‫טיפים ‪II‬‬ ‫א‪ .‬אלרגיה‬ ‫הטיפול באלרגיה מתחלק לשניים‪ :‬מניעת התקפים‪ ,‬וטיפול בזמן התקף אלרגי‬ ‫ובתסמיני האלרגיה‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬כיצד פועלות התרופות למניעת התקף אלרגי‪:‬‬ ‫תשובה‪ :‬לאחר שמזהים את האלרגן‪ ,‬אנחנו עובדים על חיזוק ולימוד המערכת‬ ‫החיסונית או הפחתת התגובתיות‪ .‬שיטת החיסון נקראת אימונתרפיה או חיסון‪.‬‬ ‫מטופלים הסובלים מאלרגיה קשה יקבלו מינונים קטנים של החומר שגורם‬ ‫לאלרגיה‪ .‬באופן זה "מלמדים"את מע' החיסון להגיב בצורה מתונה יותר‬ ‫לחשיפה לאלרגן‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬כיצד פועלות התרופות המטפלות בתסמיני האלרגיה‬ ‫תשובה‪ :‬הטיפולים התרופתיים נגד אלרגיה מורכבים מאנטיהיסטמינים‬ ‫ומסטרואידים‪.‬‬ ‫ההיסטמין הוא אותו חומר המשתחרר מן התא במהלך התקף האלרגיה וגורם‬ ‫לתסמינים כמו קוצר נשימה‪ ,‬גודש באף וכדומה‪ .‬את התרופות‬ ‫האנטיהיסטמיניות ניתן לחלק לשניים‪ :‬התרופות הישנות יותר המאופיינות‬ ‫בתופעות לוואי של ישנוניות וטשטוש‪ ,‬ומחייבות משנה זהירות בנהיגה או‬ ‫פעולות המצריכות ריכוז כגון כלורפנירמין (אהיסטון)‪ .‬והתרופות החדשות‬ ‫שאינן גורמות לרוב לתופעות הלוואי שהוזכרו‪.‬בתרופות אלה ניתן למנות את‬ ‫החומרים הפעילים לורטדין (לורסטין)‪,‬סטיריזין (ז'ילרגי)‪ ,‬דסלורתידין (אריוס)‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫לאחר שאנו בולעים את התרופה‪ ,‬היא מגיעה לקיבה ונספגת דרך דופן המעי‬ ‫לזרם הדם‪ ,‬משם היא מתפזרת בכל הגוף ונקשרת רק לתאים שיש להם‬ ‫קולטנים ספציפים (רצפטור) שנקראים ‪ ,H 1‬והם נמצאים בצד החיצוני של‬ ‫התא‪ .‬קולטנים מסוג ‪ H1‬נמצאים למשל בתאים של דרכי הנשימה (ברירית‬ ‫האף ובריאות)‪ .‬האנטיהיסטמין שבתרופה מתחרה בהיטסמין כאשר הוא‬ ‫מסתובב בגוף ופוגש באותם קולטנים ונקשר אליהם‪ .‬בכך הוא מונע את‬ ‫ההיקשרות של ההיסטמין לאותם תאים ומונע את ההשפעה של ההיסטמין‪-‬‬ ‫הוא חוסם‪ ,‬כלומר מתחרה על אותו קולטן‪ .‬הקלה בתסמינים תורגש תוך כשעה‬ ‫ותימשך כ ‪ 42‬שעות‪ - .‬לאנימציה‬ ‫תרופות ממשפחת הסטרואידים מגיעות במגוון רב של צורות מתן‪ :‬משחה או‬ ‫קרם‪ ,‬כדורים‪ ,‬תמיסה או אבקה הניתנות בשאיפה‪ .‬את צורת המתן יבחר הרופא‬ ‫בהתאם לסוג הבעייה שבה מטפלים‪ ,‬משחה לטיפול בבעיות אלרגיות בעור‪,‬‬ ‫כדורים לתגובות אלרגיות חריפות או חמורות או לדיכוי המערכת החיסונית‬ ‫במחלות מסוימות ומשאפים לשימוש מקומי באף או בריאות‪.‬‬ ‫סטרואידים הניתנים בעזרת משאף מגיעים בתמיסה המוחזקת בתוך המשאף‪.‬‬ ‫יש להחדיר את המשאף אל הנחיר וללחוץ על ידית הבוכנה‪ ,‬משתחררת מנה‬ ‫מדודה של סטרואידים‪ ,‬במינון קטן ומדויק‪ .‬התמיסה נספגת דרך רירית האף‪,‬‬ ‫חודרת אל גרעין התא ‪ ,‬משנה ומונעת את המשך ייצור חומרים המעורבים‬ ‫באלרגיה‪ .‬כך מונעים מהאלרגיה להתפתח‪ -‬אנימציה‪.‬‬ ‫ההקלה אינה מיידית‪ ,‬השימוש במשאפים צריך להיות רציף למשך מספר‬ ‫שבועות ואף מעבר לכך לצורך הקלה מרבית‬ ‫שאלה‪ :‬מהו הטיפול התרופתי במקרה של אסטמה?‬ ‫תשובה‪ :‬הטיפול באסטמה ינתן בסטרואידים ונחלק לשניים‪ :‬מניעת התקפים‬ ‫חוזרים וטיפול בזמן התקף חריף‪.‬‬ ‫למניעת התקפים ‪ ,‬הסטרואדים יכולים להינתן במשאפים (משאף‪ ,‬נבולייזר‪,‬‬ ‫או ‪ .)SPACER‬הסטירואידים מגיעים בצורה של אבקה או תמיסה‪ .‬החומר‬ ‫משתחרר מהמשאף ומתפזר בדרכי הנשימה (פה המטופל‪ ,‬לוע‪ ,‬צינור הנשימה‬ ‫סימפונות‪ ,‬הסתעפות לשני אונות הריאה‪ ,‬המשך התפצלויות עד לנאדיות) שם‬ ‫הוא נספג אל תוך התאים אל גרעיני התא‪ ,‬מפסיק את התהליך הדלקתי (ריר‪,‬‬ ‫ובצקת) האופייני למחלת האסטמה‪ - .‬לאנימציה‬ ‫חלק מסוים מהסטירואידים הניתנים בשאיפה‪ ,‬עלול להגיע למערכת העיכול או‬ ‫להתרכז על הלשון או מיתרי הקול‪ ,‬לכן מומלץ לשטוף את הפה במים לגרגר‬ ‫ולירוק את התכולה‪ ,‬במטרה למנוע התפתחות פטריות באתרים אלו‪.‬‬ ‫טיפול בהתקף חריף נעשה באמצעות מרחיבי סימפונות‪ -‬ונטולין‪ .‬כשושאפים את‬ ‫החומר אז החומר הפעיל מגיע לדרכי הנשימה ונקשר שם לתאי שריר בדרכי‬ ‫הנשימה‪ .‬הקישור לקולטנים מביא להרפיית השריר‪ ,‬והתרחבות דרכי הנשימה‬ ‫ובאופן זה להכנס אוויר בכמות הנדרשת והפסקת ההתקף‪ .‬ישנם מרחיבי‬ ‫סמפונות קצרי פעולה הניתנים במהלך התקף חריף בקבוצה הזו המפורסמים‬ ‫הם‪ :‬ונטולין‪,‬טרבולין‪ .‬ומרחיבי סימפונות ארוכי טווח הניתנים כחלק מהטיפול‬ ‫המניעתי יחד עם הסטיר ואידם‬ ‫שאלה‪ :‬האם להומיאופתיה יש מה להציע בתחום האלרגיות?‬ ‫ישנו מגוון רחב של תכשירים הומיאופתיים המכוונים לתופעות אלרגיות שונות‬ ‫ובעיקר לאלרגיות עונתיות‪ .‬ניתן למצוא תרסיסים הומיאופתיים לאף וכן כדורי‬ ‫מציצה הומיאופתיים הניטלים עוד לפני עונת האלרגיות‪ ,‬במהלכה וגם להקלה‬ ‫מיידית בתסמיני האלרגיה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬סוכרת‬ ‫שאלה‪ :‬מהו הטיפול התרופתי למחלת הסוכרת?‬ ‫תשובה‪ :‬הטיפול התרופתי המוצע לחולי סוכרת סוג ‪ ,1‬או סוכרת נעורים‪ ,‬הוא‬ ‫הזרקת אינסולין‪ .‬מאחר וגופם של חולי סוכרת סוג ‪ 1‬אינו מייצור אינסולין‪ ,‬או‬ ‫שמייצר ברמה נמוכה מאוד‪ ,‬חייבים לתת אינסולין ממקור חיצוני‪.‬‬ ‫מגוון התרופות לטיפול בסוכרת סוג ‪ 4‬הוא רחב מאוד‪ .‬לרוב משתמשים‬ ‫בתרופות הניתנות דרך הפה אך גם באינסולין ובחומרים המווסתים את הפרשת‬ ‫האינסולין‪ ,‬מגבירים הפרשת אינסולין‪ ,‬או את הרגישות לאינסולין ברקמות‪ .‬או‬ ‫תרופות המווסתות את ספיגת הגלוקוז מהמעי‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬פרטי על התרופות הנפוצות בבליעה‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫קו ראשון בטיפול התרופתי בסוכרת סוג ‪ 2‬היא התרופה מטפורמין (גלוקומין‪,‬‬ ‫גלוקופז') מסייע בהפחתת התנגודת לאינסולין והגברת הרגישות לתאים‬ ‫לאינסולין אנדוגני המופרש מהלבלב‪ .‬כמו כן מסייע בהקטנת ייצור גלוקוז על‬ ‫ידי הכבד וספיגתו לדם‪ .‬הכדור עובר מהקיבה למעי‪ ,‬נספג בזרם הדם דרך כלי‬ ‫הדם שבדופן המעי‪ ,‬נספג למחזור הדם‪ .‬עם מחזור הדם מגיע לכבד ושם הוא‬ ‫מפעיל אנזים שנקרא ‪ AMPK‬שיש לו חשיבות רבה גם ברגישות לאינסולין‪ ,‬גם‬ ‫במאזן האנרגיה הכללי של הגוף וגם בעיכול של גלוקוז ושומנים בגוף‪ .‬הפעילות‬ ‫של אנזים זה גורמת לתאי הכבד לפרק פחות גלוקוגן ולשחרר פחות גלוקוז‬ ‫לזרם הדם‪ .‬הגלוקוז נמצא בכבד בצורה של גלוקוגן והאנזים הזה גורם לכך‬ ‫שהגלוקוגן נשאר ארוז בתוך תאי הכבד ולא מתפרק לגלוקוז‪ -.‬אנימציה‪.‬‬ ‫הבעיות העיקריות עם מטפורמין הינן הפרעות במערכת העיכול ועיכוב ספיגה‬ ‫של ויטמין ‪ .B12‬כדי להתגבר על הבעיה הראשונה יינתן עם מזון או לאחריו‪.‬‬ ‫כמו כן יש להיזהר עם התרופה במצבים של תפקוד כלייתי ירוד‪ ,‬היות ועלולה‬ ‫להצטבר ולגרום להפרעות מטבוליות קשות ואף למוות‪.‬‬ ‫תרופות נוספות הן ממשפחת המגליטינידים כמו רפגליניד‪ .‬תרופות אלה‬ ‫מגבירות את הפרשת האינסולין מהלבלב‪ .‬יתרונן בכך שמטופל יכול לנהל אורך‬ ‫חיים אקטיבי יותר היות ומאפשרות נטילה מיד לפני ארוחה‪ .‬האינקרטינים הם‬ ‫הורמונים המופרשים מהמעי אחרי הארוחה עם העליה ברמות הגלוקוז‪ .‬הם‬ ‫גורמים ללבלב להפריש יותר אינסולין ובכך מסייעים לגוף לווסת את רמות‬ ‫הגלוקוז בדם‪ .‬אצל סוכרתיים‪ ,‬כמות האינקרטינים המופרשת קטנה יותר‪ ,‬וגם‬ ‫איכות תפקודם ירודה‪.‬‬ ‫האינקרטינים מפורקים על ידי אנזים הקרויי ‪ .DPP-4‬חסימה של אנזימים אלו‬ ‫על ידי תרופות כגון ג'נוביה (סיטאגליפטין)‪ ,‬מאפשרת את פעולתם על הלבלב‪,‬‬ ‫שמפריש אינסולין‪ .‬כך מביאה תרופה זו לאיזון של רמת הגלוקוז‪..‬‬ ‫תרופה נוספת קרוייה פרנדאז‪,‬או אקארבוז‪ .‬פעולתה מעכבת את קצב ספיגת‬ ‫גלוקוז מהמעי ומאפשר לאינסולין להיות מופרש ברמה נמוכה יותר ולהתמודד‬ ‫טוב יותר עם רמות הגלוקוז במעיים‪ .‬תופעות הלוואי שלה הם כאבי בטן‪ ,‬גזים‬ ‫ואף שלשולים‪ .‬ניתן להפחית את התופעה על ידי עלייה הדרגתית במינונם‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬פרטי על פעולת האינסולין והרכבו‬ ‫תשובה‪ :‬האינסולין הוא חלבון המיוצר בגוף על ידי הלבלב בקבוצות תאים ע"ש‬ ‫לנגרהאנס ואשר מצויים בלבלב‪ .‬במחלת הסוכרת בשל מחסור באינסולין או‬ ‫בשל עמידות לו יזריק המטופל אינסולין‪ .‬היות והאינסולין הינה מולקולה‬ ‫חלבונית המתפרקת במע' העיכול‪,‬הרי שנכון לעכשיו‪ ,‬אין אפשרות להכניסו לגוף‬ ‫למעט בזריקה‪ .‬את האינסולין מייצרים בהנדסה גנטית ומזריקים לשכבת התת‬ ‫עור‪.‬‬ ‫קיימים מספר סוגי אינסולין הנבדלים בפרק הזמן להשפעה ובמשך השפעתם‪:‬‬ ‫אינוסלין אולטרא קצר‪ ,‬אינוסלין קצר טווח‪ ,‬בעל טווח השפעה בינוני וארוך‪.‬‬ ‫אינסולין בעל טווח אולטרא קצר או קצר טווח ינתנו מיד לפני הארוחה‪ ,‬או עם‬ ‫הארוחה‪ .‬אינסולין בעל טווח בינוני או ארוך‪ ,‬יינתן ללא קשר לזמני הארוחות‬ ‫ונקרא גם אינסולין בזאלי‪ ,‬כלומר כזה אשר עובד ברקע ואינו קשור לעליות‬ ‫הגלוקוז התלולות המתרחשות לאחר הארוחה‪ .‬דוגמא לאינסולינים מהירי‬ ‫פעולה בעלי משך פעולה קצר של מספר שעות הינם הומולוג (ליספרו)‪ ,‬נוובורפיד‬ ‫(אספרט)‬ ‫אינסולינים בעלי טווח בינוני של כ ‪ 11‬שעות או בעלי טווח ארוך של ‪ 22‬שעות‬ ‫הינם ה ‪ ,NPH‬לבימיר‪ ,‬או דטימיר‪ .‬רישום האינסולין על ידי הרופא נעשה‬ ‫בהתאם לדרגת המחלה ממנה סובל המטופל‪ ,‬צרכי המטופל ואורח חייו ויכולתו‬ ‫להתמודד עם מדידת סוכר תכופות‪ .‬לעיתים ימליץ הרופא על‬ ‫שילובי בין סוגי האינסולינים לפי הצורך הספציפי של כל חולה‪.‬‬ ‫כיום ניתן להזריק אינסולין גם בעזרת משאבה המחוברת באופן קבוע לגופו של‬ ‫המטופל‪ .‬הסנסור של המשאבה חש בירידת רמות הסוכר ומזריק באופן‬ ‫אוטומטי את סוג האינסולין‪ .‬מיועד לאינסולינים קצרי טווח ומהירי פעולה‪ .‬זה‬ ‫האקטרפיד‪ ,‬האפידרה‪ .‬הנובורפיד‪.,‬‬ ‫אקסנטיד (ביאטה) היא תרופה חדשה יחסית‪ ,‬גם היא ניתנת בהזרקה פעמים‬ ‫ביום (אך אינה אינסולין) היא התרופה הראשונה מדור זה‪ ,‬יתרונה הגדול שהיא‬ ‫לא גורמת כמעט להיפוגליקמיה ואף מביאה לירידה במשקל המטופל‬ ‫** התרופה אבניאדה ‪ -‬לא תוזכר באייטם‪ ,‬הורדה מהמדפים בגלל מקרים של‬ ‫אי ספיקת לב‪.‬‬ ‫ג‪ .‬דלקות‬ ‫שאלה‪ :‬מהו הטיפול התרופתי לדלקות גרון?‬ ‫תשובה‪ :‬קיימים כמה סוגים של כאבי גרון‪ .‬רוב כאבי הגרון נגרמים ע"י‬ ‫וירוסים‪ .‬במקרים אלה הטיפול התרופתי הוא ללא מרשם רופא‪ .‬התכשירים‬ ‫ללא מרשם נועדו לספק הקלה על התסמינים‪.‬‬ ‫הם כוללים כדורי מציצה‪ ,‬תרסיסים כמו קלגרון‪ ,‬סטרפסילס‪ ,‬למוסין וכן‬ ‫כדורים על בסיס טבעי כמו רוניות פרופולנטום‪ ,‬אקטיפלוס‪ .‬במקרים של כאבים‬ ‫רציניים יותר אפשר להשתמש במשככי כאבים כמו אקמול‪ .‬נורופן‪ ,‬אדוויל‪.‬‬ ‫דלקות גרון שנגרמות ע"י חיידקים הן פחות נפוצות והטיפול בהן הוא‬ ‫באנטיביוטיקה‪.‬‬ ‫לאחר שעושים משטח גרון‪ ,‬אם מתברר שזו דלקת חיידקית הרופא ירשום‬ ‫טיפול אנטיביוטי‪.‬‬ ‫הטיפול האנטיביוטי המקובל ביותר לטיפול גרון הוא באנטיביוטיקות ממשפחת‬ ‫הפניצילין כמו מוקסיפן‪ ,‬ראפאפן‪ ,‬אוגמנטין ועוד‪ .‬כמוסת האנטיביוטיקה‪,‬‬ ‫למשל מוקסיפן‪ ,‬מתמוססת בקיבה‪ .‬האבקה שבתוכה מתמוססת במיצי הקיבה‬ ‫ועוברת הלאה למעיים‪ .‬שם היא נספגת למחזור הדם דרך כלי הדם הנמצאים‬ ‫בדופן המעי‪ .‬עם מחזור הדם התרופה מתפזרת בכל הגוף ומגיעה בין היתר‬ ‫לאתרים שבהם נמצאים החיידקים‪ .‬למשל בדלקת גרון‪ -‬מגיעה לרירית של‬ ‫הלוע ואז האנטיביוטיקה חודרת לדופן התא של החיידקים‪ ,‬נקשרת שם‬ ‫לחלבון ספציפי‪ -‬שנקרא פניצילין בינדינג פרוטאין (=חלבון הקושר פניצילין)‬ ‫ואז עצם זה שהיא נקשרת שם מעכב את פעילות האנזמים שאמורים לבנות את‬ ‫אותו דופן התא של חיידקים‪ .‬כתוצאה מכך דופן התא של החיידק נהרס‪,‬‬ ‫החיידק מתמוסס ובעצם זה גורם לחיסול מושבות החיידקים בריריות‪ :‬הלוע‪,‬‬ ‫האף‪ .‬בעקבות חיסול המושבות פוחתת התגובה החיסונית של הגוף ואיתה‬ ‫נהיה סוף לדלקת שמתבטאת בגודש‪ ,‬חום‪ ,‬כאב‪ -‬אנימציה‪.‬‬ ‫הטיפול ניתן למשך עשרה ימים במינון של פעמיים עד ארבע פעמים ביום ויש‬ ‫חשיבות רבה לסיום מלוא הטיפול כדי למנוע החמרה‪ ,‬התפתחות של עמידות‪,‬‬ ‫וחזרה של המחלה‬ ‫דלקות אוזנייים לרוב יחלפו מעצמם ולכן הדבר העיקרי שנרצה לטפל בו הוא‬ ‫הכאב‪ .‬בפעוטות ובמקרים חריפים של דלקות אוזניים יידרש טיפול באמצעות‬ ‫אנטיביוטיקות‪ .‬דלקות כרוניות באוזניים שאופייניות בד"כ יותר לילדים‬ ‫דורשות לפעמים טיפול באנטיביוטיקות‪ ,‬תכשירים מייבשים כמו נוגדי גודש‪,‬‬ ‫אנטיהיסטמינים ולעיתים גם התערבות כירורגית‪ ,‬כגון‪ -‬הכנסת כפתורים‪.‬‬ ‫אנטיביוטיקות לטיפול בדלקת אוזניים תהיה בד"כ אנטיביוטיקה ממשפחת‬ ‫הפניצילין‪ .‬זה יכול להיות מוקסיפן‪ ,‬אוגמנטין‪ .‬לעיתים הרופא יבחר בטיפול‬ ‫במשפחה שונה כגון צפלוספורינים לדוגמא צפרוקסים ("זינת") או בצפורוקסים‬ ‫לאנשים שרגישים לפניצילינים‪ ,‬יתכן גם טיפול באזיטרומיצין‪( ,‬אזניל) תרופה‬ ‫ממשפחת המקרולידים‪.‬‬ ‫רוב דלקות האף גם הן נגרמות בשל וירוס‪ ,‬וחולפות מעצמן‪ .‬בכל השלבים‬ ‫במחלה‪ ,‬הטיפול לרוב הינו סימפטומטי‪ ,‬כדי להקל על הכאבים ואי הנוחות‪.‬‬ ‫במקרים פחות נפוצים הצינון מסתבך והופך לסינוסיטיס שזו דלקת של מערות‬ ‫הפנים ויכולה להיות חיידקית או ויראלית‪ .‬במקרים קשים שיש חשד לדלקת‬ ‫חיידקית עם חום‪ ,‬הטיפול הוא אנטיביוטי‪.‬‬ ‫תרופות ללא מרשם הן כל התרופות המשולבות שמכילות בד"כ שילוב של‬ ‫חומרים משככי כאבים עם חומרים שנועדו להפחית את הגודש ולייבש את כל‬ ‫הנוזלים‪ .‬משככי הכאבים הם בד"כ פראצטמול (דקסמול‪ ,‬אקמול) או איבופרופן‬ ‫(נורופן‪ ,‬אדוויל‪ ,‬אדקס) והחומרים המייבשים יהיו חומרים מכווצים ו ‪/‬או‬ ‫אנטיהיסטמינים‪ .‬בילדים השימוש בחומרים נוגדי גודש לל א מרשם רופא הוא‬ ‫מגיל ‪ 1‬ומעלה‪ ,‬ובמרשם מגיל ‪.1-1‬‬ ‫התכשירים מחולקים לתכשירים ליום ותכשירים ללילה‪ .‬התכשירים ללילה‬ ‫מכילים את האנטיהיסטמינים שהם בעלי תכונות מרדימות ולא נמצאים ביום‬ ‫ומסייעות להירדם וכן לייבש נזלת נוספת‪ ,.‬דקסמול קולד או אקמול צינון‬ ‫ושפעת מכילים גם חומר מכייח שנועד להקל על שיעול שנלווה לצינון ושפעות‪.‬‬ ‫תכשירים פופולארים במקרים של דלקת אף הם תרסיסי אף‪ .‬יש תרסיסים‬ ‫שמבוססים על מי מלח‪ ,‬מי ים שגורמים להתכווצות כלי הדם באף וניקוז‬ ‫הנוזלים או תרסיסים המכילים חומרים נוגדי גודש מכווצים כימיים שמכווצים‬ ‫את כלי הדם באף‪ ,‬מורידים את הגודש ומאפשרים מעבר אוויר טוב יותר או‬ ‫תרסיסים המכילים רק או גם אנטיסיהטמינים‪ .‬הפופולריים ביותר הם אלרין‬ ‫ואוטריוין‪ .‬התמיסות לאף הניתנות בצורת טיפות או תרסיס ומכילות חומרים‬ ‫מכווצים‪ ,‬נכנסות דרך האף‪ ,‬מתפזרות על גבי הרירית‪ .‬החומר הפעיל שבהן‬ ‫נקשר לקולטן אלפא‪-‬אדרנרגי שנמצא על גבי תאים העוטפים את כלי הדם‬ ‫ברירית האף‪ .‬הקישור הזה גורם לכיווץ של כלי הדם ברירית האף‪ .‬התוצאה‬ ‫של זה זרימה מופחתת של דם לאזורים בצקתיים או הנפוחים ברקמה‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬הסינוסים "מתרוקנים" זרימת האוויר הופכת טובה יותר ויש‬ ‫הפחתה בכמות הנזלת המופרשת‪ -‬אנימציה‪.‬‬ ‫התרסיסים מיועדים לשימוש קצר טווח‪ ,‬שלושה‪ -‬חמישה ימים‪ .‬שימוש מעבר‬ ‫לחמישה ימים‪ ,‬עלול להביא עליה בשימוש בתרופה וסוג של סבילות המתבטאת‬ ‫בהרחבה של כלי הדם ברירית האף‪ ,‬גודש ונזלת כרוניים‪ .‬מצב זה יוצר תלות של‬ ‫המשתמשים בטיפות האף מפני שהם מאמינים שבגלל התופעות הכרוניות הם‬ ‫צריכים באופן קבוע להשתמש בטיפות‪ .‬שימוש מאוד ממושך יכול לגרום נזקים‬ ‫בלתי הפיכים לרירית האף שהטיפול בהם כירורגי‪.‬‬ ‫צריך גם להזהר משימוש בלתי מושכל באנטיביוטיקה‪ .‬יש נטייה לחשוב שכל‬ ‫דלקת חייבת להיות מטופלת באנטיביוטיקה וזו גישה שגויה ומסוכנת כי‬ ‫התוצאה שלה היא שימוש פזיז באנטיביוטיקות שמוביל להתפתחות זני‬ ‫חיידקים שעמידים לאנטיביוטיקות הנפוצות בשימוש‪.‬‬ ‫ד‪ .‬צרבות – גורמים‪ ,‬מניעה וטיפול‬ ‫שאלה‪ :‬מהו הטיפול התרופתי בצרבת?‬ ‫תשובה‪ :‬צרבת אקראית המופיעה מדי פעם ולא ממש מפריעה לתפקוד הרגיל‬ ‫תטופל בד"כ עם תרופות נוגדות צרבת הנמכרות ללא מרשם רופא ומופיעות‬ ‫בצורת כדורי מציצה או תמיסות לשתייה‪ ,‬כגון טאמס‪ ,‬מאלוקס‪ ,‬קלצרבת‪,‬‬ ‫גביסקון‪ ,‬רני ועוד‪ .‬החומרים האלה סותרים את החומצה ועל ידי כך מפחיתים‬ ‫מדרגת החומציות של הקיבה ומעלים את ה ‪ PH‬כלומר הופכים את הסביבה‬ ‫בקיבה להיות יותר בסיסית ומפסיקים את תחושת הצריבה‪ .‬למשל אם אנחנו‬ ‫שותים את זה בצורה של נוזל – תרחיף כמו מלוקס‪ ,‬אז החומר הפעיל כבר‬ ‫נמצא בצורה מומסת ואם אנחנו לוקחים כדור ללעיסה או למציצה החומרים‬ ‫הפעילים שבו מומסים ברוק‪ ,‬נבלעים ומגיעים עם הרוק לקיבה‪ .‬בקיבה‬ ‫מתמוססים במיצי הקיבה‪ .‬מה שקורה שמדובר במלחים שבתמיסה הם‬ ‫עוברים למצב יוני‪( -‬כלומר המלח בטבליה נמצא בצורת מוצק‪ ,‬וכאשר הוא‬ ‫מתמוסס במים שבקיבה הוא מתפרק לשני יונים שהם רכיבים בעלי מטען‬ ‫חשמלי‪ ,‬אינם יציבים ו"מחפשים" מייד יון נגדי להתחבר איתו)‪ .‬אחד היונים‬ ‫הוא מינרל‪ ,‬השני הוא יון בסיסי‪ .‬היון הבסיסי שיכול להיות קרבונט או‬ ‫הידרוקסיד‪ ,‬קושר מיד יוני מימן חופשיים ובכך מונע מאותם יוני מימן‬ ‫מלהפוך לחומצת הקיבה‪( -‬מימן כלוריד)‪ .‬בכך הפעולה הזאת מנטרלת את‬ ‫החומצה של הקיבה והופכת את מיצי הקיבה לבסיסיים יותר‪ -‬אנימציה‪.‬‬ ‫במקרים שבהם סותרי החומצה אינם מספיקים או כאשר מדובר בכיב או‬ ‫במחלת ההחזר הושטי נדרש שימוש בתרופות הפועלות על עיכוב או עצירת‬ ‫מנגנוני הפרשת החומצה בקיבה‪ .‬אלה מתחלקים לשני סוגים‪:‬‬ ‫תרופות המפחיתות את ייצור החומצה בקיבה הם נקראות חוסמי רצפטור‬ ‫קולטני ‪ H2‬או היסטמין ‪ .2‬בתאי דופן הקיבה קיימים קולטנים להיסטמין‪-‬‬ ‫התאים מתחילים לייצר חומצה ולשפוך אותה לחלל הקיבה‪ .‬מה שהתרופות‬ ‫ממשפחת חסמי קולטני ‪ H2‬עושות‪ ,‬הן מתחרות עם ההיסטמין על הקישור‬ ‫לאותם קולטנים‪ .‬קישור התרופה לקולטן מונע את קישור ההיסטמין‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫יש בתאי דופן הקיבה קולטנים להיסטמין‪ ,‬שבאופן נורמלי‪ ,‬כאשר הם קושרים‬ ‫מולקולות של היסטמין‪ ,‬הם גורמים לתא לייצר יותר חומצה‪ .‬אם חוסמים את‬ ‫הקולטן הזה ע"י חומר סינטטי‪ ,‬כלומר התרופה‪ ,‬אז תאי הקיבה ייצרו פחות‬ ‫חומצה‪ ,‬והתוצאה‪ -‬הפחתת חומציות הקיבה‪ -‬אנימציה‪ .‬למשל פמוטידין‬ ‫(גסטרו)‪ ,‬סימטידין‪ ,‬פאמוטידין‪ ,‬זנידקס (רניטידין)‪ ,‬זנטק‪ ,‬זנטב‪ .‬אלה נקראים‬ ‫גם חוסמי קולטן היסטמין ‪.2‬‬ ‫תרופות אלו לא נותנות הקלה מיידית כמו שנותנים סותרי חומצה אך הן‬ ‫מספקות הקלה ממושכת יותר‪ .‬חלקן נמכרות ללא מרשם למשל גסטרו ‪.11‬‬ ‫סוג נוסף של תרופות החוסמות את ייצור החומצה בקיבה הן מעכבי משאבות‬ ‫מימן (‪ )PPI‬למשל לוסק‪ ,‬אומפרדקס‪ ,‬לנטון‪ ,‬נקסיום ועוד‪ .‬תרופות אלו חוסמות‬ ‫באופן בלתי הפיך את המשאבות המחדירות יוני מימן (חומצה) לחלל הקיבה‪.‬‬ ‫הכדורים או הכמוסות נבלעים‪ ,‬מגיעים לקיבה‪ ,‬מתמוססים במיצי הקיבה ואז‬ ‫החומר הפעיל למשל אומפרזול‪,‬נספג לדם ומגיע לקולטן ומשם נקשר –(=‬ ‫המולקולה של החומר הפעיל נקשרת (באופן כימי) למשאבות (תעלות) מימן‬ ‫בתאים של רירית הקיבה) באופן סלקטיבי ובלתי הפיך למשאבות מימן‬ ‫שנמצאות בדופן התאים שנמצאים ברירית הקיבה‪ .‬הקישור הזה מעכב מעבר‬ ‫יוני מימן מהתאים אל חלל הקיבה‪ .‬התוצאה היא פחות חומצה בחלל הקיבה‪-‬‬ ‫אנימציה‪ .‬חשוב ליטול אותם על קיבה ריקה‪ .‬הכי טוב בבוקר לפני האוכל‪ .‬יש‬ ‫לציין כי תרופות אלו לא מעניקות הקלה מיידית ונדרשים כשלושה ימים עד‬ ‫להקלה מירבית‪ .‬חלקן ניתנות ללא מרשם רופא‪.‬‬ ‫קיימת תרופה נוספת בשם גביסקון‪ ,‬שמנגנון הפעולה שלה שונה מתרופות‬ ‫אחרות‪ .‬החומר הפעיל בגביסקון ‪ ,‬מכיל אליג'ינאט המופק מאצה טבעית אשר‬ ‫יחד עם החומרים הפעילים הנוספים יוצר שכבת הגנה פיזית‪ ,‬ג'ל הצף במעלה‬ ‫הקיבה וחוסם את עליתן של חומצות מהקיבה לוושט‪ .‬התרופה מכילה גם חומר‬ ‫סותר חומצה‪ ,‬וגם יוצרת מעין שכבה בועית המצפה את תוכן הקיבה ומקטינה‬ ‫את הרפלקוס מכנית‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם יש תופעות לוואי לתרופות?‬ ‫תשובה‪ :‬החומצה נחוצה לעיכול תקין ואם תוכן הקיבה פחות חומצי אז גם‬ ‫כושר העיכול שלו עשוי לרדת ‪ .‬התוצאה של זה יכולה להיות תופעות במערכת‬ ‫העיכול כמו גאזים וכן ירידה בספיגת ‪ B12‬בגוף‪ .‬בנוסף‪ ,‬הקיבה היא אחד‬ ‫המסננים היעילים לכניסת חיידקים לגוף‪ ,‬הסביבה החומצית משמידה את‬ ‫החיידקים‪ ,‬נטרול סביבה זו עלול להביא לעלייה בשיעור דלקות הריאה‪.‬‬ ‫הרבה מסותרי החומצה מבוססים על יוני סידן‪ .‬שימוש מוגזם באותם תכשירים‬ ‫יכול לגרום להבססה של הדם (הופך להיות בסיסי יותר)‪ ,‬הבססה של השתן‪ .‬כמו‬ ‫כן הסידן יכול להתנגש עם ספיגה של מינרלים חיוניים וגם של תרופות שונות‪.‬‬ ‫למשל סוגי אנטיביוטיקות‪ ,‬אלטרוקסין‪ ,‬ברזל ועוד‪.‬‬ ‫לגבי ה ‪ PPI‬שימוש ממושך באנשים מבוגרים נקשר לסיכון מוגבר לשברים באגן‪,‬‬ ‫במפרקי הידייים‪ ,‬בעמוד השדרה‪ .‬כנראה בשל הפחתה בספיגת הסידן‪.‬‬ ‫למי שלא מעוניין בנטילה קבועה של תרופות המשבשות את חומציות מע'‬ ‫העיכול‪ ,‬ישנה אופציה נוספת בדמות תכשיר טבעי הנקרא‪ -‬סיליציאה גסטרו ג'ל‪.‬‬ ‫זהו ג'ל המכיל את המינרל סיליציום דיאוקסיד שהוא בעל תכונות של לכידת‬ ‫פתוגנים במע' העיכול וספיחת גזים ויכול להקל במקרים של‪ -‬אולקוס‪ ,‬דלקות‬ ‫במעיים‪ ,‬גזים‪ ,‬נפיחות וקיבה עצבנית‪.‬‬ ‫ה‪ .‬דיכאון וחרדה‬ ‫שאלה‪ :‬מהו הטיפול התרופתי בדיכאון?‬ ‫תשובה‪ :‬יש מגוון גדול של טיפולים תרופתיים לדיכאון‪ .‬ההנחה המקובלת היום‬ ‫שדיכאון מתבטא בשינויים כימיים בדרך כלל ירידה בחומרים המופרשים באופן‬ ‫טבעי בתאי העצב במוח‪ ,‬שנקראים נוירוטרנסמיטרים או מוליכים עצביים‪.‬‬ ‫בדיכאון אותם חומרים קיימים בחסר ולשם מכוונים הטיפולים התרופתיים‪.‬‬ ‫בעצם התרופות משנות את כמות הנוירוטרנסמיטרים במוח ועל ידי כך‬ ‫מפחיתות את תסמיני הדיכאון‪ .‬שני הנוירוטרנסמיטרים הרלוונטיים ביותר‬ ‫להתפתחות דיכאון הם סרוטונין ונוראדרנלין (נוראפינפרין)‪ .‬הסרוטונין למשל‬ ‫אחראי על מגוון רחב של תפקודים‪ .‬בין השאר משפיע על תחושות הקשורות‬ ‫למצב הרוח‪ ,‬תיאבון‪ ,‬הנאה מינית וויסות הטמפרטורה בגוף‪.‬‬ ‫אותם חומרים נוגדי דיכאון שנמצאים בתוך התרופות נספגים לדם ממערכת‬ ‫העיכול‪ ,‬מתפזרים עם זרם הדם בתוך הגוף ומגיעים למוח‪ .‬במוח הם פועלים‬ ‫במרווח הסינפטי שבין העצבים ומעכבים "משאבות" שאמורות להחזיר‬ ‫עודפים של המתווכים העצביים מהמרווח הסינפטי בחזרה לתוך תאי העצב‪.‬‬ ‫זה גורם לריכוז גבוה יותר מהמתווכים העצביים להשאר במרווח הסינפטי‬ ‫ולתאי העצב ולהפחית את תסמיני הדיכאון‪ - .‬אנימציה‬ ‫ככלל אין הבדל בתגובה למשפחות ולתרופות השונות לטיפול בדיכאון‪ ,‬ההבדל‬ ‫הינו בפרופיל תופעת הלוואי‪ ,‬זמני הנטילה והתגובה האינדיבידואלית של כל‬ ‫מטופל והמצב בו הוא נמצא בתחילת הטיפול‪ .‬לחלק מהתרופות יש אפקט מרגיע‬ ‫ומיישן אשר נמצא שימושי במטופלים בעלי מרכיב חרדתי וקשיים להירדם‬ ‫בנוסף למרכיב הדיכאוני‪.‬‬ ‫תרופות נגד דיכאון מתחלקות למספר קבוצות‪:‬‬ ‫משפחת ה ‪-SSRI‬‬ ‫מעכבי ספיגה חוזרת סלקטיבים של סרטונין‪ SSRI ,‬תרופות המעלות את רמות‬ ‫הסירוטונין בסינפסות על ידי חסימת קליטת הסרטונין חזרה אל תא העצב‬ ‫הפרה סינפטי‪ .‬כך למשל ניתן לדגומא את הפרוזק‪ ,‬פקסט‪ ,‬סירוקסט‪ ,‬ציפרמיל‪,‬‬ ‫ציפרלקס‪.‬‬ ‫הקבוצה נקראת ‪ – SNRI‬מעכבי ספיגה חוזרת של סרטונין ונואפינרפין על ידי כך‬ ‫הם מעלות את רמות חומרים אלו בסינאפסה‪ .‬סימבלטה‪ ,‬אפקסור‪ ,‬ונלה‪.‬‬ ‫קבוצה שלישית ‪ -NDRI‬חוסמי ספיגה חוזרת של נוראפינפרין ודופמין חזרה אל‬ ‫התא הפרה סינאפטי ועל ידי כך העלאת רמות מוליכים עצביים אלו‪ .‬ולבוטרין‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם יש תרופות נגד חרדה?‬ ‫תשובה‪ :‬תרופות נוגדות דיכאון יכולות לסייע גם במקרים של חרדה‪ ,‬כמו‬ ‫ציפרלקס‪ ,‬ציפרמיל‪ ,‬סירוקסט‪ .‬אך לא תמיד אדם שסובל מדיכאון סובל גם‬ ‫מחרדה ולהפך‪ .‬תרופות נגד חרדה פועלות על קולטני ‪ GABA‬במוח‪ ,‬גירוי של‬ ‫קולטנים אלו מפחית ומעכב את הפעילות העצבית של התאים במוח‪ .‬לקבוצת‬ ‫תרופות זו קוראים בנזודיאזפינים‪ .‬במשפחה זו אפשר למצוא קלונקס‪ ,‬לוריוון‪,‬‬ ‫אסיוול‪ ,‬קסנאקס ועוד‪ .‬לעיתים במרכיב חרדתי ניכר בדיכאון ירשום הרופא‬ ‫תרופות ממשפחות הטיפול בדיכאון בשילוב בנזודיאזפינים לפרק זמן קצר‪.‬‬ ‫התרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים נספגות ממערכת העיכול לזרם הדם ועם‬ ‫זרם הדם מגיעות למוח‪ .‬במוח התרופות נקשרות לקולטן הנקרא ‪ ,GABA‬שעל‬ ‫גבי תעלה בממברנות של תאי העצב‪ .‬התעלה הזאת באופן רגיל מופעלת בעקבות‬ ‫קישור למתווך העיצבי ‪ GABA‬ובהפעלתה מאפשרת מעבר של יוני כלוריד מחוץ‬ ‫התא לתוכו‪ .‬בקישור התרופה‪ ,‬תדירות פתיחת התעלה למעבר יונים עולה ובכך‬ ‫עוברת הפעילות של אותו מוליך עצבי‪ .‬התוצאה היא עיכוב הפעילות העצבית של‬ ‫אותו תא עצב ובאופן כללי על המוח יש לתרופות אלו השפעה מעכבת‪ ,‬מרגיעה‪-.‬‬ ‫אנימציה‬ ‫למי שחוששים מנטילה קבועה של תרופות לדיכאון וחרדה וחוששים מתלות‬ ‫בתרופות יש פתרונות טבעיים?‬ ‫בהחלט‪.‬‬ ‫לחרדה‪ -‬קיים תוסף תזונה גאבא (‪ – )GABA‬תומך במצבי מתח נפשי‪ ,‬חרדה‪,‬‬ ‫דיכאון והפרעות שינה ואינו גורם לתלות‪.‬‬ ‫לדיכאון‪ -‬קיימת תרופה על בסיס צמחי‪ ,‬הנקראת‪ -‬רמוטיב ומכילה את הצמח‪-‬‬ ‫‪ St. John's Wort‬שהוא בעל תכונות נוגדות דיכאון ופעילות דומה מאוד לזו של‬ ‫התרופות הכימיות‪.‬‬ ‫ו‪ .‬הפרעות קשב וריכוז‬ ‫שאלה‪ :‬מהו הטיפול התרופתי להפרעת קשב וריכוז?‬ ‫תשובה‪ :‬המולקולה הנפוצה ביותר לטיפול ב הפרעות קשב וריכוז היא‬ ‫מתילפנידאט‪ ,‬זהו החומר הפעיל בתרופות כגון ריטאלין וקונצרטה או אדירל‪.‬‬ ‫ריטלין וקונצרטה ניתנים בצורת כדורים לבליעה ודיטרנה בצורת מדבקות אשר‬ ‫מדביקים על גבי העור וכך החומר נספג‪.‬‬ ‫מתן התרופה יעשה על ידי רופא מומחה (פסיכאטר ילדים‪ ,‬נוירולוג ילדים‬ ‫ולאחר אבחון מתאים)‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬כיצד פועלת התרופה?‬ ‫תשובה‪ :‬התרופה מטפלת במחסור בדופאמין‪ ,‬חומר המשתתף בתהליכי חשיבה‪,‬‬ ‫ריכוז ועניין‪ .‬הדופמאין משתחרר במוח מתוך תאי עצב למרווח הקיים בין תאי‬ ‫עצב ונקרא מרווח סינאפטי‪ ,‬לאחר מכן הוא נקשר לקולטנים בעלי השפעה על‬ ‫ריכוז ועניין‪ .‬כאשר הדופאמין מסיים את פעולתו הוא נספג מחדש חזרה אל תא‬ ‫העצב‪.‬‬ ‫מתילפנידאט חוסם את תהליך הספיגה מחדש ומעלה את ריכוז הדופאמין ואת‬ ‫השפעתו על הקולטנים עליו הוא פועל‪ .‬ובכך מצמצם את הפרעת הקשב‪.‬‬ ‫מנגנון הפעולה של ריטאלין (ושל מעוררים אחרים בהם נעשה שימוש בהפרעות‬ ‫ריכוז וקשב) איננו מובן במלואו‪ .‬הריטלין חוסם קליטה מחדש או החזרה של‬ ‫דופאמין מתעלת הסינפסה וכך מעלה את ריכוז הדופאמין במרווח הסינפטי‬ ‫ומאפשר חשיפה ארוכה אליו‪ .‬העלאת ריכוז הדופאמין במרווח הסינפטי‬ ‫באזורי העוררות בגזע המח ובקורטקס גורמת לשיפעול (נא להשתמש במונח‬ ‫אחר) אזורים אילו‪ – .‬לאנימציה‬ ‫היות והמתילפנידאט‪ ,‬החומר הפעיל בריטלין‪ ,‬מסיים את פעולתו בגוף לאחר כ‬ ‫‪ 2-2‬שעות‪ .‬יש צורך ליטול אותו בשחרור רגיל מספר פעמים ביום‪ ,‬וזה מקשה‬ ‫לקיים שגרת חיים שאינה תלויה בנטילת התרופה‪ .‬לכן פותחה קפסולה‬ ‫המאפשרת שחרור מושהה של התרופה‪ ,‬באופן שמאפשר שחרור מהיר של מעט‬ ‫מהתרופה לצורך השפעה מיידית ואילו לאחר מכן התרופה משתחררת בקצב‬ ‫קבוע עד ‪ 12‬שעות‪ .‬בתרופה ריטלין ‪ LA‬המגיעה בקפסולה‪ ,‬מורכבת מכדורונים ‪.‬‬ ‫חלק קטן מהכדוריות מתמוסס ונספג למחזור הדם באופן מיידי וחלק מהן‬ ‫מכוסה בחומר אשר מאט את שחרורו ומאפשר ספיגה איטית לאורך שעות‬ ‫היום‪ -‬אנימציה‬ ‫שאלה‪ :‬מהן תופעות הלוואי של התרופה?‬ ‫תשובה‪ :‬תופעות הלוואי של ריטלין מופיעות בעיקר בתחילת הטיפול עד‬ ‫שמתרגלים לתרופה‪ .‬תופעות הלוואי האפשריות הן ירידה בתיאבון‪ ,‬כאבי בטן‬ ‫ולעיתים ישנוניות ואפאטיות‪ .‬תופעות אלו חולפות לרוב לאחר מספר שבועות‪,‬‬ ‫אם כי הירידה בתיאבון יכולה להימשך‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם קיימות תרופות ללא מרשם לטיפול בהפרעות קשב?‬ ‫תשובה‪ :‬מספר מחקרים הראו כי חומר בשם פוספתידילסרין‪ ,‬שהוא אחד‬ ‫המרכיבים של תאי עצב‪ ,‬מעורב בהולכה תאית במוח‪ .‬החומר הזה יכול לסייע‬ ‫בטיפול בתסמיני ‪ .ADHA‬שילוב חומר זה יחד עם חומצות שומן בלתי רוויות‬ ‫מסוג אומגה ‪ 3‬שגם הוא אחד ממרכיבי קרום התא‪ ,‬נמצאו כמשפרים תסמינים‬ ‫של ‪ .ADHD‬התכשיר ‪ ZOOM‬המכיל את שני החומרים האלה‪ ,‬נמצא כמשפר‬ ‫באופן ניכר הפרעת קשב וריכוז עם מרכיבים של היפראקטיביות ואימפולסיביות‬ ‫ז‪ .‬מניעת הריון‬ ‫שאלה‪ :‬מה הם האמצעים שעומדים בפני נשים וגברים למניעת הריון‬ ‫תשובה‪ :‬יש להבדיל בין אמצעים למניעת הריון מתוכננת‪ ,‬הכוללים‪:‬‬ ‫גלולות למניעת הריון אשר מכילות הורמונים (שילוב של אסטרוגן או‬ ‫פרוגסטרון או פרוגסטרון בלבד)‬ ‫זריקות ומדבקות‪,‬‬ ‫אמצעי חציצה שונים (קונדומים‪ ,‬ספוגיות‪ ,‬נרות)‪,‬‬ ‫התקנים תוך רחמים שחלקם מפרישים הורמונים (פרוגסטרון)‪ ,‬דיאפרגמה‪.‬‬ ‫לבין מניעת הריון לאחר קיום יחסי מין בלתי מוגנים כגון פוסטינור‪ ,‬ונורלבו‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬כיצד הם פועלים (דגש לאנימציה על פוסטינור‪ ,‬גלולות והתקן תוך‬ ‫רחמי)‬ ‫תשובה‪ :‬פוסטניור הינה גלולה המכילה הורמון סינטטי בשם‬ ‫‪ ,LEVONOGESTREL‬פרוגסטרון במינון גבוה של ‪ 1011‬מ"ג ואשר נלקחת עד ‪22‬‬ ‫שעות לאחר קיום יחסי מין לא מוגנים‪.‬מנגנון הפוסטינור אינו ברור לחלוטין אך‬ ‫חושבים שהוא עובד במנגנון משולש‪ :‬בעיקר על ידי מניעת ביוץ והפרייה אם‬ ‫יחסי המין ארעו לפני שלב הביוץ במחזור החודשי שם ה ‪LEVONORGESTREL‬‬ ‫החומר הפעיל בגלולת היום שאחרי מונע הפרשת ‪ LH‬והתפתחות הגוף הצהוב‬ ‫וביוץ‪ .‬ייתכן שלאחר הביוץ או בזמן אחר במחזור החודשי הוא גורם לשינויים‬ ‫היסטולוגיים ברירית הרחם ובצמיגות הריר ומונע השרשה וכן מעכב‪/‬פוגע‬ ‫בתנועת הזרע‪ -‬אנימציה‪ .‬תופעות הלוואי הנפוצות הינן‪ :‬השכיחות ביותר ‪-‬‬ ‫בחילות (‪ 11‬אחוז)‪ ,‬הקאות (‪ 2‬אחוז) ודימום נרתיקי (‪ 3-32‬אחוז)‪ .‬אם מופיעות‬ ‫הקאות כשעה‪-‬שעתיים לאחר נטילת הגלולה‪ ,‬יש לחזור על הנטילה‪ .‬אם עדיין‬ ‫מופיעות הקאות‪ ,‬ניתן להחדיר את התרופה לנרתיק‪ .‬יעילות הפוסטינור עומדת‬ ‫בממוצע על כ ‪ 10%‬והיא עולה ככל שנוטלים אותה ב ‪ 22‬שעות הראשונות לאחר‬ ‫קיום יחסי מין לא מוגנים (‪ )50%‬ויורדת ככל שחולף הזמן (‪ 22-21‬שעות ‪ 10%‬ו‬ ‫בין ‪ 21-22‬ל ‪ -)01%‬לא חובה לזכור את האחוזים‪ .‬הפוסטינור ניתן במרשם‪ ,‬מגיל‬ ‫‪ 11‬ומעלה‪.‬‬ ‫גלולות משולבות המכילות פרוגסטרון ואסטרוגן פועלות על ידי דיכוי הפרשת‬ ‫‪ GNRH‬מההיפותלמוס ועל ידי כך הפרעה להפרשת ‪ LH‬ו ‪ .FSH‬פעילות הגלולות‬ ‫הינה בעיכוב הביוץ‪ .‬האסטרוגן מעכב את גדילת הזקיק‪ ,‬בעוד הפרוגסטרון‬ ‫מעכב את הביוץ ע"י עיכוב ה‪ .LH SURGE-‬בנוסף‪ ,‬הגלולות גורמות לאטרופיה‬ ‫של רירית חלל הרחם ומשנות את צמיגות הריר הצווארי ובכך מפריעות למעבר‬ ‫הזרע ולהשרשת ההריון בחלל הרחם‪.‬הגלולות מגיעות במינונים שונים‪-.‬‬ ‫אנימציה‬ ‫הגלולות אסורות לשימוש לנשים הסובלות ממחלות קרישתיות יתר‪ ,‬מחלות‬ ‫כבד‪ ,‬סרטן‪ ,‬מעשנות מעל גיל ‪ ,30‬לחץ דם גבוה ועוד‪.‬‬ ‫ההתקן התוך רחמי הינו גוף זר המוכנס לחלל הרחם ועל ידי כך מונע הריון‪.‬‬ ‫הרעיון להתקן נלקח כנראה מהבדואים במדבריות‪ ,‬שהכניסו אבנים או חפצים‬ ‫לרחם הנאקה כשרצו למנוע את עיבורה‪.‬‬ ‫בתחילת המאה הקודמת השתמשו בחוטי משי כגוף זר ובתחילת שנות השישים‬ ‫הוחלפו החוטים בפלסטיק בצורות שונות‪.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬לשם הגברת היעילות‪ ,‬הוסיפו לפלסטיק ציפוי נחושת‪.‬‬ ‫קיים חוסר ודאות לגבי מנגנון הפעולה המדויק של ההתקן‪ .‬הוצעו מספר‬ ‫הסברים עם תימוכין שונים במחקרים‪:‬‬ ‫● הפרעה לתנועת הזרע ברחם ובהגעתו לחצוצרה‪.‬‬ ‫● פגיעה במבנה הזרע ובתפקודו (עקב יוני הנחושת)‪.‬‬ ‫● הפרעה להשרשת העובר ברחם‪.‬‬ ‫● קיימים שני סוגים של התקנים‪:‬‬ ‫● התקנים ללא שחרור הורמונים (פלסטיק מצופה חלקית בנחושת)‪.‬‬ ‫● התקנים המשחררים פרוגסטרון‬