‫מדינת ישראל‬ ‫רשות האוכלוסין‬ ‫וההגירה‬ ‫סיכום פעילות‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה‬ ‫‪2012‬‬ ‫ועדת היגוי‪ :‬גילי מימון‪ ,‬מרב אברהמס‪ ,‬ריבי כהן‪-‬גבע‪ ,‬גלי טולידנו‪ ,‬סבין חדד וחלי אופיר‬ ‫חוברת זו היא פרי שיתוף פעולה של גורמים רבים מכל יחידות הרשות‪.‬‬ ‫תודות לכל התורמים להפקתה‪.‬‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫‪ .1‬פתיח ‪ -‬מנכ"ל הרשות‬ ‫‪4-5‬‬ ‫‪ .2‬מבוא‪ :‬רשות האוכלוסין וההגירה‬ ‫‪7-9‬‬ ‫‪ .3‬סיכום פעילות שנת ‪ 2012‬ברשות האוכלוסין וההגירה ‪10-34‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‬ ‫■ הסדרת מדיניות ההגירה של ישראל‬ ‫‬ ‫■ הסדרת העסקתם של העובדים הזרים‬ ‫‪11-15‬‬ ‫‬ ‫■ הגברת יכולת האכיפה על מעסיקים ועל לשכות פרטיות‬ ‫‪16-17‬‬ ‫‬ ‫■ צמצום מספר השוהים הלא‪-‬חוקיים‬ ‫‪18-21‬‬ ‫‬ ‫■ הפעלת מערך ביקורת גבולות יעיל ומתקדם במעברי הגבולות‬ ‫‬ ‫‪22-23‬‬ ‫ הבינלאומיים של ישראל‬ ‫‬ ‫■ יישום חוק הביומטריה – המעבר לתיעוד ביומטרי חכם‬ ‫‪24-25‬‬ ‫‬ ‫■ פעילות הומניטרית‬ ‫‪26-28‬‬ ‫‬ ‫■ פעילות בתחום הבינלאומי‬ ‫‪29-30‬‬ ‫‬ ‫■ שיפור השירות וייעול עבודת הרשות‬ ‫‪31-34‬‬ ‫‬ ‫נספח‪ :‬הגדרות‬ ‫‪35‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שלום רב‪,‬‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה עוסקת בסוגיות הנמצאות במרכז סדר היום הציבורי ותחומי אחריותה נוגעים לכל מי‬ ‫שנמצא במדינת ישראל‪ ,‬למי שבא בשעריה ולמי שבכוונתו להגיע אליה לכל צורך שהוא‪ .‬מכאן‪ ,‬שקיים עניין רב‬ ‫בהגשת סקירה על פעילות הרשות‪.‬‬ ‫בחוברת מתוארת פעילות רשות האוכלוסין וההגירה בשנת ‪ ,2012‬תוך התייחסות לשנים קודמות – כך שהיא‬ ‫מספקת נקודת מבט רב‪-‬שנתית על פעילות הרשות‪.‬‬ ‫הסקירה המופיעה בחוברת זו מביאה לידי ביטוי את כלל תחומי העיסוק של הרשות ומשקפת את העשייה המגוונת‬ ‫והמשמעותית של זרועותיה השונות‪.‬‬ ‫רבות מהסוגיות שבהן עוסקת הרשות הן רחבות יריעה‪ ,‬ולכן העיסוק בהן מתפרש על פני מספר שנים‪ .‬ברצוני‬ ‫לעמוד על כמה נושאים מרכזיים בעבודת הרשות – מתוך כלל הפעילות הענפה המתקיימת בה – שליוו אותה‬ ‫בשנת ‪ ,2012‬כמו גם בשנים קודמות‪ ,‬וימשיכו להעסיק אותה בעתיד הקרוב‪:‬‬ ‫מעבר לתיעוד ביומטרי חכם – בשנתיים האחרונות נערכת הרשות היערכות מאומצת ורחבת ממדים לקראת‬ ‫הנפקתו של תיעוד ביומטרי חכם (תעודת זהות ומסמכי נסיעה)‪ .‬ברבעון הראשון של שנת ‪ ,2013‬עם התחלת‬ ‫הנפקתם של מסמכים אלו על ידי רשות האוכלוסין וההגירה‪ ,‬צפויה מדינת ישראל להיכנס לעידן חדש‪ .‬התיעוד‬ ‫החכם יכלול מרכיבי מידע ביומטריים ייחודיים לכל אדם‪ ,‬ואמצעים אלקטרוניים מהמתקדמים בעולם‪ .‬מדובר‬ ‫בתיעוד חכם ובטוח שלא יאפשר זיוף זהות והתחזות‪ ,‬אשר הנפקתו תבוצע‪ ,‬בשלב הראשון‪ ,‬במסגרת תקופת‬ ‫מבחן של שנתיים‪.‬‬ ‫קידום הסדרת העסקתם של העובדים הזרים באמצעות הסכמים בילטראליים – בהתאם למדיניות הממשלה‪,‬‬ ‫מאז שנת ‪ 2011‬משמשים הסכמים בילטראליים בין מדינת ישראל למדינות המוצא של העובדים הזרים‪ ,‬ערוץ‬ ‫ההסדרה העיקרי לגיוס של עובדים זרים ולהעסקתם בישראל‪ .‬במהלך שנת ‪ 2012‬המשיכה הרשות לפעול על‬ ‫מנת להרחיב את מספר ההסכמים הבילטראליים הקיימים‪ ,‬תוך יישום ההסכמים שנחתמו עם תאילנד‪ ,‬בולגריה‬ ‫ומולדובה‪ .‬הסכמים אלה נועדו ליצור מנגנון שיפקח על תהליך גיוסם של העובדים הזרים‪ ,‬שמחד גיסא יסייע‬ ‫למנוע תופעות לא רצויות‪ ,‬בעיקר גביית דמי תיווך אסורים מהעובדים הזרים וסחר בבני אדם‪ ,‬ומאידך גיסא יבטיח‬ ‫הגעתם של עובדים בעלי הכשרה מתאימה‪ .‬בשנת ‪ 2013‬תמשיך הרשות לפעול בהתאם למדיניות זו ולהרחיב‬ ‫את ההסכמים עם מדינות נוספות‪ ,‬תוך מחויבות לעמידה במכסות העובדים הזרים שנקבעו בכל ענף תעסוקה‪.‬‬ ‫טיפול בתופעת ההסתננות לישראל כחלק מהמאמץ לצמצם את מספר השוהים הלא‪-‬חוקיים – כבר בתחילת‬ ‫שנת ‪ 2010‬התריעה רשות האוכלוסין וההגירה כי ההסתננות לישראל דרך הגבול הדרומי היא בבחינת תופעה‬ ‫הולכת וגדלה‪ ,‬ופעלה להעלות את הנושא לדיון בממשלה‪ ,‬תוך הצגת הבעיות הכרוכות בתופעת ההסתננות לצד‬ ‫הצעת פתרונות ממשיים‪ .‬ממשלת ישראל קיבלה בשנים האחרונות שורה של החלטות הקשורות בטיפול בתופעת‬ ‫ההסתננות‪ ,‬שביצוען הוטל על גורמים ממשלתיים שונים‪ ,‬ביניהם רשות האוכלוסין וההגירה‪ .‬במחצית השנייה של‬ ‫שנת ‪ 2012‬חל מפנה ביחס לתופעת ההסתננות לישראל‪ :‬בעקבות ההתקדמות בבניית מכשול קרקעי בגבול‬ ‫הדרומי ועם החלת התיקון לחוק ההסתננות בחודש יוני‪ ,‬קטן זרם הכניסה של המסתננים משמעותית‪ .‬זאת ועוד‪,‬‬ ‫הודות למאמצים שונים שנקטה רשות האוכלוסין וההגירה חלה ירידה בשיעור המסתננים המשוחררים ממשמורת‬ ‫ונשארים בישראל‪ .‬בהתאם לזאת‪ ,‬בשנת ‪ 2013‬יתמקד המאמץ בצמצום מספר המסתננים ששוהים בישראל‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫לצד נושאים אלו‪ ,‬בשנת ‪ 2013‬תמשיך הרשות לעסוק בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫הגברת האכיפה על שוהים לא‪-‬חוקיים ועל מעסיקי זרים – קידום שמירת החוק בנושא שהות זרים ותעסוקת‬ ‫זרים‪ ,‬ובכלל זה שימוש בערוצי פעולה שונים על מנת לצמצם את מספר השוהים הלא‪-‬חוקיים‪ ,‬תוך מתן עדיפות‬ ‫לעידוד עזיבה מרצון‪.‬‬ ‫פיתוח של מערך ביקורת גבולות יעיל ומתקדם במעברי הגבול הבינלאומיים – התאמת המערך הקיים לצרכים‬ ‫עתידיים‪ ,‬עם שימת דגש על צמצום זמני ההמתנה של הנוסעים ושיפור יכולות הבקרה במעברים וכן עריכת‬ ‫התאמות נדרשות לעידן השימוש במסמכי נסיעה ביומטריים חכמים‪.‬‬ ‫שיפור השירות לציבור – נעשה מאמץ מתמשך ומתמיד להרחיב את היכולת לספק שירותים מרחוק‪ ,‬לצמצם את‬ ‫זמני ההמתנה ולהעלות את רמת האפקטיביות של השירות לשביעות רצון הציבור‪.‬‬ ‫אופיים הרוחבי של תפקידי הרשות מחייב אותה לפעול תוך תיאום ושיתוף פעולה עם גורמים רבים נוספים מחוץ‬ ‫לרשות – חלקם מתוך הממשלה ואחרים מחוצה לה‪ .‬שיתופי פעולה אלו חוצים את גבולות ישראל ומתקיימים‬ ‫גם בזירה הבינלאומית – מול מדינות אחרות וארגונים בינלאומיים‪ ,‬והם מפתח ליכולתה של הרשות לעמוד‬ ‫במשימותיה בהצלחה‪.‬‬ ‫קצרה היריעה מלציין את כלל השותפים‪ ,‬אולם אין ברשות תחום פעילות שאינו כרוך בשיתופי פעולה והם באים‬ ‫לידי ביטוי בכל ממדי הפעילות‪ :‬החל בגיבוש מדיניות וקידום חקיקה‪ ,‬דרך גיבוש הסכמים בין מדינות‪ ,‬פעילות‬ ‫במסגרת ועדות בין‪-‬משרדיות‪ ,‬שיתוף במידע ופיתוח יכולות מקצועיות וכלה בפעילות שוטפת של כלל זרועות‬ ‫הרשות‪.‬‬ ‫דוגמאות רבות לכך מופיעות בפרקים השונים של מסמך זה‪.‬‬ ‫זה המקום להביע את הערכתי ואת הוקרתי לעובדי רשות האוכלוסין וההגירה על מחויבותם הגבוהה להשגת‬ ‫מטרות הרשות ועל ביצוע עבודתם בנאמנות‪ ,‬מתוך תחושת שליחות‪ ,‬ובמסירות רבה‪.‬‬ ‫אני מקווה שהעיון בחוברת יתרום להכרת עבודתה של רשות האוכלוסין וההגירה ושל האתגרים העומדים בפניה‬ ‫– אתגרים שביכולתם להשפיע על עיצוב פניה של החברה הישראלית בהווה ובעתיד‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫אמנון בן עמי‬ ‫מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה‬ ‫‪5‬‬ 6 ‫מבוא‪ :‬רשות האוכלוסין וההגירה‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה הוקמה בהתאם להחלטת ממשלה מס' ‪ 3434‬מיום ‪ 13‬באפריל ‪ 2008‬על מנת להגביר‬ ‫את התיאום בין כלל היחידות הממשלתיות העוסקות בהסדרת המעמד החוקי של תושבים‪ ,‬אזרחים וזרים ובאכיפת‬ ‫החוקים בנוגע לשהות זרים ולתעסוקת זרים‪ .‬עד אז היו תחומי פעילות אלו מפוזרים בין גופים שונים‪ :‬משרד הפנים‪,‬‬ ‫משרד התמ״ת ומשטרת ישראל‪ .‬בהקמת רשות האוכלוסין וההגירה קובצו תחומי הפעילות השונים והסמכויות‬ ‫הנלוות אליהם תחת קורת גג ארגונית אחת‪ .‬ברשות כ‪ 2,000-‬עובדים‪.‬‬ ‫הרשות ערוכה בארבעה מינהלים‪ :‬מינהל אוכלוסין‪ ,‬מינהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים‪ ,‬מינהל אכיפה וזרים‬ ‫ומינהל מעברי גבול‪.‬‬ ‫מינהל אוכלוסין – אחראי למכלול הנושאים בתחומים של מרשם ודרכונים‪ ,‬אזרחות ומעמד‪ ,‬אשרות‪ ,‬איחוד‬ ‫משפחות‪ ,‬עלייה ושבות‪ .‬הזרוע הביצועית של המינהל כוללת ‪ 28‬לשכות‪ ,‬שבע תת‪-‬לשכות ו‪ 225-‬תחנות רישום של‬ ‫הרשות הפזורות ברחבי הארץ‪ .‬כמו כן במסגרת המינהל פועל כיום מרכז שירות ומידע ארצי‪.‬‬ ‫מינהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים – אחראי להסדרת העסקתם של העובדים הזרים‪ .‬המינהל עוסק במתן‬ ‫היתרים להעסקת עובדים זרים ובהנפקת אשרות לעובדים זרים בהתאם למדיניות ולמכסות ההעסקה הנקבעות‬ ‫על ידי הממשלה‪ .‬כמו כן המינהל אחראי למתן רישיונות לתאגידי כוח אדם וללשכות פרטיות בהתאם לחוק‪.‬‬ ‫מינהל אכיפה וזרים – אחראי לאכיפת החוקים המתייחסים לשהות זרים ולתעסוקת זרים‪ .‬המינהל פועל לצמצם‬ ‫את מספר השוהים הלא‪-‬חוקיים‪ ,‬ובמקביל הוא פועל לשמור על זכויותיהם של העובדים הזרים‪ .‬כמו כן‪ ,‬המינהל‬ ‫אחראי לטיפול במסתננים ובמבקשי מקלט‪.‬‬ ‫מינהל מעברי גבול – אחראי לתפעול מעברי הגבול ולביצוע ביקורת הגבולות ב‪ 23-‬מעברי הגבול הבינלאומיים‬ ‫של ישראל‪.‬‬ ‫לצד המינהלים הייעודיים פועלות יחידות מטה הרשות‪ ,‬שתפקידן לתמוך בפעילות המינהלים הייעודיים בביצוע‬ ‫תפקידם באמצעות מתן שירותים במגוון תחומים‪ :‬ייעוץ משפטי‪ ,‬רכש ולוגיסטיקה‪ ,‬כספים‪ ,‬ניהול פיתוח וטיפוח‬ ‫המשאב האנושי‪ ,‬מחשוב‪ ,‬ביטחון‪ ,‬אבטחת מידע‪ ,‬דוברות והסברה‪ ,‬ניהול פרויקטים‪ ,‬טיפול בפניות הציבור‪ ,‬תכנון‬ ‫ומחקר‪ ,‬ביקורת פנים‪ ,‬חופש המידע‪ ,‬תורה ונהלים‪.‬‬ ‫ייעוד הרשות‬ ‫הסדרת מעמדם החוקי של אזרחי המדינה‪ ,‬תושביה והזרים השוהים בה‪ ,‬בהתאם למדיניות הממשלה ומערכת‬ ‫החוקים והתקנות המסורים לסמכות הרשות‪.‬‬ ‫מטרות רב‪-‬שנתיות‬ ‫■‬ ‫■‬ ‫■‬ ‫■‬ ‫■‬ ‫■‬ ‫‬ ‫■‬ ‫‬ ‫‬ ‫הסדרה של מדיניות ההגירה של מדינת ישראל‬ ‫הסדרת העסקתם של העובדים הזרים‬ ‫הגברה של יכולת האכיפה של הרשות‬ ‫צמצום מספר השוהים הלא‪-‬חוקיים במדינת ישראל‬ ‫יישום חוק הביומטריה – מעבר לתיעוד החכם‬ ‫הפעלת מערך ביקורת גבולות יעיל ומתקדם במעברי הגבולות הבינלאומיים של ישראל‬ ‫שיפור השירות‪:‬‬ ‫• שדרוג השירות בלשכות ובמדורי הרשות‬ ‫• בנייה והטמעה של אמצעים ישירים וטכנולוגיים מתקדמים למתן שירות ישיר זמין ונוח‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫יחידות מטה‬ ‫יחידות קו‬ ‫יחידות בתכנון‬ ‫מרכז שירות‬ ‫ומידע ארצי‬ ‫תורה ונהלים‬ ‫מינהל‬ ‫אוכלוסין‬ ‫מטה‬ ‫מרחבים‬ ‫לשכות‬ ‫מודיעין‬ ‫שר הפנים‬ ‫מנכ"ל הרשות‬ ‫דוברות‬ ‫והסברה‬ ‫לשכה‬ ‫משפטית‬ ‫אכיפה על שוהים‬ ‫בלתי חוקיים‬ ‫פניות‬ ‫ציבור‬ ‫מינהל‬ ‫אכיפה‬ ‫וזרים‬ ‫ביקורת‬ ‫פנימית‬ ‫אכיפה על מעסיקים‬ ‫חופש‬ ‫המידע‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה ‪ -‬מבנה ארגוני‬ ‫תכנון‪ ,‬מחקר‬ ‫איכות‬ ‫ומצוינות‬ ‫פרויקטים‬ ‫מיוחדים‬ ‫(ביומטרי)‬ ‫מינהל שירות‬ ‫למעסיקים‬ ‫ולעובדים זרים‬ ‫היתרים למעסיקים‬ ‫פרטיים‬ ‫טיפול שוטף‬ ‫במעסיקים ועובדים‬ ‫תאגידים ולשכות פרטיות‬ ‫טיפול במבקשי מקלט‬ ‫מינהל‬ ‫ומשאבי‬ ‫אנוש‬ ‫מינהל‬ ‫מעברי‬ ‫גבול‬ ‫מטה‬ ‫אשכולות‬ ‫מעברים‬ ‫חשבות‬ ‫אבטחת‬ ‫מידע‬ ‫מפת פריסה ארצית של אתרי הרשות‬ ‫‪9‬‬ ‫סיכום פעילות שנת ‪ 2012‬ברשות האוכלוסין וההגירה‬ ‫הסדרת מדיניות ההגירה של ישראל‬ ‫במדינת ישראל קיימת מדיניות הגירה הנשענת על הקביעה כי מדינת ישראל היא מדינת שבות‪ .‬תפיסה זו נותרה‬ ‫איתנה במהלך השנים ולא הושפעה אף מחילופי שלטון‪.‬‬ ‫עד שנות ה‪ 90-‬של המאה ה‪ 20-‬השתקעות של אוכלוסיות זרים בישראל הייתה תופעה יוצאת דופן‪ .‬מאז‪ ,‬בגלל‬ ‫צירוף של מגוון סיבות‪ ,‬אפשר להבחין בעלייה בביקוש להשתקעות בישראל של אוכלוסיות שונות המגיעות אליה‪,‬‬ ‫ביניהן‪ :‬זרים הנכנסים באשרת תייר ונשארים בישראל‪ ,‬עובדים זרים שמיצו את תקופת עבודתם בישראל‪ ,‬קרובים‬ ‫לאזרחים ישראלים שאינם זכאים למעמד על פי חוק‪.‬‬ ‫מציאות זו העלתה את הצורך ביצירת נהלי עבודה רבים‪ ,‬לשם התמודדות עם סוגיות יומיומיות ועם בקשות למעמד‬ ‫מצד אנשים הנמנים עם אוכלוסיות שאינן עומדות בקריטריונים לקבלת מעמד במסגרת חוק השבות‪ .‬בין היתר‬ ‫הוסדר בישראל מעמדם של בני זוג של אזרחים ישראלים‪ ,‬הורים קשישים של מי שהתאזרח‪ ,‬קטינים נלווים‪,‬‬ ‫מקרים הומניטריים של מבקשי מעמד מסיבות חריגות ועוד רבים אחרים‪.‬‬ ‫סוגיות בנושא מדיניות ההגירה עומדות תדיר בראש סדר היום הציבורי‪ ,‬ומבטאות את החשיבות המיוחסת להן‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬בשנים האחרונות העלתה רשות האוכלוסין וההגירה מגוון נושאים בתחום ההגירה לדיון ולקבלת החלטות‬ ‫בממשלה‪ .‬בעקבות זאת התקבלה בממשלה סדרת החלטות המעגנות נקודתית סוגיות הגירה שונות‪ ,‬לרבות‬ ‫הסדרת מעמדם של ילדי שוהים בלתי‪-‬חוקיים וקביעת מכסות להבאת עובדים זרים‪ .‬כמו כן‪ ,‬התקבלו החלטות‬ ‫באשר לטיפול במסתננים‪ ,‬ובהן הקמת מתקני שהייה‪ ,‬בניית גדר בגבול ישראל‪-‬מצרים וקידום התדיינות מול‬ ‫מדינות שלישיות שייאותו לקבל אליהן את המסתננים‪.‬‬ ‫מרכזיותה של סוגיית ההגירה משתקפת גם בנקיטת צעדים משמעותיים במישור החקיקתי‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בינואר‬ ‫‪ 2012‬אושר החוק למניעת הסתננות‪ ,‬ובשנה באחרונה הופץ תזכיר חוק לעניין סמכויות הפקחים בחוק הכניסה‬ ‫לישראל‪.‬‬ ‫ועדות השגה לזרים – ערר בנושאי קבלת מעמד בישראל‬ ‫בקשות לקבלת אשרה ורישיון ישיבה בישראל על פי חוק הכניסה לישראל‪ ,‬תשי"ב‪ ,1952-‬מוגשות דרך קבע‬ ‫ללשכות מינהל האוכלוסין הפזורות ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה מאפשרת לזרים שבקשתם לקבלת מעמד בישראל נדחתה לערער על ההחלטה‬ ‫שהתקבלה בעניינם‪.‬‬ ‫ועדות הערר הוקמו בשנת ‪ ,2009‬בהנחיית שר הפנים‪ ,‬במטרה להקנות למבקשים זכות ערר נגישה ופשוטה בטרם‬ ‫יפנו לערכאות משפטיות‪.‬‬ ‫יושב ראש הוועדה מוסמך לדון ולקבל החלטות בערעורי המבקשים על החלטות רשות האוכלוסין וההגירה‪ ,‬למעט‬ ‫החלטות שר הפנים‪ ,‬בכל הקשור לבקשות למתן אשרה ורישיון – החל במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לישראלי‪,‬‬ ‫המשך בטיפול במתן מעמד לנין ליהודי וכלה במתן מעמד להורים לחיילים ולהורים קשישים של אזרחים ישראלים‪.‬‬ ‫מספר ההשגות המטופלות בכל שנה הולך וגדל‪ ,‬ועד סוף שנת ‪ 2012‬דנו הוועדות בלמעלה מ‪ 1,300 -‬השגות‪.‬‬ ‫בימים אלו מוקם בית דין לעררים‪ ,‬אשר יחליף את פעילותן של ועדות ההשגה‪ ,‬זאת בהתאם לתיקון ‪ 22‬לחוק‬ ‫הכניסה לישראל‪ .‬בית הדין לעררים יהיה ערכאה לביקורת שיפוטית על החלטות של הרשויות המוסמכות בנושא‬ ‫הגירה וזרים‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫הסדרת העסקתם של העובדים הזרים‬ ‫בהתאם לחוק עובדים זרים‪ ,‬העסקתו של עובד זר מותנית בקיומם של שני תנאים‪ :‬האחד‪ ,‬שהמעסיק הישראלי יחזיק‬ ‫בהיתר העסקה תקף בענף מבין הענפים שבהם מתירה הממשלה להעסיק עובדים זרים‪ ,‬והשני‪ ,‬שלזר תהיה אשרת‬ ‫עבודה בתוקף לאותו ענף העסקה‪ ,‬והוא יהיה רשום אצל אותו מעסיק בהתאם לנהלי רשות האוכלוסין וההגירה באותו‬ ‫ענף‪.‬‬ ‫הן ההיתרים למעסיקים והן האשרות לעובדים הזרים מונפקים על ידי רשות האוכלוסין וההגירה‪ ,‬בהתאם למדיניות‬ ‫הממשלה והמכסות שנקבעו לכל ענף וענף‪.‬‬ ‫מכסות היתרים להעסקת עובדים זרים בהתאם להחלטות הממשלה‪ ,‬לפי ענפים בשנים ‪2010-2013‬‬ ‫מכסות מרביות של‬ ‫עובדים זרים‬ ‫‪2012‬‬ ‫מכסות מרביות‬ ‫של עובדים זרים‬ ‫‪2013‬‬ ‫עד ‪**8,000‬‬ ‫עד ‪**8,000‬‬ ‫עד ‪ 24,000‬קבועים‬ ‫ועוד ‪ 1,000‬עונתיים**‬ ‫ענף‬ ‫מכסות מרביות של‬ ‫עובדים זרים‬ ‫‪2010‬‬ ‫מכסות מרביות של‬ ‫עובדים זרים‬ ‫‪2011‬‬ ‫בניין‬ ‫‪1.10.2009‬‬ ‫עד‬ ‫‪31.9.2010‬‬ ‫עד ‪9,000‬‬ ‫‪1.10.2010‬‬ ‫עד‬ ‫‪30.6.2011‬‬ ‫עד ‪8,000‬‬ ‫חקלאות‬ ‫עד ‪26,000‬‬ ‫עד ‪24,500‬‬ ‫עד ‪**25,400‬‬ ‫תעשייה‬ ‫ושירותים‬ ‫עד ‪500‬‬ ‫עד ‪500‬‬ ‫עד ‪200‬‬ ‫עד ‪50‬‬ ‫סיעוד‬ ‫‪ 56,887‬היתרים‬ ‫שניתנו בפועל‬ ‫‪ 55,793‬היתרים‬ ‫שניתנו בפועל‬ ‫‪ 56,613‬היתרים‬ ‫שניתנו בפועל‬ ‫בענף הסיעוד הממשלה‬ ‫אינה קובעת מכסות‬ ‫היתרים להעסקת עובדים‬ ‫זרים‪ ,‬אלא ההיתרים‬ ‫ניתנים על פי הצורך‬ ‫ובהתאם לנהלים‬ ‫* הנתונים שבטבלה זו מתייחסים לתקרת המכסות כפי שנקבעו על ידי הממשלה ואינן משקפות בהכרח את מספר ההיתרים שניתנו ו‪/‬או מומשו‪.‬‬ ‫** בכפוף לגיוס עובדים במסגרת הסכמים בילטראליים‪.‬‬ ‫בין השנים ‪ 2012-2010‬נקטה רשות האוכלוסין וההגירה צעדים רבים ומגוונים‪ ,‬שנועדו לקדם את הסדרת העסקתם‬ ‫של העובדים הזרים בישראל‪ .‬עיקרם של צעדים אלו הוא חתימה על הסכמים בילטראליים לגיוס ולהעסקת‬ ‫עובדים זרים ומימוש אותם הסכמים‪ ,‬וכן ייעול ושיפור העסקתם של עובדים זרים בענף הסיעוד‪.‬‬ ‫להלן מובא פירוט הפעולות המרכזיות שנקטה הרשות בנושא זה‪.‬‬ ‫הסכמים בילטראליים לגיוס עובדים זרים ולהעסקתם‬ ‫הפעילות לקידום הסכמים בילטראליים בין מדינת ישראל למדינות המוצא של העובדים הזרים היא עמוד התווך‬ ‫להסדרת העסקתם של העובדים הזרים‪ .‬תכלית ההסכמים היא יצירת מנגנון גיוס ישיר בין מדינת ישראל ומדינות‬ ‫המוצא של העובדים‪ ,‬שנועד למנוע גביית דמי תיווך אסורים מהעובדים הזרים וסחר בבני אדם על ידי גורמי‬ ‫תיווך פרטיים‪ .‬בכך גם מבטיחים כי העובדים הזרים המגויסים יקבלו מידע ברור ואמין לגבי חובותיהם וזכויותיהם‬ ‫בישראל טרם הגעתם למדינה‪.‬‬ ‫הרשות פועלת ליישום החלטות ממשלה בעניין התקשרות המדינה בהסכמים בילטראליים עם מדינות המוצא של‬ ‫העובדים הזרים‪ .‬האחרונה שבהן הייתה החלטת הממשלה מס’ ‪ 3453‬מיום ‪ 10‬ביולי ‪ 2011‬בדבר הבאת עובדים‬ ‫זרים באמצעות הסכמים בילטראליים בין מדינות‪.‬‬ ‫החלטות הממשלה קבעו שיוקם צוות בין‪-‬משרדי המורכב מנציגי המשרדים והגופים הבאים‪ :‬רשות האוכלוסין וההגירה‪,‬‬ ‫‪11‬‬ ‫משרד התמ”ת‪ ,‬משרד המשפטים‪ ,‬משרדי האוצר והחוץ‪ ,‬וכן נציגי משרדים נוספים בהתאם לנושא (הענף) שבו עוסק‬ ‫ההסכם‪.‬‬ ‫הצוות מלווה את התהליך ומנחה את המשרדים השונים כיצד ליישם דרכי הפעולה‪ ,‬וממליץ לשר הפנים בנושא‬ ‫מדינות המוצא של העובדים הזרים אשר יובאו לישראל לעבודה‪ ,‬וכן על אופן גיוסם‪ ,‬הבאתם וקליטתם בישראל‪.‬‬ ‫בין השנים ‪ 2012-2010‬כללה פעילות הרשות בתחום ההסכמים הבילטראליים את הצעדים הבאים‪:‬‬ ‫בענף החקלאות – נחתם הסכם בילטראלי עם ממשלת תאילנד להבאת עובדים זרים בתחום החקלאות‪ .‬יישום‬ ‫ההסכם נעשה במסגרת הסדר ‪ ,)Thailand Israel Cooperation( TIC‬המעגן בתוכו את עקרונות השיטה‬ ‫וההסכם‪ .‬עיקרו של ההסכם עוסק בגיוס מפוקח‪ ,‬אובייקטיבי ושקוף של עובדים זרים לענף החקלאות בשיתוף‬ ‫ארגון ההגירה הבינלאומי‪ ,‬ה‪ .)IOM(-‬עד לסוף דצמבר ‪ 2012‬נכנסו לישראל כ‪ 1,900-‬עובדים זרים באמצעות‬ ‫הסדר ‪.TIC‬‬ ‫במקביל נערך פיילוט לגיוס עובדים עונתיים בענף (עובדים המגיעים לפרקי זמן קצרים בהתאם למועדי הקטיף)‬ ‫באמצעות הסדר עם ממשלת סרי‪-‬לנקה‪ .‬הפיילוט הוגדר כהצלחה‪ ,‬ובימים אלה החל משא ומתן לגיוס עובדים‬ ‫זרים עונתיים נוספים‪ ,‬בהתאם להחלטת ממשלה חדשה בנושא זה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬מתבצעת בדיקת היתכנות לגיוס עובדים לענף זה גם מנפאל‪.‬‬ ‫בענף הבניין – ממשלת ישראל אשררה הסכם בילטראלי עם ממשלת בולגריה לגיוס עובדים זרים מקצועיים‪,‬‬ ‫ובמהלך שנת ‪ 2012‬החלו הליכי גיוס של עובדים בתחום הבניין‪ .‬כמו כן‪ ,‬נחתם הסכם בילטראלי ופרוטוקול יישום‬ ‫עם ממשלת מולדובה לגיוס עובדים בבניין‪ ,‬אשר אושרר בממשלה‪ .‬עיקרם של הסכמים אלה הוא יצירת מנגנון‬ ‫להקמת מאגר של עובדים פוטנציאליים במדינות הללו‪ ,‬העומדים בתנאי סף אישיים ומקצועיים שסוכמו בין‬ ‫המדינות‪ ,‬שמתוכו ייבחרו עובדים אקראית‪ ,‬בהתאם לדרישה להעסקתם בישראל על ידי הגורמים המורשים לכך‪.‬‬ ‫הבחירה האקראית נועדה למנוע מגורמים בלתי מורשים לנסות לגבות סכומי עמלות מהמועמדים לפי ההסכם‪,‬‬ ‫תוך הבטחה לקידום מועמדותם‪ .‬מאחר שהמועמד ידע כי הבחירה תהיה אקראית בלבד‪ ,‬הוא לא יתפתה להאמין‬ ‫לגורמים שיטענו כי יוכלו להבטיח לו עבודה בישראל‪ ,‬ולכן לא ישלם סכומים שלא כדין‪.‬‬ ‫עד לסוף שנת ‪ 2012‬הגיעו מבולגריה כ‪ 800-‬עובדים זרים‪ .‬במחצית הראשונה של שנת ‪ 2013‬יחל יישום ההסכם‬ ‫שנחתם עם ממשלת מולדובה‪ .‬בנוסף מנהלת הרשות משא ומתן עם מדינות נוספות לחתימה על הסכמים דומים‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬מתגבש מתווה לפיילוט שנועד לבדוק הבאת עובדים מסרי‪-‬לנקה לענף הבניין בישראל‪ .‬כמו כן‪ ,‬מונה‬ ‫צוות בין‪-‬משרדי לבחינת היתכנות גיוס של עובדים מסין לענף זה‪.‬‬ ‫בענף הסיעוד – בהמשך להחלטת הממשלה בעניין זה‪ ,‬אישר הצוות הבין‪-‬משרדי הפעלתו של פיילוט להבאת‬ ‫‪ 300‬עובדים זרים נוספים בענף הסיעוד‪ ,‬אף זאת באמצעות הסכמים והסדרים בילטראליים‪ .‬בהמשך לכך נבחנות‬ ‫אפשרויות להבאת עובדים לענף הסיעוד מהמדינות סרי‪-‬לנקה‪ ,‬פיליפינים ונפאל‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2013‬תמשיך הרשות לפעול‪ ,‬בשיתוף הצוות הבין‪-‬משרדי‪ ,‬על מנת להרחיב את היקף ההסכמים‬ ‫הבילטראליים‪ ,‬על ידי חתימת הסכמים עם מדינות נוספות ו‪/‬או הרחבת הסכמים לענפים נוספים עם מדינות‬ ‫שכבר נחתמו עמן הסכמים‪ .‬כמו כן‪ ,‬תדאג הרשות להמשך יישומם של ההסכמים הקיימים‪.‬‬ ‫שינויים בתחום העסקתם של העובדים הזרים בענף הסיעוד‬ ‫בשנים האחרונות נערכים שינויים משמעותיים בתחום העסקתם של העובדים הזרים בענף הסיעוד‪ ,‬שנועדו‬ ‫להעמיק את הסדרת הנושא‪ ,‬לשפר ולייעל אותו‪.‬‬ ‫נוהל הודעה מראש על עזיבת מעסיק‬ ‫בעקבות תלונות רבות שהגיעו לרשות על עובדים זרים שנטשו מטופלים ללא הודעה מוקדמת‪ ,‬הוחלט ברשות‬ ‫האוכלוסין וההגירה לקבוע נוהל המחייב עובד זר בענף הסיעוד ליתן הודעה כתובה מראש קודם עזיבת מטופל‬ ‫סיעודי‪ .‬לפי הנוהל‪ ,‬עובד שיעזוב מעסיק סיעודי בפתאומיות‪ ,‬יוזמן לבירור מינהלי‪ ,‬ואם יוכח כי לעזיבה הפתאומית‬ ‫לא הייתה כל סיבה מוצדקת‪ ,‬יהיה העובד צפוי להרחקה מישראל‪ .‬הנוהל שהוצע קיבל את אישור משרד המשפטים‬ ‫ואת אישורו של בג”ץ ופורסם בשנת ‪ 2012‬כנוהל ניסוי‪ ,‬תוך הפצתו לעובדים הזרים בשפות שונות‪ .‬במהלך שנת‬ ‫‪ 2013‬תיבחן הפעלת הנוהל לצורך גיבוש עקרונות קבועים לנוהל בנושא זה‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫תיקון לחוק הכניסה לישראל‬ ‫לאור פניות שהגיעו לרשות ממטופלים סיעודיים בדבר קשיים שהתעוררו בנושא של העסקת עובדים זרים בענף‬ ‫הסיעוד‪ ,‬חוקק תיקון ‪ 21‬לחוק הכניסה לישראל‪ ,‬התשי”ב‪ ,1952-‬שבעקבותיו הכינה רשות האוכלוסין וההגירה‬ ‫נהלים וטיוטות תקנות כמפורט להלן‪:‬‬ ‫בקרה על מעברים של עובדים זרים בין מעסיקים (מטופלים סיעודיים) – התיקון לחוק הסמיך את שר הפנים‪,‬‬ ‫בהתייעצות עם שר הרווחה ובאישור ועדת הפנים של הכנסת‪ ,‬לקבוע בתקנות “אמצעי בקרה” על מספר המעברים‬ ‫של עובדים זרים בענף הסיעוד בין מעסיקים‪ .‬מטרת התקנות למנוע את המשך שהותם בישראל של עובדים זרים‬ ‫בענף הסיעוד שאינם מתאימים לעבודה סיעודית‪ ,‬או המבקשים לנצל את האשרה שניתנה להם לעבודה שאינה‬ ‫סיעודית‪ ,‬בניגוד לדין‪ ,‬העוברים תכופות בין מעסיקים שונים מבלי לבצע את העבודה שלשמה הגיעו לישראל‪.‬‬ ‫טיוטת תקנות שגובשה יחד עם משרד המשפטים הועברה לקבלת הערות ממשרדי התמ”ת והרווחה‪ ,‬וכן לאישור‬ ‫ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת לצורך אישור‪ .‬דיון בהצעת התקנות צפוי להתקיים לאחר פגרת הבחירות‬ ‫לכנסת‪.‬‬ ‫הגדרה של אזורי עבודה גיאוגרפיים – התיקון לחוק הסמיך את שר הפנים‪ ,‬בהתייעצות עם שר הרווחה ובאישור‬ ‫ועדת הפנים של הכנסת‪ ,‬לקבוע בתקנות אזורי עבודה גיאוגרפיים לעובדים הזרים בענף הסיעוד‪ .‬הכוונה היא‬ ‫שהעובד הזר ייועד מראש לעבוד באזור גיאוגרפי מסוים‪ .‬מטרת התקנות להקל על מעסיקים סיעודיים בפריפריה‪,‬‬ ‫שמתקשים להעסיק עובדים זרים‪ ,‬כיוון שהללו מעדיפים לעבוד באזורים מרכזיים יותר במדינה‪ .‬טיוטת התקנות‬ ‫שגובשה קיבלה את אישור משרד המשפטים והשר העבירה להיוועצות עם השרים המוסמכים הנוספים‪ .‬התקנות‬ ‫צפויות לעלות לדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת לאחר פגרת הבחירות לכנסת‪.‬‬ ‫סמכות לביטול אשרה ורישיון לעובד זר שלא הועסק כדין במשך ‪ 90‬יום – התיקון לחוק מסמיך את שר הפנים‬ ‫לבטל את האשרה ואת רישיון הישיבה של עובד זר‪ ,‬אם מצא כי העובד הזר לא הועסק ברישיונו כדין למשך תקופה‬ ‫העולה על ‪ 90‬יום‪ ,‬בלא שנמצאו טעמים מיוחדים לכך‪ ,‬וזאת לאחר עריכת שימוע לעובד הזר‪ .‬מטרת התיקון היא‬ ‫לוודא כי עובד זר שהגיע לישראל לעבודה בענף מסוים‪ ,‬יעבוד כדין באותו ענף‪ ,‬כפי שנקבע באשרתו‪ ,‬ואם אינו‬ ‫עובד כדין בתחום‪ ,‬עליו לצאת מישראל‪ .‬בעקבות התיקון הוסמכו פקידים ברשות לקבל החלטות מינהליות לפי‬ ‫סעיף זה‪.‬‬ ‫נוהל ניסוי להתרת העסקה קצרת מועד‬ ‫בעקבות פניות שהתקבלו ברשות האוכלוסין וההגירה‪ ,‬שלפיהן מעסיקים סיעודיים מתקשים למצוא מטפלים‬ ‫חילופיים לתקופות יציאתם של העובדים הזרים המטפלים בהם לחופשה בחו”ל‪ ,‬הוחלט להגדיל את מאגר‬ ‫העובדים הזרים הפנויים למשימות זמניות אלו על ידי קביעת נוהל ניסוי‪ ,‬המאפשר לעובדים שסיימו ‪ 51‬חודשים‬ ‫בישראל‪ ,‬אך טרם סיימו ‪ 63‬חודשים‪ ,‬להירשם לעבודה כדין‪ ,‬כעובדים מחליפים‪.‬‬ ‫הרחבת הקריטריונים לקבלת היתר להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד‬ ‫בשנת ‪ 2012‬עודכנו ברשות הקריטריונים לקבלת היתר להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד‪ ,‬בעקבות שינוי באופן‬ ‫ביצוע הניקוד של המוסד לביטוח לאומי במבחן התלות שנועד להעריך את הצורך של קשישים סיעודיים בהשגחה‪.‬‬ ‫בעקבות השינוי סוכם שגם מטופל סיעודי שקיבל ניקוד בגין “השגחה חלקית” במבחן הערכת התלות של המוסד‬ ‫לביטוח לאומי‪ ,‬יהיה זכאי לקבל היתר להעסיק עובד זר בענף הסיעוד‪.‬‬ ‫מאגר סיעוד ויריד תעסוקה‬ ‫הרשות פעלה ליישום החלטת ממשלה מס’ ‪ 448‬מיום ‪ 12‬בספטמבר ‪ ,2006‬שעניינה הסדרת השירות לנזקקים‬ ‫בתחום שירותי הסיעוד‪ ,‬והקימה בשנת ‪ 2010‬מאגר ממוחשב של עובדים זרים בענף הסיעוד‪ ,‬הפנויים לעבודות‬ ‫סיעוד חילופיות בישראל‪ .‬המאגר מתעדכן באופן שוטף והוא כולל את פרטיהם של עובדים זרים מהענף הנמצאים‬ ‫בישראל כדין ופנויים לעבודה חילופית בעקבות פטירת מעסיק‪ ,‬פיטורים או התפטרות‪ .‬המאגר נועד לשימושן של‬ ‫לשכות השמה‪ ,‬כדי שדרכן יוכלו העובדים שפרטיהם מצויים במאגר למצוא מעסיק חדש‪ .‬מטרת השימוש במאגר‬ ‫היא למנוע הבאת עובדים זרים חדשים מחו”ל שלא לצורך‪ ,‬בשעה שבישראל קיימים עובדים זרים ותיקים ומנוסים‬ ‫בענף הסיעוד שאין להם תעסוקה‪.‬‬ ‫סך כל העובדים הזרים הרשומים במאגר עומד מדי שבוע על כ‪ 600-‬עובדים‪ .‬מתוכם משובצים לעבודה חדשה‬ ‫בענף הסיעוד כ‪ 150-‬עובדים זרים בממוצע מדי שבוע‪ ,‬שהיו רשומים במאגר בשבוע הקודם‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬במהלך השנים ‪ 2011‬ו‪ 2012-‬קיימה הרשות ירידי תעסוקה‪ ,‬שאליהם זומנו עובדים זרים ונציגי לשכות‬ ‫פרטיות לשירותי סיעוד‪ ,‬במטרה לסייע ללשכות הפרטיות במציאת עובדים זרים הפנויים לעבודה בענף הסיעוד‪.‬‬ ‫חלוקת היתרים להעסקת עובדים פלסטינים בישראל‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה עוסקת גם במתן היתרים למעסיקים המבקשים להעסיק עובדים פלסטינים בישראל‬ ‫בהתאם למכסות שקבעה הממשלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬באחריות הרשות לוודא כי עובד מן השטחים העובד בישראל יקבל‬ ‫שכר ברוטו‪ ,‬שכר נטו ותנאים סוציאליים השווים לשכרו של כל עובד אחר בישראל שלו נתונים אישיים ומקצועיים‬ ‫זהים‪.‬‬ ‫מכסות היתרים להעסקת עובדים פלסטינים בהתאם להחלטות ממשלה‪ ,‬לפי ענף תעסוקה*‬ ‫ענף‬ ‫בניין‬ ‫תעשייה ושירותים‬ ‫חקלאות‬ ‫חקלאות עונתי‬ ‫מסיק זיתים‬ ‫אזור תעשייה עטרות‬ ‫סה”כ‬ ‫מכסה‬ ‫‪27,500‬‬ ‫‪2,250‬‬ ‫‪5,000‬‬ ‫‪4,250‬‬ ‫‪3,000‬‬ ‫‪2,000‬‬ ‫‪44,000‬‬ ‫* הנתונים שבטבלה זו מתייחסים לתקרת המכסות כפי שנקבעו על ידי הממשלה והן לא בהכרח משקפות את מספר ההיתרים שניתנו ו‪/‬או מומשו‪.‬‬ ‫לצד הפעילות השוטפת בתחום העסקת עובדים מהשטחים בישראל‪ ,‬התקיימו בשנת ‪ 2012‬פעילויות נוספות‬ ‫במסגרת הוועדה הבין‪-‬משרדית לקביעת קריטריונים לעניין חלוקת מכסות העסקה של עובדים פלסטינים‬ ‫בענפים השונים‪.‬‬ ‫פעילות הוועדה כללה את הצעדים הבאים‪:‬‬ ‫מימוש מלא של מכסת ההיתרים שאושרה בענף הבניין – בעקבות ניצול חלקי בלבד של מכסת ההיתרים על ידי‬ ‫קבלני הבניין‪ ,‬פרסמה הרשות הודעה לציבור שלפיה קבלן שלא יממש את ההיתרים שברשותו תוך ‪ 30‬יום‪ ,‬יבוטלו‬ ‫ההיתרים שקיבל ולא מומשו ויועברו לקבלנים אחרים‪.‬‬ ‫במסגרת הקצאה של תוספת של ‪ 5,000‬עובדים (כמפורט להלן)‪ ,‬בוטלו כ‪ 600-‬היתרים שלא מומשו והם הוקצו‬ ‫מחדש‪.‬‬ ‫חלוקת תוספת של ‪ 5,000‬היתרים בענף הבניין – בהתאם להחלטת ממשלה מס’ ‪( 4970‬חכ‪ )286/‬מיום ‪25‬‬ ‫ביולי ‪ 2012‬בדבר תוספת ‪ 5,000‬היתרים להעסקת עובדים פלסטינים בענף הבניין‪ ,‬פרסמה הרשות הודעה בנוגע‬ ‫לאפשרות להגיש בקשות להקצאה‪ .‬הוגשו כ‪ 1,240-‬בקשות להעסקת כ‪ 21,500-‬עובדים פלסטינים‪ .‬בעקבות זאת‬ ‫הוקצו כ‪ 5,500-‬היתרים‪ ,‬כולל היתרים שבוטלו עקב אי מימוש (כמוסבר לעיל)‪.‬‬ ‫מימוש החלטה על תוספת של ‪ 3,000‬היתרים בענף הבניין – בהמשך להחלטת ממשלה מס’ ‪ 4970‬החליטה‬ ‫הממשלה בהחלטה מס’ ‪( 5241‬חכ‪ )317/‬מיום ‪ 22‬בנובמבר ‪ 2012‬לאשר תוספת של ‪ 3,000‬היתרים לענף הבניין‪.‬‬ ‫בימים אלה מתגבש נוהל להקצאת ההיתרים כאמור‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2013‬יחולקו ההיתרים בהתאם להחלטת הממשלה‪ ,‬וכן תבוצע חלוקת היתרים ממאגר המכסות הפנויות‪.‬‬ ‫חלוקה מחדש של המכסה להעסקה בענף הבניין – הוועדה המליצה שמשרד השיכון ישמש כגורם מייעץ לחלוקה‬ ‫מחדש של מכלול המכסה להעסקת עובדים פלסטינים בענף הבניין‪ ,‬בהתאם לקריטריונים מקצועיים ובחינות‬ ‫פרטניות שייקבעו‪ .‬משרד השיכון בוחן את הבקשה‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מימוש החלטה על תוספת של ‪ 2,000‬היתרים בענף החקלאות – בהתאם להחלטת ממשלה מס’ ‪( 5241‬חכ‪)317/‬‬ ‫מיום ‪ 22‬בנובמבר ‪ ,2012‬התקבלה המלצת משרד החקלאות להקצאת ‪ 2,000‬היתרים של עובדים פלסטינים‬ ‫לשנת ‪ .2013‬תוספת זו מהווה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מענה להפחתת מכסת העובדים הזרים בענף החקלאות לשנת ‪.2013‬‬ ‫מימוש מלא למכסה בענף התעשייה והשירותים – הוקמה ועדה בין‪-‬משרדית לצורך הקצאת היתרים בענף זה‬ ‫שלא מומשו‪ ,‬וכן לצורך קביעת הקצאה מחודשת של היתרים בענף‪ ,‬שצפויה להתקיים בשנת ‪.2013‬‬ ‫במסגרת הקצאת ההיתרים שלא מומשו טיפלה הוועדה בכ‪ 270-‬בקשות‪ :‬כ‪ 230-‬היתרים אושרו מתוך המכסה‬ ‫הפנויה וכ‪ 40-‬בקשות נדחו‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫הגברת יכולת האכיפה על מעסיקים ועל לשכות פרטיות‬ ‫אכיפה על מעסיקים‬ ‫אכיפת החוק על מעסיקי זרים נועדה לצמצם תופעה של העסקת זרים ללא היתר ו‪/‬או העסקה שלא כדין‪ ,‬ובד‬ ‫בבד היא נועדה להבטיח את זכויותיהם של העובדים הזרים‪.‬‬ ‫נתוני אכיפה על מעסיקים בשנים ‪( 2012-2010‬אומדנים)‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫תיקי חקירה שנפתחו‬ ‫‪1,300‬‬ ‫‪1,700‬‬ ‫‪1,460‬‬ ‫קנסות מינהליים שהוטלו על מעסיקים‬ ‫‪1,100‬‬ ‫‪1,640‬‬ ‫‪1,740‬‬ ‫היקף קנסות מינהליים*‬ ‫‪₪ 16,400,000‬‬ ‫‪₪ 18,500,000‬‬ ‫‪₪ 16,570,000‬‬ ‫כתבי אישום שהוגשו נגד מעסיקים **‬ ‫‪780‬‬ ‫‪320‬‬ ‫‪380‬‬ ‫היקף קנסות שהוטלו על פי גזרי דין בעקבות‬ ‫הגשת כתבי אישום נגד מעסיקים‬ ‫‪₪ 8,550,000‬‬ ‫‪₪ 10,100,000‬‬ ‫‪*** .₪ 12,700,000‬‬ ‫סך היקף הגבייה השנתית מקנסות‬ ‫‪₪ 35,000,000‬‬ ‫‪₪ 29,000,000‬‬ ‫‪*** ₪ 29,270,000‬‬ ‫* קנסות שהוטלו בשנה מסוימת בגין תיקים שנפתחו בשנה זו ובשנים קודמות‪.‬‬ ‫** כתבי אישום שהוגשו בשנה מסוימת בגין תיקים שנפתחו בשנה זו ובשנים קודמות‪.‬‬ ‫*** נכון ליום ‪30.11.12‬‬ ‫פעולות להגברת יכולת האכיפה על מעסיקים‬ ‫הרשות מעוניינת להגביר את יכולת האכיפה שלה על מעסיקים ופועלת לשם כך בשנים האחרונות במספר‬ ‫ערוצים‪:‬‬ ‫ייעול שיטת הפיקוח והחקירה – עם הקמת מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה אוחדה פעילות‬ ‫האכיפה של החוקים השונים שבתחום סמכותה של הרשות‪ .‬עקב כך יכולים צוותי הפיקוח לבצע בעת ובעונה‬ ‫אחת אכיפה על שוהים לא‪-‬חוקיים ועל המעסיק שלהם‪.‬‬ ‫שיפור המידע המודיעיני – קיימת זיקה רבה בין איכות המידע המודיעיני לבין היכולת לבצע אכיפה יעילה‬ ‫ואפקטיבית‪ :‬מידע מודיעיני איכותי מאפשר לבצע פעילות אכיפה ממוקדת על אוכלוסיות ייעודיות ולהגביר את‬ ‫האכיפה היזומה‪ .‬בשנת ‪ 2012‬הוקמה במינהל אכיפה וזרים יחידת מודיעין‪ ,‬הפועלת לאיסוף מידע על שוהים הלא‪-‬‬ ‫חוקיים ומעסיקים‪ ,‬במטרה לחשוף את מחוללי התופעה‪.‬‬ ‫שיתוף גופים ממשלתיים אחרים במידע – מידע המנוהל בגופים ממשלתיים שונים עשוי לסייע באיתור תופעות‬ ‫של עבירה על החוק הנאכף על ידי הרשות‪ .‬לחלופין‪ ,‬מידע המנוהל ברשות נדרש לעבודתם של גופים ממשלתיים‬ ‫אחרים‪ .‬שנת ‪ 2012‬התאפיינה בשורה של שיתופי פעולה מוצלחים עם גורמי אכיפה ממשלתיים‪ ,‬ובכלל זה רשות‬ ‫הטבע והגנים‪ ,‬רשויות המס ורשויות הביטחון‪.‬‬ ‫הגברת יכולת ההרתעה – התיקון לחוק עובדים זרים‪ ,‬תשנ״א ‪ ,1991‬שנכנס לתוקפו ביוני ‪ ,2012‬נועד לאפשר‬ ‫ענישה אפקטיבית יותר של מעסיקי זרים שלא כחוק‪ ,‬במטרה להגביר את יכולת ההרתעה ולצמצם את העבירות‬ ‫על החוק‪ .‬במסגרת תיקון זה נקבע‪ ,‬בין היתר‪ ,‬עונש מינימום בגין העסקת עובד זר שלא כדין והוגדל עונשו של נושא‬ ‫משרה בתאגיד העובר על חוק עובדים זרים‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫אכיפה מינהלית‬ ‫אכיפה מינהלית על תאגידי בניין ועל לשכות פרטיות‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה אחראית למתן רישוי לגופים הבאים‪ :‬תאגידי כוח אדם בענף הבניין‪ ,‬המעסיקים עובדים‬ ‫זרים בענף הבניין‪ ,‬ולשכות פרטיות האחראיות על השמת עובדים זרים בענף הסיעוד ובענף החקלאות‪.‬‬ ‫כיום פועלים ברישיון כ‪ 34-‬תאגידי בניין‪ 107 ,‬לשכות פרטיות להשמה בענף הסיעוד ו‪ 13-‬לשכות פרטיות להשמה‬ ‫בענף החקלאות‪.‬‬ ‫הפיקוח על עבודתם של גופים אלו נעשה באמצעות ביקורות מינהליות‪ ,‬במטרה להבטיח שגופים אלו יפעלו באופן‬ ‫תקין‪ ,‬בהתאם להוראות החוק והנהלים שמכוחם ניתן להם ההיתר‪ ,‬תוך שמירת זכויותיהם של העובדים הזרים‬ ‫מחד‪ ,‬ושל המעסיקים מאידך‪ .‬במקרים שבהם קיימים חשדות להפרות של הוראות החוק והנהלים הרלוונטיים‬ ‫ואי עמידה בדרישותיהם‪ ,‬נערך לגוף המבוקר שימוע‪ ,‬ובהתאם לכך רשאית הרשות להחליט על ביטול היתר‪ ,‬סיוג‬ ‫שלו‪ ,‬אי חידושו ועוד‪.‬‬ ‫בין הסיבות שבגינן נערכים שימועים לתאגידי בניין‪ :‬חשד לאי עמידה בתנאי הסף לקבלת היתר לשמש כקבלן כוח‬ ‫אדם וחשד לאי יציבות כלכלית העשויה לפגוע בתנאי העסקת העובדים הזרים‪.‬‬ ‫בין הסיבות שבגינן נערכים שימועים ללשכות פרטיות לענף הסיעוד והחקלאות‪ :‬חשד להבאת עובדים זרים ללא‬ ‫צורך ומבלי שיהיה מעסיק פנוי‪ ,‬חשד לגביית יתר מעובדים וחשד להפרת חובת דיווח לרשות והפרת חובת עריכת‬ ‫ביקורי בית‪.‬‬ ‫בסוף שנת ‪ 2011‬הוקמה במינהל שירות למעסיקים ולעובדים זרים היחידה לטיפול בתאגידים ובלשכות פרטיות‪,‬‬ ‫במטרה לחזק את יכולות הפיקוח של הרשות בתחום זה‪.‬‬ ‫אכיפה מינהלית על מעסיקים פרטיים‬ ‫אכיפה על מעסיקים פרטיים מתמקדת בעיקר במעסיקים בעלי היתרים‪ ,‬שמנצלים את ההיתר שברשותם לרעה‪,‬‬ ‫או לחלופין אינם ממלאים את התנאים בהיתר שלהם התחייבו עם קבלתו‪ ,‬כגון‪ :‬סחר בהיתר‪ ,‬הפרת תנאי היתר‪,‬‬ ‫אלימות כלפי העובד‪ ,‬הטרדות מיניות‪ .‬הטיפול בחשדות להפרות של הוראות החוק של מעסיקים פרטיים דומה‬ ‫לטיפול בחשדות להפרות החוק של תאגידים ולשכות פרטיות‪ ,‬כמתואר לעיל‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫צמצום מספר השוהים הלא‪-‬חוקיים‬ ‫שהייה של זרים באופן לא חוקי בישראל היא תופעה שהמודעות לקיומה הלכה והתחזקה בשנים האחרונות‪,‬‬ ‫ואיתה גם ההכרה בצורך לטפל בה‪ .‬בין שמדובר בנתינים זרים שמלכתחילה נכנסו לישראל שלא כחוק ובין‬ ‫שמדובר בכאלו שבמהלך הזמן הפרו את התנאים לשהותם בארץ‪ ,‬רשות האוכלוסין וההגירה פועלת לצמצם‬ ‫תופעה לא רצויה זו‪.‬‬ ‫אוכלוסיית השוהים הלא‪-‬חוקיים בישראל נחלקת לשלוש קבוצות עיקריות‪:‬‬ ‫• מסתננים – זרים שנכנסו לישראל שלא כחוק ושלא דרך מעבר גבול מסודר ושנתפסו בגבול או בתוך ישראל‪.‬‬ ‫בסוף שנת ‪ 2012‬היו בישראל כ‪ 56,150-‬מסתננים‪.‬‬ ‫• עובדים זרים לא‪-‬חוקיים – זרים שהיו בעבר עובדים חוקיים‪ ,‬אך במשך הזמן הפכו ללא‪-‬חוקיים‪ .‬בסוף שנת‬ ‫‪ 2012‬עמד מספרם של העובדים הזרים הלא‪-‬חוקיים על כ‪.14,400-‬‬ ‫• תיירים שאשרתם פגה – זרים שנכנסו למדינה באשרת תייר ונותרו בה לאחר המועד שבו פג תוקף האשרה‪.‬‬ ‫על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הודעה לעיתונות ‪ ,)30.7.12‬בסוף שנת ‪ 2011‬שהו בישראל כ‪92,000-‬‬ ‫תיירים ללא אשרה בתוקף‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2012‬ממשיכה מגמת הירידה במספר השוהים הלא חוקיים בישראל‪.‬‬ ‫מספר התיירים שאשרתם פגה‪ ,‬העובדים הזרים הלא‪-‬חוקיים והמסתננים נמצא במגמת ירידה‪.‬‬ ‫בנושא אוכלוסיית המסתננים שבארץ‪ ,‬המונה בסוף שנת ‪ 2012‬כ‪ ,56,150-‬חשוב לציין כי מקורם של כ‪ 90%-‬מהם‬ ‫מסודן ומאריתריאה‪ ,‬ומאחר שאי אפשר להרחיקם לעת הזו‪ ,‬היכולת להקטין את היקפה של אוכלוסיית המסתננים‬ ‫שכבר בארץ מוגבלת‪ .‬על תופעת ההסתננות לישראל ועל ההתמודדות איתה ראו הרחבה בהמשך פרק זה‪.‬‬ ‫פעולות שנועדו להשיג ירידה במספר השוהים הלא‪-‬חוקיים‬ ‫בשנת ‪ 2012‬הניבה פעילות הרשות שנועדה לצמצם את מספר השוהים הלא‪-‬חוקיים ירידה של כ‪23,700-‬‬ ‫במספרם‪.‬‬ ‫הרשות פועלת בערוצים שונים המשפיעים באופן ישיר ו‪/‬או עקיף על צמצום מספר השוהים הלא‪-‬חוקיים‪:‬‬ ‫עידוד עזיבה מרצון של שוהים לא‪-‬חוקיים – עזיבה מרצון היא תוצר של פעילות ישירה ועקיפה שרשות האוכלוסין‬ ‫נוקטת על מנת לעודד שוהים לא‪-‬חוקיים לצאת את הארץ שלא מתוקף צו הרחקה‪ .‬פעילות ייעודית לעידוד עזיבה‬ ‫מרצון כוללת הסברה המכוונת לאוכלוסיית היעד וסיוע בקבלת מסמכי נסיעה ובמימון הוצאות הנסיעה‪ .‬בד בבד‬ ‫הרשות נוקטת פעולות אכיפה היוצרות הרתעה בקרב השוהים הלא‪-‬חוקיים ועל ידי כך מעודדת את עזיבתם‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2012‬עזבו את ישראל מרצונם כ‪ 20,500-‬שוהים לא‪-‬חוקיים‪ .‬כ‪ 2,600-‬יצאו עקב פעולות ממוקדות לעידוד‬ ‫עזיבה מרצון שנקטה רשות האוכלוסין וההגירה‪ .‬פעולות אלה כללו את יציאתם מרצון של כ‪ 1,100-‬נתינים סודנים‬ ‫בשבע טיסות מיוחדות‪ ,‬לאחר שנענו לקריאה לשוב למולדתם‪ .‬הם אף זכו למענק כספי שנועד לסייע להם‬ ‫להיקלט בחזרה בארץ מוצאם‪.‬‬ ‫עידוד עזיבה מרצון הוא ערוץ פעולה מועדף לצמצום מספר השוהים הלא‪-‬חוקיים בישראל‪ .‬הוכח שנתיב זה כדאי‬ ‫מבחינה כלכלית והומנית ואף מבחינת תדמיתית והסברתית בהשוואה לאפשרויות החלופיות‪ .‬כמו כן‪ ,‬ערוץ פעולה‬ ‫זה מניב תועלת הן לשוהה הלא‪-‬חוקי והן למדינה‪ .‬מתוך הבנה שבפעולות לעידוד עזיבה מרצון טמון פוטנציאל רב‬ ‫להשגת צמצום במספר השוהים הלא‪-‬חוקיים‪ ,‬הוקמה בשנת ‪ 2012‬היחידה לעידוד עזיבה מרצון‪ ,‬במטרה להגביר‬ ‫את היכולות בערוץ זה‪.‬‬ ‫ליוזמות הרשות לעידוד עזיבה מרצון שותפים ארגון הג’וינט‪ ,‬ארגוני סיוע‪ ,‬ארגון האו”ם‪ ,‬משרד החוץ ונציגויות זרות‬ ‫בארץ‪ .‬בשנת ‪ 2013‬תמשיך היחידה לעזיבה מרצון להגיע לאוכלוסיות מוגדרות נוספות שיש בהן פוטנציאל לעזיבה‬ ‫מרצון‪ ,‬ובכללן שוהים לא‪-‬חוקיים מסודן ומאריתריאה‪.‬‬ ‫הסדרת מעמד – בשנת ‪ 2012‬הוסדר מעמדם של כ‪ 130-‬שוהים לא‪-‬חוקים שהיו בעבר עובדים זרים חוקיים וטרם‬ ‫סיימו את תקופת שהותם המרבית בישראל‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫הרחקות של שוהים לא‪-‬חוקים ‪ -‬בשנת ‪ 2012‬עזבו את ישראל‪ ,‬בעקבות צו הרחקה שהוצא נגדם‪ ,‬כ‪3,040-‬‬ ‫שוהים לא‪-‬חוקיים‪.‬‬ ‫הפעילות המכוונת לצמצום מספר השוהים הלא‪-‬חוקיים מלווה בעבודת מודיעין‪ ,‬שמסייעת למיקוד מאמצים‪.‬‬ ‫לצד נתיבי הפעולה שנועדו להשפיע ישירות על צמצום מספר השוהים הלא‪-‬חוקיים‪ ,‬פעלה הרשות באופנים‬ ‫נוספים על מנת להשיג יעד זה‪:‬‬ ‫אכיפה על מעסיקים‬ ‫אכיפה על מעסיקים ישראלים של שוהים לא‪-‬חוקיים היא אחד הנדבכים החשובים בהשגת צמצום מספר השוהים‬ ‫הלא‪-‬חוקיים בישראל‪ .‬הגברת האכיפה על מעסיקים‪ ,‬הטלת קנסות כבדים על מעסיקים של שוהים לא‪-‬חוקיים‬ ‫ונקיטת הליכים פליליים נגדם מונעת את העסקתם של שוהים לא‪-‬חוקיים על ידי מעסיקים ישראלים‪ .‬עקב כך‪,‬‬ ‫שוהים לא‪-‬חוקיים‪ ,‬שסיבת בואם העיקרית לישראל היא שליחת כסף למשפחותיהם בחו”ל‪ ,‬אינם יכולים להתפרנס‬ ‫ולהרוויח כסף‪ ,‬ולכן הם בוחרים לעזוב את ישראל‪.‬‬ ‫נתוני אכיפה על מעסיקים לשנת ‪ 2012‬ומידע נוסף בנושא זה מופיעים בפרק “הגברת האכיפה על מעסיקים ועל‬ ‫לשכות פרטיות” לעיל‪.‬‬ ‫אכיפה על מעסיקי מסתננים היא אחת הדרכים האפקטיביות ביותר לצמצום תופעת ההסתננות לישראל‪ .‬הפעלה‬ ‫של אמצעי האכיפה על מעסיקי מסתננים תתאפשר לאחר התחלת הפעלתו של מתקן שהייה למסתננים‪ ,‬בהתאם‬ ‫להחלטת היועץ המשפטי לממשלה‪.‬‬ ‫נוהל דחייה על הסף‬ ‫חלק ניכר ממבקשי המקלט הם שוהים לא‪-‬חוקיים‪ ,‬המנסים לעכב את הרחקתם באמצעות הגשת בקשה‬ ‫לקבלת מעמד פליט‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬עובדים זרים חוקיים העומדים בפני סיום תקופת העסקתם החוקית בישראל‬ ‫פונים בבקשות לקבלת מעמד פליט‪ .‬במקרים רבים‪ ,‬הסיבה האמיתית לבקשות אלה היא הרצון ליהנות מתקופת‬ ‫״חסינות״ מהרחקה עד לסיום הטיפול בבקשה‪ ,‬ותו לא‪ .‬הנוהל החדש לטיפול במבקשי מקלט‪ ,‬שנכנס לתוקפו‬ ‫בסוף שנת ‪ ,2010‬מאפשר לבצע הליך מזורז ולדחות על הסף בקשות של מי שטענותיהם אינן מגבשות אף לא‬ ‫אחד מהיסודות הקבועים באמנת הפליטים‪ ,‬ולהרחיקם‪.‬‬ ‫דחיית פניות הביאה לירידה משמעותית במספר הפונים – בעיקר בקרב עובדים זרים שסיימו את מכסת ‪ 63‬חודשי‬ ‫העבודה המותרים בישראל‪ ,‬בקרב עובדים זרים שבמועד הבקשה חלפה לפחות שנה מיום כניסתם לישראל‬ ‫ובקרב תיירים שפגה אשרת שהייתם בישראל‪ .‬יש להניח שעצם הפעלתו של נוהל דחייה על הסף‪ ,‬לרבות הפעלה‬ ‫של אמצעי אכיפה על מי שבקשתם נדחתה על הסף‪ ,‬מרתיע שוהים לא‪-‬חוקיים מהגשת בקשות שווא‪.‬‬ ‫התיקון לחוק ההסתננות‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה פעלה לקידום התיקון לחוק ההסתננות‪ ,‬שנכנס לתוקפו בחודש ינואר ‪ 2012‬ושהוחל על‬ ‫ידה בחודש יוני באותה שנה‪ .‬משמעות התיקון היא הגדלה של התקופה המרבית שבה אפשר להחזיק במשמורת‬ ‫מי שהסתנן לישראל‪ :‬עד ‪ 60‬יום לפני התיקון לעומת עד שלוש שנים אחריו‪.‬‬ ‫כוונת התיקון היא ליצור הרתעה בקרב אלו שבכוונתם להסתנן לישראל‪ ,‬שברובם המכריע של המקרים פועלים‬ ‫מתוך מניע כלכלי‪ :‬הרצון לעבוד בישראל ולשלוח כסף לארץ מוצא‪ .‬לכן‪ ,‬התיקון לחוק ההסתננות‪ ,‬שמשמעו שהייה‬ ‫ארוכה במשמורת ללא יכולת להרוויח כסף‪ ,‬הופך את ההסתננות לישראל ללא‪-‬כדאית‪ .‬עד כה‪ ,‬התיקון לחוק‬ ‫מצדיק את עצמו‪ ,‬ובא לידי ביטוי בירידה חדה במספר המסתננים הנכנסים לישראל מאז החלתו (ראו פירוט להלן‬ ‫בהמשך פרק זה)‪.‬‬ ‫יצירת ערוצים להנפקת תעודות מעבר‬ ‫חלק מהשוהים הלא‪-‬חוקיים מגיעים מארצות שלמדינת ישראל אין יחסים דיפלומטיים איתן ו‪/‬או הם חסרי תעודות‬ ‫נסיעה‪ .‬במקרים אלו‪ ,‬על מנת שיציאתם את הארץ תתאפשר‪ ,‬אם בדרך של יציאה מרצון ואם בדרך של הרחקה‪,‬‬ ‫נדרש להנפיק להם תעודות מעבר מיוחדות‪ .‬רשות האוכלוסין וההגירה פועלת על מנת ליצור ערוצי פעולה מיוחדים‬ ‫מול משרד החוץ לשם הנפקה של תעודות מעבר אלו‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫הטיפול בתופעת ההסתננות לישראל‬ ‫החל משנת ‪ 2006‬הפכה ההסתננות לישראל דרך הגבול עם מצרים מתופעה שולית לזרימה של מאות‪ ,‬ובשיאה‬ ‫אף אלפי‪ ,‬מסתננים בחודש‪ .‬רשות האוכלוסין וההגירה זיהתה מגמה זו‪ ,‬ומתוך ההכרה בפוטנציאל הגידול של‬ ‫תופעת ההסתננות ובמשמעויות החברתיות‪ ,‬הכלכליות והביטחוניות הנלוות אליה‪ ,‬פעלה בעקביות להביא נושא‬ ‫זה לסדר היום של הממשלה‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬לצד הצגת מאפייני תופעת ההסתננות והשלכותיה‪ ,‬העלתה הרשות בפני הממשלה הצעות לדרכי טיפול‬ ‫בתופעה במטרה להביא להיעלמותה‪.‬‬ ‫ממשלת ישראל נקטה בשנים האחרונות שורה של צעדים במסגרת הטיפול המערכתי בתופעת ההסתננות‬ ‫לישראל‪ ,‬שמקורם בהחלטות שקיבלה החל משנת ‪ ,2010‬שהטילו על גופים שונים‪ ,‬ובהם רשות האוכלוסין וההגירה‪,‬‬ ‫את האחריות לטיפול בתופעת ההסתננות‪:‬‬ ‫• הקמת מכשול קרקעי לאורך מרבית גבול ישראל‪-‬מצרים (באחריות משרד הביטחון) – הקמתו של המכשול‬ ‫הקרקעי החלה בשנת ‪ .2011‬בשנת ‪ 2012‬חלה התקדמות משמעותית בבניית המכשול הקרקעי והיא צפויה‬ ‫להסתיים בשבועות הקרובים‪.‬‬ ‫• נקיטת צעדים אופרטיביים במישור המדיני שיאפשרו להרחיק את המסתננים אל מחוץ לגבולותיה של מדינת‬ ‫ישראל (באחריות צוות בין‪-‬משרדי בראשות מנכ”ל משרד ראש הממשלה)‪.‬‬ ‫• הקמת מרכז שהייה למסתננים מגבול מצרים (באחריות משרד הביטחון) והפעלתו (באחריות שירות בתי‬ ‫הסוהר) – בנייתו של מתקן השהייה החלה ממחצית שנת ‪ .2012‬התחלת הפעלתו של מתקן השהייה ממתינה‬ ‫לאישור היועץ המשפטי לממשלה‪.‬‬ ‫• אכיפת החוק על מעסיקי מסתננים (באחריות רשות האוכלוסין וההגירה) – רשות האוכלוסין וההגירה נערכה‬ ‫לתחילת אכיפה על מעסיקי מסתננים על ידי הכשרה והסמכה של עובדים נוספים לביצוע אכיפה על מעסיקי‬ ‫שוהים לא‪-‬חוקיים‪ ,‬לצד העובדים שעוסקים בכך כיום‪ .‬נכון לסוף שנת ‪ ,2012‬תחילת ביצוע האכיפה על מעסיקי‬ ‫מסתננים תלויה בתחילת הפעלתו של מתקן השהייה כאמור לעיל‪.‬‬ ‫• החזרה של אוכלוסיות מסתננים לארץ מוצאן (באחריות רשות האוכלוסין וההגירה) – בשנים ‪2012-2011‬‬ ‫התקבלה החלטה על החזרתם של מסתננים מדרום סודן ומחוף השנהב‪ .‬בהתאם לכך פעלה הרשות לעידוד‬ ‫עזיבה מרצון או להרחקה של נתינים מארצות אלו שהסתננו לישראל ושהו בה שלא כחוק‪.‬‬ ‫שנת ‪ 2012‬כנקודת מפנה ביחס לתופעת ההסתננות לישראל‬ ‫במחצית השנייה של שנת ‪ 2012‬קטן זרם המסתננים הנכנסים לישראל באופן משמעותי‪ :‬חלה ירידה של כ‪40%-‬‬ ‫במספר המסתננים שנכנסו לישראל ביחס למספר הנכנסים בשנת ‪ .2011‬השינוי הגדול התרחש בעקבות‬ ‫ההתקדמות בבניית המכשול הקרקעי ותחילת החלתו של התיקון לחוק ההסתננות ביוני ‪ ,2012‬שבהתאם אליו‬ ‫הוגדל באופן משמעותי פרק הזמן המרבי המותר להחזקת מסתנן במשמורת‪ :‬מ‪ 60-‬יום עד לפני התיקון‪ ,‬עד שלוש‬ ‫שנים בהתאם לתיקון‪ .‬אין ספק שהתיקון לחוק הוכיח את עצמו כגורם מרתיע‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫כניסות מסתננים לפי חודשים‪ ,‬שנת ‪2012‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ובהשפעתו של התיקון לחוק ההסתננות‪ ,‬בשנת ‪ 2012‬חלה ירידה של יותר מ‪ 45%-‬במספר המסתננים‬ ‫ששוחררו ממתקן המשמורת ונשארו בישראל ביחס לשנת ‪ .2011‬לעומת זאת‪ ,‬חלה עלייה של כ‪ 30%-‬במספר‬ ‫המסתננים שיצאו מישראל ישירות ממתקן המשמורת ביחס לנתון זה בשנת ‪ .2011‬זאת הודות למאמצים‬ ‫שנקטה הרשות כדי להביא ליציאת המסתננים מחוץ לישראל ישירות ממתקן המשמורת‪.‬‬ ‫לאור הירידה המשמעותית במספר המסתננים הנכנסים לישראל שחלה במחצית השנייה של שנת ‪ ,2012‬עיקר‬ ‫המאמץ של ממשלת ישראל בנושא הטיפול במסתננים בשנת ‪ 2013‬יהיה להביא לצמצום במספר המסתננים‬ ‫הנמצאים בישראל‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫הפעלת מערך ביקורת גבולות יעיל ומתקדם במעברי הגבולות‬ ‫הבינלאומיים של ישראל‬ ‫מערך ביקורת הגבולות כולל ‪ 23‬מעברים בינלאומיים – יבשתיים‪ ,‬אוויריים וימיים‪.‬‬ ‫בהתאם להחלטת הממשלה הועברה בחודש ינואר ‪ 2011‬האחריות להפעלה של מעברי הגבולות הבינלאומיים‬ ‫של ישראל ממשטרת ישראל לרשות האוכלוסין וההגירה‪ .‬בעקבות זאת הוקם ברשות מינהל מעברי גבול‪ ,‬שייעודו‪:‬‬ ‫בקרה על תנועת העוברים בכלל מעברי הגבול הבינלאומיים על פי חוקי מדינת ישראל ותקנותיה‪ ,‬תוך מתן‬ ‫שירות יעיל‪ ,‬הולם ומיטבי‪ ,‬על מנת לשמור על האינטרסים של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫יישום החלטת הממשלה בדבר העברת האחריות להפעלת ביקורת הגבולות ממשטרת ישראל לרשות נעשה‬ ‫באופן יעיל הודות לעבודת מטה נרחבת שקדמה לה ברשות האוכלוסין‪ ,‬תוך שיתוף פעולה עם משטרת ישראל‪,‬‬ ‫שאפשרה רציפות תפעולית‪.‬‬ ‫עד סוף שנת ‪ 2012‬עברו במעברי הגבול הבינלאומיים של ישראל כ‪ 17.5-‬מליון איש‪ ,‬מעל ל‪ 70%-‬מהם דרך נמל‬ ‫התעופה בן‪-‬גוריון‪.‬‬ ‫מבין כלל העוברים‪ ,‬כ‪ 50%-‬ישראלים‪ ,‬כ‪ 43%-‬זרים וכ‪ 7%-‬פלסטינים‪.‬‬ ‫לצד הפעילות השוטפת התקיימה במסגרת הפעלת מערך ביקורת הגבולות גם פעילות מיוחדת במגוון נושאים‪:‬‬ ‫עידוד התיירות לישראל‬ ‫הרשות מסייעת בעידוד התיירות לישראל באמצעות מתן שירותים שנועדו להקל על תיירים המגיעים לישראל במסגרות‬ ‫מאורגנות‪.‬‬ ‫טיפול מרוכז באשרות לקבוצות תיור – החל משנת ‪ 2011‬הרשות מנהיגה מסלול מהיר ומיוחד לטיפול באשרות‬ ‫כניסה לישראל לקבוצות תיור שחבריהן נתינים של ארצות שנדרשת מהן אשרה לצורך כניסה לישראל‪ .‬במסלול זה‪,‬‬ ‫הסוכן הישראלי של הקבוצה מגיש בקשה מרוכזת לקבלת אשרה לקבוצה‪ ,‬בצירוף רשימת אנשי הקבוצה ופרטים‬ ‫נדרשים נוספים‪ ,‬עשרה ימים בלבד לפני מועד הגעתה‪ ,‬בתקופות שיא בתיירות חמישה ימים בלבד לפני המועד‬ ‫ובמקרים מיוחדים אף בתוך ‪ 48‬שעות‪ .‬הרשות עורכת את הבדיקות הנחוצות וממציאה בהתאם את האשרה לקבוצה‬ ‫וחוסכת את הצורך של התיירים להסדיר את עניין כניסתם לישראל בקונסוליה בארץ מוצאם‪ .‬כאשר הקבוצה מגיעה‬ ‫למעבר הגבול‪ ,‬האשרה כבר ממתינה לה‪ .‬כך נחסכים לתיירים טרחה וזמן רב‪ .‬בשנת ‪ 2012‬טופלו במסגרת זו כ‪-‬‬ ‫‪ 5,140‬בקשות‪ ,‬שהתייחסו ללמעלה מ‪ 156,420 -‬תיירים ‪ -‬עלייה של כ‪ 40%-‬ביחס למספר התיירים שהגיעו במסגרת‬ ‫קבוצות אלו בשנת ‪.2011‬‬ ‫טיפול באוניות נוסעים (“קרוזים”) – בשנים האחרונות התבססה בישראל תיירות שיט חופים (אוניות קרוז)‪ .‬אוניות‬ ‫נוסעים אלה עוגנות בנמלים אשדוד‪ ,‬חיפה ואילת‪ .‬בשנת ‪ 2012‬טופלו כ‪ 610-‬אוניות נוסעים‪ ,‬ובהן כ‪914,000-‬‬ ‫נוסעים ואנשי צוות‪.‬‬ ‫על מנת לחסוך בזמן‪ ,‬תהליך ביקורת הגבולות לנוסעי האוניות ולצוות נעשה היום בחלקו בלב ים‪ .‬הרשות פועלת‬ ‫כדי להמשיך תהליך זה ולייעלו‪ ,‬לרבות השקעה בפיתוח טכנולוגיה מתאימה‪.‬‬ ‫שיפור השירות במעברי הגבול‬ ‫שיפור השירות במעברי הגבול נעשה תוך דגש על צמצום זמני ההמתנה ועל איכות ביקורת הגבולות‪ ,‬שהם פועל‬ ‫יוצא של רמת המקצועיות של העובדים ושל הטכנולוגיה במערך ביקורת הגבולות‪ .‬כחלק מתהליך ההקמה של‬ ‫מינהל מעברי גבול גובשה במהלך שנת ‪ 2011‬עבור המינהל תורת הפעלה והתקיימה סדרה של הכשרות לעובדי‬ ‫מערך ביקורת הגבולות‪ ,‬תוך הדגשת נושא השירות לנוסעים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נבחנו נוהלי ביקורת הגבולות ונעשו שינויים‪,‬‬ ‫בין היתר‪ ,‬על מנת לצמצם בירוקרטיה‪.‬‬ ‫סקר שביעות רצון שערכה רשות שדות התעופה בקיץ ‪ 2012‬בנמל התעופה בן‪-‬גוריון‪ ,‬שבו עוברים מעל ל‪70%-‬‬ ‫מכלל העוברים במעברי הגבול הבינלאומיים‪ ,‬מצביע על שיפור בשביעות הרצון של הנוסעים מתהליך ביקורת‬ ‫הגבולות ביחס לשנים קודמות ובסך הכל על שביעות רצון גבוהה‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫היערכות לעידן התיעוד החכם‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה נערכת לעידן התיעוד הביומטרי החכם (ראו פירוט בפרק הבא‪ :‬יישום חוק הביומטריה‬ ‫– המעבר לתיעוד ביומטרי חכם) גם במעברי הגבול הבינלאומיים של ישראל‪ ,‬לעת שבה ייעשה שימוש בתעודות‬ ‫נסיעה ישראליות חכמות במעברי הגבול של ישראל‪ .‬בשנת ‪ 2013‬תוטמע המערכת הביומטרית לקריאת מסמכי‬ ‫נסיעה חכמים במסגרת תקופת מבחן (פיילוט)‪ .‬הטמעת השימוש במערכת צפויה לצמצם את משך הזמן הכרוך‬ ‫בתהליך ביקורת הגבולות עבור הנוסע וכן לשפר את איכות הבקרה‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫יישום חוק הביומטריה ‪ -‬המעבר לתיעוד ביומטרי חכם‬ ‫ממשלות ישראל השונות עוסקות זה זמן רב בצורך להחליף את תעודות הזהות ואת מסמכי הנסיעה הקיימים‬ ‫בתיעוד חכם הכולל מרכיבי מידע ביומטריים ואמצעים אלקטרוניים חדישים ומודרניים‪ .‬מדובר בתיעוד חכם ובטוח‬ ‫שלא יאפשר זיוף הזהות של בעל התעודה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2009‬חוקקה כנסת ישראל את חוק “הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי‬ ‫ובמאגר מידע”‪ ,‬התש”ע‪( 2009-‬להלן‪ :‬חוק הביומטריה)‪ .‬בהתאם לחוק זה‪ ,‬תחל רשות האוכלוסין וההגירה בקרוב‬ ‫להנפיק תעודות זהות ודרכונים חכמים‪ .‬תעודות אלו‪ ,‬הניצבות בחזית הטכנולוגיה העולמית‪ ,‬יונפקו בשלב ראשון‬ ‫לתקופת מבחן (פיילוט) של שנתיים ויוענקו למי שיבחר לקבלן‪ ,‬בטרם יוחלט על החלת החוק על כלל התושבים‪.‬‬ ‫מי שלא יבחר בתיעוד החכם במהלך תקופת המבחן‪ ,‬יוכל להמשיך לקבל את מסמכי הזיהוי המקובלים כיום‪.‬‬ ‫החוק קובע כי התעודות החכמות ‪ -‬תעודות זהות ומסמכי נסיעה ‪ -‬כוללות נתונים ביומטריים ייחודיים לכל אדם‪:‬‬ ‫תמונת תווי פנים ותמונות של שתי טביעות האצבעות המורות‪ ,‬שהן אמצעי זיהוי שנועדו למנוע זיופים וגניבת זהות‪.‬‬ ‫המעבר לתיעוד ביומטרי חכם הוא פרויקט לאומי בסדר גודל עצום ובעל חשיבות עליונה‪ ,‬שכמוהו מתרחש אחת‬ ‫לדור‪ .‬ברשות האוכלוסין וההגירה רוכזו בשנים האחרונות מאמצים מרובים וגדולים‪ ,‬חוצי‪-‬ארגון‪ ,‬על מנת להוציא‬ ‫לפועל את המעבר לתיעוד חכם‪.‬‬ ‫לצורך מימוש חוק הביומטריה ויישום המעבר לתיעוד חכם ביצעה הרשות מגוון רב של מהלכים‪:‬‬ ‫• הוקמו אתרי ניפוק מרכזיים לתיעוד החכם ‪ -‬תעודות זהות ומסמכי נסיעה‪ .‬לאתרים אלה הוקמו אתרי גיבוי‬ ‫ייעודיים ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫• פותחו תוכנות ייעודיות להנפקת התיעוד החכם‪ ,‬ונרכשו חומרות וסוגי טכנולוגיות מהמתקדמות ביותר בעולם‪.‬‬ ‫• בוצעה היערכות לוגיסטית רחבת היקף בלשכות רשות האוכלוסין הפזורות ברחבי הארץ‪ ,‬על מנת להכשירן‬ ‫לטפל בבקשות התושבים לקבלת תיעוד חכם‪ .‬בין היתר‪ ,‬הותקנו כ‪ 400-‬עמדות לנטילת אמצעי זיהוי ביומטריים‬ ‫מהמבקשים‪.‬‬ ‫• החלה היערכות במעברי הגבול הבינלאומיים לביצוע ביקורת גבולות בעידן התיעוד החכם‪.‬‬ ‫• נבנה מערך הדרכה לנותני השירות בלשכות רשות האוכלוסין‪ ,‬ובמסגרתו הוכשרו כ‪ 500 -‬עובדים בנוגע להיבטים‬ ‫המשפטיים והתפעוליים הקבועים בתקנות ובצו לחוק הביומטריה ובנוגע לנהלים הנגזרים מיישום החוק‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫נערכו הדרכות שנועדו להקנות לנותני השירות כלים לשיפור השירות‪.‬‬ ‫• נעשו שינויי חקיקה על מנת להתאים את התקנות ואת הנהלים לעידן התיעוד החכם‪.‬‬ ‫• בוצעה היערכות לקראת מדידה והערכה של יישום החוק בתקופת המבחן‪.‬‬ ‫• בוצעה היערכות במישור ההסברתי על מנת לספק מידע חשוב לציבור בנושא המעבר לתיעוד החכם בערוצי‬ ‫תקשורת מגוונים‪ :‬אינטרנט‪ ,‬תקשורת אלקטרונית‪ ,‬עיתונות כתובה‪ ,‬עלונים ומענה טלפוני‪.‬‬ ‫לצד הפעילות המקיפה שנעשתה בתוך רשות האוכלוסין וההגירה בנוגע ליישום המעבר לתיעוד החכם‪ ,‬הרשות‬ ‫פועלת לניהול המאגר הביומטרי כרשות נפרדת מרשות האוכלוסין וההגירה‪ ,‬הכפופה לשר הפנים‪ .‬במסגרת‬ ‫דרישות החוק מונו בעלי תפקידים שאמונים על שמירת הפרטיות ועל אבטחת המידע‪ .‬הרשות לניהול המאגר‬ ‫הביומטרי קיבלה לידיה את האחריות להמשך ההיערכות להפעלת המאגר‪ ,‬שפעילותו תהיה נתונה לפיקוח של‬ ‫הרשות הממלכתית לאבטחת מידע בשב”כ וועדות רלוונטיות בכנסת ובממשלה‪.‬‬ ‫בסוף חודש נובמבר ‪ 2012‬הושלמה מלאכת החקיקה ואושרה על ידי הכנסת‪ .‬בכך ניתן חותם סופי לתחילת‬ ‫תקופת המבחן להנפקת התיעוד הביומטרי החכם‪.‬‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה ערוכה לקראת תחילת הנפקתו של התיעוד הביומטרי החכם לציבור‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫התיעוד החכם – בטוח שכדאי‬ ‫כניסתה של מדינת ישראל לעידן התיעוד החכם מאפשרת לה להצטרף למדינות רבות בעולם אשר הרחיבו את‬ ‫השימוש בתיעוד זיהוי אלקטרוני‪ ,‬לתיעוד חדיש הכולל נתונים ביומטריים‪.‬‬ ‫התעודות הביומטריות החכמות יעניקו למחזיק בהן ביטחון אישי ושקט נפשי מפני זיוף התעודה ומפני גניבת זהותו‬ ‫והתחזות לו‪ .‬בד בבד‪ ,‬התיעוד החכם יאפשר לתושבים להזדהות בבטחה מול שירותי הממשלה ואתרי האינטרנט‬ ‫הממשלתיים המספקים שירותים שונים‪ ,‬וכך יחסוך טרחה וזמן רב‪ .‬יתר על כן‪ ,‬המחזיקים בתעודת זהות חכמה‬ ‫שירצו בכך‪ ,‬יוכלו לבצע באמצעותה פעולות בחתימה אלקטרונית ולקבל שירותים מרחוק המחייבים אימות זהות‬ ‫ברמת אבטחה וודאות גבוהות‪.‬‬ ‫הדרכון החדש תוכנן על פי התקן של איגוד התעופה האזרחי הבינלאומי (‪ ,)ICAO‬שיותר ממאה מדינות בעולם‬ ‫כבר מנפיקות דרכונים חכמים על פיו‪ .‬הטכנולוגיה המוטמעת בדרכון החדש תאפשר מעבר אוטומטי ומהיר‬ ‫בשדות תעופה ובמעברי גבול בישראל ובעולם‪.‬‬ ‫התעודות החדשות‪ ,‬אשר עיצובן יהיה חדיש ונוח לנשיאה‪ ,‬כוללות רכיבים ביטחוניים מתקדמים רבים‪ ,‬גלויים‬ ‫וסמויים‪ ,‬המגִ נים מפני זיופים‪ .‬בכל תעודה משולב שבב חכם ומאובטח המאפשר זיהוי חד‪-‬ערכי של בעל התעודה‪,‬‬ ‫תוך עמידה בתקנים בינלאומיים מחמירים‪.‬‬ ‫כל אזרח וכל תושב הזכאי לקבל תעודת זהות או מסמך נסיעה (דרכון או תעודת מעבר) יוכל לבקש תיעוד חכם‬ ‫ב‪ 28-‬הלשכות של רשות האוכלוסין וההגירה הפזורות ברחבי הארץ‪ .‬תהליך הבקשה לקבלת תיעוד חכם יכלול‬ ‫כמה פעולות‪ :‬בשלב הראשון יבוצע תהליך אימות זהותו של המבקש באמצעות שאלות אחדות שיישאלו באופן‬ ‫ממוחשב על ידי נותן השירות‪ .‬לאחר מכן יבצע נותן השירות את הליך צילום תווי הפנים והסריקה האלקטרונית‬ ‫של שתי האצבעות המורות‪ .‬על פי חוק הביומטריה‪ ,‬המידע הביומטרי יוצפן ויועבר למאגר הביומטרי לצורך אימות‬ ‫זהותו של מבקש התיעוד החכם‪ .‬המידע יישמר במאגר באופן מאובטח‪ ,‬מוצפן ומופרד מכל רשת תקשורת אחרת‬ ‫ויימחק ממחשבי רשות האוכלוסין‪ .‬המאגר הביומטרי יכלול אך ורק את התמונה של בעל התעודה ותמונות של‬ ‫טביעת שתי אצבעותיו המורות‪ ,‬ולא ייכללו בו פרטים מזהים כלשהם של תושבי ישראל‪.‬‬ ‫תעודת הזהות החכמה תימסר למבקש בכל לשכה של רשות האוכלוסין‪ ,‬לפי בחירתו‪ ,‬תוך עשרה ימים לכל היותר‬ ‫מיום הגשת הבקשה‪ .‬מסמך נסיעה (דרכון או תעודת מעבר) יישלח לבית המבקש בדואר רשום תוך עשרה ימי‬ ‫עבודה לכל היותר‪ ,‬ולא יהיה צורך להגיע ללשכת רשות האוכלוסין על מנת לקבלו‪.‬‬ ‫במעמד קבלת תעודת הזהות החכמה יקבל המבקש מעטפה ובה סיסמה אישית להפעלתה ולהפעלת האימות‬ ‫האלקטרוני וכן סיסמה להפעלת החתימה האלקטרונית‪ ,‬אם ביקש זאת‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫פעילות הומניטרית‬ ‫ברשות האוכלוסין וההגירה מתקיימת עשייה ענפה על בסיס הומניטרי בשלושה תחומים עיקריים‪ :‬פעילות‬ ‫במסגרת ועדות הומניטריות‪ ,‬פעילות שמקורה במחויבות למסמכים בינלאומיים ופעילות מתוקף החלטות ממשלה‬ ‫או החלטות שר הפנים‪.‬‬ ‫פעילות במסגרת ועדות הומניטריות‬ ‫בידי רשות האוכלוסין וההגירה סמכויות רבות למתן זכויות או שלילתן בנושאים מהותיים עבור הפרט‪ .‬סמכויות‬ ‫אלה מיושמות באמצעות נהלים המושתתים על קריטריונים שנקבעו‪ ,‬ועל פיהם פועלות יחידות הרשות השונות‪.‬‬ ‫מכיוון שהמקרים הפרטיים המגיעים לפתחה של הרשות מגוונים כל כך‪ ,‬לא תמיד אפשר לתת להם מענה במסגרת‬ ‫הנהלים הקיימים‪ .‬אולם‪ ,‬משום שמדובר בהחלטות שיש להן לעתים קרובות השפעות מכריעות על חייו של הפרט‪,‬‬ ‫מקרים אלה נבחנים‪ ,‬מטעמים הומניטריים‪ ,‬במסגרת ועדות שונות‪.‬‬ ‫הוועדה הבין‪-‬משרדית לעניינים הומניטריים – בקשות של זרים לקבלת מעמד בישראל‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה פועלת באופן שיטתי‪ ,‬במסגרת הוועדה הבין‪-‬משרדית לעניינים הומניטריים‪ ,‬על מנת‬ ‫לתת מענה לבקשות של זרים לקבל מעמד בישראל‪ ,‬אשר לא ניתן להסדירן באמצעות הנהלים הקיימים‪ ,‬אלא‬ ‫מטעמים הומניטריים‪ ,‬כגון‪ :‬נפגעי פעולות איבה ששהו בישראל שלא כחוק; חולים שהגיעו לטיפולים רפואיים‬ ‫ממושכים בישראל; הורה של קטין‪ ,‬שהקטין הנו בעל אזרחות ישראלית‪ ,‬אך ההורה שהה כל השנים בארץ שלא‬ ‫כחוק; קורבנות סחר בבני אדם ועוד‪ .‬הוועדה‪ ,‬בראשה עומד מנכ”ל רשות האוכלוסין וההגירה‪ ,‬מתכנסת בקביעות‬ ‫אחת לחודש בהשתתפות נציגי משרד הבריאות‪ ,‬משרד הרווחה‪ ,‬משרד החוץ‪ ,‬נתי”ב ‪ -‬לשכת הקשר‪ ,‬משטרת‬ ‫ישראל והמוסד לביטוח לאומי‪ .‬בשלוש השנים האחרונות התקיימו כמה דיונים מרוכזים על מנת לצמצם את משך‬ ‫זמן ההמתנה של הפונים לוועדה‪ .‬כמו כן‪ ,‬תוקן הנוהל כדי לתת מענה לעניין מעמדו של המבקש בתקופת ההמתנה‬ ‫לדיון בעניינו בוועדה‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 2012-2010‬נדונו במסגרת הוועדה כ‪ 775-‬בקשות‪ .‬ב‪ 50%-‬מהמקרים אישרה הוועדה את הבקשה‪ ,‬בכ‪-‬‬ ‫‪ 45%‬מהמקרים דחתה הוועדה את הבקשה ומקרים בודדים עדיין נמצאים בתהליך בירור‪.‬‬ ‫הוועדה המקצועית המייעצת המורחבת – ענף הסיעוד‬ ‫ועדה זו מונתה לצורך מתן חוות דעת מקצועיות בבקשות לקבלת היתרים להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד‪,‬‬ ‫שבהן קיימות‪ ,‬לכאורה‪ ,‬נסיבות הומניות מיוחדות או נסיבות מיוחדות אחרות‪ ,‬ובגינן יש מקום לשקול סטייה‬ ‫מהקריטריונים ומהנהלים הרגילים‪ .‬הוועדה ממליצה אם יש מקום‪ ,‬בהתחשב בנסיבות המקרה ובמסמכים שהובאו‬ ‫בפניה‪ ,‬להתיר העסקת עובד זר בהתאם לבקשה‪ .‬הוועדה רשאית לדרוש חומר רפואי או סוציאלי נוסף מהמבקש‬ ‫או לערוך ביקור בביתו או במוסד שבו הוא שוהה‪ ,‬ככל שיידרש לצורך מתן המלצותיה‪.‬‬ ‫בוועדה חברים‪ :‬רופא מומחה‪ ,‬אחות מטעם משרד הרווחה או אחות מטעם המוסד לביטוח לאומי או אחות בעלת‬ ‫ניסיון מוכח במדידת עומס טיפולי‪ ,‬עובדת סוציאלית מפקחת ארצית ואיש יחידת ההיתרים – סיעוד‪ ,‬שני האחרונים‬ ‫נציגי רשות האוכלוסין וההגירה‪.‬‬ ‫ועדה מיוחדת לטיפול בבעיות מיוחדות של מטופלים סיעודיים‬ ‫ברשות הוקמה ועדה מיוחדת‪ ,‬שמטרתה לבחון פתרונות הולמים ומהירים לבעיות שמועלות על ידי אוכלוסיית‬ ‫הנכים והחולים הסיעודיים הקשים‪ ,‬בהתחשב בצרכים המיוחדים של אוכלוסייה זו בכל הנוגע להעסקת עובדים‬ ‫זרים בסיעוד‪ ,‬בתחומים השונים הנוגעים לפעילות רשות האוכלוסין וההגירה‪ .‬הוועדה דנה במקרים אלה מתוך‬ ‫כוונה למצוא פתרונות הולמים לאוכלוסייה זו במסגרת הסמכויות הניתנות לרשות והנהלים העוסקים בהעסקת‬ ‫עובדים זרים‪ .‬הוועדה מתכנסת אחת לחודש‪ .‬עד כה דנה הוועדה בכ‪ 50-‬מקרים חריגים‪.‬‬ ‫ועדת חריגים הומניטרית – הקצאת היתר להעסקת עובד זר אחד נוסף בענף החקלאות לחקלאי בעל הגבלות‬ ‫פיזיות המונעות ממנו עבודה עצמית‬ ‫במסגרת הקצאת עובדים זרים לענף החקלאות יש הכרה בעובדה שבמשקים קטנים יחסית החקלאי מבצע‪ ,‬נוסף‬ ‫על העבודה הניהולית השוטפת של המשק‪ ,‬גם עבודה עצמית חקלאית במשק‪ .‬חקלאי המפעיל משק בעצמו‪,‬‬ ‫אשר נמנע ממנו ביצוע של עבודה פיזית במשקו מחמת נכות או חולי‪ ,‬רשאי אפוא לפנות לוועדה ולבקש תוספת‬ ‫‪26‬‬ ‫הקצאה של היתר להעסקת עובד זר בעקבות נכותו‪ .‬הוועדה‪ ,‬שבראשה עומד עובד רשות האוכלוסין וההגירה‪ ,‬ובה‬ ‫משתתפים נציג משרד החקלאות ורופא תעסוקתי‪ ,‬בודקת אם המבקש עומד במכלול הקריטריונים המפורטים‬ ‫בנוהל ומעבירה את המלצותיה להחלטת ממונה ברשות ההגירה‪.‬‬ ‫הוועדה הוקמה בסוף שנת ‪ 2011‬ועד לסוף שנת ‪ 2012‬אישרה ‪ 27‬בקשות‪.‬‬ ‫ועדה מייעצת להארכת רישיונות של עובדים זרים בענף הסיעוד מטעמים הומניטריים מיוחדים‬ ‫ביום ‪ 29‬במארס ‪ 2011‬התקבל בכנסת תיקון מס’ ‪ 20‬לחוק הכניסה לישראל‪ ,‬תשי”ב– ‪ .1952‬בהתאם לתיקון זה‬ ‫אפשר להאריך את שהותם של עובדים זרים בענף הסיעוד מעבר לתקופה המרבית של חמש שנים‪ ,‬הקבועה‬ ‫בחוק‪ ,‬מטעמים הומניטריים הנוגעים למעסיק‪/‬למטופל‪ ,‬וזאת גם אם העובד לא הועסק על ידי אותו מעסיק במשך‬ ‫‪ 12‬חודשים קודם סיום תקופת ההעסקה המותרת שלו בישראל‪.‬‬ ‫הכוונה היא למקרים חריגים ומיוחדים ביותר‪ ,‬בהם מדובר במטופל בעל מאפיינים רפואיים או סוציאליים ייחודיים‬ ‫וקשים‪ ,‬אשר הוכיח‪ ,‬בנוסף לכך‪ ,‬קיום קשר משמעותי מאוד בינו לבין המטפל‪ ,‬שניתוקו יוכל לפגוע בו‪.‬‬ ‫בהתאם לחוק הוקמה ועדה מייעצת לשר הפנים לעניין מתן היתרים חריגים‪ ,‬שבראשה עומדת שופטת בדימוס‪,‬‬ ‫ואשר בה מכהן כחבר נציג של הרשות‪ .‬המלצות הוועדה מועברות לשר הפנים‪ ,‬והחלטתו המנומקת נשלחת‬ ‫למעסיק‪.‬‬ ‫על פי צו שהוציא שר הפנים בהתאם לסמכות לפי הסעיף האמור‪ ,‬המכסה השנתית המרבית של רישיונות עבודה‬ ‫שניתנו מטעמים הומניטריים מיוחדים לפי תיקון זה לחוק עומדת על ‪ 200‬רישיונות בשנה‪.‬‬ ‫פעילות שמקורה במחויבות למסמכים בינלאומיים‬ ‫מדינת ישראל מחויבת לפעול בהתאם לעקרונות בינלאומיים שקיבלה על עצמה מתוקף אשרור מסמכים‬ ‫בינלאומיים ו‪/‬או חתימתה עליהם‪.‬‬ ‫הטיפול במבקשי מקלט‬ ‫מעמד פליט נקבע בהתאם לכללים שנקבעו באמנת האו”ם לפליטים‪ .‬בהתאם לאמנה זו מעמד פליט ניתן למי‬ ‫שסבל באופן אישי מרדיפה על רקע דת‪ ,‬גזע‪ ,‬לאום‪ ,‬השתייכות לקבוצה חברתית או הבעת דעה פוליטית‪ .‬ביולי‬ ‫‪ ,2009‬עם העברת הטיפול במבקשי המקלט מנציבות האו”ם לפליטים לרשות האוכלוסין והגירה‪ ,‬הוקמה לשם‬ ‫כך ברשות יחידת ה‪ .)Refugee Status Determination) RSD -‬עובדי היחידה‪ ,‬שגויסו במיוחד למשימה‬ ‫זו‪ ,‬הוכשרו על ידי אנשי נציבות האו”ם לפליטים (‪ )UNHCR‬ובעלי תפקידים נוספים בממשל האמריקאי‪ ,‬ונוהלי‬ ‫היחידה מותאמים לעקרונות אמנת האו”ם לפליטים‪ .‬הליך בחינת בקשות המקלט נערך באופן יסודי ובוחן רדיפה‬ ‫פרטנית על בסיס אחד היסודות הקבועים באמנת האו”ם לפליטים‪ .‬בקשות אשר מבוססות לכאורה על אחד‬ ‫מיסודות אמנת האו”ם לפליטים‪ ,‬מועברות לבחינת הוועדה המייעצת לענייני פליטים‪ ,‬שבראשה עומד יושב ראש‬ ‫חיצוני ובה חברים נציגים של רשות האוכלוסין וההגירה‪ ,‬משרד החוץ ומשרד המשפטים‪ .‬בישיבות הוועדה נוכחים‬ ‫נציגי נציבות האו”ם לפליטים‪ .‬ההחלטה שניתנת בסוף הליך בחינת הבקשה מפורטת ומנומקת‪.‬‬ ‫להלן נתונים המתייחסים לבקשות לקבלת מעמד פליט מאז הקמת יחידת ה‪:RSD-‬‬ ‫•בשנת ‪ 2009‬הוגשו ‪ 4,530‬בקשות חדשות למקלט מדיני‪ ,‬נערכו ‪ 1,429‬ראיונות עומק‪ ,‬ושני מבקשים הוכרו כפליטים‪.‬‬ ‫•בשנת ‪ 2010‬הוגשו ‪ 5,391‬בקשות חדשות למקלט מדיני‪ ,‬נערכו ‪ 3,688‬ראיונות עומק ושישה מבקשים הוכרו כפליטים‪.‬‬ ‫•בשנת ‪ 2011‬הוגשו ‪ 3,584‬בקשות חדשות לקבלת מקלט מדיני‪ ,‬כ‪ 3,968-‬בקשות נדחו על הסף‪ ,‬נערכו כ‪2,100-‬‬ ‫ראיונות עומק‪ ,‬שמונה מבקשים הוכרו כפליטים‪.‬‬ ‫•בשנת ‪ 2012‬הוגשו ‪ 1,096‬בקשות חדשות לקבלת מקלט מדיני‪ 1,896 ,‬בקשות נדחו על הסף‪ ,‬נערכו ‪1,896‬‬ ‫ראיונות עומק‪ ,‬שישה מבקשים הוכרו כפליטים‪.‬‬ ‫בימים אלו הוכפל כוח האדם ביחידת ה‪ RSD-‬על מנת שהרשות תוכל לתת מענה מהיר יותר לטיפול בנושא‬ ‫מבקשי המקלט‪.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫הטיפול במניעת סחר בבני אדם ובקורבנותיו‬ ‫סחר בבני אדם כולל שעבוד‪ ,‬ניצול מיני ואף נטילת איברי גוף לצורך השתלת איברים‪ .‬על פי התפיסה הבינלאומית‬ ‫הרווחת‪ ,‬יש להעניק לקורבנות סחר בבני אדם טיפול מיוחד‪ ,‬ועל המדינות שבתחומן נפלו קורבן להעניק להם‬ ‫זכויות מיוחדות‪ .‬תפיסה זו באה לידי ביטוי במסמכים שונים‪ ,‬כמו “פרוטוקול האו”ם למניעת‪ ,‬מיגור והענשת הסחר‬ ‫בני אדם” ‪ -‬במיוחד נשים וילדים‪ ,‬שאושרר על ידי מדינת ישראל ביולי ‪“ ,2008‬הנחיות ועקרונות מומלצים בדבר‬ ‫זכויות אדם וסחר בבני אדם” מטעם נציבות האו”ם לזכויות אדם‪ ,‬ודו”ח מחלקת המדינה של ארצות הברית‪.‬‬ ‫התפיסה הבינלאומית רואה בסחר סוג של עבדות מודרנית‪ .‬המאבק בעבדות היה אחד המאבקים הראשונים‬ ‫במשפט הבינלאומי והזכות להיות חופשי מעבדות הינה אחת מזכויות האדם הראשונות שהוכרו במשפט‬ ‫הבינלאומי‪ .‬מדינת ישראל חברה במספר רב של אמנות רב‪-‬צדדיות בנושא עבדות וסחר בבני אדם‪ ,‬ובשנים‬ ‫האחרונות הושלם הליך האשרור של שני מנגנונים מרכזיים ביותר בנושא ‪ -‬הפרוטוקול האופציונאלי לאמנה בדבר‬ ‫זכויות הילד בנושא מכירת ילדים‪ ,‬זנות ילדים ופורנוגרפיית ילדים‪ ,‬והפרוטוקול למניעה‪ ,‬לדיכוי ולהענשה על סחר‬ ‫בבני אדם‪ ,‬בעיקר נשים וילדים‪ ,‬המשלים את אמנת האו”ם נגד פשע מאורגן חוצה גבולות‪ ,‬אשר גם אותה אשררה‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה שותפה למאמץ הבין‪-‬משרדי לצמצום תופעת הסחר בבני אדם בישראל ולטיפול‬ ‫בקורבנותיו‪ .‬אשרות שהייה ועבודה נתפסות כאמצעי הגנה על קורבנות סחר בבני אדם‪ .‬רשות האוכלוסין וההגירה‬ ‫מביאה זאת לידי ביטוי בשני נהלים עיקרים‪ :‬הראשון ‪ -‬מתן אשרת שהייה לנפגע סחר לשם מתן עדות; והשני ‪ -‬מתן‬ ‫שנת שיקום לאחר סיום טיפול המשטרה במקרה‪ ,‬בין שהקורבן נתן עדות במהלך החקירה ובין שלא העיד‪ .‬בין‬ ‫השנים ‪ 2012-2010‬טיפלה הרשות בכ‪ 300-‬קורבנות סחר (מהם כ‪ 20-‬קורבנות סחר בנשים)‪ .‬במסגרת זו ניתנו‬ ‫‪ 16‬אשרות עבודה ראשוניות ונעשו כ‪ 640-‬הארכות של אשרות עבודה קיימות‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬נערכו הכשרות לעובדים‬ ‫ברשות וכן לעובדים סוציאליים המועסקים בלשכות פרטיות להשמת עובדים זרים בענף הסיעוד‪ ,‬במטרה לחזק‬ ‫את המודעות לקיומה של תופעת הסחר בבני אדם ולתת להם כלים לזהותה‪ ,‬כאשר הם נתקלים בה בעבודתם‪.‬‬ ‫בדצמבר ‪ 2012‬העניק נשיא המדינה לעובדת הרשות‪ ,‬עו”ד שושנה שטראוס‪ ,‬סגנית בכירה ליועץ המשפטי‪ ,‬עיטור‬ ‫המאבק בסחר בבני אדם לשנת תשע”ב על תרומתה המרכזית למאבק בסחר בבני אדם לעבדות ולעבודות‬ ‫כפייה‪ .‬עו”ד שטראוס הייתה בין המובילים בגיבוש סדרה של צעדים שנועדו ליצור רשת הגנה לאוכלוסיית העובדים‬ ‫הזרים בישראל‪.‬‬ ‫פעילות מתוקף החלטות ממשלה ושר‬ ‫מעת לעת מתקבלות החלטות על ידי ממשלת ישראל או על ידי שר הפנים שטעמיהן הומניטריים ושעל ביצוע‬ ‫חלקן הרשות מופקדת‪ .‬בשנים ‪ 2011-2010‬הייתה זו החלטת הממשלה בדבר הבאתם של אחרונים מבני‬ ‫הפלשמורה לישראל‪ ,‬והחלטתו של שר הפנים להעניק אזרחות כבוד לחללי מלחמת הקוממיות‪ ,‬שנפלו בקרב‬ ‫בטרם הוקמה מדינת ישראל או בימיה הראשונים ולא זכו לקבל אזרחות ישראלית‪.‬‬ ‫בהמשך להחלטת הממשלה מיום ‪ 7‬בנובמבר ‪ 2012‬החלה הבאתם של בני המנשה לישראל וזאת לשם גיורם‬ ‫ו”השבתם לחיק העם היהודי”‪.‬‬ ‫‪28‬‬ ‫פעילות בתחום הבינלאומי‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה פועלת בהתאם לסטנדרטים החוקיים והבינלאומיים אשר נקבעו הן בחקיקה פנימית‬ ‫והן במסגרת אמנות בינלאומיות אשר מדינת ישראל אשררה ומחויבת להן‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬גם במקרים אחרים‪ ,‬בהם‬ ‫ישראל אינה מחויבת לכך‪ ,‬הרשות נוהגת להפעיל את סמכויותיה השונות בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הרשות‪ ,‬כמי שאמונה על ביצוע מדיניות הממשלה בנושא האזרחים הזרים השוהים במדינה‪ ,‬משתתפת‬ ‫בפורומים בינלאומיים שונים לצורך מגוון מטרות‪ :‬הכשרות בתחום ההגירה‪ ,‬פיתוח יכולות מקצועיות‪ ,‬שיתוף במידע‬ ‫וידע וניהול דו‪-‬שיח בין מדינות שונות המתמודדות עם אתגרים משותפים‪ .‬במסגרת זו הרשות אף לוקחת חלק‬ ‫פעיל ועיקרי במתן מענה לדו”חות בינלאומיים אשר מופנים למדינת ישראל בתחומים הרלוונטיים לה‪.‬‬ ‫בפרק זה מובאות דוגמאות עיקריות לסוגי הפעילות השונים של הרשות בתחום הבינלאומי‪.‬‬ ‫פעילות הרשות בתחומים עליהם היא אמונה במסגרות הבינלאומיות השונות‬ ‫הסכמים בילטראליים לגיוס ולהעסקת עובדים זרים‬ ‫הפעילות לקידום הסכמים בילטראליים בין מדינת ישראל לבין מדינות המוצא של העובדים הזרים היא עמוד‬ ‫תווך להסדרת העסקתם של העובדים הזרים‪ .‬תכלית ההסכמים היא יצירת מנגנון בפיקוח מדינת ישראל ומדינת‬ ‫המוצא‪ ,‬שמצד אחד יצמצם משמעותית את העלויות החלות על העובד הזר ועל המעסיק הישראלי‪ ,‬ומצד אחר‬ ‫יטיל אחריות ממשית על מדינות המוצא למנוע גביית דמי תיווך אסורים בגין העובדים המגויסים‪ ,‬למנוע סחר‬ ‫בבני אדם ולהבטיח הבאת עובדים בעלי הכשרה מתאימה לעבודה המיועדת‪ .‬הרחבה על ההסכמים ועל פעילות‬ ‫הרשות לקידומם ניתן לקרוא בפרק “הסדרת העסקת העובדים הזרים”‪ .‬פעילות זו מתקיימת בליווי ארגון ההגירה‬ ‫הבינלאומי (‪ )IOM‬ובשיתוף המרכז להגירה בינלאומית ולקליטה (‪ ,)CIMI‬מיסודו של ג’וינט ישראל‪.‬‬ ‫הסכם ‪Global Entry‬‬ ‫עיקר ההסכמים מסוג זה הוא בפישוט הליך מעבר הגבול עבור אוכלוסיות תיירים המגיעים למדינת ישראל ממדינה‬ ‫שיש בינה לבין מדינת ישראל הסכם ‪ ,Global Entry‬וקיים סיכוי נמוך שישתקעו בה‪ ,‬ובמקביל – פישוט הליך‬ ‫מעבר הגבול עבור אזרחי מדינת ישראל המגיעים למדינה איתה נחתם הסכם ‪ .Global Entry‬רשות האוכלוסין‬ ‫וההגירה אמונה על מימוש הסכמים אלו מכוח האחריות המקצועית שלה להפעלת מעברי הגבול הבינלאומיים‬ ‫של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫בימים אלו נחתם מסמך הבנות בעניין זה בין ממשלת ישראל לבין ממשל ארה”ב‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוקמו צוותי עבודה של‬ ‫משרד החוץ והרשות לקביעת הליך הביצוע בפועל בהתאם למסמך ההבנות שנחתם‪.‬‬ ‫פטור מאשרות במסגרת הסכמים קונסולאריים בין מדינת ישראל לבין מדינות אחרות‬ ‫חתימה על הסכם מתן פטור מאשרות כניסה או אשרות עבודה בין מדינת ישראל לבין מדינות אחרות מעודדת את‬ ‫הידוק היחסים ביניהן ומהווה חלק עיקרי בפיתוח הקשרים המדיניים והכלכליים שלהן‪ .‬עיקר הסכמי פטור מאשרות‬ ‫בין המדינות השונות הוא במתן פטור הדדי מצורך לקבל אשרת כניסה וטיול לאזרחי מדינה אחת בהגעתם‬ ‫למדינה השנייה‪ ,‬בין אם מדובר על מחזיקי דרכונים דיפלומטיים‪ ,‬ובין אם על כלל האוכלוסייה‪ .‬קיימים הסכמים‪,‬‬ ‫כמו זה שנחתם בשנת ‪ 2012‬בין מדינת ישראל לבין ניו זילנד‪ ,‬שמאפשרים לא רק כניסה למדינת ההסכם ללא‬ ‫צורך באשרת כניסה‪ ,‬אלא אף לעבוד בה‪ ,‬וזאת במטרה לעודד תיירים לשהות בה תקופות ארוכות יותר‪ ,‬תוך מתן‬ ‫האפשרות לכסות את עלות טיולם‪ .‬לאור העובדה כי מדובר בהסכם חדש מסוגו‪ ,‬ההסכם מגביל את כמות אשרות‬ ‫העבודה שניתנות באמצעותו וכן את משך שהיית התייר במדינת ההסכם‪.‬‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה מרכזת את הטיפול בהליך אשרור ההסכמים הללו מתוקף היותה הגורם הממונה על‬ ‫מתן האשרות ועל ביקורת הגבולות במדינה‪ .‬במהלך השנים ‪ 2012-2010‬חתמה מדינת ישראל על מספר לא קטן‬ ‫של הסכמים מסוגים שונים‪ .‬בין המדינות שאיתן נחתמו הסכמים אלו‪ :‬סרביה‪ ,‬מונטנגרו‪ ,‬קזחסטאן‪ ,‬מולדובה‪ ,‬טייוואן‪,‬‬ ‫בליז‪ ,‬דרום‪-‬קוריאה ופלאו וכאמור‪ ,‬ניו זילנד‪.‬‬ ‫הסדרת העסקתם של עובדים זרים במסגרת יישום הסכמי אזורי סחר חופשי‬ ‫הסכמי הסחר של מדינת ישראל נועדים בעיקרם לעודד קשרים כלכליים‪-‬מסחריים עם מדינות האיחוד האירופי‬ ‫ומדינות נוספות בעולם‪ .‬לאור העובדה כי רשות האוכלוסין וההגירה היא זו שאמונה על הסדרת העסקתם של‬ ‫העובדים הזרים במדינת ישראל‪ ,‬באחריותה נמצא היישום של הסכמים אלו בפן של העסקת עובדים זרים‪ ,‬והיא‬ ‫אף מהווה חלק מהותי מהמשא ומתן מול המדינות השונות‪ .‬כחלק מהרצון של מדינת ישראל לעודד חתימה על‬ ‫‪29‬‬ ‫הסכמים אלו‪ ,‬פעלה הרשות לפישוט הליכי העסקת מומחים בישראל‪ ,‬כך שכיום היתר למומחה השייך לחברה‬ ‫בינלאומית יונפק לשנתיים (במקום היתר לעובד זר‪ ,‬הניתן לשנה אחת)‪ .‬שהייתם של עובדים מומחים מסוג זה‬ ‫אף מוארכת מעבר לתקופה של חמש שנים‪ ,‬כנהוג בהתאם לחוק ביחס לעובד זר‪ ,‬וזאת לאור תרומתם האדירה‬ ‫לכלכלת ישראל‪.‬‬ ‫פעילות הרשות הנובעת מהמחויבויות הבינלאומיות של מדינת ישראל‬ ‫הטיפול במבקשי מקלט‬ ‫מעמד פליט נקבע בהתאם לכללים שנקבעו באמנת האו”ם לפליטים‪ .‬בהתאם לאמנה זו מעמד פליט ניתן למי‬ ‫שסבל באופן אישי מרדיפה על רקע דת‪ ,‬גזע‪ ,‬לאום‪ ,‬השתייכות לקבוצה חברתית או הבעת דעה פוליטית‪ .‬ביולי‬ ‫‪ ,2009‬עם העברת הטיפול במבקשי המקלט מנציבות האו”ם לפליטים לרשות האוכלוסין והגירה‪ ,‬הוקמה לשם כך‬ ‫ברשות יחידת ה‪ .)Refugee Status Determination) RSD -‬עובדי היחידה‪ ,‬שגויסו במיוחד למשימה זו‪ ,‬הוכשרו‬ ‫על ידי אנשי נציבות האו”ם לפליטים (‪ )UNHCR‬ובעלי תפקידים נוספים בממשל האמריקאי‪ .‬כמו כן‪ ,‬ונהלי היחידה‬ ‫מותאמים לעקרונות אמנת האו”ם לפליטים‪ .‬פירוט על עבודת היחידה ניתן לקרוא בפרק "פעילות הומניטרית"‪.‬‬ ‫הטיפול במניעת סחר בבני אדם ובקורבנותיו‬ ‫סחר בבני אדם כולל שעבוד‪ ,‬ניצול מיני ואף נטילת איברי גוף לצורך השתלת איברים‪ .‬על פי התפיסה הבינלאומית‬ ‫הרווחת יש להעניק לקורבנות סחר בבני אדם טיפול מיוחד‪ ,‬ועל המדינות שבתחומן נפלו קורבן להעניק להם‬ ‫זכויות מיוחדות‪ .‬תפיסה זו באה לידי ביטוי במסמכים בינלאומיים שונים‪.‬‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה שותפה למאמץ הבין‪-‬משרדי לצמצום תופעת הסחר בבני אדם בישראל וטיפול‬ ‫בקורבנותיו‪ .‬פירוט על פעילות הרשות בתחום זה מופיע בפרק “פעילות הומניטרית”‪.‬‬ ‫ראוי לציין‪ ,‬שבדו”ח מחלקת המדינה האמריקאית בנושא סחר בבני אדם שפורסם בשנת ‪ 2011‬ובו מדווח על‬ ‫פעילות שנת ‪ ,2010‬דורגה ישראל לראשונה במקום הראשון‪ ,‬כמדינה שעושה מאמצים רבים למגר את תופעת‬ ‫הסחר בבני אדם‪ .‬הישג זה בולט במיוחד לאור זאת שדירוג ישראל לאורך השנים נע ונד‪ ,‬ובשנת ‪ 2001‬נכללה‬ ‫מדינת ישראל בקטגוריה החמורה ביותר‪ .‬את קידומה של ישראל למקום הראשון יש לזקוף למאמצים כלל‪-‬‬ ‫ממשלתיים רבים שנעשו בתחום‪ ,‬ובכלל זה המאמצים שננקטו במסגרת פעילות רשות האוכלוסין וההגירה‪.‬‬ ‫פעילות הרשות במסגרת שיתופי פעולה עם גורמים בינלאומיים‬ ‫שיתופי פעולה של הרשות עם ארגון ההגירה הבינלאומי (‪ / )IOM‬המרכז הבינלאומי להגירה ולקליטה (‪)CIMI‬‬ ‫שיתוף הפעולה של הרשות עם ארגון ההגירה הבינלאומי מתקיים כחלק מהשותפות של הרשות עם המרכז‬ ‫הבינלאומי להגירה ולקליטה (‪ )CIMI‬מיסודו של ג’וינט ישראל‪ .‬שיתוף פעולה זה בא לידי ביטוי במספר מישורים‪:‬‬ ‫גיוס והעסקה של עובדים זרים במסגרת הסכמים בילטראליים (כמפורט בפרק “הסדרת העסקתם של העובדים‬ ‫הזרים” ובפרק זה)‪ ,‬תכניות לעידוד עזיבה מרצון של שוהים לא‪-‬חוקיים (כמצוין בפרק “צמצום מספר השוהים‬ ‫הלא‪-‬חוקיים")‪ ,‬וכן הכשרות לצורך פיתוח ידע ומיומנויות בתחום הטיפול בנושאי הגירה‪.‬‬ ‫שיתוף פעולה עם הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי ( ‪)OECD‬‬ ‫לרשות האוכלוסין וההגירה נציג מטעמה בצוות העבודה בנושא הגירה של ה‪ .OECD-‬תפקידו של הנציג להכין‬ ‫חומרים נדרשים עבור ה‪ OECD-‬ולהשתתף בדיוני צוות העבודה‪ .‬במסגרת זו סייע הנציג בהכנת דו”ח עבור ועדת‬ ‫התעסוקה‪ ,‬העבודה והכלכלה של ה‪ OECD-‬בכל הנוגע להגירה של זרים בישראל ותעסוקתם בה‪ ,‬השתתף‬ ‫בדיונים עם נציגי הארגון שהגיעו לישראל לבדוק את יישום המלצותיו של ה‪ OECD-‬בקשר לנושאים אלו‪ ,‬וכן הציג‬ ‫את עמדת הרשות במסגרת שימוע שנערך בוועדה האמורה בעקבות ממצאי הדו”ח‪.‬‬ ‫שיתופי פעולה של הרשות עם האיחוד האירופי‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה לוקחת חלק פעיל בפעילויות המתקיימות במסגרת התכניות‪EUROMED :‬‬ ‫ו‪ .EUROSTAT-‬שתי תכניות אלו‪ ,‬המתקיימות ביוזמת האיחוד האירופי ובמימונו‪ ,‬נועדו לקדם שיתוף בידע ובמידע‬ ‫וכן שיתופי פעולה מעשיים בין מדינות האיחוד האירופי לבין מדינות החתומות על הסכם השותפות האירופית‪-‬‬ ‫ים תיכונית‪ ,‬על מנת לקדם אינטגרציה כלכלית ביניהן‪ .‬הרשות שולחת נציגים למפגשים השונים בנושא הגירה‪,‬‬ ‫המתקיימים במסגרת תכניות אלו‪ ,‬נהנית מהידע המקצועי הנחלק שם‪ ,‬ואף תורמת לו מצדה ושותפה לפרויקטים‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫שיפור השירות וייעול עבודת הרשות‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה מספקת שירותים רבים ושונים למגוון רב של אוכלוסיות‪ .‬לכן יש חשיבות רבה לשירות‬ ‫שהיא מעניקה ולאיכותו‪.‬‬ ‫במהלך השנים האחרונות פעלה הרשות בערוצים רבים ומגוונים על מנת להביא לשיפור עבודתה ולייעולה תוך‬ ‫שימת דגש בנושאים האלה‪ :‬הרחבת השירותים והגדלת הנגישות אליהם; צמצום הצורך בהגעת הציבור ללשכות‬ ‫הרשות והרחבת השירותים מרחוק; מתן מענה המותאם לצרכים של אוכלוסיות מובחנות במסגרת החוק והנהלים;‬ ‫הקמת תשתיות ארגוניות ומערכות מידע‪ ,‬שיפורן ואינטגרציה ביניהן‪ ,‬לביצוע איכותי יותר של משימות הארגון‪.‬‬ ‫להלן מובאות דוגמאות לכך‪:‬‬ ‫פעילות מרכז שירות ומידע ארצי ‪*3450‬‬ ‫מרכז השירות והמידע הארצי של הרשות הוא אחד הערוצים המרכזיים לקבלת שירות שהרשות מעמידה למען‬ ‫הציבור‪ .‬באמצעות מרכז המידע הארצי הציבור יכול לקבל שירות מרחוק – בטלפון‪ ,‬בפקס או באופן מקוון‪,‬‬ ‫בנושאים שונים‪ :‬בקשה לקבלת מידע או אפילו הנפקת מסמכים לפונים מכל הארץ‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬תמציות רישום‪,‬‬ ‫תעודות פטירה‪ ,‬תעודות לידה‪ ,‬ספחים של תעודות זהות‪ ,‬דרכונים ואיתורי מען‪.‬‬ ‫למעלה מ‪ 48,000-‬שיחות טלפון נענו מדי חודש‪ ,‬בממוצע‪ ,‬במרכז השירות והמידע הארצי במהלך שנת ‪ .2012‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬עד סוף נובמבר ‪ 2012‬הונפקו לפונים כ‪ 81,500-‬תעודות שונות וכ‪ 51,500-‬ספחים של תעודות זהות‪ ,‬ונערכו‬ ‫כ‪ 52,100-‬עדכונים במרשם האוכלוסין‪ .‬בנוסף‪ ,‬מרכז השירות והמידע הארצי נותן שירות בפניות בנושא צווי עיכוב‬ ‫יציאה מהארץ וביטול צווים‪ .‬עד לסוף נובמבר ‪ 2012‬טיפל המרכז בכ‪ 8,500-‬צווי עיכוב יציאה מן הארץ ובכ‪610-‬‬ ‫ביטולים של צווים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2012‬הורחב עוד יותר השירות הניתן באמצעות מרכז השירות והמידע הארצי‪ ,‬וכיום הוא נותן שירות ומידע‬ ‫לפניות בנושא העסקת עובדים זרים בענף הסיעוד‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2013‬תיערך בחינה לגבי תפקידו של מרכז המידע והשירות הארצי לצורך התאמתו לאתגרים עכשוויים‬ ‫ועתידיים של הרשות‪.‬‬ ‫אתר האינטרנט של הרשות (‪)www.piba.gov.il‬‬ ‫אתר אינטרנט הוא ערוץ חשוב ומרכזי למתן שירות ומידע לציבור‪ .‬אתר הרשות מספק מידע על פעילות הרשות‬ ‫ויחידותיה‪ ,‬לרבות עדכונים וחדשות‪ .‬באתר ניתן למצוא מידע רב לשימוש הציבור הרחב ולציבור העובדים הזרים‬ ‫השוהים בישראל‪ .‬באתר קיים מידע על יחידות הרשות ועל פעילותן‪ ,‬על פרסומים ומכרזים‪ ,‬על חוקים ונהלים‬ ‫המהווים בסיס לעבודת הרשות‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לקבל באתר שירותים שונים באופן מקוון‪ ,‬לבצע תשלומים לשירותים‬ ‫הדורשים תשלומי אגרה‪ ,‬להוריד טפסים ולמלאם וכדומה‪.‬‬ ‫במחצית השנייה של שנת ‪ 2013‬יעלה לאוויר אתר האינטרנט החדש של הרשות‪ ,‬שייבנה בטכנולוגיה מתקדמת‬ ‫יותר‪ ,‬ובו יאורגן המידע באופן נגיש יותר לציבור‪ .‬לצד השפה העברית‪ ,‬האתר מתוכנן לתמוך בשפה הערבית‬ ‫והאנגלית ובהמשך אף בשפות נוספות‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬עם התחלת ההנפקה של התיעוד החכם ויישום פרויקט ‪ My Gov‬של “ממשל זמין”‪ ,‬תתחיל הרשות לספק‪,‬‬ ‫באמצעות האתר‪ ,‬שירותים מתקדמים‪ ,‬שיהיה אפשר לצרוך מרחוק באמצעות כרטיס תעודת הזהות החכמה‪ ,‬ללא‬ ‫צורך בהגעה ללשכות רשות האוכלוסין וההגירה‪.‬‬ ‫עמדות שירות מהיר לציבור‬ ‫אחת מהמטרות של הרשות במסגרת שיפור השירות לציבור הינה הגדלת הנגישות לשירותים הניתנים לציבור וצמצום‬ ‫הצורך בהגעתו ללשכות הרשות‪ .‬לשם כך הטמיעה רשות האוכלוסין וההגירה‪ ,‬בשיתוף עם “ממשל זמין”‪ ,‬מגוון שירותים‬ ‫המאפשרים לציבור להימנע מהגעה ללשכות הרשות ולצרוך את השירותים במקומות נגישים אחרים הפרוסים ברחבי‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫עמדות השירות של “ממשל זמין” הוקמו לצורך צמצום הפער הדיגיטלי והצבת פתרונות זמינים‪ ,‬נגישים ונוחים‬ ‫לציבור‪ .‬עמדות השירות פרוסות בלמעלה מעשרה אתרים ברחבי הארץ‪ ,‬ובחלק מהמקרים חוסכות הגעה למוקדי‬ ‫השירות הממשלתי‪ .‬בעמדות השירות ניתן גם למצוא טפסים למילוי ולשליחה‪ ,‬תשלום שוברים ואגרות‪ ,‬מילוי‬ ‫סקרים ומשובים‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫בשנה האחרונה הוטמעו שירותים נוספים של הרשות בעמדות השירות כגון‪ :‬מתן שם לנולד‪ ,‬בקשה לתעודת לידה‬ ‫ובקשה לתעודת פטירה‪ .‬בתחילת שנת ‪ 2013‬יוטמעו שירותים נוספים בעמדות השירות המהירות וניתן יהיה לבצע‬ ‫בהן גם בקשות לקבלת תמצית רישום וכן מידע לנוסע בנושא כניסות ויציאות במעברי הגבול הבינלאומיים של‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫הטמעת מערכת לזימון תורים בלשכות רשות האוכלוסין‬ ‫בשנת ‪ 2012‬הוטמע בלשכות רשות האוכלוסין השימוש במערכת לזימון תורים לקבלת שירות בנושא אשרות‪,‬‬ ‫המיועדת לחסוך זמן המתנה בלשכה‪ .‬שירות זה מאפשר להתקשר ללשכת רשות האוכלוסין שבה מעוניינים‬ ‫לקבל שירות בתחום האשרות ולהזמין תור מראש‪ .‬במהלך ‪ 2013‬יש כוונה להרחיב שירות זה וגם לשדרגו על ידי‬ ‫מתן אפשרות להזמין תור באופן מקוון או לברר מידע לגביו באמצעות אתר האינטרנט‪.‬‬ ‫הקמת מערך תמיכה משותף לנושא השימוש בתעודת הזהות החכמה‬ ‫רשות האוכלוסין וההגירה תחל בקרוב להנפיק תיעוד ביומטרי חכם‪ :‬תעודת זהות ומסמכי נסיעה‪ ,‬דרכונים ותעודות‬ ‫מעבר (על כך ניתן לקרוא בהרחבה בפרק העוסק בנושא יישום חוק הביומטריה)‪ .‬בנוסף לשימושים המסורתיים‬ ‫שהיו לתעודת הזהות עד כה‪ ,‬באמצעות כרטיס תעודת הזהות החכמה יוכל האזרח או התושב להזדהות מול‬ ‫הממשלה מרחוק ולקבל שירותים באופן מקוון‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬מי מבין בעלי תעודת הזהות החכמה שיחפוץ בכך יוכל‬ ‫להשתמש בכרטיס גם לצורך החתימה הדיגיטלית‪.‬‬ ‫מאחורי השימושים השונים של תעודת הזהות החכמה עומדים גופים שונים‪ :‬רשות האוכלוסין וההגירה‪“ ,‬ממשל‬ ‫זמין” וחברת ‪ ,HP‬שכל אחד מהם אחראי לשימוש אחד או יותר של כרטיס תעודת הזהות החדשה‪ .‬כפועל יוצא‬ ‫מכך‪ ,‬על הגופים לספק שירותי תמיכה לשימושים השונים בכרטיס תעודת הזהות החכמה‪.‬‬ ‫על מנת להקל על הציבור הוחלט להקים מערך תמיכה משותף לכלל גורמים אלו‪ ,‬שייצור ממשק אחד מול‬ ‫הציבור למתן שירותי תמיכה בנושא השימוש בתעודת הזהות החכמה‪ .‬מערך התמיכה המשותף יפעל בשני‬ ‫ערוצים מרכזיים‪ :‬ערוץ טלפוני – מספר טלפון מוביל לתפריט ניתוב שיחות אוטומטי לפי נושאים‪ ,‬אשר יאפשר‬ ‫ניתוב פניות בין מוקדי השירות השונים בתוך מערך התמיכה המשותף; ערוץ אינטרנטי – אתר אינטרנט שירכז‬ ‫מידע בכלל הנושאים השונים הקשורים לשימוש בכרטיס תעודת הזהות החכמה‪.‬‬ ‫הקמת ארכיב ממוחשב‬ ‫במרשם האוכלוסין של מדינת ישראל קיים רישום של כעשרה מיליון בני אדם‪ ,‬שנעשה מאז קום המדינה‪ .‬בכל‬ ‫לשכות רשות האוכלוסין ברחבי הארץ מנוהלים ארכיבים‪ ,‬ובהם שמור המידע האישי על כל אזרח ותושב במרחב‬ ‫הגיאוגרפי שבתחום טיפולה של הלשכה המקומית‪.‬‬ ‫במהלך שנת ‪ 2012‬המשיכה הרשות את פרויקט הקמתו של ארכיב מרכזי ממוחשב‪ ,‬שהחל בשנת ‪ .2010‬לארכיב‬ ‫זה נסרקים כל המסמכים הקיימים בתיקים וכן המסמכים שייתוספו אליהם באופן שוטף מכאן ולהבא‪ .‬עד כה‬ ‫נסרקו כארבעה מיליון תיקים‪.‬‬ ‫הקמתו של הארכיב הממוחשב נועדה לייעל את עבודת הלשכות ולשפר את השירות הניתן לציבור‪ .‬איתור המידע‬ ‫יהיה פשוט הרבה יותר‪ ,‬ובהתאם לכך יקוצר זמן ההמתנה לקבלת השירות‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הקמתו של ארכיב ממוחשב‬ ‫מרכזי‪ ,‬הנגיש לכל לשכות הרשות‪ ,‬תאפשר שימוש בו‪-‬זמנית באותו מידע על ידי נותני שירות שונים ברשות‪ ,‬ללא‬ ‫תלות במקום מושבם הגיאוגרפי‪ .‬בהתאם לכך תתאפשר קבלתם של מרב השירותים לכל פונה בכל לשכה‪ ,‬ולאו‬ ‫דווקא בלשכה הקרובה לכתובת מגוריו‪.‬‬ ‫מסירת מידע ופרסום מידע לציבור‬ ‫הרשות מנהלת מידע רב שיש בו עניין גם לגורמים מגוונים מאוד מחוצה לה‪ .‬באופן שוטף נעשות פניות לרשות‬ ‫לקבלת מידע ונתונים סטטיסטיים מצד גורמים פרטיים באמצעות הממונה על חוק חופש המידע או גורמים‬ ‫ציבוריים הפונים ליחידת התכנון והמחקר‪ .‬מספרן של פניות אלה מגיע למאות‪ ,‬והן מטופלות בהתאם לחוק‬ ‫ולנהלים‪ .‬יחידת התכנון והמחקר אף מפרסמת אחת לחודש חוברת נתונים בנושא זרים בישראל‪ ,‬שמופיעה גם‬ ‫באתר האינטרנט של הרשות‪.‬‬ ‫לצד מענה לפניות לקבלת מידע הרשות יוזמת פרסום מידע לציבור הרחב ולקהלי יעד שונים באמצעים מגוונים‪:‬‬ ‫אתר האינטרנט של הרשות‪ ,‬ערוצי התקשורת השונים‪ ,‬חומר פרסומי המחולק בלשכות וכדומה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫במהלך חודש נובמבר ‪ 2012‬יצאה הרשות במסע פרסום ברדיו ובאתרי האינטרנט המסחריים והסלולאריים‬ ‫במטרה לעודד את הציבור לחדש את הדרכון במהלך חודשי החורף‪ ,‬שבהם האגרה מופחתת באופן משמעותי‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫המטרה בפרסום לחשוף את הציבור לשירות שניתן לבצע באופן מוזל ומבלי להגיע ללשכות הרשות‪.‬‬ ‫דוגמה נוספת היא פרסום המיועד לעובדים זרים‪ :‬במהלך שנת ‪ 2012‬פרסמה הרשות את “הזכותון לעובד הזר”‬ ‫ובו מידע על אודות זכויותיהם וחובותיהם של העובדים הזרים המגיעים לעבוד בישראל‪ .‬המידע מפורסם באתר‬ ‫הרשות בשפות שונות ומחולק לעובדים הזרים עם כניסתם לעבודה בישראל‪.‬‬ ‫שיפור אבטחת המידע‬ ‫המידע המנוהל ברשות הינו בעל אופי רגיש ובחלקו אף מסווג‪ ,‬וחשיפתו עשויה להשפיע ישירות על ביטחון המדינה‬ ‫ולפגוע בפרטיות של אזרחיה‪.‬‬ ‫היחידה לאבטחת מידע אחראית להגנה על מערכות המידע ברשות ועל כן גיבשה מדיניות אבטחה ונהלים‬ ‫המותאמים לצורכי המערכות והיחידות השונות‪ ,‬ובכפוף להנחיית הגורם המנחה בשירות הביטחון הכללי‬ ‫ולסטנדרטים המקובלים בעולם אבטחת המידע‪ .‬במקביל‪ ,‬היחידה משקיעה משאבים רבים בהעלאת מודעות‬ ‫עובדי הרשות להיבטי אבטחת המידע באמצעות הרצאות‪ ,‬קורסים והפצת הנחיות‪.‬‬ ‫היחידה לאבטחת מידע מלווה את כל הפרויקטים הטכנולוגיים המתבצעים ברשות‪ ,‬ובכלל זה‪ ,‬פרויקט המעבר‬ ‫לתיעוד חכם‪ ,‬הטמעת מדיניות אבטחת מידע במערך ביקורת הגבולות ומכרז להחלפת מערכת “אביב” – מערכת‬ ‫המנהלת את מרשם האוכלוסין של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫גיבוש נהלים ועדכונם‬ ‫ייעודו של צוות הנהלים ברשות לבחון את כלל נהלי הרשות ולהתאימם למציאות העכשווית‪ ,‬לשינויי חקיקה‬ ‫ולפסיקות של בתי משפט‪ ,‬וכן לאתר צורך בנהלים חדשים‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬הצוות בודק את האפשרות להגמיש או‬ ‫להקשיח נהלים ובוחן את מידת בהירותם‪ .‬עבודת הצוות נעשית תוך יצירת סנכרון בין נהלים של יחידות שונות‬ ‫בתוך הרשות וכן בין נהלים של הרשות לבין נהלים של גופים שותפים‪ .‬בהתאם לנושא המועלה בנוהל‪ ,‬מוזמנים‬ ‫לדיוני הצוות בעלי תפקידים מהרשות ומחוצה לה‪ ,‬כגון נציגים ממשרדי הממשלה‪ :‬משרד החוץ‪ ,‬משרד הבריאות‪,‬‬ ‫משרד החקלאות‪ ,‬נציגי השירותים הביטחוניים ועוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬הצוות עוסק בדיוניו בפניות של אזרחים‪ ,‬של ארגונים‬ ‫חברתיים ושל חברי כנסת‪.‬‬ ‫במהלך שנת ‪ 2012‬בחן הצוות וגיבש כ‪ 100-‬נהלים וערך בהם עדכונים ושינויים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נוהל “חובת מתן‬ ‫הודעה מראש בכתב קודם עזיבת מטופל סיעודי” גובש בשיתוף עם משרד המשפטים‪ ,‬וקובע כי המטפל הסיעודי‬ ‫מחויב להודיע מראש על החלטתו לעזוב את המטופל הסיעודי‪ .‬הנוהל נקבע במטרה למנוע התפטרות פתאומית‬ ‫ונטישת המטופל הסיעודי באופן שאינו מאפשר לו או לבני משפחתו להיערך כראוי מחד‪ ,‬ואילו מאידך לאפשר‬ ‫לעובד לעבור כרצונו בין המעסיקים השונים‪.‬‬ ‫נוהל נוסף שגובש השנה במסגרת ההסכמים הקונסולאריים בין ממשלת ישראל לבין הממשל בניו זילנד הינו‬ ‫“נוהל לטיפול בבקשות לקבלת אשרת עבודה מכוח הסכם עבודה‪-‬טיול בין ישראל לניו זילנד”‪ .‬הנוהל מאפשר‬ ‫מתן אשרות עבודה לתקופה של שלושה חודשים לתיירים מניו זילנד הבאים לישראל ולאזרחי ישראל הנוסעים‬ ‫לבקר בניו זילנד‪ .‬מטרת הנוהל לעודד הגעה של תיירים מניו זילנד להגיע לישראל‪ ,‬לטייל בה ולעבוד בה לתקופה‬ ‫קצובה‪ .‬ההסכם קבע מכסה של ‪ 200‬אשרות בשנה‪ .‬על מנת להוציא את ההסכם לפועל נכתב נוהל עבודה חדש‬ ‫וכן פורסם פטור מהיתר על ידי שר הפנים‪.‬‬ ‫צוות הנהלים עדכן השנה גם את “נוהל מחוסרי אזרחות”‪ ,‬שעיקרו טיפול בפניות של זרים הטוענים שאין להם‬ ‫אזרחות מאף מדינה אחרת‪ .‬מדובר במקרים של אזרחים זרים שאיבדו את אזרחותם מסיבות שונות‪ ,‬למשל עקב‬ ‫התפרקות ברית המועצות לשעבר‪ ,‬וכעת מבקשים להשתקע בישראל‪ .‬הנוהל מצד אחד מעגן את שיתוף הפעולה‬ ‫של הרשות ומשרד החוץ בכל הנוגע למאמצים למציאת מדינה אחרת שתהה מוכנה לקבלם (מדובר בעיקר‬ ‫במדינות שהפונים היו בעלי אזרחות בה בעבר‪ ,‬ושלא נשקפת סכנה לחייהם בשל חזרתם לשם)‪ ,‬ומצד שני מסדיר‬ ‫את המעמד הזמני שהם מקבלים בישראל‪.‬‬ ‫מענה לפניות הציבור‪ ,‬ביצוע בקרה פנימית וטיפול בליקויים‬ ‫בשנת ‪ 2012‬הגיעו לרשות כ‪ 12,000-‬פניות מהציבור בנושאים שונים שבתחומי אחריותה‪ .‬היחידה לפניות הציבור‬ ‫ברשות מרכזת את הטיפול בפניות הציבור המגיעות לרשות ומקפידה שיינתן להן מענה מקצועי‪ ,‬מנומק ומהיר‬ ‫בהתאם לחוק‪ ,‬לתקנות‪ ,‬לפסקי הדין ולנהלים‪ .‬כמו כן‪ ,‬היחידה לפניות הציבור מאתרת מתוך הפניות המתקבלות‬ ‫נושאים טעוני שיפור בעבודת הרשות ופועלת בתיאום האגף לביקורת פנימית לטיפול בפערים הטעונים שיפור‬ ‫ולהסדרתם‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫היחידה לפניות הציבור פיתחה קורס ייעודי לעובדים ברשות אשר מונו להיות אחראים לטיפול בפניות הציבור‬ ‫ביחידות הרשות הפזורות ברחבי הארץ‪ .‬הקורס שם דגש על הבטחת מענה איכותי לפניות‪ ,‬קידום הטיפול לתיקון‬ ‫ליקויים העולים מהפניות ויצירת הליך טיפול אחיד בפניות הציבור בכלל יחידות הרשות‪.‬‬ ‫במסגרת פעילות האגף לביקורת פנימית לבחינת תקינותן של פעולות הרשות ומידת תרומתן להשגת יעדי הרשות‬ ‫ומטרותיה‪ ,‬נערכו על ידי האגף לביקורת פנימית כ‪ 80-‬בדיקות של תלונות‪ ,‬אשר חלקן הופנו על ידי מבקר המדינה‪.‬‬ ‫בתלונות אלה נערכו בירור מעמיק וחקירה של נסיבות היווצרותן‪ ,‬והופקו לקחים‪ ,‬לעתים אף ברמה המערכתית‪,‬‬ ‫וכן נערך מעקב אחר תיקון הליקויים שעלו בתלונות‪ .‬כ‪ 20-‬תלונות נוספות שהופנו כלפי עובדי הרשות‪ ,‬טופלו‬ ‫במסגרת הליך משמעתי‪ .‬כמו כן‪ ,‬בשנת ‪ 2012‬טופלו באגף לביקורת פנימית ארבעה דו”חות מבקר המדינה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬האגף לביקורת פנימית לקח חלק בהליך של מיפוי רוחבי של הסיכונים התפעוליים והמחשוביים ביחידות‬ ‫השונות‪ ,‬ובכוונתו לפעול במהלך שנת ‪ ,2013‬בשיתוף גורמי ההנהלה‪ ,‬לצמצום סיכונים אלה‪.‬‬ ‫מבחר שירותים הניתנים בלשכות מינהל אוכלוסין במספרים‪ ,‬לפי שנים‬ ‫‪34‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫תעודות זהות שהונפקו‬ ‫‪710,115‬‬ ‫‪692,935‬‬ ‫‪725,588‬‬ ‫מסמכי נסיעה שהונפקו‬ ‫‪630,930‬‬ ‫‪675,954‬‬ ‫‪685,254‬‬ ‫תעודות לידה שהונפקו‬ ‫‪281,823‬‬ ‫‪286,895‬‬ ‫‪301,227‬‬ ‫תעודות פטירה שהונפקו‬ ‫‪86,449‬‬ ‫‪89,750‬‬ ‫‪91,544‬‬ ‫שינויי שם פרטי שנרשמו‬ ‫‪16,515‬‬ ‫‪16,538‬‬ ‫‪16,469‬‬ ‫שינויי שם משפחה שנרשמו‬ ‫‪67,328‬‬ ‫‪66,352‬‬ ‫‪70,310‬‬ ‫עולים חדשים שנרשמו‬ ‫‪15,819‬‬ ‫‪15,162‬‬ ‫‪17,488‬‬ ‫נספח‪ :‬הגדרות‬ ‫בנספח זה מרוכזות הגדרות למבחר נתונים המופיעים במקומות שונים בחוברת‪.‬‬ ‫מסתננים‬ ‫זרים שנכנסו לישראל שלא כחוק ושלא דרך תחנת גבול ונתפסו בגבול או בתוך הארץ‪.‬‬ ‫עובדים זרים חוקיים‬ ‫זרים בעלי רישיון עבודה תקף העובדים אצל מעסיק שהוא בעל היתר תקף להעסקתם‪.‬‬ ‫פירוט ההגדרות לפי ענף‪:‬‬ ‫• ענף הסיעוד – בעל רישיון ב‪ 1/‬או ב‪ 2/‬תקף ‪ +‬נמצא תחת היתר תקף ‪ +‬מעסיק פעיל או שהמעסיק נפטר ועברו‬ ‫עד ‪ 30‬יום ממועד הפטירה‪.‬‬ ‫• ענף הבניין – בעל רישיון ב‪ 1/‬תקף ונמצא תחת היתר תקף‪.‬‬ ‫• ענף החקלאות – בעל רישיון ב‪ 1/‬או ב‪ 2/‬תקף ונמצא תחת היתר תקף‪.‬‬ ‫• ענף התעשייה והשירותים – בעל רישיון ב‪ 1/‬או ב‪ 2/‬תקף ונמצא תחת היתר תקף‪.‬‬ ‫עובדים זרים לא‪-‬חוקיים‬ ‫זרים שהיו בעבר עובדים זרים חוקיים‪ ,‬בהתאם להגדרה של עובדים זרים חוקיים (כנ”ל)‪ ,‬אך כרגע לא מתקיים‬ ‫לגביהם לפחות קריטריון אחד של הגדרה זו‪.‬‬ ‫הפילוח של העובדים הזרים הלא‪-‬חוקיים לענפים נעשה בהתאם להיתר העבודה שהיה לעובד הזר בהיותו עובד‬ ‫חוקי‪.‬‬ ‫תיירים ללא אשרה בתוקף‬ ‫אומדן זרים מארצות בלתי מפותחות שנכנסו למדינה באשרת תייר בשנים ‪ 2011-1995‬ונותרו בישראל בסוף שנת‬ ‫‪ 2011‬ללא אשרה בתוקף‪ .‬לפי ההשערה‪ ,‬רובם עובדים באופן לא‪-‬חוקי‪.‬‬ ‫המקור לנתון זה הוא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הודעה לעיתונות מ‪.)30.7.12-‬‬ ‫הסדרת מעמד‬ ‫הליך שבאמצעותו עובדים זרים שיצאו ממעגל העבודה החוקי והפכו לעובדים זרים לא‪-‬חוקיים‪ ,‬מוחזרים למעגל‬ ‫העבודה החוקי‪ ,‬וזאת בהתאם להוראות החוק ולנוהלי רשות האוכלוסין‪ ,‬ההגירה ומעברי הגבול‪ .‬עוזבים מרצון‬ ‫עוזבים מרצון‬ ‫זרים שיצאו מישראל לאחר ששהו בה ללא אשרה בתוקף ועברו יותר מ‪ 90-‬יום מהמועד שבו פג תוקף אשרתם‬ ‫ועד למועד יציאתם את ישראל‪ ,‬ושיציאתם את הארץ לא נעשתה מתוקף צו הרחקה‪.‬‬ ‫הרחקות‬ ‫זרים שיצאו מהארץ בעקבות צו הרחקה‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫מרכז שירות ומידע ארצי ‪*3450‬‬ ‫‪www.piba.gov.il‬‬