‫מתודולוגיה‬
‫הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני‪:‬‬
‫איך מלווים עיר?‬
‫מ י כ ל ג ל ב וע אטר‬
‫הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני‪ :‬איך מלווים עיר?‬
‫‬
‫”‬
‫שאל קובלאי את מרקו‪“ :‬אתה שמסייר סביב‪-‬סביב ורואה את האותות‪ ,‬ודאי תוכל‬
‫לומר לי אל עבר מי מן העתידות הללו מסיעות אותנו הרוחות נוטות‪-‬החסד”‪.‬‬
‫“נתיב לנמלים אלה לא אדע לשרטט עלי‪-‬מפה‪ ,‬גם לא אדע לקבוע את מועד העגינה‬
‫שם‪ .‬לפעמים די לי במראה חטוף הנגלה לפתע במרכזו של נוף בלתי שייך‪ ,‬די לי‬
‫בהבלחת אורות בערפל‪ ,‬בשיחה בין שני עוברי‪-‬אורח הנפגשים בתוך תנועה סואנת‪,‬‬
‫וכבר אוכל לחשוב שבצאתי משם‪ ,‬ארכיב חלק‪-‬חלק את העיר המושלמת‪ ,‬העשויה‬
‫רסיסים מעורבים עם כל היתר‪ ,‬מאותות שאדם משלח ואינו יודע מי אוסף אותם‪.‬‬
‫אם אומר לך שהעיר אשר אליה פונה המסע שלי אין לה המשכיות בחלל ובזמן‪ ,‬אל‬
‫תחשוב שנוכל לחדול מלחפשה‪ .‬אולי בשעה שאנו מדברים‪ ,‬היא צצה פזורה בתוך‬
‫גבולות ממלכתך ‪ -‬יכול תוכל למצוא אותה‪ ,‬אך רק בדרך אשר תיארתי לפניך”‪.‬‬
‫”‬
‫(מתוך "הערים הסמויות מעין"‪ ,‬איטאלו קלווינו)‬
‫‪2‬‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫©‬
‫‪I D E‬‬
‫הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני‪ :‬איך מלווים עיר?‬
‫תוכן‬
‫תקציר ‬
‫‪3‬‬
‫מילות מפתח‬
‫‪3‬‬
‫הקדמה‪ :‬לוויין המקיף את‬
‫המערכות העירוניות‬
‫‪4‬‬
‫עבודת הצוות המתערב –‬
‫מלווה או מוביל?‬
‫‪6‬‬
‫חלוקת תפקידים‪:‬‬
‫מי מוביל? מי מנווט?‬
‫‪9‬‬
‫צוות לעניין‬
‫‪16‬‬
‫שרטונים ומהמורות‪:‬‬
‫ממה להיזהר?‬
‫‪22‬‬
‫המצפן‪:‬‬
‫המפתחות הגדולים להצלחה‬
‫‪24‬‬
‫העיר אירנה ממגנטת אליה את‬
‫המבטים והמחשבות‬
‫‪25‬‬
‫מיכל גלבוע‪-‬אטר‬
‫‪3‬‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫•‬
‫ריצקת‬
‫תקציר‬
‫מילות מפתח‬
‫הליך שינוי עירוני שמטרתו יצירה של עיר‬
‫חינוך הוא מסע ארוך ומורכב‪ ,‬שרבות בו‬
‫המהמורות בדרך‪ .‬את המסע הזה מנווט צוות אנשים‬
‫מיומן ורב‪-‬מקצועי‪ ,‬הנבחר בקפידה ומנוהל באופן‬
‫מדויק‪ ,‬תוך שמירה מתמדת על תרבות דיאלוגית‬
‫בהתנהלות הפנימית בתוך הצוות‪ ,‬כמו גם בעבודתו‬
‫עם בעלי התפקידים בעיר‪ .‬מאמר זה הוא כניסה אל‬
‫מאחורי הקלעים של תהליך שינוי עירוני‪ ,‬ומדריך‬
‫לניהול נכון של עבודת צוות בתוך תהליך כזה‪.‬‬
‫תהליך שינוי עירוני‪ ,‬עיר חינוך‪ ,‬עבודת צוות‪ ,‬מלווה‬
‫עירוני‪ ,‬מנהל פדגוגי‪ ,‬מנהל אסטרטגי‪ ,‬מישורים‬
‫מקבילים‬
‫ת‬
‫עורכת‪ :‬יולי חרומצ'נקו עורכי הסדרה‪ :‬רון דביר‪ ,‬מיכל גלבוע‪-‬אטר‬
‫•‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬סטודיו נועם תמיר‪ ,‬סטודיו בר דביר‬
‫• ‪• © IDE‬‬
‫המכון לחינוך דמוקרטי‬
‫•‬
‫פברואר ‪2013‬‬
‫‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫©‬
‫‪I D E‬‬
‫הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני‪ :‬איך מלווים עיר?‬
‫תוינוריעה תוכרעמה תא ףיקמה ןייוול ‪:‬המדקה‬
‫הקדמה‪ :‬לוויין המקיף את‬
‫המערכות העירוניות‬
‫ב‬
‫עיר אחת קם בוקר אחד ראש העיר והחליט‬
‫לעשות מעשה‪ .‬הוא החליט לשאול שאלות‬
‫על העיר שלו‪ ,‬שעד לאותו בוקר חשב שהוא לגמרי‬
‫מכיר‪ .‬הוא חשב שהגיע הזמן לערער על המובן מאליו‪,‬‬
‫לנער את האבק מעל הקיים‪ .‬אלא שאז החל הספק‬
‫מנקר בלבו‪ .‬כי להרים אבנים שלא הורמו שנים זה‬
‫תהליך קשה‪ ,‬מפחיד‪ ,‬שואב זמן‪ ,‬מחייב‪“ .‬אז אולי לא‬
‫כדאי?”‪ ,‬אמר לעצמו ראש העיר‪“ ,‬או שאולי אני צריך‬
‫כאן עזרה מבחוץ‪ ,‬מישהו שייעץ‪ ,‬יתבונן‪ ,‬ינתח‪ ,‬יתמוך‪,‬‬
‫יבנה איתי‪ ,‬יחלום איתי‪ ,‬יוביל יחד איתי את השינוי?”‪.‬‬
‫כאן נכנס לתמונה הגוף המתערב בתהליך השינוי ‪ -‬כך‬
‫מתחיל המסע המשותף‪.‬‬
‫תהליך הובלת השינוי בעיר חינוך הוא תהליך המשלב‬
‫שינוי פרדיגמטי בכמה רמות‪:‬‬
‫✿ ✿שינוי בתפיסת העיר ‪ -‬הבנת ייחודיות העיר‬
‫והיכולת של עיר לאפשר לכל אזרח לבטא את‬
‫ייחודיותו ולהתפתח בה‪ ,‬הבנת החשיבות של‬
‫יצירת קהילה אזרחית בעיר‪.‬‬
‫✿ ✿שינוי בתפיסת הערכים המובילים את העיר ‪-‬‬
‫למשל‪ ,‬שינוי המדגיש ערכים דמוקרטיים כמו‬
‫‪4‬‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫שותפות‪ ,‬השתתפות‪ ,‬דיאלוג‪ ,‬זכויות וכבוד אדם‪,‬‬
‫שייכות קהילתית ועוד‪.‬‬
‫✿ ✿שינוי בתפיסת התפקיד של כל תושבי העיר‪ ,‬בעלי‬
‫העמדות הניהוליות ושאינם ‪ -‬הבנה של תפקיד‬
‫בעלי העמדות הניהוליות בעיר במימוש הערכים‬
‫שלעיל ובזיהוי האפשרויות שיכולה העיר להציע‬
‫לתושב‪ ,‬לצד הבנת תפקידי התושב כשותף‪ ,‬כיזם‬
‫אקטיבי בתהליכי יצירת עיר החינוך וקיימותה‬
‫ככזו‪.‬‬
‫השינוי הפרדיגמטי הכרחי לתהליך הפיכת השינוי‬
‫ליציב ובר קיימא‪.‬‬
‫היכולת להיות בעמדה המתבוננת על הסיפור העירוני‬
‫מבחוץ‪ ,‬מנקודת מבט חיצונית והוליסטית‪ ,‬כעין לוויין‬
‫המקיף את המערכות העירוניות – יכולת זו שמורה‬
‫לאדם חיצוני שאינו חלק מהמערכת‪ ,‬אך מקבל גישה‬
‫להתבונן עליה באופן חופשי‪ ,‬פתוח ואותנטי‪.‬‬
‫עיר הבוחרת לעבור שינוי כזה‪ ,‬ומעוניינת לערער על‬
‫הקיים ולאפשר לעצמה שינוי בר קיימא‪ ,‬שאינו ביטוי‬
‫לאופנה חולפת בלבד – תבחר בגוף מתערב חיצוני‬
‫שיאפשר לה לקיים מסע עומק‪ .‬גוף כזה צריך להיות‬
‫שינוי בתפיסת‬
‫התפקיד של כל‬
‫תושבי העיר‪,‬‬
‫בעלי העמדות‬
‫הניהוליות‬
‫ושאינם‬
‫שינוי‬
‫בתפיסת‬
‫העיר‬
‫שינוי בתפיסת‬
‫הערכים‬
‫המובילים‬
‫את העיר‬
‫מסוגל להביט אל מעבר לאופק‪ ,‬למפות את אזורי‬
‫החוזק והייחודיות של העיר (להתבונן מחדש על‬
‫הקיים והמובן מאליו ולגלות שם הזדמנויות)‪ ,‬ולראות‬
‫גם את נקודות העיוורון והשרטונים שעליהם היא‬
‫עשויה לעלות במסעה (למשל‪ ,‬פערים בין הצהרות‬
‫המנהיגות לנעשה בפועל‪ ,‬תפיסת מערכת היחסים‬
‫רשות‪-‬תושבים על ידי הרשות שאינה בהלימה‬
‫לתפיסת אותה מערכת יחסים על ידי התושבים)‪.‬‬
‫הגוף המתערב‪ ,‬המתבונן ממעוף הציפור‪ ,‬יוכל לחבר‬
‫אירועים ותהליכים שונים המתרחשים בעיר‪ ,‬ולהפוך‬
‫אותם ל”סיפור עיר” שלם וייחודי‪.‬‬
‫‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫©‬
‫‪I D E‬‬
‫הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני‪ :‬איך מלווים עיר?‬
‫תוינוריעה תוכרעמה תא ףיקמה ןייוול ‪:‬המדקה‬
‫אלגוריה על‬
‫השפעת הממשל‬
‫הטוב והרע‪,‬‬
‫אמברוג'יו לורנצטי‬
‫‪1338-1340‬‬
‫הגוף המתערב נע בין מידות שונות של מעורבות‪,‬‬
‫המשתנות לאורך תקופת הקשר עם העיר ובהתאם‬
‫לאופי המשימה והיקפה‪ .‬דרכי הפעולה יכולות להיות‬
‫שונות ומגוונות – חשיבה ותמיכה מקרוב בכל בעלי‬
‫התפקידים במנהיגות העירונית (מראש עיר ועד צוותי‬
‫החינוך העירוניים)‪ ,‬או עבודה ממוקדת עם ראש העיר‬
‫ומנהלי אגפי העירייה‪ .‬לעיתים יתרכז הליווי בעבודה‬
‫קהילתית‪ ,‬ולעיתים ישלב ליווי של כמה תחומים בחיי‬
‫העיר‪ .‬ישנם תהליכי יעוץ וליווי בהם הגוף המתערב‬
‫מתבונן‪ ,‬מייעץ והולך‪ ,‬ומשאיר את שאלת השאלות‬
‫‪5‬‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫– “איך מיישמים?” – להחלטת המנהיגות העירונית‪.‬‬
‫בכל המקרים הללו‪ ,‬מה שמאפשר תמיכה משמעותית‬
‫בתהליך השינוי היא נקודת המבט החיצונית‪,‬‬
‫ה”לוויינית”‪ ,‬של הגוף המתערב‪.‬‬
‫עיר שהופכת לעיר חינוך זקוקה לגוף מלווה שהוא גם‬
‫“גוף תוכן” ‪ -‬גוף שיודע ללוות את הארגון החל משלב‬
‫שאילת השאלות המערערות ועד ליישום המלא‪ .‬הגוף‬
‫המלווה עובר יחד עם הנהלת העיר תהליך שמתחיל‬
‫מעבודה על תהליכי עומק רעיוניים ומסתיים ביישום‬
‫תהליכים מערכתיים ואישיים‪ .1‬לכן האחריות המוטלת‬
‫על צוות ההתערבות העירוני גדולה יותר כשמדובר‬
‫בעבודה עם עיר חינוך‪ .‬מקצועיותו ויכולת ההנעה של‬
‫הצוות את תהליך השינוי יקבעו את הצלחת התוכנית‬
‫כולה‪ .‬הרכב צוות ההתערבות‪ ,‬התאמת האנשים‬
‫הספציפיים לאופייה של העיר ובחירתם המושכלת‬
‫יהוו את אחד ממפתחות ההצלחה של התהליך‪.‬‬
‫‪ 1‬ראו גם מאמרים של מרכז הידע לערי חינוך‪ :‬גלעד בבצו'ק‪ ,‬החשיבה‬
‫האסטרטגית בעיר חינוך‪ .‬מיכל גלבוע‪-‬אטר‪ ,‬תהליך השינוי‬
‫‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫©‬
‫‪I D E‬‬
‫הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני‪ :‬איך מלווים עיר?‬
‫?ליבומ וא הוולמ – ברעתמה תווצה תדובע‬
‫עבודת הצוות‬
‫המתערב –‬
‫מלווה או מוביל?‬
‫מפתח להצלחה –‬
‫יחסים דיאלוגיים‬
‫כ‬
‫פי שנאמר לעיל‪ ,‬מקומו‪ ,‬תפקידו והרכבו של‬
‫הצוות בעיר חינוך מתפתח ומשתנה בשלביו‬
‫השונים של תהליך השינוי‪ .‬הצוות המלא ייבנה בסופו‬
‫של תהליך על פי צרכי התוכנית העירונית הראשונית‬
‫וזיהוי הצרכים העירוניים‪ .‬כך יותאמו אנשי הצוות‬
‫ויכולותיהם הייחודיות למשימה העירונית‪.‬‬
‫הצוות המתערב נדרש להיות בעל יכולות מקצועיות‬
‫מגוונות‪ ,‬הכוללות היבטים של יעוץ ארגוני‪ ,‬הנחיית‬
‫קבוצות‪ ,‬אימון (קואוצ’ינג) והדרכה פדגוגית‪ .‬לכל אלה‬
‫חייבת להתלוות יכולת עמוקה לנהל מערכות יחסים‬
‫דיאלוגיות פתוחות עם כל השותפים בתהליך‪ .‬המרכיב‬
‫הדיאלוגי הוא נקודת המפתח להצלחה בתהליך‬
‫השינוי‪.‬‬
‫ראוי להסביר למה כוונתנו כאן – מדוע חשובה כל כך‬
‫היכולת לנהל מערכות יחסים דיאלוגיות כשתומכים‬
‫בתהליך שינוי‪ .‬חשוב להבין שתהליך השינוי הוא‬
‫‪6‬‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫יחסים‬
‫דיאלוגיים‬
‫דיאלוג עם‬
‫המנהיגות‬
‫העירונית‬
‫מנהל חינוכי‬
‫ומנהל פדגוגי‬
‫דבר קשה ומאיים עבור אלה שנמצאים בתוכו ‪ -‬הוא‬
‫מערער על הקיים‪ ,‬מעמיד בסימן שאלה את העבר‬
‫ומאלץ אנשים וארגונים לצאת מאזור הנוחות שלהם‬
‫למסע אל הלא‪-‬ידוע‪ .‬כדי ליצור נכונות ליציאה למסע‬
‫מינוי נכון של‬
‫צוות הליווי‬
‫ערכים‬
‫הערכה כחלק‬
‫דמוקרטיים‬
‫מתהליך‬
‫בעבודת הצוות‬
‫השינוי‬
‫תהליכי למידה‬
‫וליווי למלווים‬
‫כזה‪ ,‬ולהישארות בתוכו‪ ,‬חייבת להיבנות תשתית‬
‫בטחון בינאישית‪ ,‬כזו המאפשרת לאדם לעבור‬
‫תהליכים בעלי מקדם גבוה של אי‪-‬וודאות בידיעה‬
‫כי יש מי שיהיה איתו לאורך התהליך‪ .‬עומק התהליך‬
‫‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫©‬
‫‪I D E‬‬
‫הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני‪ :‬איך מלווים עיר?‬
‫?ליבומ וא הוולמ – ברעתמה תווצה תדובע‬
‫תלוי לחלוטין באמון שיבנה איש הצוות המתערב‪,‬‬
‫ביכולת שלו לפגוש את האדם‪/‬הארגון אותו הוא‬
‫מלווה בנקודת המוצא שלו‪ ,‬לכבד את המקום בו הוא‬
‫נמצא ולהוקיר את מה שנעשה לפני תחילת תהליך‬
‫השינוי‪ .‬יכולתו של איש הצוות המתערב להיות קשוב‬
‫לקצב של הארגון או האדם המלווה קריטיים להצלחת‬
‫התהליך‪.‬‬
‫היסוד הדיאלוגי של תהליך השינוי בעיר חינוך‬
‫מחייב את הגוף המתערב לשאול בכל שלב מה מהות‬
‫תפקידו‪-‬הוא – האם ללוות או להוביל? התשובה‬
‫לשאלה זו תלוית הקשר‪ ,‬והיא מושפעת ממשתנים‬
‫רבים‪ .‬נוכל לראות הבדל בין תחילת תהליך לאמצעו‪,‬‬
‫בין הדמויות השונות עמן מתבצע השינוי – אופיין‪,‬‬
‫תפקידן‪ ,‬יכולותיהן‪ ,‬אופי הרשות וסגנון העבודה‬
‫המועדף עליה‪ .‬גם מימד הזמן משפיע על בחירה‬
‫זו – תהליך מלווה יותר ומובל פחות אפשרי במקום‬
‫בו התהליך אינו מוגבל בזמן‪ ,‬ההשראה והמוטיבציה‬
‫להובלת תהליך חלחלו בכל השלבים‪ ,‬המנהיגות‬
‫המקומית מובילה את התהליך בעצמה ואין צורך‬
‫בהובלה חיצונית אלא בליווי מקצועי רחב‪.‬‬
‫קשב עמוק של המלווה לצורך של האדם או הארגון‬
‫אותו הוא מלווה יסייע להגדיר את אופי ההתערבות‬
‫הנכון לו – האם מושא הליווי מעוניין לפרוץ את‬
‫גבולותיו או לפלס אותם בתהליך איטי והדרגתי יותר‪.‬‬
‫בתהליך שינוי קבועים ונכונים לכל רשות מקומית –‬
‫וחלקם תלויים בהקשר המיוחד ובנסיבות המיוחדות‬
‫של כל עיר ועיר‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בעיר אחת הוחלט‬
‫שהשינוי העירוני יתחיל בתוך מערכת החינוך‪ ,‬אלא‬
‫שנכון לתחילת תהליך הליווי התגלע קונפליקט בין‬
‫מנהיגות הרשות לבין אנשי מערכת החינוך העירונית‪.‬‬
‫במקרה כזה הצוות המתערב נדרש להתחיל לעבוד‬
‫עם אנשי החינוך בשטח ולהוות מנהיגות המתווכת בין‬
‫הרשות לאנשי השדה החינוכי‪ .‬אחרי שייבנה האמון‬
‫שלהם בתהליך השינוי‪ ,‬יסייע הצוות המלווה בתיווך‬
‫אמון זה לקשר עם הרשות‪ ,‬והרשות ואנשיה ימוקמו‬
‫כמובילי המהלך באופן מובהק ושלם‪.‬‬
‫תפקידים נוספים של הצוות המתערב יכולים להיות‪:‬‬
‫אסכולת אתונה‪,‬‬
‫רפאלו‬
‫‪1509-1511‬‬
‫מפתח להצלחה – דיאלוג‬
‫עם המנהיגות העירונית‬
‫עיר שהחליטה לייצר שפה עירונית של חדשנות‪,‬‬
‫ייחודיות‪ ,‬יזמות וביטוי אישי לכל מתחילה את‬
‫יישום השינוי במשרדי הרשות המקומית‪ .‬ראש העיר‬
‫והמנהלים הבכירים בעיריה לוקחים על עצמם לחוות‬
‫ראשונים את המשמעות של השינוי‪ ,‬ואת יישום‬
‫תפיסת העולם הנובעת ממנו‪ .‬המנהיגות העירונית‬
‫עומדת בראש השינוי ומהווה מודל לחיקוי‪ .‬הגוף‬
‫המתערב מלווה את התהליך ומאפשר יישום שלו‬
‫באמצעות הידע המקצועי אותו הוא מביא‪.‬‬
‫חלק מתפקידיו ודרכי עבודתו של הגוף המלווה‬
‫אזרחי קאלה‪ ,‬אוגוסט רודין‬
‫‪7‬‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫©‬
‫‪I D E‬‬
‫הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני‪ :‬איך מלווים עיר?‬
‫מנטורינג אישי‬
‫מנטור הוא אדם המשמש מדריך רגשי‪ ,‬רוחני ומעשי‪,‬‬
‫ומסייע לאדם אותו הוא מלווה בבירור רעיונותיו‬
‫העמוקים ובמימוש ההשתמעויות המעשיות של אלה‬
‫במציאות‪ .‬בתוך הקשר של עבודה עירונית יראה‬
‫המנטור את בעל התפקיד העירוני כאדם רב‪-‬מימדי‪,‬‬
‫יחקור איתו את מקורות ההשראה שלו‪ ,‬את עברו‬
‫האישי ואת דפוסי החיים שלו‪ ,‬ינסה להבין את תבניות‬
‫הפעולה שלו ויסייע לו לבנות מתוך אלה את תמונת‬
‫העתיד הרעיונית והמעשית שלו‪ .‬המנטור האישי‬
‫ילווה את בעל התפקיד העירוני בכל שלבי תהליך‬
‫השינוי‪ ,‬יכיל אותו גם ברגעי משבר ותסכול ויסייע לו‬
‫לעבור תהליך צמיחה משמעותי – אישי ומקצועי‪.‬‬
‫כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ראש העיר‪/‬מנהל‪/‬ת אגף‪ /‬מנהל‪/‬ת בית‬
‫הספר‪ /‬מורה עוברים בתהליך הליווי שלהם שלב‬
‫?ליבומ וא הוולמ – ברעתמה תווצה תדובע‬
‫עמוק של בירור תפיסת העולם שלהם ביחס למשימה‬
‫המונחת לפניהם‪ .‬מורה שמשימתו‪/‬ה יצירת תמונת‬
‫למידה חדשנית במערך השעות הפרטניות בבית‬
‫הספר חווה ‪ -‬דרך התמודדות עם המשימה‪ ,‬למידת‬
‫הפרקטיקה הרלוונטית וההתנסות בה – התבוננות‬
‫עצמית על תהליכי ההוראה‪/‬ניהול שלו‪/‬ה‪ .‬מהלך‬
‫זה של התבוננות עצמית מציף חלומות‪ ,‬התנגדויות‪,‬‬
‫פחדים ושאלות אישיות המהוות מפתח ליצירה‬
‫אישית וייחודית שלו‪/‬ה בתוך המשימה הכוללת‪.‬‬
‫מהלך זה מאפשר גם לבעל התפקיד להטביע את‬
‫טביעת האצבע שלו על תהליך השינוי‪ ,‬ויוצר תחושת‬
‫שייכות שלו‪ /‬כלפי התהליך‪ .‬תחושת השייכות של‬
‫בעלי התפקידים כולם כלפי תהליך השינוי היא‬
‫שיוצרת תהליך שינוי בר קיימא‪.‬‬
‫ליווי תהליכים קבוצתיים‬
‫איש הצוות המתערב מלווה קבוצות בעלי תפקידים‬
‫בעיר – ומסייע בכך ליצור “קבוצות שווים” בתוך‬
‫הרשות‪ ,‬או בתוך מערכת החינוך‪ .‬העבודה בקבוצה‬
‫מאפשרת ליצור מרחב לתמיכה רגשית‪ ,‬רעיונית‬
‫ויישומית למשתתפים בתהליך – מרחב הכרחי אל מול‬
‫מורכבות משימת השינוי‪ .‬תהליכי העומק המתרחשים‬
‫בתוך הקבוצה מייצרים תחושת שותפות ותמיכה‬
‫בין חברי הקבוצה‪ .‬ליווי קבוצתי נכון בתהליך שינוי‬
‫משלב‪ ,‬אם כן‪ ,‬מימד של הדרכת תוכן רעיוני ויישומי‬
‫עם הנחיית תהליך רגשי‪ .‬תפיסת העולם המנחה את‬
‫הליווי תהיה תפיסה דיאלוגית‪ ,‬המאפשרת למידה של‬
‫ידע חדש לצד גיבוש דעה אישית‪ ,‬שיח משותף ויוזמה‬
‫לפעולה‪.‬‬
‫תהליך שינוי עירוני לקראת עיר חינוך מתחיל לרוב‬
‫מבירור ערכי – העיר ומנהליה מבררים לעצמם מהי‬
‫עיר המאפשרת לכל אדם ביטוי ליחודיותו‪ ,‬מהי עיר‬
‫המאמינה ביכולתו של כל פרט‪ ,‬מהי עיר המאמינה‬
‫בקהילה ככר הפעולה של כל הפרטים בעיר‪ .‬לתהליך‬
‫בירור כזה יש‪ ,‬כאמור‪ ,‬היבטים של חשיבה על תוכן‬
‫וגם היבטים רגשיים‪ .‬תהליך הבירור יתרחש במעגלים‬
‫ופורומים שונים אותם ינחה הגוף המתערב – משולחן‬
‫ראש העיר ועד חדרי‬
‫מורים בבתי הספר‬
‫השונים‪ ,‬מאנשי רשות‬
‫בתפקידים שונים ועד‬
‫קבוצות הורים מובילות‬
‫בעיר‪.‬‬
‫אסכולת אתונה‪ ,‬פרט‪ ,‬רפאלו‪1509-1511 ,‬‬
‫‪8‬‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫©‬
‫‪I D E‬‬
‫הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני‪ :‬איך מלווים עיר?‬
‫ייעוץ והדרכת תוכן‬
‫קידום תחום התפתחות בעיר השייך לתחום התמחות‬
‫של הגוף המתערב‪ .‬עיר המעוניינת‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בשינוי‬
‫לכיוון החינוך האישי כתפיסת חיים תזמין גוף מתערב‬
‫שילווה את תהליך השינוי – על מימדיו הרגשיים‪,‬‬
‫הפוליטיים והאסטרטגיים‪ ,‬תוך הטמעה והדרכה של‬
‫כל בעלי התפקידים הרלוונטיים בעיר (מנהלי אגפים‪,‬‬
‫מנהלי בתי ספר‪ ,‬מורים‪ )...‬לגבי תחום התוכן העומד‬
‫בלב התהליך‪ .‬דוגמה נוספת של צורך בהדרכת תוכן‬
‫אפשר לראות במקרה של עיר המעוניינת בפיתוח‬
‫מרחבי הלמידה כמאפשרים ביטוי לייחודיות האדם‪.‬‬
‫צוות ההתערבות יפתח את תפיסת מרחבי הלמידה‪,‬‬
‫יעזור בפיתוח חשיבתי ליצירת תשתיות לקיומם‪,‬‬
‫ימחיש וילמד את השטח את דרכי יישום הרעיון‬
‫ויסייע לבעלי התפקידים להבין לעומק את עקרונות‬
‫התפיסה כדי להמשיך ולפתח את דרכי היישום של‬
‫התפיסה בעיר בעצמם‪.‬‬
‫בכל התפקידים אותם ממלא צוות ההתערבות‬
‫העירוני הוא נדרש למקצועיות יתרה‪ .‬אולם בשל‬
‫מורכבות התהליך והקשיים המובנים בו שתוארו‬
‫קודם‪ ,‬מומחיות במימד היחסים וביכולת הובלה וליווי‬
‫דיאלוגיים הם היבט מקצועי הכרחי‪ .‬אדם שאינו ניחן‬
‫ביכולת זו אינו יכול לשמש מוביל של תהליך שינוי‬
‫מעין זה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫?טוונמ ימ ?ליבומ ימ ‪:‬םידיקפת תקולח‬
‫חלוקת תפקידים‪:‬‬
‫מי מוביל? מי מנווט?‬
‫“‬
‫מרקו פולו מתאר גשר‪ ,‬אבן אחר אבן‪.‬‬
‫“אך איזו אבן היא התומכת בגשר?”‪ ,‬שואל קובלאי‬
‫חאן‪“ .‬הגשר איננו נתמך באבן זו או אחרת”‪ ,‬עונה‬
‫מרקו‪“ ,‬אלא בקו‪-‬הקשת שהאבנים כולן יחד‬
‫יוצרות”‪ .‬קובלאי חאן שותק שעה ארוכה‪ ,‬מהרהר‪.‬‬
‫עד שהוא מוסיף‪“ :‬מדוע אתה מדבר איתי על‬
‫האבנים? רק הקשת היא המעניינת אותי”‪ .‬מרקו‬
‫פולו עונה‪“ :‬בלי אבנים לא קיימת שום קשת”‬
‫(“הערים הסמויות מעין”‪ ,‬איטאלו קלווינו)‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬ראינו שצוות ההתערבות העירוני פועל בזירות‬
‫השונות של העיר‪ ,‬עם קבוצות ובעלי תפקידים מגוונים‬
‫ובהתאמה למשימה הכוללת בעיר‪.‬‬
‫אופן הליווי משתנה על פי הצרכים ושלבי התוכנית‪,‬‬
‫ונעשה בהרכבים שונים של קהלי יעד – בעלי תפקידים‬
‫ספציפיים‪ ,‬קבוצת השווים‪ ,‬מעגלים מקצועיים‬
‫מעורבים‪ ,‬מעגלים קהילתיים‪ ,‬מעגלים חינוכיים‬
‫ומעגלים משולבים בין קהילה לממסד‪.‬‬
‫בפרק הבא נתעמק בהרכב אופייני של צוות התערבות‬
‫העונה על צרכי התהליך השונים‪.‬‬
‫מפתח להצלחה – שני‬
‫מנהלים לצוות הליווי‬
‫תהליכי שינוי שמובילים ליצירת עיר חינוך מצריכים‬
‫התמחות והבנה נרחבים‪ ,‬הן בתכנון אסטרטגי (= הבנה‬
‫פוליטית של תהליכים) והן בהבנה פדגוגית של תכנים‬
‫ותהליכים חינוכיים‪ .‬ניהול נכון של תהליך כזה יהיה‬
‫ניהול משותף של שניים – מנהל אסטרטגי ומנהל‬
‫פדגוגי‪ ,‬שיהוו את צוות הניהול של תהליך ההתערבות‪.‬‬
‫הקשר בין שני היבטים אלו הכרחי בבניית מהלך‬
‫השינוי – האסטרטג לא יכול לפעול בלי חיבור ישיר‬
‫למרחב הפדגוגי‪ ,‬והפדגוג לא יכול לפעול בלי חיבור‬
‫עמוק לתפיסה האסטרטגית שמובילה את התהליך‪.‬‬
‫צוות המנהלים חייב‪ ,‬אם כן‪ ,‬לעבוד בשיתוף מלא‪,‬‬
‫לתכנן את כל מהלכי העבודה השונים בעיר יחד‪,‬‬
‫לנתח תדיר את ההתרחשויות‪ ,‬ההזדמנויות‪ ,‬החסמים‬
‫והצרכים של התהליך‪ ,‬לבחון הצלחות וקשיים ולדייק‬
‫את פעולתו שוב ושוב‪ .‬משתוכננו הצעדים הבאים‪ ,‬כל‬
‫אחד מהמנהלים יפעל בזירת האחריות שלו אל מול‬
‫האנשים והפורומים הרלוונטיים‪.‬‬
‫למרות הפרדת האחריות הביצועית המובהקת שיש‬
‫לקיים לטובת תהליכי הביצוע‪ ,‬חשוב לזכור שיש‬
‫‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫©‬
‫‪I D E‬‬
‫הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני‪ :‬איך מלווים עיר?‬
‫ ?טוונמ ימ ?ליבומ ימ ‪:‬םידיקפת תקולח‬
‫מנהלי מחלקות עירוניות המשתלבות בתהליך‬
‫הכולל‪ ,‬פורום העוסקים בחינוך בלתי‪-‬פורמלי‪,‬‬
‫פורומים חינוכיים משולבים‪.‬‬
‫ממשקים ביצועיים רבים בין שני תחומי ניהול אלו‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מאחר שבאנשים ויחסים אנו עוסקים –‬
‫לעיתים החיבור האנושי וההתאמה הבינאישית יכריעו‬
‫מי משני המנהלים יפעל באיזו זירה (למשל‪ ,‬מנהל‬
‫אסטרטגי שיעבוד מול הפיקוח של משרד החינוך‪,‬‬
‫מנהל פדגוגי שילווה את מנהלת תחום בתי הספר‪,‬‬
‫אסטרטג שיעבוד עם המחלקה הבלתי‪-‬פורמלית‬
‫וכיו”ב)‪.‬‬
‫✿ ✿ליווי בממשק עם ניהול אסטרטגי‪ :‬ליווי מנהל אגף‬
‫החינוך‪ ,‬פורום חשיבה של ראש העיר‪ ,‬צוות עיר‬
‫(פורום חינוך משותף – עיר‪ ,‬משרד החינוך‪ ,‬גוף‬
‫מתערב)‪ ,‬קרנות פילנתרופיות (אם יש)‪ ,‬מנהיגות‬
‫הורים עירונית‪.‬‬
‫מנקודה זו נגזרת הבנה נוספת לגבי תכונות צוות‬
‫הניהול‪ .‬אף שציינתי כי כל אחד מהם הוא בעל חוזקה‬
‫מובהקת שונה‪ ,‬עדיין פרופיל מנהל‪/‬ת בתוכנית יהיה‬
‫כזה המחזיק יכולות והבנה גם בתחום האחר – פדגוג‬
‫בעל אוריינטציה אסטרטגית או אסטרטג בעל‬
‫אוריינטציה פדגוגית‪.‬‬
‫מנהל‪/‬ת אסטרטגי‪/‬ת‬
‫✿ ✿ליווי אישי‪ :‬ליווי ראש העיר‪ ,‬מנהל אגף החינוך‪,‬‬
‫מנכ”ל העירייה‪ ,‬מנהל קרן שותפה (אם יש)‪ ,‬מנהלי‬
‫אגפים נוספים המשתלבים בתהליך הכולל‪.‬‬
‫✿ ✿ליווי קבוצתי‪ :‬ליווי פורום מנהלי אגפים‪ ,‬פורום‬
‫חשיבה של ראש העיר‪ ,‬פורום גופים מתערבים‬
‫עירוני‪ ,‬צוות עיר‪ ,‬פורום מנהיגות הורים עירוני‪,‬‬
‫פורום עמותות התנדבותיות הפועלות בעיר‪.‬‬
‫חלוקת תחומי האחריות בין שני המנהלים יכולה‬
‫להיראות‪ ,‬למשל‪ ,‬כך‪:‬‬
‫מנהל‪/‬ת פדגוגי‪/‬ת‬
‫✿ ✿ליווי אישי‪ :‬ליווי דרג ניהול ביניים באגף החינוך‬
‫העירוני – מנהל‪/‬ת תחום בתי הספר העל‪-‬יסודיים‪,‬‬
‫מנהל‪/‬ת תחום בתי הספר היסודיים‪ ,‬מנהל‪/‬ת‬
‫תחום הגיל הרך‪ ,‬מנהל‪/‬ת תחום הבלתי פורמלי‪,‬‬
‫פיקוח משרד החינוך‪.‬‬
‫✿ ✿ליווי בממשק עם ליווי פדגוגי‪ :‬ליווי פורום מנהלי‬
‫בתי ספר‪ ,‬פורום מנהלי מחלקות עירוניות‪ ,‬פורומים‬
‫חינוכיים משולבים‪.‬‬
‫אפלטון (מימין) ואריסטו‪ ,‬אסכולת אתונה‪ ,‬פרט‪ ,‬רפאלו‪1509-1511 ,‬‬
‫✿ ✿ליווי קבוצתי‪ :‬ליווי פורום מנהלי בתי הספר‪ ,‬פורום‬
‫מנהיגות פדגוגית עירונית‪ ,‬פרום ייעוץ עירוני‪,‬‬
‫‪1 0‬‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫©‬
‫‪I D E‬‬
‫הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני‪ :‬איך מלווים עיר?‬
‫ ?טוונמ ימ ?ליבומ ימ ‪:‬םידיקפת תקולח‬
‫מפתח להצלחה – מינוי‬
‫נכון של צוות הליווי‬
‫חלק אינטגרלי מכל תהליך למידה שהוא‪.‬‬
‫לכן נדרש המלווה הבית‪-‬ספרי להכיר ולהבין את‬
‫המערכת הבית‪-‬ספרית ואת דרכי העבודה שלה‪ ,‬בכמה‬
‫היבטים‪:‬‬
‫ליווי תהליך השינוי מחייב בחירה של אנשי צוות בעלי‬
‫הבנה ויכולת רב‪-‬גונית ביותר‪ .‬לעיתים נדמה כי הצורך‪,‬‬
‫היכולות והתכונות הנדרשות אינן יכולות להתקיים‬
‫באדם אחד‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש היבטים בסיסיים ורמת ידע‬
‫בסיסית המחייבת כל אדם הבוחר בתפקיד זה‪.‬‬
‫✿ ✿מיפוי תפקידים ‪ -‬לדעת למפות את התפקידים‬
‫הפדגוגיים בתוך בית הספר (רכזת מקצוע‪ ,‬רכזת‬
‫שכבה‪ ,‬רכזת חברתית‪ ,‬יועצת‪ ,)...‬להבין את יחסי‬
‫הגומלין ביניהם ואת מידת ההשפעה האפשרית‬
‫שלהם על תהליכי השינוי‪.‬‬
‫מלווה בית ספרי‬
‫הפרופסיה המרכזית של מלווה השינוי הבית‪-‬ספרי‬
‫נוגעת ליכולתו להוביל אנשים‪ ,‬קבוצות מקצועיות‬
‫וארגון שלם בתהליך שינוי עמוק‪ ,‬תוך יכולת‬
‫התמודדות עם הדינמיקה הבינאישית המורכבת‬
‫שתהליך זה מייצר‪ .‬לכן גם כאן‪ ,‬כמו בבחירת צוות‬
‫הניהול‪ ,‬המפתח להצלחת המלווה בעבודתו איננה‬
‫מומחיות בתוכן ספציפי אלא מיומנות בכלי הדיאלוג ‪-‬‬
‫היכולת לקיים מערכות יחסים בינאישיות ברמה גבוהה‬
‫ועמוקה‪ ,‬וליצור אמון ומרחב בטוח לכלל השותפים‪.‬‬
‫כפועל יוצא מהיכולת הדיאלוגית חייב המלווה הבית‪-‬‬
‫ספרי להיות בעל ידע ומיומנות בהנחיית קבוצות‪ ,‬אימון‬
‫אישי‪ ,‬הכלה והקשבה ואומץ אישי לשיקוף והדהוד גם‬
‫במקומות בהם יכול להיווצר עימות‪.‬‬
‫כמוביל תהליך שינוי יזדקק המלווה הבית‪-‬ספרי‬
‫להבנה אסטרטגית בתהליכים ארגוניים‪ ,‬כלים‬
‫אבחוניים וכלים ארגוניים ליצירת השינוי המבוקש‪,‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫ויכולת לזהות נרטיבים מצמיחים או חוסמים‪ .‬לשם‬
‫הדגמה – מנהל בית ספר האוחז בנרטיב מצמיח הוא‬
‫זה המספר כי מכיוון שבית ספר תמיד הוביל חדשנות‬
‫חינוכית‪ ,‬הרי שגם עכשיו יוכל להשתלב בתהליך‬
‫שינוי שמתמקד בחדשנות חינוכית‪ .‬נרטיב חוסם של‬
‫מנהל בית ספר יהיה הטענה שמורי בית הספר הם‬
‫שמרנים‪ ,‬ולכן שום שינוי עומק לא יצלח איתם‪.‬‬
‫השדה המרכזי בו מתרחשת הפעולה של מלווה השינוי‬
‫הבית‪-‬ספרי היא מערכת החינוך על מוסדותיה‪ ,‬כאשר‬
‫שינוי עומק יהיה כזה שיגע בליבה הפדגוגית של‬
‫המוסד החינוכי (בית הספר או גן הילדים)‪ .‬כלומר‬
‫– השינוי מתרחש הן בתוך תוכנית הלימודים הבית‪-‬‬
‫ספרית ובאופי הלמידה בכיתות‪ ,‬והן במרחב החברתי‪-‬‬
‫רגשי (כל ההיבטים של אקלים בית‪-‬ספר) המהווה‬
‫תלמי‪ ,‬אסכולת‬
‫אתונה‪ ,‬פרט‪ ,‬רפאלו‪,‬‬
‫‪1509-1511‬‬
‫✿ ✿מיפוי משאבים ‪ -‬להכיר את מסגרות‪-‬העל שמתוות‬
‫את משאבי בית הספר – חלוקת תקני שעות לפי‬
‫מקצועות הוראה‪ ,‬תוכניות הרפורמה הפדגוגית‬
‫(אופק חדש ועוז לתמורה)‪ ,‬שעות תוספתיות‬
‫שונות והיכולת להשתמש בהן באופן גמיש‬
‫ויצירתי‪ .‬ידע זה נחוץ כדי לסייע למנהל ליצור‬
‫סדירויות במערכת השעות הבית‪-‬ספרית שיתמכו‬
‫בתהליכי שינוי ברי‪-‬קיימא‪.‬‬
‫✿ ✿חדשנות חינוכית ‪ -‬היכרות עם דרכי הוראה‪,‬‬
‫למידה והערכה חדשניות הרלוונטיות לתפיסת‬
‫תהליך השינוי של העיר – למשל‪ ,‬למידה מבוססת‬
‫פרויקטים (‪ ,)PBL‬למידה בית‪-‬מדרשית‪ ,‬קהילות‬
‫חשיבה‪ ,‬למידה במרחב הקהילתי‪ ,‬למידה בניהול‬
‫עצמי (‪ )SML‬ועוד‪.‬‬
‫זמן העבודה בבית הספר של המלווה הבית‪-‬ספרי‬
‫יתחלק בין ליווי אישי של דמויות מפתח בתוך תהליך‬
‫‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫©‬
‫‪I D E‬‬
‫הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני‪ :‬איך מלווים עיר?‬
‫ ?טוונמ ימ ?ליבומ ימ ‪:‬םידיקפת תקולח‬
‫מלווה קהילתי‪/‬ת‬
‫השינוי הבית‪-‬ספרי‪ ,‬לבין ליווי פורומי חשיבה ולמידה‬
‫קבוצתיים בבית הספר‪ ,‬בהתאם לתהליך השינוי‬
‫הבית‪-‬ספרי המוצע‪ .‬למשל‪:‬‬
‫תחום הקהילה הוא תחום מרכזי בהובלת תהליך‬
‫שינוי עירוני‪ .‬המושג ‘קהילה’ מכיל בתוכו מגוון תחומי‬
‫עשייה שאינם חלק ממערכת החינוך הפורמלית‪ ,‬והם‬
‫מהווים את כר הפעולה המלא המאפשר יישום תפיסת‬
‫עיר חינוך‪ .‬המרחב הקהילתי מתייחס לתחומי הנוער‬
‫ קבוצות פעילות שונות ותנועות נוער‪ ,‬וכן קבוצות‬‫הורים‪ ,‬קבוצות ספורט‪ ,‬קבוצות עניין‪ ,‬בעלי עסקים‪,‬‬
‫אמנים‪ ,‬סביבה ועוד‪.‬‬
‫✿ ✿ליווי אישי – ליווי מנהל‪/‬ת בית הספר‪ ,‬יועץ‪/‬ת בית‬
‫הספר‪ ,‬רכז‪/‬ת חברתית‪ ,‬רכזי מקצוע‪ ,‬רכזי שכבה‪,‬‬
‫מורים‪/‬ת בבית הספר‪ ,‬בעלי‪/‬ות תפקידים נוספים‬
‫– ספרן‪/‬נית‪ ,‬פסיכולוג‪/‬ית‪ ,‬סגן מנהל‪/‬ת בית הספר‪,‬‬
‫יו”ר ועד הורים‪.‬‬
‫✿ ✿ליווי קבוצתי – ליווי צוות הנהלה בית‪-‬ספרי‪ ,‬צוותי‬
‫מורים ייעודיים‪ ,‬מליאת מורי בית הספר‪.‬‬
‫תהליכי העבודה של המלווה הבית‪-‬ספרי הם‬
‫תהליכים שיש בהם סיפוק אישי רב – הם מאפשרים‬
‫למלווה לקחת חלק ביצירה משותפת מלאת גילוי‬
‫וחדשנות עם דמויות בתוך בתי הספר‪ .‬לצד זה יש‬
‫בתהליך גם רגעים לא מעטים של משבר‪ ,‬תסכול‪,‬‬
‫התנגדות והיתקלות בחסמים שונים‪ .‬מנעד חוויות זה‬
‫מצריך ליווי חיצוני למלווה עצמו (על כך בהמשך)‪,‬‬
‫ותמיכה ורוח גבית בעלת נראות מגורמי העיר וממנהלי‬
‫צוות ההתערבות‪ .‬לשם כך על מלווה השינוי הבית‪-‬‬
‫ספרי להיות בעל אחריות מקצועית ומודעות מספקת‬
‫לצורך שלו במבט חיצוני על עבודתו‪ ,‬וליזום פגישות‬
‫היוועצות עם אנשים נוספים מהגוף המתערב‪ .‬בשל‬
‫העובדה שלעיתים נוצרות נקודות עיוורון מערכתיות‬
‫גם אצל מלווה השינוי‪ ,‬כדאי לשקול קביעת פגישות‬
‫מעין אלו מראש – כחלק מהסדרת תהליך השינוי‬
‫במבנים קבועים בזמן‪.‬‬
‫‪1 2‬‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫מלווה תהליך השינוי‬
‫הקהילתי נמצא בצומת‬
‫עשייה המשפיעה על‬
‫אופיו של התהליך‬
‫העירוני – האם יהיה‬
‫זה תהליך המסתגר‬
‫בגבולות מערכת החינוך‬
‫ופועל בתוכה בלבד‪ ,‬או‬
‫תהליך המתכתב עם‬
‫תחומים אחרים ויוצר‬
‫פריצה משמעותית אל‬
‫מרחבי העיר השונים‪.‬‬
‫ארכימדס‪ ,‬אסכולת‬
‫אתונה‪ ,‬פרט‪ ,‬רפאלו‪,‬‬
‫‪1509-1511‬‬
‫תהליכי השינוי במרחב‬
‫הקהילתי מזמינים‬
‫את המרחב החינוכי‬
‫הפורמלי לאמץ שתי נקודות מבט משלימות‪:‬‬
‫✿ ✿מבט הוליסטי על הפרט ‪ -‬היותו של הפרט בעיר‬
‫(ילד או מבוגר) ישות אחת הנעה בין מרחבי העיר‬
‫השונים בשעות שונות ובמטרות עניין שונות‪,‬‬
‫אך נשארת אחת‪ .‬תפיסה זו מחייבת הבנה בדבר‬
‫קיומו של קשר משמעותי בין כלל מרחבי העיר‪,‬‬
‫פורמליים ובלתי‪-‬פורמליים‪ ,‬קהילתיים ופרטיים‬
‫החיוניים ליצירת סיפור אישי מלא ושלם עבור כל‬
‫פרט – ועבור הקהילה כולה‪.‬‬
‫✿ ✿מבט הוליסטי על המרחב העירוני ‪ -‬ראיית הקהילה‬
‫והמרחב העירוני השלם כחלק אינטגרלי ממרחב‬
‫החינוך הבלתי‪-‬פורמלי קהילתי ולחילופין –‬
‫ראיית המרחב הבית‪-‬ספרי כחלק אינטגרלי מתוך‬
‫הקהילה המשקף את סיפור הקהילה ואורחותיה‪.‬‬
‫תפקידו של מלווה הקהילה לייצר שינוי פרדיגמטי‬
‫משמעותי בתפיסת היחסים בין מרחבי החינוך‬
‫השונים בעיר‪ .‬למעשה‪ ,‬הצלחה בתפקיד תושלם‬
‫ביום בו העיר תאמר את המילה “חינוך” – והתוספות‬
‫“פורמלי” ו”בלתי‪-‬פורמלי” ייעלמו מהשפה המקומית‪.‬‬
‫חינוך ייתפס כשלם המתרחש לאורך כל שעות היום‬
‫במרחבים שונים בעיר‪ ,‬שבית הספר הוא רק אחד מהם‪.‬‬
‫מלווה השינוי הקהילתי חייב‪ ,‬אם כן‪ ,‬להבין את‬
‫הסיפור העירוני השלם‪ ,‬את ההזדמנויות הגלומות‬
‫בעיר ואת הסיפור הפרטני של כל חלק בעיר‪ :‬סיפורה‬
‫של מערכת החינוך ומוסדות החינוך שבה‪ ,‬סיפורם‬
‫של הארגונים השונים‪ ,‬סיפורה של המנהיגות‬
‫האזרחית בעיר ושל המנהיגות הציבורית בעיר‪.‬‬
‫‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫©‬
‫‪I D E‬‬
‫הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני‪ :‬איך מלווים עיר?‬
‫המלווה הקהילתי יפעל ליצור סיפור משותף‪ ,‬חיבור‬
‫הזדמנויות ויצירת תנועה בין מערכות העיר השונות‪.‬‬
‫לכן היכולות שהוזכרו לעיל ונחוצות לליווי תהליכי‬
‫שינוי (= יכולת הנעת פרטים וקבוצות‪ ,‬יכולת לאפשר‬
‫אוטונומיה ותהליכי עומק של שינוי וצמיחה‪ ,‬יכולת‬
‫להוביל וללוות אנשים ביצירת נרטיב אישי‪/‬ארגוני‬
‫ופעולה בתוך תהליך שינוי בר קיימא) חיוניות‬
‫והכרחיות גם למי שמאייש‪/‬ת את תפקיד המלווה‬
‫הקהילתי‪/‬ת‪ .‬בנוסף נדרשת מבעל תפקיד זה גם‬
‫יכולת והבנה בתהליכי בניית קהילה‪ ,‬בניית שותפויות‬
‫ותהליכי השתתפות בבניית המרחב הציבורי (מעגלי‬
‫שיח קהילתיים‪ ,‬מרחב פתוח לדיאלוג‪ ,‬יצירת הבניות‬
‫וכלים עירוניים לתהליכי שותפות והשתתפות‬
‫ציבור)‪ .‬היבט יצירת השותפויות קריטי ומחייב‬
‫עבודה הן במישור הרעיוני‪ ,‬והן כחלק מהקניית כלים‬
‫ופרקטיקות עירוניות ליישום‪.‬‬
‫כמו המלווה הבית‪-‬ספרי‪ ,‬גם זמן העבודה של המלווה‬
‫הקהילתי יתחלק בין ליווי אישי של דמויות מפתח‬
‫בתוך הקהילה‪ ,‬לבין ליווי פורומי חשיבה ולמידה‬
‫קהילתיים רלוונטיים‪ ,‬מתוך האפשרויות שלהלן‪:‬‬
‫ליווי אישי‬
‫ליווי מנהל‪/‬ת תחום החינוך הבלתי‪-‬פורמלי ברשות‪,‬‬
‫מנהל‪/‬ת תחום נוער‪ ,‬מנהל‪/‬ת תחום תרבות וקהילה‪,‬‬
‫מנהל‪/‬ת תחום התנדבות‪.‬‬
‫‪1 3‬‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫ ?טוונמ ימ ?ליבומ ימ ‪:‬םידיקפת תקולח‬
‫ליווי אנשי מפתח אלו יהווה תשתית לעבודה פרטנית‬
‫שלהם עם הצוותים שלהם על פי המודל אותו חוו‪.‬‬
‫זהו תהליך מניפה שבו הצוות המלווה עובד עם מנהלי‬
‫התחומים‪ ,‬ואלה בתורם עובדים באותו האופן עם‬
‫הצוותים שלהם‪ -‬וכדרכו של תהליך מניפה‪ ,‬הוא דורש‬
‫זמן העברה והפנמה ארוך יותר‪ .‬לעיתים יתקיים תהליך‬
‫בו‪-‬זמני בו המלווה הקהילתי ילווה הן את המנהלים‬
‫והן את הצוותים‪ ,‬וייצר התחלה של שינוי רעיוני‬
‫ותרבותי בכל שדרות הארגון‪.‬‬
‫ליווי קבוצתי‬
‫ליווי צוות היגוי בלתי‪-‬פורמלי‪ ,‬צוות היגוי קהילתי‪,‬‬
‫הנחיית שולחנות שיח ייעודיים משותפים של ארגונים‬
‫בעיר (למשל ‪ -‬צוות העוסק בתחום הנוער ומורכב‬
‫מאנשי מערכת החינוך‪ ,‬מנהלי מתנ”סים‪ ,‬רכזי תנועות‬
‫הנוער ונציג מנהיגות הורים בעיר)‪ ,‬הנחיית קבוצת‬
‫מנהיגות הורים עירונית‪ ,‬ליווי‪ ,‬הקמה ובנייה של מרכזי‬
‫חדשנות עירוניים השתתפותיים‪.‬‬
‫יצירת השותפויות בין כלל התחומים בעיר ויצירת‬
‫מערך חינוכי המחבר בין המרחבים הקהילתיים‪,‬‬
‫תרבותיים‪ ,‬עסקיים‪ ,‬חברתיים לבין מרחב החינוכי‬
‫המסורתי הוא האתגר המרכזי העומד לפתחו של‬
‫המלווה הקהילתי‪ .‬מתוך כך עליו לייצר ממשקי‬
‫עבודה קבועים עם מלווי התהליכים הבית‪-‬ספריים‬
‫לשם יצירת שיח משותף ושפה תואמת בין התהליכים‬
‫השונים‪.‬‬
‫מפתח להצלחה – הערכה‬
‫כחלק מתהליך השינוי‬
‫תהליך ההערכה בעיר הנמצאת בתהליך שינוי מהווה‬
‫מרכיב חיוני בתהליך כולו‪ ,‬וחשוב לאופן התפיסה‬
‫וההנכחה של תהליך השינוי בעיר‪ .‬לתהליך ההערכה‬
‫יש מקום חשוב בהצלחת מהלך השינוי כולו‪.‬‬
‫תהליך ההערכה העירוני הוא תהליך מעצב ההולם‬
‫את הערכים המרכזיים הנמצאים בלב הרעיון של עיר‬
‫חינוך‪.‬‬
‫ניתן לראות את תהליך ההערכה המעצבת בשלש‬
‫רמות עומק‪:‬‬
‫‪1 .1‬ברמה הראשונה ‪ -‬הערכה המודדת תהליכים‬
‫ומשקפת את מידת הצלחתם‪/‬אי הצלחתם‪ ,‬עמדות‬
‫וכד’‪.‬‬
‫‪2 .2‬ברמה השנייה ‪ -‬הערכה מעצבת המאפשרת‬
‫התבוננות על תהליכים ויצירת תיקון ושינוי‬
‫בעקבות ממצאי ההערכה‪ ,‬בניית תהליך המשכי‬
‫הנגזר ממצאי ההערכה‪.‬‬
‫‪3 .3‬ברמה שלישית ‪ -‬הערכה הומניסטית המעצבת‬
‫מעצם אופייה‪ .‬תהליך ההערכה בונה שפה ותרבות‬
‫עירונית של למידה מתוך עשייה המאפשרת‬
‫גם לטעות‪ ,‬מעוררת חשיבה ודיון מתוך ממצאי‬
‫ההערכה ורואה בהערכה הזדמנות ללמידה‬
‫וצמיחה ולא חיפוש אשמים‪ .‬הרמה השלישית היא‬
‫‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫©‬
‫‪I D E‬‬
‫הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני‪ :‬איך מלווים עיר?‬
‫זו המאפשרת לראות בהערכה מרכיב אינטגרלי‬
‫מתהליך המעבר והשינוי לעבר עיר חינוך‪.‬‬
‫תהליך ההערכה בעיר נבנה בשותפות מלאה עם‬
‫צוות ההתערבות העירוני כולו‪ ,‬על חלקיו הפדגוגיים‬
‫והאסטרטגיים‪ ,‬הן בניסיון לסמן כיוונים רלוונטיים‬
‫לבחינה ולהתבוננות‪ ,‬הן במיצוב אנשי העיר‬
‫הרלוונטיים כשותפים לבניית התהליך והן בתיווך‬
‫השטח ‪ -‬בתי ספר‪ ,‬מנהלים‪ ,‬מורים‪ ,‬מרחב קהילתי‬
‫ועוד – למעריכי התהליך‪.‬‬
‫היותו של תחום ההערכה חלק מהגוף המתערב עשויה‬
‫להיתפש כפגיעה בנייטרליות של תהליך ההערכה‪,‬‬
‫או במהימנות שלו‪ .‬חשוב לעצור בנקודה זו ולהדגיש‬
‫כי בשל הבחירה בתהליך הערכה מעצב‪ ,‬המוערכים‬
‫שותפים לבניית הפרמטרים למדידה‪ ,‬מקבלים לידיהם‬
‫את תוצאות ההערכה ולאורך התהליך כולו נשמרת‬
‫זכותם לבחור מי רואה את תוצאות מחקר ההערכה‪.‬‬
‫אנשי ההערכה מחזיקים בשפה מקצועית ההולמת את‬
‫שפת תהליך השינוי ועיר החינוך‪ ,‬ולדבר יש משמעות‬
‫גדולה ליצירת שינוי תרבותי המתרחש בכל תחומי‬
‫העשייה העירוניים ( באופן זה לדוגמא‪ ,‬תהליך הערכה‬
‫שאינו מכבד‪ ,‬דיאלוגי ומוגן יימצא בסתירה לערכי עיר‬
‫חינוך המצויים בלב התהליך)‪.‬‬
‫בחירת אופי תהליך ההערכה בעיר הוא סוגיה בפני עצמה‪,‬‬
‫שיכולה להעיד על השלב בו נמצאת העיר – הן על מידת‬
‫האמון של העיר בגוף המתערב‪ ,‬והן על מידת ההטמעה‬
‫של השפה השיתופית לרבדים מעמיקים בתוך העיר‪.‬‬
‫‪1 4‬‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫ ?טוונמ ימ ?ליבומ ימ ‪:‬םידיקפת תקולח‬
‫בחירת דרכי העבודה עם המוערכים נתונה בידיהם‬
‫של המעריכים‪ ,‬והיא משמעותית ביותר להצלחת‬
‫תהליך ההערכה ולאפקטיביות שלו להמשך המהלך‬
‫כולו‪ .‬תהליך הערכה ראוי מחייב בניית רשת של‬
‫אמון ובטחון עבור המוערכים‪ ,‬יצירת תחושה של‬
‫למידה וצמיחה בזכות תהליך ההערכה‪ ,‬הבהרת כיווני‬
‫התהליך‪ ,‬מטרותיו‪ ,‬הכלים והמיומנויות שנדרשות‬
‫עבורו – כל זאת באמצעות הגדרת תחומי ההערכה‬
‫בשיתוף עם המוערכים‪.‬‬
‫היבט ייחודי בתהליך ההערכה מיטבי מתייחס לחיבור‬
‫המתקיים בין המעריכים לבין צוות ההתערבות‬
‫העירוני‪ .‬זהו ממשק שאינו מחויב בתהליך ההערכה‬
‫אך הוא מאפשר זוויות הסתכלות נוספות על אלו‬
‫הפורמליות‪ .‬ממשק זה מתבטא לדוגמא בהשתתפותם‬
‫של המעריכים‪ ,‬מעת לעת‪ ,‬כמאזינים בישיבות הצוות‬
‫המלווה‪ .‬זוהי זווית המאפשרת נקודת מבט ייחודית‬
‫על התהליכים המתרחשים בשטח‪ ,‬דרך האזנה‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬לצוות הבוחן יחד תיאורי מקרה מעבודתו‬
‫בעיר‪ .‬כמו כן‪ ,‬שיחות עומק של המעריכים עם‬
‫צוות הניהול על מהויות של התהליך ודרכים שונות‬
‫להתבונן בו יוצרות המשגה משותפת של התהליכים‬
‫ומביאות להאחדה של השפה החינוכית בעיר‪.‬‬
‫דרך נוספת להפריה הדדית בין המעריכים והמלווים‬
‫היא כתיבת משובי “אמצע הדרך” ‪ -‬משובים הנכתבים‬
‫על ידי המנחים ומאפשרים התבוננות משותפת שלהם‬
‫ושל המעריכים על שלבים בתהליך הליווי‪.‬‬
‫פיתגורס‪ ,‬אסכולת‬
‫אתונה‪ ,‬פרט‪ ,‬רפאלו‪,‬‬
‫‪1509-1511‬‬
‫לאן מגיעים הממצאים?‬
‫ממצאי ההערכה עוברים התבוננות והתייחסות הן‬
‫על ידי מנהלי הרשות – ראש העיר‪ ,‬מנהל אגף‪ ,‬מנהלי‬
‫תחומים כקבוצה עירונית ופיקוח משרד החינוך‪ ,‬הן‬
‫ברמת צוותי עבודה – בבית הספר או בקהילה‪ ,‬והן‬
‫ברמת הפרט – מנהל‪ /‬איש צוות‪.‬‬
‫התייחסות ולמידה זו נעשית הן על ידי מלווי השינוי‬
‫השונים‪ ,‬והן על ידי המעריכים – ביחד ולחוד‪ .‬מבנה‬
‫למידה משותף זה מתוך ממצאי תהליך ההערכה‬
‫הופך את תהליך ההערכה לכלי משמעותי‪ ,‬איכותי‪,‬‬
‫רלוונטי ומעצב‪ .‬בתהליך הפדגוגי העירוני שנוצר‬
‫בעיר בתהליך שינוי מעין זה נוצרת משמעות עמוקה‬
‫לתהליכי הלמידה והעיבוד המשותפים של הממצאים‬
‫‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫©‬
‫‪I D E‬‬
‫הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני‪ :‬איך מלווים עיר?‬
‫ ?טוונמ ימ ?ליבומ ימ ‪:‬םידיקפת תקולח‬
‫– ממצאי תהליכי ההערכה שנערכים במהלך השנה‬
‫מקבלים מקום מרכזי בתהליכי סיכום השנה של צוות‬
‫ההתערבות העירוני‪ ,‬ומתוכם נגזרות מטרות ופעולות‬
‫לשנה הבאה‪.‬‬
‫זוהי שבירת התפיסה הרואה בהערכה מבחן מסכם‪,‬‬
‫המסמן הצלחה או כישלון ותו לא – המוחלפת בתפיסה‬
‫של הערכה המאפשרת למידה‪ ,‬ונותנת מקום של כבוד‬
‫לטעויות כמאפשרות צמיחה אמיתית‪.‬‬
‫השפעה משמעותית של תהליך ההערכה כולו על‬
‫דרכי העבודה העירוניות תבוא לידי ביטוי ביצירת‬
‫תוכניות עבודה ומטרות הנגזרות מתוצאות תהליך‬
‫ההערכה בכל רבדי העשייה בעיר‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫✿ ✿מסמך מטרות עירוני הנכתב על ידי צוות מנהלי‬
‫צוות ההתערבות‪.‬‬
‫✿ ✿מסמך מטרות אישי‪/‬מקצועי‪/‬בית ספרי‪/‬‬
‫קהילתי של כל חבר בצוות ההתערבות‪ ,‬שנכתב‬
‫בהתייחסות למסמך המטרות העירוני‪.‬‬
‫✿ ✿מסמך מטרות בית‪-‬ספרי‪/‬קהילתי‪ ,‬שנערך עם‬
‫צוותי בתי‪-‬הספר תוך מודעות לתוצאות תהליך‬
‫ההערכה האישי והבית‪-‬ספרי‪.‬‬
‫✿ ✿מסמך מטרות אישי של מורים‪/‬מובילי תחום‬
‫בעיר‪ ,‬שנערך מתוך התייחסות לממצאים‬
‫האישיים של כל אדם‪.‬‬
‫‪1 5‬‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫אבירי השולחן‬
‫העגול של המלך‬
‫ארתור‬
‫הערכת תהליך שינוי עירוני היא תפקיד הכרחי‬
‫בעבודה העירונית ומהווה צומת מידע משמעותית‬
‫מאוד בתהליך – כלי ממשיג‪ ,‬מברר ומבהיר‪ ,‬המאפשר‬
‫למידה‪ ,‬צמיחה והתבוננות עניינית ומאפשרת על‬
‫העשייה כולה‪ .‬לשם כך על המעריכים להכיר את שפת‬
‫התהליך‪ ,‬את הערכים המובילים אותו ולקיים תהליך‬
‫ההערכה בהלימה‪ .‬דווקא בשל הרגישות הקיימת בכל‬
‫מקום אל מול תהליכי הערכה‪ ,‬הנושאים הקשרים‬
‫שליליים ונתפסים כבקרה ופיקוח‪ ,‬חשובה יצירת‬
‫תהליך הערכה דיאלוגי ומכבד‪ ,‬המאפשר למוערכים‬
‫בעלות על הממצאים‪ ,‬ונמנע מיצירת פערים ופגיעה‬
‫באמון‪.‬‬
‫‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫©‬
‫‪I D E‬‬
‫הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני‪ :‬איך מלווים עיר?‬
‫צוות לעניין‬
‫א‬
‫ז איך בונים את צוות ההתערבות? איך בוחרים‬
‫אותו? איך יודעים מי מתאים? מה הערכים‬
‫המנחים אותו ומה הן תפיסות העבודה המכוננות צוות‬
‫התערבות ראוי?‬
‫שאלות אלו יעסיקו את הגוף המתערב בבואו להקים‬
‫צוות התערבות חדש בעיר חדשה עמה מתחילים‬
‫להניע תהליך שינוי‪.‬‬
‫נחזור לראשית התהליך‪ ,‬שבו‪ ,‬לאחר שלב ההתנעה‬
‫הראשוני שייעשה מול ראש העיר ומקבלי ההחלטות‬
‫בעיר ויסמן את עצם קיומו של תהליך השינוי ואת‬
‫הכיוון הכללי שאליו הוא מתקדם‪ ,‬ייבחרו מובילי‬
‫התהליך – מנהל פדגוגי ומנהל אסטרטגי‪ .‬מאחר‬
‫שהגורם האישי‪-‬אנושי הוא קריטי בתהליך כזה‪ ,‬הרי‬
‫שמציאת האנשים המובילים המתאימים לאופייה‬
‫של העיר ולבעלי התפקידים עמם יצטרכו לעבוד‬
‫באופן הדוק מהווה כבר חלק מיצירת תנאי ההצלחה‬
‫לתהליך‪ .‬לכן לאחר שלב ההיכרות הראשוני עם‬
‫המנהיגות העירונית – ראש העיר ומנהלי האגפים‬
‫המרכזיים ‪ -‬יבחר הגוף המתערב את האנשים‬
‫המתאימים לניהול הפדגוגי והאסטרטגי של התוכנית‪.‬‬
‫מעבר ליכולות הסף שלהם אותן תיארנו לעיל‪ ,‬תיבחן‬
‫כאן גם מידת ההתאמה הפרסונאלית לנתוני העיר‪.‬‬
‫מערכת השיקולים שתנחה את הגוף המתערב בשאלת‬
‫‪1 6‬‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫ןיינעל תווצ‬
‫ההתאמה תשתנה בהתאם למצבים שונים‪ :‬עיר‬
‫במשבר תזדקק‪ ,‬למשל‪ ,‬למוביל הפורח במצבים מעין‬
‫אלו; ראש עיר המגיע מרקע סוציו‪-‬אקונומי מסוים‬
‫יחפש מוביל אסטרטגי בעל רקע דומה‪ ,‬או אולי דווקא‬
‫בעל רקע שונה ממנו; מפקחת משרד החינוך תסכים‬
‫לעבוד רק עם מוביל פדגוגי בעל רקע מובהק במערכת‬
‫החינוך הפורמלית; ראש עיר המגיע מרקע צבאי‬
‫לתפקידו יכול להזדקק לאנשים שיודעים לדבר עמו‬
‫בז’רגון זה‪.‬‬
‫התאמה בינאישית נוספת צריכה להתקיים בין שני‬
‫המובילים המרכזיים – הפדגוגי והאסטרטגי‪ ,‬והבחירה‬
‫בהם תיעשה גם מתוך שיקול זה‪ .‬שיתוף הפעולה‬
‫ביניהם‪ ,‬היכולת שלהם להשלים זה את זה מבחינת‬
‫הכישורים המקצועיים והבינאישיים‪ ,‬הדיאלוג פתוח‬
‫והכן שיקיימו ביניהם ויכולתם ליצור תהליך למידה‬
‫משותף ומשתף ‪ -‬חיוניים להצלחת המהלך‪.‬‬
‫משנבחרו מובילי התהליך מגיע תורם של אנשי הצוות‬
‫– מלווי תהליך השינוי בזירות השונות בעיר‪ .‬גם כאן‪,‬‬
‫למימד ההתאמה הפרסונאלי יש משקל משמעותי‪,‬‬
‫כמובן לאחר היבט היכולות המקצועיות‪ .‬חשוב לשים‬
‫לב הן להתאמות בין כל מלווה לגוף ולמנהיגות עמה‬
‫יעבוד‪ ,‬והן להתאמות בין המלווים לבין עצמם‪ .‬היבט‬
‫היחסים בתוך הצוות עצמו‪ ,‬כפי שכבר הודגש בבחירת‬
‫המנהלים‪ ,‬הוא מהותי‪ ,‬וחשוב להתעכב עליו‪.‬‬
‫צוות התערבות עירוני פועל בשדה המקצועי של‬
‫הובלת תהליך שינוי‪ .‬תהליך שינוי‪ ,‬כפי שכבר נכתב‬
‫כאן‪ ,‬הוא לא תמיד חוויה פשוטה למושאי השינוי‪ .‬הוא‬
‫עשוי לעורר‪ ,‬בשלבים מסוימים שלו‪ ,‬רגשות עזים‪,‬‬
‫התנגדויות‪ ,‬תחושות של אי‪-‬וודאות‪ ,‬חוסר בטחון‬
‫ואובדן דרך ‪ -‬זאת לצד פריצות דרך משמעותיות‪,‬‬
‫תובנות והארות‪ ,‬סיפוק ותחושת מסוגלות גדולה‬
‫מאוד‪ .‬מלווה השינוי מתפקד בתוך מצבים שונים‬
‫כמכיל ומשקף‪ ,‬ולכן עשוי להפוך ל”שליח”‪ ,‬למראה‬
‫החושפת את מה שלא רוצים לראות‪ ,‬האובייקט‬
‫עליו משליכים את עוצמות החוויה‪ ,‬לטוב ולרע‪.‬‬
‫תפקיד מלווה השינוי מחייב מקצועיות רבה בהבנת‬
‫הסיטואציה‪ ,‬ניתוח מקורות התגובות ותיעולן לעשייה‬
‫משמעותית‪ .‬חוויית המלווה עשויה‪ ,‬אם כן‪ ,‬להיות‬
‫רבת עוצמה‪ ,‬ולטמון בחובה לא מעט בדידות ‪ -‬מעצם‬
‫היותם של חברי הצוות פועלים כל אחד בזירתו הוא‪.‬‬
‫כאן נכנס לתמונה מקומו של הצוות כקבוצת תמיכה‪,‬‬
‫למידה‪ ,‬היוועצות‪ ,‬הכלה ושותפות‪ .‬כדי שהמלווה‬
‫הבודד יוכל להצליח במשימתו בשטח יש לשים‬
‫משקל רב על איכות מקומה של קבוצת העמיתים שלו‬
‫עבורו‪ .‬כדי שכל ההיבטים האלו יוכלו אכן להתקיים‪,‬‬
‫חייבת להיווצר חוויה קבוצתית אינטימית‪ ,‬בטוחה‪,‬‬
‫מוגנת ומגוננת‪ .‬מתוך כל אלו ניתן להבין כי לבחירת‬
‫אנשי הצוות‪ ,‬תוך שימת דגש בשיקולי הבחירה גם‬
‫על מידת ההתאמה ביניהם‪ ,‬חשיבות רבה להצלחת כל‬
‫אחד מהם במשימתו‪ ,‬ולהצלחת המשימה הכוללת‪.‬‬
‫צוות ההתערבות העירונית נכנס לתהליך העירוני‬
‫כשהוא מביא איתו מומחיות תוכן ותהליך כאחד‪ ,‬כפי‬
‫שצוין כבר בראשית המאמר‪ .‬אופן הפעולה של הצוות‬
‫‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫©‬
‫‪I D E‬‬
‫הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני‪ :‬איך מלווים עיר?‬
‫מותאם לערכים אותם הוא מביא בתהליך בנייתה של‬
‫עיר החינוך‪.‬‬
‫דיאלוג‬
‫עקרון “התהליך המקביל” מהווה עיקרון עבודה אותו‬
‫מקיים הצוות המתערב בארגוני הפעולה השונים שלו‬
‫בעיר‪ ,‬והן כלפי עצמו‪ .‬עקרון זה מניח כי כל תנועה‬
‫של שינוי אותה נרצה לקיים בשטח חייבת לחול גם‬
‫בקרב המנהיגות הרלוונטית; כך‪ ,‬למשל‪ ,‬שינוי רצוי‬
‫במערכות היחסים בתוך מערכות החינוך בעיר יחייב‬
‫שינוי מקביל במערכות היחסים בין הרשות לבין‬
‫מערכות החינוך עצמן‪ .‬יצירת עיר המקיימת שיח‬
‫קהילתי ושיתוף אזרחים בעשיית הרשות יחייב יצירת‬
‫שיח שיתופי בתוך משרדי הרשות עצמה‪ ,‬ובין‬
‫ראש העיר לעובדי הרשות‪.‬‬
‫היבט זה חייב לחול גם על דרכי התנהלותו של‬
‫צוות ההתערבות‪ .‬אם נמשיך עם הדוגמה של‬
‫שיתוף הציבור‪ ,‬הרי שהצוות המוביל את צוות‬
‫ההתערבות אינו יכול להוביל בעיר תפיסת‬
‫ניהול זו מבלי לקיים אותה עם הצוות שלו‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בניית תוכנית העבודה העירונית תתהווה‬
‫בשותפות עם הצוות‪ ,‬והחלטות על מדיניות עשייה‬
‫שאמורה להיות מתורגמת בשטח יתקבלו בשיתוף‬
‫הצוות‪.‬‬
‫ןיינעל תווצ‬
‫מה הם‪ ,‬אם כן‪ ,‬אותם ערכים ועקרונות בסיסיים שיתקיימו בכל עיר חינוך‪ ,‬או אליהם תשאף עיר החינוך ואותם‬
‫יש ליישם בהתנהלות הצוות עצמו ודרכי הובלתו?‬
‫דיאלוג‬
‫שותפות‬
‫שקיפות‬
‫‪1 7‬‬
‫תהליכים דיאלוגיים בין חברי הצוות לביו עצמם‪,‬‬
‫בין מנהלי הצוות ובין המנהלים לחברי הצוות‪ .‬דיאלוג‬
‫מהותי יהיה כזה המאפשר שיח גלוי‪ ,‬תומך‪ ,‬מצמיח‬
‫ומפרה בין חברי הצוות‪ ,‬מאפשר למידה‪ ,‬בירור עמדות‪,‬‬
‫בירור רגשי וצמיחה אישית‪ .‬דיאלוג זה יתרחש‬
‫בישיבות צוות קבועות‪ ,‬בתהליך הסופרויז’ן ובתהליכי‬
‫למידת עמיתים בצוות‪.‬‬
‫שותפות‬
‫הצבע‬
‫הייחודי של‬
‫מלווי השינוי‬
‫אקטיביזם‬
‫בקהילה‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫מפתח להצלחה –‬
‫ערכים דמוקרטיים בהתנהלות הצוות‬
‫יצירת תהליכי חשיבה ויצירה שיתופיים בהובלת‬
‫המהלך העירוני ובתהליכי העבודה השונים‪ .‬באופן‬
‫זה צוות הניהול ייצור תהליכי עבודה וחשיבה‬
‫אשר הופכים את הצוות לשותף פעיל ומשמעותי‬
‫בקביעת תהליכי העבודה ויצירתם‪ .‬את תהליכי‬
‫קבלת החלטות של צוות הניהול יקדימו תהליכי‬
‫חשיבה בצוות מלווי השינוי‪ .‬שותפות זו הופכת‬
‫את תהליך הליווי הנקודתי של המנחים לרלוונטי‬
‫ומחובר לתהליכים רחבים יותר המתרחשים בעיר‪.‬‬
‫שותפות זו הינה מאפיין תרבותי בעיר חינוך‪ ,‬המחבר‬
‫את תושבי העיר ואנשי הרשות לעומק החשיבה על‬
‫התהליכים המתרחשים בעירם‪ ,‬הופך אותם לשותפים‬
‫בבעלות על התהליכים ועל התוצרים העירוניים‪ .‬אנשי‬
‫צוות הפועלים בזירה המזמנת עבורם שותפות אמת‬
‫יחושו אחריות לפרויקט ויעשו כל שבידם להצלחתו‪.‬‬
‫ראיית התמונה השלמה תהיה שאיפה שלהם בתהליכי‬
‫העבודה‪ ,‬והעברה מזירה לזירה תתבצע באופן טבעי‬
‫מעצם תחושת השותפות‪ ,‬האחריות והבעלות‪.‬‬
‫שקיפות‬
‫עיר חינוך מייצרת שקיפות מירבית לגבי תהליכי‬
‫קבלת ההחלטות בעיר והשיקולים העומדים‬
‫בבסיסן‪ .‬שקיפות זו המתקיימת בצוות ההתערבות‬
‫מאפשרת בניית יחסי אמון בין הצוות למנהליו ובין‬
‫חברי הצוות עצמם‪ .‬שקיפות זו ויחסי האמון הנלווים‬
‫אליה מאפשרים בניית שותפויות מקצועיות‪ ,‬שיתופי‬
‫פעולה‪ ,‬העברת מידע ולמידה הדדית וביטוי ייחודיות‬
‫אישית תוך התפתחות מתוך אזורי חוזק וצמיחה‬
‫(ביטוי ייחודיות אישית של כל אדם בקהילה מהווה‬
‫אינדיקציה מרכזית להיותה של עיר “עיר חינוך”)‪.‬‬
‫‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫©‬
‫‪I D E‬‬
‫הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני‪ :‬איך מלווים עיר?‬
‫הצבע הייחודי של מלווי השינוי‬
‫צוות ההתערבות העירוני מורכב אל מול משימה‬
‫אותה שמו מנהיגי העיר למטרה‪ .‬לכל אחד מחברי‬
‫הצוות תפקיד בתהליך בזירות שונות בעיר‪ .‬אנשי‬
‫הצוות אוטונומיים להחליט על אופי יישום משימתם‪,‬‬
‫הדרכים להגיע אליה והצבע הייחודי שיינתן לתהליך‬
‫בהובלתם‪ .‬ייחודיותו האישית של מלווה השינוי‬
‫העירוני תצבע את אופי עבודתו‪ .‬באופן זה תהליך ליווי‬
‫בכל אחת מהזירות יקבל פנים שונות בהתאמה למלווה‬
‫הספציפי‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מוביל תהליך שינוי המגיע מהשדה‬
‫הטיפולי יבחר בדרך הובלה המתמקדת בתהליכים‬
‫הדינמיים כנקודת מוצא לשינוי‪ .‬מלווה אחר‪ ,‬המגיע‬
‫מהשדה הפדגוגי‪ ,‬יתמקד בתהליכים פדגוגיים כנקודת‬
‫מוצא לשינוי‪ .‬אזורי החוזק של כל אחד מהמלווים‬
‫הם ערך מוסף למרחב הצוותי‪ .‬צוות המאפשר צמיחה‬
‫בתוך אזורי החוזק יזהה את אזורי החוזק של כל אחד‬
‫מהחברים בו‪ ,‬ויתן להם ביטוי ושימוש במשימות‬
‫השונות‪ .‬כך‪ ,‬בצוות הטרוגני יוכל כל אחד להיות‬
‫“מומחה אורח” במשימתם של חבריו לצוות‪ .‬תהליכי‬
‫צמיחה יוגדרו הן באזורי החוזק של האדם והן באזורי‬
‫צמיחה‪ .‬למידה זו תתרחש במרחב הצוותי (למידת‬
‫עמיתים) או במרחבים אחרים (למידה ארגונית‪ ,‬קורסי‬
‫העשרה וכיו”ב)‪.‬‬
‫מטבע הדברים‪ ,‬ייחודיות הצוות תשפיע על אופי‬
‫יישום השינוי בכל מרחבי העיר‪ .‬הערכה מתמדת של‬
‫התהליכים תבחן את התאמת הדרכים שנבחרו ויערך‬
‫‪1 8‬‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫ןיינעל תווצ‬
‫שינוי בהתאם לצורך‪ .‬לעיתים יש לשקול מהלך של‬
‫שינוי פרסונאלי בצוות בשל שינוי המשימה או אופי‬
‫השינוי המתאים לעיר‪ .‬למשל‪ ,‬צוות המתאפיין בדגש‬
‫על תהליכי הפנמה וביסוס בזמן שתהליך השינוי נמצא‬
‫בשלב המחייב חשיבה יזמית או להיפך ‪ -‬מחייבים‬
‫שינוי באיוש הצוות‪.‬‬
‫אקטיביזם בקהילה‬
‫הרי שאיכותו ועומקו של התהליך הפנים‪-‬צוותי‪,‬‬
‫והתפתחותו בתהליך מקביל לתהליך המתרחש בעיר‬
‫בכל המימדים‪ ,‬קריטיים לאיכות ביצוע משימת‬
‫השינוי והיכולת לעמוד בה‪ .‬צוות הנמצא בתהליך‬
‫ערכי ורגשי שאינו בהלימה לתהליך העירוני ימצא‬
‫עצמו מנותק מהתהליך‪ ,‬ללא תחושת שייכות ואחריות‬
‫למשימה הכוללת‪ ,‬ומתנהל באופן טכני ללא מעורבות‬
‫ערכית‪.‬‬
‫עיר חינוך מעודדת אקטיביזם אזרחי‪ ,‬יזמות ופעולה‬
‫מתוך אזורי החוזק למען הקהילה ואיתה‪ .‬קהילת‬
‫צוות ההתערבות העירוני‪ ,‬בה חברים כל המלווים‬
‫השייכים לעיר ספציפית‪ ,‬מזמנת לאיש הצוות מרחב‬
‫ליזמות אישית‪ ,‬פיתוח פעולה אקטיבית להשפעה על‬
‫הפרויקט ועל התהליכים המתרחשים בצוות‪ .‬המרחב‬
‫הקהילתי ‪ ,‬כלומר הצוות במקרה זה‪ ,‬מהווה מרחב‬
‫קריטי להצלחת הפרויקט‪ .‬אקטיביזם של חברי הצוות‬
‫אל מול התהליכים בעיר‪ ,‬כמו גם אל מול תהליכי‬
‫למידה והתפתחות של הצוות‪ ,‬מהווים כר הכרחי‬
‫לצמיחת התוכנית‪ .‬צוות שיש בו יצירה‪ ,‬יוזמה ושיתוף‬
‫קהילתי הוא צוות בעל חיוניות וחיות שישפיעו על‬
‫רוח הפרויקט‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬יש קשר בין אופי צוות ההתערבות לאופי‬
‫ביצוע המשימה‪ ,‬ובין אופי המשימה לזהות אנשי‬
‫הצוות ויכולותיהם הייחודיות‪.‬‬
‫חשוב לזכור כי יהיה ההרכב הצוותי אשר יהיה‪,‬‬
‫‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫©‬
‫‪I D E‬‬
‫הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני‪ :‬איך מלווים עיר?‬
‫ןיינעל תווצ‬
‫מפתח להצלחה – תהליכי‬
‫למידה וליווי למלווים‬
‫כפי שתיארנו קודם‪ ,‬צוות ההתערבות העירוני פועל‬
‫בתהליך מקביל לתהליכים העירוניים‪ .‬מימד הלמידה‬
‫בעיר חינוך הינו מרכיב מרכזי בהתפתחות הפרט‬
‫בקהילה ובהתפתחות הקהילה כולה‪ .‬תפיסת הלמידה‬
‫גורסת כי הלמידה מתרחשת בכל מרחב בעיר‪ ,‬בכל‬
‫זמן ובכל מקום‪ ,‬כולם לומדים ומלמדים‪ ,‬למבוגר‬
‫המשמעותי מקום מרכזי בתהליך הלמידה וכך גם‬
‫ללומד עצמו‪.‬‬
‫תפיסת למידה זו ‪ ,‬הרואה בלמידה חלק אינטגרלי‬
‫והכרחי להתפתחותו של אדם‪ ,‬חייבת להתקיים גם‬
‫עבור הצוותים‪ ,‬תוך השקעת משאבי הזמן הנדרשים‬
‫לכך על ידי הארגון אליו שייך צוות ההתערבות‬
‫העירוני‪ .‬תהליך למידה זה מתרחש בסדירויות קבועות‬
‫המזמנות זאת‪ .‬תהליך הלמידה מאפשר התפתחות‬
‫מקצועית‪ ,‬התמקצעות הן במימד התוכן והן במימד‬
‫התהליך‪ ,‬העמקת ידע קיים‪ ,‬המשגת ידע חדש‪ ,‬יצירת‬
‫ידע חדש אישי ומשותף‪ ,‬למידה ותמיכה רגשית‪.‬‬
‫הנה תיאור של כמה מבנים התומכים בתהליך הלמידה‬
‫והצמיחה של אנשי הצוות המתערב‪:‬‬
‫סוקרטס ותלמידיו‪,‬‬
‫אסכולת אתונה‪,‬‬
‫פרט‪ ,‬רפאלו‪1509- ,‬‬
‫‪1511‬‬
‫‪1 9‬‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫©‬
‫‪I D E‬‬
‫הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני‪ :‬איך מלווים עיר?‬
‫ןיינעל תווצ‬
‫ליווי אישי‬
‫ליווי קבוצתי‬
‫ליווי אישי‬
‫ימי סמינר‬
‫צוותיים‬
‫ארוכים‬
‫ליווי על ידי‬
‫“צוות עיר”‬
‫ארגוני‬
‫ימי למידה‬
‫ארגוניים‬
‫זיכרון ארגוני‬
‫ליווי מנהלים‬
‫ארגוני‬
‫‪2 0‬‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫עבודתו של איש הצוות הינה עבודה עצמאית‪,‬‬
‫אוטונומית‪ ,‬אישית מול אחת ממסגרות החינוך‬
‫או הפורומים בעיר‪ .‬פורמט העבודה כולל עבודה‬
‫בינאישית רבה‪ ,‬התמודדות עם התנגדויות והכלה‬
‫כלפי השטח על תסכוליו וקשייו‪ .‬מצב זה מחייב‬
‫תמיכה מתמשכת של הארגון אליו שייך הצוות‬
‫העירוני והיא נעשית באמצעות ליווי אישי מתמשך‪,‬‬
‫המתקיים פעמיים בחודש על ידי אחד ממנהלי הצוות‬
‫– האסטרטג או הפדגוג (לרוב הפדגוג)‪ .‬תהליך ליווי‬
‫זה מהווה ליווי של התפתחות האדם תוך התייחסות‬
‫לאזורי החוזק והצמיחה שלו‪ ,‬להכרעות בתהליכי‬
‫העבודה‪ ,‬היבטים מקצועיים רגשיים ובחינת המניעים‬
‫המובילים להכרעות‪ ,‬דפוסים של הכרעות‪ ,‬דפוסים‬
‫רגשיים ואישיותיים שמשפיעים על העבודה וכיווני‬
‫התפתחות אישיים‪ ,‬וכל אלו בתוך קונטקסט המשימה‬
‫והעשייה המקצועית של האדם‪ .‬מנהלי הצוות מלווים‬
‫אף הם על ידי אחד ממנהלי הגוף המתערב‪.‬‬
‫ליווי קבוצתי‬
‫למידת‬
‫עמיתים‬
‫כאמור‪ ,‬מקומו של הצוות בהצלחת המשימה העירונית‬
‫משמעותי ביותר‪ .‬צוות זה נפגש פעמיים בחודש ומקיים‬
‫תהליכי למידה קבוצתיים‪ .‬מפגש הצוות מאפשר לצוות‬
‫מרחב תמיכה רגשי ומקצועי‪ .‬במרחב זה מתקיימים‬
‫תהליכי למידה הנוגעים הן לתכני השינוי אותם מפתח‬
‫הצוות‪ ,‬והן לתהליך עצמו ולהיבטים מקצועיים‬
‫בהובלת תהליך שנוי‪ .‬המנהל הפדגוגי הוא האמון‬
‫על פגישות הצוות‪ ,‬בחירת תוכנן והנרטיב המתמשך‬
‫שלהן לאורך שנת עבודה‪ .‬פגישות הצוות אמורות‬
‫להיות כר למידה רלוונטי עבור אנשי הצוות וביטוי‬
‫לתהליך המקביל המתרחש בצוות אל מול תהליך‬
‫הליווי העירוני‪ .‬פגישות צוות איכותיות מייצרות‬
‫שילוב בין הצורך בהכלה רגשית‪ ,‬תמיכה ותחושת‬
‫שייכות וחברות אישית ומקצועית לצד הצורך בפיתוח‬
‫ויצירה מקצועית משותפת‪ ,‬העמקה והבנה בתהליכים‬
‫המתרחשים בשטח‪ ,‬בירור והמשגה של מהלכים‬
‫מקצועיים שונים המתרחשים ומתן פתרונות למצבי‬
‫דילמה בהם נפגש הצוות בשדה עבודתו‪.‬‬
‫ימי סמינר צוותיים ארוכים‬
‫בעוד ישיבות הצוות השוטפות יעסקו בכאן ובעכשיו‪,‬‬
‫בנחוץ ובמיידי‪ ,‬הרי שימי סמינר צוותיים המתרחשים‬
‫כשלש פעמים בשנה מהווים ימי העשרה ופיתוח צוות‬
‫ההולמים את השלב בשינוי שבו נמצא תהליך השינוי‬
‫העירוני‪ .‬ימי סמינר יכולים לאפשר העמקה ממוקדת‬
‫בתחום תוכן‪ ,‬מפגש עם פרויקטים דומים אחרים‬
‫ולמידה מהם‪ ,‬פיתוח משותף של מימד עשייה מסויים‬
‫בעיר‪ ,‬פיתוח תמונת העתיד של הפרוייקט ומתוכה‬
‫פיתוח תוכניות עבודה המשכיות‪ .‬לימי העשרה אלו‬
‫ערך מוסף חשוב ביצירת השייכות לצוות‪ ,‬הכרות‬
‫עומק בין חבריו ויצירת תחושת שותפות והשתתפות‬
‫בעומק התהליך העירוני‪.‬‬
‫‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫©‬
‫‪I D E‬‬
‫הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני‪ :‬איך מלווים עיר?‬
‫ןיינעל תווצ‬
‫למידת עמיתים‬
‫ימי למידה ארגוניים‬
‫מרכיב חשוב בעובדת היותו של התהליך מלווה על‬
‫ידי צוות ולא על ידי אנשים בודדים הוא היכולת‬
‫לקיים תהליכי למידה הדדיים‪ ,‬למידת עמיתים‬
‫במישורים שונים‪ .‬למידת העמיתים מתרחשת הן‬
‫בישיבות הצוות‪ ,‬תוך שימש בחקרי מקרה כבסיס‬
‫ללמידה והיוועצות‪ ,‬הן בלמידה זוגית הדדית (‪critical‬‬
‫‪ - friends‬זוגות מלווי שינוי המקיימים תהליכי‬
‫היוועצות הדדיים)‪ ,‬והן במפגשים עם צוותים אחרים‬
‫סביב תימות ודילמות משותפות‪ .‬למידת עמיתים‬
‫היא כלי למידה רב‪-‬עוצמה ומעצים‪ ,‬המאפשר לעמית‬
‫הלמידה ללמוד וללמד בו זמנית‪.‬‬
‫בחלק הקודם תוארה בדידותו של המלווה בשטח‪.‬‬
‫באופן מקביל גם הצוות עשוי להרגיש בדידות ואי‬
‫שייכות ארגונית בהיותו מחוץ למרחב הארגון השולח‪.‬‬
‫ימי למידה ארגוניים המתקיימים אחת לחודש‪ ,‬ובהם‬
‫נוטל חלק כלל הארגון‪ ,‬מהווים הזדמנות לתהליך‬
‫הכרות בין חלקי הארגון השונים‪ ,‬העמקה בתכנים‬
‫משותפים ויצירת שותפות ושייכות לתהליך רחב‬
‫יותר‪ ,‬המתרחש בו‪-‬זמנית במרחבים עירוניים שונים‪.‬‬
‫ליווי על ידי “צוות עיר” ארגוני‬
‫צוות עיר ארגוני מורכב ממנהלי התחום בארגון‬
‫המתערב ומהווה מרכז תמיכה עבור הצוות ומנהליו‪.‬‬
‫הצוות משמש גוף מייעץ‪ ,‬מתבונן‪ ,‬מתערב – על פי‬
‫צרכי הצוות המקומי‪ .‬יתרונו של גוף זה הינו בהיותו‬
‫חיצוני לתהליך העירוני‪ ,‬בעל פרספקטיבה ומחזיק‬
‫ידע רחב המתכלל את נסיונם של הצוותים לאורך‬
‫השנים ובמקומות השונים‪ .‬במובן מסוים הצוות‬
‫הארגוני משמש עבור הצוותים המקומיים את אשר‬
‫הם משמשים עבור מרחבי העיר – גוף בעל יכולת‬
‫התבוננות חיצונית‪-‬לוויינית‪ ,‬המייעץ ומלווה ומתערב‬
‫על פי צרכי מושא הייעוץ‪.‬‬
‫‪2 1‬‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫דרך טובה לקיום ימים אלו וליצירת חשיפה ארגונית‬
‫היא ביצירת ביקורים פיזיים בערים השונות על ידי‬
‫כלל הארגון‪ ,‬ולמידת היבטים ודילמות אותן מעוניין‬
‫הצוות המארח ללבן ולהעמיק עם כלל הארגון‪.‬‬
‫מעבר ללמידת העמיתים המתרחשת במרחב כזה‪,‬‬
‫ולתחושות המתלוות לצורת למידה זו ‪ ,‬קיים ערך‬
‫מוסף אחר לביקורים מעין אלו – חוויית העיר המארחת‬
‫עשויה לשמש מנוף לתהליכי המשך של הצוות בעיר‪,‬‬
‫היא ממצבת את צוות ההתערבות העירוני בעוד מימד‬
‫משמעותי בהיותו שייך לארגון רחב ומקצועי‪ ,‬והיא‬
‫מאפשרת לעיר לדייק את עצמה באמצעות ביקור כזה‪,‬‬
‫ולקבל הוקרה מצוות מקצועי רחב‪.‬‬
‫ליווי מנהלים ארגוני‬
‫והפדגוגיים‪ .‬זוהי קבוצת שווים המתמודדת עם‬
‫דילמות וסוגיות דומות‪ .‬מפגש קבוע של קבוצה זו‬
‫מאפשר לחבריה התמקצעות‪ ,‬יצירת קבוצת שווים‬
‫תומכת‪ ,‬יצירת מרחב היוועצות ולמידה הדדי‪,‬‬
‫הרחבת כיווני עשייה מתוך למידת הפרטיקות‬
‫הנבחרות ומבנה התהליך בכל עיר‪.‬‬
‫זיכרון ארגוני‬
‫כפי שצוין קודם‪ ,‬תהליכי העבודה בעיר מהווים‬
‫במה ליצירה ופיתוח ידע‪ ,‬וכלים מקצועיים בלתי‬
‫פוסקים‪ .‬שימור הידע שנצבר באופן מסודר ונגיש‬
‫לכלל אנשי הצוותים חשוב ככלי נוסף בהתפתחותם‬
‫המקצועית‪ .‬לשם כך קיימים מנגנוני שונים של‬
‫שימור ופיתוח ידע כגון מרכז ידע ארגוני – מרכז‬
‫האוסף את התורה המסתובבת בצוותים השונים‬
‫ומארגן אותה תחת תימות ונושאים שונים באופן‬
‫נהיר המאפשר למידה עצמית‪ .‬מרכז פיתוח ארגוני –‬
‫מרכז המתעד תהליכים שונים המתרחשים בשטח‬
‫והופך אותם למודלים ברי יישום במקומות נוספים‪,‬‬
‫פורטל ארגוני – מרחב טכנולוגי לאיסוף והנגשת‬
‫חומרי התיעוד והפיתוח השונים‪ .‬במרחב זה יש‬
‫מקום לפיתוח פלטפורמות שיח ודיון שונות ‪-‬‬
‫פורומים פתוחים וסגורים לליבון ודיון בסוגיות‬
‫מקצועיות רחבות‪.‬‬
‫ארגון מתערב המלווה מספר ערים בו‪-‬זמנית יכול‬
‫לקיים מפגש עמיתים לקבוצת המנהלים האסטרטגיים‬
‫‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫©‬
‫‪I D E‬‬
‫הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני‪ :‬איך מלווים עיר?‬
‫?רהזיהל הממ ‪:‬תורומהמו םינוטרש‬
‫שרטונים‬
‫ומהמורות‪:‬‬
‫ממה להיזהר?‬
‫נקודות עיוורון‬
‫הצוות מנתח את המבנים העירוניים ודפוסי העיר‬
‫ובונה אסטרטגיית עבודה בהתאמה‪ .‬התהליך חורק אך‬
‫הצוות נאחז בנרטיב שבנה‪ ,‬תוך התעלמות ממרכיבים‬
‫נוספים המחבלים בתהליך ונעוצים בבעלי תפקידים‬
‫בעיר‪ .‬נקודות עיוורון אלו נוצרות לעיתים מתוך יחסים‬
‫שמתפתחים עם העיר ואנשיה‪ ,‬ואינם מאפשרים עוד‬
‫לראותם במבט מנותק רגשית‪ .‬היוועצות עם צוות עיר‬
‫ארגוני בעל נקודת מבט חיצונית מהווה פתרון יעיל‬
‫לסוגיה זו‪.‬‬
‫התעייפות‬
‫ושחיקה‬
‫נקודות‬
‫עיוורון‬
‫הרגל‬
‫טכניות‬
‫והיעדר‬
‫תשוקה‬
‫אימוץ‬
‫פתולוגיות‬
‫של העיר‬
‫אימוץ פתולוגיות של העיר‬
‫לכל עיר יש נרטיב ארגוני‪-‬תהליכי משלה‪ ,‬המכתיב‬
‫את אופייה ודפוסי התנהלותה (למשל ‪ -‬התנהלות‬
‫המתאפיינת בתחושת קורבנות‪ ,‬בווכחנות‪ ,‬בהיעדר‬
‫שיתופי פעולה‪ ,‬בכוחנות וכיו”ב)‪ .‬תפקידו של צוות‬
‫ההתערבות לזהות את הדפוסים‪ ,‬להיות מודע להם‬
‫ולעבוד לשנות אותם במידה והם מפריעים לתהליך‬
‫‪2 2‬‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫©‬
‫‪I D E‬‬
‫הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני‪ :‬איך מלווים עיר?‬
‫השינוי‪ .‬במקרים רבים מאמץ הצוות‪ ,‬העובד בקירבה‬
‫גדולה לבעלי תפקידים בעיר‪ ,‬את הנרטיב העירוני‪,‬‬
‫מתחיל להתנהל גם הוא על פי אותם דפוסים‬
‫ולראות את המציאות דרך אותן משקפיים‪ .‬על צוות‬
‫ההתערבות לערוך עצירות רפלקטיביות תקופתיות‬
‫ולבחון את מקומו בייחס לנרטיב העירוני המוכר לו‪.‬‬
‫התעייפות ושחיקה‬
‫תהליכי שינוי עירוניים עשויים להיות מתסכלים‪,‬‬
‫מעייפים ואף שוחקים בשל העוצמות הרגשיות‬
‫הנדרשות מהעובד בהם‪ .‬עצירות מובנות בתהליך‬
‫לחגיגה‪ ,‬הוקרה והתמלאות בכוחות הן הכרחיות ‪ -‬הן‬
‫ברמה עירונית והן ברמת הצוות‪ .‬ביטוי לכך ברמה‬
‫עירונית יכול להיות בימי שיא‪ ,‬בערבי הוקרה לבעלי‬
‫תפקידים בעיר (למשל‪ ,‬יום המורה הבינלאומי) או‬
‫בביקורים מוקירים של אנשים שאינם מהעיר‪ .‬ברמת‬
‫הצוות יכול להיות לכך ביטוי בחגיגת הצלחות‪,‬‬
‫בימי למידה המשלבים היבטים חברתיים מפנקים‬
‫ובמשובים חיוביים מזדמנים מעבר למשובים‬
‫תקופתיים‪.‬‬
‫הרגל‬
‫?רהזיהל הממ ‪:‬תורומהמו םינוטרש‬
‫לקהה חושים כלפי התהליך‪ ,‬ולמנוע ממנו לראות‬
‫את המהות העמוקה של השינוי והרלוונטיות שלו‪.‬‬
‫חידוד המשימה שוב ושוב יאפשרו להפוך את‬
‫ההיכרות העמוקה עם המקום ליתרון‪ .‬במקרי קצה‬
‫חשוב ליצר תנועה של צוותים בין ערים‪.‬‬
‫טכניות והיעדר תשוקה‬
‫עבודתו של מוביל השינוי חייבת לנבוע מאמונה‬
‫בדבר‪ ,‬מתשוקה לשינוי הרצוי‪ .‬מצב בו התהליך‬
‫נעשה מתוך מקצועיות אך ללא התשוקה האישית‬
‫לדבר יהפוך את העשייה לטכנית ולא אפקטיבית‪.‬‬
‫הסיבות להתנהלות כזו יכולות להיות אישיות‬
‫ונקודתיות – שחיקה‪ ,‬עייפות ‪ -‬ומחייבות פתרון‬
‫מקומי‪ .‬במצבים בהם צוות שלם מתנהל כך יש לבחון‬
‫את תמונת האקלים של הצוות‪ ,‬מצבו הרגשי ואופי‬
‫יחסיו עם מנהלי הצוות‪ .‬תמונת מצב כזו תעיד על‬
‫היותו של הצוות מנותק רגשית מהתהליך‪ ,‬לא מחויב‬
‫אליו ולא נמצא בתחושת שותפות‪ .‬אלו סימנים‬
‫שיכולים להעיד למנהלי הצוות על קושי בתהליך‬
‫הצוותי‪ ,‬בתקשורת הצוותית או ביחסים בצוות‪ .‬זהו‬
‫מקום לעצירה ולבחינה כוללת‪ ,‬המכוונת ליצירת‬
‫דרכי עבודה שונות ומערכות יחסים אחרות בתוך‬
‫הצוות‪ ,‬ואופני תמיכה שונים בצוות מבחוץ‪.‬‬
‫עבודה ממושכת בעיר עשויה להפוך להרגל‪ ,‬והרגל‬
‫הוא אויבו של השינוי‪ .‬ההתרגלות לעיר‪ ,‬לדפוסיה‬
‫ולבעיותיה עשויה להפוך את צוות ההתערבות‬
‫‪2 3‬‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫©‬
‫‪I D E‬‬
‫הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני‪ :‬איך מלווים עיר?‬
‫החלצהל םילודגה תוחתפמה ‪:‬ןפצמה‬
‫המצפן‪:‬‬
‫המפתחות‬
‫הגדולים‬
‫להצלחה‬
‫ב‬
‫עבודתי ועבודת עמיתי בערים רבות הפקנו‬
‫תובנות רבות על מאד על גורמי ההצלחה‬
‫בעבודתו של צוות הליווי‪ .‬בחרתי לסיים את המאמר‬
‫עם חמשה המפתחות החשובים ביותר לדעתי‪:‬‬
‫✿ ✿לאהוב את האנשים בעיר ‪ -‬חוויית העבודה בעיר‬
‫יכולה להצליח רק כאשר מורגשת בצוות אהבת‬
‫אדם אמיתית וספציפית לאנשי העיר‪ .‬אהבה כזו‬
‫הנובעת מהבנה‪ ,‬הכלה ויכולת ראיית האחר מתוך‬
‫עולמו‪-‬הוא‪.‬‬
‫✿ ✿להאמין בעיר ‪ -‬תהליך שינוי עשוי להראות בלתי‬
‫אפשרי בנקודות זמן מסוימות‪ .‬אמונה בפוטנציאל‬
‫הטמון בעיר ובאנשיה הכרחיים כדי להוביל‬
‫עמם שינוי אמיתי‪ .‬הצוות העירוני חייב להחזיק‬
‫בתודעתו את הסיפור העירוני ואת תמונת העתיד‬
‫אליה הוא שואף‪ ,‬ולעזור לעוסקים במלאכה‬
‫להתחבר אליה‪ ,‬מתוך אמונה גדולה בהיתכנות‬
‫ובהצלחת התהליך‪.‬‬
‫‪2 4‬‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫✿ ✿להנות במפגש עם הצוות שעובדים אתו ‪ -‬צוות‬
‫ההתערבות העירוני הוא המשפחה של אנשי‬
‫הצוות בעיר‪ .‬זה המקום בו איש הצוות אמור‬
‫להרגיש בבית‪ ,‬יכול להישען לאחור ולנוח‪ ,‬לחוש‬
‫בטחון‪ ,‬קבלה והכלה‪ .‬חוויית המפגש צריכה להיות‬
‫מהנה וטובה‪ ,‬כנה ופתוחה‪ .‬הכימיה והיחסים בין‬
‫אנשי הצוות ישפיעו על חדוות המפגש וחדוות‬
‫ההגעה לעשייה בעיר‪.‬‬
‫✿ ✿למצוא את אזורי החוזק של אנשי הצוות בתפקידם‬
‫בעיר ‪ -‬אנשי הצוות צריכים למצוא מקום לביטוי‬
‫אישי בתהליך בעיר‪ .‬כל איש צוות מביא את‬
‫הייחודיות ואת אזורי החוזק שלו‪ .‬חשוב שאזורי‬
‫חוזק אלו יקבלו ביטוי שלם ומשמעותי בעשייה‬
‫בעיר‪ .‬איש צוות שאזורי החוזק שלו מקבלים‬
‫ביטוי יחוש משמעותי וממומש‪.‬‬
‫עיר צומחת‪ ,‬עיר‬
‫חיה‪ ,‬אריה דביר‪,‬‬
‫‪2006‬‬
‫✿ ✿לייצר צוות יוצר ‪ -‬צוות יוצר הוא צוות בעל חיות‬
‫ושמחה‪ ,‬צוות שחש בעלות על התהליך ועל‬
‫המשימה‪ ,‬צוות אוטונומי ומשמעותי לתהליך‪.‬‬
‫צוות יוצר הוא אינדיקציה חיובית לטיב היחסים‬
‫המתחוללים בו‪.‬‬
‫‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫©‬
‫‪I D E‬‬
‫הצד הסמוי מהעין של תהליך השינוי העירוני‪ :‬איך מלווים עיר?‬
‫תובשחמהו םיטבמה תא הילא תטנגממ הנריא ריעה‬
‫העיר אירנה ממגנטת‬
‫אליה את המבטים‬
‫והמחשבות‬
‫“אירנה היא העיר שמתגלית לעין כשצופים מעל‬
‫רכס הרמה‪ ,‬בשעה בה נדלקים האורות ובאוויר הזך‬
‫ניתן להבחין שם‪ ,‬למטה‪ ,‬בבניינים הפרושים ביישוב‬
‫כמניפה {‪. }...‬‬
‫אלה המביטים מטה מן הרמה מביעים השערות‬
‫על אודות המתרחש בעיר‪ ,‬הם תמהים אם נעים‬
‫או לא נעים להימצא‪ ,‬אותו ערב‪ ,‬באירנה‪ .‬לא שיש‬
‫להם כוונה כלשהי ללכת לשם ( ומכל מקום הדרכים‬
‫היורדות לעמק משובשות הן מאד) אלא שאירנה‬
‫‪2 5‬‬
‫‪C 2 C i t y‬‬
‫ממגנטת אליה את המבטים והמחשבות של אלה‬
‫השוהים שם למעלה‪.‬‬
‫בשלב זה‪ ‬מצפה קובלאי חאן שמרקו ידבר על‬
‫אירנה כפי שהיא נראית מבפנים‪ .‬אך מרקו אינו יכול‬
‫לעשות זאת; הוא לא הצליח להיוודע‪ ,‬איזו היא העיר‬
‫שאנשי הרמה מכנים אירנה; ובעצם יש לדבר זה‬
‫חשיבות מועטה‪ :‬אם היא תראה מבפנים הלא תהיה‬
‫זו עיר אחרת; השם אירנה הוא שמה של עיר מרחוק‪,‬‬
‫וכשמתקרבים אליה השם משתנה‪.‬‬
‫‪ ‬לגבי אלה החולפים על פניה מבלי להכנס‪ ,‬זו עיר‬
‫אחת‪ ,‬ועיר אחרת לגבי מי שנלכד בה ולעולם אינו‬
‫יוצא ממנה עוד‪ .‬אחת היא זו ‪ ,‬אליה מגיעים בפעם‬
‫הראשונה‪ ,‬ואחרת היא שנוטשים אותה לבלי שוב;כל‬
‫אחת מהן זכאית לשם אחר‪ .‬אולי כבר שחתי על‬
‫אירנה תחת שמות אחרים; ואולי מעולם לא שחתי‬
‫אלא אך ורק על אודות אירנה‪”.‬‬
‫איטלו קלווינו‪ ,‬הערים הסמויות מן העין‪.‬‬
‫‬
‫‪2 0 1 2‬‬
‫©‬
‫‪I D E‬‬