‫האנימטור ואני‬ ‫המדריך ללקוח החדש בתחום האנימציה‬ ‫מאת אמיר פורת‬ ‫תוכן‬ ‫מבוא‬ ‫‪.1‬‬ ‫סוגי אנימציה‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪ .1.2‬תלת‪-‬מימדית ממוחשבת‬ ‫‪ .1.1‬אנימציה קלאסית‬ ‫‪ .1.2‬סטופ מושן‬ ‫‪ .1.3‬קאט אאוט (פלאש)‬ ‫‪ .1.4‬מושיין גרפיקס‬ ‫‪ .1.5‬משולבת‬ ‫אפשרויות הפקה‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪ .2.2‬שימוש בשרותי חברה‬ ‫‪ .2.1‬שימוש בשרותי פרילאנסר עצמאי‬ ‫‪ .2.2‬שימוש בשרותי סטודנט לאנימציה‬ ‫‪ .2.3‬הפקה עצמאית‬ ‫תמחור‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪ .3.2‬לפי שעה‬ ‫‪ .3.1‬לפי משמרת‬ ‫‪ .3.2‬לפי פרויקט‬ ‫‪ .3.3‬אחוזים‬ ‫‪ .3.4‬אפשרות חשיפה ועבודה בעתיד‬ ‫שלבי הפקה‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪ .4.2‬הגדרת הפרויקט‬ ‫‪ .4.1‬שלב העבודה‬ ‫‪ .4.2‬שלבי התיקונים‬ ‫‪ .4.3‬שלב סיום העבודה והגשת הפרויקט ללקוח‬ ‫סיכום‪ ,‬רשימת האנימטורים בארץ ומקורות קריאה נוספים‬ ‫‪.6‬‬ ‫תודה רבה לדורון מאיר‪ ,‬אפריל פטר‪ ,‬דויד לוי ואורי אלונים על התגובות והערות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫מבוא‬ ‫יש לך רעיון לסדרה? אתה רוצה סרט קצר לחתונה? החלטת לעשות פיצ'ר אנימציה‬ ‫בישראל או שאולי אתה רוצה מצגת לעבודה ואתה צריך אנימטור? הנה המדריך המלא‬ ‫כיצד לבחור עם מי לעבוד‪ ,‬כיצד לדעת כמה זה יעלה לך‪ ,‬ואיך עובדים בתעשיית‬ ‫האנימציה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫סוגי אנימציה‬ ‫‪ .1.2‬תלת‪-‬מימדית ממוחשבת‪.‬‬ ‫אנימציה תלת‪-‬מימדית מאוד נפוצה היום וניתן לראות אותה כמעט בכל מקום‪.‬‬ ‫היא יכולה להיות מדהימה אם עושים אותה טוב והיום‪ ,‬אחרי שלושה עשורים‪,‬‬ ‫היא עדיין נתפסת כפלא טכנולוגי‪.‬‬ ‫אנימציה תלת‪-‬מימדית דומה בהרבה מובנים לתהליך היצירה הקולנועי‪.‬‬ ‫ישנם תתי‪-‬תחומים דומים כמו למשל תאורה‪ ,‬יצירת תפאורה‪ ,‬צילום ועריכה‪.‬‬ ‫במקרים מסוימים אנימציה תלת‪-‬מימדית‪ ,‬מאחר והיא ממוחשבת‪ ,‬יכולה לקחת‬ ‫פחות זמן וזאת בגלל חסכון בעבודה כפולה כאשר ישנם תיקונים וייעול תהליכים‪.‬‬ ‫אך אנימציה תלת‪-‬מימדית היא גם האנימציה שאיכות העבודה בה הכי נראית לעין‪.‬‬ ‫זאת אומרת כאשר איכות העבודה אינה טובה ניתן לראות זאת בקלות‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬אנימציה תלת‪-‬מימדית יכולה להיות יותר יקרה משאר סוגי האנימציות‪.‬‬ ‫חשוב לדעת שבאנימציה תלת‪-‬מימדית הכל נוצר מאפס – התאורה‪ ,‬הדמויות‪,‬‬ ‫הצבעים ואפילו האבק נוצרים על ידי האנימטור‪ ,‬ולמרות שהיא ממוחשבת היא‬ ‫אינה אוטומטית‪.‬‬ ‫‪ .1.1‬אנימציה קלאסית‬ ‫דיסני‪ ,‬זה מה שעולה לכולם בראש שהם חושבים על אנימציה‪ .‬אנימציה קלאסית‬ ‫משמעותה ציורים רבים המוצגים ברצף ויוצרים אשליה של תנועה וחיים‪ .‬זו היא‬ ‫אנימציה שכיום יותר נדירה וקשה מאוד למצוא אנימטור קלאסי טוב‪.‬‬ ‫למרות שבימינו לא רואים הרבה אנימציה קלאסית היא עדיין קיימת ועדיין קוסמת‬ ‫להרבה אנשים‪ .‬בניגוד לאנימציה תלת‪-‬מימדית‪ ,‬אנימציה קלאסית מציירים ולכן‬ ‫התהליך הוא יותר ארוך ופחות פתוח לתיקונים‪ .‬באנימציה קלאסית פחות קשה‬ ‫להבחין ב"שגיאות"‪ ,‬זאת אומרת‪ ,‬בגלל שהיא מצויירת בעיית תאורה למשל לאו‬ ‫דוקא תצרום לעין ויכולה להיתפס כסגנון‪ .‬ולכן בהרבה מקרים אנימציה באיכות לא‬ ‫הכי גבוהה עדיין תראה טוב‪ .‬לא כדאי להסיק מזה שאנימטור לא טוב יכול לעשות‬ ‫אנימציה טובה‪.‬‬ ‫‪ .1.2‬סטופ מושן‬ ‫אנימציית סטופ מושן היא אנימציה שנוצרת באמצעות צילום עם מצלמה והרצה של‬ ‫התמונות ברצף על מנת ליצור אנימציה‪ .‬התהליך של יצירת סטופ מושיין מאוד‬ ‫מיוחד ומאחר והוא נוצר בעולם האמיתי הוא תהליך בעל מגבלות מיוחדות משלו‪.‬‬ ‫לאחרונה אפשר לראות סטופ מושן בהרבה מקומות‪ ,‬ולאנימציה הזו יש קסם‬ ‫משלה‪.‬‬ ‫סטופ מושיין עושים בצורה מאוד לינארית‪ ,‬כלומר‪ ,‬אי אפשר לחזור אחורה ולתקן‪.‬‬ ‫כאשר חלק מתוך האנימציה לא עובד‪ ,‬צריך לצלם מחדש‪ .‬סטופ מושן דורש‬ ‫חומרים פיזיים‪ ,‬כלומר פלסטלינה‪ ,‬נייר‪ ,‬קרטון או אחד מאלפי החומרים מהם‬ ‫מייצרים חפצים ודמויות לאנימצית סטופ מושיין‪.‬‬ ‫‪ .1.3‬קאט אאוט (פלאש)‬ ‫אנימציה מסוג זה היא המהירה והזולה ביותר ואחת הנפוצות ביותר בארץ‪ .‬ישנם‬ ‫סוגים שונים של אנימציות מסוג זה‪ ,‬חלקן איכותיות יותר וחלקן פחות‪ .‬ההגדרה של‬ ‫אנימציה מסוג זה היא אנימציה שמייצרים מגזירות דו‪-‬מימדיות ובעצם הנפשה‬ ‫בצורה בה לא חייבים לצייר את הדמות מחדש בכל פריים‪ .‬אנימצית קאט אאוט‬ ‫ניתן לעשות במחשב או בצילום סטופ מושן‪ ,‬וכמו לשאר סוגי האנימציות יש לה את‬ ‫הקסם האישי שלה‪.‬‬ ‫‪ .1.4‬טכניקה משולבת‬ ‫פרויקטים רבים היום משלבים סוגי אנימציה שונים; פרויקט משולב לרוב דורש‬ ‫הפקה מורכבת יותר ומגוון התמחויות רבות מאחר וכל סוג אנימציה דורש‬ ‫התמחויות משלו‪.‬‬ ‫דוגמה לפרסומת המשלבת סטופ מושן‪ ,‬תלת מימד‪ ,‬וקאט אאוט‬ ‫‪Wrigley Extra Gum - Evolution‬‬ ‫‪ .1.5‬מושן גראפיקס‬ ‫סוג אנימציה נוסף זה כולל עבודה על תוכנות כמו ‪After effects, Flame, Shake‬‬ ‫וכו'‪ .‬ישנם פרויקטים רבים עם סגנון שונה שאפשר להגדירם כמושן גראפיקס אך‬ ‫המאפיין העיקרי המשותף להם הוא שמדובר באנימציה לא לדמויות אלא‬ ‫לאלמנטים כמו טקסט או איורים או תמונות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫אפשרויות הפקה‬ ‫‪ .2.2‬שימוש בשרותי חברה‬ ‫אחת האפשרויות הראשונות להפיק כל סוג של אנימציה היא לפנות לחברה‬ ‫מקצועית שמייצרת את סוג האנימציה שאתה רוצה להפיק‪ .‬חברות בארץ נעות בין‬ ‫גדלים של איש אחד ועד ‪ 45‬איש‪ ,‬ואפשר למצוא מגוון רחב של חברות המתעסקות‬ ‫בסוגים שונים של אנימציה‪.‬‬ ‫לבחירה בחברה יש יתרונות רבים וגם חסרונות‪ .‬בבחירה בחברה אתה יודע‬ ‫שאתה הולך לעבוד בדרך כלל עם כמה אנשים על הפרויקט‪ .‬בחברות הגדולות יש‬ ‫מפיקים שמייעלים את העבודה ומתקשרים עם הלקוחות כך שאתה יכול לקבל‬ ‫מהם מידע על העבודה ואתה לא צריך לרדוף אחרי כמה עובדים או מנהל החברה‬ ‫כדי לדעת באיזה שלב העבודה‪ .‬חברות גדולות עובדות עם אנשים המתמחים‬ ‫בתחומים ספציפיים‪ .‬מה שאומר שבמקרים רבים העבודה יכולה להגיע לאיכות‬ ‫מאוד גבוהה‪ ,‬אך זה גם אומר שצריך לשלם משכורות ליותר אנשים‪ ,‬ומאחר‬ ‫והתהליך מודולרי הוא יכול לקחת יותר זמן‪ .‬סביר להניח שעבודה עם חברה גדולה‬ ‫תעלה יותר כסף ותיקח יותר זמן משאר האפשרויות האחרות אך גם תייצר עבודה‬ ‫איכותית יותר ותאפשר תקשורת טובה יותר מול החברה‪.‬‬ ‫‪ .2.1‬שימוש בשרותי פרילאנסר עצמאי‬ ‫האפשרות השניה היא עבודה עם אנימטור עצמאי‪ .‬אפשרות זו נפוצה מאוד בארץ‬ ‫ובמקרים רבים היא הבחירה הטובה יותר לפרוייקטים בסדר גודל קטן עד בינוני‪.‬‬ ‫כשבוחרים אנימטור עצמאי חשוב לבדוק את הנסיון הקודם שלו ואת סוג‬ ‫הפרוייקטים שעליו עבד בעבר‪ .‬מאחר ובאנימציה ישנם תת‪-‬תחומים רבים חשוב‬ ‫לדעת באיזה תחומים האנימטור מתמחה‪ ,‬במקרה של תיק עבודות חשוב לבדוק‬ ‫מה היה חלקו של האנימטור בעבודה‪ .‬למשל יכול להיות שתתקלו באנימטור‬ ‫שמעצב דמויות ועושה אנמציית דמויות מצויין‪ ,‬אבל לא עושה סאונד ולא מביים‪.‬‬ ‫היתרונות בלבחור בעצמאי הם בדרך כלל מחיר נמוך יותר מחברה מאחר ואין‬ ‫חלוקה לכמה אנשים שונים ואין בזבוז זמן על תקשורת בין מחלקות שונות‪ .‬יתרון‬ ‫נוסף הוא עבודה מול בן אדם אחד שאחראי על הכל ויודע מה חשוב ומה לא‪.‬‬ ‫החסרונות בעבודה עם עצמאי הם שאתה סומך על מישהו אחד לייצר לך את‬ ‫הפרויקט‪ .‬במקרה והפרויקט גדול העבודה תהיה איטית בהרבה מחברה‪ .‬זאת‬ ‫מכיוון שאנימטור בודד לא יכול לעשות עבודה במקביל ולעומת זאת בחברה יש‬ ‫שלבים שאפשר לפצל לכמה עובדים‪.‬‬ ‫‪ .2.2‬שימוש בשרותי סטודנט לאנימציה‬ ‫אפשרות נוספת שהרבה אנשים פונים אליה היא עבודה עם סטודנטים לאנימציה‪,‬‬ ‫אפשרות זו היא בעלת הריסק הכי גדול‪ .‬בבחירה בסטודנט אתה באופן מודע בוחר‬ ‫באדם עם פחות ניסיון עבודה וזה אומר פחות דיוק בין הרצון לתוצאה‪ .‬בדרך כלל‬ ‫חוסר הניסיון המשמעותי ביותר הוא זמני ההפקה ואיכות ההפקה‪ .‬סטודנט ללא‬ ‫ניסיון עבודה אמיתי לא יודע כמה זמן לוקח לו לעשות כל חלק בפרויקט והערכת‬ ‫הזמנים שלו שגויה‪ .‬מעבר לזה איכות העבודה יכולה להיות לא אחידה מאחר ולא‬ ‫התמחה בכל תתי‪-‬התחומים הדרושים ליצירת הפרויקט‪.‬‬ ‫היתרונות של עבודה עם סטודנט הם עבודה זולה הרבה יותר משתי האפשרויות‬ ‫הקודמות‪ ,‬ולרוב סטודנטים צריכים להוכיח את עצמם ולכן משקיעים הרבה‬ ‫בפרויקט‪ .‬סטודנט טוב גם יתייחס אל העבודה כדרך לקידום עצמי ולצבירת ניסיון‪.‬‬ ‫וחלק מהסטודנטים אפילו יסכימו לעבודה תמורת הניסיון והחשיפה‪ .‬חשוב לזכור‬ ‫אבל את המשפט החשוב הבא ”‪.“You get what you paid for‬‬ ‫‪ .2.3‬הפקה עצמאית‬ ‫עוד אפשרות שכדי לשקול היא הפקה עצמאית‪ ,‬כלומר לעשות את זה לבד‪ .‬אם‬ ‫הפרויקט שאתה מעוניין ליצור אינו גדול ואינו דורש מקצועיות ואיכות עבודה טובה‪,‬‬ ‫יכול להיות שכדאי לעשות אותו לבד‪ .‬יש היום כלים חינמיים רבים ואפשר ללמוד‬ ‫אותם אם יש זמן‪ .‬במקרה של מצגת לעבודה או אנימציה קטנה ליום הולדת של‬ ‫הילד‪ ,‬אפשרות זו יכולה להיות טובה‪.‬‬ ‫כדאי אבל לזכור שמקצוע האנימציה הוא מקצוע קשה ולא כדאי להמעיט בערכו של‬ ‫אנימטור טוב‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫תמחור‬ ‫אנימציה היא לא מוצר מדף והיא גם לא דבר שקונים בסיטונאות‪ .‬אנימציה מייצרים עבור‬ ‫פרויקט ספציפי כל פעם מחדש והיא נעשית לאט‪.‬‬ ‫ישנן כמה שיטות שבהן אפשר לתמחר אנימציה וחשוב להבין את התהליך והשלבים‬ ‫השונים כדי לדעת באמת על מה אתה משלם ולמה‪.‬‬ ‫‪ .3.2‬לפי שעה‬ ‫באנימציה עבודה לפי שעה היא מאוד נדירה וכמעט ולא קיים פרויקט קצר מספיק‬ ‫כדי לדבר במושגים של שעה‪ .‬למרות זאת ישנם אנימטורים של טכניקות קאט‪-‬‬ ‫אאוט ומושן גרפיקס שכן לוקחים לפי שעה‪ .‬ובמקרים האלה המחיר כמובן יהיה‬ ‫הגבוה ביותר‪.‬‬ ‫‪ .3.1‬לפי משמרת‬ ‫משמרת מוגדרת באנימציה בין ‪ 8-9‬שעות‪ ,‬וברוב המקרים מחשבים את מחיר‬ ‫העבודה לפי משמרות‪ .‬האנימטור יכול להעריך מראש את כמות המשמרות‬ ‫הנדרשות‪ .‬ככל שהאנימטור בעל נסיון גדול יותר כך הוא יעריך את הזמן טוב יותר‬ ‫ויחסוך ללקוח הוצאת כספים מעבר להערכה הראשונית‪ .‬תווך המחירים בארץ‬ ‫למשמרת נע בין ‪ 155‬דולר ל ‪ 855‬דולר (זוהי הערכה פרטית שלי ואין להשתמש‬ ‫בה כמדד‪ ,‬המחיר תלוי לגמרי בסוג הפרוייקט ‪,‬איכות העבודה והאנימטור )‬ ‫לאיגוד מקצועות האנימציה יש טבלת מתחורים מומלצת וניתן להשתמש בה‬ ‫כרפרנס‪.‬‬ ‫‪ .3.2‬לפי פרויקט‬ ‫שיטת תמחור זו יכולה להיות יקרה יותר או זולה יותר תלוי בסוג הפרויקט ואופן‬ ‫הפקתו‪ .‬בשיטה זו‪ ,‬לאחר פגישה עם הלקוח‪ ,‬האנימטור או החברה מעריכים‬ ‫מראש את כמות המשמרות של כל הפרויקט ונותנים ללקוח מחיר סופי עבור כולו‬ ‫ועבור תיקונים נוספים‪.‬‬ ‫כשעובדים בשיטה זו חשוב שכל צד ידע בדיוק למה הוא הסכים‪ .‬במקרים רבים‬ ‫הפרויקט יכול להשתנות תוך כדי ההפקה עד כדי כך שצריך להעריך את כל‬ ‫העבודה מחדש‪ ,‬וחשוב להסכים על הפרטים האלה לפני תחילת העבודה‪ .‬כמו כן‬ ‫בכל פרויקט ישנם שלבים בהם הלקוח נותן אישור לכל העבודה שנעשתה עד אותו‬ ‫רגע‪ .‬חשוב לדעת מה הם שלבים אלה ולהבין שאישורם חשוב לאנימטור על מנת‬ ‫למנוע עבודה כפולה ומשמרות לא מתוכננות‪.‬‬ ‫‪ .3.3‬אחוזים‬ ‫שיטה נוספת האהובה על רוב הלקוחות אך אינה אהובה על רוב האנימטורים היא‬ ‫עבודה תמורת אחוזים מהרווח‪ .‬במקרה של עבודה כזו הלקוח משלם לאנימטור רק‬ ‫כאשר הוא בעצמו ירוויח מהאנימציה כך שהאנימטור עובד ללא שכר ושם את‬ ‫תקוותו ביכולות העסקיות ויכולות השיווק של הלקוח‪ .‬רוב האנימטורים לא יעבדו‬ ‫בשיטה זו ובמקרים רבים לא ייקחו את הלקוח ברצינות‪ .‬מצד שני אם הפרויקט‬ ‫גאוני ובעל פוטנציאל גדול אך ללקוח אין כסף לייצר אותו‪ ,‬זאת היא שיטה שיכולה‬ ‫לעבוד מעולה‪.‬‬ ‫‪ .3.4‬אפשרות חשיפה ועבודה בעתיד‬ ‫שיטה זו הכי אהובה על כל הלקוחות ושנואה ביותר על כל האנימטורים‪ ,‬ולכן היא‬ ‫כל כך נפוצה‪ .‬עבודה בצורה הזו לרוב מנצלת את האנימטור ובמקרים רבים היא‬ ‫מזלזלת במקצוע וכמעט ברוב המקרים לא מספקת תמורה לאנימטור‪ .‬נכון‬ ‫שההבטחה לעבודה עתידית לאחר העבודה הראשונה הוא רעיון הקוסם להרבה‬ ‫אנימטורים מתחילים‪ ,‬אך במקרים רבים כאשר העבודה מגיעה מלקוח ולא מחברת‬ ‫אנימציה אין ללקוח סיבה לקחת את אותו אנימטור מתחיל כאשר הוא יכול‬ ‫להשתמש שוב באנימטור מתחיל אחר‪.‬‬ ‫מצד שני ישנם פרויקטים המתאימים לסוג עבודה שכזו‪ ,‬למשל פרויקטים‬ ‫בהתנדבות‪ ,‬או פרויקטים עם עניין אידאולוגי משותף‪ ,‬או אפילו פרויקט שנעשה אך‬ ‫ורק עבור הכיף וההנאה של יצירת הפרויקט‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫שלבי הפקה‬ ‫בכל פרויקט קיימים שלבי עבודה שחשוב להיות מודעים אליהם כדי להבין על מה‬ ‫משלמים ולמה‪ .‬הנה הגדרה כללית של השלבים הקיימים בכל פרויקט‪.‬‬ ‫‪ .4.2‬הגדרת הפרויקט‬ ‫בכל פרויקט בלי יוצא מן הכלל קיים שלב הגדרת הפרויקט‪ .‬אי אפשר להתחיל‬ ‫לעבוד בלי לדעת על מה עובדים‪ ,‬ולהבין מה באמת רוצה הלקוח לעשות לוקח זמן‪.‬‬ ‫במקרים רבים ללקוח יש רעיון כללי לגבי מה הוא רוצה לעשות ואינו יודע אם זה‬ ‫אפשרי במסגרת התקציב או אם זה בכלל מתאים לצרכים שלו‪ .‬אנימטור מקצועי‬ ‫יכול לתת מענה בשלב הזה‪ ,‬להבין ולעזור ללקוח לגבש מטרה לפרויקט‪ .‬שלב זה‬ ‫הוא כבר חלק מהעבודה וחשוב להבין שהוא זמן עבודה עבור האנימטור‪ .‬למרות‬ ‫זאת רוב האנימטורים והחברות אינם גובים תשלום עבור זמן זה וכוללים אותו‬ ‫כחלק מהפרויקט אם הוא מופק‪.‬‬ ‫‪ .4.1‬שלב העבודה‬ ‫שלב זה הוא השלב בו האנימטור עושה את העבודה‪ .‬בסוגי אנימציה שונים‬ ‫ובפרויקטים שונים יש שלבי עבודה שונים‪ .‬חלק מהשלבים הם לינארים וחלק קצת‬ ‫יותר דינאמים‪ .‬חשוב להבין שכאשר עבודה נעשתה‪ ,‬חזרה אחורה על מנת לעשות‬ ‫שינויים יכולה לגזול זמן רב במיוחד כאשר השינוי הוא משמעותי‪ .‬למשל שינוי‬ ‫עיצוב הדמות לאחר אנימציה משמעותה יצירת כל האנימציה מחדש‪.‬‬ ‫במקרים רבים כדאי לשאול ולהגדיר באיזה שלבים הלקוח מאשר את כל העבודה‬ ‫שנעשתה עד אותו רגע ועל ידי כך מסכים עם האנימטור שכל שינוי לעבודה‬ ‫שנעשתה משמעותו תמחור מחדש‪.‬‬ ‫‪ .4.2‬שלבי התיקונים‬ ‫לאורך כל פרויקט יש תיקונים רבים והם חלק מהעבודה‪ .‬אנימטור מנוסה יודע‬ ‫שהלקוח מאשר ונותן תיקונים לאורך העבודה‪ .‬ישנם תיקונים קלים וישנם קשים‪.‬‬ ‫חשוב להבין שיש כמות תיקונים סבירה וכמות לא סבירה ובמקרים רבים כדאי‬ ‫להסכים על הכללים לפני תחילת העבודה‪ .‬כלומר‪ ,‬לדעת איזה סוג תיקונים קשים‬ ‫יותר ואיזה לא‪ ,‬וכמה תיקונים אפשר לעשות בכל שלב‪ .‬ברוב המקרים האנימטור‬ ‫המנוסה יעריך מראש את כמות התיקונים שתידרש ומתמחר את הפרויקט או‬ ‫מעריך את כמות המשמרות לפני תחילת העבודה‪.‬‬ ‫‪ .4.3‬שלב סיום העבודה והגשת הפרויקט ללקוח‪.‬‬ ‫שלב זה הוא השלב החשוב ביותר והוא חייב לקרות בכל פרויקט‪ .‬כדאי להסכים‬ ‫מראש מתי העבודה תסתיים גם מבחינת תאריך וגם מבחינת הסכמה על מתי‬ ‫העבודה נחשבת גמורה‪ .‬כאשר העבודה נגררת‪ ,‬במקרים רבים האנימטור לא יכול‬ ‫להכניס פרויקטים נוספים או פשוט מבזבז זמן על מעבר בין פרויקטים וכך מפסיד‬ ‫זמן עבודה‪ .‬בנוסף לא תמיד מובן לשני הצדדים באיזה רמת גימור העבודה צריכה‬ ‫להיות‪ ,‬ולכן צריך לדבר על זה לפני תחילת הפרויקט‪.‬‬ ‫חשוב להגדיר באיזה פורמט האנימטור יגיש את העבודה‪ .‬ברוב המקרים‬ ‫אנימטורים לא נותנים את קבצי העבודה עם הפרויקט ואין סיבה לחשוש מזה‪,‬‬ ‫אנימציה היא ממילא עבודה שמייצרים במיוחד למטרה מסוימת ולכן אין הרבה‬ ‫שימוש בקבצי העבודה‪ .‬במקרים מסוימים אפשר גם לקבל את קבצי העבודה אך‬ ‫זה דבר שצריך להיאמר לפני תחילת העבודה‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫סיכום‬ ‫אנימציה קוסמת לכל הגילים בין אם היא מצגת מקצועית או סרט בסגנון וולט דיסני‪ .‬יש‬ ‫בארץ הקטנה שלנו מגוון רב של יוצרים מוכשרים ולא צריך לחפש רחוק כדי למצוא אחד‪.‬‬ ‫כשעובדים מול תעשיית האנימציה חשוב להבין את השלבים השונים של התהליך‪.‬‬ ‫הבנת שלבי העבודה תקל על התקשורת עם האנימטור‪ ,‬תמנע עבודה מיותרת ותעזור‬ ‫לביצוע הפרוייקט על הצד הטוב ביותר‪ .‬ישנם כמה מקורות נוספים שאתם יכולים להיעזר‬ ‫בהם‪:‬‬ ‫רשימת האנימטורים באיגוד מקצועות האנימציה –‬ ‫‪http://www.animationunion.org.il/?page_id=13‬‬ ‫רשימה של אנימטורים חברי איגוד האנימטורים‪.‬‬ ‫רשימת החברות בארץ –‬ ‫‪http://israel-animation-database.blogspot.com/search/label/studio‬‬ ‫רשימה מפורטת של חברות האנימציה הפועלות בארץ עם קישור לאתרים ופירוט סוגי‬ ‫האנימציה והתחומים בהם החברה עוסקת‪.‬‬ ‫קריאה נוספת על אנימציה –‬ ‫‪The Art of 3D Computer Animation and Effect‬‬ ‫‪http://www.amazon.com/Art-3D-Computer-Animation‬‬‫‪Effects/dp/0470084901/ref=sr_1_17?ie=UTF8&qid=1308420327&sr=8-17‬‬ ‫ספר מפורט מאוד המסביר את התהליכים השונים ביצירת אנימציה תלת‪-‬מימדית‬ ‫ממוחשבת‪.‬‬ ‫המאמר לעיל נכתב על ידי ומשקף את דעתי בלבד‪ .‬כתבתי אותו מאחר וראיתי צורך‬ ‫למאמר הנועד להכין את הלקוח לעבודה מול אנימטור‪ .‬ואת המידע במאמר הבאתי‬ ‫מנסיוני האישי בתחום‪.‬‬ ‫בהצלחה !‬ ‫אמיר פורת‪.‬‬