בית משפט השלום בקריית שמונה ת"א 424-55מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית שמונה 1ספטמבר 2515 בפני כב' השופטת ברכה סמסון התובעים .1אירית מלכא .2איתי מלכא נגד הנתבעת עירית קרית שמונה פסק דין .1 זוהי תביעת נזקי רכוש אשר נגרמו לרכב התובעים לטענתם ביום .21.2.03 .2 על פי הנטען בכתב התביעה ,במועד הרלוונטי לתביעה ,התובעת מס' ( 1להלן "התובעת") ,היתה בעלת רכב מסוג מיצובישי סופר לנסר מ.ר ( 6656620להלן "הרכב") .תובע מס( 2 .להלן "התובע") ,בנה של התובעת ,היה כבן 18ונהג חדש. ביום 21.2.03בסמוך לשעה ,12.00נסע התובע ברכב באיזור התעשיה הדרומי בקרית שמונה לכיוון רח' הנרייטה סולד ,מדרום לצפון .התובע עצר את הרכב לפני כניסתו לצומת ,ולפתע הגיע נחשול מים עצום מכיוון צפון והקיף את הרכב .המים הגיעו עד לגובה הדלתות ברכב ,חדרו למנוע ולתא הנהג ,והחלו לסחוף את הרכב .המנוע כבה, נפסקה אספקת החשמל לרכב ,החלונות החשמליים וההגה ננעלו .הבלמים חדלו לפעו ל .הרכב נסחף במורד הזרם והתובע נלכד בתוכו ,עד אשר נתקע במדרכה ,נעצר, והמשיך להתמלא מים. התובע נכנס להלם ולא הצליח להיחלץ מהרכב .בסופו של דבר ,חולץ בעזרת נהג משאית שעבר במקום. הרכב נפגע קשות והוכרז אובדן כללי .מערכת שמע שהיתה בתוכו נהרסה כליל, מצלמת וידיאו ,טלפון נייד ,טלפון קבוע המותקן ברכב וציוד אישי נוסף -נשחתו. בית משפט השלום בקריית שמונה ת"א 424-55מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית שמונה 1ספטמבר 2515 הארוע התרחש בשל ליקויים בתכנון ו/או ביצוע סלילת הכבישים במקום ו/או ליקויים במערכת הניקוז .מצבו של הכביש במועד הארוע היה גרוע ,ולא תאם את דרישות הדין. נטען ,כי הנתבעת אחראית לקרות הארוע ולנזקים שנגרמו לתובעים בשל רשלנותה כרשות מקומית ,בשל הפרת חובה חקוקה ,הצבת מטרד לציבור והוראות כלליות אחרות. עוד נטען ,כי במקרה זה יש להחיל את הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" ,הואיל ונסיבות הרשלנות באחזקת הכביש וניקוזו ,הינן בידיעת הנתבעת ואינם בידיעת התובעים. באשר לנזק נטען ,כי נזקיה הרכושיים של התובעת עומדים ע"ס ₪ 35,550ונזקי התובע – נזקים נפשיים – עומדים על .₪ 15,000 .3 הנתבעת מכחישה את חבותה ואת הנזק .לטענתה ,מדובר בכוח עליון של איתני טבע, אשר אין היא אחראית לו .לנתבעת אין כל רלוונטיות לאירוע הנטען ואין לה שליטה על מצב הטופוגרפיה ,הטבע ועל תנאי מזג האוויר .לחילופין נטען ,כי התובעים נהגו בחוסר שיקול דעת ,והביאו על עצמם את מלוא הנזקים הנטענים. הנתבעת טוענת בנוסף ,כי אין זה המקרה בו יש להחיל את הכלל "הדבר מעיד בעד עצמו" ,שכן התובעים יודעים היטב כיצד ארע הנזק ,באשר הם שגרמו לו. עוד נטען ,כי התובעת פוצתה בגין הנזקים הנטענים על ידי מבטחיה ,ואם לא פוצתה בגינם ,הרי זה מטעמיה ונוכח הסכמתה .לחילופין ,באשמה ,כאשר התירה לתובע לנהוג ברכב ולקחה על עצמה מרצון הסיכונים הנובעים מכך. טענה נוספת של הנתבעת הינה ,כי מדובר בנזקי רכוש ,ולא ניתן לערב בה תביעת נזקי גוף ,מחמת יחוד העילה. יתר הטענות מוכחשות וכן מוכחש הנזק ,והקשר הסיבתי בינו לבין הארוע הנטען. בית משפט השלום בקריית שמונה ת"א 424-55מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית שמונה .4 1ספטמבר 2515 הנתבעת הגישה הודעת צד ג' כלפי מע"צ וזו הגישה הודעות לצדדים רביעיים .לאחר שמיעת ההוכחות בתיק ,נדחתה בהסכמה ההודעה לצד ג' וכפועל יוצא ,גם ההודעות לצדדים הרביעיים. הראיות לעניין החבות. .5 עפ"י תצהירה של התובעת (ת ,)1/לא נכחה באירוע .על נסיבותיו נודע לה מהתובע ומבעלה .בתצהירה מפורטים בעיקר הנזקים אשר נגרמו לתובעים ,אליהם אתייחס במשך ככל שיידרש ,לאחר דיון בשאלת החבות. בעדותה בבית המשפט מסרה ,כי לא ידוע לה על מקרים אחרים של הצפות בקרית שמונה .בנה ,התובע ,היה נהג חדש בעת הארוע .את רשיון הנהיגה קיבל 5חודשים לפני המקרה ,ואת תקופת הליווי סיים כחודשיים -שלושה לפני האירוע. לתצהיר צורף צילום רכב בתוך הצפה מתוך כתבה במקומון .התובעת העידה ,כי התמונה לא צולמה על ידה והיא אינה יודעת מתי צולמה .המקומון נושא את התאריך 28.2.03ואין בצילום ציון של הרחוב הנראה בו. .6 בתצהיר התובע (ת ,)2/העובדות הנטענות בכתב התביעה ביחס לאירוע וכן ,כי לא הצליח לצאת מהרכב עד אשר כעבור 20דקות לערך חולץ על ידי נהג משאית שעבר במקום .לא היו במקום כל שלטי אזהרה .מיד לאחר הארוע הנתבעת החלה בשיפוץ כללי של הכבישים ומערכות הניקוז באזור כולו. בחקירתו הנגדית העיד ,כי לפני המקרה לא נתקל בהצפות של גשמים בעיר .את המקום הספציפי הכיר היטב .הגשם החל יומיים ,שלשה ימים לפני הארוע .הוא לא ראה עבודות במקום .לדבריו ,נעמד בתחילת הצומת ונסחף עד למעט אחרי הצומת. הנהג שחילץ אותו עזר לו להוריד את החלון ולהוציאו ממנו .הוא היה לבדו בצומת, ולא ראה כלי רכב נוספים שהוצפו .כאשר הגיע לצומת ,הכביש לא היה במצב שלא ניתן היה לנסוע בו .היתה שלולית נמוכה ,בזרימה .הוא לא נכנס לצומת ביוזמתו. כשהגיע לצומת היו בו מים .הרכב נכבה והוא לא ידע מה לעשות. .7 מטעם הנתבעת הוצגה הודעת התובע לחוקר מטעם חברת הביטוח (נ .)1/על פי ההודעה ,נסע אחרי מכוניות בתחילת הרחוב ,שם המים היו נמוכים יותר .ככל שהתקדמו יותר לתוך הרחוב ,המים נעשו גבוהים יותר .בשלב זה הרכב כבה והחל לזוז .נהג משאית שעבר במקום ירד מהמשאית והוציאו מהחלון .כלי הרכב שלפניו בית משפט השלום בקריית שמונה ת"א 424-55מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית שמונה 1ספטמבר 2515 הצליחו לעבור ,ורק הוא נתקע במקום .הואיל וראה את כלי הרכב שלפניו עוברים, נסע אחריהם .היו לפניו הרבה רכבים .לשאלת החוקר ,אם ראה נחשול מים מגיע לכיוונו ,השיב בשלילה. .8 הנתבעת העידה את דוד טלביץ ,מהנדס העיר קרית שמונה ,מאז .9/5/06קודם לכן שימש כמנהל תחום תאום תשתיות בעיריה .על פי תצהירו (נ ,)2/את הצומת שבין רחובות הנרייטה סולד וקרן היסוד חוצה נחל ממערב למזרח .בשל כך ,בנוי במקום "מעבר נחל" תת קרקעי ,שעומקו 3מ' ורוחבו כ 10-מ' .עובר למועד הארוע ,במסגרת סיכום בין העיריה למע"צ ,האחרונה לקחה על עצמה את האחריות לתחזוקה של כביש 90וכביש ,9779שרח' הנרייטה סולד הוא חלק ממנו ,והמהווים דרכי גישה מרכזיות למטיילים באזור הצפון. החל משנת 2002כחלק מאחריותה לתחזוקת הכביש ,מע"צ ביצעה עבודות שיפוץ והרחבה מקיפות ברח' הנרייטה סולד .העבודות כללו כריתת עצים ,חפירות ,החלפת קרקע וסלילה מחדש של הכביש ,לרבות הרחבת "מעבר הנחל" ,הקיים בצומת. במסגרת אחריותה לנעשה במקום ,מע"צ התחייבה לגדר ולשלט בשלטי אזהרה ובתמרורים את אזור ביצוע העבודות ,אשר נמשכו עד .2005העבודה בוצעה ע"י מע"צ באמצעות קבלנים מטעמה ובפיקוח מר יורי שטיינמן ,אשר הועסק בפיקוח מטעם חברה חיצונית שנשכרה ע"י מע"צ .לעיריה לא היתה נגיעה לתחזוקת הכביש והתשתית בקטע זה בתקופת ביצוע העבודה ,לרבות מערכת הניקוז. בנוסף ,מעבר הנחל מספק את צרכי הניקוז של המקום ,גם בעונת החורף .לא ניתן למנוע לחלוטין הצפות בארועי טבע חריגים כגון שבר ענן ,המתרחשים לעיתים רחוקות מאד .העיר קרית שמונה ממוקמת במורדות הרים גבוהים ,המצויים ממערב לה ,ובליבה זורם נחל .בארועי טבע חריגים ,זורמים מים בכמויות אדירות מההרים ואין כל יכולת הנדסית או כספית ריאלית ,להתגבר על עוצמת וכמות המים שמחולל ארוע נדיר זה .במקרה של הצפות ,המשטרה סוגרת את האזור לתנועת כלי רכב, ואוסרת גישה למקום. לתצהיר צורף מסמך מיום ( 27/10/02נספח א') החתום על ידי העד ,המופנה אל משטרת ישראל בדבר אישור לחברת אברהם יצחק לביצוע עבודות .העבודות כללו כריתת עצים ,חישוף והחלפת קרקע ,ובניית מבנה הכביש בצד הדרומי של רח' הנרייטה סולד. בית משפט השלום בקריית שמונה ת"א 424-55מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית שמונה 1ספטמבר 2515 במסמך זה הערות ,הכוללות בין היתר סימון וגילוי תשתיות קיימות ,לרבות צנרת מים ,ביוב ,ניקוז ואחרים לפני תחילת העבודה ,וכן הערה לפיה העבודות יבוצעו תוך שמירה על מעבר כלי רכב בכביש .כמו כן נאמר בו ,כי אמצעי בטיחות כמו גידור, שילוט והתרעה הינם באחריות המבצע .כך גם הטיפול במפגעים הקשורים לביצוע העבודות .העתק המסמך נשלח על פי האמור בו ,לסמי מלול – מ"מ לסגן ראש העיר, אבנר סבג מהנדס העיר ,מיכאל מור יוסף -מח' חשמל ,יצחק פנחס – מח' כבישים, וארמונד ג'ינו – מנהל מח' גינון. נספח ב' לתצהיר הינו אישור לביצוע עבודות חפירה ושתילת עצים ברח' הנריאטה סולד (ללא תאריך) החתום על ידי העד. כמו כן צורף לתצהיר (נספח ג') ,מסמך הערוך ע"י שפירא מרכוס מהנדסים בע"מ מיום ,4/7/03המהווה סיכום ישיבה מיום 29/6/03לפיו ,ביום 10/7/03נמסר ע"י העד כי בבדיקת המעביר התגלו סדקים בתקרה וכי "יש להזמין קונסטרוקטור לצורך בדיקה"... צורף אישור למשטרת ישראל מיום ( 6/7/03נספח ד') לביצוע עבודות לאותו קבלן, הכולל חפירה בכביש 9779להנחת קו מים במסגרת הרחבת מעביר מים קיים. בהמשך ,חזרה על אותן הערות ,לרבות התייחסות לאמצעי בטיחות .גם מסמך זה הועבר לאותם מכותבים. נספח נוסף לתצהיר (נספח ה') ,הינו אישור של הקבלן אברהם יצחק בע"מ מיום ,5.8.04בדבר זהות הקבלן המבצע של קו המים ברח' הנרייטה סולד – אסעד נאיף. בהמשך אישור נוסף למשטרת ישראל מיום ( 16/3/05נספח ו') ,לביצוע עבודות ע"י חברת אברהם יצחק ,הכוללות קירצוף וסלילת אספלט בקטע כביש ברח' הירדן, כיכר אזור תעשיה דרומי. .9 בחקירתו הנגדית העיד ,כי איננו יודע באופן מוחלט היכן ארעה התאונה ,הואיל והובאו בפניו עדויות ונתונים סותרים .בצד הצפוני של הכביש ישנו מעביר מים באורך של 50-70מ' .לאחר שעיין בתרשים (נספח ל-ת )2/הבין היכן היתה התאונה. לדבריו ,לא בכל חורף יש במקום בעיות .קיימת מערכת ניקוז ,והארוע הנטען התרחש בשל שבר ענן ,וכמות גשמים אדירה שהיו בשנת .2003לדבריו ,היה במקום בעת הארוע בסמוך לאותה שעה ,וראה כמה מכוניות תקועות .המקום היה מוצף, בית משפט השלום בקריית שמונה ת"א 424-55מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית שמונה 1ספטמבר 2515 המים הגיעו לגובה 20-30ס"מ .חלק מכלי הרכב נסעו ,אך חלקם נתקעו ,המים הגיעו למנוע .באזור התעשיה בשל היותו מקום נמוך ,נוצרה הצפה .איש לא ציפה כי תהיה הצפה במקום מסויים .בשנת 2003זו היתה הצפה ראשונה .היתה תכנית לשדרג את כביש הנרייטה סולד ,הכביש היה אמור לעבור לבעלות מע"צ .במסגרת הרחבת הכביש היתה כוונה לשדרג גם את מעביר המים ,אחרי הארוע .מוביל המים במקום הותקן לפני 20-30שנים .היה צורך בהארכת מעביר המים שעובר לרוחב הכביש .לא הוצבו במקום שלטי התרעה כלשהם .ב 2/03-בוצעו עבודות על ידי מע"צ בצידי הכביש .בחלק מרח' הנרייטה סולד קיים ניקוז עילי ,הזורם על פני הכביש ובצומת קיים קולטן ,אשר בשל כמות הגשמים ,לא הצליח לקלוט את כל המים. בהמשך העיד ,כי נכון ליום הארוע ,רח' הנרייטה סולד היה בבעלות מע"צ .לא היה בידו מסמך על כך .בפברואר ,2553לא התבצעה מטעם מע"צ או מי מטעמה עבודה, הקשורה לתשתיות הניקוז באותו מקום. .10 הנתבעת הציגה תעודת עובד ציבור ערוכה ע"י השירות המטאורולוגי (נ– )3/לפיה ביום 20/2/03נמדדו כמויות המים שירדו באזור בתחנות הגשם הקרובות ביותר למקום הארוע ,בממוצע 33.28מ"מ .ביום 21/2/03הכמות הממוצעת שירדת באזור עמדה על 49.13מ"מ .כמויות המים נמדדו בכפר גלעדי ,מעין ברוך ,הגושרים ,ונאות מרדכי .כמויות המים שירדו במועדים אלה ,על פי חישובים סטטיסטיים ,יורדות אחת ל 2-3-שנים .ביום הארוע ,עוצמות הגשם המכסימליות כפי שנמדדו ,היו בין השעות .12:00 -08:00במשך 3שעות נרשמו כמויות גשם של 19-20מ"מ ,במשך שעתיים כ 15-16-מ"מ ,ובמשך שעה אחת – כ 12-מ"מ .על פי חישובים סטטיסטיים, עוצמות גשם אלה ,מתקבלות אחת ל 2-3-שנים. ב"כ התובעים ביקש תחילה לחקור את עורך תעודת עובד הציבור ,אך חזר בו מכוונתו זו. דיון .11 נסיבות האירוע הצדדים חלוקים בדבר נסיבות ארוע ההצפה ,כמתואר בכתב התביעה. כזכור ,בכתב התביעה נטען ,כי התובע עצר את רכבו לפני צומת ,כאשר לפתע הגיע נחשול מים עצום מכיון צפון והקיף את הרכב .המים הגיעו עד לגובה הדלתות, והרכב נסחף במורד הזרם והתמלא מים .על נסיבות אלה הצהיר ב-ת.2/ בית משפט השלום בקריית שמונה ת"א 424-55מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית שמונה 1ספטמבר 2515 ואולם ,מהודעתו לחוקר חברת הביטוח (נ\ )1המבטחת את הרכב עולה ,כי התאור בכתב התביעה ובתצהיר מוגזם ,ולא משקף במדוייק את שארע .מההודעה עליה העיד ,כי האמור בו מדוייק יותר עולה ,כי הגיע לרח' קרן היסוד בנסיעה אחרי מכוניות שנסעו לפניו .בתחילת הרחוב המים היו נמוכים יותר ,וככל שהתקדם לתוך הרחוב ,המים נעשו גבוהים יותר .הרכב כבה והחל לזוז .כלי הרכב שלפניו החלו לעבור ,ורק אז הוא נתקע במקום .בתשובה לשאלת החוקר ,אם ראה נחשול מים מגיע לכיוונו ,השיב בשלילה. בנסיבות אלה ,יש להעיף את האמור בהודעתו ולקבוע ,כי נסיבות הארוע היו כפי שמסר התובע ב-נ .1/תמיכה לעדותו של התובע באשר לנסיבות המתוארות בהודעתו, ני תן למצוא בעדותו של מהנדס העיריה דוד טלביץ ,אשר העיד כי הגיע למקום בסביבות השעה 12.00 - 11.00והמקום היה "די מוצף ,היו בסביבות 20-30ס"מ מים ...היו מכוניות תקועות ,כי המים הגיעו למנוע ,נוצרה הצפה במקום". כך גם בנספח ד' 2לת\ ,1המהווה אומדן נזק שנערך ע"י שמאי ,אשר בדק את הרכב ביום ,23.3.03יומיים אחרי הארוע .נאמר בו ,כי הרכב ניזוק משטפונות ,כי חלקים ממנו היו טבולים במים ,וכי ניראו סימני רטיבות בלוח השעונים .הפנסים היו מלאי מים ,וברצפת הרכב נראו שלוליות מים .כך גם בתא המטען .כמו כן ,נמצאו סימני מים בתוך תא המנוע .המושבים היו טבולים במים. ניתן אפוא לקבוע במישור העובדתי ,כי התובע נסע אחרי מכוניות אחרות וככל שהתקדם ,גובה המים עלה .יתר המכוניות הצליחו לעבור והוא נתקע ,כאשר המים הגיעו לגובה המנוע והמושבים ,את הדלת לא ניתן היה לפתוח ,והתובע נחלץ דרך החלון ,בעזרת נהג אחר שהגיע למקום וסייע לו. האם התרשלה הנתבעת כלפי התובע? לטענת התובעים ,יש להחיל את סעיף 41לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ,בדבר חובת .12 הראיה ברשלנות ,כשהדבר מעיד על עצמו .הנתבעת טוענת ,כי במקרה זה אין להחיל את הסעיף ,שכן התובעים יודעים היטב כיצד ארע הנזק ,באשר הם שגרמו לו. .13 התובעים אכן יודעים ,כי הנזק שנגרם לרכב ,הינו תוצאה של הצפת הרכב במים אך ברי ,כי אינם יודעים ,ולא יכולים לדעת ,מה גרם להצפה .האם תשתיות ניקוז לקויות בית משפט השלום בקריית שמונה ת"א 424-55מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית שמונה 1ספטמבר 2515 או כל ליקוי אחר בתשתיות ,שמטרתן למנוע את הצפת הכביש בעת ירידת גשמים, או מזג אויר חריג וכמויות מים בלתי צפויות ,שירדו באותו מועד .נתונים אלה, בנושא תשתיות הניקוז ,מצוים מן הסתם בידי הנתבעת. .14 סעיף )2( 235לפקודת העיריות מטילה חובה על עיריה כדלקמן: "תדאג לתקונו ,ניקויו ,הזלפתו תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט". אין מחלוקת ,כי הרחוב בו התרחשה ההצפה ,אינו רכוש הפרט .לפיכך אחראית העיריה לתקינות תשתיות הניקוז של המקום. .15 לטענת הנתבעת ,הארוע התרחש מכח עליון של איתני טבע ,אשר אין הנתבעת אחראית להם. כאמור ,מ-נ\ 3עולה ,כי כמויות הגשמים שירדו בשתי היממות 20-21/2/03 מתקבלות אחת ל – 2-3שנים ,ובממוצע כל 2.5שנים .אין לומר ,כי כמויות המים שירדו ביום הארוע או בסמוך לו ,היו חריגות באופן קיצוני ,עד כי הנתבעת לא יכלה ולא היתה צריכה לצפות אותם. .16 לפיכך ,כי יש להחיל את סעיף 41לפקודת הנזיקין ולקבוע ,כי הנזק לרכב התובעת נגרם ע"י נכס שלנתבעת היתה שליטה מלאה עליו (הכביש בו התרחשה ההצפה) ,וכי נראה כי המקרה שגרם לנזק ,מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעת לא נקטה בזהירות סבירה ,מאשר עם המסקנה שנקטה בזהירות סבירה – ועליה הראייה שלא היתה לגבי המקרה התרשלות שתחוב עליה. .17 אני דוחה את עדותו של טלביץ ,לפיה לא ניתן למנוע הצפות ,ואין יכולת הנדסית להתגבר על עוצמה וכמות המים שירדה במועד הארוע .לא הובאו ראיות המצביעות על הפעולות בהן נקטה הנתבעת כדי למנוע את ההצפה .כאמור ,לא הוכח כי מדובר בארוע נדיר המתרחש לעיתים רחוקות מאד ,וכי לא ניתן היה לצפות את ההצפה .נ\3 מוכיח את ההפך. זאת ועוד; ביום 29.6.03בפגישה שהתקיימה בנוכחות מר טלביץ נמסר על ידו, שבבדיקת המעביר התגלו סדקים בתקרה וכי יש להזמין קונסטרוקטור לצורך בדיקה .ואולם הנתבעת אינה מפרטת בתצהיר מהנדס העיר ,מהן הפעולות בהן נקטה לפני הארוע ,כדי למנוע את ההצפה. בית משפט השלום בקריית שמונה ת"א 424-55מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית שמונה .18 1ספטמבר 2515 מעדותה של התובעת עולה ,כי גשמים ירדו גם ביומיים שלפני מועד הארוע .הנתבעת לא טענה וממילא לא הוכיחה ,כי פעלה לסגירת האזור המוצף מנסיעת כלי רכב ,או כי הציבה שילוט במקום ,כדי להזהיר נהגים מכניסה לאזור המוצף .גם מן הטעם הזה ,יש להטיל עליה חבות לקרות הנזק .אילו עשתה כן ,לא מן הנמנע ,שהתובע לא היה נכנס לאזור המוצף. .19 יחד עם זאת ,יש להטיל על התובע רשלנות תורמת .בניגוד לטענתו ,לא הופתע מנחשול מים פתאומי ,אותה לא יכול היה למנוע .הוא נסע אחרי מכוניות אחרות וראה ,כי ככל שהוא מתקדם במורד הרחוב כמות המים על הכביש גדלה .למרות זאת ,המשיך בנסיע ה ,מבלי לשנות כיוון ולמנוע את הכניסה לאיזור המוצף ,בו נתקע הרכב. רשלנותו מקבלת משנה תוקף לאור היותו נהג חדש ,אשר במועד הארוע צבר אך מס פר חודשי נסיון בנהיגה .את רשלנותו התורמת של התובע אני מעריכה בשיעור .20% הנזק .20 לטענת התובעים ,שווי הרכב במועד הארוע היה .₪ 48,000להוכחת טענה זו ,צירפה התובעת לתצהירה מחירון של לוי יצחק נכון ליום .1.2.03 ואולם ,התובעת מפנה למחירון הנקוב לרכב מדגם מיצ'ובישי סופר לנסר ,GLXI בעוד השמאי מטעם המבטחת ,מגדיר את הרכב כפרטי מיצובישי ,GLIומחירו של דגם זה על פי המחירון .₪ 39,000 -בחקירתה נשאלה התובעת אם יש טעות בשווי הרכב והשיבה ,כי אינה יודעת (ע 8.ש 3-4.לפרוטוקול). הואיל ולא הוצג רשיון הרכב הניזוק ,או כל ראיה אחרת ביחס לדגם הרכב ,והתובעת לא יכלה לציין מהו הדגם ,יש לקבל את האמור באומדן הנזק של השמאי אשר הוצג על ידי התובעים ולקבוע ,כי שווי הרכב עמד על .₪ 39,000הואיל והתובעת פוצתה בסך ₪ 38,816מדובר בפער זניח של ₪ 184בלבד .משוערך להיום .₪ 348 - .21 התובעת עותרת לפיצוי בגין כינון הפוליסה והפסד הנחת העדר תביעות לשלוש שנים .למעט עדותה ,לא הוצגה כל ראיה נוספת ,שיש בה כדי לתמוך בעדותה .הואיל בית משפט השלום בקריית שמונה ת"א 424-55מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית שמונה 1ספטמבר 2515 ומדובר בראיות שניתן היה להציגן ללא קושי ,ולאור סעיף 54לפקודת הראיות [נוסח חדש] ,התשל"א ,1971 -אני דוחה הטענה בראש נזק זה. .22 כך גם ביחס לחפצים האישיים ,אשר נטען כי נזוקו .נטען כי ניזוק טלפון נייד בשווי ,₪ 1,000מצלמה ביתית בשווי ,₪ 1,500פלאפון קבוע ברכב בשווי 30 ,₪ 300 דיסקים בשווי 300ש"ח .בנוסף ,מערכת קול משוכללת עם מחליף דיסקים בשווי ,₪ 3,300ועלות השכרת רכב שלושה חודשים בסך .₪ 6,000 גם אם התובעת לא שמרה על קבלות רכישת החפצים ,ניתן היה למשל ,להציג את החפצים עצמם ,או להציג מחירון או הצעת מחיר של המוצרים כחדשים ,ולגזור ממנה את שווי החפצים המשומשים .בניגוד לנטען ,מעדותה של התובעת עולה ,כי לא שכרה רכב לאחר האירוע ,אלא נסעה במוניות וברכב חילופי ,אותו קיבלה ממוסך בבעלות חבר של המשפחה. זאת ועוד; על פי עדותו של התובע ,ברכב היה מותקן פלאפון קבוע בעלות ,₪ 1,000 בעוד שבכתב התביעה נטען כי עלותה .₪ 300בענין מערכת השמע העיד ,כי נרכשה בסמוך לקבלת רשיון הנהיגה ,קרי ,זמן לא רב לפני האירוע. בנסיבות אלה ,אין בידי להסתפק בעדויותיהם של התובעים ,ואין לקבוע פיצוי בדרך של אומדנה ,מקום בו ניתן היה להציג ראיות להוכחת הנזק ,ואלה לא הוצגו. - lawdataדטהחו ק לסיכום נקודה זו ,לא הונחה תשתית ראייתית מספקת להוכחת הנזקים המפורטים דלעיל .יחד עם זאת ,יש לפסוק לתובעת פיצוי בגין אי הנוחות שנגרמה לה ,בין המועד בו ניזוק הרכב באופן מלא ,לבין המועד בו קיבלה פיצוי מהמבטחת של הרכב. בין אם נעזרה בחברים ,ובין אם נאלצה לנסוע בתחבורה ציבורית או במוניות ,אין ספק כי העובדה כי נותרה ללא רכב פרטי גרמה לה אי נוחות. לפיכך ,אני פוסקת לתובעת פיצוי גלובלי בסך ₪ 2,500ובניכוי רשלנות תורמת של התובע .₪ 2,000 - .23 התובע טוען ,כי נלכד חסר ישע ברכב בארוע אשר גרם לו מצוקה מיידית קשה ובטווח הארוך לנזק נפשי קשה .הוא נתקף חרדה ,פחד ולחץ כבדים עקב חוסר שליטה במתרחש ,ועקב לכידתו ברכב והפחד לטביעתו יחד עם הרכב .כך במשך 20 דקות .עוד נטען ,כי הטארומה שעבר השפיעה עליו ,מנעה שינה מעיניו לתקופה ארוכה ,הוא חשש מנהיגה ומיציאה מביתו .איכות חייו נפגעה קשה. בית משפט השלום בקריית שמונה ת"א 424-55מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית שמונה 1ספטמבר 2515 הנתבעת טוענת בענין זה ,כי הואיל ונסיבות הארוע מראות כי מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בסעיף 1לחוק הפלת"ד ,תשל"ה – ( 1975להלן – החוק) ,ולאור סעיף (8א) לחוק בדבר יחוד העילה ,אין התובע רשאי לתבוע נזק גוף שאירע לו מתאונת דרכים, אלא על פי חוק הפלת"ד. התובע לא הציג די ראיות שיש בהן כדי לקבוע כי נגרם לו "נזק גוף" .לא הוצג כל תעוד רפואי ולמעט עדותו של התובע ,לא הוצגה כל ראיה נוספת ,גם לענין הורדת הפרופיל הצבאי ,והקשר הסיבתי בינה לבין הארוע נשוא התביעה .לפיכך לא התקיים היסוד בסעיף 1לחוק הפלת"ד של גרימת "נזק גוף" ,וממילא לא נכנס האירוע לגדר תאונת דרכים ,על פי ההגדרתה בחוק. בנסיבות אלה ,חלה פקודת הנזיקין ולא חוק הפלתד .בגין רגעי הפחד והחרדה בפרק הזמן בו נתקע ברכב ללא יכולת להחלץ ממנו ,פרק זמן אשר סביר להניח כי נראה לתובע כ"נצח" ,אני פוסקת לו פיצוי בסך ,₪ 3,000ובניכוי רשלנות תורמת – 2,400 .₪ לאור כל האמור ,אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך כולל של ₪ 4,748בצירוף הוצאות משפט יחסיות ושכר טירחת עו"ד בסך כולל של ₪ 1,000כולל מע"מ .סכומים אלה ישולמו תוך 30ימים ממועד המצאת פסק הדין שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהים ועד לתשלום המלא בפועל. ניתן היום ,כב' אלול תש"ע 1 ,ספטמבר ,2010בהעדר הצדדים. ברכה סמסון בית משפט השלום בקריית שמונה ת"א 424-55מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית שמונה 1ספטמבר 2515
© Copyright 2024