1. No category

‫עבודת גמר יישומית במסגרת‬
‫תואר שני בהוראת התנ"ך בראי הפרשנות היהודית לדורותיה‬
‫"חלומות יוסף"‬
‫נבואיים או‬
‫פסיכולוגיים?‬
‫מגישה ‪ :‬דקלה גרשום‬
‫ת‪.‬ז‪:‬‬
‫מוגש ל‪ :‬פרופ' טליה הורוביץ‬
‫מכללת שאנן ‪2012‬‬
‫‪1‬‬
‫תקציר‪........................................................................‬עמ' ‪3‬‬
‫רציונל‪.........................................................................‬עמ' ‪5‬‬
‫תחום דעת ‪..................................................................‬עמ' ‪14‬‬
‫עיוני פשט ‪...................................................................‬עמ' ‪15‬‬
‫עיוני פרשנות ‪...............................................................‬עמ' ‪18‬‬
‫מערכי שיעור ‪...............................................................‬עמ' ‪24‬‬
‫א‪ .‬שיעור מס' ‪ – 1‬רקע ‪ ,‬אפליה בבית יעקב‪......................‬עמ' ‪24‬‬
‫ב‪ .‬שיעור מס' ‪ -2‬מיהו יוסף?‪ .........................................‬עמ' ‪25‬‬
‫ג‪ .‬שיעור מס' ‪ -3‬רגשות‪................................................‬עמ' ‪27‬‬
‫ד‪ .‬שיעור מס' ‪– 4‬עיוני פשט ‪..........................................‬עמ' ‪28‬‬
‫ה‪ .‬שיעור מס' ‪ -5‬עיוני פשט‪ ............................................‬עמ' ‪29‬‬
‫ו‪ .‬שיעור מס' ‪ – 6‬לקראת פרשנות ‪..................................‬עמ' ‪30‬‬
‫ז‪ .‬שיעור מס' ‪ - 7‬דיון ‪..................................................‬עמ' ‪32‬‬
‫ח‪ .‬שיעור מס' ‪ -8‬פרשנות רש"י ‪ .......................................‬עמ'‪33‬‬
‫ט‪ .‬שיעור מס' ‪ – 9‬סוגי חלומות ‪.......................................‬עמ' ‪34‬‬
‫י‪ .‬שיעור מס' ‪ -10‬השיר "אלוקים שלי "‪...........................‬עמ' ‪36‬‬
‫יא‪ .‬שיעור מס'‪ -11‬סיכום ‪............................................‬עמ' ‪38‬‬
‫מחקר איכותי‪................................................................‬עמ' ‪39‬‬
‫רפלקציה אישית ‪...........................................................‬עמ' ‪44‬‬
‫סיכום ומסקנות ‪............................................................‬עמ' ‪47‬‬
‫ביבליוגרפיה ‪.................................................................‬עמ' ‪48‬‬
‫נספחים‪.........................................................................‬עמ' ‪50‬‬
‫‪2‬‬
‫תקציר‬
‫לימודי המקרא בבית הספר‪ ,‬מכוונים לפיתוח יצירתיות מתוך דיאלוג חופשי עם מגוון גילוייה של הרוח‬
‫האנושית ותוך התמודדות מתמדת עם האתגרים שהיא מעמידה‪ .‬המקרא נלמד כחלק מהוויה יהודית‬
‫תרבותית שנתגבשה ומתגבשת תוך זיקה לתרבות העולם‪ ,‬בתהליך המבוסס על לימוד‪ ,‬דו‪ -‬שיח‬
‫‪ 1‬בלימוד תנ"ך הינה חינוך לערכי יסוד של אדם כשם שהם עולים מן הטקסט וביקורת‪.‬המטרה העיקרית‬
‫המקראי‪.‬בפועל‪ ,‬ניתן לראות קשיים בחיבור של תלמידינו לתורה מתוך אהבה וערבות‪ .‬קשה לשבת וללמוד‬
‫תורה לשמה ולא לשם "רווח"‪.‬ואכן אנחנו רואים שאם אין לתלמיד אהבת תורה ‪ -‬אין לו קשר נפשי‬
‫ותודעתי‪ ,‬זיקה ושייכות לתורה שהוא לומד‪ .‬ולכל היותר הרי הוא עיסוק ככל מקצוע מן המקצועות‬
‫הנלמדים בבית הספר‪ ,‬מקצועות שאינם מחייבים אהבת המקצוע‪ ,‬ודי בידיעתם בלבד לשם הצלחה במבחני‬
‫הבגרות‪.‬במצב זה הלימוד הופך ללימוד מן השפה ולחוץ‪ ,‬הוא נעשה בכפייה‪ ,‬ללא רצון וללא חשק‪ .‬ולעתים‪,‬‬
‫כשנגמרת המסגרת המחייבת‪ ,‬נחלש גם הקשר המשמעותי לתורה‪.‬‬
‫‪F‬‬
‫‪0‬‬
‫אחת הדילמות המרכזיות בהוראת התנ"ך בימינו היא השאלה ‪,‬כיצד להפוך את הטקסט העתיק‪ ,‬עם היותו‬
‫מקודש‪ ,‬לרלבנטי ומשמעותי ללומד ולקורא בן זמננו? איך עשויות יצירות‪ ,‬שהפכו כבר לחלק מהמסורת‬
‫‪,‬להיות כיום זמינות ומובנות לילדים?אנו כמורים לתנ"ך‪ ,‬חייבים לחתור תמיד למציאת דרכים בהם‬
‫טקסטים עתיקים אלה יקבלו חיים משל עצמם ויוכלו להתחבר אל הקוראים גם בעידן הפוסט מודרני‪,‬בו‬
‫הטכנולוגיה‪ ,‬החדשנות והקדמה הן אלה הנותנות את הטון‪ ,‬והמקצועות ההומניסטיים נחשבים למשניים‬
‫בחשיבותם‪.‬בעבודתי זו ארצה להציע מספר דרכים המשולבות זו בזו באמצעותן ייקראו הטקסטים‬
‫המקודשים כבעלי משמעות‪ .‬בבואנו ללמד יחידה מתוך התנ"ך‪ ,‬הלימוד יכול להיות ענייני ותכליתי‪ .‬ניתן‬
‫לקרוא את הפסוקים‪ ,‬להסביר את הפשט ולהיעזר בפרשנים‪ .‬אולם בעבודתי בדקתי כיצד לימוד מעמיק‬
‫וחוויתי‪ ,‬מתחומי דעת נוספים משפיע על יחס הלומדים לתנ"ך‪.‬בנוסף בדקתי כיצד דרכי הלמידה משפיעים‬
‫על חיבוב המקצוע בקרב התלמידים‪.‬‬
‫נושא העבודה הינו "חלומות יוסף " האם חלומות יוסף נבואיים או חלומות שוא ?נושאים נוספים שעלו‬
‫מתוך חלומות יוסף ובהם עסקתי‪ :‬אפליה בבית יעקב ‪,‬רגשות ‪ ,‬סוגי חלומות ועוד‪...‬קהל היעד של המחקר‬
‫היה כיתה א'‪ 1‬בבית ספר ממ"ד "תחכמוני " בבית שאן ‪ .‬כיתה אותה אני מחנכת ‪ .‬יש לציין שלמרות שבית‬
‫ספרנו הינו בית ספר דתי‪ ,‬רוב האוכלוסייה אינה דתית אלא מסורתית‪.‬‬
‫על פי תוכנית הלימודים‪ ,‬לימוד התורה מתחיל בכיתה ב' ‪ -‬ספר בראשית‪ .‬בכיתה א' לומדים פרשת שבוע ‪,‬‬
‫מדרשי חז"ל ‪ ,‬ומשניות ‪.‬בתחילת כיתה ב' אנו מקדישים זמן ללימוד קדם תורה ‪ .‬ורק לאחר מכן לומדים‬
‫מתוך החומש‪.‬‬
‫קדם תורה עוסק בנושאים הבאים ‪:‬‬
‫‪ .1‬מהי תורה ?‬
‫‪ .2‬התמצאות בחומש – פרשה ‪ ,‬פרק ‪ ,‬פסוק‬
‫‪ .3‬לשון התורה ולשוננו – וידבר – דיבר‬
‫‪ 1‬מתוך עקרונות יסוד לקביעת תוכנית הלימודים ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫בשלב תכנון השיעורים בניתי ‪ 11‬שיעורים שעוסקים בנושא תוך שימוש במספר תחומי דעת ‪.‬‬
‫הקדשתי זמן רב לפני לימוד היחידה לרקע כללי על התורה‪.‬‬
‫פרשנות המקרא היהודית תחילתה במקרא עצמו ובתרגומיו הארמיים‪ .‬יסודה בספרות התלמודית‬
‫וכן במדרשי הלכה ומדרשי אגדה ‪.‬‬
‫בשל גילם הצעיר של תלמידיי והקושי בקריאת טקסטים מורכבים‪ ,‬לא יכולתי לחשוף אותם‬
‫לפרשנים רבים‪ .‬הסברתי לילדים שכפי שאנו מעלים שאלות בעקבות הטקסט המקראי גם המפרשים‬
‫העלו את אותם שאלות וכמובן שאלות נוספות וניסו לתת מענה ופירוש לשאלות אלו‪.‬‬
‫בעניין הפרשנות התלבטתי מאוד האם יוכלו תלמידיי להתמודד מול שני פרשנים )רש"י ורמב"ן(‬
‫לבסוף החלטתי להציג פרשן אחד‪) .‬רש"י(‪.‬‬
‫בסופו של דבר באמצעות שימוש בכלי מחקר‪ ,‬ראיתי שחל שינוי מהותי בתפיסתם של תלמידיי את‬
‫יוסף באופן פרטי ועל התורה באופן כללי ‪.‬‬
‫מסקנת המחקר העיקרית היא השפעת דרכי ההוראה על חיבובו של המקצוע‪ .‬ויצירת הקשר בין‬
‫המקרא לחיי היום יום‪.‬‬
‫המטרה חינוכית מרכזית בהוראת התנ"ך המשיבה לו את מעמדו כספר חינוך לדורות‪ .‬הינה לחבב על‬
‫תלמידנו את לימוד התורה‪ .‬לפתח אצלם סקרנות לדעת ולהבין את האוצר הגלום שנמצא במקרא‪.‬‬
‫אוצר זה הוא חיינו‪.‬‬
‫עלינו ללמוד וללמד תנ"ך בעיקר כדי להראות מה הוא יכול לתת לנו‪ .‬מן התנ"ך נוכל לקבל את‬
‫החשוב לנו כיום יותר מהכל‪ -‬אמונה חזקה בערכי היסוד של האדם‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .1‬רציונל‬
‫‪2‬‬
‫על פי תכנית הלימודים במקרא הרציונל של הוראת המקרא הוא שילוב של כמה תיאוריות‪ .‬בהצעה‬
‫זו מתקיימת הגישה הרואה במבנה הדעת של התחום נקודת מוצא לפיתוח התכנית ולהוראתה‬
‫בשילוב עם גישת ההוראה האינטגרטיבית בה נחקר נושא מסוים מכמה היבטים‪ ,‬הן מהמקרא והן‬
‫מתחומים נוספים‪.‬‬
‫ההתמודדות עם טקסטים‪ ,‬פירושם והתעמקות במשמעותם אופייניים למבנה הדעת של לימודי‬
‫המקרא‪ .‬לצד הלימוד הדיסציפלינארי מבקשת התכנית לעודד הפעלת דרכי הוראה מגוונות‪,‬וליצור‬
‫שילוב בין התכנים המקראיים ובין תכנים נוספים‪.‬‬
‫המשמעות האופרטיבית של גישה זו פירושה‪:‬‬
‫שילוב מקורות מספרות המזרח הקדום‪.‬‬
‫*‬
‫שילוב מקורות ממחשבת חז"ל ומפרשנות ימי הביניים‪.‬‬
‫*‬
‫שילוב ספרות יפה לדורותיה‪ ,‬המתייחסת לנושאים ולמוטיבים מקראיים‪.‬‬
‫*‬
‫שילוב יצירות אמנות מתחומים שונים‪ :‬ציור‪ ,‬פיסול‪ ,‬מוסיקה‪ ,‬מחול‪ ,‬שיש בהן משום פרשנות‬
‫*‬
‫או זיקה לכתובים מקראיים‬
‫שילוב פעילויות למידה חוץ‪-‬בית‪-‬ספריות‪ ,‬כמו טיולים באתרים בעלי משמעות לתקופת המקרא‪,‬‬
‫*‬
‫צפייה בסרטים ובהצגות‪ ,‬ביקור במוזיאונים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫הצורך ללמד תלמידים בבית הספר בגישה ביקורתית‪ ,‬מאתגרת‪ ,‬שתחבר אותם עם ספרות‬
‫קדומה‪ ,‬הוליד את הצורך בפיתוח יחידות הוראה המותאמות למטרות אלה‪ ,‬והמבוססות על‬
‫העקרונות של התכנית החדשה‪.‬‬
‫המסקנה העיקרית ‪ 3‬כלפי תוכנית הלימודים במקרא היא הצורך ללמד את כל הסוגים השונים של‬
‫היצירה התנ"כית‪,‬אך אין הכרח ללמד את כל ספרי התנ"ך בשלמותם‪ .‬אנו חייבים ללמד את הסוגים‬
‫השונים כדי להראות את התנ"ך על כל צדדיו‪.‬‬
‫בדרכי ההוראה חייב המורה לזכור ששילוב פרקים לספר אחד ושילוב ספרים לסוג אחד ושילוב‬
‫סוגים לספר התנ"ך השלם ‪ .‬בכל שלוש הדרגות הללו עליו לעורר את תלמידיו שילמדו ממקום אחד‬
‫למקום שני על ידי השוואה המגלה זהות או השלמה או ניגוד‪.‬‬
‫פרק התנ"ך וערכו החינוכי חייבים להישאר במרכז‪,‬ועל כן יש לתת ממדעי המקרא רק את אותו חומר‬
‫המסלק קשיים ומסייע להבהרת הכתוב‪.‬‬
‫לימוד המקרא אצל התלמיד יבוא אך ורק מתוך פעילות רוחנית והתמודדות אישית מול החומר‪.‬אין‬
‫כל טעם לכך שהמורה עצמו יעשה את פעולת הקישור והליכוד לפני תלמידיו אלא‬
‫עליו לעורר את תלמידיו על ידי שאלות מתאימות לחפש ולמצוא את החוליות המקשרות‪.‬‬
‫ניתן כמובן להיעזר בספרי עזר ‪ 4‬המעוררים לגילוי הנמצא בתנ"ך ומסייעים להבנתו‪.‬‬
‫לימוד התנ"ך הוא ממאפייני החינוך היהודי בכל הדורות‪ .‬הזיקה אל המקורות של התרבות‬
‫מתפתחת בתהליך חינוכי‪ .‬למידת הסיפור המקראי צריכה להיות תהליך חינוכי המנחיל מורשת‪,‬‬
‫מוסר וערכים‪ ,‬ומזין תהליך יצירתי המניח את היסודות להשקפת עולם‪.‬‬
‫ספר בראשית הוא ספר שמספר לנו על תולדות האבות והיווצרות האומה‪ .‬מתוך הסיפורים הללו ניתן‬
‫לשאוב הרבה ערכים ודרך ארץ‪ .‬מספר שמות ואילך יש את המצוות שכל יהודי מצווה בהם‪.‬‬
‫‪F1‬‬
‫‪F2‬‬
‫‪F3‬‬
‫‪ 2‬מתוך אתר משרד החינוך על פי האגף לפיתוח ותכנון תוכניות לימודים – לבתי ספר ממלכתיים דתיים כיתות א'‪-‬ב'‬
‫‪ 3‬מתוך ‪:‬על המקרא ועל הוראתו‪ ,‬לקט מאמרים למורה למקרא בבית הספר הממלכתי דתי‬
‫‪ 4‬ספרי לימוד בתנ"ך של משרד החינוך לכיתות ב'‪" -‬זורע וקוצר "‬
‫‪5‬‬
‫התורה היא למעשה מחנכת‪ .‬תורה מלשון הוראה‪.‬‬
‫ירה הַ זֹּאת‪ ,‬וְ ל ְַמּ ָדהּ אֶ ת‪-‬בְּ נֵי‪-‬‬
‫בספר דברים בפרק ל"א פסוק י"ט נאמר "וְ עַ ָתּה‪ ,‬כִּ ְתבוּ ָל ֶכם אֶ ת‪-‬הַ ִשּׁ ָ‬
‫ירה הַ זֹּאת‪ ,‬לְ עֵ ד‪--‬בִּ בְ נֵי יִ ְשׂ ָראֵ ל"‪.‬‬
‫ימהּ בְּ פִ יהֶ ם‪ :‬לְ מַ עַ ן ִתּ ְהיֶה‪-‬לִּ י הַ ִשּׁ ָ‬
‫יִ ְשׂ ָראֵ ל‪ִ ,‬שׂ ָ‬
‫התורה היא שירה וצריך ללמד אותה כמו שירה ולהכניס לזה פרוזה ‪ .‬שירה שמתנגנת נכנסת ללב‬
‫הילדים ומתחבבת עליהם‪.‬‬
‫עקרונות בהוראת המקרא‪:‬‬
‫א‪ .‬מורכבותו של הסיפור המקראי‬
‫הסיפור המקראי אינו עשיר בפרטים רבים אלא רובו כתוב ומסופר בתמצית מרובה‪ .‬בסיפור‬
‫המקראי ישנם רק אותם אלמנטים חיוניים לעלילה‪ ,‬ועל כן לכל מילה יש תפקיד ומשמעות‪ .‬אנו‬
‫כקוראים את הסיפור המקראי לא פעם סקרנים לדעת יותר על חיי הגיבור‪ ,‬מה היו מחשבותיו‪,‬‬
‫ומעשיו‪ ,‬פרטים על משפחתו‪ ,‬החברה‪ ,‬הנוף והצמחייה שאלות אלו בדרך כלל חסרים ונעדרים מן‬
‫הסיפור המקראי‪.‬‬
‫כדי ליצור תמונה שלמה של הסיפור ללומדים כה צעירים ‪ ,‬צריך להיעזר בפרשנות ובמדרשי חז"ל‪.‬‬
‫הפרשנות משלימה פערים‪,‬נותנת לנו פרספקטיבות שונות לאותו עניין‪ .‬הפרשנות מסבירה לנו‬
‫התנהגויות של גיבורים‪.‬‬
‫הפרשן מוסיף נגיעה אישית בתוך הפרשנות ואין היסוס מלהעביר ביקורת על האבות‪ .‬הוא מנסה‬
‫להבין את דרכי המחשבה של הדמויות במקרא‪.‬‬
‫ב‪ .‬מידת שילוב תחומי דעת נוספים‪.‬‬
‫תוך כדי לימוד הסיפור אפשר ורצוי לגעת בתחומי דעת נוספים כמו‪ :‬לשון‪ ,‬אומנות ‪ ,‬מולדת‪ ,‬חברה‬
‫וכדומה‪ .‬יש לחתור תמיד להבנת הקשר שביניהם לבין המשמעות והמסר הדידקטי של הסיפור‪.‬‬
‫תהליך הלמידה המתחשב בנקודות אלה יבטיח את למידת ייחודו של המקרא כתשתית תרבותית‬
‫ומקומו הערכי והמוסרי של הסיפור המקראי בתהליך החינוך‪ .‬לימוד מקורותיה של השפה‬
‫והעשרתה‪ ,‬דיונים מוסריים‪ ,‬ומתן אפשרויות לביטוי רגשי המביע את עולמו של הילד‪ ,‬יאפשר לו‬
‫ליצור קשר בינו לבין אחד מנדבכי התרבות היהודית ‪ -‬המקרא‪.‬‬
‫ג‪.‬הגישה האינטגרטיבית‪ ,‬הבין תחומית‬
‫המונח "הוראה בין‪-‬תחומית" ‪ ,5‬מתייחס לתכניות‪ ,‬שבהם משולבים תכנים מדיסציפלינות שונות‪,‬‬
‫ולתוצאות הלימודיות שלהן‪ ,‬המתייחסות לתחום הקוגניטיבי ולתחום הריגושי במשולב‪.‬‬
‫המאפיינים העיקריים של תכניות אלה‪ ,‬המבדילים בינן לבין התכניות המבוססות על הגישה‬
‫הדיסציפלינארית‪ ,‬הם‪:‬‬
‫א‪.‬התמקדות בנושא‪ ,‬בבעיה או במצב שמקורם בעולם האמיתי‪.‬‬
‫‪F4‬‬
‫‪ 5‬לדרך הוראה‪ ,‬המדגישה את הקשרים הטבעיים האמיתיים בין תכנים בנושא מסוים‪ ,‬שמקורם במקצועות שונים‪ ,‬לבין‬
‫החיים היומיומיים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ב‪.‬התייחסות למגוון של דיסציפלינות‪.‬‬
‫ג‪ .‬הדגשה שווה של תוכן ושל תהליכים‪.‬‬
‫יתרונות ההוראה הבין‪-‬תחומית‬
‫‪.1‬הדגשת המשמעות של החומר הנלמד ושל היחסים בין הרעיונות‪ ,‬מאפשרת הבנה מעמיקה יותר של‬
‫הנלמד‪.‬‬
‫‪ .2‬גישה גמישה יותר לחומר הלימוד‪.‬‬
‫‪ .3‬אפשרות לשלב בין התוצאות החינוכיות‪ ,‬שהושגו בתחומים‪ :‬הקוגניטיבי‪ ,‬הריגושי ‪.‬‬
‫‪.4‬הדגשת הרלבנטיות של הנלמד עוזרת לתלמידים לייחס משמעות רבה יותר למתרחש בבית‪-‬הספר‬
‫ומגבירה את ההנעה )המוטיבציה( ללמידה‪.‬‬
‫יודעים אנו על ערכיו החיוניים ביותר של ספר התנ"ך בהוראה ובחינוך‪ :‬בספר התנ"ך נעוצים שורשי‬
‫התרבות והשפה העברית‪ ,‬התנ"ך הוא יצירה ספרותית‪ ,‬המקשרת אותנו אל נוף הארץ ‪ -‬אגדות התנ"ך‬
‫נרקמו על רקע הארץ‪.‬‬
‫הילד הצעיר קונה לעצמו מושגים ראשונים על דרכי חייהם של אבות האומה‪ ,‬על תולדותיהם‪ ,‬על‬
‫מנהגיהם השונים‪ .‬אף על פי שהאגדה וההיסטוריה עדיין משמשות כאן בערבוביה‪ ,‬מכל מקום קונה‬
‫הילד מושגים ראשונים על התהוות העם בארצו‪ .‬האלמנטים השונים בסיפורי המקרא מעשירים את‬
‫דמיונו של הילד‪ ,‬מעמיקים את תחושתו הלאומית והסוציאלית‪.‬‬
‫החומר התנ"כי צריך להתאים לגילו של הילד ולכושר קליטתו‪ ,‬הגשת חומר לימודי לילד אינה שווה‬
‫כלפי כל הגילים‪ ,‬כל גיל קובע את אופן הלימוד שלו‪.‬‬
‫הנחות על אודות הלומד כיתות א'‪-‬ב'‬
‫הקריאה‬
‫תלמידים בכיתה א' כבר רכשו את מיומנות הקריאה‪ ,‬אך בשלב זה קריאתם היא טכנית גרידא‪ .‬עדיין‬
‫אין ביכולתם לקרוא ולהבין טקסט מקראי‪.‬‬
‫אוצר המילים‬
‫תלמידים בכיתה א' מצויים בעיצומו של תהליך התפתחותם הלשונית‪ .‬בשלב זה ניכר פער בין היכולת‬
‫הלשונית האקטיבית ובין היכולת הלשונית הסבילה‪ ,‬פער זה בין הלשון האקטיבית ובין הלשון‬
‫הסבילה מכביד גם הוא על יכולת ההבנה של התלמידים את הטקסט המקראי‪ .‬בכיתה א'‪ ,‬נפגשים‬
‫הילדים פגישה בלתי אמצעית עם לשון המקרא‪.‬‬
‫בגן הילדים הם שמעו מפי הגננת‪ ,‬ובדרך כלל בלשונה‪ ,‬את הסיפור המקראי שבו שולבו אגדות חז"ל‪.‬‬
‫בבית הספר‪ ,‬בכיתה א'‪ ,‬לאחר לימוד הקריאה‪ ,‬מתחיל המפגש ההדרגתי של הילדים עם לשון‬
‫המקרא‪.‬‬
‫סקרנות‪ ,‬דמיון ומוטיבציה‬
‫בשלב זה של התפתחותם יש לילדים סקרנות להכיר את העולם הסובב אותם‪ ,‬דמיונם מפותח דיו כדי‬
‫לשאול שאלות‪ ,‬להעלות השערות ולהציג פתרונות למצבים שהם נתקלים בהם‪ .‬יש בילדים התכונות‬
‫והכישורים הבסיסיים המשמשים את החוקר‪ .‬ניצול הסקרנות והדמיון של הילדים יש בהם כדי‬
‫לספק את צורכיהם הנפשיים לפרק את המתח‪ ,‬להביאם לעשייה ויש בהם כדי להציג אתגר ליכולתם‬
‫האינטלקטואלית לחקירה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫שיפוט מוסרי‬
‫החינוך המוסרי הוא מתפקידי היסוד של בית הספר‪ .‬עלינו לחשוף את הילדים ולהטמיע בתוכם את‬
‫הערכים המוסריים שיש בסיפורי התורה‪.‬‬
‫בחינוך הדתי ישנה הבחנה בין ערכים הנוגעים לקשר שבין אדם למקום כמו יראת שמים‪ ,‬אהבת ה'‪,‬‬
‫אהבת התורה‪ ,‬ובין ערכים הנוגעים לקשר שבין אדם לחברו כמו יושר‪ ,‬נאמנות וכבוד‪.‬‬
‫הסיפור המקראי‬
‫הסיפור המקראי הוא סיפור קצר‪ ,‬בודד‪ ,‬המוסר התרחשות מסוימת‪ .‬סיפורים קצרים כאלה שזורים‬
‫בספרים סיפוריים שלמים‪,‬‬
‫הסיפור המקראי‪,‬כביכול פשוט‪ .‬גלומות בו משמעויות שונות‪ ,‬שעליהן יעמוד הקורא לאחר שיעמוד על‬
‫רחשי הלב ועל המחשבות של הגיבורים הרמוזים בעשייה‪.‬‬
‫קשיים בהוראת הסיפור המקראי בגיל הרך‬
‫‪ .1‬הלשון‪ :‬כדי שסיפורי התורה אכן ישפיעו על עיצוב אופיים של התלמידים‪ ,‬דרך העברת מסרים‬
‫מוסריים כמו חוויות של יחסי אנוש במשפחה ובחברה‪ ,‬מערכת היחסים בין אדם לבוראו‬
‫וכיוצא באלה ‪ -‬יש לוודא שהסיפור "יגיע" אליהם‪ ,‬שהם יבינו את העלילה ואת ההתרחשויות‬
‫המתוארות‪ ,‬ותנאי הכרחי לכך הוא שהתלמידים יבינו את לשון הסיפור‪ .‬לשון הכתוב שונה‬
‫ורחוקה מלשון הדיבור הרווחת כיום ומלשונם של התלמידים‪.‬‬
‫‪ .2‬המציאות ועולם המושגים‪ :‬עולם המציאות של המקרא שונה מאוד מעולמם של הילדים‪ .‬חלק‬
‫ניכר מן המציאות המתוארת בכתובים אינו מוכר להם‪ .‬גם עולם המושגים המקראי רחוק מאוד‬
‫מן התלמידים‪.‬‬
‫ות ְמצוּת‪ :‬הטקסט המקראי מאופיין בצמצום ובתמצות‪ .‬תכונות אלה של המקרא‬
‫‪ .3‬צמצום ִ‬
‫מכבידות על התלמידים בהבנת כלל המשמעויות הטמונות בו‪ .‬כדי שיוכלו להבין את הסיפור‪,‬‬
‫עליהם להשלים פרטים ה"חסרים" בו‪ ,‬עליהם לחשוף את מניעי הגיבורים הפועלים ו"להאזין"‬
‫לרחשי לבם‪ .‬התלמידים יתקשו לעשות כל זאת בכוחות עצמם‪ ,‬ועלינו לסייע להם בכך‪.‬‬
‫‪ .4‬צורת הטקסט‪:‬‬
‫קיים שוני טכני בין הטקסט המקראי לטקסטים אחרים שהתלמידים נתקלים בהם‪ .‬סימני‬
‫הפיסוק במקרא שונים )סימני טעמי המקרא‪ ,‬לצד הניקוד‪ ,‬מכבידים על הקריאה(‪ .‬הפרקים‬
‫אינם מחולקים לפסקאות על פי נושאים וסעיפים או על פי יחידות הנושאות משמעות‪ .‬הטקסט‬
‫כתוב בצפיפות רבה‪ ,‬והעמוד נראה לתלמיד "עמוס" מאוד‪.‬‬
‫‪ .5‬קשיים בקריאה טכנית‪ :‬בשעת הקריאה בחומש נתקלים התלמידים בתופעות טכניות שאינן‬
‫מוכרות להם מקריאת טקסטים אחרים‪ ,‬כגון‪ :‬סיומות לא רגילות למילים‪.‬‬
‫‪ .6‬קריאה משמעותית‪ :‬הוראת ספר בראשית נקבעה בתכנית הלימודים לסוף כיתה א' ולכיתה ב'‪.‬‬
‫בכיתות אלה הילדים אמורים לשלוט בקריאה‪ ,‬אך לא כולם מגיעים לידי שליטה מלאה‪ .‬יעבור‬
‫‪8‬‬
‫זמן עד שהתלמידים יוכלו לקרוא בחומש ולהבין משמעויות ויוכלו לעסוק בלימוד רצוף של‬
‫טקסט בכלל ושל טקסט מן המקרא בפרט‪.‬‬
‫איתור דרכי הוראה נאותות‬
‫השנים הראשונות של הלימוד בבית הספר היסודי הן שנים גורליות בעיצוב מערכת הערכים והעמדות‬
‫אצל הילדים‪ ,‬שנים שבהן הילדים נתונים להשפעות‪ ,‬לקראת עיצוב אופיים ועולמם המוסרי‪ ,‬יותר‬
‫מאשר בכל גיל אחר‪ .‬בשנים אלה נקבע בסיס החשיבה של התלמידים‪ .‬הם מעצבים לעצמם דפוסי‬
‫למידה ומגבשים דרכי לימוד‪ .‬המודעות לעובדות אלה מטילה עלינו‪ ,‬המורים‪ ,‬המחנכים‪ ,‬אחריות‬
‫כבדה לאתר דרכי הוראה שיתאימו להם‪ ,‬דרכים שיותירו בהם משקעים חיוביים בשנים אלה בהמשך‬
‫לימודיהם‪ ,‬וחשוב לא פחות גם בהמשך חייהם‪ .‬יש אפוא חשיבות יתרה לאווירה הלימודית‪ ,‬לדרכי‬
‫ההוראה ולתנאים הפיזיים שבהם לומדים התלמידים‪.‬כדי להגיע אל מרבית התלמידים‪ ,‬עלינו לעסוק‬
‫בפרופילים שונים של הוראה ולנסות להתאים את עצמנו חלק גדול מסגנונות הלמידה שלהם‪ .‬אנו‬
‫חייבים "להתחבר" אל התלמידים‪ ,‬אל מוחם ואל לבם‪ ,‬אל מחשבותיהם ורגשותיהם‪ ,‬כדי להפעיל‬
‫אצלם חושים רבים ככל האפשר‪ .‬כלומר‪ ,‬עלינו למצוא את אמצעי ההוראה המתאימים ביותר‬
‫להוראת הסיפור המקראי בכיתות א'‪-‬ב'‪.‬‬
‫ההוראה החזיתית המגוונת‬
‫על המורה לספר את הסיפור בצורה מעניינת ‪ ,‬כך היא תוכל לרתק אליה את התלמידים‪ .‬סיפור חי‬
‫ועשיר עשוי להביא את התלמידים ל"נוכחות" באירוע‪ ,‬ליצור אמפתיה והשתתפות רגשית‪-‬חווייתית‬
‫במסופר‪ .‬ככל "שהנוכחות" תהיה חזקה יותר‪ ,‬כן תגבר הזדהותם עם הנפשות הפועלות ותגבר הבנתם‬
‫לקשרים שבין מעשים לתוצאותיהם‪ ,‬ובהמשך הלימוד ‪ -‬להבנת גורמים וסיבות‪ .‬תוך כדי הסיפור‬
‫תקשיב המורה להערותיהם של התלמידים‪.‬בדרך זו היא תפתח אצלם חשיבה ויכולת ביטוי‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬בגיל זה התלמידים עדיין לומדים מתוך חיקוי‪ .‬הם זקוקים לדמות של מורה ‪,‬על כן עמידת‬
‫המורה בפני התלמידים היא הכרחית וחיונית‪ .‬אך כאמור‪ ,‬אין להותיר אותה כדרך הוראה בלעדית‪,‬‬
‫ויש לגוון את השיעור בדרכים נוספות‪.‬‬
‫דרך הסיפור בכיתה‬
‫המורה תוכל לפתוח את השיעור בסיפור‪ .‬בעיקרו של דבר הסיפור בכיתות א'‪-‬ב' יהיה צמוד לספר‪.‬‬
‫בתחילת הלימוד‪ ,‬בכיתה א' ובתחילת כיתה ב'‪ ,‬כשהקריאה אינה מבוססת דיה‪ ,‬היא תספר את‬
‫הסיפורים בלשונה‪ ,‬אך תשלב בהם פסוקים‪ .‬בהמשך השנה היא תשמש בעיקר בלשון המקרא‪ ,‬ורק‬
‫במקומות שבהם יתקשו התלמידים להבין את לשון המקרא‪ ,‬היא תספר אותם בלשונה‪ .‬יש ערך‬
‫תרבותי למפגש של הילד עם הסיפור המקראי בלשונו המקורית‪ ,‬בגלל הקשר הקיים בין תוכן הסיפור‬
‫לבין לשונו‪ .‬משום כך יש לשבץ בדרך הסיפור‪ ,‬כבר מההתחלה‪ ,‬מובאות מן המקרא ככל שניתן‪.‬‬
‫כרטיסי מילים‬
‫המורה תכין מקבץ של כרטיסי מילים‪ ,‬ובהם מילים הטעונות הסבר‪ ,‬ומקבץ נוסף של כרטיסים ובהם‬
‫פירושי המילים‪ .‬במהלך הסיפור בעל פה היא תשלוף כפעם בפעם את הכרטיסים הרלוונטיים ותציג‬
‫‪9‬‬
‫לעיני התלמידים את המילה ופירושה‪ .‬נייעד מקום מיוחד על הקיר לכרטיסים אלה‪ ,‬כדי שיהיו לעיני‬
‫התלמידים לאורך זמן‪.‬‬
‫קריאה בכיתה‬
‫לקריאה בכיתה‪ ,‬הן זו המדגימה ‪ -‬של המורה‪ ,‬והן זו של התלמידים‪ ,‬יש כמה תפקידים‪ .‬היא נועדה‬
‫לקדם את התלמידים בקריאה ולסייע להם להבין את הטקסט ‪.‬‬
‫בכיתתי ‪ ,‬אני נוהגת לקרוא פסוק‪ ,‬התלמידים קוראים את הפסוק אחריי‪ ,‬לאחר מכן אני מסבירה את‬
‫הפסוק על פי הפשט‪ .‬בסיום קריאת היחידה‪ ,‬התלמידים קוראים לבד את כל הפסוקים שקראנו‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫מציאת מראי מקום‬
‫יש להתגבר על קשיים טכניים נוספים‪ ,‬כגון בעיית ההתמצאות‪ :‬התלמידים צריכים לדעת למצוא‬
‫פסוק על פי הפניה‪ :‬פרק‪ ,‬פסוק‪ .‬בכיתתי אני נוהגת לצלם להם מן החומש דף ) כל פעם מפרשה ופרק‬
‫אחר ( ואנו מדגישים על פי צבעים קבועים ‪ .‬פרקים ‪ ,‬פסוקים ‪.‬‬
‫בחלקו העליון של הדף בחומש מצוין את שם החומש הפרק והפרשה ‪" :‬בראשית ז' נח " מה שעוזר‬
‫לילדים להתמצא‪ .‬כמובן שמא שמקדים את ההתמצאות בחומש זה לימוד – ערך האותיות‪.‬‬
‫הקריאה הדמומה‬
‫מקום חשוב יש גם לקריאה ה"דמומה"‪ ,‬הקריאה ה"דמומה" משמשת הן הכנה לקריאה בקול‪ ,‬הן‬
‫לאיתור נושא ולמציאת מילה חשובה לצורך הדיון‪ ,‬הן כתרגיל התמצאות‪ ,‬הן למעקב אחר הקורא‬
‫בקול‪.‬‬
‫שינון‬
‫השינון הוא שיטת למידה חיונית גם בגיל הרך‪ .‬רק חזרה פעמים רבות על הקטעים תבטיח הטמעת‬
‫הטקסט אצל התלמידים‪ .‬בבית ספרנו אנו מנהיגים את השינון בעזרת תוכנת מחשב שנקראת "קול‬
‫קורא"‪,‬הטקסט מוקרן על הלוח והחזן קורא בטעמי המקרא פסוק פסוק ‪.‬המורה מסבירה את‬
‫הפסוק את הפשט בלבד‪ .‬ואחר כך הילדים חוזרים על הפסוק עם החזן‪ .‬יש לציין כי התלמידים‬
‫משתפים פעולה והם נחשפים לכמה דברים יחד ‪:‬‬
‫א‪ .‬ראיה של הסיפור הכולל‬
‫ב‪ .‬דיוק בקריאה‬
‫ג‪ .‬לשון המקרא‬
‫פתרונות‬
‫גיוון שיטות ההוראה‬
‫תלמידים חושבים בצורות שונות ולומדים בדרכים שונות‪ .‬אחד אוהב סדר ומבנה ואחר אוהב‬
‫אסוציאטיביות וספונטניות‪ .‬יש תלמידים המתלהבים מדרכי ביצוע חדשות ויש היראים מפניהן‪.‬‬
‫ההבדלים בדרכי הלמידה אינם קשורים בהכרח ברמת היכולת של התלמיד‪ .‬סגנונות הלמידה תלויים‬
‫בנטיות ולאו דווקא בכישרונות‪ .‬חשוב שהמורה תהיה מודעת לסגנון הלימוד שכל אחד מתלמידיה‬
‫מעדיף‪ ,‬ותתאים אליו את הפעילויות השונות בכיתה‪ .‬פעילות המושכת תלמיד אחד עלולה לשעמם‬
‫את זולתו‪ ,‬מכיוון שסגנון הלמידה אינו מדבר אליו‪ .‬לפיכך יש לגוון ככל האפשר את דרכי ההוראה‬
‫ואת פעילויות הלמידה‪ ,‬ולהביא לידי ביטוי מגוון רב של סגנונות למידה‪ .‬הפעילויות ישלבו לימוד‪,‬‬
‫שינון והנאה עם פעילויות קריאה‪ ,‬חשיבה‪ ,‬השערת השערות והסקת מסקנות‪ ,‬לימוד בדרך הגילוי‪,‬‬
‫משימות כתיבה‪ ,‬יצירה והפעלה יצירתית‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫גיוון שיטות ההוראה יסייע לנו להגיע אל תלמידים רבים ככל שנצליח להתקשר אל סגנונות הלמידה‬
‫שלהם לסוגיהם‪ .‬עלינו להשתדל לפתח כל תלמיד בהתאם לתכונותיו‪ ,‬לכישרונותיו ולמידת מוכנותו‬
‫לקראת הלימוד‪.‬‬
‫ילדים בגיל זה לומדים ומתבטאים גם דרך עשייה‪ ,‬למשל באמצעות ציור‪ .‬התלמידים יציירו מצבים‬
‫או אירועים המופיעים בסיפור המקראי לפי דמיונם היוצר‪ .‬חשוב לא להעמיד לפניהם דגם לציור ולא‬
‫תמונת צייר‪ ,‬כדי לא להגביל את חירות דמיונם‪.‬‬
‫דרך הוראה נוספת היא עיסוק במדרש תמונה‪ .‬המורה תבחר תמונות‪ ,‬ציורים או איורים‪ ,‬שבהם‬
‫מתואר המאורע או שהם מתאימים לו‪ ,‬ותשמש בהם כגירוי וכאמצעי ליצירת מעורבות בנלמד מצד‬
‫התלמידים‪ ,‬או ככלי לחזרה ‪ -‬כדי להזכיר נשכחות ולעורר מחדש חוויה שכבר נחוותה בכיתה‪.‬‬
‫באמצעות מדרש התמונה ייזכרו התלמידים בפרטי הסיפור המקראי שסופר להם באחד משיעורי‬
‫תורה הקודמים ויידעו לספר אותו בלשונם ולעתים אף בלשון הספר‪.‬‬
‫הלמידה בכיתה א' צריכה להיות ברגש‪ ,‬חוויה של קדושה והתפעמות מדבר ה'‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫לימוד תורה כערך אחד מיסודות האמונה היא שהעולם עומד על לימוד תורה ‪.‬‬
‫יש ללמד את פשט המקרא‪ ,‬בחיות וברגש‪ .‬בנוסף יש ללמד בצורה חווייתית ומגוונת ‪ ,‬שתעניק‬
‫אפשרות לרוב הילדים להתחבר לסיפור‪.‬‬
‫דוגמאות לפעילויות במקרא ‪:‬‬
‫‪F5‬‬
‫‪6‬‬
‫•‬
‫לחבר שאלות על הכתוב‪.‬‬
‫•‬
‫לחבר חידות‪.‬‬
‫•‬
‫לצייר דמות‪ ,‬מקום או חפץ‪.‬‬
‫•‬
‫להמחיז את הסיפור על פי הכתוב או על פי הדמיון‪.‬‬
‫•‬
‫לתאר דמות בסיפור במילים או בציור‪.‬‬
‫•‬
‫לתאר רגשות של גיבורים‪.‬‬
‫•‬
‫לתאר התנהגויות של גיבורים בסיטואציה המתוארת‪.‬‬
‫•‬
‫לתאר את הרגשת התלמיד כלפי גיבור או מעשה ממעשיו‪.‬‬
‫•‬
‫לכתוב דו‪-‬שיח בין דמויות בסיפור‪.‬‬
‫•‬
‫למלא טופס שהמורה ערך המספק נתונים על הגיבור‪.‬‬
‫•‬
‫לתאר מסלול הליכה באמצעות ציון מקומות ואתרים‪.‬‬
‫•‬
‫לתאר מקום שבו התרחש האירוע‪.‬‬
‫סלומון ‪,‬יוחנן דוד )תשנ"ט( ‪,‬כיצד מחדירים אהבת התורה בתלמידים ? שמעתין ל"ו– בטאון המורים למקצועות‬
‫הקודש‪ ,‬עמ' ‪.135-138‬‬
‫‪12‬‬
‫על פי תוכנית הלימודים בתנ"ך‪ ,‬נקבע באופן טבעי כי חומש בראשית נלמד כחומש הראשון בכיתות‬
‫א'‪-‬ב'‪ .‬הלימוד בכיתה ב' הינו בעיקר סיפורי‪ ,‬כשההתמקדות היא בחיבוב הדמויות המקראיות על‬
‫התלמידים‪ ,‬הבנת הסיפורים ברמה הפשוטה שמתאימה לתפיסת העולם של גיל זה‪ ,‬והטמעת ערכים‬
‫דרך הסיפורים והמדרשים כגון ‪ :‬חסד של רבקה ‪,‬הכנסת אורחים של אברהם וכדומה‪.‬‬
‫בהתאם לכך רמת ההיכרות של התלמידים בכיתה ב' עם חומש בראשית הינה ברמה נמוכה יחסית‪,‬‬
‫ללא היכרות מעמיקה של הפירושים השונים‪ ,‬ללא התעמקות בסוגיות העולות מקריאת הפסוקים‬
‫וללא התמודדות עם הפרשנות הנלווית‪.‬בגיל זה אנו מחנכים אותם להתייחס לאבות האומה‬
‫ביראה ובכבוד‪.‬‬
‫הנחת היסוד של הפרשנות היא שהמקרא מקורו אלוהי‪ ,‬כלומר שכולו קדוש וכולו אמת‪ .‬הווה אומר‬
‫שכל הערכים והמצוות הכתובות בתנ"ך אכן תקפים ועם ישראל מחוייב לנהוג לפיהם‪.‬‬
‫במהלך לימוד היחידה התלמידים שאלו תמיד‪ -‬האם זה קרה באמת ? האם זה אמיתי ? הסברתי‬
‫להם שזו תורת חיים‪.‬‬
‫חז"ל האמינו ברוב מובנותם של פסוקי המקרא‪ ,‬הם סברו שניתן לשלב בין פשוטו של מקרא‬
‫ומדרשו‪.‬כדי ליישב קשיים העולים מן הטקסט בין אם הם קשיים לשוניים ‪-‬דקדוק ‪ ,‬תחביר ‪ ,‬סגנון‪.‬‬
‫ובין אם הם קשיים תוכניים רעיוניים‪.‬‬
‫הוראת פרשנות המקרא‬
‫לימוד תורה עם פרשנות מעלה קשיים רבים‪ .‬נשאלת השאלה כיצד נלמד תורה ומפרשיה בלי‬
‫שהמפרשים "יבלעו" את התורה ?‬
‫כלומר יש חשש שהתעלמו מהפשט או ידחיקו אותו הצידה וייחסו לפרשנות את המשמעות העיקרית‪.‬‬
‫הסכנות בלימוד הפרשנות ‪:‬‬
‫א‪ .‬שהמורה ילמד תורה לחוד ופרשנות לחוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬שהמורה יזניח את דברי המקרא ויעמיד במרכז את המפרשים‪.‬‬
‫בכיתות א' ב יש התייחסות קלה לפרשנות‪ 7 .‬הבאת מדרשים שמשלימים את הסיפור המקראי ‪.‬‬
‫מבנה השיעור במקרא עיקרו צריך להיות מעוגן בפסוקים ‪ ,‬שהם יספקו את הגירויים למחשבה‬
‫ולדיון‪.‬‬
‫דברי המפרשים ישולבו לתוך הדיון‪ .‬כאילו נכח המפרש בכיתת הלומדים‪ .‬אף פי כן‪ ,‬עלינו ללמד תורה‬
‫על פי גדולי מפרשיה‪ ,‬כלומר‪,‬חז"ל ומפרשי ימי הביניים ‪ .‬דרך ההוראה אינה מסירת רעיונות ומידע‬
‫אלא דיון המעלה בעיות וקשיים שמאלץ את התלמידים לחשוב‪ ,‬להבין‪ ,‬לחשוף ולפעמים אף לבחור‬
‫ולהכריע ‪.‬‬
‫‪F6‬‬
‫‪ 7‬בעיקר של רש"י –המביא מדרשים‬
‫‪13‬‬
‫‪ .2‬תחום דעת‪-‬חלומות יוסף‬
‫מהו חלום?‬
‫חלום הוא חוויה אישית‪ ,‬שבה החולם רואה מראות דמיוניים וחש תחושות שונות במהלך השינה‪.‬‬
‫לחלום כמה מאפיינים‪ .‬למשל‪ :‬החולם אינו מודע לכך שהוא חולם‪ ,‬הוא אינו יכול לשלוט ולכוון את‬
‫השתלשלותו של החלום‪ ,‬וכן חוקי ההיגיון המקובלים אינם חלים על החלום‪ .‬החלום הוא תופעה‬
‫משותפת לכל התרבויות‪ .‬גם חיות‪ ,‬וגם ילדים צעירים מאוד חולמים‪ .‬החלום בנוי מסמלים‪ .‬שפת‬
‫החלום משותפת לכל התרבויות‪ ,‬לכל אורך ההיסטוריה‪ .‬בחלום מובעות חוויות פנימיות‪ ,‬הרגשות‬
‫ומחשבות והן נראות מציאותיות‪ .‬החלום מיוחד בכך שהחולם אינו צריך להתייחס לעולם החיצוני‪,‬‬
‫אלא רק לעסוק בעצמו‪ .‬כמו כן‪ ,‬בחלום יש היגיון‪ ,‬אבל ההיגיון בחלום אינו דומה להיגיון במציאות‪.‬‬
‫חז"ל האמינו שלחלום יש תפקיד חשוב בקשר עם האל בגילוי רצונו של האל ואף בניבוי העתיד לבני‬
‫האדם‪ .‬התורה מכירה במציאות של נבואה או של חלום‪-‬נבואי‪ ,‬ואיננה מכחישה את ההתגלות‬
‫באופנים אלו‪.‬‬
‫ישנם סוגים שונים של חלומות‪ ,‬להלן העיקריים שבהם‪:‬‬
‫‪ .1‬חלום נבואי – זהו חלום שבו החולם מקבל ידע על דברים שיקרו לו בעתיד‪ ,‬או לאנשים אשר‬
‫נמצאים סביבו בחיי היום יום‪ .‬חלום מסוג זה מכין אותנו כבני אדם למה שיקרה בעתיד‪ .‬לפעמים‬
‫קורים דברים נוראיים סביבנו ואנחנו פשוט מרגישים שידענו זאת לפני שקרו מתוך ידיעה פנימית‪ ,‬כי‬
‫הידע הזה התקבל בחלום ואפילו שלא הבנו אותו באותו רגע‪ ,‬זה חילחל פנימה והייתה לנו תחושה‬
‫של ידיעה מוקדמת למה שהתרחש בפועל‪.‬‬
‫‪ .2‬חלום שהוא מסע אסטראלי – החולם מגיע למקומות מהעבר הרחוק שלו שם הוא חווה מחדש‬
‫את החוויות כדי שיוכל להתבונן בהם מזווית ראיה שונה‪ ,‬כלומר מזווית ראיה של מישהו שעומד‬
‫מהצד ולא מישהו שחווה את החוויה בעיצומה‪ .‬הוא לא נמצא בעיצומה של החוויה אלא מתבונן בה‬
‫מהצד על מנת ללמוד ממנה‪.‬‬
‫‪ .3‬חלום שהוא תוצאה של מחשבות או דאגות שמטרידות את האדם במשך היום‪ .‬הרבה פעמים‬
‫האדם מוטרד ממשהו מסוים‪ ,‬ואז הוא חולם על הדבר הזה כי הוא לוקח את הדאגה שלו איתו‬
‫לשינה ולחלום‪ .‬חלום מסוג זה מציב מראה מול החולם כדי שיראה את הדברים מפרספקטיבה שונה‪.‬‬
‫הרבה פעמים הדברים מוקצנים מאוד בחלום וזאת כדי שנזדעזע‪ ,‬כי רק כך אנו מבינים‪ ,‬זה משפיע‬
‫עלינו ואנו גם מוכנים לעשות שינוי‪.‬‬
‫חלום במקרא‬
‫החלום הוא תופעה מוכרת שהאדם חווה בשנתו‪ ,‬חוויה נפשית פסיכולוגית‪ .‬מימים קדומים ועד ימינו‬
‫ניתנות פרשנויות שונות לחלומות‪ .‬יש שנותנים לחלומות משמעות דתית – דרך בה מתקשר האל עם‬
‫בני האדם להעברת מסרים‪ ,‬להכוונת מעשים או לחיזוי עתידות‪.‬‬
‫החלומות מופיעים בתורה‪ ,‬בנביאים ובכתובים; בסיפור‪ ,‬בנבואה ובשירה‪.‬החלום הוא דרך התגלות‬
‫אלוהים לשליחיו‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ .3‬עיוני פשט‬
‫חלומות יוסף‬
‫גוּרי אָבִ יו בְּ אֶ ֶרץ כְּ נָעַ ן‪:‬‬
‫א‪ :‬וַ יֵּשֶׁ ב ַי ֲענקב בְּ אֶ ֶרץ ְמ ֵ‬
‫ב‪ :‬אֵ לֶּה תּלְ דוֹת ַיעֲקב יוֹסֵ ף בֶּ ן ְשׁבַ ע עֶ ְש ֵרה שָׁ נָה הָ יָה רעֶ ה אֶ ת אֶ חָ יו בַּ צּאן וְ הוּא נַעַ ר אֶ ת בְּ נֵי בִ לְ הָ ה וְ אֶ ת בְּ נֵי‬
‫זִ לְ פָּ ה ְנ ֵשׁי אָבִ יו וַ יָּבֵ א יוֹסֵ ף אֶ ת ִדּבָּ תָ ם ָרעָ ה אֶ ל אֲ בִ יהֶ ם‪:‬‬
‫ג‪ :‬וְ יִ ְש ָראֵ ל אָהַ ב אֶ ת יוֹסֵ ף ִמכָּ ל בָּ נָיו כִּ י בֶ ן זְ קֻ נִים הוּא ל ֹו וְ עָ שָ ה ל ֹו כְּ תנֶת פַּ ִסּים‪:‬‬
‫ד‪ :‬וַ יִּ ְראוּ אֶ חָ יו כִּ י את ֹו אָהַ ב אֲ בִ יהֶ ם ִמכָּל אֶ חָ יו וַ יִּ ְשנְ אוּ את ֹו וְ לא יָכְ לוּ ַדּבְּ ר ֹו לְ ָשׁלם‪:‬‬
‫ה‪ :‬וַ יַּחֲ לם יוֹסֵ ף חֲ לוֹם וַ ַיּגֵּד לְ אֶ חָ יו וַ יּו ִֹספוּ עוֹד ְשנא את ֹו‪:‬‬
‫ו‪ :‬וַ יּאמֶ ר אֲ לֵיהֶ ם ִשׁ ְמעוּ נָא הַ חֲ לוֹם הַ זֶּ ה אֲ שֶׁ ר חָ ל ְָמ ִתּי‪:‬‬
‫ז‪ :‬וְ ִהנֵּה אֲ נ ְַחנוּ ְמאַ לְּ ִמים אֲ ל ִֻמּים בְּ תוֹ� הַ שָּׂ ֶדה וְ ִהנֵּה ָקמָ ה אֲ לֻמָּ ִתי וְ גַם ִנצָּ בָ ה וְ ִהנֵּה ְתסֻ בֶּ ינָה אֲ ֻלמּתֵ יכֶ ם‬
‫וַ ִתּ ְשׁ ַתּחֲ וֶ יןָ לַאֲ לֻמָּ ִתי‪:‬‬
‫למתיו וְ עַ ל ְדּבָ ָריו‪:‬‬
‫ָ‬
‫יּאמרוּ ל ֹו אֶ חָ יו הֲ מָ ל� ִתּ ְמל� עָ לֵינוּ ִאם מָ שׁוֹל ִתּ ְמשׁל בָּ נוּ וַ יּו ִֹספוּ עוֹד ְשנא את ֹו עַ ל חֲ‬
‫ח‪ :‬וַ ְ‬
‫ט‪ :‬וַ יַּחֲ לם עוֹד חֲ לוֹם אַחֵ ר וַ יְ סַ פֵּ ר את ֹו לְ אֶ חָ יו וַ יּאמֶ ר ִהנֵּה חָ ל ְַמ ִתּי חֲ לוֹם עוֹד וְ ִהנֵּה הַ ֶשּׁמֶ שׁ וְ הַ יּ ֵָרחַ וְ אַחַ ד‬
‫עָ שָ ר כּ ֹוכָבִ ים ִמ ְשׁ ַתּחֲ וִ ים לִ י‪:‬‬
‫י‪ :‬וַ יְ סַ פֵּ ר אֶ ל אָבִ יו וְ אֶ ל אֶ חָ יו וַ יִּ גְ עַ ר בּ ֹו אָבִ יו וַ יּאמֶ ר ל ֹו מָ ה הַ חֲ לוֹם הַ זֶּ ה אֲ ֶשׁר חָ ל ְָמ ָתּ הֲ בוֹא נָבוֹא אֲ נִ י וְ ִא ְמּ�‬
‫אָרצָ ה‪:‬‬
‫וְ אַחֶ י� לְ ִה ְשׁ ַתּחֲ ות לְ � ְ‬
‫יא‪ :‬וַ יְ ַק ְנאוּ ב ֹו אֶ חָ יו וְ אָבִ יו שָׁ מַ ר אֶ ת הַ ָדּבָ ר‪:‬‬
‫רקע‬
‫יוסף הוא הבן המועדף על יעקב‪ .‬מדוע?כי הוא בן זקונים‪ .‬נולד לו בעת זקנתו‪ .‬אך חשוב מכך בכורה‬
‫של אשתו האהובה!!!יעקב עושה לו כתונת פסים – מעיל רקום יחסו המיוחד של יעקב מתבטא‬
‫במעשים‪.‬‬
‫מדוע אחיו של יוסף שנאו אותו?כי היה מועדף על אביהם הם שנאו אותו עד כדי שלא יכלו אפילו‬
‫לומר לו שלום‪.‬רש"י אומר ‪" :‬מתוך גנותם למדנו שבחם‪ ,‬שלא דברו אחת בפה ואחת בלב"‬
‫מה גורם לאחיו לשנוא אותו עוד יותר?‬
‫החלומות אותם הוא חולם ומספר להם אודותיהם ‪.‬מה בחלומות מכעיס את האחים?‬
‫יוסף חולם על מצבים מטאפוריים שמשמעותם שהוא ישלוט באחיו‪ ,‬ויתכן שגם באביו ובאמו‪ ,‬והם‬
‫יהיו כנועים בפניו‪.‬‬
‫שני חלומות חלם יוסף‪ .‬חלום אחד‪" :‬והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה‪ ,‬והנה קמה אלומתי‬
‫וגם נצבה‪ ,‬והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחוין לאלומתי" ‪8‬והחלום השני‪" :‬והנה השמש והירח‬
‫‪9‬‬
‫ואחד עשר כוכבים משתחוים לי"‬
‫מה פתרונו של החלום הראשון? מפני מה מורה הוא שיוסף ימלוך על אחיו? האם חלומות שווא‬
‫‪F7‬‬
‫‪F8‬‬
‫ידברו?מדוע האחים התייחסו לחלומותיו של יוסף באופן כה רציני?כיצד התייחס יעקב לחלומות‬
‫יוסף?‬
‫‪ 8‬בראשית ל"ז‪ ,‬ז'‬
‫‪ 9‬בראשית ל"ז ‪,‬ט'‬
‫‪15‬‬
‫אחָ יו"‬
‫חֲלום וַ ַ ּי ּגֵד לְ ֶ‬
‫ֹ‬
‫"וַ ּיַחֲ לֹם ֹיוסֵ ף‬
‫למה סיפר יוסף את החלום הראשון רק לאחיו ולא לאביו ?‬
‫וַ יְ ַס ּ ֵפר ֶאל ָא ִביו וְ ֶאל ֶאחָ יו"‬
‫למה לאחר שסיפר יוסף את חלומו לאחיו חזר וספרו להם שנית בפני אביו ?‬
‫האחים מגיבים בשנאה" ‪:‬ויוסיפו עוד שנא אותו על חלומותיו ועל דבריו" ‪. 10‬יש כאן כפילות על‬
‫‪F9‬‬
‫חלומותיו ועל דבריו – רש"י ורשב"ם טוענים ‪":‬על דבריו" על דברי הדיבה שהיה מביא לאביהם‪.‬‬
‫רמב"ן טוען "ןטעם על חלומותיו ועל דבריו שהיו שונאים אותו על החלומות‪ ,‬וגם על הסיפור שהוא‬
‫מספר אותו כמתהלל‪ .‬כמו שאמר ‪ " :‬שמעו נא החלום אשר חלמתי"‪.‬‬
‫ספורנו ‪ :‬על חלומותיו ‪ :‬על פרטי החלום שסיפר כמייחל שייתקמו בו‪ .‬ועל דבריו – שאמר להם שמעו‬
‫נא להעירם שיתנו לב להבין הוראת החלום ‪.‬‬
‫חלומות יוסף‬
‫יוסף‪ ,‬האחים‪ ,‬אלומותיהם‬
‫מי מצוי בחלום?‬
‫מה קורה בחלום?‬
‫יוסף‪ 11 ,‬כוכבים‪ ,‬השמש‪ ,‬הירח‬
‫יוסף ואחיו מאלמים אלומות‬
‫בשדה‪ .‬האלומות של כולם נצבות‬
‫ואלומותיהם של האחים‬
‫משתחוות לאלומתו של יוסף‬
‫אחיו של יוסף משתחווים לו‬
‫מה משמעות החלום?‬
‫במי תלויה התגשמות החלום?‬
‫השמש‪ ,‬הירח ו‪ 11 -‬הכוכבים‬
‫משתחווים ליוסף‬
‫אחיו והוריו של יוסף משתחווים‬
‫לו‬
‫ה' – הגורם שיביא להתממשות‬
‫החלום בשמים הוא‪ .‬רצון ה'‬
‫שיוסף ישלוט יביא לכך שיוסף‬
‫ישלוט‪.‬‬
‫יוסף ‪ -‬הגורם שיביא להתממשות‬
‫החלום בארץ הוא‪ .‬על ידי הרצון‬
‫שלו לשלוט הוא יביא לכך שהוא‬
‫ישלוט‬
‫מה חשבו יעקב והאחים על חלומות יוסף – פסיכולוגיים או נבואיים? יעקב – מחריש לשמע הראשון‬
‫וגוער ביוסף על השני – מדוע?‬
‫‪11‬‬
‫והנה שומע יעקב את פרטי החלום‪ ,‬כנאמר‪" :‬ואביו שמר את הדבר" ‪ -‬האב גוער בבנו החולם‪,‬‬
‫כנאמר‪" :‬ויגער בו אביו" ‪,12‬‬
‫איך יתכן שאמך המתה תשתחווה לך??!! – החלום בטל וכך הכל בטל‬
‫האחים – שונאים אותו על הראשון ועל השני‪ ,‬אף על פי שיעקב ביטל את החלום – מקנאים בו‬
‫מדוע קנאו? האם באמת בטל יעקב את חלום בנו האהוב‪.‬‬
‫‪F10‬‬
‫‪F1‬‬
‫‪ 10‬בראשית ל"ז‪ ,‬ח'‬
‫‪ 11‬בראשית ל"ז‪ ,‬י"א‬
‫‪ 12‬בראשית ל"ז‪ ,‬י'‬
‫‪16‬‬
‫"ויחלום עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר‪ :‬הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד‬
‫עשר כוכבים משתחווים לי‪ ...‬ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר‪".‬‬
‫חלומותיו הססגוניים של יוסף‪ ,‬מעוררים טינה ומחלוקת בינו לבין אחיו‪ .‬האחים שונאים את יוסף‬
‫בגלל אהבת אביו היתרה‪ .‬יוסף מביא בפניהם‪ ,‬בתום לב כביכול‪ ,‬את החלומות‪ ,‬אולם אלה מעוררים‬
‫באחים מטען קדום‪ ,‬הניכר מתוך מילים בודדות בפסוקים‪ .‬התגברות השנאה המתעוררת בהם היא‬
‫ביטוי לתפיסתם את החלום כמבטא משאלות לב‪ ,‬ולכן גם ביטוי לגאווה והתנשאות מצד יוסף ‪" -‬בעל‬
‫החלומות הזה"‪ .‬לדעת האחים‪ ,‬זוהי ההוכחה שיוסף יממש את העדפת אביו עליהם לטובתו‪ ,‬ועל כן‬
‫הם מוסיפים לשנוא אותו‪ .‬תפיסתם את החלום כנושא מטען אישי בלבד‪ ,‬מביאה אותם לטעון נגד‬
‫יוסף טיעונים הגיוניים באומרם "המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו" )לז‪ ,‬ח(‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬עם הופעת החלום השני הם לא רק שונאים אותו אלא אף מקנאים בו‪ .‬ויש לשאול‪ :‬אם אכן‬
‫מדובר רק במשאלות לבו של יוסף‪ ,‬מה מקומה של קנאת האחים?‬
‫אין זאת אלא רמז לשינוי באופן הבנתם ותפיסתם של האחים את מהות החלומות‪ .‬הם ככל הנראה‬
‫מבינים שיש משמעות עתידית‪ ,‬נבואית לחלומותיו‪ .‬ייתכן ואפשר אף לפרש את מעשה האחים‪,‬‬
‫כשזרקו את יוסף לבור‪ ,‬כמעשה שלא רק נובע משנאתו ‪" -‬נשליכהו באחת הבורות‪ ...‬ונראה מה יהיו‬
‫חלומותיו" ‪ ,‬אלא כמעשה המנסה לבטל את העתיד‪.‬‬
‫יוסף מביא בפני אביו רק את החלום השני‪ ,‬שכן הבין לבדו את פירוש החלום הראשון‪.‬פרשנות יעקב‬
‫לחלום השני‪ ,‬על פי הרמב"ן היא ‪" -‬כי השמש רמז ליעקב‪ ,‬והירח רמז לבני ביתו וכל נשיו שבהן היו‬
‫תולדותיו‪ ,‬וירמוז כי כל תולדותיו ישתחוו לו‪ ,‬והם כל שבעים נפש יוצאי ירכו‪ ,‬כי כולם השתחוו‬
‫בבואם אליו‪ .‬ואחד עשר כוכבים‪ ,‬אלו אחיו אשר השתחוו לו בפני עצמן טרם בא אביהם"‪.‬‬
‫יעקב מבין את המשמעות העתידית הצפֻנה בו‪ ,‬והוא "שומר את הדבר"‪ .‬מכל מקום‪ ,‬הוא גוער ביוסף‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬לא מתוך חוסר אמונה בנבואה שבחלום‪ ,‬אלא בכדי לשכך את חמת האחים ולמתן את יוסף‪.‬‬
‫יעקב‪ ,‬אם כן‪ ,‬איננו מתייחס לחלומות יוסף כאל ביטוי למשאלות‪-‬לב‪ ,‬אלא מבין אותם כפי שהבין את‬
‫חלומותיו שלו ‪ -‬כמנבאים את העתיד‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ .4‬עיוני פרשנות‬
‫חלום ראשון‬
‫"וְ ִהנֵּה אֲ נ ְַחנוּ ְמאַ לְּ ִמים אֲ ל ִֻמּים‪ ,‬בְּ תוֹ� הַ ָשּׂדֶ ה‪ ,‬וְ ִהנֵּה ָקמָ ה אֲ לֻמָּ ִתי‪ ,‬וְ גַם‪-‬נִ צָּ בָ ה; וְ ִהנֵּה ְתסֻ בֶּ ינָה‬
‫‪13‬‬
‫אֲ ֻלמֹּתֵ י ֶכם‪ ,‬ו ִַתּ ְשׁ ַתּחֲ וֶין ָ לַאֲ לֻמָּ ִתי"‪.‬‬
‫חלום שני‬
‫"וַיַּ חֲ �ם עוֹד חֲ לוֹם אַחֵ ר‪ ,‬וַיְ ַספֵּ ר אֹתוֹ לְ אֶ חָ יו; ַויֹּאמֶ ר‪ִ ,‬הנֵּה חָ ל ְַמ ִתּי חֲ לוֹם עוֹד‪ ,‬וְ ִהנֵּה הַ ֶשּׁמֶ שׁ וְ הַ יָּ ֵרחַ וְ אַחַ ד‬
‫‪14‬‬
‫עָ ָשׂר כּוֹכָבִ ים‪ִ ,‬מ ְשׁ ַתּחֲ וִ ים לִ י‪".‬‬
‫חלומות אלו מלמדים באופן ברור על רגש עליונות ‪ ,‬אדנות שפיתח יוסף כלפי משפחתו ‪ .‬יוסף לא‬
‫הסתפק בהרגשת עליונות על האחים אלא גם סבר ‪ ,‬כי הוא הבן הנבחר ‪ .‬כשם שיעקב הוא בנו הנבחר‬
‫של יצחק ‪ .‬חיזוק נוסף להרגשת העליונות אנו מוצאים בהעדפת יעקב את יוסף ‪ .‬חיזוק נוסף לאהבתו‬
‫של אביו כלפיו אנו מוצאים במתן כתונת פסים ליוסף בלבד ‪ .‬כפי שהכתוב מציין ‪:‬‬
‫‪15‬‬
‫תנֶת פַּ ִסּים"‪.‬‬
‫"וְ יִ ְשׂ ָראֵ ל‪ ,‬אָהַ ב אֶ ת‪-‬יוֹסֵ ף ִמכָּל‪-‬בָּ נָיו‪-‬כִּ י‪-‬בֶ ן‪-‬זְ קֻ נִ ים הוּא‪ ,‬לוֹ; וְ עָ ָשׂה לוֹ‪ ,‬כְּ ֹ‬
‫כתונת הפסים היא ביטוי לרחשי האהבה של יעקב כלפי יוסף‪ -‬שהוא ‪ ,‬הבן האהוב‪ -‬בנה בכורה של‬
‫רחל אשתו האהובה של יעקב‪ .‬החלומות מעצימים את שנאת האחים כלפי יוסף על פי הפסוק ‪.‬‬
‫‪F12‬‬
‫‪F13‬‬
‫‪F14‬‬
‫‪16‬‬
‫"וַיַּ חֲ �ם יוֹסֵ ף חֲ לוֹם‪ ,‬וַיַּ גֵּד לְ אֶ חָ יו; וַיּו ִֹספוּ עוֹד‪ְ ,‬שׂנֹא אֹתוֹ"‬
‫המילה "עוד " מעידה על כך שהייתה שם שנאה קודמת ‪ ,‬אך לאחר שסיפר את חלומותיו השנאה‬
‫התגברה ‪.‬גורם נוסף לשנאת האחים את יוסף היא תדמיתו של יוסף כמלשן בעיני אחיו ‪.‬יוסף נתפש‬
‫בעני אחיו " כמלשין וזאת ראינו בפסוק‪:‬‬
‫‪17‬‬
‫"וַיָּ בֵ א יוֹסֵ ף אֶ ת‪ִ -‬דּבָּ תָ ם ָרעָ ה‪ ,‬אֶ ל‪-‬אֲ בִ יהֶ ם"‬
‫שאלה נוספת העולה מן הפשט ‪ ,‬מה הייתה התייחסותו של יעקב אל חלומותיו של יוסף ? הכתוב‬
‫מספר על נער בן ‪ 17‬מלא מרץ ושאפתנות המספר את חלומותיו ‪.‬חלומות המבטאים עליונות הן על‬
‫אביו אמו והן על אחיו ‪ .‬כאשר מספר יוסף לאביו את החלום השני ‪ 18‬אביו מגיב בצורה זו ‪:‬‬
‫"וַיְ סַ פֵּ ר אֶ ל‪-‬אָבִ יו‪ ,‬וְ אֶ ל‪-‬אֶ חָ יו‪ ,‬וַיִּ גְ עַ ר‪-‬בּוֹ אָבִ יו‪ַ ,‬ויֹּאמֶ ר לוֹ מָ ה הַ חֲ לוֹם הַ זֶּה אֲ ֶשׁר חָ ל ְָמ ָתּ‪ :‬הֲ בוֹא נָבוֹא‪ ,‬אֲ נִ י‬
‫‪F 15‬‬
‫‪F 16‬‬
‫‪F17‬‬
‫אָרצָ ה‪".‬‬
‫וְ ִא ְמּ� וְ אַחֶ י�‪ ,‬לְ ִה ְשׁ ַתּחֲ וֹת לְ �‪ְ ,‬‬
‫‪19‬‬
‫‪F18‬‬
‫נשאלת השאלה האם גערתו של יעקב כאב אוהב‪ ,‬נועדה לשכך את חמת האחים ? יעקב נזף ביוסף‬
‫באופן פומבי ‪.‬יעקב מודע לקנאת האחים כלפי יוסף בשל חלומותיו ‪ ,‬דבר שמעצים את התהייה‬
‫בשליחתו של יוסף אל אחיו בדותן ‪ .‬יעקב שולח את יוסף למשימה מסוכנת ‪ ,‬מציאת האחים וגילוי‬
‫מעשיהם על אף שידע את יחסי השנאה של האחים כלפיו ‪ .‬יוסף מכבד את אביו ‪ ,‬אינו מתנגד‬
‫למשימה ‪ ,‬למרות שהוא מודע לשנאת האחים כלפיו ‪ .‬הוא ממלא את בקשת אביו לחפש את אחיו‬
‫ואף יותר מכך גם כאשר הוא אינו מוצא אותם הוא טורח לחפשם בדותן כל זאת כדי לקיים את‬
‫מצוות כיבוד אב ‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫בראשית ל"ז ‪ ,‬ז‬
‫‪ 14‬בראשית ל"ז ‪,‬ט'‬
‫‪15‬‬
‫בראשית ל"ז ‪ ,‬ג'‬
‫‪16‬‬
‫בראשית ל"ז ‪ ,‬ה '‬
‫‪17‬‬
‫בראשית ל"ז ‪ ,‬ב'‬
‫ֹאמר‪ִ ,‬הנֵּה חָ ל ְַמ ִתּי חֲ לוֹם עוֹד‪ ,‬וְ ִהנֵּה הַ ֶשּׁמֶ שׁ וְ הַ יּ ֵָרחַ וְ אַחַ ד עָ ָשׂר כּוֹכָ בִ ים‪ִ ,‬מ ְשׁ ַתּחֲ וִ ים לִ י‪.‬‬
‫‪" 18‬וַ יַּחֲ �ם עוֹד חֲ לוֹם אַחֵ ר‪ ,‬וַיְ ַספֵּ ר אֹת ֹו לְ ֶאחָ יו; וַ יּ ֶ‬
‫) בראשית ל"ז‪ ,‬ט'(‬
‫‪19‬‬
‫בראשית ל"ז ‪ ,‬י'‬
‫‪18‬‬
‫לאחר מכירתו והגעתו למצרים יוסף משוכנע שננטש על ידי משפחתו ופותח בחיים חדשים במצרים‬
‫ביטוי לכך ניתן בשם שבחר לבנו הבכור מנשה הוא אף מנמק את בחירת השם באומרו ‪:‬‬
‫‪20‬‬
‫�הים אֶ ת‪ָ -‬כּל‪-‬עֲמָ לִ י‪ ,‬וְ אֵ ת ָכּל‪-‬בֵּ ית אָבִ י"‬
‫"ַיִּ ְק ָרא יו ֵֹסף אֶ ת‪ֵ -‬שׁם הַ בְּ כוֹר‪ְ ,‬מנ ֶַשּׁה‪ :‬כִּ י‪-‬נ ַַשּׁנִ י אֱ ִ‬
‫נשיה ‪ - 21‬לשון שכחה ‪ ,‬כלומר יש כאן בחירה של יוסף לשכוח את בית אביו משום שחש דחוי על ידי‬
‫משפחתו ‪.‬‬
‫ניתן להתייחס למפגש של האחים עם יוסף כאשר הוא מטיח בהם את ההאשמה של ריגול ‪ .‬שיוסף‬
‫בוחר לנהוג כך כחלק מקשר בלתי מסוייג מהחלומות ‪.‬‬
‫אָרץ‬
‫"וַיִּ זְ כֹּר יוֹסֵ ף‪--‬אֵ ת הַ חֲ �מוֹת‪ ,‬אֲ ֶשׁר חָ לַם לָהֶ ם; ַויֹּאמֶ ר אֲ לֵהֶ ם ְמ ַרגְּ לִ ים אַ ֶתּם‪ ,‬לִ ְראוֹת אֶ ת‪-‬עֶ ְרוַת הָ ֶ‬
‫‪22‬‬
‫בָּ אתֶ ם"‬
‫‪23‬‬
‫אָרץ בָּ אתֶ ם"‬
‫" ַויֹּאמֶ ר אֲ לֵהֶ ם ְמ ַרגְּ לִ ים אַ ֶתּם‪ ,‬לִ ְראוֹת אֶ ת‪-‬עֶ ְרוַת הָ ֶ‬
‫לכאורה המניע להתרחשות הייתה רצונו של יוסף להגשים את החלומות האומנם ? קשה לנו עובדה‬
‫זו אינה קלה לנוכח הכאב הגדול שגורם יוסף לאביו ברצונו להגשים את החלומות ‪ .‬האם המטרה‬
‫מקדשת את כל האמצעים ? האם הגשמת החלומות היא אף במחיר של פגיעה באביו ובציווי האלוקי‬
‫של כיבוד אב ואם ? ובכלל האחריות על קיומם של חלומות אינה מוטלת על יוסף ‪ .‬קושי זה מתחדד‬
‫שאנו מוצאים שיוסף נזכר בחלומות רק לאחר האחים למצרים ‪ .‬מדוע הוא לא פעל קודם לכן‬
‫להגשמת החלומות ? מדוע הגשמת החלומות התארכה למשך ‪ 22‬שנים ?‬
‫‪F19‬‬
‫‪F20‬‬
‫‪F21‬‬
‫‪F2‬‬
‫גם בחלומות יוסף מצינו בעייתיות מסוימת‪ .‬יוסף מקבל בנבואה את הידיעה שהוא עומד להיות‬
‫מנהיג ואחיו ישתחוו לו‪ .‬ואכן מרומז בפסוקים שיוסף הפציר באחיו לשמוע את חלומותיו וכמו‬
‫שראינו לעיל מדברי הספורנו‪ ,‬שגם יוסף טרח לבאר לאחיו את פרוש החלום‪" ,‬ויחלום יוסף חלום‬
‫ויגד לאחיו ויוסיפו עוד שנוא אותו"ויוסף ממשיך במגמה הלא ברורה הזו בפסוק הבא "ויאמר‬
‫אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי"‪ .‬אנו למדים מכאן את השלכות היותו נער‪ ,‬בכך שמפציר‬
‫בהם פעמים מספר לשמוע את החלום‪ .‬וכך מפרש הספורנו‪" :‬גם זה עשה מחסרון העצה כנער‪".‬‬
‫לעומתו המלבי"ם מסביר‪ ,‬מדוע חלם יוסף שני חלומות‪ .‬לאחר שראה כי החלומות רק מעצימים‬
‫שנאה כלפיו‪ ,‬הוסיף לחלום חלום שני שבו הופיע דבר שקר )יוסף חולם שהשמש והירח שמסמלים את‬
‫אביו ואימו משתחווים לו‪ ,‬וזה אינו מציאותי משום שרחל מתה( כדי לבטל את כל החלומות‬
‫ולהראות לאחיו שחלומותיו אינם מציאותיים‪ ,‬ובכך לנסות להפחית משנאתם אם לא לבטלה‬
‫לגמרי ‪.‬‬
‫כאן נוכחנו שיעקב מנסה להפחית מהשנאה כלפי יוסף "ויספר אל אביו ואל אחיו‪ ,‬ויגער בו אביו"אור‬
‫החיים מסביר שיעקב עשה זאת כדי "להסיר קנאת האחים‪ .‬יעקב גוער ביוסף בפני האחים כדי‬
‫להוריד מקנאתם בו וכדי לבטל את החלום‪ .‬אם כן‪ ,‬המלבי"ם אינו סובר כשאר המפרשים‪ ,‬כי פעולת‬
‫יוסף בסיפור החלומות הייתה שגיאה מעצם היותו נער‪ .‬אלא‪ ,‬כמעשה טקטי להפחתת השנאה‪ ,‬כמו‬
‫מעשה יעקב‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫בראשית מ"א‪ ,‬נ"א‬
‫‪21‬‬
‫נשיה – שכחה‪ ,‬מילון אבן שושן ‪ ,‬הוצאת קרית ספר ‪ ,‬ירושלים ‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫בראשית מ"ב ‪ ,‬ט'‬
‫‪23‬‬
‫בראשית מ"ב ‪ ,‬ט '‬
‫‪19‬‬
‫רש"י בראשית פרק לז פסוק י‬
‫"ויספר אל אביו ואל אחיו‪ .‬לאחר שספר אותו לאחיו חזר וספרו לאביו בפניהם‪ :‬ויגער בו‪ .‬לפי שהיה‬
‫מטיל שנאה עליו‪ :‬הבוא נבוא‪ .‬והלא אמך כבר מתה )ב"ר( והוא לא היה יודע שהדברים מגיעין‬
‫לבלהה שגדלתו כאמו )ב"ר(‪ .‬ורבותינו למדו מכאן שאין חלום בלא דברים בטלים ויעקב נתכוון‬
‫להוציא הדבר מלב בניו שלא יקנאוהו לכך אמר לו הבוא נבוא וגו' כשם שא"א באמך כך השאר‬
‫הוא בטל )ב"ר(‬
‫לפי דברי רש"י כל החלום היה אמיתי אלא שיעקב לא ידע שהכוונה היא לבלהה שגידלה את יוסף‬
‫כמו אמו‪ .‬ולכן ביטל את חשיבות החלום‪.‬‬
‫לפי רבותינו‪ ,‬החלום התכוון לאמו רחל ‪ ,‬יעקב ידע שהחלום אמיתי גם אם יש בו דברים בטלים‪ .‬יעקב‬
‫מציג את הדברים כבלתי אפשריים רק מפני שרצה למנוע מהאחים לקנא ביעקב‪.‬‬
‫הרמב"ן טוען‪ ,‬שהירח הכוונה לכל נשיו של יעקב שבאמצעותן נולדו כל הצאצאים של יעקב‪.‬‬
‫בהמשך מסופר לנו שירדו כל יוצאי ירכו של יעקב ‪ 70‬נפש הם ישתחוו ליוסף‪.‬‬
‫רמב"ן בראשית פרק לז פסוק י‬
‫ויספר אל אביו‪ .‬סיפר החלום הזה לאביו ולא הראשון‪ ,‬כי הוא עצמו המכיר בפתרונו‪ ,‬כי השמש‬
‫ירמוז לאביו‪ ,‬והוא גער בו‪ .‬וטעם ואל אחיו פעם שנית‪ ,‬כי יספר אותו לאביו בפני אחיו‪ .‬והוא גער‬
‫אותו לשכך חמתם מעליו‪ .‬וטעם מה החלום הזה אשר חלמת‪ ,‬כלומר מה החלום הזה‪ ,‬אינו כלום‬
‫שתגידנו‪ ,‬כי אינם אלא דברים בטלים‪ .‬או טעם הגערה לומר איך נשאך לבך לחלום החלום הזה‪ ,‬אין‬
‫זה כי אם גובה לב ונערות שיעלו דברים כאלו על לבבך‪.‬‬
‫יוסף מספר לאביו את החלום השני ולא את הראשון‪,‬כי יוסף הבין את פתרון החלום שהשמש רומזת‬
‫לאביו‪.‬והראיה שידע ‪ ,‬שהרי אביו גער בו‪ .‬יעקב גוער בו ואומר" איך אתה חושב שאבוא להשתחוות‬
‫לך? איך נשאך ליבך? איך העלית על דעתך לחלום חלום כזה?) החלומות הם השתקפות של רצונות ‪,‬‬
‫מציאות‪ ,‬או שברים שרוצים שיקרו( אין זה אם גובה הלב ונערות שאתה מעלה דברים כאלה על‬
‫ליבך‪.‬‬
‫מה החלום אשר חלמת? יעקב גוער בבנו כדי לשכך את חמת האחים אך הוא יודע בליבו שבסופו של‬
‫דבר החלום יתגשם‪.‬‬
‫לפי הרמב"ן הגערה של יעקב ביוסף היא למראית עין בלבד‪ .‬מטרת הגערה היא לשכך את חמת‬
‫האחים‪ .‬החלום הינו חסר ערך וחסר משמעות והוא נוצר מהרהורי לבו של יוסף‪ .‬יוסף מואשם‬
‫בהתנשאות מעל אחיו‪ .‬יעקב גוער בבנו בשתי גערות‪ ,‬האחת למה אתה מספר לנו את החלומות‪,‬‬
‫חלומות אלה הם חסרי משמעות‪ .‬והשניה למה אתה חולם חלומות כאלה ? כי ביום אתה חושב על‬
‫התנשאות ולכן חלומותיך עוסקים במחשבותיך‪ .‬הדרך הראשונה שייכת לרמב"ן עצמו )ובאופן דומה‪,‬‬
‫אם כי בהבדלים קטנים‪ ,‬הנצי"ב בספרו "העמק דבר"(‪.‬‬
‫הרמב"ן את הכול עשה יפה בעיתו לקיים החלומות‪ ,‬כי ידע שנתקיימו באמת‪ ...‬וכן אני אומר שכל‬
‫העניינים האלה היו ביוסף מחכמתו בפתרון החלומות‪ ."...‬כלומר‪ ,‬יוסף רצה להבטיח שהחלומות שלו‬
‫יתגשמו כסדרם‪ ,‬ושגם אביו ישתחווה לו יחד עם אחיו‪ .‬כשראה שלא הגיעו כולם‪ ,‬ביקש להביא את‬
‫בנימין‪ ,‬כדי שגם הוא ישתחווה ויתקיים חלום האלומות‪ .‬ונמנע בינתיים מלגלות עצמו בתחילה פן‬
‫יבוא אביו מיד ויתקיים החלום השני בטרם התקיים הראשון‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫לפי זה כל תחבולותיו וגרימת הכאב של יוסף לכלל משפחתו בפרשיותינו‪ ,‬לא נבעו מרצון להעניש את‬
‫אחיו אלא נעשו במאמץ לקיים את חלומותיו‪ .‬הנצי"ב מנסח זאת באופן הבא ‪" -‬שלא יהיה כנביא‬
‫המוותר על דברי עצמו"‪ ,‬ומוסיף‪" :‬ויזכור יוסף את החלומות אשר חלם להם ‪ -‬שני החלומות‪ .‬והודיע‬
‫הכתוב שלא מחמת נקימה חס ושלום התהלך עמם בעיקשות כזו‪ ,‬אלא משום שנזכר בחלומות שהם‬
‫כעין נבואה‪ ,‬שהרי החלום הראשון כבר נתקיים ואם כן עליו לראות שיקויים גם החלום השני"‪.‬‬
‫אור החיים בראשית פרק לז פסוק י'‪-‬י"א‬
‫"ויגער בו אביו ‪ -‬להסיר קנאת האחים ‪ .‬וסתר החלום בקושיית אני ואמך‪ .......‬ומעתה אין מציאות‬
‫שישתחווה לו אביו ‪ ,‬וממילא סתר החלום בפני האחים‪ .‬וללבבו לא כן יחשוב "‬
‫"ויקנאו בו אחיו‪ .‬בחלום זה הסירו הספק שהיה להם בחלום ראשון שבא החלום לסיבת‬
‫מחשבותיו כי ודאי שלא חשב ולא עלה על דעתו להשתרר על אביו ואין זה אלא הודעת דבר מהשמים‬
‫ולזה נכנסה בהם קנאה‪".‬‬
‫מדוע יוסף מספר את חלומותיו בפני האחים? הרי הוא מגדיל את השנאה‪.‬‬
‫אורח חיים מציג כמה סיבות ‪:‬‬
‫א‪ .‬יוסף רוצה להודיע להם שמשמיים העלו אותו לגדולה‪ .‬ומזה יחדלו לשנוא אותו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוא מכוון להודיעם ‪ ,‬שיום אחד הם יזדקקו לו ‪ ,‬ליוסף ויבואו להשתחוות לו‪.‬כך שירחיקו‬
‫את השנאה ‪ .‬יהיה להם יותר טוב בבוא העת שמא יתנקם בהם ‪" .‬השבטים יכופו ראשם‬
‫לגזרת אל עליון "‬
‫ג‪ .‬לקרב הלבבות – יוסף חשב שבזה שהוא מספר להם את החלומות‪ ,‬האחים ידונו בעצמם ‪ ,‬כי‬
‫לבו של יוסף שלם עליהם‪ .‬יוסף אוהב אותם ‪,‬אין לו עליהם שנאה‪ .‬אבל זה לא הצליח משום‬
‫שרגש השנאה קדם לאהבה‪ .‬השנאה חזקה יותר מהאהבה‪.‬‬
‫"ויחלום יוסף ‪ ....‬ויחלום שהכתוב מעיד שבאמת הוא חלם ולא בדה מליבו‪.‬‬
‫"שמעו נא‪ ..‬בתחילה לא רצו האחים לשמוע כי שנאו אותו מאוד‪ .‬לכן נאמר שמעו נא‪.‬‬
‫"והנה אנו מאלמים אלומות ‪ ...‬יוסף בעצמו ידע שזה חלום נבואה – וכן השתמש במילה הנה והנה‪.‬‬
‫"על חלומותיו ועל דבריו ‪ ....‬ישנה כפילות מדוע ?‬
‫האחים חשבו שאלו המחשבות שלו‪ .‬מחשבות של גדולה ומלכות והשתורר עליהם‪.‬‬
‫ולכן נאמר דבריו – על דרך אומרו‪ .‬זה שהוא מספר לאחיו ומבקש את הפתרון הוא חפץ לשלוט באחיו‬
‫וזה יעצים את השנאה ‪.‬‬
‫"ויגער בו‪ ....‬אורח חיים מציג שתי סיבות‪:‬‬
‫א‪ .‬להסיר קנאת האחים‪ .‬וסתר החלום איך לא יתקיים בגלל שאמו מתה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אין מציאות בעולם שאבא יעקב ישתחווה לו‪,‬ולכן סתר החלום בפני האחים‪ .‬המציאות היא‬
‫שאבא יעקב הוא ראשון בסולם מבחינת הגדולה‪ .‬הגדולה לבנים מגיעה מצד האבא‪ .‬לא‬
‫יכולה להיות מציאות אחרת שגדולה מן האבא ולכן החלום לא יכול להתגשם‪.‬‬
‫אך ידוע יעקב אבינו בלבבו חושב שכן החלום יתגשם בסופו של דבר ‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫רש"י ‪" :24‬אשר חלם להם "‬
‫עליהם‪ ,‬וידע שנתקיימו‪ ,‬שהרי השתחוו לו‪:‬הכוונה לחלומות‪ ,‬יוסף ידע שהחלומות הם כנבואה‬
‫ושיתקיימו‪.‬‬
‫על קושיה עצומה זו מביא הרמב"ן תירוץ שכולו פליאה והוא אומר שהכל עשה יוסף לקיים‬
‫החלומות‪ .‬גם משנתקיים החלום הראשון‪ ,‬המשיך התנכר לאחיו ביתר שאת כדי להגשים גם החלום‬
‫השני‪ .‬ועל פי לשונו "אבל את הכל עשה יפה בעיתו ‪ ,‬לקיים החלומות כי ידע שייתקיימו באמת "‪.‬‬
‫הרמב"ן רואה במעשיו ובמחדליו של יוסף בפרשה מאמץ נחוש לקיים חלומותיו‪ .‬לדבריו לא הסתפק‬
‫בהשתחוות עשרה מאחיו‪ ,‬הוא שאף שגם יעקב ובנימין ישתחוו לו כמאמר החלום‪ 25 .‬לפי פירושו של‬
‫הרמב"ן אין במעשיו של יוסף משום חטא כלפי אביו ואחיו‪ .‬אלא בהתנהגותו היה שותף מלא לרצונו‬
‫של האל‪ .‬הרמב"ן מבסס את פירושו בהקשרים שונים של סיפור יוסף ואחיו‪ :‬האשמותיו‪ ,‬מאסרו של‬
‫שמעון‪ ,‬השבת הכסף‪ ,‬השמת הגביע באמתחת בנימין ורצונו לעצור את בנימין‪ .‬התנהגותו זו לא נבעה‬
‫מנקמה אלא כדי לקיים את החלומות‪.‬‬
‫כפי שמדגיש הרמב"ן‪ ,‬כל שנותיו במצרים לא שכח יוסף את חלומותיו והאמין שיבוא יום והם‬
‫יתגשמו‪ .‬במילים אחרות עת ירד יוסף מצרימה הוא ידע כי תבוא השעה והוא ישוב ויפגוש שוב את‬
‫אביו ואחיו‪ .‬הוא חי במודעות חזקה כי הדבר מוכרח להתרחש‪ ,‬שכן חלומו היה בעבורו כדבר נבואה‪.‬‬
‫כך ניתן להסביר את העובדה שיוסף כלל אינו מיידע את אביו במשך ‪ 22‬שנה‪ ,‬אינו שולח שליח וגם‬
‫כאשר יורדים האחים לשבור אוכל במצרים ומגיעים לביתו של יוסף‪ .‬המדרש ‪ 26‬אף מחזק את‬
‫פרשנותו של הרמב"ן כאשר הוא מתאר את יוסף המדריך את שומרי השערים כדי לזהות את האחים‬
‫ולהפנותם אליו מדרש זה יוצא מתוך הנחה שיוסף ציפה להגעת האחים‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫הרמב"ן מבסס את פרשנותו על הפסוק "ויזכור יוסף את החלומות אשר חלם להם" פסוק המלמד‬
‫על זיקה ומודעות רבה של יוסף לחלומות שהחלומות במודעות חזקה אצל יוסף‪.‬‬
‫הפרשנות המתרצת את התנהגותו של יוסף כחלק מרצונו בהגשמת החלומות מעוררת שאלה מוסרית‬
‫וערכית‪ .‬האם רצון זה שווה את המחיר של סבל ממושך של אביו‪ ,‬של אי כיבוד אביו‪.‬‬
‫על כך משיב הנצי"ב ‪28‬בפירושו "והודיע הכתוב שלא מחמת נקימה ח"ו התהלך עמם בעיקשות כזה‪,‬‬
‫‪F23‬‬
‫‪F24‬‬
‫‪F 25‬‬
‫‪F26‬‬
‫‪F27‬‬
‫אלא משום שנזכר החלומות שהוא כעין נבואה‪ ,‬שהרי החלום הראשון כבר נתקיים‪ ,‬וא"כ עליו לראות‬
‫שיקוים גם השני‪ ,‬ואם לא יעשה כן יהיה כמו כובש את נבואתו‪ ,‬על כן ביקש סיבה שיגיע לזה"‪.‬‬
‫הנצי"ב טוען שחשוב היה ליוסף להביא את בנימין לפני אביו במתכוון‪ ,‬כיוון שבחלומו הראשון אחד‬
‫עשר אלומותיו של אחיו השתחוו לאלומתו‪ ,‬משמע שמשתחווים אליו רק אחיו ולא אביו ואמו‪ .‬ואילו‬
‫בחלומו השני משתחווים אליו גם השמש והירח‪ ,‬המשולים כנגד הוריו‪ ,‬ולא רק אחד עשר הכוכבים‪.‬‬
‫לכן צריך היה יוסף להביא ראשית את בנימין ורק לאחר מכן את יעקב אביו‪.‬‬
‫גם כלי יקר ‪ 29‬בחלק מפירושו לגישה האומרת שהתנהגותו של יוסף נבעה מרצונו להגשמה הרצון‬
‫האלוקי כפי שציין בפירושו‪":‬והנראה לי בזה שמה שלא גילה לאביו עדיין כי הוא חי‪ ,‬לפי שחשב‪ :‬אם‬
‫‪F28‬‬
‫הקב"ה לא גילה לי‪ ,‬אם כן רצה הקב"ה בצערו כ"ב שנים – מידה כנגד מידה‪ .‬ואיך יגלה הוא מה‬
‫‪ 24‬רש"י – ר' שלמה יצחקי ‪,1105-1040‬גדול מפרשי התורה והתלמוד‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫ֹאמר‪ִ ,‬הנֵּה חָ ל ְַמ ִתּי חֲ לוֹם עוֹד‪ ,‬וְ ִהנֵּה הַ ֶשּׁמֶ שׁ וְ הַ יּ ֵָרחַ וְ אַחַ ד עָ ָשׂר כּוֹכָ בִ ים‪ִ ,‬מ ְשׁ ַתּחֲ וִ ים לִ י"‬
‫" ַויַּחֲ �ם עוֹד חֲ לוֹם אַחֵ ר‪ ,‬וַיְ ַספֵּ ר אֹת ֹו לְ ֶאחָ יו; וַ יּ ֶ‬
‫‪ 26‬מדרש תנחומא –פרשת מקץ סימן ח'‬
‫‪ 27‬בראשית מ"ב‪,‬ט'‬
‫‪ 28‬הנצי"ב –ברלין נפתלי צבי יהודה ‪,1893-1817 ,‬מחבר תורני וראש ישיבה ‪.‬‬
‫‪ 29‬כלי יקר‪-‬רבי שלמה אפרים מלונטשיץ ‪ ,1619 – 1550,‬דרשן ופרשן מקרא ‪,‬נקרא על שם ספרו הכלי יקר‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫שכיסה הקב"ה? כי מצא בשכלו כי נגזר על אביו צער כ"ב שנים שלמים‪...‬מיום ליום כנגד אותן כ"ב‬
‫שנים שלא קיים מצוות כבוד אביו ואחר שנשתלמו אז נתודע יוסף אל אחיו "‪.‬‬
‫כלי יקר מתאר את העדר יידוע יעקב שיוסף בנו חי במשך ‪ 22‬שנה כמידה נגד מידה שאלוקים נקט‬
‫כנגדו ‪ .‬לאחר שגם יעקב לא קיים מצוות כיבוד אב במשך ‪ 22‬שנה בהיותו בבית לבן ‪ .‬כלי יקר‪ ,‬אם כן‬
‫אינו רואה בהתנהגות יוסף כחטא ‪.‬‬
‫חלומותיו של יוסף נראו בתחילה כחלומות אנושיים הבאים מתוך השאיפות המוטעות של יוסף‪,‬‬
‫והיה נראה שהם לא יתגשמו; אך הנה מתגשמים החלומות‪ ,‬והאחים משתחווים ליוסף! מתברר‬
‫שאמנם אכן חלומות יוסף היו חלומות נבואיים‪ ,‬בהם ה' הראה את העתיד להיות‪ ,‬אולם פירוש‬
‫החלומות לא נאמר ליוסף במפורש מאת ה'‪ ,‬אלא יוסף ואחיו ניסו לפרשם בעצמם‪ ,‬וכשם שיוסף לא‬
‫הבין נכון את מעמדו ותפקידו בבית יעקב ‪ -‬כך הוא לא הבין נכון את חלומותיו‪ .‬הוא פירש את החלום‬
‫כרמז לכך שישלוט באחיו וינהיג את המשפחה‪ ,‬אך נבואת החלומות הייתה שונה‪ :‬קיומה של‬
‫משפחתו יהיה תלוי בו‪ ,‬בעיקר במובן הכלכלי‪.‬לאחר שנים רבות במצרים‪ ,‬בניתוק ממשפחתו‪ ,‬מבין‬
‫יוסף את חלומותיו‪ ,‬שהראו לו את מקומו הנכון במשפחה‪:‬‬
‫הגאון רבי שמחה מ‪ .‬ז‪ .‬ברוידא זצ"ל‪ ,‬ראש ישיבת "חברון"‪" ,‬שהחלומות שחלם לא היו סתם חלומות‬
‫אלא מראה נבואה שבו ראה בנבואה את אשר יתרחש בעתיד‪ ...‬ולפי זה נתבארה היטב הנהגתו של‬
‫יוסף בספרו את חלומותיו לאחיו למרות שידע את שנאתם אליו‪ ,‬שהרי 'הכובש את נבואתו מיתתו‬
‫בידי שמים'‪ ,‬ומשעה שנאמרה לו הנבואה הוכרח למסור אותה"‪.‬‬
‫והנה לדבריו‪ ,‬שיוסף ראה בחלומותיו מעין נבואה‪ ,‬יש מקור בדברי הרמב"ן )בראשית מב‪ ,‬ט(‬
‫שהיקשה‪ ,‬למה יוסף לא התוודע לאחיו בפעם הראשונה‪ ,‬ולא אמר להם מיד שימהרו אל יעקב‬
‫ויורידוהו למצרים כפי שעשה לאחר ביקורם השני? ובכך היה‪:‬‬
‫"יוסף חוטא חטא גדול לצער את אביו ולהעמידו ימים רבים כשכול ואבל על שמעון ועליו‪ .‬ואף אם‬
‫היה רצונו לצער את אחיו קצת איך לא יחמול על שיבת אביו‪ ,‬אבל את הכל עשה יפה בעתו‪ ,‬לקיים‬
‫החלומות כי ידע שיתקיימו באמת"‪.‬‬
‫אבל לאחר בקשת המחילה‪ ,‬בדבריו של הרמב"ן יש הסבר על סמך מה יוסף המשיך להתעלל באחיו‪,‬‬
‫ולא חשף את עצמו במפגש הראשון‪ .‬מפני‪ ,‬שהוא הבין‪ ,‬שרצון ה' שיתממשו הדברים באופן שראה‬
‫אותם בחלום‪ ,‬ולצורך זה היה צריך להמשיך להעמיד פנים שהוא אינו מכיר אותם‪ .‬אבל‪ ,‬אי אפשר‬
‫לומר שזו נבואה שהוא צריך לספר אותה לאחיו או לאביו‪ .‬ודאי שאין מקום לבוא ולטעון‪ ,‬שאם לא‬
‫יספר להם את חלומו‪ ,‬יהיה בבחינת 'נביא הכובש נבואתו'‪ .‬שהרי אפילו נביא המקבל נבואה ממש‪,‬‬
‫ביאר הרמב"ם‪ ,‬שיכול להיות שהנבואה באה רק לצורך ידיעה שלו בלבד‪ ,‬ואז אסור לו לספר זאת‬
‫לזולתו‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ .5‬מערכי שיעור‬
‫בראשית יחידות הלימוד נעשה שיעור מוקדם בו דיברנו באופן כללי על התורה ‪.‬‬
‫ערכנו סיעור מוחין בכיתה וציינו את הנקודות הבאות ‪:‬‬
‫‪ .1‬מהי תורה ?‬
‫‪ .2‬מהם חמשת חומשי תורה ?‬
‫‪ .3‬מהו תנ"ך‬
‫‪ .4‬מה כתוב בתורה ?‬
‫‪ .5‬מהיכן אתם מכירים את התורה ?) בית כנסת ‪ ,‬בית ‪ ,‬גן (‬
‫שיעור מס' ‪ -1‬אפליה במשפחה‬
‫‪ .1‬קריאת השיר "למה נותנים רק לו"? של חגית בנזימן‬
‫למה נותנים רק לו? חגית בנזימן‬
‫‪29‬‬
‫לי וגם ליונתן‬
‫נולד פתאום עוד אח קטן‪.‬‬
‫כל היום יונק חלב‪,‬‬
‫מלכלך את חתוליו‪,‬‬
‫ורוצה זה הטפשון‬
‫יום ולילה רק לישון‪.‬‬
‫אנשים באים‪ ,‬המון‪,‬‬
‫מסתכלים בו‪ ,‬בפצפון‪,‬‬
‫ונותנים לזה האח‬
‫מתנות רבות כל כך‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪F‬‬
‫ואני ויונתן‬
‫קצת חשבנו בענין‪:‬‬
‫הוא הרי כל כך קטן‪,‬‬
‫וישן לו כל הזמן‪.‬‬
‫כשהביאו לו דבון‬
‫הוא גם אז המשיך לישון‪.‬‬
‫כשנתנו לו חליפה‬
‫לא הביט אם היא יפה‬
‫הוא אפילו לא ידע‬
‫להגיד תודה‪.‬‬
‫למה הם נותנים רק לו?‬
‫למה לו ולנו לא?‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫כמה אחים יש לך?‬
‫מה מיקומך במשפחה?‬
‫האם אתם מסכימים עם הכותרת של השיר?‬
‫האם יש אחווה בין אחיך?‬
‫מה גורם לכך?‬
‫התלמידים עונים על השאלות ומשתפים את המליאה כדי לפתוח דיון קצר בנושא יחסי יוסף והאחים‬
‫ולהיכנס לנושא‪.‬‬
‫מליאה ‪ :‬המורה תרשום על הלוח את דברי התלמידים‪ .‬המורה תפנה לתלמידים בשאלה ‪ :‬האם‬
‫אתם מכירים סיפור מן התורה המספר על קנאת אחים ? האם אתם מכירים את יוסף ?‬
‫המורה תציג כמה שאלות על יוסף כדי ליצור תמונה כללית על יוסף ‪.‬‬
‫השאלות ‪:‬‬
‫‪ .1‬מי היה יוסף ?‬
‫‪ .2‬מדוע נקרא כך ?‬
‫‪ .3‬מי היו אביו ואמו ?‬
‫‪ .4‬האם אתם מכירים מישהו שקוראים לו יוסף ?‬
‫‪ .5‬מי היו אחיו ?‬
‫‪ .6‬מה היה מיקומו במשפחה ?‬
‫מתוך תשובות הילדים דלינו מידע על יוסף כפי שסיפרו להם בגן הילדים ובבתיהם‪.‬יצרנו תמונה‬
‫כוללת וקווים לדמותו של‬
‫‪ 30‬מתוך הספר "שאמא הייתה קטנה "הוצאת דביר ‪1977‬‬
‫‪24‬‬
‫שיעור מס' ‪:2‬‬
‫בראשית ל"ז‪ ,‬א‪-‬י"א‪ :‬חלומות יוסף‬
‫גוּרי אָבִ יו בְּ אֶ ֶרץ כְּ נָעַ ן‪ .‬ב אֵ לֶּה ֹתּלְ דוֹת ַי ֲעקֹב יוֹסֵ ף בֶּ ן‪ְ -‬שׁבַ ע‪-‬עֶ ְשׂ ֵרה ָשׁנָה הָ יָה רֹעֶ ה‬
‫א וַ יֵּשֶׁ ב ַי ֲעקֹב בְּ אֶ ֶרץ ְמ ֵ‬
‫אֶ ת‪-‬אֶ חָ יו בַּ צֹּאן וְ הוּא נַעַ ר אֶ ת‪-‬בְּ נֵי בִ לְ הָ ה וְ אֶ ת‪-‬בְּ נֵי זִ לְ פָּ ה ְנשֵׁ י אָבִ יו וַ יָּבֵ א יוֹסֵ ף אֶ ת‪ִ -‬דּבָּ תָ ם ָרעָ ה אֶ ל‪-‬‬
‫אֲ בִ יהֶ ם‪ .‬ג וְ יִ ְשׂ ָראֵ ל אָהַ ב אֶ ת‪-‬יוֹסֵ ף ִמכָּ ל‪-‬בָּ נָיו כִּ י‪-‬בֶ ן‪-‬זְ קֻ נִים הוּא ל ֹו וְ עָ ָשׂה ל ֹו כְּ ֹתנֶת פַּ ִסּים‪ .‬ד וַ יִּ ְראוּ אֶ חָ יו‬
‫כִּ י‪-‬אֹת ֹו אָהַ ב אֲ בִ יהֶ ם ִמ ָכּל‪-‬אֶ חָ יו וַ יִּ ְשׂנְ אוּ אֹת ֹו וְ �א יָכְ לוּ ַדּבְּ ר ֹו לְ שָׁ �ם‪ .‬ה וַ יַּחֲ �ם יוֹסֵ ף חֲ לוֹם וַ ַיּגֵּד לְ אֶ חָ יו‬
‫וַ יּו ִֹספוּ עוֹד ְשׂנֹא אֹת ֹו‪.‬‬
‫ו וַ יֹּאמֶ ר אֲ לֵיהֶ ם ִשׁ ְמעוּ‪-‬נָא הַ חֲ לוֹם הַ זֶּ ה אֲ שֶׁ ר חָ ל ְָמ ִתּי‪ .‬ז וְ ִהנֵּה אֲ נ ְַחנוּ ְמ ַאלְּ ִמים אֲ ל ִֻמּים בְּ תוֹ� הַ ָשּׂ ֶדה‬
‫ֹאמרוּ ל ֹו אֶ חָ יו הֲ מָ ��‬
‫וְ ִהנֵּה ָקמָ ה אֲ לֻמָּ ִתי וְ גַם‪ִ -‬נצָּ בָ ה וְ ִהנֵּה ְתסֻ בֶּ ינָה אֲ ֻלמֹּתֵ י ֶכם וַ ִתּ ְשׁ ַתּחֲ וֶ יןָ לַאֲ לֻמָּ ִתי‪ .‬ח וַ יּ ְ‬
‫ִתּ ְמ�� עָ לֵינוּ ִאם‪-‬מָ שׁוֹל ִתּ ְמשֹׁל בָּ נוּ וַ יּו ִֹספוּ עוֹד ְשׂנֹא אֹת ֹו עַ ל‪-‬חֲ �מֹתָ יו וְ עַ ל‪ְ -‬דּבָ ָריו‪ .‬ט וַ יַּחֲ �ם עוֹד חֲ לוֹם‬
‫אַחֵ ר וַ יְ סַ פֵּ ר אֹת ֹו לְ אֶ חָ יו וַ יֹּאמֶ ר ִהנֵּה חָ ל ְַמ ִתּי חֲ לוֹם עוֹד וְ ִהנֵּה הַ שֶּׁ מֶ שׁ וְ הַ יּ ֵָרחַ וְ אַחַ ד עָ ָשׂר כּ ֹוכָבִ ים‬
‫ִמ ְשׁ ַתּחֲ וִ ים לִ י‬
‫י וַ יְ סַ פֵּ ר אֶ ל‪-‬אָבִ יו וְ אֶ ל‪-‬אֶ חָ יו וַ יִּ גְ עַ ר‪-‬בּ ֹו אָבִ יו וַ יֹּאמֶ ר ל ֹו מָ ה הַ חֲ לוֹם הַ זֶּ ה אֲ ֶשׁר חָ ל ְָמ ָתּ הֲ בוֹא נָבוֹא אֲ נִי‬
‫אָרצָ ה‪ .‬יא וַ יְ ַק ְנאוּ‪-‬ב ֹו אֶ חָ יו וְ אָבִ יו ָשׁמַ ר אֶ ת‪-‬הַ ָדּבָ ר‪.‬‬
‫וְ ִא ְמּ� וְ אַחֶ י� לְ ִה ְשׁ ַתּחֲ וֹת לְ � ְ‬
‫הילדים מקבלים את הטקסט באותיות גדולות ‪.‬‬
‫המורה קוראת את הטקסט עד פסוק ה' ומציינת מילים קשות על הלוח ואת הביאור שלהן ‪.‬‬
‫בתחילה נערוך דיון על שאלות רקע ‪:‬‬
‫‪ .1‬בן כמה היה יוסף?‬
‫‪ .2‬היכן משפחתו התיישבה ?‬
‫‪ .3‬במה הם עסקו ?‬
‫‪ .4‬מהו בן זקונין ?‬
‫‪ .5‬מהי כתנת פסים?‬
‫‪ .6‬מי הכין לו כתנת פסים ?‬
‫בשלב זה המורה תעצור את הדיון ותפנה לתלמידים‪:‬‬
‫"תלמידים יקרים יש לי פה הפתעה גדולה‪ .‬היא מוציאה מהתיק שלה‪ ,‬בלון גדול מלא ממתקים‪.‬‬
‫אני רוצה לתת את הבלון הזה לאסף אני מאוד אוהבת אותו ולכן אני רוצה לתת לו את ההפתעה הזו‪.‬‬
‫בוא אסף חמוד‪ .‬ניגשת אליו מחבקת ומנשקת אותו ונותנת לו את הבלון‪".‬‬
‫) התלמידים המומים ‪ ,‬אסף מאוד מרוצה (‬
‫* יש לציין שהכל תואם עם אסף לפני השיעור‬
‫בשלב זה החלו מספר תלמידים לומר ‪ :‬למה רק לו ? אנחנו גם רוצים‪ .‬למה את אוהבת אותו יותר‬
‫מכולם?‬
‫המורה ‪ :‬תלמידים יקרים! איך הרגשתם שאסף קיבל את הבלון ואתם לא ?‬
‫התלמידים ‪ :‬אנחנו עצובים‪,‬מקנאים‪ ,‬מרגישים פחות אהובים‪.‬‬
‫המורה ‪ :‬מלבד קנאה‪ ,‬מה הרגשתם כלפי אסף ?‬
‫התלמידים‪ :‬הרגשנו שאנו פחות אוהבים את אסף‪ ,‬זה לא יפה שהוא יזכה בכל זה ‪.‬‬
‫המורה ‪:‬עוצרת את הדיון‪ ,‬ומסבירה שמה שהיא עשתה הוא בעצם תרגיל שבא להמחיש את רגש‬
‫הקנאה ועוד רגשות נוספים שעלו‪ .‬וכמובן שכולם יקבלו מן הממתקים‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫בואו נחזור ליוסף‬
‫כפי שאתם הרגשתם הרגישו האחים‪ .‬רק יוסף קיבל כתונת פסים‪ ) .‬בתקופת המקרא בגד יפה נחשב‬
‫למתנה יקרה מאוד (‪.‬‬
‫כתונת הפסים הביעה את אהבתו של יעקב כלפי בנו יוסף‪ .‬אבל אותה כתונת גרמה אצל האחים לרגש‬
‫מנוגד‪ ,‬לשנאה‪.‬כפי שכתוב בפסוק ד'‪ :‬וַ יִּ ְשׂנְאוּ אֹת ֹו וְ �א יָכְ לוּ ַדּבְּ ר ֹו לְ ָשׁ�ם‪.‬‬
‫תחושת האפליה שהייתה בבית יעקב גרמה לבעיות במשפחה ‪.‬איך אבא מעדיף בן אחד על אחר ?‬
‫גם פרשנים גדולים עסקו בשאלה זו ‪.‬‬
‫סיכום השיעור‬
‫המורה מסכמת עם הילדים ומציינת על הלוח את הרגשות שהעלינו בשיעור ‪.‬‬
‫מהן הסיבות לקנאה ולשנאה כל כך תהומית? התלמידים עונים על פי הפסוקים‪ ).‬דף עבודה (‬
‫הרחבה מצטיינים‬
‫קרא את המקור הבא‪ ).‬יחד עם המורה (‬
‫שבת ‪ 31‬י ע"ב )מקור רשות(‬
‫"ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים ‪,‬שבשביל‬
‫משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו‪ ,‬נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו‬
‫אבותינו למצרים‪".‬‬
‫‪F 30‬‬
‫לימוד‬
‫‪ .1‬מהי אפליה?‬
‫‪ .2‬למה היא גורמת ?‬
‫‪ .3‬האם חוויתם אפליה במשפחתכם‬
‫‪ 31‬תלמוד בבלי ‪,‬מסכת שבת ‪,‬דף י'‪,‬עמוד ב'‬
‫‪26‬‬
‫שיעור מס' ‪ :3‬רגשות‬
‫פתיחה ‪ :‬בהמשך לשיעור הקודם ‪ ,‬שוחחנו על הרגשות שחשו האחים כלפי יוסף ‪.‬‬
‫שאלות לדיון ‪:‬מטרת הדיון היא להעצים את תחושת האפליה שהייתה בבית יעקב ‪.‬‬
‫‪ .1‬מדוע יעקב תפר רק ליוסף את הכותנת ?‬
‫‪ .2‬מה הרגישו האחים ?‬
‫‪ .3‬האם יוסף יותר טוב מאחיו?‬
‫‪ .4‬האם אתם מזדהים עם האחים ?‬
‫‪ .5‬איך אבא עושה מעשה שכזה ?‬
‫בשיעור זה אנו נביע את רגשות האחים בצבעים‪ .‬העבודה תתבצע בשתי קבוצות ‪.‬‬
‫קבוצה א'‬
‫תיצור כותנת פסים בצייר ) במחשב (ותצבע אותה בצבעים שמביעים את רגשות האחים שנאה קנאה‬
‫וכדומה ‪.‬‬
‫קבוצה ב'‬
‫תקבל בריסטול ובו יש שבלונה של כתונת והיא תמלא אותו בחומרים ובצבעים שמביעים את רגשות‬
‫האחים ‪.‬‬
‫סיכום ‪ :‬הצגת התוצרים בפני כל הכיתה ‪.‬‬
‫•‬
‫במסגרת שיעור אומנות הילדים יצרו על פי רעיונות שלהם כיצד נראתה כותנתו של יוסף‪.‬‬
‫הצעות הילדים ‪:‬‬
‫עיטורי זהב וכסף‪ ,‬פסים מזהב‪ ,‬צבעונית‪ ,‬צבע כחול לבן כמו הציצית‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫שיעור מס' ‪-4‬פשט‬
‫קריאת הפשט – חלום ראשון ‪.‬‬
‫"וְ ִהנֵּה אֲ נ ְַחנוּ ְמאַ לְּ ִמים אֲ ל ִֻמּים בְּ תוֹ� הַ שָּׂ ֶדה וְ ִהנֵּה ָקמָ ה אֲ לֻמָּ ִתי וְ גַם‪ִ -‬נצָּ בָ ה וְ ִהנֵּה ְתסֻ בֶּ ינָה אֲ ֻלמֹּתֵ יכֶ ם‬
‫וַ ִתּ ְשׁ ַתּחֲ וֶ יןָ לַאֲ לֻמָּ ִתי‪.‬‬
‫פתיחה‬
‫‪ .1‬קריאה קולית של המורה‪.‬‬
‫‪ .2‬קריאה נוספת עם התלמידים‪.‬‬
‫‪ .3‬סימון מילים קשות בטקסט – לכתוב אותן על הלוח‪.‬‬
‫‪ .4‬ביאור מילים קשות‪ :‬מאלמים‪ ,‬אלומים‪ ,‬נצבה‪ ,‬תשתחוינה ‪.‬‬
‫דיון‬
‫מה יוסף חלם? ) התלמידים מספרים בלשונם(‪ 11 .‬אלומות נמצאות מסביב לאלומה של יוסף‬
‫שנמצאת זקופה במרכז‪.‬‬
‫קריאת הפשט ‪-‬חלום שני ‪.‬‬
‫ט" וַ יַּחֲ �ם עוֹד חֲ לוֹם אַחֵ ר וַ יְ סַ פֵּ ר אֹת ֹו לְ אֶ חָ יו וַ יֹּאמֶ ר ִהנֵּה חָ ל ְַמ ִתּי חֲ לוֹם עוֹד וְ ִהנֵּה הַ ֶשּׁ ֶמשׁ וְ הַ יּ ֵָרחַ וְ אַחַ ד‬
‫עָ שָׂ ר כּ ֹוכָבִ ים ִמ ְשׁ ַתּחֲ וִ ים לִ י‪".‬‬
‫דיון‬
‫המורה קוראת את הטקסט והילדים מסבירים בלשונם את החלום ‪.‬‬
‫התלמידים מקבלים משימה לצייר את שני החלומות כפי שהם קראו בטקסט ‪.‬‬
‫הציור האישי של כל ילד יהווה מקור נוסף ) מלבד הטקסט ( להשוואה בין החלומות שיעשה בשיעור‬
‫הבא‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫שיעור מס' ‪– 5‬פשט‬
‫ההשוואה בין החלומות ‪.‬‬
‫בפני כל תלמיד מונח הטקסט של שני החלומות והציורים שהם ציירו‪.‬‬
‫שאלות מכוונות ‪:‬‬
‫‪ .1‬מה משותף לשני החלומות ?‬
‫‪ .2‬מה שונה ?‬
‫‪ .3‬מה מתואר בכל חלום ?‬
‫‪ .4‬מי הם המשתתפים בכל חלום ?‬
‫ההשוואה תעשה בטבלה ‪.‬‬
‫חלום ראשון‬
‫חלום שני‬
‫תיאור החלום במילים שלך‬
‫מיהם המשתתפים?‬
‫מה מספרם ?‬
‫מה הפעולות שנעשות בחלום?‬
‫לאחר ההשוואה בין שני החלומות נקרא שוב את החלום הראשון ואת תגובת האחים ‪.‬‬
‫בחלום הראשון ‪:‬‬
‫"וְ ִהנֵּה אֲ נ ְַחנוּ ְמאַ לְּ ִמים אֲ ל ִֻמּים בְּ תוֹ� הַ שָּׂ ֶדה וְ ִהנֵּה ָקמָ ה אֲ לֻמָּ ִתי וְ גַם‪ִ -‬נצָּ בָ ה וְ ִהנֵּה ְתסֻ בֶּ ינָה אֲ ֻלמֹּתֵ יכֶ ם‬
‫ֹאמרוּ ל ֹו אֶ חָ יו הֲ מָ �� ִתּ ְמ�� עָ לֵינוּ ִאם‪-‬מָ שׁוֹל ִתּ ְמשֹׁל בָּ נוּ וַ יּו ִֹספוּ עוֹד ְשׂנֹא אֹת ֹו‬
‫וַ ִתּ ְשׁ ַתּחֲ וֶ יןָ לַאֲ לֻמָּ ִתי‪ .‬ח וַ יּ ְ‬
‫עַ ל‪-‬חֲ �מֹתָ יו וְ עַ ל‪ְ -‬דּבָ ָריו‪.‬‬
‫בחלום השני ‪:‬‬
‫ט "וַ יַּחֲ �ם עוֹד חֲ לוֹם אַחֵ ר וַ יְ סַ פֵּ ר אֹת ֹו לְ אֶ חָ יו וַ יֹּאמֶ ר ִהנֵּה חָ ל ְַמ ִתּי חֲ לוֹם עוֹד וְ ִהנֵּה הַ ֶשּׁ ֶמשׁ וְ הַ יּ ֵָרחַ וְ אַחַ ד‬
‫עָ שָׂ ר כּ ֹוכָבִ ים ִמ ְשׁ ַתּחֲ וִ ים לִ י‬
‫י וַ יְ סַ פֵּ ר אֶ ל‪-‬אָבִ יו וְ אֶ ל‪-‬אֶ חָ יו וַ יִּ גְ עַ ר‪-‬בּ ֹו אָבִ יו וַ יֹּאמֶ ר ל ֹו מָ ה הַ חֲ לוֹם הַ זֶּ ה אֲ ֶשׁר חָ ל ְָמ ָתּ הֲ בוֹא נָבוֹא אֲ נִי‬
‫וְ ִא ְמּ� וְ אַחֶ י� לְ ִה ְשׁ ַתּחֲ וֹת לְ � ְ‬
‫אָרצָ ה‪ .‬יא וַ יְ ַק ְנאוּ‪-‬ב ֹו אֶ חָ יו וְ אָבִ יו ָשׁמַ ר אֶ ת‪-‬הַ ָדּבָ ר‪" .‬‬
‫‪29‬‬
‫שיעור מס' ‪ -6‬לקראת פרשנות‬
‫שאלות מכוונות ‪:‬‬
‫‪ .1‬למי סיפר יוסף את החלום הראשון?‬
‫‪ .2‬למי סיפר את החלום השני ?‬
‫‪ .3‬מה הייתה תגובת האחים ?‬
‫‪ .4‬מה הייתה תגובת האב ?‬
‫‪ .5‬מדוע הגיבו כך ?‬
‫‪ .6‬מה לדעתכם אומרים החלומות ? האם יש להם משמעות ?‬
‫‪ .7‬מה יוסף מנסה לומר לאחיו ולאביו ?‬
‫דיון ‪ :‬יוסף מספר את החלום לאחיו ומנסה לומר להם דבר מה‪ .‬נחזור עתה לתוכן החלום וננסה‬
‫ביחד לראות מה המשמעות של החלום‪.‬‬
‫התלמידים ידעו לשייך את פרטי החלום למשמעות‪.‬‬
‫• פרשנים רבים עסקו במשמעות חלומות יוסף בהמשך נכיר את הפרשנות‬
‫חלום א'‬
‫תוכן החלום‬
‫משמעות‬
‫‪ 11‬אלומות‬
‫‪ 11‬אחים‬
‫אלומה זקופה‬
‫יוסף‬
‫ההשתחוות‬
‫שיוסף ימלוך עליהם‬
‫חלום ב'‬
‫תוכן החלום‬
‫משמעות‬
‫‪ 11‬כוכבים‬
‫‪ 11‬אחים‬
‫שמש‬
‫אבא‬
‫ירח‬
‫אמא‬
‫יוסף‬
‫יוסף‬
‫ההשתחוות‬
‫שיוסף ימלוך עליהם‬
‫דיון ‪:‬‬
‫‪ .1‬למי משתחווים ? )למלך ‪ ,‬לקב"ה (‬
‫‪ .2‬מה כל כך מכעיס את האחים ?‬
‫‪ .3‬האחים מתרעמים על יוסף ושונאים אותו יותר‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫המחזה – עמדת האחים‬
‫המחזה קצרה בכיתה המתארת את תחושת האחים לאחר ששמעו את החלומות‬
‫יוסף‪ :‬שמעו נא אחיי חלמתי חלום ‪.‬‬
‫האחים ‪ :‬אוף שוב האח המעצבן הזה עם הסיפורים שלו ‪.‬‬
‫יוסף ‪ :‬בחלומי אני רואה ‪ 11‬אלומות בשדה שנמצאות במעגל ובמרכז ישנה אלומה זקופה אחת‪.‬‬
‫לפתע האלומה המרכזית הזדקפה יותר וכל האלומות מסביב השתחוו לאלומה הזקופה‪.‬‬
‫האחים ‪ :‬מה אתה רוצה בעצם לומר לנו שאנו האלומות ואנחנו משתחווים לך‪.‬‬
‫יוסף ‪ :‬אני יודע שאני מיוחד‪ ,‬ראו איזה בגד של מלכים אני לובש )מראה את הכותונת (‪.‬‬
‫האחים ‪ :‬אנחנו גדולים ממך אל תצפה שאנחנו נשתחווה לך‪.‬‬
‫יוסף ‪ :‬נחכה ונראה ‪.‬‬
‫האחים ‪ :‬ממלמלים "איזה חוצפן ‪,‬שחצן ‪ ,‬מה הוא חושב את עצמו ?"‬
‫סיכום ‪:‬‬
‫האם אתם מזדהים עם האחים ומדוע ?‬
‫האם אתם מזדהים עם יוסף ומדוע ?‬
‫עבודת סיכום ‪ :‬שיעור מתוקשב המסכם את החלומות ומשמעותם ‪ .‬להלן הקישור‪.‬‬
‫‪ https://sites.google.com/site/siporeyyosef/sitesiporeyyosef-3‬שיעור מתוקשב‬
‫‪31‬‬
‫שיעור מס' ‪-7‬תגובת האב‬
‫דיון ‪:‬‬
‫חלום ראשון ‪ :‬יוסף מספר לאחים‬
‫חלום שני ‪ :‬יוסף מספר לאביו ולאחיו ‪.‬‬
‫תגובת האב ‪:‬‬
‫י "וַ יְ סַ פֵּ ר אֶ ל‪-‬אָבִ יו וְ אֶ ל‪-‬אֶ חָ יו וַ יִּ גְ עַ ר‪-‬בּ ֹו אָבִ יו וַ יֹּאמֶ ר ל ֹו מָ ה הַ חֲ לוֹם הַ זֶּ ה אֲ ֶשׁר חָ ל ְָמ ָתּ הֲ בוֹא נָבוֹא אֲ נִי‬
‫אָרצָ ה‪ .‬יא וַ יְ ַק ְנאוּ‪-‬ב ֹו אֶ חָ יו וְ אָבִ יו ָשׁמַ ר אֶ ת‪-‬הַ ָדּבָ ר‪" .‬‬
‫וְ ִא ְמּ� וְ אַחֶ י� לְ ִה ְשׁ ַתּחֲ וֹת לְ � ְ‬
‫•‬
‫קריאה של הטקסט‬
‫•‬
‫סימון מילים קשות וביאורן ) יגער‪,‬ארצה‪ ,‬הבוא נבוא (‬
‫• הסבר מילולי של הטקסט‪.‬‬
‫נחלק את תגובת האב לשני חלקים ‪:‬‬
‫החלק הראשון ‪ " :‬וַ יִּ גְ עַ ר‪-‬בּ ֹו אָבִ יו "– כלומר התגובה הראשונית היא כעס‪.‬‬
‫החלק השני ‪" :‬מָ ה הַ חֲ לוֹם הַ זֶּ ה אֲ שֶׁ ר חָ ל ְָמ ָתּ ‪ ....‬הוא תוכחה‪.‬‬
‫מזה החלום הזה?‬
‫האם זה ראוי שנבוא אני ואמך ) שנפטרה ( להשתחוות בפניך ?‬
‫האבא מוכיח את בנו אהובו‪ .‬מתוך דבריו עולה כי אכן החלומות הללו הם בעלי משמעות למציאות‬
‫ולכן תגובת האחים הייתה קנאה‪.‬‬
‫"וְ אָבִ יו ָשׁמַ ר אֶ ת‪-‬הַ דָּ בָ ר‪ " .‬מה הדבר ששמר האב ?‬
‫הילדים הציעו שתי הצעות ‪:‬‬
‫א‪ .‬אביו שמר את הכעס בלב‪.‬‬
‫ב‪ .‬אביו לא החשיב את החלומות לדבר משמעותי‪.‬‬
‫משימה‬
‫כתוב מכתב לאחת מן הדמויות הבאות ‪.‬‬
‫יעקב‬
‫יוסף‬
‫אחד האחים‬
‫‪32‬‬
‫שיעור מס' ‪-8‬פרשנות רש"י‬
‫רקע ‪ :‬ציינו שישנם פרשנים שעוזרים לנו להבין את המקרא‪ .‬אחד הפרשנים הידועים הוא רש"י‪.‬‬
‫האם אתם יודעים מי היה רש"י ?‬
‫צפייה בסרט לילדים שעוסק בתולדותיו של רש"י‬
‫‪ http://youtu.be/KCR8YaFVb3I‬קישור לסרט‪.‬‬
‫לאחר הצפייה בסרט נציג כמה מהפרטים החשובים על רש"י ‪.‬‬
‫‪ .1‬פרשן ימי הביניים‬
‫‪ .2‬חי בצרפת‬
‫‪ .3‬נולד נולד בעיר טרוייש בצרפת בשנת ‪ ,1040‬ומת ביום ה' כ"ט תמוז ‪.1105‬‬
‫‪ .4‬כתב רש"י ‪.‬‬
‫דיון ‪ :‬גם רש"י עסק בשאלות שאנו שאלנו בעקבות חלומות יוסף ומה שהקדים להם ‪.‬‬
‫שאלות ‪:‬‬
‫‪ .1‬כיצד יעקב מעדיף בן אחד על בניו הנוספים ?‬
‫‪ .2‬מה פירוש החלומות ?‬
‫‪ .3‬מדוע האחים שנאו את יוסף ?‬
‫‪ .4‬מדוע אביו גער בו ?‬
‫עתה נקרא את פרושו של רש"י וננסה לענות על השאלות ‪.‬‬
‫פרוש רש"י יוקרן על הלוח באמצעות האתר דעת ‪.‬‬
‫‪http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=1&perek=37&mefaresh=r‬‬
‫‪ashi‬‬
‫דיון ‪ :‬שאין חלום בלא דברים בטלים‪.‬‬
‫ויעקב נתכוון להוציא הדבר מלב בניו שלא יקנאוהו‪ ,‬לכך אמר לו הבוא נבוא וגו'‪ ,‬כשם שאי אפשר‬
‫באמך כך השאר הוא בטל‪:‬‬
‫רש" טוען כי חלומות יוסף הם בעלי משמעות ‪ .‬כלומר הם לא סתמיים ‪ .‬יעקב ידע זאת וחיכה לזמן‬
‫שהם יתקיימו‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫שיעור מס' ‪9‬‬
‫מליאה‪ :‬על הלוח כרזה גדולה ‪.‬‬
‫דיון‪ :‬האם אתם יודעים מה פירוש הכרזה שכתבתי על הלוח ‪.‬‬
‫תשובות הילדים ‪ :‬החלומות לא נכונים‪ ,‬החלומות לא אומרים את האמת‬
‫‪,‬החלומות מספרים סיפור לא נכון ‪.‬‬
‫אנו נתייחס עתה להצעה החלומות אינם בעלי משמעות ואינם קשורים למציאות ‪.‬‬
‫נסביר את המשפט חלומות שוא ידברו ‪.‬‬
‫דיון‬
‫•‬
‫האם אתם חולמים ?‬
‫•‬
‫שתפו אותנו בחלומות שלכם ?‬
‫•‬
‫מתי אתם חולמים ?‬
‫•‬
‫האם היה חלום שלכם שהתגשם?‬
‫•‬
‫" אני חולמת להיות רקדנית " מה פירוש המילה חלום במשפט זה ‪.‬‬
‫השאיפה שלי היא להיות רקדנית ‪.‬‬
‫עתה נציג את ההגדרה המילונית של המילה חלום – נסביר מהו מילון ‪:‬‬
‫בהגדרה נתייחס ל‪ 1‬ו‪3‬‬
‫מתוך ‪ :‬מילון אבן‪-‬שושן‬
‫‪34‬‬
‫סוגי חלומות ‪ :‬התאימו הגדרה למושג‬
‫חלום נבואה‬
‫החלום הנבואי בא לספר לחולם דברים שיקרו בחייו‬
‫או בחיי האנשים סביבו‪ .‬הסמלים והפעולות יעזרו‬
‫לפרש את החלום כלומר את העתיד ‪.‬‬
‫חלום בהקיץ‬
‫הזיות ‪,‬דמיונות שמתרחשים בזמן שהאדם ער‪.‬‬
‫חלום בלהות‬
‫סיוטים ‪ ,‬חלום נורא מטיל פחד ‪.‬‬
‫דיון ‪ :‬איזו מבין ההגדרות מתאימה לחלומות יוסף ?‬
‫כל יום המורה קוראת חלק מסיפורי יוסף עד החלק שיוסף שולח לאביו את העגלות ויעקב יורד‬
‫מצרימה‪..‬‬
‫המפרשים מסבירים זאת כך‪ :‬יוסף רצה שחלומותיו יתגשמו‪ .‬בשלב הראשון אחיו ישתחוו לפניו‪,‬‬
‫ובכך יתגשם חלומו הראשון‪ .‬בשלב השני אביו ואמו ואחד עשר אחיו ישתחוו לפניו‪ ,‬ובכך יתגשם‬
‫החלום השני‪ .‬הוא ציפה להתגשמות שני החלומות‪ .‬יוסף הניח שעקב הרעב בארץ כנען‪ ,‬משפחת יעקב‬
‫יצטרך לבוא למצרים לשבור אוכל‪ ,‬ואז יתגשמו חלומותיו‪ .‬כאשר אחיו השתחוו לפניו‪ ,‬הוא הבין‬
‫שהנה חלומותיו קורמים עור וגידים‪ .‬התגשמות החלום היה חסר‪ ,‬עקב היעדרות בנימין‪ .‬ולכן הוא‬
‫יזם את הבאת בנימין ‪.‬במפגש השני כל האחים השתחוו לפניו‪:‬‬
‫"ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה"‪.‬‬
‫)שם מג'‪,‬כו'(‪ .‬לאחר התגשמות חלומו הראשון במלואו‪ ,‬הוא ציפה להתגשמות חלומו השני‪ ,‬ולכן הוא‬
‫לא התוודע בפני אחיו בשלב הזה‪.‬‬
‫הצגתי בפני הילדים את הפסוק הזה ושוחחנו האם לפי מה שכתוב חלומותיו של יוסף יתגשמו?‬
‫אָרץ וַיָּב ֹאוּ אֲ חֵ י יוֹסֵ ף וַיִּשְ תַּ חֲ ווּ לוֹ אַ פַּ י ִם‬
‫אָרץ הוּא הַ מַּ שְ בִּיר לְ כָל עַ ם הָ ֶ‬
‫"וְיוֹסֵ ף הוּא הַ שַּ לִּ יט עַ ל הָ ֶ‬
‫אָרצָה‪) ":‬בראשית מ"ב ‪,‬ו'(‬
‫ְ‬
‫התלמידים ציינו שאכן חלומותיו של יוסף יתגשמו משום שהוא אכן הגיע לגדולה במצרים ‪ ,‬המשביר‬
‫לכל ארץ מצרים‪ .‬והאחים ישתחוו לו בבואם לשבור אוכל ‪.‬‬
‫קישורים לאתר " מבראשית " קריאה ופעילות ‪.‬‬
‫‪http://www.mibereshit.org/newsite/arcive/pdf/mamad/a457.pdf‬‬
‫‪http://www.mibereshit.org/newsite/adult/rakazim/myfiles/vayeshev.pdf‬‬
‫‪35‬‬
‫שיעור מס' ‪ -10‬חלומות בשירים‬
‫פתיחה – הקרנת השיר "אלוקים שלי " של עוזי חיטמן‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=pTqA5LUxKww‬‬
‫כל ילד מקבל את מילות השיר ומצטרף לשירה ‪.‬‬
‫אלוקים שלי‬
‫מילים ולחן ‪ :‬עוזי חיטמן‬
‫אלוהים שלי‪ ,‬רציתי שתדע‬
‫חלום שחלמתי בלילה במיטה‬
‫ובחלום ראיתי מלאך‬
‫משמיים בא אלי ואמר לי כך‬
‫באתי משמיים‪ ,‬עברתי נדודים‬
‫לשאת ברכת שלום לכל הילדים‬
‫לשאת ברכת שלום לכל הילדים‬
‫וכשהתעוררתי נזכרתי בחלום‬
‫ויצאתי לחפש מעט שלום‬
‫ולא היה מלאך ולא היה שלום‬
‫הוא מזמן הלך ואני עם החלום‬
‫אלוהים שלי‪ ,‬רציתי שתדע‬
‫חלום שחלמתי בלילה במיטה‬
‫ובחלום ראיתי מלח‬
‫ממצולות הים עלה ואמר לי כך‬
‫באתי מן המים‪ ,‬ממצולות הים‬
‫לשאת ברכת שלום לילדי כל העולם‬
‫‪36‬‬
‫לשאת ברכת שלום לילדי כל העולם‬
‫וכשהתעוררתי נזכרתי בחלום‬
‫ויצאתי לחפש מעט שלום‬
‫ולא היה מלח ולא היה שלום‬
‫הוא את הבשורה לקח ואני עם החלום‬
‫אלוהים שלי‪ ,‬רציתי שתדע‬
‫שהחלום הזה נשאר לי כחידה‬
‫אלוהים שלי‪ ,‬רציתי שתדע‬
‫על החלום שלי רציתי שתדע‬
‫אלוהים שלי‪ ,‬רק רציתי שתדע‬
‫עבודה על השיר ‪ :‬הילדים יסמנו בטקסט‪.‬‬
‫‪ .1‬כמה בתים בשיר ?‬
‫‪ .2‬כמה שורות בכל בית ?‬
‫‪ .3‬מהי החריזה ? לדוגמא ‪:‬נדודים –ילדים‬
‫‪ .4‬מילים חוזרות ‪.‬‬
‫‪ .5‬מי הדובר בשיר ?‬
‫‪ .6‬מה החלום שלו ?‬
‫‪ .7‬האם חלומו של הדובר בשיר התגשם ?‬
‫‪ .8‬מה הקשר לחלומותיו של יוסף ?‬
‫סיכום ‪ :‬כל ילד כותב מהו החלום האישי שלו ניתן גם להוסיף ציור‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫שיעור מס' ‪ -11‬סיכום ‪.‬‬
‫שיחה כללית על יחידת הלימוד – חלומות יוסף‬
‫‪ .1‬מה למדתם על חלומות יוסף ?‬
‫‪ .2‬מה הדבר שעניין אתכם במיוחד ?‬
‫‪ .3‬האם לדעתם יש כיום משמעות לחלומות?‬
‫משימה !‬
‫הכיתה תתחלק ל‪ 4 -‬קבוצות ותקיים את המשימות הבאות ‪:‬‬
‫קבוצה א ‪ :‬כתוב ראיון שאתה מקיים עם יוסף והמחז אותו בפני הכיתה‪.‬‬
‫קבוצה ב' ‪ :‬המחז הצגה על חלומות יוסף )מצורף אביזרים בגדים ‪ ,‬שיבולים ‪ ,‬כותנת ‪ ,‬שמש‪,‬‬
‫ירח‪ ,‬וכוכבים (‬
‫קבוצה ג' ‪ :‬תשיר את השיר של עוזי חיטמן " אלוקים שלי " אך עליהם להוסיף בית נוסף‬
‫שמתאר את החלום האישי שלהם‪.‬‬
‫קבוצה ד' ‪:‬יצירה – הילדים ייצרו בעזרת דמויות תלת מימדיות את החלומות ומשמעותם‪.‬‬
‫מליאה ‪ :‬כל קבוצה תציג את התוצרים שלה בפני כל הכיתה‪.‬‬
‫פעיליות נוספות ‪:‬‬
‫‪ .1‬צפייה בסרט מצויר על יוסף וכותנת הפסים ‪.‬‬
‫‪ .2‬שירים על חלומות – לדוגמא ‪:‬טוהר ותכול המטפחת ‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪.6‬מחקר איכותי‬
‫מחקר איכותני הוא "מחקר האנוש"‪ -‬המתאים במיוחד לתחומי חינוך‪ ,‬סיעוד‪ ,‬אנתרופולוגיה‬
‫‪32‬‬
‫סוציולוגיה ופסיכולוגיה‪.‬‬
‫מחקר איכותני הוא "הסיפורים והמילים"‪ ,‬אלה הם כלים להבניית המציאות ותיאור החוויות‬
‫הגלומות בהם‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫היכולת לצרף מילים לסיפורים מוכרת כמאפיין משמעותי של החוקר האיכותני‪.‬‬
‫מחקר שמדגיש את הפרשנות הסובייקטיבית שאנשים נותנים למציאות החברתית‪/‬תרבותית שהם‬
‫נמצאים בה‪.‬‬
‫מחקר איכותני בודק תהליך במהלך התרחשותו‪ ,‬וזאת לעומת המחקר הכמותי הבודק את התוצרים‬
‫של התהליך‪.‬‬
‫תפקיד החוקר הוא‪:‬‬
‫לחקור את הדברים‪-‬תופעות במיקום הטבעי‪ ,‬למצוא משמעות או לפרש את התופעות במונחים שבני‬
‫אדם משתמשים בהם‪.‬החוקר מעוניין בתהליכים יותר מאשר בתוצאות או בתוצרים‪.‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫"מחקר איכותי הוא "תיאורי"‪ ,‬הוא שואב את נתוניו מהמערך הטבעי‪ ,‬והחוקר הוא מכשיר המחקר‬
‫‪34‬‬
‫העיקרי"‬
‫שאלת מחקר במחקר האיכותני היא הצהרה המזהה את התופעה הנחקרת‪ ,‬היא עוסקת במה את‪/‬ה‬
‫רוצה להתמקד ומה את‪/‬ה רוצה לדעת על הנושא‪.‬‬
‫כלים המחקר איכותי‬
‫‪.1‬ראיון‪ -‬מובנה‪ /‬חצי מובנה‪ /‬פתוח‬
‫‪F31‬‬
‫‪F 32‬‬
‫‪F3‬‬
‫•‬
‫מפגש פנים אל פנים עם הנחקרים‪/‬אינפורמנטים לצורך שמיעת חוות דעתם על הנושא‬
‫הנחקר‪.‬‬
‫•‬
‫שאילת שאלות על פי תכנון מראש‪ ,‬או מפגש פתוח‬
‫•‬
‫המראיין רושם או מקליט את התשובות‪.‬‬
‫‪ .2‬תצפית‬
‫•‬
‫מעקב שיטתי‪ ,‬צפייה שיטתית של החוקר על התנהגותם של הנבדקים נושאי חקירתו‬
‫במצבים מסוימים ורישום התנהגויותיהם על פי תכנון מוקדם‪.‬‬
‫‪ 32‬שקדי ‪2003‬‬
‫‪ 33‬שקדי ‪2003‬‬
‫‪ 34‬צבר בן‪-‬יהושע‪1990 ,‬‬
‫‪39‬‬
‫‪ .3‬שאלון פתוח‪ -‬משמש ככלי כמותי ואיכותי‬
‫•‬
‫שאלון בו הנחקר מביע את דעתו על הנושא הנחקר על פי שאלות מובנות מראש בכתב‪.‬‬
‫האספקט האיכותי "השמעת קולם של הנחקרים‪/‬אינפורמנטים על התופעה הנחקרת"‪.‬‬
‫‪ .4‬משוב מקדים – משוב מסכם‬
‫‪ .5‬רפלקציה‬
‫מחקר זה בא להעריך את מידת ההצלחה של הוראת חלומות יוסף‪ .‬לימוד הפשט ‪ ,‬פרשנות והרחבה‬
‫מתחומי דעת שונים ‪.‬‬
‫במחקר נבדקו ‪ 22‬תלמידים בכיתה א' הטרוגנית ‪ 16 ,‬בנות ו‪ 6‬בנים ‪.‬‬
‫נעשה שימוש בשלושה כלי מחקר ‪ :‬משוב מקדים – משוב מסכם ‪ ,‬רפלקציה מבחן מסכם ‪.‬‬
‫להלן שאלות של המשוב ‪:‬‬
‫‪ .1‬האם את‪/‬ה אוהב‪/‬ת ללמוד תורה ?‬
‫‪ .2‬האם הגיוון בדרכי ההוראה השפיעו על אהבתך למקצוע ?‬
‫‪ .3‬האם אתה מכיר את יוסף?‬
‫לאחר לימוד היחידה נוספו עוד שתי שאלות‪:‬‬
‫‪ .4‬האם אתה מכיר את החלומות שחלם יוסף ואת משמעותם ?‬
‫‪ .5‬האם יוסף נחשב בעיניך כדמות חיובית או שלילית ‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫השאלה הראשונה מטרתה לבדוק האם הם אוהבים ללמוד תורה ?‬
‫במשוב המקדים ‪ 46%‬אוהבים ללמוד תורה במידה רבה או המידה רבה מאוד‪ .‬לאחר הלימוד עלה‬
‫מספר התלמידים ל‪ 70%‬אחוזים ‪.‬‬
‫מספר הילדים שלא אוהב תורה ירד מ‪ 12%‬ל‪7%‬‬
‫משוב מקדים – שאלה ראשונה‬
‫משוב מסכם ‪-‬שאלה ראשונה‬
‫שאלה זו באה לבדוק האם צורת הלימוד משפיעה על אהבת המקצוע ‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫לפני תחילת הלימוד ‪ 55%‬מהתלמידים טענו כי יש השפעה בין דרכי הלימוד לבין אהבת‬
‫המקצוע ‪ .‬במידה רבה – רבה מאוד ‪ .‬לאחר הלימוד עלה מספר האחוזים ל‪.79%‬‬
‫בכיתה א' יש השפעה ניכרת משום שלמידה מתוך חוויה ודרכים מגוונות יוצרות עניין רב‬
‫יותר בקרב התלמידים ‪.‬‬
‫יש לציין כי ‪ :‬הוויזואליות ‪ ,‬המוסיקה ו היצירה הם מנת חלקם של ילדים בגיל צעיר זה‪.‬‬
‫שאלה שניה – משוב מקדים‬
‫שאלה שניה‪ -‬משוב מסכם‬
‫שאלה ‪ 3‬באה לבדוק האם הילדים מכירים את יוסף מכירים את סיפור החלומות‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫לפני הלימוד הידע היה בסיסי ביותר ‪ ,‬לאחר הלימוד התגבשה לה דמותו של יוסף מכל מיני‬
‫בחינות ‪:‬‬
‫א‪ .‬מיקומו במשפחה‬
‫ב‪ .‬שאיפותיו‬
‫ג‪ .‬חלומות ומשמעות‬
‫ד‪ .‬יחסו לאחים‬
‫שאלה שלישית – משוב מקדים‬
‫במידה‬
‫רבה‬
‫מאוד‬
‫‪9%‬‬
‫האם אתה מכיר את סיפורי יוסף ?‬
‫במידה מועטה‬
‫‪34%‬‬
‫במידה רבה‬
‫‪36%‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪21%‬‬
‫שאלה שלשית – משוב מסכם‬
‫‪43‬‬
‫האם אתה מכיר את סיפורי יוסף ?‬
‫במידה מועטה‬
‫‪6%‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪12%‬‬
‫במידה רבה מאוד‬
‫‪49%‬‬
‫במידה רבה‬
‫‪33%‬‬
‫מן הנתונים עולה כי הילדים מכירים את יוסף טוב יותר לאחר לימוד היחידה ‪ .‬נתון זה מעיד‬
‫על כך שדמותו של יוסף הוטמעה בקרב התלמידים ‪.‬‬
‫‪ .6‬רפלקציה אישית‬
‫רפלקציה היא חשיבה משקפת וגבוהה על הפעולה‪ ,‬לפני‪ ,‬בזמן הפעולה או אחריה‪ ,‬שמכוונת להסביר‬
‫ולהמשיג את הידע הפרקטי המצטבר כתוצאה מניסיון מעשי של התכנון הביצוע וההערכה של‬
‫הפעולה‪ ,‬ולשפר ביצועים חוזרים או דומים של אותן פעולות בעתיד‪.‬‬
‫כפי שציינתי בתחילת העבודה אני מחנכת כיתה א' בבית ספר ממלכתי דתי ‪.‬‬
‫החלטתי ללמד בכיתתי את הנושא חלומות יוסף " ‪.‬‬
‫התלבטתי מאוד האם עליי ללמד כיתה א' טקסט מקראי ‪ .‬ידוע שלימודי המקרא מתחילים מכיתה ב'‬
‫לאחר שניתן רקע קדם תורה במשך חודש שלם‪.‬‬
‫למרות הלבטים החלטתי שתלמידיי יוכלו להתמודד מול הנושא ואף להפיק ממנו את המירב ‪.‬‬
‫בשיעורים הראשונים לפני תחילת היחידה ניסיתי לתת רקע כללי על התורה ‪.‬‬
‫ילדים רבים לא ידעו לומר לי מהו תנ"ך ‪.‬‬
‫היה להם קשה להכיל כמות כזו של ספרים שנמצאים בספר אחד ‪ ).‬הבאתי תנ"כים רבים לכיתה (‬
‫לכן בחרתי לא להתעכב על עניין זה ‪.‬‬
‫קשיים נוספים שעלו לפני הלימוד ‪:‬‬
‫‪ .1‬חוסר התמצאות בחומש‬
‫‪ .2‬מושגים במקרא‬
‫‪ .3‬תפיסת הזמן והמקום‬
‫‪44‬‬
‫‪ .4‬נוסח המקרא‬
‫כאשר התחלתי את יחידת הלמוד בחרתי לפתוח בשיר שתוכנו קרוב לעולמם של הילדים‪ .‬בשיעור זה‬
‫עלו רגשות רבים והילדים שמחו לשתף פעולה ‪.‬‬
‫כאשר חשפתי אותם לטקסט המקראי בחרתי לעשות זאת בהדרגה יחידות יחידות כדי לפשט את‬
‫הנושא ולהביאו אליהם לא בצורה מאיימת ‪.‬‬
‫בקריאת הפשט היה בלבול בקרב רוב הילדים ‪ .‬הם ערבבו בין פרשנות שהתבססה אצלם מגן‬
‫הילדים‪,‬לבין הפשט‪.‬‬
‫לדוגמא ‪:‬בחלום יוסף עם האלומות הילדים חשבו שבחלום עצמו כל אחד מהאחים החזיק אלומה‬
‫והשתחווה ליוסף‪ .‬אך לא כך מצוין בפשט‪ .‬חשוב היה לי להעמיד את הפשט על דיוקו‪.‬‬
‫חוויה נוספת חוו הילדים בנושא האפליה בבית יעקב – העצמתי את עניין מתן הכתונת ואת רגשות‬
‫העליונות שלי יוסף‪ .‬הילדים נסחפו לתוך הסיפור משום שהם חוו אפליה בעצמם‪.‬‬
‫)בלון עם ממתקים (‬
‫בשיעור שעסק בפרשנות התלבטתי אם להציג בפני התלמידים פרשן אחד או שני פרשנים‪.‬‬
‫במהלך השיעורים ראיתי לנכון להציג פרשן אחד ‪ ,‬את רש"י ‪.‬‬
‫חשוב היה לי לתת רקע כללי על הפרשן ופועלו ואז לגשת לפרשנות שהציג בחלומות יוסף‪.‬‬
‫לסיכום ניתן לומר שנהניתי מאוד ללמד את הנושא ‪,‬הוא נושא קרוב לליבי‪.‬‬
‫אני משוכנעת שהילדים נהנו מהלמידה והפיקו ידע ‪.‬‬
‫תגובות הילדים מעידות על הנאה מהלימוד ורצון עז לדעת עוד על דמותו של יוסף‪ .‬על המשך הסיפור‬
‫וכן סיפורים אחרים מן המקרא ‪.‬‬
‫אין לי ספק שדרכי הלמידה מהווים כגורם משפיע ביותר על הלימוד ואהבת המקצוע ‪.‬‬
‫הצגת הנושא מתחומי דעת שונים גורמים לו להיות מעניין יותר וקרוב יותר לעולמם של הילדים ‪ .‬כך‬
‫בעצם ניתן לומר שסיפורי התורה הם רלוונטים לחיינו‪ .‬מהם ניתן לשאוב חוכמה וניסיון‪ ,‬להפיק‬
‫לקחים וערכים ‪.‬‬
‫מבחן מסכם‬
‫מטרת המבחן היא לבדוק אם החומר שנלמד הופנם בצורה טובה על התלמידים‪.‬‬
‫במבחן ‪ 7‬שאלות ‪ 5 :‬שאלות סגורות ושתיים פתוחות‪.‬‬
‫המבחן ‪:‬‬
‫‪ .1‬הביטוי " בן זקונים " פירושו ‪:‬‬
‫א‪ .‬הבן הצעיר ביותר ‪.‬‬
‫ב‪ .‬הבן הגדול ביותר‪.‬‬
‫ג‪ .‬בן של איש זקן ‪.‬‬
‫‪ .2‬האחים כינו את יוסף " בעל החלומות " כינוי זה מלמד ש‪:‬‬
‫א‪ .‬האחים חבבו את יוסף‪.‬‬
‫ב‪ .‬האחים לעגו ליוסף‪.‬‬
‫ג‪ .‬האחים קנאו ביוסף‬
‫‪ .3‬מי השתחווה ליוסף בחלום הראשון ?‬
‫‪45‬‬
‫א‪ .‬אביו ואמו‪.‬‬
‫ב‪ .‬האחים‬
‫ג‪ .‬אביו ואמו והאחים‪.‬‬
‫אָרצָ ה‪".‬‬
‫‪ .4‬מי אמר למי ? "הֲ בוֹא נָבוֹא אֲ נִי וְ ִא ְמּ� וְ אַחֶ י� לְ ִה ְשׁ ַתּחֲ וֹת לְ � ְ‬
‫א‪ .‬האחים ליוסף‪.‬‬
‫ב‪ .‬האחים ליעקב‪.‬‬
‫ג‪ .‬יעקב ליוסף ‪.‬‬
‫‪ .5‬לפי איזה מעשה אפשר לדעת שיעקב אהב מאוד את יוסף ?‬
‫א‪ .‬הוא לא נתן לו לעבוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוא לימד אותו תורה‬
‫ג‪ .‬הוא תפר לו כתונת פסים ‪.‬‬
‫‪ .6‬כתוב בלשונך את חלומות יוסף ומשמעותם ‪.‬‬
‫‪ .7‬מילים קשות‪ -‬כתוב פירוש מתאים לכל מילה מודגשת ‪.‬‬
‫א‪ .‬האלומה של יוסף עומדת זקופה‪ -.‬מהי אלומה ?‬
‫ב‪ .‬ויגער בו אביו‪ -‬מה פרוש המילה ויגער?‬
‫ג‪ .‬האלומה של יוסף ניצבת – מה פירוש המילה ניצבת ?‬
‫התפלגות ציונים‬
‫מן התוצאות ניתן לראות כי הילדים הפנימו את החומר הנלמד ‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫יותר ממחצית הילדים קיבלו ציונים טובים‪.‬‬
‫גם הילדים המתקשים הצליחו בכוחות עצמם להתמודד מול המבחן בצורה סבירה‪.‬‬
‫‪ .7‬סיכום ומסקנות‬
‫מטרת עבודה זו הייתה לבדוק האם תלמידים בכיתה א' שרק עתה סיימו לרכוש את הקריאה יוכלו‬
‫להתמודד מול טקסט מקראי‪ .‬מטרה נוספת היא כיצד אני כמורה יכולה להביא את תלמידיי ללמוד‬
‫מקרא בצורה חווייתית‪,‬ולגרום להם לחבב את המקצוע ולהתחבר לסיפורי התורה תוך למידה‬
‫מגוונת מתחומי דעת שונים‪.‬‬
‫הנושא אותו בחרתי להציג בפני תלמידיי הוא "חלומות יוסף" בניתי אחד עשר מערכי שיעור בנושא‪,‬‬
‫הכוללים שימוש במספר דיסציפלינות הוראה‪ .‬במטרה ללמד ולהכשיר את התלמיד להיות לומד‬
‫עצמאי‪.‬‬
‫התחלתי את יחידת הלימוד משיר שעוסק באפליה במשפחה‪ ,‬במטרה להעצים את האפליה בבית‬
‫יעקב‪ .‬ההתמקדות בפשט גרמה לילדים להבין את הסיפור ואת המשמעויות הגלומות בו‪ .‬כלומר‬
‫משמעות החלומות‪ ..‬לאחר מכן הרחבנו את הנושא מזויות שונות‪:‬חלום מבחינה לשונית ‪ ,‬חלומות‬
‫ילדים ‪ ,‬סוגי חלומות ועוד ‪.‬‬
‫במהלך הוראת היחידה נוכחתי לדעת כמה השפעה יש לדרכי ההוראה על אהבת המקצוע בקרב‬
‫התלמידים‪ .‬השימוש בכלי מחקר של משוב מקדים ומסכם‪ ,‬מבחן ורפלקציה עצמית‪ ,‬אכן שיקפו את‬
‫השפעה זו‪.‬ראיתי שחל שינוי מהותי מלפני לימוד היחידה ואחריה‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫סדרת השיעורים גרמה לתלמידיי להבין שהמקרא איננו מנותק מחיי המציאות והוא קרוב לעולם‬
‫הילדים ולמציאות היום יומית ‪.‬‬
‫במהלך הלימוד עלו תכנים וערכים ששאבנו מהטקסט המקראי‪ .‬לדוגמא ‪ :‬חינוך ילדים ‪ ,‬תא‬
‫משפחתי ‪ ,‬העדפת בן על אחר ועוד ‪.‬‬
‫התהליך שעברתי מתחילת העבודה‪ ,‬איסוף החומרים ‪ ,‬למידה של הנושא ועד העברת השיעורים‬
‫חוללו גם בי שינוי‪ .‬ראשית למדתי על חשיבות המקרא לנו כעם‪ ,‬ושימור המורשת היהודית ‪.‬‬
‫גיליתי שישנם קשיים בלימוד המקרא‪,‬אך יצרתי דרכים לעקוף קשיים אלו ‪.‬‬
‫חשוב מאוד לטפח בקרב התלמידים את המוטיבציה ללמוד מקרא ולחבב אותה עליהם ‪.‬‬
‫אסיים בנימה אישית‪ ,‬הבחירה שלי במהלך לימודי התואר השני כללו עבודות‪.‬‬
‫שתי העבודות עסקו ביוסף הצדיק ‪ .‬משום מה‪ ,‬יש משמעות חבויה בשם הזה "יוסף" בכלל ובפרט ‪.‬‬
‫אבי ז"ל שמו יוסף והוא בן זקונים לאמו רחל שמתה עליו בהיותו צעיר מאוד ‪.‬‬
‫בן הזקונים האישי שלי שמו יוסף )שיבדל לחיים ארוכים (קרוי על שם אבי‪.‬החיבור שלי לנושא הוא‬
‫מיוחד‪ .‬כולי תקווה שתלמידיי חוו חיבור אישי לנושא הנלמד בפרט ולמקרא בכלל‪.‬‬
‫שנזכה לחנך את ילדינו לאהבת התורה וליראת ה'‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫•‬
‫אברבנאל על התורה מהדורת ורשא תרכ"ב‪..‬‬
‫•‬
‫אבן שושן אברהם )‪(1996‬מילון אבן שושן – כרך שני ‪,‬הוצאת קרית ספר ‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫•‬
‫אור החיים על התורה ‪ ,‬הוצאת בלום ‪ ,‬ירושלים ‪.‬‬
‫•‬
‫ארנד ‪,‬משה )תשס"ו( פרשנות המקרא‪-‬והוראתו ‪ ,‬הוצאת מאירי‪ ,‬מכללת ליפשיץ ירושלים‪.‬‬
‫•‬
‫אריה ‪,‬לודוויג שטראוס )תשכ"ד( ‪,‬עיונית במקרא ‪ ,‬בתוך צבי אדר‪ ,‬הוראת סיפורי יוסף ‪.‬‬
‫•‬
‫בראשית רבה ירושלים ד"צ וילנא תרל"ח‪.‬‬
‫•‬
‫בנזימן‪,‬חגית )‪ (1977‬כשאמא הייתה קטנה‪ ,‬הוצאת דביר ‪.‬‬
‫•‬
‫בן נון‪,‬י‪) .‬תשמ"ו("מפני מה לא שלח שליחים לאביו "‪ .‬מגדים ‪ ,‬בהוצאת מכון יעקב הרצוג‪ ,‬הר‬
‫עציון ‪) .‬עמ'‪(20-31‬‬
‫•‬
‫גוייטן ‪,‬שלמה דב )‪(1965‬הוראת התנך ‪ ,‬הוצאת יבנה ‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫•‬
‫גליק‪ ,‬מ )תשס"ח ( "מדוע לא הודיע יוסף לאביו על קיומו " ‪ .‬שמעתין ‪ ,‬הוצאת שמעתין ‪,‬מרכז‬
‫שפירא‪) .‬עמ'‪(13-17‬‬
‫•‬
‫הורוביץ פרופ' טליה‪"(2006) ,‬מתודה להוראת מקרא באוניברסיטה והערכתה‪ ,‬הדגמה‪ :‬הוראת‬
‫מגילת קהלת"‪,‬‬
‫הורוביץ‪ ,‬ט'‪ (2011) ,‬התנ"ך כמאור וכמראה‪ ,‬עיון רב תחומי ומתודי‪ .‬קרית שמואל‪ ,‬חיפה‪:‬‬
‫מכללת שאנן‪.‬‬
‫•‬
‫השפה שנשכחה )‪(1951‬מבוא להבנת חלומות‪ ,‬אגדות‪-‬ילדים ומיתוסים ‪,‬הוצאת א' רובינשטיין‪,‬‬
‫ירושלים‬
‫•‬
‫חומש בראשית במהדורת "תורת חיים")תשמ"ו( הוצאת מוסד הרב קוק‪ ,‬ירושלים )כולל את‬
‫הפרשנים רש"י‪ ,‬רמב"ן‪ ,‬ספורנו‪ ,‬רד"ק(‪.‬‬
‫•‬
‫ליבוביץ ‪ ,‬נ‪ (1968) ,‬עיונים חדשים בספר בראשית ‪ ,‬הוצאת אלינור ‪.‬‬
‫•‬
‫מלב"ם ‪ ,‬מ )‪ (2006‬אוצר הפירושים ‪ ,‬הוצאת הספרים פרדס ‪ ,‬ירושלים‬
‫•‬
‫מדרש תנחומא‪ ,‬מהדורת ורשא‪ -‬ירושלים תשי"ח ד"צ ורשא תרל"ה‪.‬‬
‫•‬
‫מדרש רבא עם כל המפרשים ‪ ,‬הוצאת ח' וגשל ‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫•‬
‫מדרש תנחומא )תש"ס( ירושלים ‪.‬‬
‫•‬
‫מקראות גדולות ‪-‬המאור )‪ ,(1990‬הוצאת מכון המאור ‪,‬ירושלים‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫•‬
‫סימון אוריאל‪" .(1999) .‬מעמד המקרא בחברה הישראלית‪ :‬ממדרש לאומי לפשט קיומי"‪.‬‬
‫יריעות‪ .‬ארנה הס‪ ,‬תל‪-‬אביב‬
‫•‬
‫סלומון ‪,‬יוחנן דוד )תשנ"ט( ‪,‬כיצד מחדירים אהבת התורה בתלמידים ? שמעתין ל"ו– בטאון‬
‫המורים למקצועות הקודש‪ ,‬עמ' ‪.135-138‬‬
‫•‬
‫סמט ‪,‬א ‪".‬פשרם של חלומות יוסף" מתוך עיונים בפרשת השבוע ‪,‬אתר דעת ‪ ,‬מכללת הרצוג ‪.‬‬
‫•‬
‫על המקרא ועל הוראתו‪ ,‬לקט מאמרים למורה למקרא בבית הספר הממלכתי דתי‪ ,‬חוברות א‪-‬ז‪,‬‬
‫משרד החינוך‪ ,‬האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים‪ ,‬ירושלים תשנ"ח‪-‬תשס"ב ‪.‬‬
‫שביב ‪ ,‬י )עורך ( )תשס"ז(‪ .‬פרוש אברבאנל על התורה –ספר בראשית ‪ ,‬הוצאת ספרים חורב ‪,‬‬
‫ירושלים ‪.‬‬
‫צבי אדר‪ ,‬השקפת העולם של התנ"ך )‪ ,(1971‬בתוך עם חברה ומדינה עמ' ‪ , 108‬הוצאת מסדה‪.‬‬
‫•‬
‫שקדי א‪ .(2003) .‬מילים המנסות לגעת – מחקר איכותני – תיאוריה ויישום‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬הוצאת‬
‫רמות‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫ספרי עזר –וחוברות עבודה לתלמידים‬
‫‪ .1‬בן יצחק גבריאל )‪,(2010‬זורע וקוצר –חומש בראשית ‪,‬הוצאת בונוס‪,‬ראשון לציון‪.‬‬
‫‪ .2‬דליה קורח שגב‪ ,‬יונה זילברמן )‪ ,(1987‬בראשית שלי ‪,‬הוצאת מודן‪.‬‬
‫‪ .3‬לב ליאורה ‪ ,‬קגן שילה ציפורה )‪,(1992‬חוברת עבודה לספר בראשית ‪,‬הוצאת ספרים‬
‫יבנה‪ ,‬תל אביב‪.‬‬
‫‪ .4‬סלע רבקה ‪ ,‬פרידה רבקה )‪,(1993‬בראשית עם חברים ‪ ,‬הוצאת ספרי יסוד‪,‬תל אביב‪.‬‬
‫‪ .5‬פיש נחשון תמר ‪ ,(1987),‬תורה אורה ‪,‬הוצאת ש‪,‬זק ושותפיו ‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫אתרי אינטרנט ‪:‬‬
‫‪ .1‬מקראנט ‪/http://www.mikranet.org.il/kids‬‬
‫‪ .2‬דעת ‪/http://www.daat.ac.il‬‬
‫‪ .3‬מבראשית ‪http://www.mibereshit.org/daf_hagilharah_mamad.aspx‬‬
‫‪ .4‬בית מדרש וירטואלי ישיבת הר עציון ‪/http://www.etzion.org.il‬‬
‫‪.http://kivunim-old.macam.ac.il/articles/14/horaa.asp?menu=3 .5‬‬
‫‪ .6‬תכנית הלימודים במקרא מגן הילדים ועד כיתה י"ב בחינוך הממלכתי הדתי‪ ,‬משרד‬
‫החינוך והתרבות‪ ,‬האגף לתכניות לימודים‪ ,‬ירושלים התשנ"ג‪.,‬‬
‫‪http://cms.education.gov.il/educationcms/units/tochniyot_limudim/mikramm‬‬
‫‪d‬‬
‫‪ .7‬שירונט ‪/http://shironet.mako.co.il‬‬
‫‪ .8‬סימון אוריאל ‪,‬יוסף ואחיו‪-‬סיפור של השתנות ‪,‬אתר דעת‬
‫‪50‬‬
51
‫דפי עבודה‬
‫הַ חֲ לוֹם הַ ֵשּׁנִ י ֶשׁל יוֹסֵ ף‬
‫‪ .1‬יוֹסֵ ף חָ לַם חֲ לוֹם ֵשׁנִי‪.‬‬
‫‪ .2‬בַּ חֲ לוֹם הוּא ָראָה ֶשׁמֶ שׁ‪ ,‬י ֵָרחַ וְ כוֹכָ בִ ים‪.‬‬
‫‪ֻ .3‬כּלָּם ִה ְשׁ ַתּחֲ ווּ לְ יוֹסֵ ף‪.‬‬
‫ָאָחים ֶשׁלּ ֹו‪.‬‬
‫‪ .4‬יוֹסֵ ף ִספֵּ ר אֶ ת הַ חֲ לוֹם לְ ַי ֲעקֹב וְ ל ִ‬
‫‪ַ .5‬י ֲעקֹב ָכּעַ ס עַ ל יוֹסֵ ף‪.‬‬
‫אַחים ִקנְּאוּ בְּ יוֹסֵ ף‪.‬‬
‫‪ .6‬הָ ִ‬
‫‪52‬‬
‫הַ ְשׁלִ ימוּ‬
‫יוֹסֵ ף חָ לַם חֲ לוֹם ֵשׁ‬
‫נִי‪.‬‬
‫בַּ חֲ לוֹם הוּא ָראָה ֶשׁמֶ שׁ‪ ,‬י ֵָרחַ וְ כ ֹוכָב‬
‫ִים‪.‬‬
‫ֻכּלָּם ִה ְשׁ ַתּחֲ ווּ לְ יוֹסֵ ף‪.‬‬
‫ָאָחים‬
‫יוֹסֵ ף ִספֵּ ר אֶ ת הַ ח ֲלוֹם לְ ַי ֲעקֹב וְ ל ִ‬
‫ֶשׁלּ ֹו‪.‬‬
‫ַי ֲעקֹב כ‬
‫ָּעַ ס עַ ל יוֹסֵ ף‪.‬‬
‫אַחים ִקנְּ אוּ בְּ יוֹס‬
‫הָ ִ‬
‫ֵף‪.‬‬
‫ִמי?‬
‫א‪ִ .‬מי חָ לַם?‬
‫ב‪ִ .‬מי ִה ְשׁ ַתּחֲ וָ ה לְ יוֹסֵ ף בַּ חֲ לוֹם?‬
‫ג‪ִ .‬מי ָכּעַ ס?‬
‫ד‪ִ .‬מי ִקנֵּא?‬
‫‪53‬‬
‫ִמילִ ים נִ ְר ָדּפוֹת‬
‫ֶשׁמֶ שׁ‬
‫י ֵָרחַ‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫לְ בָ נָה‬
‫‪o‬‬
‫‪o‬‬
‫חַ מָּ ה‬
‫כִּ ְתבוּ ְשׁנֵי ֵשׁמוֹת לְ כֹל ִציּוּר‬
‫‪54‬‬
‫י ִָחיד‬
‫ַרבִּ ים‬
‫ִספֵּ ר‬
‫ִקנֵּא‬
‫ָכּעַ ס‬
‫ִה ְשׁ ַתּחֲ וָ ה‬
‫חָ לַם‬
‫ָראָה‬
‫נָכוֹן‬
‫�א נָכוֹן‬
‫ַי ֲעקֹב חָ לַם חֲ לוֹם‪.......................‬‬
‫אַחים‪..................‬‬
‫יוֹסֵ ף ָכּעַ ס עַ ל הָ ִ‬
‫אַחים ִקנְּאוּ בְּ יוֹסֵ ף‪...................‬‬
‫הָ ִ‬
‫ַי ֲעקֹב ִקנֵּא בְּ יוֹסֵ ף‪.................‬‬
‫‪55‬‬