1 ‫‪ .1‬בשער הגיליון ‪....................................................................................................‬‬ ‫דבר המערכת ‪............. ................................ ................................ ................................‬‬ ‫סיכום שנתי תשע"ב‪ /‬רוני עזתי ‪...................... ................................ ................................‬‬ ‫דבר המערכת ‪............. ................................ ................................ ................................‬‬ ‫‪ 2‬המהפכה הדיגטלית ‪............................................................................................‬‬ ‫הארכיון המודרני היום ומחר ‪ /‬חזקי קסנט ‪....................................... ................................‬‬ ‫‪ .3‬ארכיון עולה לאינטרנט ‪.......................................................................................‬‬ ‫"עגלה או סוסה?" – מדוע וכיצד נבחרה הפלטפורמה של יד יערי ‪ /‬דודו אמיתי ‪...................‬‬ ‫התארגנויות אזוריות במרשתת ‪ /‬דינה ספראי ‪.................................. ................................‬‬ ‫‪ .4‬יוזמות מקומיות ברשת ‪.......................................................................................‬‬ ‫תצוגת צילומים ברשת – אפשרויות‪ ,‬כלים ושיטות ‪ /‬מאשה זולוטוטרבסקי ודודו אמיתי ‪...........‬‬ ‫טווים חוטים ברשת ‪ /‬ליליק זקס ‪..................... ................................ ................................‬‬ ‫ארכיון יבנאל ע"ש שרה ויצחק שרפשטיין ‪ -‬שיחה עם יאיר נחומי‪/‬דינה ספראי ‪........................‬‬ ‫אתר גבעת ברנר‪ -‬שיחה עם אליעזר זקס‪/‬דינה ספראי ‪....................... ................................‬‬ ‫ארכיון קיבוץ אפיקים ‪ /‬צבי אשכנזי ‪................. ................................ ................................‬‬ ‫ארכיון כפר מסריק ‪ /‬נעמי זינגר‪ ,‬נעמית לוי ‪....................................... ................................‬‬ ‫שימוש באינטרנט במסגרת העבודה השגרתית – בתי עלמין ומצבות ‪/‬‬ ‫לאה קראוס‪ ,‬יעל סויסה‪ ,‬שולה במברגר כפר חסידים ‪......................... ................................‬‬ ‫על התועלת והקידום של העבר דרך המרשתת ‪ /‬אסתי סלע קיבוץ מורן ‪................................‬‬ ‫‪ .5‬אור‪-‬קולי ‪..........................................................................................................‬‬ ‫מיזם פיקיוויקי ‪ -‬מאגר התמונות של ישראל ‪ /‬סיגל בן עמרם ‪.............. ................................‬‬ ‫כבר לא נחבאים אל הכלים ולא במגירות נסתרות‪-‬‬ ‫קולות וצלילים מהעבר ‪ -‬במדיה הדיגיטלית‪ /‬שי דרורי ‪..................... ................................‬‬ ‫‪ .6‬לזכרם ‪..............................................................................................................‬‬ ‫יהודה (לואי) נוה ז"ל ‪/‬עדנה שוורץ ‪................... ................................ ................................‬‬ ‫ישראל חופש ז"ל ‪ /‬תלמה כנעני ‪...................... ................................ ................................‬‬ ‫עריכה‪ :‬ליליק זקס‪ ,‬דינה ספראי‬ ‫‪2‬‬ ‫בשער הגיליון‬ ‫דבר המערכת‬ ‫הפעם הקדשנו את העלון לנושא ההולך וכובש חלק נכבד מעבודת הארכיון – מחשוב‪ ,‬דיגיטציה‬ ‫והעלאת חומרי ארכיון למרשתת‪.‬‬ ‫העלון מופק במהדורה מודפסת ובמקביל בגירסה דיגיטלית עם קישורים באתר ***‬ ‫העלאת הגיליון לרשת הוא המשך לשימוש שאנחנו עושים במרשתת בשנתיים האחרונות‪ ,‬בעיקר‬ ‫בשתי יוזמות‪:‬‬ ‫האחת ‪ -‬עדכון רשימת כתובות הדוא"ל ‪ [email protected]‬של הארכיונאים בארגון‪,‬‬ ‫המתקרבת ל‪ 033 -‬כתובות‪ .‬רשימת תפוצה זו מאפשרת לנו לשמור על קשר הדוק יותר אתכם‬ ‫ולהעביר אליכם הודעות בזמן אמת‪ .‬היוזמה השניה – העלאת הגיליונות הדיגטלים של מה נשמע‬ ‫לרשת ‪ :‬החלוץ היה גיליון מיוחד לסיכום הכנס השנתי בפברואר ‪ 2312‬שקיבל בדיעבד את‬ ‫המספר ‪ 66‬ולאחרונה הוספנו גם את הגרסה הדיגיטלית של גיליון מספר ‪.95‬‬ ‫אנו רואים חשיבות רבה בכתבות של חברינו המספרים על התלבטויותיהם‪ ,‬על הפתרונות‬ ‫והאפשרויות פרי ניסיונם‪.‬‬ ‫לא החלטנו סופית האם לקרוא לאינטרנט בשמו הרווח או להשתמש במונח "מרשתת" שהאקדמיה‬ ‫קבעה‪ .‬השארנו את המונחים כפי שהם נכתבו ע"י הכותבים‪.‬‬ ‫שנה טובה לכולכם !‬ ‫ליליק ודינה‬ ‫‪ 1-2‬סיכום שנת תשס"ב ‪ /‬רוני עזתי‬ ‫כבר עברה חלפה לה שנה של פעילות ועשייה‬ ‫רבה איש איש בארכיון יישובו‪.‬‬ ‫ארכיונים‪ :‬בשנה זאת נפתחו ארכיונים חדשים‬ ‫במספר מושבים והיד עוד נטייה‪ .‬תנועת‬ ‫המושבים‪ ,‬והאיחוד החקלאי כל אחת בדרכה‬ ‫מקדמות ומעודדות הקמת ארכיונים במושבים‪.‬‬ ‫כינוסים‪:‬‬ ‫‪ .1‬הכנס השנתי שלנו התקיים ב‪ 22-‬ינואר ‪2312‬‬ ‫בנוכחות של למעלה מ‪ 183 -‬ארכיונאיות‬ ‫וארכיונאים חברי מושבים וקיבוצים מסער שבגליל‬ ‫העליון המערבי ועד אילות שבדרום‪.‬‬ ‫הם הפועלים כיחידים ביישובם באו כדי להתחזק‬ ‫– שהם לא לבד! הם באו כדי לפגוש עמיתים‬ ‫המתמודדים עם שאלות דומות‬ ‫‪ .2‬קיימנו יום עיון משותף עם האיחוד החקלאי‪,‬‬ ‫יום עיון זה התקיים בשדה ורבורג מושב השייך‬ ‫לאיחוד החקלאי וכאן המקום להודות לצוות‬ ‫‪3‬‬ ‫הארכיון בראשות נורית שטרנברג‪ ,‬ולהנהלת‬ ‫הכפר על האירוח המעולה‪ ,‬ולדודו קוכמן מזכ"ל‬ ‫האיחוד החקלאי על היוזמה והעידוד כולל‬ ‫החלטות להגברת פעילות התיעוד‪ ,‬שהתקבלו‬ ‫בוועידת תנועתם‪ ,‬בה הסברתי את חשיבות‬ ‫התיעוד והצורך בגישה מקצועית בארכיונים‬ ‫‪ .3‬השתלמויות‪ :‬קיימנו השתלמות בתיאור וברישום חומר ארכיוני בארכיון יד טבנקין‪ .‬תודות למרצה‪,‬‬ ‫הדוקטורנטית לארכיונאות מאשה זולוטרבסקי רכזת מקצועית בארכיון יד טבנקין‪.‬‬ ‫אשכול עמק יזרעאל בניצוחה של אסתר רויניק קיים השתלמות רצינית בת ‪ 8‬פגישות ארוכות‬ ‫בהשתתפות למעלה מ‪ 03-‬ארכיונאים מכל צפון הארץ‪ .‬פעילות זאת נעשית בשיתוף האיגוד הישראלי‬ ‫לארכיונאות ולמידע‪ ,‬והוכתרה בהצלחה רבה‪.‬‬ ‫‪ .4‬לימודים ‪ :‬אנחנו ממליצים לכל העוסקים בארכיונאות לצאת ללימודים במסגרת לימודי תעודה‬ ‫במכללת בית ברל‪ .‬הזדמנות אחרונה לנרשמים בימים אלה‪.‬‬ ‫‪ .5‬רישום חומר ארכיוני במחשב‪ :‬מצאנו פתרון לארכיונים חסרי תוכנה ארכיונית המעוניינים בכלי‬ ‫אינטרנטי המאפשר תיאור חומר ארכיוני במספר שדות חובה לפי תקן ארכיוני בינ"ל‪ ,‬ויאפשר בעתיד‬ ‫השתלבות במיזמים משותפים‪ .‬עלות הפתרון נמוכה וכבר הצטרפו אליו ‪ 8‬יישובים‪ .‬המעוניינים‬ ‫במידע יפנו לדינה ספראי ‪393-2558222 [email protected]‬‬ ‫‪ .6‬שימורשת‪ :‬אתר אינטרנט ‪ http://www.shimureshet.org.il‬אליו הכנסנו בשלב זה מצגות של‬ ‫חברינו ושל מרצים מהכנס השנתי; הדרכה מקצועית ועוד‪.‬‬ ‫‪ .7‬עלון "מה נשמע" במהדורה דיגטלית התפרסם בתאריך ‪ 28.2.2312‬והוא מסכם את הכנס‬ ‫השנתי של ינואר ‪ 2312‬כולל כתבות‪ ,‬סיכומי הרצאות וסדנאות וכן אלבום תמונות מהכנס וניתן גם‬ ‫אותו למצוא אתר שימורשת‪.‬‬ ‫‪http://www.shimureshet.org.il/VideoGallery/clips/2011/10/12990/2923.pdf‬‬ ‫‪ .8‬איגרות מידע בדוא"ל מה נשמע‪ :‬בין גליון אחד למישנהו אנו שולחים איגרות בדוא"ל ‪ -‬אנא‬ ‫שלחו את כתובת חשבון הדוא"ל שלכם ל‪ [email protected] -‬זאת הדרך לשמור על‬ ‫קשר‪ .‬אפשר לשלוח הודעות‪ ,‬להפנות שאלות אל כל חברינו‪ .‬אחראית על ניתוב והפצה –‬ ‫ליליק זקס ‪[email protected] -‬‬ ‫האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע‪ :‬מי שעדיין לא חבר באיגוד הארצי מומלץ שירשם כחבר‪.‬‬ ‫בשונה מהארגון שלנו החברות באיגוד הארצי הינה אישית ועלותה ‪ 123‬שקל לשנה‪.‬‬ ‫ליצירת קשר ‪:‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫דינה ספראי‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ליליק זקס‬ ‫דודו אמיתי ‪[email protected]‬‬ ‫רבקה פינקלשטיין ‪[email protected]‬‬ ‫אסתר רויניק‬ ‫רוני עזתי‬ ‫אורי בראל‬ ‫חוה גירש‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫הערה‪ :‬כולנו מתנדבים המשתדלים לסייע כמידת יכולתנו‪ ,‬אין לנו מנגנון ואמצעים – עם המאוכזבים‬ ‫מחוסר פעולה כלשהי שלנו – סליחה! תנסו לשאול אותנו שוב‪.‬‬ ‫נשמח למתנדבים המוכנים ללוות עמיתים באזוריהם‪ ,‬ולרכז את אזור השפלה הדרומית וצפון הנגב‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫אתר במתנה‬ ‫איזו מתנה אפשר לתת לארכיונאית שהגיעה לגיל ‪? 08‬‬ ‫אז חברתנו גינה גלי ממעיין ברוך‪ ,‬מייסדת ארכיון המועצה האזורית גליל עליון וכלת פרס‬ ‫הרליץ ‪ ,2882‬זכתה להפתעה מקורית מבני משפחתה‪ :‬אתר משלה‪ .‬באתר מופיעים‬ ‫סיפורים מתוך הספר "הילדים הם של כולנו" (‪ )2882‬המתעד סיפורים של חברות ותיקות‬ ‫בקיבוצי הגליל העליון‪ ,‬אשר יועלו לאתר בהדרגה‪ .‬ואיך אפשר בלי תמונות? באתר תמצאו‬ ‫חומרים שונים הקשורים לילדים ונוער בקיבוץ‪ ,‬כולל תמונות לזיהוי‪.‬‬ ‫מוזמנים להקליד בגוגל את השם "גינה גלי" להינות ולפרגן לגינה על פועלה‪ .‬מגיע לה!‬ ‫בתמונה "מסדר זיהוי" – תמונה לזיהוי של ילדים במעין ברוך מתוך "האתר של גינה גלי"‪.‬‬ ‫****************‬ ‫‪ .2‬המהפכה הדיגטלית‬ ‫‪ 2-1‬הארכיון המודרני היום ומחר ‪ /‬חזקי קסנט*‬ ‫העידן הדיגטלי‬ ‫אנו נמצאים היום בעיצומו של עידן חדש‪,‬‬ ‫העידן הדיגיטלי‪ .‬המהפכה הדיגיטלית גרמה‬ ‫לשינויים משמעותיים ביותר בחיי היום‪-‬יום‬ ‫שלנו בשנים האחרונות‪ ,‬במיוחד בציפיות שלנו‬ ‫לגבי זמינות וגישה תמידית למידע מכל תחום‬ ‫ומקור‪ ,‬בין אם מדובר בזמני תנועת הרכבות‬ ‫ומידע חדשותי מכל מקום בעולם‪ ,‬ובין אם‬ ‫מדובר בחומר היסטורי ממקומות מגוונים‪.‬‬ ‫בעידן שיש גישה לכמעט כל המידע הרצוי‬ ‫באינטרנט‪ ,‬החוקר והסקרן מצפים גם להיות‬ ‫מסוגלים לראות חומרי מקור ומידע תרבותי‬ ‫והיסטורי באופן מקוון‪ .‬העידן הדיגיטלי משפיע‬ ‫על עולם המחקר‪ ,‬מאפשר יצירת תחומי מחקר‬ ‫חדשים והזדמנויות חדשות לאנשי אקדמיה‬ ‫‪5‬‬ ‫והיסטוריונים‪ ,‬והופך את פעולת הליקוט‬ ‫שבעבר היוותה חלק גדול מעבודת המחקר‪,‬‬ ‫לפשוטה ואפשרית יותר‪ .‬החוקר יכול לגשת‬ ‫לחומרים שבעבר לא הייתה גישה אליהם ללא‬ ‫צורך לעבור גבולות של מדינות וליצור רשת‬ ‫של קשרים מקצועיים‪ .‬הוא גם יכול לשאול‬ ‫שאלות שלא היה אפשר לשאול בעבר‪ ,‬בצורות‬ ‫שלא היה אפשרי לשאול אותם‪ .‬כל אלה‬ ‫מהווים גם הזדמנויות חדשות לארכיונים‪ ,‬אך‬ ‫מציבים בצידם אתגרים ודרישות גדולות יותר‬ ‫שלא היו בעבר‪.‬‬ ‫הארכיון של היום שונה מאוד מהארכיון‬ ‫שאיתו גדלנו‪ .‬הוא כבר לא מוסד מבודד עם‬ ‫רשומות סטאטיות וחומר על המדף‪ ,‬מקום פיזי‬ ‫של שימור המסמך או האובייקט‪ .‬הארכיון היום‬ ‫הופך להיות משאב וירטואלי של לימוד‬ ‫והשכלה‪ .‬מקום של אינטראקציה‪ ,‬לימוד‬ ‫בהשתתפות פעילה‪ ,‬וחשיפה גדלה והולכת‬ ‫יותר לציבור‪ ,‬ולא רק לציבור החוקרים‪ .‬אמנם‬ ‫חומר המקור נשאר עדיין במוקד‪ ,‬אבל לצידו‬ ‫עולה חשיבותם של אוספי מולטימדיה‪ ,‬מאגרי‬ ‫מידע ממוחשבים‪ ,‬עותקים דיגיטליים‪ ,‬חומר‬ ‫נולד דיגיטלית‪ ,‬ואתרי אינטרנט ובהם מנועי‬ ‫חיפוש המאפשרים גישה וחיפוש מרחוק‬ ‫ומשפרים כולם את צורת המחקר באופן‬ ‫דרמטי‪ .‬המהפך הדיגיטלי הראשון היה‬ ‫ההתפרצות של הידע‪ ,‬והמגמה הנוכחית הוא‬ ‫קישור של כל הידע הזה ביחד‪ ,‬ייצור רשת של‬ ‫רשומות מחוברות‪ .‬מכיוון שבשום מקרה "כל‬ ‫המידע" לא נמצא במקום אחד‪ ,‬ככל שמחברים‬ ‫יותר מקורות‪ ,‬מתקבלת תמונה שלמה יותר‪.‬‬ ‫המהפך הדיגיטלי הביא איתו דרכים חדשות‬ ‫לאחזור ושיתוף מידע וטישטש את ההבדלים‬ ‫בין ניהול מידע ורשומות‪ .‬תפקיד הארכיון לא‬ ‫השתנה‪ ,‬הוא רק השתנה בשיטה‪ .‬גישה זו‬ ‫אינה רעיון תיאורטי או חזון אוטופי של עולם‬ ‫הארכיונאות‪ ,‬אלא מהפך אקטואלי המתרחש‬ ‫מתחת לאפנו‪ .‬פרויקט רשת ארכיוני ישראל‬ ‫במסגרת תוכנית תמ"ר יוצא לדרך בדיוק עם‬ ‫המטרה הזאת‪.‬‬ ‫סיכוני המחשוב‬ ‫הסביבה הדיגיטלית משתנה בקצב מהיר‬ ‫מאוד ומציעה הרבה הזדמנויות חדשות‪ ,‬כמו‬ ‫גישה נוחה יותר לרשומות מקוונות‪ ,‬ייצור‬ ‫עותקים לגיבוי ושימור דיגיטלי‪ ,‬שיתופי פעולה‬ ‫בין אירגוניים‪ ,‬והיכולת להושיט יד לקהילות‬ ‫חדשות‪ .‬אבל במקביל‪ ,‬היא מציבה בפנינו‬ ‫סיכונים ואתגרים חדשים‪ .‬ניתן לרכז את‬ ‫האתגרים האלו לארבעה תחומים‪ :‬התחלופה‬ ‫המהירה של הטכנולוגיה‪ ,‬אתגר השימור‬ ‫הדיגיטלי ארוך הטווח לחומרים שעברו‬ ‫דיגיטיזציה או נולדו דיגיטליים‪ ,‬נושאי אתיקה‬ ‫וקניין רוחני‪ ,‬וחוסר מודעות ותקציבים מגופים‬ ‫תומכים‪ .‬הקצב שבו טכנולוגיית המידע‬ ‫מתפתחת גורם להתיישנות המהירה של ציוד‬ ‫טכנולוגי ותוכנה‪ .‬רשומות דיגיטליות פגיעות‬ ‫יותר מרשומות שנוצרו בצורות מסורתיות יותר‬ ‫בשל ההתיישנות‪ .‬הפרדוקס הוא שאנו יכולים‬ ‫לקרוא היום את מגילות ים המלח שנכתבו‬ ‫לפני יותר מ‪ 2,333-‬שנה‪ ,‬אבל אין לנו את‬ ‫היכולת לקרוא מסמך שנכתב לפני ‪ 13‬שנים‬ ‫ושנשמר על דיסקט ‪ 1.22‬אינץ'‪.‬‬ ‫התיישנות המדיה‬ ‫התיישנות הטכנולוגיה מתחלקת לשלושה‬ ‫סוגים‪.‬‬ ‫הראשון‪ ,‬המדיה הפיסית מתיישנת‪ .‬כמעט‬ ‫ולא ניתן להשיג מדיה משנות השמונים כמו‬ ‫דיסקטים‪ ,‬לא כל שכן למצוא אביזרים שיוכלו‬ ‫לקרוא את המידע שעליה‪ .‬עם ההתפתחויות‬ ‫בנפח ובמהירות‪ ,‬ובעלות היחסית היורדת של‬ ‫האחסון האלקטרוני‪ ,‬גם ה‪ CD -‬וה‪DVD -‬‬ ‫כבר בדרך ליציאה משימוש‪ .‬השני‪ ,‬החומרה‬ ‫מתיישנת‪ .‬גם הכוננים‪ ,‬המחשבים‪ ,‬והמעבדים‬ ‫שהפעילו אותם התיישנו‪ .‬על פי רוב‪ ,‬היום‬ ‫מקובל לדבר על תוחלת חיים של ‪ 0-9‬שנים‬ ‫למחשבים חדשים‪ .‬השלישי‪ ,‬התוכנה שדרכה‬ ‫ניגשים לרשומות מתיישנת‪ .‬זה כולל גם את‬ ‫התוכנות עצמם וגם את מערכות ההפעלה‬ ‫שעליהם הותקנו התוכנות‪ .‬בהרבה מקרים גם‬ ‫החברות שהמציאו את התוכנות כבר לא‬ ‫קיימות‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬רוב חברות התוכנה‪,‬‬ ‫אפילו חברות כמו מיקרוסופט‪ ,‬תומכות רק‬ ‫במספר גרסאות אחורה‪ .‬כך שמידע שקיים‬ ‫היום במערכות מידע‪ ,‬אם לא יתוחזק‪ ,‬נמצא‬ ‫בסכנה ממשית שלא יהיה נגיש תוך עשור‪.‬‬ ‫כדוגמה "מחיי היומיום"‪ ,‬במסגרת פרויקט‬ ‫רשת ארכיוני ישראל‪ ,‬הספרייה הלאומית‬ ‫קיבלה לאחרונה שיחזור של הדיסק הקשיח‬ ‫המקורי של ארכיון יוסף טרומפלדור בקיבוץ‬ ‫תל יוסף‪ .‬התברר שהארכיון השתמשה במקור‬ ‫בתוכנת "קלבו" לרישום החומר לפני כמעט‬ ‫שני עשורים‪ .‬התוכנה כבר לא נמכרת או‬ ‫‪6‬‬ ‫נתמכת מזה הרבה שנים‪ ,‬ואפילו החברה‬ ‫שפיתחה אותה כבר לא קיימת מאמצע שנות‬ ‫ה‪ .53-‬היה ברור לחלוטין שאין שום דרך‬ ‫לפצח את הנתונים ושנצטרך לבצע רישום‬ ‫מחדש של חומר הארכיון‪ .‬אך באופן מפתיע‪,‬‬ ‫בעזרת "האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע"‬ ‫וסיוע מאנשים נוספים‪ ,‬אותרה עמדת מחשב‬ ‫יחידה במכללת אורנים עם התוכנה בסביבה‬ ‫וירטואלית של מערכת הפעלה ‪.Windows 98‬‬ ‫עם מעט מאמץ ומזל הצליחו לפצח את‬ ‫הנתונים ולייצא אותם לפורמט שניתן היה‬ ‫להשתמש בהם‪ .‬האתגר כלל התמודדות עם‬ ‫חומרה מיושנת ומדיות שונות ומיושנות כמו‬ ‫דיסקטים‪ ,‬וחוסר יכולת להעביר נתונים ברשת‬ ‫בשל חוסר תמיכה בחומרת רשת‪ ,‬ומערכת‬ ‫הפעלה ותוכנות מיושנות‪.‬‬ ‫שימור לטווח ארוך‬ ‫האתגר השני הוא שימור דיגיטלי ארוך טווח‪.‬‬ ‫סוג שימור זה מתייחס למספר אלמנטים של‬ ‫שימור באובייקט הדיגיטלי‪ .‬ראשית‪ ,‬הוא‬ ‫מוודא אותנטיות על ידי נעילת הקובץ לשינוי‬ ‫או מחיקה ועוקב אחרי הקובץ עד רמת ה‪.bit-‬‬ ‫שנית‪ ,‬המערכת עובדת בסנכרון עם מערכות‬ ‫גיבוי כדי לוודא גיבוי הולם‪ .‬ושלישית‪,‬‬ ‫המערכת מנהלת מאגר של "ניהול סיכונים"‬ ‫שמתריע על פורמטים בסכנת התיישנות‬ ‫(‪ )obsolescence‬ואת העברת הפורמטים‬ ‫וגרסאות חומר המקור כדי לוודא המשכיות‬ ‫ומניעת מצב של קבצים יתומים‪ .‬מערכת כזו‬ ‫שומרת גם את הגרסאות אחורה‪ ,‬ומנהלת גם‬ ‫תיעוד אחרי השינויים המתרחשים‪ .‬מערכת‬ ‫כזו עתידה להיות מוטמעת בספרייה‬ ‫הלאומית‪ ,‬על מנת לשמר את המידע הדיגיטלי‬ ‫הרב שנאסף ושייאסף בעתיד‪ ,‬ומטרתה הוא‬ ‫לספק נגישות למידע לא רק בשנים בקרובות‪,‬‬ ‫אל גם לדורות הבאים‪.‬‬ ‫ארכיונים רבים מבצעים פרויקטים של‬ ‫דיגיטיזציה כדי לייצר עותקים דיגיטליים‬ ‫לשימור והנגשה‪ .‬חייבים לשמר את העותקים‬ ‫הללו כדי להבטיח גישה לחומר גם במקרה‬ ‫של אובדן המקור וכדי להבטיח גישה לחומרים‬ ‫בעתיד‪ ,‬ולשמר את ההשקעה הרבה הכרוכה‬ ‫בדיגיטיזציה‪ .‬כמו כן‪ ,‬יותר ויותר חומר נולד‬ ‫דיגיטלית כך שלעתים המקור עצמו הוא‬ ‫בפורמט דיגיטלי‪ .‬לשימור דיגיטלי יש יתרון‬ ‫כפול‪ .‬הוא משפר את השימור הפיסי של‬ ‫האובייקט המקורי על ידי תוצר דיגיטלי של‬ ‫תמונה באיכות גבוהה שמוריד את הצורך‬ ‫לגשת למקור עצמו‪ .‬דבר זה מוציא אותו‬ ‫מהישג יד של אלמנטים מזיקים פוטנציאליים‬ ‫ומגע אנושי‪ ,‬ובמקביל מגביר את יכולת‬ ‫ההנגשה לציבור‪ .‬בעבר חשבו שמספיק לשמר‬ ‫מסמך פיסי בתנאים מתאימים כדי שיישמר‬ ‫מאות שנים‪ .‬המצאת טכנולוגיית המיקרופילם‬ ‫במאה הקודמת אפשרה פתרון מסחרי לשימור‬ ‫מסמכים‪ .‬אמנם הדעה הרווחת בעבר הייתה‬ ‫שפתרון זה ישמש מוסדות לעשורים רבים‬ ‫קדימה‪ ,‬אולם המציאות הוכיחה אחרת‪ .‬כיום‬ ‫אנו מתאמצים למצוא טכנולוגיית שימור‬ ‫אוניברסלית שתשמש אותנו הרבה שנים‬ ‫קדימה‪ .‬הקונצנזוס הוא שאין עדיין טכנולוגיה‬ ‫כזו‪ ,‬אף על פי ששימור דיגיטלי‪ ,‬כמו השימור‬ ‫הפיסי‪ ,‬נעשה למקצוע הדורש מומחיות‪,‬‬ ‫שאנשי המקצוע שלו פועלים לפי הנחיות‬ ‫וסטנדרטים אוניברסליים שיקחו אותנו לשלב‬ ‫הדיגיטלי הבא‪ ,‬ויאפשר לתמוך אחורה‬ ‫טכנולוגית בפורמטים וסטנדרטי תיאור וקיטלוג‬ ‫(‪ )meta-data‬כך שעותקים דיגיטליים ומידע‬ ‫שקיים היום לא ילכו לאיבוד בעתיד‪ .‬התמיכה‬ ‫לאחור תהיה יותר טובה בעתיד עקב הצורך‬ ‫הגדל והמודעות הגוברת‪ .‬ככל שהעידן‬ ‫הדיגיטלי יתקדם‪ ,‬טכנולוגיות חדשות וטובות‬ ‫יותר יפותחו‪ ,‬על בסיס המידע שאנו מייצרים‬ ‫היום‪ .‬לכן‪ ,‬פתרון שימור דיגיטלי הוא אלמנט‬ ‫קריטי באסטרטגיית שימור ארוך טווח של כל‬ ‫ארכיון להבטיח שימור דיגיטלי בעתיד‪.‬‬ ‫בעתיד‬ ‫כחומר למחשבה‪ ,‬עדיין ייתכן שבעוד מספר‬ ‫דורות יהיה צורך לסרוק מחדש את החומר‬ ‫שאנו מעבירים תהליכי דיגיטיזציה היום‪ ,‬כיוון‬ ‫שסביר להניח שטכנולוגיות עתידיות יוכלו‬ ‫ללכוד אינפורמציה כמו תחושה או מבנה‬ ‫מולקולרי שאנו לא יכולים ללכוד היום‪.‬‬ ‫מוסדות תרבות כמו ספריות וארכיונים אינם‬ ‫עומדים לבד מול האתגרים האלה‪ .‬עולם‬ ‫התאגידים כמו בנקים‪ ,‬חברות ביטוח‪ ,‬בתי‬ ‫חולים‪ ,‬קופות חולים ומשרדי ממשלה הם רק‬ ‫דוגמא לארגונים נוספים שחייבים לשמר את‬ ‫החומר ברשותם‪ ,‬בין אם זה מצד החוק או‬ ‫למטרות רישום‪ .‬מודעות לנושא של שימור‬ ‫הדיגיטלי‪ ,‬בין לחומר שנולד דיגיטלי לבין חומר‬ ‫מודפס שעבר תהליך דיגיטיזציה‪ ,‬נמצאת עדיין‬ ‫‪7‬‬ ‫בחיתוליו מכיוון שמהירות‪ ,‬חדשנות‪ ,‬ושינוי‬ ‫עדיין נחשבים ל"סקסיים" יותר משימור‬ ‫ואריכות ימים‪ .‬בגלל הצורך הגובר של שימור‬ ‫דיגיטלי קיימת הצדקה כלכלית מובהקת‪,‬‬ ‫ואפילו פוטנציאל שוק אדיר לפתרונות של‬ ‫שימור דיגיטלי מעבר לבודדים הקיימים כיום‪.‬‬ ‫פתרונות עסקיים יתנו מענה לאתגרים אלה‬ ‫במידה הולכת וגוברת בשנים הקרובות וכמובן‬ ‫יועילו לקהילת הארכיונים מבחינת זמינות‬ ‫ועלויות של מערכות אלו‪ .‬עם זאת‪ ,‬אסור‬ ‫לקהילת הארכיונאים להיות פאסיביים ולחכות‬ ‫עד שפתרונות אלה יהיו ברי הישג‪ .‬קהילת‬ ‫הארכיונאים חייבת לקחת יוזמה‪ ,‬להוביל‪,‬‬ ‫לקחת חלק אקטיבי בהגדרת הצרכים‬ ‫והקריטריונים של מערכות אלו ועל ידי כך‬ ‫להיות שותפה בפיתוחם‪.‬‬ ‫המציאות הטכנולוגית החדשה מציבה לארכיון‬ ‫שיטות ואמצעים מלהיבים חדשים‪ .‬לדוגמא‪,‬‬ ‫בניגוד למקובל היום‪ ,‬ניתן לבצע דיגיטיזציה על‬ ‫חומר ארכיוני לפני שהוא מקוטלג‪ .‬שיטה זו אף‬ ‫משפרת את תהליך הקיטלוג עצמו‪ .‬באמצעות‬ ‫שיטת מינוח ניתן לסרוק חומר תוך כדי שמירה‬ ‫על ההירארכיה של הפריט עד רמת העמוד‪.‬‬ ‫אחר כך אפשר לבצע רישום של החומר‬ ‫ולחבר בצורה קלה את התוצר הדיגיטלי‬ ‫לרשומה במערכת הקטלוג בזמן אמת‪ .‬שיטה‬ ‫זו מאפשרת את הרישום על ידי אחד או יותר‬ ‫מקטלגים‪ ,‬אפילו מרחוק‪ ,‬ואפילו על ידי שיתוף‬ ‫הקהל‪ .‬שיטת שיתוף הקהל הולכת וגוברת‬ ‫כשיטה להעשרה של אוספי ספריות וארכיונים‬ ‫מכיוון שניתן להיעזר בקהל לבצע תיוג‪,‬‬ ‫קיטלוג‪ ,‬ואפילו תיקון של מידע כמו‬ ‫‪(OCR‬זיהוי תווים אופטיים)‪ .‬מספר מוסדות‬ ‫בעולם כבר מריצים פרויקטים כאלה וכמעט‬ ‫כולם מדווחים על הצלחה אדירה‪.‬‬ ‫אז איך נראה העתיד הדיגיטלי? זהו מקום‬ ‫שבו יש קישוריות ושיתוף פעולה גדולים יותר‬ ‫בין מוסדות‪ ,‬ובין המוסדות לבין הקהלים‬ ‫שלהם‪ .‬חומר מקור רב יותר נגיש לחוקר‬ ‫ולציבור‪ ,‬קיימת מודעות רבה יותר בציבור‬ ‫לגבי האוספים של ארכיונים ואינטרס רב יותר‬ ‫לשימורם‪ ,‬מה שמביא גם ליותר מבקרים‬ ‫בארכיון עצמו‪ .‬כל זה גורם לביקוש גדול יותר‬ ‫לידע שבהם‪ .‬הכלים שאנו משתמשים בהם‬ ‫כדי לנהל את "סבך" המידע סביבנו כל הזמן‬ ‫משתפרים‪ ,‬וזה עוזר לנו להיות יותר מועילים‬ ‫ולשרת את הציבור בצורה טובה יותר‪.‬‬ ‫העלויות של הדיגיטיזציה והשימור הדיגיטלי‬ ‫ימשיכו לרדת‪ ,‬והציבור ישתתף יותר ויותר‬ ‫בפרויקטים של שיתוף הקהל אפילו דרך‬ ‫שיטות פשוטות כמו ‪( Re-Captcha‬אמצעי‬ ‫זיהוי באתרי אינטרנט) כדי לארגן‪ ,‬לתייג‪,‬‬ ‫ולתקן ‪.meta-data‬‬ ‫אלמנט נוסף בעתיד הדיגיטלי הוא‬ ‫האוטומציה‪ .‬לבינה מלאכותית תהיה תפקיד‬ ‫הולך וגובר בארכיון על ידי מתן פעולות‬ ‫ארכיונאיות אוטומטיות כמו יצירת רשומות‪,‬‬ ‫תיוג על ידי כלים כמו מנועי מיון מידע‪NLP ,‬‬ ‫(עיבוד שפה טבעית) כלים סמנטיים‪ ,‬ובלשנות‬ ‫חישובית‪.‬‬ ‫החזקת משאבים דיגיטליים לשימוש עבור‬ ‫הדורות הבאים תדרוש מאמץ עירני והשקעה‬ ‫מתמדת‪ .‬קהילת הארכיונאים צריכה להיות‬ ‫פעילה מאוד במאמצים לבצע דיגיטיזציה‪,‬‬ ‫קביעת סטנדרטים לדיגיטיזציה ו‪,meta-data-‬‬ ‫ומעורבות בפיתוח מערכות לשימור דיגיטלי‪.‬‬ ‫הדורות הבאים של הארכיונאים יצטרכו‬ ‫כישורים מגוונים יותר בתחומים של טכנולוגיית‬ ‫מידע ומערכות מידע‪ .‬הם יהיו חייבים לעבוד‬ ‫עם חומר דיגיטלי‪ ,‬לנהל אוספים דיגיטליים‪,‬‬ ‫לשמר את החומר הדיגיטלי במערכות שימור‬ ‫דיגיטליות עם ההבנה שהמערכות‪ ,‬השיטות‪,‬‬ ‫הטכנולוגיות‪ ,‬והאמצעים ישתנו בקצב הרבה‬ ‫יותר מהיר‪ .‬מקצוען המידע‪ ,‬בין אם הוא‬ ‫ארכיונאי‪ ,‬ספרן‪ ,‬או מידען‪ ,‬עומד היום על סף‬ ‫שטח חדש יחסית‪ ,‬ובמקום לראות בו איום‪,‬‬ ‫הוא חייב לראות בו הזדמנות‪ .‬הוא חייב להיות‬ ‫מסור לשינויים שקורים מסביבו ולהיות פעיל‬ ‫יותר במציאת פתרונות חדישים וטובים יותר‬ ‫עבור האתגרים המורכבים של חומר דיגיטלי‪.‬‬ ‫עכשיו הוא הזמן לאמץ אסטרטגיה דיגיטלית ארוכת טווח בארכיון ולהתחיל לשלב את העתיד בהווה!‬ ‫* חזי קסנט – ראש מיזם רא"י‬ ‫‪8‬‬ ‫‪ .3‬ארכיון עולה לרשת‬ ‫‪3-1‬‬ ‫"עגלה או סוסה?"– מדוע וכיצד נבחרה הפלטפורמה של יד יערי ‪/‬‬ ‫דודו אמיתי‬ ‫הדרך אל‪/‬מ ירושלים (הסיבות המנהליות)‪:‬‬ ‫ראשיתה של ההחלטה על שדרוג תוכנת‬ ‫ארכיוני השואה‪ ,‬יוזמה שגם בה היה ארכיון‬ ‫הניהול בארכיון יד יערי (ארכיון השומר‬ ‫השומר הצעיר מעורב מצד ארכיון "מורשת"‬ ‫הצעיר‪/‬הקיבוץ הארצי בגבעת חביבה) הן‬ ‫לתולדות התנועה בשואה‪.‬‬ ‫בתובנה על הצורך במענה מתאים לצרכי‬ ‫עם הקפאת הניסיון להקים את רשת ארכיוני‬ ‫הארכיון הגדל והולך והן ב"סיבוב הראשון" של‬ ‫ישראל (התקציב המאושר לא עבר‪ )...‬נותרה‬ ‫היוזמה להקמת "רשת ארכיוני ישראל"‪.‬‬ ‫ב"שדה" יוזמת "וועידת התביעות"‪ .‬זו קבעה‬ ‫ארכיון המדינה בראשות פרופ' טוביה פרילינג‬ ‫שימוש בפלטפורמה ממוחשבת אחידה‬ ‫יזם בשנת ‪ 2332‬הקמת מאגר ארכיוני לאומי‬ ‫(שלחברת "אידאה") כדי להבטיח ששדרוג‬ ‫שהיה אמור לאפשר לתושבי המדינה חיפוש‬ ‫התוכנה בארכיונים הרלבנטיים יבטיח שיוכלו‬ ‫מאוחד בקטלוגים של ארכיונים רבים‬ ‫"לדבר" זה עם זה‪ .‬כך נבחרה המערכת של‬ ‫באמצעות פורטל אינטרנטי ייעודי‪ .‬התוכנית‬ ‫"אידאה" למחשוב ותפעול ארכיון השומר‬ ‫הוכנה ותומחרה בקפידה ונחנכה בטקס‬ ‫הצעיר‪.‬‬ ‫מרשים במשרד ראש הממשלה‪ .‬היא הייתה‬ ‫אמורה לספק לארכיונים תוכנת ניהול בעלת‬ ‫הדרך למשמר העמק (נימוקים מקצועיים)‪:‬‬ ‫יכולות גבוהות שעוצבה ושודרגה במיוחד עבור‬ ‫לאימוץ של החלטת "וועידת התביעות" לגבי‬ ‫פרויקט זה‪ .‬יד יערי אמור היה להיות אחד‬ ‫הפלטפורמה הממוחשבת הנבחרת‪ ,‬היה גם‬ ‫מהארכיונים בשלב הפיילוט וצוות הארכיון אף‬ ‫בסיס מקצועי שחלקו העיקרי מפורט כאן‬ ‫השתתף בהדרכות על התוכנה החדשה‬ ‫בתמצית‪:‬‬ ‫שהתקיימו בארכיון המדינה‪ .‬הפרויקט‬ ‫והמערכת החדשה היו אמורים להתכתב‬ ‫(דרישות‪ ,‬סטנדרטים וכו') עם יוזמה מקבילה‬ ‫‪‬‬ ‫מערכת בשלה כולל פיתוח ושדרוג‬ ‫נמשכים‪.‬‬ ‫של "וועידת התביעות" למחשוב אחיד של‬ ‫‪9‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫תוכנה משוכללת יותר שתיתן מענה‬ ‫וכיסוי לצמיחה של הארכיון מבחינת‬ ‫ושינויים וטיפול בחלק גדול מהתקלות‬ ‫הגודל ומגוון החומרים‪.‬‬ ‫ע"י הצוות הטכני של הארכיון וגבעת‬ ‫אפשרות למתן מענה מעודכן‬ ‫חביבה‬ ‫ומתעדכן לדרישות וציפיות שרק‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫כלי יצוא‪/‬יבוא של רשומות מול‬ ‫הולכות ונעשות מורכבות יותר‪,‬‬ ‫ארכיונים ומערכות אחרות ואפשרות‬ ‫לנגישות חומרי הארכיון למשתמשים‬ ‫להסבה למערכת אחרת במידה‬ ‫(עבודה בארכיון וברשת‪ ,‬יצוא תוצאות‬ ‫ונחליט על כך בעתיד‪.‬‬ ‫חיפוש ועוד)‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מערכת המאפשרת הכנסת תוספות‬ ‫‪‬‬ ‫אפשרות לצוות המקצועי לעבוד‬ ‫כלי אינדוקס המאפשרים אחזור‬ ‫מהבית במידת הצורך (מסוף – שרת‬ ‫משוכלל ומגוון יותר‬ ‫‪" /‬טרמינל סרבר")‪.‬‬ ‫יכולות לטפל ולהציג מגוון של‬ ‫‪‬‬ ‫בית תוכנה מבוסס המבטיח יציבות‬ ‫פורמטים וחומרים דיגיטאליים‬ ‫עסקית ותמיכה במערכת לאורך זמן‪,‬‬ ‫שכמותם צפויה ללכת ולגדול בכל‬ ‫בתפעול השוטף ובפיתוח‬ ‫תחזית שהיא‪.‬‬ ‫לא הכל התממש כמובן בצורה בה רצינו‪ ,‬היו‬ ‫אפשרות בעתיד לחיפוש מאוחד על‬ ‫וישנן גם אכזבות‪ ,‬אך בין ירושלים למשמר‬ ‫פני מאגרים שונים כולל מאגרים‬ ‫העמק העגלה שלנו נוסעת לשביעות רצוננו‬ ‫חיצוניים לארכיון אך המשיקים לו‬ ‫באופן כללי ומעולם היא לא היוותה מכשול‬ ‫בתכנים כגון הספרייה של גבעת‬ ‫ל"סוסים" הדוהרים קדימה שלנו‬ ‫חביבה‬ ‫‪.‬דברים אלו אינו מהווה בשום פנים ואופן פרסום או המלצה למערכת ממוחשבת‪ ,‬אלא מנסה להסביר את‬ ‫הדרך‪ ,‬הנימוקים והאילוצים שהובילו לאימוצה ‪.‬‬ ‫‪ 3-2‬התארגנויות אזוריות במרשתת ‪ /‬דינה ספראי‬ ‫העלאת חומרים של ארכיון לרשת היא פעולה‬ ‫‪ .‬אסתר רויניק‪ ,‬הארכיונאית של המועצה‬ ‫המזמנת שיתופים‪ ,‬ואכן יש שתי מועצות‬ ‫אזוריות שניסו למנף את האינטרנט כדי ליצור‬ ‫האזורית עמק יזרעאל‪ ,‬יצרה שיתופים במועצה‬ ‫עוד לפני שעלה נושא המחשוב‪ .‬היא הציעה קורת‬ ‫מצע משותף ליישובי האזור‪ .‬הדגמים המוצגים‬ ‫כאן הם קודם כל פרי של יוזמה ברוכה‪ .‬הם לא‬ ‫גג לארכיונים של יישובים המעוניינים להפקיד‬ ‫את חומריהם אצלה‪ ,‬ואכן חמישה ארכיונים עשו‬ ‫בהכרח מושלמים‪ ,‬אבל יש בהם בסיס שאפשר‬ ‫לפתח וללמוד ממנו‪ .‬וכמובן אפשר ואף רצוי‬ ‫זאת‪ .‬לאחרונה אסתר העלתה לרשת את הקטלוג‬ ‫וכך ניתן למצוא באתר מ"א עמק יזרעאל‪ ,‬תחת‬ ‫להראות לראש המועצה האזורית 'שלכם' לעורר‬ ‫קצת קנאה ותחרות‪.‬‬ ‫הטגוריה של "ארכיון" גם רישום הארכיונים של‬ ‫מרחביה‪ ,‬בלפוריה‪ ,‬כפר ברוך‪ ,‬שדה יעקב‪ ,‬בי"ס‬ ‫‪11‬‬ ‫חקלאי נהלל (כולל למשל רשימות תלמידים) ותל‬ ‫עדשים‪ .‬הרישום נעשה באמצעות 'אידאה'‬ ‫ונמצאת על השרת שלהם‪ .‬אסתר ממליצה למי‬ ‫שעובר לאינטרנט לברר קודם היטב את‬ ‫האפשרות להשתלב בשרת של המועצה האזורית‬ ‫הקטלוג הוא ברמה של מטה‪-‬דטה ואין בו‬ ‫מסמכים סרוקים‪ .‬אסתר חולמת כבר על השלב‬ ‫הבא של סריקת מסמכים‪ ,‬אבל ברור לה שאת‬ ‫המשאבים היא היתה צריכה להקדיש קודם כל‬ ‫לרישום מסודר של כל תכולת החומר בארכיון‪,‬‬ ‫כדי שכל אחד יוכל לדעת איזה חומרים ניתן‬ ‫למצוא בארכיון‪ .‬רק בשלב הבא אם יגיע מימון‬ ‫היא תשמח להיכנס למהלך דיגטציה של‬ ‫מסמכים‪.‬‬ ‫אסתר רואה את תפקידה גם בהקניית ידע‪ ,‬בין‬ ‫היתר בתחום המחשוב והדיגיטציה‪ ,‬ובמסגרת‬ ‫השתלמות שנערכה במועצה (מטעם הארגון שלנו‬ ‫בשיתוף עם איגוד הארכיונאים) היא הוסיפה‬ ‫לכל יום לימודים 'קינוח' – מפגש ארכיונאי או‬ ‫מישהו שמקורב לתחום שתרם מניסיונו‪ .‬ביניהם‬ ‫זיו רכלבסקי (גבעת עדה) שרושם את החומר של‬ ‫הארכיון בכלי אינטרנט שהותאם לצרכי‬ ‫הארכיון‪ ,‬ומשלב מיידית גם קבצים סרוקים‪,‬‬ ‫ישראל אריאלי שמתמצא ברישום החומר‬ ‫באקסל‪ .‬גם נדב מן הידוע מהאתר בי‪-‬תמונה‬ ‫חלק את ניסיונו‪ ,‬גידי סיוון – סיפר על הטיפול‬ ‫בתמונות של קיבוץ גן שמואל‪ ,‬ושושי שמר‬ ‫מ"לוחמי הגטאות" דיברה על שימוש בפייסבוק‪,‬‬ ‫בטויטר‪ ,‬כתיבת בלוגים ושימוש בפורומים‪ .‬כל‬ ‫זאת בנוסף ל'מנה העיקרית" שניתנה ע"י בעלי‬ ‫המקצוע המוסמכים במקצוע שהדגישו שוב ושוב‬ ‫את החשיבות של ידע מקצועי והתייעצות‬ ‫מוקדמת לפני שנוקטים בפעולות פזיזות‪.‬‬ ‫את המימון להעלאת הקטלוג של הארכיון לרשת‬ ‫קיבלה אסתר מתרומה ותקציב המועצה‪.‬‬ ‫סיפורה של מועצה אזורית עמק חפר שונה‪.‬‬ ‫במועצה זו אין ארכיון מרוכז וכל ראש מחלקה‬ ‫מנהל את התיקיון שלו ומוציא לגניזה מסמכים‬ ‫שהתישנו‪ .‬גם אצלם כמה יישובים הפקידו‬ ‫במועצה את הארכיון היישובי‪.‬‬ ‫ז'רר‪ ,‬שהתמנה ע"י המועצה לרכז את נושא‬ ‫התיעוד מספר‪" :‬כשנכנסתי לתפקיד ראיתי לנגד‬ ‫עיני שתי מטרות‪ :‬לעבוד עם הקהילה כדי לקרב‬ ‫את ההיסטוריה לתושבים‪ ,‬ולהנגיש את חומרים‬ ‫ששמורים בגניזה‪ .‬הדרך לכך היתה ניצול‬ ‫הטכנולוגיות"‪.‬‬ ‫"נעזרנו בחברה שאחראית על מערכות מידע של‬ ‫המועצה‪ ,‬והועמדה לרשותנו תוכנת מחשב‬ ‫המאפשרת להעלות מסמכים ולאתר אותם עפ"י‬ ‫חיפוש חופשי דוגמת גוגל‪ .‬במקביל ניסינו לעניין‬ ‫את הארכיונים ביישובים כדי שיצטרפו ולהקים‬ ‫מאגר משותף‪.‬‬ ‫חלקם הצטרפו ויש בדרך ארכיונאים נוספים‬ ‫שרוצים להצטרף‪ ,‬ואילו אחרים מעוניינים‬ ‫דווקא לשמור על הפרטיות שלהם ובבוא העת‬ ‫אולי יעבירו את החלק המורשתי לצפייה דרכנו"‪.‬‬ ‫לפי התפיסה של המועצה כל יישוב אחראי‬ ‫לארכיון ולרישום‪ ,‬ותפקיד המועצה הוא לאפשר‬ ‫לכל יישוב לקבל את הכלים כדי לקחת את‬ ‫האחריות על נושא המורשת‪ .‬שני יישובים‬ ‫הכניסו את החומרים שלהם למערכת המידע של‬ ‫המועצה האזורית‪ :‬גבעת שפירא שהשתמשו‬ ‫‪11‬‬ ‫בגורם חוץ לסריקה‪ ,‬ויד חנה שסורקים לבד‬ ‫ורושמים את המידע ברמת המסמך‪ .‬ארכיון‬ ‫המים של "אפיקי עמק חפר" וגבעת שפירא‬ ‫הכניסו חומר לארכיון המקוון באמצעות קוד‬ ‫וסיסמא עם הרשאות משלהם‪ ,‬ובאפשרותם‬ ‫לבחור איזה חומרים לשחרר לציבור ואיזה לא ‪.‬‬ ‫ניתן להיכנס ולצפות בחומרים שלהם דרך האתר‬ ‫של עמק חפר‪ .‬גבעת חיים איחוד וכפר חוגלה‬ ‫ערכו ניסוי של שימוש בארכיון המקוון של‬ ‫המועצה וסיכמו בחיוב‪ ,‬ונראה איך נמשיך את‬ ‫הדרך‪.‬‬ ‫שיטוט באתר המועצה האזורית מגלה שהתוכנה‬ ‫מאפשרת צפיה במסמכים על פי מילות מפתח‪,‬‬ ‫אך אין שום דרך לאתר מאיפה המסמך‪ ,‬מה‬ ‫שמציג דווקא את הצד הבעייתי של התארגנויות‬ ‫על בסיס של יזמות ואמצעים כספיים‪ ,‬ללא רקע‬ ‫מקצועי בתחום הארכיונאות ‪ .‬ז'רר מודע לכך‪:‬‬ ‫"לצערנו"‪ ,‬הוא אומר "לא אפיינו את התיק‬ ‫והחיפוש לא מוביל לתיק ממנו יצא המסמך‪.‬‬ ‫כעת נעשים מאמצים לשדרג את התוכנה של‬ ‫מערכת המידע של המועצה ולהתאים אותה‬ ‫לדרישות המקצוע"‪.‬‬ ‫סדר העדיפויות בהעלאת המסמכים הסרוקים‬ ‫היה – להתחיל מהישן‪ .‬לאחר שנסרקו והועלו כל‬ ‫התיקים מ‪ ,5391-5391-‬עברו לישיבות המליאה‬ ‫של המועצה עד שנות ה‪ .18-‬ובנוסף כל קטעי‬ ‫העיתונות שפורסמו על עמק חפר‪ ,‬עיתון‬ ‫המועצה‪ ,‬ומסמכים מיוחדים‪ .‬ז'רר הקפיד לא‬ ‫לפצל תיקים‪ ,‬והעביר תיקים שלמים בסריקה‬ ‫'עיוורת'‪ .‬כל מסמך שנסרק קיבל מס‪ .‬ת‪.‬ז‪ ,‬מספר‬ ‫קטלוגי תאריך‪ ,‬מחבר‪.‬‬ ‫גם בעמק חפר היוזמה לא נעצרת במערכת‬ ‫הרישום‪ ,‬אלא בהעברת הידע אל השטח‪ .‬מרכז‬ ‫התיעוד מארגן כ‪ 6-‬ימי עיון בשנה‪ ,‬שחלקם‬ ‫הראשון מקצועי והשני היסטורי תיעודי‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫מפרט ז'רר בלא מעט נחת‪ :‬יום העיון הבא‬ ‫יעסוק בנושא "מי מפחד מדיגטציה"‪ ,‬ולאחריו‬ ‫יוצג סרט של חבר עין החורש‪ ,‬המבוסס על‬ ‫תחקיר מעמיק על המצור על גבעת חיים בשנת‬ ‫‪.91‬‬ ‫לצדו של ז'רר פועלת בהתנדבות דנה שופמן‪,‬‬ ‫ארכיונאית מכפר חיים‪ ,‬שתפקידה הוא ליצור‬ ‫קשר עם היישובים‪ ,‬לנסות לפתוח ארכיונים‬ ‫חדשים ולתת עזרה לארכיונים קיימים‪ .‬לשנה‬ ‫הבאה למשל‪ ,‬יש לה תוכנית להקים ארכיונים ב‪-‬‬ ‫‪ 1-6‬יישובים‪.‬‬ ‫המועצה מאפשרת התחברות חינמית לתוכנת‬ ‫הארכיון המקוון‪ ,‬ומסייעת בכנסים ובסיוע‬ ‫פרטני לארכיונים ביישוב בהשתתפות במחצית‬ ‫עלות ההדרכה‪ .‬תמיכה בתחילת הדרך הגיעה גם‬ ‫מצדה של מיכל הנקין שהיתה אז נציגת ארכיון‬ ‫המדינה וסייעה בארגון קורס בסיסי‬ ‫לארכיונאים בעמק חפר והפעלת ארכיונים שעד‬ ‫אז לא היו מאוישים‪ .‬היום הם מסתייעים בזהר‬ ‫אלופי כיועצת ומדריכה‪.‬‬ ‫ז'רר ודנה מביטים בסיפוק על התהליך‪ .‬מספר‬ ‫המשתתפים בהשתלמויות מתרבה מפגישה‬ ‫לפגישה‪ .‬יש ליווי גם ביישובים שאין בהם‬ ‫ארכיון‪ ,‬וייעוץ לארכיונאים פעילים הזקוקים‬ ‫לתמיכה מקצועית בארגון ורישום הארכיון‪.‬‬ ‫ההתפתחות המקבילה – של מחשוב‪ ,‬רישות‪,‬‬ ‫דרבון והעשרה של השטח‪ ,‬מזינים אחד את‬ ‫השני‪ ,‬אבל‪ ,‬דנה לא שוכחת לציין‪ ,‬שהמניע‬ ‫העיקרי להגברת הפעילות הוא לפני הכל הקשר‬ ‫האנושי‪...‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪ 4.1‬יוזמות מקומיות ברשת‬ ‫מאשה זולוטובסקי ודודו אמיתי‬ ‫תצוגת תצלומים ברשת ‪-‬אפשרויות‪ ,‬כלים ושיטות‬ ‫גיליון זה של "מה נשמע" מוקדש לדיווחים‬ ‫מהשטח והתנסויות בהצגת חומרים ארכיוניים‬ ‫ברשת‪ .‬במאמר זה נציג מבט על נושא הדיון תוך‬ ‫התייחסות מיוחדת להצגת תצלומים באינטרנט‪.‬‬ ‫דימויים חזותיים בארכיון הם בין גורמי‬ ‫המשיכה העיקריים עבור הציבור הרחב‪ .‬הם‬ ‫מעוררים רגשות וזיכרונות‪ ,‬מכוננים ומחזקים‬ ‫קשרי קהילה ותחושת שייכות למקום ומדברים‬ ‫לכל פלחי האוכלוסייה‪ .‬תצוגת תצלומים‬ ‫באמצעות האינטרנט תגביר את חשיפתו של‬ ‫הארכיון ותחזק את מקומו ומעמדו בקהילה‪ .‬אנו‬ ‫נציג בתמציתיות אפשרויות‪ ,‬כלים פופולאריים‬ ‫ושיטת עבודה מומלצות להצגת תצלומים ברשת‪.‬‬ ‫קיימים שני אופנים מרכזיים להצגת תצלומים‬ ‫ברשת‪ :‬הצגה באמצעות גלריה או אלבומים‬ ‫והצגה ארכיונית‪.‬‬ ‫קבוצת יבנה משתמשת בכלי‪/‬מימשק אינטרנטי‬ ‫של תוכנה ייעודית ‪-‬‬ ‫‪http://www.yavnet.org.il/ViewPage.asp?p‬‬ ‫‪agesCatID=1379&siteName=kvYavne‬‬ ‫גלריית תצלומים איננה מחייבת עמוד רשת‬ ‫ייעודי אלא יכולה להיות חלק אינטגראלי‬ ‫מעיצוב עמוד הבית‪ .‬לדוגמה‪ :‬דף הבית של אתר‬ ‫תנועת העבודה הישראלית ‪-‬‬ ‫‪/http://tnuathaavoda.info‬‬ ‫בתצוגה ארכיונית אנו מתכוונים לתצוגת‬ ‫הפריטים‪ ,‬כולל תיאור הפריטים והקשרם‪,‬‬ ‫באמצעות התוכנות לניהול חומר ארכיוני‪.‬‬ ‫התצוגה מאפשרת סוגים שונים של חיפוש‬ ‫במאגר התמונות ומיונן‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬ארכיון בית לוחמי הגטאות ‪-‬‬ ‫בגלריה או אלבומי תצלומים אנו מתכוונים‬ ‫להצגת הפריטים באופנים ויזואליים מגוונים‬ ‫כאשר הפריטים כוללים תיאור מינימאלי או‬ ‫ללא תיאור כלל‪ .‬לרוב ייעשה שימוש בכלים‬ ‫ייעודיים פופולאריים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬קיבוץ געש משתמש בכלי "פליקר"‬ ‫‪/http://www.flickr.com/photos/gaash‬‬ ‫קיבוץ שדה נחמיה (חוליות) משתמש בכלי‬ ‫"פיקאסה" –‬ ‫‪https://picasaweb.google.com/11196327‬‬ ‫‪http://www.gfh.org.il/?CategoryID=172‬‬ ‫רשת ארכיוני הקיבוצים וההתיישבות העובדת ‪-‬‬ ‫‪http://www.kibbutzarchives.org.il/panora‬‬ ‫‪ma.asp?site=arckibbutzs&lang=heb‬‬ ‫דרכי פעולה להצגת תצלומים ברשת‪:‬‬ ‫בשלב ראשון‪ ,‬כמו בכל מיזם אחר‪ ,‬יש להגדיר‬ ‫את המטרות ובהתאם לבנות את תוכנית העבודה‬ ‫ודרכי הפעולה כולל גיוס המשאבים הנדרשים‪.‬‬ ‫שאלות המסייעות להגדרת המטרות‪:‬‬ ‫‪4962127628454/XXneAH?feat=email‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה מטרת ההעלאה לרשת ומי הם‬ ‫‪ ,uncompressed‬ב‪ – DPI 988-‬בנוסף‬ ‫קהלי היעד? לעיתים קרובות קהל‬ ‫היעד יכתיב את הדרך המועדפת להצגת‬ ‫לעותק לתצוגה)‪.‬‬ ‫התצלומים ברשת‪ .‬לדוגמה‪ :‬חוקרים או‬ ‫מחפשי שורשים יעדיפו מנגנון חיפוש‬ ‫משוכלל ואילו חברי היישוב‬ ‫המעוניינים בתיעוד של אירועים‬ ‫אחרונים יעדיפו תצוגת גלריה או‬ ‫אלבום‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה המצב הפיזי של התצלומים?‬ ‫תצוגת תצלומים סרוקים שמצבם‬ ‫הפיזי רעוע מאפשרת גיבוי ושימור‬ ‫שלהם‪ .‬אפשר לנצל את המיזם להצגת‬ ‫התצלומים באינטרנט גם לשימור‬ ‫תצלומים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה כמות התצלומים ומה רמת הסידור‬ ‫והרישום? הבחירה בתצוגה ארכיונית‬ ‫תשרת טוב יותר כמות גדולה של‬ ‫תצלומים ואילו גלריה‪/‬אלבום ישרתו‬ ‫טוב יותר בחירה סלקטיבית של‬ ‫תמונות ייצוגיות מן האוסף‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫רמת סידור נמוכה והיעדר רישום‬ ‫ארכיוני מהווה מכשול לבחירה בתצוגה‬ ‫ארכיונית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה שיעור התצלומים הסרוקים?‬ ‫כמות קטנה של תצלומים סרוקים‬ ‫מתאימה יותר לתצוגה בגלריה‪/‬אלבום‬ ‫‪‬‬ ‫מה המשאבים הכספיים העומדים‬ ‫לרשותנו‪ ,‬מה נצטרך לגייס וממי‬ ‫למימוש המיזם ותחזוקתו?‬ ‫‪‬‬ ‫מה הם המשאבים האחרים – כח אדם‬ ‫מקצועי‪ ,‬טכנולוגיה ותשתית רשת –‬ ‫העומדים לרשותנו להקמת התצוגה‬ ‫ותחזוקתה ההולמת?‬ ‫בשלב השני‪ ,‬בכפוף לתשובות לשאלות הנ"ל‪ ,‬אנו‬ ‫נחליט על האופן בו יוצגו התצלומים ברשת ועל‬ ‫פלטפורמה או כלי להצגתם ברשת‪ .‬קיימות‬ ‫תוכנות לניהול חומר ארכיוני המאפשרות הצגה‬ ‫ארכיונית של התצלומים וכן מיזמים שונים‬ ‫המאפשרים יצירת אלבומים ייצוגיים ברשת או‬ ‫ברשתות החברתיות‪ ,‬לדוגמה פיקי‪-‬וויקי‪,‬‬ ‫פייסבוק‪ ,‬פליקר‪ ,‬פיקאסה‪ ,‬אינסטנגראם או‬ ‫קישורים לערכים בוויקיפדיה‪.‬‬ ‫חשוב לציין כי אין בהכרח עדיפות לאופן תצוגה‬ ‫אחד על השני ויתר על כן הם יכולים להתקיים‬ ‫זה לצד זה‪ ,‬להשלים אחד את השני ולשרת קהלי‬ ‫יעד שונים‪ .‬המאפיינים והצרכים של קהלי היעד‬ ‫הם האמורים לקבוע את אופן או אופני התצוגה‬ ‫שייבחרו על ידי הארכיון עבור הנגשת אוספיו‪.‬‬ ‫כפי שמשתמע גם מהסעיף הקודם (אם‬ ‫עבור התצוגה מתוכננת סריקה של‬ ‫בהינתן קהלי היעד‪ ,‬מומלץ לבקר‬ ‫באתרים‪/‬תצוגות המשרתים קהלים דומים‬ ‫האוסף יש לנצל את ההזדמנות ליצירת‬ ‫עותק לשימור ע"פ הסטנדרטים‬ ‫וללמוד מהם מה כדאי לאמץ וממה כדאי‬ ‫להימנע כי הרי "תמונה אחת שווה אלף מילים"‪.‬‬ ‫המקובלים – קובץ בפורמט ‪TIFF‬‬ ‫מאשה זולוטובסקי – דוקטורנית לארכיונאות‪ ,‬רכזת מקצועית ארכיון יד טבנקין‬ ‫דודו אמיתי – מנהל ארכיון השומר הצעיר‪ ,‬סגן יו"ר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע‬ ‫‪14‬‬ ‫‪ 4-2‬טווים חוטים ברשת ‪ /‬ליליק זקס‬ ‫סקירה אקראית ובהחלט לא ממצה‪ ,‬מאפשרת‬ ‫לנו לדגום מספר דרכים בהם משתמשים‬ ‫הארכיונים שלנו ברשת ועושים זאת במיגוון‬ ‫דרכים שבאמצעותם יותר ויותר מידע מונגש‬ ‫החיבור הפנימי של היישוב באמצעות מנוע‬ ‫חיפוש‪ .‬בארכיון זה אוסף גדול מאוד של תמונות‪,‬‬ ‫סיכומי אסיפות‪ ,‬מזכירות רחבה‪ ,‬הנהלה כלכלית‬ ‫ודיווחי האגף החברתי‪ ,‬וכן עלוני הקבוצה מ‪-‬‬ ‫באמצעות אתרים ו‪/‬או בלוגים‪ ,‬דפי קשר‪,‬‬ ‫פורומים (קבוצות דיון) וכמובן הדוא"ל‪.‬‬ ‫‪ .1855‬בנוסף לשני אלה יש לקיבוץ אתר הנצחה‬ ‫מקוון המכיל גם תעודות אוטנטיות מעניינות‪.‬‬ ‫לאוהבי היסטוריה ונוסטלגיה‪.‬‬ ‫אתרים‬ ‫אפשר להבחין בשני סוגים עיקריים‬ ‫א‪ .‬אתרי תדמית שהם בבחינת "כרטיסי ביקור"‬ ‫לארכיון‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אתרי תוכן וקיטלוג חלקי ‪.‬‬ ‫חלק מ"כרטיסי ביקור" הם דף בתוך אתר‬ ‫היישוב‪ ,‬כגון ארכיון מרום הגולן המכיל מידע‬ ‫בסיסי ופרטים על הארכיון ואמצעי התקשרות‪.‬‬ ‫אתרים אחרים נוצרו או עושים שימוש בעקבות‬ ‫ההתחברות לאתר פיקיוויקי‪ ,‬לאלבומי‬ ‫פיקאסה‪ ,‬לפייסבוק וליוטיוב אשר כל אחד מהם‬ ‫מתאפיין באפשרויות משלו עם מוגבלות איחזור‬ ‫מידע בחיפושים ברשת‪.‬‬ ‫אפשר למצוא מידע ארכיוני המשובץ בתוך אתרי‬ ‫היישוב בדפים שונים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬באתר קיבוץ‬ ‫נחשון נמצא מידע הסטורי המכיל‪ ,‬סיפורי‬ ‫מקום‪ ,‬תאריכון ותמונות שאינם תחת הכותרת‬ ‫של הארכיון ובנוסף יש דף של הארכיון נחשון‬ ‫המכיל גם תוכן ‪ -‬דוגמאות של תיעוד סרוק‪.‬‬ ‫דרך נוספת של פעילות ארכיונית יזומה ברשת‬ ‫מיוצגת על ידי ארכיון עין השופט המכיל דף‬ ‫מידע‪ ,‬מעין כרטיס ביקור מורחב על הארכיון ובו‬ ‫קישורים לדפים נוספים‪ .‬בנוסף‪ ,‬החל משנה‬ ‫שעברה מפעיל צוות הארכיון בשיתוף עם גורמים‬ ‫אחרים במשק ארכיון הדיגיטלי הכולל תיקים‬ ‫פורומים‪ ,‬דפי קשר ובלוגים של ארכיונים‬ ‫אלה מאפשרים הפקה והפצת מידע שוטף ועדכני‬ ‫לתפוצה נרחבת וכוללים בתוכם אינטראקציה‬ ‫שוטפת‪ .‬הבלוגים (יומני רשת) משמשים פעמים‬ ‫רבות כתחליף לאתר במושגיו הקלאסים ובל‬ ‫מקרה מכילים מידע רב‪.‬‬ ‫לדוגמה‪:‬‬ ‫בלוג הארכיונאות של תפוז המחזיק מידע‪,‬‬ ‫מאמרים ושיח בנושאי ארכיון‪.‬‬ ‫נפגשים בארכיון – שמהווה מרחב בו ניתן‬ ‫להיפגש‪ ,‬לקרוא ולהתעדכן בנושאים הקשורים‬ ‫בארכיונאות‪ ,‬בנו‪ ,‬אנשי המקצוע‪ ,‬ובנושאים‬ ‫משיקים מעוררי עניין‪ .‬הבלוג מנוהל ע"י אורה‬ ‫זלצר כחלק מפעילות האיגוד הישראלי‬ ‫לארכיונאות ומידע‪.‬‬ ‫שני בלוגים משמשים כמידעון משלים לעשייה‬ ‫השוטפת בארכיון ובאתר של היישוב‪:‬‬ ‫בלוג ארכיון מושב צופית אשר זכה בתוך שנה‬ ‫וחצי מאז פתיחתו למעלה מ‪ 1188 -‬כניסות‪.‬‬ ‫דיגיטאליים לכל חבר ולגופים המנהליים‪ ,‬אליו‬ ‫מעלים חומרים מעיתון הקבוץ‪ ,‬מחברים‬ ‫ומהגופים המנהליים‪ .‬יש אחראית לתחום כאשר‬ ‫הצפייה בחומרים אפשרית מבתי החברים – דרך‬ ‫‪15‬‬ ‫בלוג "הכל דבש" של ארכיון אילות הוא דרך‬ ‫נוספת ליצור קשר ועניין בין מתענייני הארכיון‬ ‫לבין הרשומות שבתוכו‪ .‬מידע נוסף על הארכיון‬ ‫ניתן למצוא באתר ארכיון אילות‪.‬‬ ‫השימוש בפייסבוק מונף בשנה האחרונה‬ ‫ותרומתו משמעותית ביותר לקירוב חומרי‬ ‫הארכיון ולהנגשת תיעוד לציבור‪.‬‬ ‫ולא נסיים מבלי שנזכיר את השימוש באלבומי‬ ‫פיקאסה החינמיים הנפוץ גם הוא ובכתבה של‬ ‫ארכיון אפיקים יש הדגמה יפה לשילוב שעושה‬ ‫הארכיון באלבומי פיקאסה‪.‬‬ ‫ובלוג ארכיון קיבוץ אילות ‪.‬הנקרא "הכל דבש"‪.‬‬ ‫לצפיה בתמונה בפייסבוק בגודל מלה‪:‬‬ ‫‪http://www.facebook.com/photo.php?fbid=315991335153025&set=a.310504905701668.72330.294343337317825&ty‬‬ ‫‪pe=1&relevant_count=1‬‬ ‫‪/http://arctsofit.blogspot.co.il‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪ 4-3‬אתר יבנאל ‪ /‬שיחה עם יאיר נחומי‬ ‫אורי שרפמן ז"ל ‪,‬‬ ‫ליד הפשפש בחומה שהקיפה את בית גן ויבנאל‪1991 ,‬‬ ‫אתר יבנאל הוא אחד האתרים שנולדו מתוך‬ ‫הארכיון (יבנאל‪ ,‬בית גן‪ ,‬משמר השלושה‬ ‫וסמדר)‪ .‬הוא אסתטי מאוד‪ ,‬ומנגיש הקלטות‬ ‫אודיו ווידאו‪ ,‬וכן פרוטוקולים ומסמכים‪.‬‬ ‫לארגונים ואנשים פרטיים והן מנסיונם‬ ‫בהקשבה‪ ,‬ביעוץ ובעידוד‪ .‬שניהם נספו‬ ‫בהתרסקות מטוסם על האי קפלוניה ביוון בד'‬ ‫באייר התשס"ט‪ ,‬ה‪ 11-‬לאפריל ‪.1883‬‬ ‫את שיחתנו פותח יאיר נחתומי‪ ,‬מנהל הארכיון‪,‬‬ ‫בבשורה‪" :‬האיש שעומד מאחורי כל פרויקט‬ ‫התיעוד של האתר‪ ,‬אורי שרפמן‪ ,‬נפטר לצערי‬ ‫לפני שבועיים"‪.‬‬ ‫יאיר מספר שכאשר תכננו את האתר ישבו הוא‬ ‫ונוני עם מתכנת‪ ,‬והתייעצו עם מומחים רבים‪.‬‬ ‫נוני היה נחוש שהחומר יהיה נגיש לכולם‪ ,‬כך‬ ‫שכל מי שירצה יוכל לשאוב את החומר באופן‬ ‫חופשי‪ .‬בהתחלה לא היתה הכנסת החומר‬ ‫ממוסדת ובמבט לאחור יש דברים שהצריכו‬ ‫תיקון‪ .‬למשל – חסר ברישום תאריך ההקלטות‪.‬‬ ‫לדברי נחומי‪" :‬לומר שהמוצר טוב – זה לא! אבל‬ ‫הוא הרבה יותר טוב מכלום"‪.‬‬ ‫אורי שרפמן היה תושב יבנאל שנולד בבית גן‪,‬‬ ‫ונחשב ל"משוגע לתיעוד"‪ .‬באתר הוא מספר על‬ ‫חיידק התיעוד‪ ,‬שהחל לקנן בו כששמע מאביו‬ ‫החולה סיפורים מרתקים על ראשית‬ ‫ההתיישבות בגליל‪ .‬הוא החליט להצמיד‬ ‫לשיחותיהם טייפ‪ ,‬ומאז‪ ,‬במשך כ‪ 18-‬שנים‪,‬‬ ‫הקליט עוד רבים מאוד ממייסדי המושבות של‬ ‫הגליל התחתון והעליון‪ ,‬מקיבוצי עמק הירדן‪,‬‬ ‫כפר יחזקאל ובהמשך תיעד גם במסרטה‪.‬‬ ‫את הקמת האתר יזם נוני‪ ,‬בנו של אורי‪ ,‬כדי‬ ‫להפוך את האוצר של אביו לנגיש‪ .‬נוני (נחום)‪,‬‬ ‫היה בין היתר יזם אינטרנט ומחלוצי ההי‪-‬טק‬ ‫בארץ והקים מספר חברות הזנק‪ .‬הוא ונאוה‬ ‫אשתו תרמו רבות לקהילה הן בתרומות‬ ‫האתר ממומן ע"י משפחת שרפמן כולל דיגיטציה‬ ‫של החומר התיעודי הרב שנאסף‪ .‬לאחרונה‪,‬‬ ‫לאחר הפסקה בהזנת החומר ולאחר שהובטח‬ ‫סיוע לטובת המיזם חזר יאיר להזין את האתר‪,‬‬ ‫ומעוניין להמשיך בדיגיטציה של חומרים‪.‬‬ ‫בעיניי כמתבוננת – האתר הזה הוא השראה‬ ‫להנגשה ידידותית של חומר הארכיון‪ .‬החיפוש‬ ‫פשוט למדי‪ ,‬והערך של החומר עצמו – לא יסולא‬ ‫בפז‪.‬‬ ‫ראיינה ורשמה‪ :‬דינה ספראי‬ ‫‪17‬‬ ‫‪ 4-4‬אתר גבעת ברנר ‪ /‬שיחה עם אליעזר זקס‬ ‫סיפורי גבעת ברנר הוא אתר שהפך לשם דבר של‬ ‫אתר מקומי פעיל לאורך זמן (למעלה מ‪58 -‬‬ ‫שנים!)‪ ,‬עם מאות אלפי כניסות בשנה‪ ,‬ועדכונים‬ ‫שוטפים‪ .‬מי שמסתכל על ה'מדורים' של האתר‬ ‫(סיפורים‪ ,‬תמונות‪ ,‬חברים‪ ,‬מונחים ועוד) מגלה‬ ‫גישה מקורית ויצירתית‪ ,‬ונראה שיוצר האתר‬ ‫פיצח 'קוד' קהילתי שגורם למשתמשים הנאה‬ ‫ורצון לחזור ולראות שוב‪.‬‬ ‫אליעזר זקס‪ ,‬המקים והמפעיל את האתר‪,‬‬ ‫מספר‪:‬‬ ‫האתר נבנה ע"י בני גבעת ברנר שלא גרים‬ ‫בקיבוץ‪ .‬המימון להקמת האתר ניתן ע"י אחד‬ ‫מבני המשק החי מחוץ לקיבוץ‪ ,‬התחזוקה‬ ‫השוטפת לא יקרה ומתבצעת ע"י עמותת בני‬ ‫גבעת ברנר בשם "בית תרבות ברנר"‪ ,‬שאחת‬ ‫ממטרותיה היתה לשמר את המורשת המקומית‬ ‫ולחזק את הקשר בין בני גבעת ברנר החיים‬ ‫בגבעה ומחוצה לה‪ .‬מבחינה ארכיונאית‪ ,‬חשיבות‬ ‫האתר הוא גם בהנגשת המידע בארכיון לכלל‬ ‫הציבור ולא פחות חשוב – העברת אלפי‬ ‫המסמכים והתמונות ממדיה ישנה ומתכלית‬ ‫(נייר ופילמים) למדיה דיגיטלית ידידותית‬ ‫למשתמשים‪ .‬כמרכז הפרויקט נהתן לי הארכיון‬ ‫גישה חופשית לחומר‪ .‬הבסיס לרוב התמונות‬ ‫היה אוצר הצילומים של חנן בהיר מגבעת ברנר‬ ‫שצילם בחייו כ‪ 11,888 -‬תמונות בשנים ‪,5398-15‬‬ ‫בהן תועדו כמעט כל האירועים המרכזיים‬ ‫והעליות על הקרקע בתנועה הקיבוצית בכלל‬ ‫וגבעת ברנר בפרט‪ ,‬מתוכן כ‪ 18,888-‬צילומים היו‬ ‫של גבעת ברנר‪ .‬סרקנו את כל התמונות‬ ‫והשקופיות והכנסנו לפי מילות מפתח‬ ‫שמתחברות לחגים‪ ,‬לאירועים וכד' והן הבסיס‬ ‫לשליפת החומר‪ .‬השתמשנו כמובן גם באוספים‬ ‫של צלמים אחרים‪ .‬שנה וחצי עברה מתחילת‬ ‫העבודה ועד עליית האתר לאוויר‪ .‬רק כשהיו דפי‬ ‫חבר לכ‪ 5888 -‬חברים‪ 51,888 ,‬תמונות מזוהות‬ ‫וכ‪ 188 -‬סיפורים וכ‪ 588 -‬מונחים יכולנו להעלות‬ ‫את האתר‪ ,‬והוא גדל כל הזמן‪ .‬אגב‪ ,‬הקיבוץ‬ ‫הקים בשנה האחרונה אתר קהילה שמשמש‬ ‫לתקשורת מקומית‪ ,‬אבל זה לא אתר תוכן במובן‬ ‫העמוק של המילה‪.‬‬ ‫הרעיון העיקרי היה לעסוק בסיפורים‪ ,‬כאשר כל‬ ‫אירוע וחג ( חג משק‪ ,‬מסיבת סיום בי"ס)‪ ,‬ענף‪,‬‬ ‫נושאים כלליים (ספורט‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬אמנות) ואפילו‬ ‫סיפורי חיים של חברים – נרשם כ"סיפור"‪.‬‬ ‫בנוסף – יצרנו לכל חבר כרטיס‪ ,‬וגם רשימה של‬ ‫מונחים מקומיים‪ .‬הוספנו קטגוריה של נושאים‬ ‫כלליים שאליה הכנסנו כל מה שלא מתאים‬ ‫לקטגוריות הקיימות‪ .‬רוב החומר הוא צילומים‬ ‫או טקסטים מוקלדים‪ .‬מראש הגבלנו את מספר‬ ‫המלים‪ ,‬למרות שיש עדיין מקום גם למסמכי‬ ‫מקור‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫כ‪ 1888-‬תמונות במאגר עדיין אינן מזוהות‪,‬‬ ‫מאחר ומופיעים בהן אנשים ו‪/‬או ילדים שטרם‬ ‫זוהו‪ ,‬למשל צילומי נערים מחברות נוער‪,‬‬ ‫תינוקות וחברי אולפנים‪ ,‬או תמונות מטיולים‪.‬‬ ‫פתחנו 'מדור לזיהוי תמונות' ותהליך הזיהוי‬ ‫פעיל כל הזמן‪ .‬אנשים שולחים תמונות‬ ‫מאירועים עכשוויים‪ ,‬ולעתים בעקבות פטירה‬ ‫מקבלים את העיזבון‪ .‬כיום עובדת הארכיון‬ ‫משתתפת בסריקת התמונות (בסורק שנרכש ע"י‬ ‫העמותה)‪ ,‬וחלק מהחומרים מועברים אלי‬ ‫ולאתר‪ .‬מדי שבוע האתר מתעדכן והתכנים‬ ‫מוצגים לפי סדר קדימויות מסוים‪ ,‬למשל העלון‬ ‫מופיע בחזית‪ .‬יש עדכונים שוטפים ב"לוח‬ ‫מודעות" של לידות ופטירות‪ ,‬וכשיש יום זיכרון‬ ‫אני 'מעלה' את דף החבר‪/‬ה לראש העמוד‪.‬‬ ‫מאחר ולקיבוץ אין כמעט נגיעה לאתר הוא‬ ‫מתנהל לפי ראות עיניי‪ .‬יש לו המון כניסות מחוץ‬ ‫לקיבוץ‪ ,‬כי המעגלים של אנשים שעברו בגבעת‬ ‫ברנר מונים למעלה מ‪ 1888-‬איש‪ ,‬שכל הזמן הם‬ ‫או צאצאיהם שולחים תמונות‪ .‬אני מקבל‬ ‫ל"חברות וירטואלית" כמעט את כל מי שהיה‬ ‫בגבעת‪-‬ברנר ומבקש ומעביר חומר‪.‬‬ ‫סיפורי חיים יש בדרך כלל לאנשים שנפטרו‪,‬‬ ‫אלא אם מישהו ביוזמתו שולח את הסיפור שלו‪.‬‬ ‫אגב‪ ,‬ניסינו גם להקים אתר מקביל "ויקיבוץ" על‬ ‫בסיס של ויקיפדיה שבו כל אחד מעצב את הדף‬ ‫שלו‪ ,‬אבל לאנשים 'אין ראש לזה' ואם אין מי‬ ‫שמתעסק בזה באופן קבוע אין לזה המשך‪.‬‬ ‫בדרך כלל אני מסגנן את הסיפורים ומנסה‬ ‫לשוות להם אופי קצת הומוריסטי וביקורתי‪ .‬גם‬ ‫בסיפורי חיים וסיפורים של "אחרי מות" אני‬ ‫מרשה לעצמי להתערב במידת הנדרש‪.‬‬ ‫מילות קישור מאוד מסייעות‪ :‬אנשים מעלים‬ ‫בפייסבוק תמונות מהאתר ולא מעט כתבים‬ ‫וגופים שונים פונים אלי ומבקשים אישור‬ ‫פרסום‪ .‬זכויות היוצרים הם של ארכיון גבעת‬ ‫ברנר‪.‬‬ ‫סרקנו תמונות עד שנת ‪ 5318‬הדור הצעיר מיוצג‬ ‫באופן מצומצם יותר‪ .‬כל תמונה נסרקת ב‪9-‬‬ ‫גדלים ומקבלת שם שמורכב משם הצלם‬ ‫ומקושרת למילות מפתח של אנשים ואירועים‪,‬‬ ‫אבל אין שיוך למיקום בארכיון כי הכמויות היו‬ ‫גדולות מדי‪ .‬חשבנו פחות על הקטע הארכיונאי‬ ‫ויותר על ההנגשה‪ .‬לא הכנסנו שנים מדויקות‬ ‫אלא הגדרנו עשורים‪ .‬בתמונות מרובות‬ ‫משתתפים ניסיתי בעזרת חברים ותיקים ככל‬ ‫האפשר לזהות‪ ,‬ויש אפשרות פתוחה להתכתב‬ ‫כדי לתקן טעויות ולהחליף מידע‪.‬‬ ‫מבחינה טכנולוגית כבר אין את הבסיס שלפיו‬ ‫האתר נוצר‪ .‬עשינו אמנם כמה שדרוגים בעיקר‬ ‫בשביל סרטים וקישורים‪ .‬יש היום אתרים הרבה‬ ‫יותר מתקדמים‪ ,‬והייעוץ העיקרי שאני יכול לתת‬ ‫היום הוא תכנון העבודה והעברת המידע‬ ‫מהארכיון (תמונות‪ ,‬מסמכים וטקסטים) אל‬ ‫הפורמט הוירטואלי‪.‬‬ ‫רשמה‪ :‬דינה ספראי‬ ‫‪ 4-5‬ארכיון קיבוץ אפיקים ‪ /‬צבי אשכנזי‬ ‫ארכיון קיבוץ אפיקים שתחילתו ב‪, 5395‬‬ ‫ממוחשב החל מ‪ . 1885-‬לפני כארבע שנים עברנו‬ ‫למקום גדול יותר ומרווח‪ .‬הארכיון יפה ומסביר‬ ‫פנים‪.‬‬ ‫בארכיון נמצאים למעלה מ‪ 618-‬מיכלים והוא‬ ‫ממוחשב באמצעות תוכנת קיסופט ברמת שמות‬ ‫מיכלים‪ ,‬תיקים וכותרות של כל המסמכים‬ ‫שנמצאים בתיקים‪ .‬בשנה האחרונה נגשנו‬ ‫להקלדה של מסמכים וכתובים חשובים‬ ‫ומעניינים שנמצאים במיכלים‪ .‬התחלנו במיכלי‬ ‫המקורות‪ ,‬והמשכנו בפרוטוקולים של הועדות‬ ‫השונות‪ .‬בארכיון נמצאות כ‪ 11.888-‬תמונות‬ ‫שנסרקו במבצע של בית יגאל אלון‪ .‬כמובן‬ ‫שהארכיון מכיל גם תיקים אישיים של כל‬ ‫החברים‪ ,‬כמו גם תיקי העוזבים מ‪ 5319-‬ועד‬ ‫היום‪ ,‬ולהבדיל ‪ -‬כל תיקי הנפטרים של הקיבוץ‪.‬‬ ‫העלינו את הארכיון לאתר הקיבוץ הפנימי‪.‬‬ ‫חברים יכולים להיכנס לארכיון הממוחשב‬ ‫ולמצוא שם פרוטוקולים והחלטות מפורטות‪,‬‬ ‫תמונות רבות‪ ,‬סיפורי חברים משנות הקיבוץ‬ ‫הראשונות‪ .‬ישנה אפשרות למצוא מסמכים לפי‬ ‫כותרות מכל שנות הקיבוץ ולבוא לארכיון כדי‬ ‫לעיין בהם‪.‬‬ ‫מחשוב הארכיון מאפשר יצירת קשר ישיר עם‬ ‫החברים ועם אנשים שאינם חברי הקיבוץ‬ ‫ומעוניינים לחפש חומרים בארכיון‪.‬‬ ‫הארכיון משרת את חברי הקיבוץ‪ ,‬באים לחפש‬ ‫חומרים והחלטות שונות‪ ,‬תמונות‪ ,‬חומרים‬ ‫לעבודות לימודיות‪ .‬כמו כן יש הרבה פניות‬ ‫מבחוץ לגבי חומרים שנמצאים בארכיון‪.‬‬ ‫מוזמנים לבקר אצלנו ולשמוע‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫צוות הארכיון‪:‬‬ ‫צבי אשכנזי‪-‬מנהל‪ .‬רותי ענברי ואיה סהר‪-‬ממחשבות‪ .‬נורית דגאי‪-‬מעבירה את התמונות לקיבצי תמונות‪.‬‬ ‫כתובת דוא"ל הארכיון‪[email protected] :‬‬ ‫הערת מערכת העלון‪ :‬תוך כדי עריכת העלון‪ ,‬הוחלט להוסיף את שמו של ישראל חופש לשם הארכיון‬ ‫ומעתה נקרא שמו ‪ -‬ארכיון אפיקים על שם ישראל חופש‬ ‫‪ 4-6‬ארכיון כפר מסריק‬ ‫נעמי ‪ -‬אחראית על פרויקט ההנגשה הויזואלית‪ ,‬ונעמית‪ -‬אחראית ארכיון‬ ‫לפני כשנתיים פנו מאוניברסיטת חיפה לארכיון‬ ‫כפר מסריק בבקשה לקבל צילומים‬ ‫היסטוריים‪ ,‬כדי לסורקם ולהעלותם באינטרנט‬ ‫בפני ציבור המתעניינים‪ ,‬תוך אפשרות‬ ‫לשימוש בתמונות כפוף לאישור ולמתן קרדיט‪.‬‬ ‫‪ .‬נענינו בחיוב ושלחנו תמונות‪ ,‬שנסרקו‪ ,‬עובדו‬ ‫וקוטלגו במחלקת המדיה‪ .‬בשלב הבא הועלו‬ ‫התמונות למערכת "המרכז למדיה‬ ‫דיגיטלית" שם הן נשמרות בפורמט המתאים‬ ‫לשימור לטווח ארוך‪.‬‬ ‫ולפני שנתיים עלה לאינטרנט האתר מידע‬ ‫במידה תחת הכותרת ‪ -‬ארכיון קיבוץ כפר‬ ‫מסריק ‪ -‬תולדות‪ ,‬חיי הקיבוץ וראשית‬ ‫התעשיה באזור נעמן‪ .‬הארכיון מכיל אוסף‬ ‫תמונות המתעדות את שלבי ההתפתחות של‬ ‫הקיבוץ לאורך השנים והתפתחות התעשייתית‬ ‫באזור‪ .‬החלוקה לסדרות באוסף זה נעשתה‬ ‫על בסיס כרונולוגי ונושאי‪ .‬סדרות המשקפות‬ ‫את התקופות השונות של הקיבוץ על ציר‬ ‫הזמן וסדרות המתמקדות בנושא ספציפי כמו‬ ‫למשל במקרה של בית חרושת אסקר‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬מזה שנה וחצי פועל בארכיון כפר‬ ‫מסריק פרויקט של סריקת תשלילים ושקופיות‬ ‫והעלאתם לרשת‪ .‬בעת סריקת פילמים‬ ‫פרטיים משנות השבעים הסתבר שהפילמים‬ ‫באיכות גרועה ונשאלה השאלה אם זה כך‪,‬‬ ‫מה קורה לפילמים של ראשית הקיבוץ משנות‬ ‫הארבעים ואילך? עד מהרה התארגנו‬ ‫לסריקת הפילמים מתוך תחושת דחיפות‬ ‫להצילם מכליה‪ .‬כמו כן התעורר הצורך לשתף‬ ‫את החברים ב"ממצאים"‪ .‬הועלה הרעיון‬ ‫להעלותם באינטרנט‪ .‬נבחן הרעיון‬ ‫של הפייסבוק‪ ,‬אך מתוך ידיעה שמשתמשים‬ ‫בעיקר צעירים החלטנו להעלות את התמונות‬ ‫גם לאתר "פיקיויקי"‪ .‬אתר זה נגיש לכלל‬ ‫הציבור אך מוגבל משתי סיבות‪:‬‬ ‫‪21‬‬ ‫האחת ‪ -‬אינו מאפשר העלאת צילומים אישיים‬ ‫של חברי הקיבוץ לדורותיהם‪ ,‬והשנייה – כי‬ ‫הוא מחייב הכנסת הרבה אינפורמציה‬ ‫תוך כדי המהלך הסתבר שניתן לצפות באתר‬ ‫הארכיון אשר בפייסבוק גם דרך הגוגל מבלי‬ ‫להיות חבר בפייסבוק ומאותו הרגע‬ ‫השארנו בפיקיויקי את התמונות הכלליות של‬ ‫ראשית הקיבוץ והתחלנו‬ ‫להעלות בפייסבוק את אותן התמונות וגם את‬ ‫כל השאר‪.‬‬ ‫ההדים היו מיידים ונלהבים‪ .‬אנשים פגשו‬ ‫לראשונה תמונות מראשית הקיבוץ‪ ,‬תמונות‬ ‫משפחתיות ואחרות ומיהרו לפרסמם על הקיר‬ ‫האישי שלהם‪ .‬הנושא הופץ במהרה בין רבים‬ ‫והפך לשיחת היום בקיבוץ‪ ,‬בארץ ובחו"ל‪,‬‬ ‫והחלו להגיע התגובות הנרגשות‪.‬‬ ‫בהמשך כמובן התחלנו לקבל גם צילומים‬ ‫מהאלבומים האישיים‪ .‬במידה והיו תמונות של‬ ‫דמויות בלתי מזוהות הן זוהו ע"י הצופים‪.‬‬ ‫הגיעו אלינו גם הדים על חוקרי התקופה‬ ‫שעשו שימוש בצילומים שהעלינו‪.‬‬ ‫במסגרת הפרויקט אנו משתדלים לסרוק גם‬ ‫סרטי סופר ‪ 8‬ומקווים להגיע גם לסרטי השמע‬ ‫‪.‬‬ ‫ותרגומה לאנגלית‪ ,‬והוא איננו מוכר לכולם‬ ‫והיתה בעיה להעביר מידע על עצם קיומו‬ ‫לכולם‪.‬‬ ‫שברשותנו‪ .‬יש עדיין בעיה איך לסרוק את‬ ‫הסרטים הגדולים יותר –סופר ‪ 12‬ונגטיבים‬ ‫של ‪ 2X2‬וצילומים על גבי זכוכית היות ואין‬ ‫ברשותנו ציוד מתאים‪.‬‬ ‫עובדים בארכיון‪:‬‬ ‫מנהלת הארכיון – פנסיונרית בחצי משרה‪,‬‬ ‫פנסיונר בן ‪ 53‬אשר נמצא מדי פעם ועוסק‬ ‫בעיקר בהוצאת חומר מהעיתון‬ ‫המקומי‪ ,‬פנסיונרית נוספת במשרה מצומצמת‬ ‫שמתייגת את התמונות שנסרקו ועושה בהן‬ ‫סדר‪.‬‬ ‫ובנוסף שני מתנדבים העובדים בשעות הפנאי‬ ‫שלהם (ומקבלים על כך תמורה קטנה)‪:‬‬ ‫בחורה שסורקת פילמים ובחור שמעביר את‬ ‫הסרטים למדיה הדגיטלית‪.‬‬ ‫לעזרנו עומד בחור צעיר שמעביר את‬ ‫הצילומים שנסרקו לפייסבוק‪.‬‬ ‫צוות מצומצם לכל הדעות אך עם מוטיבציה‬ ‫להתקדם‪ ,‬לשמר ולהעביר את חומרי הארכיון‬ ‫לידיעת הציבור‬ ‫‪ 4-7‬כפר חסידים ‪ /‬לאה קראוס‪ ,‬יעל סויסה‪ ,‬שולה במברגר‬ ‫מ‪.‬ש‪.‬מ‪.‬ר‬ ‫כפר חסידים‬ ‫שימוש באינטרנט במסגרת העבודה השגרתית ‪ -‬בתי עלמין ומצבות‬ ‫כולנו יודעים‪ ,‬שהזדמנות לפתרון בעיות מתחילה‬ ‫שביקשו לברר‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬האם ידוע לנו אם‬ ‫לעתים בגלל עניין שולי שצץ במהלך העבודה‪.‬‬ ‫מתחילים "לחפור" בתיקים‪ ,‬מחפשים מסמכים‬ ‫המשפחה היתה ממייסדי הכפר? או מתי עזבה‬ ‫את הכפר? את הרעיון הראשון לקבלת מידע‬ ‫ומגיעים למבוי סתום‪ .‬בארכיון שלנו‪ ,‬כולנו‬ ‫מתחילות את הקריירה השלישית עם היציאה‬ ‫קבלנו כאשר התעוררה שאלה כמו‪" :‬מתי בערך‬ ‫החל הרב מישקובסקי ז"ל את כהונתו כרב הכפר‬ ‫לגמלאות‪ ,‬והחלטנו לאמץ חשיבה של צעירים‪.‬‬ ‫התחלנו בזה כשנתקלנו בצורך למצוא מידע‬ ‫במקום חותנו הרב קרול?"‪ .‬במקרה הזה הסתבר‬ ‫לנו שאפילו בתיקו האישי של הרב הראשון של‬ ‫והגענו למבוי סתום‪ .‬כסבתות פעילות עם נכדים‬ ‫פשוט שאלנו אותם מה עושים במקרה כזה?‬ ‫הכפר‪ ,‬הרב קרול‪ ,‬כמעט לא נמצאו מסמכים‪ .‬לא‬ ‫ידענו עליו דבר מעבר לכך שהיה רב אהוד מאד‬ ‫התשובה האולטימטיבית היתה "סבתא‪ ,‬בואי‬ ‫נגגל‪ ,‬בואי נחפש באינטרנט"‪.‬‬ ‫ושבתו‪ ,‬הרבנית שושנה מישקובסקי‪ ,‬היתה‬ ‫אישיות מיוחדת שרבים בכפר העריצו ואהבו‪.‬‬ ‫ככה מצאנו עצמנו מטפלות בתיקים אישיים של‬ ‫המתיישבים הראשונים‪ ,‬שיש לנו מרובם אפס‬ ‫שאלנו את הוותיקים‪" ,‬חפרנו" בזיכרונות‬ ‫וכשמישהי נזכרה שבעצם הרב קרול נפטר‬ ‫מידע‪ .‬מדי פעם הגיעו אנשים מחוץ לכפר‬ ‫ממחלה בירושלים‪ ,‬החלטנו ללכת בחיפושים‬ ‫‪21‬‬ ‫מהסוף להתחלה‪ .‬כלומר מתאריך פטירתו‬ ‫אחורנית עד כמה שניתן‪.‬‬ ‫עם הרעיון הזה התחלנו לבדוק את בתי העלמין‬ ‫המקוונים שקיימים בארץ‪.‬‬ ‫נתמזל מזלנו ובתי העלמין של חיפה וסביבתה‬ ‫כבר נמצאים באינטרנט‪.‬‬ ‫במקרה של הרב קרול‪ ,‬מכיוון שלא מצאנו את‬ ‫קברו בבית העלמין של כפר חסידים ולא בשום‬ ‫בית עלמין באזור חיפה והסביבה‪ ,‬מסקנתנו‬ ‫היתה שכנראה גם נטמן בבית עלמין בירושלים‪.‬‬ ‫תאריך משוער היה‪ :‬לפני קום המדינה‪.‬‬ ‫נכנסנו לאתר הר הזיתים‬ ‫חיפשנו את שם המשפחה קרול‪ .‬מתוך הרשימה‬ ‫בחרנו את מרדכי שמואל קרול שנפטר בתש"ה‬ ‫ותראו מה קיבלנו שם‪:‬‬ ‫בירושלים‪ ,‬רק בית העלמין בהר הזיתים מקוון‬ ‫לכן קיווינו ששנת הפטירה המשוערת היתה‬ ‫בלשונית "פרטי הקבר" כמו בהרבה מקרים‪,‬‬ ‫רשום מלל המצבה וכמו במקרים רבים יש כאן‬ ‫תמונה של המצבה שהיא גם מסמך‪ .‬קבלנו מידע‬ ‫שמאמת את העובדה שאכן זהו קברו‪ ,‬ועוד‬ ‫פרטים שלא ידענו עליו‪.‬‬ ‫נכונה‪.‬‬ ‫ניסינו את מזלנו וההצלחה האירה לנו פנים‬ ‫בצורה לא רגילה‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬ליד פרטי הקבר נמצאו ‪ 9‬תמונות של מצבת הקבר‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫על ההרוג הראשון בכפר‪ ,‬מצאנו מידע באתר חברה קדישא של חיפה‬ ‫הוא טמון בבית העלמין העתיק ברחוב יפו‬ ‫נסו‪ ,‬למשל‪ ,‬להיכנס לאתר של "האנציקלופדיה‬ ‫בחיפה‪ .‬נתונים מספר החלקה ומספר הקבר‪.‬‬ ‫הצבנו לעצמנו משימה ללכת ולצלם את הקבר‪...‬‬ ‫לחלוצי הישוב ובוניו" של דוד תדהר בכתובת‬ ‫חסד של אמת‪...‬‬ ‫במקרה אחר‪ ,‬הגיעו צאצאים של משפחה שכבר‬ ‫איש מהם לא גר בכפר‪ .‬הם רצו לארגן אירוע‬ ‫משפחתי שכלל סיור בעקבות המשפחה אך מצאו‬ ‫עצמם ללא כל מידע על העבר‪ .‬עזיבת הכפר היתה‬ ‫שינוי חשוב‪ ,‬אך הם לא ידעו מתי המשפחה‬ ‫עזבה‪ .‬הועלתה הצעה שיתכן וזה קרה אחרי‬ ‫פטירת האם‪ ,‬שנפטרה בצעירותה והשאירה בעל‬ ‫צעיר עם ילדים‪ .‬לשיטתנו‪ ,‬התחלנו מהסוף ואכן‬ ‫את קברה מצאנו ברשימות בית העלמין בכפר‬ ‫חסידים‪.‬‬ ‫הרבה פרטים לא נמצאו כאן‪ ,‬אבל שנת הפטירה‬ ‫סייעה למשפחה לדעת שמשנה זו ואילך הם‬ ‫צריכים לחפש את עקבותיהם במקום אחר‪.‬‬ ‫זו דוגמא אופיינית למצב בו רק בן זוג אחד טמון‬ ‫בבית עלמין של הכפר‪ .‬המסקנה המתבקשת היא‬ ‫שבן הזוג שנותר בחיים לא היה בכפר בעת‬ ‫פטירתו‪ .‬כשמתמזל המזל מצליחים למצוא את‬ ‫קברו בבית עלמין אחר באזור‪ ,‬אם הרחיק נדוד‬ ‫למקום אחר‪ ,‬יש בעיה‪.‬‬ ‫באתרים של קיבוצים רבים‪ ,‬מושבים וכפרים‬ ‫חקלאיים‪ ,‬ניתן למצוא את רשימות הנפטרים‪ .‬זו‬ ‫הקישור‪/http://www.tidhar.tourolib.org .‬‬ ‫יש בה הרבה מידע‪ ,‬אבל הוא לא שייך לנושא‬ ‫המאמר‪.‬‬ ‫להלן הפניות לכמה אתרים‪:‬‬ ‫בית עלמין סגולה ‪ -‬ידידותי מאד ונוח לשימוש‬ ‫חברה קדישא אזור חיפה ‪ -‬מאתר זה ניתן להגיע‬ ‫גם לבית העלמין בתל רגב ובחוף הכרמל‪.‬‬ ‫חברה קדישא חיפה ‪-‬‬ ‫בתי עלמין של תל אביב ‪ -‬המכיל גם מידע שוטף‬ ‫על אזכרות והלוויות‪.‬‬ ‫אתר יזכור של משרד הבטחון לזכר הנופלים‬ ‫בצה"ל‪- .‬‬ ‫אתר מהממם – "רישומי קבורה בישראל –‬ ‫חיפוש מקוון מתוך ויקיגניה‪ ,‬המיזם הגנאולוגי‬ ‫העברי‪ ,‬רשימת בתי עלמין ואתרי הנצחה‬ ‫בישראל‪ ,‬המכיל מידע אודות הנפטרים באופן‬ ‫מקוון‬ ‫זה רק על קצה המזלג‪ .‬כשמתחילים לשוטט‬ ‫במרשתת‪ ,‬השמים הם הגבול להיכן שניתן‬ ‫להגיע‪.‬‬ ‫צוות מ‪.‬ש‪.‬מ‪.‬ר – מרכז שימור מורשת ראשונים‪,‬‬ ‫ארכיון כפר חסידים‬ ‫יכולה להיות נקודת מוצא טובה לאיתור מידע‪.‬‬ ‫גוגול עם שם או נושא‪ ,‬מביא למקורות מידע‬ ‫שאנחנו נוטים לשכוח או אפילו לא להכיר‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪ 4-8‬ארכיונאית בכישורית ‪ /‬אסתי סלע קיבוץ מורן‬ ‫עידן האינטרנט יצר הזדמנויות חדשות לארכיונאים‪.‬‬ ‫מי מאתנו‪ ,‬שהחליט לנצל את המרשתת‬ ‫להפצת ידע ושילובו בכל מיני פורמטים ‪ -‬בחר‬ ‫גם להביא את ההיסטוריה והעיסוק בה לקהל‬ ‫גדול מאד ובמיוחד לזה שאינו מבקר‬ ‫בארכיונים‪ .‬מפתיעות לפעמים התגובות‬ ‫והאינפורמציה הנאספת מגולשים אקראיים‬ ‫ולחשיפתו של חמר חדש‪.‬‬ ‫במסגרת עבודתי בארכיון עין יהב והערבה‬ ‫התיכונה (‪" )2338 – 1582‬ניצלתי" את‬ ‫הבמה שניתנה לי באינטרנט ערבה בחברה‬ ‫לפיתוח במועצה האזורית‪.‬‬ ‫המגזין המקוון הראשון "כל הערבה" יצא‬ ‫לאור ב‪ 0 -‬ביוני ‪ 2332‬והוא פרי יוזמתה של‬ ‫גילה טל‪ ,‬מנהלת אינטרנט ערבה‪ .‬בבסיס‬ ‫היוזמה עמד לנגד עינינו יצירתו של עיתון‬ ‫וירטואלי שיהווה קשר חברתי וערך מוסף‬ ‫לגולשים ולמנויים באינטרנט ערבה‪ ,‬בראש‬ ‫ובראשונה‪ ,‬על מנת שיהיו שותפים לתכניו‬ ‫שיופצו ברבים‪ .‬בכל מגזין כזה הכנסנו פינה‬ ‫נוסטלגית מהארכיון‪ .‬הפורמט הזה הפך‬ ‫בזמנו לספינת הדגל של "אינטרנט ערבה"‬ ‫בדיוק בכל אתר גדול ברשת המכבד את‬ ‫עצמו‪.‬‬ ‫לחיזוק פינת ההיסטוריה העלינו את האתרים‬ ‫ההיסטוריים בערבה ורשימת כל האירועים‬ ‫החל משנות החמישים ואילך‪ .‬יצאנו אז‬ ‫בקריאה לתלמידים‪ ,‬סטודנטים‪ ,‬חוקרים‪ ,‬אנשי‬ ‫טבע ומדבר‪ ,‬וכל מי שמתעניין ונעזר במושג‬ ‫שנקרא "מילות חיפוש" ‪ -‬לשאול את ותיקי‬ ‫הערבה על הימים ההם שסללו את הדרך‬ ‫לזמן הזה ‪ -‬לתפארת הערבה ומדינת ישראל!‬ ‫האפשרויות להכנסת קישורים והפניות‬ ‫במרשתת לנושא זה או אחר הן רבות‬ ‫והארכיונאי המתקדם הופך למכוון מספר אחת‬ ‫לנושא אותו הוא רוצה להציג או להסב אליו‬ ‫את תשומת הלב של גולשים ומבקרים‬ ‫פוטנציאליים בארכיון בו הוא עובד‪.‬‬ ‫חשוב שהדברים המועלים במרשתת יהיו‬ ‫ברמה טכנית גבוהה של יישומי מחשב‬ ‫ותכנות‪ .‬ליכולת האינטראקטיבית סוד קסם‬ ‫ליצירת קשרים בלתי אמצעים בין אנשים‪.‬‬ ‫לאיסוף החומר – שכתּובו‪ ,‬התמונות – עיבודן‬ ‫הגרפי נדרשים זמן ומחשבה רבה ואין צורך‬ ‫להרחיב שההשקעה מצריכה כמעט משרה‬ ‫מלאה‪.‬‬ ‫פינה מיוחדת מוקדשת גם למדור "היה היה"‬ ‫בו מעלים אירועים מן העבר ובוחנים אותם‬ ‫בראי האקטואליה‪ .‬מטבעו של מדור או בלוג‬ ‫כזה שהוא זרקור נוסף על הערבה ונושא‬ ‫דברם של האנשים החיים בה‪ .‬אם תרצו סוג‬ ‫של ראי או חלון ראווה‪ .‬למה? ‪ -‬לתיירות‪,‬‬ ‫חקלאות‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬מגורים‪ ,‬תעסוקה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2335‬פתחתי את יומן ההיסטוריה‬ ‫"אומרים שהיה פה" המספר את תחילת‬ ‫ההתיישבות במשגב‪ ,‬החוגגת השנה ‪ 03‬שנים‬ ‫להיווסדה‪ .‬במסגרת ערוץ התקשורת של‬ ‫משגב – השבילים‪ .‬המטרה היא‪ ,‬בין השאר‪,‬‬ ‫לעורר את נושא הארכיונים הקטנים בישובים‪.‬‬ ‫המודעות לשמירת חומרים אמנם ישנה אבל‬ ‫הוא לא נמצא בארכיונים פעילים ולא‬ ‫מתקיימת מסגרת לארכיונאים במשגב‪ ..‬כמובן‬ ‫שהפייסבוק הופך גיבוי ואמצעי להפצת החמר‬ ‫גם אם לא בקשת אותו‪...‬‬ ‫אני מציעה לכל מי שרוצה לקדם ולפאר שמו‬ ‫של הארכיון כמקום שיש לשמרו לדורות‬ ‫הבאים ‪ -‬להפיץ דברו בכתבות מעניינות‪,‬‬ ‫בשילוב תמונות המדברות בעד עצמן –‬ ‫להשתמש בפייסבוק (ראוי לציון אגב‪ ,‬השימוש‬ ‫שעושה איגוד הארכיונאים במדיה הזאת)‬ ‫ובאינטרנט שללא ספק הוא הארכיון העולמי‬ ‫הגדול ביותר עם קהל מבקרים עצום‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫כתה א' בעין יהב בפיחת שנת הלימודים ‪5359‬‬ ‫נבון בטקס העליה לקרקע של קיבוץ כישור ‪19.1.5318‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪ .5‬אור‪-‬קולי‬ ‫‪ 5-1‬מיזם פיקיוויקי ‪ -‬מאגר התמונות של ישראל ‪ /‬סיגל בן עמרם‬ ‫שיתוף הפעולה עם ארכיונים של מושבים וקיבוצים‬ ‫הבה נבצע ניסוי קטן‪ :‬ניכנס למנוע החיפוש ‪ google‬ונחפש את צירוף המילים 'ארכיון קיבוץ'‪ .‬בתוצאות‬ ‫החיפוש נגלה הפניות רבות לדפי מידע של ארכיונים קיבוציים במאגר פיקיוויקי‪ .‬משמעות בדבר היא‬ ‫שמאגר פיקיווקי משמש כיום מקור מידע עיקרי ולעיתים יחידי‪ ,‬אודות ארכיונים של קיבוצים ומושבים‪.‬‬ ‫פיקיוויקי – מאגר התמונות של ישראל‪ ,‬נוסד בשנת ‪,1883‬‬ ‫על ידי 'איגוד האינטרנט הישראלי' ועמותת ויקימדיה‪.‬‬ ‫המטרה העיקרית הנה ליצור ברשת אוסף של תצלומים‬ ‫איכותיים וחופשיים לשימוש‪ ,‬בנושאים הקשורים‬ ‫בישראל ובחברה הישראלית בעבר ובהווה‪.‬‬ ‫נכון להיום‪ ,‬מכיל המאגר למעלה מ ‪ 18,888‬תצלומים‪.‬‬ ‫התצלומים מתפרסמים מיידית גם במאגר התמונות הבין‬ ‫לאומי ויקישיתוף מבית ויקימדיה‪ ,‬מהלך שתרם לגידול‬ ‫עצום במידת החשיפה של תצלומים איכותיים מישראל‬ ‫בפני העולם כולו‪.‬‬ ‫חג המחולות בקיבוץ דליה בשנות ה ‪ -1446‬ארכיון עין השופט‬ ‫כל אדם מוזמן לתרום לפיקיוויקי תמונות מאלבומו‬ ‫וממצלמתו‪ .‬אך‪ ,‬בשונה מאנשים פרטיים‪ ,‬ארגונים‪ ,‬כגון‬ ‫ארכיונים ומוזיאונים‪,‬‬ ‫מקבלים אפשרות ליצור דף מידע אודות הארגון‪ ,‬מהלך‬ ‫שתורם להכרת הארגון ולחשיפתו ברשת‪.‬‬ ‫צוות האתר מקפיד מאד על איכות התצלומים ועל עמידה‬ ‫בכללים‪ ,‬המתפרסמים בדף 'חשוב לדעת' באתר‪.‬‬ ‫מראשית הקמת המאגר נוצר שיתוף פעולה יפה עם‬ ‫ארכיונים בקיבוצים ובמושבים רבים‪ ,‬אשר הבינו את‬ ‫היתרונות הגלומים בתוכנה‪ ,‬בממשק של פיקיוויקי‬ ‫ובאופן הצגת המידע וחשיפתו ברשת‪.‬‬ ‫בשדות מושב צופית – ארכיון מושב צופית‬ ‫כיום רשומים בפיקיוויקי עשרים ואחד ארכיונים של‬ ‫קיבוצים ושבעה ארכיונים של מושבים ומושבות‪ .‬חלקם‬ ‫הסתפקו ביצירת דף מידע ותרמו מספר קטן או בינוני של‬ ‫תמונות ( כ‪ 98 -‬תמונות בממוצע) בעוד אחרים‪ ,‬כמו‬ ‫הארכיונים של עין החורש‪ ,‬עין השופט‪ ,‬כפר מסריק‪ ,‬ומושב צופית‪ ,‬תרמו מעל למאה תצלומים‪ .‬שיאן‬ ‫התורמים הוא ארכיון קיבוץ‬ ‫גן שמואל‪ ,‬עם ‪ 5,816‬תמונות‪ ,‬כאשר פיקיוויקי משמש למעשה כארכיון הדיגיטלי של ישוב זה‪ .‬תודתנו‬ ‫והערכתנו לגידי סיוון‪ ,‬חבר גן שמואל‪ ,‬על פועלו הרב בנושא‪.‬‬ ‫פיקיוויקי מרכז כיום אוסף גדול ומגוון‪ ,‬מן העבר הרחוק וההווה הקרוב‪ ,‬של תמונות ממושבים וקיבוצים‪.‬‬ ‫ספק אם ניתן למצוא ריכוז דומה באתר אחר‪( .‬בחיפוש חופשי של המילה 'קיבוץ' במאגר פיקיוויקי נמצא‬ ‫‪ 5938‬תצלומים וחיפוש המילה 'מושב' ‪ 515‬תצלומים)‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫התמונות חופשיות לשימוש‪ ,‬כך שכל אחד יכול‬ ‫להשתמש בהן‪ ,‬או להוסיף אותן לארכיון שלו‪.‬‬ ‫אנקדוטה לדוגמה‪ :‬בארכיון קיבוץ גבעת‪-‬ברנר‪ ,‬שמחו‬ ‫מאד כאשר גילו בפיקיוויקי תצלומים של המחנה‬ ‫בראשיתו‪ ,‬אשר צולמו בשנת ‪ 5399‬ע"י דר' הנס‬ ‫לוירר‪ ,‬נסרקו מתשלילים ונתרמו למאגר ע"י נכדו‪,‬‬ ‫יהונתן לוירר‪.‬‬ ‫אנו מזמינים אתכם‪ ,‬במושבים ובקיבוצים‪ ,‬להמשיך‬ ‫ולתרום תמונות למאגר פיקיוויקי ולהציג בפני כל את‬ ‫הפנים היפות של 'ההתיישבות העובדת'‪ .‬צוות‬ ‫פיקיוויקי עומד לרשותכם למתן הדרכה פנים אל‬ ‫פנים אצלכם בארכיון‪ ,‬ו‪/‬או בטלפון‪ ,‬ו‪/‬או בדואר‬ ‫אלקטרוני‪ .‬חשוב לציין כי ההרשמה למאגר‪ ,‬ההדרכה‬ ‫והתמיכה ניתנים ללא כל עלות‪ .‬במידת הצורך ננסה לסייע אף בכוח אדם‪ ,‬על ידי תיאום מתנדבים‬ ‫העובדים עמנו‪.‬‬ ‫קטיף סלק – ארכיון קיבוץ גן שמואל‬ ‫להרשמה היכנסו לדף הרשמה למאגר בחרו ב 'אחר' ורשמו את פרטי הארכיון שלכם‪ .‬לאחר שנקבל את‬ ‫הרשמתכם ניצור עמכם קשר להמשך שיתוף הפעולה‪.‬‬ ‫למידע נוסף‪ ,‬שאלות ובקשות‪ ,‬ניתן לפנות בדואר אלקטרוני ל‪ [email protected] :‬או באמצעות טופס‬ ‫'צור קשר' באתר פיקיוויקי‪.‬‬ ‫‪ 5-2‬כבר לא נחבאים אל הכלים ולא במגירות נסתרות‪ /‬שי דרורי‬ ‫קולות וצלילים מהעבר ‪ -‬במדיה הדיגיטלית‬ ‫אי שם בתחילת המאה עבדתי עם ארכיון הצליל‬ ‫הלאומי על פרויקט דיגיטציה של אוסף‬ ‫ההקלטות‪ .‬הפרוייקט היה כבר בשנתו השלישית‬ ‫ואני הייתי שקוע בדיגיטציה של הסלילים‪.‬‬ ‫בתחילה נקבעו שתי הנחות יסוד‪:‬‬ ‫האחת ‪ -‬חומרים בסיכון יהיו ראשונים לעבור‬ ‫המרה‪.‬‬ ‫השניה ‪ -‬לאחר המרת החומרים בסיכון נמיר את‬ ‫שאר האוסף לפי מספר סידורי עולה וכך נשמור‬ ‫על סדר‪.‬‬ ‫ואכן כך היה‪ ,‬סדרה אחר סדרה המרנו את‬ ‫האוסף לדיגיטאלי‪ .‬לגבי הסלילים הוחלט‬ ‫שקודם כל יועברו כל הסלילים בסיכון (אצטט‪,‬‬ ‫ונייר)‪ ,‬ואחריהם כל שאר הסלילים‪.‬‬ ‫במקביל ישבו סטודנטים והכניסו למאגר המידע‬ ‫הדיגיטאלי נתונים על ההקלטות‪.‬‬ ‫יום אחד קראה לי הספרנית הראשית להראות‬ ‫לי סלילים שלא יעברו המרה וכנראה יצאו בכלל‬ ‫‪27‬‬ ‫מהאוסף‪ .‬הסלילים היו מגרמניה (אם אני זוכר‬ ‫נכון)‪ ,‬ולא היו קשורים למוזיקה יהודית‪ ,‬ולא‬ ‫ליוצרים ישראלים או יהודים‪ .‬בקיצור‪ ,‬לא‬ ‫קשורים לאוסף של בית הספרים‪.‬‬ ‫התפתח דיון סוער שהפך לדיון עקרוני בשאלה ‪-‬‬ ‫מה לעשות עם האוסף? טענתי כי אסור ולא‬ ‫יתקבל על הדעת לזרוק אותם גם אם מעולם לא‬ ‫ביקש מישהו לשמוע את הסלילים‪ .‬חשבתי‬ ‫וטענתי כי יתכן שבגרמניה יהיה אי פעם מישהו‬ ‫שאולי ירצה להאזין להם‪ .‬ואכן הוחלט כי אמנם‬ ‫לא נמיר את הסלילים אבל הם ישארו בארכיון‪.‬‬ ‫א ‪ -‬אם אתם חושבים שמשהו מענין רק אתכם‬ ‫אתם טועים‪ ,‬יש לכם "חברים לשגעון" או איך‬ ‫שתכנו זאת‪ ,‬ולא משנה כמה ביזארי הוא‪ .‬דרך‬ ‫הרשת ניתן למצוא האחד את השני‪.‬‬ ‫ב ‪ -‬הרשת מאפשרת ליצור שיתופי פעולה שלא‬ ‫היו אפשריים בעולם הישן‪.‬‬ ‫ג ‪ -‬ככל שיועלו יותר דברים מעניינים לרשת‪ ,‬כך‬ ‫תגדל כמות האנשים הרוצים לראות את‬ ‫הארכיון המיוצג‪.‬‬ ‫ושלא יהיה ספק‪ ,‬תנועות היישוב בישראל‬ ‫מרתקות חוקרים מכל העולם‪ ,‬בגלל ההשלכות‬ ‫והנה‪ ,‬לאחר כמה חודשים באה הספרנית לחדרי‬ ‫ואמרה "אתה חייב לראות משהו"‪.‬‬ ‫הפוליטיות‪ ,‬החברתיות‪ ,‬וההיסטוריות‪ .‬החומרים‬ ‫שיש לארכיונים של הקיבוצים והמושבים הם‬ ‫ה'משהו' היה חוקרת צעירה יושבת ומקשיבה‬ ‫לסלילים‪ .‬הסתבר שההקלטות הללו היו חשובות‬ ‫מקור מדהים לשימוש להאדרת הישוב שלכם‬ ‫(כן‪ ,‬אתם יכולים להיות גאים במה שהקמתם יש‬ ‫ונדירות ובגרמניה לא ידעו כלל על קיומן‪ .‬אלה‬ ‫מה? מרגע שעלה המידע אודותם לרשת‪ ,‬הוא‬ ‫הגיע לאותה חוקרת גרמניה שהגיעה במיוחד‬ ‫לארץ כדי להקשיב להם‪.‬‬ ‫מאין)‪ ,‬למשיכת צעירים לבוא ולהתיישב בו‪,‬‬ ‫לחוקרים שיבואו ללמוד עליו‪ ,‬לנופשים שיבואו‬ ‫לבקר בו‪.‬‬ ‫מאז מלווה אותי המחשבה ‪ -‬מה היה קורה אם‬ ‫המידע לא היה עולה לרשת‪ ,‬או אם אכן‬ ‫הסלילים היו נזרקים?‬ ‫האינטרנט הוא לא רק מייל ומשחקים וקליפים‬ ‫של כל העולם‪ ,‬הוא מרכז מידע וכח‪ .‬אין חוקר‬ ‫שלא חורש את האינטרנט בחיפוש אחרי מידע או‬ ‫חומרים הקשורים למחקרו‪ .‬וזה נכון באותה‬ ‫מידה לדוקטוראנט או תלמיד בית ספר‪ .‬כולם‬ ‫שם‪ ,‬והם מחפשים‪ ,‬וכמו שאמר דובל'ה גליקמן‪,‬‬ ‫אם אתם לא שם אתם לא קיימים‪.‬‬ ‫הארכיון הוא חומר גלם נפלא‪ ,‬ובכל ארכיון לצד‬ ‫התמונות והמסמכים יש סרטים ישנים והקלטות‬ ‫נדירות ואת אלה צריכים לשים ברשת‪ ,‬באתר של‬ ‫הישוב או של הארכיון‪ .‬אין אתר? זה הזמן‬ ‫להקים אחד ולדאוג שיהיה מזמין אורחים‪ .‬אין‬ ‫תקציב? יש מה לעשות גם בנושא זה‪ .‬אפשר‬ ‫ללמוד מארכיונים שעברו את המשוכה הזאת‪.‬‬ ‫אפשר להיעזר בשירותים של אנשים כמוני‪ .‬אני‬ ‫מזכיר לכם את המבצע שהתחלתי לפני כשנתיים‬ ‫של המרה אחת חינם של פריט אודיו או וידאו‪,‬‬ ‫בתנאי שהוא עולה לרשת‪ ,‬המבצע צמח כדי‬ ‫לעודד ארכיונים להיכנס לרשת‪ ,‬והוא נועד גם‬ ‫לגייס תקציבים‪.‬‬ ‫האינטרנט הוא כלי נפלא וכל מי שמשתמש בו‬ ‫יודע כמה מידע אפשר לשאוב ממנו‪.‬‬ ‫כל יום אני לומד המון דברים מחיפושים ברשת‬ ‫על נושאים המעניינים אותי ותוך כדי כך גם‬ ‫מכיר עוד אנשים במתעניינים בנושאים שאני‬ ‫מתעניין בהם‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬לפני מספר חודשים פירסמתי בפורום‬ ‫הנוכחות באינטרנט מרחיבה את מעגל‬ ‫המקושרים בנפח‪ ,‬ומדלגת על משוכת הטווח‬ ‫הגאוגרפי‪.‬‬ ‫המשוכה הקשה ביותר היא כנראה המשוכה‬ ‫הפסיכולוגית‪ .‬מי שעובר אותה בוטח יותר גם‬ ‫מסוים שאלה הנוגעת לפסנתר מסיינה‪ .‬אחת‬ ‫התגובות היתה של אדם מסיינה ששמח לגלות‬ ‫שההקלטות של הפסנתר לא הושמדו אלא‬ ‫שמורות בארכיון‪ .‬חלופת המכתבים הייתה‬ ‫מעניינת ובנוסף למדתי כמה דברים‪:‬‬ ‫בשרותי הדואר ובנותני שירותים ברשת‪ ,‬תוך‬ ‫הבנה שהמיקום אינו חשוב כבעבר‪.‬‬ ‫הרשת מאפשרת לייעץ לפעמים בלי לפגוש את‬ ‫האנשים על התהליך המתאים לארכיון הייחודי‬ ‫שלהם (אם כי אני לדוגמה‪ ,‬עדיין מעדיף לבוא‬ ‫‪28‬‬ ‫פיזית אם מתאפשר)‪.‬‬ ‫אחד הכלים שיצרתי הוא סרגל הסיכונים‬ ‫והמדריך למדיות‪.‬‬ ‫חשוב וכדאי‪ :‬אתם צריכים להעלות לרשת מידע‬ ‫מקיף ככל היותר על האוספים של הארכיון‪ ,‬של‬ ‫תמונות‪ ,‬סריקות‪ ,‬הקלטות וסרטים או קטעים‬ ‫נבחרים וליצור רצון לבקר אצלכם‪.‬‬ ‫צרו בלוג מעניין על הישוב (דוגמת מושב צופית)‬ ‫ותראו איך הארכיון שלכם מקבל צביון אחר‬ ‫והתעניינות חדשה‪.‬‬ ‫‪ .6‬לזכרם‬ ‫‪ 6-1‬יהודה (לואי) נוה ז"ל‬ ‫כתבה עדנה שוורץ בארות יצחק‬ ‫יהודה עבד בארכיון כ‪ 13-‬שנים ואחרי פרישתה של רחל פלינט לפני כשנתיים הוא הפך למנהל‬ ‫הארכיון‪.‬‬ ‫היה בן ‪ 22‬וחצי במותו‪ .‬הגיע לקיבוץ כילד חוץ בכיתה ט' ונשאר‪ .‬נקשר לבת המשק רותי (סלומון)‬ ‫ואחרי השחרור מהצבא הם נישאו וגידלו ‪ 7‬ילדים – ‪ 0‬בנות ו‪ 2-‬בנים‪.‬‬ ‫השאיר ‪ 12‬נכדים‪ ,‬כן ירבו‪ ,‬בהם תאומים בן ובת שכבר לא זכה להכירם כי נולדו אחרי שאושפז עקב‬ ‫אירוע מוחי שממנו לא קם‪.‬‬ ‫בקיבוץ הוא הקים את ענף ההודים בתקופת מלחמת יום הכיפורים ועבד בו‪ ,‬ובהמשך אף ניהל את‬ ‫הענף‪ .‬בהמשך עבד בחברת "העוף המעולה"‪.‬‬ ‫במשך השנים כיהן גם כגזבר הקיבוץ‪ .‬מכיוון שסבל ממחלת הסוכרת נאלץ לעזוב את הענף ונכנס‬ ‫לעבודה בארכיון – תפקיד שמאוד התאים לו כי היה חובב היסטוריה וידען בשטח זה‪.‬‬ ‫היה בעל חוש הומור‪ ,‬אהב את החיים וידע למצות אותם‪ .‬עם אשתו רותי שתבדל"א השתתף בחוג‬ ‫ריקודים במשך שנים רבות – הם היו זוג מושלם בריקודים‪.‬‬ ‫לי‪ ,‬כחדשה יחסית בארכיון‪ ,‬הוא כבר חסר ובוודאי אזדקק ליעוץ בנושאים שעדיין איני שוחה בהם‪.‬‬ ‫חבל על דאבדין ולא משתכחין‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪ 6-2‬על ישראל חופש ז"ל ‪ /‬תלמה כנעני‬ ‫לפני חודש נפרדנו מישראל חפש ז"ל‪.‬‬ ‫איש אפיקים‪ ,‬ארכיונאי‪ ,‬מחנך ואדם מיוחד וייחודי !‬ ‫מכל בחינה ניבט הוא אלינו ומבטו הטוב מלווה עדיין את חיינו‪.‬‬ ‫התוודעתי אליו באמצע שנות התשעים כשגויסתי למזכירות אירגון ארכיונאי ההתישבות‪ ,‬ולאחר מכן גם‬ ‫למועצת איגוד ארכיונאי המדינה‬ ‫במסגרת עבודתי ‪ -‬ערכתי מספר שנים את עלון "מה נשמע" בעזרתה הגדולה של נטע חכמוביץ מקיבוץ‬ ‫יגור‪.‬‬ ‫או‪ -‬אז‪ ,‬התחילה הידידות האמיצה ביני לבין ישראל (ז‪.‬ל) שלא פסקה עד למועד פטירתו!‬ ‫הוא שלח לעלון שלנו את פירות עמלו בשטח הארכיוני‪ ,‬ולא הבנתי מאיין כוחות הנפש והגוף לעסוק‬ ‫באינטנסיביות כזו בעשייה כה פורה ומעצימה! צירוף המילים "כמעיין המתגבר" – "קטן" על יד ישראל‬ ‫חפש היוצר ללא ליאות וללא הפסקה‪ .‬כאשר שלח חוברת באחד הנושאים‪ ,‬מיד הוסיף במכתבו ‪" :‬אני‬ ‫מספר לך בסוד‪ ,‬אך החוברת הבאה כבר כמעט מוכנה ואפילו אגיד לך במה היא עוסקת "‪ ...‬ואני‪ -‬נותרת‬ ‫פעורת פה כלא מאמינה! רק על קשרי המכתבים בינינו ‪ ,‬יכולתי לכתוב ספר‪ ,‬מכיוון ששיתף אותי‬ ‫בנושאים שונים כמו פוליטיקה‪ ,‬עבודה‪ ,‬משפחה ועוד‪ .‬במכתבו האחרון לפני מספר חודשים‪ ,‬הוא מספר על‬ ‫תוכניותיו לשנה החדשה‪:‬‬ ‫לראיין בני משק וחברים ולהוציא חוברות !( וזאת‪ -‬בעקבות מכתבי אליו שאני עומדת לראיין סיפורי ‪-‬‬ ‫חיים של בני הדור השני בגבת‪,‬והוא כותב‪" :‬אני חש את התלהבותך בנושא)‬ ‫לא ייאמן כיצד אדם בן ‪ 586‬עדיין עורך לעצמו תכניות לפעילות! אמרו בעצמכם‪ ,‬אתם הקוראים‪:‬‬ ‫האם זה ייתכן!??‬ ‫בביקוריי המעטים בביתו ‪ ,‬ולאחר‪ -‬מכן בבית הסיעודי באפיקים‪ ,‬נהניתי בשיחות‪-‬נפש נעימות ומעניינות‬ ‫ואף ביקרתי עימו בארכיון הנפלא של אפיקים כשהוא פעיל בו ועובד לאיטו בקצב שלו בעזרת בנו המאומץ‬ ‫דן חרס ז"ל‪.‬‬ ‫ישראל חופש ייזכר בקרב ארכיונאי הקיבוצים ובכלל‪ ,‬כאבן מסד‪ ,‬בונה ומקים‪ ,‬מורה ומלמד‪ ,‬מחנך‬ ‫ובעיקר אדם !‬ ‫תנחומיי הכנים למשפחתו הגדולה והענפה‪ :‬בניו נכדיו וניניו ולכל בית אפיקים‪.‬‬ ‫ואנו ‪ ,‬הארכיונאים בהתיישבות וכן חברי האיגוד‪ -‬איבדנו את " הטוב שבאבינו" יהי זיכרו ברוך!‬ ‫מבכה ‪ -‬תלמה כנעני‪ ,‬גבת‪.‬‬ ‫‪31‬‬ 31