הורדת המסמך - איגוד מקצועות האנימציה

‫האנימטור ואני‬
‫המדריך ללקוח החדש בתחום האנימציה‬
‫מאת אמיר פורת‬
‫תוכן‬
‫מבוא‬
‫‪.1‬‬
‫סוגי אנימציה‬
‫‪.2‬‬
‫‪ .1.2‬תלת‪-‬מימדית ממוחשבת‬
‫‪ .1.1‬אנימציה קלאסית‬
‫‪ .1.2‬סטופ מושן‬
‫‪ .1.3‬קאט אאוט (פלאש)‬
‫‪ .1.4‬מושיין גרפיקס‬
‫‪ .1.5‬משולבת‬
‫אפשרויות הפקה‬
‫‪.3‬‬
‫‪ .2.2‬שימוש בשרותי חברה‬
‫‪ .2.1‬שימוש בשרותי פרילאנסר עצמאי‬
‫‪ .2.2‬שימוש בשרותי סטודנט לאנימציה‬
‫‪ .2.3‬הפקה עצמאית‬
‫תמחור‬
‫‪.4‬‬
‫‪ .3.2‬לפי שעה‬
‫‪ .3.1‬לפי משמרת‬
‫‪ .3.2‬לפי פרויקט‬
‫‪ .3.3‬אחוזים‬
‫‪ .3.4‬אפשרות חשיפה ועבודה בעתיד‬
‫שלבי הפקה‬
‫‪.5‬‬
‫‪ .4.2‬הגדרת הפרויקט‬
‫‪ .4.1‬שלב העבודה‬
‫‪ .4.2‬שלבי התיקונים‬
‫‪ .4.3‬שלב סיום העבודה והגשת הפרויקט ללקוח‬
‫סיכום‪ ,‬רשימת האנימטורים בארץ ומקורות קריאה נוספים‬
‫‪.6‬‬
‫תודה רבה לדורון מאיר‪ ,‬אפריל פטר‪ ,‬דויד לוי ואורי אלונים על התגובות והערות‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫מבוא‬
‫יש לך רעיון לסדרה? אתה רוצה סרט קצר לחתונה? החלטת לעשות פיצ'ר אנימציה‬
‫בישראל או שאולי אתה רוצה מצגת לעבודה ואתה צריך אנימטור? הנה המדריך המלא‬
‫כיצד לבחור עם מי לעבוד‪ ,‬כיצד לדעת כמה זה יעלה לך‪ ,‬ואיך עובדים בתעשיית‬
‫האנימציה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫סוגי אנימציה‬
‫‪ .1.2‬תלת‪-‬מימדית ממוחשבת‪.‬‬
‫אנימציה תלת‪-‬מימדית מאוד נפוצה היום וניתן לראות אותה כמעט בכל מקום‪.‬‬
‫היא יכולה להיות מדהימה אם עושים אותה טוב והיום‪ ,‬אחרי שלושה עשורים‪,‬‬
‫היא עדיין נתפסת כפלא טכנולוגי‪.‬‬
‫אנימציה תלת‪-‬מימדית דומה בהרבה מובנים לתהליך היצירה הקולנועי‪.‬‬
‫ישנם תתי‪-‬תחומים דומים כמו למשל תאורה‪ ,‬יצירת תפאורה‪ ,‬צילום ועריכה‪.‬‬
‫במקרים מסוימים אנימציה תלת‪-‬מימדית‪ ,‬מאחר והיא ממוחשבת‪ ,‬יכולה לקחת‬
‫פחות זמן וזאת בגלל חסכון בעבודה כפולה כאשר ישנם תיקונים וייעול תהליכים‪.‬‬
‫אך אנימציה תלת‪-‬מימדית היא גם האנימציה שאיכות העבודה בה הכי נראית לעין‪.‬‬
‫זאת אומרת כאשר איכות העבודה אינה טובה ניתן לראות זאת בקלות‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אנימציה תלת‪-‬מימדית יכולה להיות יותר יקרה משאר סוגי האנימציות‪.‬‬
‫חשוב לדעת שבאנימציה תלת‪-‬מימדית הכל נוצר מאפס – התאורה‪ ,‬הדמויות‪,‬‬
‫הצבעים ואפילו האבק נוצרים על ידי האנימטור‪ ,‬ולמרות שהיא ממוחשבת היא‬
‫אינה אוטומטית‪.‬‬
‫‪ .1.1‬אנימציה קלאסית‬
‫דיסני‪ ,‬זה מה שעולה לכולם בראש שהם חושבים על אנימציה‪ .‬אנימציה קלאסית‬
‫משמעותה ציורים רבים המוצגים ברצף ויוצרים אשליה של תנועה וחיים‪ .‬זו היא‬
‫אנימציה שכיום יותר נדירה וקשה מאוד למצוא אנימטור קלאסי טוב‪.‬‬
‫למרות שבימינו לא רואים הרבה אנימציה קלאסית היא עדיין קיימת ועדיין קוסמת‬
‫להרבה אנשים‪ .‬בניגוד לאנימציה תלת‪-‬מימדית‪ ,‬אנימציה קלאסית מציירים ולכן‬
‫התהליך הוא יותר ארוך ופחות פתוח לתיקונים‪ .‬באנימציה קלאסית פחות קשה‬
‫להבחין ב"שגיאות"‪ ,‬זאת אומרת‪ ,‬בגלל שהיא מצויירת בעיית תאורה למשל לאו‬
‫דוקא תצרום לעין ויכולה להיתפס כסגנון‪ .‬ולכן בהרבה מקרים אנימציה באיכות לא‬
‫הכי גבוהה עדיין תראה טוב‪ .‬לא כדאי להסיק מזה שאנימטור לא טוב יכול לעשות‬
‫אנימציה טובה‪.‬‬
‫‪ .1.2‬סטופ מושן‬
‫אנימציית סטופ מושן היא אנימציה שנוצרת באמצעות צילום עם מצלמה והרצה של‬
‫התמונות ברצף על מנת ליצור אנימציה‪ .‬התהליך של יצירת סטופ מושיין מאוד‬
‫מיוחד ומאחר והוא נוצר בעולם האמיתי הוא תהליך בעל מגבלות מיוחדות משלו‪.‬‬
‫לאחרונה אפשר לראות סטופ מושן בהרבה מקומות‪ ,‬ולאנימציה הזו יש קסם‬
‫משלה‪.‬‬
‫סטופ מושיין עושים בצורה מאוד לינארית‪ ,‬כלומר‪ ,‬אי אפשר לחזור אחורה ולתקן‪.‬‬
‫כאשר חלק מתוך האנימציה לא עובד‪ ,‬צריך לצלם מחדש‪ .‬סטופ מושן דורש‬
‫חומרים פיזיים‪ ,‬כלומר פלסטלינה‪ ,‬נייר‪ ,‬קרטון או אחד מאלפי החומרים מהם‬
‫מייצרים חפצים ודמויות לאנימצית סטופ מושיין‪.‬‬
‫‪ .1.3‬קאט אאוט (פלאש)‬
‫אנימציה מסוג זה היא המהירה והזולה ביותר ואחת הנפוצות ביותר בארץ‪ .‬ישנם‬
‫סוגים שונים של אנימציות מסוג זה‪ ,‬חלקן איכותיות יותר וחלקן פחות‪ .‬ההגדרה של‬
‫אנימציה מסוג זה היא אנימציה שמייצרים מגזירות דו‪-‬מימדיות ובעצם הנפשה‬
‫בצורה בה לא חייבים לצייר את הדמות מחדש בכל פריים‪ .‬אנימצית קאט אאוט‬
‫ניתן לעשות במחשב או בצילום סטופ מושן‪ ,‬וכמו לשאר סוגי האנימציות יש לה את‬
‫הקסם האישי שלה‪.‬‬
‫‪ .1.4‬טכניקה משולבת‬
‫פרויקטים רבים היום משלבים סוגי אנימציה שונים; פרויקט משולב לרוב דורש‬
‫הפקה מורכבת יותר ומגוון התמחויות רבות מאחר וכל סוג אנימציה דורש‬
‫התמחויות משלו‪.‬‬
‫דוגמה לפרסומת המשלבת סטופ מושן‪ ,‬תלת מימד‪ ,‬וקאט אאוט‬
‫‪Wrigley Extra Gum - Evolution‬‬
‫‪ .1.5‬מושן גראפיקס‬
‫סוג אנימציה נוסף זה כולל עבודה על תוכנות כמו ‪After effects, Flame, Shake‬‬
‫וכו'‪ .‬ישנם פרויקטים רבים עם סגנון שונה שאפשר להגדירם כמושן גראפיקס אך‬
‫המאפיין העיקרי המשותף להם הוא שמדובר באנימציה לא לדמויות אלא‬
‫לאלמנטים כמו טקסט או איורים או תמונות‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫אפשרויות הפקה‬
‫‪ .2.2‬שימוש בשרותי חברה‬
‫אחת האפשרויות הראשונות להפיק כל סוג של אנימציה היא לפנות לחברה‬
‫מקצועית שמייצרת את סוג האנימציה שאתה רוצה להפיק‪ .‬חברות בארץ נעות בין‬
‫גדלים של איש אחד ועד ‪ 45‬איש‪ ,‬ואפשר למצוא מגוון רחב של חברות המתעסקות‬
‫בסוגים שונים של אנימציה‪.‬‬
‫לבחירה בחברה יש יתרונות רבים וגם חסרונות‪ .‬בבחירה בחברה אתה יודע‬
‫שאתה הולך לעבוד בדרך כלל עם כמה אנשים על הפרויקט‪ .‬בחברות הגדולות יש‬
‫מפיקים שמייעלים את העבודה ומתקשרים עם הלקוחות כך שאתה יכול לקבל‬
‫מהם מידע על העבודה ואתה לא צריך לרדוף אחרי כמה עובדים או מנהל החברה‬
‫כדי לדעת באיזה שלב העבודה‪ .‬חברות גדולות עובדות עם אנשים המתמחים‬
‫בתחומים ספציפיים‪ .‬מה שאומר שבמקרים רבים העבודה יכולה להגיע לאיכות‬
‫מאוד גבוהה‪ ,‬אך זה גם אומר שצריך לשלם משכורות ליותר אנשים‪ ,‬ומאחר‬
‫והתהליך מודולרי הוא יכול לקחת יותר זמן‪ .‬סביר להניח שעבודה עם חברה גדולה‬
‫תעלה יותר כסף ותיקח יותר זמן משאר האפשרויות האחרות אך גם תייצר עבודה‬
‫איכותית יותר ותאפשר תקשורת טובה יותר מול החברה‪.‬‬
‫‪ .2.1‬שימוש בשרותי פרילאנסר עצמאי‬
‫האפשרות השניה היא עבודה עם אנימטור עצמאי‪ .‬אפשרות זו נפוצה מאוד בארץ‬
‫ובמקרים רבים היא הבחירה הטובה יותר לפרוייקטים בסדר גודל קטן עד בינוני‪.‬‬
‫כשבוחרים אנימטור עצמאי חשוב לבדוק את הנסיון הקודם שלו ואת סוג‬
‫הפרוייקטים שעליו עבד בעבר‪ .‬מאחר ובאנימציה ישנם תת‪-‬תחומים רבים חשוב‬
‫לדעת באיזה תחומים האנימטור מתמחה‪ ,‬במקרה של תיק עבודות חשוב לבדוק‬
‫מה היה חלקו של האנימטור בעבודה‪ .‬למשל יכול להיות שתתקלו באנימטור‬
‫שמעצב דמויות ועושה אנמציית דמויות מצויין‪ ,‬אבל לא עושה סאונד ולא מביים‪.‬‬
‫היתרונות בלבחור בעצמאי הם בדרך כלל מחיר נמוך יותר מחברה מאחר ואין‬
‫חלוקה לכמה אנשים שונים ואין בזבוז זמן על תקשורת בין מחלקות שונות‪ .‬יתרון‬
‫נוסף הוא עבודה מול בן אדם אחד שאחראי על הכל ויודע מה חשוב ומה לא‪.‬‬
‫החסרונות בעבודה עם עצמאי הם שאתה סומך על מישהו אחד לייצר לך את‬
‫הפרויקט‪ .‬במקרה והפרויקט גדול העבודה תהיה איטית בהרבה מחברה‪ .‬זאת‬
‫מכיוון שאנימטור בודד לא יכול לעשות עבודה במקביל ולעומת זאת בחברה יש‬
‫שלבים שאפשר לפצל לכמה עובדים‪.‬‬
‫‪ .2.2‬שימוש בשרותי סטודנט לאנימציה‬
‫אפשרות נוספת שהרבה אנשים פונים אליה היא עבודה עם סטודנטים לאנימציה‪,‬‬
‫אפשרות זו היא בעלת הריסק הכי גדול‪ .‬בבחירה בסטודנט אתה באופן מודע בוחר‬
‫באדם עם פחות ניסיון עבודה וזה אומר פחות דיוק בין הרצון לתוצאה‪ .‬בדרך כלל‬
‫חוסר הניסיון המשמעותי ביותר הוא זמני ההפקה ואיכות ההפקה‪ .‬סטודנט ללא‬
‫ניסיון עבודה אמיתי לא יודע כמה זמן לוקח לו לעשות כל חלק בפרויקט והערכת‬
‫הזמנים שלו שגויה‪ .‬מעבר לזה איכות העבודה יכולה להיות לא אחידה מאחר ולא‬
‫התמחה בכל תתי‪-‬התחומים הדרושים ליצירת הפרויקט‪.‬‬
‫היתרונות של עבודה עם סטודנט הם עבודה זולה הרבה יותר משתי האפשרויות‬
‫הקודמות‪ ,‬ולרוב סטודנטים צריכים להוכיח את עצמם ולכן משקיעים הרבה‬
‫בפרויקט‪ .‬סטודנט טוב גם יתייחס אל העבודה כדרך לקידום עצמי ולצבירת ניסיון‪.‬‬
‫וחלק מהסטודנטים אפילו יסכימו לעבודה תמורת הניסיון והחשיפה‪ .‬חשוב לזכור‬
‫אבל את המשפט החשוב הבא ”‪.“You get what you paid for‬‬
‫‪ .2.3‬הפקה עצמאית‬
‫עוד אפשרות שכדי לשקול היא הפקה עצמאית‪ ,‬כלומר לעשות את זה לבד‪ .‬אם‬
‫הפרויקט שאתה מעוניין ליצור אינו גדול ואינו דורש מקצועיות ואיכות עבודה טובה‪,‬‬
‫יכול להיות שכדאי לעשות אותו לבד‪ .‬יש היום כלים חינמיים רבים ואפשר ללמוד‬
‫אותם אם יש זמן‪ .‬במקרה של מצגת לעבודה או אנימציה קטנה ליום הולדת של‬
‫הילד‪ ,‬אפשרות זו יכולה להיות טובה‪.‬‬
‫כדאי אבל לזכור שמקצוע האנימציה הוא מקצוע קשה ולא כדאי להמעיט בערכו של‬
‫אנימטור טוב‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫תמחור‬
‫אנימציה היא לא מוצר מדף והיא גם לא דבר שקונים בסיטונאות‪ .‬אנימציה מייצרים עבור‬
‫פרויקט ספציפי כל פעם מחדש והיא נעשית לאט‪.‬‬
‫ישנן כמה שיטות שבהן אפשר לתמחר אנימציה וחשוב להבין את התהליך והשלבים‬
‫השונים כדי לדעת באמת על מה אתה משלם ולמה‪.‬‬
‫‪ .3.2‬לפי שעה‬
‫באנימציה עבודה לפי שעה היא מאוד נדירה וכמעט ולא קיים פרויקט קצר מספיק‬
‫כדי לדבר במושגים של שעה‪ .‬למרות זאת ישנם אנימטורים של טכניקות קאט‪-‬‬
‫אאוט ומושן גרפיקס שכן לוקחים לפי שעה‪ .‬ובמקרים האלה המחיר כמובן יהיה‬
‫הגבוה ביותר‪.‬‬
‫‪ .3.1‬לפי משמרת‬
‫משמרת מוגדרת באנימציה בין ‪ 8-9‬שעות‪ ,‬וברוב המקרים מחשבים את מחיר‬
‫העבודה לפי משמרות‪ .‬האנימטור יכול להעריך מראש את כמות המשמרות‬
‫הנדרשות‪ .‬ככל שהאנימטור בעל נסיון גדול יותר כך הוא יעריך את הזמן טוב יותר‬
‫ויחסוך ללקוח הוצאת כספים מעבר להערכה הראשונית‪ .‬תווך המחירים בארץ‬
‫למשמרת נע בין ‪ 155‬דולר ל ‪ 855‬דולר (זוהי הערכה פרטית שלי ואין להשתמש‬
‫בה כמדד‪ ,‬המחיר תלוי לגמרי בסוג הפרוייקט ‪,‬איכות העבודה והאנימטור )‬
‫לאיגוד מקצועות האנימציה יש טבלת מתחורים מומלצת וניתן להשתמש בה‬
‫כרפרנס‪.‬‬
‫‪ .3.2‬לפי פרויקט‬
‫שיטת תמחור זו יכולה להיות יקרה יותר או זולה יותר תלוי בסוג הפרויקט ואופן‬
‫הפקתו‪ .‬בשיטה זו‪ ,‬לאחר פגישה עם הלקוח‪ ,‬האנימטור או החברה מעריכים‬
‫מראש את כמות המשמרות של כל הפרויקט ונותנים ללקוח מחיר סופי עבור כולו‬
‫ועבור תיקונים נוספים‪.‬‬
‫כשעובדים בשיטה זו חשוב שכל צד ידע בדיוק למה הוא הסכים‪ .‬במקרים רבים‬
‫הפרויקט יכול להשתנות תוך כדי ההפקה עד כדי כך שצריך להעריך את כל‬
‫העבודה מחדש‪ ,‬וחשוב להסכים על הפרטים האלה לפני תחילת העבודה‪ .‬כמו כן‬
‫בכל פרויקט ישנם שלבים בהם הלקוח נותן אישור לכל העבודה שנעשתה עד אותו‬
‫רגע‪ .‬חשוב לדעת מה הם שלבים אלה ולהבין שאישורם חשוב לאנימטור על מנת‬
‫למנוע עבודה כפולה ומשמרות לא מתוכננות‪.‬‬
‫‪ .3.3‬אחוזים‬
‫שיטה נוספת האהובה על רוב הלקוחות אך אינה אהובה על רוב האנימטורים היא‬
‫עבודה תמורת אחוזים מהרווח‪ .‬במקרה של עבודה כזו הלקוח משלם לאנימטור רק‬
‫כאשר הוא בעצמו ירוויח מהאנימציה כך שהאנימטור עובד ללא שכר ושם את‬
‫תקוותו ביכולות העסקיות ויכולות השיווק של הלקוח‪ .‬רוב האנימטורים לא יעבדו‬
‫בשיטה זו ובמקרים רבים לא ייקחו את הלקוח ברצינות‪ .‬מצד שני אם הפרויקט‬
‫גאוני ובעל פוטנציאל גדול אך ללקוח אין כסף לייצר אותו‪ ,‬זאת היא שיטה שיכולה‬
‫לעבוד מעולה‪.‬‬
‫‪ .3.4‬אפשרות חשיפה ועבודה בעתיד‬
‫שיטה זו הכי אהובה על כל הלקוחות ושנואה ביותר על כל האנימטורים‪ ,‬ולכן היא‬
‫כל כך נפוצה‪ .‬עבודה בצורה הזו לרוב מנצלת את האנימטור ובמקרים רבים היא‬
‫מזלזלת במקצוע וכמעט ברוב המקרים לא מספקת תמורה לאנימטור‪ .‬נכון‬
‫שההבטחה לעבודה עתידית לאחר העבודה הראשונה הוא רעיון הקוסם להרבה‬
‫אנימטורים מתחילים‪ ,‬אך במקרים רבים כאשר העבודה מגיעה מלקוח ולא מחברת‬
‫אנימציה אין ללקוח סיבה לקחת את אותו אנימטור מתחיל כאשר הוא יכול‬
‫להשתמש שוב באנימטור מתחיל אחר‪.‬‬
‫מצד שני ישנם פרויקטים המתאימים לסוג עבודה שכזו‪ ,‬למשל פרויקטים‬
‫בהתנדבות‪ ,‬או פרויקטים עם עניין אידאולוגי משותף‪ ,‬או אפילו פרויקט שנעשה אך‬
‫ורק עבור הכיף וההנאה של יצירת הפרויקט‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫שלבי הפקה‬
‫בכל פרויקט קיימים שלבי עבודה שחשוב להיות מודעים אליהם כדי להבין על מה‬
‫משלמים ולמה‪ .‬הנה הגדרה כללית של השלבים הקיימים בכל פרויקט‪.‬‬
‫‪ .4.2‬הגדרת הפרויקט‬
‫בכל פרויקט בלי יוצא מן הכלל קיים שלב הגדרת הפרויקט‪ .‬אי אפשר להתחיל‬
‫לעבוד בלי לדעת על מה עובדים‪ ,‬ולהבין מה באמת רוצה הלקוח לעשות לוקח זמן‪.‬‬
‫במקרים רבים ללקוח יש רעיון כללי לגבי מה הוא רוצה לעשות ואינו יודע אם זה‬
‫אפשרי במסגרת התקציב או אם זה בכלל מתאים לצרכים שלו‪ .‬אנימטור מקצועי‬
‫יכול לתת מענה בשלב הזה‪ ,‬להבין ולעזור ללקוח לגבש מטרה לפרויקט‪ .‬שלב זה‬
‫הוא כבר חלק מהעבודה וחשוב להבין שהוא זמן עבודה עבור האנימטור‪ .‬למרות‬
‫זאת רוב האנימטורים והחברות אינם גובים תשלום עבור זמן זה וכוללים אותו‬
‫כחלק מהפרויקט אם הוא מופק‪.‬‬
‫‪ .4.1‬שלב העבודה‬
‫שלב זה הוא השלב בו האנימטור עושה את העבודה‪ .‬בסוגי אנימציה שונים‬
‫ובפרויקטים שונים יש שלבי עבודה שונים‪ .‬חלק מהשלבים הם לינארים וחלק קצת‬
‫יותר דינאמים‪ .‬חשוב להבין שכאשר עבודה נעשתה‪ ,‬חזרה אחורה על מנת לעשות‬
‫שינויים יכולה לגזול זמן רב במיוחד כאשר השינוי הוא משמעותי‪ .‬למשל שינוי‬
‫עיצוב הדמות לאחר אנימציה משמעותה יצירת כל האנימציה מחדש‪.‬‬
‫במקרים רבים כדאי לשאול ולהגדיר באיזה שלבים הלקוח מאשר את כל העבודה‬
‫שנעשתה עד אותו רגע ועל ידי כך מסכים עם האנימטור שכל שינוי לעבודה‬
‫שנעשתה משמעותו תמחור מחדש‪.‬‬
‫‪ .4.2‬שלבי התיקונים‬
‫לאורך כל פרויקט יש תיקונים רבים והם חלק מהעבודה‪ .‬אנימטור מנוסה יודע‬
‫שהלקוח מאשר ונותן תיקונים לאורך העבודה‪ .‬ישנם תיקונים קלים וישנם קשים‪.‬‬
‫חשוב להבין שיש כמות תיקונים סבירה וכמות לא סבירה ובמקרים רבים כדאי‬
‫להסכים על הכללים לפני תחילת העבודה‪ .‬כלומר‪ ,‬לדעת איזה סוג תיקונים קשים‬
‫יותר ואיזה לא‪ ,‬וכמה תיקונים אפשר לעשות בכל שלב‪ .‬ברוב המקרים האנימטור‬
‫המנוסה יעריך מראש את כמות התיקונים שתידרש ומתמחר את הפרויקט או‬
‫מעריך את כמות המשמרות לפני תחילת העבודה‪.‬‬
‫‪ .4.3‬שלב סיום העבודה והגשת הפרויקט ללקוח‪.‬‬
‫שלב זה הוא השלב החשוב ביותר והוא חייב לקרות בכל פרויקט‪ .‬כדאי להסכים‬
‫מראש מתי העבודה תסתיים גם מבחינת תאריך וגם מבחינת הסכמה על מתי‬
‫העבודה נחשבת גמורה‪ .‬כאשר העבודה נגררת‪ ,‬במקרים רבים האנימטור לא יכול‬
‫להכניס פרויקטים נוספים או פשוט מבזבז זמן על מעבר בין פרויקטים וכך מפסיד‬
‫זמן עבודה‪ .‬בנוסף לא תמיד מובן לשני הצדדים באיזה רמת גימור העבודה צריכה‬
‫להיות‪ ,‬ולכן צריך לדבר על זה לפני תחילת הפרויקט‪.‬‬
‫חשוב להגדיר באיזה פורמט האנימטור יגיש את העבודה‪ .‬ברוב המקרים‬
‫אנימטורים לא נותנים את קבצי העבודה עם הפרויקט ואין סיבה לחשוש מזה‪,‬‬
‫אנימציה היא ממילא עבודה שמייצרים במיוחד למטרה מסוימת ולכן אין הרבה‬
‫שימוש בקבצי העבודה‪ .‬במקרים מסוימים אפשר גם לקבל את קבצי העבודה אך‬
‫זה דבר שצריך להיאמר לפני תחילת העבודה‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫סיכום‬
‫אנימציה קוסמת לכל הגילים בין אם היא מצגת מקצועית או סרט בסגנון וולט דיסני‪ .‬יש‬
‫בארץ הקטנה שלנו מגוון רב של יוצרים מוכשרים ולא צריך לחפש רחוק כדי למצוא אחד‪.‬‬
‫כשעובדים מול תעשיית האנימציה חשוב להבין את השלבים השונים של התהליך‪.‬‬
‫הבנת שלבי העבודה תקל על התקשורת עם האנימטור‪ ,‬תמנע עבודה מיותרת ותעזור‬
‫לביצוע הפרוייקט על הצד הטוב ביותר‪ .‬ישנם כמה מקורות נוספים שאתם יכולים להיעזר‬
‫בהם‪:‬‬
‫רשימת האנימטורים באיגוד מקצועות האנימציה –‬
‫‪http://www.animationunion.org.il/?page_id=13‬‬
‫רשימה של אנימטורים חברי איגוד האנימטורים‪.‬‬
‫רשימת החברות בארץ –‬
‫‪http://israel-animation-database.blogspot.com/search/label/studio‬‬
‫רשימה מפורטת של חברות האנימציה הפועלות בארץ עם קישור לאתרים ופירוט סוגי‬
‫האנימציה והתחומים בהם החברה עוסקת‪.‬‬
‫קריאה נוספת על אנימציה –‬
‫‪The Art of 3D Computer Animation and Effect‬‬
‫‪http://www.amazon.com/Art-3D-Computer-Animation‬‬‫‪Effects/dp/0470084901/ref=sr_1_17?ie=UTF8&qid=1308420327&sr=8-17‬‬
‫ספר מפורט מאוד המסביר את התהליכים השונים ביצירת אנימציה תלת‪-‬מימדית‬
‫ממוחשבת‪.‬‬
‫המאמר לעיל נכתב על ידי ומשקף את דעתי בלבד‪ .‬כתבתי אותו מאחר וראיתי צורך‬
‫למאמר הנועד להכין את הלקוח לעבודה מול אנימטור‪ .‬ואת המידע במאמר הבאתי‬
‫מנסיוני האישי בתחום‪.‬‬
‫בהצלחה !‬
‫אמיר פורת‪.‬‬