‫"כלה שלי"‬ ‫זאב ז'בוטינסקי‬ ‫סיפורו של שיר ותעלומת הלחן‬ ‫תחקיר וכתיבה‬ ‫גרשון סתיו‬ ‫זאב ז'בוטינסקי‪ ,‬במדי בית"ר‪ ,‬בכינוס העולמי השלישי של בית"ר‪.‬‬ ‫וורשה‪ ,‬פולין ‪..9..9.1‬‬ ‫התמונות והמסמכים באדיבות "מכון ז'בוטינסקי בישראל"‬ ‫בין תרצ"ז לתרצ"ט‬ ‫גלגולו של שיר‬ ‫"נומה‪ ,‬עמק‪ ,‬מרחב התפארת‪,‬‬ ‫יתנשא גם עליך דגלי"‬ ‫לפני כשנה‪ ,‬ראתה אור אסופה של שירי בית"ר‪ ,‬אצ"ל ולח"י‪" ,‬באור‬ ‫ובסתר"‪ ,‬בעריכת המלחין נחום (נחצ'ה) היימן ובהפקת "העמותה‬ ‫למורשת הזמר העברי"‪ .‬כותב שורות אלה יזם את ההפקה והעמיד‬ ‫לרשות העמותה חומר רב שאסף במשך שנים‪ ,‬כולל הפקות שונות שהיה‬ ‫שותף להן‪ .‬חומר אשר כלל למעלה ממאתיים שירים‪.‬‬ ‫האוסף "באור ובסתר"‪ ,‬ראה אור במארז מהודר ובו ארבעה תקליטורים‬ ‫הכוללים כשמונים משירי בית"ר והמחתרות‪ .‬למארז צורף ספר שירים ובו‬ ‫מילות כל השירים‪ ,‬פרטים על הכותבים ועל היוצרים‪ ,‬סיפורים על דמויות‬ ‫מרכזיות בחיי המחתרות ובית"ר וכן דברי רקע על אירועי התקופה‪.‬‬ ‫בספר‪ ,‬שפע של תמונות ומסמכים אותם העמיד לרשות המפיקים "מכון‬ ‫ז'בוטינסקי בישראל"‪.‬‬ ‫מלאכת הפקה ייחודית זו‪ ,‬נמשכה כשלוש שנים וכללה בין היתר‪ ,‬עבודת‬ ‫תחקיר לאיתור "המקורות" של כל שיר‪ ,‬פרטים על הכותבים והמלחינים‪,‬‬ ‫אירועי התקופה והנסיבות בה נכתבו‪ .‬נאמנים לשימור מורשת הזמר‬ ‫העברי‪ ,‬הקפידו המפיקים על דיוק מרבי בקביעת שמות הכותבים ושמות‬ ‫המלחינים של כל שיר‪ ,‬כמו גם אימות סיפורי הרקע‪.‬‬ ‫דווקא באחד השירים היותר ידועים ומהחשובים שכתב זאב ז'בוטינסקי‪,‬‬ ‫"נעלם" שמו של המלחין‪ .‬המדובר בשיר "כלה שלי"‪ ,‬שכתב ראש בית"ר‬ ‫בשנת תרצ"ח (‪ .)8391‬כל הניסיונות לאתר את שם המלחין עלו בתוהו‪.‬‬ ‫המעניין הוא שבשפע השירונים המצויים "במכון ז'בוטינסקי" ובכל‬ ‫האוספים הקיימים‪ ,‬לתקופותיהם‪ ,‬לא נרשם מקור הלחן או שם המלחין‪.‬‬ ‫אפילו באוסף "עלי בריקדות"‪ ,‬בהוצאת משרד הביטחון‪ ,‬אותו ערך דוד‬ ‫ניב‪ ,‬ההיסטוריון שהקפיד בתיעוד האמת ההיסטורית‪ ,‬לא נרשם כותב‬ ‫הלחן לשיר "כלה שלי"‪.‬‬ ‫התופעה של מלחין "עלום שם"‪ ,‬כמו אי ציון מקור הלחן‪ ,‬קיימת בשירים‬ ‫נוספים‪ .‬לדוגמא ‪ -‬גם ב"שיר הדגל"‪ ,‬שכתב ראש בית"ר והוכתר תחילה‬ ‫בשם "שיר הצבעים"‪ ,‬לא מצוין שם המלחין או מקור הלחן‪( .‬אגב‪ ,‬השיר‬ ‫הזה זכה ללחן חדש פרי יצירתו של נחום היימן ומופיע באוסף "באור‬ ‫ובסתר")‪ ..‬עורכי שירוני בית"ר לדורותיהם‪ ,‬לא הקפידו בציון מקור הלחן‪.‬‬ ‫באחדים מן השירונים ניתן למצוא ליד שם השיר את ההערות ‪ " :‬לפי‬ ‫מנגינה אידית" או " לפי לחן רוסי" וכד'‪ .‬כאשר שם כותב מילות השיר לא‬ ‫ידוע‪ ,‬נרשמה ההערה ‪" :‬אלמוני"‪ .‬ברבים מן השירונים נכתב שמו‬ ‫המחתרתי של היוצר ולא צוין שמו האמיתי‪.‬‬ ‫אחרי שנבדקו כל המקורות‪ ,‬לשיר "כלה שלי"‪ ,‬ולא נמצא כותב הלחן‪,‬‬ ‫הוחלט בהפקת "באור ובסתר" לרשום ליד שם המלחין ‪" :‬לא ידוע"‪ ,‬או‬ ‫"נחלת הכלל"‪ ,‬כנהוג במקרים כאלה‪ .‬זמן קצר לפני הורדת האוסף‬ ‫למכבשי הדפוס‪ ,‬התגלגל לידי כותב שורות אלה‪ ,‬דף שהיה מוצנע בין‬ ‫רבבות המסמכים המצויים בארגזי "מכון ז'בוטינסקי"‪ .‬הדף משך את‬ ‫העין בשל תמונתו של ז'בוטינסקי שהתנוססה עליו ובצידה מילות השיר‬ ‫"כלה שלי"‪ .‬בתחתית הדף הוטבעו שש שורות של תווים שתאמו את‬ ‫הלחן הידוע של השיר‪ .‬במרכז הדף הופיע כיתוב לא כל כך ברור‪ ,‬מחוק‬ ‫בחלקו‪ ,‬אבל ניתן לפענוח בזו הלשון ‪:‬‬ ‫"המנגינה המתפרסמת כאן חוברה ע"י הבית"רי א‪.‬לט ועובדה‬ ‫בשביל מקהלה בת ארבעה קולות ע"י הבית"רי א‪.‬קריסטל‪ -‬שניהם‬ ‫מקן ריגא‪.‬‬ ‫מנגינה זו הושרה לראשונה ע"י מקהלת קן ריגא בחגיגות הגדולות‬ ‫שנערכו לרגל יובל ה‪(...‬כאן מופיע כיתוב לא ברור עם סיומת ו')‪ .‬היא‬ ‫מובאת בזה ע"י הוצאת הקובץ הנוכחי כשי של קן ריגא לבית"ר‬ ‫העולמית"‪.‬‬ ‫מיותר לציין את ההתרגשות שאחזה בכל העוסקים במלאכת ההפקה‪.‬‬ ‫עוד בטרם מכבש הדפוס הטביע את חותמו‪ ,‬הספקנו להכניס את שם‬ ‫המלחין‪ .‬מנחם בגין טבע בכתביו את המושג "גאולת האמת"‪ .‬אין דוגמא‬ ‫נאה יותר מזו‪ .‬נעשה צדק היסטורי ל‪-‬א‪.‬לט שבעים וחמש שנה אחרי‬ ‫פרסום "כולה שלי" ושמו הונצח בהפקה ייחודית זו‪ ,‬אף במסמכי אקו"ם‪,‬‬ ‫במדינה אשר כה רצה שתקום‪.‬‬ ‫התחקירים על א‪.‬לט ועל א‪.‬קריסטל נעשו חודשים אחדים אחרי שהאוסף‬ ‫"באור ובסתר" ראה אור‪ .‬הדף הבודד שנתגלה באקראי‪ ,‬הוא ככול‬ ‫הנראה‪ ,‬תעתיק מתוך "קובץ" (כמצוין במסמך עצמו)‪ .‬אותו "קובץ"‪,‬‬ ‫כנראה ראה אור בסניף לטביה‪ ,‬או בקן ריגא‪ ,‬שהיה אחד מקנניו‬ ‫החשובים‪" .‬קובץ" זה יכול שהיה שירון או "עלון" שהודפס בשנת תרצ"ח‪,‬‬ ‫ככל הנראה‪ ,‬אחרי הכינוס העולמי השלישי של בית"ר בווארשה‬ ‫שהתקיים ב‪ 88-‬בנובמבר‪ .8391,‬שכן מילות השיר "כלה שלי"‪,‬‬ ‫המופיעים במסמך שנתגלה‪ ,‬הן הנוסח השונה והמורחב של השיר אותו‬ ‫הקריא ז'בוטינסקי‪ ,‬בכינוס זה‪.‬‬ ‫לאחר חיפוש מעמיק יותר בארכיון המכון ובעזרתה של הגב' אמירה‬ ‫שטרן‪ ,‬נמצאה "האבדה"‪ .‬מקור המסמך הוא אלמנך הנושא את השם ‪" :‬‬ ‫בית"ר ‪ ,‬תרפ"ד‪-‬תרצ"ט"‪ ,‬ראה אור בריגא בשנת תרצ"ט (‪,)8393‬‬ ‫בהוצאת נציבות בית"ר בלטביה‪ ,‬לרגל יובל ה‪-‬ט"ו של בית"ר העולמית‪,‬‬ ‫בעריכת נ‪.‬מיכלין ובנימין לובוצקי‪ .‬המסמך הוא תעתיק מעמוד ‪ 26‬בקובץ‬ ‫‪2‬‬ ‫זה‪.‬‬ ‫זה היה הכינוס האחרון בחייו של ראש בית"ר ואחרון לבית"ר בשיא‬ ‫פריחתה באירופה של טרם שואה‪ .‬הכינוס העולמי השלישי‪ ,‬היה אחד‬ ‫הכינוסים החשובים והמרתקים בתולדות בית"ר‪ .‬נטלו בו חלק רבים ממי‬ ‫שעתידים לתפוס מקום חשוב בהנהגת המחתרות ומאוחר יותר בהנהגת‬ ‫המדינה (בגין‪ ,‬שייב‪ ,‬בן אליעזר‪ ,‬רוזנברג ואחרים)‪ .‬נדונו בו נושאים‬ ‫חשובים ונתקבלו בו החלטות אחרי פולמוסים לא קלים‪ .‬בהחלטות‬ ‫שנתקבלו הייתה התייחסות לנושאים רבים ובהם הקשר בין בית"ר בארץ‬ ‫ובגולה‪ ,‬הכשרה הגנתית‪ ,‬הכשרה ימית ואורית‪ ,‬נושאי חינוך ותרבות‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫בכינוס זה נשמעה אף התייחסות למילות השיר של ראש בית"ר‪:‬‬ ‫"אלוהים ליגון בחרתנו"‪ ,‬המצוטטות מ"שיר בית"ר לתרצ"ז"‪ .‬זלמן לוינברג‬ ‫מסניף לטביה‪ ,‬העיר שבמילים אלה יש משום "זריעת תסביך מזוכיסטי‬ ‫בבית"ר" ובמקום "יגון" יש לציין "ניצחון"‪.‬‬ ‫הערתו של זלמן לוינברג‪ ,‬נגעה לליבו של ראש בית"ר וזיכתה את באי‬ ‫הכינוס ואותנו בפעם הראשונה‪ ,‬בדברי הסבר מפי היוצר עצמו על "כולה‬ ‫שלי"‪ ,‬המורחב והמעודכן אותו הקריא בנאום הסיכום שלו בכנוס זה‪.‬‬ ‫בסוף דבריו אמר ז'בוטינסקי ‪: .‬‬ ‫"‪(...‬מתייחס לדברי לוינברג)‪ ...‬מדוע דווקא אנו נוצרנו לסבל‪ .‬הדבר תלוי‬ ‫בפירוש של יגון‪-‬סבל‪ .‬סבל או עבדות‪-‬לא! סבל כמעין התקוממות‪-‬כן!‬ ‫מסורת זו קיימת אצל הרבה עמים משוחררים‪ ,‬ובעיקר אצל עם ישראל‪.‬‬ ‫חג‪-‬הפסח‪ ,‬למשל‪ ,‬סמלו מרור‪ -‬מרירות ומרירות‪" .‬עבדים היינו"‪ ,‬אולם‬ ‫מכאן נובעת השאיפה לחירות‪ .‬איני יכול לסבול את השירים הארץ‪-‬‬ ‫ישראליים של מתנגדינו‪ .‬הם שרים‪:‬‬ ‫"נומה עמק‪ ,‬ארץ תפארת‪,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫אנו לך משמרת"‬ ‫איזה מין משמרת הם ?‪ -‬הרעיון המרכזי בכול שיריהם הוא שביעות רצון‪,‬‬ ‫שובע‪ .‬איני סובל זאת משום ששכחו את הזעם‪ ,‬את המרור‪ .‬אינני רוצה‬ ‫שאנו נשכח זאת‪.‬‬ ‫כששמעתי בית"רים צעירים שרים שירי נכר על אדמת נכר‪ ,‬חשבתי כיצד‬ ‫משנים את השירים האלה‪ ,‬כיצד ליצור את הגישה האמיתית לכל‬ ‫השירים האלה‪ .‬אחרי מותו של בית"רי כתבתי שיר‪ .‬ניסיתי לעבדו – לא‬ ‫מצא חן בעיני‪ .‬היום אני מביא אותו לפניכם מתוקן ושלם‪.‬‬ ‫מובנו הוא ‪:‬‬ ‫אלוהים ליגון בחרתנו‬ ‫מן היום בו נקראתי לפלא‬ ‫של בית"ר וציון וסיני‪,‬‬ ‫יד אחים הסגירתני בכלא‬ ‫ותנעל בית אימי לפני‪.‬‬ ‫השרון והעמק לא לנו‪,‬‬ ‫לא קציר לא קטיף לא בניין –‬ ‫אלוהים ליגון בחרתנו‪,‬‬ ‫ותבחר את אחי לתליין‪.‬‬ ‫זה הריב – לא נגמר הוא עדיין‬ ‫בין אדום ללבן ותכול‪:‬‬ ‫עוד שלם נשלם לך‪ ,‬קיין –‬ ‫את נשמות צעירך ניטול !‬ ‫כי סופן – או לבוץ ריקבונה‪,‬‬ ‫או למרוד בירושת הקלון‪.‬‬ ‫אנו מרד נקרא – ותבאנה‬ ‫עם העמק הזה לפדיון‪.‬‬ ‫טל מפרה‪ ,‬טל חיים – טל המרד‪...‬‬ ‫הוי‪ ,‬רוותה כל ארצנו טלי!‬ ‫נומה‪ ,‬עמק‪ ,‬מרחב התפארת‪,‬‬ ‫יתנשא גם עליך דגלי‪.‬‬ ‫כי אנחנו שדיך נטענו ‪-‬‬ ‫בגלות‪ ,‬מעכו‪ ,‬על גרדום‪.‬‬ ‫אלוהים לשלטון בחרתנו‬ ‫על לבן‪-‬ותכול ואדום‪.‬‬ ‫דבריו המרגשים של ראש בית”ר‪ ,‬וצליליהם נקלטו היטב באוזניהם של‬ ‫רבבות הבית"רים אשר קראו בצמא את הדברים‪ ,‬ביחד עם החלטות‬ ‫הכינוס שכללו בין היתר את סעיפים ‪ 81‬ו‪ 82-‬בנושא אומנות ‪: 5‬‬ ‫"‪ ..5‬הכינוס רואה באומנות מכשיר יסודי בעבודה החינוכית‬ ‫והתעמולתית‪ ,‬ולפיכך מציע‪:‬‬ ‫א‪ .‬לעשות את המאמצים ליצור במה ביתר"ית‪ ,‬שתשמש ביטוי‬ ‫לכוחות האמנותיים של התנועה ( בהצגות‪ ,‬ריציטאציות‬ ‫ומקהלות)‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לדאוג להוצאת מחזות בתוכן לאומי‬ ‫‪ ..1‬הכינוס רואה נחיצות ראשונה במעלה בהוצאת קובץ השירים‬ ‫הביתר"יים עם תווי נגינה‪ .‬כמו כן מדגיש את הצורך החינוכי בשירים‬ ‫בית"רים חדשים"‬ ‫יש לזכור את המצב הפוליטי באירופה באותה שנה‪ .‬התקופה היא‬ ‫ספטמבר ‪ ,8391‬חודשים קודם לכן אוסטריה סופחה לרייך השלישי‬ ‫ובסוף ספטמבר בשנה זו‪ ,‬גם צ'כוסלובקיה "נבלעת" על ידי הרייך‬ ‫הגרמני‪ ,‬אחרי איומיו של היטלר לפלישה (הסכם מינכן‪ ,‬נחתם ב‪63-‬‬ ‫בספטמבר ‪ .)8391‬חודשים אח"כ‪ ,‬פורצת מלחמת העולם השנייה ועימה‬ ‫הכליה על יהדות אירופה שבאה בעקבותיה‪.‬‬ ‫לנחיצות ב"קובץ שירי בית"ר עם תווים"‪ ,‬כמצוין בהחלטות הכינוס‪ ,‬הייתה‬ ‫חשיבות רבה ביותר‪ .‬השירים יצקו את התכנים האידיאולוגיים‬ ‫בליבותיהם של הצעירים וכן יצרו פרקי הווי וגיבוש ייחודים לתנועה‬ ‫שהלכה והתרחבה‪ .‬אך באותם ימים‪ ,‬לא היו קיימים האמצעים‬ ‫הטכנולוגיים המוכרים לנו כיום‪ .‬לא היו מחשבים‪ .‬איש לא חלם על טלפון‬ ‫סלולרי ובודאי לא על אינטרנט‪ ,‬יו טיוב ופייס‪-‬בוק‪ .‬מה שניתן היום לעשות‬ ‫בלחיצת כפתור קלה על המקלדת‪ ,‬ולהעביר כל שיר שנרצה‪ ,‬את מילותיו‬ ‫ואת לחנו‪ ,‬לכל מקום בעולם‪ ,‬לכל ארגון ואינדיוידואל‪ ,‬ללא כל קושי‬ ‫ובעלות זניחה‪ ,‬לא היה אפשרי בספטמבר ‪ .8393‬לכן החשיבות של‬ ‫"קובץ ובו מילות השירים ותווי הלחנים"‪ .‬על השירונים שהתפרסמו‬ ‫בתקופות השונות‪ ,‬ועל האופן בו הופצו השירים בסניפי בית"ר ברחבי‬ ‫העולם‪ ,‬שירים שנכתבו מאז יסודה של בית"ר‪ ,‬במהלך השואה ובתקופת‬ ‫המחתרות בארץ‪ ,‬מן הראוי לייחד מאמר נפרד‪.‬‬ ‫דבריו של ראש בית"ר‪ ,‬הדהדו גם בליבותיהם של רבים ומוכשרים אשר‬ ‫עשו מעשה‪ .‬אחד מהם היה הבית"רי א‪.‬לט אשר מיהר לחבר מנגינה‬ ‫מקסימה לשירו של ראש בית"ר‪" ,‬כלה שלי"‪.‬‬ ‫שנת ‪ 8391‬הייתה חשובה מאוד בעיני הבית"רים‪ .‬בשנה זו נחוג יובל ה‪-‬‬ ‫ט"ו לקיומה של בית"ר אשר נוסדה בשנת ‪ .8369‬בניגוד לחגיגות הבר‬ ‫מצווה‪ ,‬האירוע הזה‪ ,‬צוין בפחות פומביות ובצניעות‪ .‬ככל הנראה בצל‬ ‫אירועי התקופה וכן בשל התעכבות בעבודת "שלטון בית"ר"‪ ,‬להעברתו‬ ‫לוורשה‪ ,‬עקב התנגדות הממשל הפולני‪ .‬ככל הידוע לא ניתנה שום‬ ‫הוראה רשמית מרכזית לעריכת חגיגות לציון חמש עשרה שנים ליסודה‬ ‫‪1‬‬ ‫של בית"ר‪ .‬החגיגות התקיימו‪ ,‬אך נחוגו באיחור בסוף ינואר ‪.8393‬‬ ‫מה שאין כן הדבר בלטביה‪ ,‬מדינת יסודה של בית"ר ובמיוחד בקן ריגא‬ ‫עיר הורתה ולידתה של התנועה לה נשבעו אמונים‪ .‬כאן לא שכחו לציין‬ ‫את שנת ה‪-‬ט"ו ליסודה‪ .‬בריגא‪ ,‬נחוג האירוע ברוב עם‪ ,‬במסדרים‬ ‫חגיגיים‪ ,‬בעצרות ובתפילות‪-‬חג בבית הכנסת‪ .‬המסיבות נמשכו שבוע‬ ‫ימים‪ .‬עבור בית"רי ריגא‪ ,‬זה היה חג ייחודי‪ ,‬משום שקן ריגא הוא הקן‬ ‫הבית"רי הראשון בעולם‪ .‬כאן התכנסו ראשי התנועה ומייסדיה והחליטו‬ ‫על הקמתה של תנועה אשר מחלציה יצמח אותו "דור ניני חשמונאים"‬ ‫ובניה ינהיגו את המחתרת שתלחם להקמת המדינה ויכהנו בה כראשי‬ ‫ממשלה ושרים במדינת היהודים הריבונית‪.‬‬ ‫נציבות בית"ר בלטביה אף שקדה להפיק אלמנך מפואר לציון יובל ה‪-‬ט"ו‬ ‫לבית"ר‪ .‬כאן הושר לראשונה השיר "כלה שלי" על פי לחנו הנפלא של‬ ‫א‪.‬לט אותו עיבד א‪ .‬קריסטל למקהלה בארבעה קולות‪.‬‬ ‫מי הם אותם בית"רים מוכשרים מריגה אשר סיפקו לנו את הלחן לאחד‬ ‫השירים המרגשים ביותר של ראש בית"ר‪ .‬מי הוא‪ -‬א‪.‬לט כותב הלחן?‬ ‫הנחנו כי גילו של א‪.‬לט‪ ,‬בזמן כתיבת הלחן‪ ,‬נע סביב שנות העשרים‬ ‫לחייו‪ .‬כשבעים וחמש שנים חלפו מאז כתיבתו של השיר‪ .‬על כן אם‬ ‫הנחתנו נכונה‪ ,‬גילו כיום נושק את אמצע שנות התשעים לחייו‪ .‬בחיפוש‬ ‫במקורות שונים‪ ,‬באתרי יד ושם‪ ,‬במסמכי ארכיון מכון ז'בוטינסקי‬ ‫ובאינטרנט‪ ,‬לא נמצא שום פרט הקשור ל‪ -‬א‪ .‬לט‪.‬‬ ‫לצערנו‪ ,‬רבים מבית"רי לטביה‪ ,‬לא שרדו את תופת השואה‪ ,‬שחיסלה‬ ‫עולם יהודי תוסס ויצירתי שנמוג בעשן המלחמה והושמד בכבשני‬ ‫אוש וויץ‪ ,‬טרבלינקה‪ ,‬מיידנק‪ ,‬ביערות אירופה ובבורות המוות‪ .‬המעטים‬ ‫ששרדו‪ ,‬אף הם בשנות התשעים לחייהם‪ .‬לא קל לבני הגיל הזה לשחזר‬ ‫אירועי עבר ולחטט בתאי זיכרון שנשחק עם השנים‪.‬‬ ‫על פי עצתו של מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי ‪ ,‬מר יוסי אחימאיר‪ ,‬פנינו לשניים‬ ‫מהחברים בקן ריגא‪ ,‬שניהם בשנות התשעים לחייהם (עד מאה‬ ‫ועשרים!)‪ ,‬לברוך מינקוביץ ולדוד מורין‪ .‬להפתעתנו ולשמחתנו הרבה‪,‬‬ ‫קולם נשמע ברור וצלול ואפילו זכרו גם זכרו את הבית"רי א‪.‬לט! הוא לא‬ ‫אחר מאשר "אברשה" לט‪.‬‬ ‫מספר דוד מורין‪" :‬הכרתי את אברהם לט בקן בריגא ואף היו בינינו יחסי‬ ‫ידידות קרובים‪ .‬הוא היה בחור מוכשר ופעיל מאוד בקן בריגא‪ .‬הוא היה‬ ‫מוסיקאי מחונן ואכן כתב את הלחן לשיר "כלה שלי" של ז'בוטינסקי‪ .‬אני‬ ‫זוכר שהוא כתב עוד לחנים לשירים של בית"ר וכולנו נהגנו לשיר את‬ ‫שיריו"‬ ‫כאן עצרנו את שטף דיבורו תוך ניסיון לברר‪ ,‬אילו עוד שירים הוא הלחין‬ ‫ומדוע שמו נפקד מאחד השירים הפופולאריים והחשובים "כולה שלי" ‪.‬‬ ‫"באמת שאינני זוכר איזה עוד שירים הוא הלחין‪ ,‬אך לבטח‪ ,‬אני זוכר‬ ‫ששרנו משיריו‪ .‬את "כולה שלי" אני זוכר בוודאות‪ .‬אין לי הסבר מדוע‬ ‫שמו לא הונצח כמלחין השיר‪ .‬אנחנו נהגנו לכנותו בשם "אברשה"‪ .‬מאוד‬ ‫חיבבנו אותו‪ .‬הוא היה איש נעים הליכות ומוערך על ידי חבריו"‬ ‫דוד מורין נזכר במפגש מרגש שהיה לו עם "אברשה" אחרי המלחמה ‪:‬‬ ‫"אברשה היה מבוגר ממני בשנתיים אולי שלוש‪ ,‬להערכתי הוא נולד‬ ‫בסוף העשור השני של המאה הקודמת (לפני ‪ 8361‬ג‪.‬ס‪ . ).‬אני זוכר‬ ‫בבירור מפגש בינינו בעיר ריגא‪ ,‬בשנת ‪ ,8392‬אחרי המלחמה‪.‬‬ ‫במהלך המלחמה‪ ,‬גויסתי על ידי הסובייטים לצבא האדום ונלחמתי‬ ‫בחזיתות שונות‪ .‬מייד אחרי המלחמה הוצבתי בלנינגרד ושם התגוררתי‪.‬‬ ‫בשנת ‪ , 8392‬אחרי המלחמה‪ ,‬נסעתי לביקור בריגא‪ ,‬ופגשתי באקראי‬ ‫את אברשה‪ ,‬צועד באחד מרחובותיה של העיר‪ ,‬ובידו נשא עריסה עם‬ ‫תינוק‪ .‬המפגש היה מרגש‪ .‬איש מאיתנו לא ידע בימים ההם מי שרד את‬ ‫השואה‪ .‬אברשה סיפר לי שהוא שרד את המלחמה ואף נשא לאישה‬ ‫בית"ריה מסניף ריגא‪ ,‬שאינני זוכר את שמה וכי התינוק הוא ילדם‬ ‫המשותף‪ .‬אינני זוכר אם התינוק היה בן או בת‪ .‬החלפנו פרטים ושמרנו‬ ‫אח"כ על קשר‪ .‬אברשה עבר להתגורר בברלין‪ ,‬אחרי המלחמה ושם‬ ‫נפטר‪ .‬לא זכור לי תאריך פטירתו‪ .‬מאז אבד הקשר עימו"‪.‬‬ ‫ברוך מינקוביץ מאשר את דבריו של דוד מורין ומוסיף‪:‬‬ ‫"קן ריגא שבלטביה‪ ,‬שקק חיים באותה תקופה‪ .‬בקן פעלו ביתר"ים רבים‬ ‫ומוכשרים‪ .‬הבולט שבהם היה אברשה‪ .‬אני בהחלט זוכר אותו‪ .‬אברהם‬ ‫לט היה מפקדי‪ .‬הערכנו מאוד את כישרונו המוסיקלי"‪.‬‬ ‫גם מינקוביץ וגם מורין לא ידעו לספר על א‪.‬קריסטל‪ ,‬מי שעיבד‪ ,‬על פי‬ ‫המסמך‪ ,‬את השיר למקהלה בארבעה קולות‪.‬‬ ‫כך נפתרה "תעלומה"‪ ,‬אחת מיני רבות‪ ,‬תוך גאולת האמת ההיסטורית‪.‬‬ ‫ניתן לסכם זאת בשורות הבאות‪:‬‬ ‫את שירו המורחב והמעובד של ראש בית"ר‪" ,‬כלה שלי"‪ ,‬הלחין‬ ‫הבית"רי אברהם ("אברשה") לט‪ ,‬מקן ריגא שבלטביה‪ .‬לחן זה הושר‬ ‫לראשונה על ידי מקהלת קן ריגא‪ ,‬בסוף ינואר ‪ ,.9.9‬בחגיגות יובל‬ ‫ה‪-‬ט"ו ליסוד בית"ר‪ .‬את השיר עיבד למקהלה בת ארבעה קולות‪,‬‬ ‫הבית"רי א‪.‬קריסטל‪ .‬השיר הוגש לבית"ר העולמית‪ ,‬כשי מטעם קן‬ ‫ריגא‪.‬‬ ‫ימים של סער‬ ‫הרקע לכתיבת "כלה שלי"‬ ‫פרישתו של ז'בוטינסקי מההסתדרות הציונית העולמית‪ ,‬באפריל ‪,8391‬‬ ‫הביאה להקמתה של הצ"ח ( הסתדרות ציונית חדשה )‪ .‬כנס היסוד של‬ ‫הצ"ח התקיים ב‪ 7-‬בספטמבר ‪ ,8391‬בווינה שבאוסטריה‪ .‬לארגון חדש‬ ‫זה בראשותו של ז'בוטינסקי‪ ,‬התפקדו ‪ 789111‬חברים מ‪ 96-‬מדינות‪.‬‬ ‫מספר מרשים ביותר‪ ,‬שעלה על מספר המתפקדים להסתדרות הציונית‬ ‫העולמית‪ ,‬ועמד אז על ‪ 291111‬חברים אשר "שקלו את השקל"‪.‬‬ ‫עם הפרישה והקמת הצ"ח‪ ,‬מיהרו בהנהלה הציונית העולמית לבטל את‬ ‫‪7‬‬ ‫זכויותיה של בית"ר‪" ,‬כארגון חלוצי בתחום העלייה ובתחום ההכשרה"‪.‬‬ ‫במנשר מיוחד שמספרו היה ‪ ,619‬מטעם מחלקת העליה של הסוכנות‬ ‫היהודית לארץ ישראל‪ ,‬מיום ‪ ,81.88.8391‬והופנה למשרדים בא"י‪,‬‬ ‫מודיע י‪ .‬גרינבוים על ביטול זכות זו לבית"ר‪ ,‬כארגון‪ ,‬ומורה למשרדים‬ ‫בארץ לפעול לפי הנחיה זו‪ .‬עוד נאמר במסמך כי "חבר בית"ר יוכל‬ ‫להגיש בקשה למשרד א"י‪ ,‬בתור עולה בודד והמשרד ידון בבקשה לפי‬ ‫‪1‬‬ ‫העניין"‬ ‫משמעות הנחיה זו הייתה ‪ -‬מכה אנושה למפעלי העלייה לארץ של‬ ‫בית"ר ולמוסדות ההכשרה שלה‪ .‬שכן נמנעת מבית"ר‪ ,‬מכסת‬ ‫הסרטיפיקטים המגיעה לה כארגון ציוני‪-‬חלוצי‪ ,‬אשר רבים מחבריו שהו‬ ‫במחנות הכשרה תנועתיים והמתינו לתורם לעליה ארצה‪.‬‬ ‫כבר במכסת הסרטיפיקטים לחודש אוקטובר ‪ (,8391‬בספטמבר היה‬ ‫כינוס היסוד של הצ"ח) ‪ ,‬נגרע חלקה של בית"ר‪ .‬כל ניסיונות הצ"ח‬ ‫למציאת הסדר לחידוש הסרטיפיקטים לבית"ר עלו בתוהו‪.‬‬ ‫פעולה לא צודקת זו‪ ,‬הסעירה את רוחו של ראש בית"ר‪ .‬הוא ראה‬ ‫בשלילת זכות העלייה מבית"ר‪ ,‬כארגון ציוני‪-‬חלוצי‪ ,‬גזלה שנועדה לזרוע‬ ‫בלבול ואי סדר בשורות בית"ר‪ .‬הוא ראה בפרסום מנשר ‪ ,619‬הפרה‬ ‫בוטה של ההסכם שנחתם בלונדון שנה קודם (‪ ,)88.88.8399‬לפיו לא‬ ‫‪9‬‬ ‫נתחייבה בית"ר להיות חלק מההסתדרות הציונית‪.‬‬ ‫ראש בית"ר קרא לבית"רים‪ ,‬שלא לפנות אישית למשרדים הארץ‪-‬‬ ‫ישראליים "בבקשות חסד"‪ ,‬למימוש זכותם לעליה‪ .‬בנאומים שנשא‬ ‫ובמאמרים שפרסם‪ ,‬ביטא ז'בוטינסקי‪ ,‬את מורת רוחו‪ ,‬וגינה בכל לשון‬ ‫את שלילת הסרטיפיקטים מבית"ר‪ .‬את המעשה כינה בשמות "גזלה"‬ ‫ו"גנבה"‪.‬‬ ‫האווירה באותם הימים הייתה קשה ביותר‪ .‬העוינות כלפי ז'בוטינסקי‬ ‫ותנועתו‪ ,‬הלכה והחריפה‪ .‬נוספו לכך ממדי ההסתה‪ ,‬שהלכו והתעצמו‪,‬‬ ‫בעקבות עלילת הדם שנרקמה אחרי רצח ארלוזורוב‪.‬‬ ‫יש לזכור‪ ,‬בשורות בית"ר פעלו בתקופה זו מאות אלפי צעירים בכל רחבי‬ ‫אירופה ובהם גרעיני עליה‪ ,‬ששהו במחנות הכשרה לקראת עלייתם‬ ‫ארצה‪ .‬צעירים רבים שהמתינו לסרטיפיקט המיוחל נחלו אכזבה‪ .‬שלילת‬ ‫זכותם כבית"רים הביאה לסערת רוחות שהציפה את שורות התנועה‪.‬‬ ‫הצ"ח עמדה על תביעתה לבדיקה מחודשת של שיטת החלוקה של‬ ‫הסרטיפיקטים וטענה שהזכות לעלייה היא זכות כללית לכל יהודי‪ .‬נציגי‬ ‫הצ"ח דרשו חלוקה צודקת של אשרות העלייה‪ ,‬בה תקבל בית"ר את‬ ‫מלוא חלקה הראוי‪ ,‬באופן ישיר‪ ,‬ובאמצעות נציגיה הרשמיים‪.‬‬ ‫כל הדרישות והתזכירים שהועברו להנהלת ההסתדרות הציונית‪ ,‬נדחו‬ ‫על ידה בטענות של פורמאליסטיקה‪ .‬בחוזר מיום ‪ 67‬בנובמבר ‪,8391‬‬ ‫מטעם שלטון בית"ר‪ ,.0‬אשר הופנה לכל נציבי בית"ר‪ ,‬בכל המדינות‪,‬‬ ‫נאסר איסור גמור להגיש בקשות אשיות למשרדי העלייה של הסוכנות‬ ‫היהודית‪ .‬בקשות כאלה יש להגיש לקונסולים האנגליים‪ ,‬בכל מדינה‪ ,‬על‬ ‫גבי טופס שנערך ונוסח במיוחד לצורך זה‪ .‬עוד צוין בחוזר‪:‬‬ ‫" נשיאות הצ"ח דנה במצב והחליטה לדרוש מהממשלה המנדטורית‬ ‫שינויים עיקריים בשיטת חלוקת הסרטיפיקטים‪ .‬המונופולין של הסוכנות‬ ‫צריך להתבטל וההסתדרות הציונית החדשה‪ ,‬צריכה לקבל רישיונות‬ ‫עלייה בדרך ישרה מין הממשלה"‪.‬‬ ‫אלפי הבקשות לסרטיפיקטים שהוגשו ע"י הבית"רים נדחו בטענות‬ ‫שונות‪ .‬בקן סוסנוביץ‪ ,‬בסניף בית"ר בפולין‪ ,‬המתין לסרטיפיקט המיוחל‪,‬‬ ‫צעיר בית"רי‪ ,‬בגיל ‪ ,66‬בשם שמחה פאלושניצקי‪ .‬הוא היה בהכשרה‬ ‫ובקשותיו בעבר נדחו‪ .‬משנתברר לו שאף בחורף ‪ ,8397‬לא יזכה‬ ‫בסרטיפיקט‪ ,‬שם קץ לחייו (‪ .)81.9.8397‬השמועה על התאבדותו‬ ‫פשטה כאש בשדה קוצים‪ ,‬בכל סניפי בית"ר בעולם ואף הכתה בתדהמה‬ ‫רבים שאינם חברי תנועה‪.‬‬ ‫באותו חודש פרסם "הירדן" בגיליונו מאמר בו מאשים את הסוכנות‬ ‫בהתאבדותו‪ .‬גם רוחו של ז'בוטינסקי סערה‪ .‬הוא חש באווירה הקשה‬ ‫אשר שררה בשורות בית"ר באותם הימים וכדי לעודד את רוחם של‬ ‫הבית"רים‪ ,‬כתב את ‪" :‬שיר בית"ר לתרצ"ז"‪.‬‬ ‫להלן הנוסח המקורי ל"כלה שלי" כפי שפורסם ב "הירדן" ביום‬ ‫‪: 8.9.8397‬‬ ‫"שיר בית"ר לתרצ"ז"‬ ‫מן היום בו נבחרתי לפלא‬ ‫של בית"ר וציון וסיני‪,‬‬ ‫יד אחים הסגירתני בכלא‬ ‫ותנעל בית אימי לפני‪.‬‬ ‫בית"רים‪ ,‬המולדת לא לנו‪,‬‬ ‫לכמונו הנכר הנצחי‪:‬‬ ‫אלוהים‪ ,‬ליגון בחרתנו‪,‬‬ ‫ותבחר לתליין את אחי‪.‬‬ ‫לא בגמול‪-‬נקמה‪ ,‬לא בזין‬ ‫יענש חטא עברי בעברי‪:‬‬ ‫כל העם ישלם לך‪ ,‬קין‪,‬‬ ‫בשאתו את שירי ודברי‪.‬‬ ‫בדרכנו‪ ,‬בשמנו‪ ,‬אתנו‬ ‫הוא ירים את דגלי עד אמיר‪:‬‬ ‫כי לזאת‪ ,‬אלוהים‪ ,‬בחרתנו‬ ‫וצווית לבנו שמיר‪.‬‬ ‫כדרכו‪ ,‬היטיב לבטא ראש בית"ר את אשר על ליבו‪ ,‬בשיר ובחרוז‪ .‬לא די‬ ‫בכך ש "יד אחים" ‪ ,‬אנשי הסוכנות‪ ,‬אילצה את הבית"רי להשאר "בכלא"‬ ‫הגלות‪ ,‬מאחורי סוגר ובריח‪ ,‬אלא חמור מכך‪ ,‬גם נעלה שערי מולדתו‬ ‫לפניו ‪" :‬ותנעל בית אימי לפני"‪.‬‬ ‫מבין השורות פורץ זעמו של ז'בוטינסקי על כך שמדיניות האח מהסוכנות‬ ‫היהודית (קין)‪ ,‬הביאה להתאבדותו של הבית"רי פאלושניצקי‪ ,‬שהוא‬ ‫קורבן שיטת ההתעללות‪ .‬בשל עקשנות פורמאלית של האח מהסוכנות‪,‬‬ ‫גדול יגונו של הבית"רי‪ .‬כי בשל שיוכו לבית"ר‪ ,‬נדון לגלות נצחית‪:‬‬ ‫"לכמונו הנכר הנצחי"‪.‬‬ ‫אך נקמה איננה דרכו של הבית"רי‪ .‬בודאי לא ישלח יד באחיו‪" :‬לא‬ ‫בגמול‪-‬נקמה‪ ,‬לא בזין"‪ .‬את עונשו של "האח מהסוכנות" יקבל ישירות מן‬ ‫העם כאשר זה יכיר באמת הצרופה של תורת בית"ר ויישא "את דברי‬ ‫ושירי" ‪ ,‬יצטרף למחננו ‪,‬ויחד איתנו יניף את נס החרות‪ ,‬את נס העמל‬ ‫והטוהר ‪" :‬אתנו ירים את דגלי עד אמיר"‬ ‫ליום המיוחל הזה נועדה בית"ר‪ .‬הבית"רי לא נתפס לייאוש ולא נשבר‪ ,‬כי‬ ‫ליבו איתן כשמיר ‪:‬‬ ‫"כי לזאת‪ ,‬אלוהים‪ ,‬בחרתנו‬ ‫וצווית לבנו שמיר"‬ ‫אין ספק‪ ,‬ברגעי ייאוש אלו‪ ,‬שירו של ראש בית"ר‪ ,‬עודד את רוחם של‬ ‫הבית"רים ונטע בהם תקווה לעתיד‪ .‬רבים מן הבית"רים‪ ,‬שהעלייה‬ ‫לארץ בערה בעצמותיהם‪ ,‬לא המתינו לסרטיפיקטים ופלסו דרכם‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬בנתיבי העפלה עלומים‪ .‬שם הצטרפו לאחיהם‬ ‫במחתרת‪ ,‬בהגנה ובמאבק בשלטון הבריטי בדרך לעצמאות המדינה‪.‬‬ ‫בספר "הגביש הממקד"‪ ..‬מובא ניתוח מרתק של השיר "כולה שלי"‬ ‫מאת פרופ' דן מירון‪ ,‬תוך השוואה לנוסחו המקורי‪ .‬במאמרו מסכם דן‬ ‫מירון‪:‬‬ ‫" 'כולה שלי' הוא אחד השירים הפוליטיים המורכבים והמעניינים‬ ‫ביותר בשפה העברית‪ ,‬והוא חדור יסוד אישי עז‪ .‬ז'בוטינסקי חישל בו‬ ‫את הני גודים שבין בניין ותליין‪ ,‬קלון ופדיון‪ ,‬יגון ושלטון‪ ,‬פלא וכלא‪,‬‬ ‫וקלע אותם בתשליב פיוטי קומפקטי המפליא לשמש הן כדבר שיר והן‬ ‫כפעולה פוליטית"‪.‬‬ ‫‪........‬‬ ‫זה סיפורו של שיר‪ .‬זה גם סיפורו של לחן‪ ,‬אשר ראשיתו בימי הסער‬ ‫של שנת תרצ"ז‪ ,‬ימים של ערב שואה‪ ,‬שנים של טרם מדינה וצבא‬ ‫עברי‪ ,‬והמשכו היום‪ ,‬כעבור שבעים וחמש שנה‪ ,‬בשנת תשע"א‪ ,‬עם‬ ‫פענוח תעלומת כותב הלחן ‪ :‬הבית"רי אברהם (אברשה) לט ונסיבות‬ ‫כתיבתו‪.‬‬ ‫‪.....................................................................‬‬ ‫‪ .8‬נחום היימן‪ ,‬עורך‪" ,‬באור ובסתר"‪ ,‬תקליטור מס' ‪" ,9‬שיר‬ ‫הצבעים"‬ ‫‪ .6‬נ‪.‬מיכלין‪ ,‬ב‪.‬לובוצקי‪ ,‬עורכים "בית"ר‪ ,‬תרפ"ד‪-‬תרצ"ט"‪ ,‬סימול מכון‬ ‫ז'‪ .‬בית"ר ‪96‬‬ ‫‪ .9‬ח‪.‬בן‪-‬ירוחם‪ ,‬ספר בית"ר‪ ,‬כרך ב'‪ ,‬חלק שני‪ ,‬עמ' ‪176‬‬ ‫‪" .9‬שיר העמק"‪ ,‬מילים‪ :‬נתן אלתרמן לחן‪ :‬דניאל סמבורסקי‬ ‫‪ .1‬ח‪.‬בן‪-‬ירוחם‪ ,‬ספר בית"ר‪ ,‬כרך ב'‪ ,‬חלק שני‪ ,‬עמ'‪171‬‬ ‫‪ .2‬שם‪ .‬עמ' ‪171‬‬ ‫‪ .7‬שם‪ .‬עמ' ‪192‬‬ ‫‪ .1‬שם‪ .‬שם‪.‬‬ ‫‪ .3‬שם‪ .‬עמ' ‪191‬‬ ‫‪ .81‬שם‪ .‬עמ' ‪193‬‬ ‫‪ .88‬דן מירון‪" ,‬הגביש הממקד"‪ ,‬מוסד ביאליק‪ ,6188 ,‬עמ' ‪823‬‬ ‫גדוד הכשרה של בית"ר בפולין‪ ,‬קוסטופול (והלין)‪( .9.4 ,‬תצ‪).450-‬‬ ‫גדוד הכשרה "טיומקינה"‪ ,‬בשעת עבודה בלוקצ'י‪-‬והלין‪ ,‬פולין‪.9.. ,‬‬ ‫(תצ‪)5.15-‬‬ ‫בית"רים בחוות ההכשרה של בית"ר‪ ,‬סטוקי ‪( .921 ,‬תצ‪)991-‬‬ ‫חניכי בית"ר לטביה בקטיף מלפפונים בחוות ההכשרה‪ ,‬סטוקי‪.925 ,‬‬ ‫(תצ‪)1.97-‬‬ ‫מתוך האלמנך לציון יובל ה‪-‬ט"ו לבית"ר‬ ‫מתוך האלמנך לציון יובל ה‪-‬ט"ו לבית"ר‬ ‫"כולה שלי" במקור‪ ,‬כפי שפורסם ב"הירדן"‪..4..947 ,‬‬