‫היינו כחולמים‪ -‬החלום באתוס של 'קהליתינו'‪ /‬ד"ר ענבר רווה‬ ‫מבוא‬ ‫‪1‬‬ ‫במסגרת זו יעשה נסיון לבחון את מושג ה'חלום' בעולמה הרוחני של קבוצת ביתניה‪ .‬העיון במושג‬ ‫זה מעלה סדרה של ניגודים הכרוכים בשאלות של זהות קבוצתית‪ 2‬בכלל ובפרט‪ ,‬כגון‪ :‬הניגוד בין הפרטי‬ ‫לציבורי‪ ,‬בין היחיד לקבוצה‪ ,‬בין הדומיננטי לדחוי‪ ,‬בין המרכזי לשולי‪ 3.‬במבוא לקובץ הספרותי שיצרה‬ ‫החבורהכתב מ' צור‪" :‬הקובץ 'קהיליתינו' שפרסמו אנשי ביתניה‪ ,‬קיבוץ א' של 'השומר הצעיר'‪ ,‬באביב תרפ"ב‪,‬‬ ‫ערב עלייתו להתישבות בבית אלפא‪ ,‬משקף את יסודותיה של העלייה השלישית העובדת ואת חלומה‪ .‬אופיני‬ ‫הוא כביטוי לקבוצת עילית של אנשי השומר הצעיר שעלו ארצה בסמוך לסיום מלחמת העולם הראשונה‪ .‬יש‬ ‫בו להט רב וחזון‪ ,‬תחושת גאולה אנושית מתקרבת וגם אכזבות רבות וקשות‪ .‬הוא מסמל את הרעב‬ ‫האינטלקטואלי של אנשים צעירים ומשכילים‪ ,‬אשר גדלו על ברכי התרבות המערבית וחיו את שברה‪ ,‬התנסו‬ ‫‪4‬‬ ‫בחיי הגשמה בארץ ישראל וגם שילמו את מחירה הכבד‪".‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מן הקובץ עולים אפיונים של אותה קבוצה מגוונת ומרתקת‪ .‬בחינת מסכת הסמלים והמיתוסים‬ ‫בהם השתמשו אותם צעירים‪ ,‬מבהירה עד כמה מודעים היו לכך שהם יוצרים אגדה שתשפיע על דורות של‬ ‫חלוצים‪.‬‬ ‫מתוך עשרים ושבעה משתתפי הקובץ שתרמו לו מפרי רוחם רק שישה היו מאנשי ביתניה‪ ,‬השאר‬ ‫היו אנשי שומריה‪ .‬חלק מן המשתתפים לא כתבו עברית ודבריהם תורגמו מיידיש‪ ,‬פולנית וגרמנית‪ .‬הטקסט‬ ‫נערך ע'י נתן ביסטריצקי שכעבור ארבע שנים הוציא לאור את הרומן 'ימים ולילות' שעשה שימוש בחומרים‬ ‫טקסטואלים מתוך 'קהליתינו'‪.‬‬ ‫בשער המהדורה הראשונה של 'קהליתינו' שראתה אור בשנת תרפ"ב רשמו מחבריו‪' :‬קהליתנו‪,‬‬ ‫קובץ תרפ"ב' ולא יספו‪ .‬במהדורה השנייה מתוך פרספקטיבה של כ ‪ -40‬שנה‪ ,‬הוסיפו המחברים ‪ -‬אז חברי‬ ‫קיבוץ בית אלפא ‪ -‬הקדשה ובה כתבו‪' :‬הקובץ 'קהליתנו' פרי הגותם‪ ,‬לבטיהם ומאוייהם של חלוצים ראשונים‬ ‫לתנועת השומר הצעיר בארץ ישראל'‪" .‬בכותרת זו הרחיבו ופרשו את הכותרת הלקונית המקורית‪ ,‬אך בעיקרו‪,‬‬ ‫נשארו נאמנים לרוחה‪ .‬בשם שנתנו לספרם 'קהליתנו' צרפו את האינטימי והקבוצתי וגם רמזו למגמתו‬ ‫‪ 1‬תודה לרותם וגנר על החברותא‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מאמר מעורר השראה ועניין בהקשר זה הוא‪D. Eggan, The Personal Use of Myth in Dreams, Myth a Simposium, :‬‬ ‫‪Edited by Thomas A. Cebeok, Indiana University Press, Bloomington and London, p 107-121.‬‬ ‫בו מראה המחברת כיצד "מתגלה הפולקלור ככלי רב פנים של מבע אישי ברמה המודעת והלא מודעת" )שם עמ' ‪ (118‬על יסוד ניתוח‬ ‫של חלומות מן התרבות ההודית‪.‬‬ ‫‪ 3‬על הניגוד כמושג מרכזי בחקר התרבות העממית עיין אצל ג' חזן‪-‬רוקם‪ ,‬על חקר התרבות העממית‪ :‬הקדמה‪ ,‬תיאוריה וביקורת ‪,10‬‬ ‫קיץ ‪ ,1997‬עמ' ‪.7-8‬‬ ‫‪ 4‬קהיליתינו‪ ,‬הגות לבטים ומאוויי חלוצים‪ ,‬מבואות והערות מ' צור‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ח‪ ,‬עמ' ‪.1‬‬ ‫‪ 5‬מגוון התפישות של תופעת המיתוס באנתרופולוגיה‪ ,‬במדע הדתות ובחקר הפולקלור פרוש לפנינו בשרשרת ארוכה של מחקרים‬ ‫שעוסקים בצורתו‪ ,‬תכניו‪ ,‬הפונקציות החברתיות שהוא ממלא וההקשר החברתי בו הוא פועל‪ .‬ד' שטיין בחיבור לשם קבלת דוקטור‬ ‫לפילוסופיה‪ ,‬יסודות עממיים במדרש המאוחר‪ :‬פרקי דרבי אליעזר לאור מחקר הספרות העממית‪ ,‬ירושלים תשנ"ח )‪ ,(1998‬מביאה‬ ‫סיכום בהיר של מצב המחקר בעניין זה וקובעת "היעדר האחידות המושגית והעובדה שהמיתוס מסמן בשיח המודרני המחקרי והלא‬ ‫מחקרי כאחד משמעויות שונות ומפליגות הם ממאפייניו של שדה מחקר המיתוס"‪ .‬נדמה לי כי משלל התפישות של המושג 'מיתוס'‬ ‫בהקשר של עולמה הרוחני של קבוצת ביתניה רווחיים בעיקר שניים‪ :‬ה'מיתוס' כמושג אטיולוגי בהקשר החברתי‪ ,‬כלומר כמושג‬ ‫המסביר את מקורן ומבנן של תופעות חברתיות מסוימות‪ ,‬וה'מיתוס' כמנגנון חשיבה‪ ,‬מעין "תשתית עקרונית לכלל היצירה‬ ‫התרבותית המאופיין בתפיסה כוללת‪ ,‬טוטלית של ההויה ובמתן הסבר פרטי הקיום באמצעות העלילה הסיפורית"‪ .‬ראה שם עמ'‬ ‫‪ .304-308‬בהמשך אנסה לבסס טענה זו על יסוד דברי הכותבים בקובץ‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫הייצוגית‪ .‬הספר מוצג איפוא‪ ,‬ע'י מחבריו‪ ,‬בשתי מהדורותיו‪ ,‬כיצירה אותנטית‪ ,‬שייחודה בצירוף של הפכים‪,‬‬ ‫לכאורה‪ :‬האמוטיבי והאינטימי עם הקולקטיבי‪ .‬צירוף זה הוא שמאפיין ומעצב אותו כז'אנר מיוחד‪ :‬יומן‬ ‫‪6‬‬ ‫קבוצתי"‪.‬‬ ‫העיון המוצע כאן במושג החלום בא להאיר תופעה הנגזרת מן התחביר המיוחד לקובץ‪ ,‬של‬ ‫הצירוף בין האישי לקולקטיבי‪ .‬העיון יעשה על ידי בחינתה של השפה בה מנסחים אנשי קהיליתינו את חלומם‬ ‫ובמעקב שעיקרו אחר שרשרות המוטיבים והסמלים החורזות את השיח המיוחד הזה‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫הגדרתו המילונית של שם העצם 'חלום' מסמנת שתי הוראות‪:‬‬ ‫‪ (1‬חזיון לילה מראות ומאורעות שאדם רואה לפעמים בשנתו‪.‬‬ ‫‪ (2‬בהשאלה‪ -‬דמיון‪ ,‬הזיה‪ ,‬תקות שוא‪.‬‬ ‫שמות התואר הנגזרים מן השם הזה )כגון חלומי‪ ,‬חלומיות וכד'( מבטאים אידאליות וחוסר ריאליות‪.‬‬ ‫הפרובלמטיקה העיקרית המתבררת תוך עיסוק במושג החלום בעולמה של הקבוצה באה לביטוי‬ ‫בטשטוש התחומים המבדילים בין שתי הוראותיו‪' .‬חלום העדה' הוא חלום אישי וקולקטיבי כאחד‪ ,‬הוא דימוי‬ ‫למשאלת ההגשמה הכמוסה והוא גם המצע לפשר חזיונות הלילה שמתארים החברים‪.‬‬ ‫גם אם ניתן לראות את שתי התופעות כעומדות על רצף אחד‪ ,‬עדיין ניתן להציב בשני קצותיו‬ ‫שתי צורות רטוריות שונות‪ .‬האחד הוא תיאור ממשי‪) ,‬במובן של מלאות תיאורית(‪ ,‬של חלום והשני הוא‬ ‫תיאור המשאלה‪ ,‬התקווה‪ ,‬המשתמשת במושג החלום בהשאלה‪ .‬שתי צורות אלה נתונות בתוך קובץ ספרותי‬ ‫ערוך ומעוצב‪.‬‬ ‫הקובץ מכיל רשימות של כותבים רבים ומגוונים‪ .‬העיון בו לאורו של מוטיב אחד‪ -‬החלום‪ ,‬עלול‬ ‫לקפח את הקולות האינדיבידואליים שבוודאי קיימים בו‪ .‬נקווה שהרווח מסוג כזה של קריאה יהיה בהארת‬ ‫עולם המושגים הרוחני והנפשי המשותף של הכותבים‪ ,‬סביב נושא זה‪.‬‬ ‫החלום כמושג מושאל או‪ :‬בין חלום לאוטופיה‬ ‫הקוטב המשתמש בחלום כמושג מושאל מתאפיין מעצם טבעו ברפלקסיביות‪ ,‬ובמודעות עצמית‬ ‫מסוימת‪ .‬בספרו האוטוביוגרפי של אחד מחברי הקבוצה‪ ,‬דוד הורוביץ‪ ,‬מתוארת האוירה שבתוכה צמחה תנועת‬ ‫השומר הצעיר‪" :‬הרקע של מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬של שברון ערכים והתמוטטות מוסרית‪ ,‬היווה גורם‬ ‫מכריע בדרכה של התנועה‪...‬פליטים היינו בוינה‪ .‬נוער הנאבק במלחמת קיום אכזרית‪...‬נוער הלומד בתנאי‬ ‫‪8‬‬ ‫מצוקה‪ .‬ואף על פי כן היינו כחולמים‪...‬יצרנו לעצמנו עולם חדש‪ ,‬חופשי ונאצל‪ ,‬אוטופיה של חלום"‪.‬‬ ‫עוצב‬ ‫אכן‪ ,‬מחברי הקובץ הביאו עימם את החזון האוטופי מוינה‪ ,‬ומתנועת הנוער‪ .‬חזון זה‬ ‫בהשפעת הוגי דעות אוטופיסטים כלנדאואר‪ ,‬בובר‪ ,‬וא‪.‬ד‪ .‬גורדון‪ 9.‬האוטופיה מאופיינת בחזון על חברה עתידית‬ ‫ואידאלית‪ ,‬חברה שונה מכל דגם קיים‪ .‬העדה השומרית היתה על פי אמונתם של מחברי הקובץ‪ ,‬הדגם לחברה‬ ‫האוטופית‪ .‬במימוש חזון העדה הם ראו מטרה עליונה ושליחות‪.‬‬ ‫‪ 6‬א' אופז‪ ,‬תעודה ויצירה‪ :‬בין יומנים קבוצתיים וסיפורת ההתישבות של העלייה השלישית‪ .‬חיבור לשם קבלת תואר דוקטור‪,‬‬ ‫אוניברסיטת בר אילן‪ ,‬תשנ"ג‪ ,‬עמ' ‪.13‬‬ ‫‪ 7‬א' אבן‪-‬שושן‪ ,‬המילון העברי המרוכז‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשל"ב‪.‬‬ ‫‪ 8‬ד' הורביץ‪" ,‬האתמול שלי" ת"א‪ ,‬תש"ל‪ ,‬עמ' ‪.44‬‬ ‫‪" 9‬הצגת מחשבת קהליתינו כאוטופיסטית נשענת על אפיונים שהיציג המחקר הסוציולוגי של רוברט מוס קנאר על קומונות‬ ‫ואוטופיות‪ .‬המחקר נפתח במילים האלה‪ :‬האוטופיה היא החברה הדמיונית שבה אמורים להתגשם הכיסופים העמוקים ביותר של‬ ‫האנושות‪ .‬חברה שבה כל הכוחות והגורמים הפיזיים החברתיים והרוחניים עושים יד אחת תוך הרמוניה‪ ,‬כדי לאפשר את השגת כל‬ ‫‪2‬‬ ‫ברצוני לשרטט קווים לדמותו של החזון האוטופי כתופעה משום שכפי שנראה להלן‪ ,‬האוטופיה‬ ‫והחלום )במובנו המושאל( הם מושגים מתחלפים ושמא אף נרדפים במסגרת הספרותית של קהיליתנו‪ .‬שם‬ ‫העצם 'אוטופיה' אינו שכיח בקובץ‪ ,‬לעומתו שם העצם 'חלום' נפוץ ביותר‪ ,‬ונראה כי פעמים רבות הוא משמש‬ ‫כנרדף ל'אוטופיה'‪.‬‬ ‫כבסיס תיאורטי מרכזי לסקירה זו ישמש ספרה של ר‪ .‬אלבוים דרור "המחר של האתמול" על‬ ‫האוטופיה הציונית‪ 10.‬האוטופיה היא תיאור של חברה אידאלית ורצויה אשר איננה קיימת במציאות‪ .‬הראשון‬ ‫שטבע מונח זה והשתמש בו היה תומאס מור אשר היניח את כפל המשמעות של המילה‪" :‬המקום הטוב"‬ ‫ו"שום מקום"‪ .‬אך הכתיבה האוטופית מלווה את האדם מראשית ההגות הפילוסופית בכלל‪ ,‬וההגות החברתית‬ ‫בפרט‪ 11 .‬הערגה האוטופית והדמיון האוטופי מהווים אחד מסימני ההיכר המרכזיים של התרבות האנושית‪.‬‬ ‫ידועה אמרתו של אוסקר ויילד כי לא ראוי כלל להתבונן במפת העולם שאיננה כוללת את 'אוטופיה' הארץ‬ ‫שאליה חוזרת האנושות תמיד‪ 12.‬האוטופיה יונקת משורשים מיתולוגיים ודתיים המזינים את הדמיון ואת‬ ‫השאיפה לערכים שמעבר לקיים‪ ,‬אל הטרנצנדנטי‪ ,‬אל המושלם‪ ,‬אל הטוב המוחלט שמעבר לקיום הפגום של‬ ‫החברה האנושית‪ ,‬והיא מנסה להלביש את המציאות הארצית החילונית על דימויים אלו‪.‬‬ ‫בין מאפייני היסוד של האוטופיה בולטים חוסר שביעות רצון מן העכשווי‪ ,‬ביקורת על החברה‬ ‫הקיימת‪ ,‬ערכיה ארגונה ומשטרה‪ 13.‬האוטופיות מושתתות על האמונה כי קיימים ערכים אוניברסאליים על‪-‬‬ ‫זמניים‪ ,‬התקפים בכל מקום ובכל זמן‪ ,‬וערכים אלו ניתנים להגשמה מבחינה עקרונית‪.‬‬ ‫ניתן לראות בדגם האוטופי נסיון להתגבר על חוסר היציבות וחוסר הוודאות של החיים‬ ‫החברתיים‪ .‬הוא נותן ביטוי למאמץ האנושי להשליט ביטחון‪ ,‬סדר‪ ,‬הגיון ויציבות בעולם משתנה‪ ,‬הנראה‬ ‫לרבים כשרירותי וחסר פשר‪ .‬האוטופיות מבקשות לממש את האידאות האפלטוניות על המושלם בהסדרים‬ ‫החברתיים‪ .‬הן מבטאות אמונה באדם וביכולתו לכונן חברה מאושרת וצודקת אם ישונו ההסדרים החברתיים‬ ‫‪14‬‬ ‫הקיימים‪.‬‬ ‫הוגי דעות שונים מגדירים את האוטופיה באמצעות מושג החלום‪ :‬אחד מתפקידי האוטופיה לפי‬ ‫ריקאר הוא לחקור ולבדוק את האפשרי‪ ,‬ובכך היא מעמידה בסימן שאלה את הקיים בהווה‪" .‬האוטופיה היא‬ ‫חלום המבקש להתגשם‪ ,‬ואריאציה דמיונית יוצרת של המוסדות וההסדרים החברתיים‪ ,‬המבקשת לשנות מן‬ ‫הסדר הקיים"‪ .‬ארנסט בלוך הקדיש לנושא האוטופיה חלק ניכר מכתביו‪ ,‬והבולט בהם הוא ספרו בין חמשת‬ ‫החלקים על "עיקרון תקווה"‪ .‬בלוך מבחין בין חלום לחלום בהקיץ‪ .‬לדעתו חלום בהקיץ הוא בבחינת "חלום‬ ‫מעצב דברים"‪ .‬לשם יצירת מושגים חדשים להבנת התופעה והחשיבה האוטופית הוא משתמש בניתוחו‬ ‫במושגים מתורתו של פרויד‪ .‬הוא מגדיר את האוטופיה כ"טרם מודע" כ"יש שעדיין איננו" "טרם היות"‪ .‬בדומה‬ ‫לבלוך גם הרברט מרקוזה עושה שימוש בדיונו באוטופיה במושגים פסיכולוגיים והופכם לקטגוריות פוליטיות‪.‬‬ ‫הוא דן בזיקה שבין משניותיהם של מארקס ופרויד‪ ,‬והוא רואה באוטופיה שימוש בשפת "עקרון ההנאה" מתוך‬ ‫חופש מהדחקה‪ .‬האוטופיה לפי מרקוזה היא הופעת "עקרון מציאות" לא דכאני‪ ,‬שחרורו של הארוס‪ 15‬אשר‬ ‫אותם הדברים שבני אדם חושבים לנחוצים ולרצויים‪...‬לרוב החזון של אוטופיה היה חזונה של קהילה" אופז שם עמ' ‪.28‬‬ ‫‪ 10‬המחר של האתמול‪ ,‬יד בן צבי‪ ,‬ירושלים‪.‬‬ ‫‪ 11‬ש' קרין‪-‬פרנק‪ ,‬רעיון האוטופיה‪ ,‬ת"א‪ ,‬תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪.7‬‬ ‫‪ 12‬ראה שם הערה ‪ 3‬בדבר חוקרים והוגי דעות שעמדו על אופיו האוניברסלי של הז'אנר האוטופי‪.‬‬ ‫‪ 13‬אלבוים דרור‪ ,‬שם עמ' ‪.12‬‬ ‫‪ 14‬שם עמ' ‪.16‬‬ ‫‪ 15‬על האימפליקציה של טענה זו בקהיליתנו ראה להלן‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ישנה את הארגון החברתי‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫יש המאפיינים אוטופיה כחלום חברתי‪-‬מדיני ובכך קושרים את הדמיון למרכיבים מציאותיים‬ ‫ברורים‪ .‬בובר מאפיין את האוטופיות כיצירי דמיון שאינו משוטט סתם‪ ,‬אלא מתרכז בענין שיש לעצבו‬ ‫ולשכללו‪ .‬הגרעין של דמיון זה הוא משאלת לב של 'מה שראוי להיות ועל כן אין האוטופיה חלום על יחיד‬ ‫‪17‬‬ ‫בלבד אלא על קהילה אנושית‪ ,‬שמן הראוי שחייה יותאמו לאידאה המעוצבת‪'.‬‬ ‫מצויה ספרות מחקרית ענפה בדבר תפקידי החלום והחלום בהקיץ בהעלאת רעיונות חדשניים‬ ‫וברכישת תובנה במשמעויותיהם‪ .‬החלומות כחוויות מגלים אפשרויות לא של העתיד לקרות אלא של העשוי‬ ‫היות‪ .‬כפי שתיאר אריסטו את ההיסטוריון לעומת הפייטן‪ :‬האחד מספר על המקרים כפי שהיו‪ ,‬והשני‪-‬מה‬ ‫שהיה עשוי להיות‪ .‬הניגודים הדיכוטומיים של מציאות ולא מציאות‪ ,‬מציאות ופנטסיה‪ ,‬פשטניים מדי לבחינת‬ ‫מושג מורכב כמציאות‪ ,‬הכולל סוגים שונים של מציאות והמושפע גם מדמיון ומתהליכים סמליים‪ .‬לדימויים‬ ‫ולסמלים שאנו מדמים יש קיום משל עצמם‪ ,‬והמציאות מושפעת ומעוצבת על ידיהם‪' .‬הזמן הפורה ביותר‬ ‫והיצירתי ביותר של אנשי מדע הוא בארץ החלומות‪ ,‬כשאין הם מוטרדים מן המציאות‪ ,‬וכאשר הם משוחררים‬ ‫‪18‬‬ ‫מצורכי הוכחה' טוען ג'רום ברונר‪.‬‬ ‫החלום בקהילתינו‬ ‫חברי הקובץ 'קהיליתנו' בתארם את חזונם‪ ,‬המושתת על מודל אוטופיסטי משתמשים באופן תדיר בשם‬ ‫העצם‪' :‬חלום' ‪:‬‬ ‫דוד שמטרלינג‪ ,‬כותב במכתבו מדגניה לקהליתנו‪' :‬כשנכנסתי למחיצתכם‪...‬הרגשתי שכאן מתהווה‬ ‫‪19‬‬ ‫דבר מה שהוא יותר נעלה מחלומי אני‪ ,‬דבר שלא ידעתיו מעודי'‬ ‫חנה מונטג מתארת את התהוות החלום שמושאו היא 'העדה'‪...'20:‬היא עוד טרם גמרה לחלום את‬ ‫חלומותיה‪ .‬קשה עליה מאד מאד לחלום בעצם יום בהיר‪ ,‬בתוך עולם שאוירו כה מחניק‪ .‬רק בדממת ליל מצאה‬ ‫לה מנוחה‪ -‬פינת שקט לחלומותיה‪...‬פינת שקט לחלומותיה בין הרי הקרפטים הירקרקים והטובלים באדים‪,‬‬ ‫מאחורי יער זווינזניץ הישיש‪ ,‬על גדות נהר הסטרי הזועף והנוהם‪ ,‬בין רוחות הרים המטפחות על הפנים‬ ‫והקוראות למרחקים‪...‬חלומותיה לצאת לחופש‪ ,‬להשליך תחת גווה את חייה עד כה‪ ,‬להתחיל באחרים‪ ,‬חיי‬ ‫רעננות‪ ,‬שירה‪ ,‬נוער‪ .‬האושר צחק לה‪ :‬מצאה לבבות צעירים‪ ,‬הסובלים כמוה תחת 'כנפי הוריהם'‪ ,‬והחולמים‬ ‫חלומותיה‪ .‬והזיק הקטן שבה היה לאש‪ ,‬ותסלול לה בכוח את דרכה‪ -‬דרך מלאת מכשולים וקוצים מזרחה‪'---‬‬ ‫נתן ביסטריצקי עורכו של 'קהליתינו' כותב‪' :21‬בלילות סהר כשהמחנה טוב לב בבדיית התינוק‪,‬‬ ‫קם בי מראה‪ :‬במרחבי תבל‪ ,‬בדממת הויה עומד מחנה לבן‪ ,‬על מרומי הר עומד‪ ,‬יחיד ובודד והוא שקוף כאגדת‬ ‫התינוק‪ ,‬פתוח לכל רוחות השמים‪ ,‬וסודו הבהיר מתרקם יומם וליל לעיני שמש‪ ,‬כוכבים‪ ,‬דומם‪ ,‬חי ואדם‪.‬‬ ‫ולילה לילה מתכנסים אליו חלומות‪ ,‬שחלמו כל הדורות‪ '.‬בדברים אלה נוצרת זהות בין הבדיה ‪ ,‬האגדה‪,‬‬ ‫והחלום‪ ,‬על יסוד יסוד ה'קסם' המשותף להם‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫אלבוים דרור‪ ,‬שם עמ' ‪.28-29‬‬ ‫מ' בובר‪ ,‬נתיבות באוטופיה‪...‬‬ ‫רעיון האוטופיה‪ ,‬שם עמ' ‪.27‬‬ ‫אופז‪ ,‬שם עמ' ‪.32‬‬ ‫קהיליתינו‪ ,‬שם עמ' ‪.120‬‬ ‫שם עמ' ‪.171‬‬ ‫‪4‬‬ ‫במקום אחר הוא אומר‪' :22‬אנו משוררים‪ ,‬כולנו משוררים‪ :‬מי ברוך ובגעגועים של חלום‪ ,‬מי‬ ‫בעשת ובזעף של הגשמה'‪ .‬גם החלום וגם ההגשמה הם מבחינתו כלים לביטוי השירה האנושית‪ ,‬זהו אם כן‬ ‫החזון‪ -‬במונחים ארס‪-‬פואטיים‪.‬‬ ‫החלום המשותף של השומרים מנוסח על ידי נתן ביסטריצקי בביטויים אירוטיים של איחוד‬ ‫והתמזגות‪' :23‬החום השופע מבשר לבשר ומנשמה לנשמה‪ ,‬הליטוף המרחף מיד ליד ומחלום לחלום‪ ,‬הנשיקה‬ ‫הנובעת משפתים לשפתים וממפעל למפעל‪ ,‬ההזדוגות הזורעת מגוף לגוף ומנצח לנצח‪-‬הנה כוח התרבות‪'.‬‬ ‫או‪ :24‬איני יכול להעלים מכם את חלומי‪ ,‬הרודף אחרי בלי רחמים זמן רב‪ ,‬החלום על היחס החופשי שבין מספר‬ ‫אנשים משני המינים‪ ,‬יחס המחוסר כל קשר‪ .‬החלום חדל מהיות חלום‪ :‬אני רואה אותו מתגשם על יסוד‬ ‫היחס שבין שני אנשים‪'.‬‬ ‫אותם צעירים שהיו עסוקים בחיפוש אינטנסיבי אחר זהותם‪ ,‬שאפו ליצור צורות חיים חדשות‬ ‫חברתיות וארוטיות‪ 25.‬הם חיפשו דרך לתחיית המיתוס המגייס כוחות‪ ,‬והסמל המעשיר את חיי הנפש‪ .‬מושג‬ ‫החלום נשזר בלי קושי לתוך השפה הזו‪' :‬אבל אני יודע בשביל תקופתינו גבורה יותר אנושית‪ :‬לא להמתין‬ ‫לאיש‪ ,‬למיתוס‪ .‬לראות את בן האדם בשרטוטי פרצופו‪ ,‬בקמטי נשמתו של השני‪ :‬ליצור את המיתוס‪ ,‬לחיות‬ ‫את המיתוס היום‪ ,‬בהרגשת מציאותו של הרע‪ ,‬של כל אחד מן הרבים‪ .‬לכבוש את ישוע מנצרת‪ -‬בשר בבשר‪,‬‬ ‫‪26‬‬ ‫רוח ברוח‪ ,‬חלום בחלום‪ ,‬לכבוש מתוכינו‪ ,‬בקרבינו‪ ,‬בהמונינו‪'.‬‬ ‫נדמה שמושג המיתוס משמש בפסקה זו כמושג מכונן‪ .‬הטקסט קורא לנמענו לחולל את המיתוס‪.‬‬ ‫אין להמתין לו כלסיפור מסורתי‪ ,‬נורש‪ ,‬אלא ליצור אותו‪ .‬נדמה שהמיתוס כאן הוא ביטוי למכלול הנורמות‬ ‫והערכים של החברה‪ ,‬לדפוסי ההתנהגות הראויים לה‪ ,‬שיש צורך ליצר לנסח ולחיות אותם בהווה‪ .‬גם במובן‬ ‫‪27‬‬ ‫זה ניתן לראות גם ב'מיתוס' מושג מקביל למושג ה'חלום'‪.‬‬ ‫החלום הוא אם כן חלום קולקטיבי על קירבה אנושית‪ ,‬על 'ביחד'‪ ,‬למעשה זהו חלום על משפחה‪.‬‬ ‫כך מתאר זאת צבי דר‪' :‬ברצינות אגיד לכם‪ ,‬אנוכי חולם עתה על משפחה רוחנית נודדת‪ ,‬שתהא עוברת ממקום‬ ‫‪28‬‬ ‫למקום ותזרע בלי הרף את גרעיני הרעיון המשיחי‪ .‬משפחה רוחנית של אנשי הברית והתעודה‪'.‬‬ ‫ואולם בצד הפאתוס המשיחי הזה‪ ,‬ובצד השקיעה בעולמו הקסום של החלום נשמעים גם קולות‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫דוגמה לכך הם דברי דוד הורוביץ על החלום הגלותי מתוך הפרספקטיבה 'המזרחית'‪' :‬לפני כמה‬ ‫ימים קראתי את עתונינו הישנים הגלותיים‪ .‬כמה חלומות‪ ,‬אמונה‪ ,‬געגועים ועוז! יפה היה! חלומינו על‬ ‫המושבה השומרית‪ -‬אגדת העתיד‪ ,‬אמונת נוער תמימה!' ומיד הוא שואל‪' :‬הנשברנו? לא ולא!‪...‬קוינו העקום‬ ‫אבל הנאמן יקר לי פי אלף מחלומינו התמים‪ ,‬כי אותו כבשנו בחיים מתוך סבל‪ ,‬דם ודמעות'‪ 29.‬ובהמשך דבריו‬ ‫שם‪ ,‬אותו סוג רטורי של שאלה אפיקורסית ותשובה אידאולוגית העוקרת כל ערעור‪' :‬אתה חולם על חיים‬ ‫חדשים וטהורים אולם הבט בפני המציאות הזעומה השוללת את כל זה‪ -‬הבט ותתיאש'! לא אחי‪ .‬לא אתיאש‪,‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫שיחה על 'מפעלנו התרבותי'‪ ,‬שם עמ' ‪.158‬‬ ‫שיחה על 'מפעלנו התרבותי'‪ ,‬שם עמ' ‪.161‬‬ ‫‪ 24‬שם עמ' ‪.93‬‬ ‫‪ 25‬מ' צור‪ ,‬שם עמ' ‪.3‬‬ ‫‪ 26‬שיחה על 'מפעלנו התרבותי'‪ ,‬שם עמ' ‪ .165‬על הקשרים האנלוגיים בין האוטופיה למיתוס ראה דבריה של קרין‪ -‬פרנק‪ ,‬שם עמ'‬ ‫‪.64-65‬‬ ‫‪ 27‬אנלוגיה העולה מדבריו של א' גרינוולד‪ ,‬ראה הערה מס' ‪.4‬‬ ‫‪ 28‬שם עמ' ‪.97‬‬ ‫‪ 29‬שם עמ' ‪.86‬‬ ‫‪5‬‬ ‫גם אם האפלה האכזרית תהיה שוררת מסביבי‪ ,‬רצה ארצה לשאת את אורנו למחשכים'‬ ‫רגשות היאוש וחוסר האונים המובעים ב'קהליתנו' היו אחד הביטויים להתפקחות ולאכזבה מן‬ ‫החלום‪" 30.‬במציאות האפורה של חיי ההגשמה נסדק חלומם של חלוצי ביתניה ושומריה‪ .‬הוויה של הגשמה‪,‬‬ ‫בהכרח‪ ,‬יש בה תביעה לירידה מן הפסגות והתפשרות עם מידת הבינוניות שבמישורי המציאות‪ .‬לדידם של‬ ‫‪31‬‬ ‫חלק מן החלוצים האידאליסטים הללו היה בתביעה זו משהו ממית"‪.‬‬ ‫מענין להווכח עד כמה אחוז השיח הפנימי של הקבוצה במושג החלום‪ .‬המילה עצמה מופיעה‬ ‫עשרות אם לא מאות פעמים בקובץ‪ .‬היא משמשת הן את התיאורים הפוזיטיביים‪ ,‬המשרטטים בדייקנות את‬ ‫מטווה השאיפה‪ ,‬והן את הקולות הדורשים פיקחון ומודעות עצמית‪ ,‬הרואים בשאיפות הרומנטיות 'חלום‬ ‫בלבד'‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫א‪ .‬אופזבמחקרה מאיר העיניים על היומן הקבוצתי של 'קהליתנו' עורכת השוואה בין התגובות‬ ‫השונות למפגש שבין החלום למציאות‪ :‬תגובה מסוג אחד הינה הנסיון לשמר את החלום ולהגן עליו מפני‬ ‫צפורני המציאות‪ ,‬על ידי סירוב לממשו‪ .‬סירוב כזה לבש צורות שונות‪ :‬מישיבה בחיבוק ידיים והמתנה לגאולה‪,‬‬ ‫ועד הצהרה תמימה וקפריזית המסרבת להתבגר מן החלומות‪.‬‬ ‫תגובה מסוג נוסף שנבעה מתחושת הפער הבלתי ניתן לגישור בין החלום והמציאות הולידה‬ ‫נסיונות עזי דמיון ואמונה לכרוך אותם ביחד‪ .‬הדבר נעשה לרוב ע'י הגבהת המציאות מחד גיסא‪ ,‬והורדת‬ ‫המיתוס מאידך גיסא‪ .‬דוגמה לכך היא למשל הצדקתו של הסבל ‪ -‬הסבל איננו עוד רע שיש למגרו כי אם‬ ‫מסלול הכרחי בדרך אל האושר‪.‬‬ ‫מול אלה אשר ניסו לטשטש את הפער שבין האוטופיה להגשמתה‪ ,‬או לגשר עליו היו אחרים‬ ‫שחשפו את הסתירה בכל עומקה‪ .‬מעמדה של משקיף מן הצד ניתח שלמה במכתב אל הקיבוץ את חווית 'הלם‬ ‫הממשות'‪' :‬נפקחו עיניכם ובמקום חיי שירה תדירות ראיתם פרוזה של עבודה קשה‪...‬במקום עדה אידיאלית‪,‬‬ ‫הרמונית‪ ,‬אשר ראיתם בחלום שאלת חיי שיתוף עם אנשים בעלי מזג שונה ונטיות שונות‪ .‬במקום החברה‬ ‫החדשה‪ ,‬המיוסדת על אדני היושר והצדק ‪ -‬מפלצת של חברה פעוטה עם כל ליקויי הציבור‪ ,‬בו בחלה נפשכם‬ ‫ומפניה ברחתם לכאן‪ .‬ותהי לכם פקיחת העיניים לפיקוח נפש‪ ,‬ועקמומיות המסילה לאובדן הדרך‪'.‬‬ ‫צירופו של מכתב זה ליומן הקבוצה רומז להזדהותם של משתתפי הקובץ עם הנאמר בו‪ ,‬ולכן הוא‬ ‫ראוי להחשב כעדות לחומרה שבה דנה החבורה את עצמה‪ .‬ההתחפרות בשימור החלום או בכאב אובדנו‬ ‫התחלפו לעיתים בדחייתו תוך חשיפה של חולשות ופגמים שבו‪ .‬הדחייה וההסתיגות עשויות להתקבל כמסקנה‬ ‫של ביקורת רציונאלית‪ ,‬אך בלי ספק יש בהן גם ביטוי לתהליך רגשי קשה ומכאיב של התפקחות‪ .‬ב'מכתב אל‬ ‫הקיבוץ' מצביע המחבר על תכניה של האוטופיה כגורם לאכזבה‪ .‬הוא מערער על האמת שבתיאוריות חברתיות‬ ‫רציונאליסטיות המתיימרות להגיע אל פתרונות דוגמטיים ונוסחאות אידאליות‪ .‬מצד אחר הוא תוקף את‬ ‫אמונתו של האינדיוודואליזם הרומנטי בכוח רצונו של האדם לקבוע ולעצב את גורלו‪ .‬אך עיקר הטעות הוא‬ ‫לדעתו בגעגועים האוטופיים ל'עולם הרמוני ובמחשבה ש'אפשר לו לאדם למצוא אושר בהשגת מאוייו‪'.‬‬ ‫ההרמוניה לדבריו‪ ,‬לא רק שאיננה בת הגשמה אלא היא אף 'משעממת עד מוות'‪.‬‬ ‫בין אנשי קהליתנו שלא סלחו לחלומותיהם היה גם מאיר יערי‪ .‬במאמרו‪':‬סמלים תלושים' יצא‬ ‫‪33‬‬ ‫‪ 30‬גם בין ההוגים התוקפים את האוטופיה ככלל יש כאלה המשתמשים במושג החלום להבהרת עמדתם‪ ,‬ראה למשל אצל אלבוים‪-‬‬ ‫דרור‪ ,‬שם עמ' ‪" :33‬לדעת דארנדורף "האוטופיות הן בתי כלא של חלומות מאובנים"‪.‬‬ ‫‪ 31‬ראה אופז‪ ,‬שם עמ' ‪.21‬‬ ‫‪ 32‬שם עמ' ‪.43-47‬‬ ‫‪ 33‬שהתפרסם בהדים כרך ב'‪ ,‬תרפ"ג‪ ,‬עמ' ‪.93-106‬‬ ‫‪6‬‬ ‫בחריפות כנגדם והגדירם כ'אחיזת עינים בשביל יפי נפש'‪ .‬הוא הגיב בדבריו אלה לנטייה של אנשי הקבוצה‬ ‫לנסח ולחשוף סמלים דבר שהיה פרי האמונה כי "גאולת האדם תבוא עם שחרורו מכבלים‪ ,‬העלאת רבדים‬ ‫‪34‬‬ ‫תת‪ -‬הכרתיים והקשבה לגנוז בנפש‪ -‬לחלום"‪.‬‬ ‫על רקע תיאור זה אין זו עובדה מפתיעה שבקובץ מצויים תיאורים רבים ומפורטים של חלומות‪.‬‬ ‫אין בעיוננו נסיון לערוך ניתוח מפורט של החלומות בין השאר משום שיש כאן כר נרחב למלאכת פירוש‬ ‫וניתוח הנזקקת גם לכלים פסיכולוגיים‪ ,‬סוציולוגיים‪ ,‬והיסטוריים‪.‬‬ ‫לוז הטענה העומדת לבחינה במסגרת זו הוא היות חלומות הלילה‪ ,‬המתוארים בפרוטרוט איש‬ ‫איש בסגנונו המיוחד‪ ,‬נתונים על רצף אחד עם המשאלות החברתיות‪ .‬התבוננות בתימות הסמלים והמוטיבים‬ ‫המשותפים לחלום הלילה של הפרט‪ ,‬ולשאיפותיו המוצהרות של הציבור‪ ,‬הן הראיה ליסודותיה של טענתי‪.‬‬ ‫המשך דברי יהיה אם כן נסיון לעקוב אחרי אותם נושאים משותפים‪ ,‬האורגים שתי הוויות אלה לכלל מסכת‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫במקומות מסוימים ניתן לזהות נקודות של שיחה המתרחשת בין אותם תיאורי חלומות עטירי‬ ‫סמלים ותמונות חזותיות‪ ,‬לאמירות המזוהות עם הקו האידאולוגי של הקבוצה‪ ,‬מה שמחזק את התחושה‬ ‫שמדובר פה במודוס אחד והוא‪ :‬אנשים הוזים‪ ,‬חולמי חלומות‪ ,‬השואפים לבטל את החיץ שבין חלום ומציאות‪,‬‬ ‫‪35‬‬ ‫שבין עולם היום ועולם הלילה‪.‬‬ ‫חזיונות לילה‬ ‫התיאוריה של פרויד השפיעה באופן עמוק על תפישתה העצמית של הקבוצה‪ .‬תיאורו של מ'‬ ‫גלדמן‪ 36‬את השדה שפרויד התחיל בזריעתו עשוי לסייע כמבוא לדברים שאתאר בהמשך‪ .‬פרויד הניח כי‬ ‫ההתנהגות האנושית מונעת על ידי דחפים גופניים‪ -‬נפשיים ושדחפים אלה הם לעיתים קרובות לא מודעים‪,‬‬ ‫הודות למנגנונים של הדחקה‪ .‬תכליתה הכללית של ההדחקה היא לאפשר לאדם להסתגל לתקן הנורמאטיבי‬ ‫של סביבתו‪ ,‬אך כל המודחק מבקש תמיד לחזור למודע והוא עושה זאת בדרכי עקיפין‪ -‬בתחפושות מגוונות‪.‬‬ ‫תחפושות אלה הן תוצרי פשרה בין תביעת הדחפים לפורקנם לבין איסוריהן של המוסכמות החברתיות‪.‬‬ ‫ניסוחם המקיף של ה'תהליכים הראשוניים' )סוג החשיבה המאפיין את הסתמי(‪ ,‬הוצג בספרו של‬ ‫פרויד על 'פשר החלומות' וניסוח זה עמד כאבן תשתית יציבה בכל תמורותיה של התיאוריה שלו‪ .‬על‬ ‫התהליכים הראשוניים מפקחים ארבעה מנגנונים‪ :‬א( התקה‪ -‬מנגנון היסוד של מלאכת החלום הקשור בהעברת‬ ‫ההשקעה הנפשית מעניין אחד למשנהו דרך שרשרת אסוציאטיבית‪ .‬ב( עיבוי‪ -‬נוצר כאשר התקה מתרחשת‬ ‫בכמה ערוצים אסוציאטיבים‪ ,‬הודות לתהליכי העיבוי מסוגלים חלומות קצרים להכיל הרבה תכנים סמויים‪ .‬ג(‬ ‫ייצוג חזותי‪ -‬העברת תשומת הלב מרעיון מופשט לארוע חזותי או תמונה‪ .‬ד( עיבוד משני‪ -‬תהליך זה מתרחש‬ ‫‪ 34‬קהיליתינו‪ ,‬שם עמ' ‪.9‬‬ ‫‪ 35‬התגובות שמשקף הקובץ הן קוטביות ונעות בין שלוש מגמות‪ :‬האחת מנסה להאחז בחלום הנעורים ולשמר אותו‪ ,‬שניה מפנה לו‬ ‫עורף מתוך שלילה וביקורת ושלישית קוראת להתחברות עם המציאות ולהתבגרות‪ .‬התגובות צמחו על רקע מציאות עכשווית‪ ,‬אך הן‬ ‫היו ביסודן המשכו של ויכוח אידאי שליווה את השומר הצעיר מראשיתו‪ .‬היה זה מאבק בין מגמה אוטופיסטית שמהותה התבדלות‬ ‫וקיום 'מחוץ' לעולם‪ ,‬ובין מגמה לפעול 'בתוך' העולם‪ .‬על פי אופז שם עמ' ‪ .42‬חשובים בהקשר זה גם דבריה של אלבוים‪ -‬דרור על‬ ‫האוטופיסטים‪" :‬לא אחת נהוג להתייחס אל כותבי האוטופיות כאל יוצרים המנותקים מהווית העולם הזה‪ ,‬ההוגים במגדלי השן‬ ‫ובחלומות בהקיץ על עולמות שלא ייתכנו‪ ,‬ולא היא! בין כותבי האוטופיות המפורסמים‪ ,‬החל באפלטון וכלה בתיאודור הרצל‪,‬‬ ‫בולטים אישים‪ ,‬שהיו מעורבים בחיים המדיניים ושאפו להשפיע על עיצוב החברה ומדיניותה‪ .‬אלה הם אינטלקטואלים‪ ,‬שמילאו‬ ‫תפקידים בממשל או שביקשו למלא תפקידים כאלה‪ ,‬אישים שהיו על קו הגבול שבין תיאוריה למעשה‪ ,‬בין אומנות ומדיניות"‪.‬‬ ‫‪ 36‬ספרות ופסיכואנליזה‪ ,‬שם עמ' ‪.18-20‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בחלקו על ידי צנזורה‪ ,‬הפעילה בזמן החלימה‪ ,‬ובחלקו‪ -‬על ידי החולם המנסח ומפרש את חלומו‪ .‬תוך כדי‬ ‫ניסוח החלום לעצמו או לזולתו מקנה החולם לחלום מידה של קוהרנטיות ומציאותיות‪.‬‬ ‫אפתח את הסקירה בחלומה של שולמית חיות‪ 37.‬שולמית מעידה על חלומה שהוא חלום מוזר‪,‬‬ ‫למרות זאת נדמה שקרבתו לעולם המוכר לכותבת ולנמעניה‪ ,‬גדולה‪ .‬נופו של החלום הוא השדה בו עומד‬ ‫המחנה‪ .‬הפרטים המרכיבים את החלום שייכים גם הם לעולמה של הקבוצה‪ .‬האחד הוא הריקוד‪ -‬אותה הורה‬ ‫אקסטטית‪ ,‬המושפעת ממקורות חסידיים‪ ,‬היוצרת איזו דבקות מיוחדת וקרבה בין הרוקדים‪ .‬הריקוד על פי‬ ‫תפיסתם של חברי הקבוצה מאפשר לאדם לחרוג מגבולותיו לצאת אל הזולת ולהפיק מתוכו את הסגולות‬ ‫האנושיות היותר נעלות ‪ -‬אהבה ורעות‪ .‬על פי יערי הריקוד הוא סמל גופני ל'שילוב הנפש' המלכד את העדה‬ ‫‪38‬‬ ‫ועל כן בכוחו לגאול את האדם מהמעגל הצר של האנוכיות והתלישות‪.‬‬ ‫בחלומה של שולמית‪ ,‬הברית‪ ,‬זו שנוצרת במעגל מסביב למדורה‪ ,‬אינה קיימת‪ ,‬היות והם 'רקדו‬ ‫מבלי לפנות לאח הכורע'‪ .‬שולמית משתמשת בחלומה בתמונת הריקוד כביטוי חזותי לתחושות הניכור‬ ‫והבדידות שבתוך החיק הקבוצתי‪ .‬תחום היחסים הבין אישיים שהיה לב ליבו של חזון העדה‪ ,‬הוא תחום שבו‬ ‫לא התממשו ציפיותיה של הדוברת‪ .‬המעגל ששולמית מתארת הוא מעגל אלים‪ ,‬המתעלם מן היחיד שנשאר‬ ‫בחוץ‪.‬‬ ‫האלמנט הדומיננטי הנוסף בחלום היא האש שכפי שמתאר זאת מוקי צור היתה סמל חשוב‬ ‫השאוב מעולמה של תנועת הנוער‪ 39.‬הישיבה מסביב לאש בצורת מעגל מתוך הרמוניה‪ ,‬היא היכולת של‬ ‫התגברות על כוחות התוהו‪ .‬כפי שכותב אחד החברים‪' :‬אני מאמין באש‪ ,‬בכוחה הגדול‪ ,‬בכוחה הסמלי‪...‬האש‬ ‫מעוררת נרדמים האש מקרבת‪ .‬נשבה נא סביב למדורה‪...‬ואנחנו בצורה כה גאומטרית המביעה הרמוניה‬ ‫והתגברות על התוהו‪ .‬בעיגול‪ .‬ויש שהאש‪-‬כוח מהפכני בה‪ ,‬זורקת את להבותיה השמימה בלשונות מוזרות‪,‬‬ ‫מחרידות ככנסיות גוטיות מימי הביניים שאי שקט בהן‪ 40'.‬האש מופיעה כסמל בקהילתנו בוורסיות שונות‪:‬‬ ‫כאור‪ ,‬כניצוץ‪ ,‬כלהבה‪ ,‬כמדורה ועוד‪ .‬בהופעותיה השונות היא מאופינת בשניות תכונותיה‪ :‬היא פנימית‬ ‫וחיצונית‪ ,‬יפה ומאירה‪ ,‬מחממת ומלכדת‪ ,‬אך גם שורפת ומכלה‪.‬‬ ‫בחלומה של שולמית מתפקדת האש כסמל מקביל לריקוד‪ .‬שניהם סמלי 'תרבות המעגל' אשר‬ ‫הביאו עימם אנשי החבורה מתנועת הנוער שהיתה לסמל שכיח בספרות ובתרבות ההווי הארצישראלים‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫האש המתוארת בחלום היא אש מאכלת‪ ,‬מרעילה‪ ,‬שאף אחד לא נשמר מפגיעתה הרעה‪ .‬זוהי אש שטנית‬ ‫ואיומה‪ .‬גם האחרון ששורד ממעגל הרוקדים שהוא מלא עוצמה מצד זה שגופו נמתח קדימה ושהוא צוחק‬ ‫כשעיניו השחורות בולטות ודולקות‪ ,‬גם בו נוגעת האש )כנראה מתוכו(‪ ,‬והוא צועק צעקה נוראה יותר מזו של‬ ‫‪42‬‬ ‫כל האחרים‪ .‬שולמית מתארת את עצמה מקיצה מן החלום אבל הצעקה אינה פוסקת‪.‬‬ ‫‪ 37‬קהילתנו‪ ,‬שם עמ' ‪.228‬‬ ‫‪ 38‬וראה דברי אופז‪ ,‬שם עמ' ‪" :39‬במחקר על החברה החלוצית בראשית ההתיישבות היציג מחברו את ריקוד ההורה של החלוצים‬ ‫בקיבוץ השומרי הראשון כביטוי לפונקציה הכפולה שמלאה הקבוצה בחייהם‪-‬איום ובטחון כאחד‪ .‬במעגל הרוקד שלוב זרועות נעשית‬ ‫הקבוצה לאחדות שמזכירה אחדות שבטית‪ ,‬ראשונית‪ .‬תנועת המעגל יוצרת כוח צנטריפוגאלי שלרגע מאיים‪ ,‬לכאורה‪ ,‬לזרוק את‬ ‫היחיד מן המעגל‪ ,‬אך אותה תנועה מאוזנת מיד על ידי כוח שזורק פנימה‪ -‬כוח שנובע משילוב הזרועות‪ .‬והפרט חוזר ונמשך שוב‬ ‫למרכז המעגל‪ .‬בדרך זו חווה הרוקד הרגשה מורכבת של חופש ונטישה‪ .‬החופש מבוקר על ידי לחצה של החבורה המלוכדת ואילו‬ ‫סכנת הנטישה נבלמת בזכות אחיזתן של הזרועות המשולבות"‪.‬‬ ‫‪ 39‬קהיליתנו‪ ,‬שם עמ' ‪.9‬‬ ‫‪ 40‬קהילתנו‪ ,‬שם עמ' ‪.43‬‬ ‫‪ 41‬קהילתנו‪ ,‬שם עמ' ‪.67‬‬ ‫‪ 42‬אלמנט זה מזכיר את המדרש החזל"י על קול יציאת הנשמה מן הגוף ההולך מסוף העולם ועד סופו בבלי יומא כ' ע"ב‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫האם משום רושמה האדיר היא נמשכת לתוך פרק העירות של שולמית? הצעקה הופכת כאן‬ ‫למעין כלי מוליך ומקשר בין החלום למציאות‪ ,‬ומטשטש את ההבדל ביניהם‪ .‬דבר זה מצטרף לאופי המבועת‬ ‫של התאור ולחוויה של אין שומע או מקשיב‪.‬‬ ‫יש לשים לב להקשרו של החלום בדבריה של שולמית‪ ,‬קודם להבאתו היא מתארת את הלילות‬ ‫בהם היתה מתהלכת 'כעני מאוהל לאוהל וביקשתי מכם‪' :‬היו טובים‪ ,‬הבינו' בלילות כאלה פתחתי זרועותי‬ ‫לכם‪ ,‬פתחתי לרווחה עד כדי כאב וציפיתי לשווא'‪ .‬היא מתארת את מצב רוחה באותם לילות כאילו יכולה‬ ‫היתה 'לזרוק בפניכם את דם ליבי החם' דימוי שאפשר שהוא מתקשר לאותה אש הגורמת לסבל וחורבן‪.‬‬ ‫בלילות אלה היא אומרת 'התאבקתי עם אהבתי אליכם וכבשתי לי את הזכות להיות אתכם וביניכם'‪ .‬שולמית‬ ‫מתארת פה אם כן‪ ,‬מאבק על שייכות לקבוצה‪ .‬לשונה האקספרסיבית‪ ,‬המכילה ביטויי אהבה ושנאה כלפי‬ ‫חבריה‪ ,‬מתקשרת לתמונת האש המלחכת שבחלומה‪ .‬הסבל ותחושת העינוי משותפים לחלק ממציאות חייה‬ ‫של שולמית בקבוצה‪ ,‬ולחלומה‪ .‬החלום עוסק‪ ,‬בשפתו המיוחדת אומנם‪ ,‬בעולם המושגים והסמלים של‬ ‫‪43‬‬ ‫הקבוצה‪.‬‬ ‫החלומות המתוארים בקהיליתינו הם‪ ,‬כפי שנראה גם בהמשך‪ ,‬מקור בלתי נדלה להבנת‬ ‫התשתיות הפסיכולוגיות העמוקות ביחס אל הסמל‪ .‬במסגרת החלומות המסופרים בדרך כלל בסגנון וידויי‬ ‫ואישי‪ ,‬ניתן לגלות סמלים קולקטיביים יסודיים‪ .‬נזקק פה לטענתו הידועה של יונג ב'אני והלא מודע'‪" :‬שומה‬ ‫עלינו להבדיל הבדלה ברורה בין התכנים האישיים ובין התכנים של הנפש הקולקטיבית‪ .‬אלא שהבדלה זו אינה‬ ‫קלה ביותר‪ ,‬משום שהיסוד האישי צומח ועולה מתוך הנפש הקולקטיבית וקשור בה קשר אמיץ‪ .‬על כן קשה‬ ‫לאמר מה יש להגדיר כתכנים קולקטיביים ומה כתכנים אישיים‪ .‬אין ספק שמערכות סמלים ארכאיות‪ ,‬למשל‬ ‫כפי שהן מצויות לרוב בהזיות ובחלומות‪ ,‬גורמים קולקטיבים הן‪...‬כשאנו מעיינים בדבר אנו רואים תמיד לגודל‬ ‫‪44‬‬ ‫תמיהתינו‪ ,‬מה רב הוא בעצם החלק הקולקטיבי בפסיכולוגיה שלנו הקרויה אינדיבידואלית"‪.‬‬ ‫ברשימתו 'הילד' מתאר נתן ביסטריצקי את חלום הולדת רעיון העדה‪ 45.‬ניכרת ברשימה זו יכולתו‬ ‫האומנותית של כותבה‪ ,‬כתיבה דימויית אקספרסיבית העושה שימוש מועצם באלוזיות וכד'‪ .‬ההתעוררות‬ ‫אחרי לילה של שינה מתוארת כחוויה של לידה שדימוייה לקוחים ממסורת יצירת הולד החז"לית בה עם‬ ‫יציאתו של הולד מבטן אימו סוטר לו המלאך על פיו כדי שישכח את כל התורה שלמד בעולם העליון‪ 46.‬גם‬ ‫כאן המלאך רוצה להשכיח אבל המספר אומר‪" :‬אין אני רוצה לשכוח‪ .‬ובוקר בוקר לא אזכור פרטי דברים ולא‬ ‫אראה קווי מראות ואת עצם סיפור המעשה אני עוזב‪ ,‬לרוב‪ ,‬על חולות הזהב של חופי ימים רחוקים ‪ -‬ועם כל‬ ‫זה אותו האחד אשר קם ממעמקי בלילה הזה ובלילה שעבר ובכל הלילות‪ ,‬חי בי כולו‪ ,‬כולו‪ ,‬בלי מראה ובלי‬ ‫צלילים ובלי גשם ובלי תכנים‪ .....‬ואני רואה אותו תכלית הראיה ואני שומע את ציפור הבשורה של החלום‬ ‫מפרפרת בקרבי‪ ,‬והיא כלואה‪ ,‬והיא שבויה‪ ,‬והיא איתי ושלי‪....‬די לי בזה שאני יודע על החלום‪ -‬ואני יודע שהוא‬ ‫‪ 43‬הרחבה בעניין מעמדם של הסמלים בעולמה של הקבוצה מצויה אצל אופז במסגרת הפרק על 'מלים ותשתיות מיתיות'‪ .‬אלא‬ ‫שדבריה חסרים התייחסות לקשר שבין הסמל לחלום‪.‬‬ ‫‪ 44‬האני והלא מודע‪ ,‬ת"א‪ ,1982 ,‬עמ' ‪ .34‬שורשי הפסיכולוגיה האנליטית של יונג הם בספרות המיתולוגית לסוגיה‪ .‬מעיוניו‬ ‫במיתולוגיה התחוור לו דמיון רב בין סיפורים מיתולוגיים כאשר קרא אותם כאלגוריות סמליות של תהליכים אינטרפסיכיים‪.‬‬ ‫הסמלים האוניברסליים הללו נובעים לדעת יונג מ"לא מודע קולקטיבי" הפועל בכל אדם בנוסף ללא מודע האינדיבידואלי שלו‪ ,‬אליו‬ ‫התייחס פרויד‪ .‬קריאה אלגורית אינטרטקסטואלית שימשה את יונג גם בפירוש חלומות‪ :‬הוא ראה אותם כאלגוריה לתהליכים תוך‬ ‫נפשיים שיש להם מטרימים מיתולוגיים בתרבותו של החולם או בתרבות האוניברסלית‪ .‬כך על פי מ' גלדמן‪ ,‬ספרות ופסיכואנליזה‪,‬‬ ‫ת"א‪ ,1998 ,‬עמ' ‪.50-53‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪46‬‬ ‫קהילתנו‪ ,‬שם עמ' ‪.195-200‬‬ ‫בבלי נידה ל ע"ב‪ -‬ל"א ע"ב‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫היה‪".‬‬ ‫החלום הוא אם כן סוג של בשורה‪ ,‬למעשה סוג של נבואה‪ -‬שהרואה אותה‪' ,‬רואה תכלית‬ ‫הראיה'‪ 47.‬אבל להבדיל מנבואה שיש לה נמענים חיצוניים‪ ,‬החלום נשמר בינו לבין עצמו ותקפותו היחידה‬ ‫היא‪' :‬אני יודע שהוא היה'‪.‬‬ ‫הדובר מעיד על עצמו שאינו זוכר את פרטי הפרטים של החלום‪ ,‬אך מאידך מעיד על איזו‬ ‫היוודעות חזקה ונוכחת של הפלא‪ ,‬של חלום המולדת‪ .‬מתיאור המלחמה הפנימית בשכחה עובר הדובר לתיאור‬ ‫התובנות שחלום העדה מעלה‪' :‬לזאת רעים נפגשנו‪ ,‬ואהבתינו וחיפושינו מנשמה לנשמה‪ -‬גשרים שאנו‬ ‫מותחים על פני תהומות‪ ,‬ממולדת למולדת‪ .‬וזוהי תרבות‪ ,‬יצירת האדם )אחרים יאמרו‪ -‬אילוסית האדם(‬ ‫האומר בבטחון ובפשטות מובנת‪ :‬אלמוות‪......‬עתה‪ -‬הפעם מצאתי דרך אל הילד‪ .‬מן הרע אל הילד! דרך העדה‬ ‫אל הילד! לממש פגישת רעים שברוח בדם של ממשות‪ -‬הנה המפרש הכחול ההולך וקרב‪ ,‬לממש קירבה שבדם‬ ‫בפגישת רע שברוח‪ -‬הנה אוניית הפלא העוגנת אל החוף'‪.‬‬ ‫רעיונות אלה שביסטריצקי נותן להם ביטוי בתוך מסגרת ספרותית של חלום הם חלק מן השיח‬ ‫השומרי בכלל והביתני בפרט‪ .‬מדובר על רעיון העדה שבמרכזה עומד 'הגבר‪-‬הילד' והאחווה הנוצרת בה היא‬ ‫אחוות אחים‪ 48.‬זוהי אותה 'חברותא' אותה מתאר בובר בספרו‪" :‬נתיבות באוטופיה" במילים אלה‪' :‬אם‬ ‫מלכדים בני אדם את חייהם‪ ,‬אם רוצים הם לחיות בצוותא‪ ,‬ואם דבר זה אינו נשאר בחינת החלטה בלבד‪ ,‬אם‬ ‫איננו אך משהו שיצא מאת הרוח ונשאר ברוח‪ ,‬אלא אם הדבר הזה נופל באמת לתוך קרקע החיים הרי אז‬ ‫מתהווה חברותא בין בני האדם‪ ,‬חברותא כגורל וכיעוד‪ .‬חברותא היא איגוד של חיים‪ ,‬שהאנשים המשתייכים‬ ‫לו מחייבים אותו בכל מהותם ומאמתים אותו בכל מהותם‪ ,‬איגוד חיים שחיים בו חיי מהות כלומר לא בחלק‬ ‫‪49‬‬ ‫של הוויתינו בלבד וגו'‪.‬‬ ‫אותן התלבטויות ביחס למשפחת הדם שמעלה ביסטריצקי בחלומו באות לידי ביטוי גם בדברי‬ ‫מאיר יערי שיועדו לקהיליתינו‪' :50‬אני למשל ממקד הכל בשאלת יסוד‪ :‬כיצד אפשר לחרוג אל מעבר לקירבת‬ ‫הדם‪ ,‬שותפות המשפחה‪ .‬האם אפשר לממש שיתוף רוחני במשק ובשיתוף הדדי‪ ,‬מוחשי של החבר בעדה?‪...‬‬ ‫האין אנו חוזרים תמיד לאחר כה הרבה ניסויים שיתופיים למשפחת הדם‪ ,‬והיוצא מזה למשק הפרטי ולמלחמת‬ ‫הקיום? האם התגברתם על שאלות ברורות אלו‪ ,‬האפשר וצריך להתגבר עליהן?'‬ ‫הילדות כסמל קשורה באופן מובהק בתרבות הנעורים ובעולמה של תנועת הנוער‪ .‬האדם הצעיר‬ ‫היה בתרבות זו נושא התקווה לקידום וחידוש חברתי וערכי‪ ,‬והשפעתו על התרבות ועל סגנון החיים‪ ,‬היתה‬ ‫מכרעת‪ .‬אידאל זה בא לידי ביטוי בטענתו של בובר 'על אף הכל מתחילים אנו מבראשית'‪ 51,‬המבטאת כמיהה‬ ‫לקיום הראשוני של הילד בעולם‪ .‬הילד המתואר ברשימתו של ביסטריצקי מסמן אם כן את הקוטב המופלא‬ ‫הטהור והטוב שבנפש האדם‪.‬‬ ‫נקל לראות שחלומו של ביסטריצקי שואב גם הוא את חיותו מעולמה הרוחני של הקבוצה‪ .‬נדמה‬ ‫שחלום זה הוא פחות אישי מחלומה של שולמית ‪ ,‬אינו מעורר אמון ויותר מעוצב‪ .‬אין בו דבר מהדינמיקה‬ ‫הפתלתלה של חלום וגם כאב לידה או אחר אין בו‪ .‬במובן זה הוא דומה באופיו לחלום במובנו כחלומי או‬ ‫‪ 47‬אלמנט זה מקיים זיקה הדוקה אל המסורת הקלאסית של פתרון חלומות בספרות המקראית והתלמודית‪ ,‬שתומצתה באמירה‬ ‫האמוראית‪" :‬חלום הוא אחד משישים של נבואה" בבבלי ברכות נ"ז ע"ב‪ .‬וראה לעניין פתרון חלומות כשיח עממי אצל ג' חזן‪ -‬רוקם‪,‬‬ ‫רקמת חיים‪ -‬היצירה העממית בספרות חז"ל‪ ,‬ת"א‪ ,‬תשנ"ז‪ ,‬עמ' ‪.101-120‬‬ ‫‪ 48‬י' יערי‪ ,‬מכתב לגולה‪ ,‬קהילתנו‪ ,‬שם עמ' ‪.270-280‬‬ ‫‪ 49‬שם עמ' ‪.178-179‬‬ ‫‪ 50‬קהילתנו‪ ,‬שם עמ' ‪.288‬‬ ‫‪10‬‬ ‫אידילי‪ ,‬ואולי צריך לדון בו רק במסגרת השאלה מה חלקו של 'תרגום' החלום והפיכתו לרצף כתוב וקוהרנטי‪,‬‬ ‫ועוד יותר בהתכוונותו להכלל בקובץ משותף‪.‬‬ ‫חלומו של צבי של‪ 52,‬כחלומה של שולמית מעלה מצוקות נפש הקשורות בחיי ההגשמה‪ .‬זהו‬ ‫חלום על כשלון שהשטן מופיע בו בלי הרף‪' :‬במידה שיגדל האנוש יתר שלטון ישלטו בו הדימונים'‪ .‬זהו חלום‬ ‫מלא נימות יאוש ופחד‪ ,‬חלום שהמוות שליט בו‪ .‬הדובר מתאר את עצמו בורח ‪':‬להרים‪ ,‬צפונה‪ ,‬גלילה‪.‬‬ ‫אולי לא אשוב‪.‬‬ ‫אני מביט על ביתניה‪ .‬רואה את כל אחד לחוד‪.‬‬ ‫ביתניה‪'....‬‬ ‫הדובר מודע לכך שהוא עצמו אחראי לדמות החלום‪' :‬פעמים אביט אל הנימבוס המיסטי אשר הולך ונעלם‬ ‫מעיני היום‪.‬‬ ‫בעצם ידי יצרתיו‪ ,‬והוא לא שייך לי יותר‪ .‬ואני נלחם‪ ,‬כי אהבתי את חזיונותי‪ ,‬את ספק חלומותי‬ ‫אהבתי פרצוף זה‪ ,‬כי יצרתיו ובידי אעש בו כלה‪.‬‬ ‫אהבתיו‪ :‬בעיניו אביט כאשר מציצים בעיני המות‪.‬‬ ‫וכשיתרחק מעלי אדמה שגם אני נעלם‪ ,‬נעלם עולמי ואני גווע‪.‬‬ ‫היש בי אמונה בחלום זה‪ ,‬בחזון זה?'‬ ‫חלום זה מבטא צד שרבים מאנשי הקבוצה מתארים‪ ,‬צד של מתח גדול‪ ,‬משבר ויאוש‪ .‬מענין‬ ‫בהקשר זה שעצם לידת רעיון הקובץ בא בשעת משבר גדולה של לפני העליה לקרקע‪ .‬הבטלה וההיסטריה‪,‬‬ ‫הרצון ליצירה אומנותית והעבודה שחסרה בתקופה זו‪ -‬הביאו לסדרה של שיחות‪ .‬כך עלה הרעיון של מפעל‬ ‫‪53‬‬ ‫רוחני שהיה ביטוי אותנטי וגואל‪' :‬ראי מלוטש של חיינו עד כה וביטוי שאיפותינו להבא'‪.‬‬ ‫ברשימתו של צבי בולטים קווים אקספרסיוניסטים‪.‬‬ ‫‪54‬‬ ‫הרשימה נתונה בהקשר סגנוני ששייך‬ ‫לרוחה של הקבוצה‪ ,‬ולנורמות האסטטיות שהיו מקובלות בה‪ .‬מבחינת התימה שלו‪ ,‬ברור שהוא מתייחס‬ ‫לאמביוולנציה של הדובר ביחס למקומו בקבוצה‪ .‬חווית היסוד של החלום היא ההתרחקות מביתניה‪ ,‬עקב‬ ‫התפוררות תחושת השייכות והיחד‪ .‬מצד שני ההתרחקות איננה מכהה את העוצמה הרגשית המשוקעת‬ ‫בחלום‪ ,‬אדרבה‪ ,‬אפשר שהיא רק מסייעת להיקבעותה‪.‬‬ ‫רצף החלומות שמתאר נשר אדלר ברשימתו ‪ ,‬מעורר ענין רב‪ .‬נשר כותב מכתב וידויי לאישה‪ ,‬על‬ ‫‪55‬‬ ‫חלומות על נשים‪ ,‬ובתוך כך חושף את התלבטויותיו ומצוקותיו בנושא‪.‬‬ ‫‪56‬‬ ‫בחלום זה בולטים‬ ‫המנגנוניםהאופייניים למלאכת החלום של ייצוג חזותי ושל קישורים אסוציאטיביים בין עניין לעניין‪.‬‬ ‫‪ 51‬נתיבות באוטופיה‪ ,‬שם עמ' ‪.177‬‬ ‫‪ 52‬קהליתנו‪ ,‬שם עמ' ‪.112-116‬‬ ‫‪ 53‬קהליתנו‪ ,‬שם עמ' ‪.7‬‬ ‫‪" 54‬חלוצי העליה השלישית הביאו עימם את הדי הזעזועים הרוחניים והאסטטיים שהתרגשו באירופה‪ ,‬לארץ ישראל הנידחת‪.‬‬ ‫תחושה של הווה מפורר‪ ,‬עולם ניגף ומובס‪ ,‬הוויה של כאב ויסורים ומתוכם מבקיעים חזון ושאיפות לעתיד טהור וטוב‪ ,‬הצמיחה‬ ‫ב'קהליתנו' כמו ביצירות אקספרסיוניסטיות אחרות‪ ,‬ראייה חזיונית‪ ,‬אווירה של גדלות‪ ,‬הוויה שגבולותיה פרוצים‪ .‬תמונות הנוף‬ ‫ב'קהליתנו' חוזרות על עצמן‪ ,‬מושאי התיאור לרוב הם הנופים הקונקרטיים הנשקפים מביתניה‪ .‬הנוף המצוייר הוא ארצישראלי‬ ‫טיפוסי ותאוריו הם לרוב סטראוטיפים‪ .‬בדרך כלל משמש הנוף רק נמל מוצא להפלגות דמיון והרהורים רחוקים‪ ,‬או לצלילה למעמקי‬ ‫הרגש‪ .‬התיאור לרוב אינו מתפתח לכלל תמונה מפורטת ומימטית אלא בכיוון של עיוות‪ ,‬העצמה‪ ,‬טשטוש של הקווים והמידות‬ ‫המציאותיים"‪ .‬אופז‪ ,‬שם עמ' ‪.54‬‬ ‫‪ 55‬קהילתנו‪ ,‬שם עמ' ‪.102‬‬ ‫‪ 56‬על דימויי נשיות בקובץ ראה ת' הס‪ ,‬כלום תשאל מהו שיעור קומה של מרבד‪ ,‬עבודת גמר לתואר מוסמך‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫נשר יוצר קשר בין אחת התמונות היפות שמצא אצל בליהר‪ 57‬ובין חלומו הראשון על העלמות‬ ‫שהיו כלואות באותו בית מפואר ונורא‪ .‬כשהנערות מתגלות לו בסוף החלום באותם שדות רחבי ידיים שבהם‪:‬‬ ‫'ירק ירק ירק עד אין סוף' )כמו בתמונה של בליהר( מסתבר שהוא מכיר את כולן ושהן בעצם חברות הקבוצה‪.‬‬ ‫הוא מתאר את החלום כ‪' :‬חלום כה ילדותי‪ ,‬תמים‪ ,‬חביב‪ '.‬נופו של חלום זה הוא העיר לבוב‪.‬‬ ‫ניתן לראות את החלום הזה כחלום הראשוני‪ ,‬הבראשיתי‪ ,‬על הפתרון הארוטי שימצא ב'מזרח'‪.‬‬ ‫אחר כך מתאר נשר את החלום שלדבריו הוא‪' :‬חלום איום' על שני האנשים השוגים בדמיונות אחד לגבי השני‪,‬‬ ‫ושנולד להם ילד עיוור וחולני כמותם‪ ,‬בעצם מפלצת‪ .‬ניתן לפרש את החלום הזה בהקשר של המפגש עם‬ ‫המציאות הנשית‪ ,‬מפגש הכרוך באיום ומעורר חרדה‪ .‬אחרי שני החלומות האלה מעיר הדובר כמה הערות על‬ ‫חלומות‪:‬‬ ‫'חלומות‪ -‬ותו לא‪...‬‬ ‫חלומות‪...‬כן‪.‬‬ ‫נזכרתי בבדיה אחת שמצאתיה ב'הלוצינציות' של לוצ'נסקי‪' .‬חלומות בדיה כאלה מתמידים לחיות לפרקים''‬ ‫וכאן הוא מספר שתי בדיות רומנטיות‪ :‬אחת על מפגש בין שתי ישויות בודדות והשניה על אהבה‬ ‫בלתי ממומשת כלל‪ .‬נדמה שנשר מאמין באפשריות שמגלמות הבדיות הרומנטיות המיתיות‪ ,‬יותר מאשר‬ ‫בחלומותיו הפרטיים שהם רק‪' :‬ותו לא'‪.‬‬ ‫מתוך המסכת הזו עולה כשל אירוטי דומיננטי‪ .‬חלומותיו של נשר מעידים על בעיתיות ביחסיו‬ ‫עם נשים‪ .‬אך האם באמת מדובר בבעיה פרטית? נדמה כי על אף שמכתבו של נשר הוא מכתב פרטי בעל קול‬ ‫אישי‪ ,‬ניכר בו כי הוא מייצג מצוקות קולקטיוויות בנושא היחס לאשה‪.‬‬ ‫נראה לדוגמה את דבריו של אליהו בעניין זה‪ ,‬שאינם מנוסחים במסגרת של חלום דווקא‪' :‬האין‬ ‫אני רואה גופות אחיותי האהובות והנה הם תועים‪ ,‬שוממים‪ ,‬נובלים ומצומקים‪ .‬כי חולשה בי חולשת הגבר‪,‬‬ ‫ואיככה אוכל ואראה את מעונות האושר של האפשרויות שוקעים אט אט באדמה‪ ,‬ואנוכי מונע את עצמי‬ ‫מעזרה וישע?' אליהו מטיף להשתחררות ממסטיפיקציה של קשרים בין המינים‪ ,‬מאידאליזציה של אהבה ושל‬ ‫נשים‪ ,‬ולחיי מין הקושרים 'את הגוף ואת הנשמה'‪.‬‬ ‫בספרו 'ארוס והיהודים' מתייחס ד‪ .‬ביאל לנושא זה בקובץ ואומר‪' :‬תרומתו הבולטת של אליהו‬ ‫רפפורט ל'קהיליתנו' משקפת מבוכה באשר לנשים ולתפקיד המיניות‪ .‬שלא כחברי הקבוצה הצעירים התחתן‬ ‫רפפורט בשנת ‪ 1910‬ולמד פילוסופיה ומתמתיקה באוניברסיטת גטינגן‪ .‬הוא היה תלמידו של מרטין בובר‪,‬‬ ‫ומכתביו עולה השפעתו של בובר‪.‬‬ ‫רפפורט ראה בהולדה את הערך הנעלה ביותר של המיניות‪ .‬ערכי המוסר המקובלים טען‪ ,‬ראו‬ ‫ביצר המיני דבר מה מנותק מאלוהים‪ ,‬משום שהוא מלווה הנאה גופנית‪ .‬בנתקן את תפקיד הרביה מההיבט‬ ‫הגופני של המיניות‪ ,‬זיהמו המוסכמות המוסריות את מעשה המין ושללו ממנו את זיק אלוהותו‪" .‬אקט המין‪-‬‬ ‫כלאקט מיני‪-‬שיבה הוא לתמימות האלוהית"‪ .‬אך רק כאשר מטרתו להביא ילד לעולם הוא הופך לקדוש‪" :‬כל‬ ‫צורה של חיי המין המקשרת את הגוף ואת הנשמה‪..‬טבועה בחותם ההגשמה" )זה המונח הציוני שפרושו מעין‬ ‫"הגשמה עצמית" בעולם החומר(‪ .‬הוא מסיים את קינתו על הארוטיות בפניה לוהטת לנשי התנ"ך שהפרו את‬ ‫המוסכמות המוסריות על מנת לפרות ולרבות‪...‬‬ ‫ביסטריצקי האמין שהמשפחה החדשה בציון תחרוג מדפוס הפטריארכליות‪ ,‬אך פסק שהמיניות‬ ‫נתונה היום במצב של תוהו ובוהו‪":‬עוד לא נתבגרנו במידה שנוכל להרים את הכוח הארוטי שבנו לכוח‬ ‫סקסואלי הקובע יחס חדש לאשה"‪ .‬אילו מן יחסים חדשים הוא ראה בעיני רוחו? כאן מגלה ביסטריצקי את‬ ‫‪57‬‬ ‫ממנהיגי תנוער הנוער הגרמנית שהשפיע מאד על השומרים‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫אופיה השמרני לעילא של הפילוסופיה הארוטית שלו‪ :‬המיניות הבשלה חייבת להעמיד במרכזה את ההולדה‪.‬‬ ‫אך מאחר שהארוטיות הציונית טרם היגיעה לידי בשלות "איננו יכולים לראות באשה אחות ואם"‪ .‬למרות‬ ‫‪58‬‬ ‫התשוקה לשחרור מיני הממלאת את כתביו‪ ,‬ראה ביסטריצקי בנשים אמהות בכוח‪ ,‬יותר מבנות זוג מיניות‪'.‬‬ ‫יערי מוחה על איגוד כל הנערות ל'כלה כללית'‪ 59‬מה שבא לידי ביטוי ברור בחלומו של נשר בו‬ ‫‪60‬‬ ‫הוא מתאר לנמענת נשית בת הקבוצה את העובדה שבחלום פניה שלה מחליפים את פני אהובתו הראשונה‪.‬‬ ‫נשיות בקהיליתינו כפי שטוענת תמר הס‬ ‫‪61‬‬ ‫הופכת למושג מוכלל ומוגבהה‪ ,‬או בלשונו של יערי 'מקטירים‬ ‫לנערות ומעמידים אותן על הבמה'‪.‬‬ ‫תופעה אחרת מעניינת שכבר הזכרתי היא השיח הפנימי המתנהל בין תיאורי החלומות לטקסטים‬ ‫אחרים בקובץ‪ .‬בסיפורו 'המעגל המצלצל' מספר אליהו על מלך ומלכה שהיו‪' :‬כה ברים וחמודים‪ ,‬עד אשר‬ ‫נמנע מהם להקים ולד‪ .‬ויהי העצב במעונם‪ .‬וכאשר נלאו לשאת איש את נפשו‪ ,‬ויטילו מומים ופצעים בלובן‬ ‫הפנים והגו‪ ,‬ויהפכו למכוערים‪ ,‬עד כדי להקים ולד'‪ 62 .‬האין תיאור זה דומה דמיון מפתיע לחלומו השני של‬ ‫נשר? תופעה זו גם היא תורמת לראיית חזיונות הלילה כחלק ממערכו הכולל של החזון‪ ,‬שפנים מגוונות לו‪.‬‬ ‫וכעת לחלום האחרון‪ ,‬חלומו של מאיר יערי‪ 63,‬המתואר במאמרו‪ ,‬אותו גנז מקהיליתינו עם‬ ‫פרישתו מהקיבוץ‪ 64.‬נדמה כי זהו חלום מפותח ביותר‪ .‬בעליו מודע למעשה השימוש בסמלים‪ ,‬ובצד תיאור‬ ‫החלום מופיע גם רמז לפירושו הפסיכואנליטי‪ .‬ההקשר הפרוידיאני נתון‪" :‬היתה זו אולי תחושת יסוד של‬ ‫קהילת בני אנוש ראשונית‪ ,‬שרצחו את האב וכורעים סביב רוחו‪ ,‬בנאמנות מכפרים על העוון? איני יודע‪ ,‬איני‬ ‫יודע‪ .‬הברית הראשונה החזקה ביותר היתה ללא ספק אותו חוג ראשון של בני אדם אסוף סביב הפשע הראשון‬ ‫)פרויד‪ :‬טוטם וטאבו("‪.‬‬ ‫יערי אינו נותן פירוש קוהרנטי מלא לחלום‪ ,‬ובתוספת ההסתיגות‪" :‬אך לשם מה הפרשנות? די לי‬ ‫בכך שאז ישבתי באותו המעגל" מותיר החלום הבלתי מפוענח‪ ,‬אימפקט חזק על נמעניו‪.‬‬ ‫יערי מדווח לקבוצה על תוצאות נסיעתו לירושלים וליפו כדי לברר את האפשרויות החקלאיות‬ ‫העומדות בפניהם‪ .‬בדבריו יש מזיגה מופלאה של חוויות‪ ,‬רשמים ומחשבות‪ ,‬שעברו עליו בדרך‪ .‬זהו מעין וידוי‬ ‫הנתון במסגרת של המסע אל ההתיישבות‪ ,‬אל העשייה הממשית‪ .‬הוא משתמש בסמלים רבים מעולמה של‬ ‫הקבוצה‪ -‬האישה‪ ,‬הריקוד וכד'‪.‬‬ ‫במרכז חלומו של יערי נמצאת הבאר‪ .‬הבאר כסמל המומר לעיתים בסמלים חליפיים במסגרת‬ ‫הקובץ )וגם בחלומו של יערי עצמו( כגון הקונכית או המדורה‪ .‬הקשר בין המציאות הקבוצתית המשימתית‬ ‫לחלום ברור‪ .‬יערי מתבשר כי המפעל הראשון של חברי הקבוצה יהיה חפירת באר‪.‬‬ ‫מתוך תיאור המתקרב לעיתים לזרם תודעה מגיע יערי לתיאור החלום‪ .‬בתיאורו נסיון קדחתני‬ ‫להגביה את המציאות‪ .‬באה כאן לביטוי אידאליזציה של עבודת האדמה מתוך השאיפה ליצור אדם חדש‪ ,‬יהודי‬ ‫חדש‪ .‬העבודה בטבע היא דרך להתחברות מחודשת עם ההרמוניה הקוסמית‪ 65.‬יערי מפנה את נמענו אל פרויד‪,‬‬ ‫‪ 58‬ד' ביאל‪ ,‬ארוס והיהודים‪ ,‬ת"א‪ ,‬תשנ"ה‪ ,‬עמ' ‪.247-249‬‬ ‫‪ 59‬במאמרו הנזכר 'סמלים תלושים'‪.‬‬ ‫‪ 60‬וזהו בוודאי חלק של מנגנון העיבוי אותו תיאר פרויד‪.‬‬ ‫‪ 61‬שם עמ' ‪.29‬‬ ‫‪ 62‬קהילתנו‪ ,‬שם עמ' ‪.17‬‬ ‫‪ 63‬שם עמ' ‪.285‬‬ ‫‪ 64‬וראה שם עמ' ‪ 281‬הקדמה מאת מ' צור לדברי יערי ל'קהליתנו'‪.‬‬ ‫‪ 65‬נזכיר בהקשר זה את דברי בובר‪ ,‬בנתיבות באוטופיה‪ ,‬שם עמ' ‪ ":174‬לא תיתכן קימתו של ציבור של אמת אלא אם כן יעלו חיי‬ ‫האדמה‪ ,‬יעלו החיים מכוחה של האדמה והיו לעבודת הבורא באמת שתמשוך ותגרוף גם את שאר המעמדות ותצמיד גם אותם אל‬ ‫‪13‬‬ ‫ואולם דומה שמושגיו של יונג עשויים לסייע כאן לא פחות‪ .‬תיאורו של יערי עולה לדעתי בקנה אחד עם‬ ‫הבנתו של יונג בדבר הלא מודע הקולקטיבי המכיל מגמות טלאולוגיות הדוחפות את העצמי אל מימושו‬ ‫ולהתפתחות רוחנית‪-‬דתית או לפחות להתפתחות אל בגרות המחוזקת על ידי מעטפת השייכת לספירות של‬ ‫‪66‬‬ ‫קדושה‪.‬‬ ‫יערי מתאר את עצמו‪' :‬ובכן אני נופל פנימה‪ .‬והנה במקום ליפול בכבדות יתרה אני נופל בקלות‪,‬‬ ‫כן‪ ,‬עם הראש למטה‪ ,‬והפיר רק מעט רחב מגופי‪ .‬אני מפחד‪ .‬לפתע מתרווח המקום‪ ,‬מתרחב מאד וכו'‪ .‬יערי‬ ‫מתאר פה את מעשה חפירת הבאר‪ ,‬כמעשה של היוולדות מתוך בטן האדמה‪ .‬הבאר היא צוואר הרחם של‬ ‫האדמה‪ ,‬האם הגדולה‪ .‬אין זה ציור סמלי נדיר‪ .‬ניתן לראות פה חיבור לרבדים תרבותיים רבים יהודיים‬ ‫‪67‬‬ ‫ואחרים‪ ,‬שראו את הבאר כסמל נשי מובהק‪.‬‬ ‫"האידאליזציה הרומנטית של הראשוני‪ ,‬ההיולי והתמים הביאה אל שפת הסמלים של קהליתנו‬ ‫את כוחות הטבע הגדולים‪ :‬האדמה‪ ,‬השמיים‪ ,‬האש‪ ,‬האבן‪ ,‬ההרים‪ .‬האדמה נושאת בקובץ את כל ריבדי‬ ‫המשמעות‪ ,‬בהם ריבדה אותה ספרות התקופה‪ .‬גם בחלומו של יערי האדמה היא מושג אמביוולנטי היא‬ ‫משמשת גם כאם הגדולה היולדת והחולצת שד‪ ,‬והיא גם חיק עצום הכומס בקרבו כוחות אלימים חסרי מעצור‬ ‫המתוארים כ'לבה מתפרצת מקליפת האדמה'‪ .‬הגוון הארוטי ‪ -‬המיתי של התיאור‪ ,‬הוא חלק של השפה‬ ‫‪68‬‬ ‫החלוצית שרווחה בספרות התקופה‪ .‬במעמקיה של הבאר מגיעים החופרים אל מקור החיים והפוריות"‪.‬‬ ‫בחלום מתוארות חוויות קשות של ייסורים וסבל הגורמים בעתה ופחד‪ .‬נדמה שיש כאן עידון של‬ ‫הסבל ושל הקושי הגופני בעבודה‪.‬‬ ‫ואולם הדבר המענין ביותר בדבריו של יערי היא היכולת להתבונן בחלום מתוך עמדה חיצונית‬ ‫לו‪ .‬היכולת להבין את הדינמיקות הפסיכולוגיות שהוא מעורר‪" :‬הנה החלום‪ .‬אתם זוכרים‪ ,‬בהתחלה אמרתי‬ ‫לכם אודות היחס אל הבאר‪ .‬חפרו באר ובה אספקלריה של השמים ובאספקלריה טובעים וטובעים שני אנשים‬ ‫ראשונים בעולם‪ ,‬אשר אוהבים‪ .‬הנוסחה הזו רודפת אחרי גם בחלום‪ .‬רק שבחלום הכל יותר מעונה‪ ,‬יותר פראי‬ ‫ומחוסר הגיון‪ ,‬בלתי משוחד בנחמה ובלתי משוחרר‪ .‬אין כוח משחרר את היצור החלום‪ .‬אין כוח אשר יפיל קרן‬ ‫ישועה על הדמיון האנושי ההוזה בחלום‪ ,‬אשר יתן לתמונה עיוורת את הזוהר הגנוז והרועד של התקווה‪ .‬אבל‬ ‫שתי הרגשות יסודיות קוסמיות הובעו באותן המילים ‪ (1‬החוג היסודי ‪ (2‬בני האדם והירידה אל תוך האדמה‪,‬‬ ‫הנושאת בכוח הסוד הכלוא באדמה בכל שנאמר על הלבה בחלומי השמימה‪ .‬השמים אשר מתחת‪ ,‬החלום‬ ‫מגשר את השמים מלמעלה עם השמים מלמטה‪".‬‬ ‫הבאר‪ ,‬הסולם‪ ,69‬הם למעשה סינונימים לחלום‪ .‬אלה הם הכוחות הוורטיקלים המקשרים בין‬ ‫מעלה ומטה‪ -‬במובן הקוסמי‪ ,‬או הפסיכולוגי‪ .‬יערי הולך רצוא ושוב בין המציאות לחלום וחזרה אל המציאות‬ ‫כשהוא מלא תובנות משני העולמות‪ ,‬ומטיל אותן אלה על אלה‪ .‬יש פה מלאכת מחשבת מרתקת של אדם‬ ‫היודע לצלול אל עולמו של החלום מחד‪ ,‬ויודע גם להחלץ מהגיונו ולנתח אותו באזמל הדק של הגיון‬ ‫המציאות‪.‬‬ ‫האלוהים ואל האדמה"‬ ‫‪ 66‬גלדמן שם עמ' ‪.52‬‬ ‫‪ 67‬ראה למשל י' נכט‪ ,‬סמלי אשה במקורותינו העתיקים בספרותינו החדשה ובספרות העמים‪ ,‬ת"א‪,1660 ,‬ערך "באר"‪.‬‬ ‫‪ 68‬אופז שם עמ' ‪.66‬‬ ‫‪ 69‬בפתירתו של הפסוק "ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה וגו") בראשית כ"ח י"ב( בבר"ר ס"ח י"ג‪ ,‬מהדורת‬ ‫תיאודור‪-‬אלבק‪ ,‬עמ' ‪ ,789‬נרדף הסלם‪ -‬לצלם ולסמל )דבר הנלמד ממשחקי המצלול ושיקול האותיות‪ ,‬האופייניים למעשה המדרש(‪.‬‬ ‫לא מן הנמנע שיערי המתייחס באופן ברור לחלום יעקב‪ ,‬מצפין בדבריו גם את הרובד המדרשי של זיהוי הסולם עם הסמל ובאופן‬ ‫עקיף עם החלום עצמו‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫הקורא את דבריו יכול היה לטעות ולחשוב שמדובר פה בשפה אישית הדוקה ופרטית‪ .‬ולא היא‪.‬‬ ‫יערי פונה לציבור נמעניו ושואל‪' :‬אמרו נא כמה פעמים נפלתם בחלום מלאי פחד לתוך איזו תהום והסולם‬ ‫הזה האם לא חלמתם אותו? לא? אזי עוד תחזרו לזה' יערי עצמו משוכנע באוניברסליות של החלום‪,‬‬ ‫בקולקטיביות שלו‪ .‬ברקע דבריו עומדות בוודאי תמונות התשתית המקראיות‪ ,‬תמונת ההתגלות הגדולה‬ ‫בחלום סולם יעקב )בראשית כח' יב'‪-‬כב'( ותמונת המפגש הארוטית על הבאר בשדה )שם כט' א'‪-‬יב'(‪ .‬יערי‬ ‫יוצר מעין דרשת פתירה על סמיכות הפרשיות מעין‪" :‬וירא והנה באר בשדה" זה סולם יעקב‪ .‬חלומו עושה כאן‬ ‫שימוש מפורש בתשתיות מיתיות וסמלים קולקטיביים‪ ,‬של העם ולכן שאלתו‪" :‬האם לא חלמתם אותו?" היא‬ ‫שאלה רטורית שמשמעה‪ :‬אי אפשר שלא חלמתם אותו‪ ,‬כי הוא חלק מתבנית הנפש הקולקטיבית שלכם )אם‬ ‫לחזור אל מושגיו של יונג(‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫ראינו שהחלומות עליהם מספרים חברי הקבוצה אינם חלומות פרטיים במובן זה שהם מנותקים‬ ‫מעולמו של הקולקטיב‪ ,‬להיפך‪ .‬נדמה שתיאורי החלומות באים לחזק ולתמוך בנורמות ובערכים המשותפים‪,‬‬ ‫‪70‬‬ ‫מתוך צורך פנימי עמוק לשכנוע עצמי‪ ,‬בדבר נכונות הדרך‪.‬‬ ‫נדמה שמלבד כל המערכות המתווכות הממילאיות‪ 71‬לקיומם של החלומות בקובץ יש ערך מתווך‬ ‫מוסף‪ .‬הטענה איננה שבתיאורי החלומות אין גרעינים של חלומות ממשיים‪ .‬ואולם מה שנראה מכריע בהקשר‬ ‫זה היא עובדת הפונקציונאליות החברתית של החלום‪ :‬לפנינו קולקטיב בעל הנחות מוסכמות על מהותו של‬ ‫החלום ועל תפקידיו‪' .‬החלום' הוא חלק מרצף השיחה שמנהל הפרט עם הקולקטיב‪ ,‬גם במישור של פעילות‬ ‫אינטימית זו‪ ,‬שיחה המתקיימת ב'שפתו' של הקולקטיב‪ .‬מושג ה'חלום' הוא למעשה חלק ממערכת‬ ‫‪72‬‬ ‫מקרוסמיוטית שבאה להבטיח את המשכיותה של העדה‪ ,‬במובן זה של הענקת סמכות לרעיונותיה המרכזיים‪.‬‬ ‫המהלך המנכס את החלום ל'מחסן המשותף' כרוך מצד אחד באגרסיביות עצמית והתכחשות‬ ‫עצמית‪ ,‬דבר הבא לביטוי בחלומות שנידונו לעיל‪ ,‬ומצד שני יש בו מימוש מופתי של עומק הפנטזיה על חציית‬ ‫הגבולות שבין אדם לאדם‪ .‬החלום של יערי עשוי להיקרא בהקשר זה כמן מצע פוזיטיביסטי מכונן של מגמת‬ ‫החלום המשותף‪ .‬הוא גם מיטבו‪ ,‬אבל הוא כמובן כרוך בדיכוי‪ .‬בחלומות האחרים ניכרת ביתר חריפות‬ ‫תחושת אובדן האני של מי שחלומו‪ ,‬אולי‪ ,‬לא התאים לאתוס המשותף‪.‬‬ ‫נדמה ש'קהליתנו' בהיותו טקסט קולקטיבי‪ ,‬בעל סממנים ספרותיים הגם שאינו יצירה אחדותית‪,‬‬ ‫מגובשת ומסוגננת לגמרי‪ ,‬שייך לקבוצת הטקסטים בהם הפרטים הופכים להיות 'סוביקטים של המבע שלהם'‪,‬‬ ‫‪73‬‬ ‫סוכנים של קבוצת ההשתייכות שלהם‪.‬‬ ‫‪ 70‬תופעה דומה ניתן לראות באופן שבו עיצבו את היומן הקבוצתי אופז‪ ,‬שם עמ' ‪.50‬‬ ‫‪ 71‬כגון העובדה שזכרון החלום הוא סובייקטיבי וכולל 'עיבוד משני'‪ ,‬מה גם שהוא מסופר לנמענים חיצוניים‪ ,‬ולא כל שכן כשהוא‬ ‫מסוגנן כחומר כתוב‪.‬‬ ‫‪ 72‬ש' קשת בעבודתה 'ראשית הרומן הקיבוצי‪ :‬ספרות ואידאולוגיה‪ -‬בין קוראים יוצר ויצירה‪ ,‬אוניברסיטת ת"א‪1991 ,‬עמ' ‪7-22‬‬ ‫פורשת מודל מלוקט בדבר מערכות מיקרוסמיוטיות מעין זו‪ .‬וראה שם גם הסתייגותה בנוגע לחברות מהפכניות הנמצאות בשלב‬ ‫הפורמאטיבי ממין זו שלנו‪.‬‬ ‫‪ 73‬תיאור זה מעוררסימן שאלה מסוים לגבי קביעתה הגורפת של אופז שם‪ :‬כי הקובץ "פנה אל הפרט הבודד יותר מאשר אל‬ ‫ההיסטוריה‪ ,‬תיאר את הטיפוסי והמייצג אך יותר מהם האיר את המיוחד ויוצא הדופן"‪ .‬המעקב אחר תיאורי החלומות בקובץ מותיר‬ ‫תחושה כי אפילו מחוזותיו האישיים ואינטימיים ביותר של הפרט רתומים אל קבוצת ההשתייכות בנושאיהם ובניסוחם‪ ,‬ומקבלים‬ ‫את משמעותם בראש וראשונה ביחס אליה‪.‬‬ ‫‪15‬‬ 16