פרק ט

‫תרומות פרק תשיעי‬
‫משנה א' ב' ג' הלכה א'‬
‫ַּזֹור ַע תבואה של תְּ רּומָה‪ ,‬אם זרע ׁשֹוגֵג‪ ,‬יֹופְַך הקרקע במחרשה ‪ּ .‬ו ֵמזִיד י ְּ ַקי ֵ{י}ם וינהג בה קדושת תרומה‪.‬‬
‫(א) ה ֵ‬
‫ׁשלִיׁש‪ ,‬בֵין זרע ׁשֹוגֵג‪ ,‬בֵין זרע ֵמזִיד‪ ,‬י ְּ ַקי ֵ{י}ם‪ּ .‬ו ַב ִפׁשְּתָ ן‪ ,‬אם זרע ֵמזִיד שכוונתו להנאות מן הגבעולים‬
‫{ן}אִם ֵהבִיָאה ְּ‬
‫ׁש ְּכחָה ּו ַב ֵפ{י}ָאה‪ַ .‬ו ֲענִי ֵי יִש ְָּראֵל ַו ֲענִי ֵי כ ֹ ֲהנִים‪,‬‬
‫יֹופְַך‪( :‬ב) גידולי תרומה אלה קודש הם מדרבנן ְּוחַי{י}בת בַלקט ּו ַב ִ‬
‫ְּמ ַל ְּקטִים אותם‪ ,‬אבל מחמת אביהם שהיה תרומה הם קדושים ַו ֲענִי ֵי יִש ְָּראֵל‪ ,‬מֹוכ ְִּרין את ׁשלָה(ם){ן} {לעניי}‬
‫( ַל)כ ֹ ֲהנִים בִדְּ מֵי במחיר של תְּ רּומָה‪ְּ ,‬והַדָ מִי(ם){ן} ׁשלָה(ם){ן} של עניי ישראל‪ַ .‬רבִי ט ְַּרפֹון אֹומֵר‪ ,‬גידולי תרומה‬
‫ֹלא {מ}(י ְּ ַל)קְּט(ּו){ים} אלָא ֲענִי ֵי כ ֹ ֲהנִים‪ׁ ,‬שמָא י ִׁשְּ כְּחּו עניי ישראל שהם מלקטים בשדה תרומה ְּוי ִתְּ נּו לְּתֹוְך‬
‫ְּהֹורים‪(:‬ג) ְּוחַי{י}בת ַב ַמ ַעשְּר(ֹות)‬
‫פִיה(ם){ן}‪ָ .‬אמַר לֹו ַרבִי ֲעקִיבָא‪ ,‬אִם כֵן אם נחשוש לשכחה‪ֹ ,‬לא י ְּ ַלקְּטּו אלָא ט ִ‬
‫ּו ְּב ַמ ַעשֵר ָענִי‪ַ ,‬ו ֲענִי ֵי יַש ְָּראֵל ַו ֲענִי ֵי כ ֹ ֲהנִים נֹו ְּטלִי(ם){ן}‪ַ ,‬ו ֲענִי ֵי יִש ְָּראֵל מֹוכ ְִּרין את ׁשלָה(ם){ן} לַכ ֹ ֲהנִים בִדְּ מֵי תְּ רּומָה‪,‬‬
‫ְּוהַדָ מִי(ם){ן} ׁשלָהם של העניים הישראלים‪ ,‬הַחֹובֵט את גידולי התרומה במקל ולא בשוורים מְּׁש{ו}בָח‪ְּ .‬והַדָׁש‬
‫ְּארי ְּב ֵהמָה וְּנֹותֵ ן לְּתֹוכָן מֵאֹותֹו‬
‫בשוורים כֵיצַד יַעֲשה שהבהמה של ישראל לא תאכל תרומה? תֹולה ְּכפִיפֹות ְּב ַצּו ֵ‬
‫ַהמִין‪ ,‬נִ ְּמצָא ֹלא זֹומֵם את פי ַה ְּב ֵהמָה וְֹּלא ַמ ֲאכִיל אותה את הַתְּ רּומָה‪:‬‬
‫ירושלמי תרומות מז' ע' ב'‬
‫עליו מפריש על תרומת מעשר ועל מה שנטע שהרי‬
‫גמ' הזורע תרומה שוגג יופך כו'‪ .‬ושואל לא‬
‫הבצל הראשון לא כלה‪ ,‬דוגמה אחרת ליטרא בצלים‬
‫מסתברא יותר דלא חילופין בשוגג יקיים ובמזיד‬
‫של מעשר שני שנטעה והרי בה עכשיו עשר ליטרין‬
‫יהפוך? ועונה קנסו בו במזיד שתבטל שדהו כל‬
‫חייבת במעשרות וחוזר ופודה את מע"ש שנטע‪:‬‬
‫עונת השנה על גב תרומה ולא יוכל לזרוע בה‬
‫משום שלא כלה‪ ,‬במשנה‪ ,‬החובט משובח‪ :‬ושואל‪,‬‬
‫גידולים אחרים‪ ,‬ושואל ר' שמואל בר אבדימי בעי‪,‬‬
‫מן מי משובח? ועונה משובח מן הדש בשוורים ‪:‬‬
‫מהו שיהא נאמן בעל השדה לומר מזיד הייתי ויקיים‬
‫הדש כיצד הוא עושה? תני בשם ר"ש תולה לה‬
‫את הגידולים האלה? ועונה וא"ל אם כשהיו מכירין‬
‫כרשינין והן יפין טעימים ובריאים לה מן הכל א"ר‬
‫ומפורסם שאלה גידולי תרומה לא כל הימינו להאמין‬
‫יוסי‪ ,‬זאת אומרת עשה לה כן האכילה כרשינים בזמן‬
‫לו שזרע מזיד‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬הפה שאסר הוא הפה‬
‫שדשה בחולין אינו עובר עליו משום האמור בדברים‬
‫שהתיר‪ ,‬ושואל ר' בנימין בר גידל בעי‪ ,‬זרע תרומת‬
‫כה' (ד) ֹלא תַ חְּס ֹם שוֹר בְׁ ִדישוֹ‪ :‬המרכין דורך‬
‫כרשינין שהם דרבנן או זרע תרומת חוצה לארץ‬
‫באמצאות שור להפרדת הקליפות בקיטניות ובתלתן‪,‬‬
‫האם גם בזה קנסו אותו? ועונה‪ ,‬א"ל תרומת חוץ‬
‫אינו עובר משום "בל תחסום שור בדישו" אבל אסור‬
‫לארץ גזירה היא ואין גזירה לגזירה‪ ,‬במשנה ִאם‬
‫ומוסיף‬
‫הֵ בִ יָאה ְׁשלִ יש‪ ,‬בֵ ין ש ֹוגֵג‪ ,‬בֵ ין מֵ זִיד‪ ,‬יְׁקַ ֵיים‪.:‬‬
‫מפני מראית‪ .‬עין‪ ,‬הנאמר ֹלא תַ ְׁחסֹם שוֹר בְׁ ִדישוֹ‪:‬‬
‫הדא אמרה שהקדושה חלה עליה כשהוא עדיין‬
‫אית תניי תני‪ ,‬בדיש שהוא מותר לך‪ ,‬ואית תניי תני‬
‫מחובר לאדמה‪ ,‬הדא אמרה עוד הפריש מפירות‬
‫אפילו בדיש שהוא אסור לך‪ ,‬וחוזר לבצלים למדנו‪,‬‬
‫בָּ צָּ ל של תרומה ֶׁשנְׁתָּ נ ֹו בְׁ תוְֹך עֲדָּ ִשים של חולין‪ִ ,‬אם‬
‫שלא הביאו שליש לא קדשו‪ .‬לא יתפוס התרומה‪,.‬‬
‫ָּשלֵם‪ ,‬מֻ תָּ ר ומוציא את הבצל‪ .‬וְׁ ִאם ִח ְׁתכוֹ‪ ,‬אוסר‬
‫במשנה ‪ּ .‬ובַ ִפ ְׁשתָּ ן‪ :‬ובמזיד יופך‪ ,‬קנסו בו שלא יהנה‬
‫בְׁ נוֹתֵ ן טָּ עַ ם‪ .‬אמר רבי אבא בר ממל מתני' בשנותנו‬
‫בקיסמין בגבעולים‪ :‬ושואל רבי יוסי בעי‪ ,‬הפריש‬
‫בתבשיל משהוציאו עדשים מימיהן‪ ,‬ואז עדשים‬
‫עומרין שלו ונתחלפו לו בעומרי לקט ועכשיו הכול‬
‫צופרות מכווצות אותו שלא יתן יספוג טעם אבל אם‬
‫לקט שהוא תרומה אפילו כן עניי ישראל ועניי כהנים‬
‫נתנו עד שלא הוציאו עדשים את מימיהן לא בדא‪,‬‬
‫מלקטין? ועונה תנא אשתו של עם הארץ טוחנת עם‬
‫וכמה דאת אמר עדשים צופרות אותו שלא יתן לספוג‬
‫אשתו של חבר בזמן שהיא טמאה ונזהרת שלא לגעת‬
‫טעם הבצל ‪ ,‬דכוותה עדשים צופרות אותו שלא יבלע‬
‫אבל בזמן שהיא טהורה לא תטחון שהיא מחזקת‬
‫מן הבצל החתוך ‪ ,‬ומסביר היאך עבידא‪ ,‬בצל של‬
‫עצמה טהורה ממנה‪ ,‬וכדברי ר' טרפון אפילו בזמן‬
‫חולין שנותנו לתוך עדשים של תרומה‪ ,‬אפילו כן‬
‫שהיא טמאה לא תטחון שמא תשכח ותתן לתוך פיה‪.‬‬
‫עדשים צופרות אותו שלא יבלע הבצל טעם תרומה‬
‫כן היא הגרסה הנכונה של מתניתא‪ ,‬א"כ לא ילקטו‬
‫הדא דתימר‪ ,‬אם העדשים ביבש שיצא מהם‬
‫אלא כוהנים טהורין‪ .‬כן היא מתניתא חייבת בתרומות‬
‫הרטיבות והם מכווצות אבל בלח אסור בבצל‪,‬‬
‫ובמעשרות ובמעשר עני‪ ,‬ליטרא בצליים של מעשר‬
‫ובקפלוט שהוא חריף מן הבצל בין לח בין יבש בין‬
‫ראשון שנטעה‪ ,‬והרי בה בשדה זו עכשיו גידולים‬
‫שלם בין מחותך אסור העביר פטמתו ראשו‬
‫עשר ליטרין הרי כל אלו חייבות בתרומות‬
‫כמחותך הוא‪ ,‬היו שנים שלשה בצלים כמחותכין הן‪,‬‬
‫ובמעשרות‪ ,‬ואותו מעשר ראשון שלהן שהוא נטע גם‬
‫הדא דתימר כשאין בקליפה החיצונה בנותן טעם אבל‬
‫אם יש לה נותן טעם אסור‪ ,‬חוזר‪ ,‬אית תניי תני‬
‫בדיש שהוא מותר לך‪ ,‬מתניתא כמאן אמר אף בדיש‬
‫שהוא אסור לך דתנינן תולה כפיפות בצוארי בהמה‬
‫בדישו‪ ,‬ולא בדורכו ענבים עם בהמתו ר' אליעזר בן‬
‫יעקב אומר אף בדורכו‪ ,‬א"ר אבין‪ ,‬ר"ע שאל את רבי‬
‫שמעון בן יוחי בעת שרצה מיבדקניה ביה לבחון את‬
‫ידיעותיו חסם מבחוץ לפני שנכנס לשדה והכניס‬
‫משנה ד' ה' ו' הלכה ב'‬
‫(ד) ִג{י}דּולֵי תְּ רּומָה‪ ,‬דינם כמו (תְּ רּומָה)‪ְּ .‬ו ִג{י}דּולֵי גִ{י}דּולִין‪ ,‬לאחר שיעשר אותם יהיו ח{ו}לִין‪ֲ .‬אבָל הַטבל‬
‫ִכּורים‪ ,‬אם זרע אותם וזרעם כלה‬
‫ׁשבִיעִית ּותְּ רּומַת חּוצָה לָָארץ ְּו ַהמְּד{ו}מָע ְּו ַהב ִ‬
‫ּו ַמ ֲעשֵר ִראׁשֹון ּו ְּספִיחֵי ְּ‬
‫ׁשנִי‪ ,‬ח{ו}לִין‪ּ ,‬ופֹודה אֹותָ (ם){ן} בשווים ִבזְּמַן ז ְַּרעָם‪( :‬ה) נזרעו מֵָאה‬
‫ִג{י}דּולֵיהן‪ ,‬ח{ו}לִין‪ .‬גִדּולֵי הקְּדֵ ׁש ּו ַמ ֲעשֵר ֵ‬
‫ִלגְּ{י}נָה ערוגות ׁשל תְּ רּומָה וְַּאחַת ׁשל ח{ו}לִין‪ ,‬כ{ו}לָן מ{ו}תָ ִרין בְּדָ בָר ׁשּז ְַּרעֹו כָלה‪ֲ .‬אבָל בְּדָ בָר ׁשאֵין ז ְַּרעֹו כָלה‪,‬‬
‫ֲסּורין‪( :‬ו) הַטבל‬
‫ֲא ִפ{י}לּו מֵָאה ערוגות של ׁשל ח{ו}לִין וְַּאחַת ׁשל תְּ רּומָה‪ ,‬ואינו מכיר איזו של תרומה כ{ו}לָן א ִ‬
‫שכבר נתחייב במעשרות‪ִ ,‬ג{י}דּולָיו מ{ו}תָ ִרין בְּדָ בָר ׁשּז ְַּרעֹו כָלה‪ֲ .‬אבָל בְּדָ בָר ׁשאין ז ְַּרעֹו כָלה‪ִ ,‬ג{י}דּולֵי‬
‫ֲסּורין‪ .‬אֵיזה(ּו) דָ בָר ׁשאֵין ז ְַּרעֹו כָלה‪ ,‬כְּגֹון הַלּוף ְּוהַׁשּום ְּו ַה ְּב ָצלִים‪ַ .‬רבִי י ְּהּודָ ה אֹומֵר‪ ,‬הַׁשּום‪,‬‬
‫גִ{י}דּולִין‪ ,‬א ִ‬
‫ְּעֹורי(ם){ן} שזרעם כלה ונרקב באדמה ‪:‬‬
‫ַכש ִ‬
‫ירושלמי תרומות מט' ע' א'‬
‫מבטלות אותה‪ ,‬וכן הכא ליקט נפל לתוכן חולין כל‬
‫גמ' גידולי גידולים מותר ותני עלה‪ ,‬במה דברים‬
‫אמורים בדבר שזרעו כלה‪ ,‬אבל בדבר שאין זרעו‬
‫שהן מותרים‪ ,‬ושואל כמו דרבי יוחנן אמר תמן נפלו‬
‫כלה גידולי גידולין אסורים‪ ,‬אבל הטבל מותר לפי‬
‫לפחות ממאה אבל החולין יפות יותר טוחן ומתיר‪,‬‬
‫שרובו חולין‪ ,‬ומעשר ראשון מותר לפי שרובו חולין‪,‬‬
‫האם אוף הכא כן ילקט אפילו ערוגה אחת? ועונה‬
‫וספיחי שביעית מותרים לפי שאין מצויין ולא גזרו‬
‫תמן על ידי הטחינה מזה ומזה עלה בידו? ברם הכא‬
‫רבננן בהם ‪ ,‬ותרומת חוץ לארץ מותר לפי שאינה‬
‫אם ילקוט ערוגה אחת יתכן כל הטבל עלה בידו‪ ,‬וכל‬
‫שרובו חולין‪,‬‬
‫מצוייה‪ ,‬והמדומע מותר לפי‬
‫זאת בשלקט מאחת אבל אם לקט משתיהן מזו ומזו‬
‫והביכורים מותרים לפי שאינן מצויין‪ ,‬וגידולי הקדש‬
‫עלה בידו‪ ,.‬במשנה‪. ,‬אֲ בָּ ל בְׁ דָּ בָּ ר ֶׁשאין ז ְַׁרע ֹו כָּ לֶׁה‪,‬‬
‫ומע"ש מותר לפי שהם חולין המותר באכילה גם‬
‫סּורים‪ ,‬ושואל‪ ,‬עד היכין כמה‬
‫גִ יּדּולֵי גִ יּדּולִ ים אֲ ִ‬
‫לישראלים ופודה אותן‪ ,‬בשווים בזמן זרעם‪ ,‬רבי‬
‫דורות? ועונה ר' יעקב בר אידי אמר בשם ר' יוחנן‬
‫אבהו אמר בשם רבי יוחנן פודה את כל האוצר כל‬
‫עד שלוש גורנות אסורות‪ ,‬עד גורן הרביעית אסור‪,‬‬
‫והרביעית מותרת‪ ,‬ושואל‪ ,‬ר' שמואל בר אבדומי‬
‫הגידולים בדמי אותה סאה שזרע‪ ,‬ושואל אם כן מה‬
‫בעי קומי ר' מנא‪ ,‬זרע בתרומה עד כמה גידולי‬
‫הפריש יש בין הקדש לבין למע"ש? ועונה מע"ש בין‬
‫דבר שזרעו כלה ובין דבר שאין זרעו כלה נפדה‪,‬‬
‫גידולים אסורים? ועונה‪ ,‬א"ל עשו גורן הרביעית‬
‫[בשער הזול אלא] דבר שזרעו כלה נפדה בשער‬
‫כגורן הראשונה מה גורן הראשונה דבר שזרעו כלה‬
‫שהוא עומד בו כעת דבר שאין זרעו כלה נפדה‬
‫בתרומה אסור ובטבל מותר אף גורן הרביעית בדבר‬
‫שאין זרעו כלה בתרומה אסור ובטבל מותר במשנה‪,‬‬
‫בשער הראשון שעת הזריעה ‪ .,‬לעומת זאת הקדש‬
‫בין דבר שזרעו כלה בין דבר שאין זרעו כלה אין לו‬
‫דָּ בָּ ר ֶׁשאֵ ין ז ְַׁרע ֹו ָּכלֶׁה‪ ,‬כְׁ גוֹן הַ ּלּוף וְׁהַ שּום וְׁהַ בְׁ צָּ לִ ים‪,‬‬
‫אלא מקומו ושעתו ערכו עכשיו‪ ,‬אבל דבר שזרעו‬
‫ושואל‪ ,‬מה עוד אית לך מלבד המנויים? ועונה א"ר‬
‫כלה פודה את כל האוצר בדמי אותה סאה שזרע‪,‬‬
‫יוסי ב"ר בון‪ ,‬כגון הכלוכסין‪ ,‬במשנה‪ַ ,‬רבִ י יְׁהּודָּ ה‬
‫ודבר שאין זרעו כלה פודה את כל האוצר כל שווה‬
‫אוֹמֵ ר‪ ,‬הַ שּום‪ ,‬כַ ְׁשעו ִֹרים‪ ,‬רבי אבהו אמר בשם רבי‬
‫הגידולים‪ ,.‬במשנה‪ ,‬מאה ארוגות גידולי תרומה‬
‫יוסי בן חנינא השום אם הם קטנים עד כשעורין‬
‫ואחת חולין‪ ,‬כולם מותרים‪ :‬אמר רבי יוסי‪ ,‬זאת‬
‫דומים לדבר שזרעו כלה‪ ,‬מכאן ואילך ואם הם‬
‫אומרת היו לפניו מאה סאה העולות לתת אותם לכהן‬
‫גדולים יותר דומים לדבר שאין זרעו כלה‪ ,‬ר' יוסי‬
‫מתוך מאה סאה של מאה ערוגות ואחת של חולין‪,‬‬
‫ב"ר בון אמר בשם ר' יוסי בן חנינא השום עד‬
‫אם נתחלפו לו כולן מותרות‪ .‬ומברר‪ ,‬תמן א"ר יוחנן‪,‬‬
‫כשעורים לכל דבר ובכל מידה‪:‬‬
‫סאה תרומה שעלת מתוך מאה סאה חולין‪ ,‬כל שהן‬
‫מבפנים האם יעבור על הלאו ? א"ל כמו הכתוב‬
‫ויקרא י' (ט) ַייִן וְׁ ֵשכָּר ַאל תֵ ְׁש ְׁת אַ תָּ ה ּובָּ נֶׁיָך ִאתָּ ְך‬
‫בְּבֹאֲכם אל א ֹהל מֹועֵד וְׁ ֹלא תָּ מֻ תּו חֻקַ ת ע ֹולָּם‬
‫לְׁ ֹדרֹתֵ יכֶׁם‪ :‬ואנו מפרשים מ"בואכם אל אוהל מועד"‬
‫שלא תכנסו שיכורים גם בדיש כך‪ ,‬א"ר זעירא אני‬
‫דורש "לא תחסום שור בדישו" לא תדוש בשור‬
‫חסום‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫משנה ז' הלכה ג'‬
‫(ז) פועל יהודי בארץ ישראל ַה ְּמנַכֵׁש עשבים שוטים בשדה של נוכרי עִם {ה} ַהנָכ ְִּרי ַב ֲחסִיֹות במינים שאין זרעם‬
‫כלה‪ַ ,‬אף עַל פִי ׁש ֵפ{י]רֹותָ יו של הנוכרי טבל‪ ,‬אֹוכֵל הפועל הישראלי מֵה(ם){ן} ע ֲַראי‪ׁ .‬שְּתִ ילֵי תְּ רּומָה המועברים‬
‫ֲסּורין מִל{ו}(א)כ(ֹו)ל לכוהנם עַד ׁשי ָגֹום את הָא{ֹו}כֵל העליון ‪.‬‬
‫ממקום למקום ׁשנִ ְּטמָאּו‪ׁ ,‬שְּתָ לָן‪ָ ,‬טהֲרּו ִמ ְּל ַטמֵא‪ַ ,‬וא ִ‬
‫ַרבִי י ְּהּודָ (ה){א} אֹומֵר עַד ׁשי ָגֹום ְּויִׁשְּנה פעם שנייה את הצומח ‪:‬‬
‫ירושלמי נ' ע' א'‬
‫ועושה אותן אפילו מי חג לניסוך על גבי המזבח ואם‬
‫גמ' רב חייא בר אשי בשם רבי אבהו אמר בשם ר'‬
‫היו מי חג מעיקרן ונטמאו כבר נדחו ואין להם‬
‫יוחנן המשנה בשיטתו דר"ש היא הסובר יש קניין‬
‫תקנה‪ ,‬רבי אבהו אמר בשם רבי יוחנן‪ ,‬תאנים‬
‫לגוי בקרקע של ארץ ישראל ‪ ,‬ושואל אין כר"ש‬
‫וענבים שנטמאו סוחטן ועושה אותן את המיץ‬
‫למה לי עראי‪ ,‬יאכל אפילו קבע מבלי להפריש‬
‫תרומה‪ ,‬ואם היו תרומה מעיקרן תרומה טמאה כבר‬
‫מעשרות? ועונה אלא בגין דאמר רבי ירמיה רבי‬
‫חייא בשם רבי יוחנן‪ ,‬מודי ר"ש שהוא מפריש‬
‫נדחו מעיקרם‪ ,‬ר"ז רבי יוסי אמרו בשם ר"א‪ ,‬ענבים‬
‫מעשרותיו מהלכה מדרבנן לפום כן צריכין מימר‬
‫טמאים סוחטן עד פחות מכזיתים שלא יקבלו טומאה‬
‫דר"ש היא‪ ,.‬תני המנכש עם הכותי השומרוני מותר‬
‫ויינו כשר אפילו לנסכים‪ ,‬אמרין התלמידים רשב"ל‬
‫בגידולים בדמאי‪ ,‬ושואל הא בודאי לא‪ ,‬ושואל למה‬
‫פליג על רבי יוחנן‪ ,‬ומברר‪ ,‬מה חולק בין לקולא בין‬
‫בדמאי מותר? ועונה‪ ,‬שדמאי בטל במחובר לקרקע‬
‫לחומרא‪ ,‬ושואל אין תימר לקולא ניחא‪ ,‬אבל אין‬
‫ואין גידוליו איסורין שהחולין מעלין ומבטלים אותו‪,.‬‬
‫תימר לחומרא‪ ,‬הא תנינן אסור לכוהנים עד שיגום‬
‫רבי אבהו אמר בשם ר"י‪ ,‬שתילי תרומה שנטמאו‬
‫את האוכלין‪ ,‬ועונה רבי אבהו אמר בשם רבי יוחנן‪,‬‬
‫שתלן‪ ,‬טהרו ועושה אותן תרומה ואם היו תרומה‬
‫כיני מתניתא‪ ,‬עד שיגום בעלים וישנה ועל זה חולק‬
‫רבי שמעון בן לקיש ‪:‬‬
‫טמאה מעיקרן כבר נדחו מאכילה‪ ,‬רבי אבהו אמר‬
‫הדרן עלך הזורע תרומה‬
‫בשם רבי יוחנן‪ ,‬מים שניטמאו משיקן למקווה טהורה‬
‫‪....‬‬
....