‫בית משפט השלום בקריית שמונה‬ ‫ת"א ‪ 424-55‬מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית‬ ‫שמונה‬ ‫‪ 1‬ספטמבר ‪2515‬‬ ‫בפני כב' השופטת ברכה סמסון‬ ‫התובעים‬ ‫‪ .1‬אירית מלכא‬ ‫‪ .2‬איתי מלכא‬ ‫נגד‬ ‫הנתבעת‬ ‫עירית קרית שמונה‬ ‫פסק דין‬ ‫‪.1‬‬ ‫זוהי תביעת נזקי רכוש אשר נגרמו לרכב התובעים לטענתם ביום ‪.21.2.03‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫על פי הנטען בכתב התביעה‪ ,‬במועד הרלוונטי לתביעה‪ ,‬התובעת מס' ‪( 1‬להלן‬ ‫"התובעת")‪ ,‬היתה בעלת רכב מסוג מיצובישי סופר לנסר מ‪.‬ר ‪( 6656620‬להלן‬ ‫"הרכב")‪ .‬תובע מס‪( 2 .‬להלן "התובע")‪ ,‬בנה של התובעת‪ ,‬היה כבן ‪ 18‬ונהג חדש‪.‬‬ ‫ביום ‪ 21.2.03‬בסמוך לשעה ‪ ,12.00‬נסע התובע ברכב באיזור התעשיה הדרומי בקרית‬ ‫שמונה לכיוון רח' הנרייטה סולד‪ ,‬מדרום לצפון‪ .‬התובע עצר את הרכב לפני כניסתו‬ ‫לצומת‪ ,‬ולפתע הגיע נחשול מים עצום מכיוון צפון והקיף את הרכב‪ .‬המים הגיעו עד‬ ‫לגובה הדלתות ברכב‪ ,‬חדרו למנוע ולתא הנהג‪ ,‬והחלו לסחוף את הרכב‪ .‬המנוע כבה‪,‬‬ ‫נפסקה אספקת החשמל לרכב‪ ,‬החלונות החשמליים וההגה ננעלו‪ .‬הבלמים חדלו‬ ‫לפעו ל‪ .‬הרכב נסחף במורד הזרם והתובע נלכד בתוכו‪ ,‬עד אשר נתקע במדרכה‪ ,‬נעצר‪,‬‬ ‫והמשיך להתמלא מים‪.‬‬ ‫התובע נכנס להלם ולא הצליח להיחלץ מהרכב‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬חולץ בעזרת נהג‬ ‫משאית שעבר במקום‪.‬‬ ‫הרכב נפגע קשות והוכרז אובדן כללי‪ .‬מערכת שמע שהיתה בתוכו נהרסה כליל‪,‬‬ ‫מצלמת וידיאו‪ ,‬טלפון נייד‪ ,‬טלפון קבוע המותקן ברכב וציוד אישי נוסף ‪ -‬נשחתו‪.‬‬ ‫בית משפט השלום בקריית שמונה‬ ‫ת"א ‪ 424-55‬מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית‬ ‫שמונה‬ ‫‪ 1‬ספטמבר ‪2515‬‬ ‫הארוע התרחש בשל ליקויים בתכנון ו‪/‬או ביצוע סלילת הכבישים במקום ו‪/‬או‬ ‫ליקויים במערכת הניקוז‪ .‬מצבו של הכביש במועד הארוע היה גרוע‪ ,‬ולא תאם את‬ ‫דרישות הדין‪.‬‬ ‫נטען‪ ,‬כי הנתבעת אחראית לקרות הארוע ולנזקים שנגרמו לתובעים בשל רשלנותה‬ ‫כרשות מקומית‪ ,‬בשל הפרת חובה חקוקה‪ ,‬הצבת מטרד לציבור והוראות כלליות‬ ‫אחרות‪.‬‬ ‫עוד נטען‪ ,‬כי במקרה זה יש להחיל את הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו"‪ ,‬הואיל‬ ‫ונסיבות הרשלנות באחזקת הכביש וניקוזו‪ ,‬הינן בידיעת הנתבעת ואינם בידיעת‬ ‫התובעים‪.‬‬ ‫באשר לנזק נטען‪ ,‬כי נזקיה הרכושיים של התובעת עומדים ע"ס ‪ ₪ 35,550‬ונזקי‬ ‫התובע – נזקים נפשיים – עומדים על ‪.₪ 15,000‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫הנתבעת מכחישה את חבותה ואת הנזק‪ .‬לטענתה‪ ,‬מדובר בכוח עליון של איתני טבע‪,‬‬ ‫אשר אין היא אחראית לו‪ .‬לנתבעת אין כל רלוונטיות לאירוע הנטען ואין לה שליטה‬ ‫על מצב הטופוגרפיה‪ ,‬הטבע ועל תנאי מזג האוויר‪ .‬לחילופין נטען‪ ,‬כי התובעים נהגו‬ ‫בחוסר שיקול דעת‪ ,‬והביאו על עצמם את מלוא הנזקים הנטענים‪.‬‬ ‫הנתבעת טוענת בנוסף‪ ,‬כי אין זה המקרה בו יש להחיל את הכלל "הדבר מעיד בעד‬ ‫עצמו"‪ ,‬שכן התובעים יודעים היטב כיצד ארע הנזק‪ ,‬באשר הם שגרמו לו‪.‬‬ ‫עוד נטען‪ ,‬כי התובעת פוצתה בגין הנזקים הנטענים על ידי מבטחיה‪ ,‬ואם לא פוצתה‬ ‫בגינם‪ ,‬הרי זה מטעמיה ונוכח הסכמתה‪ .‬לחילופין‪ ,‬באשמה‪ ,‬כאשר התירה לתובע‬ ‫לנהוג ברכב ולקחה על עצמה מרצון הסיכונים הנובעים מכך‪.‬‬ ‫טענה נוספת של הנתבעת הינה‪ ,‬כי מדובר בנזקי רכוש‪ ,‬ולא ניתן לערב בה תביעת נזקי‬ ‫גוף‪ ,‬מחמת יחוד העילה‪.‬‬ ‫יתר הטענות מוכחשות וכן מוכחש הנזק‪ ,‬והקשר הסיבתי בינו לבין הארוע הנטען‪.‬‬ ‫בית משפט השלום בקריית שמונה‬ ‫ת"א ‪ 424-55‬מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית‬ ‫שמונה‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪ 1‬ספטמבר ‪2515‬‬ ‫הנתבעת הגישה הודעת צד ג' כלפי מע"צ וזו הגישה הודעות לצדדים רביעיים‪ .‬לאחר‬ ‫שמיעת ההוכחות בתיק‪ ,‬נדחתה בהסכמה ההודעה לצד ג' וכפועל יוצא‪ ,‬גם ההודעות‬ ‫לצדדים הרביעיים‪.‬‬ ‫הראיות לעניין החבות‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫עפ"י תצהירה של התובעת (ת‪ ,)1/‬לא נכחה באירוע‪ .‬על נסיבותיו נודע לה מהתובע‬ ‫ומבעלה‪ .‬בתצהירה מפורטים בעיקר הנזקים אשר נגרמו לתובעים‪ ,‬אליהם אתייחס‬ ‫במשך ככל שיידרש‪ ,‬לאחר דיון בשאלת החבות‪.‬‬ ‫בעדותה בבית המשפט מסרה‪ ,‬כי לא ידוע לה על מקרים אחרים של הצפות בקרית‬ ‫שמונה‪ .‬בנה‪ ,‬התובע‪ ,‬היה נהג חדש בעת הארוע‪ .‬את רשיון הנהיגה קיבל ‪ 5‬חודשים‬ ‫לפני המקרה‪ ,‬ואת תקופת הליווי סיים כחודשיים‪ -‬שלושה לפני האירוע‪.‬‬ ‫לתצהיר צורף צילום רכב בתוך הצפה מתוך כתבה במקומון‪ .‬התובעת העידה‪ ,‬כי‬ ‫התמונה לא צולמה על ידה והיא אינה יודעת מתי צולמה‪ .‬המקומון נושא את‬ ‫התאריך ‪ 28.2.03‬ואין בצילום ציון של הרחוב הנראה בו‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫בתצהיר התובע (ת‪ ,)2/‬העובדות הנטענות בכתב התביעה ביחס לאירוע וכן‪ ,‬כי לא‬ ‫הצליח לצאת מהרכב עד אשר כעבור ‪ 20‬דקות לערך חולץ על ידי נהג משאית שעבר‬ ‫במקום‪ .‬לא היו במקום כל שלטי אזהרה‪ .‬מיד לאחר הארוע הנתבעת החלה בשיפוץ‬ ‫כללי של הכבישים ומערכות הניקוז באזור כולו‪.‬‬ ‫בחקירתו הנגדית העיד‪ ,‬כי לפני המקרה לא נתקל בהצפות של גשמים בעיר‪ .‬את‬ ‫המקום הספציפי הכיר היטב‪ .‬הגשם החל יומיים‪ ,‬שלשה ימים לפני הארוע‪ .‬הוא לא‬ ‫ראה עבודות במקום‪ .‬לדבריו‪ ,‬נעמד בתחילת הצומת ונסחף עד למעט אחרי הצומת‪.‬‬ ‫הנהג שחילץ אותו עזר לו להוריד את החלון ולהוציאו ממנו‪ .‬הוא היה לבדו בצומת‪,‬‬ ‫ולא ראה כלי רכב נוספים שהוצפו‪ .‬כאשר הגיע לצומת‪ ,‬הכביש לא היה במצב שלא‬ ‫ניתן היה לנסוע בו‪ .‬היתה שלולית נמוכה‪ ,‬בזרימה‪ .‬הוא לא נכנס לצומת ביוזמתו‪.‬‬ ‫כשהגיע לצומת היו בו מים‪ .‬הרכב נכבה והוא לא ידע מה לעשות‪.‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫מטעם הנתבעת הוצגה הודעת התובע לחוקר מטעם חברת הביטוח (נ‪ .)1/‬על פי‬ ‫ההודעה‪ ,‬נסע אחרי מכוניות בתחילת הרחוב‪ ,‬שם המים היו נמוכים יותר‪ .‬ככל‬ ‫שהתקדמו יותר לתוך הרחוב‪ ,‬המים נעשו גבוהים יותר‪ .‬בשלב זה הרכב כבה והחל‬ ‫לזוז‪ .‬נהג משאית שעבר במקום ירד מהמשאית והוציאו מהחלון‪ .‬כלי הרכב שלפניו‬ ‫בית משפט השלום בקריית שמונה‬ ‫ת"א ‪ 424-55‬מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית‬ ‫שמונה‬ ‫‪ 1‬ספטמבר ‪2515‬‬ ‫הצליחו לעבור‪ ,‬ורק הוא נתקע במקום‪ .‬הואיל וראה את כלי הרכב שלפניו עוברים‪,‬‬ ‫נסע אחריהם‪ .‬היו לפניו הרבה רכבים‪ .‬לשאלת החוקר‪ ,‬אם ראה נחשול מים מגיע‬ ‫לכיוונו‪ ,‬השיב בשלילה‪.‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫הנתבעת העידה את דוד טלביץ‪ ,‬מהנדס העיר קרית שמונה‪ ,‬מאז ‪ .9/5/06‬קודם לכן‬ ‫שימש כמנהל תחום תאום תשתיות בעיריה‪ .‬על פי תצהירו (נ‪ ,)2/‬את הצומת שבין‬ ‫רחובות הנרייטה סולד וקרן היסוד חוצה נחל ממערב למזרח‪ .‬בשל כך‪ ,‬בנוי במקום‬ ‫"מעבר נחל" תת קרקעי‪ ,‬שעומקו ‪ 3‬מ' ורוחבו כ‪ 10-‬מ'‪ .‬עובר למועד הארוע‪ ,‬במסגרת‬ ‫סיכום בין העיריה למע"צ‪ ,‬האחרונה לקחה על עצמה את האחריות לתחזוקה של‬ ‫כביש ‪ 90‬וכביש ‪ ,9779‬שרח' הנרייטה סולד הוא חלק ממנו‪ ,‬והמהווים דרכי גישה‬ ‫מרכזיות למטיילים באזור הצפון‪.‬‬ ‫החל משנת ‪ 2002‬כחלק מאחריותה לתחזוקת הכביש‪ ,‬מע"צ ביצעה עבודות שיפוץ‬ ‫והרחבה מקיפות ברח' הנרייטה סולד‪ .‬העבודות כללו כריתת עצים‪ ,‬חפירות‪ ,‬החלפת‬ ‫קרקע וסלילה מחדש של הכביש‪ ,‬לרבות הרחבת "מעבר הנחל"‪ ,‬הקיים בצומת‪.‬‬ ‫במסגרת אחריותה לנעשה במקום‪ ,‬מע"צ התחייבה לגדר ולשלט בשלטי אזהרה‬ ‫ובתמרורים את אזור ביצוע העבודות‪ ,‬אשר נמשכו עד ‪ .2005‬העבודה בוצעה ע"י‬ ‫מע"צ באמצעות קבלנים מטעמה ובפיקוח מר יורי שטיינמן‪ ,‬אשר הועסק בפיקוח‬ ‫מטעם חברה חיצונית שנשכרה ע"י מע"צ‪ .‬לעיריה לא היתה נגיעה לתחזוקת הכביש‬ ‫והתשתית בקטע זה בתקופת ביצוע העבודה‪ ,‬לרבות מערכת הניקוז‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬מעבר הנחל מספק את צרכי הניקוז של המקום‪ ,‬גם בעונת החורף‪ .‬לא ניתן‬ ‫למנוע לחלוטין הצפות בארועי טבע חריגים כגון שבר ענן‪ ,‬המתרחשים לעיתים‬ ‫רחוקות מאד‪ .‬העיר קרית שמונה ממוקמת במורדות הרים גבוהים‪ ,‬המצויים ממערב‬ ‫לה‪ ,‬ובליבה זורם נחל‪ .‬בארועי טבע חריגים‪ ,‬זורמים מים בכמויות אדירות מההרים‬ ‫ואין כל יכולת הנדסית או כספית ריאלית‪ ,‬להתגבר על עוצמת וכמות המים שמחולל‬ ‫ארוע נדיר זה‪ .‬במקרה של הצפות‪ ,‬המשטרה סוגרת את האזור לתנועת כלי רכב‪,‬‬ ‫ואוסרת גישה למקום‪.‬‬ ‫לתצהיר צורף מסמך מיום ‪( 27/10/02‬נספח א') החתום על ידי העד‪ ,‬המופנה אל‬ ‫משטרת ישראל בדבר אישור לחברת אברהם יצחק לביצוע עבודות‪ .‬העבודות כללו‬ ‫כריתת עצים‪ ,‬חישוף והחלפת קרקע‪ ,‬ובניית מבנה הכביש בצד הדרומי של רח'‬ ‫הנרייטה סולד‪.‬‬ ‫בית משפט השלום בקריית שמונה‬ ‫ת"א ‪ 424-55‬מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית‬ ‫שמונה‬ ‫‪ 1‬ספטמבר ‪2515‬‬ ‫במסמך זה הערות‪ ,‬הכוללות בין היתר סימון וגילוי תשתיות קיימות‪ ,‬לרבות צנרת‬ ‫מים‪ ,‬ביוב‪ ,‬ניקוז ואחרים לפני תחילת העבודה‪ ,‬וכן הערה לפיה העבודות יבוצעו תוך‬ ‫שמירה על מעבר כלי רכב בכביש‪ .‬כמו כן נאמר בו‪ ,‬כי אמצעי בטיחות כמו גידור‪,‬‬ ‫שילוט והתרעה הינם באחריות המבצע‪ .‬כך גם הטיפול במפגעים הקשורים לביצוע‬ ‫העבודות‪ .‬העתק המסמך נשלח על פי האמור בו‪ ,‬לסמי מלול – מ"מ לסגן ראש העיר‪,‬‬ ‫אבנר סבג מהנדס העיר‪ ,‬מיכאל מור יוסף ‪ -‬מח' חשמל‪ ,‬יצחק פנחס – מח' כבישים‪,‬‬ ‫וארמונד ג'ינו – מנהל מח' גינון‪.‬‬ ‫נספח ב' לתצהיר הינו אישור לביצוע עבודות חפירה ושתילת עצים ברח' הנריאטה‬ ‫סולד (ללא תאריך) החתום על ידי העד‪.‬‬ ‫כמו כן צורף לתצהיר (נספח ג')‪ ,‬מסמך הערוך ע"י שפירא מרכוס מהנדסים בע"מ‬ ‫מיום ‪ ,4/7/03‬המהווה סיכום ישיבה מיום ‪ 29/6/03‬לפיו‪ ,‬ביום ‪ 10/7/03‬נמסר ע"י‬ ‫העד כי בבדיקת המעביר התגלו סדקים בתקרה וכי "יש להזמין קונסטרוקטור‬ ‫לצורך בדיקה‪"...‬‬ ‫צורף אישור למשטרת ישראל מיום ‪( 6/7/03‬נספח ד') לביצוע עבודות לאותו קבלן‪,‬‬ ‫הכולל חפירה בכביש ‪ 9779‬להנחת קו מים במסגרת הרחבת מעביר מים קיים‪.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬חזרה על אותן הערות‪ ,‬לרבות התייחסות לאמצעי בטיחות‪ .‬גם מסמך זה‬ ‫הועבר לאותם מכותבים‪.‬‬ ‫נספח נוסף לתצהיר (נספח ה')‪ ,‬הינו אישור של הקבלן אברהם יצחק בע"מ מיום‬ ‫‪ ,5.8.04‬בדבר זהות הקבלן המבצע של קו המים ברח' הנרייטה סולד – אסעד נאיף‪.‬‬ ‫בהמשך אישור נוסף למשטרת ישראל מיום ‪( 16/3/05‬נספח ו')‪ ,‬לביצוע עבודות ע"י‬ ‫חברת אברהם יצחק ‪ ,‬הכוללות קירצוף וסלילת אספלט בקטע כביש ברח' הירדן‪,‬‬ ‫כיכר אזור תעשיה דרומי‪.‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫בחקירתו הנגדית העיד‪ ,‬כי איננו יודע באופן מוחלט היכן ארעה התאונה‪ ,‬הואיל‬ ‫והובאו בפניו עדויות ונתונים סותרים‪ .‬בצד הצפוני של הכביש ישנו מעביר מים‬ ‫באורך של ‪ 50-70‬מ'‪ .‬לאחר שעיין בתרשים (נספח ל‪-‬ת‪ )2/‬הבין היכן היתה התאונה‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬לא בכל חורף יש במקום בעיות‪ .‬קיימת מערכת ניקוז‪ ,‬והארוע הנטען‬ ‫התרחש בשל שבר ענן‪ ,‬וכמות גשמים אדירה שהיו בשנת ‪ .2003‬לדבריו‪ ,‬היה במקום‬ ‫בעת הארוע בסמוך לאותה שעה‪ ,‬וראה כמה מכוניות תקועות‪ .‬המקום היה מוצף‪,‬‬ ‫בית משפט השלום בקריית שמונה‬ ‫ת"א ‪ 424-55‬מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית‬ ‫שמונה‬ ‫‪ 1‬ספטמבר ‪2515‬‬ ‫המים הגיעו לגובה ‪ 20-30‬ס"מ‪ .‬חלק מכלי הרכב נסעו‪ ,‬אך חלקם נתקעו‪ ,‬המים‬ ‫הגיעו למנוע‪ .‬באזור התעשיה בשל היותו מקום נמוך‪ ,‬נוצרה הצפה‪ .‬איש לא ציפה כי‬ ‫תהיה הצפה במקום מסויים‪ .‬בשנת ‪ 2003‬זו היתה הצפה ראשונה‪ .‬היתה תכנית‬ ‫לשדרג את כביש הנרייטה סולד‪ ,‬הכביש היה אמור לעבור לבעלות מע"צ‪ .‬במסגרת‬ ‫הרחבת הכביש היתה כוונה לשדרג גם את מעביר המים‪ ,‬אחרי הארוע‪ .‬מוביל המים‬ ‫במקום הותקן לפני ‪ 20-30‬שנים‪ .‬היה צורך בהארכת מעביר המים שעובר לרוחב‬ ‫הכביש‪ .‬לא הוצבו במקום שלטי התרעה כלשהם‪ .‬ב‪ 2/03-‬בוצעו עבודות על ידי מע"צ‬ ‫בצידי הכביש‪ .‬בחלק מרח' הנרייטה סולד קיים ניקוז עילי‪ ,‬הזורם על פני הכביש‬ ‫ובצומת קיים קולטן‪ ,‬אשר בשל כמות הגשמים‪ ,‬לא הצליח לקלוט את כל המים‪.‬‬ ‫בהמשך העיד‪ ,‬כי נכון ליום הארוע‪ ,‬רח' הנרייטה סולד היה בבעלות מע"צ‪ .‬לא היה‬ ‫בידו מסמך על כך‪ .‬בפברואר ‪ ,2553‬לא התבצעה מטעם מע"צ או מי מטעמה עבודה‪,‬‬ ‫הקשורה לתשתיות הניקוז באותו מקום‪.‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫הנתבעת הציגה תעודת עובד ציבור ערוכה ע"י השירות המטאורולוגי (נ‪– )3/‬לפיה‬ ‫ביום ‪ 20/2/03‬נמדדו כמויות המים שירדו באזור בתחנות הגשם הקרובות ביותר‬ ‫למקום הארוע‪ ,‬בממוצע ‪ 33.28‬מ"מ‪ .‬ביום ‪ 21/2/03‬הכמות הממוצעת שירדת באזור‬ ‫עמדה על ‪ 49.13‬מ"מ‪ .‬כמויות המים נמדדו בכפר גלעדי‪ ,‬מעין ברוך‪ ,‬הגושרים‪ ,‬ונאות‬ ‫מרדכי‪ .‬כמויות המים שירדו במועדים אלה‪ ,‬על פי חישובים סטטיסטיים‪ ,‬יורדות‬ ‫אחת ל‪ 2-3-‬שנים‪ .‬ביום הארוע‪ ,‬עוצמות הגשם המכסימליות כפי שנמדדו‪ ,‬היו בין‬ ‫השעות ‪ .12:00 -08:00‬במשך ‪ 3‬שעות נרשמו כמויות גשם של ‪ 19-20‬מ"מ‪ ,‬במשך‬ ‫שעתיים כ‪ 15-16-‬מ"מ‪ ,‬ובמשך שעה אחת – כ‪ 12-‬מ"מ‪ .‬על פי חישובים סטטיסטיים‪,‬‬ ‫עוצמות גשם אלה‪ ,‬מתקבלות אחת ל‪ 2-3-‬שנים‪.‬‬ ‫ב"כ התובעים ביקש תחילה לחקור את עורך תעודת עובד הציבור‪ ,‬אך חזר בו‬ ‫מכוונתו זו‪.‬‬ ‫דיון‬ ‫‪.11‬‬ ‫נסיבות האירוע‬ ‫הצדדים חלוקים בדבר נסיבות ארוע ההצפה‪ ,‬כמתואר בכתב התביעה‪.‬‬ ‫כזכור‪ ,‬בכתב התביעה נטען‪ ,‬כי התובע עצר את רכבו לפני צומת‪ ,‬כאשר לפתע הגיע‬ ‫נחשול מים עצום מכיון צפון והקיף את הרכב‪ .‬המים הגיעו עד לגובה הדלתות‪,‬‬ ‫והרכב נסחף במורד הזרם והתמלא מים‪ .‬על נסיבות אלה הצהיר ב‪-‬ת‪.2/‬‬ ‫בית משפט השלום בקריית שמונה‬ ‫ת"א ‪ 424-55‬מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית‬ ‫שמונה‬ ‫‪ 1‬ספטמבר ‪2515‬‬ ‫ואולם‪ ,‬מהודעתו לחוקר חברת הביטוח (נ\‪ )1‬המבטחת את הרכב עולה‪ ,‬כי התאור‬ ‫בכתב התביעה ובתצהיר מוגזם‪ ,‬ולא משקף במדוייק את שארע‪ .‬מההודעה עליה‬ ‫העיד‪ ,‬כי האמור בו מדוייק יותר עולה‪ ,‬כי הגיע לרח' קרן היסוד בנסיעה אחרי‬ ‫מכוניות שנסעו לפניו‪ .‬בתחילת הרחוב המים היו נמוכים יותר‪ ,‬וככל שהתקדם לתוך‬ ‫הרחוב‪ ,‬המים נעשו גבוהים יותר‪ .‬הרכב כבה והחל לזוז‪ .‬כלי הרכב שלפניו החלו‬ ‫לעבור‪ ,‬ורק אז הוא נתקע במקום‪ .‬בתשובה לשאלת החוקר‪ ,‬אם ראה נחשול מים‬ ‫מגיע לכיוונו‪ ,‬השיב בשלילה‪.‬‬ ‫בנסיבות אלה‪ ,‬יש להעיף את האמור בהודעתו ולקבוע‪ ,‬כי נסיבות הארוע היו כפי‬ ‫שמסר התובע ב‪-‬נ‪ .1/‬תמיכה לעדותו של התובע באשר לנסיבות המתוארות בהודעתו‪,‬‬ ‫ני תן למצוא בעדותו של מהנדס העיריה דוד טלביץ‪ ,‬אשר העיד כי הגיע למקום‬ ‫בסביבות השעה ‪ 12.00 - 11.00‬והמקום היה "די מוצף‪ ,‬היו בסביבות ‪ 20-30‬ס"מ‬ ‫מים‪ ...‬היו מכוניות תקועות‪ ,‬כי המים הגיעו למנוע‪ ,‬נוצרה הצפה במקום"‪.‬‬ ‫כך גם בנספח ד' ‪ 2‬לת\‪ ,1‬המהווה אומדן נזק שנערך ע"י שמאי‪ ,‬אשר בדק את הרכב‬ ‫ביום ‪ ,23.3.03‬יומיים אחרי הארוע‪ .‬נאמר בו‪ ,‬כי הרכב ניזוק משטפונות‪ ,‬כי חלקים‬ ‫ממנו היו טבולים במים‪ ,‬וכי ניראו סימני רטיבות בלוח השעונים‪ .‬הפנסים היו מלאי‬ ‫מים‪ ,‬וברצפת הרכב נראו שלוליות מים‪ .‬כך גם בתא המטען‪ .‬כמו כן‪ ,‬נמצאו סימני‬ ‫מים בתוך תא המנוע‪ .‬המושבים היו טבולים במים‪.‬‬ ‫ניתן אפוא לקבוע במישור העובדתי‪ ,‬כי התובע נסע אחרי מכוניות אחרות וככל‬ ‫שהתקדם‪ ,‬גובה המים עלה ‪ .‬יתר המכוניות הצליחו לעבור והוא נתקע‪ ,‬כאשר המים‬ ‫הגיעו לגובה המנוע והמושבים‪ ,‬את הדלת לא ניתן היה לפתוח‪ ,‬והתובע נחלץ דרך‬ ‫החלון‪ ,‬בעזרת נהג אחר שהגיע למקום וסייע לו‪.‬‬ ‫האם התרשלה הנתבעת כלפי התובע?‬ ‫לטענת התובעים‪ ,‬יש להחיל את סעיף ‪ 41‬לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]‪ ,‬בדבר חובת‬ ‫‪.12‬‬ ‫הראיה ברשלנות‪ ,‬כשהדבר מעיד על עצמו‪ .‬הנתבעת טוענת‪ ,‬כי במקרה זה אין‬ ‫להחיל את הסעיף‪ ,‬שכן התובעים יודעים היטב כיצד ארע הנזק‪ ,‬באשר הם שגרמו‬ ‫לו‪.‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫התובעים אכן יודעים‪ ,‬כי הנזק שנגרם לרכב‪ ,‬הינו תוצאה של הצפת הרכב במים אך‬ ‫ברי‪ ,‬כי אינם יודעים‪ ,‬ולא יכולים לדעת‪ ,‬מה גרם להצפה‪ .‬האם תשתיות ניקוז לקויות‬ ‫בית משפט השלום בקריית שמונה‬ ‫ת"א ‪ 424-55‬מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית‬ ‫שמונה‬ ‫‪ 1‬ספטמבר ‪2515‬‬ ‫או כל ליקוי אחר בתשתיות‪ ,‬שמטרתן למנוע את הצפת הכביש בעת ירידת גשמים‪,‬‬ ‫או מזג אויר חריג וכמויות מים בלתי צפויות‪ ,‬שירדו באותו מועד‪ .‬נתונים אלה‪,‬‬ ‫בנושא תשתיות הניקוז‪ ,‬מצוים מן הסתם בידי הנתבעת‪.‬‬ ‫‪.14‬‬ ‫סעיף ‪ )2( 235‬לפקודת העיריות מטילה חובה על עיריה כדלקמן‪:‬‬ ‫"תדאג לתקונו‪ ,‬ניקויו‪ ,‬הזלפתו תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט‪".‬‬ ‫אין מחלוקת‪ ,‬כי הרחוב בו התרחשה ההצפה‪ ,‬אינו רכוש הפרט‪ .‬לפיכך אחראית‬ ‫העיריה לתקינות תשתיות הניקוז של המקום‪.‬‬ ‫‪.15‬‬ ‫לטענת הנתבעת‪ ,‬הארוע התרחש מכח עליון של איתני טבע‪ ,‬אשר אין הנתבעת‬ ‫אחראית להם‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬מ‪-‬נ\‪ 3‬עולה‪ ,‬כי כמויות הגשמים שירדו בשתי היממות ‪20-21/2/03‬‬ ‫מתקבלות אחת ל – ‪ 2-3‬שנים‪ ,‬ובממוצע כל ‪ 2.5‬שנים‪ .‬אין לומר‪ ,‬כי כמויות המים‬ ‫שירדו ביום הארוע או בסמוך לו‪ ,‬היו חריגות באופן קיצוני‪ ,‬עד כי הנתבעת לא יכלה‬ ‫ולא היתה צריכה לצפות אותם‪.‬‬ ‫‪.16‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬כי יש להחיל את סעיף ‪ 41‬לפקודת הנזיקין ולקבוע‪ ,‬כי הנזק לרכב התובעת‬ ‫נגרם ע"י נכס שלנתבעת היתה שליטה מלאה עליו (הכביש בו התרחשה ההצפה)‪ ,‬וכי‬ ‫נראה כי המקרה שגרם לנזק‪ ,‬מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעת לא נקטה‬ ‫בזהירות סבירה‪ ,‬מאשר עם המסקנה שנקטה בזהירות סבירה – ועליה הראייה שלא‬ ‫היתה לגבי המקרה התרשלות שתחוב עליה‪.‬‬ ‫‪.17‬‬ ‫אני דוחה את עדותו של טלביץ‪ ,‬לפיה לא ניתן למנוע הצפות‪ ,‬ואין יכולת הנדסית‬ ‫להתגבר על עוצמה וכמות המים שירדה במועד הארוע‪ .‬לא הובאו ראיות המצביעות‬ ‫על הפעולות בהן נקטה הנתבעת כדי למנוע את ההצפה‪ .‬כאמור‪ ,‬לא הוכח כי מדובר‬ ‫בארוע נדיר המתרחש לעיתים רחוקות מאד‪ ,‬וכי לא ניתן היה לצפות את ההצפה‪ .‬נ\‪3‬‬ ‫מוכיח את ההפך‪.‬‬ ‫זאת ועוד; ביום ‪ 29.6.03‬בפגישה שהתקיימה בנוכחות מר טלביץ נמסר על ידו‪,‬‬ ‫שבבדיקת המעביר התגלו סדקים בתקרה וכי יש להזמין קונסטרוקטור לצורך‬ ‫בדיקה‪ .‬ואולם הנתבעת אינה מפרטת בתצהיר מהנדס העיר‪ ,‬מהן הפעולות בהן נקטה‬ ‫לפני הארוע‪ ,‬כדי למנוע את ההצפה‪.‬‬ ‫בית משפט השלום בקריית שמונה‬ ‫ת"א ‪ 424-55‬מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית‬ ‫שמונה‬ ‫‪.18‬‬ ‫‪ 1‬ספטמבר ‪2515‬‬ ‫מעדותה של התובעת עולה‪ ,‬כי גשמים ירדו גם ביומיים שלפני מועד הארוע‪ .‬הנתבעת‬ ‫לא טענה וממילא לא הוכיחה‪ ,‬כי פעלה לסגירת האזור המוצף מנסיעת כלי רכב‪ ,‬או‬ ‫כי הציבה שילוט במקום‪ ,‬כדי להזהיר נהגים מכניסה לאזור המוצף‪ .‬גם מן הטעם‬ ‫הזה‪ ,‬יש להטיל עליה חבות לקרות הנזק‪ .‬אילו עשתה כן‪ ,‬לא מן הנמנע‪ ,‬שהתובע לא‬ ‫היה נכנס לאזור המוצף‪.‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬יש להטיל על התובע רשלנות תורמת‪ .‬בניגוד לטענתו‪ ,‬לא הופתע‬ ‫מנחשול מים פתאומי‪ ,‬אותה לא יכול היה למנוע‪ .‬הוא נסע אחרי מכוניות אחרות‬ ‫וראה‪ ,‬כי ככל שהוא מתקדם במורד הרחוב כמות המים על הכביש גדלה‪ .‬למרות‬ ‫זאת‪ ,‬המשיך בנסיע ה‪ ,‬מבלי לשנות כיוון ולמנוע את הכניסה לאיזור המוצף‪ ,‬בו נתקע‬ ‫הרכב‪.‬‬ ‫רשלנותו מקבלת משנה תוקף לאור היותו נהג חדש‪ ,‬אשר במועד הארוע צבר אך‬ ‫מס פר חודשי נסיון בנהיגה‪ .‬את רשלנותו התורמת של התובע אני מעריכה בשיעור‬ ‫‪.20%‬‬ ‫הנזק‬ ‫‪.20‬‬ ‫לטענת התובעים‪ ,‬שווי הרכב במועד הארוע היה ‪ .₪ 48,000‬להוכחת טענה זו‪ ,‬צירפה‬ ‫התובעת לתצהירה מחירון של לוי יצחק נכון ליום ‪.1.2.03‬‬ ‫ואולם‪ ,‬התובעת מפנה למחירון הנקוב לרכב מדגם מיצ'ובישי סופר לנסר ‪,GLXI‬‬ ‫בעוד השמאי מטעם המבטחת‪ ,‬מגדיר את הרכב כפרטי מיצובישי ‪ ,GLI‬ומחירו של‬ ‫דגם זה על פי המחירון ‪ .₪ 39,000 -‬בחקירתה נשאלה התובעת אם יש טעות בשווי‬ ‫הרכב והשיבה‪ ,‬כי אינה יודעת (ע‪ 8.‬ש‪ 3-4.‬לפרוטוקול)‪.‬‬ ‫הואיל ולא הוצג רשיון הרכב הניזוק‪ ,‬או כל ראיה אחרת ביחס לדגם הרכב‪ ,‬והתובעת‬ ‫לא יכלה לציין מהו הדגם‪ ,‬יש לקבל את האמור באומדן הנזק של השמאי אשר הוצג‬ ‫על ידי התובעים ולקבוע‪ ,‬כי שווי הרכב עמד על ‪ .₪ 39,000‬הואיל והתובעת פוצתה‬ ‫בסך ‪ ₪ 38,816‬מדובר בפער זניח של ‪ ₪ 184‬בלבד‪ .‬משוערך להיום ‪.₪ 348 -‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫התובעת עותרת לפיצוי בגין כינון הפוליסה והפסד הנחת העדר תביעות לשלוש‬ ‫שנים‪ .‬למעט עדותה‪ ,‬לא הוצגה כל ראיה נוספת‪ ,‬שיש בה כדי לתמוך בעדותה‪ .‬הואיל‬ ‫בית משפט השלום בקריית שמונה‬ ‫ת"א ‪ 424-55‬מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית‬ ‫שמונה‬ ‫‪ 1‬ספטמבר ‪2515‬‬ ‫ומדובר בראיות שניתן היה להציגן ללא קושי‪ ,‬ולאור סעיף ‪ 54‬לפקודת הראיות [נוסח‬ ‫חדש]‪ ,‬התשל"א‪ ,1971 -‬אני דוחה הטענה בראש נזק זה‪.‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫כך גם ביחס לחפצים האישיים‪ ,‬אשר נטען כי נזוקו‪ .‬נטען כי ניזוק טלפון נייד בשווי‬ ‫‪ ,₪ 1,000‬מצלמה ביתית בשווי ‪ ,₪ 1,500‬פלאפון קבוע ברכב בשווי ‪30 ,₪ 300‬‬ ‫דיסקים בשווי ‪ 300‬ש"ח‪ .‬בנוסף‪ ,‬מערכת קול משוכללת עם מחליף דיסקים בשווי‬ ‫‪ ,₪ 3,300‬ועלות השכרת רכב שלושה חודשים בסך ‪.₪ 6,000‬‬ ‫גם אם התובעת לא שמרה על קבלות רכישת החפצים‪ ,‬ניתן היה למשל‪ ,‬להציג את‬ ‫החפצים עצמם‪ ,‬או להציג מחירון או הצעת מחיר של המוצרים כחדשים‪ ,‬ולגזור‬ ‫ממנה את שווי החפצים המשומשים‪ .‬בניגוד לנטען‪ ,‬מעדותה של התובעת עולה‪ ,‬כי לא‬ ‫שכרה רכב לאחר האירוע‪ ,‬אלא נסעה במוניות וברכב חילופי‪ ,‬אותו קיבלה ממוסך‬ ‫בבעלות חבר של המשפחה‪.‬‬ ‫זאת ועוד; על פי עדותו של התובע‪ ,‬ברכב היה מותקן פלאפון קבוע בעלות ‪,₪ 1,000‬‬ ‫בעוד שבכתב התביעה נטען כי עלותה ‪ .₪ 300‬בענין מערכת השמע העיד‪ ,‬כי נרכשה‬ ‫בסמוך לקבלת רשיון הנהיגה‪ ,‬קרי‪ ,‬זמן לא רב לפני האירוע‪.‬‬ ‫בנסיבות אלה‪ ,‬אין בידי להסתפק בעדויותיהם של התובעים‪ ,‬ואין לקבוע פיצוי בדרך‬ ‫של אומדנה‪ ,‬מקום בו ניתן היה להציג ראיות להוכחת הנזק‪ ,‬ואלה לא הוצגו‪.‬‬ ‫‪ - lawdata‬דטהחו ק‬ ‫לסיכום נקודה זו‪ ,‬לא הונחה תשתית ראייתית מספקת להוכחת הנזקים המפורטים‬ ‫דלעיל‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש לפסוק לתובעת פיצוי בגין אי הנוחות שנגרמה לה‪ ,‬בין‬ ‫המועד בו ניזוק הרכב באופן מלא‪ ,‬לבין המועד בו קיבלה פיצוי מהמבטחת של הרכב‪.‬‬ ‫בין אם נעזרה בחברים‪ ,‬ובין אם נאלצה לנסוע בתחבורה ציבורית או במוניות‪ ,‬אין‬ ‫ספק כי העובדה כי נותרה ללא רכב פרטי גרמה לה אי נוחות‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬אני פוסקת לתובעת פיצוי גלובלי בסך ‪ ₪ 2,500‬ובניכוי רשלנות תורמת של‬ ‫התובע ‪.₪ 2,000 -‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫התובע טוען‪ ,‬כי נלכד חסר ישע ברכב בארוע אשר גרם לו מצוקה מיידית קשה‬ ‫ובטווח הארוך לנזק נפשי קשה‪ .‬הוא נתקף חרדה‪ ,‬פחד ולחץ כבדים עקב חוסר‬ ‫שליטה במתרחש‪ ,‬ועקב לכידתו ברכב והפחד לטביעתו יחד עם הרכב‪ .‬כך במשך ‪20‬‬ ‫דקות‪ .‬עוד נטען‪ ,‬כי הטארומה שעבר השפיעה עליו‪ ,‬מנעה שינה מעיניו לתקופה‬ ‫ארוכה‪ ,‬הוא חשש מנהיגה ומיציאה מביתו‪ .‬איכות חייו נפגעה קשה‪.‬‬ ‫בית משפט השלום בקריית שמונה‬ ‫ת"א ‪ 424-55‬מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית‬ ‫שמונה‬ ‫‪ 1‬ספטמבר ‪2515‬‬ ‫הנתבעת טוענת בענין זה‪ ,‬כי הואיל ונסיבות הארוע מראות כי מדובר בתאונת דרכים‬ ‫כהגדרתה בסעיף ‪ 1‬לחוק הפלת"ד‪ ,‬תשל"ה – ‪( 1975‬להלן – החוק)‪ ,‬ולאור סעיף ‪(8‬א)‬ ‫לחוק בדבר יחוד העילה‪ ,‬אין התובע רשאי לתבוע נזק גוף שאירע לו מתאונת דרכים‪,‬‬ ‫אלא על פי חוק הפלת"ד‪.‬‬ ‫התובע לא הציג די ראיות שיש בהן כדי לקבוע כי נגרם לו "נזק גוף"‪ .‬לא הוצג כל‬ ‫תעוד רפואי ולמעט עדותו של התובע‪ ,‬לא הוצגה כל ראיה נוספת‪ ,‬גם לענין הורדת‬ ‫הפרופיל הצבאי‪ ,‬והקשר הסיבתי בינה לבין הארוע נשוא התביעה‪ .‬לפיכך לא התקיים‬ ‫היסוד בסעיף ‪ 1‬לחוק הפלת"ד של גרימת "נזק גוף"‪ ,‬וממילא לא נכנס האירוע לגדר‬ ‫תאונת דרכים‪ ,‬על פי ההגדרתה בחוק‪.‬‬ ‫בנסיבות אלה‪ ,‬חלה פקודת הנזיקין ולא חוק הפלתד‪ .‬בגין רגעי הפחד והחרדה בפרק‬ ‫הזמן בו נתקע ברכב ללא יכולת להחלץ ממנו‪ ,‬פרק זמן אשר סביר להניח כי נראה‬ ‫לתובע כ"נצח"‪ ,‬אני פוסקת לו פיצוי בסך ‪ ,₪ 3,000‬ובניכוי רשלנות תורמת – ‪2,400‬‬ ‫‪.₪‬‬ ‫לאור כל האמור‪ ,‬אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך כולל של ‪ ₪ 4,748‬בצירוף‬ ‫הוצאות משפט יחסיות ושכר טירחת עו"ד בסך כולל של ‪ ₪ 1,000‬כולל מע"מ‪ .‬סכומים אלה‬ ‫ישולמו תוך ‪ 30‬ימים ממועד המצאת פסק הדין שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית‬ ‫כחוק מהים ועד לתשלום המלא בפועל‪.‬‬ ‫ניתן היום‪ ,‬כב' אלול תש"ע‪ 1 ,‬ספטמבר ‪ ,2010‬בהעדר הצדדים‪.‬‬ ‫ברכה סמסון‬ ‫בית משפט השלום בקריית שמונה‬ ‫ת"א ‪ 424-55‬מלכא אירית ואח' נ' עירית קרית‬ ‫שמונה‬ ‫‪ 1‬ספטמבר ‪2515‬‬