בירושלים בבית המשפט העליון - `א 9397/11 א"שב לקח
מועב שירותי מזון בע"מ נ' חנית נוב בשא 9397/11 בבית המשפט העליון בירושלים בש"א - 9397/11א' לפני: כבוד הרשמת דנה כהן-לקח המערערת: מועב שירותי מזון בע"מ נ גד המשיבים: .1חנית נוב ,עו"ד .2כונס הנכסים הרשמי בקשה להפקדת על הפקדת ערבון ספרות: א' גורן ,סוגיות בסדר דין אזרחי )מהדורה עשירית ,תשס"ט( להחלטה בעליון ) :(28-12-2011בשא 9397/11מועב שרותי מזון בע"מ נ' חנית נוב שופטים :ס' ג'ובראן להחלטה בעליון ) :(05-01-2012בשא 9397/11מועב שירותי מזון בע"מ נ' חנית נוב שופטים :דנה כהן לקח מיני-רציו: * בערעור על "החלטה אחרת" של רשם ביהמ"ש העליון חל הפטור הקבוע בתקנה 400לתקסד"א, ולפיכך אין לחייב את המערער בהפקדת עירבון .לעומת זאת ,בערעור על "פסק-דין" של רשם ביהמ"ש העליון חלה החובה הרגילה הקבועה בתקנה 427לתקסד"א ,ולפיה מחויב המערער בהפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיב בערעור. * דיון אזרחי – ערעור – על החלטה אחרת * דיון אזרחי – ערעור – עירבון * דיון אזרחי – עירבון – בערעור * בתי-משפט – רשם – רשם של בית-המשפט העליון * בתי-משפט – רשם – ערעור * בתי-משפט – רשם – החלטותיו . בע"ד מגיש לביהמ"ש העליון ערעור על פסק-דין של רשם בימ"ש זה בעניין אזרחי .האם יש לחייבו בפתח ההליך בהפקדת עירבון להבטחת הוצאות הצד שכנגד? במקרה הנדון ,הערעור מופנה כנגד פסק-דינו של הרשם שני ,במסגרתו הורה הרשם על מחיקה על הסף של ערעור אזרחי שהגישה המערערת .המשיבה הגישה בקשה להורות על הפקדת עירבון בערעור. . 1 מועב שירותי מזון בע"מ נ' חנית נוב בשא 9397/11 ביהמ"ש העליון קיבל את הבקשה בקובעו: בהתאם לפרקטיקה הנוהגת בבימ"ש זה ,נמנעת המזכירות הראשית מקביעת עירבון בהליכים מסוג זה. הבסיס לפרקטיקה האמורה לא הוברר עד תום .השאלה היא האם פרקטיקה זו בדין יסודה ,או שמא מן הדין לשנותה? הסוגיה לא לובנה עד כה בפסיקה .ועוד ,תקנה 427לתקסד"א קובעת את הכלל לפיו בערעור בעניין אזרחי ,על המערער להפקיד עירבון להבטחת הוצאות המשיב בערעור .באה תקנה 400 וקובעת חריג הפוטר מהחובה האמורה כאשר מדובר ב"ערעור על החלטת רשם לפי סעיף 96לחוק בתי המשפט" .נראה כי פסיקתו של בימ"ש זה טרם נזקקה באופן מפורש לשאלת היקף פריסתו של החריג הקבוע בתקנה 400בכל הנוגע לערעורים על החלטות ופסקי-דין של רשמי ביהמ"ש העליון. בהתאם לפרשנות הפסיקתית הנוהגת ,הסייג הקבוע בתקנה 400הפוטר מהחובה להפקיד עירבון, מוגבל לערעור על "החלטה אחרת" של רשם .מנגד ,בכל הנוגע לערעור על "פסק-דין" של רשם בימ"ש מחוזי או בימ"ש שלום ,נפסק כי חלה החובה הרגילה הקבועה בתקנה ,427לפיה על המערער להפקיד עירבון להבטחת הוצאות המשיב בערעור .גישה פרשנית זו נובעת הן מלשונה של תקנה 400בשילוב עם סעיף 96לחוק בתי המשפט; הן מההיסטוריה החקיקתית של תקנה ;400והן מתכליתן של הוראות- הדין האמורות על רקע תפיסות-היסוד עליהן מושתתים דיני הערעור הנוגעים לרשמים. ביהמ"ש סבור ,כי הפרשנות הנוהגת בפסיקה לעניין צמצום היקף תחולתו של הסייג הקבוע בתקנה 400 לערעור על "החלטה אחרת" שנתן רשם )להבדיל מ"פסק-דין"( ,ראוי שתחול לא רק בערעורים על החלטות שנתנו רשמים של בימ"ש מחוזי ובימ"ש השלום ,אלא גם בערעורים על החלטות שנתנו רשמים של ביהמ"ש העליון .ביהמ"ש סבור ,כי השוני בין ערעור על פסקי-דינם של רשמי הערכאות הדיוניות )שהינו "ערעור חיצוני"( לבין ערעור על פסק-דין של רשמי ביהמ"ש העליון )שהינו "ערעור פנימי"( ,אינו צריך להשליך על היקף החובה להפקיד עירבון בערעורים אלה. ראשית ,תכליותיו של מוסד העירבון בערעור ,בשילוב עם עקרונות של יציבות ואחידות בסדרי-הדין וכן שמירה על השוויון הדיוני בין בעלי-הדין בערכאות השיפוט האזרחיות ,מצדדים בגישה זו .שנית, מההיסטוריה החקיקתית של סעיף 96לחוק בתי המשפט עולה כי השוני בין ערעור על פסק-דין של רשם ביהמ"ש העליון המוגש לביהמ"ש בו הוא מכהן )"ערעור פנימי"( ,לבין ערעור על פסק-דין של רשם ביהמ"ש מחוזי או בימ"ש שלום המוגש לערכאה גבוהה יותר )"ערעור חיצוני"( ,נעוץ כולו במבנה ערכאת-השיפוט במ"י .אין הוא משקף כוונה של המחוקק להעניק יחס יסודי שונה לערעור על פסק-דין של רשם ביהמ"ש העליון בנוגע להיבטים שונים הכרוכים בדיני הערעור .כך בוודאי בכל הנוגע לחובה להפקיד עירבון שתכליתה להבטיח את הוצאות הצד שכנגד -תכלית החלה בכל ההליכים האמורים במידה שווה. הגישה הפרשנית המוצעת מובילה לתוצאה מדוּדה במישור המעשי :מחד גיסא ,בכל הנוגע לערעור על "החלטה אחרת" של רשם ביהמ"ש העליון ,המערער פטור מהחובה להפקיד עירבון לפי תקנה . 400 זאת ,כחלק מתפיסת-היסוד בדיני ערעור הנוגעים לרשמים ,לפיה מן הראוי לאפשר לבע"ד שעניינו נדון לפני רשם ,להביא את עניינו לבחינה ערעורית לפני שופט של אותה הערכאה בה מכהן הרשם ,תוך הסרת החסמים הדיוניים המקובלים במסגרת דיני הערעור הכלליים .מאידך גיסא ,כאשר מדובר בערעור על "פסק-דין" שנתן רשם ביהמ"ש העליון ,מדובר בהחלטה שסיימה את ההתדיינות בין בעלי-הדין בערכאה העליונה בה משמש הרשם .לפיכך ,האינטרס של בעל-הדין שכנגד מקבל משקל עדיף ,וחלה החובה הרגילה הקבועה בתקנה 427להפקיד עירבון בערעור לצורך הבטחת הוצאות המשיב. אין בכוחם של טיעונים חוקתיים כדי לשמוט את הקרקע מתחת לפרשנות הנדונה ,לפיה החובה להפקיד עירבון חלה בערעור על "פסק-דין" של רשם ביהמ"ש העליון בעניינים אזרחיים .אכן ,עצם החיוב בהפקדת עירבון עשוי לפגוע בזכויות יסוד חשובות ,כגון זכות הקניין ,זכות הגישה לערכאות וכן 2 מועב שירותי מזון בע"מ נ' חנית נוב בשא 9397/11 זכות הערעור .עם זאת ,כבר נפסק כי החיוב בהפקדת עירבון הקבוע בתקנה 427אמנם פוגע בזכויות יסוד ,אולם הפגיעה היא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. שלוש הערות להשלמת התמונה :א .המסקנות הפרשניות בסוגיית היקף החובה להפקיד עירבון עשויות לחול גם בערעורים על החלטות של רשמי ביהמ"ש העליון בעניינים מנהליים; ב .ערעור על פסק-דין של רשם ביהמ"ש העליון בעניין אזרחי )ומינהלי( נדון לפני שופט של ביהמ"ש העליון בדן יחיד והוא עשוי להיות מצומצם מבחינת מהותו והיקפו .נתונים אלה ראוי שישפיעו על קביעת שיעור העירבון, בכפוף לבחינת נסיבותיו של כל תיק לגופו; ג .בע"ד המגיש ערעור על פסק-דין של רשם ביהמ"ש העליון רשאי ,כמובן ,להגיש בקשה לפטור מהפקדת עירבון או הקטנתו מטעמי חוסר יכולת כלכלית. מן הכלל אל הפרט .הערעור שבכותרת נסוב על פסק-דין של רשם בימ"ש זה .מכאן ,שעל המערער להפקיד עירבון. להחלטה בעליון ) :(28-12-2011בשא 9397/11מועב שרותי מזון בע"מ נ' חנית נוב שופטים :ס' ג'ובראן להחלטה בעליון ) :(05-01-2012בשא 9397/11מועב שירותי מזון בע"מ נ' חנית נוב שופטים :דנה כהן לקח להחלטה בעליון ) :(18-03-2012בשא 9397/11מועב שירותי מזון בע"מ נ' חנית נוב שופטים :דנה כהן לקח החלטה בעל -דין מגיש לבית -המשפט העליון ערעור על פסק -דין של רשם בית -משפט זה בעניין אזרחי .האם יש לחייבו בפתח ההליך בהפקדת עירבון להבטחת הוצאות הצד שכנגד? זו השאלה המונחת לפניי. עיקרי העובדות .1 הערעור שבכותרת מופנה כנגד פסק -דינו של כב' הרשם שני שניתן ביום 13.12.2011ב ע"א ] 7829/11פורסם בנבו[ .במסגרת פסק -הדין האמור ,הורה כב' הרשם על מחיקה על הסף של ערעור אזרחי שהגישה המערערת ) ע"א 7829/11הנ"ל( ,מן הטעם שלא נתונה לה זכות ערעור על החלטת בית -המשפט המחוזי .במסגרת פסק- הדין ,נדחתה גם בקשה חלופית מטעם המערערת לה ארכת מועד להגשתה של בקשת רשות ערעור אזרחית. .2 ביום 28.12.2011ביקש כב' השופט ג'ובראן את תגובת המשיבים לערעור על פסק -דינו של הרשם בתוך 30ימים .זמן קצר לאחר מכן ,הגישה המשיבה ) 1להלן: המשיבה ( בקשה להורות על הפקדת עירבון בערעור – היא הבקשה המונחת לפניי. בבקשתה טוענת המשיבה כי בהתאם לתקנה 427ל תקנות סדר הדין האזרחי ,התשמ"ד- 3 מועב שירותי מזון בע"מ נ' חנית נוב בשא 9397/11 ) 1984להלן :תקנות סדר הדין האזרחי או התקנות ( ,יש להורות למערערת להפקיד עירבון לשם הבטחת הוצאות המשיבה בערעור. .3 המערער ת מתנגדת לבקשה .לטענת המערערת ,לא בכדי לא יצאה לפני בית- המשפט הוראה על הפקדת עירבון ,שכן עסקינן בערעור על פסק -דין של רשם בית- המשפט העליון שנדון לפני אותה הערכאה בה הוא מכהן .מטעם זה ,כך נטען ,חל ההסדר הקבוע בתקנה 400ל תקנות סדר הדין האזרחי ,המחריג את החובה להפקיד עירבון בערעור .בהקשר זה ,נטען כי החלטת כב' הרשם אוקון ב ע"א 7523/02נסים נ' מעריב ,הוצאת מודיעין בע"מ ,פ"ד נ ז ) ( 2002) 865 ( 1במסגרתה נקבעה חובה להפקדת עירבון בערעור על "פסק -דין" )להבדיל מ"החלטה אחרת"( של רשם ,מתייחסת לנסיבות בהן מדובר בערעור על "פסק -דין" של רשם בית -משפט שלום או רשם בית- משפט מחוזי -ערעור המוגש לערכאה גבוהה יותר .מנגד ,הערעור על פסק -דין של רשם בי ת -המשפט העליון מתברר לפני אותה ערכאה בה מכהן הרשם ,ולפיכך לפי הנטען אין להורות על הפקדת עירבון במסגרתו. הפרקטיקה הנוהגת והשאלה העומדת לדיון .4 הצדדים חלוקים ,אפוא ,בשאלה האם יש לחייב בהפקדת עירבון בעל -דין שהגיש ערעור על פסק -דין של רשם בית -המשפט העליון בע ניין אזרחי .ייאמר מיד כי בהתאם לפרקטיקה הנוהגת בבית -משפט זה ,נמנעת המזכירות הראשית מקביעת עירבון בהליכים מסוג זה .כך אירע גם במקרה דנן ,בו הערעור שבכותרת הועבר לטיפולו של כב' השופט ג'ובראן בסמוך לאחר פתיחת ההליך ותשלום האגרה ,בלא שהמערערת נדרשה להפקיד תחיל ה עירבון להבטחת הוצאות המשיבים בהליך. .5 הבסיס לפרקטיקה האמורה הנוהגת מזה שנים במזכירות בית -המשפט העליון, לא הוברר עד תום .יצוין כי כאשר מוגש לבית -משפט זה הליך ערעורי על פסק -דין בעניין אזרחי של רשם בית -משפט מחוזי ,נפתח ההליך כערעור אזרחי – ע"א ,או כבקשת רשות ערעור – רע"א .תיקים אלה מועברים כעניין שבשגרה למזכירות הראשית לקביעת סכום העירבון ומועד ההפקדה )ראו :תקנה ) 404ב( ותקנה 430ל תקנות סדר הדין האזרחי ( .לעומת זאת ,ערעורים על פסקי -דין של רשמ י בית -המשפט העליון בעניינים אזרחיים נפתחים על -ידי מזכירות בית -המשפט כבש"א .יתכן כי בשל כך, שאלת קביעת עירבון בהליכים אלה לא נבחנה עד היום .מכל מקום ,כעניין שבעובדה 4 מועב שירותי מזון בע"מ נ' חנית נוב בשא 9397/11 לא מועברים ההליכים הנדונים למזכירות הראשית של בית -המשפט לקביעת סכום עירבון ומועד הפקדה. .6 השאלה המרכזית העומדת לדיון היא האם הפרקטיקה הנוהגת של אי חיוב בהפקדת עירבון בערעור על פסק -דין של רשם בית -המשפט העליון בעניין אזרחי - בדין יסודה ,או שמא מן הדין לשנותה .למיטב הידיעה ,הסוגיה לא לובנה עד כה בפסיקה ואין הלכה בעניין. המסגרת הנורמטיבית – הור אות הדין הרלוונטיות .7 נקודת המוצא לבחינת הסוגיה הנדונה מצויה בתקנה 427הפותחת את סימן ד' לפרק ל' של תקנות סדר הדין האזרחי ,שכותרתו "ערובה להוצאות" .וזו לשון התקנה: . 427הוצאות הערעור המער ער חייב לערוב את הוצאות המשיב בדרך האמורה בסימן זה. הכלל הוא ,אפוא ,כי בערעור המוגש בעניינים אזרחיים ,על המערער להפקיד עירבון .תכלית העירבון היא להבטיח את הוצאות המשיב בערעור ,באופן שהמשיב יוכל לגבות בדרך קלה ,זמינה ובטוחה את הוצאותיו אם ייפסקו לטובתו ,ב לא שיאלץ לנקוט בהליך נוסף ומסורבל .בשונה מתובענה המתבררת לראשונה בערכאה הדיונית, הרי שבערעור ההנחה היא כי פסק -הדין עליו משיגים נכון הוא ,ולפיכך קמה הצדקה לחייב את המערער להפקיד עירבון שנועד להבטיח מראש את הוצאות המשיב )ראו: בש"א 9651/07אבו רביעה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ )]פורסם בנבו[.(( 6.2.2008 , תכלית נוספת של הדרישה להפקיד עירבון עוד בטרם קוים דיון ,היא למנוע הטרדת שווא של המשיב וכן למנוע הגשת הליכי סרק )ראו :בש"א 4735/91מוצרי הדר ישראליים בע"מ נ' יפיס מוצרי הדר בע"מ בכינוס נכסים ,פ"ד מה )870 , 867 ( 5 ) .(( 1991 .8 עד כאן הכלל .ואולם ,תקנה 400ל תקנות סדר הדין האזרחי קובעת חריג לחובה הקבועה בסימן ד' לתקנות בדבר הפקדת עירבון להבטחת הוצאות משיב בערעור .וכך קובעת תקנה : 400 5 מועב שירותי מזון בע"מ נ' חנית נוב בשא 9397/11 . 400ערעור על החלטת רשם ערעור על החלטת רשם לפי סעיף 96לחוק בתי המשפט, לרבות החלטה לגבי בקשה לבטל החלטה על פי צד אחד או בהעדר כתבי טע נות של הצד השני ,יהיה עשרים ימים מהיום שבו ניתנה ההחלטה ,והוראות פרק זה ,למעט סימן ד' ,יחולו על הערעור האמור בשינויים המחוייבים. )ההדגשה אינה במקור ,ד.כ.ל( עינינו רואות כי תקנה 400קובעת בלשון ברורה ומפורשת חריג לתחולתו של סימן ד' לתקנות בדבר החובה להפק יד עירבון בערעור .בהתאם לתקנה , 400אין חובה להפקיד עירבון כאשר עסקינן בערעור על החלטת רשם לפי סעיף 96ל חוק בתי המשפט ]נוסח משולב[ ,התשמ"ד) 1984 -להלן :חוק בתי המשפט או החוק ( .וכך קובע סעיף 96 לחוק בתי המשפט בסעיפים -הקטנים הרלוונטיים לסוגיה הנדונה לפניי: . 96ערעור על החלטת רשם )א( פסק דין של רשם של בית משפט שלום או בית משפט מחוזי דינו ,לעניין ערעור ,כפסק דין של בית המשפט בו הוא משמש רשם. )ב( החלטה אחרת של רשם ניתנת לערעור לפני בית המשפט שבו הו א משמש רשם ,ורשאי בית המשפט לדון בו בשופט אחד. ... )ה( פסק דין של רשם של בית המשפט העליון ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון ,שידון בו שופט אחד. לשם השלמת התמונה ,נזכיר גם את סעיף 95לחוק בתי המשפט ,הקובע בהאי לישנא: . 95החלטת רשם כהחלטת בית המשפט פסק די ן והחלטה אחרת של רשם – כמוהם כפסק דין או החלטה אחרת של בית המשפט שבו הוא משמש רשם, והכל בכפוף לסעיף . 96 .9 הנה כי כן ,תקנה 427ל תקנות סדר הדין האזרחי קובעת את הכלל לפיו בערעור בעניין אזרחי ,על המערער להפקיד עירבון להבטחת הוצאות המשיב בערעור .באה תקנה 400ל תקנות סדר הדין האזרחי וקובעת חריג הפוטר מהחובה האמורה כאשר מדובר ב"ערעור על החלטת רשם לפי סעיף 96לחוק בתי המשפט". 6 מועב שירותי מזון בע"מ נ' חנית נוב בשא 9397/11 השאלה בה עלינו למקד מבטנו היא מהו היקף פריסתו של החריג הקבוע בתקנה 400ל תקנות סדר הדין האזרחי .שאלה זו -שהיא פרשנית באופיה -נדונה בעבר בפסיקתו של בית -משפט זה בהקשר של ערעורים על החלטות ופסקי -די ן של רשמי בית -המשפט המחוזי ובית -משפט השלום .עד כמה שידיעתי מגעת ,פסיקתו של בית- משפט זה טרם נזקקה באופן מפורש לשאלת היקף פריסתו של החריג הקבוע בתקנה 400ל תקנות סדר הדין האזרחי ,בכל הנוגע לערע ורים על החלטות ופסקי -דין של רשמי בית -המשפט העליון. הפרשנות הפסיקתית לסייג הקבוע בתקנה 400והטעמים לה . 10 תקנה 400פוטרת מהחובה להפקיד עירבון ב"ערעור על החלטת רשם לפי סעיף 96לחוק בתי המשפט" )ההדגשה אינה במקור -ד.כ.ל( .המונח "החלטה" מוגדר ב תקנות סדר הדין האזרחי כ" -פסק -דין וכל החלטה אחרת של בית משפט" .בהתחשב בהגדרה האמורה ,הועלתה בשעתו הטענה כי הסייג הקבוע בתקנה 400לעניין העדר החובה להפקיד עירבון ,חל בערעור על כל החלטת רשם -בין אם מדובר ב" החלטה אחרת" ובין אם מדובר ב"פסק -דין" .טענה זו נדחתה בפסיקתם של רשמי בית -משפט זה במסגרת ערעורים על החלטות שנתנו רשמים של בית -המשפט המחוזי או בית- משפט השלום .נקבע כי הסייג הקבוע בתקנה 400הפוטר מהחובה להפקיד עירבון ,חל בערעור על "החלטה אחרת" של רשם ,המתברר ל פני שופט של הערכאה בה הרשם מכהן .מנגד ,בערעור על "פסק -דין" של רשם בית -משפט מחוזי או רשם בית -משפט שלום ,הסייג הקבוע בתקנה 400אינו חל ,ונותרת על -כנה החובה להפקיד עירבון בהתאם לסימן ד' לפרק ל' של התקנות )ראו :החלטתה של כב' הרשמת ח' מאק- קלמנוביץ בע"א 2251/00מלחיס נ' גובס )]פורסם בנבו[ ,( 22.10.2000 ,וכן :החלטתו של כב' הרשם ב' אוקון ב ע"א 7523/02נסים נ' מעריב הנ"ל; עוד ראו החלט ת כב' הנשיא א' ברק שמדבריו משתמעת עמדה פרשנית זהה :בש"א 5841/97בר נוי נ' קופת בית המשפט המחוזי בחיפה )]פורסם בנבו[ .(( 1.12.1997 , יצוין כי העמדה הפרשנית האמורה לפיה ערעור על "החלטה אחרת " של רשם פטוּר מהחובה להפקיד עירבון ,ואילו ערעור על "פסק -דין" של רשם בית -משפט מחוזי או רשם בית -משפט שלום מחייב הפקדת עירבון ,השתרשה בפסיקה ונראה כי היא העמדה המקובלת )ראו למשל :בש"א ) 1848/0 4נצרת( כהן נ' בנק הפועלים בע"מ )]פורסם בנבו[ ;( 8.6.2004 ,בש"א ) 1100/06נצרת( עופות אחים זטמה נצרת בע"מ נ' 7 מועב שירותי מזון בע"מ נ' חנית נוב בשא 9397/11 מושב כפר יהושע )לא פורסם ;( 17.1.2006 ,ע"א 9620/06אפרים נ' גרוסברג )]פורסם בנבו[ ;( 25.1.2007 ,בש"א ) 6167/08ת"א( מינצר נ' ]) Aardingפורסם בנבו[ , ;( 27.4.2008ע"ר ) 7940 -11 - 09חיפה( מראה המפרץ בע"מ נ' וינמאר )]פורסם בנבו[ , ;( 8.12.2009ע"ר ) 52226 -08 - 10ר מלה( Karyerנ' סרטל ייעוץ בע"מ )]פורסם בנבו[ , ;( 23.1.2011עוד ראו :אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי ) 653מהדורה עשירית, .(( 2009 . 11 בחינת מכלול ההחלטות שהוזכרו לעיל ,מעלה כי קיימים מ ספר טעמים לעמדה הפרשנית המבחינה בין "החלטה אחרת" לבין "פסק -דין" של רשם ,לעניין תחולת הסייג הקבוע בתקנה . 400טעמים אלה משתייכים לשלושה מישורים עיקריים – המישור הלשוני ,מישור ההיסטוריה החקיקתית ומישור תכלית החקיקה: . 12 במישור הלשוני -תקנה 400ל תקנות סדר הדין האזרחי נסמכת על -פי לשונה המפורשת על הוראת סעיף 96לחוק בתי המשפט .סעיף 96הנ"ל מבחין בבירור בין "פסק -דין" לבין "החלטה אחרת" .נפסק כי ההבחנה האמורה משליכה על היקף תחולתו של הסייג הקבוע בתק נה , 400באופן שהפטור מהחובה להפקיד עירבון חל בערעור על "החלטה אחרת" )להבדיל מ"פסק -דין"( של רשם .כאן המקום לציין כי תקנה 400מדברת בנשימה אחת על לוח זמנים של 20ימים להגשת ערעור על החלטת רשם ועל כללי הדיון בו ,תוך החרגת תחולתו של סימן ד' .זאת ועוד; התקנה מת ייחסת בלשונה המפורשת להחלטת רשם "לרבות החלטה לגבי בקשה לבטל החלטה על פי צד אחד או בהעדר כתבי טענות של הצד השני" ,קרי -להחלטת רשם שהיא בגדר "החלטה אחרת" .בהתחשב בכל אלה ,העמדה הפרשנית המקובלת היא כי כאשר תקנה 400 קובעת לוח זמנים של 20ימים להגשת ערעור ומחרי גה את תחולתו של סימן ד' לפרק ל' של תקנות סדר הדין האזרחי ,היא מתייחסת במכלול העניינים האמורים לערעור על "החלטה אחרת" )להבדיל מ"פסק -דין"( של רשם) .ראו בהקשר זה :ע"א 2251/00 מלחיס הנ"ל; וכן :ע"א 7523/02נסים נ' מעריב הנ"ל ,בעמ' .( 867 . 13 במישור ההיסטוריה החקיקתית -טרם תיקון תשנ"ב ל תקנות סדר הדין האזרחי ,קבעה תקנה 400בנוסחה דאז כדלקמן" :ערעור על החלטת רשם לפי סעיף ) 12ב( לפקודת הרשמים ]נוסח חדש[ ,התשל"א , 1971 -יוגש תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה ,והוראות פרק זה ,למעט סימן ד' ,יחולו על הערעור האמור בשינוייים המחוייבים" )ההדגשות אינן במקור -ד.כ.ל( .סעיף ) 12ב( לפקודת הרשמים ]נוסח 8 מועב שירותי מזון בע"מ נ' חנית נוב בשא 9397/11 חדש[ ,התשל"א 1971 -קבע בשעתו כי " החלטה אחרת של רשם ניתנת לערעור לפני בית המשפט שבו הוא משמש רשם ,ורשאי בית המשפט לדון בו בשופט אחד" )ההדגשה אינה במקור -ד.כ.ל( .הנה כי כן ,טרם תיקון תשנ"ב ל תקנות סדר הדין האזרחי ,קבעה תקנה 400בבירור כי הסייג בדבר אי הפקדת עירבון יחול בערעור על "החלטה אחרת" )להבדיל מ"פסק -דין"( של רשם .מאוחר יותר – בשנת – 1992תוקנו תקנות סדר הדין האזרחי ,באופן שתקנה 400חלה על -פי לשונה על "ערעור על החלטת רשם לפי סעיף 96ל חוק בתי המשפט ]נוסח משולב[ ,התשמ"ד ." 1984 -כפי שצ וין לעיל ,סעיף 96לחוק בתי המשפט מתייחס בלשונו הן ל"החלטה אחרת" והן ל"פסק- דין" של רשם .עם זאת ,מההסטוריה החקיקתית עולה בבירור כי הסייג המחריג את תחולתו של סימן ד' שעניינו הפקדת עירבון ,הוגבל מלכתחילה לערעור על "החלטה אחרת" של רשם. . 14 אשר לתכלית החקיקתית -ב ע"א 7523/02נסים נ' מעריב הנ"ל ,עמד כב' הרשם אוקון על התפיסה המהותית המונחת בבסיס ההבחנה בין ערעור על "החלטה אחרת" לבין ערעור על "פסק -דין" של רשם ,לעניין היקף החריג הקבוע בתקנה . 400 השאלה שהובאה להכרעתו של הרשם אוקון באותה פרשה ,נגעה לסוגית החובה להפקיד עירבון במסגרת ערעור שהוגש לבית -המשפט העליון על פסק -דין שנתן רשם של בית -המשפט המחוזי .לצורך הכרעה בשאלה זו ,דן הרשם אוקון בשאלת פרשנותה של תקנה . 400בהחלטתו ,נזקק כב' הרשם לשאלה מדוע בערעו ר על פסק -דין שנתן רשם של בית -המשפט המחוזי חל סימן ד' המחייב בהפקדת עירבון ,ואילו בערעור על "החלטה אחרת" של רשם חל הסייג הקבוע בתקנה 400הפוטר מהחובה להפקיד עירבון .על -מנת להשיב על שאלה זו ,התבסס כב' הרשם אוקון על נוסחו של סעיף ) 96א( לחוק בתי המשפט הקובע כדלקמן " :פסק דין של רשם של בית -משפט שלום או של בית משפט מחוזי דינו ,לעניין ערעור ,כפסק דין של בית המשפט שבו הוא משמש כרשם" )ההדגשה אינה במקור -ד.כ.ל( .הרשם אוקון ציין בהחלטתו כי בהתאם לסעיף ) 96א( הנ"ל ,ערעורים על פסקי -דין של רשמים בבית -המשפט המחוזי או בבית -משפט השלום ,מוגשים לערכאה שיפוטית בדרגה הגבוהה יותר .מאחר שבערעור על פסק -דין של שופט בית -משפט שלום או שופט בית -משפט מחוזי חייב המערער בהפקדת עירבון ,הרי בהתאם לסעיף ) 96א( לחוק בתי המשפט ,חלה החובה האמורה גם בערעור על פסק -דין של רשם בית -משפט מחוזי או בית -מש פט שלום לערכאה השיפוטית שמעליהם .מנגד ,לפי סעיף ) 96ב( לחוק בתי המשפט ,ערעור על "החלטה אחרת" של 9 מועב שירותי מזון בע"מ נ' חנית נוב בשא 9397/11 רשם מוגש לאותה הערכאה בה מכהן הרשם .בהתייחס לכך ,קבע כב' הרשם אוקון כדלקמן: "קשה להניח כי מצבו של משיב בפסק דין שניתן על ידי רשם שונה ממצבו של משיב בפסק -דין אחר ,וזאת נוכח ההוראה הברורה של סעיף 96לחוק .לעומת זאת ניתן להבין את הפטור מחובת ההפקדה לערעור על החלטה אחרת של רשם ,שכן ערעור זה מוגש בפני אותה ערכאה שהרשם מכהן בה ,ובמובן זה ניתן לראות באותו ערעור חלק מן ההליך המתנהל באותה ערכאה , ואין מקום לחייבו בהפקדת ע ירבון ,אלא אם כן חויב המערער בהפקדת עירבון בגדרו של ההליך העיקרי לפי מצוות תקנה ."519 )ראו :ע"א 7523/02נסים נ' מעריב הנ"ל ,בעמ' ; 869 ההדגשות אינן במקור -ד.כ.ל(. לשון אחר; לשיטתו של ה רשם אוקון ,ההסבר להבחנה בין ערעור על "החלטה אחרת" של רשם לבין ערעור על "פסק -דין" של רשם לעניין החובה להפקיד עירבון, הוא כי ערעור על "החלטה אחרת" של רשם נדון לפני שופט של אותה ערכאה בה מכהן הרשם .על רקע זה ,ערעור מן הסוג האמור נתפס כחלק מההליך הכולל המתנהל באותה הערכאה ,ולפיכך אין חיוב בהפקדת עירבון במסגרתו .לעומת זאת ,ערעור על "פסק- דין" שנתן רשם של בית -משפט מחוזי או בית -משפט השלום ,מוגש לערכאה גבוהה יותר בסולם ההיררכיה השיפוטית .זאת ועוד; הוראת -סעיף ) 96א( לחוק בתי המשפט קובעת כי ערעור על פסק -דין של רשם בית -משפט מחוזי או בית -משפט שלום ,דינו כדין ערעור על פסק -דין של בית -המשפט בו מכהן הרשם .לפיכך ,נפסק כי ערעור מן הסוג האמור חייב בהפקדת עירבון בהתאם להוראות סימן ד' לפרק ל' של תקנות סדר הדין האזרחי . . 15 לגישתי ,את דבריו האמורים של כב' הרשם אוקון ראוי לבחון מתוך הסתכלות רחבה וכוללת על דיני הערעור הנוגעים לרשמים. בעיקרון ,ניתן לומר כי ערעור על "החלטה אחרת" של רשם נבדל מערעור על "החלטה אחרת" של שופט בשני עניינים עיקריים :ראשית ,ערעור על "החלטה א חרת" של רשם נדון לפני שופט של אותה ערכאה בה מכהן הרשם .זאת ,בניגוד ל"החלטה אחרת" של שופט ,שהערעור עליה נדון לפני ערכאה שיפוטית גבוהה יותר .שנית , 10 מועב שירותי מזון בע"מ נ' חנית נוב בשא 9397/11 ערעור על "החלטה אחרת" של רשם הוא בזכות ,בעוד שערעור על "החלטה אחרת" של שופט טעון רשות .למען שלמות התמונה ,יצוין כי לוח הזמנים להגשת ערעור על "החלטה אחרת" של רשם קצר יותר ביחס לערעור על "החלטה אחרת" של שופט – 20 ולא 30ימים )ראו :תקנה 400ל תקנות סדר הדין האזרחי (. השילוב של מתן זכות ערעור על "החלטה אחרת" של רשם ,ביחד עם העובדה שערעור כאמור נדון לפני שופט של אותה הערכאה בה מכהן הרשם ,עשוי ללמד כי תפיסת -היסוד של המחוקק הינה כי מן הראוי להקל עם בעל -דין שעניינו נדון לפני רשם ,והוא מעוניין להביא את עניינו לבירור ערעורי לפני שופט .לצורך כך ,קבע המחוקק בסע יף ) 96ב( לחוק בתי המשפט כי "החלטה אחרת" של רשם תהא נתונה לערעור בזכות )להבדיל מערעור ברשות לפי דיני הערעור הכלליים( ,ואף קבע כי הערעור בזכות יוגש לשופט של אותה הערכאה בה מכהן הרשם )קרי ,ערעור "פנימי" לאותה הערכאה ,ולא ערעור "חיצוני" -לערכאה גבוה ה יותר; למינוח "ערעור פנימי" ו"ערעור חיצוני" ראו :דברי השופט )כתוארו אז( א' ברק בר"ע 40/84סילברה נ' היועץ המשפטי לממשלה ,פ"ד לח) .(( 1984 ) 337 ( 4 התפיסה לפיה מן הראוי להקל עם בעל -דין המעוניין להביא דבריו לפני שופט לאחר שעניינו נדון לפני רשם של אותה הערכאה ,משתקפת היטב בהחלטה שניתנה עוד בשנות השישים של המאה הקודמת על -ידי כב' השופט )כתוארו אז( זוסמן ,בקובעו כדלקמן: "לענין ערעור על החלטה אחרת של הרשם ...סבר המחוקק כי החלטה זו ,שאינה מסיימת את הערכאה ולכן אין היא בגדר פסק -דין ...מוטב שמעשה הרשם ייבדק תחילה על -ידי אותה ערכאה בה מכהן הרשם בטרם יובא בפני ערכאה גבוהה יותר ,ומשקבע כך ,שוב לא ראה לטוב לפניו לתלות את הערעור בנטילת הרשות .הדיון המקורי והדיון בערעור מתנהלים באותו בית -משפט. תח ילה עשה אמנם הרשם את מלאכתו של השופט, במקומו של זה ,אך שניהם שייכים לאותה ערכאה, וכשניתנה רק החלטה אחרת ,לא יצא המשפט כולו מתחומיה של אותה ערכאה .ההפניה אל הרשם אינה אלא עיכוב של זכות הפניה אל השופט .לכן מן הראוי ששופט של אותו בית -המשפט ישמע ערעורו של בעל דין ויתקן הוא עצמו את הטעון תיקון ,בטרם ייפתחו לפני בעל הדין שעריה של ערכאה גבוהה יותר ."... 11 מועב שירותי מזון בע"מ נ' חנית נוב בשא 9397/11 ) המ' 337/68הרולד אסטווד מללוידס נ' יעקב יפת ושות' בע"מ ,פ"ד כב ) ;( 1968 ) 473 , 470 ( 2ההדגשה אינה במקור -ד.כ.ל(. דומה כי מאז דבריו של הנשיא זוסמן לעניין היותה של הפנייה אל הרשם בגדר "עיכוב של זכות הפנייה אל השופט" ,חלו תמורות בתפיסת תפקידם השיפוטי של הרשמים בשיטתנו המשפטית .עם זאת ,ההיגיון בהסבר שהציג הנשיא זוסמן נותר בעינו ,במובן זה שהרשם נת פס כדרג נמוך יותר בהיררכיה השיפוטית ,ביחס לשופט של אותה הערכאה בה מכהן הרשם .נראה כי מיקומם האמור של הרשמים במדרג השיפוטי, הוא שהצדיק בעיני המחוקק את הרחבת האפשרות העומדת לבעל -דין שעניינו נדון לפני רשם ,להביא את ערעורו ביתר קלוּת לפני שופט של אותה הערכאה. תפיסה דומה משתקפת בדבריה של המישנה -לנשיא ,כב' השופטת מ' בן -פורת ב ע"א 31/82כהן נ' מזרחי ,פ"ד לט ) . 160 (1באותה פרשה דנה כב' השופטת בן -פורת בשאלת האפשרות לתקוף "החלטה אחרת" של רשם ,במסגרת ערעור על פסק -הדין שסיים את ההליך באותה הערכאה .על שאלה זו השיבה כב' השופטת בן -פורת בחיוב. וכך אמרה: "מכאן עולה ,שלענין "החלטה אחרת" של רשם ניתנה לבעל דין מעין פריווילגיה לא להסתפק בנאמר בה ולפנות בזכות לשופט של אותה ערכאה ,למען יבדוק אם טובה היא או פגומה .ברם מכאן אין ,לדעתי, להסיק ,שבעל דין ,שלא ניצל זכות זו והסתפק בינתים בהחלטה כפי שניתנה ,מנוע מלהשיג עליה במסגרת ערעור על פסק -דינו של בית המשפט המחוזי בסופו של הדיון" )ההדגשה אינה במקור -ד.כ.ל( . החריג הקבוע בתקנה , 400הפוטר מהחובה להפקיד עירבון בער עור על "החלטה אחרת" של רשם ,משתלב היטב בתפיסה האמורה .הפטור מהחובה להפקיד עירבון עשוי להיחשב כחלק מתפיסת -היסוד של המחוקק לאפשר לבעל -דין שעניינו נדון לפני רשם ,להביא את עניינו לבחינה ערעורית לפני שופט של אותה הערכאה ,תוך הסרת חסמים דיוניים מקובלים החלים בהליכים ערעוריים על "החלטות אחרות" של שופטים ,קרי -ללא צורך בבקשת רשות ערעור וכן ללא צורך בהפקדת עירבון .זאת, נוכח ראייתו של הרשם כדרג שיפוטי נמוך יותר ביחס לשופט המכהן באותה ערכאה. 12 בשא 9397/11 . 16 מועב שירותי מזון בע"מ נ' חנית נוב ואולם ,אליה וקוץ בה :ככל שאמנם המחוקק שאף לאפשר לבעל -דין שעניינו נדון לפ ני רשם ,להביא ביתר קלוּת את טענותיו הערעוריות לפני שופט )קרי -בערעור "פנימי" המוגש בזכות ,והפטוּר מן החובה להפקיד עירבון( ,מתעוררת השאלה מדוע הגביל המחוקק את גישתו האמורה לערעור על "החלטה אחרת" של רשם ,ולא החיל אותה גם -ואולי אף ביתר שאת -בערעור על "פסק -דין" של רשם .הרי לכאורה ,יכול היה המחוקק לקבוע כי גם "פסקי -דין" של רשמים נתונים לערעור בזכות לפני שופט של אותה הערכאה בה מכהן הרשם ,תוך הסרת חסמים דיוניים שונים להגשת ערעור "פנימי" כאמור ,לרבות פטור מהחובה להפקיד עירבון. התהייה האחרונה חושפת קושיה יסודית הטמונה בדיני הערעור על החלטות רשמים ,שהינה רחבה יותר משאלת היקף החובה להפקיד עירבון בערעור .כפי שצוין לעיל ,דיני הערעור על "החלטה אחרת" של רשם ,נבדלים מדיני הערעור הכלליים החלים לגבי "החלטה אחרת" של שופט -הן בכך שמדובר בערעור בזכות ולא ברשות; הן בכך שה ערעור מוגש לאותה הערכאה בה מכהן הרשם ולא ערכאה גבוהה יותר; והן בכך שבהתאם לתקנה , 400המערער פטור מהחובה להפקיד עירבון .מנגד ,סעיף 96 לחוק בתי המשפט קובע כי לצורך ערעור" ,פסק -דין" שנתן רשם של בית -משפט מחוזי או בית -משפט השלום ,הוא כדין פסק -דין של בית -המשפט ב ו משמש הרשם .לשון אחר; בכל הנוגע לפסקי -דין שנתנו רשמים של בית -משפט מחוזי או בית -משפט שלום, חלים דיני הערעור הכלליים לגבי ערעור על פסקי -דין של שופטי הערכאה בה מכהן הרשם .והשאלה נותרת על כנה – מדוע דיני ערעור לגבי רשמים הינם שונים מדיני הערעור הכלליים כאשר ע סקינן ב"החלטות אחרות" ,ואילו לגבי "פסקי -דין" של רשמים חלים דיני הערעור הרגילים. שאלה זו אינה פשוטה למענה ברמה העיונית .ככל שהפכתי בדבר ,נותרתי עם עיקרי התשובה שניתנה עוד בפסיקתו של הנשיא זוסמן :נראה כי ככל שעסקינן ב"החלטה אחרת" של רשם ,ההליך באותה הערכא ה בה מכהן הרשם טרם הסתיים. לפיכך ,עמדת המחוקק היא כי אין הצדקה לערעור "חיצוני" על החלטת הרשם המהווה דרג נמוך יותר בהיררכיה השיפוטית ,ויש לאפשר ערעור "פנימי" בזכות לפני שופט של אותה ערכאה בה מכהן הרשם ,תוך הסרת חסמים דיוניים שנוהגים במסגרת דיני הערעור הכללי ים .כחלק מאותה התפיסה ,פטוּר ערעור מן הסוג האמור מהחובה להפקיד עירבון .מנגד ,כאשר עסקינן ב"פסק -דין" של רשם ,ההתדיינות בין בעלי -הדין באותה הערכאה הסתיימה .לפיכך ,ברמה העקרונית ,הכרעת הרשם אינה בבחינת שלב 13 מועב שירותי מזון בע"מ נ' חנית נוב בשא 9397/11 מקדים להכרעתו של שופט באותה הערכאה בהליך העיקרי ,אלא היא בבחינת סוף פסוק .לפיכך ,סבר המחוקק כי מן הראוי לקבוע כי דינו של פסק -דין שנתן רשם לעניין ערעור ,כדין פסק -דין של בית -המשפט בו הרשם מכהן באופן שיחולו דיני הערעור הכלליים ,ובכלל זה -החובה להפקיד עירבון. . 17 בין כך ובין אחרת ,בכל הנוגע להיקף החובה להפקיד עירבון בערעור – נראה כי הפרשנות הפסיקתית לסייג הקבוע בתקנה 400ל תקנות סדר הדין האזרחי מובילה לתוצאה שקוּלה במישור המעשי :מחד גיסא ,בכל הנוגע לערעור על "החלטה אחרת" של רשם -הסייג הקבוע בתקנה 400חל ,והמערער פטור מהחובה להפקיד עירבון. )זאת ,כחלק מהתפיסה לפיה ההליך בכללותו טרם הסתיים ,ולפיכך מן הראוי להקל עם בעל -דין המעוניין להביא דבריו לפני שופט בערכאה בה משמש הרשם( .מאידך גיסא, כאשר עסקינן בערעור על "פסק -דין" שנתן הרשם ואשר סיים את ההתדיינות בין בעלי- הדין באותה הערכאה – הרי כאן האינטרס של בעל -הדין שכנגד מקבל משקל עדיף, ושבה החובה להפקיד עירבון בערעור לצורך הבטחת הוצאות הצד שכנגד. . 18 סיכומם של דברים; בהתאם לפרשנות הפסיקתית הנוהגת ,הסייג הקבוע בתקנה 400ל תקנות סדר הדין האזרחי הפוטר מהחובה להפקיד עירבון ,מוגבל לערעור על "החלטה אחרת" של רשם .מנגד ,בכל הנוגע לערעור על "פסק -דין" של רשם בית- משפט מחוזי או בית -משפט שלום ,נפסק כי חלה החובה הרגילה הקבועה בתקנה 427 ל תקנות סדר הדין האזרחי ,לפיה על המערער להפקיד עירבון להבטחת הוצאות המשיב בערעור .גישה פרשנית זו נובעת הן מלשונה של תקנה 400בשילוב עם סעיף 96לחוק בתי המשפט; הן מההיסטוריה החקיקתית של תקנה ; 400והן מתכליתן של הורא ות- הדין האמורות על רקע תפיסות -היסוד עליהן מושתתים דיני הערעור הנוגעים לרשמים. היקף תחולתו של הסייג הקבוע בתקנה 400בנוגע לערעורים על החלטות הרשמים בבית -המשפט העליון . 19 השאלה המצויה במוקד ההליך שלפניי הינה האם הפרשנות הפסיקתית האמורה – המבחינה בין "החלט ה אחרת" לבין "פסק -דין" של רשם לעניין היקף תחולתו של הסייג הקבוע בתקנה – 400חלה גם לגבי ערעורים על החלטותיהם של רשמים בבית -המשפט העליון .ודוק ,הצדדים שלפניי מסכימים כי כאשר מוגש ערעור על "החלטה אחרת" שנתן רשם של בית -המשפט העליון ,פטוּר המערער מהפקדת 14 מועב שירותי מזון בע"מ נ' חנית נוב בשא 9397/11 עירבון .עמדה זו מתבקשת בבירור מלשונה של תקנה 400הקובעת כי סימן ד' לא יחול ב"ערעור על החלטת רשם לפי סעיף 96לחוק בתי המשפט" ,ובכלל זה – ערעור על החלטת רשם של בית -המשפט העליון. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת היקף תחולתו של הסייג הקבוע בתקנה , 400כאשר עסקינן בערעור על "פסק -דין" שנתן רשם של בית -המשפט העליון. המשיבה סבורה כי בהתאם לפרשנות הפסיקתית עליה עמדנו לעיל ,הפטור הקבוע בתקנה 400אינו חל בערעור על "פסק -דין" של רשם בית -המשפט העליון ,ונותר על- כנו הכלל הרגיל הקבוע בסימן ד' לתקנות ,לפיו מוטלת על המערער חובה להפק יד עירבון לצורך הבטחת הוצאות המשיב בערעור .מנגד ,המערערת טוענת כי מאחר שערעורים על החלטותיו של רשם בית -המשפט העליון נדונים תמיד לפני שופט של בית -המשפט העליון )"ערעור פנימי"( ,יש להחיל את הפטור מהחובה להפקיד עירבון כאמוּר בתקנה , 400הן בערעור על "החלטה אחרת " והן בערעור על "פסק -דין" של רשם בית -המשפט העליון. . 20 מבין שתי הגישות הפרשניות בשאלה הנדונה ,עדיפה בעיניי הגישה הראשונה בה אוחזת המשיבה .לשיטתי ,הפרשנות הנוהגת בפסיקה לעניין צמצום היקף תחולתו של הסייג הקבוע בתקנה 400לערעור על "החלטה אחרת" שנתן רשם )לה בדיל מ"פסק- דין"( ,ראוי שתחול לא רק בערעורים על החלטות שנתנו רשמים של בית -משפט מחוזי ובית -משפט השלום ,אלא גם בערעורים על החלטות שנתנו רשמים של בית -המשפט העליון. אמנם ,ערעור על פסק -דין שנתן רשם של בית -משפט מחוזי או בית -משפט שלום ,מוגש לערכאה בדרגה גבוהה יותר )"ערעור חיצוני"( .בסעיף )96א( לחוק בתי המשפט נקבע במפורש כי דין ערעור זה ,כדין ערעור על פסק -דין של בית -המשפט בו מכהן הרשם ,ובכלל זה -החובה להפקיד עירבון .מנגד ,ערעור על פסק -דין שנתן רשם של בית -המשפט העליון ,מוגש לשופט של אותה ערכאה בה מכהן הרשם )"ערעור פנימי"( .כך הוא הדבר ,שכן בית -המשפט העליון הוא ערכאת השיפוט העליונה בשיטתנו המשפטית .מטבע הדברים ,ערעור על פסק -דין שנתן רשם של בית -המשפט העליון אינו יכול להיות מוגש לערכאה שיפוטית בדרגה גבוהה יותר ,ולפיכך הוא מוגש לשופט של הערכאה העליונה .ממילא ,נמנע המח וקק מלקבוע כי פסק -דינו של רשם בית -המשפט העליון לעניין ערעור ,הוא כדין פסק -דין של הערכאה בה הוא מכהן. התוצאה היא כי הן "החלטה אחרת" והן "פסק -דין" של רשם בית -המשפט העליון, 15 מועב שירותי מזון בע"מ נ' חנית נוב בשא 9397/11 ניתנים לערעור לפני בית -המשפט העליון שידון בו בשופט אחד .השאלה היא האם השוני האמור בין ערעור על פסקי -דינם של רשמי הערכאות הדיוניות )שהינו "ערעור חיצוני"( לבין ערעור על פסק -דין של רשמי בית -המשפט העליון )שהינו "ערעור פנימי"( ,צריך להשליך על היקף החובה להפקיד עירבון בערעורים אלה .לגישתי ,יש להשיב על שאלה זו בשלילה ,וזאת מן הטעמים עליהם אעמוד להלן. . 21 ראשית ,יש למקד את המבט בתכליותיו של מוסד העירבון הקבוע בסימן ד' לפרק ל' של תקנות סדר הדין האזרחי .כפי שצוין לעיל ,מלשונה של תקנה 427עולה בבירור כי תכליתן של ההוראות בדבר הפקדת עירב ון בערעור ,היא להבטיח כי המשיב לא ייצא נפסד בשל חוסר יכולתו לגבות את ההוצאות שיפסקו לטובתו ,אם ייפסקו, מקום בו יידחה הערעור .תכלית נוספת של הדרישה להפקיד עירבון עוד בטרם התקיים דיון ,היא למנוע הטרדת שווא של המשיב וכן למנוע הגשת הליכי סרק )ראו: האסמכתאות בפ יסקה 7לעיל( .התכליות האמורות רלוונטיות גם לערעורים על פסקי- דין של רשמי בית -המשפט העליון ,באשר בית -המשפט עשוי להטיל הוצאות במסגרתם )ראו והשוו :דברי כב' השופט )כתוארו אז( ריבלין ב ב ש"א 10064/03זריפי נ' כהן, פ"ד נח ) ( 2004 ) 100 , 97 ( 4לעניין החובה להפקיד עירבון בערעור פסלות(. יתרה מזאת; לצורך התכליות האמורות של החובה להפקיד עירבון בערעור, אין שוני מהותי רלוונטי בין ערעור על פסק -דין שנתן רשם של בית -משפט מחוזי או בית -משפט שלום -לגבי ו כבר נפסק כי חלה החובה הכללית הקבועה בתקנה 427 להפקיד עירבון ,לבין ערעור על פסק -דין שנתן רשם של בית -המשפט העליון .הן כאשר עסקינן בערעור על פסק -דין שנתן רשם של בית -משפט מחוזי או בית -משפט שלום ,והן כאשר עסקינן בערעור על פסק -דין שנתן רשם של בית -המשפט העליון ,מדובר בערעור על החלטה שלפי מהותה סיימה את ההתדיינות בין בעלי -הדין באותה הערכאה בה מכהן הרשם .האינטרס של המשיב כי יועמד לרשותו מקור זמין ,ודאי ונוח לגביית הוצאותיו בערעור אם וככל שייפסקו לטובתו ,חל בכל סוגי הערעורים האמורים בעוצמה שווה. הנה כי כן ,תכליו תיו של מוסד העירבון בערעור ,בשילוב עם עקרונות של יציבות ואחידות בסדרי -הדין וכן שמירה על השיוויון הדיוני בין בעלי -הדין בערכאות השיפוט האזרחיות ,מצדדים בגישה פרשנית לפיה הן כאשר מדובר בערעור על פסק- דין שנתן רשם של בית -משפט מחוזי או בית -משפט שלום ,והן כאשר מד ובר בערעור על פסק -דין שנתן רשם של בית -המשפט העליון ,חל הכלל הקבוע בתקנה 427ל תקנות 16 מועב שירותי מזון בע"מ נ' חנית נוב בשא 9397/11 סדר הדין האזרחי בדבר חובתו של המערער להפקיד עירבון לצורך הבטחת הוצאות המשיב בערעור) .ראו והשוו :בש"א 5123/97פלוני נ' דרשן ,פ"ד נא ) 755 , 750 ( 4עד ,( 1997 ) 756שם נקבע כי ערעור על פסק -דין של רשם בית -המשפט העליון ,קרוב מבחינת התכלית החקיקתית של מועדי הערעור לפסק -דין של רשם בית -המשפט המחוז י ובית -משפט שלום .בהתחשב בכך ,נפסק בדרך של היקש כי המועד להגשת ערעור על פסק -דין של רשם בית -המשפט העליון הוא 45ימים(. . 22 שנית ,בחינת ההיסטוריה החקיקתית של סעיף 96לחוק בתי המשפט מעלה כי מלכתחילה ,נקבע בסעיף ) 96ב( כי "החלטה אחרת" של רשם -ובכלל זה רשם ש ל בית- המשפט העליון -ניתנת לערעור לפני בית -המשפט בו משמש הרשם .לעומת זאת ,בכל הנוגע ל"פסק -דין" שנתן רשם של בית -המשפט העליון -קבע סעיף ) 96א( לחוק בנוסחו הקודם כי "פסק דין של רשם ,...לעניין ערעור ,כדין פסק דין של בית המשפט בו הוא מכהן כרשם" -בלא להבחין בי ן ערכאות השיפוט השונות במערכת האזרחית. בהתחשב בכך ,נפסק בשעתו כי "דין פסק -הדין של הרשם של בית -המשפט העליון כדין פסק -דין של בית המשפט העליון .וכפי שאין ערעור על זה האחרון ,אין גם ערעור על זה הראשון" )דברי הנשיא מ' שמגר ב ב"ש 521/85תאומים נ' רפאל ,פ"ד לט ) ( 2 .(( 1985 ) 564 , 561 נוכח הפסיקה שקבעה כי לפי נוסחו הקודם של סעיף 96אין אפשרות לערער על פסק -דין שנתן רשם של בית -המשפט העליון ,תיקן המחוקק את חוק בתי המשפט בשנת תשמ"ו ) ,( 1986והוסיף את סעיף ) 96ה( הקובע כי פסק -דין של רשם בית- המשפט העליון ניתן לערעור לפני בית -המשפט העליון ,שידון בו בשופט אחד. במקביל ,תוקן סעיף ) 96א( לחוק בתי המשפט באופן שנקבע כי "פסק דין של רשם של בית משפט שלום או של בית משפט מחוזי דינו ,לענין ערעור ,כפסק דין של בית המשפט שבו הוא משמש רשם" )ההדגשה אינה במקור -ד.כ.ל( .תיקון זה הותיר את האפשרות להגשת "ערעור חיצוני" על פסקי -דין שנתנו רשמיו של בית -המשפט המחוזי ובית -משפט השלום לערכאה גבוהה יותר )ראו :חוק בתי המשפט )תיקון מס' ,( 3 התשמ"ו , 1986 -ס"ח 1191התשמ"ו בעמ' ;( 216עוד ראו :יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי ) 776מהדורה שביעית.(( 1995 , הנה כי כן ,מההיסטוריה החקיקתית של סעיף 96לחוק בתי המשפט עולה כי מלכתחילה ,לא ראה המחוקק להבדיל בלשון החוק בין ערעור על פסק -דין של רשם 17 מועב שירותי מזון בע"מ נ' חנית נוב בשא 9397/11 בית -המשפט העליון לבין ערעור על פסק -דין של רשמים בערכאות הדיוניות .דא עקא, הדבר יצר תקלה של העדר אפשרות להגיש ערעור על פסק -דין של רשם בית -המשפט העליון .על רקע זה ,תוקן סעיף 96באופן שיצר הבחנה בין ערכאות השיפוט אליהן יוגשו הערעורים האמורים .ברי ,אפוא ,כי השוני בין ערעור על פסק -דין של רשם בית- המשפט העליון המוגש לבית -המשפט בו הוא מכהן )"ערעור פנימי"( ,לבין ערעור על פסק -דין של רשם בית -משפט מחוזי או בית -משפט שלום המוגש לערכאה גבוהה יותר )"ערעור חיצוני"( ,נעוץ כל -כולו במבנה ערכאת -השיפוט במדינת ישראל .אין הוא משקף כוונה של המחוקק להעניק יחס יסודי שונה לערעור על פסק -דין של רשם בית- המשפט העליון ביחס לערעור על פסקי -דין של רשמי הערכאות האזרחיות האחרות, בנוגע להיבטים שונים הכרוכים בדיני הערעור .כך בוודאי ,בכל הנוגע לחובה להפקיד עירבון שתכליתה להבטיח את הוצאות הצד שכנגד בערעור -תכלית החלה בכל ההליכים האמורים במידה שווה. . 23 אוסיף כי הגישה הפרשנית המוצעת מובילה לתוצאה מדוּדה במישור המעשי: מחד גיסא ,בכל הנוגע לערעור על "החלטה אחרת" של רשם בית -המשפט העליון, המערער פטור מהחובה להפקיד עירבון לפי תקנה ) . 400זאת ,כחלק מתפיסת -היסוד בדיני ערעור הנוגעים לרשמים ,לפיה מן הראוי לאפשר לבעל -דין שעניינו נדון לפני רשם ,להביא את עניינו לבחינה ערעורית לפני שופט של אותה הערכאה בה מכהן הרשם ,תוך הסרת החסמים הדיוניים המקובלים במסגרת דיני הערעור הכלליים ,קרי- ללא צורך בבקשת רשות ערעור וכן ללא צורך בהפקדת עירבון; לתפיסת -היסוד האמורה ,ראו :בפיסקאות 15-16לעיל( .מאידך גיסא ,כאשר מדובר בערעור על "פסק- דין" שנתן רשם בית -המשפט העליון ,מדובר בהחלטה שסיימה את ההתדיינות בין בעלי -הדין בערכאה העליונה בה משמש הרשם .לפיכך ,האינטרס של בעל -הדין שכנגד מקבל משקל עדיף ,וחלה החובה הרגילה הקבועה בתקנה 427להפקיד עירבון ב ערעור לצורך הבטחת הוצאות המשיב. . 24 המערערת מתנגדת לחיובה בהפקדת עירבון בגין הערעור שבכותרת ,המופנה כנגד פסק -דין שנתן רשם בית -המשפט העליון .את עיקר התנגדותה השתיתה המערערת על דבריו של כב' הרשם ב' אוקון ב ע"א 7523/02נסים נ' מעריב הנ"ל ,אשר צוטטו בפיסקה 14לעיל ואשר אליהם הפנו החלטות שיפוטיות מאוחרות יותר .דא עקא ,מן הראוי להתחשב בהקשר הכולל בו נאמרו דבריו של כב' השופט אוקון. 18 מועב שירותי מזון בע"מ נ' חנית נוב בשא 9397/11 בהחלטתו האמורה התייחס הרשם אוקון במפורש לתכליתו של העירבון "להגן על אינטרס ממשי של המשיב" )שם ,בעמ' .( 869הוא הוסיף וציין כי "קשה להניח כי מצבו של משיב בפסק -דין שניתן על -ידי רשם ,שונה ממצבו של משיב בפסק -דין אחר, וזאת נוכח ההוראה הברורה בסעיף 96לחוק" .נראה כי בדברים אלה ,כיוון כב' הרשם לכך שאין הצדקה מהותית להבחין בין מי שהינו משיב לערעור שהוגש על "פסק -דין" שניתן על -ידי שופט בערכאה הדיונית ,לבין מי שהינו משיב לערעור שהוגש על "פסק- דין" של רשם בערכאה הדיונית .בשני המקרים ,על המשיב להתמודד עם ערעור שהוגש כנגד החלטה שסיימה את ההתדיינות בין בעלי -הדין לטובתו ,ולפיכך קמה הצדקה להבטיח את הוצאותיו בערעור באמצעות הפקדת עירבון .רציונאלים אלה חלים במידה שווה בעניינו של משיב בערעור המופנה כנגד "פסק -דין" שנתן רשם של בית -המשפט העליון .אמנם ,על פסק -דין שנתן שופט של בית -המשפט העליון אין ערעור ,בהיותו של בית -המשפט העליון ערכאת -השיפוט העליונה .כאמור ,על רקע זה נמנע המחוקק מלקבוע כי פסק -דינו של רשם בית -המשפט העליון לעניין ערעור ,הוא כדין פסק -דין של הערכאה בה הוא מכהן .יחד עם זאת ,בעובדה זו הנעוצה במבנה -ערכאות השיפוט האזרחיות בשיטתנו המשפטית ,אין כדי להצדיק חריגה מהחובה הכללית להפקיד עירבון ל צורך הבטחת הוצאות המשיב בערעור על "פסק -דין" שנתן רשם ,ועל כך עמדתי בדבריי לעיל. . 25 לסיום יוער כי הצדדים שלפניי לא העלו נימוקים חוקתיים בטיעוניהם ,ולפיכך לא ראיתי להיזקק לנימוקים אלה בהרחבה .אציין רק כי לא נעלם מעיניי כי עצם החיוב בהפקדת עירבון ,עשוי לפג וע בזכויות יסוד חשובות ,כגון זכות הקניין ,זכות הגישה לערכאות וכן זכות הערעור .עם זאת ,כבר נקבע בפסיקה כי החיוב בהפקדת עירבון הקבוע בתקנה 427ל תקנות סדר הדין האזרחי אמנם פוגע בזכויות יסוד ,או לם הפגיעה היא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש .התכלית הראויה נובעת מהצורך להבטיח את הוצאותיו של המשיב בערעור ,נוכח החזקה כי פסק -הדין שניתן בעניינו נכון הוא .בהקשר זה ,יש לזכור כי אל מול זכויות היסוד של המערער ,עומדות גם זכויותיו של בעל -הדין שכנגד ו בכלל זה זכותו לקניין בדמות פירעון ההוצאות שהוציא לצורך הגנתו בערעור ,ככל שייפסקו לטובתו .אשר לדרישת המידתיות -נפסק כי היא עשויה לקבל מענה הולם ,הן במישור שיעור העירבון שעליו להיקבע מלכתחילה באופן פרופורציונאלי לשיעור ההוצאות הצפוי ,בשים לב למהות ההליך ולה יקפו; והן במישור המנגנון הקבוע בדין למתן פטור מהפקדת עירבון או להפחתת שיעורו למי שידו אינה משגת )ראו :רע"א 5208/06דייויס נ' מלכה )]פורסם בנבו[ ;( 29.6.2006 , 19 מועב שירותי מזון בע"מ נ' חנית נוב בשא 9397/11 עוד ראו :ע"א 807/08שקמים בינוי ופיתוח בע"מ נ' שמאי )]פורסם בנבו[ , .((23.4.2009 בהתחשב בכל אלה ,גישתי היא כי אין בכוחם של טיעונים חוקתיים כדי לשמוט את הקרקע מתחת לפרשנות הנדונה לתקנה 427ל תקנות סדר הדין האזרחי , לפיה החובה להפקיד עירבון חלה בערעור על "פסק -דין" של רשם בית -המשפט העליון בעניינים אזרחיים. סוף דבר . 26 נוכח מכלול הטעמים שפורטו עד כה ,המסקנה אליה באתי היא כי בערעור על "החלטה אחרת" של רשם בית -המשפט העליון חל הפטור הקבוע בתקנה 400ל תקנות סדר הדין האזרחי ,ולפיכך אין לחייב את המערער בהפקדת עירבון .לעומת זאת, בערעור על "פסק -דין" של רשם בית -המשפט העליון חלה החובה הרגילה הקבועה בתקנה 427ל תקנות סדר הדין האזרחי ,ולפיה מחוייב המערער בהפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיב בערעור. . 27 בסיום דברים אלה ,ברצוני להוסיף שלוש הערות להשלמת התמונה :ההערה הראשונה היא כי המסקנות הפרשניות אליהן הגעתי בסוגיית היקף החובה להפקיד עירבון ,מתייחסות להליכי ערעור על החלטות של רשמי בית -המשפט העליון בעניינים אזרחיים ,לגביהם חלות תקנות סדר הדין האזרחי .מסקנות אלה עשויות לחול גם בערעורים על החלטות של רשמי בית -המשפט העליון בעניינים מנהליים ,נוכח ההסדר הקבוע בתקנות 32ו 34 -לתקנות בתי משפט לענינים מנהליים )סדרי דין( ,התשס"א- . 2000למותר לציין כי אין בהחלטתי האמורה כדי לחייב הפקדת עירבון בערעורים על פסקי -דין של רשמי בית -המשפט העליון בהליכי בג "צ או בהליכים פליליים ,לגביהם אין עיגון שבדין לחובה להפקיד עירבון מלכתחילה. שנית ,ערעור על פסק -דין של רשם בית -המשפט העליון בעניין אזרחי )ואף בעניין מינהלי( נדון לפני שופט של בית -המשפט העליון בדן יחיד והוא עשוי להיות מצומצם מבחינת מהותו והיקפו .נתונים אל ה מן הראוי שישפיעו על קביעת שיעור העירבון ,בכפוף לבחינת נסיבותיו של כל תיק לגופו בהתאם לשיקולים הרלוונטיים 20 מועב שירותי מזון בע"מ נ' חנית נוב בשא 9397/11 לעניין )ראו בהקשר זה :החלטתו של כב' השופט )כתוארו אז( ש' לוין ברע"א 1723/ 91 נסטל נ' בר נוי ,פ"ד מה ) .(( 1991) 83 ( 5 לבסוף ,יצוין כי בעל -דין המגיש ערעור על פסק -דין של רשם בית -המשפט העליון רשאי ,כמובן ,להגיש בקשה לפטור מהפקדת עירבון או הקטנתו מטעמי חוסר יכולת כלכלית ,כאמור בתקנה 432ל תקנות סדר הדין האזרחי .בקשתו תיבחן בהתאם לאמות -המידה הרגילות החלות בהקשר זה ,אשר עיקרן הוכחת העדר יכולת כלכלית וסיכויים טובים לערעור )לאמות -המידה המנחות להפעלת שיקול -הדעת השיפוטי בבקשה לפטור מהפקדת עירבון ,ראו :בש"א 1528/06ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי )]פורסם בנבו[ ( 17.10.2007 ,מפי כב' השופטת א' פרוקצ'יה; וכן :בש"א 8226/10עם - דוד נ' ישרס חברה להשקעות בע"מ )]פורסם בנבו[ ( 24.11.2010 ,מפי כב' השופט ס' ג'ובראן(. מן הכלל אל הפרט . 28 כפי שנאמר בראשית הדברים ,הערעור שבכותרת נסוב על פסק -דין של כב' הרשם שני שהורה על סילוק על הסף של הערעור העיקרי שהגישה המערערת .מדובר, אפוא ,בערעור על פסק -דין של רשם בית -משפט זה .בהתחשב במכלול הטעמים שפורטו ,על המערער להפקיד עירבון בהתאם להסדר הקבוע בתקנה 427ל תקנות סדר הדין האזרחי . . 29 אשר לשיעור העירבון -הערעור שבכותרת מופנה הן כנגד סילוקו על הסף של הערעור ה עיקרי שהגישה המערערת נוכח קביעותיו של כב' הרשם שני בסוגיית סיווג ההליך ,והן כנגד דחיית בקשתה החלופית של המערערת להארכת מועד להגשתה של בקשת רשות ערעור .בפסק -דינו של הרשם חוייבה המערערת בתשלום הוצאות לטובת המשיבה .1בהתחשב בהיקף הערעור על פסק -דינו של כב' הרש ם שני ובחיוב המערערת בהוצאות במסגרתו ,אני רואה לחייב את המערערת בהפקדת עירבון בהליך שבכותרת בסך 10,000ש"ח .העירבון יופקד תוך 14ימים מעת המצאת החלטה זו ,ולא -יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהחלטה נוספת. 21 מועב שירותי מזון בע"מ נ' חנית נוב בשא 9397/11 עם הפקדת העירבון ,תשיב המזכירות את התיק לטיפולי על -מנת לקצוב מועד להגשת תגובתם של המשיבים לערעור .המזכירות תדאג בטובה לתזכורת פנימית מתאימה. בשים לב לשאל ֹו ת העקרוני ֹו ת שנדונוּ בהחלטתי ובהתחשב בשינוי הפרקטיקה שנהגה עד כה ,אינני רואה לעשות צו להוצאות בהליך שלפניי. ניתנה היום ,י"ב בשבט תשע"ב ) .( 5.2.2012 5 1 29 37 1 דנה כהן לקח 54678313-9397/11 5 4 6 7 83 1 3 דנה כהן -לקח ,שופטת רשמת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח 11093970_F03.doc .רכ מרכז מידע ,טל' ; 077-2703333אתר אינטרנטwww.court.gov.il , נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה ,חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן 22
© Copyright 2024