‫מגוונים‬
‫מגוונים‬
‫מס' ‪18‬‬
‫ינואר ‪ 2013‬טבת תשע"ג גיליון‬
‫‪3‬‬
‫גברים ממאדים‬
‫ונשים מנוגה‬
‫הורים‬
‫בתנועה‬
‫‪4‬‬
‫העיתון הקהילתי של רמת השרון‬
‫הצייר‬
‫יהושע גריפית‬
‫‪8‬‬
‫בעלי חיים‪ ,‬כלבים‬
‫ומה שבינהם‬
‫‪11‬‬
‫תשבץ‬
‫הגיון‬
‫הנעורים חלפו‪ ,‬החברות בתנועת הנוער הסתיימה‪.‬‬
‫אבל ישנם הורים שממשיכים ללבוש את המדים‬
‫ולהגיע לתנועה לטובת עזרה וסיוע לתחזוק שבט‬
‫הצופים וסניף בני עקיבא‪.‬‬
‫עמוד ‪2-3‬‬
‫תות שדה‬
‫מרמת השרון‬
‫מאיפה הגיעו התותים אל רמת השרון? צילה דגון‬
‫נפגשה עם מגדלי "תות השדה מרמת השרון"‬
‫ושמעה מהם על ההיסטוריה של הפרי והיישוב וגם‬
‫קיבלה מתכון לריבת תות טעימה‪.‬‬
‫עמוד ‪8-9‬‬
‫לדרום באהבה‬
‫רמת השרון התגייסה לטובת תושבי הדרום‬
‫בין אם באירוח משפחות בבתי התושבים‪ ,‬בין‬
‫אם באירוח לימי הפגה וכיף במרכזי מגוונים‬
‫וגם באיסוף צעצועים ומשחקים שנשלחו אל‬
‫הילדים השוהים במקלטים‪.‬‬
‫עמוד ‪6-7‬‬
‫רוקדים ביחד‬
‫למען ילדי ארגון ניצנים‬
‫‪ 35‬רקדני להקת החטיבה הייצוגית של "מחולה"‬
‫רמת השרון‪ ,‬ממגוונים אלון חזרו מאירוע התרמה‬
‫גדול במועצה האזורית משגב למען "ילדי ניצנים"‬
‫ ילדים עם צרכים מיוחדים‪ .‬בני הנוער נפגשו עם‬‫להקות המחול של משגב וביחד עברו סדנאות‬
‫מחול‪ .‬בסיום הופיעו ביחד מול אלפי אנשים‪.‬‬
‫"לתת מכישרונך לטובת הקהילה ולחבק אלינו את‬
‫הילדים המקסימים מניצנים היה עונג צרוף‪ .‬ביחוד‬
‫בסיום המופע כשחלק מהם חילקו לנו פרחים‪,‬‬
‫פעולה פשוטה כביכול‪ ,‬שבמצבם הופכת להיות‬
‫משימה לא פשוטה‪ .‬הקהל הריע ללא הרף"‪ .‬מספרת‬
‫דורית הופמן המנהלת האומנותית של מחולה‪.‬‬
‫‪02‬‬
‫מגוונים‬
‫דבר המערכת‬
‫קוראים יקרים‪,‬‬
‫סופה של שנה אזרחית בפתח‪ ,‬הנה אנו‬
‫נפרדים לשלום מ‪ 2012 -‬ושנת ‪2013‬‬
‫מתחילה לה בתרועה גדולה‪.‬‬
‫בעת כתיבת שורות אלו איננו יודעים האם‬
‫החזון של בני המאיה עתיד להתרחש?‬
‫האם באמת סוף העידן קרב אל קיצו?‬
‫ואולי אנחנו עומדים בפני עידן חדש‪,‬‬
‫עידן המתחיל לו מבראשית ואנו נדרשים‬
‫לבדוק את עצמנו ולשאול מה עשינו בשנה‬
‫החולפת ובכלל מה עשינו במהלך חיינו‬
‫כארגון וכאנשים פרטיים‪..‬‬
‫תקופת מבצע "עמוד ענן" גרמה לכולנו‬
‫להרגיש שוב חלק מקהילה אחת גדולה‪.‬‬
‫כולנו הרגשנו שכל ישראל ערבים‬
‫זה לזה‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי בדאגה‬
‫לתושבי הדרום ובהתארגנות המיידית‬
‫של אנשים‪ ,‬הן כפרטים והן כארגונים‬
‫שונים‪ ,‬לאירוח ועזרה למשפחות הרבות‬
‫באזורים המופגזים‪ .‬כאן במגוונים‪ ,‬נרתמנו‬
‫לאירוח משפחות מהדרום‪ ,‬הן באירוח אצל‬
‫משפחות למספר ימים והן באירוח לימי‬
‫הפגה למשפחות שיצאו ליום אחד ונהנו‬
‫מהשקט ומהשהיה בשמש המפנקת‪ ,‬וכל‬
‫זאת מבלי לחשוש מאזעקת "צבע אדום"‪.‬‬
‫תענוג היה לנו לארח אותם ועל כך תוכלו‬
‫לקרוא בעיתון‪.‬‬
‫איומי הטילים המרחפים מעל תל אביב‬
‫וצפירות האזעקות‪ ,‬שנשמעו גם כאן ברמת‬
‫השרון‪ ,‬גרמו לכולנו לבדוק היכן האזור‬
‫המוגן והבטוח שלנו והיות וישנם בתים‬
‫רבים ברמת השרון שאין בהם ממ"ד‪ ,‬יצאנו‬
‫לבדוק כיצד ניתן לעשות זאת‪.‬‬
‫מעניין‪ ,‬שדווקא בעתות מלחמה וריב‪ ,‬אנו‬
‫מוצאים את עצמנו פתאום ביחד‪ ,‬מלוכדים‪,‬‬
‫פחות רבים וכועסים אלא יותר מפרגנים‬
‫ומשתפים‪ .‬ומדוע לא להיות כאלו לאורך‬
‫כל השנה? הרי אלו הערכים היהודים‬
‫עליהם מתבססות כל אורחות חיינו סביב‬
‫פרגון ודאגה לזולת‪.‬‬
‫אנו מקווים כי עם סיומה של תקופה‬
‫והתחלתה של תקופה חדשה‪ ,‬ניקח על‬
‫עצמנו להיות קצת יותר ערבים זה לזה‪.‬‬
‫הרי אפשר להתנדב ולתרום לזולת ולחברה‬
‫הישראלית לאורך כל השנה‪ .‬אנו מזמינים‬
‫אתכם לקחת חלק בפעילויות ההתנדבות‬
‫הרבות שלנו‪.‬‬
‫בברכת שנה אזרחית טובה ומוצלחת‪,‬‬
‫מערכת עיתון מגוונים‬
‫מגוונים‬
‫העיתון הקהילתי של רמת השרון‬
‫רכזת מערכת‪ :‬ניצה ערמון‬
‫מערכת‪ :‬צילה דגון‪ ,‬שרה זאבי‪ ,‬אביבה‬
‫דניאלי‪ ,‬אדוה שלו‪ ,‬ניצה ערמון‪ ,‬מיכל אבן‪,‬‬
‫נועה שורניק‪ ,‬נעמי קוריאנסקי‪.‬‬
‫משתתפים‪ :‬אורי פינק‪ ,‬נחמה ורון‪ ,‬ד"ר‬
‫מיכל קירשנר‪ ,‬יובל חמצני‪ ,‬גילי סוקולוב‪,‬‬
‫עדי גולדבלט‪.‬‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬דפוס אקסטרה פרינט בע"מ‬
‫בהפקת מגוונים ‪ -‬מרכזים רב תחומיים‬
‫ובשיתוף תושבים‪.‬‬
‫טל‪ ,03-7600100 :‬פקס‪03-7600106 :‬‬
‫‪www.migvanim.com‬‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫ינואר ‪ 2013‬טבת תשע"ג גיליון מס' ‪18‬‬
‫"אמא‪,‬‬
‫אל תעשי‬
‫לי פדיחות"‬
‫הורים בתנועה ‪ -‬שתי תנועות נוער פועלות‬
‫מאחורי כל אחת מהן טווים מאחורי ה‬
‫העושים הכל למען פעילות תקינה של ה‬
‫מאת נעמי קוריאנסקי‬
‫"אל תעשי לי פדיחות" אומרת מאיה‬
‫לאמה‪ ,‬איימי‪ ,‬אשר נמצאת בקשר ישיר‬
‫עם חבריה‪ ,‬מתוקף תפקידה כסגנית‬
‫ראש שבט "נווה מגן"‪" .‬בתי" אומרת‬
‫איימי‪" ,‬חששה איך יגיבו החברים‪ ,‬אך‬
‫בני הבוגר‪ ,‬כיום בצבא‪ ,‬ציין בפני באחת‬
‫מהפעולות שהוא גאה בי‪ ,‬מחמאה‬
‫שמאוד שמחה אותי"‪ .‬זו הייתה תשובתה‬
‫של איימי‪ ,‬אם מתנדבת ופעילה בתנועת‬
‫הצופים לשאלתי "כיצד מקבלים הילדים‬
‫את נוכחותם של הוריהם בתחום החברתי‬
‫שלהם?"‬
‫ברמת השרון פועלות שתי תנועות‬
‫נוער‪ ,‬תנועת הצופים בה חברים כ‪-‬‬
‫‪ 900‬חניכים ותנועת בני עקיבא השייכת‬
‫למגזר הדתי ובה חברים כ‪ 70 -‬חניכים‬
‫ועוד היד נטויה‪ .‬בשתיהן פועלת מאחורי‬
‫הקלעים קבוצת הורים מתנדבים‪,‬‬
‫"מורעלים" בשפת הנוער‪ ,‬שהם הגורם‬
‫היוזם להפעלתם ופיתוחם של הסניפים‬
‫במקום ומעניקים מיכולתם כדי שיתפקדו‬
‫על הצד הטוב ביותר‪.‬‬
‫חמוטל ינאי היא אם מתנדבת וראש‬
‫שבט הצופים "נוה מגן"‪ ,‬איימי חסון‬
‫היא סגניתה‪ .‬שתיהן אימהות עובדות‬
‫במשרה מלאה‪ .‬עליהן מוטלת עיקר‬
‫העבודה בתנועה‪ ,‬מסבירה הגר ארז‪,‬‬
‫גזברית השבט‪ ,‬אם מתנדבת ובוגרת‬
‫תנועת הצופים משחר נעוריה‪" .‬אתן‬
‫נשים מאוד עסוקות"‪ ,‬אמרתי‪" ,‬האם יש‬
‫בפעילותכן בצופים רצון לשחזר את ימי‬
‫התום? הימים בהן הייתן חניכות בצופים?‬
‫האם יש כאן געגוע לעבר הצופי?"‪" .‬אני‬
‫יודעת שיש מחשבה כזו" אומרת חמוטל‪,‬‬
‫"אכן בילדותי הייתי פעילה בצופים‪ .‬זה‬
‫לא משם‪ .‬זה יישמע פומפוזי אך הגישה‬
‫שלי היא אידיאליסטית‪ .‬חשוב לי ליצור‬
‫ברמת השרון מסגרת חברתית ‪ -‬ערכית‪ .‬אני‬
‫מאמינה שלהיות חניך בתנועת נוער זו דרך‬
‫נכונה לגדול ולהתבגר‪ .‬ילדי יודעים שזו לא‬
‫אופציה‪ ,‬זו חובה‪ .‬כשבתי הודיעה לי שאין‬
‫בכוונתה ללכת יותר לצופים‪ ,‬הודעתי לה‬
‫שכמו שבית ספר זו חובה כך גם הצופים‪.‬‬
‫לשמע תשובתי היא הביטה בי בפליאה‬
‫ואמרה‪" :‬כשלא רציתי ללמוד באופן פרטי‬
‫אנגלית לא התעקשת ועל הצופים‪ ,‬כן?"‬
‫עניתי לה‪ ,‬אנגלית את תלמדי בסופו של דבר‪.‬‬
‫את מה שתקבלי כחניכה בצופים לא תוכלי‬
‫להשיג במקום אחר ובזמן אחר"‪" .‬לי אין‬
‫אידיאולוגיה צופית"‪ ,‬אומרת איימי‪" ,‬הייתי‬
‫בתנועה בגיל מאוד צעיר ולא המשכתי‪,‬‬
‫התגלגלתי לכאן במקרה‪ .‬המוטיבציה הייתה‬
‫דווקא של בעלי‪ ,‬הוא זה שבישל בטיולים‪.‬‬
‫אך כשבתי הגיעה לצופים‪ ,‬השבט היה במצב‬
‫לא טוב והתגייסתי לעזור‪ .‬תוך כדי פעילות‬
‫גיליתי‪ ,‬שמה שממלא אותי ומאוד חשוב לי‬
‫הוא החיבור עם הילדים‪ .‬חמוטל מגדירה אותי‬
‫כשרת החינוך של השבט‪ .‬אחת המטרות שלי‬
‫היא ההשקעה בשכבה הבוגרת הנושאת‬
‫בנטל האחריות לפעילות השבועית‪ .‬אני‬
‫מרגישה צורך לתגמל אותם בהעשרה‪.‬‬
‫שירגישו שמעריכים את פועלם‪ .‬היום‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬סגרתי הרצאה מיוחדת בנושא‬
‫אלכוהול‪ .‬כמו כן‪ ,‬ארגנתי סדנת גרפיטי‬
‫לשכבת כתות ט'‪ .‬באחת הפעמים יצאתי‬
‫כהורה ללוות את ביתי הצעירה לפעילות‬
‫הצופים בבית האבות "מעונות מכבי"‪.‬‬
‫"כמו שבתי ספר זה‬
‫חובה כך גם צופים‪,‬‬
‫מה שלומדים בצופים‬
‫אי אפשר לקבל בשום‬
‫נקודת זמן ומקום‬
‫אחרים"‬
‫הילדים באו עם עוגות ושהו במקום‬
‫שלוש שעות ושיחקו עם הקשישים‪ .‬בגלל‬
‫פעילויות מסוג זה אני בצופים"‪ ,‬סיימה‬
‫והרימה את קולה בהדגשה‪.‬‬
‫בסניף בני עקיבא ברמת השרון‪ ,‬הייתה‬
‫זו קבוצת הורים בראשותו של שמוליק‬
‫גריידי‪ ,‬שפעלה להקמתו וביסוסו של הקן‪,‬‬
‫כדי שגם ילדי המגזר הדתי לאומי יוכלו‬
‫לחוות פעילות של תנועת נוער ברוח‬
‫מגוונים‬
‫ינואר ‪ 2013‬טבת תשע"ג גיליון מס' ‪18‬‬
‫‪05‬‬
‫‪03‬‬
‫מיומנה של פרודה‬
‫מאת גילי סוקולוב‬
‫מ‬
‫חמוטל ינאי‪ ,‬ראש שבט נווה מגן ואיימי חסון סגנית ראש השבט‪ .‬צילום‪ :‬פרטי‬
‫ת ברמת השרון‪ :‬תנועת הצופים ובני עקיבא‪.‬‬
‫הקלעים צוות שלם של הורים מתנדבים‬
‫התנועה‪.‬‬
‫הערכים המנחים את אורח חייהם "תורה‬
‫ועבודה"‪ .‬כיום פועל הסניף בהנהגתו של‬
‫רכז השבט‪ ,‬שמעון כהן‪ ,‬וההורים נקראים‬
‫להושיט יד רק באירועים מיוחדים‪ .‬ההורים‬
‫בסניף מגדירים את תפקידם "להיות עם‬
‫יד על הדופק"‪ .‬מידת ההשקעה של ההורים‬
‫ואופייה הם מאוד אישיים‪ .‬גריידי מצהיר‬
‫"מרגע שמגיע הרכז אנו ההורים נותנים‬
‫להם לעוף עם הכנפיים שלהם" הוא בהחלט‬
‫תומך בגישה האומרת‪" :‬התנועה היא של‬
‫הילדים‪ ,‬למען הילדים ועל ידי הילדים"‪.‬‬
‫המעורבות של חמוטל ינאי ואיימי חסון‬
‫מתנועת הצופים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬היא מאוד‬
‫גבוהה‪ .‬חמוטל מצהירה שהיא יוצאת‬
‫לטיולים לא רק לצידם של ילדיה‪ ,‬אלא‪,‬‬
‫כדי להכיר את המדריכים ולהיות מעורה‬
‫בפעילויות‪ .‬כמו כן‪ ,‬מגויסים ההורים‬
‫בשתי תנועות הנוער לעזרה בפעילויות‬
‫במחנות הקיץ‪ .‬בצופים ההורים המתנדבים‬
‫משמשים כשומרים ובמחנות של החניכים‬
‫הצעירים הם אחראים על הבישול‪ .‬מאחר‬
‫ומספר המשתתפים במחנות ובטיולים הוא‬
‫רב‪ ,‬מסבירה חמוטל "מעדיפים ההורים‬
‫להקל על המדריכים שיהיו משוחררים‬
‫לעבודה עם החניכים נטו"‪.‬‬
‫פעילות ההורים בתנועת הצופים מעוגנת‬
‫בהיררכית בעלי התפקידים‪ .‬להורים יש‬
‫מעמד רשמי בפעילות התנועה‪ .‬לצד כל‬
‫בעל תפקיד בשכר בשדרת הניהול של‬
‫השבט פועל הורה מתנדב בעל תפקיד זהה‪.‬‬
‫השימוש בהורים מתנדבים כחלק אינטגרלי‬
‫ממצבת כוח האדם של התנועה מהווה‬
‫תרומה חשובה בכוח עזר מיומן ומקצועי‪,‬‬
‫המאפשר ייעול והרחבת מסגרת הפעילות‬
‫של השבט בקהילה‪ .‬חמוטל ינאי ואיימי‬
‫חסון‪ ,‬פועלות אל מול המרכזים בשכר של‬
‫השבט "תפקידי כראש שבט הוא לשמש‬
‫נאמן ושליח הנהגת הצופים הארצית‬
‫ובאחריותי וסמכותי להיות איש הקשר‬
‫מול הגורמים בקהילה‪ ,‬ברשויות ובציבור‪,‬‬
‫לנהל את המערכת הכלכלית והכספית‬
‫בעזרת גזברי השבט הפועלים בהתנדבות‪,‬‬
‫בועז ענבל והגר ארז‪ ,‬שבתפקידם כגזברים‬
‫מתנדבים הם ממלאים את מקומה של אשת‬
‫מקצועה שעשתה זאת בשכר‪ .‬בפעילותם‬
‫לא מעורבים ההורים בחיי היומיום של‬
‫החניכים‪" .‬אנו מאוד משתדלים לא‬
‫לעבור את הגבול" אומרת חמוטל‪" .‬גם‬
‫אם אנו רואים בעיה בשטח בתפקוד אחד‬
‫המדריכים‪ ,‬אנו לא מעירות‪ .‬זה תפקידם‬
‫של המרכזים‪ .‬אנו מעין דירקטוריון השומר‬
‫על קביעת מדיניות תוך שמירה על חזון‬
‫הצופים‪ ,‬מחויבות לערכי מוסר אנושיים‪,‬‬
‫מחויבות לאהבת א"י וערכיה ושמירה על‬
‫תפקוד תקין‪ .‬במקרה שלנו" מצהירות‬
‫חמוטל ואיימי‪" ,‬אנו מאוד מקפידות על‬
‫איכות המדריכים וההדרכה ומשתדלות‬
‫ליצור אקלים של אחריות ומחויבות של‬
‫בעלי התפקידים בתנועה‪ .‬כמו למשל‪ ,‬לא‬
‫מבטלים פעולה‪ ,‬אם יש בעיה למדריך הוא‬
‫חייב למצוא לו מחליף"‪.‬‬
‫"אנחנו דירקטוריון‬
‫החברה‪ ,‬קובעים‬
‫מדיניות ומקפידים‬
‫על מחויבות לערכים‬
‫ולאהבת ארץ ישראל"‬
‫שירה אבין‪ ,‬מ"מ וסגנית ראש העירייה‪:‬‬
‫"אנו גאים במעורבות ההורים בתנועות‬
‫הנוער‪ .‬מעורבות זאת מעידה על האכפתיות‬
‫הרבה של ההורים‪ .‬אנו בעיריית רמת השרון‬
‫וברשת מגוונים‪ ,‬האחראית מטעם העירייה‬
‫על פעילות תנועות הנוער‪ ,‬מעודדים את‬
‫מעורבות ההורים ומנהלים איתם דיאלוג‬
‫מתמיד על מנת לשמור על איכות תנועות‬
‫הנוער הפועלות בעיר"‪.‬‬
‫צדק בנה של איימי שהוא גאה באימו‪.‬‬
‫החברה על כל מגווניה נתרמת רבות על‬
‫ידי אנשים בעלי מוטיבציה ותחושת‬
‫אחריות ערכית לדור הצעיר הגדל בארצנו‬
‫כדוגמת ההורים המתנדבים בתנועות‬
‫הנוער השונות ‪ -‬ההורים בתנועה‪.‬‬
‫ה קרה כאן? אני שואלת את‬
‫עצמי כבר יומיים ולא מבינה‬
‫כלום‪...‬‬
‫התחלתי אתו בבית הקפה האהוב עלי‬
‫ברמת ‪ -‬השרון‪ .‬היה לי שבריר של‬
‫אומץ אותו החלטתי לתעל לטובת‬
‫תקווה לאהבה חדשה שתיכנס לחיי‪.‬‬
‫המלצרית הצעירה העבירה אליו‬
‫בשמי פתק בו היה כתוב‪" :‬רק אם זה‬
‫מתאים‪ ,‬גילי‪ ,‬טלפון‪."....‬‬
‫בו ברגע התחלנו להסתמס‪ ,‬להתמסר‪.‬‬
‫הוא עבר לרגע לידי כדי לדבר עם באי‬
‫הקפה שהכיר וכדי שלא יהיו טעויות‪.‬‬
‫אמרתי לו שזו אני מהפתק‪ .‬אמר את‬
‫שמו ו"נדבר" ‪ .‬שמחתי וחייכתי אליו‬
‫במבוכה‪.‬‬
‫ממש "גיבורה גדולה"‪ ,‬צחקתי על‬
‫עצמי לעצמי והמשכתי בעיסוקי‪.‬‬
‫אגב‪ ,‬לראשונה באותו בוקר‪" ,‬קלטה"‬
‫אותו חברת הילדות שישבה לצדי‬
‫ביום של חופש‪ ,‬גם היא‪ ,‬גרושה‪,‬‬
‫חובקת עכשיו זוגיות חדשה מרגיעה‬
‫ומבטיחה‪.‬‬
‫החברה היא זו שהסבה את תשומת‬
‫ליבי אליו‪ .‬בשלב הזה הייתי עסוקה‬
‫בלהתפעל ממצב רוחי האופטימי‬
‫ומהחברותא שאיתי‪ ,‬הוא בעיקר‬
‫הפריע לי עם עשן הסיגריה שלו‬
‫שהגיע עד אלי‪.‬‬
‫אחר כך כשהחלטתי לתפוס יוזמה‪,‬‬
‫חשבתי לרגע "להתחיל" אתו בכך‬
‫שאבקש ממנו להפסיק להרעיל‬
‫את אוויר הקפה והיושבת בו‪ .‬מיד‬
‫כמובן פסלתי את הרעיון‪ .‬לך תתלהב‬
‫מבחורה תוקפנית‪ .‬היו לי אתו כמה‬
‫ימים ושעות רבות של מסרונים זו‬
‫לזה ולהפך כשלאט לאט התחלנו‬
‫לקלף את החומות המגנות‪ .‬נפגשנו‪.‬‬
‫מה היה? מדהים‪.‬‬
‫התגלה לי ‪ -‬איש שיחה‪ ,‬רגיש (זו לא‬
‫מילת גנאי להפך)‪ ,‬חכם ומושך‪ ,‬מאד‬
‫מאד מושך‪ .‬היה בינינו מגע שלא‬
‫חשתי כזה כבר שנים רבות וגם מידה‬
‫של איפוק במידה הנכונה לטעמי‪...‬‬
‫נו?‬
‫רגע לפני שנפגשנו (יכולתי להרגיש‬
‫את החיכיון בעצמות הבוערות שלי)‬
‫שוב‪...‬הוא נעלם‪.‬‬
‫כן‪ ,‬לגמרי נעלם‪" .‬הגיבורה"‪ ,‬אני‪,‬‬
‫שלחה מסרונים לבחור הוורבאלי‬
‫וכלום עד לכתיבת שורות אלו‪.‬‬
‫הגרוש‪ ,‬אבא של ילדיי אמר לי פעם‪:‬‬
‫"תפסיקי לנסות להבין הכול‪ ,‬לא‬
‫לכול דבר יש תשובה ברורה או‬
‫בכלל"‪.‬‬
‫כנראה שצדק‪...‬‬
‫יישר כוח גיבורות שלי‪ ,‬באשר אתן‬
‫נמצאות‪ ...‬ותמשיכו לנסות‪.‬‬
‫אני עדיין מקווה לאהבה שתגיע‪.‬‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫‪04‬‬
‫מגוונים‬
‫ינואר ‪ 2013‬טבת תשע"ג גיליון מס' ‪18‬‬
‫יהושע גריפית‪"-‬מרקו פולו מקומי"‬
‫יהושע גריפית לצד תמונה שצייר‪ .‬צילום‪ :‬פרטי‬
‫מאת אביבה דניאלי‬
‫יהושע גריפית מצייר דברים‬
‫שנראים לכאורה לקוחים ממחוזות‬
‫אחרים‪ ,‬כאילו טייל אינספור‬
‫פעמים בעולם הרחב‪ .‬הוא יוצר‬
‫נופים ותרבויות שלא מפה וכותב‬
‫בשפות שלא מפה אבל באמת לא‬
‫כך הוא הדבר‪ .‬הוא מגדיר את עצמו‬
‫כמרקו פולו מקומי‪" .‬לא טיילתי‬
‫בעולם ולא באמת ראיתי את הנופים‬
‫האלה‪ .‬אני יכול להיות מושפע‬
‫מדברים מבלי לראות אותם נטועים‬
‫במקומם הטבעי ולכן החוויות שלי‬
‫מן העולם הן "חוויות יד שניה"‪,‬‬
‫כמו להביט בתמונה שמישהו אחר‬
‫צילם‪ .‬כשאני בכל זאת יוצא לחו"ל‬
‫לצורך תערוכות אני יכול להתפעל‬
‫מדבר זה או אחר אבל ההתפעמות‬
‫נמשכת לפרק זמן קצר‪ ,‬לא משהו‬
‫שאני לוקח אתי הלאה ומביא אחר‪-‬‬
‫כך לידי ביטוי בציור"‪.‬‬
‫גריפית הוא צייר ישראלי‪ ,‬תושב‬
‫רמת השרון‪ ,‬נחשב לאמן חשוב‬
‫ומוערך בארץ ובעולם‪ .‬בעל סגנון‬
‫ייחודי שנע בין ריאליזם למופשט‪.‬‬
‫עוד בהיותו ילד גילה נטייה לצייר‬
‫והוריו עודדו וטיפחו את כישרונו‬
‫ומאז המשיך לצייר כבמהלך טבעי‬
‫של הדברים‪" .‬הציור מאפשר לי‬
‫להישאר הילד שהייתי ולחוות את‬
‫ילדותי מחדש"‪ ,‬הוא אומר‪" .‬אני‬
‫נשאר ילד כי הסקרנות מניעה אותי‬
‫להפתיע את עצמי וליצור עולם‬
‫משלי‪ .‬בילדותי היו לי חלומות‬
‫וחשבתי שהאמנות תשנה את‬
‫העולם‪ .‬היום אני יודע שזה בלתי‬
‫אפשרי ויוצר רק את שלי"‪.‬‬
‫גריפית נולד בתל‪-‬אביב והגיע‬
‫לרמת‪-‬השרון בעקבות נישואיו לקרני‪,‬‬
‫בת למשפחה מוותיקות המושבה‪.‬‬
‫קרני עורכת דין‪ ,‬העובדת כתובעת‬
‫במשטרת ישראל‪ ,‬מתמחה בתחום‬
‫הנוער‪ .‬הם מתגוררים בעיר כ‪35-‬‬
‫שנים ולהם ‪ 3‬בנים‪ :‬יונתן בן ‪ 34‬איש‬
‫הייטק‪ ,‬רוני בן ה‪ 26 -‬סטודנט לאמנות‬
‫וטל בן ‪ 24‬הוא סטודנט לפסיכולוגיה‬
‫באוניברסיטת בן גוריון‪.‬‬
‫את לימודי האמנות בארץ התחיל‬
‫גריפית ב"בצלאל" בירושלים והמשיך‬
‫לאקדמיה לאמנויות יפות בפירנצה‪,‬‬
‫שם התמחה באמנות התחריט ובציור‪.‬‬
‫התקופה בפירנצה זכורה לו כתקופה‬
‫יפה "אבל לא חזרתי לפירנצה מאז‬
‫שעזבתי כי לא הרגשתי צורך לחזור‪.‬‬
‫החזרה לשם לא תחזיר לי את הזמן‬
‫האבוד‪ .‬געגועים בשבילי הם געגועים‬
‫"יד שניה"‪ ,‬כלומר לגעגועים של‬
‫אחרים‪ .‬נוסטלגיה בשבילי היא חומר‬
‫גלם לעשייה אמנותית"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬
‫בנוסף על אהבתו לציור‪ ,‬גריפית הוא‬
‫גם איש של מלים‪ .‬הוא רושם על‬
‫גבי הציורים מלים ומשפטים בשפות‬
‫שונות‪ ,‬גם כאלה שאינן מוכרות לנו‪,‬‬
‫אוסף אסוציאטיבי של מילות שיר‪,‬‬
‫רשימות למכולת‪ ,‬קטעי עיתונים‪,‬‬
‫פרסומות וציטוטים מההיסטוריה של‬
‫האמנות‪ ,‬היוצרים אצל הצופה תחושה‬
‫של כתב‪ .‬המלים משלימות את‬
‫היצירה‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬כי הציור לדבריו‬
‫הוא חוויה שטוחה שאינה עונה על‬
‫כל הצרכים‪" .‬אני מספר את הציור או‬
‫מצייר את הסיפור"‪ ,‬הוא אומר‪ .‬בכלל‪,‬‬
‫גריפית מלהטט עם המילים כשם‬
‫שהוא מלהטט עם מכחול הציור שלו‪.‬‬
‫הוא כותב כל הזמן ובעיקר מתכתב עם‬
‫עצמו‪ ,‬הגיגים המיועדים אליו בלבד‪.‬‬
‫גריפית מגדיר את עצמו "היהודי‬
‫הנודד"‪ ,‬כזה שאינו נקשר למקום‬
‫כלשהו‪ ,‬אך בשנים האחרונות הוא‬
‫כן מרגיש קשר לרמת‪-‬השרון ועוקב‬
‫בעניין אחר השינויים בעיר‪" .‬יש‬
‫ברמת‪-‬השרון פתיחות לאמנים‬
‫ולאמנות בכלל‪ .‬יש פסלי חוצות‪,‬‬
‫תערוכות רחוב וחזות העיר נאה‪ ,‬הגם‬
‫שיש עדיין מקום לשיפור‪ .‬ראש העיר‬
‫הנוכחי מבין את חשיבות האמנות‬
‫בחיי העיר ומטפח מירקם של קהילה‪.‬‬
‫תחושת הקהילה חשובה מאד לאמנים‬
‫המתגוררים ויוצרים ברמת‪-‬השרון‬
‫ומאפשרת חיבור למקום‪ .‬נעים לי‬
‫יותר להתגורר כאן‪ ,‬אני לא מרגיש‬
‫מנוכר כאמן"‪.‬‬
‫"הציור מאפשר‬
‫לי להישאר הילד‬
‫שהייתי ולחוות‬
‫את ילדותי‬
‫מחדש"‬
‫גריפית מציע לחזק את מעורבות‬
‫האמנים בקהילה‪ ,‬על ידי מתן הקלות‬
‫בתשלום הארנונה לאמנים בעלי‬
‫סטודיו‪ ,‬כפי שזה נעשה בערים אחרות‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬שינוי כזה ימנע נדידה של‬
‫אמנים מקומיים מרמת‪-‬השרון ויאפשר‬
‫להם להיות מעורים בחיי הקהילה‬
‫כאן לרווחת התושבים‪ .‬גריפית‪ ,‬כמו‬
‫מרבית האמנים היוצרים‪ ,‬מרגיש‬
‫צורך הכרחי ליצור מחוץ לבית לכן‬
‫הסוגיה של עבודה בסטודיו בתנאים‬
‫מקלים מקבלת משנה תוקף‪ .‬הוא‬
‫מתאר יום רגיל בחייו כזה שמתחיל‬
‫בכך שהוא מתעורר בבוקר‪ ,‬מכין‬
‫קפה והולך לעבודה‪" .‬הציור מחוץ‬
‫לבית הוא סוג של התנתקות"‪ ,‬הוא‬
‫מסביר‪" .‬כדי ליצור אני חייב להרגיש‬
‫שאני יוצא מן הבית לעבודה כמו‬
‫מוסכניק"‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬כמו המוסכניק מן התיאור‬
‫הציורי שלו הוא עובד ללא הרף‪.‬‬
‫בעבר הוא לימד תחריט במדרשה‬
‫לאמנות ברמת‪-‬השרון‪ ,‬אך מאז‬
‫שהמדרשה עברה למשכנה החדש‬
‫ב"בית ברל" לפני מספר שנים‪ ,‬הוא‬
‫אינו מלמד יותר‪ ,‬הגם שהוא מתחיל‬
‫לחשוב על אפשרות כזאת שוב‪,‬‬
‫בעיקר כדי להיות בקשר עם אנשים‬
‫ועם יוצרים‪ .‬ניכר שהוא אוהב מאוד‬
‫את מה שהוא עושה‪ ,‬אך לדבריו‬
‫זוהי עשייה סיזיפית בעיקרה‪ ,‬שלא‬
‫בהכרח מתגמלת‪ .‬לכן‪ ,‬על מנת לא‬
‫"ליצור לתוך המגירות" הוא מציג‬
‫את עבודותיו בתערוכות רבות‬
‫בארץ ובעולם‪ .‬תערוכת היחיד שלו‬
‫"עבודות חדשות" הוצגה לאחרונה‬
‫בגלריה גל‪-‬און בתל‪-‬אביב‪ ,‬אבל‬
‫הוא מצפה ליום שבו יוכל להציג את‬
‫עבודותיו בגלריה עירונית ברמת‪-‬‬
‫השרון‪ ,‬כשזו תיפתח בבוא הזמן‪.‬‬
‫מגוונים‬
‫ינואר ‪ 2013‬טבת תשע"ג גיליון מס' ‪18‬‬
‫שידרוג בריבוע‬
‫ממ"ד‪ ,‬חיזוק מבנה‪ ,‬הרחבה ושיפוץ‬
‫מבנה לפני השיפוץ‬
‫מבנה לאחר השיפוץ צילום‪ :‬פרטי‬
‫מאת שרה זאבי‬
‫בשנים האחרונות עולה החשש‬
‫מפני איום אירני וכן מרעידות‬
‫אדמה‪ ,‬דבר המצריך את כולנו‬
‫לחשוב האם יש לנו היכן‬
‫להסתתר ולהתגונן במקרה‬
‫חירום? מה עושה מי שאין לו‬
‫ממ”ד בבית? כיצד ניתן בבתים‬
‫“ותיקים” לבנות ממ”ד?‬
‫בשנות החמישים בנו בתים משותפים‬
‫עם מקלט תת קרקעי משותף‬
‫“לכולם”‪ .‬מקלטים אלו שרתו‬
‫רבים מאתנו במלחמות החל ממבצע‬
‫קדש‪ ,‬דרך ששת הימים ויום כיפור‪,‬‬
‫והם שרירים וקיימים בבתים רבים‬
‫עד היום‪ .‬חלקם מתוחזקים היטב‬
‫ואחרים הפכו למחסני גרוטאות‪ .‬לא‬
‫תמיד מקפידים הדיירים על הסדר‬
‫והניקיון וישנם בתים ישנים רבים‬
‫ללא מקלט כלל‪.‬‬
‫עם חלוף השנים חל גידול‬
‫לבנות‬
‫והחלו‬
‫באוכלוסייה‬
‫במחוזותינו בתים רבי קומות ומרובי‬
‫דיירים‪ ,‬כדרכה של מדינה מפותחת‬
‫הצועדת בגאון לקדמה‪.‬‬
‫על אף הסכמי השלום שחתמנו עם‬
‫מצרים וירדן‪ ,‬אין אנו יכולים לנוח‬
‫על זרי דפנה‪ .‬עזבנו את רצועת‬
‫עזה אך הרצועה לא עוזבת אותנו‪.‬‬
‫אמצעי הלחימה הלכו והשתכללו‪,‬‬
‫מקטיושות ועד טילי גראד בואכה‬
‫פאג’ר‪ .‬לנוכח המצב והנסיון העגום‬
‫הוסקו מסקנות וחלו שינויים‬
‫בדרישות פיקוד העורף ובתקנות‬
‫הבנייה‪ .‬כך הגענו עד הלום ‪ -‬לעידן‬
‫הממ”דים (מרחב מוגן דירתי)‪.‬‬
‫כיום לא יקום ולא ייבנה מבנה ללא‬
‫ממ”ד בכל בית ‪/‬קומה‪ /‬דירה‪.‬‬
‫תחילה הסתפקו בממ”ד קטן מידות‬
‫שלעת מצוא הפך למחסן או חדר‬
‫ארונות‪ .‬אך עם נפילת הגרדים על‬
‫יישובי עוטף עזה ומלחמת לבנון‬
‫השנייה‪ ,‬הבינו כי משפחות שלמות‬
‫מעבירות לילות ארוכים בממ”ד ולא‬
‫יתכן שגודלו יהיה ‪ 5‬מ”ר בלבד‪ .‬על‬
‫כן הוחלט כי גודל ממ”ד מינימלי‬
‫יהיה ‪ 9‬מ”ר נטו (לא כולל קירות)‬
‫ורק במקרים חריגים שאין כלל‬
‫אפשרות אחרת יסתפקו ב‪ 5-‬מ”ר‬
‫נטו‪.‬‬
‫ובעוד אנו עוסקים בנושא‪ ,‬הנה‬
‫החל לו מבצע “עמוד ענן” וטפטוף‬
‫הטילים שפגע בעוטף עזה מקיף עתה‬
‫רדיוס גדול יותר ואף לתל אביב הגיע‪.‬‬
‫טילי הפאג’ר עלולים להגיע אף למרחק‬
‫של ‪ 75‬ק”מ‪ ,‬מה שמכניס את רמת השרון‬
‫הקטנה לאיום הטילים‪ .‬הנושא האירני גם‬
‫הוא נמצא על סדר היום וכך מוטב לנו‬
‫שלא נהיה שאננים‪.‬‬
‫מעניין לעניין יש את איתני הטבע‪.‬‬
‫בארה”ב ביקרה לא מזמן “סנדי “ והותירה‬
‫את חותמה‪.‬‬
‫וכדי שלא נקנא‪ ,‬גם לנו יש “איתני טבע”‬
‫משלנו‪ .‬הלוא זו רעידת האדמה שמעת‬
‫לעת עולה לסדר היום‪.‬‬
‫לידע כללי‪ :‬מקובל לדרג את רעשי‬
‫האדמה בעולם לפי “סולם ריכטר”‬
‫שנקבע ב‪ .1935 -‬ריכטר דירג את רעשי‬
‫האדמה לפי ‪ 10‬דרגות‪ .‬רעש בדרגות ‪6‬‬
‫ומעלה נחשב כחזק !!!‬
‫בהיסטוריה של ישראל התחוללו רעשים‬
‫בקטגוריה זו בשנים ‪,1759 ,1837 ,1927‬‬
‫‪ 1202 ,1542‬וכו’‪ .‬ניתן בקלות לעשות‬
‫חישוב סטטיסטי ולהגיע למסקנות‪,‬‬
‫שרעידת האדמה הגדולה קרבה אלינו‬
‫בצעדי ענק‪...‬‬
‫האזורים המועדים לפורענות רעשים‬
‫בארץ הם מזרח ישראל ‪ -‬באזור השבר‬
‫הסורי אפריקאי (מעמק החולה בצפון‪,‬‬
‫הכנרת‪ ,‬בקעת הירדן‪ ,‬ים המלח ובקעת‬
‫הערבה עד אילת בדרום) והעתק (קו‪-‬‬
‫שבר) יגור בקרבת חיפה‪ .‬אפשר לנשום‬
‫מעט לרווחה‪ ,‬רמת השרון נמצאת באזור‬
‫פחות מסוכן יחסית‪ ,‬אך ברדיוס של ‪150‬‬
‫ק”מ ממקור הרעש יכולה להיות פגיעה‬
‫קשה‪.‬‬
‫בנינים שנבנו לאחר ‪ 1980‬מתוכננים‬
‫לעמוד בפני רעידות אדמה אך כל הבתים‬
‫שנבנו קודם לכן‪ ,‬מומלץ שיעברו חיזוק!‬
‫לא שיש רצון להפחיד שהרי כל המדיה‬
‫מפחידה אותנו באין סוף נושאים‪ ,‬אלא‬
‫פשוט להעלות את הנושא לסדר היום‪.‬‬
‫האם יש קשר בין ממ”ד לרעש אדמה ?‬
‫כן! אם יש ממ”דים בדירות ניתן לומר‬
‫שהבניין חזק יותר‪.‬‬
‫כיום תקנות חוק התכנון והבנייה‬
‫מאפשרות גמישות בהוצאת היתר בנייה‬
‫לממ”ד‪.‬‬
‫ברמה”ש במידה ומגישים את כל‬
‫המסמכים וההיתרים הנדרשים‪ ,‬תהליך‬
‫האישור מהיר יחסית‪.‬‬
‫יוכי סלע‪ ,‬מנהלת המחלקה לתרבות‬
‫הדיור בעירייה מסבירה כי כיום מסתמנת‬
‫מגמה של הרחבת דירות במספר דרכים‪:‬‬
‫יש המעוניינים להרחיב את דירתם על‬
‫ידי הוספת ממ”ד שהוא חדר לכל דבר‪.‬‬
‫המדיניות העירונית לנושא הממ”דים‬
‫התגמשה והדבר אפשרי‪ .‬בניית ממ”ד‬
‫אינה כרוכה בתשלום היטל השבחה‬
‫אך כמובן תגדל הארנונה‪ .‬כדי להוסיף‬
‫ממדי"ם לבית משותף צריך הסכמה‬
‫של ‪ 60%‬מהדיירים‪ .‬בנייה כזו מעלה‬
‫משמעותית את ערך הדירה‪.‬‬
‫במידה ויש קשיים בקבלת החלטות בקרב‬
‫הדיירים‪ ,‬ניתן להיעזר במחלקה לתרבות‬
‫הדיור‪ ,‬שמגיעה לפגישות הדיירים‬
‫ומסייעת בהסברים‪ .‬כמו כן‪ ,‬תרבות‬
‫הדיור אף מסייעת בהלוואות בתנאים‬
‫נוחים‪ ,‬בסיוע משפטי ובכל הנדרש‪.‬‬
‫“תמ”א ‪ ”38‬אף היא עונה על הצורך‬
‫בחיזוק מבנים כנגד רעשי אדמה‪.‬‬
‫לאחרונה אנו עדים למספר פרוייקטים‬
‫כאלה ברמת השרון‪ ,‬ברחוב סוקולוב‬
‫ובשדרות ביאליק ופרוייקט עתידי ברחוב‬
‫רמז‪.‬‬
‫תמ”א ‪ 38‬הפכה לפרוייקט מאד‬
‫פופולרי‪ .‬מדוע ?‬
‫כיום מאפשרת הרשות המקומית לבנות‬
‫עד ‪ 2.5‬קומות על גג הבתים הישנים‬
‫כשזה כמובן מחייב חיזוק המבנה כנגד‬
‫רעידות אדמה‪ .‬אישור זה קוסם ליזמים‬
‫וקבלנים ואף טוב לדיירים‪ .‬ניתן להרחיב‬
‫את שטח הדירה עד ‪ 25‬מ”ר ברוטו כולל‬
‫ממ”ד‪ .‬ללא ממ”ד ‪ -‬עד ‪ 13‬מ”ר ברוטו‬
‫וכל זה לא כולל מרפסות‪ .‬כל ההוצאות‬
‫חלות על הקבלן והיזם‪ .‬לבסוף מקבלים‬
‫בניין כמעט חדש עם מעלית וכו’‪ .‬מאד‬
‫מפתה אבל לא כל כך פשוט‪ .‬לתמ”א‬
‫‪ 38‬נדרש רוב של כלל הדיירים‪ .‬גם כאן‬
‫תרבות הדיור מסייעת‪.‬‬
‫אדריכל העיר‪ ,‬סרג’יו וולינסקי‪ ,‬מסביר‬
‫כי בדר”כ לא מאפשרים בניית ממ”ד‬
‫בחזית אך בצדדים ומאחור מאפשרים‬
‫חריגות מקו הבניין ומוסיף בזהירות‪ ,‬כי‬
‫הדבר מותנה בתנאי השטח‪.‬‬
‫מסקנה‪ -‬אם חושקים אתם בחיזוק הבניין‬
‫בו אתם מתגוררים‪ ,‬בהרחבת דירתכם‬
‫ובממ”ד שכה חשוב לביטחונכם‪,‬‬
‫ובהזדמנות זו בחידוש הבניין והעלאת‬
‫ערך הנכס‪ ,‬אלו האפשרויות הקיימות‪.‬‬
‫לפרטים ולסיוע ניתן לפנות‬
‫למחלקה לתרבות הדיור‬
‫רחוב מוריה ‪ 22‬טל’ ‪5496158‬‬
‫‪05‬‬
‫ילד שלי מוצלח‬
‫מאת צילה דגון*‬
‫הייתי סבתא מאושרת במשרה‬
‫מלאה לנכדה בת שלוש עד‬
‫לאותו יום שבני סיפר לי‬
‫על גירושיו‪ .‬למרבה הכאב‪,‬‬
‫החליטה כלתי‪ ,‬אם נכדתי‪ ,‬כי‬
‫לא אוכל להיפגש עם הנכדה‪.‬‬
‫אני הרוסה‪ ,‬מה עושים?‬
‫אין ספק‪ ,‬זה קשה‪ .‬אבל‪ ,‬הקושי‬
‫הוא לא רק נחלתך‪ ,‬קרוב לוודאי‪,‬‬
‫שהנתק הפתאומי מאד כאוב לנכדה‬
‫מאחר והחסך הפתאומי מפחיד לא‬
‫רק אותך אלא גם אותה‪ .‬ברמה‬
‫העקרונית תקבלי מענה משפטי‬
‫ענייני מהגורמים המוסמכים‪.‬‬
‫שהשיקולים הניצבים לנגד עיניהם‬
‫הם טובת הילד בלבד‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫יש מקום לנסות לגשר על תהום‬
‫של כעס‪ ,‬כאב‪ ,‬שנאה ותחושת‬
‫"נקמה מתוקה"‪ ,‬בניסיון ליצור‬
‫קשר‪ ,‬דווקא עם הכלה‪ ,‬ממקום של‬
‫רצון לכל פשרה והסבר על נכונות‬
‫אמיתית‪ ,‬רגשית ועניינית לסייע‬
‫לכלה‪ ,‬גם לאחר הפרידה הזוגית‪,‬‬
‫כי סבתא לעולם תישאר סבתא‬
‫ונכונותך לסייע בכנות ולהקל על‬
‫כלתך‪ ,‬בעזרה פרקטית‪ ,‬באופן‬
‫לו הייתה מורגלת בימים אחרים‪,‬‬
‫יעשה את שלו‪ .‬וזאת כמובן מתוך‬
‫רצון לשדר "ניטראליות" (למרות‬
‫הקושי האובייקטיבי)‪ .‬כי בסופו‬
‫של דבר‪ ,‬מה שהכי חשוב ויקר לך‬
‫הוא להמשיך ולהיפגש עם הנכדה‪.‬‬
‫אם תשכילי להסביר נכונה את‬
‫הדברים ותגלי נכונות אמיתית‬
‫להמשיך להיות "הסבתא של‪"....‬‬
‫במשרה מלאה כמו שהיית‪ ,‬ולמרות‬
‫הגירושין‪ ,‬סביר להניח‪ ,‬שגם הכלה‬
‫הכעוסה ביותר‪ ,‬תבין כי כולם‪,‬‬
‫בסופו של דבר‪ ,‬יצאו נשכרים אם‬
‫הסבתא האוהבת תמשיך להישאר‬
‫בתמונה‪ .‬זה טוב לבריאות הנפשית‬
‫של הנכדה‪ ,‬זה יעזור לבנך ולכלתך‬
‫ובהחלט תוכלי להוות "אי של‬
‫אהבה ושפיות"‪ ,‬בפרט בשלבים‬
‫ראשוניים של תהליך הגירושין‪.‬‬
‫קשר נכדה ‪ -‬סבתא מהווה‬
‫עוגן תמיכה איתן ומטפח את‬
‫האמונה‪ ,‬הביטחון והאהבה אצל‬
‫הילד‪ ,‬כשהדברים המוכרים אינם‬
‫משתנים‪.‬‬
‫קרוב לודאי‪ ,‬כי למרות המטענים‬
‫הרגשיים הקשים והשליליים‪,‬‬
‫לעיתים ובסופו של דבר‪ ,‬ה"שכל‬
‫היישר"‪ ,‬ינצח וטובת הילד והעזרה‬
‫המוכרת האמיתית‪ ,‬ינחו אותה‬
‫לשתף פעולה כי היא והנכדה יצאו‬
‫רק נשכרות‪.‬‬
‫*מומחית לחינוך בגיל הרך‬
‫לתגובות‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫המדור עונה על שאלות הורים‪ ,‬סבים וסבתות‪.‬‬
‫‪06‬‬
‫מגוונים‬
‫ינואר ‪ 2013‬טבת תשע"ג גיליון מס' ‪18‬‬
‫פותחים א‬
‫רמת השרון היא היא עיר מתנדבת לאורך כל השנה וכך עם תחילת מבצע "ע‬
‫מתגייסת לטובת תושבי הדרום בין אם באירוח ליום אחד בפעילות הפגה ובי‬
‫מארחים במגוונים‬
‫‪ 1,300‬תושבי הדרום התארחו במרכזי‬
‫מגוונים במהלך שבוע מבצע "עמוד‬
‫ענן"‪ .‬צוות מגוונים ומתנדבים תושבי‬
‫העיר קיבלו את פני תושבי הדרום‬
‫בחיבוק חם ועם שפע של פעילויות‬
‫הפגה לילדים והוריהם‪.‬‬
‫עם תחילת מבצע "עמוד ענן" היה‬
‫ברור לצוות מגוונים רמת השרון שהוא‬
‫מתגייס לעזרת תושבי הדרום בכל‬
‫הנדרש‪ .‬ביום ראשון‪ ,‬ה‪18.11.12-‬‬
‫ציינו ברמת השרון את יום "עושים‬
‫טוב" הבינלאומי‪ ,‬ובגלל המלחמה‬
‫בדרום הארץ‪ ,‬נסבו רוב המעשים‬
‫הטובים למען תושבי הדרום‪ .‬מרכזי‬
‫מגוונים כולם התגייסו ואירחו את‬
‫תושבי הדרום עם מגוון של פעילויות‪,‬‬
‫סדנאות‪ ,‬מופעים והצגות‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫בצהרונים ובגני תוכנית יול"א נאספו‬
‫מאות צעצועים‪ ,‬משחקים וספרים‪,‬‬
‫שנתרמו לילדי אופקים ויבנה השוהים‬
‫במקלטים‪.‬‬
‫עם תחילת המבצע‪ ,‬החלו לזרום‬
‫פניות מיישובי הדרום ורשת מגוונים‪,‬‬
‫ביחד עם קהילת "חכמת הלב"‪ ,‬החלו‬
‫בהתארגנות לאירוח תושבי הדרום‪.‬‬
‫ביום ראשון התארחו במגוונים גולן‬
‫תושבים משדרות ונהנו משעת סיפור‪,‬‬
‫פעילויות יצירה‪ ,‬מוזיקה ותנועה‪.‬‬
‫בצהריים הצטרפו הילדים לצהרון גולן‬
‫ולפעילות של יום "עושים טוב" והכינו‬
‫טיסנים‪ ,‬יצרו בבצק סוכר והכינו ביחד‬
‫עם ילדי רמת השרון חנוכיות ומתנות‬
‫לחיילים‪ .‬בכך‪ ,‬מעבר למה שקיבלו‪,‬‬
‫הילדים גם העניקו בחזרה‪" .‬אני גאה‬
‫להיות חלק מהצוות של מגוונים‪ ,‬לרגע‬
‫לא שכחנו מה המטרה שלנו כבני‬
‫אדם‪ ,‬וכעובדי מרכז קהילתי‪ ".‬מסכמת‬
‫אורלי פאר קפלן מנהלת מגוונים גולן‬
‫את האירוח ביום ראשון "ההתארגנות‬
‫של כולם תוך ‪ 48‬שעות לקלוט ‪2‬‬
‫אוטובוסים מגילאי ‪ 3‬חודשים ועד‬
‫קשישים חיממה את הלב‪ .‬היה מחמם‬
‫לשמוע אימהות מודות לנו שיום אחד‬
‫לפחות הילד לא היה "דבוק אליהן‬
‫אירוח במגוונים אלי כהן‬
‫למכנס" או לקבל בערב טלפונים מחלק‬
‫מהמשתתפים עם אמירת תודה והזמנה‬
‫לבוא להתארח אצלם שהכל ירגע‪".‬‬
‫ביום שני התארחו במגוונים קריית‬
‫הצעירים תושבי אופקים‪ ,‬הורים וילדים‪,‬‬
‫מתינוקות בני חודש ועד בני נוער בני ‪,15‬‬
‫שנהנו מהצגות‪ ,‬שעת סיפור‪ ,‬פעילויות‬
‫יצירה‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬בישול ומחול וממשחק‬
‫באוויר הפתוח בגבעת המגלשות‬
‫ובמדשאות המקיפות את קרית הצעירים‪.‬‬
‫היה מרגש לראות את הילדים‪ ,‬שלא יצאו‬
‫מהבית בשבוע האחרון‪ ,‬משחקים ורצים‬
‫על הדשא בחופשיות ובהנאה‪.‬‬
‫הירי על הדרום לא נפסק וכך גם האירוח‬
‫ברמת השרון‪ .‬ביום שלישי התארחו‬
‫במגוונים גולן ילדים ומוריהם מבית‬
‫הספר 'שדה צבי' ונהנו מהפגה קלה‬
‫בשמש הנעימה של השרון ובפעילות‬
‫מרגיעה ומהנה‪.‬‬
‫ביום רביעי נענה צוות מגוונים‪ ,‬לאתגר‬
‫גדול של אירוח ‪ 450‬עולים חדשים‬
‫מאתיופיה‪ ,‬בני שבט הפלשמורה‪,‬‬
‫ששוהים בכפר קליטה "איבים" שליד‬
‫שדרות‪ .‬חלקם עלו לארץ לפני כחודשיים‬
‫וכאלו שרק עלו לפני כעשרה ימים‪.‬‬
‫בגלל המספר הרב של המתארחים גייסו‬
‫במגוונים את הגר אורן‪ ,‬חביבת הילדים‪,‬‬
‫אלי מזרחי‪ ,‬שופט 'רוקדים עם כוכבים'‬
‫והבעלים של האקדמיה לריקודים‬
‫סלונים ולטיניים במגוונים אלון‪ ,‬חברי‬
‫הדירקטוריון ומתנדבים רבים שהעסיקו‬
‫את האורחים בסדנאות הכנת כדורי‬
‫שוקולד‪ ,‬חנוכיות‪ ,‬מחול ועוד‪.‬‬
‫אמנם המבצע הסתיים ביום רביעי‬
‫בערב‪ ,‬אך המצב המתוח נמשך וכך גם‬
‫ביום חמישי התארחו במגוונים אלי כהן‬
‫הורים וילדים ממושבים שונים שבמועצה‬
‫האזורית מרחבים‪ ,‬מנתיבות ומאופקים‪ .‬גם‬
‫הם קיבלו אירוח כיד המלך‪ .‬ההורים נהנו‬
‫מעיסוי משחרר מחברי קהילת "חכמת‬
‫הלב" וחדר התרגעות‪ ,‬ובאותה עת הילדים‬
‫נהנו מהצגה‪ ,‬תחנות משחק ופעילות‬
‫חופשית בג'ימבורי‪ ,‬לאחר מכן נפתחו‬
‫שולחנות היצירה‪ ,‬בנות חטיבת הביניים‬
‫מקלמן הגיעו בהתנדבות לאפר ולעשות‬
‫צמות‪ ,‬בעוד חלק מהילדים הלכו להתאמן‬
‫עם שחקני " עירוני רמת השרון"‪.‬‬
‫אירוח במגוונים קרית הצעירים‬
‫אחת מתושבות מושב פטיש כתבה על‬
‫הקיר של מגוונים בפייסבוק‪" :‬צוות‬
‫מגוונים יקר‪ ,‬הצלחתי למצוא אתכם כאן‬
‫ואני שמחה על כך כי אוכל להודות לכם‬
‫על יום מדהים שחווינו בזכותכם‪ ,‬יום מלא‬
‫אור רוגע כוונה טובה ערבות הדדית‪ ,‬יום‬
‫שהוא לא מובן מאליו‪ .‬אני תושבת מושב‬
‫פטיש וזכיתי להיות היום יחד עם בעלי‬
‫ובתנו היקרה בת השנתיים‪ ,‬לקחת פסק‬
‫זמן מהשגרה‪ .‬למרות ואולי בזכות הפסקת‬
‫האש‪ ,‬אזרנו אומץ לצאת לשאוף אויר‬
‫קצת אחר ורק שהגענו הבנו כמה היינו‬
‫צריכים את זה ובעזרת היוזמה המבורכת‬
‫והצוות הנרחב מקטן ועד גדול‪ ,‬הן בגיל‬
‫והן בתפקיד‪ ,‬הייתם שם בשבילנו‪ .‬מילה‬
‫חמה‪ ,‬החיבוק‪ ,‬היצירה‪ ,‬הכל‪ .‬חזרנו הביתה‬
‫מלבד ההרגשה המדהימה של משהו שהיה‬
‫והצליח לכם גם עם מתנות מיוחדות‬
‫להמשך‪ :‬חנוכיה שהכנו מלאת צבעוניות‬
‫ואור (שימלאו אותנו)‪ ,‬מחזיק המפתחות‬
‫(שיחזיק אותנו)‪ ,‬חידון מילים וביטויים‪,‬‬
‫שירים ומוזיקה והצגה שמלמדת על‬
‫מילות קסם כמו תודה רבה מילה שמאד‬
‫מתאימה"‪.‬‬
‫במהלך כל השבוע‪ ,‬נהנו ההורים והילדים‬
‫משפע של פעילויות‪ ,‬משחקים‪ ,‬הפעלות‬
‫והצגות שהועברו על ידי צוות מגוונים‬
‫מהמרכזים והתחומים השונים‪ ,‬מתנדבים‬
‫רבים‪ ,‬רובם מקהילת "חכמת הלב" ואמנים‬
‫ומדריכים שהתנדבו על מנת לשמח את‬
‫לב הילדים וההורים‪ .‬כמו כן‪ ,‬היו תושבים‬
‫וקהילות‪ ,‬שתרמו כספים הן דרך "חכמת‬
‫הלב" והן דרך מגוונים‪ ,‬ואפשרו בכך לממן‬
‫את האוטובוסים‪ ,‬המזון וחומרי ההפעלה‪.‬‬
‫"בימים כאלו של מלחמה‪ ,‬ניכר חוסנו‬
‫של האדם והיישוב" מסכמת שירה‬
‫אבין‪ ,‬סגנית ומ"מ ראש העירייה ויו"ר‬
‫דירקטוריון מגוונים‪" .‬רמת השרון פתחה‬
‫את הלב וארחה את תושבי הדרום‪ ,‬בין‬
‫אם בימי ההפגה שאורגנו על ידי רשת‬
‫מגוונים ובין אם בפתיחת בתיהם לתושבי‬
‫הדרום ואירוח מכל הלב‪ .‬ראוי לציין את‬
‫המתנדבים הרבים מקהילת חכמת הלב‪,‬‬
‫אירוח במגוונים גולן‬
‫את התורמים הרבים שניאותו לקחת‬
‫חלק ולעזור בארגון הימים הללו‪ ,‬מחמם‬
‫את הלב לקלוט מאות משפחות בכל‬
‫יום‪ ,‬שאנחנו יודעים שזהו יום ראשון‬
‫שלהם בחוץ‪ ,‬בשמש בלא הפחד מאימת‬
‫הטילים והצבע האדום‪ .‬החיוך על פניהם‬
‫הוא התמורה הכי גדולה שאנחנו יכולים‬
‫לקבל"‪.‬‬
‫מגוונים‬
‫ינואר ‪ 2013‬טבת תשע"ג גיליון מס' ‪18‬‬
‫את הלב‬
‫עמוד ענן" היה ברור לכל כי רמת השרון‬
‫ין אם בפתיחת הבתים ואירוח משפחות‪.‬‬
‫"קרן אור"‬
‫סיפור אישי על אירוח‬
‫משפחה מקרית גת‬
‫מאת נעמי קוריאנסקי‬
‫לראשונה‪ ,‬לאחר שחזרו לארץ משהות‬
‫ארוכה בחו"ל‪ ,‬חוו קרן ובני משפחתה במבצע‬
‫"עמוד ענן" את המשמעות של ירי טילים‬
‫לעורף האוכלוסייה‪ .‬כמו רבים מהציבור‬
‫הם חשו את תחושת הערבות ההדדית‪ ,‬ואת‬
‫הצורך של היחלצות העורף למען המשפחות‬
‫בדרום שחיו תחת הפגזות כבדות של טילים‬
‫מעזה‪ .‬הם התגייסו לקריאתו של ברק‬
‫פרידור‪ ,‬יו"ר ועד ההורים בביה"ס קריית‬
‫יערים‪ ,‬לארח בביתם משפחה שחיה בטוח‬
‫הטילים‪.‬‬
‫בקרית גת הבחינה הגב' ציפי פאר בטלויזיה‬
‫בכתובית‪ ,‬שפרסמה עיריית רמת השרון‬
‫באמצעות המרכז העירוני להתנדבות‪ ,‬ובה‬
‫מספר טלפון המזמין משפחות החיות תחת‬
‫הפגזה להתארח במקום‪ .‬בעיתונות קראה על‬
‫גיוס מילואים ועל אפשרות הכניסה לעזה‪,‬‬
‫וחשה תחושה של אי ודאות לגבי המשך‬
‫המבצע‪ ,‬והחליטה לקבל את ההצעה‪.‬‬
‫רבים ברמת השרון התנדבו לפתוח את ביתם‬
‫בפני משפחות מדרום הארץ‪ .‬שחיו תחת‬
‫איום הטילים בעת מבצע עמוד ענן‪ .‬לא‬
‫כולן נענו‪ ,‬ההיצע גבר על הביקוש‪ .‬הזמנתה‬
‫של קרן שהתנדבה באמצעות ביה"ס נענתה‪.‬‬
‫ביום רביעי‪ ,‬ערב הפסקת האש‪ ,‬טלפן הטלפון‬
‫בבית משפחתה של קרן‪ .‬על הקו היו בני‬
‫משפ' פאר‪ ,‬האם ושלושת ילדיה מקרית גת‪,‬‬
‫ששמעו על נכונותה של המשפחה לארח‪ .‬גם‬
‫הנתונים התאימו‪ .‬לציפי שלושה ילדים‪ :‬שני‬
‫הבנים בני גילם של ילדי המארחים‪ ,‬רפאל‬
‫בן עשר וחצי וגבריאל בן שבע שנים והבת‬
‫זוהר בת שלוש עשרה‪.‬עם קבלת הטלפון‬
‫האיצה בהם קרן להגיע‪ .‬חב' המוניות‬
‫‪ GET TAXI‬נענתה לפנייתה להקל על‬
‫משפ' פאר את המעבר הזמני לרמת השרון‪,‬‬
‫ומונית מטעמם הסיעה את המשפחה למקום‬
‫מגוריה של קרן על חשבון החברה‪ .‬מיד עם‬
‫הגיעם‪ ,‬מורגלים בתקנות לשעת חרום‪ ,‬בדקו‬
‫האורחים מה עושים בבית המארחים בזמן‬
‫אזעקה‪ ,‬וכדי להסיר דאגה מליבם הראו להם‬
‫בני הבית את מיקום המקלט‪ ,‬ומכאן ואילך‬
‫החל תהליך התמסרותם של האורחים לרוגע‬
‫ולהנאה של חיי היום יום הרגילים‪ .‬מציינת‬
‫קרן‪" :‬התיווך בין הילדים היה מושלם‪ .‬עם‬
‫הגיעם מיד נבלעו בחדר המשחקים הגדול‬
‫של המשפחה‪ ,‬ובערב בקושי אפשר היה‬
‫לנתק אותם לשינה"‪ .‬את המפגש בין שתי‬
‫המשפחות ציפי מגדירה כ"חוויה אנושית‬
‫מיוחדת במינה‪ .‬כבר בערב הראשון גילינו‬
‫על עצמנו פרטים משותפים‪ ,‬גם אני וגם‬
‫בעלה של קרן דוברי גרמנית‪ ,‬וגם אני‬
‫ומשפחתי שהינו פרק זמן בחו"ל" ומוסיפה‪,‬‬
‫"בשבילי זה היה חופש מושלם‪ ,‬לא רק‬
‫מהגראדים והפצמ"רים‪ ,‬זה היה גם פסק זמן‬
‫מבורך מתלאות היומיום‪ .‬בביקור הרווחתי‬
‫לא רק בטחון אישי לי ולילדי אלא גם את‬
‫אחד הדברים היותר משמעותיים שהייתי‬
‫צריכה והוא הקשבה"‪" .‬היו לי ולציפי‬
‫שיחות מלב אל לב" מציינת קרן‪" .‬בעת‬
‫שהגעתי" ממשיכה ציפי‪" ,‬הייתי בנקודת‬
‫שבירה בחיי האישיים‪ .‬קרן הקשיבה לי‬
‫והציגה לי זווית ראיה נוספת להתמודדות‪.‬‬
‫בעזרתה יצאתי מהביקור בכוחות מחודשים‪.‬‬
‫אין מילים לתאר את מה שהיא עשתה עבורי‪,‬‬
‫וחשוב לי שיציינו‪ ,‬בשבילי היא לא רק קרן‬
‫אלא קרן אור"‪.‬‬
‫כדי להנעים את שהותה של משפ' פאר‬
‫ברמת השרון רתמה קרן גורמים נוספים‪.‬‬
‫הספרית טל לוגסי מהרצליה העניקה לציפי‬
‫ובתה זוהר בת השלוש עשרה יום פינוק‪,‬‬
‫תספורת‪ ,‬צבע‪ ,‬ומכל טוב שהמספרה מעניקה‬
‫ללקוחותיה‪ .‬מתלהבת ציפי‪" :‬תשומת הלב‬
‫שקיבלתי מטל הספרית ומלקוחותיה באותו‬
‫יום חיממו לי את הלב‪ .‬הרגשתי שאנחנו לא‬
‫לבד"‪ .‬בבית הספר קריית יערים‪ ,‬שם לומדים‬
‫ילדיה של קרן‪ ,‬התקבלו הילדים בחום‬
‫ואהבה עד כדי כך‪ ,‬שביום השני לשהותם‬
‫ברמת השרון אצה להם הדרך להגיע כבר‬
‫לביה"ס‪ .‬הקנטרי קלאב וביה"ס לטניס‬
‫שמחו לארח את הילדים והעניקו להם שרות‬
‫מלא‪ .‬משפ' פאר שהתה בביתה של קרן שני‬
‫לילות‪ .‬רביעי וחמישי ונשארו גם ליום שישי‪.‬‬
‫הקשר שנוצר על רקע פיצוצי הטילים ימשך‬
‫גם בעיתות השקט אומרת קרן‪" .‬מעניין כיצד‬
‫מפגש אקראי בין שתי משפחות זרות אחת‬
‫לשנייה‪ ,‬ממקומות שונים בארץ‪ ,‬הפך לחיבור‬
‫עמוק" מהרהרת ציפי "גם אם אין קשר יום‬
‫יומי‪ ,‬הם תמיד יהיו בליבי‪ ,‬ואולי"‪ ,‬היא‬
‫מעלה כחומר למחשבה‪" ,‬לא צריך לחכות‬
‫למבצעים צבאיים כדי להפגיש משפחות‬
‫מכל קצוות הארץ אחת עם השנייה‪ ,‬אפשר‬
‫לאמץ זאת גם בעת שלום‪ ".‬ומסכמת את‬
‫התרשמותה בחיוך "אתם לא רק צפוניים‬
‫אתם אנשים ערכיים ואנושיים"‪.‬‬
‫(כיבדנו את צניעותה ורצונה של קרן‬
‫לפרטיות ולכן לא צרפנו פרטים מזהים)‬
‫‪07‬‬
‫"אנשים טובים באמצע הדרך"‬
‫תודה לכל אלו שעזרו לנו לעשות טוב ולארח ברמת השרון‬
‫‪ 1,300‬מתושבי הדרום במסגרת מבצע "עמוד ענן"‪.‬‬
‫תודה לעשרות חברי קהילת "חכמת הלב" על ייזום‬
‫הקשר עם תושבי הדרום‪ ,‬תרומת האוטובוסים וההתנדבות‬
‫האישית היום יומית לאורך כל השבוע‪.‬‬
‫תודה למתנדבים‪ :‬יהונתן מיסנו‪ ,‬גיא יהונתן‪ ,‬דוד שוהם‪,‬‬
‫דקלה רודריק‪ ,‬צביקה קזורו‪ ,‬דור מוססקו‪ ,‬נילי אושרובסקי‪,‬‬
‫ניצה אלינוב‪ ,‬מיכל אלוני‪ ,‬ג'ני פייבוש‪ ,‬רינה מטוס‪ ,‬עדנה‬
‫קרניאל‪ ,‬דני בן עמי‪ ,‬שולה פסקין‪ ,‬אלישבע אילני‪ ,‬ורדה‬
‫דושניק‪ ,‬שבט הצופים נווה מגן‪ ,‬בני הנוער ממרכז הנוער‬
‫ובנות חטה”ב קלמן והרכזת החברתית נטלי גור אריה‪.‬‬
‫תודה למדריכים ולמפעילים שעשו הכל בהתנדבות‪:‬‬
‫הגר אורן ושלומי לניאדו‪ ,‬רמית כהן‪ ,‬יואב נאמן‪ ,‬ציפי גזית‪,‬‬
‫דדי הפקות‪ ,‬מירי כהן‪-‬עמית‪ ,‬אלי מזרחי וצוות המורים‬
‫מהאקדמיה לריקודים סלוניים‪ ,‬אלירן מלכא‪ ,‬רחלי‬
‫מנדלוביץ‪ ,‬טלי שפר‪-‬דגן וצוות בית הספר להתעמלות‬
‫קרקע ומכשירים‪ ,‬אמנון ‪"-‬השיטה אמנות לחימה ישראלית"‪,‬‬
‫תמר דמהיו‪ ,‬שלו נאמן‪ ,‬בת‪-‬שחר דורפמן‪ ,‬איווי ‪” -‬מחולה”‪,‬‬
‫מיטל חורי ‪" -‬תיאטרון השרון"‪ ,‬יואב אופק‪ ,‬חברת פנאי‪,‬‬
‫נועה לאור‪ ,‬עמית ארצי וצוות “עירוני רמת השרון”‪ ,‬יעקב קורצקי‪ ,‬מירון אסמרו וציונה‬
‫כהן ‪ -‬אגף הרווחה רמה”ש‪.‬‬
‫תודה ל”בדרך אל הגן”‪“ ,‬לתלמיד” על החומרים והפרסים‪ ,‬ל”קלוב תעופה” על‬
‫ערכות הטיסנים‪ ,‬לאייל צור על תרומת המשחקים‪ ,‬ל”קול ברמה” על המודעה‪.‬‬
‫תודה לחברות הקייטרינג "מקום בכפר" ו"לאנץ טיים" על ארוחות הצהריים‪.‬‬
‫ולמכולת "פרי וירק"‪.‬‬
‫תודה על התרומה הכספית לארגון רוטרי‪ ,‬ג'יין סלוטין‪ ,‬צביקה שפיגל ‪ -‬שמאי‬
‫מקרקעין‪ ,‬עובדיה צביקל ‪ -‬משרד עו”ד ולתורמי המתן בסתר‪.‬‬
‫תודה לתורמים ליום "עושים טוב"‪ :‬רולטיים בע"מ – יבואנית שעוני ‪,SWATCH‬‬
‫קרנבל ‪ -‬כלי בית ומתנות רמה"ש‪ ,‬דני רן ‪ -‬אספקה מכל הלב‪ ,‬שהרבני תבלינים ‪-‬‬
‫רמה"ש‪.‬‬
‫תודה לילדי צהרוני גולן ויערים על הפעילות המשותפת עם ילדי הדרום והכנת‬
‫המתנות עבורם‪.‬‬
‫תודה לכל המשפחות והעסקים שתרמו לנו במסגרת‬
‫יום "עושים טוב" שהוא החיבור שלנו ל‪,"Mitzva Day"-‬‬
‫הנערך במרכזים יהודים ברחבי העולם כולו ובו נאספו‬
‫ספרים ומשחקים למקלטים בדרום ולילדים המאושפזים‬
‫בבתי חולים וכן ספרים וחבילות שי לחיילים‪.‬‬
‫תודה לצוות מגוונים מהמרכזים והתחומים השונים‪,‬‬
‫שנרתמו מעבר לשעות עבודתם לתכנון והפעלת ימי‬
‫האירוח‪.‬‬
‫תודה שעשיתם טוב והתגייסתם‬
‫עם כל הלב והנשמה‪.‬‬
‫מגוונים ‪03-7600100‬‬
‫‪www.migvanim.com‬‬
‫‪08‬‬
‫מגוונים‬
‫‪4x4‬‬
‫מאת ד"ר מיכל קירשנר*‬
‫הבסיס להתנהגות בעלי‬
‫חיים‪ ,‬כלבים‪ ,‬אנשים‬
‫ומה שביניהם‪ ...‬קצת‬
‫התפלספות‬
‫(ראו הוזהרתם‪)...‬‬
‫מתוקף היותי מגשרת בין עולמם של‬
‫בעלי החיים (בעיקר כלבים) ועולמנו‪,‬‬
‫יוצא לי לעיתים להרהר האם אנו באמת‬
‫יכולים להבין את החיות שסביבנו או‬
‫שמא אנו מנסים "להפוך" אותם לאנשים‬
‫קטנים\ גדולים\ שעירים והולכים על ‪.4‬‬
‫מדע העוסק בהתנהגות בעלי החיים‬
‫נקרא אתולוגיה‪ .‬מדע זה התחיל‬
‫להתבסס עוד בימיו של צ'ארלס דרווין‪,‬‬
‫אשר יסד את תאוריית האבולוציה‪.‬‬
‫כאשר באים לבחון התנהגות של בעל‬
‫חיים זה או אחר‪ ,‬ראשית מנסים להבין‬
‫ממה מורכבת ההתנהגות‪ .‬האם מבסיס‬
‫גנטי (תורשתי) כלומר התנהגות‬
‫מולדת‪ ,‬או ממרכיב סביבתי התנהגותי ‪-‬‬
‫התנהגות נרכשת‪ .‬ההתנהגות הנרכשת‬
‫"מעוצבת" על ידי הסביבה‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫במידה ונקבל פידבק חיובי על פעולה‬
‫מסוימת‪ ,‬נחזור לבצע אותה שוב ושוב‪-‬‬
‫מה שנקרא התניה אופרנטית בשפה‬
‫המקצועית‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬גור כלבים שמקבל את פני‬
‫בעליו בקפיצות וליקוקים וזוכה ליחס‬
‫חם ואוהב‪ ,‬יגדל להיות כלב שקופץ על‬
‫אנשים לשם קבלת תשומת לב (הוא לא‬
‫יודע שהוא כבר לא גור קטן אלא כלב‬
‫גדול שיכול לשקול ‪ 30‬ק"ג)‪ .‬או‪ ,‬פעוט‬
‫שהבין‪ ,‬שכאשר הוא בוכה הוא מקבל‬
‫את מה שהוא רוצה‪ ,‬במהרה יהפוך‬
‫להיות "ילד בכיין"‪ .‬השוני וההבדלים‬
‫בין בעלי החיים מתחיל ביכולת להגיב‬
‫לסביבה‪ ,‬ולחוש אותה‪.‬‬
‫בתחילת המאה ה‪ 20-‬טבע חוקר‬
‫יאקוב פון איקסקיל‬
‫גרמני בשם‬
‫מושג בשם אומוואלט (‪ -)Umwelt‬זהו‬
‫העולם הנתפס על פי היכולת החושית‬
‫הייחודית של כל בעל חיים‪ .‬עולם‬
‫הכלבים מונע מהאף‪ .‬הכלב לומד ומגיב‬
‫לסביבה דרכו‪ ,‬בעוד העולם שלנו ויזואלי‬
‫יותר‪ ,‬קולי יותר‪ .‬וגם בתוך המין עצמו‬
‫יש וריאביליות ביכולת החושית‪ ,‬יש את‬
‫חדי האוזן‪ ,‬חדי העין וכו'‪ .‬אחת הסיבות‬
‫הרציניות להיווצרות בעיות התנהגות‬
‫אצל כלבים נובעת מכך‪ ,‬שאנו בני‬
‫האדם לפעמים שוכחים שוני זה‪ .‬העולם‬
‫שלנו נתפס שונה בעיני הכלב‪ .‬במילים‬
‫אחרות‪ ,‬מה שחשוב לנו לא תמיד חשוב‬
‫לכלב‪ ,‬ובהחלט דברים שחשובים לכלב‬
‫אינם תמיד חשובים לנו‪.‬‬
‫אז אולי באמת זהו המקום להתחיל‬
‫לקבל את השונה כמו שהוא‪ ,‬בין אם הוא‬
‫כלב‪ ,‬חתול או בן אדם אחר‪...‬ואז נראה‬
‫שאנחנו מסתדרים הרבה יותר טוב‪.‬‬
‫*הכותבת היא ד"ר לביולוגיה ומאלפת כלבים‬
‫לתגובות‪:‬‬
‫‪www.Mixdogs.Area.Co.il‬‬
‫ינואר ‪ 2013‬טבת תשע"ג גיליון מס' ‪18‬‬
‫תות שדה‬
‫מרמת השרון‬
‫“תות שדה מרמת השרון חגיגה אמיתית בגרון”‬
‫מאין קיבלה רמת השרון את הייחוס למגדלת‬
‫התותים הרשמית של ישראל? שיעור בהיסטוריה‬
‫החקלאית של רמת השרון ומתכון לריבת תות‬
‫מאת צילה דגון‬
‫“תות שדה (תות גינה)‪ ,‬צמח‬
‫עשבוני רב שנתי ממשפחת‬
‫הוורדניים‪ ,‬פריו המקובץ העסיסי‬
‫והריחני נאכל כשהוא חי‪ .‬כן‬
‫מכינים ממנו ריבות”‪“ .‬צמח‬
‫שרוע‪ ,‬בעל עלים ושלוחות‬
‫המצמיחות צמחים חדשים”‪.‬‬
‫(על פי מילון אבן שושן וספיר)‬
‫היה הייתה פעם רמת השרון קצת אחרת‪,‬‬
‫שונה‪ ,‬כשאדרת ירוקה מכסה אדמותיה‪,‬‬
‫והצבעים משתלבים זה בזה‪ ,‬החום הכהה‬
‫מתמתן אל תוך אדמה אדמדמה ומשמש‬
‫כרקע לעלעלי הירוק העז‪ ,‬שמתוכו‬
‫מבצבצים ניקודי פרי אדום‪ ,‬אדום‬
‫ומענג במתיקותו ומראהו משובב הלב‪,‬‬
‫התות‪ .‬כך היה אז‪ .‬המבט היה מלטף‬
‫באהבה ובגאווה את שדות התות והירק‬
‫במושבה‪ ,‬רמת השרון‪ .‬ההתרפקות על‬
‫אותם מראות‪ ,‬שהשתרעו מלוא העין‪,‬‬
‫מרחוב אוסישקין מזרחה‪ ,‬צפונה ודרומה‬
‫ועד בואך אל מעבר לרחוב סוקולוב‪,‬‬
‫מערבה לו עד רחוב הבנים‪ ,‬התחלפו‬
‫היום‪ ,‬ונותרו רק חלקות בודדות של‬
‫תות שדה ברמת השרון‪ ,‬שהוא עדיין‬
‫הפרי המתוק והמבוקש ביותר כי “תות‬
‫מרמת השרון” הוא שם דבר‪ ,‬ידוע ומוכר‪.‬‬
‫בראשית שנות השבעים שונה ייעוד‬
‫חלק גדול מהקרקעות מאדמה חקלאית‪,‬‬
‫לבינוי‪ .‬החקלאים‪ ,‬שהתקשו לעמוד‬
‫בגובה הארנונה החדש‪ ,‬נאלצו למכור את‬
‫אדמתם וכך הפכו רבים משדות התות‬
‫המוריקים לבניני מגורים רבי קומות‬
‫ובתים פרטיים‪.‬‬
‫היום נותרו כאן מגדלי תות בודדים‪:‬‬
‫ליד ה”כפר הירוק”‪ ,‬מגדל נוסף בכניסה‬
‫לרמת השרון בצד ימין‪ .‬אחד ברחוב‬
‫השרף‪ ,‬אחד במערב‪ ,‬ליד המחנה הצבאי‬
‫ועוד אחד ליד חנות “מגה” במורשה‪,‬‬
‫מימין למגרש הכדורגל‪ .‬וכולם חדורי‬
‫אמונה ונחישות כי חייבים להמשיך‬
‫ולגדל תותים‪.‬‬
‫לאסוף את הפרי הבשל‪ ,‬דבר שגרם‬
‫לכאבי גב נצחיים‪ .‬אך החקלאים המשיכו‬
‫לעבוד למען ההווה‪,‬לפרנסתם ולמען‬
‫העתיד”‪.‬‬
‫מספר יהודה יואל‪ ,‬מראשוני ילדי רמת‬
‫השרון‪“ :‬בתחילת הדרך כל רמת השרון‬
‫הייתה פרדס אחד גדול‪ .‬אולי רק ‪ 10‬אחוז‬
‫מתוך ‪ 2000‬הדונם של המושבה לא היו‬
‫נטועים‪ .‬כשפירות ההדר היו עדיין קטנים‬
‫על העץ‪ ,‬היו באים שמאים להעריך את‬
‫התנובה העתידנית ומעניקים לחקלאים‬
‫מקדמה‪ ,‬שהייתה עבורם מעט חמצן‬
‫לנשימה‪ .‬בסך הכול נהנו אז חקלאי רמת‬
‫השרון רק מארבע שנות תנובה של פרי‬
‫ששווק לחו”ל‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬עם פרוץ‬
‫מלחמת העולם השנייה‪ ,‬נותר הפרי על‬
‫העץ ולא ניתן היה לייצא לחו”ל‪ .‬בלית‬
‫ברירה נאלצו חקלאי המושבה לעקור את‬
‫העצים המניבים ולשנות את הגידולים‪.‬‬
‫כך החלו לגדל ירקות וראו ברכה‬
‫בעמלם‪ .‬אך חקלאי רמת השרון חיפשו‬
‫משהו מיוחד‪ ,‬משהו שיהיה רווחי יותר‪.‬‬
‫התותים‪ ,‬כבר אז‪ ,‬נחשבו ל”דליקטס”‬
‫ולזה יהיו קונים כמו חיילי הצבא הבריטי‬
‫שהיו מוצבים בארץ‪ ,‬בעלי מסעדות ובתי‬
‫קפה בתל אביב וגם משפחות אמידות‬
‫שגרו באזור‪.‬‬
‫רמת השרון הייתה המובילה בגידול‬
‫תותים בכל רחבי הארץ‪ .‬לא הייתה אז‬
‫ממש תחרות‪ ,‬המגדלים הבודדים קיבלו‬
‫מחירים טובים וכשלא היו מצויים פועלים‬
‫נרתמו כל בני המשפחה לעזרה בעבודה‪.‬‬
‫והעבודה הייתה מרובה‪ ,‬לפרוס ניילונים‬
‫לגונן על הפרי העדין בפני קרה או חום‪,‬‬
‫לעקור את העשבים השוטים‪ ,‬בזהירות‬
‫כדי לא לפגוע בשורשים‪ ,‬ריסוסים נגד‬
‫מזיקים שנחשבו ל”נס” חקלאי ואפשרו‬
‫לפרי להיות נקי ולא פגום‪ ,‬אבל במקביל‬
‫גרמו לנזק בריאותי חמור לחקלאים‬
‫ורבים מהם חלו‪ .‬והיה השלב המענג‬
‫המירוץ לייצוא‬
‫חיפוש אחר דליקטס‬
‫מוסיף ומספר אהוד (אודי) קנין‪ ,‬היום‬
‫פרופ’ לכימיה בטכניון ונשיא החברה‬
‫הישראלית לכימיה‪ ,‬בנו של ישראל‬
‫קנין‪ ,‬ממייסדי המושבה ומהחקלאים‬
‫הראשונים‪ ,‬בוגר בית הספר החקלאי‬
‫“מקווה‪-‬ישראל”‪“ :‬כששבקה הפרדסנות‬
‫חיים‪ ,‬וחקלאי המושבה עברו לגידולי‬
‫ירקות‪ ,‬אבא‪ ,‬שהיה בעל חזון וידע‬
‫מקצועי‪ ,‬הבין את הפוטנציאל הטמון‬
‫בתות וכשהחל לגדלו‪ ,‬באו חקלאי‬
‫המושבה לקבל ממנו יעוץ מקצועי‪.‬‬
‫חלק מהלמידה היה בתהליך של “לימוד‬
‫ותהייה” כי הרי לא היה עדיין בארץ‬
‫ניסיון בתחום‪ .‬אני זוכר את לילות‬
‫החורף הקרים והגשומים‪ ,‬כשהרוח נשבה‬
‫עזות‪ ,‬היינו רצים לשדות להציל את‬
‫התותים ולנסות לכסות אותם ביריעות‬
‫הפלסטיק השחור‪ ,‬והרוח הייתה שורקת‬
‫בתוך המנהרות‪ ,‬חובטת ביריעות שניסינו‬
‫לחזק באדמה ואבנים‪ .‬בהיותי תלמיד‬
‫הייתי חוזר מבית הספר‪ ,‬זורק את התיק‪,‬‬
‫ומצטרף לעבודה ‪ ,‬לאריזת התות בבית‪.‬‬
‫היה לנו בבית בית אריזה והתות יוצא‬
‫לחו”ל דרך חברת “אגרקסקו”‪ .‬המירוץ‬
‫היה להגיע עם התותים לחג המולד‬
‫באירופה‪ .‬מנהרות הפלסטיק שכיסו‬
‫את התותים אפשרו להקדים את היבול‬
‫ולייצא ראשונים‪ ,‬בחודש דצמבר‪ ,‬זו‬
‫הייתה הצלחה גדולה”‪ .‬וכשבגר אודי‪,‬‬
‫ולאבא לא היה כסף לממן את לימודיו‬
‫באוניברסיטה‪ ,‬הוא הציע לו חלקת אדמה‬
‫לעבוד בה ואכן כך מימן אודי את‬
‫לימודיו הגבוהים‪.‬‬
‫והוא ממשיך ומספר‪:‬‬
‫חלק גדול של הפועלים שעזרו בחקלאות‬
‫היה ממפוני המעברה שעברו להתגורר‬
‫מגוונים‬
‫ינואר ‪ 2013‬טבת תשע"ג גיליון מס' ‪18‬‬
‫החקלאי חזי ניסים והתינוקת רוני‬
‫במורשה”‪ .‬ואכן‪ ,‬רוב מגדלי התותים‬
‫היום‪ ,‬בעלי החלקות החקלאיות הם אותם‬
‫חקלאים‪ ,‬שעבדו אז כפועלים והשכילו‬
‫ללמוד ולהמשיך‪.‬‬
‫יעקב קנין (מוסיקאי)‪ ,‬אחיו הבכור של‬
‫אודי‪ ,‬נזכר כיצד באחד מימי העצמאות‪,‬‬
‫עבר מטס של חיל האוויר מעל שמי‬
‫רמת השרון‪ .‬אחד הטייסים באותו מטס‬
‫היה אחיהם גיורא‪“ ,‬אבא אמר לפועלות‪,‬‬
‫תסתכלו הנה המטוס של גיורא‪ .‬כולם‬
‫הישירו מבט ורק אחת הפועלות נעצה‬
‫עיניה באדמה‪ .‬כששאל אותה אבא למה‬
‫היא לא מסתכלת כמו כולם היא ענתה‬
‫לו “ שלא אשים עין רעה”‪ .‬ואני שואלת‬
‫את יענקל’ה‪“ :‬נהניתם גם מפירות התות‬
‫או שהיה חבל?” ויענקלה עונה לי‪“ :‬נו‪,‬‬
‫איך אפשר לארוז תותים בלי לאכול‪,‬‬
‫אבל כמה תותים אפשר לאכול? גם את‬
‫הארוחות קינחנו בלפתני תות‪ ,‬ועוגות‬
‫וריבות טעימות שאימא הייתה מכינה‬
‫מהפרי”‪.‬‬
‫אהבת אדמה‬
‫מפיו של חזי ניסים שמעתי על הקשיים‬
‫שנערמו בפני אביו‪ ,‬יצחק‪ ,‬שביקש לקנות‬
‫חלקת אדמה‪ .‬על הסירוב למכור לו‬
‫אדמה רק בגלל שהיה בן עדות המזרח‪,‬‬
‫על הנחישות והפיתוי הכספי שסייע‬
‫לסכם את העסקה כי לכל אדם יש מחיר‬
‫(כששילם ‪ 30 %‬יותר עבור הקרקע)‪ .‬היום‬
‫אותה חלקה השייכת לחזי ויעקב ניסים‪,‬‬
‫ליד המחנה הצבאי‪ ,‬מניבה פירות תות‬
‫אדומי לחי ומתיקות אלוהית ואת הפרי‬
‫והירק מגדלים תחת הדברה ביולוגית‬
‫מבוקרת ולצד התות העונתי שנמכר רק‬
‫שם בצריף‪ ,‬יש גם ירקות ומיני מרקחות‬
‫מתנובת השדה בטעמים מיוחדים ולא‬
‫רגילים‪ ,‬המותירים עקצוץ בלתי מוכר‬
‫בקצה הלשון‪ ,‬ומבין אצבעותיו של חזי‬
‫הזרועות רגבי אדמה מבצבץ התות וחזי‬
‫מביט בו ומהכחול של שתי עיניו נשפך‬
‫טון של אהבת האדמה ואתה נכבש‬
‫בחיוכו החמים ובמילותיו הכנות‪“ :‬תמיד‬
‫אפשר לבוא ולטעום מהמטעמים שלנו”‪.‬‬
‫מגשימים חלומות‬
‫וכשבקרתי בחלקתו של יונה יצחק‪,‬‬
‫בפאתיה המזרחיים של המושבה‪ ,‬פגשתי‬
‫חקלאי גדל מידות‪ ,‬ישוב על כסא‬
‫מנהלים בלוי ועיניו צופיות בגאווה אל‬
‫עבר שורות התותים‪ .‬בקשתי שיספר‬
‫מעט על התות ברמת השרון‪ ,‬אבל‬
‫יצחק החל לספר מבראשית‪ .‬העלייה‬
‫ארצה מעיראק לעיר טבריה בראשית‬
‫שנות החמישים‪ ,‬רק עם אבא והאחים‬
‫כי האימא נפטרה בגיל צעיר‪“ .‬רצינו‬
‫להגיע למעברת רמת השרון ולא‬
‫אישרו לנו” הוא מספר‪“ ,‬אז שכרנו‬
‫משאית ובלילה הגענו למעברה‪ ,‬שם‬
‫היו לנו דודים‪ .‬מקום לישון לא היה‪,‬‬
‫פרקתי מחיצות במקלחת הציבורית‬
‫כדי שיהיה לנו מקום לישון”‪ .‬יצחק‬
‫יצא לעבוד בגיל ‪ 13‬לעזור בפרנסת‬
‫‪09‬‬
‫צילום‪ :‬אלן כהן‬
‫המשפחה‪ ,‬ועד גיוסו לצה”ל עבד אצל‬
‫החקלאים ברמת השרון עם חלום בלב‬
‫כי יבוא יום והוא יהיה בעל חלקת‬
‫אדמה‪ .‬לימים‪ ,‬חכר יצחק אדמה‪ ,‬אותה‬
‫הוא מעבד גם היום עם בנו רפי‪ .‬אך‪,‬‬
‫מכשלות רבות עוד עמדו בדרכו‪ .‬ושוב‬
‫אותה התנהגות מבישה‪ ,‬מסרבים לאשר‬
‫לו חיבור מים בגלל מוצאו המזרחי‪.‬‬
‫“את הדלת טרקו בפני”‪ ,‬מה שלא ריפה‬
‫את ידיו ובנחישות רבה בסופו של דבר‬
‫קיבל את האישור המיוחל‪ .‬יצחק שייך‬
‫לדור הראשון של חקלאי גידול התות‪.‬‬
‫“קבלתי הדרכה ממשרד החקלאות וגם‬
‫את השתילים קניתי ממשרד החקלאות‪.‬‬
‫גידלתי תות בחלקה בת שני דונם‪.‬‬
‫הייתה פרנסה טובה‪ .‬מכרנו לשווקים‬
‫וגם לתנובה‪,‬עבדנו קשה‪ ,‬התפרנסנו ‪,‬‬
‫קניתי בית‪ ,‬הקמתי משפחה לתפארת‬
‫ברוך השם‪ ,‬שיהיה לכל בית בישראל”‪.‬‬
‫את תנובת תותיו הוא מוכר הישר‬
‫מהשדה‪.‬‬
‫לשימוש‪ .‬היום משתמשים בגז ברום‪,‬‬
‫מכסים את האדמה בניילון‪ ,‬כך מושמד‬
‫כל העשב המזיק‪ .‬אחרי שמסירים את‬
‫הניילון חורשים‪ ,‬מגביהים ערוגות‬
‫ושותלים את השתילים במרחק של‬
‫‪ 25‬ס”מ בין שתיל לשתיל‪ .‬השתילים‬
‫מכוסים בניילון ומתוך חורים בניילון‬
‫מבצבצים העלים וזאת כדי לגונן על‬
‫הפרי מריקבון וחול כדי שלא יהיה‬
‫במגע עם האדמה‪ .‬לפני הפריחה‬
‫פורסים ניילון על ברזלים ויוצרים‬
‫מנהרות מעל שתלי התות‪ .‬בלילה‬
‫מכסים‪ ,‬בפרט בימי קרה וגשמים וביום‬
‫מסירים לאוורור וחמימות‪ .‬לאט לאט‬
‫מתחילה הפריחה‪ ,‬אחריה רואים פרי‬
‫ירוק קטן‪ .‬על פי גודל הפרח נדע גם‬
‫את גודל הפרי‪ .‬אחרי כשלושה שבועות‬
‫עד חודש יש לנו פרי אדום ובשל”‪.‬‬
‫תות שדה מרמת השרון‬
‫מתי כדאי לקנות תות להכנת ריבה?‬
‫באפריל זה הכי טוב‪ .‬להכנת ריבה‬
‫משתמשים ביחס של קילו תות וחצי‬
‫קילו סוכר ‪ +‬תפוח “סמיט” חתוך‬
‫לקוביות‪ .‬אפשר להוסיף פלחי לימון‪,‬‬
‫להרתיח‪ ,‬לצמצם את הנוזלים ולשפוך‬
‫לכלים מחוטאים ויש לכם ריבה טעם‬
‫“גן ‪ -‬עדן”‪.‬‬
‫הסבר מפורט על תהליך גידול התות‬
‫קיבלתי מששון יחזקאל‪ ,‬שחלקת התותים‬
‫והירקות שלו נמצאת בכניסה לרמת‬
‫השרון ועל הדרך מוכר אחיו‪ ,‬בנוסף‬
‫לתות‪ ,‬ירקות מתנובת השדה העשיר‪.‬‬
‫ומספר יחזקאל‪“ :‬ראשית מעבדים את‬
‫האדמה ומחטאים אותה‪ .‬פעם השתמשו‬
‫בחומרים רעילים‪ ,‬היום הם אסורים‬
‫‪10‬‬
‫מגוונים‬
‫ינואר ‪ 2013‬טבת תשע"ג גיליון מס' ‪18‬‬
‫איש הישר בע‬
‫מאת מיכל אבן‬
‫האם יהדות היא אך ורק דת או גם‬
‫תרבות‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬שורשים‪ ,‬השתייכות‬
‫לעם וערכים? האם יש מקום לפלורליזם‬
‫ביהדות? כתבה הסוקרת את הקהילות‬
‫השונות ברמת שרון המאפשרות לכל‬
‫תושב להתחבר ליהדות שלו‪.‬‬
‫שמעתי על אנשים שהכסף הוא האלוהים‬
‫שלהם‪ .‬ראיתי כאלה הסוגדים לגוף‪.‬‬
‫הכרתי מאמינים בתורות מן המזרח‬
‫וגם כאלה הטוענים כי אינם מאמינים‬
‫בדבר מלבד בעצמם‪ .‬אבל בסופו של‬
‫יום כל אחד מאמין במשהו‪ .‬במציאות‬
‫המתוחה והאינטנסיבית בארץ‪ ,‬רובנו‬
‫מחפשים עוגן‪ ,‬נחמה‪ ,‬משהו להאמין‬
‫בו‪ .‬חלקנו מתמודדים עם המציאות‬
‫הקשה ע”י בריחה והתכחשות‪ ,‬אחרים‬
‫מסתכלים לעצמם ב”לבן של העיניים”‪,‬‬
‫יש המחפשים לעשות טוב לאחרים ויש‬
‫מי שדואג רק לעצמו‪ .‬כל אחד מתמודד‬
‫עם ה”חבילה” שלו בדרך אחרת‪.‬‬
‫היהדות מספקת לנו תשובות כמעט‬
‫לכל השאלות הקיומיות‪ ,‬אבל הבעיה‬
‫היא שאצל רובנו היהדות מתחברת לדת‬
‫וזאת מתחברת באופן אוטומטי לכפייה‬
‫דתית‪ ,‬להתערבות בוטה באורח החיים‪,‬‬
‫לאיסורים והגבלות‪ .‬לכן‪ ,‬אנו מעדיפים‬
‫לא לחקור ולהכיר את הדת לעומק‬
‫ובעקבות כך גם את היהדות‪ .‬זה חבל‪,‬‬
‫כי בכך אנו מחמיצים עולם שלם של‬
‫חיפוש דרך מרתק‪ ,‬תשובות לשאלות‬
‫מהותיות כמו מי אנחנו‪ ,‬לשם מה הגענו‬
‫לעולם ומה תפקידנו בחיים הללו‪.‬‬
‫האם יהדות היא אך ורק דת או גם‬
‫תרבות‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬שורשים‪ ,‬השתייכות‬
‫לעם וערכים? האם יש מקום לפלורליזם‬
‫ביהדות?‬
‫יצאתי לבדוק האם יש לכך מקום והיכן‬
‫יכול בן אדם מן הישוב למצוא את מקומו‬
‫הנכון בנוגע ליהדותו וישראליותו‪.‬‬
‫להפתעתי גיליתי‪ ,‬שברמת השרון‪ ,‬בעלת‬
‫הסטראוטיפ החילוני‪ ,‬קיימות די הרבה‬
‫קהילות‪ ,‬המאפשרות לכל תושב להתחבר‬
‫ליהדות בהתאם לתפיסת עולמו‪ .‬וכך‬
‫במקביל לפעילות ה”דתית” של בתי‬
‫הכנסת‪ ,‬מתקיימת פעילות ענפה של‬
‫מסורת ולמידה במסגרות שונות ואף חיבור‬
‫של יהדות לישראליות העכשווית‪ .‬בבתים‬
‫פרטיים‪ ,‬במרכזי מגוונים‪ ,‬בעמותות‪ ,‬בתי‬
‫מדרש ועוד‪ .‬מסתבר שאצלנו בעיר חיים‬
‫בשלום ובהרמוניה יחסית פלגים שונים‬
‫של היהדות‪ :‬חילונים גמורים‪ ,‬מסורתיים‪,‬‬
‫דתיים וחרדים‪ .‬לכולם מקום וזכות קיום‪.‬‬
‫לפי מה שמתאים‪ ,‬בלי מחויבות‪ ,‬אבל‬
‫עם תחושה של שייכות ושל “ביחד”‪.‬‬
‫“חכמת הלב”‬
‫קהילת “חכמת הלב” היא ארגון ללא מטרות‬
‫רווח‪ ,‬הפועלת ברמת השרון‪ .‬מטרתה‪- ‬‬
‫לפעול למען חיזוק הזהות היהודית של‬
‫הישראלי המודרני‪ .‬הארגון הוקם ב‪-‬‬
‫‪ 2004‬ע”י קבוצת אנשים‪ ,‬שהחליטו לצאת‬
‫מ”שיחות הסלון”‪ ,‬להתארגן כקהילה‬
‫ולהתמודד עם שאלות מפתח‪ ‬הקשורות‬
‫כישראלים‪ ‬ויהודים‬
‫בארץ‬
‫לקיומם‬
‫ישראל‪.‬‬
‫פעילויות “חכמת הלב”‪ :‬חגיגת שבת‬
‫וחגי ישראל בדרך המותאמת לישראלי‬
‫המודרני; מעורבות חברתית‪ -‬קידום‬
‫פרויקטים חברתיים בהשתתפות פעילה‬
‫של החברים‪ ,‬פעילות המסייעת לשבירת‬
‫הניכור בין חלקים שונים באוכלוסייה;‬
‫בית מדרש קהילתי‪ -‬פגישות לימוד‬
‫שבועיות של מחשבת ישראל לפי גישה‬
‫המותאמת לישראלי המודרני; פעילויות‬
‫פתוחות ‪-‬ערבי שירה‪ ,‬הרצאות‪.‬‬
‫אדוארדו שובל‪ ,‬ממקימי “חוכמת הלב”‪,‬‬
‫מסביר שהקהילה אינה שייכת לאף גוף‬
‫מוסדי‪ ,‬אלא רק לעצמה‪ .‬לחברים בקהילה‬
‫אין בית כנסת מסוים והם לא מתפללים‬
‫הקהילה מצרפת לשורותיה חברים‬
‫חדשים בשיטת חבר מביא חבר‪ .‬עובדים‬
‫בשיתוף פעולה עם רשת מגוונים ויוזמים‬
‫ביחד אירועים כגון פסטיבל הסרטים‬
‫לקולנוע יהודי‪-‬ישראלי והתנדבויות‬
‫שונות‪.‬‬
‫הפעילויות פתוחות לקהל הרחב‪.‬‬
‫הקהילה מונה כ‪ 50-‬חברים פעילים‪.‬‬
‫החברות בה נותנת מענה לישראלי‬
‫המודרני‪ ,‬שאין לו קהילה רוחנית‬
‫להשתייך אליה‪ .‬באמצעות הקהילה אפשר‬
‫לפתח את הצד הרוחני שלנו‪ ,‬פיתוח של‬
‫הפן שמעבר למעשי וליומיומי‪ .‬החברות‬
‫בחוכמת הלב נהפכה לעניין משמעותי‬
‫מאד עבור חברי הקהילה‪.‬‬
‫במגוון גילאים רחב‪“ .‬מתוך הכרה‬
‫כי אין בכוח החוויה האישית להביא‬
‫את האדם למלוא מימושו העצמי‪,‬‬
‫מבקשים חברי הקהילה לעגן את החוויה‬
‫המשותפת שלהם‪ ,‬כחוויית יסוד בחייהם‬
‫היהודיים והישראלים‪ .‬הקהילה היא‬
‫מסגרת רב‪-‬ממדית העוטפת את האדם‬
‫בתחושת שייכות ושותפות ומסייעת‬
‫לו בגיבוש אורח חיים ערכי ורוחני‪.‬‬
‫כל אדם‪ ,‬גבר או אשה‪ ,‬המזדהה עם ערכי‬
‫התנועה ליהדות מתקדמת יכול להצטרף‬
‫לפעילויות הקהילה‪ .‬זוהי התאגדות‬
‫חופשית המושתתת על ערכי השוויון‪,‬‬
‫הדמוקרטיה והיהדות המתקדמת‪.‬‬
‫הפעילויות קשורות בלוח השנה העברי‬
‫ובטקסי חיים משפחתיים‪ :‬טקסי חגים‬
‫קהילתיים וטקסי חיים משפחתיים‬
‫כדוגמת בר‪/‬בת מצוה‪ ,‬שבת חתן‪ ,‬וכד’‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מתקיימת פעילות ראש חודש‪-‬‬
‫אחת לחודש במוצאי שבת‪ ,‬מתכנסת‬
‫הקהילה בבית הכנסת להבדלה ולשמיעת‬
‫הרצאה בנושאים מגוונים ומעניינים‪.‬‬
‫אנחנו בעיקר‬
‫עוסקים בהבנת‬
‫היהדות‪ ,‬תוך‬
‫כדי חווית‬
‫הזהות היהודית‬
‫שלנו כישראלים‬
‫"שבבה" קבלת שבת קהילתית בקרית הצעירים‬
‫ביחד וכלל לא מתעסקים בפן הטקסי‬
‫של היהדות‪“ .‬אנחנו בעיקר עוסקים‬
‫בהבנת היהדות‪ ,‬תוך כדי חווית הזהות‬
‫היהודית שלנו כישראלים‪ .‬הקמנו מעין‬
‫תנועת נוער למבוגרים בני שישים פלוס‬
‫מינוס‪ ,‬מתוך הבנה שהזהות היהודית‪-‬‬
‫ציונית היא הדבר המשמעותי בחברה‬
‫הישראלית זו הבעיה האמיתית‪ ,‬שמפלגת‬
‫אותנו‪ .‬ראינו שהידע שלנו ביהדות הוא‬
‫מאד שטחי ולכן אנחנו לומדים יהדות‬
‫בחברותא בצורה חווייתית‪ .‬אנחנו גם‬
‫יוזמים חיבורים לאוכלוסיות שונות‪,‬‬
‫המרכיבות את החברה הישראלית‪.‬‬
‫חברי הקהילה אינם שומרי הלכה‪.‬‬
‫שובל מתנגד למונח חילוני‪ ,‬כי בעיניו‬
‫כל ישראלי נמצא על הרצף של דתיות‬
‫מסוימת‪ ,‬של אמונה‪ .‬הוא מכבד את‬
‫המסורת‪ ,‬מבקר בבית כנסת לעיתים‪,‬‬
‫אבל גם צופה בטלוויזיה בשבת‪ .‬בעיניו‬
‫כל אחד יקיים את המצוות לפי ההרגשה‬
‫הפנימית שלו‪ .‬לדידו‪ ,‬בלי אמונה אין‬
‫קיום‪ .‬אמונה במה זה כבר סיפור אחר‪.‬‬
‫קהילת “דרכי נועם”‬
‫“דרכי נעם” היא קהילה רפורמית‪,‬‬
‫המשרתת את תושבי רמת‪-‬השרון‪,‬‬
‫הרצליה ושכונות צפון תל‪-‬אביב ומציעה‬
‫אלטרנטיבה יהודית מודרנית‪ ,‬יצירתית‬
‫ושווה לכל‪ ,‬המבוססת על ערכי המסורת‪.‬‬
‫פעילות הקהילה כוללת בית כנסת‪ ,‬חוגי‬
‫לימוד והעשרה‪ ,‬סדנאות הכנה לבר‪-‬‬
‫מצווה ובת‪-‬מצווה ופעילות התנדבותית‪.‬‬
‫בית הכנסת מיועד לאנשים להם זיקה‬
‫ופינה חמה בלב למסורת היהודית‪ ,‬ערכיה‬
‫וטקסיה‪ .‬התפילות מתקיימות באווירה‬
‫קהילתית‪ ,‬תוך שוויון בין נשים וגברים‬
‫ובשפה ברורה‪ .‬הקהילה מונה כ‪80 -‬‬
‫משפחות‪ ,‬רובן מרמת השרון‪ .‬אחרי יותר‬
‫מ‪ 25-‬שנות פעילות באתרים ארעיים‪,‬‬
‫מסתיימת בימים אלה בניית בית כנסת‬
‫ומרכז קהילתי ברחוב יבנה ברמת השרון‪.‬‬
‫אלי לוין‪ ,‬הרב החדש של הקהילה ברמת‬
‫השרון‪ ,‬מתאר את חברי הקהילה כאנשים‬
‫ליברליים‪ ,‬משכילים‪ ,‬מכל קשת העדות‪,‬‬
‫בעלי מקצועות חופשיים ואנשי ממסד‬
‫חב”ד רמת השרון‬
‫בראש קהילת חב”ד (חוכמה בינה‬
‫ודעת) ברמת השרון עומד מזה ‪ 20‬שנה‬
‫הרב יהודה בוטמן‪ .‬איש מקסים ונעים‬
‫הליכות‪ ,‬שאלתי אותו האם הפעילות‬
‫של חב”ד בעיר מיועדת גם לחילוניים‪.‬‬
‫הוא השיב לי מיד ש”עבור חב”ד אין‬
‫חילוניים‪ .‬יש רק יהודים‪ .‬כל מי שיהודי‬
‫מוזמן להגיע לפעילויות הקהילה‪ ,‬על פי‬
‫רצונו‪ ,‬זמנו וצרכיו”‪ .‬קהל היעד של חב”ד‬
‫הוא למעשה כלל תושבי העיר‪ .‬הקהילה‬
‫פועלת בשלושה מוקדים עיקריים‪ :‬בית‬
‫חב”ד‪-‬בית הכנסת ‘עונג שבת’ ברחוב‬
‫השפלה‪ ,‬בית הכנסת ברחוב בית הלל ‪4‬‬
‫ומדרשה ב’בית חם’ ברחוב בית גוברין ‪.7‬‬
‫בימי שני מתקיימים במדרשה שיעורי‬
‫גמרא‪ ,‬בהם מתפלפלים על הטקסטים‬
‫והמשמעויות‪ .‬בימי רביעי ‪ -‬שיעורים‬
‫שבועיים בספר ה’תניא’ בבית הכנסת‬
‫העריץ נמצאים בעולמנו והם נואשים לחזור לארצם ולשם כך ינקטו בכל אמצעי העומד לרשותם‪ ,‬כולל‬
‫רצח‪.‬‬
‫אוקסה לומדת לשלוט על כוחותיה ולחמוק ממבקשי רעתה בעזרתם של גולים נוספים‪ ,‬יצורים מוזרים‪,‬‬
‫ובתמיכתו של חברה הטוב גוס‪.‬‬
‫מגוונים‬
‫ינואר ‪ 2013‬טבת תשע"ג גיליון מס' ‪18‬‬
‫‪11‬‬
‫את הספר כתבו שתי ספרניות משטרסבורג‪ ,‬צרפת‪.‬‬
‫ספר ההמשך‪ :‬אוקסה פולוק – יער התועים‪.‬‬
‫עינו יעשה‬
‫בספריה‬
‫ממליצה‪ :‬עדי גולדבלט‪.‬‬
‫בבית הלל‪ ,‬בימי חמישי ‪ -‬מפגשים‬
‫בנושא פרשת השבוע‪ .‬בנוסף‪ ,‬מתקיימים‬
‫גם שיעורים פרטיים בבתי תושבים‪.‬‬
‫לפעילויות מגיעים תושבים חילוניים‬
‫ודתיים כאחד‪ ,‬למרות שהרב לא מגדיר‬
‫אותם כך‪ .‬הקהילה מפעילה גם מכון‬
‫בר מצווה‪ ,‬מקווה טהרה‪ ,‬קייטנות קיץ‬
‫לילדים‪ ,‬בית חם‪ ,‬בו מחולקות מדי יום‬
‫ארוחות חמות למשפחות במצוקה ועוד‬
‫ועוד‪ .‬הקהילה מתחזקת אתר אינטרנט‬
‫שהסלוגן שלו הוא‪“ :‬כל הלב לכל אחד”‬
‫ודף פייסבוק פעיל עם המוטו‪“ :‬בית חב”ד‬
‫רמת השרון משמש ככתובת לכל (ענין)‬
‫יהודי במאור פנים ובאהבת ישראל‪”.‬‬
‫מרכז “גוונים” לתרבות יהודית‪-‬‬
‫ישראלית‪ ,‬הפועל במסגרת רשת‬
‫מגוונים‪.‬‬
‫המרכז‪ ,‬עובד בשיתוף פעולה מלא עם‬
‫כל אחד מן הגורמים שתוארו לעיל‪ .‬לאה‬
‫פייט‪ ,‬מנהלת "מרכז גוונים" מתארת‪:‬‬
‫“מטרת המרכז היא להוות ארגון גג‬
‫וארגון מסייע להתאגדויות השונות‬
‫והקהילות הפועלות בעיר בנושא הזהות‬
‫היהודית והתרבות היהודית ‪ -‬ישראלית‪,‬‬
‫תוך גישה פלורליסטית המכבדת את‬
‫אופן אמונתו של האדם באשר הוא‪ .‬אנו‬
‫מאמינים‪ ,‬שהיהדות היא הרבה יותר‬
‫מאשר דת ואפשר לחוות אותה בהקשרים‬
‫של תרבות‪ ,‬מסורת‪ ,‬שורשים‪ ,‬ערכים‬
‫ועוד‪ ,‬כל זאת באופן חווייתי ומהנה‪.‬‬
‫“הניסיון שלנו מלמד‪ ,‬כי ישנם הרבה‬
‫אנשים שהגיעו לפעילויות שלנו מתוך‬
‫חשד וסקפטיות ולאחר שחוו את‬
‫הפעילות הם למדו ליהנות ולחוות‬
‫בעצמם וביחד עם משפחתם סוג אחר‬
‫של חוויה יהודית‪ -‬ישראלית‪ ,‬שמאפשרת‬
‫להם בחירה חופשית ומהנה”‪ .‬מסכמת‬
‫לאה‪.‬‬
‫יהדות היא‬
‫הרבה יותר מדת‬
‫ואפשר לחוות‬
‫אותה בכל כך‬
‫הרבה אופנים‬
‫המרכז מארגן פעילויות לקהל הרחב‬
‫לאורך השנה בצמוד ללוח השנה היהודי‬
‫ישראלי וגם בנושאים שונים הקשורים‬
‫ליהדות על כל גווניה וצדדיה וזאת ביחד‬
‫עם המרכזים והתחומים השונים ברשת‬
‫מגוונים‪ ,‬לרבות צהרוני רשת מגוונים‬
‫וגני תוכנית יול”א‪ .‬הפעילות מתקיימת‬
‫באופן שונה ויצירתי‪ ,‬המחבר בין יהדות‬
‫וישראליות‪.‬‬
‫אחת לשנה‪ ,‬בחודש מרץ‪ ,‬מקיים המרכז‬
‫במגוונים קריית הצעירים פסטיבל סרטי‬
‫קולנוע של יוצרים צעירים בנושא תרבות‬
‫יהודית‪-‬ישראלית‪ .‬הסרטים עוסקים‬
‫בדילמות שונות הנוגעות ליהדות‬
‫ולחברה הישראלית‪ ,‬כשמעבר לסרטים‬
‫האטרקטיביים‪ ,‬החלק המעניין הוא‬
‫הדיונים שמתקיימים בסיום ההקרנות‬
‫עם טובי המומחים בתחומים השונים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מתקיימים אירועים המוניים כמו‬
‫סעודת ערב ראש השנה במגוונים אלי‬
‫כהן‪ ,‬תפילות יום כיפור לכולם במניינים‬
‫בסגנונות שונים‪ ,‬אירועי סוכות באלי‬
‫כהן‪ ,‬היום הירוק בט”ו בשבט במגוונים‬
‫אלון‪ ,‬אירועי חנוכה‪ ,‬פורים ושבועות‪.‬‬
‫פרוייקט מעניין נוסף‪ ,‬שהולך וצובר‬
‫תאוצה‪ ,‬הוא פרוייקט “שבבה”‪ -‬קבלת‬
‫שבת ברוח פלורליסטית להורים‬
‫וילדים‪ ,‬שמתקיימת מידי שבועיים‬
‫במגוונים קרית הצעירים ואותה‬
‫גודשים עשרות רבות של הורים‬
‫וילדים‪.‬‬
‫גם לבני הנוער מתקיימת פעילות‬
‫מדהימה באמצעות תוכנית “חוויה‬
‫אינטרנשיונל”‪ ,‬בה מידי קיץ‪ ,‬כ‪-‬‬
‫‪ 40‬בני נוער מרמת השרון וניו‬
‫יורק מתנסים במשך חודש בחוויה‬
‫משמעותית של מנהיגות קהילתית‪,‬‬
‫זהות יהודית ותיקון עולם והתנדבות‬
‫בקהילה‪ ,‬וכל זאת באופן פלורליסטי‬
‫ומקרב‪.‬‬
‫הרעיון המרכזי של מרכז מגוונים‬
‫הוא‪ ,‬שכל תושב יוכל להתחבר לזהות‬
‫ולתרבות היהודית ישראלית שלו‬
‫בדרך הנוחה ומתאימה לו‪ ,‬לאו דווקא‬
‫בבית הכנסת או בבית מדרש‪.‬‬
‫נהניתי מאד מהסיור החווייתי שערכתי‬
‫בקהילות השונות בעיר‪ .‬הקהילות‬
‫והארגונים השונים שתיארתי בעקבות‬
‫הסיור אינן כנראה היחידים בעיר‬
‫וקיימות כנראה התארגנויות נוספות‪,‬‬
‫קהילות‪ ,‬ארגונים‪ ,‬בתי כנסת ובתי‬
‫מדרש ולימוד שאליהם לא הגעתי‬
‫(ואתם הסליחה)‪ .‬שמחתי להיווכח‬
‫שבעירנו הקטנה נותנים מקום לכל‬
‫תושב להתנסות ולחוות את יהדותו‬
‫באופן המתאים לו ביותר תוך מתן‬
‫חופש בחירה‪.‬‬
‫תשבץ היגיון מס' ‪2‬‬
‫מאת יובל חמצני‬
‫תשבץ היגיון מס' ‪2‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪3.‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.4‬‬
‫מאת יובל חמצני‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪7.‬‬
‫‪9.‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪14.‬‬
‫‪16.‬‬
‫‪.15‬‬
‫‪.19‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪21.‬‬
‫‪.21‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.11‬‬
‫מאוזן‪:‬‬
‫‪ .1‬יוסי לא רמז על הזרם האמנותי (‪ .6 ; )9‬תענוג מהסכו”ם (ח)(‪; )2‬‬
‫‪ .7‬קריין אהוב ביישוב בשומרון (ש”פ)(‪ .9 ; )4‬הסתכסך עם קוק (‪; )2‬‬
‫‪ .11‬מוטי הדר (‪ . 12 ; )3‬משחק יפני בשיר? לא‪ ,‬בבירת מיאנמר (‪.13 ; )5‬‬
‫הפרקליט פורט עליו (‪ .14 ;)3‬ראש פטיפון להגברה (‪.16 ; )5‬לשמעון‬
‫יש בית בש”ס (‪ .18 ; )3‬מפתח המכללה (‪“ .19 ; )2‬שיגעון” של להקה‬
‫ישראלית (‪ .20; )4‬שני העמודים של ג’וני (‪ .22 ;)2‬המעוניין בשבשבת‬
‫שילך לעזאזל (עפ”י אתי גולן) (‪; )6,3‬‬
‫מאונך‪:‬‬
‫‪.1‬חברו של סוסו ואמי ואבי אצל השחקן (‪ .2 ; )4,3‬הענק של יגאל‬
‫(‪ .3 ; )4‬רק במאכל (‪ .4 ; )2‬נפל דל לארץ קפואה (‪ .5 ; )5‬בסרט‬
‫נרמז שזאת אות יוונית (‪ .8 ; )4‬רץ בין שתי נקודות (עפ”י בתיה‬
‫רותם) (‪.10 ; )2‬העיתונאי נולד למתכת כבדה? (‪ .12 ; )5,2‬הגלגל של‬
‫חברת הסרטים (עפ”י מירי שחורי) (‪ .13 ; )3‬מבצע טלוויזיוני (‪.15 ; )5‬‬
‫“חתך” רק כרוב (‪ 16 ; )4‬חולצה במשחק על הרצפה (‪; )4‬‬
‫‪ .17‬תבואת פרא (‪ .21 ; )2‬בעל החיים בקצה הכפר (‪)2‬‬
‫‪.22‬‬
‫פתרונות לתשבץ בדף הפייסבוק של מגוונים החל מה‪6.1.2013-‬‬
‫רמז על הזרם האמנותי (‪ .6 ; )9‬תענוג מהסכו"ם (ח)(‪ .7 ; )2‬קריין אהוב‬
‫המלצה לילדים‪:‬‬
‫אוקסה פולוק‬
‫מאת‪ :‬סנדרין וולף‪ ,‬אן פלישוטה‬
‫הוצאת דני ספרים‬
‫אוקסה‪ ,‬ילדה בת שלוש עשרה‬
‫שנולדה בצרפת‪ ,‬עוברת עם‬
‫משפחתה להתגורר בלונדון‪.‬‬
‫איתם עוברים גם חברה הטוב גוס‬
‫ומשפחתו‪ .‬הם מתחילים ללמוד‬
‫בבית ספר חדש ומיד נתקלים‬
‫במורה לפיזיקה מוזר וקפדן‪,‬‬
‫בילד בריון וילדה תוקפנית‬
‫הנטפלים אליהם‪.‬‬
‫אוקסה‪ ,‬שחושבת שהיא ילדה‬
‫רגילה כמו כולם‪ ,‬מגלה לילה‬
‫אחד שיש לה כוחות‪ .‬ארגזים‬
‫מתחילים‬
‫נפרקו‬
‫שטרם‬
‫להתפוצץ‪ ,‬שולחן הכתיבה שלה‬
‫עולה באש ועל בטנה מופיע‬
‫סימן משונה‪ .‬היא מראה לסבתה‬
‫המוזרה דרגומירה את הסימן וזו‬
‫מגלה לה את הסוד המשפחתי‪:‬‬
‫מוצאה של המשפחה הוא עולם‬
‫בלתי נראה‪ ,‬בשם אדפיה‪ ,‬החבוי‬
‫אי שם על פני כדור הארץ ונשלט‬
‫על ידי עריץ אכזר ובוגדני‪.‬‬
‫בעקבות מרד‪ ‬אלים באדפיה‬
‫דרגומירה‪ ,‬בתה של הנשגבת‬
‫מלוראן שליטת אדפיה‪ ,‬ונאמניה‬
‫נאלצו לברוח מאדפיה‪ .‬רק‬
‫הנשגבת העתידית‪ ,‬הלא היא‬
‫אוקסה‪ ,‬יכולה להחזיר לשם את‬
‫הגולים (או האנילימלים כפי‬
‫שהם מכונים)‪ ‬והיא למעשה‬
‫תקוותם האחרונה‪ ,‬הסיכוי‬
‫היחיד שלהם לחזור לממלכה‬
‫ולשחרר את התושבים מעולו‬
‫של הרודן‪ .‬העלילה מסתבכת‬
‫כשמתברר‪ ,‬שגם‪ ‬נאמניו של‬
‫והם‬
‫העריץ‪ ‬נמצאים‪ ‬בעולמנו‬
‫נואשים לחזור לארצם ולשם‬
‫כך ינקטו בכל אמצעי העומד‬
‫לרשותם‪ ,‬כולל רצח‪.‬‬
‫אוקסה לומדת לשלוט על‬
‫כוחותיה ולחמוק ממבקשי רעתה‬
‫בעזרתם של גולים נוספים‪,‬‬
‫יצורים מוזרים‪ ,‬ובתמיכתו של‬
‫חברה הטוב גוס‪.‬‬
‫את הספר כתבו שתי ספרניות‬
‫משטרסבורג‪ ,‬צרפת‪.‬‬
‫ספר ההמשך‪ :‬אוקסה פולוק יער‬
‫התועים‪.‬‬
‫ממליצה‪ :‬עדי גולדבלט‬
‫ספרנית הספריה המרכזית‬
‫‪12‬‬
‫מגוונים‪/‬העיתון הקהילתי של רמת השרון‬
‫מגוונים‬
‫ינואר ‪ 2013‬טבת תשע"ג גיליון מס' ‪18‬‬
‫סלט איכרים איטלקי‬
‫מאת נחמה ורון ומיכל אבן‬
‫רשת קפה לנדוור הוקמה בשנת ‪2004‬‬
‫והיא מונה היום ‪ 20‬סניפים ברחבי‬
‫הארץ‪ .‬קפה לנדוור הוא מותג ותיק‪,‬‬
‫שהוקם ע"י משה לנדוור‪ ,‬כבית קפה‬
‫קטן ורומנטי באחד הרחובות הציוריים‬
‫של ברלין‪ .‬לצידו הקים בית קלייה‪,‬‬
‫בו עסקה המשפחה בקליית הקפה‬
‫המשובח שהוגש במקום‪ .‬בית הקלייה‬
‫הוותיק עדיין פועל בחולון וסניפי‬
‫הרשת משווקים את הקפה הייחודי‬
‫הנטחן בו‪.‬‬
‫הסניף הרמת שרוני הייחודי נפתח לפני‬
‫כתשעה חודשים במתחם קולנוע כוכב‬
‫הוותיק‪ .‬זהו בית הקפה היחיד בארץ‪,‬‬
‫הממוקם בתוך מתחם בית קולנוע‬
‫עצמאי או יותר נכון בית הקולנוע‬
‫ממוקם בתוכו‪ .‬הכניסה לקולנוע נמצאת‬
‫בתוך בית הקפה וניתן להכניס אוכל‬
‫ושתייה שהוזמן בבית הקפה לתוך אולם‬
‫הקולנוע‪ .‬בן ועוז‪ ,‬שני היזמים שפתחו‬
‫את הסניף המקומי בזכיינות מספרים‪:‬‬
‫"בעיצוב המקום היה לנו חשוב לשמור‬
‫על אופי ביתי עם טעם של פעם"‬
‫המתכון ששחר ברנע‪ ,‬היועץ הקולינרי‬
‫של הרשת‪ ,‬הסכים לחלוק עימנו הוא‬
‫של סלט איכרים‪.‬‬
‫סלט איכרים איטלקי‬
‫מצרכים‪:‬‬
‫‪ 200‬ג' בצק פוקצ'ה‪ 2 ,‬עגבניות‬
‫מקולפות‪ 5 ,‬עגבניות שרי‪ 5 ,‬עגבניות‬
‫שרי תמר‪ ,‬חצי פלפל צהוב‪ ,‬חצי פלפל‬
‫אדום‪ ,‬רבע בצל סגול‪ 2 ,‬צנוניות‪ ,‬חופן‬
‫עלי רוקט טריים‪ 2 ,‬כפות שמן זית‪ ,‬כפית‬
‫חומץ בלסמי‪ ,‬קורט מלח ים אטלנטי‪,‬‬
‫קורט מלח שולחן ופלפל שחור טחון‪,‬‬
‫‪ 100‬ג' מוצרלה טרייה (כדור שלם)‪.‬‬
‫מצרכים לפוקאצ'ה‪:‬‬
‫‪1/2‬‬
‫קילו‬
‫קמח‬
‫(עדיף‬
‫איטלקי)‪,‬‬
‫מערבלים קמח ומלח כ‪ 2 -‬דקות במיקסר‬
‫עם וו לישה‪ ,‬במהירות בינונית‪ .‬מוסיפים‬
‫את המים ולשים כ‪ 4 -‬דקות נוספות‪.‬‬
‫מוסיפים שמרים ולשים כ‪ 15-‬דקות‪.‬‬
‫מוסיפים שמן ולשים כ‪ 2 -‬דקות נוספות‪.‬‬
‫מניחים את הבצק בקערה עם מעט קמח‬
‫מעל ומתחת לבצק ומכסים עם מגבת‪.‬‬
‫מתפיחים כשעה‪.‬‬
‫צילום‪ :‬דרוד כץ‬
‫קרים‪ 12 ,‬גר'‬
‫מים‬
‫‪ 300‬מ"ל‬
‫יבשים‪,‬‬
‫מלח‪ 5 ,‬גר' שמרים‬
‫‪ 5‬גר' שמן זית‪ ‬‬
‫אופן הכנת הפוקאצ'ה‪:‬‬
‫מחלקים את הבצק ל‪ 4-‬כדורים שווים‬
‫ומתפיחים לגודל הרצוי (כ ‪ 5-6‬שעות‬
‫התפחה)‪ ,‬עד להכפלת נפח‪.‬‬
‫פותחים כדור בצק תפוח עם שמן זית על‬
‫הצלחת‪ ,‬כך שהוא יתלבש על כל הצלחת‬
‫כולל השוליים‪( .‬חשוב לשמן היטב את‬
‫הצלחת לפני‪ ,‬למנוע הדבקות)‬
‫אופן הכנת המנה‪:‬‬
‫אופים כ‪ 5-‬דק' בתנור שחומם מראש‬
‫לכ‪ 200 -‬מעלות‪ .‬מוציאים מהתנור‬
‫ומניחים את הבצק על גבי צלחת קרה‬
‫מסוג דומה‪ .‬הבצק משמש כבסיס‬
‫לסלט‪.‬‬
‫בעזרת סכין‪ ,‬חורצים את קצוות‬
‫העגבניות בצורת איקס וחולטים במים‬
‫רותחים כדקה‪ .‬יש לקרר מיד במי קרח‬
‫על מנת לעצור את הבישול‪.‬‬
‫בקערת ערבוב מערבבים את כל‬
‫החומרים‪ ,‬למעט גבינת המוצרלה‪ :‬את‬
‫עגבניות השרי תמר חותכים לחצאים‪,‬‬
‫את עגבניות השרי הרגילות לרבעים‪,‬‬
‫את הפלפלים חותכים לקוביות‪ ,‬את‬
‫הצנוניות חותכים לפרוסות דקות לרוחב‬
‫והבצל לחצאי פרוסות‪ .‬מערבבים הכל‬
‫יחד עם עלי הרוקט‪.‬‬
‫מניחים את הסלט על גבי הפוקאצ'ה‪,‬‬
‫כך שיתרת הנוזלים תישאר בקערה‪.‬‬
‫מוסיפים את השמנים והתבלינים‬
‫ומערבבים‪.‬‬
‫בוצעים כדור מוצרלה ל‪ 5 -‬חלקים‬
‫שווים ומערבבים ביתרת הרוטב של‬
‫הסלט‪ .‬מניחים על גבי הסלט‪ ,‬כשהצד‬
‫החלק כלפי מעלה‪.‬‬
‫בתאבון!‬
‫קפה לנדוור‪ ,‬סוקולוב ‪( 95‬מתחם‬
‫קולנוע כוכב)‪ ,‬טל'‪03-8044444 :‬‬
‫נא להכיר‪:‬‬
‫ענת טננבום ‪ -‬מנהלת מגוונים אלון‬
‫אבי לייזרוביץ’ ‪ -‬מנהל מגוונים אלי כהן‬
‫ציפי פילו ‪ -‬מזכירת מגוונים גולן‬
‫נטע בן סימון ‪ -‬רכזת נוער‬
‫הפנים שמאחורי‬
‫הפנאי שלך‬
‫במגוונים‬