פרק ט
תרומות פרק תשיעי
משנה א' ב' ג' הלכה א'
ַּזֹור ַע תבואה של תְּ רּומָה ,אם זרע ׁשֹוגֵג ,יֹופְַך הקרקע במחרשה ּ .ו ֵמזִיד י ְּ ַקי ֵ{י}ם וינהג בה קדושת תרומה.
(א) ה ֵ
ׁשלִיׁש ,בֵין זרע ׁשֹוגֵג ,בֵין זרע ֵמזִיד ,י ְּ ַקי ֵ{י}םּ .ו ַב ִפׁשְּתָ ן ,אם זרע ֵמזִיד שכוונתו להנאות מן הגבעולים
{ן}אִם ֵהבִיָאה ְּ
ׁש ְּכחָה ּו ַב ֵפ{י}ָאהַ .ו ֲענִי ֵי יִש ְָּראֵל ַו ֲענִי ֵי כ ֹ ֲהנִים,
יֹופְַך( :ב) גידולי תרומה אלה קודש הם מדרבנן ְּוחַי{י}בת בַלקט ּו ַב ִ
ְּמ ַל ְּקטִים אותם ,אבל מחמת אביהם שהיה תרומה הם קדושים ַו ֲענִי ֵי יִש ְָּראֵל ,מֹוכ ְִּרין את ׁשלָה(ם){ן} {לעניי}
( ַל)כ ֹ ֲהנִים בִדְּ מֵי במחיר של תְּ רּומָהְּ ,והַדָ מִי(ם){ן} ׁשלָה(ם){ן} של עניי ישראלַ .רבִי ט ְַּרפֹון אֹומֵר ,גידולי תרומה
ֹלא {מ}(י ְּ ַל)קְּט(ּו){ים} אלָא ֲענִי ֵי כ ֹ ֲהנִיםׁ ,שמָא י ִׁשְּ כְּחּו עניי ישראל שהם מלקטים בשדה תרומה ְּוי ִתְּ נּו לְּתֹוְך
ְּהֹורים(:ג) ְּוחַי{י}בת ַב ַמ ַעשְּר(ֹות)
פִיה(ם){ן}ָ .אמַר לֹו ַרבִי ֲעקִיבָא ,אִם כֵן אם נחשוש לשכחהֹ ,לא י ְּ ַלקְּטּו אלָא ט ִ
ּו ְּב ַמ ַעשֵר ָענִיַ ,ו ֲענִי ֵי יַש ְָּראֵל ַו ֲענִי ֵי כ ֹ ֲהנִים נֹו ְּטלִי(ם){ן}ַ ,ו ֲענִי ֵי יִש ְָּראֵל מֹוכ ְִּרין את ׁשלָה(ם){ן} לַכ ֹ ֲהנִים בִדְּ מֵי תְּ רּומָה,
ְּוהַדָ מִי(ם){ן} ׁשלָהם של העניים הישראלים ,הַחֹובֵט את גידולי התרומה במקל ולא בשוורים מְּׁש{ו}בָחְּ .והַדָׁש
ְּארי ְּב ֵהמָה וְּנֹותֵ ן לְּתֹוכָן מֵאֹותֹו
בשוורים כֵיצַד יַעֲשה שהבהמה של ישראל לא תאכל תרומה? תֹולה ְּכפִיפֹות ְּב ַצּו ֵ
ַהמִין ,נִ ְּמצָא ֹלא זֹומֵם את פי ַה ְּב ֵהמָה וְֹּלא ַמ ֲאכִיל אותה את הַתְּ רּומָה:
ירושלמי תרומות מז' ע' ב'
עליו מפריש על תרומת מעשר ועל מה שנטע שהרי
גמ' הזורע תרומה שוגג יופך כו' .ושואל לא
הבצל הראשון לא כלה ,דוגמה אחרת ליטרא בצלים
מסתברא יותר דלא חילופין בשוגג יקיים ובמזיד
של מעשר שני שנטעה והרי בה עכשיו עשר ליטרין
יהפוך? ועונה קנסו בו במזיד שתבטל שדהו כל
חייבת במעשרות וחוזר ופודה את מע"ש שנטע:
עונת השנה על גב תרומה ולא יוכל לזרוע בה
משום שלא כלה ,במשנה ,החובט משובח :ושואל,
גידולים אחרים ,ושואל ר' שמואל בר אבדימי בעי,
מן מי משובח? ועונה משובח מן הדש בשוורים :
מהו שיהא נאמן בעל השדה לומר מזיד הייתי ויקיים
הדש כיצד הוא עושה? תני בשם ר"ש תולה לה
את הגידולים האלה? ועונה וא"ל אם כשהיו מכירין
כרשינין והן יפין טעימים ובריאים לה מן הכל א"ר
ומפורסם שאלה גידולי תרומה לא כל הימינו להאמין
יוסי ,זאת אומרת עשה לה כן האכילה כרשינים בזמן
לו שזרע מזיד ,ואם לאו ,הפה שאסר הוא הפה
שדשה בחולין אינו עובר עליו משום האמור בדברים
שהתיר ,ושואל ר' בנימין בר גידל בעי ,זרע תרומת
כה' (ד) ֹלא תַ חְּס ֹם שוֹר בְׁ ִדישוֹ :המרכין דורך
כרשינין שהם דרבנן או זרע תרומת חוצה לארץ
באמצאות שור להפרדת הקליפות בקיטניות ובתלתן,
האם גם בזה קנסו אותו? ועונה ,א"ל תרומת חוץ
אינו עובר משום "בל תחסום שור בדישו" אבל אסור
לארץ גזירה היא ואין גזירה לגזירה ,במשנה ִאם
ומוסיף
הֵ בִ יָאה ְׁשלִ יש ,בֵ ין ש ֹוגֵג ,בֵ ין מֵ זִיד ,יְׁקַ ֵיים.:
מפני מראית .עין ,הנאמר ֹלא תַ ְׁחסֹם שוֹר בְׁ ִדישוֹ:
הדא אמרה שהקדושה חלה עליה כשהוא עדיין
אית תניי תני ,בדיש שהוא מותר לך ,ואית תניי תני
מחובר לאדמה ,הדא אמרה עוד הפריש מפירות
אפילו בדיש שהוא אסור לך ,וחוזר לבצלים למדנו,
בָּ צָּ ל של תרומה ֶׁשנְׁתָּ נ ֹו בְׁ תוְֹך עֲדָּ ִשים של חוליןִ ,אם
שלא הביאו שליש לא קדשו .לא יתפוס התרומה,.
ָּשלֵם ,מֻ תָּ ר ומוציא את הבצל .וְׁ ִאם ִח ְׁתכוֹ ,אוסר
במשנה ּ .ובַ ִפ ְׁשתָּ ן :ובמזיד יופך ,קנסו בו שלא יהנה
בְׁ נוֹתֵ ן טָּ עַ ם .אמר רבי אבא בר ממל מתני' בשנותנו
בקיסמין בגבעולים :ושואל רבי יוסי בעי ,הפריש
בתבשיל משהוציאו עדשים מימיהן ,ואז עדשים
עומרין שלו ונתחלפו לו בעומרי לקט ועכשיו הכול
צופרות מכווצות אותו שלא יתן יספוג טעם אבל אם
לקט שהוא תרומה אפילו כן עניי ישראל ועניי כהנים
נתנו עד שלא הוציאו עדשים את מימיהן לא בדא,
מלקטין? ועונה תנא אשתו של עם הארץ טוחנת עם
וכמה דאת אמר עדשים צופרות אותו שלא יתן לספוג
אשתו של חבר בזמן שהיא טמאה ונזהרת שלא לגעת
טעם הבצל ,דכוותה עדשים צופרות אותו שלא יבלע
אבל בזמן שהיא טהורה לא תטחון שהיא מחזקת
מן הבצל החתוך ,ומסביר היאך עבידא ,בצל של
עצמה טהורה ממנה ,וכדברי ר' טרפון אפילו בזמן
חולין שנותנו לתוך עדשים של תרומה ,אפילו כן
שהיא טמאה לא תטחון שמא תשכח ותתן לתוך פיה.
עדשים צופרות אותו שלא יבלע הבצל טעם תרומה
כן היא הגרסה הנכונה של מתניתא ,א"כ לא ילקטו
הדא דתימר ,אם העדשים ביבש שיצא מהם
אלא כוהנים טהורין .כן היא מתניתא חייבת בתרומות
הרטיבות והם מכווצות אבל בלח אסור בבצל,
ובמעשרות ובמעשר עני ,ליטרא בצליים של מעשר
ובקפלוט שהוא חריף מן הבצל בין לח בין יבש בין
ראשון שנטעה ,והרי בה בשדה זו עכשיו גידולים
שלם בין מחותך אסור העביר פטמתו ראשו
עשר ליטרין הרי כל אלו חייבות בתרומות
כמחותך הוא ,היו שנים שלשה בצלים כמחותכין הן,
ובמעשרות ,ואותו מעשר ראשון שלהן שהוא נטע גם
הדא דתימר כשאין בקליפה החיצונה בנותן טעם אבל
אם יש לה נותן טעם אסור ,חוזר ,אית תניי תני
בדיש שהוא מותר לך ,מתניתא כמאן אמר אף בדיש
שהוא אסור לך דתנינן תולה כפיפות בצוארי בהמה
בדישו ,ולא בדורכו ענבים עם בהמתו ר' אליעזר בן
יעקב אומר אף בדורכו ,א"ר אבין ,ר"ע שאל את רבי
שמעון בן יוחי בעת שרצה מיבדקניה ביה לבחון את
ידיעותיו חסם מבחוץ לפני שנכנס לשדה והכניס
משנה ד' ה' ו' הלכה ב'
(ד) ִג{י}דּולֵי תְּ רּומָה ,דינם כמו (תְּ רּומָה)ְּ .ו ִג{י}דּולֵי גִ{י}דּולִין ,לאחר שיעשר אותם יהיו ח{ו}לִיןֲ .אבָל הַטבל
ִכּורים ,אם זרע אותם וזרעם כלה
ׁשבִיעִית ּותְּ רּומַת חּוצָה לָָארץ ְּו ַהמְּד{ו}מָע ְּו ַהב ִ
ּו ַמ ֲעשֵר ִראׁשֹון ּו ְּספִיחֵי ְּ
ׁשנִי ,ח{ו}לִיןּ ,ופֹודה אֹותָ (ם){ן} בשווים ִבזְּמַן ז ְַּרעָם( :ה) נזרעו מֵָאה
ִג{י}דּולֵיהן ,ח{ו}לִין .גִדּולֵי הקְּדֵ ׁש ּו ַמ ֲעשֵר ֵ
ִלגְּ{י}נָה ערוגות ׁשל תְּ רּומָה וְַּאחַת ׁשל ח{ו}לִין ,כ{ו}לָן מ{ו}תָ ִרין בְּדָ בָר ׁשּז ְַּרעֹו כָלהֲ .אבָל בְּדָ בָר ׁשאֵין ז ְַּרעֹו כָלה,
ֲסּורין( :ו) הַטבל
ֲא ִפ{י}לּו מֵָאה ערוגות של ׁשל ח{ו}לִין וְַּאחַת ׁשל תְּ רּומָה ,ואינו מכיר איזו של תרומה כ{ו}לָן א ִ
שכבר נתחייב במעשרותִ ,ג{י}דּולָיו מ{ו}תָ ִרין בְּדָ בָר ׁשּז ְַּרעֹו כָלהֲ .אבָל בְּדָ בָר ׁשאין ז ְַּרעֹו כָלהִ ,ג{י}דּולֵי
ֲסּורין .אֵיזה(ּו) דָ בָר ׁשאֵין ז ְַּרעֹו כָלה ,כְּגֹון הַלּוף ְּוהַׁשּום ְּו ַה ְּב ָצלִיםַ .רבִי י ְּהּודָ ה אֹומֵר ,הַׁשּום,
גִ{י}דּולִין ,א ִ
ְּעֹורי(ם){ן} שזרעם כלה ונרקב באדמה :
ַכש ִ
ירושלמי תרומות מט' ע' א'
מבטלות אותה ,וכן הכא ליקט נפל לתוכן חולין כל
גמ' גידולי גידולים מותר ותני עלה ,במה דברים
אמורים בדבר שזרעו כלה ,אבל בדבר שאין זרעו
שהן מותרים ,ושואל כמו דרבי יוחנן אמר תמן נפלו
כלה גידולי גידולין אסורים ,אבל הטבל מותר לפי
לפחות ממאה אבל החולין יפות יותר טוחן ומתיר,
שרובו חולין ,ומעשר ראשון מותר לפי שרובו חולין,
האם אוף הכא כן ילקט אפילו ערוגה אחת? ועונה
וספיחי שביעית מותרים לפי שאין מצויין ולא גזרו
תמן על ידי הטחינה מזה ומזה עלה בידו? ברם הכא
רבננן בהם ,ותרומת חוץ לארץ מותר לפי שאינה
אם ילקוט ערוגה אחת יתכן כל הטבל עלה בידו ,וכל
שרובו חולין,
מצוייה ,והמדומע מותר לפי
זאת בשלקט מאחת אבל אם לקט משתיהן מזו ומזו
והביכורים מותרים לפי שאינן מצויין ,וגידולי הקדש
עלה בידו ,.במשנה. ,אֲ בָּ ל בְׁ דָּ בָּ ר ֶׁשאין ז ְַׁרע ֹו כָּ לֶׁה,
ומע"ש מותר לפי שהם חולין המותר באכילה גם
סּורים ,ושואל ,עד היכין כמה
גִ יּדּולֵי גִ יּדּולִ ים אֲ ִ
לישראלים ופודה אותן ,בשווים בזמן זרעם ,רבי
דורות? ועונה ר' יעקב בר אידי אמר בשם ר' יוחנן
אבהו אמר בשם רבי יוחנן פודה את כל האוצר כל
עד שלוש גורנות אסורות ,עד גורן הרביעית אסור,
והרביעית מותרת ,ושואל ,ר' שמואל בר אבדומי
הגידולים בדמי אותה סאה שזרע ,ושואל אם כן מה
בעי קומי ר' מנא ,זרע בתרומה עד כמה גידולי
הפריש יש בין הקדש לבין למע"ש? ועונה מע"ש בין
דבר שזרעו כלה ובין דבר שאין זרעו כלה נפדה,
גידולים אסורים? ועונה ,א"ל עשו גורן הרביעית
[בשער הזול אלא] דבר שזרעו כלה נפדה בשער
כגורן הראשונה מה גורן הראשונה דבר שזרעו כלה
שהוא עומד בו כעת דבר שאין זרעו כלה נפדה
בתרומה אסור ובטבל מותר אף גורן הרביעית בדבר
שאין זרעו כלה בתרומה אסור ובטבל מותר במשנה,
בשער הראשון שעת הזריעה .,לעומת זאת הקדש
בין דבר שזרעו כלה בין דבר שאין זרעו כלה אין לו
דָּ בָּ ר ֶׁשאֵ ין ז ְַׁרע ֹו ָּכלֶׁה ,כְׁ גוֹן הַ ּלּוף וְׁהַ שּום וְׁהַ בְׁ צָּ לִ ים,
אלא מקומו ושעתו ערכו עכשיו ,אבל דבר שזרעו
ושואל ,מה עוד אית לך מלבד המנויים? ועונה א"ר
כלה פודה את כל האוצר בדמי אותה סאה שזרע,
יוסי ב"ר בון ,כגון הכלוכסין ,במשנהַ ,רבִ י יְׁהּודָּ ה
ודבר שאין זרעו כלה פודה את כל האוצר כל שווה
אוֹמֵ ר ,הַ שּום ,כַ ְׁשעו ִֹרים ,רבי אבהו אמר בשם רבי
הגידולים ,.במשנה ,מאה ארוגות גידולי תרומה
יוסי בן חנינא השום אם הם קטנים עד כשעורין
ואחת חולין ,כולם מותרים :אמר רבי יוסי ,זאת
דומים לדבר שזרעו כלה ,מכאן ואילך ואם הם
אומרת היו לפניו מאה סאה העולות לתת אותם לכהן
גדולים יותר דומים לדבר שאין זרעו כלה ,ר' יוסי
מתוך מאה סאה של מאה ערוגות ואחת של חולין,
ב"ר בון אמר בשם ר' יוסי בן חנינא השום עד
אם נתחלפו לו כולן מותרות .ומברר ,תמן א"ר יוחנן,
כשעורים לכל דבר ובכל מידה:
סאה תרומה שעלת מתוך מאה סאה חולין ,כל שהן
מבפנים האם יעבור על הלאו ? א"ל כמו הכתוב
ויקרא י' (ט) ַייִן וְׁ ֵשכָּר ַאל תֵ ְׁש ְׁת אַ תָּ ה ּובָּ נֶׁיָך ִאתָּ ְך
בְּבֹאֲכם אל א ֹהל מֹועֵד וְׁ ֹלא תָּ מֻ תּו חֻקַ ת ע ֹולָּם
לְׁ ֹדרֹתֵ יכֶׁם :ואנו מפרשים מ"בואכם אל אוהל מועד"
שלא תכנסו שיכורים גם בדיש כך ,א"ר זעירא אני
דורש "לא תחסום שור בדישו" לא תדוש בשור
חסום:
:
משנה ז' הלכה ג'
(ז) פועל יהודי בארץ ישראל ַה ְּמנַכֵׁש עשבים שוטים בשדה של נוכרי עִם {ה} ַהנָכ ְִּרי ַב ֲחסִיֹות במינים שאין זרעם
כלהַ ,אף עַל פִי ׁש ֵפ{י]רֹותָ יו של הנוכרי טבל ,אֹוכֵל הפועל הישראלי מֵה(ם){ן} ע ֲַראיׁ .שְּתִ ילֵי תְּ רּומָה המועברים
ֲסּורין מִל{ו}(א)כ(ֹו)ל לכוהנם עַד ׁשי ָגֹום את הָא{ֹו}כֵל העליון .
ממקום למקום ׁשנִ ְּטמָאּוׁ ,שְּתָ לָןָ ,טהֲרּו ִמ ְּל ַטמֵאַ ,וא ִ
ַרבִי י ְּהּודָ (ה){א} אֹומֵר עַד ׁשי ָגֹום ְּויִׁשְּנה פעם שנייה את הצומח :
ירושלמי נ' ע' א'
ועושה אותן אפילו מי חג לניסוך על גבי המזבח ואם
גמ' רב חייא בר אשי בשם רבי אבהו אמר בשם ר'
היו מי חג מעיקרן ונטמאו כבר נדחו ואין להם
יוחנן המשנה בשיטתו דר"ש היא הסובר יש קניין
תקנה ,רבי אבהו אמר בשם רבי יוחנן ,תאנים
לגוי בקרקע של ארץ ישראל ,ושואל אין כר"ש
וענבים שנטמאו סוחטן ועושה אותן את המיץ
למה לי עראי ,יאכל אפילו קבע מבלי להפריש
תרומה ,ואם היו תרומה מעיקרן תרומה טמאה כבר
מעשרות? ועונה אלא בגין דאמר רבי ירמיה רבי
חייא בשם רבי יוחנן ,מודי ר"ש שהוא מפריש
נדחו מעיקרם ,ר"ז רבי יוסי אמרו בשם ר"א ,ענבים
מעשרותיו מהלכה מדרבנן לפום כן צריכין מימר
טמאים סוחטן עד פחות מכזיתים שלא יקבלו טומאה
דר"ש היא ,.תני המנכש עם הכותי השומרוני מותר
ויינו כשר אפילו לנסכים ,אמרין התלמידים רשב"ל
בגידולים בדמאי ,ושואל הא בודאי לא ,ושואל למה
פליג על רבי יוחנן ,ומברר ,מה חולק בין לקולא בין
בדמאי מותר? ועונה ,שדמאי בטל במחובר לקרקע
לחומרא ,ושואל אין תימר לקולא ניחא ,אבל אין
ואין גידוליו איסורין שהחולין מעלין ומבטלים אותו,.
תימר לחומרא ,הא תנינן אסור לכוהנים עד שיגום
רבי אבהו אמר בשם ר"י ,שתילי תרומה שנטמאו
את האוכלין ,ועונה רבי אבהו אמר בשם רבי יוחנן,
שתלן ,טהרו ועושה אותן תרומה ואם היו תרומה
כיני מתניתא ,עד שיגום בעלים וישנה ועל זה חולק
רבי שמעון בן לקיש :
טמאה מעיקרן כבר נדחו מאכילה ,רבי אבהו אמר
הדרן עלך הזורע תרומה
בשם רבי יוחנן ,מים שניטמאו משיקן למקווה טהורה
....
....
© Copyright 2024