוש בחומרי‬ ‫הדברה הוא אחד המאפיינים הבולטים של החקלאות המודרנית‪ ,‬והוא חיוני לצורך הגדלת‬ ‫היבולים לאוכלוסייה הגדלה‪ .‬חומרי ההדברה מכילים רעלים המונעים את התפתחות המזיקים‪,‬‬ ‫אך הם נשארים גם על הצמחים וגם על הקרקע לאחר פיזורם‪ .‬עם רדת הגשם הם נשטפים‪,‬‬ ‫ומגיעים למי התהום‪ ,‬לנחלים ולמאגרי המים העיליים‪ .‬חלק מחומרי ההדברה הם חומרים‬ ‫מסוכנים שנאסרו לשימוש‪ .‬עיקר זיהום הסביבה בצפון רמת הגולן הוא משימוש יתר בדשנים‬ ‫וחומרי הדברה כימיים הרעילים לסביבה ולאדם‪.‬‬ ‫מטרת המחקר היתה למצוא חומר הדברה טבעי לקטילת מזיקי עלי תפוח בלי לפגוע באיכות‬ ‫הסביבה ובבריאות האדם‪.‬‬ ‫כדי להפחית ברמת הנזק הנגרם לסביבה מריסוס חומרים כימיים רעילים‪ ,‬בדקתי השפעת מיצויי‬ ‫צמחי בר שחלקם נחשבים כרעילים לאדם‪ .‬העבודה בנוייה משני שלבים‪:‬‬ ‫שלב ראשון‪ :‬הכנת מיצויי מצמחים שונים כמו‪ :‬הרדוף הנחלים‪ ,‬ריחן‪ ,‬מרווה‪ ,‬טיון דביק ‪,‬‬ ‫דיפנבכיה‪ ,‬שבטבט‪.‬‬ ‫שלב שני‪ :‬בדיקת המיצויים השונים על העלים הניזוקים בכנימות עלה ירוקים‪ .‬בניסוי היו ‪6‬‬ ‫טיפולים‪ -1 :‬הרדוף הנחלים‪-2,‬שבטבט‪ -3 ,‬טיון דביק‪ -4 ,‬מרווה‪ -5 ,‬דפנבכיה‪ -6 ,‬ריחאן‪ -7 ,‬מים‬ ‫(טיפול ביקורת)‪ .‬כל טיפול כלל בדיקה של ‪ 10‬עלים‪ 5 .‬עלי תפוח רוססו בצד התחתון של העלה‬ ‫(לבדוק אפשרות דחית המזיקים מהצד העליון של העלה)‪ ,‬ו‪ 5-‬עלי תפוח רוססו משני הצדדים‬ ‫(לבדוק אפשרות התמותה של המזיקים בעלי התפוח בשני הצדדים)‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬ ‫בדקנו קטילה ודחייה של הכנימות וראינו שיש ירידה גדולה בין הממוצע לפני הריסוס בצמחי בר‬ ‫ואחרי הריסוס‪.‬‬ ‫דיון ומסקנות‪:‬‬ ‫מהניסוי אפשר להבחין שיש מרכיב מסוים בריסוס שגורם למוות הכנימות‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫שם התלמידה‪ :‬סהר שפליטר‬ ‫שם בית הספר‪ :‬נופי גולן‬ ‫שם המנחה‪ :‬גב' דליה דויד‬ ‫השפעת המליחות על אצת ‪ Nannochloropsis Oculata‬ורמות חומצת השומן‬ ‫‪Eicosapentaenoic acid‬‬ ‫האצה נאנוכלורופסיס הינה אצה חד תאית‪ ,‬סביבת המחייה שלה תלויה בטמפרטורה‪ ,‬רמת‬ ‫חומציות (‪ ,)Hp‬אור‪ ,‬ומליחות‪ .‬סוג אצה זו ידועה ביכולתה לייצר כמות מספקת של חומצת שומן‬ ‫אומגה ‪ , 3‬חומצת שומן זו מאוד חיונית והכרחית לתזונה של בני אדם‪ ,‬משום שהגוף אינו יכול‬ ‫לייצר זאת בעצמו‪ ,‬ואף נעזרים בחומצה זו למניעת מחלות כמו‪ :‬טרשת עורקים‪ ,‬מחלות לב וכד'‪.‬‬ ‫במחקר זה נבדק האם רמות מליחות שונות ( ‪ ) NaCl 5% ,4% ,3% ,2% ,1%‬משפיעות על קצב‬ ‫גידולה ורמות ה‪ EPA-‬של אצת מי הים ‪?Nannochloropsis Oculata‬‬ ‫שיטות מחקר‪ :‬לביצוע המחקר הוכנו תמיסות מלח בריכוזים שונים ( ‪5% ,4% ,3% ,2% ,1%‬‬ ‫‪ .) NaCl‬ריכוזים שונים אלו הוו את המשתנה הבלתי תלוי‪ .‬שאר מרכיבי המדיום‪ ,‬המהווים חלק‬ ‫מסביבת הגידול המלאכותי של האצה‪ ,‬כפחמן חנקן וכדומה‪ ,‬הוספו ללא שינוי‪ ,‬בהתאם למתכון‬ ‫הרגיל‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫שם התלמידה‪ :‬בראאה בדארנה‬ ‫שם בית הספר‪ :‬תיכון חקלאי ראמה‬ ‫שמות המנחים‪ :‬דר' יוסלביץ ישראל (משרד החקלאות)‪ +‬מר איל חוטבא‬ ‫השפעת רמת מליחות מי השתייה ורמות שונות של סידן במרקם שונה במזון על‬ ‫איכות קליפת הביצה וביצועי המטילות‬ ‫רקע ‪ :‬קליפת הביצה מהווה את העטיפה הטבעית הטובה ביותר לתוכן הביצה וכן תפקידה להגן‬ ‫על האפרוח המתפתח בביצים המיועדות להדגרה‪ .‬לכן קליפת הביצה צריכה להיות חזקה‪ ,‬שלמה‪,‬‬ ‫ללא פגמים וסדקים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הנזק הכלכלי העיקרי ליצרני ביצי המאכל נגרם עקב שבר ביצים‬ ‫וקליפות באיכות י רודה‪ .‬בעבודת המחקר הנוכחית נבחנו שני משתנים המשפיעים על איכות‬ ‫הביצה‪ .‬בעבודות מחקר קודמות נמצא כי תכולת מלח גבוהה במים מורידה את איכות הקליפה‬ ‫וגורמת לשבר ביצים גבוה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הוספת חלקיקי סידנית בגודל ‪ 2‬מ"מ לתערובת המטילות‬ ‫משפרת את ספיגת הסידן ומעלה את יעילות תהליך יצירת הקליפה הסידנית‪ .‬קליפת הביצה‬ ‫מורכבת מ‪ 11% -‬סידן פחמתי (‪ )CaCO3‬ו‪ 2% -‬חומר אורגני‪ .‬לכן‪ ,‬לסידן תפקיד חשוב בתהליך‬ ‫השקעת הקליפה הסידנית על גבי הביצה או קרומי הביצה‪.‬‬ ‫שאלות המחקר‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה היא השפעת רמת המליחות במי השתייה המוגשים למטילות קלות על איכות הקליפה‬ ‫ומדדי היצור של המטילות?‬ ‫‪‬‬ ‫מה היא השפעת מרקם הסידן (גס‪/‬עדין) בתערובת המוגשת למטילות קלות על איכות‬ ‫הקליפה ומדדי יצור של המטילות?‬ ‫שיטת המחקר‪ :‬הניסוי נערך בלול המטילות בבית הספר ראמה‪ .‬בניסוי השתתפו ‪ 720‬מטילות‪.‬‬ ‫בחודש עשירי להטלה‪ ,‬המטילות חולקו לחזרות הניסוי‪ .‬הניסוי תוכנן באופן דו גורמי (רמת‬ ‫המליחות במי השתייה וגודל חלקיק סידנית בתערובת ההטלה)‪.‬‬ ‫ממצאים‪ :‬החלקיק הגדול של סידן בתערובת ההטלה שיפר את איכות הקליפה בכל טיפולי המים‬ ‫בניסוי‪ .‬בעופות ששתו מים מלוחים רמת הלכלוך על קליפות הביצים הייתה גבוהה‪ .‬משקל הביצה‬ ‫נמצא גבוה יותר בקבוצות המטילות שקבלו תערובת עם חלקיק סידנית גדול (תערובת גסה)‪.‬‬ ‫משקל קליפת הביצה היבש היה גבוה יותר בביצים שהוטלו בקרב העופות ששתו מים מלוחים‪.‬‬ ‫בבדיקה לעמידות קליפת הביצה ללחץ שבירה נמצא כי עופות שאכלו את החלקיק הגדול (תערובת‬ ‫גסה) ייצרו קליפות חזקות יותר לעומת העופות שאכלו את תערובת הביקורת (סידנית עדינה)‪,‬‬ ‫תוצאה אשר נמצאה מובהקת מאוד בקבוצות המטילות ששתו מים מלוחים‪.‬‬ ‫מסקנה ‪ ,‬חלקיק סידנית בתערובת המטילות שיפר את איכות הקליפה בעיקר כאשר העופות שתו‬ ‫מים מלוחים והיו במצב של סטרס‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫שם התלמיד‪ :‬יאיר ליפסקי‬ ‫שם בית הספר‪ :‬עמק החולה‬ ‫שם המנחה‪ :‬דר' גונן שרון‬ ‫טכנולוגית הסיתות והטיפולוגיה של כלי הצור שנחפרו בשטח ‪ E‬באתר ‪NMO‬‬ ‫המוסטרי ומשמעותן להבנת אורחות חייו של האדם בתקופה הפליאוליתית‬ ‫התיכונה בדרום עמק החולה‬ ‫אבן הצור היא חומר שאינו מתכלה ולכן אבני הצור‪ ,‬אשר שימשו את האדם כמיליון וחצי שנים‪,‬‬ ‫הן בין העדויות העיקריות לתרבויות הקדומות של האדם‪ .‬הצור היווה חומר גלם עיקרי ליצירת‬ ‫כלי עבודה‪ .‬לימוד כלי הצור שנמצאו באתרים ארכיאולוגיים מאפשר הערכה של הידע של האדם‬ ‫הקדום בסיתות‪.‬‬ ‫במחקר הפרהיסטורי מנסים להתחקות אחר שלבי הייצור והשימוש בכלי צור‪ ,‬החל מאיסוף‬ ‫חלוקי או גושי הצור שנלקטו בעמקי נחלים או נותקו ממחשופי אבן גיר ועד שלב השלכתו לפסולת‬ ‫לאחר שימוש‪ .‬דבר זה‪ ,‬מאפשר להבין את כושרו הקוגניטיבי והטכנולוגי של הסתת הקדום‪.‬‬ ‫שטח ‪ E‬הוא שטח חפירה קטן בהיקפו אשר נחפר בעונת החפירה שנערכה בקיץ ‪ 2011‬באתר ‪NMO‬‬ ‫(‪ .)Nahal Mahanayeem Outlet‬שטח ‪ E‬משויך יחד עם כל האתר לתקופה הפליאוליתית‬ ‫התיכונה ובתוכה לשלב המאוחר של התרבות המוסטרית‪ ,‬שהחלה לפני ‪ 70,000‬והסתיימה לפני כ‪-‬‬ ‫‪ 50-47,000‬שנים‪.‬‬ ‫מכלול הצור באתר ‪ NMO‬מתוארך לתקופה הפליאוליתית התיכונה‪ ,‬המסתיימת בלבנט בערך‬ ‫לפני ‪ 45‬אלף שנים‪ .‬רוב הכלים‪ ,‬שנמצאו באתר הם חודים וסכינים‪ .‬מבלי להיכנס למשמעות‬ ‫המונחים הללו ניתן לומר שהימצאותם‪ ,‬ואולי בעיקר אי הימצאותם של כלים אחרים הנפוצים‬ ‫מאד באתרים אחרים כמו מקרצפים‪ ,‬מגרדים‪ ,‬מרצעים ונקרים‪ ,‬מלמדת על אופי האתר‪ .‬אם כן‪,‬‬ ‫האתר לפי ד"ר גונן שרון היה‪" :‬מחנה ציידים קצר מועד לחופו של אגם החולה הקדום בו ביתרו‬ ‫את בשרן של פרות ענק בעזרת "ארגז כלים ייחודי"‪ .‬ב"ארגז כלים" זה עוסק מחקרי‪.‬‬ ‫מטרת המחקר להבין מה היא טכנולוגית הסיתות והטיפולוגיה של כלי הצור שנחפרו בשטח ‪E‬‬ ‫באתר הידוע בשם "מוצא נחל מחניים" (‪ ,)Nahal Mahanayeem Outlet – NMO‬המוסטרי‬ ‫(פליאולית תיכון‪ 65 ,‬אלף שנים לפני זמננו) ומשמעותן להבנת אורחות חייו‪ ,‬התנהגותו וכלכלתו‬ ‫של האדם בתקופה הפליאוליתית התיכונה בדרום עמק החולה‪.‬‬ ‫בימים אלה אני עובד על התוצאות של המחקר‪ ,‬וזאת לאחר שעיבדתי כ‪ 250-‬אבני צור‪ .‬אך כבר‬ ‫מהסתכלות שטחית על ממצאי המחקר ניתן לראות כי מכלול הצור שחקרתי שונה מאד במאפייניו‬ ‫ממכלול הצור שנמצא בשטחים אחרים באתר‪ .‬בשל כך‪ ,‬ייתכן ומסקנות המחקר יפתחו דלת‬ ‫לפרשנות חדשה לאופי האתר‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬המסקנות מסקרנות ומאתגרות‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫שם התלמיד‪ :‬שוהם אריאל‬ ‫שם בית הספר‪ :‬הישיבה התיכונית חספין‬ ‫שם המנחה‪ :‬מר ליאור רוטנברג‬ ‫השפעת שטחים בנויים על אוכלוסיות של חיות בר במרחב‬ ‫מאז הקמת המדינה הואץ מאוד קצב הפיתוח‪ ,‬וכיום כמעט שלא ניתן לראות‬ ‫מקומות בארץ שהם טבעיים לגמרי עקב הפיתוח האינטנסיבי‪ .‬הסבת הייעוד של בתי הגידול‬ ‫הטבעיים לשטחי בנייה וחקלאות‪ ,‬הוא הגורם העיקרי לפגיעה במגוון הביולוגי בארץ‪.‬‬ ‫תחום המחיה של יונקים גדולים הוא גדול יחסית‪ ,‬ויכול לכלול בתוכו שטחים בנויים ופתוחים של‬ ‫כמה ישובים‪ .‬אם כן‪ ,‬ממבט היונקים הגדולים‪ ,‬שטח המחייה שלהם עלול להיות מופר בהשפעת‬ ‫השינויים בשימושי הקרקע במשך כל חייהם‪ ,‬ואולי אף במשך דורות‪ ,‬עקב הפיתוח האינטנסיבי‬ ‫בגולן‪.‬‬ ‫שאלת המחקר‪ :‬מה הקשר בין גרדיאנט המרחק משטח בנוי לבין עושר המינים של יונקים‬ ‫גדולים?‬ ‫שיטות מחקר‪ :‬במחקר שומשו מצלמות ‪ ScoutGuard SG550‬המצלמות באינפרה – אדום‪.‬‬ ‫המצלמות עובדות על חיישני תנועה שבמידה וקיימת תנועה במרחב המצלמה‪ ,‬תצולם תמונה‬ ‫בודדת או וידאו‪ .‬המצלמות נפרסו בגרדיאנט במרחק של כ‪ 211 -‬מטר בין מצלמה למצלמה מקצה‬ ‫היישוב לכיוון השטח הפתוח (במרחקים ‪ 211 ,1‬ו‪ 411 -‬מטרים מהיישוב)‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫מושב מס' ‪ – 4‬חקלאות‬ ‫‪ .3‬נדב הלפרסון ‪ -‬השפעת רעיית בקר על מרעה ים‪-‬תיכוני‪.‬‬ ‫‪ .2‬סעיד אבו ריא ‪ -‬השפעת גז צמר וצינון של כבשים מגזעים אסף אפק‬ ‫(‪ )BB‬ואסף אפק (‪ )B+‬בחודש הרביעי להריון‬ ‫על משקל השגר‬ ‫והתפתחות הטלאים עד לשיווק‪.‬‬ ‫‪ .3‬אכרם נאסר – השפעת יחידת הקור וזמן הקירור על צמיחת ופריחת‬ ‫בצלי היקינטון‪.‬‬ ‫‪ .4‬הדיל אבראהים – הפקת שמן זית במטעי עין קניה‪.‬‬ ‫‪ .5‬תמאדר אלולי ‪ -‬השפעת ריסוס דשנים עלוותיים על דחיית או קטילת‬ ‫מזיקים (האקריות) בעלי תפוח עץ‪.‬‬ ‫‪ .6‬רז בוכניק ‪ -‬ברקוד דנ"א של מיני אצות כחוליות רעילות היוצרות‬ ‫פריחות מאסיביות בכנרת‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫שם התלמיד‪ :‬נדב הלפרסון‬ ‫שם בית הספר‪ :‬נופי גולן‬ ‫שם המנחה‪ :‬גב' מיכל עמית‪-‬מילגיר‬ ‫השפעת רעיית בקר על מרעה ים‪-‬תיכוני‬ ‫מערכות מרעה ים‪-‬תיכוניות מאופיינות בגורמים רבים המשפיעים על זמינות הצומח לרעייה‪.‬‬ ‫חוסר העקביות בין עונה לעונה ובין שנים עוקבות מונע הסכמה חד‪-‬משמעית בנוגע לאסטרטגיית‬ ‫ממשק הרעייה בה יש לנהוג במערכות אלו‪.‬‬ ‫שאלת המחקר של עבודה זו עסקה בהשפעת רעיית בקר על הצומח במרעה ים‪-‬תיכוני‪.‬‬ ‫הגורמים העיקריים המשפיעים על הצומח אשר נבחנו במחקר הינם מועד הכנסת והוצאת הבקר‬ ‫משטח המרעה והאקלים (משקעים וטמפרטורות)‪.‬‬ ‫שיטות מחקר הניסוי נערך בחווה הניסיונית "כרי דשא" שברמת כורזים‪ .‬נלקחו דגימות צומח‬ ‫מכמה חלקות‪ ,‬כאשר בכל חלקה טיפול רעייה שונה משאר החלקות‪ .‬בנוסף‪ ,‬נבחרה חלקת ביקורת‬ ‫אליה לא הוכנסו פרות כלל‪ .‬הדגימות נשקלו פעמיים‪ ,‬לפני ואחרי ייבוש בתנור‪ ,‬ונבדקו במכשיר‬ ‫‪ ,Near Infra-Red Spectrophotometer‬במעבדות מכון וולקני‪ ,‬על מנת לאמוד את ערכיו‬ ‫התזונתיים של הצומח‪ .‬המכשיר מצביע על הימצאות תרכובות חנקניות‪ ,‬ומאפשר להעריך על פי‬ ‫משוואות כיול את סוג וכמות החלבון והסיבים אשר נמצאים בצומח‪ ,‬כמו גם את אחוז נעכלות‬ ‫הצומח בכרס הפרה‪ .‬בנוסף‪ ,‬נאספו נתונים אקלימיים על שנת ‪.2012-2013‬‬ ‫תוצאות כמות הביומסה בכל חלקה הראו כי בחלקה בה הייתה רעייה בצפיפות גבוהה אך‬ ‫מפוצלת‪ ,‬נמצא החומר היבש במשקל הקטן ביותר ואילו בחלקת הביקורת‪ ,‬בה לא הייתה רעייה‬ ‫כלל‪ ,‬נמצא המשקל הגבוה ביותר של החומר היבש (ח"י)‪.‬‬ ‫תוצאות החומר היבש בצומח הראו כי בחלקה שבה הייתה רעייה מפוצלת בלחץ גבוה נמצא‬ ‫האחוז הקטן ביותר של ח"י‪ ,‬ולעומת זאת בחלקה בה הייתה רעייה ממושכת בלחץ גבוה נמצא‬ ‫האחוז הגבוה ביותר של ח"י‪.‬‬ ‫אחוז נעכלות הצומח הגבוה ביותר (‪ )66%‬נמצא בחלקה בה הייתה רעייה מפוצלת בלחץ גבוה‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬אחוזי הנעכלות הנמוכים ביותר (‪ )54%‬נמצאו בחלקת הביקורת שבה לא הייתה‬ ‫רעייה כלל‪.‬‬ ‫בעזרת הצלבת התוצאות ניתן היה לקבוע איזה טיפול הוא הטיפול היעיל ביותר‪ ,‬נכון לשנה בה‬ ‫התבצע הניסוי‪ .‬מסקנת הניסוי הייתה שהטיפול העדיף ביותר מבין הטיפולים שנבדקו הוא טיפול‬ ‫של רעייה ממושכת ובלחץ נמוך מפני שכך התקבלה הכמות הגדולה ביותר והאיכותית ביותר של‬ ‫חומר יבש שבו משתמשות הפרות‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬מתוצאות המחקר עולה כי יש להמשיך ולחקור את הנושא יותר לעומק מפני שדבר זה‬ ‫יוכל לסייע למגדלי הבקר באזור הים‪-‬תיכוני לקבוע מהו הממשק היעיל ביותר בו יש לנהוג‬ ‫במערכות מרעה ים‪-‬תיכוני‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫שם התלמיד‪ :‬סעיד אבו ריא‬ ‫שם בית הספר‪ :‬תיכון חקלאי ראמה‬ ‫בהנחיית‪ :‬מר אוסמה סח‬ ‫השפעת גז צמר וצינון של כבשים מגזעים אסף אפק (‪ )BB‬ואסף אפק (‪ )B+‬בחודש‬ ‫הרביעי להריון על משקל השגר והתפתחות הטלאים עד לשיווק‬ ‫רקע‪ :‬יתרונות כבשת האפק זה הוולדנות הגבוהה שנותנת ‪ 2.1‬עד ‪ 2.3‬טלאים בממוצע להמלטה‪,‬‬ ‫אך יחד עם זאת משקל הלידה קטן יחסית (טלאים נולדים קטנים מהממוצע ‪ 2.2‬ק"ג לטלה)‪ ,‬קצב‬ ‫גדילה איטי ותקופת פיטום ארוכה היכולה להגיע לעד ‪ 7‬חודשים‪ .‬משמעות הדבר היא צריכה‬ ‫מרובה של תערובת‪ ,‬נצולת מזון פחות טובה והפסד כלכלי למגדל‪.‬‬ ‫שאלות המחקר‪:‬‬ ‫‪ )1‬איך משפיע טיפול גז צמר הכבשים על משקל השגר והתפתחותו בשני גזעי אסף אפק (א‪.‬‬ ‫אפק ‪ BB‬ו‪ -‬א‪ .‬אפק ‪?)+B‬‬ ‫‪ )2‬איך משפיע טיפול צינון כבשים על משקל השגר והתפתחותו בשני גזעי אסף אפק (א‪ .‬אפק‬ ‫‪ BB‬ו‪ -‬א‪ .‬אפק ‪?)+B‬‬ ‫‪ )3‬איך משפיע טיפול משולב של צינון וגז צמר לכבשים על משקל השגר והתפתחותו בשני‬ ‫גזעי אסף אפק (א‪ .‬אפק ‪ BB‬ו‪ -‬א‪ .‬אפק ‪?)+B‬‬ ‫שיטות המחקר‪ :‬הניסוי התבצע בדיר בית הספר התיכון חקלאי ראמה‪ ,‬שלב ראשון‪ :‬השתתפו‬ ‫במחקר ‪ 40‬כבשים אימהות מגזעי אסף אפק אשר נבחרו בצורה אקראית (‪ 20‬כבשים‬ ‫הומוזיגוטיות ‪ 20 +BB‬כבשות הטרוזיגוטיות ‪ ,)+B‬בעלות שלוש עד חמש המלטות‪ ,‬ממוצע משקל‬ ‫הכבשות היה ‪ 60-65‬ק"ג ‪ .‬בשלב השני נעשתה חלוקה של שתי קבוצות הכבשים לארבע תתי‬ ‫קבוצות בהתאם לסוג הטיפול שניתן‪ .‬בתחילת ההתערבות האמהות קבלו אותו טפול הורמונאלי‪.‬‬ ‫ההזרעה היתה ע"י מזריע מקצועי והיתה מאותו אייל‪.‬‬ ‫במהלך הניסוי נעשה מעקב אחרי המדדים הבאים‪ :‬משקל לידת הטלה מיד אחרי לידה‪ ,‬וחישוב‬ ‫למשך ימי ההיריון של הכבשה‪ ,‬וקצב גדילת הטלה עד לפיטום (משקל מצטבר של הטלה‪ /‬אורך‬ ‫הטלה‪ -‬ראש זנב‪ ,‬גובה הטלה‪ -‬רוחב חזה)‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫שם התלמיד‪ :‬אכרם נסאר‬ ‫שם בית הספר‪ :‬תיכון חקלאי ראמה‬ ‫שמות המנחים‪ :‬גב' סאמיה דרזי ‪ +‬מר עזאת אסעד‬ ‫השפעת יחידת הקור וזמן הקירור על צמיחת ופריחת בצלי היקינטון‬ ‫רקע‪ :‬לצורך גידול פרחי יקינטון ישנו צורך לקיים את תנאי הגידול האופטימאלים לבצלי‬ ‫היקינטון‪ .‬בין היתר ידוע כי ישנו צורך בקירור בצלי היקינטון‪ ,‬אחרת לא תהיה פריחה מהירה‬ ‫ואיכותית‪ .‬במחקר נוכחי נבדקה הטמפרטורה הטובה ביותר ומשך הקירור הסביר להשגת פריחה‬ ‫מהירה ואיכותית‪.‬‬ ‫שאלות המחקר‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה היא השפעת טמפרטורת הקירור על צמיחת ופריחת בצלי היקינטון?‬ ‫‪ ‬מה היא השפעת משך זמן הקירור על צמיחת ופריחת בצלי היקינטון?‬ ‫מהלך הניסוי‪ :‬לצורך המחקר השתתפו במחקר ‪ 100‬בצלי יקינטון‪ ,‬אשר חולקו לחמש קבוצות‬ ‫בהתאם למערך הניסוי‪ .‬התבצעה זריעה של הבצלים בחמישה מצעים מנותקים‪ .‬הניסוי נמשך‬ ‫חודשים‪ ,‬כאשר פעם בשבוע התלמיד עקב אחרי מדדי הצמיחה הבאים‪ :‬צמיחה (גודל העלים‪,‬‬ ‫צבעם‪ ,‬שלמותם)‪ ,‬בשלב הפריחה התלמיד העריך את איכות הפרחים לפי‪ :‬צבע‪ ,‬ריח‪ ,‬גודל‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫שם התלמידה‪ :‬הדיל איבראהים‬ ‫שם בית הספר‪ :‬תיכון מסעדה‬ ‫שם המנחה‪ :‬מר נור אלדין שמס‬ ‫הפקת שמן זית במטעי עין קניה‬ ‫הזית הינו אחד הצמחים הראשונים שתורבתו וגודלו לצורך הפקת שמן עוד בתרבויות הקודמות‪.‬‬ ‫מבחינה גיאוגרפית‪ ,‬אזור הגידול המתאים ביותר לזית הוא בין קווי רוחב ‪ 30‬ו‪ 40 -‬צפון ודרום‬ ‫המאופיין באקלים ים תיכוני ממוזג עד חם‪ ,‬חורף מתון וקיץ יבש‪.‬‬ ‫איכות האדמה‪ ,‬האקלים והמיקום הגיאוגראפי‪ ,‬חשובים ומשפיעים על איכותו של השמן ועל‬ ‫אורך חיי המדף שלו‪ .‬זמן המסיק הוא גורם קריטי ליצירת שמן זית איכותי והוא משפיע על טעם‬ ‫השמן‪ ,‬יותר מאשר בחירת הזן‪ .‬זיתים אשר נקטפים בעודם ירוקים הם בעלי חיי מדף ארוכים‬ ‫יותר אך טעמם יהיה שונה וכמות השמן שתופק מהם תהיה קטנה יותר מאשר זיתים בשלים‬ ‫ששינו את צבעם לשחור‪.‬‬ ‫בעבודה שלי בדקתי את השפעת סוג הקרקע והגובה מעל פני הים והזמן האופטימאלי למסיק‬ ‫הזיתים‪ ,‬על כמות השמן המופק מהזיתים‪ .‬מקום העבודה היה במטעי הכפר הדרוזי עין קניה‪.‬‬ ‫הזנים הנפוצים במטעי כפר עין קניה הם סורי ונבאלי בלדי‪ .‬עצי הזית בכפר נטועים על אדמות‬ ‫גיריות ובזלתיות‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫שם התלמיד‪ :‬תמאדר אלולי‬ ‫שם בית הספר‪ :‬תיכון מסעדה‬ ‫שם המנחה‪ :‬דר' מנסור אבו שיבלי‬ ‫השפעת ריסוס דשנים עלוותיים על דחיית או קטילת מזיקים (האקריות) בעלי‬ ‫תפוח עץ‬ ‫התפוח הוא עץ פרי ממשפחת הורדניים‪ .‬התפוח נפוץ בעולם כולו‪ ,‬באזורים שאינם טרופיים‬ ‫שמצפון ומדרום לקו המשווה‪ .‬בישראל הוא ידוע זה אלפי שנים ואף נזכר בתנ"ך‪.‬‬ ‫בישראל כ‪ 44,000-‬דונם תפוחים‪ .‬כדי לקבל תפוחים לשיווק‪ ,‬הם חייבים להיות ללא נזקים‪ .‬כדי‬ ‫לקבל פירות נקיים‪ ,‬מרססים את מטעי התפוחים בחומרים כימיים שונים נגד מחלות ונגד‬ ‫מזיקים‪ .‬רוב החומרים הכימיים יכולים לזהם את הסביבה‪ .‬בעבודה שלי בדקתי כמה סוגים של‬ ‫מלחים (דשנים) המשמשים כנגד מזיקי האקריות‪.‬‬ ‫אחת הבעיות המרכזיות בענף התפוח היא לשמור את עץ התפוח מנזק האקרית האירופאית‬ ‫האדומה )‪ .(Panonychus ulmi‬האקרית הוא מזיק עלווה מפרוקי הרגליים הניזונים ממוהל‬ ‫העלה ופוגעים בכלורופיל העלה‪ .‬מינים מסוימים אף עשויים לגרום לנשירת עלים‪ .‬חומרים כימיים‬ ‫הם יקרים ומזהמים‪ .‬ברוב המקרים האקריות מפתחות עמידות לחומרים אלו לכן חשוב לבדוק‬ ‫אלטרנטיבות להפחתת נזקי האקריות‪.‬‬ ‫בעבודה היו שני שלבים ‪:‬‬ ‫‪-1‬הכנת תמיסות חומרי הריסוס (דשנים‪ ,‬מלח מאכל) בכמה ריכוזים‪.‬‬ ‫‪ -2‬ריסוס עלי התפוח הנגועים באקריות בסוגים שונים של דשנים ומלח מאכל‪.‬‬ ‫בדיקת תוצאות הריסוס מתבצעת לאחר ‪ 41‬שעות מזמן הריסוס‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫שם התלמיד‪ :‬רז בוכניק‬ ‫שם בית הספר‪ :‬הישיבה התיכונית חיספין‬ ‫שם המנחה‪ :‬דר' רות נ‪ .‬קפלן‪-‬לוי‬ ‫ברקוד דנ"א של מיני אצות כחוליות רעילות היוצרות פריחות מאסיביות בכנרת‬ ‫מבוא‪:‬‬ ‫בכנרת נמצאים כ‪ 300 -‬מיני אצות‪ ,‬מתוכם עשרות מיני ציאנובקטריה שחלקן רעילות‪ .‬גודלן‬ ‫המזערי של אצות אלה‪ ,‬אשר גודל התא הוא בין ‪ 2‬עד ‪ 10‬מיקרון‪ ,‬מקשות על זיהויים בשיטות‬ ‫המיקרוסקופיות הקלאסיות‪.‬‬ ‫בין הציאנובקטריה באגם נמצא סוג ה‪ Microcystis -‬הפורח בכנרת כל שנה‪ ,‬בצורת צופת חומה‪-‬‬ ‫ירוקה‪ .‬חלק ממיני ה ‪ Microcystis -‬הינם רעילים ועלולים לגרום בין היתר לגירויים בעור ופגיעה‬ ‫בכבד‪ .‬בעזרת יצירת ברקוד גנטי נוכל לזהות ולהתריע על הופעתן בכנרת לפני קבלת אותה הצופת‪.‬‬ ‫שאלת המחקר‪:‬‬ ‫כיצד מבטא רצף חומצות הגרעין של מקטעי הגנים ‪ rbcL‬ו‪ SSU rDNA-ITS1 -‬את השונות בין‬ ‫שלושת מיני הכחוליות היוצרים את הפריחה בכנרת של מרץ ‪?2013‬‬ ‫שיטות מחקר וחומרים‪:‬‬ ‫ראשית בודדנו מושבות מהצופת של מיני ציאנובקטריה מהכנרת אל צלחות פטרי לגידול‪ .‬לאחר‬ ‫כחודש קיבלנו תרביות חד אצתיות של מיקרוציסטיס והמין המלווה ‪ .Pseudanabaena sp.‬דנ"א‬ ‫גנומי הופק מהאצות והרצפים של מקטעי הגנים הנבחרים הוגברו בעזרת ‪.PCR‬‬ ‫מקטעי הדנ"א המוגברים שובטו‪ ,‬והוחדרו אל תוך חיידקי ‪ E. coli‬מהם כמות גדולה של הפלסמיד‬ ‫הופק למטרת ריצוף חומצות הגרעין‪ .‬לאחר קבלת רצפי הדנ"א‪ ,‬ניתחנו את התוצאות בכלים של‬ ‫ביואינפורמאטיקה‪ ,‬והרצפים השלמים יופקדו בבסיס הנתונים הבינלאומי ‪.GeneBank‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬ ‫במרץ ‪ 2013‬היתה פריחה עצומה של מיקרוציסטיס בכנרת‪ ,‬מהצופת באגם בודדנו שמונה מושבות‬ ‫מכל אחד משלושת מיני המיקרוציסטיס שזוהו‪ .‬לאחר כחודשיים בחלק מצלחות הפטרי גדלו‬ ‫ציאנובקטריה אחרות‪ ,‬אשר ידועות כמין נלווה למושבות המיקרוציסטיס‪ .‬ליצירת הברקוד הגנטי‬ ‫הפקנו ‪ DNA‬מכל תרבית והגברנו את מקטעי הגנים הנבחרים אשר שובטו ונשלחו לריצוף‪ .‬לאחר‬ ‫אנליזה של רצפי חומצות הגרעין‪ ,‬התוצאה תופקד בבסיס הנתונים הבינלאומי שם ישנו מידע‬ ‫מועט על מינים אלו‪ .‬בנוסף לכך אנליזה ראשונית של הרצפים שהתקבלו מראה שמין אחד מה‪-‬‬ ‫‪ Pseudanabaena sp.‬המלווה את ‪ Microcystis botrys‬שונה מזה המלווה את ‪Microcystis‬‬ ‫‪ .flos-aqua‬מחקר זה פורץ דרך למחקרים עתידיים על מערכות גומלין בין אוכלוסיות שונות של‬ ‫ציאנובקטריה הקיימים באגם‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫מושב מס' ‪ – 5‬חקלאות ומדעי הסביבה‬ ‫‪ .3‬מאי ניר ‪ -‬טפילי מעיים בעדר בקר הרועה בחוות "כרי דשא"‪.‬‬ ‫‪ .2‬יותם בשן ‪ -‬השפעת שיקום אזורים נפלשים על אוכלוסיית הזוחלים‪.‬‬ ‫‪ .3‬יארה ספדי ‪ -‬החפירה סביב השורשים‪ ,‬גישה ידידותית חדשה‬ ‫בטיפול מחלות קרקע בתפוח עץ‪.‬‬ ‫‪ .4‬באסל אבו סאלח ‪ -‬השוואה בין דישון חסה בגידול הידרופוניקה‬ ‫מנקז מים של דגי נוי לדישון כימי קונבנציונאלי‪.‬‬ ‫‪ .5‬הינד עמאשה ‪ -‬השפעת שימוש בדשן חנקתי במטעי תפוח‪ ,‬על זיהום‬ ‫מי תיהום בסוגי קרקע שונים‪.‬‬ ‫‪ .6‬יאיר סקורי ‪ -‬מדד האוריינות הסביבתית של תלמידים בנושא‬ ‫פלישת מינים‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫שם התלמידה‪ :‬מאי ניר‬ ‫שם בית ספר‪ :‬אנה פראנק‬ ‫שם המנחה‪ :‬גב' מיכל עמית מילגר‬ ‫טפילי מעיים בעדר בקר הרועה בחוות "כרי דשא"‬ ‫הבקר משתייך לסדרת מעלי הגירה ומספק כמחצית מן הבשר הנצרך כיום בעולם‪ .‬בישראל‬ ‫עורכים הכלאות בין גזעי בקר שונים כדי להתאימם לתנאי הסביבה הקשים בארצנו‪ .‬בין היתר‪,‬‬ ‫סובל הבקר רבות מטפילי מעיים שפוגעים בספיגת חומרי המזון וגורמים למחלות‪ ,‬לירידה‬ ‫במשקל וכתוצאה מכך לנזקים כלכליים למגדל‪ .‬עגלים רגישים במיוחד להידבקות בטפילים‪.‬‬ ‫טיפולים קונבנציונאליים כוללים שימוש בתרופות אשר עלותן גבוהה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מפתחים הטפילים‬ ‫עמידות כנגד טיפולים אלו‪ .‬הפחתת צפיפות הרעייה והעברת העדר מחלקה לחלקה יכולים לשמש‬ ‫טיפול טבעי וחסכוני נגד טפילי מעיים‪.‬‬ ‫מטרת העבודה היא לחקור את השפעת צפיפות הרעייה על רמת הנגיעות בטפילי המעיים הבאים‪:‬‬ ‫טפיל חד‪-‬תאי הקוקסידיה (‪ )Eimeria bovis‬ונמטודה מסוג אוסטרטגיה (‪.)Ostertagia ostertagi‬‬ ‫במהלך העבודה בוצעה בדיקה מדגמית של עגלים ופרות בעדר‪ ,‬אשר רעו בחלקות עם צפיפות‬ ‫רעייה ואופן רעייה שונים ‪ -‬חלקה א' עם רעייה צפופה ומפוצלת וחלקה ב' עם רעייה ממושכת‬ ‫בלחץ רעייה נמוך‪ .‬שאלת המחקר הייתה‪ :‬האם ישנה השפעה לטיפול הרעייה על נגיעות בפרזיטים‬ ‫ועל יצרנות העדר? על מנת לבחון זאת נבדק האם בעדר הבקר ישנה נגיעות בנמטודות ובחד תאיים‬ ‫והאם קיים הבדל בנגיעות בטפילים בין החלקות השונות‪ .‬בנוסף‪ ,‬נבחנה יצרנות העדר על ידי‬ ‫שקילת מדגם עגלים בחלקות הטיפול השונות‪.‬‬ ‫בדיקת נוכחות טפילים בוצעה על ידי איסוף דגימות גללים טריות מחוות כרי דשא וספירת ביצי‬ ‫טפילים באמצעות שיטת ®‪ .FLOTAC‬הנתונים נותחו במודל ‪ ANOVA‬חד‪-‬גורמי באמצעות‬ ‫תוכנת ‪ .Microsoft Excel 2010‬כדי לבדוק את יצרנות העדר‪ ,‬הושוו משקלי הגמילה של עגלים‬ ‫זכרים מחלקות הטיפול השונות‪.‬‬ ‫מן התוצאות עולה כי‪ ,‬בחלקה א' שהייתה חלקה צפופה עם רעייה מפוצלת נמצאו פחות טפילים‬ ‫מאשר בחלקה ב' בה הייתה רעייה ממושכת עם לחץ רעייה נמוך‪ ,‬אך השוני לא נמצא מובהק‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬נמצא כי משקלם הממוצע של העגלים מחלקה א' נמוך בכ‪ 10-‬קילוגרם מן המשקל‬ ‫הממוצע של העגלים בחלקה ב'‪.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫שם התלמיד‪ :‬יותם בשן‬ ‫שם בית הספר‪ :‬הישיבה התיכונית חיספין‬ ‫שם המנחה‪ :‬דר' בעז שחם‬ ‫השפעת שיקום אזורים נפלשים על אוכלוסיית הזוחלים‬ ‫עץ השיטה הכחלחלה (‪ )Acacia saligna‬מוכר בכל העולם כמין פולש‪ .‬קצב הגידול והשפעתה של‬ ‫השיטה נחקרו בחולות ניצנים‪ ,‬המחקרים מראים שהשטח המכוסה על ידי השיטה גדל ב‪2.12%-‬‬ ‫בשנה‪ .‬מכך עולה כי אם לא ינקטו צעדים‪ ,‬השיטה הכחלחלה תתפשט ותשנה את המערכת‬ ‫האקולוגית במישור החוף‪ ,‬ובכך תסכן מינים אנדמיים ומינים נדירים רבים החיים בה‪ .‬לפיכך‪,‬‬ ‫בוצעה עקירה והדברה (ביעור) של העץ באתרים אחדים‪ ,‬ביניהם בחולות ניצנים‪.‬‬ ‫שאלת המחקר‪ :‬כיצד משפיעות הפעולות לשיקום בית הגידול החולי‪ ,‬בעקבות ביעור השיטה‬ ‫הכחלחלה משטח החורשה‪ ,‬על הרכב חברת הזוחלים במקום?‬ ‫בדקנו כמה פרטים ואיזה מיני זוחלים ניתן למצוא בשטח המשוקם לעומת השטח הטבעי‪ ,‬השוונו‬ ‫והסקנו מסקנות‪ .‬בדקנו בחמישה טווחי מרחק שונים מקו הגבול שבין החורשה העקורה לבין‬ ‫השטח הטבעי‪ ,‬בכל טווח ‪ 2‬חזרות‪ :‬בשטח הטבעי כ‪ 100-‬מטר מהחורשה; בשטח הטבעי כ‪ 50-‬מטר‬ ‫מהחורשה; קרוב לגבול כ‪ 20-‬מטר בתוך החורשה; בתוך החורשה כ‪ 50-‬מטר מהגבול; בתוך‬ ‫החורשה כ‪ 100-‬מטר מהגבול‪ .‬השתמשנו בשילוב של ארבע שיטות לניטור וזיהוי הזוחלים‪:‬‬ ‫‪ .1‬שבילי טשטוש ‪ -‬זיהוי איכותי וכמותי של עקבות הזוחלים שחצו שביל בן ‪ 10‬מטר שנמחק‬ ‫בעזרת מגב‪ .‬בכל מרחק ובכל חזרה שביל (סה"כ ‪.)10‬‬ ‫‪ .2‬סריקה באור יום ‪ -‬זיהוי ורישום של הזוחלים שנצפו בעת סריקה רגלית באור יום‪.‬‬ ‫הוקצה זמן דומה לשטח החורשה ולשטח הטבעי‪.‬‬ ‫‪ .3‬סריקה בחושך – זיהוי ורישום של הזוחלים שנצפו בעת סריקה רגלית בשעות החשכה‬ ‫(חיפוש בסיוע תאורת פנסים)‪ .‬הקצאת זמן כנ"ל‪.‬‬ ‫‪ .4‬מלכודות נפילה ‪ -‬זיהוי ורישום הזוחלים הנלכדים בתוך מיכלי פלסטיק בגודל כליטר כל‬ ‫אחד‪ .‬המיכלים שקועים בחול כך שחיות נופלות פנימה‪ .‬בכל מרחק ובכל חזרה ‪10‬‬ ‫מלכודות (סה"כ ‪ 100‬מלכודות)‪.‬‬ ‫מסקנות תוצאות הניטור הראו שבתוך חורשת השיטה העקורה נמצאו פחות מינים מתמחי חולות‬ ‫כגון נחושית חולות‪ ,‬בהשוואה לשטח טבעי; נמצא כי יש שוני בהרכב חברת הזוחלים מחוץ‬ ‫לחורשה העקורה ובתוכה; ונראה כי שאריות החומר האורגני בחורשה העקורה עדיין משפיעה על‬ ‫הרכב הזוחלים במקום‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫שם התלמידה‪ :‬יארה ספדי‬ ‫שם בית הספר‪ :‬תיכון מסעדה‬ ‫שם המנחה‪ :‬דר' מנסור אבו שיבלי‬ ‫החפירה סביב השורשים‪ ,‬גישה ידידותית חדשה בטיפול מחלות קרקע בתפוח עץ‬ ‫בישראל כ‪ 44,000-‬דונם תפוחים‪ ,‬המניבים כ‪ 110,000-‬טון פרי כל שנה‪ .‬אחת הבעיות המרכזיות‬ ‫בענף התפוח היא תופעת עייפות הקרקע כתוצאה מנטיעת עצי תפוח במטע שגודל בו תפוח בעבר‬ ‫(שנטוע)‪ .‬כתוצאה מזה השורשים של התפוח נדבקים בכמה סוגים של מחלות ומזיקים כמו‬ ‫פטריות‪ ,‬נמטודות‪ ,‬חיידקים‪ .‬הסימנים העיקריים למחלת שורשים הנגרמים עקב שנטוע‪ ,‬הם‬ ‫צימוח מעוכב ועצים לא מפותחים‪ ,‬עלים כלורוטיים ורגישות מוגברת למחלות שונות‪ ,‬המתבטאים‬ ‫בסופו של דבר ביבולים נמוכים עד מות העץ‪.‬‬ ‫בחקלאות המודרנית משתמשים בכמה שיטות בטיפול שורשים כמו חיטוי כימי‪ ,‬דרך החדרת‬ ‫חומרים כימיים וגזים לתוך הקרקע ובחיטוי סולרי‪ .‬השימוש בחיטוי הכימי כרוך בקשיים כגון ‪-‬‬ ‫רעילות גבוהה לאדם ולסביבה‪ .‬החיטוי הסולרי‪ -‬השיטה הביולוגית‪ -‬מבוסס על ניצול קרינת‬ ‫השמש לחימום הקרקע המעובדת ומוכנה לזריעה וכך לקטול אורגניזמים גורמי מחלות הפוגעים‬ ‫בשורשי הצמחים‪ .‬עיקר יישום השיטה הזו בשדות פתוחים ולא במטעים‪ ,‬בגלל הקושי בישומם‪.‬‬ ‫האיכרים הדרוזים ברמת הגולן טפלו בעבר במחלות קרקע בעזרת החפירה מתחת העצים‪ ,‬הם‬ ‫מספרים על תוצאות חיוביות‪.‬‬ ‫בעבודה שלי בדקתי את השפעת קוטר‪ ,‬עומק החפירה סביב השורשים החולים על רמת‬ ‫ההתאוששות של העץ ( צימוח חדש‪ ,‬אורך הצימוח‪ ,‬צבע העלים‪ )..‬כל זה בהשוואה להדברה‬ ‫כימית‪.‬‬ ‫בעבודה היו מספר טיפולים ‪ -‬חפירה בעומק שונה (‪ 20‬ו‪ 40 -‬סנטים) מתחת לכל עץ‪ ,‬חפירה בשטח‬ ‫שונה (חצי מטר מרובע ו‪ 1-‬מטר מרובע) מתחת לכל עץ‪ .‬נבדקה השפעת עומק החפירה על מידת‬ ‫התאוששות העץ‪ .‬החומרים הנבדקים היו מהקבוצה הכימית סטריבולירינים (הדברה כימית)‬ ‫בנוסף‪ ,‬נבדק שילוב בין שתי השיטות‪-‬חפירה סביב השורשים בקוטר ‪ 1‬מטר מרובע ובעומק ‪40‬‬ ‫סנטימטר‪ +‬הוספת החומר הכימי (הדברה משולבת)‪.‬‬ ‫אחרי הטיפול ולמשך חודש ימים נבדקו פעם בשבוע המדדים הבאים בכל ענף‪ :‬מספר הניצנים‬ ‫החדשים‪ ,‬אורך הצימוח החדש‪ ,‬מספר העלים בכל צימוח חדש‪ ,‬גודל העלים בצימוח החדש‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫שם התלמיד‪ :‬באסל אבו סאלח‬ ‫בית הספר ‪ :‬תיכון חקלאי ראמה‬ ‫שם המנחים‪ :‬מר עבוד אחסאן ‪ +‬מר עזאת אסעד‬ ‫השוואה בין דישון חסה בגידול הידרופוניקה מנקז מים של דגי נוי לדישון כימי‬ ‫קונבנציונאלי‬ ‫רקע‪ :‬בעשרות השנים האחרונות הקצב המתגבר בגידול אוכלוסיית ישראל והעולם גורם למספר‬ ‫בעיות בעלות השלכות גלובליות ומקומיות‪ .‬בעיות אלה כוללות בין השאר עלייה בצריכת המים‬ ‫המתוקים‪ ,‬הידלדלות השטחים הפנויים לגידולי שדה ומנגד לעלייה בביקוש לתוצרת חקלאית‪.‬‬ ‫בנוסף לבעיות שנוצרו ישנו רצון טבעי לחסוך בהוצאות הכספיות ורצון לאינטנסיפיקציה‪ .‬כל‬ ‫האמור לעיל יצר מצב אשר הביא לחיפוש אחר רעיונות ופתרונות טכנולוגיים חדשים‪ ,‬לשיפור‬ ‫המערכות החקלאיות‪ .‬אחד הפתרונות הינו מערכות אקוופוניקה‪( ,‬שילוב חקלאות ימית עם‬ ‫הידרופוניקה) צורת גידול המבוססת על שילוב של גידול צמחים ודגים במערכת סגורה אחת‪.‬‬ ‫עקרון המערכת הבסיסי הינו מיחזור הנוטריינטים מהפרשות הדגים לשימוש חוזר על ידי‬ ‫הצמחים וניקוי המערכת על ידם‪.‬‬ ‫שאלות המחקר‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה היא השפעת מקור מי ההשקיה לחסה (מי נקז דגים או מים רגילים) על כמות‬ ‫אשלגן‪ ,‬זרחן‪ ,‬חנקן‪ ,‬גודל‪ ,‬צבע וטעם החסה ?‬ ‫‪ ‬מה היא השפעת דישון ‪ Slow Release‬על רמות אשלגן‪ ,‬זרחן ‪ ,‬חנקן ‪ ,‬גודל‪ ,‬צבע‬ ‫וטעם החסה ?‬ ‫ממצאי המחקר ‪ :‬נמצא כי מדדי צמיחת החסה (מספר עלים‪ ,‬גובה החסה‪ ,‬אורך השורשים) היו‬ ‫טובים יותר במי נקז של דגים בשיטה הידרופונית מאשר מים רגילים ומים עם דשן כימי‪.‬‬ ‫מסקנה ‪ :‬מומלץ לנצל את מי הנקז של הדגים לגידול חסה‪ ,‬היות ומי הנקז מכילים חנקן אשר‬ ‫מהווה דשן טבעי לגידולם‪ ,‬ללא צורך בשימוש בחומרים כימיים‪ .‬בכך ניתן לחסוך בעלויות של‬ ‫דישון כימי תעשייתי‪ ,‬ובעלויות של גידול דגי נוי‪.‬‬ ‫‪37‬‬ ‫שם התלמידה‪ :‬הינד עמאשה‬ ‫שם בית הספר‪ :‬תיכון מסעדה‬ ‫שם המנחה‪ :‬מר נור אלדין שמס‬ ‫השפעת שימוש בדשן חנקתי במטעי תפוח‪ ,‬על זיהום מי תיהום בסוגי קרקע‬ ‫שונים‬ ‫ברמת הגולן נעשה שימוש בכמויות גדולות של דשנים‪ ,‬בעיקר דשנים חנקתיים‪ ,‬כדי לקבל יבולים‬ ‫גדולים של פירות תפוח‪ .‬היקף גידולי התפוח ברמת הגולן עומד על כשליש מכלל מטעי התפוחים‬ ‫בישראל המשתרעים על כ‪ 15-‬אלף דונם‪ .‬לדישון יתר יכולות להיות השלכות שליליות‪ :‬דישון יתר‬ ‫בדשן כימי עשוי לגרום לזיהומים סביבתיים שונים כמו זיהום קרקע‪ ,‬זיהום מים עליים וזיהום מי‬ ‫תהום‪ .‬דישון יתר גורם להמלחת הקרקע ולזיהום התוצרת החקלאית שנועדה למאכל ויכול גם‬ ‫להזיק לצמח עצמו‪ .‬רמה"ג הינה חלק מאגן היקוות הכנרת‪ .‬לפיכך‪ ,‬חלחול של חומרי דשן בקרקע‬ ‫עשוי להגיע אל הנחלים‪ ,‬אל מי התהום ואל הכנרת‪ ,‬ולגרום לזיהום של המקור המרכזי של מי‬ ‫השתייה בארץ ישראל‪.‬‬ ‫רמה"ג מאופיינת ע"י קרקע בזלתית וגירנית‪ .‬בניסוי זה נבדקה ההשפעה של סוג הקרקע (בזלתית‬ ‫או גירנית)‪ ,‬וההשפעה של הימצאות שתילי תפוח‪ ,‬על ספיגת ריכוזים שונים של החנקן בדשן‬ ‫חנקתי‪ ,‬על מנת לקבוע את הריכוז המתאים לדישון התפוח ללא פגיעה במי תהום‪.‬‬ ‫בניסוי הכנו ‪ 4‬מתקנים שנים מהם עם קרקע גירית ושניים עם קרקע בזלתית‪ .‬הוספנו שתיל תפוח‬ ‫לכל מתקן‪ ,‬ולאחר מכן הוספנו דשן חנקתי בריכוזים שונים (‪)1% , 0.7% , 0.4% , 0.1%‬‬ ‫נבדקה ההשפעה של סוג הקרקע (בזלתית או גירנית)‪ ,‬וההשפעה של הימצאות שתילי תפוח על‬ ‫ספיגת הריכוזים השונים של דשנים בעזרת מדידת ריכוז החנקן שנשאר במתקן ‪ 5‬ימים אחרי‬ ‫הוספת הדשן‪ .‬לכל מתקן היו ‪ 4‬טיפולים‪ 4 :‬ריכוזים שונים‪ ,‬ובכל ריכוז נערכו ‪ 5‬חזרות‪.‬‬ ‫תוצאות הניסוי‪:‬‬ ‫הקרקע הבזלתית לא סופגת חנקן אבל קרקע גירית כן החדירות של הקרקע הגירית היא טובה‬ ‫יותר בגלל שהקרקע הבזלתית בנויה מטין‪.‬‬ ‫אחוז החנקן המתאים לדישון מטעי תפוח שאינו פוגע במי תהום היה ‪ 0.7‬בקרקע גירית‪ ,‬בגלל‬ ‫שהקרקע סופחת ושתיל התפוח סופח את הכמות המתאימה שמגדילה אותו וכך ריכוז החנקן‬ ‫בדשן היה קטן וחלחלו אינו מזיק למי תהום‪ .‬בדישון התפוח בריכוזים גדולים מ‪ 0.7% -‬שורשי‬ ‫התפוח לא יכולים לספוג חלק גדול מהדשן לכן הוא מחלחל וגורם לזיהום מי תהום‪ .‬בכמויות‬ ‫קטנות של דשן השורשים סופגים חלק ממנו‪.‬‬ ‫אם מדשנים את התפוח בריכוזים גבוהים כך שריכוז תמיסת הדשן יותר גבוה מריכוז התמיסות‬ ‫בשורשי התפוח זה אינו מאפשר לשורשים לספוג את המים מהקרקע וזה גורם להתרככות התפוח‬ ‫בגלל הלחץ האוסמוטי‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫שם התלמיד‪ :‬יאיר סקורי‬ ‫בית ספר‪ :‬הישיבה התיכונית חיספין‬ ‫שם המנחה‪ :‬דר' עודד כהן‬ ‫מדד האוריינות הסביבתית של תלמידים בנושא פלישת מינים‬ ‫פלישת מינים היא תופעה כלל עולמית הגורמת לבעיות רבות (כלכליות‪ ,‬בריאותיות‪ ,‬פגיעה‬ ‫בנוחות) והיא נגרמת בעקבות העברת מינים של בעלי חיים וצמחים מבית גידולם הטבעי אל בית‬ ‫גידול זר‪ .‬כל אחד יכול לגרום לתופעה‪ ,‬ולכן חשוב להסביר את הנושא ולהעלותו למודעות‬ ‫האנשים‪.‬‬ ‫שאלת המחקר‪:‬‬ ‫‪ )1‬מה מידת הידע והקשר של התלמידים לנושא ללא כל מידע מוקדם?‬ ‫‪ )2‬אחרי שנעביר להם הרצאה בנושא‪ ,‬האם תשתנה דעתם על התופעה?‬ ‫שיטות מחקר‪ :‬העברת שאלון לתלמידים בנושא מדד הידע והאוריינות הסביבתית שלהם (בלי כל‬ ‫ידע מכוון מוקדם)‪ ,‬לאחר קבלת התשובות התלמידים ישמעו הרצאה בנושא שתשקף להם את‬ ‫בעיה ואת הדרכים למיגור התופעה‪.‬‬ ‫בשלב הבא העברה חוזרת של השאלון לבדיקת השפעת ההרצאה על דעתם של התלמידים‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫מושב מס' ‪ – 6‬פיזיקה ומדעי המחשב‬ ‫‪ .3‬סלאם אבו סאלח ‪ -‬מערכת ציור גרפי לפונקציות מתמטיות‪.‬‬ ‫‪ .2‬דניאל פרדקין ‪ -‬השפעת אינטגרציה על יעילות מכשיר ה‪Heat -‬‬ ‫‪ Pipe‬בקירור מעבדי מחשבים לעומת שיטות קיימות‪.‬‬ ‫‪ .3‬צבי נוימן ‪ -‬מטוטלת פוקו‪.‬‬ ‫‪ .4‬אביעד מיכאל ‪ -‬תלות נצילות תאים פוטו וולטאים בטמפרטורה‪.‬‬ ‫‪ .5‬דיאנה אברוטין ‪ -‬מחזור כוכב משתנה‪.‬‬ ‫‪ .6‬גאיה קרטיס ‪ -‬שימוש בסט אלומות אנטנה קבועות כדי לשפר את‬ ‫האפקטיביות של קרינה אלקטרו מגנטית‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫שם התלמידה‪ :‬סלאם אבו סאלח‬ ‫בית ספר‪ :‬תיכון מג'דל שמס‬ ‫שם המנחה‪ :‬מר עירן דנן‬ ‫מערכת ציור גרפי לפונקציות מתמטיות‬ ‫מבוא ‪-‬המתמטיקה מקצוע בסיסי בחברה המודרנית‪ ,‬ואף על פי כן הוא נתפס במהלך השנים‬ ‫כמקצוע קשה יותר מיתר מקצועות הלימוד‪ .‬בוגרי החוג למתמטיקה מקבלים כלים שבעזרתם‬ ‫יוכלו להפחית את האימה ולעורר עניין‪.‬‬ ‫חרדת מתמטיקה הינה נפוצה מאוד בקרב תלמידים ומבוגרים כאחד‪ .‬חרדה זו גורמת לתגובה‬ ‫רגשית המשבשת את יכולת החשיבה והפעולה של התלמיד‪ ,‬עבודה זו תתבסס על בניית תוכנה‬ ‫במחשב שתאפשר למתמטיקה להיות נושא פשוט ולא משעמם‪ ,‬או גורם חרדה‪.‬‬ ‫שאלת המחקר ‪ -‬איך ניתן לממש בעזרת ספריות? הגרפיות של שפת התכנות ‪ C#‬פעולות‬ ‫מתמטיות‪.‬‬ ‫שיטות מחקר וחומרים ‪ -‬תכנות בשפת ‪.C#‬‬ ‫תוצאות ‪ -‬בניתי תוכנה העונה על הדרישות שלי ומספקת מידע חשוב לכל התלמידים שלומדים‬ ‫מתמטיקה‪.‬‬ ‫התוכנית עומדת בצפיות שלנו וניתן לבצע חקירת פונקציות בסיסיות בעזרת התוכנה‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫שם התלמיד‪ :‬דניאל פרידקין‬ ‫שם בית הספר‪ :‬דנציגר‬ ‫שם המנחה‪ :‬מר שמעון נפטין‬ ‫השפעת אינטגרציה על יעילות מכשיר ה‪ Heat Pipe-‬בקירור מעבדי מחשבים‬ ‫לעומת שיטות קיימות‬ ‫במעבד המחשב ישנם רכיבים אשר מייצרים אנרגיית חום תוך כדי פעולה ורכיבים אחרים אשר‬ ‫אינם יכולים לפעול כאשר הטמפרטורה עולה יתר על המידה‪ .‬כתוצאה מכך ישנו צורך בפתרון‬ ‫תרמי אשר יוציא את אנרגיית החום מהמעבד מבלי לעבור ולחמם את הרכיבים הרגישים לחום‪.‬‬ ‫אחד הפתרונות המקובלים ביותר בעולם לבעיה זו הוא מכשיר ה‪ .Heat Pipe (HP)-‬מכשיר ה‪HP -‬‬ ‫מורכב מצינור מתכתי חלול אשר נמצא בוואקום ובתוכו נוזל ופתילה‪ ,‬על ידי תהליכים של אידוי‬ ‫והתאבות ועל ידי תנועה בעקבות הפרשי לחצים שנוצרים בתהליכים אלו המכשיר מעביר אנרגיית‬ ‫חום מקצהו החם אל קצהו הקר‪ .‬בעיה הקיימת בשימוש ב‪ HP -‬במחשבים היא החיבור למעבד‪.‬‬ ‫אחד הפתרונות המקובלים ביותר הוא השימוש בדבק על בסיס אפוקסי‪ .‬אך דבק זה גם כאשר‬ ‫מערבבים אותו עם אבקת כסף בכמות המקסימאלית האפשרית ללא איבוד תכונת הדביקות‬ ‫מקבלים חומר בעל מוליכות תרמית קטנה פי מאות ואף אלפים מהמוליכות האפקטיבית של‬ ‫מכשיר ה‪ HP -‬לבדו וכך מורידה את המוליכות האפקטיבית של כלל הפתרון התרמי‪ .‬מאחר‬ ‫ותחום הטכנולוגיה שואף תמיד להתקדמות ושיפור‪ ,‬נוצר הצורך לשיפור הפתרון התרמי גם כן‪.‬‬ ‫גם על מנת לעמוד בקצב התקדמות הטכנולוגיה וקירור מעבדים מורכבים אשר דרישות הפתרון‬ ‫התרמי בהם גבוהות יותר וגם על מנת לשפר את יעילות המעבדים הקיימים על ידי פתרון תרמי‬ ‫טוב יותר‪ .‬בעבודה זו נציע פתרון חלופי לחיבור ה‪ HP -‬ללוח המעבד על ידי הכנת לוח מעבד אשר‬ ‫ה‪ HP -‬כבר מובנה בתוכו‪ ,‬אנו משערים שהוא יהיה יעיל יותר ואף זול יותר‪.‬‬ ‫במהלך העבודה נבדוק את המוליכות התרמית של מכשיר ‪ HP‬אשר נמצא במגע ישיר עם מקור‬ ‫החום לעומת המוליכות של מכשיר אשר מודבק אל מקור החום‪.‬‬ ‫‪42‬‬ ‫שם התלמיד‪ :‬צבי נוימן‬ ‫שם בית ספר‪ :‬הישיבה התיכונית חיספין‬ ‫שם המנחה‪ :‬דר' מרכוס הילסנרט‬ ‫מטוטלת פוקו‬ ‫בשנת ‪ 1151‬ערך מדען צרפתי בשם לאון פוקו ניסוי שנועד להוכיח כי כדור הארץ מסתובב סביב‬ ‫עצמו‪ .‬את הניסוי ערך בפנתאון בפריס על ידי מטוטלת המורכבת מחוט באורך ‪ 67‬מטר שבקצהו‬ ‫כדור ברזל במשקל ‪ 23‬קילוגרם‪ .‬אורך החוט ומשקל הכדור נועדו להפחית את השפעת החיכוך עם‬ ‫האוויר ופיתול החבל שעוצרים את המטוטלת בסופו של דבר‪ .‬פוקו היה צריך שהמטוטלת תמשיך‬ ‫לנוע כמה שיותר זמן‪ .‬מאחר וכוח הפיתול הוזנח על ידי אורך החוט ידע פוקו שהמטוטלת נעה‬ ‫באותו מישור כל הזמן‪ .‬לאחר זמן מה ראו שמישור התנועה לכאורה השתנה וכיוון שידעו שהוא‬ ‫נשאר קבוע המסקנה המתבקשת היא שכדור הארץ הסתובב‪.‬‬ ‫מטרות המחקר הן לימוד הידע התאורטי של מטוטלת פוקו‪ ,‬בדיקת המיקום על ידי מדידת זמן‬ ‫המחזור והצבתו במשוואה‬ ‫= ‪ ,T‬והדגמת ההבדל בין איך שנראית פעולת המטוטלת לאדם‬ ‫הניצב על מערכת אינרציאלית ולאחד הניצב על מערכת שאינה אינרציאלית‪.‬‬ ‫במחקר בוצעו שני ניסויים‪:‬‬ ‫‪ .1‬מדידת זמן המחזור בדגם של מטוטלת פוקו‪ ,‬ובעזרת המשוואה‬ ‫= ‪ T‬מציאת קו הרוחב בו‬ ‫נמצא הדגם‪ .‬נמדד הזמן בו לוקח למטוטלת לחזור למישור התנודה המקורי שלה (כזכור‬ ‫מישור התנועה למעשה נשאר זהה בעוד שכדור הארץ הוא זה שמסתובב)‪.‬‬ ‫‪ .2‬בניסוי השני נבנתה מערכת מסתובבת ועליה מטוטלת פוקו (נועד לדמות את כדור הארץ‬ ‫בקטנה) הוצבה מצלמה אחת על המערכת המסתובבת ואחת מחוצה לה שצילמה את‬ ‫המטוטלת מלמעלה‪ .‬במצלמה שהייתה על המערכת נראה היה שהמטוטלת מחליפה מישור‬ ‫תנועה ומשלימה סיבוב שלם אולם במצלה שצילמה את המטוטלת מלמעלה ניתן לראות‬ ‫בבירור שמישור התנודה נשאר קבוע‪ .‬כך במטוטלת המקורית‪ .‬לנו‪ ,‬הנמצאים על המערכת‬ ‫הלא אינרציאלית נראה שהמטוטלת מסתובבת‪ ,‬אולם צופה מבחוץ יכול להבחין בקלות שאנו‬ ‫אלה המסתובבים בעוד שמישור התנודה של המטוטלת נשאר קבוע‪.‬‬ ‫‪43‬‬ ‫שם התלמיד‪ :‬אביעד מיכאל‬ ‫שם בית ספר‪ :‬הישיבה התיכונית חיספין‬ ‫שם המנחה‪ :‬מר שמעון נפטין‬ ‫תלות נצילות תאים פוטו וולטאים בטמפרטורה‬ ‫מקורות האנרגיה של כדור הארץ מתכלים ולכן עלה הצורך למוצא משאב אנרגיה חדש כמו‬ ‫השמש‪ .‬כבר בעבר השתמשו באנרגית השמש לצרוך חימום דברים וכדומה אך כיום ישנו מכשיר‬ ‫הממיר אנרגית שמש לאנרגיה חשמלית בעזרת האפקט הפוטו וולטאי אשר נקרא תא סולרי‪.‬‬ ‫התא הסולרי בנוי מדיודות קולטות אור‪.‬‬ ‫כאשר השמש זורחת פוטונים מהשמש פוגעים בצומת ה‪ PN -‬של הדיודה (במציאות אין צומת‬ ‫אלא ישנו מרווח בניהם)‪ .‬הפוטונים פוגעים ב‪"-‬צומת" והאנרגיה שלהם עוברת לאלקטרונים‬ ‫החופשיים בעזרת התופעה הפוטו וולטאית‪ .‬האלקטרונים והחורים מקבלים מספיק אנרגיה כדי‬ ‫לצאת מחומר לכיוון החומר הנגדי‪ ,‬אלקטרונים ל‪ P-‬וחורים ל‪( N-‬נוצר הפרש ריכוזים) וכך נוצר‬ ‫זרם חשמלי‪.‬‬ ‫אחוז האנרגיה שמומרת לזרם חשמלי מהשמש היא נמוכה‪ ,‬כ‪ 12-17-‬אחוזים‪ ,‬ובתנאי מעבדה ניתן‬ ‫להגיע אפילו לעשרים אחוזי ניצול‪ .‬הסיבות להפסד של כל כך הרבה אחוזי אנרגיה הם‪ :‬עננים‪,‬‬ ‫ערפל‪ ,‬אבק ‪ -‬אשר מסתירים את שמש מהתא וכמובן ישנם נזקים שנעשים ע"י בע"ח או נזקי טבע‪.‬‬ ‫בנוסף לכך חלק מן הזרם החשמלי "נלקח" לטובת המערכת‪ .‬גם לטמפרטורה וללחות יש השפעה‬ ‫על נצילות המערכת‪.‬‬ ‫שאלת המחקר‪ :‬כיצד ניתן להגביר את יעילות התא הפוטו וולטאי‪.‬‬ ‫שיטות מחקר‪ :‬השפעת התנגדות חשמלית של מעגל על הספק חשמלי של ‪ -PV‬ניצור גרף של זרם‬ ‫לעומת הגדלת המתח עבור תא סולרי ללא קרינה‪ ,‬כך שלפי השינוי בזרם נוכל להוציא מתוך הגרף‬ ‫את הזרם הקבוע שבו נשתמש בהמשך (הוא יופיע בתחילת העלייה הדרסטית) ‪.‬‬ ‫השפעת טמפרטורה של מעבר ‪ PN‬על הספק ‪ - PV‬נכניס תא סולרי לתנור מיוחד כך שנוכל לשלוט‬ ‫בטמפ' (ובעזרת תרמו‪-‬קאפל) נמדוד את המתח והטמפ'‪ .‬ניצור ממדידות אלה גרף‪ .‬ניסוי זה בא‬ ‫לצורך כיול התא הסולרי ובעקבות כך מציאת ה‪ K-‬במשוואה‪( .KT=V:‬כאשר ‪=K‬קבוע כלשהוא‬ ‫שאותו אנו מצא ‪ =T‬טמפרטורה‪ ,‬ו‪ =V -‬מתח (וולט)‬ ‫שיטות בקרת טמפרטורה של מעבר ‪ - PN‬בניסוי זה נבדוק תא סולרי בשמש‪ .‬נחבר שני תאים תא‬ ‫אחד בחיבור רגיל‪ ,‬ותא שני מכוסה‪ ,‬למעגל בעל הזרם הקבוע שמצאנו בניסוי הקודם‪ .‬נמדוד את‬ ‫המתח ובעזרת הנוסחה נמצא את הטמפ' וכך נדע אם וכמה צריך לשנות אותה כדי לקבל הספק‬ ‫מקסימלי‪.‬‬ ‫‪44‬‬ ‫שם התלמידה‪ :‬דיאנה אברוטין‬ ‫שם בית הספר‪ :‬תיכון אזורי גליל מערבי‬ ‫שם המנחה‪ :‬מר בועז רון זוהר‬ ‫מחזור כוכב משתנה‬ ‫כוכבים משתנים בעלי תפקיד מפתח להבנת היקום‪ .‬ננס לבן הוא ליבה דחוסה וחמה מאוד של‬ ‫כוכב הקטן משלוש מסות שמש הנשארת לאחר השלכת השכבות החיצוניות כתוצאה מהפסקת‬ ‫התהליכים התרמו‪-‬גרעיניים בו‪ .‬ננסים לבנים רבים הם כוכבים פועמים‪ .‬כוכבים פועמים מתכווצים‬ ‫ומתנפחים במחזוריות‪ ,‬ועקב שינוי הרדיוס והטמפרטורה משתנה גם בהירות הכוכב וגם‬ ‫ספקטרום הקרינה הנפלטת ממנו‪ .‬שינוי תפוקת האור של ננסים לבנים פועמים נובע‬ ‫מסופרפוזיציה של מצבי רטט‪.‬‬ ‫במחקר זה בדקתי את זמן המחזור של ‪ ,LW Lib‬ננס לבן פועם שהתגלה בשנת ‪ ,2003‬וכיצד הוא‬ ‫משתנה בבהירותו ובצבעו‪ .‬זמן המחזור ובהירות הם נתונים בסיסיים לחישוב תכונות פיזיקליות‬ ‫כמו מרחק‪ ,‬רדיוס‪ ,‬טמפרטורה‪ ,‬הרכב‪ ,‬התפתחות‪ ,‬ומסה של הכוכב‪.‬‬ ‫שיטות המחקר‪ :‬צילמתי מטלסקופ רובוטי של פרויקט פולקס‪ ,‬המצויד במצלמת ‪ CCD‬ומסננים‬ ‫רחבי פס‪ ,‬שניים וחצי ממחזורי הכוכב בפילטרים ‪ Bessel R, V‬ותמונה אחת בפילטר ‪ .B‬לאחר‬ ‫ניקוי ועיבוד התמונות מדדתי את עוצמת האור של הכוכב בתמונות שקיבלתי בשיטת‬ ‫הפוטומטריה הדיפרנציאלית‪.‬‬ ‫תוצאות‪ :‬זמן המחזור שהתקבל הוא ‪ 121‬שניות בפילטר ‪ ,R‬תוצאה התואמת תוצאות מחקר‬ ‫קודמות של מדענים‪ .‬לעומת זאת זמן המחזור בפילטר ‪ 667.311 ,V‬שניות‪ ,‬לא תואם את הספרות‬ ‫כנראה בגלל השינויים התמידיים בתנאי מזג האויר בזמן התצפית‪.‬‬ ‫‪45‬‬ ‫שם התלמיד ‪ :‬גאיה קרטיס‬ ‫בית ספר ‪ :‬הר וגיא‬ ‫שם המנחה ‪ :‬מר שמעון שרצר‬ ‫שימוש בסט אלומות אנטנה קבועות כדי לשפר את האפקטיביות‪ 1‬של קרינה‬ ‫אלקטרו מגנטית‬ ‫אנטנה רבת אלומות היא אנטנה בעלת מספר אלומות קרינה‪ .‬כל אלומה מתקיימת כאנטנה‬ ‫עצמאית בעלת דפוס רווח‪ ,‬תדר‪ ,‬קיטוב וכיוון משלה‪.‬‬ ‫כחלק מהמחקר שלנו נשתמש בסט של אלומות אנטנה‪ ,‬ונפתח יכולת לבחור מבניהן באלומה‬ ‫המתאימה ביותר על מנת להאריך טווח תקשורת אלחוטית‪ .‬על מנת לבדוק את התוצאות נשתמש‬ ‫במיקרו מזל"ט שמשדר וידיאו ונבדוק את היכולת שלנו לפענח את הווידיאו לטווחים ארוכים‪.‬‬ ‫שאלת המחקר‬ ‫א‪ .‬האם באמצעות אנטנה רבת אלומות ניתן להעריך את כיוון מקור הקרינה האלקטרו‪ -‬מגנטית‬ ‫ובאיזה דיוק‪.‬‬ ‫ב‪ .‬איך ניתן להתגבר על חוסר הדיוקים בין האלומות?‬ ‫ג‪ .‬איך ניתן להוכיח שאכן פתרנו את הבעיה?‬ ‫מטרת המחקר‬ ‫בניית אנטנה רבת אלומות שבאמצעותה נוכל להעריך את כיוון הקרינה האלקטרו‪ -‬מגנטית‬ ‫המשודרת ממיקרו מל"ט (מטוס זעיר ללא טייס)‪ .‬בעקבות זאת ננסה לפתור את בעיית חוסר‬ ‫הדיוק בין האלומות ולהוכיח כי אכן הצלחנו לפתור אותה ע"י מדידות במעבדה ובשטח‪.‬‬ ‫‪ 1‬אפקטיביות‪ -‬מוגדרת ע"י טווח הקליטה של מידע‪.‬‬ ‫‪46‬‬ ‫המסע שלך מתחיל במרכז האקדמי לנוער במכללה האקדמית תל‪-‬חי‬ ‫המרכז האקדמי לנוער ע"ש סידני וורן הממוקם בבניין המדעים ע"ש קרסו‬ ‫טלפון‪ | 10-4040013 :‬פקס‪| 104040010:‬‬ ‫אתר אינטרנט‪ | youth.telhai.ac.il :‬דואר אלקטרוני‪[email protected] :‬‬ ‫כתובת‪ :‬המרכז האקדמי לנוער‪ ,‬המכללה האקדמית תל‪-‬חי ד‪.‬נ‪ .‬גליל עליון ‪03314‬‬ ‫‪47‬‬