‫חברת כביש חוצה ישראל בע"מ‬ ‫‪CROSS ISRAEL HIGHWAY LTD‬‬ ‫שיקום צומח בכביש ‪ ,6‬קטע ‪18‬‬ ‫ד"ר רון פרומקין‪ ,‬ייעוץ אקולוגי‬ ‫‪ 30‬מאי‪2012 ,‬‬ ‫כללי‬ ‫בהתאם להחלטת הצוות המלווה של כביש ‪ ,6‬השיקום‬ ‫הנופי של השטחים הכלואים בתחומי הקו הכחול ולאורך‬ ‫שולי הכביש נעשה בדגש על שיקום אקולוגי‪.‬‬ ‫בעקרונות התכנון נקבע כי‪:‬‬ ‫‪ .1‬ייעשה שימוש באדמת חישוף שמקורה באזור הכביש;‬ ‫‪ .2‬מיני הצמחים שיישתלו באתר יהיו מינים מקומיים‬ ‫המאפיינים את המרחב הסובב;‬ ‫‪ .3‬ייערך ניטור לבדיקת תהליך השיקום;‬ ‫‪ .4‬בהתאם לממצאי הניטור יוגשו המלצות רלוונטיות‪.‬‬ ‫רקע‪ :‬ניטור בגבעת רגבים‬ ‫בשנים ‪ 2007-2005‬נערך ניטור‬ ‫צומח בגבעת רגבים‪.‬‬ ‫ממצאי הניטור הראו כי‪:‬‬ ‫‪ .1‬עושר המינים בשטחים שבהם‬ ‫פוזרה קרקע משטח טבעי הנו גבוה‬ ‫למדי בדומה לשטח הטבעי הסמוך;‬ ‫‪ .2‬ההבדלים העיקריים באים לידי ביטוי‬ ‫בהרכב המינים ובצורות החיים‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫באדמה שפוזרה בצדי התוואי נמצא‬ ‫שיעור גבוה יחסית של צמחים חד‪-‬‬ ‫שנתיים‪ ,‬לעומת מינים מעוצים‪.‬‬ ‫באדמת החישוף גדלו מינים חד‪-‬‬ ‫שנתיים רבים שאינם נפוצים בשטח‬ ‫הטבעי‪ ,‬דבר שתרם להגדלת‬ ‫העושר הביולוגי במרחב‪.‬‬ ‫המסקנה שעלתה מניתוח הממצאים היא‬ ‫שהעברת שכבת הקרקע העליונה משמרת את‬ ‫מאגר הזרעים והגאופיטים שנמצא בקרקע‬ ‫ומאפשרת קיום מחזור חיים טבעי של הצמחייה‬ ‫המקומית המאפיינת את האזור‪.‬‬ ‫פעולות השיקום בצפון רמת מנשה‬ ‫•‬ ‫פיזור אדמת חישוף‪ ,‬בעובי כ‪ 20-‬ס"מ‪ ,‬נעשה בשטחים שבהם מפלס פני השטח‬ ‫החדשים היה שונה ממפלס פני השטח לפני תחילת העבודות‪ ,‬לצד שטח טבעי‪.‬‬ ‫•‬ ‫שכבה זו לא עברה טיפול כימי והיא כללה בתוכה ייצוג של צמחיית האזור – הן‬ ‫זרעים והן גאופיטים‪.‬‬ ‫•‬ ‫פיזור אדמת חישוף בברמות התבצע שנה עד שנתיים לפני פתיחת הכביש‪.‬‬ ‫• כחלק מהתכנית להשבת הנוף המעוצה לאזור‪ ,‬ניטעו במחלף עין תות מיני עצים‬ ‫ושיחים‪ .‬העצים נשתלו בבורות שתילה שהוכנו מראש למטרה זו‪.‬‬ ‫•‬ ‫שיחים‪ ,‬בני שיח ועשבוניים רב‪-‬שנתיים‪ ,‬שמתפתחים לאט יחסית‪ ,‬נשתלו‬ ‫ב"פלאגים"‪ ,‬ובוצעה העשרה בגאופיטים (עיריוני צהוב) ובזריעה (תורמוס ההרים)‬ ‫ליצירת כתמי פריחה‪ ,‬ובקדד גדול‪-‬פרי המשמש פונדקאי לפרפר הנדיר כחליל‬ ‫הקדד‪.‬‬ ‫•‬ ‫על מנת להקל על קליטתם‪ ,‬חוברו השתילים למערכת טפטפות‪ ,‬והשטח טופל‬ ‫למניעת נביטת עשבוניים חד‪-‬שנתיים‪ ,‬זאת על מנת למנוע תחרות בשנה‬ ‫הראשונה‪ .‬כמו כן בוצע כיסוח ידני של מינים מתפרצים‪.‬‬ ‫ניטור הצומח בין נחל תנינים למחלף עין תות‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫הניטור בוצע במשך ‪ 4‬שנים‪ ,‬בין‬ ‫‪ 2007‬ל‪ ,2010-‬בחודשי האביב‬ ‫(אמצע פברואר‪-‬אמצע מאי)‪.‬‬ ‫נבדקו שטחים עם מאפיינים שונים‪:‬‬ ‫אדמת חישוף עם פלאגים ונטיעות‬ ‫במחלף עין תות;‬ ‫שטח טבעי עם העשרה במינים‬ ‫אחדים במחלף עין תות;‬ ‫אדמת חישוף עם שתילת רב‪-‬שנתיים‬ ‫לצד הכביש מצפון לנחלים תנינים‬ ‫ושלף;‬ ‫ברמות עם אדמת חישוף ושתילת‬ ‫שיחים (ב‪;)2010-‬‬ ‫שטח טבעי פתוח המשמש למרעה‬ ‫בצמוד למחלף עין תות‪ ,‬מעבר לגדר‬ ‫הכביש (להשוואה)‪.‬‬ ‫תוצאות‬ ‫עושר מי י הצמחים בכל שטח‬ ‫בסך הכול‪ ,‬תועדו בשטחים‬ ‫שנסקרו כ‪ 300-‬מינים של צמחי‬ ‫בר מקומיים‪ ,‬שלא נשתלו או‬ ‫נזרעו‪ ,‬לרבות מינים מוגנים‪,‬‬ ‫נדירים ואנדמיים;‬ ‫קצב התווספות המינים היה מהיר‬ ‫יותר בשטחים עם אדמת החישוף‬ ‫לעומת השטחים הטבעיים;‬ ‫לאחר ‪ 4‬שנים של עלייה מתמדת‪,‬‬ ‫הגיע שיעור הרב‪-‬שנתיים באדמת‬ ‫החישוף במחלף תות ל‪23%-‬‬ ‫לעומת ‪ 28%‬בשטח הטבעי ו‪-‬‬ ‫‪ 32%‬בשטח הטבעי המועשר‪.‬‬ ‫‪203‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪159‬‬ ‫‪153‬‬ ‫מ פר המי ים‬ ‫בשטחים שנבדקו נרשמה עלייה‬ ‫מתמדת במספר מיני הצמחים‬ ‫שתועדו משנה לשנה;‬ ‫‪250‬‬ ‫‪143‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪93‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪0‬‬ ‫"ברמות" צפונית צפ לנחל מחלף‬ ‫תות ‪:‬‬ ‫תנינים‬ ‫בין שלף לנחל‬ ‫פיזור‬ ‫שלף‬ ‫למנשה‬ ‫אדמה‬ ‫וג הטיפול‬ ‫מחלף‬ ‫תות ‪:‬‬ ‫טבעי‬ ‫מועשר‬ ‫מחלף‬ ‫תות ‪:‬‬ ‫טבעי‬ ‫צמחים ופרפרים‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫לצמחיית צדי הכביש נמשכים‬ ‫פרפרים שונים‪.‬‬ ‫התבססות קדד גדול‪-‬פרי‬ ‫בפלאגים השתולים במחלף עין‬ ‫תות הייתה חלקית‪.‬‬ ‫מין זה הנו הפונדקאי של‬ ‫הפרפר הנדיר‪ ,‬כחליל הקדד‪,‬‬ ‫שנצפה על גבי הצמחים‬ ‫שנשתלו במקום‪.‬‬ ‫חלק מצמחי הקדד לא נקלטו‪,‬‬ ‫ולפיכך בחורף ‪ 2010‬בוצעו‬ ‫שתילות השלמה ע"י חברת‬ ‫דרך ארץ‪.‬‬ ‫כחליל הקדד על קדד גדול‪-‬פרי‬ ‫טירית משוישת על‬ ‫דרדר גדול‪-‬פרחים‬ ‫צפיפות הצומח‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫צפיפות הצומח העשבוני וגובהו‬ ‫בשטח הטבעי המועשר בתחומי‬ ‫המחלף הייתה גבוהה במידה ניכרת‬ ‫(כ‪ 1.5-1-‬מ גובה בשיא האביב)‬ ‫בהשוואה לשטח הטבעי שמחוץ‬ ‫לגדר (‪ 15-5‬ס"מ גובה)‪.‬‬ ‫הסיבות לכך הן היעדר רעייה בשטח‬ ‫הטבעי הכלוא‪ ,‬והיעדר כיסוח מכאני‪,‬‬ ‫כפי שבוצע בשטחי אדמת החישוף‪.‬‬ ‫פעולות כיסוח לא בוצעו בשטח‬ ‫הטבעי מאחר שלא היו בו ריכוזי‬ ‫מינים מתפרצים כגדילן‪ ,‬ברקן‬ ‫וקורטם‪ .‬עם הזמן‪ ,‬בהיעדר פעולות‬ ‫ממשק (כיסוח‪ ,‬כריתה או רעייה)‪,‬‬ ‫השטח הטבעי המועשר עשוי להיסגר‬ ‫ע"י סבך של צומח מעוצה ליצירת‬ ‫שיחייה צפופה וגבוהה‪ ,‬אך דלה‬ ‫במינים‪.‬‬ ‫בשלב זה מוצע להמתין ולעקוב אחרי‬ ‫השינויים בתא שטח מצומצם זה‬ ‫ולהימנע מהתערבות‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫• העברת שכבת הקרקע העליונה משטח עבודה ופיזורה על פני‬ ‫טופוגרפיה חדשה מאפשרת שמירה על מיני צומח רבים המאפיינים‬ ‫את צמחיית האזור‪ ,‬ומאפשרת תמיכה בעושר מיני חרקים ובבעלי‬ ‫חיים קטנים אחרים;‬ ‫• מספר המינים המצטבר של הצמחים עולה משנה לשנה‪ ,‬וצפוי‬ ‫להתייצב עם הזמן;‬ ‫• המינים המעוצים‪ ,‬כמו גם הגאופיטים וחלק ממיני העשבוניים‪ ,‬אינם‬ ‫שבים מאליהם בכמות משמעותית‪ .‬קצב הריבוי הטבעי של מרבית‬ ‫מיני הגאופיטים הנו אטי למדי‪ ,‬ולוקח שנים אחדות מזרע שנובט עד‬ ‫לפריחה וייצור זרעים‪ .‬מיני גאופיטים ככרכום חורפי וכלנית מצויה‪,‬‬ ‫שהיו נפוצים באלפיהם באזור מחלף עין תות‪ ,‬טרם שבו במספרים‬ ‫ניכרים‪.‬‬ ‫סיכום (המשך)‬ ‫• התהליכים הטבעיים המתרחשים בשטח מחייבים התערבות‬ ‫מתמשכת של אחזקה החל מהשנה הראשונה‪ ,‬לריסון ולדיכוי מיני‬ ‫צמחים פולשים או מתפרצים‪ ,‬לצד זריעה ושתילה במסגרת העשרה‬ ‫במינים רצויים;‬ ‫• לאחזקה יש מרכיב מכריע בעיצוב הנוף והמערכת האקולוגית‬ ‫המתהווה בשטחים החדשים‪ ,‬ובהיעדר אויבים טבעיים‪ ,‬כדוגמת‬ ‫בעלי‪-‬חיים גדולים אוכלי עשב‪ ,‬יהיה צורך להמשיך את הטיפול‬ ‫בשטח למשך עשור ויותר‪ ,‬אך במינונים הולכים ופוחתים ככל‬ ‫שהמינים הרב‪-‬שנתיים יתבססו;‬ ‫• בשטח חלים עדיין שינויים מתמידים בתצורות הצומח‪ ,‬בהרכב‬ ‫הצמחייה‪ ,‬ובשפע היחסי של המינים השונים‪ .‬מאחר ששינויים אלה‬ ‫מחייבים התערבות ממשקית‪ ,‬מוצע להמשיך בניטור מעת לעת‬ ‫לבחינת סוגיות ספציפיות‪ ,‬מדי שנה או שנתיים‪ ,‬וכדי לעמוד על‬ ‫השינויים שיתרחשו עם הזמן בהתאם לפעולות האחזקה השונות‪.‬‬ ‫המלצות מחלף עין תות‬ ‫• אין צורך בהוספת מינים חדשים למחלף עין תות‪ ,‬למעט העשרה‬ ‫בגאופיטים ובעשבוניים נדירים האופייניים לאזור שקצב התנחלותם‬ ‫הטבעי אטי למדי;‬ ‫• יש להוסיף מעת לעת שתילי קדד גדול‪-‬פרי במקום פרטים שלא‬ ‫נקלטו ובכך להגדיל את האטרקטיביות של השטח לכחליל הקדד;‬ ‫• יש להמשיך ולהעשיר את ריכוזי תורמוס ההרים ולהוסיף כתמים‬ ‫נוספים על‪-‬מנת לפצות על הידלדלות של כתמים קיימים;‬ ‫• יש להמשיך בכיסוח המבוקר של מיני עשבייה אגרסיביים ובלתי‬ ‫רצויים בכמויות גדולות (בדגש על קורטם דק‪ ,‬גדילן מצוי‪ ,‬ברקן‬ ‫סורי‪ ,‬חרדל לבן ושיבולת‪-‬שועל נפוצה) עד להתבססות המינים‬ ‫האחרים‪.‬‬ ‫המלצות – צדי הכביש וברמות‬ ‫• מוצע להעשיר את פרחי הבר לצד הכביש במינים נוספים היוצרים‬ ‫כתמי צבע מגוונים‪ .‬בין המינים המומלצים‪ :‬תורמוס ההרים‪,‬‬ ‫ציפורנית מצרית‪ ,‬פרג אגסי‪ ,‬דרדר גדול‪-‬פרחים‪.‬‬ ‫• יש לעקוב אחר התפתחות הצמחים המעוצים שנשתלו בעבר‪.‬‬ ‫במידה שלא תהיה התבססות טובה‪ ,‬מוצע לשקול הוספה של שיחים‬ ‫פזורים שיבלטו בחודשים הצחיחים‪ :‬אלת המסטיק‪ ,‬אשחר ארץ‪-‬‬ ‫ישראלי‪ ,‬חבלבל השיח וקידה שעירה‪.‬‬ ‫• יש להימנע מריסוס של חומרי הדברה לאורך הברמות‪ ,‬ובמידת‬ ‫הצורך‪ ,‬לבצע כיסוח מכאני בררני של עשבייה גבוהה‪ ,‬בדגש על‬ ‫כיסוח מינים אגרסיביים (גדילן מצוי‪ ,‬ברקן סורי‪ ,‬שיבולת‪-‬שועל‬ ‫נפוצה‪ ,‬חרדל לבן‪ ,‬קורטם דק)‪.‬‬ ‫תודות‬ ‫לדני אלמליח‪ ,‬אגרונום חברת כביש חוצה ישראל‪ ,‬לדפנה הלביץ‪ ,‬אגרונומית חברת דרך ארץ‪,‬‬ ‫ולפרופ אורי מרינוב‪ ,‬היועץ הסביבתי של חברת כביש חוצה ישראל‪ ,‬שעברו על המסמך ותרמו‬ ‫רבות מניסיונם המקצועי‪ ,‬ולמשרד גרינשטיין‪-‬הר‪-‬גיל שתכנן את השיקום הצמחי‪.‬‬ ‫תודתי שלוחה לעובדי חברת כביש חוצה ישראל ודרך ארץ שעמלו רבות בתכנון‪ ,‬בכיסוח‪,‬‬ ‫בניכוש‪ ,‬בשתילה‪ ,‬בזריעה ובתחזוקה‪ ,‬על תרומתם החשובה בהגדלת המגוון הביולוגי לאורך‬ ‫כביש ‪ 6‬ברמת מנשה‪.‬‬