קישור לפסק הדין 1

‫בית משפט השלום בקריית שמונה‬
‫ת"א ‪ 424-55‬מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית‬
‫שמונה‬
‫‪ 1‬ספטמבר ‪2515‬‬
‫בפני כב' השופטת ברכה סמסון‬
‫התובעים‬
‫‪ .1‬אירית מלכא‬
‫‪ .2‬איתי מלכא‬
‫נגד‬
‫הנתבעת‬
‫עירית קרית שמונה‬
‫פסק דין‬
‫‪.1‬‬
‫זוהי תביעת נזקי רכוש אשר נגרמו לרכב התובעים לטענתם ביום ‪.21.2.03‬‬
‫‪.2‬‬
‫על פי הנטען בכתב התביעה‪ ,‬במועד הרלוונטי לתביעה‪ ,‬התובעת מס' ‪( 1‬להלן‬
‫"התובעת")‪ ,‬היתה בעלת רכב מסוג מיצובישי סופר לנסר מ‪.‬ר ‪( 6656620‬להלן‬
‫"הרכב")‪ .‬תובע מס‪( 2 .‬להלן "התובע")‪ ,‬בנה של התובעת‪ ,‬היה כבן ‪ 18‬ונהג חדש‪.‬‬
‫ביום ‪ 21.2.03‬בסמוך לשעה ‪ ,12.00‬נסע התובע ברכב באיזור התעשיה הדרומי בקרית‬
‫שמונה לכיוון רח' הנרייטה סולד‪ ,‬מדרום לצפון‪ .‬התובע עצר את הרכב לפני כניסתו‬
‫לצומת‪ ,‬ולפתע הגיע נחשול מים עצום מכיוון צפון והקיף את הרכב‪ .‬המים הגיעו עד‬
‫לגובה הדלתות ברכב‪ ,‬חדרו למנוע ולתא הנהג‪ ,‬והחלו לסחוף את הרכב‪ .‬המנוע כבה‪,‬‬
‫נפסקה אספקת החשמל לרכב‪ ,‬החלונות החשמליים וההגה ננעלו‪ .‬הבלמים חדלו‬
‫לפעו ל‪ .‬הרכב נסחף במורד הזרם והתובע נלכד בתוכו‪ ,‬עד אשר נתקע במדרכה‪ ,‬נעצר‪,‬‬
‫והמשיך להתמלא מים‪.‬‬
‫התובע נכנס להלם ולא הצליח להיחלץ מהרכב‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬חולץ בעזרת נהג‬
‫משאית שעבר במקום‪.‬‬
‫הרכב נפגע קשות והוכרז אובדן כללי‪ .‬מערכת שמע שהיתה בתוכו נהרסה כליל‪,‬‬
‫מצלמת וידיאו‪ ,‬טלפון נייד‪ ,‬טלפון קבוע המותקן ברכב וציוד אישי נוסף ‪ -‬נשחתו‪.‬‬
‫בית משפט השלום בקריית שמונה‬
‫ת"א ‪ 424-55‬מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית‬
‫שמונה‬
‫‪ 1‬ספטמבר ‪2515‬‬
‫הארוע התרחש בשל ליקויים בתכנון ו‪/‬או ביצוע סלילת הכבישים במקום ו‪/‬או‬
‫ליקויים במערכת הניקוז‪ .‬מצבו של הכביש במועד הארוע היה גרוע‪ ,‬ולא תאם את‬
‫דרישות הדין‪.‬‬
‫נטען‪ ,‬כי הנתבעת אחראית לקרות הארוע ולנזקים שנגרמו לתובעים בשל רשלנותה‬
‫כרשות מקומית‪ ,‬בשל הפרת חובה חקוקה‪ ,‬הצבת מטרד לציבור והוראות כלליות‬
‫אחרות‪.‬‬
‫עוד נטען‪ ,‬כי במקרה זה יש להחיל את הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו"‪ ,‬הואיל‬
‫ונסיבות הרשלנות באחזקת הכביש וניקוזו‪ ,‬הינן בידיעת הנתבעת ואינם בידיעת‬
‫התובעים‪.‬‬
‫באשר לנזק נטען‪ ,‬כי נזקיה הרכושיים של התובעת עומדים ע"ס ‪ ₪ 35,550‬ונזקי‬
‫התובע – נזקים נפשיים – עומדים על ‪.₪ 15,000‬‬
‫‪.3‬‬
‫הנתבעת מכחישה את חבותה ואת הנזק‪ .‬לטענתה‪ ,‬מדובר בכוח עליון של איתני טבע‪,‬‬
‫אשר אין היא אחראית לו‪ .‬לנתבעת אין כל רלוונטיות לאירוע הנטען ואין לה שליטה‬
‫על מצב הטופוגרפיה‪ ,‬הטבע ועל תנאי מזג האוויר‪ .‬לחילופין נטען‪ ,‬כי התובעים נהגו‬
‫בחוסר שיקול דעת‪ ,‬והביאו על עצמם את מלוא הנזקים הנטענים‪.‬‬
‫הנתבעת טוענת בנוסף‪ ,‬כי אין זה המקרה בו יש להחיל את הכלל "הדבר מעיד בעד‬
‫עצמו"‪ ,‬שכן התובעים יודעים היטב כיצד ארע הנזק‪ ,‬באשר הם שגרמו לו‪.‬‬
‫עוד נטען‪ ,‬כי התובעת פוצתה בגין הנזקים הנטענים על ידי מבטחיה‪ ,‬ואם לא פוצתה‬
‫בגינם‪ ,‬הרי זה מטעמיה ונוכח הסכמתה‪ .‬לחילופין‪ ,‬באשמה‪ ,‬כאשר התירה לתובע‬
‫לנהוג ברכב ולקחה על עצמה מרצון הסיכונים הנובעים מכך‪.‬‬
‫טענה נוספת של הנתבעת הינה‪ ,‬כי מדובר בנזקי רכוש‪ ,‬ולא ניתן לערב בה תביעת נזקי‬
‫גוף‪ ,‬מחמת יחוד העילה‪.‬‬
‫יתר הטענות מוכחשות וכן מוכחש הנזק‪ ,‬והקשר הסיבתי בינו לבין הארוע הנטען‪.‬‬
‫בית משפט השלום בקריית שמונה‬
‫ת"א ‪ 424-55‬מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית‬
‫שמונה‬
‫‪.4‬‬
‫‪ 1‬ספטמבר ‪2515‬‬
‫הנתבעת הגישה הודעת צד ג' כלפי מע"צ וזו הגישה הודעות לצדדים רביעיים‪ .‬לאחר‬
‫שמיעת ההוכחות בתיק‪ ,‬נדחתה בהסכמה ההודעה לצד ג' וכפועל יוצא‪ ,‬גם ההודעות‬
‫לצדדים הרביעיים‪.‬‬
‫הראיות לעניין החבות‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫עפ"י תצהירה של התובעת (ת‪ ,)1/‬לא נכחה באירוע‪ .‬על נסיבותיו נודע לה מהתובע‬
‫ומבעלה‪ .‬בתצהירה מפורטים בעיקר הנזקים אשר נגרמו לתובעים‪ ,‬אליהם אתייחס‬
‫במשך ככל שיידרש‪ ,‬לאחר דיון בשאלת החבות‪.‬‬
‫בעדותה בבית המשפט מסרה‪ ,‬כי לא ידוע לה על מקרים אחרים של הצפות בקרית‬
‫שמונה‪ .‬בנה‪ ,‬התובע‪ ,‬היה נהג חדש בעת הארוע‪ .‬את רשיון הנהיגה קיבל ‪ 5‬חודשים‬
‫לפני המקרה‪ ,‬ואת תקופת הליווי סיים כחודשיים‪ -‬שלושה לפני האירוע‪.‬‬
‫לתצהיר צורף צילום רכב בתוך הצפה מתוך כתבה במקומון‪ .‬התובעת העידה‪ ,‬כי‬
‫התמונה לא צולמה על ידה והיא אינה יודעת מתי צולמה‪ .‬המקומון נושא את‬
‫התאריך ‪ 28.2.03‬ואין בצילום ציון של הרחוב הנראה בו‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫בתצהיר התובע (ת‪ ,)2/‬העובדות הנטענות בכתב התביעה ביחס לאירוע וכן‪ ,‬כי לא‬
‫הצליח לצאת מהרכב עד אשר כעבור ‪ 20‬דקות לערך חולץ על ידי נהג משאית שעבר‬
‫במקום‪ .‬לא היו במקום כל שלטי אזהרה‪ .‬מיד לאחר הארוע הנתבעת החלה בשיפוץ‬
‫כללי של הכבישים ומערכות הניקוז באזור כולו‪.‬‬
‫בחקירתו הנגדית העיד‪ ,‬כי לפני המקרה לא נתקל בהצפות של גשמים בעיר‪ .‬את‬
‫המקום הספציפי הכיר היטב‪ .‬הגשם החל יומיים‪ ,‬שלשה ימים לפני הארוע‪ .‬הוא לא‬
‫ראה עבודות במקום‪ .‬לדבריו‪ ,‬נעמד בתחילת הצומת ונסחף עד למעט אחרי הצומת‪.‬‬
‫הנהג שחילץ אותו עזר לו להוריד את החלון ולהוציאו ממנו‪ .‬הוא היה לבדו בצומת‪,‬‬
‫ולא ראה כלי רכב נוספים שהוצפו‪ .‬כאשר הגיע לצומת‪ ,‬הכביש לא היה במצב שלא‬
‫ניתן היה לנסוע בו‪ .‬היתה שלולית נמוכה‪ ,‬בזרימה‪ .‬הוא לא נכנס לצומת ביוזמתו‪.‬‬
‫כשהגיע לצומת היו בו מים‪ .‬הרכב נכבה והוא לא ידע מה לעשות‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫מטעם הנתבעת הוצגה הודעת התובע לחוקר מטעם חברת הביטוח (נ‪ .)1/‬על פי‬
‫ההודעה‪ ,‬נסע אחרי מכוניות בתחילת הרחוב‪ ,‬שם המים היו נמוכים יותר‪ .‬ככל‬
‫שהתקדמו יותר לתוך הרחוב‪ ,‬המים נעשו גבוהים יותר‪ .‬בשלב זה הרכב כבה והחל‬
‫לזוז‪ .‬נהג משאית שעבר במקום ירד מהמשאית והוציאו מהחלון‪ .‬כלי הרכב שלפניו‬
‫בית משפט השלום בקריית שמונה‬
‫ת"א ‪ 424-55‬מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית‬
‫שמונה‬
‫‪ 1‬ספטמבר ‪2515‬‬
‫הצליחו לעבור‪ ,‬ורק הוא נתקע במקום‪ .‬הואיל וראה את כלי הרכב שלפניו עוברים‪,‬‬
‫נסע אחריהם‪ .‬היו לפניו הרבה רכבים‪ .‬לשאלת החוקר‪ ,‬אם ראה נחשול מים מגיע‬
‫לכיוונו‪ ,‬השיב בשלילה‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫הנתבעת העידה את דוד טלביץ‪ ,‬מהנדס העיר קרית שמונה‪ ,‬מאז ‪ .9/5/06‬קודם לכן‬
‫שימש כמנהל תחום תאום תשתיות בעיריה‪ .‬על פי תצהירו (נ‪ ,)2/‬את הצומת שבין‬
‫רחובות הנרייטה סולד וקרן היסוד חוצה נחל ממערב למזרח‪ .‬בשל כך‪ ,‬בנוי במקום‬
‫"מעבר נחל" תת קרקעי‪ ,‬שעומקו ‪ 3‬מ' ורוחבו כ‪ 10-‬מ'‪ .‬עובר למועד הארוע‪ ,‬במסגרת‬
‫סיכום בין העיריה למע"צ‪ ,‬האחרונה לקחה על עצמה את האחריות לתחזוקה של‬
‫כביש ‪ 90‬וכביש ‪ ,9779‬שרח' הנרייטה סולד הוא חלק ממנו‪ ,‬והמהווים דרכי גישה‬
‫מרכזיות למטיילים באזור הצפון‪.‬‬
‫החל משנת ‪ 2002‬כחלק מאחריותה לתחזוקת הכביש‪ ,‬מע"צ ביצעה עבודות שיפוץ‬
‫והרחבה מקיפות ברח' הנרייטה סולד‪ .‬העבודות כללו כריתת עצים‪ ,‬חפירות‪ ,‬החלפת‬
‫קרקע וסלילה מחדש של הכביש‪ ,‬לרבות הרחבת "מעבר הנחל"‪ ,‬הקיים בצומת‪.‬‬
‫במסגרת אחריותה לנעשה במקום‪ ,‬מע"צ התחייבה לגדר ולשלט בשלטי אזהרה‬
‫ובתמרורים את אזור ביצוע העבודות‪ ,‬אשר נמשכו עד ‪ .2005‬העבודה בוצעה ע"י‬
‫מע"צ באמצעות קבלנים מטעמה ובפיקוח מר יורי שטיינמן‪ ,‬אשר הועסק בפיקוח‬
‫מטעם חברה חיצונית שנשכרה ע"י מע"צ‪ .‬לעיריה לא היתה נגיעה לתחזוקת הכביש‬
‫והתשתית בקטע זה בתקופת ביצוע העבודה‪ ,‬לרבות מערכת הניקוז‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מעבר הנחל מספק את צרכי הניקוז של המקום‪ ,‬גם בעונת החורף‪ .‬לא ניתן‬
‫למנוע לחלוטין הצפות בארועי טבע חריגים כגון שבר ענן‪ ,‬המתרחשים לעיתים‬
‫רחוקות מאד‪ .‬העיר קרית שמונה ממוקמת במורדות הרים גבוהים‪ ,‬המצויים ממערב‬
‫לה‪ ,‬ובליבה זורם נחל‪ .‬בארועי טבע חריגים‪ ,‬זורמים מים בכמויות אדירות מההרים‬
‫ואין כל יכולת הנדסית או כספית ריאלית‪ ,‬להתגבר על עוצמת וכמות המים שמחולל‬
‫ארוע נדיר זה‪ .‬במקרה של הצפות‪ ,‬המשטרה סוגרת את האזור לתנועת כלי רכב‪,‬‬
‫ואוסרת גישה למקום‪.‬‬
‫לתצהיר צורף מסמך מיום ‪( 27/10/02‬נספח א') החתום על ידי העד‪ ,‬המופנה אל‬
‫משטרת ישראל בדבר אישור לחברת אברהם יצחק לביצוע עבודות‪ .‬העבודות כללו‬
‫כריתת עצים‪ ,‬חישוף והחלפת קרקע‪ ,‬ובניית מבנה הכביש בצד הדרומי של רח'‬
‫הנרייטה סולד‪.‬‬
‫בית משפט השלום בקריית שמונה‬
‫ת"א ‪ 424-55‬מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית‬
‫שמונה‬
‫‪ 1‬ספטמבר ‪2515‬‬
‫במסמך זה הערות‪ ,‬הכוללות בין היתר סימון וגילוי תשתיות קיימות‪ ,‬לרבות צנרת‬
‫מים‪ ,‬ביוב‪ ,‬ניקוז ואחרים לפני תחילת העבודה‪ ,‬וכן הערה לפיה העבודות יבוצעו תוך‬
‫שמירה על מעבר כלי רכב בכביש‪ .‬כמו כן נאמר בו‪ ,‬כי אמצעי בטיחות כמו גידור‪,‬‬
‫שילוט והתרעה הינם באחריות המבצע‪ .‬כך גם הטיפול במפגעים הקשורים לביצוע‬
‫העבודות‪ .‬העתק המסמך נשלח על פי האמור בו‪ ,‬לסמי מלול – מ"מ לסגן ראש העיר‪,‬‬
‫אבנר סבג מהנדס העיר‪ ,‬מיכאל מור יוסף ‪ -‬מח' חשמל‪ ,‬יצחק פנחס – מח' כבישים‪,‬‬
‫וארמונד ג'ינו – מנהל מח' גינון‪.‬‬
‫נספח ב' לתצהיר הינו אישור לביצוע עבודות חפירה ושתילת עצים ברח' הנריאטה‬
‫סולד (ללא תאריך) החתום על ידי העד‪.‬‬
‫כמו כן צורף לתצהיר (נספח ג')‪ ,‬מסמך הערוך ע"י שפירא מרכוס מהנדסים בע"מ‬
‫מיום ‪ ,4/7/03‬המהווה סיכום ישיבה מיום ‪ 29/6/03‬לפיו‪ ,‬ביום ‪ 10/7/03‬נמסר ע"י‬
‫העד כי בבדיקת המעביר התגלו סדקים בתקרה וכי "יש להזמין קונסטרוקטור‬
‫לצורך בדיקה‪"...‬‬
‫צורף אישור למשטרת ישראל מיום ‪( 6/7/03‬נספח ד') לביצוע עבודות לאותו קבלן‪,‬‬
‫הכולל חפירה בכביש ‪ 9779‬להנחת קו מים במסגרת הרחבת מעביר מים קיים‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬חזרה על אותן הערות‪ ,‬לרבות התייחסות לאמצעי בטיחות‪ .‬גם מסמך זה‬
‫הועבר לאותם מכותבים‪.‬‬
‫נספח נוסף לתצהיר (נספח ה')‪ ,‬הינו אישור של הקבלן אברהם יצחק בע"מ מיום‬
‫‪ ,5.8.04‬בדבר זהות הקבלן המבצע של קו המים ברח' הנרייטה סולד – אסעד נאיף‪.‬‬
‫בהמשך אישור נוסף למשטרת ישראל מיום ‪( 16/3/05‬נספח ו')‪ ,‬לביצוע עבודות ע"י‬
‫חברת אברהם יצחק ‪ ,‬הכוללות קירצוף וסלילת אספלט בקטע כביש ברח' הירדן‪,‬‬
‫כיכר אזור תעשיה דרומי‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫בחקירתו הנגדית העיד‪ ,‬כי איננו יודע באופן מוחלט היכן ארעה התאונה‪ ,‬הואיל‬
‫והובאו בפניו עדויות ונתונים סותרים‪ .‬בצד הצפוני של הכביש ישנו מעביר מים‬
‫באורך של ‪ 50-70‬מ'‪ .‬לאחר שעיין בתרשים (נספח ל‪-‬ת‪ )2/‬הבין היכן היתה התאונה‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬לא בכל חורף יש במקום בעיות‪ .‬קיימת מערכת ניקוז‪ ,‬והארוע הנטען‬
‫התרחש בשל שבר ענן‪ ,‬וכמות גשמים אדירה שהיו בשנת ‪ .2003‬לדבריו‪ ,‬היה במקום‬
‫בעת הארוע בסמוך לאותה שעה‪ ,‬וראה כמה מכוניות תקועות‪ .‬המקום היה מוצף‪,‬‬
‫בית משפט השלום בקריית שמונה‬
‫ת"א ‪ 424-55‬מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית‬
‫שמונה‬
‫‪ 1‬ספטמבר ‪2515‬‬
‫המים הגיעו לגובה ‪ 20-30‬ס"מ‪ .‬חלק מכלי הרכב נסעו‪ ,‬אך חלקם נתקעו‪ ,‬המים‬
‫הגיעו למנוע‪ .‬באזור התעשיה בשל היותו מקום נמוך‪ ,‬נוצרה הצפה‪ .‬איש לא ציפה כי‬
‫תהיה הצפה במקום מסויים‪ .‬בשנת ‪ 2003‬זו היתה הצפה ראשונה‪ .‬היתה תכנית‬
‫לשדרג את כביש הנרייטה סולד‪ ,‬הכביש היה אמור לעבור לבעלות מע"צ‪ .‬במסגרת‬
‫הרחבת הכביש היתה כוונה לשדרג גם את מעביר המים‪ ,‬אחרי הארוע‪ .‬מוביל המים‬
‫במקום הותקן לפני ‪ 20-30‬שנים‪ .‬היה צורך בהארכת מעביר המים שעובר לרוחב‬
‫הכביש‪ .‬לא הוצבו במקום שלטי התרעה כלשהם‪ .‬ב‪ 2/03-‬בוצעו עבודות על ידי מע"צ‬
‫בצידי הכביש‪ .‬בחלק מרח' הנרייטה סולד קיים ניקוז עילי‪ ,‬הזורם על פני הכביש‬
‫ובצומת קיים קולטן‪ ,‬אשר בשל כמות הגשמים‪ ,‬לא הצליח לקלוט את כל המים‪.‬‬
‫בהמשך העיד‪ ,‬כי נכון ליום הארוע‪ ,‬רח' הנרייטה סולד היה בבעלות מע"צ‪ .‬לא היה‬
‫בידו מסמך על כך‪ .‬בפברואר ‪ ,2553‬לא התבצעה מטעם מע"צ או מי מטעמה עבודה‪,‬‬
‫הקשורה לתשתיות הניקוז באותו מקום‪.‬‬
‫‪.10‬‬
‫הנתבעת הציגה תעודת עובד ציבור ערוכה ע"י השירות המטאורולוגי (נ‪– )3/‬לפיה‬
‫ביום ‪ 20/2/03‬נמדדו כמויות המים שירדו באזור בתחנות הגשם הקרובות ביותר‬
‫למקום הארוע‪ ,‬בממוצע ‪ 33.28‬מ"מ‪ .‬ביום ‪ 21/2/03‬הכמות הממוצעת שירדת באזור‬
‫עמדה על ‪ 49.13‬מ"מ‪ .‬כמויות המים נמדדו בכפר גלעדי‪ ,‬מעין ברוך‪ ,‬הגושרים‪ ,‬ונאות‬
‫מרדכי‪ .‬כמויות המים שירדו במועדים אלה‪ ,‬על פי חישובים סטטיסטיים‪ ,‬יורדות‬
‫אחת ל‪ 2-3-‬שנים‪ .‬ביום הארוע‪ ,‬עוצמות הגשם המכסימליות כפי שנמדדו‪ ,‬היו בין‬
‫השעות ‪ .12:00 -08:00‬במשך ‪ 3‬שעות נרשמו כמויות גשם של ‪ 19-20‬מ"מ‪ ,‬במשך‬
‫שעתיים כ‪ 15-16-‬מ"מ‪ ,‬ובמשך שעה אחת – כ‪ 12-‬מ"מ‪ .‬על פי חישובים סטטיסטיים‪,‬‬
‫עוצמות גשם אלה‪ ,‬מתקבלות אחת ל‪ 2-3-‬שנים‪.‬‬
‫ב"כ התובעים ביקש תחילה לחקור את עורך תעודת עובד הציבור‪ ,‬אך חזר בו‬
‫מכוונתו זו‪.‬‬
‫דיון‬
‫‪.11‬‬
‫נסיבות האירוע‬
‫הצדדים חלוקים בדבר נסיבות ארוע ההצפה‪ ,‬כמתואר בכתב התביעה‪.‬‬
‫כזכור‪ ,‬בכתב התביעה נטען‪ ,‬כי התובע עצר את רכבו לפני צומת‪ ,‬כאשר לפתע הגיע‬
‫נחשול מים עצום מכיון צפון והקיף את הרכב‪ .‬המים הגיעו עד לגובה הדלתות‪,‬‬
‫והרכב נסחף במורד הזרם והתמלא מים‪ .‬על נסיבות אלה הצהיר ב‪-‬ת‪.2/‬‬
‫בית משפט השלום בקריית שמונה‬
‫ת"א ‪ 424-55‬מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית‬
‫שמונה‬
‫‪ 1‬ספטמבר ‪2515‬‬
‫ואולם‪ ,‬מהודעתו לחוקר חברת הביטוח (נ\‪ )1‬המבטחת את הרכב עולה‪ ,‬כי התאור‬
‫בכתב התביעה ובתצהיר מוגזם‪ ,‬ולא משקף במדוייק את שארע‪ .‬מההודעה עליה‬
‫העיד‪ ,‬כי האמור בו מדוייק יותר עולה‪ ,‬כי הגיע לרח' קרן היסוד בנסיעה אחרי‬
‫מכוניות שנסעו לפניו‪ .‬בתחילת הרחוב המים היו נמוכים יותר‪ ,‬וככל שהתקדם לתוך‬
‫הרחוב‪ ,‬המים נעשו גבוהים יותר‪ .‬הרכב כבה והחל לזוז‪ .‬כלי הרכב שלפניו החלו‬
‫לעבור‪ ,‬ורק אז הוא נתקע במקום‪ .‬בתשובה לשאלת החוקר‪ ,‬אם ראה נחשול מים‬
‫מגיע לכיוונו‪ ,‬השיב בשלילה‪.‬‬
‫בנסיבות אלה‪ ,‬יש להעיף את האמור בהודעתו ולקבוע‪ ,‬כי נסיבות הארוע היו כפי‬
‫שמסר התובע ב‪-‬נ‪ .1/‬תמיכה לעדותו של התובע באשר לנסיבות המתוארות בהודעתו‪,‬‬
‫ני תן למצוא בעדותו של מהנדס העיריה דוד טלביץ‪ ,‬אשר העיד כי הגיע למקום‬
‫בסביבות השעה ‪ 12.00 - 11.00‬והמקום היה "די מוצף‪ ,‬היו בסביבות ‪ 20-30‬ס"מ‬
‫מים‪ ...‬היו מכוניות תקועות‪ ,‬כי המים הגיעו למנוע‪ ,‬נוצרה הצפה במקום"‪.‬‬
‫כך גם בנספח ד' ‪ 2‬לת\‪ ,1‬המהווה אומדן נזק שנערך ע"י שמאי‪ ,‬אשר בדק את הרכב‬
‫ביום ‪ ,23.3.03‬יומיים אחרי הארוע‪ .‬נאמר בו‪ ,‬כי הרכב ניזוק משטפונות‪ ,‬כי חלקים‬
‫ממנו היו טבולים במים‪ ,‬וכי ניראו סימני רטיבות בלוח השעונים‪ .‬הפנסים היו מלאי‬
‫מים‪ ,‬וברצפת הרכב נראו שלוליות מים‪ .‬כך גם בתא המטען‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצאו סימני‬
‫מים בתוך תא המנוע‪ .‬המושבים היו טבולים במים‪.‬‬
‫ניתן אפוא לקבוע במישור העובדתי‪ ,‬כי התובע נסע אחרי מכוניות אחרות וככל‬
‫שהתקדם‪ ,‬גובה המים עלה ‪ .‬יתר המכוניות הצליחו לעבור והוא נתקע‪ ,‬כאשר המים‬
‫הגיעו לגובה המנוע והמושבים‪ ,‬את הדלת לא ניתן היה לפתוח‪ ,‬והתובע נחלץ דרך‬
‫החלון‪ ,‬בעזרת נהג אחר שהגיע למקום וסייע לו‪.‬‬
‫האם התרשלה הנתבעת כלפי התובע?‬
‫לטענת התובעים‪ ,‬יש להחיל את סעיף ‪ 41‬לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]‪ ,‬בדבר חובת‬
‫‪.12‬‬
‫הראיה ברשלנות‪ ,‬כשהדבר מעיד על עצמו‪ .‬הנתבעת טוענת‪ ,‬כי במקרה זה אין‬
‫להחיל את הסעיף‪ ,‬שכן התובעים יודעים היטב כיצד ארע הנזק‪ ,‬באשר הם שגרמו‬
‫לו‪.‬‬
‫‪.13‬‬
‫התובעים אכן יודעים‪ ,‬כי הנזק שנגרם לרכב‪ ,‬הינו תוצאה של הצפת הרכב במים אך‬
‫ברי‪ ,‬כי אינם יודעים‪ ,‬ולא יכולים לדעת‪ ,‬מה גרם להצפה‪ .‬האם תשתיות ניקוז לקויות‬
‫בית משפט השלום בקריית שמונה‬
‫ת"א ‪ 424-55‬מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית‬
‫שמונה‬
‫‪ 1‬ספטמבר ‪2515‬‬
‫או כל ליקוי אחר בתשתיות‪ ,‬שמטרתן למנוע את הצפת הכביש בעת ירידת גשמים‪,‬‬
‫או מזג אויר חריג וכמויות מים בלתי צפויות‪ ,‬שירדו באותו מועד‪ .‬נתונים אלה‪,‬‬
‫בנושא תשתיות הניקוז‪ ,‬מצוים מן הסתם בידי הנתבעת‪.‬‬
‫‪.14‬‬
‫סעיף ‪ )2( 235‬לפקודת העיריות מטילה חובה על עיריה כדלקמן‪:‬‬
‫"תדאג לתקונו‪ ,‬ניקויו‪ ,‬הזלפתו תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט‪".‬‬
‫אין מחלוקת‪ ,‬כי הרחוב בו התרחשה ההצפה‪ ,‬אינו רכוש הפרט‪ .‬לפיכך אחראית‬
‫העיריה לתקינות תשתיות הניקוז של המקום‪.‬‬
‫‪.15‬‬
‫לטענת הנתבעת‪ ,‬הארוע התרחש מכח עליון של איתני טבע‪ ,‬אשר אין הנתבעת‬
‫אחראית להם‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬מ‪-‬נ\‪ 3‬עולה‪ ,‬כי כמויות הגשמים שירדו בשתי היממות ‪20-21/2/03‬‬
‫מתקבלות אחת ל – ‪ 2-3‬שנים‪ ,‬ובממוצע כל ‪ 2.5‬שנים‪ .‬אין לומר‪ ,‬כי כמויות המים‬
‫שירדו ביום הארוע או בסמוך לו‪ ,‬היו חריגות באופן קיצוני‪ ,‬עד כי הנתבעת לא יכלה‬
‫ולא היתה צריכה לצפות אותם‪.‬‬
‫‪.16‬‬
‫לפיכך‪ ,‬כי יש להחיל את סעיף ‪ 41‬לפקודת הנזיקין ולקבוע‪ ,‬כי הנזק לרכב התובעת‬
‫נגרם ע"י נכס שלנתבעת היתה שליטה מלאה עליו (הכביש בו התרחשה ההצפה)‪ ,‬וכי‬
‫נראה כי המקרה שגרם לנזק‪ ,‬מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעת לא נקטה‬
‫בזהירות סבירה‪ ,‬מאשר עם המסקנה שנקטה בזהירות סבירה – ועליה הראייה שלא‬
‫היתה לגבי המקרה התרשלות שתחוב עליה‪.‬‬
‫‪.17‬‬
‫אני דוחה את עדותו של טלביץ‪ ,‬לפיה לא ניתן למנוע הצפות‪ ,‬ואין יכולת הנדסית‬
‫להתגבר על עוצמה וכמות המים שירדה במועד הארוע‪ .‬לא הובאו ראיות המצביעות‬
‫על הפעולות בהן נקטה הנתבעת כדי למנוע את ההצפה‪ .‬כאמור‪ ,‬לא הוכח כי מדובר‬
‫בארוע נדיר המתרחש לעיתים רחוקות מאד‪ ,‬וכי לא ניתן היה לצפות את ההצפה‪ .‬נ\‪3‬‬
‫מוכיח את ההפך‪.‬‬
‫זאת ועוד; ביום ‪ 29.6.03‬בפגישה שהתקיימה בנוכחות מר טלביץ נמסר על ידו‪,‬‬
‫שבבדיקת המעביר התגלו סדקים בתקרה וכי יש להזמין קונסטרוקטור לצורך‬
‫בדיקה‪ .‬ואולם הנתבעת אינה מפרטת בתצהיר מהנדס העיר‪ ,‬מהן הפעולות בהן נקטה‬
‫לפני הארוע‪ ,‬כדי למנוע את ההצפה‪.‬‬
‫בית משפט השלום בקריית שמונה‬
‫ת"א ‪ 424-55‬מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית‬
‫שמונה‬
‫‪.18‬‬
‫‪ 1‬ספטמבר ‪2515‬‬
‫מעדותה של התובעת עולה‪ ,‬כי גשמים ירדו גם ביומיים שלפני מועד הארוע‪ .‬הנתבעת‬
‫לא טענה וממילא לא הוכיחה‪ ,‬כי פעלה לסגירת האזור המוצף מנסיעת כלי רכב‪ ,‬או‬
‫כי הציבה שילוט במקום‪ ,‬כדי להזהיר נהגים מכניסה לאזור המוצף‪ .‬גם מן הטעם‬
‫הזה‪ ,‬יש להטיל עליה חבות לקרות הנזק‪ .‬אילו עשתה כן‪ ,‬לא מן הנמנע‪ ,‬שהתובע לא‬
‫היה נכנס לאזור המוצף‪.‬‬
‫‪.19‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬יש להטיל על התובע רשלנות תורמת‪ .‬בניגוד לטענתו‪ ,‬לא הופתע‬
‫מנחשול מים פתאומי‪ ,‬אותה לא יכול היה למנוע‪ .‬הוא נסע אחרי מכוניות אחרות‬
‫וראה‪ ,‬כי ככל שהוא מתקדם במורד הרחוב כמות המים על הכביש גדלה‪ .‬למרות‬
‫זאת‪ ,‬המשיך בנסיע ה‪ ,‬מבלי לשנות כיוון ולמנוע את הכניסה לאיזור המוצף‪ ,‬בו נתקע‬
‫הרכב‪.‬‬
‫רשלנותו מקבלת משנה תוקף לאור היותו נהג חדש‪ ,‬אשר במועד הארוע צבר אך‬
‫מס פר חודשי נסיון בנהיגה‪ .‬את רשלנותו התורמת של התובע אני מעריכה בשיעור‬
‫‪.20%‬‬
‫הנזק‬
‫‪.20‬‬
‫לטענת התובעים‪ ,‬שווי הרכב במועד הארוע היה ‪ .₪ 48,000‬להוכחת טענה זו‪ ,‬צירפה‬
‫התובעת לתצהירה מחירון של לוי יצחק נכון ליום ‪.1.2.03‬‬
‫ואולם‪ ,‬התובעת מפנה למחירון הנקוב לרכב מדגם מיצ'ובישי סופר לנסר ‪,GLXI‬‬
‫בעוד השמאי מטעם המבטחת‪ ,‬מגדיר את הרכב כפרטי מיצובישי ‪ ,GLI‬ומחירו של‬
‫דגם זה על פי המחירון ‪ .₪ 39,000 -‬בחקירתה נשאלה התובעת אם יש טעות בשווי‬
‫הרכב והשיבה‪ ,‬כי אינה יודעת (ע‪ 8.‬ש‪ 3-4.‬לפרוטוקול)‪.‬‬
‫הואיל ולא הוצג רשיון הרכב הניזוק‪ ,‬או כל ראיה אחרת ביחס לדגם הרכב‪ ,‬והתובעת‬
‫לא יכלה לציין מהו הדגם‪ ,‬יש לקבל את האמור באומדן הנזק של השמאי אשר הוצג‬
‫על ידי התובעים ולקבוע‪ ,‬כי שווי הרכב עמד על ‪ .₪ 39,000‬הואיל והתובעת פוצתה‬
‫בסך ‪ ₪ 38,816‬מדובר בפער זניח של ‪ ₪ 184‬בלבד‪ .‬משוערך להיום ‪.₪ 348 -‬‬
‫‪.21‬‬
‫התובעת עותרת לפיצוי בגין כינון הפוליסה והפסד הנחת העדר תביעות לשלוש‬
‫שנים‪ .‬למעט עדותה‪ ,‬לא הוצגה כל ראיה נוספת‪ ,‬שיש בה כדי לתמוך בעדותה‪ .‬הואיל‬
‫בית משפט השלום בקריית שמונה‬
‫ת"א ‪ 424-55‬מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית‬
‫שמונה‬
‫‪ 1‬ספטמבר ‪2515‬‬
‫ומדובר בראיות שניתן היה להציגן ללא קושי‪ ,‬ולאור סעיף ‪ 54‬לפקודת הראיות [נוסח‬
‫חדש]‪ ,‬התשל"א‪ ,1971 -‬אני דוחה הטענה בראש נזק זה‪.‬‬
‫‪.22‬‬
‫כך גם ביחס לחפצים האישיים‪ ,‬אשר נטען כי נזוקו‪ .‬נטען כי ניזוק טלפון נייד בשווי‬
‫‪ ,₪ 1,000‬מצלמה ביתית בשווי ‪ ,₪ 1,500‬פלאפון קבוע ברכב בשווי ‪30 ,₪ 300‬‬
‫דיסקים בשווי ‪ 300‬ש"ח‪ .‬בנוסף‪ ,‬מערכת קול משוכללת עם מחליף דיסקים בשווי‬
‫‪ ,₪ 3,300‬ועלות השכרת רכב שלושה חודשים בסך ‪.₪ 6,000‬‬
‫גם אם התובעת לא שמרה על קבלות רכישת החפצים‪ ,‬ניתן היה למשל‪ ,‬להציג את‬
‫החפצים עצמם‪ ,‬או להציג מחירון או הצעת מחיר של המוצרים כחדשים‪ ,‬ולגזור‬
‫ממנה את שווי החפצים המשומשים‪ .‬בניגוד לנטען‪ ,‬מעדותה של התובעת עולה‪ ,‬כי לא‬
‫שכרה רכב לאחר האירוע‪ ,‬אלא נסעה במוניות וברכב חילופי‪ ,‬אותו קיבלה ממוסך‬
‫בבעלות חבר של המשפחה‪.‬‬
‫זאת ועוד; על פי עדותו של התובע‪ ,‬ברכב היה מותקן פלאפון קבוע בעלות ‪,₪ 1,000‬‬
‫בעוד שבכתב התביעה נטען כי עלותה ‪ .₪ 300‬בענין מערכת השמע העיד‪ ,‬כי נרכשה‬
‫בסמוך לקבלת רשיון הנהיגה‪ ,‬קרי‪ ,‬זמן לא רב לפני האירוע‪.‬‬
‫בנסיבות אלה‪ ,‬אין בידי להסתפק בעדויותיהם של התובעים‪ ,‬ואין לקבוע פיצוי בדרך‬
‫של אומדנה‪ ,‬מקום בו ניתן היה להציג ראיות להוכחת הנזק‪ ,‬ואלה לא הוצגו‪.‬‬
‫‪ - lawdata‬דטהחו ק‬
‫לסיכום נקודה זו‪ ,‬לא הונחה תשתית ראייתית מספקת להוכחת הנזקים המפורטים‬
‫דלעיל‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש לפסוק לתובעת פיצוי בגין אי הנוחות שנגרמה לה‪ ,‬בין‬
‫המועד בו ניזוק הרכב באופן מלא‪ ,‬לבין המועד בו קיבלה פיצוי מהמבטחת של הרכב‪.‬‬
‫בין אם נעזרה בחברים‪ ,‬ובין אם נאלצה לנסוע בתחבורה ציבורית או במוניות‪ ,‬אין‬
‫ספק כי העובדה כי נותרה ללא רכב פרטי גרמה לה אי נוחות‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬אני פוסקת לתובעת פיצוי גלובלי בסך ‪ ₪ 2,500‬ובניכוי רשלנות תורמת של‬
‫התובע ‪.₪ 2,000 -‬‬
‫‪.23‬‬
‫התובע טוען‪ ,‬כי נלכד חסר ישע ברכב בארוע אשר גרם לו מצוקה מיידית קשה‬
‫ובטווח הארוך לנזק נפשי קשה‪ .‬הוא נתקף חרדה‪ ,‬פחד ולחץ כבדים עקב חוסר‬
‫שליטה במתרחש‪ ,‬ועקב לכידתו ברכב והפחד לטביעתו יחד עם הרכב‪ .‬כך במשך ‪20‬‬
‫דקות‪ .‬עוד נטען‪ ,‬כי הטארומה שעבר השפיעה עליו‪ ,‬מנעה שינה מעיניו לתקופה‬
‫ארוכה‪ ,‬הוא חשש מנהיגה ומיציאה מביתו‪ .‬איכות חייו נפגעה קשה‪.‬‬
‫בית משפט השלום בקריית שמונה‬
‫ת"א ‪ 424-55‬מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית‬
‫שמונה‬
‫‪ 1‬ספטמבר ‪2515‬‬
‫הנתבעת טוענת בענין זה‪ ,‬כי הואיל ונסיבות הארוע מראות כי מדובר בתאונת דרכים‬
‫כהגדרתה בסעיף ‪ 1‬לחוק הפלת"ד‪ ,‬תשל"ה – ‪( 1975‬להלן – החוק)‪ ,‬ולאור סעיף ‪(8‬א)‬
‫לחוק בדבר יחוד העילה‪ ,‬אין התובע רשאי לתבוע נזק גוף שאירע לו מתאונת דרכים‪,‬‬
‫אלא על פי חוק הפלת"ד‪.‬‬
‫התובע לא הציג די ראיות שיש בהן כדי לקבוע כי נגרם לו "נזק גוף"‪ .‬לא הוצג כל‬
‫תעוד רפואי ולמעט עדותו של התובע‪ ,‬לא הוצגה כל ראיה נוספת‪ ,‬גם לענין הורדת‬
‫הפרופיל הצבאי‪ ,‬והקשר הסיבתי בינה לבין הארוע נשוא התביעה‪ .‬לפיכך לא התקיים‬
‫היסוד בסעיף ‪ 1‬לחוק הפלת"ד של גרימת "נזק גוף"‪ ,‬וממילא לא נכנס האירוע לגדר‬
‫תאונת דרכים‪ ,‬על פי ההגדרתה בחוק‪.‬‬
‫בנסיבות אלה‪ ,‬חלה פקודת הנזיקין ולא חוק הפלתד‪ .‬בגין רגעי הפחד והחרדה בפרק‬
‫הזמן בו נתקע ברכב ללא יכולת להחלץ ממנו‪ ,‬פרק זמן אשר סביר להניח כי נראה‬
‫לתובע כ"נצח"‪ ,‬אני פוסקת לו פיצוי בסך ‪ ,₪ 3,000‬ובניכוי רשלנות תורמת – ‪2,400‬‬
‫‪.₪‬‬
‫לאור כל האמור‪ ,‬אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך כולל של ‪ ₪ 4,748‬בצירוף‬
‫הוצאות משפט יחסיות ושכר טירחת עו"ד בסך כולל של ‪ ₪ 1,000‬כולל מע"מ‪ .‬סכומים אלה‬
‫ישולמו תוך ‪ 30‬ימים ממועד המצאת פסק הדין שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית‬
‫כחוק מהים ועד לתשלום המלא בפועל‪.‬‬
‫ניתן היום‪ ,‬כב' אלול תש"ע‪ 1 ,‬ספטמבר ‪ ,2010‬בהעדר הצדדים‪.‬‬
‫ברכה סמסון‬
‫בית משפט השלום בקריית שמונה‬
‫ת"א ‪ 424-55‬מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית‬
‫שמונה‬
‫‪ 1‬ספטמבר ‪2515‬‬