‫מדינת ישראל‬ ‫סיכום פעילות‬ ‫שנת ‪2011‬‬ ‫פברואר ‪2012‬‬ ‫ועדת היגוי‪ :‬גילי מימון‪ ,‬מרב אברהמס‪ ,‬ריבי כהן‪-‬גבע‪ ,‬גלי טולידנו וסבין חדד‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫‪ .1‬פתיח ‪ -‬מנהל הרשות‬ ‫‪4-5‬‬ ‫‪ .2‬מבוא‪ :‬רשות האוכלוסין וההגירה‬ ‫‪7-9‬‬ ‫‪ .3‬סיכום פעילות שנת ‪ 2011‬ברשות האוכלוסין וההגירה‬ ‫‪10-32‬‬ ‫‬ ‫■ הסדרת מדיניות ההגירה של ישראל‬ ‫‪10-11‬‬ ‫‬ ‫■ הסדרת העסקתם של העובדים הזרים‬ ‫‪12-14‬‬ ‫‬ ‫ת‬ ‫■ הגברת יכולת האכיפה על מעסיקים‪ ,‬על תאגידי בניין ועל לשכות פרטיו ‬ ‫‪15-16‬‬ ‫‬ ‫■ צמצום מספר השוהים הלא‪-‬חוקיים‬ ‫‪17-20‬‬ ‫‬ ‫■ פעילות הומניטרית‬ ‫‪21-24‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫■ הפעלת מערך ביקורת גבולות יעיל ומתקדם במעברי הגבולות‬ ‫‪25-26‬‬ ‫ הבין‪-‬לאומיים של ישראל‬ ‫‬ ‫■ יישום חוק הביומטריה – המעבר לתיעוד חכם‬ ‫‪27-28‬‬ ‫‬ ‫■ שיפור השירות וייעול עבודת הרשות‬ ‫‪29-32‬‬ ‫‪ .4‬רשות האוכלוסין וההגירה ‪ -‬דגשים לשנת העבודה ‪2012‬‬ ‫‪33‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שלום רב‪,‬‬ ‫לפני שנה‪ ,‬בסיומה של שנת ‪ ,2010‬פרסמנו לראשונה סיכום שנתי של פעילות רשות האוכלוסין וההגירה‬ ‫במטרה לתת דין וחשבון לציבור על עשייתה של הרשות וליצור שקיפות כלפיה‪ .‬בהתאם לנוהג זה מוצגת‬ ‫בחוברת "סיכום פעילות הרשות בשנת ‪ "2011‬סקירה על פעילות הרשות בשנה החולפת‪.2011 ,‬‬ ‫כפי שאפשר להתרשם מעיון בחוברת‪ ,‬תחומי העיסוק של הרשות רחבים ומגוונים מאד‪ .‬אין מי שבא‬ ‫בשעריה של מדינת ישראל – יהיה זה אזרח‪ ,‬תושב‪ ,‬תייר‪ ,‬עובד זר או כל בעל מעמד אחר‪ ,‬שהשפעת‬ ‫הרשות פוסחת עליו‪ .‬כמו כן הסוגיות שבהן הרשות עוסקת ואופן הטיפול בהן משפיעים במידה ניכרת על‬ ‫פני החברה הישראלית‪ .‬מטבע הדברים נושאים שבתחום האחריות של הרשות נמצאים באופן תדיר על‬ ‫סדר היום הציבורי של מדינת ישראל‪ ,‬ולא פעם הם אף מעוררים דיונים ערים‪.‬‬ ‫שנת ‪ 2011‬נפתחה ברשות האוכלוסין וההגירה עם העברת האחריות למערך ביקורת הגבולות ממשטרת‬ ‫ישראל לרשות‪ ,‬ובהמשך השנה הועבר האגף לכלי ירייה מהרשות למשרד לבטחון פנים‪ .‬מהלכים אלה‬ ‫חתמו את תהליך הקמתה של הרשות‪ ,‬שהחל בשנת ‪ .2008‬בשנה החולפת נמשכה הבנייה בתוך יחידות‬ ‫הרשות על מנת ליצור את השילוב ואת התיאום שלשמם הוקמה‪.‬‬ ‫לצד פעולות הבנייה המשיכה הרשות לבצע את מטלותיה‪ .‬מבין כלל הנושאים שבהם עסקה הרשות‬ ‫בשנת ‪ 2011‬ברצוני להתייחס לכמה תחומי פעילות מרכזיים‪ ,‬שהיו בלב העשייה של הרשות בשנת ‪2011‬‬ ‫וימשיכו להיות כאלה גם בשנת ‪.2012‬‬ ‫מעבר לתיעוד חכם ‪ -‬שנת ‪ 2012‬צפויה להיות השנה שבה תיכנס מדינת ישראל לעידן חדש בעקבות‬ ‫התחלת הנפקתם של תעודות זהות ומסמכי נסיעה חכמים‪ ,‬בשלב ראשון במסגרת תקופת מבחן‬ ‫של שנתיים‪ .‬התיעוד החכם‪ ,‬שיכלול פרטי זיהוי ביומטריים ייחודיים לכל אדם ואמצעים אלקטרוניים‬ ‫מהמתקדמים בעולם‪ ,‬יאפשר לבעליו להשתמש בו בצורה בטוחה וכן יעניק לו תועלות נוספות‪ .‬מהלך של‬ ‫החלפת התיעוד הלאומי נעשה אחת לדור‪ ,‬והוא תוצר של עבודת הכנה מאומצת ורבת ממדים‪ ,‬שנמשכה‬ ‫שנים אחדות‪ .‬עיקר המאמץ התרכז בשנת ‪ .2011‬רשות האוכלוסין וההגירה השלימה את היערכותה‬ ‫לקראת הנפקתו של התיעוד החכם‪ ,‬והיא ממתינה לאישורו הסופי של שר הפנים להתחיל את תקופת‬ ‫המבחן‪.‬‬ ‫קידום הסדרת העסקתם של העובדים הזרים באמצעות הסכמים בילטראליים – בשנת ‪ 2011‬הושגה‬ ‫פריצת דרך בתחום הסדרת העסקתם של עובדים זרים באמצעות הסכמים בילטראליים עקב נקיטה‬ ‫של מגוון צעדים בתחום זה‪ :‬חתימה על הסכם בענף החקלאות וביצוע פיילוט במסגרת הסכם להבאת‬ ‫עובדים עונתיים בענף זה; גיבוש הסכמים בענף הבניין; וכן תחילת מגעים לקידום הסכמים בענף הסיעוד‪.‬‬ ‫הסכמים בילטראליים כאלה נחתמים בין מדינת ישראל למדינות המוצא של העובדים הזרים‪ .‬הסכמים‬ ‫אלה נועדו ליצור מנגנון פיקוח על תהליך גיוסם של העובדים הזרים‪ ,‬שמחד גיסא יסייע למנוע תופעות‬ ‫לא רצויות‪ ,‬בעיקר גביית דמי תיווך אסורים מהעובדים הזרים וסחר בבני אדם‪ ,‬ומאידך גיסא יבטיח‬ ‫הגעתם של עובדים מתאימים‪ .‬בשנת ‪ 2012‬יש בכוונת הרשות להמשיך ולקדם חתימה על הסכמים‬ ‫בילטראליים חדשים וליישם הסכמים שנחתמו בשנת ‪.2011‬‬ ‫שיפור יכולות האכיפה במטרה להביא לצמצום במספר השוהים הלא‪-‬חוקיים – בשנת ‪ 2011‬שופרו‬ ‫יכולות האכיפה של הרשות בהשוואה לשנת ‪ ,2010‬והדבר בא לידי ביטוי בעלייה במספר ההרחקות של‬ ‫שוהים לא‪-‬חוקיים וכן במדדים הנוגעים לאכיפה על מעסיקים של זרים העובדים בישראל שלא כחוק‪:‬‬ ‫גידול של כ‪ 50%-‬במספר התיקים שנפתחו‪ ,‬עלייה של כ‪ 50%-‬במספר הקנסות שהוטלו ועלייה של‬ ‫כ‪ 10%-‬בהיקפם‪ .‬עם זאת‪ ,‬הרשות שואפת להמשיך ולשפר את יכולות האכיפה שלה‪ .‬בשנת ‪ 2012‬נקווה‬ ‫לראות את פירותיו של מערך האכיפה החדש‪ ,‬שהוקם ברשות למטרה זו‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ביסוס והרחבה של הפעילות ההומניטרית המתקיימת ברשות – ברשות האוכלוסין וההגירה מתקיימת‬ ‫פעילות ענפה שבסיסה הומניטרי‪ .‬פעילות זו נעשית מתוך ראיית הפרט‪ ,‬והיא נועדה לתת פתרון למקרים‬ ‫שאין להם מענה במסגרת הנהלים הקיימים‪ .‬פעילות זו היא בחלקה שוטפת‪ ,‬כגון זו המתקיימת במסגרת‬ ‫ועדות; בחלקה היא פעילות אד הוק‪ ,‬כמו לדוגמה יישום החלטת הממשלה בשנת ‪ 2011‬בדבר הבאתם‬ ‫של האחרונים מבני הפלשמורה לארץ‪ .‬בשנת ‪ 2011‬בוססה הפעילות ההומניטרית השוטפת על ידי‬ ‫הגברת תדירותה של עבודת הועדות ההומניטריות השונות והיא אף הורחבה באמצעות הוספת מסגרות‬ ‫פעילות נוספות‪.‬‬ ‫שיפור השירות ‪ -‬הרשות מספקת מגוון רחב של שירותים למספר רב של קהלים‪ .‬בשנתיים האחרונות‬ ‫נקטה הרשות צעדים שונים שנועדו לשפר את השירות על ידי הרחבת שירותים והגדלת הנגישות אליהם;‬ ‫ניתן מענה המותאם לצרכים של אוכלוסיות מובחנות במסגרת החוק והנהלים; הוקמו ושופרו תשתיות‬ ‫ארגוניות לשם ביצוע איכותי יותר של משימות הארגון‪ .‬בשנת ‪ 2012‬תמשיך הרשות להרחיב את השירות‬ ‫הקיים ולשפרו תוך התייחסות להיבטים שונים‪ :‬שירותיות‪ ,‬אופן המענה ובהירות המידע שנמסר‪ ,‬נגישות‬ ‫למידע ושירותים‪ ,‬זמני המתנה ועוד‪.‬‬ ‫במסמך זה מופיע תיאור מורחב של תחומי פעילות אלה וכן מידע בנושאים נוספים שהיו חלק מפעילות‬ ‫הרשות בשנת ‪.2011‬‬ ‫תמונת המצב העולה מסקירה של פעילות הרשות בשנת ‪ 2011‬מצביעה על פעילות ענפה מאד‪ .‬עם זאת‬ ‫המלאכה עוד רבה‪ ,‬ועלינו לעשות כברת דרך על מנת להגיע להישגים הרצויים בתחומי הפעילות השונים‪.‬‬ ‫אני מאמין שבשנת ‪ 2012‬נוכל להתקדם באופן משמעותי בכיוון זה‪.‬‬ ‫קריאתו של מסמך זה היא הזדמנות להעמיק מעט יותר את הידע על העשייה של הרשות העומדת‬ ‫מאחורי הנושאים שבכותרות וגם על פעילות הרשות הנעשית בשגרה‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫אמנון בן עמי‬ ‫מנהל רשות האוכלוסין וההגירה‬ ‫‪5‬‬ ‫מבוא‪ :‬רשות האוכלוסין וההגירה‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה הוקמה בשנת ‪ 2008‬בהתאם להחלטת ממשלה מס' ‪ 3434‬מיום ‪ 13‬באפריל‬ ‫‪ 2008‬על מנת להגביר את התיאום בין כלל היחידות הממשלתיות העוסקות בהסדרת המעמד החוקי‬ ‫של תושבים‪ ,‬אזרחים וזרים ובאכיפת החוקים בנוגע לשהות זרים ולתעסוקת זרים‪ .‬עד אז היו יחידות‬ ‫אלו מפוזרות בין גופים שונים‪ :‬משרד הפנים‪ ,‬משרד התמ״ת ומשטרת ישראל‪ .‬בהקמת רשות האוכלוסין‬ ‫וההגירה קובצו יחידות אלה וסמכויותיהן תחת קורת גג ארגונית אחת‪ .‬ברשות כ‪ 1,850-‬עובדים‪.‬‬ ‫הרשות ערוכה בארבעה מינהלים‪ :‬מינהל אוכלוסין‪ ,‬מינהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים‪ ,‬מינהל‬ ‫אכיפה וזרים ומינהל מעברי גבול‪.‬‬ ‫מינהל אוכלוסין ‪ -‬אחראי למכלול הנושאים בתחומים של מרשם ודרכונים‪ ,‬אזרחות ומעמד‪ ,‬אשרות‪,‬‬ ‫איחוד משפחות‪ ,‬עלייה ושבות‪ .‬הזרוע הביצועית של המינהל הן ‪ 28‬לשכות‪ ,‬שבע תת‪-‬לשכות ו‪225-‬‬ ‫תחנות רישום של הרשות הפזורות ברחבי הארץ‪ .‬כמו כן במסגרת המינהל פועל כיום מרכז שירות ומידע‬ ‫ארצי‪ .‬במינהל אוכלוסין כ‪ 600-‬עובדים‪.‬‬ ‫מינהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים ‪ -‬אחראי להסדרת העסקתם של העובדים הזרים‪ .‬במסגרת זו‬ ‫המינהל עוסק במתן היתרים להעסקת עובדים זרים ובהנפקת אשרות לעובדים זרים בהתאם למדיניות‬ ‫ולמכסות ההעסקה הנקבעות על ידי הממשלה‪ .‬כמו כן המינהל אחראי למתן רישיונות לתאגידי כוח אדם‬ ‫וללשכות פרטיות בהתאם לחוק‪ .‬במינהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים כ‪ 95-‬עובדים‪.‬‬ ‫מינהל אכיפה וזרים ‪ -‬אחראי לאכיפת החוקים בנוגע לשהות זרים ולתעסוקת זרים‪ .‬המינהל עוסק בפעולות‬ ‫שנועדו לצמצם את מספר השוהים הלא‪-‬חוקיים ובד בבד עוסק בשמירה על זכויותיהם של העובדים‬ ‫הזרים‪ .‬כמו כן המינהל אחראי לטיפול במסתננים ובמבקשי מקלט‪ .‬במינהל אכיפה וזרים כ‪ 330-‬עובדים‪.‬‬ ‫מינהל מעברי גבול ‪ -‬אחראי לתפעול מעברי הגבול ולביצוע ביקורת הגבולות ב‪ 23-‬מעברי הגבול הבין‪-‬‬ ‫לאומיים של ישראל‪ .‬במינהל מעברי גבול כ‪ 640-‬עובדים‪.‬‬ ‫לצד המינהלים הייעודיים פועלות יחידות מטה הרשות‪ ,‬שתפקידן לתמוך בפעילות המינהלים הייעודיים‬ ‫בביצוע תפקידם באמצעות מתן שירותים במגוון תחומים‪ :‬ייעוץ משפטי‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬כספים‪ ,‬ניהול‬ ‫פיתוח וטיפוח המשאב האנושי‪ ,‬מחשוב‪ ,‬ביטחון‪ ,‬אבטחת מידע‪ ,‬דוברות והסברה‪ ,‬ניהול פרויקטים‪ ,‬טיפול‬ ‫בפניות הציבור‪ ,‬תכנון ומחקר‪ ,‬ביקורת פנים‪ ,‬מודיעין‪ ,‬תורה ונהלים‪.‬‬ ‫ייעוד הרשות‬ ‫הסדרת מעמדם החוקי של אזרחי המדינה‪ ,‬תושביה והזרים השוהים בה בהתאם למדיניות הממשלה‬ ‫ומערכת החוקים והתקנות המסורים לסמכות הרשות‪.‬‬ ‫מטרות רב‪-‬שנתיות‬ ‫■‬ ‫■‬ ‫‬ ‫■‬ ‫■‬ ‫‬ ‫■‬ ‫‬ ‫■‬ ‫‬ ‫■‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫הסדרה של מדיניות ההגירה של מדינת ישראל‬ ‫הסדרת העסקתם של העובדים הזרים‬ ‫הגברה של יכולת האכיפה של הרשות‬ ‫צמצום מספר השוהים הלא‪-‬חוקיים במדינת ישראל‬ ‫יישום חוק הביומטריה – מעבר לתיעוד החכם‬ ‫הפעלת מערך ביקורת גבולות יעיל ומתקדם במעברי הגבולות הבין‪-‬לאומיים של ישראל‬ ‫שיפור השירות‪:‬‬ ‫■ שדרוג השירות בלשכות ובמדורי הרשות‬ ‫■ בנייה והטמעה של אמצעים ישירים וטכנולוגיים מתקדמים למתן שירות ישיר זמין ונוח‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫יחידות מטה‬ ‫יחידות קו‬ ‫יחידות בתכנון‬ ‫מרכז שירות‬ ‫ומידע ארצי‬ ‫תורה ונהלים‬ ‫מינהל‬ ‫אוכלוסין‬ ‫מטה‬ ‫מרחבים‬ ‫לשכות‬ ‫מודיעין‬ ‫מנהל הרשות‬ ‫דוברות‬ ‫והסברה‬ ‫לשכה‬ ‫משפטית‬ ‫אכיפה על שוהים‬ ‫בלתי חוקיים‬ ‫פניות‬ ‫ציבור‬ ‫מינהל‬ ‫אכיפה‬ ‫וזרים‬ ‫חופש‬ ‫המידע‬ ‫אכיפה על מעסיקים‬ ‫ביקורת‬ ‫פנימית‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה ‪ -‬מבנה ארגוני‬ ‫תכנון‪ ,‬מחקר‬ ‫איכות‬ ‫ומצוינות‬ ‫פרויקטים‬ ‫מיוחדים‬ ‫(ביומטרי)‬ ‫מינהל שירות‬ ‫למעסיקים‬ ‫ולעובדים זרים‬ ‫היתרים למעסיקים‬ ‫פרטיים‬ ‫טיפול שוטף‬ ‫במעסיקים ועובדים‬ ‫תאגידים ולשכות פרטיות‬ ‫טיפול במבקשי מקלט‬ ‫מינהל‬ ‫ומשאבי‬ ‫אנוש‬ ‫מינהל‬ ‫מעברי‬ ‫גבול‬ ‫מטה‬ ‫אשכולות‬ ‫מעברים‬ ‫חשבות‬ ‫אבטחת‬ ‫מידע‬ ‫מפת פריסה ארצית של אתרי הרשות‬ ‫‪9‬‬ ‫סיכום פעילות שנת ‪ 2011‬ברשות האוכלוסין וההגירה‬ ‫הסדרת מדיניות ההגירה של ישראל‬ ‫עד סוף המאה ה‪ 20-‬הייתה עיקר ההגירה למדינת ישראל בהתאם לחוק השבות‪ .‬מאז ועד היום מדינת‬ ‫ישראל היא יעד גם להגירה גלובלית‪ ,‬כלומר‪ ,‬להגירה שלא על‪-‬פי חוק השבות בהיקף נרחב‪ .‬מציאות‬ ‫חדשה זו מחייבת גיבוש של מדיניות הגירה והסדרתה במסגרת החוק‪ .‬הסדרה חקיקתית של נושא‬ ‫ההגירה לישראל אינה דבר פשוט כלל ועיקר בגלל מאפיינים שונים ייחודיים למדינת ישראל‪.‬‬ ‫ההכרה של ממשלת ישראל בצורך להסדיר מדיניות הגירה באה ליד ביטוי בהחלטת הממשלה מס' ‪1379‬‬ ‫מיום ‪ 14‬בפברואר ‪ ,2010‬שקבעה כי יוקם צוות‪ ,‬שתפקידו לגבש תזכיר חוק בנושא ההגירה לישראל‪.‬‬ ‫בהתאם להחלטה זו נקבע שבראשות הצוות יעמוד ראש הממשלה‪ ,‬וישתתפו בו שר המשפטים (שישמש‬ ‫ממלא ראש הממשלה בתפקיד ראש הצוות)‪ ,‬שר האוצר‪ ,‬שר הפנים‪ ,‬שר הרווחה והשירותים החברתיים‪,‬‬ ‫שר החוץ‪ ,‬השר‪ ‬לענייני מודיעין‪ ,‬נציג היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬נציג המשרד לביטחון‪ ‬הפנים‪ ,‬נציג‬ ‫המשרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה‪ ,‬נציג המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה ונציג המטה‬ ‫לביטחון לאומי‪.‬‬ ‫עוד נקבע בהחלטה זו כי המדיניות שתגובש בתזכיר החוק‪ ,‬תאפשר למדינת ישראל להגשים את‬ ‫האינטרסים הלאומיים שלה‪ ,‬את ערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית ואת האתגרים הניצבים בפניה תוך‬ ‫שמירה על זכויות האדם‪.‬‬ ‫כמו כן הוחלט כי הסדרת מדיניות ההגירה של ישראל תבוצע לא באמצעות חוק הגירה אחד אלא בתיקון‬ ‫החוקים הקיימים‪ ,‬שיעגנו את המדיניות הקיימת בפועל (דה‪-‬פקטו) בנוהלי רשות האוכלוסין וההגירה‬ ‫ולעתים אף תוך החמרתה‪ ,‬כגון‪ :‬קביעת תקופת צינון לשוהים שלא כדין‪ ,‬תיקון הצהרת האמונים של‬ ‫המתאזרחים החדשים וקביעת מגבלות למדינות אויב‪/‬סיכון‪.‬‬ ‫בסוף שנת ‪ 2011‬הסתיימה כתיבתם של מרבית הפרקים הנוגעים לתיקונים אלה‪ ,‬ותזכיר לתיקון החקיקה‬ ‫בהתאם אמור להיות מופץ במהלך שנת ‪.2012‬‬ ‫במקביל לשותפות הרשות בפעילות לתיקון החקיקה כנ"ל‪ ,‬היא פועלת לקידום מדיניות ההגירה של‬ ‫ישראל גם במסגרת ריכוז של ועדות בין‪-‬משרדיות או חברות בהן לצורך גיבוש המלצות המובאות לאישור‬ ‫הממשלה‪ ,‬כמו לדוגמה הסוגיה של ילדי השוהים הלא‪-‬חוקיים‪.‬‬ ‫החלטת הממשלה בנושא ילדי השוהים בישראל שלא כחוק‬ ‫ביום ‪ 1‬בנובמבר ‪ 2009‬התקבלה החלטת ראש הממשלה‪ ,‬מר בנימין נתניהו‪ ,‬בעניין ילדי שוהים לא‪-‬חוקיים‬ ‫במדינת ישראל‪ .‬בהתאם להחלטה הוקמה ועדה מקצועית‪ ,‬בין‪-‬משרדית‪ ,‬בראשות שר הפנים‪ ,‬שבחנה‬ ‫באופן פרטני את עניינם ואת שהותם בשים לב להחלטות ממשלה קודמות‪ ,‬למדיניות הממשלה ולשינויים‬ ‫הדרושים‪.‬‬ ‫הוועדה הגישה את המלצותיה‪ ,‬וביום ‪ 2‬באוגוסט ‪ 2010‬התקיים דיון בישיבת הממשלה‪ ,‬אשר אימצה את‬ ‫המלצות הצוות הבין‪-‬משרדי לקביעת קריטריונים למתן מעמד לילדים השוהים בישראל שלא כחוק ואשר‬ ‫הוריהם שוהים בישראל שלא כדין‪ .‬בסופו של דיון זה התקבלה החלטת הממשלה מס' ‪" 2183‬הסדר‬ ‫לשעה מתן מעמד לילדי שוהים שלא כחוק‪ ,‬הוריהם ואחיהם הנמצאים בישראל"‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫בהתאם להחלטת הממשלה יעניק שר הפנים מעמד בישראל לילד השוהה בישראל שלא כחוק ולבני‬ ‫משפחתו‪ ,‬שהתקיימו לגביו כל התנאים האלה‪:‬‬ ‫‬ ‫■‬ ‫‬ ‫■‬ ‫‬ ‫■‬ ‫■‬ ‫‬ ‫■‬ ‫‬ ‫בשנת הלימודים תש"ע הילד לומד במערכת החינוך הממלכתית‪.‬‬ ‫בשנת הלימודים תשע"א הילד ילמד בכיתה א או בכיתה גבוהה יותר או שסיים כיתה י"ב‪.‬‬ ‫הילד מתגורר במדינת ישראל חמש שנים רצופות ובלבד שאם לא נולד בישראל נכנס אליה בטרם‬ ‫מלאו לו ‪ 13‬שנים‪.‬‬ ‫הילד דובר את השפה העברית‪.‬‬ ‫הוריו של הילד נכנסו לישראל באשרה מסוג ב'‪ 1‬או ב'‪ 2‬או ב'‪.4‬‬ ‫במסגרת החלטת הממשלה הוגשו ‪ 701‬בקשות‪ :‬מהן נדחו על הסף ‪ 65‬בקשות; ‪ 259‬בקשות נמצאו‬ ‫עומדות בקריטריונים; ‪ 94‬בקשות נמצאו שאינן עומדות בקריטריונים; ‪ 239‬הוגדרו כבקשות חריגות ו‪44-‬‬ ‫בקשות הועברו לבחינת הוועדה המייעצת הנזכרת לעיל‪ .‬בימים אלו החלה רשות האוכלוסין וההגירה‬ ‫להעניק מעמד למבקשים בהתאם להמלצות הוועדה‪.‬‬ ‫דוגמאות נוספות לפעילות הרשות‪ ,‬התורמת להסדרת מדיניות ההגירה של ישראל‪ ,‬מופיעות בפרקים‬ ‫השונים בחוברת זו‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫הסדרת העסקתם של העובדים הזרים‬ ‫בהתאם לחוק הקיים במדינת ישראל העסקתו של עובד זר מותנית בכך שהמעסיק הישראלי יחזיק‬ ‫בהיתר העסקה תקף בענף מסוים מבין הענפים שבהם החוק מתיר להעסיק עובדים זרים‪ ,‬וכן שלזר‬ ‫תהיה אשרת עבודה בתוקף‪ .‬הן ההיתרים למעסיקים והן האשרות לעובדים הזרים מונפקים על ידי רשות‬ ‫האוכלוסין וההגירה בהתאם למדיניות הממשלה והמכסות שנקבעו לכל ענף וענף‪.‬‬ ‫מכסות היתרים להעסקת עובדים זרים לפי ענפים בשנים ‪2009-2012‬‬ ‫ענף‬ ‫מכסות היתרים‬ ‫‪2009‬‬ ‫מכסות היתרים‬ ‫‪2010‬‬ ‫מכסות היתרים‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪1.10.2008‬‬ ‫‪1.10.2009‬‬ ‫עד‪30.6.2011 -‬‬ ‫עד‬ ‫עד‬ ‫‪8,000‬‬ ‫‪31.9.2009‬‬ ‫‪30.6.2010‬‬ ‫מ‪1.7.2011 -‬‬ ‫‪9,000‬‬ ‫‪8,000‬‬ ‫‪5,000‬‬ ‫‪8,000‬‬ ‫חקלאות‬ ‫‪27,500‬‬ ‫‪26,000‬‬ ‫‪24,500‬‬ ‫‪*25,400‬‬ ‫תעשייה‬ ‫ושירותים‬ ‫‪1,100‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪*200‬‬ ‫בניין‬ ‫מכסות היתרים‬ ‫‪2012‬‬ ‫* ממתין להחלטת הממשלה‬ ‫היתרים פעילים בענף הסיעוד** בשנים ‪2009-2011‬‬ ‫■ סה"כ היתרים בתוקף נכון ל‪ 31-‬בדצמבר ‪55,805 - 2009‬‬ ‫■ סה"כ היתרים בתוקף נכון ל‪ 31-‬בדצמבר ‪56,887 - 2010‬‬ ‫■ סה"כ היתרים בתוקף נכון ל‪ 31-‬בדצמבר ‪55,793 - 2011‬‬ ‫** בענף הסיעוד הממשלה אינה קובעת מכסות היתרים להעסקת עובדים זרים‪ ,‬אלא ההיתרים‬ ‫ ניתנים על‪-‬פי הצורך ובהתאם לנהלים‪.‬‬ ‫הסדרת העסקתם של העובדים הזרים בשנת ‪2011‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬נקטה רשות האוכלוסין וההגירה צעדים שונים שנועדו לקדם את הסדרת העסקתם של‬ ‫העובדים הזרים בישראל‪ .‬להלן פירוט של הצעדים המרכזיים שננקטו‪.‬‬ ‫הסכמים בילטראליים‬ ‫הפעילות לקידום של הסכמים בילטראליים בין מדינת ישראל למדינות המוצא של העובדים הזרים היא‬ ‫עמוד תווך להסדרת העסקתם של העובדים הזרים‪ .‬תכלית ההסכמים היא יצירת מנגנון בפיקוח מדינת‬ ‫ישראל והמדינה שממנה העובדים הזרים באים‪ ,‬שמצד אחד יצמצם משמעותית את העלויות החלות‬ ‫על העובד הזר ועל המעסיק הישראלי ומצד אחר יטיל אחריות ממשית על מדינות המוצא למנוע גביית‬ ‫דמי תיווך אסורים בגין העובדים המגויסים‪ ,‬למנוע סחר בבני אדם ולהבטיח הבאת עובדים בעלי הכשרה‬ ‫מתאימה לעבודה המיועדת‪.‬‬ ‫הרשות פועלת זה שנים אחדות ליישום החלטות ממשלה בעניין התקשרות המדינה בהסכמים בילטראליים‬ ‫עם מדינות המוצא של העובדים הזרים‪ .‬האחרונה שבהן הייתה החלטת הממשלה מס' ‪ 3453‬מיום ‪10‬‬ ‫ביולי ‪ 2011‬בדבר הבאת עובדים זרים באמצעות הסכמים בילטראליים בין מדינות‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫החלטות הממשלה קבעו שיוקם צוות בין‪-‬משרדי המורכב מנציגי המשרדים והגופים האלה‪ :‬רשות‬ ‫האוכלוסין וההגירה‪ ,‬התעשייה המסחר והתעסוקה (תמ"ת)‪ ,‬המשפטים‪ ,‬האוצר והחוץ וכן נציגי משרדים‬ ‫נוספים בהתאם לנושא (הענף) שבו עוסק ההסכם‪.‬‬ ‫הצוות מלווה את התהליך ומנחה את המשרדים השונים באשר ליישום דרכי הפעולה וממליץ לשר הפנים‬ ‫בנוגע למדינות המוצא של העובדים הזרים‪ ,‬אשר יובאו לישראל לעבודה‪ ,‬וכן בנוגע לאופן גיוסם‪ ,‬הבאתם‬ ‫וקליטתם בישראל‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬הושגה פריצת דרך בתחום הסדרת העסקתם של עובדים זרים באמצעות הסכמים‬ ‫הבילטראליים עקב נקיטה של מגוון צעדים בתחום זה‪.‬‬ ‫בענף החקלאות ‪ -‬נחתם הסכם בילטראלי עם ממשלת תאילנד להבאת עובדים זרים בתחום החקלאות‪,‬‬ ‫ובמסגרתו נכתב הסדר ‪ )Thailand Israel corporation( TIC‬המעגן בתוכו את עקרונות השיטה וההסכם‪.‬‬ ‫עיקרו של ההסכם עוסק בהבאת עובדים זרים מקצועיים לענף החקלאות באמצעות ארגון ההגירה הבין‪-‬‬ ‫לאומי (‪ ,)IOM‬שנציגו בישראל לעניין זה הוא ארגון הג'וינט‪.‬‬ ‫במקביל החל פיילוט להבאת עובדים עונתיים בענף באמצעות הסדר עם ממשלת סרי לנקה‪ .‬חלקו‬ ‫הראשון של הפיילוט הוגדר כהצלחה‪ ,‬ובימים אלה החלה הפעלת חלקו השני של הפיילוט‪ ,‬ובו משתתפים‬ ‫חקלאים ועובדים זרים אשר היו שבעי רצון מחלקו הראשון של הפיילוט‪ .‬במסגרת חלקו השני של‬ ‫הפיילוט נכנסו כ‪ 85-‬עובדים עונתיים לעבודה אצל כ‪ 30-‬מעסיקים‪.‬‬ ‫בענף הבניין ‪ -‬גובשו הסכמים עם ממשלות בולגריה ורומניה להבאת עובדים זרים בתחום הבניין‪ .‬על סמך‬ ‫המלצותיו של הצוות הבין‪-‬משרדי נחתם בראשי תיבות הסכם בין ממשלת ישראל לממשלת בולגריה‬ ‫תוך חתירה לסיכום הסכם יישום בין המדינות‪ .‬כמו כן נחתם מסמך הבנות עם ממשלת רומניה‪ .‬עיקרם‬ ‫של הסכמים אלה הוא יצירת מנגנון של מאגר של עובדים פוטנציאליים במדינות אלה‪ ,‬שמתוכו "יוגרלו"‬ ‫עובדים בהתאם לדרישה להעסקתם בישראל על ידי הגורמים המורשים לכך‪ .‬ההגרלה מיועדת למנוע‬ ‫תלות של העובד הזר בלשכה הפרטית לצורך בחירתו מתוך המאגר‪ ,‬תלות שעלולה להוביל לגביית דמי‬ ‫תיווך אסורים‪.‬‬ ‫בענף הסיעוד ‪ -‬הצוות הבין‪-‬משרדי אישר הפעלתו של פיילוט להבאת עובדים זרים בענף הסיעוד‪,‬‬ ‫אף זאת באמצעות הסכמים והסדרים בילטראליים‪ .‬במסגרת זו החלו מגעים עם ממשלות סרי לנקה‬ ‫והפיליפינים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2012‬תמשיך הרשות לפעול‪ ,‬בשיתוף הצוות הבין‪-‬משרדי‪ ,‬על מנת להרחיב את היקף ההסכמים‬ ‫הבילטראליים על ידי חתימת הסכמים עם מדינות נוספות ו‪/‬או הרחבת הסכמים לענפים נוספים עם‬ ‫מדינות שכבר נחתמו עמן הסכמים‪ .‬כמו כן תדאג הרשות ליישומם של ההסכמים הקיימים‪.‬‬ ‫מאגר סיעוד ויריד תעסוקה‬ ‫במהלך שנת ‪ ,2011‬כחלק מתהליכים של ייעול השירות בטיפול ובהסדרת העסקתם של עובדים זרים‬ ‫בענף הסיעוד‪ ,‬פעלה הרשות ליישום החלטת ממשלה מס' ‪ 448‬מיום ‪ 12‬בספטמבר ‪ ,2006‬שעניינה‬ ‫הסדרת השירות לנזקקים בתחום שירותי הסיעוד‪ .‬בהתאם להחלטת הממשלה הוקם בשנת ‪ 2010‬מאגר‬ ‫הסיעוד‪ .‬המאגר מנוהל באופן שוטף ופועל להסדרת מעמדם של עובדים זרים מהענף הנמצאים בישראל‪,‬‬ ‫אשר איבדו את מעמדם החוקי בעקבות פטירת מעסיק או עזיבתם את המעסיק‪ ,‬על ידי פרסום שבועי‬ ‫של רשימת העובדים הרשומים במאגר לשימושן של הלשכות הפרטיות‪ ,‬שדרכן יוכלו למצוא מעסיק‬ ‫חדש‪ .‬מטרת המאגר למנוע גיוס של עובדים זרים חדשים‪ ,‬בשעה שבישראל קיימים עובדים זרים בענף‬ ‫הסיעוד שאין להם תעסוקה‪ ,‬ובדרך זו למנוע את תופעת "הדלת המסתובבת"‪.‬‬ ‫סך כל העובדים הרשומים במאגר עומד על כ‪ 700-‬עובדים זרים‪ .‬מדי שבוע משובצים לעבודה חדשה‬ ‫בענף הסיעוד כ‪ 120-‬עובדים זרים‪ ,‬שהיו רשומים במאגר בשבוע הקודם‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫לשם ייעול תהליך הרישום במאגר ושיפור השירות לעובדים הזרים פותח בשנת ‪ 2011‬באתר האינטרנט‬ ‫של הרשות טופס מקוון‪ ,‬ובאמצעותו העובדים הזרים בענף הסיעוד‪ ,‬שמחפשים עבודה‪ ,‬יכולים להציע‬ ‫להיכלל במאגר‪.‬‬ ‫כמו כן בחודש אוקטובר ‪ 2011‬קיימה הרשות יריד תעסוקה‪ ,‬ואליו זומנו עובדים זרים ונציגי לשכות פרטיות‬ ‫לשירותי סיעוד במטרה לסייע ללשכות הפרטיות במציאת עובדים זרים הפנויים לעבודה בענף הסיעוד‪.‬‬ ‫בחודש ינואר ‪ 2012‬התקיים יריד תעסוקה נוסף‪ ,‬ובקרוב יתקיים יריד נוסף‪ .‬על סמך תוצרי הירידים ‪-‬‬ ‫מספר המשתתפים בהם וההשמות שנעשו‪ ,‬תוערך יעילותו של מאגר הסיעוד והכדאיות של המשך‬ ‫הפעלתו‪.‬‬ ‫חלוקת היתרים להעסקת עובדים מהשטחים‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה עוסקת גם במתן היתרי עבודה לעובדים פלשתינאים בישראל בהתאם למכסות‬ ‫שקבעה הממשלה‪ .‬כמו כן עליה לוודא כי עובד מן השטחים העובד בישראל יקבל שכר ברוטו‪ ,‬שכר נטו‬ ‫ותנאים סוציאליים השווים לשכרו של כל עובד אחר בישראל בעל נתונים אישים ומקצועיים זהים‪.‬‬ ‫לצד הפעילות השוטפת בתחום העסקת עובדים מהשטחים בישראל‪ ,‬התקיימו בשנת ‪ 2011‬הפעילויות‬ ‫האלה‪:‬‬ ‫הקמת ועדה לקביעת קריטריונים לעניין חלוקה של מכסת העסקה של עובדים פלשתינאים בענפים‬ ‫השונים ‪ -‬מנכ"ל הרשות מינה ועדה בין‪-‬משרדית לקביעת קריטריונים לעניין חלוקה של מכסת העסקה‬ ‫של עובדים פלשתינאים בענפים השונים על‪-‬פי מכסה כוללת של ‪ 19,500‬שקבעה הממשלה‪ .‬הוועדה‬ ‫תגיש את המלצותיה למנכ"ל הרשות עד לסוף חודש פברואר ‪ .2012‬קריטריונים אלה יפורסמו לציבור‪.‬‬ ‫חלוקת תוספת של ‪ 4,000‬היתרים בענף הבניין ‪ -‬בהתאם להחלטת ממשלה מס' ‪ 2839‬מיום ‪ 10‬בפברואר‬ ‫‪ 2011‬בדבר תוספת ‪ 4,000‬היתרים להעסקת עובדים פלשתינאים בענף הבניין פרסמה הרשות ביום ‪21‬‬ ‫ביולי ‪ 2011‬הודעה בדבר האפשרות להגיש בקשות להקצאה‪ .‬הוגשו כ‪ 650-‬בקשות‪ ,‬ובעקבות זאת ניתנה‬ ‫הקצאה של כ‪ 3,930-‬היתרים‪.‬‬ ‫חלוקה מחודשת של היתרים שלא מומשו ‪ -‬בחודש אוקטובר ‪ 2011‬נעשתה חלוקה מחדש של ‪1,500‬‬ ‫היתרים להעסקת עובדים מהשטחים‪ ,‬שלא מומשו על ידי בעליהם‪ .‬החלוקה נעשית בהתאם לקריטריונים‬ ‫שקבעה הוועדה הבין‪-‬משרדית לחלוקת היתרים להעסקתם של עובדים פלשתינאים בישראל‪ .‬הוגשו ‪650‬‬ ‫בקשות‪ ,‬ועד כה חולקו ‪ 1,200‬היתרים‪ .‬ההקצאה נמצאת עדיין בעיצומה‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫הגברת האכיפה על מעסיקים‪ ,‬על תאגידי בניין ועל לשכות פרטיות‬ ‫אכיפה על מעסיקים‬ ‫אכיפת החוק על מעסיקי זרים נועדה לצמצם תופעה של העסקת זרים ללא היתר ו‪/‬או העסקה שלא‬ ‫כדין‪ ,‬ובד בבד היא נועדה להבטיח את זכויותיהם של העובדים הזרים‪.‬‬ ‫פעילות האכיפה שנעשתה בשנת ‪ 2011‬על מעסיקים בגין העסקת עובדים זרים בניגוד לחוק הניבה את‬ ‫התוצרים האלה‪:‬‬ ‫■‬ ‫‬ ‫■‬ ‫‬ ‫‬ ‫■‬ ‫‬ ‫■‬ ‫נפתחו כ‪ 1,700-‬תיקי חקירה חדשים נגד מעסיקים (לעומת ‪ 1,130‬בשנת ‪.)2010‬‬ ‫הוטלו כ‪ 1,640-‬קנסות ִמנהליים (לעומת ‪ 1,100‬בשנת ‪ )2010‬בהיקף של כ‪( ₪ 18,500,000-‬לעומת‬ ‫‪ ₪ 16,400,000‬בשנת ‪.)2010‬‬ ‫הוגשו כ‪ 320-‬כתבי אישום נגד מעסיקים בגין העסקת עובדים זרים בניגוד לחוק; כ‪ 180-‬מהם הסתיימו‬ ‫בגזרי דין‪ ,‬ולפיהם הוטלו קנסות בשווי כולל של כ‪.2₪ 10,074,250-‬‬ ‫סך כל היקף הגבייה הנובעת מאכיפה על מעסיקים בשנת ‪ 2011‬היה כ‪.₪ 28,600,250-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫דרכים להגברת האכיפה על מעסיקים‬ ‫הרשות מעוניינת להגביר את יכולות האכיפה שלה על מעסיקים ופעלה לשם כך בשנת ‪ 2011‬בכמה‬ ‫ערוצים‪:‬‬ ‫ביצוע אכיפה משולבת ‪ -‬ברשות פועלים פקחים בעלי סמכויות אכיפה שונות‪ :‬חלק מהפקחים מוסמכים‬ ‫לבצע אכיפה על שוהים לא‪-‬חוקיים‪ ,‬בעוד אחרים מוסמכים לבצע אכיפה על מעסיקי זרים‪ .‬עד הקמת‬ ‫מינהל אכיפה וזרים‪ ,‬שבמסגרתו פועלים כלל גורמי האכיפה של הרשות‪ ,‬פעלו פקחים אלה ביחידות‬ ‫שונות‪ .‬עם הקמת מינהל אכיפה וזרים החלה פעילות לאיחוד פעילות האכיפה של החוקים השונים‬ ‫ושימוש בצוותי האכיפה לאיסוף מידע‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2012‬יוכשרו הפקחים ויוסמכו לאכוף את כלל החוקים במסגרת חוק עובדים זרים שבסמכות‬ ‫האכיפה של הרשות‪ .‬עקב כך אותו צוות פקחים יוכל לבצע בעת ובעונה אחת אכיפה על שוהים לא‪-‬‬ ‫חוקיים ועל המעסיק שלהם‪.‬‬ ‫שיפור המידע המודיעיני – יש זיקה רבה בין איכות המידע המודיעיני לבין היכולת לבצע אכיפה יעילה‬ ‫ואפקטיבית‪ :‬מידע מודיעיני איכותי מאפשר לבצע פעילות אכיפה ממוקדת אוכלוסיות ולהגביר את‬ ‫האכיפה היזומה‪ .‬בהתאם לכך הרשות פועלת על מנת לשפר את איכות עבודת המודיעין המתבצעת‬ ‫בתחומה‪.‬‬ ‫שיתוף גופים ממשלתיים אחרים במידע – מידע המנוהל בגופים ממשלתיים שונים עשוי לסייע באיתור‬ ‫תופעות של עבירה על החוק הנאכף על ידי הרשות‪ .‬לחילופין‪ ,‬מידע המנוהל ברשות נדרש לעבודתם‬ ‫של גופים ממשלתיים אחרים‪ .‬לפיכך חילופי מידע בין הרשות לגופים ממשלתיים מסוימים עשויים לסייע‬ ‫לשיפור יכולות האכיפה‪ .‬בסוף שנת ‪ 2011‬הסתיימה עבודת מטה לצורך שיתוף במידע כזה בין הרשות‬ ‫לבין המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬ ‫הגברת יכולת ההרתעה – על‪-‬פי תיקון לחוק עובדים זרים‪ ,‬תשנ״א ‪ ,1991‬האמצעי ההרתעתי שקיים כיום‬ ‫בידי הרשות כלפי מעסיקי זרים הוא הטלת קנסות ִמנהליים‪ .‬אמצעי זה אינו אפקטיבי דיו כיוון שגובה‬ ‫הקנסות הקבועים בחוק אינו מהווה גורם מרתיע‪ .‬בוועדת החוקה של הכנסת מונחת כבר לפני קריאה‬ ‫שנייה ושלישית הצעה לתיקון חוק עובדים זרים על מנת לאפשר‪:‬‬ ‫קביעת עונש מינימום למי שהורשע בעבירה של העסקה שלא כדין;‬‫‪-‬הגשת כתבי אישום בגין העסקת עובד זר שלא כדין במקום הטלת קנס ִמנהלי‪.‬‬ ‫‪ 1‬קנסות שהוטלו בשנת ‪ 2011‬ללא קשר ישיר בהכרח לתיקי חקירה שנפתחו בשנה זו‪.‬‬ ‫‪ 2‬כתבי אישום שהוגשו בשנת ‪ 2011‬בגין תיקים שנפתחו בשנה זו ובשנים קודמות‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫אכיפה ִמנהלית על תאגידי בניין ועל לשכות פרטיות‬ ‫פעילות אכיפה ִמנהלית מתבצעת על תאגידי בניין המעסיקים עובדים זרים בענף הבניין ועל לשכות‬ ‫פרטיות שדרכן מתבצעות השמות של עובדים זרים בענפים‪ :‬סיעוד וחקלאות‪ .‬מטרתה של אכיפה זו‬ ‫להבטיח שגופים אלה יפעלו באופן תקין בהתאם להוראות החוק והנהלים‪.‬‬ ‫במסגרת השינויים הארגוניים במינהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים ברשות הוקמה בסוף שנת ‪2011‬‬ ‫היחידה לטיפול בתאגידים ובלשכות פרטיות על מנת לחזק את יכולות הפיקוח של הרשות בתחום זה‪.‬‬ ‫המנהלית כללה בשנת ‪ 2011‬את ההליכים האלה‪:‬‬ ‫פעילות האכיפה ִ‬ ‫בענף החקלאות ‪ -‬בעקבות עריכת שימועים ִמנהליים נגד כמה לשכות פרטיות‪ :‬נשלל היתר מלשכה‬ ‫אחת; על לשכה אחרת הוטל פיקוח צמוד; לשכה אחת קיבלה היתר בתנאים‪ .‬שתי לשכות נוספות‬ ‫נמצאות עדיין בהליך שימוע‪.‬‬ ‫בענף הבניין ‪ -‬נערכו ‪ 16‬שימועים או בירורים ִמנהליים לחברות חדשות‪ ,‬שהגישו בקשה לקבלת היתר‬ ‫לשמש קבלן כוח אדם‪ .‬כמו כן מתנהלות חקירות ִמנהליות נגד תאגידים מורשים נוספים בחשד להפרות‬ ‫החוק ונוהל התאגידים אשר יובילו בסופו של דבר לשימועים ִמנהליים‪.‬‬ ‫בענף הסיעוד ‪ -‬הרשות סירבה לתת היתר לשתי לשכות פרטיות חדשות בענף הסיעוד בעקבות הליכים‬ ‫ִמנהליים שערכה עמן‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬נערכו שישה שימועים ִמנהליים ללשכות פרטיות מורשות בענף‬ ‫זה בחשד להפרות חמורות של החוק והנוהל‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬נערכו שימועים אחדים ללשכות פרטיות אשר‬ ‫הסתיימו במתן אזהרות ללשכות אלה‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫צמצום מספר השוהים הלא‪-‬חוקיים‬ ‫בישראל של סוף שנת ‪ 2011‬יש הבנה שתופעת השוהים הלא‪-‬חוקיים אינה שולית וגם לא חולפת‪.‬‬ ‫בהתאם לכך יש ליזום פעולות שיביאו לצמצומה‪.‬‬ ‫אוכלוסיית השוהים הלא‪-‬חוקיים בישראל נחלקת לשלוש קבוצות עיקריות‪:‬‬ ‫‬ ‫■‬ ‫עובדים זרים לא‪-‬חוקיים ‪ -‬זרים שהיו בעבר עובדים חוקיים‪ ,‬אך במשך הזמן הפכו ללא‪-‬חוקיים‪.‬‬ ‫בסוף שנת ‪ 2011‬עמד מספרם של העובדים הזרים הלא‪-‬חוקיים על כ‪( 14,120-‬כ‪ 14,800-‬בסוף‬ ‫שנת ‪.)2010‬‬ ‫‬ ‫■‬ ‫מסתננים ‪ -‬זרים שנכנסו לישראל דרך הגבול עם מצרים ונתפסו בגבול או בתוך הארץ‪ .‬משנת‬ ‫‪ 2006‬ועד סוף שנת ‪ 2011‬נכנסו לישראל כ‪ 54,500-‬מסתננים (לעומת כ‪ 37,300-‬בסוף שנת ‪,)2010‬‬ ‫מהם כ‪ 17,000 -‬בקירוב בשנה זו בלבד (לעומת כ‪ 15,000-‬שנכנסו במהלך שנת ‪ 2010‬בלבד)‪.‬‬ ‫■‬ ‫תיירים ‪ -‬זרים שנכנסו למדינה באשרת תייר ונותרו בה ללא אשרה בתוקף‪ .‬על‪-‬פי הלשכה‬ ‫המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬בסוף שנת ‪ 2010‬שהו בישראל כ‪ 95,000-‬תיירים ללא אשרה בתוקף‬ ‫(לעומת כ‪ 101,500-‬בסוף שנת ‪.)2009‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫בשנת ‪ 2011‬ירד מספר העובדים הזרים הלא‪-‬חוקיים ומספר התיירים שאשרתם פגה‪ ,‬ואילו מספרם של‬ ‫המסתננים שנכנסו לישראל בסוף שנת ‪ 2011‬גדל בערך פי ‪ 1.5‬בהשוואה למספרם בסוף שנת ‪ .2010‬יתר‬ ‫על כן‪ ,‬מכיוון שכ‪ 80%-‬מהמסתננים שנכנסו לישראל מקורם מסודן ומאריתריאה (ו‪ 100%-‬בקירוב מקרב‬ ‫הנכנסים בשנת ‪ 2011‬בלבד מקורם משם)‪ ,‬ומאחר שאי‪-‬אפשר להרחיקם לעת הזו‪ ,‬היכולת להקטין את‬ ‫היקפה של אוכלוסיית המסתננים כמעט שלא קיימת‪.‬‬ ‫פעולות שנועדו להשיג ירידה במספר השוהים הלא‪-‬חוקיים‬ ‫בשנת ‪ 2011‬הניבה פעילות הרשות‪ ,‬שנועדה לצמצם את מספר השוהים הלא‪-‬חוקיים‪ ,‬ירידה של‬ ‫כ‪ 40,000-‬מכלל אוכלוסייה זו‪.‬‬ ‫הרשות פועלת בערוצים שונים המשפיעים באופן ישיר ו‪/‬או עקיף על צמצום מספר השוהים הלא‪-‬‬ ‫חוקיים‪.‬‬ ‫עידוד עזיבה מרצון של שוהים לא‪-‬חוקיים ‪ -‬עזיבה מרצון היא תוצר של פעילות ישירה ועקיפה שרשות‬ ‫האוכלוסין נוקטת על מנת לעודד שוהים לא‪-‬חוקיים לצאת את הארץ שלא מתוקף צו הרחקה‪.‬‬ ‫פעילות ייעודית לעידוד עזיבה מרצון כוללת הסברה המכוונת לאוכלוסיית היעד וסיוע בהוצאת מסמכי‬ ‫נסיעה ובמימון הוצאות הנסיעה‪ .‬בד בבד הרשות נוקטת פעולות אכיפה היוצרות הרתעה בקרב השוהים‬ ‫הלא‪-‬חוקיים ועל ידי כך מעודדת את עזיבתם‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬עזבו את ישראל מרצונם כ‪ 36,000-‬שוהים לא‪-‬חוקיים (כ‪ 3,000-‬עוזבים מרצון בממוצע‬ ‫לחודש)‪ .‬מהם כ‪ 1,550-‬יצאו עקב פעולה ייעודית לעידוד עזיבה מרצון שנקטה רשות האוכלוסין וההגירה‬ ‫(יותר מפי שלושה בהשוואה למספר העוזבים מרצון במסגרת פעולות יזומות בשנת ‪ .)2010‬ליוזמות‬ ‫הרשות לעידוד עזיבה מרצון שותפים ארגון הג'וינט‪ ,‬ארגוני סיוע‪ ,‬ארגון האו"ם ונציגויות זרות בארץ‪.‬‬ ‫במסגרת הפעולות לעידוד עזיבה מרצון שננקטו בשנת ‪ ,2011‬עזבו את ישראל בשבע טיסות מיוחדות‬ ‫שאורגנו על ידי המדינה כ‪ 660-‬נתינים מדרום סודן (לעומת חמש טיסות כאלה במהלך שנת ‪,2010‬‬ ‫שבמסגרתן שבו לארצם כ‪ 300-‬נתינים מדרום סודן)‪ .‬פעולות אלה כללו יצירת מעטפת חוקית‪ ,‬הסברתית‬ ‫וביצועית למבצע ההטסה‪.‬‬ ‫בימים אלה פנתה הרשות אל אזרחי דרום סודן‪ ,‬השוהים בישראל‪ ,‬בקריאה לשוב למולדתם מרצון בתוך‬ ‫תקופה קצובה‪ .‬מי שייענה לקריאה זו‪ ,‬יזכה לסל סיוע ולמענק כספי‪ .‬בתום תקופה זו יינקטו פעולות‬ ‫אכיפה נגד מי מבין חברי קבוצה זו השוהה בישראל שלא כחוק ולא עזב מרצונו‪ .‬במהלך השנה תינקט‬ ‫יוזמה דומה כלפי אזרחי חוף השנהב השוהים בישראל שלא כחוק‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫עידוד עזיבה מרצון הוא ערוץ פעולה מועדף לצמצום מספר השוהים הלא‪-‬חוקיים בישראל‪ .‬הוכח שנתיב‬ ‫זה כדאי מבחינה כלכלית‪ ,‬הומנית ותדמיתית בהשוואה לחלופות אחרות‪ .‬כמו כן ערוץ פעולה זה מניב‬ ‫תועלת הן לשוהה הלא‪-‬חוקי והן למדינה‪ .‬מתוך הבנה שבפעולות לעידוד עזיבה מרצון טמון פוטנציאל רב‬ ‫להשגת צמצום במספר השוהים הלא‪-‬חוקיים‪ ,‬יש בכוונת רשות האוכלוסין וההגירה להגביר את היכולות‬ ‫בערוץ זה‪.‬‬ ‫הסדרת מעמד ‪ -‬בשנת ‪ 2011‬הוסדר מעמדם של כ‪ 145-‬שוהים לא‪-‬חוקים שהיו בעבר עובדים זרים‬ ‫חוקיים וטרם סיימו את תקופת שהותם המרבית בישראל‪.‬‬ ‫הרחקות של שוהים לא‪-‬חוקים ‪ -‬במהלך שנת ‪ 2011‬עזבו את ישראל‪ ,‬בעקבות צו הרחקה שהוצא נגדם‪,‬‬ ‫כ‪ 3,830-‬שוהים לא‪-‬חוקיים‪.‬‬ ‫לצד נתיבי הפעולה שנועדו להשפיע ישירות על צמצום של מספר השוהים הלא‪-‬חוקיים פעלה הרשות‬ ‫באופנים נוספים על מנת להשיג יעד זה‪.‬‬ ‫הנוהל החדש לטיפול במבקשי מקלט‪ :‬דחייה על הסף ‪ -‬חלק ניכר ממבקשי המקלט הם שוהים לא‪-‬‬ ‫חוקיים המנסים לעכב את הרחקתם באמצעות הגשת בקשה לקבלת מעמד פליט‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬עובדים‬ ‫זרים חוקיים העומדים בפני סיום תקופת העסקתם החוקית בישראל פונים בבקשות לקבלת מעמד פליט‪.‬‬ ‫במקרים רבים מאחורי בקשות אלה מסתתר רצון ליהנות מתקופת ״חסינות״ מהרחקה עד לסיום הטיפול‬ ‫בבקשה ותו לא‪ .‬הנוהל החדש לטיפול במבקשי מקלט שנכנס לתוקפו בסוף שנת ‪ ,2010‬מאפשר לבצע‬ ‫הליך מזורז ולדחות על הסף בקשות של מי שטענותיהם אינן מגבשות אף לא אחד מהיסודות הקבועים‬ ‫באמנת הפליטים ולהרחיקם‪ .‬דחייתן של כ‪ 200-‬פניות במהלך החודשים ינואר‪-‬פברואר ‪ 2011‬הביאה‬ ‫במרוצת השנה לירידה משמעותית במספר הפונים ‪ -‬בעיקר בקרב עובדים זרים שסיימו את מכסת‬ ‫‪ 63‬חודשי העבודה המותרים בישראל ובקרב תיירים שפגה אשרת שהייתם בישראל‪ .‬יש להניח שעצם‬ ‫הפעלתו של נוהל דחייה על הסף‪ ,‬לרבות הפעלה של אמצעי אכיפה על מישבקשתם נדחתה על הסף‪,‬‬ ‫מרתיעה שוהים לא‪-‬חוקיים מהגשת בקשות שווא‪.‬‬ ‫אכיפה על מעסיקים ‪ -‬אכיפה על מעסיקים ישראלים של שוהים לא‪-‬חוקיים היא אחד הנדבכים‬ ‫החשובים בהשגת צמצום של מספר השוהים הלא‪-‬חוקיים בישראל‪ .‬הגברת האכיפה על מעסיקים‪,‬‬ ‫הטלת קנסות כבדים על מעסיקים של שוהים לא‪-‬חוקיים ונקיטת הליכים פליליים נגדם מונעת את‬ ‫העסקתם של שוהים לא‪-‬חוקיים על ידי מעסיקים ישראלים‪ .‬עקב כך שוהים לא‪-‬חוקיים‪ ,‬שסיבת בואם‬ ‫העיקרית לישראל היא שליחת כסף למשפחותיהם בחו"ל‪ ,‬אינם יכולים להתפרנס ולהרוויח כסף‪ ,‬ולכן הם‬ ‫בוחרים לעזוב את הארץ‪.‬‬ ‫נתוני אכיפה על מעסיקים לשנת ‪ 2011‬ומידע נוסף בנושא זה מופיעים בפרק "אכיפה על מעסיקים‪ ,‬על‬ ‫תאגידי בניין ועל לשכות פרטיות" לעיל‪.‬‬ ‫כפי שיפורט להלן בפרק זה‪ ,‬אכיפה על מעסיקי מסתננים היא אחת הדרכים האפקטיביות ביותר לצמצום‬ ‫תופעת ההסתננות לישראל‪ .‬עם זאת‪ ,‬כפי שיוסבר‪ ,‬הפעלה של אמצעי האכיפה על מעסיקי מסתננים‬ ‫תתאפשר רק לאחר הקמת מתקן שהייה למסתננים‪.‬‬ ‫תכנית העבודה לשנת ‪ 2012‬כוללת במסגרת היעד לצמצום מספר השוהים הלא‪-‬חוקיים משימות נוספות‪,‬‬ ‫כגון‪ :‬יצירת ערוצים מול משרד החוץ להנפקת תעודות מעבר לצורך יציאתם מהארץ של שוהים לא‪-‬‬ ‫חוקיים וחיזוק צוותים משולבים לאכיפה על מעסיקים‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫הטיפול בתופעת ההסתננות לישראל‬ ‫מאפיינים של תופעת ההסתננות לישראל‬ ‫בשנים האחרונות חלה עלייה מדאיגה במספר המסתננים המגיעים דרך גבול ישראל‪-‬מצרים‪ .‬מספר‬ ‫המסתננים שנכנסו לישראל מאז שנת ‪ 2006‬ועד לסוף שנת ‪ 2011‬עומד על ‪ .54,500‬בשנת ‪ 2011‬בלבד‬ ‫הסתננו לישראל כ‪ 17,000 -‬איש בקירוב‪ ,‬כ‪ 1,350-‬בממוצע מדי חודש ‪.‬‬ ‫נכון לסוף שנת ‪ 2011‬אפשר לומר בוודאות כי מדובר בתופעה שתלך ותגדל‪ ,‬אם לא יינקטו צעדים‬ ‫לצמצומה‪.‬‬ ‫לתופעת ההסתננות שני מאפיינים עיקריים‪:‬‬ ‫מניע כלכלי ‪ -‬תופעת ההסתננות לישראל היא חלק מתופעה רחבה של הגירה גלובלית ממדינות עולם‬ ‫שלישי למדינות המערב‪ ,‬שמטרתה שיפור תנאי חיים‪ .‬מדינת ישראל היא בעלת הכלכלה הצומחת‬ ‫ביותר באזור‪ ,‬ולה גבול יבשתי עם אפריקה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬גבולה הדרומי הפרוץ של ישראל מקל מאוד על‬ ‫ההסתננות אליה ואף מהווה ״אבן שואבת״ למסתננים על רקע כלכלי לחצות את הגבול שלא כחוק‪.‬‬ ‫להגעתם ארצה של המסתננים יש השלכות מרחיקות לכת על שוק העבודה בישראל‪ ,‬על שירותי החינוך‪,‬‬ ‫הבריאות והרווחה בה‪ ,‬על המרקם החברתי שלה ועל זהותה של המדינה‪.‬‬ ‫יכולת הרחקה מוגבלת ‪ -‬לצד מגמת הגידול בהיקף ההסתננות לישראל‪ ,‬כמעט שלא קיימת אפשרות‬ ‫מעשית להרחיק את המסתננים‪ .‬קרוב ל‪ 100%-‬מהמסתננים שנכנסו לישראל בשנת ‪ 2011‬מקורם‬ ‫באריתריאה או בסודן‪ ,‬ולעת הזאת מדינת ישראל אינה מחזירה אליהן את נתיניהן‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬מסתננים‬ ‫רבים ממדינות אחרות טוענים כי הם פליטים‪ .‬משום כך אין מדינת ישראל יכולה להרחיקם עד להשלמת‬ ‫בדיקה פרטנית של כל מבקש מקלט‪ .‬עם זאת‪ ,‬בדיקות אלה הנעשות בהתאם להנחיות ארגון האו״ם‬ ‫מעלות כי מרבית המסתננים שבקשתם נבדקה‪ ,‬אינם פליטים אלא מהגרי עבודה השואפים להעלות את‬ ‫רמת חייהם באמצעות השתלבות בשוק העבודה בישראל‪.‬‬ ‫גם לאחר שהושלם הליך הבדיקה הפרטנית‪ ,‬ובמהלכו הוכח כי מסתנן מסוים אינו זכאי למעמד פליט‪,‬‬ ‫עדיין פעמים רבות אין מדינת ישראל מצליחה להרחיקו למדינת מוצאו כיוון שמדובר במדינה שאין לה‬ ‫יחסים דיפלומטיים עם ישראל‪.‬‬ ‫טיפול הממשלה בתופעת ההסתננות לישראל‬ ‫מאפייני ההסתננות לישראל מצביעים על הכיוונים הנדרשים על מנת לצמצמה‪:‬‬ ‫באשר לאוכלוסיית המסתננים הפוטנציאלית ‪ -‬מאחר שהמניע שלה להגיע לישראל הוא כלכלי‪ ,‬יש‬ ‫לפעול על מנת לחסום בפני המסתננים את האפשרות לעבוד בישראל‪ ,‬וכך אפשר להפוך את ההגעה‬ ‫אליה ואת השהייה בה ללא‪-‬כדאיות‪.‬‬ ‫באשר לאוכלוסיית המסתננים שכבר שוהים בישראל – יש למצוא דרכים לעודד אותם לעזוב‪ ,‬ובמקרים‬ ‫שבהם אי‪-‬אפשר להשיבם לארץ מוצאם‪ ,‬יש למצוא מדינה שלישית שתסכים לקבלם‪.‬‬ ‫על בסיס הנחות אלה קיבלה ממשלת ישראל הנוכחית שורה של החלטות בנושא הטיפול בתופעת‬ ‫ההסתננות לישראל‪ ,‬שמהוות יחד פתרון רב‪-‬תחומי ומשולב‪ .‬החלטות אלה מטילות על גופים שונים‪ ,‬בהם‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה‪ ,‬את האחריות לטיפול בתופעה זו‪.‬‬ ‫הקמת מכשול קרקעי לאורך מרבית גבול ישראל‪-‬מצרים (באחריות משרד הביטחון) ‪ -‬נכון לסוף שנת‬ ‫‪ 2011‬הקמתו של המכשול הקרקעי נמצאת בעיצומה‪ ,‬והיא צפויה להסתיים בסוף חודש אוקטובר ‪.2012‬‬ ‫נקיטת צעדים אופרטיביים במישור המדיני שיאפשרו להרחיק את המסתננים מחוץ לגבולותיה של‬ ‫מדינת ישראל (באחריות צוות בין‪-‬משרדי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה)‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫הקמת מרכז שהייה למסתננים מגבול מצרים (באחריות משרד הביטחון) והפעלתו (באחריות שירות בתי‬ ‫הסוהר) ואכיפת החוק על מעסיקי מסתננים (באחריות רשות האוכלוסין וההגירה) – הקמת מתקן עבור‬ ‫מסתננים‪ ,‬אשר לעת הזאת אי‪-‬אפשר להרחיקם למדינות מוצאם או למדינה שלישית‪ ,‬שבו יוכלו לשהות‬ ‫תוך סיפוק צורכיהם הבסיסיים‪ ,‬עד שתסתיים בחינת מעמדם‪ .‬סיפוק הצרכים הבסיסיים של המסתננים‬ ‫במרכז השהייה מייתר את הצורך שלהם למצוא מקורות קיום באמצעות העסקתם על ידי ישראלים‪,‬‬ ‫המנוגדת לחוק ופוגעת במדיניותה הכלכלית של הממשלה בתחום העסקת עובדים זרים ובכל הנוגע‬ ‫להגברת התמריץ להעסיק ישראלים‪ .‬הקמתו של מרכז שהייה זה בשילוב אכיפה על מעסיקי מסתננים‬ ‫מיועדות להפחית את התמריץ הכלכלי של מסתנן פוטנציאלי להגיע לישראל‪ .‬נכון לסוף שנת ‪ 2011‬טרם‬ ‫החלה בנייתו של מתקן השהייה‪ ,‬ולפיכך טרם החלה רשות האוכלוסין וההגירה לבצע אכיפה על מעסיקי‬ ‫מסתננים‪.‬‬ ‫בהחלטת הממשלה האחרונה שהתקבלה בנושא ההסתננות לישראל‪ ,‬החלטה מס' ‪ 3936‬מיום ‪ 11‬בדצמבר‬ ‫‪ ,2011‬אושררו החלטות הממשלה הקודמות בנושא זה‪ ,‬וכן הוסטו תקציבים להאצת הקמתם של מתקן‬ ‫השהייה והמכשול הקרקעי‪ .‬על‪-‬פי החלטה זו תחל בנייתו של מתקן השהייה לא יאוחר מחודש אפריל‬ ‫‪ .2012‬על רשות האוכלוסין וההגירה הוטל להיערך לתחילת אכיפה על מעסיקי מסתננים‪ .‬בהתאם לכך‬ ‫בימים אלה רשות האוכלוסין וההגירה מכשירה עובדים נוספים מבין שורותיה ומסמיכה אותם לביצוע‬ ‫אכיפה על מעסיקי שוהים לא‪-‬חוקיים לצד העובדים שעוסקים בכך כיום‪.‬‬ ‫כמו כן כצעד שנועד להרתיע את המסתננים הפוטנציאליים מלהגיע לישראל‪ ,‬אושר זה לא מכבר‬ ‫תיקון לחוק למניעת הסתננות‪ ,‬ולפיו הוגדל באופן משמעותי פרק הזמן המרבי המותר להחזקת מסתנן‬ ‫במשמורת‪ :‬מ‪ 60-‬יום עד לפני התיקון עד שלוש שנים בהתאם לתיקון‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫פעילות הומניטרית‬ ‫ברשות האוכלוסין וההגירה מתקיימת עשייה ענפה על בסיס הומניטרי בשלושה תחומים עיקריים‪:‬‬ ‫פעילות במסגרת ועדות הומניטריות‪ ,‬פעילות שמקורה במחויבות למסמכים בין‪-‬לאומיים ופעילות מתוקף‬ ‫החלטות ממשלה או החלטות שר הפנים‪.‬‬ ‫פעילות במסגרת ועדות הומניטריות‬ ‫בידי רשות האוכלוסין וההגירה סמכויות רבות למתן זכויות או שלילתן בנושאים מהותיים עבור הפרט‪.‬‬ ‫סמכויות אלה מיושמות באמצעות נהלים המושתתים על קריטריונים שנקבעו‪ ,‬ועל פיהם פועלות יחידות‬ ‫הרשות השונות‪.‬‬ ‫מכיוון שהמקרים הפרטיים המגיעים לפתחה של הרשות מגוונים כל כך‪ ,‬לא תמיד אפשר לתת להם‬ ‫מענה במסגרת הנהלים הקיימים‪ .‬ואולם משום שמדובר בהחלטות שיש להן לעתים קרובות השפעות‬ ‫מכריעות על חייו של הפרט‪ ,‬מקרים אלה נבחנים מטעמים הומניטריים במסגרת ועדות שונות‪.‬‬ ‫הוועדה הבין‪-‬משרדית לעניינים הומניטריים – בקשות של זרים לקבלת מעמד בישראל‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה פועלת באופן שיטתי‪ ,‬במסגרת הוועדה הבין‪-‬משרדית לעניינים הומניטריים‪,‬‬ ‫על מנת לתת מענה לבקשות של זרים לקבל מעמד בישראל‪ ,‬אשר לא ניתן להסדירן באמצעות הנהלים‬ ‫הקיימים אלא מטעמים הומניטריים‪ ,‬כגון‪ :‬נפגעי פעולות איבה ששהו בישראל שלא כחוק; חולים שהגיעו‬ ‫לטיפולים רפואיים ממושכים בישראל; הורה של קטין‪ ,‬שהקטין הנו בעל אזרחות ישראלית‪ ,‬אך ההורה‬ ‫שהה כל השנים בארץ שלא כחוק; קורבנות סחר בבני אדם ועוד‪.‬‬ ‫הוועדה מתכנסת בקביעות אחת לחודש בהשתתפות נציגי משרד הבריאות‪ ,‬משרד החוץ‪ ,‬לשכת הקשר‪-‬‬ ‫נתי"ב‪ ,‬משטרת ישראל והמוסד לביטוח לאומי‪ .‬בשנת ‪ 2011‬התקיימו כמה דיונים מרוכזים על מנת‬ ‫לצמצם את משך זמן ההמתנה של הפונים לוועדה‪.‬‬ ‫כמו כן תוקן הנוהל כדי לתת מענה לעניין מעמדו של המבקש בתקופת ההמתנה לדיון בעניינו בוועדה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬נדונו במסגרת הוועדה כ‪ 300-‬מקרים‪ .‬בכ‪ 50%-‬מהמקרים אישרה הוועדה את הבקשה‪,‬‬ ‫בכ‪ 40%-‬מהמקרים דחתה הוועדה את הבקשה‪ ,‬ויתר המקרים עדיין נמצאים בתהליך בירור‪.‬‬ ‫ועדה הומניטרית לבחינת מתן היתרים חריגים בענף הסיעוד‬ ‫ביום ‪ 29‬במארס ‪ 2011‬התקבל בכנסת תיקון מס' ‪ 20‬לחוק הכניסה לישראל‪ ,‬תשי"ב– ‪ .1952‬בהתאם‬ ‫לתיקון זה אפשר להאריך את שהותם של עובדים זרים בענף הסיעוד מעבר לתקופה המרבית של חמש‬ ‫שנים‪ ,‬הקבועה בחוק‪ ,‬מטעמים הומניטריים הנוגעים למעסיק‪.‬‬ ‫הכוונה היא למקרים שבהם יש למעסיק הסיעודי קושי‪ ,‬שיכול לבוא על פתרונו רק באמצעות עובד זר‬ ‫מסוים‪ ,‬לדוגמה‪ :‬מעסיק סיעודי שמפאת נכותו החמורה יש קושי למצוא עובד זר אחר שיסכים לסעוד‬ ‫אותו; קשר רגשי מיוחד שנוצר בין מעסיק סיעודי לעובד המגובה על ידי חוות דעת של אנשי מקצוע ועוד‪.‬‬ ‫בהתאם לנהלים הוקמה ברשות ועדה בנושא מתן אשרות עבודה לעובדים זרים בתחום הסיעוד‪ ,‬שתייעץ‬ ‫לשר הפנים לעניין זה לפי החריג שנקבע לתיקון‪ .‬בקשות העומדות בתנאים מקדימים מובאות בפני‬ ‫הוועדה שמתכנסת לדון בהן אחת לחודשיים‪ .‬המלצות הוועדה מועברות לשר הפנים‪ ,‬והחלטתו המנומקת‬ ‫נשלחת למעסיק‪.‬‬ ‫על‪-‬פי החלטת שר הפנים מיום ‪ 9‬ביוני ‪ 2011‬המכסה השנתית המרבית של רישיונות עבודה לשנת ‪2011‬‬ ‫שיינתנו מטעמים הומניטריים מיוחדים לפי תיקון זה לחוק עמדה על ‪ 100‬רישיונות‪ .‬מאז הקמת הוועדה‬ ‫ועד היום הוגשו לוועדה כ‪ 250-‬בקשות‪ .‬הוועדה התכנסה כמה פעמים ואישרה ‪ 100‬בקשות בהתאם‬ ‫למכסה‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫הוועדה המקצועית המייעצת המורחבת – ענף הסיעוד‬ ‫ועדה זו מונתה לצורך מתן חוות דעת מקצועיות בבקשות לקבלת היתרים להעסקת עובדים זרים בענף‬ ‫הסיעוד‪ ,‬שבהן קיימות‪ ,‬לכאורה‪ ,‬נסיבות הומניות מיוחדות או נסיבות מיוחדות אחרות‪ ,‬ובגינן יש מקום‬ ‫לשקול סטייה מהקריטריונים ומהנהלים הרגילים‪ .‬בין היתר‪ ,‬דנה הוועדה במקרים כגון אלה‪ :‬בקשות‬ ‫להעסקת עובד זר של מטופלים המתגוררים במסגרת מוסדית‪ ,‬בקשות הומניות להעסקת עובד זר לטיפול‬ ‫בילדים וכדומה‪ .‬הוועדה ממליצה בפני הממונה אם יש מקום‪ ,‬בהתחשב בנסיבות המקרה ובמסמכים‬ ‫שהובאו בפניה‪ ,‬להתיר העסקת עובד זר בהתאם לבקשה‪ .‬הוועדה רשאית לדרוש חומר רפואי או סוציאלי‬ ‫נוסף מהמבקש או לערוך ביקור בביתו או במוסד שבו שוהה המבקש‪ ,‬ככל שיידרש לצורך מתן המלצותיה‪.‬‬ ‫בוועדה חברים‪ :‬רופא מומחה‪ ,‬אחות מטעם משרד הרווחה או אחות מטעם המוסד לביטוח לאומי או‬ ‫אחות בעלת ניסיון מוכח במדידת עומס טיפולי‪ ,‬יועץ משפטי וכן עובדת סוציאלית מפקחת ארצית ואיש‬ ‫יחידת ההיתרים – סיעוד‪ ,‬שני האחרונים נציגי רשות האוכלוסין וההגירה‪.‬‬ ‫ועדה מיוחדת לטיפול בציבור הנכים והסיעודיים‬ ‫ברשות הוקמה ועדה מיוחדת‪ ,‬ומטרתה לבחון פתרונות הולמים ומהירים לבעיות שאוכלוסיית הנכים‬ ‫והחולים הסיעודיים הקשים מעלה בהתחשב בצרכים המיוחדים של אוכלוסייה זו בכל הנוגע להעסקת‬ ‫עובדים זרים בסיעוד‪ .‬הוועדה דנה במקרים אלה מתוך כוונה להגמיש ככל האפשר את הנהלים העוסקים‬ ‫בהעסקת עובדים זרים לצורך טיפול באוכלוסייה זו‪ ,‬תוך התחשבות בהוראות החוק‪ .‬ועדה זו מתכנסת‬ ‫אחת לחודש‪ .‬עד כה דנה הוועדה בכ‪ 25-‬מקרים חריגים‪.‬‬ ‫ועדת חריגים הומניטרית – הקצאת היתר להעסקת עובד זר אחד נוסף בענף החקלאות לחקלאי‬ ‫בעל הגבלות פיזיות המונעות ממנו עבודה עצמית‬ ‫במסגרת הקצאת עובדים זרים לחקלאות יש הכרה בעובדה שבמשקים קטנים יחסית החקלאי מבצע‪,‬‬ ‫נוסף על העבודה הניהולית השוטפת של המשק‪ ,‬גם עבודה עצמית חקלאית במשק‪ .‬חקלאי המפעיל‬ ‫משק בעצמו‪ ,‬אשר נמנע ממנו ביצוע של עבודה פיזית במשקו מחמת נכות או חולי‪ ,‬רשאי אפוא לפנות‬ ‫לוועדה ולבקש תוספת הקצאה של היתר להעסקת עובד זר בעקבות נכותו‪ .‬הוועדה‪ ,‬שבראשה עומד עובד‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה ובה משתתפים נציג משרד החקלאות ורופא תעסוקתי‪ ,‬בודקת אם המבקש‬ ‫עומד במכלול הקריטריונים המפורטים בנוהל ומעבירה את המלצותיה להחלטת ממונה ברשות ההגירה‪.‬‬ ‫הוועדה הוקמה בסוף שנת ‪ ,2012‬והיא תחל לפעול בתחילת שנת ‪.2012‬‬ ‫ביצוע ההקצאות כפוף למכסה המרבית של עובדים זרים לענף החקלאות לשנת ‪.2012‬‬ ‫פעילות שמקורה במחויבות למסמכים בין‪-‬לאומיים‬ ‫מדינת ישראל מחויבת לפעול בהתאם לעקרונות בין‪-‬לאומיים שקיבלה על עצמה מתוקף אשרור מסמכים‬ ‫בין‪-‬לאומיים ו‪/‬או חתימתה עליהם‪.‬‬ ‫הטיפול במבקשי מקלט‬ ‫מעמד פליט נקבע בהתאם לכללים שנקבעו באמנת האו"ם לפליטים‪ .‬בהתאם לאמנה זו מעמד פליט‬ ‫ניתן למי שסבל באופן אישי מרדיפה על רקע דת‪ ,‬גזע‪ ,‬לאום‪ ,‬השתייכות לקבוצה חברתית או הבעת דעה‬ ‫פוליטית‪ .‬ביולי ‪ ,2009‬עם העברת הטיפול במבקשי המקלט מנציבות האו"ם לפליטים לרשות האוכלוסין‬ ‫והגירה‪ ,‬הוקמה לשם כך ברשות יחידת ה‪ .)Refugee Status Declaration( RSD-‬עובדי היחידה‪ ,‬שגויסו‬ ‫במיוחד למשימה זו‪ ,‬הוכשרו על ידי אנשי נציבות האו"ם לפליטים (‪ ,)UNHCR‬ונוהלי היחידה מותאמים‬ ‫לעקרונות אמנת האו"ם לפליטים‪ .‬הליך של בחינת בקשות המקלט נערך באופן יסודי ובוחן רדיפה‬ ‫פרטנית על בסיס אחד היסודות הקבועים באמנת האו"ם לפליטים‪ .‬בקשות אשר לכאורה מבוססות על‬ ‫אחד מיסודות אמנת האו"ם לפליטים‪ ,‬מועברות לבחינת הוועדה המייעצת לענייני פליטים שבה חברים‬ ‫נציגים של משרד החוץ‪ ,‬רשות האוכלוסין וההגירה‪ ,‬משרד המשפטים וכן יו"ר חיצוני‪ .‬בישיבות הוועדה‬ ‫נוכחים נציגי נציבות האו"ם לפליטים‪ .‬ההחלטה שניתנת בסוף הליך בחינת הבקשה מפורטת ומנומקת‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬התקבלו ביחידת ה‪ RSD-‬כ‪ 1,000-‬בקשות חדשות לקבלת מקלט מדיני; כ‪ 3830-‬בקשות‬ ‫נדחו על הסף; נערכו כ‪ 2,100-‬ראיונות עומק; כ‪ 650-‬בקשות נדחו על ידי ועדת הפליטים הבין‪-‬משרדית;‬ ‫כ‪ 300-‬בקשות התקבלו לעיון מחדש; כ‪ 420-‬מבקשים פנו לערכאות לאחר תהליך ערעור; שמונה‬ ‫מבקשים הוכרו כפליטים‪.‬‬ ‫הטיפול במניעת סחר בבני אדם ובקורבנותיו‬ ‫סחר בבני אדם כולל שעבוד‪ ,‬ניצול מיני ואף נטילת איברי גוף לצורך השתלת איברים‪ .‬על‪-‬פי התפיסה‬ ‫הבין‪-‬לאומית הרווחת יש להעניק לקורבנות סחר בבני אדם טיפול מיוחד‪ ,‬ועל המדינות שבתחומן הם נפלו‬ ‫קורבן להעניק להם זכויות מיוחדות‪ .‬תפיסה זו באה לידי ביטוי במסמכים שונים‪ ,‬כמו למשל "פרוטוקול‬ ‫האו"ם למניעת‪ ,‬מיגור והענשת הסחר בני אדם" ‪ -‬במיוחד נשים וילדים‪ ,‬שאושרר על ידי מדינת ישראל‬ ‫ביולי ‪" ,2008‬הנחיות ועקרונות מומלצים בדבר זכויות אדם וסחר בבני אדם" מטעם נציבות האו"ם לזכויות‬ ‫אדם ודו"ח מחלקת המדינה של ארצות הברית‪.‬‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה שותפה למאמץ הבין‪-‬משרדי לצמצום של תופעת הסחר בבני אדם בישראל‬ ‫וטיפול בקורבנותיו‪ .‬אשרות שהייה ועבודה נתפסות כאמצעי הגנה על קורבנות סחר בבני אדם‪ .‬רשות‬ ‫האוכלוסין וההגירה מביאה זאת לידי ביטוי בשני נהלים עיקרים‪ :‬הראשון ‪ -‬מתן אשרת שהייה לנפגע סחר‬ ‫לשם מתן עדות; והשני ‪ -‬מתן שנת שיקום לאחר סיום טיפול המשטרה במקרה‪ ,‬בין שהקורבן נתן עדות‬ ‫במהלך החקירה ובין שלא העיד‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬טיפלה הרשות ב‪ 93-‬קורבנות סחר (מהם שש נשים)‪ .‬במסגרת זו ניתנו שבע אשרות עבודה‬ ‫ראשוניות‪ ,‬נעשו כ‪ 300-‬הארכות של אשרות עבודה קיימות‪ ,‬ניתנו שלוש אשרות לשנת שיקום וניתנה עוד‬ ‫אשרה אחת לשנת שיקום נוספת‪.‬‬ ‫נוסף על כך‪ ,‬נערכו הכשרות לעובדים ברשות וכן לעובדים סוציאליים המועסקים בלשכות פרטיות‬ ‫להשמת עובדים זרים בענף הסיעוד במטרה לחזק את המודעות לקיומה של תופעת הסחר בבני אדם‬ ‫ולתת להם כלים לזהותה‪ ,‬כאשר הם נתקלים בה בעבודתם‪.‬‬ ‫פעילות מתוקף החלטות ממשלה ושר‬ ‫מעת לעת מתקבלות החלטות על ידי ממשלת ישראל או על ידי שר הפנים שטעמיהן הומניטריים ושעל‬ ‫ביצוע חלקן הרשות מופקדת‪.‬‬ ‫הבאתם של אחרונים מבני הפלשמורה‬ ‫במשך השנים קיבלה ממשלת ישראל החלטות אשר עניינן הבאתם של בני הפלשמורה לישראל‪ .‬גם‬ ‫לאחר ביצוע החלטות אלה עדיין נותרו באתיופיה כמה אלפי אנשים‪ ,‬שהתאספו במחנה בגונדר ביוזמתם‬ ‫ובתמיכתם של ארגונים יהודיים‪ .‬במשך הזמן הובאו חלקם לישראל בהתאם להחלטות הממשלה‪ .‬אשר‬ ‫למי שנותרו‪ ,‬החליטה ממשלת ישראל לבחון את העלאתם ובדרך זו לסיים את סוגיית הבאתם של בני‬ ‫הפלשמורה לישראל‪.‬‬ ‫החלטת הממשלה מס' ‪ 2434‬מיום ‪ 14‬בנובמבר ‪ 2010‬קבעה ש‪ 7,846-‬מבני הפלשמורה יוכלו לעשות‬ ‫בדיקת זכאות להסדרת מעמד בישראל‪ .‬מספר זה מבוסס על רשימת מועמדים שגובשה על בסיס‬ ‫רישום שערכו הרב מנחם ולדמן ומר דוד אפרתי ואשר אומץ על ידי אגף מרשם ומעמד ברשות בשיתוף‬ ‫הסוכנות היהודית ובהסכמה מלאה של הארגונים העוסקים בהבאת יהודי אתיופיה לארץ‪.‬‬ ‫בהתאם להחלטת הממשלה‪ ,‬על מנת שתתמלא הדרישה לזכאות על המבקשים בגונדר להגיש את‬ ‫בקשתם במקביל להגשת הבקשה של קרוביהם בארץ‪ .‬הבקשות שהוגשו‪ ,‬הן באתיופיה והן על ידי בני‬ ‫המשפחה החיים בישראל‪ ,‬נבדקו על ידי רשות האוכלוסין וההגירה במסגרת לוחות הזמנים שנקבעו‬ ‫בהחלטת הממשלה הנ"ל‪.‬‬ ‫‪ 3‬נתוני יחידת ה‪ RSD-‬המופיעים בפסקה זו אינם מתייחסים בהכרח לבקשות שהוגשו בשנת ‪2011‬‬ ‫‪23‬‬ ‫נכון לסוף שנת ‪ 2011‬הוגשו ‪ 1677‬בקשות‪ ,‬המהוות כ‪ 90%-‬מהפוטנציאל שאושר על ידי הממשלה‪ .‬כל‬ ‫הבקשות נבדקו‪ ,‬ובעקבות זאת ניתנו לכל הכלולים בבקשות אלה אישורי עלייה‪ .‬אשר לכל השאר‪ ,‬לא‬ ‫הוגשו עבורם בקשות באתיופיה‪ ,‬ולכן לא היה אפשר להתחיל בתהליך הבדיקה‪ ,‬אולם אפשרות זו נשארה‬ ‫פתוחה למקרה שתהיה פנייה כזו בעתיד‪.‬‬ ‫הענקת אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות‬ ‫חוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות‪ ,‬שהתקבל בכנסת ביום ‪ 7‬במארס ‪ ,2010‬נועד‬ ‫להעניק אזרחות כבוד של מדינת ישראל לחללי מלחמת הקוממיות‪ ,‬מי ששירתו בצבא ההגנה לישראל‪,‬‬ ‫בהגנה‪ ,‬באצ"ל‪ ,‬בלח"י או בשירות אחר ששר הביטחון הכריז עליו‪ ,‬נפלו בקרב למען המולדת בטרם‬ ‫הוקמה מדינת ישראל או בימיה הראשונים ולא זכו לקבל אזרחות ישראלית‪.‬‬ ‫בהתאם לחוק‪ ,‬במהלך שנת ‪ 2011‬העניק שר הפנים‪ ,‬בהמלצת שר הביטחון‪ ,‬אזרחות כבוד של מדינת‬ ‫ישראל ללמעלה מ‪ 4,000-‬חללי מלחמת הקוממיות שלא הוענקה להם אזרחות ישראלית‪ .‬תעודות הכבוד‬ ‫הונפקו ונשלחו לבתי השארים על ידי רשות האוכלוסין וההגירה‪.‬‬ ‫בעקבות פרסום הדבר בתקשורת פנו משפחות שכולות נוספות בדרישה לכלול את יקיריהן בין מקבלי‬ ‫התעודות‪ .‬הבקשות נבחנו בהתאם לאמות המידה שנקבעו בחוק הנ"ל‪ ,‬ובעקבות כך העניק שר הפנים‬ ‫אזרחות כבוד לכ‪ 60 -‬נופלים נוספים‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫הפעלת מערך ביקורת גבולות יעיל ומתקדם במעברי הגבולות‬ ‫הבין‪-‬לאומיים של ישראל‬ ‫מערך ביקורת הגבולות כולל ‪ 23‬מעברים בין‪-‬לאומיים – יבשתיים‪ ,‬אוויריים וימיים‪.‬‬ ‫בהתאם להחלטת הממשלה הועברה בחודש ינואר ‪ 2011‬האחריות להפעלה של מעברי הגבולות הבין‪-‬‬ ‫לאומיים של ישראל ממשטרת ישראל לרשות האוכלוסין וההגירה‪ .‬בעקבות זאת הוקם ברשות מינהל‬ ‫מעברי גבול‪ ,‬והייעוד שהוגדר לו הוא‪:‬‬ ‫ביצוע בקרה על תנועת העוברים בכלל מעברי הגבול הבין‪-‬לאומיים על‪-‬פי חוקי מדינת ישראל ותקנותיה‬ ‫תוך מתן שירות יעיל‪ ,‬הולם ומיטבי על מנת לשמור על האינטרסים של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫יישום החלטת הממשלה בדבר העברת האחריות להפעלת ביקורת הגבולות ממשטרת ישראל לרשות‬ ‫נעשה ללא תקלות מיוחדות הודות לעבודת מטה נרחבת ועמוקה שקדמה לה ברשות האוכלוסין‪ ,‬תוך‬ ‫שיתוף פעולה עם משטרת ישראל‪ ,‬שאפשרה רציפות תפעולית‪.‬‬ ‫בד בבד עם העיסוק בהקמת מינהל מעברי הגבול בוצעו המשימות השוטפות בתחום בקורת הגבולות‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬עברו במעברי הגבול הבין‪-‬לאומיים של ישראל כ‪ 17,391,200-‬בני אדם‪ ,‬כ‪ 70%-‬מהם עברו‬ ‫דרך נמל התעופה בן‪-‬גוריון‪ .‬מבין כלל העוברים כ‪ 50%-‬היו ישראלים וכ‪ 50%-‬זרים‪.‬‬ ‫לצד הפעילות השוטפת התקיימה גם פעילות מיוחדת במגוון נושאים‪:‬‬ ‫עידוד התיירות לישראל‬ ‫הרשות מסייעת בעידוד התיירות לישראל באמצעות מתן שירותים שנועדו להקל על תיירים המגיעים‬ ‫לישראל במסגרות מאורגנות‪.‬‬ ‫טיפול מרוכז באשרות לקבוצות תיור – החל משנת ‪ 2011‬הרשות מנהיגה מסלול מהיר ומיוחד לטיפול‬ ‫באשרות כניסה לישראל לקבוצות תיור‪ ,‬שחבריהן הם נתינים של ארצות שנדרשת מהן אשרה לצורך‬ ‫כניסה לישראל‪ .‬במסלול זה הסוכן הישראלי של הקבוצה מגיש בקשה מרוכזת לקבלת אשרה לקבוצה‪,‬‬ ‫בצירוף רשימת אנשי הקבוצה ופרטים נדרשים נוספים‪ ,‬עשרה ימים בלבד לפני מועד הגעתה‪ ,‬בתקופות‬ ‫שיא בתיירות בתוך חמישה ימים בלבד ובמקרים מיוחדים אף בתוך ‪ 48‬שעות ‪ .‬הרשות עורכת את הבדיקות‬ ‫הנחוצות וממציאה בהתאם את האשרה לקבוצה‪ .‬כאשר הקבוצה מגיעה למעבר הגבול‪ ,‬האשרה כבר‬ ‫ממתינה לה בלא שהייה וצורך להסדיר את הנושא מראש בקונסוליה‪ .‬כך נחסכים לתיירים טרחה וזמן רב‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬טופלו במסגרת זו כ‪ 3,000-‬בקשות שהתייחסו ללמעלה מ‪ 84,000-‬תיירים‪.‬‬ ‫טיפול באוניות נוסעים ("קרוזים") ‪ -‬בשנים האחרונות חלה עלייה בתיירות המגיעה או היוצאת באמצעות‬ ‫אוניות נוסעים‪ .‬אוניות אלה עוגנות בנמלים אשדוד‪ ,‬חיפה ואילת‪ .‬בשנת ‪ 2011‬טופלו כ‪ 525 -‬אוניות ובהן‬ ‫כ‪ 1,059,500-‬נוסעים ואנשי צוות‪ ,‬מתוכן ‪ 292‬אוניות נוסעים וכ‪ 505,005-‬תיירים‪ .‬בשנת ‪ 2012‬צפוי גידול‬ ‫של כ‪ 30%-‬בכמות אוניות הנוסעים ביחס לשנת ‪ 2011‬וגידול של כ‪ 26%-‬במס' התיירים שיגיעו לישראל‬ ‫באמצעותן‪.‬‬ ‫על מנת לחסוך בזמן תהליך ביקורת הגבולות לנוסעי האוניות ולצוות נעשה היום בחלקו בלב ים‪ .‬הרשות‬ ‫פועלת כדי להמשיך ולייעל תהליך זה לרבות השקעה בפיתוח טכנולוגיה מתאימה‪.‬‬ ‫שיפור השירות במעברי הגבול‬ ‫כחלק מתהליך ההקמה של מינהל מעברי גבול גובשה במהלך שנת ‪ 2011‬עבור המינהל תורת הפעלה‬ ‫והתקיימה סדרה של הכשרות לעובדי מערך ביקורת הגבולות תוך הדגשת נושא השירות לנוסעים‪ .‬כמו‬ ‫כן נבחנו נוהלי ביקורת הגבולות‪ ,‬ונעשו שינויים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על מנת לצמצם בירוקרטיה לשיפור השירות‬ ‫לנוסעים‪ .‬בשנת ‪ 2012‬תבוצע עבודת מטה לצורך שיפור השירות בתהליך ביקורת הגבולות עבור הנוסע‬ ‫תוך שימת דגש בצמצום משך התהליך ובהעלאת רמתו המקצועית‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫היערכות לעידן התיעוד החכם‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה נערכת לעידן התיעוד הכם (ראו פירוט בפרק הבא‪ :‬יישום חוק הביומטריה –‬ ‫המעבר לתיעוד חכם) גם במעברי הגבול הבין‪-‬לאומיים של ישראל‪ ,‬לעת שבה ייעשה שימוש בתעודות‬ ‫נסיעה ישראליות חכמות במעברי הגבול של ישראל‪ .‬בשנת ‪ 2012‬תוטמע המערכת הביומטרית לקריאת‬ ‫מסמכי נסיעה חכמים‪ .‬הטמעת השימוש במערכת צפויה לצמצם את משך הזמן הכרוך בתהליך של‬ ‫ביקורת הגבולות עבור הנוסע וכן לצמצם את תהליך איכות הבקרה‪.‬‬ ‫הטיפול ב"מטס המחאה" וב"משטי המחאה"‬ ‫בד בבד עם המאמצים לספק שירות איכותי לנוסעים מתקיימת במעברי הגבול פעילות שמטרתה לשמור‬ ‫על ריבונותה של מדינת ישראל באמצעות תהליך של בקרת גבולות איכותי‪ ,‬מתוך שאיפה שמי שאינו‬ ‫רשאי להיכנס לגבולות מדינת ישראל וינסה לעשות זאת דרך הגבולות הבין‪-‬לאומיים‪ ,‬לא תותר כניסתו‪.‬‬ ‫בחודש יולי ‪ 2011‬התקיים "מטס מחאה"‪ ,‬שאורגן על ידי גורמים אנטי‪-‬ישראלים ושיעדו היה נמל התעופה‬ ‫בן‪-‬גוריון‪ .‬במטס השתתפו כ‪ 130-‬פעילים‪ ,‬שהגיעו במטוסים שונים ומיעדים שונים‪ .‬רשות האוכלוסין‬ ‫וההגירה השתלבה בטיפול הכולל ב"מטס המחאה"‪ .‬פעילות הרשות כללה היערכות מוקדמת לקראת‬ ‫קיומו של המטס‪ ,‬ועם הגעתם של המשתתפים בו ‪ -‬סירוב כניסתם והטסתם בליווי חזרה ליעד שממנו‬ ‫באו‪.‬‬ ‫בדומה לכך‪ ,‬במהלך שנת ‪ 2011‬התקיימו שני "משטי מחאה"‪ ,‬שיעדם היה נמל אשדוד‪ .‬כ‪ 40-‬הפעילים‬ ‫שהשתתפו במשטים הורחקו מהארץ בסמוך להגעתם‪.‬‬ ‫הטיפול בפעולות מחאה מסוג זה הוא דוגמה לפעילות שבה מתקיים ממשק פעולה בין שני מינהלים‬ ‫שונים ברשות‪ :‬מינהל מעברי הגבול ומינהל אכיפה וזרים‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫יישום חוק הביומטריה ‪ -‬המעבר לתיעוד חכם‬ ‫ממשלות ישראל השונות עוסקות זה זמן רב בצורך להחליף את תעודות הזהות ואת מסמכי הנסיעה‬ ‫הקיימים בתיעוד חכם הכולל מרכיבי מידע ביומטריים ואמצעים אלקטרוניים חדישים ומודרניים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2009‬חוקקה כנסת ישראל את החוק "הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים‬ ‫במסמכי זיהוי ובמאגר מידע"‪ ,‬התש"ע‪) 2009-‬להלן‪ :‬חוק הביומטריה)‪ .‬בהתאם לחוק זה‪ ,‬בתחילת שנת‬ ‫‪ 2012‬תחל רשות האוכלוסין וההגירה להנפיק תעודות זהות ודרכונים חכמים‪ .‬תעודות אלו‪ ,‬הניצבות‬ ‫בחזית הטכנולוגית העולמית‪ ,‬יונפקו בשלב ראשון לתקופת מבחן )פיילוט) של שנתיים ויוענקו למי שיבחר‬ ‫לקבלן‪ ,‬בטרם יוחלט על החלת החוק על כלל התושבים‪.‬‬ ‫החוק קובע כי התעודות החכמות ‪ -‬תעודות זהות ומסמכי נסיעה ‪ -‬כוללות נתונים ביומטריים ייחודיים‬ ‫לכל אדם‪ :‬תמונת תווי פנים ותמונות של שתי טביעות האצבעות המורות‪ ,‬שהם אמצעי זיהוי שנועדו‬ ‫למנוע זיופים וגניבת זהות‪.‬‬ ‫המעבר לתיעוד חכם הוא פרויקט לאומי בסדר גודל עצום ובעל חשיבות עליונה‪ ,‬שכמוהו מתרחש אחת‬ ‫לדור‪ .‬ברשות האוכלוסין וההגירה רוכזו בשנים האחרונות בכלל ובשנת ‪ 2011‬בפרט מאמצים מרובים‬ ‫וגדולים‪ ,‬חוצי ארגון‪ ,‬על מנת להוציא לפועל את המעבר לתיעוד חכם‪.‬‬ ‫לצורך מימוש חוק הביומטריה ויישום המעבר לתיעוד חכם ביצעה הרשות במהלך שנת ‪ 2011‬מגוון רב‬ ‫של מהלכים‪:‬‬ ‫■ הוקמו אתרי ניפוק מרכזיים לתיעוד החכם ‪ -‬תעודות זהות ומסמכי נסיעה‪ .‬לאתרים אלה הוקמו‬ ‫ אתרי גיבוי ייעודיים ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫■ פותחו תוכנות ייעודיות להנפקת התיעוד החכם‪ ,‬ונרכשו חומרות וסוגי טכנולוגיות מהמתקדמות‬ ‫ ביותר בעולם‪.‬‬ ‫■ בוצעה היערכות לוגיסטית רחבת היקף בלשכות האוכלוסין הפזורות ברחבי הארץ על מנת‬ ‫ להכשירן לטפל בבקשות התושבים לקבלת תיעוד חכם‪ .‬בין היתר‪ ,‬הותקנו כ‪ 400-‬עמדות לנטילת‬ ‫ אמצעי זיהוי ביומטריים מהמבקשים‪.‬‬ ‫■ החלה היערכות במעברי הגבול הבין‪-‬לאומיים לביצוע ביקורת גבולות בעידן התיעוד החכם‪.‬‬ ‫■ נבנה מערך הדרכה לנותני השירות בלשכות מינהל האוכלוסין‪ ,‬ובמסגרתו הוכשרו כ‪ 500 -‬עובדים‬ ‫ בנוגע להיבטים המשפטיים והתפעוליים הקבועים בתקנות ובצו לחוק הביומטריה ובנוגע לנהלים‬ ‫ הנגזרים מיישום החוק‪ .‬כמו כן נערכו הדרכות שנועדו להקנות לנותני השירות כלים לשיפור השירות‪.‬‬ ‫■ בהיבט המשפטי נעשו שינויי חקיקה על מנת להתאים את התקנות ואת הנהלים לעידן התיעוד החכם‪.‬‬ ‫■ בוצעה היערכות במישור ההסברתי על מנת לספק מידע חשוב לציבור בנושא המעבר לתיעוד‬ ‫ החכם בערוצי תקשורת מגוונים‪ :‬אינטרנט‪ ,‬תקשורת אלקטרונית‪ ,‬עיתונות כתובה‪ ,‬עלונים ומענה‬ ‫ טלפוני‪.‬‬ ‫לצד הפעילות המקיפה שנעשתה בתוך רשות האוכלוסין וההגירה בנוגע ליישום המעבר לתיעוד החכם‬ ‫הוקמה הרשות לניהול המאגר הביומטרי כרשות נפרדת מרשות האוכלוסין וההגירה וכפופה לשר הפנים‪.‬‬ ‫במסגרת ועדת איתור נבחר מנהל שיעמוד בראשה‪ .‬כמו כן במסגרת דרישות החוק מונו בעלי תפקידים‬ ‫שיהיו אמונים על שמירת הפרטיות ועל אבטחת המידע‪ .‬הרשות לניהול המאגר הביומטרי קיבלה לידיה‬ ‫את האחריות להמשך ההיערכות להפעלת המאגר‪ ,‬שפעילותו תהיה נתונה לפיקוח של הרשות הממלכתית‬ ‫לאבטחת מידע בשב"כ וועדות רלוונטיות בכנסת ובממשלה‪.‬‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה השלימה את היערכותה לקראת הנפקתו של התיעוד החכם‪ ,‬והיא ממתינה‬ ‫לאישורו הסופי של שר הפנים להתחיל את תקופת המבחן‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫התיעוד החכם – בטוח שכדאי‬ ‫כניסתה של מדינת ישראל לעידן התיעוד החכם מאפשרת לה להצטרף למדינות רבות בעולם אשר‬ ‫הרחיבו את השימוש בתיעוד זיהוי ביומטרי‪ ,‬אלקטרוני וחדיש‪.‬‬ ‫התעודות החכמות יעניקו למחזיק בהן ביטחון אישי ושקט נפשי מפני זיוף התעודה ומפני גניבת זהותו‬ ‫והתחזות לבעל התעודה‪ .‬בד בבד התיעוד החכם יאפשר לתושבים להזדהות בבטחה מול שירותי הממשלה‬ ‫ואתרי האינטרנט הממשלתיים המספקים שירותים שונים וכך יחסוך טרחה וזמן רב‪ .‬יתר על כן‪ ,‬המחזיקים‬ ‫בתעודת זהות חכמה שירצו בכך‪ ,‬יוכלו לבצע באמצעותה פעולות בחתימה דיגיטלית ולקבל שירותים‬ ‫מרחוק המחייבים אימות זהות ברמת אבטחה וודאות גבוהות‪.‬‬ ‫הדרכון החדש תוכנן על‪-‬פי התקן של איגוד התעופה האזרחי הבין‪-‬לאומי (‪ ,)ICAO‬ויותר ממאה מדינות‬ ‫בעולם כבר מנפיקות דרכונים חכמים על פיו‪ .‬הטכנולוגיה המוטמעת בדרכון החדש תאפשר מעבר‬ ‫אוטומטי ומהיר בשדות תעופה ובמעברי גבול בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫התעודות החדשות‪ ,‬אשר עיצובן יהיה חדיש ונוח לנשיאה‪ ,‬כוללות רכיבים ביטחוניים מתקדמים רבים‪,‬‬ ‫גלויים וסמויים‪ ,‬המגִ נים מפני זיופים‪ .‬בכל תעודה משולב שבב חכם ומאובטח המאפשר זיהוי חד‪-‬ערכי‬ ‫של בעל התעודה תוך עמידה בתקנים בין‪-‬לאומיים מחמירים‪.‬‬ ‫כל תושב הזכאי לקבל תעודת זהות או דרכון יוכל לבקש תיעוד חכם ב‪ 28-‬הלשכות של רשות האוכלוסין‬ ‫וההגירה הפזורות ברחבי הארץ‪ .‬תהליך הבקשה לקבלת תיעוד חכם יכלול כמה פעולות‪ :‬אימות זהותו של‬ ‫המבקש באמצעות שאלות אחדות שיישאלו באופן ממוחשב‪ ,‬צילום תווי פנים שייעשה בידי נותן השירות‬ ‫וצילום דיגיטלי של טביעות שתי האצבעות המורות שלו‪ .‬על‪-‬פי חוק הביומטריה‪ ,‬האמצעים והנתונים‬ ‫הביומטריים של מבקש התיעוד החכם יוצפנו ויועברו לאתרים של הנפקת התעודות ולמאגר הביומטרי‪.‬‬ ‫העותקים המוצפנים של האמצעים והנתונים הביומטריים יימחקו ממחשבי רשות האוכלוסין וההגירה‬ ‫ויישמרו במאגר הביומטרי בלבד‪ .‬המאגר הביומטרי יכלול אך ורק את התמונה של בעל התעודה ותמונות‬ ‫של טביעת שתי אצבעותיו המורות‪ .‬הנתונים יישמרו במאגר באופן מוצפן‪ ,‬ללא כל נתון מזהה אחר‪ ,‬כגון‬ ‫שם או מספר זהות‪ .‬הקישור בין זהות האדם לבין פרטיו הביומטריים ייעשה על בסיס נתון מזהה מוצפן‪.‬‬ ‫התיעוד החכם ייוצר ויונפק באתרים ייעודיים מרכזיים‪ .‬את תעודת הזהות יהיה אפשר לקבל לאחר כמה‬ ‫ימים בלשכות רשות האוכלוסין וההגירה‪ .‬הדרכון יישלח למבקש בדואר רשום‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫שיפור השירות וייעול עבודת הרשות‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה מספקת שירותים רבים ושונים למגוון רב של אוכלוסיות‪ .‬לכן יש חשיבות רבה‬ ‫לשירות שהיא מעניקה ולאיכותו‪.‬‬ ‫במהלך שנת ‪ 2011‬פעלה הרשות בערוצים רבים ומגוונים על מנת להביא לשיפור עבודתה ולייעולה תוך‬ ‫שימת דגש בנושאים האלה‪ :‬הרחבת השירותים והגדלת הנגישות אליהם; מתן מענה המותאם לצרכים‬ ‫של אוכלוסיות מובחנות במסגרת החוק והנהלים; הקמה ושיפור של תשתיות ארגוניות לביצוע איכותי‬ ‫יותר של משימות הארגון‪.‬‬ ‫להלן מובאות דוגמאות לכך‪:‬‬ ‫הרחבת השירותים במרכז שירות ומידע ארצי ‪ - *3450‬נגישות למידע ולשירותים‬ ‫מרכז השירות והמידע הארצי של הרשות הוא אחד הערוצים המרכזיים לקבלת שירות שהרשות מעמידה‬ ‫למען הציבור‪ .‬באמצעות מרכז המידע הארצי הציבור יכול לקבל שירות מרחוק ‪ -‬בטלפון‪ ,‬בפקס או‬ ‫באופן מקוון‪ ,‬בנושאים שונים‪ :‬בקשה לקבלת מידע או אפילו הנפקת מסמכים לפונים מכל הארץ;‬ ‫לדוגמה‪ ,‬תמציות רישום‪ ,‬תעודות פטירה‪ ,‬תעודות לידה‪ ,‬ספחים של תעודות זהות‪ ,‬דרכונים‪ ,‬איתורי מען‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫למעלה מ‪ 42,000-‬שיחות טלפון נענו מדי חודש‪ ,‬בממוצע‪ ,‬במרכז השירות והמידע הארצי במהלך שנת‬ ‫‪ .2011‬כמו כן במהלך שנת ‪ 2011‬הונפקו לפונים כ‪ 70,200-‬תעודות שונות וכ‪ 37,300-‬ספחים של תעודות‬ ‫זהות‪ ,‬ונערכו כ‪ 41,500-‬עדכונים במרשם האוכלוסין‪.‬‬ ‫בתחילת שנת ‪ ,2011‬עם העברת האחריות למערך ביקורת הגבולות לידי הרשות‪ ,‬הוטל על מרכז השירות‬ ‫והמידע הארצי הטיפול בפניות בנושא צווי עיכוב יציאה מהארץ‪ .‬לצד מענה לפניות בנושא זה אחראי‬ ‫מרכז שירות ומידע ארצי לעדכן במערכות הממוחשבות את המידע המתקבל מהגופים הרלוונטיים בנוגע‬ ‫לצווי עיכוב יציאה מהארץ‪ .‬בשנת‬ ‫בשנת ‪ 2012‬יורחב עוד יותר השירות הניתן באמצעות מרכז השירות והמידע הארצי‪ 2011 ,‬טיפל המרכז‬ ‫בכ‪ 17,430-‬צווי עיכוב יציאה מן הארץ ובכ‪ 8,070-‬ביטולים של צווים‪ .‬שיעסוק מעתה גם בטיפול בפניות‬ ‫טלפוניות בנושא העסקת עובדים זרים בענף הסיעוד‪ .‬צעד זה יאפשר להרחיב את המענה הטלפוני‬ ‫בנושא זה מיומיים לחמישה ימים בשבוע‪.‬‬ ‫שדרוג אתר אינטרנט (‪)www.piba.gov.il‬‬ ‫אתר אינטרנט הוא ערוץ חשוב ומרכזי למתן שירות ומידע לציבור‪ .‬אתר הרשות מספק מידע על פעילות‬ ‫הרשות ויחידותיה‪ ,‬לרבות עדכונים וחדשות‪ .‬כמו כן אפשר למצוא בו מידע שימושי לציבור (טפסים‪ ,‬נהלים‬ ‫וכדומה) ‪.‬‬ ‫במהלך שנת ‪ 2012‬יעלה לאוויר אתר האינטרנט החדש של הרשות שייבנה בטכנולוגיה מתקדמת יותר‪,‬‬ ‫ובו יאורגן המידע באופן נגיש יותר לציבור‪ .‬האתר החדש יתמוך בשפות נוספות‪ .‬כמו כן עם התחלת‬ ‫ההנפקה של התיעוד החכם ויישום פרויקט ‪ My Gov‬של "ממשל זמין" תתחיל הרשות לספק‪ ,‬באמצעות‬ ‫האתר‪ ,‬שירותים מקוונים‪ ,‬שיהיה אפשר לצרוך מרחוק באמצעות כרטיס תעודת הזהות החכמה‪ ,‬ללא‬ ‫צורך בהגעה ללשכות האוכלוסין‪.‬‬ ‫מתן הקלות ל"זכאי שבות"‬ ‫במסגרת פרויקט רחב היקף לעידוד "זכאי שבות" וישראלים החיים בחו"ל לחזור ולקבוע את ביתם בארץ‪,‬‬ ‫הונהגו ברשות במהלך שנת ‪ 2011‬שורת הקלות בנוגע לאוכלוסייה זו‪ .‬הקלות אלה באות לידי ביטוי במגוון‬ ‫רבדים ‪ -‬החל במתן פטור מתשלום אגרות‪ ,‬המשך בהארכת תקופות האשרות וכלה בטיפול פשוט ויעיל‬ ‫בלשכות‪ .‬המטרה היא לפשט כל הליך בירוקרטי שבו "זכאי שבות" נתקלים‪ ,‬בין שהם שוהים בארץ או‬ ‫בחו"ל‪ .‬להשתלבותם של "זכאי השבות" בחברה‪ ,‬במוסדות הלימוד‪ ,‬בעבודה ובכל רובד אחר בחיי המדינה‬ ‫יש השפעה משמעותית על אופן התרשמותם מישראל ועל החלטתם בנוגע לקביעת עתידם בארץ‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫הנפקת תעודת זהות ראשונה לתלמידים בני ‪16‬‬ ‫הרשות פועלת זה תשע שנים להנפקת תעודת זהות לתלמידים שמלאו להם ‪ 16‬שנים‪ .‬ההליך מאפשר‬ ‫להנפיק תעודת זהות ראשונה באמצעות המוסד החינוכי שאליו התלמיד משתייך בלי שיצטרך להגיע‬ ‫באופן אישי ללשכת הרשות‪ .‬מזכירות בית הספר יוצרת קשר עם לשכת הרשות האזורית ומעבירה אליה‬ ‫את המסמכים הנדרשים להנפקת תעודות הזהות לתלמידים שזכאים לכך‪ .‬הפרויקט שמתקיים בשיתוף‬ ‫משרד החינוך ובתיאום עמו‪ ,‬משולב בתכנית "להיות אזרח" המונהגת בבתי הספר‪ ,‬ובשיאו מתקיים בבית‬ ‫הספר טקס לחלוקת תעודות הזהות‪ .‬במהלך שנת ‪ 2011‬הנפיקה הרשות תעודת זהות ראשונה לכ‪-‬‬ ‫‪ 43,440‬תלמידים הזכאים לכך‪.‬‬ ‫שיפור המראה של נקודות השירות של רשות האוכלוסין וההגירה‬ ‫לרשות האוכלוסין וההגירה נקודות שירות לציבור מסוגים שונים‪ :‬לשכות רשות האוכלוסין‪ ,‬לשכות שירות‬ ‫למעסיקים ולעובדים זרים ועמדות בקרה במעברי הגבול‪ .‬על מנת להקנות חוויית ביקור נעימה יותר‬ ‫בנקודות שירות אלה הוחלט לשפר את פניהן תוך עיצוב מראה אחיד לכולן‪ .‬במסגרת זו הותקן שילוט‬ ‫חדש‪ ,‬ולעובדים חולקו תגי שם‪ .‬כמו כן הוקמו בלשכות רשות האוכלוסין עמדות קבלת קהל חדשות‬ ‫ועמדות מידע והופעלו מסכים המיועדים להעביר לציבור מידע חשוב בעת ההמתנה בתור‪ .‬בשנת ‪2012‬‬ ‫תימשך היוזמה לשפר את מראה נקודות השירות של הרשות‪ .‬תיבחן גם האפשרות להתקין בלשכות‬ ‫אינטרנט אלחוטי לשימוש הפונים‪.‬‬ ‫הטמעת מערכת לזימון תורים בלשכות רשות האוכלוסין‬ ‫בשנת ‪ 2011‬הוטמע בלשכות רשות האוכלוסין השימוש במערכת לזימון תורים לקבלת שירות בנושא‬ ‫אשרות‪ ,‬המיועדת לחסוך זמן המתנה בלשכה‪ .‬שירות זה מאפשר להתקשר ללשכת האוכלוסין שבה‬ ‫מעוניינים לקבל שירות בתחום האשרות ולהזמין תור מראש‪ .‬במהלך ‪ 2012‬יש כוונה להרחיב שירות זה‬ ‫וגם לשדרגו על ידי מתן אפשרות להזמין תור דרך האינטרנט‪ .‬כמו כן יש כוונה לנהל את התורים ברמה‬ ‫ארצית באופן שיאפשר לווסת עומסים בין לשכות ועקב כך לקצר תורים‪.‬‬ ‫הקמת ארכיב ממוחשב‬ ‫במרשם האוכלוסין של מדינת ישראל קיים רישום של כעשרה מיליון בני אדם‪ ,‬שנעשה מאז קום המדינה‪.‬‬ ‫בכל לשכות רשות האוכלוסין ברחבי הארץ מנוהלים ארכיבים‪ ,‬ובהם שמור המידע האישי על כל אזרח‬ ‫ותושב במרחב הגאוגרפי שבתחום טיפולה של הלשכה המקומית‪.‬‬ ‫במהלך שנת ‪ 2011‬המשיכה הרשות את פרויקט הקמתו של ארכיב מרכזי ממוחשב‪ ,‬שהחל בשנת ‪.2010‬‬ ‫לארכיב זה נסרקים כל המסמכים הקיימים בתיקים וכן המסמכים שייתוספו אליהם באופן שוטף מכאן‬ ‫ולהבא‪ .‬עד כה נסרקו כ‪ 1.5-‬מיליון תיקים‪.‬‬ ‫הקמתו של ארכיב ממוחשב נועדה לייעל את עבודת הלשכות ולשפר את השירות הניתן לציבור‪ .‬איתור‬ ‫המידע יהיה פשוט הרבה יותר‪ ,‬ובהתאם לכך יקוצר זמן ההמתנה לקבלת השירות‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הקמתו של‬ ‫ארכיב ממוחשב מרכזי‪ ,‬הנגיש לכל לשכות הרשות‪ ,‬יאפשר שימוש בו‪-‬זמנית באותו מידע על ידי נותני‬ ‫שירות שונים ברשות‪ ,‬ללא תלות במקום מושבם הגאוגרפי‪ .‬בהתאם לכך תתאפשר קבלתם של מרב‬ ‫השירותים לכל פונה בכל לשכה ולאו דווקא בלשכה הקרובה לכתובת מגוריו‪.‬‬ ‫מסירת מידע לציבור‬ ‫הרשות מנהלת מידע רב שיש בו עניין גם לגורמים מגוונים מאוד מחוצה לה‪ .‬באופן שוטף נעשות פניות‬ ‫לרשות לקבלת מידע ונתונים סטטיסטיים מצד גורמים פרטיים באמצעות הממונה על חוק חופש המידע‬ ‫או גורמים ציבוריים הפונים ליחידת התכנון והמחקר‪ .‬מספרן של פניות אלה מגיע לכ‪ 250-‬בשנה‪ ,‬והן‬ ‫מטופלות בהתאם לחוק ולנהלים‪ .‬יחידת התכנון והמחקר מפרסמת גם אחת לחודש חוברת נתונים בנושא‬ ‫זרים בישראל‪ ,‬שמופיעה גם באתר האינטרנט של הרשות‪ .‬כמו כן גופים המעוניינים לקבל בקביעות‬ ‫קובצי נתונים פונים בנושא לוועדה למסירת מידע לגופים ציבוריים שברשות‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫שיפור אבטחת המידע‬ ‫המידע המנוהל ברשות עשוי להיות בעל אופי רגיש ‪ -‬הן מההיבט הביטחוני והן מבחינת צנעת הפרט‪.‬‬ ‫ברשות פועלת היחידה לאבטחת מידע‪ ,‬ועליה מוטלת האחריות להגן על מערכות המידע שברשות‪.‬‬ ‫במסגרת זו גיבשה היחידה מדיניות של אבטחת מידע ונהלים המותאמת לצורכי היחידות השונות‪.‬‬ ‫היחידה משקיעה משאבים רבים בהעלאת המודעות של עובדי הרשות להיבטים של אבטחת המידע‬ ‫באמצעות הרצאות‪ ,‬קורסים והפצת הנחיות‪ .‬כמו כן היחידה לאבטחת מידע מביאה לידיעת העובדים‬ ‫לקחים שהופקו מתחקירים שנערכו בעקבות תקלות באבטחת מידע‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬היחידה מלווה את כל‬ ‫הפרויקטים הטכנולוגיים המתבצעים ברשות ובכלל זה פרויקט ההנפקה של התיעוד החכם‪.‬‬ ‫גיבוש ועדכון של נהלים‬ ‫ייעודו של צוות הנהלים ברשות לבחון את כלל נהלי הרשות ולהתאימם למציאות העכשווית‪ ,‬לשינויי חקיקה‬ ‫ולפסיקות של בתי משפט וכן לאתר צורך בנהלים חדשים‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬הצוות בודק את האפשרות‬ ‫להגמיש או להקשיח נהלים ובוחן את מידת בהירותם‪.‬‬ ‫עבודת הצוות נעשית תוך יצירת סנכרון בין נהלים של יחידות שונות בתוך הרשות וכן בין נהלים של‬ ‫הרשות לנהלים של גופים שותפים‪ .‬בהתאם לנושא המועלה בנוהל‪ ,‬מוזמנים לדיוני הצוות בעלי תפקידים‬ ‫מהרשות ומחוצה לה‪ ,‬כגון נציגים ממשרדי הממשלה‪ :‬החוץ‪ ,‬הבריאות‪ ,‬החקלאות‪ ,‬נציגי השירותים‬ ‫הביטחוניים ועוד‪ .‬כמו כן הצוות עוסק בדיוניו בפניות של אזרחים‪ ,‬של ארגונים חברתיים ושל חברי כנסת‪.‬‬ ‫במהלך שנת ‪ 2011‬בחן הצוות כ‪ 80-‬נהלים‪.‬‬ ‫מענה לפניות הציבור‪ ,‬ביצוע בקרה פנימית וטיפול בליקויים‬ ‫בשנת ‪ 2011‬הגיעו לרשות כ‪ 10,000-‬פניות מהציבור בנושאים שונים שבתחומי אחריותה ‪ .‬היחידה לפניות‬ ‫הציבור ברשות מרכזת את הטיפול בפניות הציבור המגיעות לרשות ומקפידה שיינתן להן מענה מקצועי‪,‬‬ ‫מנומק ומהיר בהתאם לחוק‪ ,‬לתקנות‪ ,‬לפסקי הדין ולנהלים‪ .‬כמו כן היחידה לפניות הציבור מאתרת מתוך‬ ‫הפניות המתקבלות נושאים טעוני שיפור בעבודת הרשות ומעבירה אותם‪ ,‬בהתאם לעניין‪ ,‬לוועדה לתיקון‬ ‫ליקויים ברשות‪ ,‬לצוות לבחינת נוהלי הרשות או לאגף לביקורת פנימית‪.‬‬ ‫במסגרת פעילות האגף לביקורת פנימית לבחינת תקינותן של פעולות הרשות ומידת תרומתן להשגת‬ ‫יעדי הרשות ומטרותיה‪ ,‬נערכו על ידי האגף לביקורת פנימית כ‪ 50-‬בדיקות של תלונות‪ ,‬אשר חלקן הופנו‬ ‫על ידי מבקר המדינה‪ .‬בתלונות אלה נערכו בירור מעמיק וחקירה של נסיבות היווצרותן‪ ,‬והופקו לקחים‪,‬‬ ‫לעתים אף ברמה המערכתית‪ ,‬וכן בוצע מעקב אחר תיקון הליקויים שעלו בתלונות‪ .‬כ‪ 20-‬תלונות נוספות‬ ‫שהופנו כלפי עובדי הרשות‪ ,‬טופלו במסגרת הליך משמעתי‪ .‬כמו כן בשנה זו טופלו באגף לביקורת‬ ‫פנימית שמונה דו"חות מבקר המדינה ותלונות הדורשות טיפול מיידי‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫מבחר שירותים הניתנים בלשכות רשות האוכלוסין במספרים ‪ -‬שנת ‪2011‬‬ ‫אבדה או השחתה‪.‬‬ ‫■ הונפקו ‪ 557,855‬תעודות זהות ‪ -‬מהן ‪ 135,400‬בגלל גנֵ בה‪ֵ ,‬‬ ‫אבדה או השחתה‪.‬‬ ‫■ הונפקו ‪ 680,275‬מסמכי נסיעה ‪ -‬מהם ‪ 24,360‬בגלל גנֵ בה‪ֵ ,‬‬ ‫■ נעשו ‪ 16,555‬שינויי שם פרטי ‪ -‬מהם כ‪ 60%-‬של נשים וכ‪ 40%-‬של גברים‪.‬‬ ‫■ נעשו ‪ 66,580‬שינויי שם משפחה ‪ -‬מהם כ‪ 50%-‬עקב נישואין‪.‬‬ ‫■ נרשמו ‪ 51,030‬עולים חדשים‪.‬‬ ‫■ הונפקו ‪ 68,810‬תעודות לידה‪.‬‬ ‫■ הונפקו ‪ 176,200‬תעודות פטירה‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה – דגשים לשנת העבודה ‪2012‬‬ ‫סיומה של שנה הוא גם תחילתה של שנה חדשה‪ .‬לאחר שהוצגה פעילות הרשות בשנת ‪ ,2011‬נכון‬ ‫לחתום סקירה זו בציון כיווני הפעולה העיקריים של הרשות המתוכננים לשנת ‪:2012‬‬ ‫■ מעבר לשלב היישום של פרויקט התיעוד החכם – הנפקה של תעודות זהות ומסמכי נסיעה ישראליים‬ ‫ במסגרת תקופת המבחן של יישום חוק הביומטריה ובהמשך שימוש בהם במעברי הגבול הבין‪-‬‬ ‫ לאומיים;‬ ‫■ המשך קידומם של הסכמים בילטראליים להסדרת גיוסם של עובדים זרים לעבודה בישראל–‬ ‫ חתימה על הסכמים עם מדינות נוספות ו‪/‬או בענפים נוספים וכן יישום של הסכמים קיימים;‬ ‫■ הגברת האכיפה על שוהים לא‪-‬חוקיים ועל מעסיקי זרים ושיפור היכולות בתחום העידוד לעזיבה‬ ‫ מרצון של שוהים לא‪-‬חוקיים;‬ ‫■ שיפור השירות והרחבתו‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫יש לך רשות לקבל שירות‬ ‫‪www.piba.gov.il‬‬ ‫מרכז שירות ומידע ארצי ‪*3450‬‬