‫בית משפט השלום בחדרה‬ ‫ת"א ‪ 32986-12-12‬צ'רלטון בע"מ נ' יפרח‬ ‫כב' השופטת הדסה אסיף‬ ‫בפני‬ ‫מבקש‬ ‫אלי יפרח‬ ‫משיבה‬ ‫צ'רלטון בע"מ ח‪.‬פ‪511717688 .‬‬ ‫נגד‬ ‫החלטה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ .1‬התביעה הנה תביעה לפיצוי בגין הפרת זכות יוצרים נטענת‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ .2‬בין היתר‪ ,‬טענה התובעת )סעיף ‪ 4‬לכתב התביעה( לזכות יוצרים מכוח הסכם בינה ובין‬ ‫‪4‬‬ ‫איחוד התאגדויות הכדורגל האירופאיות ‪) UEFA‬להלן‪" :‬ההסכם"(‪ .‬הסכם זה לא צורף עד‬ ‫‪5‬‬ ‫כה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ .3‬התובעת סירבה להעביר את ההסכם‪ ,‬למרות החלטתי מיום ‪ .06.02.14‬בר"ע שהגישה על‬ ‫החלטה זו‪ ,‬נדחתה בבית המשפט המחוזי בתיק רע"א ‪ .17137-03-14‬התובעת עמדה‬ ‫בסירובה להגיש את ההסכם ולכן הגיש הנתבע בקשה לדחייה על הסף‪ ,‬ובמקביל הגישה‬ ‫התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך של מחיקת אזכור ההסכם‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪ .4‬בדיון ביום ‪ 02.06.14‬דחיתי את הבקשה לתיקון כתב התביעה‪ .‬בתגובה הסכימה התובעת‬ ‫‪13‬‬ ‫להגיש את ההסכם‪ ,‬שלטענתה משתרע על ‪ 300‬העמודים‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪ .5‬כעת עומדת בפני בקשת הנתבע לחייב את התובעת‪ ,‬להגיש את ההסכם הנזכר בסעיף ‪4‬‬ ‫לכתב התביעה‪ ,‬יחד עם תרגום נוטריוני שלו‪ .‬זאת‪ ,‬לטענת הנתבע‪ ,‬מאחר וההסכם כתוב‬ ‫באנגלית‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪ .6‬התובעת מבקשת לדחות את הבקשה‪ .‬לטענתה מאחר וההסכם כתוב בשפה האנגלית‪ ,‬שהיא‬ ‫שגורה למדי‪ ,‬אין לחייבה לתרגמו נוטריונית‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫דיון והכרעה‬ ‫‪ 1‬מתוך ‪9‬‬ ‫בית משפט השלום בחדרה‬ ‫ת"א ‪ 32986-12-12‬צ'רלטון בע"מ נ' יפרח‬ ‫‪ .7‬ההסכם בו עסקינן נערך לטענת התובעת בשפה האנגלית‪ .‬אך אין כל אינדיקציה האם נערך‬ ‫במדינת ישראל או מחוץ לה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ .8‬יצוין כי אם נערך ההסכם מחוץ למדינת ישראל חלים בעניינו סעיפים ‪ 30-31‬לפקודת‬ ‫הראיות ]נוסח חדש[ הקובעים כלהלן‪:‬‬ ‫"‪ .30‬יפוי כח או כל מסמך אחר שבכתב שנערכו או שהוצאו במקום שמחוץ לשטח‬ ‫שחל עליו משפט מדינת ישראל‪ ,‬מותר בכל משפט או ענין אזרחיים‪ ,‬ובכפוף לכל‬ ‫סייג מוצדק‪ ,‬להוכיחם באישורים של הצדדים שהוציאום‪ ,‬או בהצהרה שבכתב‬ ‫של אחד מעדי האימות‪ ,‬שנמסרו כנחזה בפני אחד מאלה‪:‬‬ ‫)‪ (1‬נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראל‪ ,‬וקוימו בכתב חתום בידו ובחותמתו על גבי‬ ‫המסמך או בנספח אליו;‬ ‫)‪ (2‬נוטריון ציבורי‪ ,‬וקויימו בכתב חתום בידו ובחותמתו הנוטריונית ואומתו בכתב‬ ‫בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי ובחותמתו הרשמית על גבי המסמך או‬ ‫בנספח אליו‪.‬‬ ‫‪ .31‬תעודה הנחזית מקויימת כאמור בסעיף ‪ ,30‬יראוה כאילו הוכחה כראוי‪ ,‬ואין‬ ‫צורך להוכיח את חתימתו או חותמתו או מעמדו הרשמי של האדם הנחזה להיות‬ ‫מקיים האישור או ההצהרה‪".‬‬ ‫‪ .9‬עפ"י סעיף ‪ 31‬לפקודת הראיות‪ ,‬האישור הנוטריוני בא במקום עדותו של עד "מגיש‬ ‫ומאמת"‪ ,‬ומהווה חריג לכלל הפוסל עדות מפי השמועה‪ .‬כדברי כב' הש' ד"ר ביין‪:‬‬ ‫"‪ ...‬המסמך‪ ,‬שעליו מדובר בסעיף ‪ ...30‬אינו אישור על אלו שהן עובדות‪ ,‬אלא‬ ‫הכוונה היא למסמך המהווה הוא גופו פעולה משפטית כגון יפוי כוח )הנזכר‬ ‫במפורש( או הסכם או צוואה‪ ,‬אך אין הכוונה להצהרה על עובדות כתחליף למתן‬ ‫עדות בבית המשפט"‪.‬‬ ‫ראה‪ :‬ה"פ )מחוזי חיפה( ‪ 727/93‬דוד שטסל נ' מנהל המכס‪ ,‬דינים מחוזי ‪.779 (1) 1996‬‬ ‫וראה גם‪ :‬קדמי‪ ,‬על הראיות‪ ,‬חלק שני‪ ,‬עמ' ‪ ,666‬סעיף ד'‪.‬‬ ‫‪ 2‬מתוך ‪9‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫בית משפט השלום בחדרה‬ ‫ת"א ‪ 32986-12-12‬צ'רלטון בע"מ נ' יפרח‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ .10‬על כל פנים‪ ,‬אף לו נערך ההסכם בישראל‪ ,‬הגעתי לכלל מסקנה כי משעומד הנתבע על הגשת‬ ‫תרגום נוטריוני של ההסכם‪ ,‬על התובע לעשות כן‪ .‬בעניין מפעל הפיס‪ ,‬דחה בית המשפט‬ ‫העליון את הטענה כי לא הוכחה העברת הבעלות בזכויות מאחר ומסמכי היסוד עליהם‬ ‫התבססה הטענה‪ ,‬הוגשו לבית המשפט מבלי שקוימו הוראות סעיף ‪ 30‬לפקודת הראיות‪,‬‬ ‫ואולם זאת לאור העובדה כי‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫"בשלב גילוי המסמכים הגיעו בעלי‪-‬הדין להסכם דיוני – אשר ניתן לו תוקף של‬ ‫החלטה – ושלפיו "שלב הגילוי יהיה ללא נוטריזציה‪ ,‬לגליזציה או אישור כלשהו‬ ‫של המסמכים וניתן יהיה להגיש גם העתקים של המסמכים‪ .‬אם יתבקש מי‬ ‫מבעלי הדין לאשר את המסמכים כנדרש עפ"י פקודת הראיות יעשה הדבר"‪ .‬כפי‬ ‫שקבע‪" ,‬הנתבעים לא ביקשו את התובעות לאשר את המסמכים ואף הם נקטו‬ ‫באותה דרך כשהגישו לביהמ"ש העתקי רישומי זכויות יוצרים המהוים 'תעודות‬ ‫ציבוריות' ללא אישור קונסולרי"‪ .‬במהלך שמיעת ההוכחות לא חלקו המערערים‬ ‫על ההסכם הדיוני ולא דרשו אישור או אימות של המסמכים ולפיכך צדק בית‪-‬‬ ‫‪15‬‬ ‫המשפט כאשר ראה לנכון לסמוך עליהם"‪.‬‬ ‫]הדגשה שלי‪ ,‬ה‪.‬א‪[.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫ראה‪ :‬ע"א ‪ 8393/96‬מפעל הפיס נ' ‪ ,The Roy Export Establishment Company‬פ"ד‬ ‫‪18‬‬ ‫נד)‪) 577 (1‬סעיף ‪ 6‬לפסה"ד(‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫בית המשפט העליון בעניין מפעל הפיס‪ ,‬הבהיר אם כן‪ ,‬כי יש לקבל בקשת צד כי יוגש תרגום‬ ‫מאושר של מסמך בשפה זרה אלא שבאותו עניין פטר מכך בשל הסכמה דיונית משתמעת‪.‬‬ ‫בעניין שבפני‪ ,‬מבקש הנתבע לקבל תרגום נוטריוני של המסמך‪ ,‬ומצאתי כי יש מקום לחייב‬ ‫את התובע לעשות כן‪.‬‬ ‫‪ .11‬כך לדוגמא אפנה להחלטה שניתנה בעניין אחר‪:‬‬ ‫"באשר להתכתבות בין הצדדים‪ ,‬שצורפה לסיכומים – מדובר בתכתובת בשפה‬ ‫הרוסית‪ ,‬מבלי שצורף לה תרגום מאומת כדין‪ .‬שתי השפות הרשמיות בישראל הן‬ ‫‪ 3‬מתוך ‪9‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫בית משפט השלום בחדרה‬ ‫ת"א ‪ 32986-12-12‬צ'רלטון בע"מ נ' יפרח‬ ‫עברית וערבית בלבד‪ .‬הבסיס הרשמי לקביעת השפה‪ ,‬נובע ממסמך מנדטורי‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 82‬לדברי המלך במועצה ‪ .1922‬הוראה זו עוסקת בשפות הרשמיות‪ ...‬עם‬ ‫קום המדינה‪ ,‬נתקנה פקודת סדרי השלטון והמשפט התש"ח – ‪ 1948‬ונקבע שם‬ ‫בסעיף ‪)15‬ב(‪" :‬כל הוראה בחוק הדורשת את השימוש בשפה האנגלית‪ ,‬בטלה"‪.‬‬ ‫פרט לשינוי זה שהפקיע את תוקפה של השפה האנגלית כשפה רשמית‪ ,‬נותרה‬ ‫הוראת סעיף ‪ 82‬לדבר המלך במועצה על כנה‪ .‬השפות הרשמיות במדינתנו הן‬ ‫עברית וערבית בלבד‪ .‬ראו גם‪ :‬בג"צ ‪ 4112/99‬עדאלה המרכז המשפטי לזכויות‬ ‫המיעוט הערבי בישראל ואח' נ' עיריית תל אביב ואח'‪ ,‬מפי השופט הנשיא‬ ‫כתוארו דאז אהרון ברק בפסקה ‪ 11‬של פסק הדין )ניתן ביום ‪ .(25.7.02‬לפיכך –‬ ‫התכתובת שצורפה בשפה הרוסית‪ ,‬ללא תרגום מאומת כדין על פי פקודת הראיות‪,‬‬ ‫נעדרת כל משקל ראייתי כלשהו‪ ,‬ואין ליתן לה נפקות"‪.‬‬ ‫]הדגשה שלי‪ ,‬ה‪.‬א‪[.‬‬ ‫ראה‪ :‬ת"א ‪ 42617-02-11‬ציזיס ואח' נ' אפ‪ .‬ויטה בע"מ ואח' )ניתן ביום ‪.(28.05.12‬‬ ‫גם במקרה שבפני מדובר בהגשת מסמך שאינו באחת משתי השפות הרשמיות‪ .‬העובדה כי‬ ‫מדובר בשפה האנגלית‪ ,‬אינה מאפשרת סטייה מהוראות פקודת הראיות‪ .‬השפה האנגלית‬ ‫איבדה את מעמדה כשפה רשמית במדינת ישראל‪ ,‬עם חקיקת סעיף ‪)15‬ב( לפקודת סדרי‬ ‫השלטון והמשפט התש"ח – ‪ ,1948‬ופקודת הראיות אינה מבחינה בין השפות הזרות בינן‬ ‫לבין עצמן‪ .‬למעשה‪ ,‬כל אבחנה כזו תהווה הפליה פסולה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ .12‬ניתן להקיש למקרה שבפניי גם מקביעות המחוקק ומתחומים מקבילים‪ ,‬בהם ניתנו‬ ‫החלטות בנוגע לתרגום מסמכים מאנגלית לעברית‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪ .13‬על הצורך בהגשת תרגום למסמך ניתן גם להקיש מתחום דיני המשפחה‪ .‬שם למשל‪ ,‬קובעות‬ ‫‪24‬‬ ‫תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – ‪) 1984‬להלן‪" :‬תקנות סדר הדין האזרחי"( במפורש כי‬ ‫יש להגיש תרגום מאושר לעברית‪ ,‬של המסמכים אותם חובה לצרף לכתב התביעה בנושא‬ ‫החזרת ילדים חטופים‪:‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪295‬יז‪ .‬מסמכים שהוגשו לבית המשפט שאינם בעברית ילוו בתרגום מאושר‬ ‫לעברית‪ ,‬ואולם רשאי בית המשפט לפטור בעל דין מתרגום מסמך משפה אחרת‬ ‫‪ 4‬מתוך ‪9‬‬ ‫בית משפט השלום בחדרה‬ ‫ת"א ‪ 32986-12-12‬צ'רלטון בע"מ נ' יפרח‬ ‫לעברית; אין באמור כדי לפגוע בזכותו של בעל דין אחר לקבל‪ ,‬לפי בקשתו‪ ,‬תרגום‬ ‫של המסמך לעברית‪.‬‬ ‫‪295‬יח‪ .‬מבלי לגרוע מהאמרו בתקנות ‪295‬ג ו‪295 -‬יז‪ ,‬כל מסמך אחר שיוגש לבית‬ ‫המשפט‪ ,‬אין לדרוש לגביו אימות נוטריוני‪ ,‬דיפלומטי או קונסולרי‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬המחוקק ראה לנכון לחייב בהגשת תרגום נוטריוני‪ ,‬של המסמכים העיקריים‬ ‫בתביעות מסוג זה‪ .‬ניתן להקיש מהוראה זו לענייננו‪ ,‬כי כאשר מדובר במסמך מהותי‬ ‫לתביעה‪ ,‬ובענייננו אכן כך הדבר – ולכן יש לקבל את בקשת הנתבעת להגשת תרגום‬ ‫נוטריוני‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪ .14‬גם בתובענה להיתר נישואין קובעת תקנה ‪343‬ד)‪ (6‬לתקנות סדר הדין האזרחי‪:‬‬ ‫‪343‬ד‪ .‬לתובענה יצורפו מסמכים אלה‪ (6) ... :‬תרגום לעברית של כל מסמך מצורף‬ ‫הכתוב בשפה אחרת‪ ,‬כשהוא מאושר‪.‬‬ ‫שוב עינינו הרואות כי יש לצרף תרגום נוטריוני עת מוגש מסמך מהותי אשר חובה להגישו‬ ‫בצירוף לכתב התביעה‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪ .15‬תקנה ‪ 355‬לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת בנוגע לאכיפת פסקי חוץ‪ ,‬אף היא קובעת כי‬ ‫‪20‬‬ ‫"המבקש יגיש לבית המשפט‪ ,‬לפי דרישתו‪ ,‬תרגום פסק‪-‬החוץ לשפה העברית שאישרו‬ ‫נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל המשמש בתפקידו במדינת הפסק‪ ,‬או של מדינת‬ ‫הפסק המשמש בתפקידו בישראל‪ ,‬או שאושר בדרך אחרת להנחת דעתו של בית המשפט‬ ‫או הרשם"‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪ .16‬תקנה ‪54‬א לתקנות הירושה התשנ"ח – ‪ 1998‬שכותרתה "תרגום" קובעת כי "היה מסמך‬ ‫המוגש לרשם לעניני ירושה או לבית המשפט כתוב בשפה זרה‪ ,‬למעט השפה האנגלית‪,‬‬ ‫יצורף לו תרגום לעברית או לערבית‪ ,‬מאושר בידי נוטריון ואולם רשאי הרשם או בית‬ ‫המשפט להורות על צירוף תרגום גם למסמך הכתוב בשפה האנגלית" ]הדגשה שלי‪ ,‬ה‪.‬א‪.[.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪ 5‬מתוך ‪9‬‬ ‫בית משפט השלום בחדרה‬ ‫ת"א ‪ 32986-12-12‬צ'רלטון בע"מ נ' יפרח‬ ‫‪ .17‬בתי המשפט לענייני משפחה מחייבים הגשת תרגומים נוטריונים גם כאשר מסמכי המקור‬ ‫הנם בשפה האנגלית‪ .‬ראה החלטת כב' הש' שלי אייזנברג בתמ"ש ‪) 46019-11-11‬ניתן ביום‬ ‫‪" :(19.03.12‬לא מצאתי לפטור את המבקשים מהמצאת תרגום המסמכים הרלוונטים‬ ‫לבקשתם לעברית‪ .‬מדובר במסמכים שהינם חלק בלתי נפרד מהתובענה‪ ,‬שנוסחו‬ ‫באנגלית‪ ,‬שאינה שפה רשמית במדינת ישראל‪ .‬אין מדובר בתעודות ציבוריות אלא‬ ‫במסמכים משפטיים הנוגעים למהות הליך הפונדקאות‪ .‬קריאת המסמכים באנגלית ע"י‬ ‫הצד שכנגד‪ ,‬כמו גם ביהמ"ש‪ ,‬מהווה נטל מכביד ובלתי סביר‪ ,‬בהתחשב בעובדה כי מדובר‬ ‫במסמכים ארוכים ומורכבים‪ .‬לא זו בלבד‪ ,‬אלא שטעות בהבנתם ע"י הגורמים המטפלים‬ ‫במשרד הפנים עשויה לעכב את ההליך ולהכביד שלא לצורך‪ .‬לפיכך ראוי כי המסמכים‬ ‫יוגשו בתרגום נוטריוני לעברית" ]הדגשה שלי‪ ,‬ה‪.‬א‪.[.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪ .18‬אפנה גם להחלטה של כב' הש' ארנון‪ ,‬בבית המשפט המחוזי מרכז‪ ,‬המורה הנחיות‬ ‫‪12‬‬ ‫מקדמיות לצדדים להליך שנוהל בפניו‪ ,‬ובין היתר הוא מורה שם "כל צד יהיה זכאי להגיש‬ ‫תצהיר באנגלית במידה וילווה לו תרגום נוטריוני לעברית"‪ .‬זאת‪ ,‬כדבר מובן מאליו ורגיל‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪ .19‬תקנה ‪ 25‬לתקנות הפטנטים )נוהלי הרשות‪ ,‬סדרי דין‪ ,‬מסמכים ואגרות( התשכ"ח ‪,1968 -‬‬ ‫שכותרתה "תרגום פירוט חוץ" קובעת כי "הדורש דין קדימה על סמך פירוט הערוך בשפה‬ ‫שאינה שפה רשמית או אנגלית‪ ,‬יגיש את תרגומו להנחת דעתו של הרשם לשפה רשמית‪,‬‬ ‫תוך שלושה חדשים מהיום בו נדרש על ידי הרשם לעשות כן"‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪ .20‬תקנה ‪ (2)36‬לתקנות האמורות קובעת כי "על המבקש להשיב על הדרישה תוך ארבעה‬ ‫‪21‬‬ ‫חדשים מיום שנדרש לעשות כן‪ ,‬והוא רשאי לצרף לתשובתו את המסמכים שהוגשו על ידו‬ ‫או על ידי מי שקדם לו בזכות בעלות‪ ,‬ואותה רשות בתשובה על ההשגות שהוגשו כלפי‬ ‫הבקשה שהגיש לה; היו המסמכים האמורים כתובים בשפה שאינה שפה רשמית או‬ ‫אנגלית – רשאי הרשם לדרוש את תרגומם לשפה רשמית"‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪ .21‬על אף שבנוסח התקנות האמורות ניתן‪ ,‬לכאורה‪ ,‬לשפה האנגלית מעמד עדיף לעומת שפות‬ ‫אחרות‪ ,‬ואף נהוג להגיש בקשות לפטנט בשפה האנגלית‪ ,‬הרי שבכל זאת דורש רשם‬ ‫הפטנטים הגשת תרגום מאנגלית לעברית במקרים מסוימים‪ .‬ראה החלטת רשם הפטנטים‬ ‫משה גולדברג‪ ,‬מיום ‪ 20.04.99‬בהתנגדות לבקשות סימני מסחר מס' ‪113753/4/6/7‬‬ ‫‪ 6‬מתוך ‪9‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫בית משפט השלום בחדרה‬ ‫ת"א ‪ 32986-12-12‬צ'רלטון בע"מ נ' יפרח‬ ‫‪ Leisurenet Limited‬נ'‬ ‫‪Firststeer Fast Food Franchise Company‬‬ ‫‪ .Limited‬בהחלטתו שם סוקר רשם הפטנטים בהרחבה את הסוגיה בה עסקינן‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ .22‬מכל הטעמים שפורטו ע"י רשם הפטנטים בהחלטתו המאלפת‪ ,‬ראוי במיוחד להפנות לטעם‬ ‫הנזכר בסוף החלטתו‪ ,‬הנוגע למניעת הפליה‪:‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪23‬‬ ‫ישמור השלטון על זכותם להבין את הביטוי""‪.‬‬ ‫]הדגשה שלי‪ ,‬ה‪.‬א‪[.‬‬ ‫ראה‪ :‬פסקאות ‪ 23-26‬להחלטת רשם הפטנטים משה גולדברג‪ ,‬מיום ‪ 20.04.99‬בהתנגדות‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫לבקשות סימני מסחר מס' ‪ Leisurenet Limited 113753/4/6/7‬נ' ‪Firststeer Fast‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪.Food Franchise Company Limited‬‬ ‫‪28‬‬ ‫"בנוסף לאינטרס הציבורי שבשמירת השפה העברית‪ ,‬או במסגרת האיזון שבינו‬ ‫לבין אינטרס בעל הדין להגיש כתב טענות באנגלית‪ ,‬יש להביא בחשבון כי היתר‬ ‫להגשת כתבי טענות באנגלית יוצר מצבים של הפליה פסולה‪ .‬המדובר הן בהפליה‬ ‫בין בעלי הדין והן בהפליה בין בעלי המקצוע המייצגים אותם בפני הרשם‪ ,‬עורכי‬ ‫פטנטים ועורכי דין‪ ...‬ההפליה בין בעלי הדין מתקיימת בשני מישורים‪ .‬במישור‬ ‫שבין בעלי דין הנהנים מזכות היתר להגיש כתב טענות באנגלית לבין ציבור שאר‬ ‫בעלי הדין‪ ...‬באשר היא מעניקה יתרון לבעלי הדין שיש בידם להגיש כתבי טענות‬ ‫באנגלית‪ ,‬על פני בעלי דין שיש בידם להגיש כתבי טענות בשפות זרות אחרות‪...‬‬ ‫מצב נוסף של הפליה בין בעלי הדין ניתן לכנותו "הפליה חזיתית"‪ ...‬הכוונה‬ ‫לפגיעה בבעל הדין שכנגד אשר הגיש כבת טענות בעברית‪ ,‬והאנגלית אינה שגורה‬ ‫בפיו‪ .‬לבעל דין שכזה קשה להתמודד עם כתב הטענות שהגיש יריבו‪ ,‬בעוד‬ ‫שהאחרון שולט‪ ,‬או מוחזק כשולט‪ ,‬בשפה העברית והוא נהנה מיתרון בהבנת‬ ‫כתבי הטענות שהועלו כלפיו‪ .‬הרשם מחוייב לשמור על הזכות המוקנית לבעל‬ ‫הדין שכנגד להבין את האמור בכתב הטענות‪ ,‬גם אם אין האנגלית שגורה בפיו‪.‬‬ ‫אומר כב' השופט ברק בעמ' ‪ 208‬לפ"ד ראם‪" :‬מעבר לחשיבותה הלאומית של‬ ‫השפה העברית‪ ,‬חשובה העברית בהיותה שפתם של רוב אזרחי המדינה‪ .‬בשל כך‬ ‫זכאים דוברי העברית כי בתחומי ביטוי מסוימים )עלוני הסברה לתרופות למשל(‬ ‫‪29‬‬ ‫‪ 7‬מתוך ‪9‬‬ ‫בית משפט השלום בחדרה‬ ‫ת"א ‪ 32986-12-12‬צ'רלטון בע"מ נ' יפרח‬ ‫‪ .23‬דברים אלה של רשם הפטנטים‪ ,‬יפים גם לענייננו‪ .‬מקל וחומר‪ ,‬כאשר לשפה האנגלית אין‬ ‫עוד מעמד מועדף בפקודת הראיות‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ .24‬לא נעלם מעיני כי במקרים רבים ואף בתיקים שהתנהלו בפני‪ ,‬צדדים מגישים מסמכים‬ ‫בשפה האנגלית‪ ,‬מבלי שתעלה כל טענה בנוגע לתרגומם‪ ,‬ובית המשפט אף אינו נדרש לסוגיה‬ ‫זו‪ .‬ואולם‪ ,‬משביקש צד להליך‪ ,‬כי מסמך שהוגש על ידי הצד השני יתורגם לשפה העברית –‬ ‫בית המשפט יענה לדרישה זו ויורה למגיש המסמך להגיש תרגום מאושר שלו‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫לסיכום‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ .25‬אמנם‪ ,‬השפה האנגלית שגורה בפי בית המשפט‪ ,‬וניתן להניח כי כך גם בפי הצדדים‪ ,‬ואולם‬ ‫מן הראוי לתרגמו ‪ -‬כאשר מדובר במסמך שהנו נדבך עיקרי בטענות התובעת‪ ,‬המנוסח‬ ‫בשפה שאינה שפה רשמית במדינת ישראל‪ .‬ובעיקר כאשר המסמך הנו מסמך משפטי סבוך‬ ‫עתיר עמודים‪ ,‬שללא תרגום עשויות להתעורר מחלוקות באשר למשמעות מונחים‬ ‫המוזכרים בו וכאשר קריאתו באנגלית עלולה להוות נטל מכביד ובלתי סביר‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪ .26‬התחבטתי בשאלה האם להתיר לתובעת להגיש תרגום שאינו מאומת נוטריונית‪ ,‬והגעתי‬ ‫‪16‬‬ ‫למסקנה כי יש לחייב בתרגום נוטריוני‪ ,‬שכן לא מצאתי כי ניתן להסתפק בתרגום עצמאי‬ ‫שאין איש עומד מאחוריו‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪ .27‬לאור כל האמור לעיל‪ ,‬אני מורה כי ההסכם יוגש בתרגום נוטריוני לעברית‪ ,‬וזאת תוך ‪30‬‬ ‫יום‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪ .28‬הנתבע יגיש תצהירי עדויות ראשיות ‪ 30‬יום לאחר הגשת התרגום כאמור‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪ .29‬שמיעת הראיות תתקיים ביום ‪ 06.10.14‬בשעה ‪.11:30-15:30‬‬ ‫המזכירות תעביר עותק החלטה זו לצדדים‪ ,‬ותעדכן היומן‪.‬‬ ‫ניתנה היום‪ ,‬י' סיוון תשע"ד‪ 08 ,‬יוני ‪ ,2014‬בהעדר הצדדים‪.‬‬ ‫‪ 8‬מתוך ‪9‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪30‬‬ ‫בית משפט השלום בחדרה‬ ‫ת"א ‪ 32986-12-12‬צ'רלטון בע"מ נ' יפרח‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ 9‬מתוך ‪9‬‬