ידיעות נגט - מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במערכת החינוך
ידיעות נגט የዲዖት ንጋት עיתון מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך המנהל: דוד מהרט עורך: גרמאו מנגיסטו כתובת המערכת :רח' תורה ועבודה ,1 ת.ד ,16252 .ירושלים91162 , גיליון מס' 70 יוצא אחת לחודשיים יוצא לאור בחסות "ידיעותיכון" ספטמבר 2012 אלול תשע"ב גיליון מיוחד לסיכום הקיץ ופתיחת שנת הלימודים בחזרה לבית הספר איור :סלמון טקה ,תלמיד י"ב בתיכון ברנקו וייס ,בית שמש ወደ ት/ቤት መመለስ חופשת הקיץ מאחורינו ,והתלמידים שבו לספסל הלימודים >>> איך יכולים ההורים לתרום להצלחת ילדיהם? )עמ' >>> (3תלמידים מצטיינים השתלבו בקייטנות מדעים )עמ' >>> (5הורים לילדי כיתה א' עברו סדנאות הכנה )עמ' >>> (4מה אומר הנוער על קיצור החופש הגדול? )עמ' (8 የበጋው ዕረፍት አልቋል፣ ተማሪውችም ወደ ትምሀርታቸው ተመልሰዋል * ወላጆች ለልጆቻቸው ስኬት እንዴት አስተዋጽኦ ማድረግ ይችላሉ? * ጐበዝ ተማሪዎች በሳይንስ “ቃይጣና” ተካፍለው ነበር * የ1ኛ ክፍል ተማሪዎች ?ወላጆች በቅድመ ዝግጅት ላይ ተካፍለዋል * ወጣቶች ስለአጭሩ የበጋ ዕረፍት ምን አስተያየት አላቸው חתונה מסורתית :הטרנד החדש | עמ' 7 ባህላዊ ሠርግ፡ አዲሱ ፋሽን מוזיקה אתיופית :בלגן במופעים | עמ' 11 የኢትዮጵያ ሙዚቃና የመድረክ ላይ ትርምሱ חגית יאסו :בדרך לאלבום ראשון | עמ' 9 ሐጊት ኢያሱ፡ አዲስ አልበም ልታወጣ ነው עיתון מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה — האגודה לקידום החינוך ,אגף קת"ע משרד החינוך | 02ידיעות נגט | ספטמבר 2012 העורך ילדי ההפקר גורמים אינטרסנטים מפתים בני נוער לעבור לבתי ספר דתיים וחרדיים ,ללא הכנה וליווי >>> טוב שההורים מאפשרים חשיפה לתפיסות עולם שונות >>> אסור להם לוותר על האחריות לחינוך ילדיהם מאת גרמאו מנגיסטו בפתיחתה של כל שנת לימודים ההורים עושים כל שביכולתם לצייד את ילדיהם בכל האמצעים הלימודיים האפשריים. אם לא כולם ,לפחות חלקם בחרו בתי ספר ההול־ מים את ערכיהם ותפיסת עולמם ושלחו את ילדיהם לשנת הלי־ מודים הבאה עלינו לטובה. מיותר לומר כי כל הורה חפץ שילדיו יתמידו בבתי הספר שב־ חרו ,יצליחו בלימודים וייצאו בסופו של דבר עם תעודת בגרות איכותית .לא פחות חשוב ,שיצטיידו בערכים החיוניים ,שישמשו להם מצפן בהתנהלותם בחברה. אולם שנה אחר שנה ,הורים רבים בקרב ישראלים יוצאי אתיופיה מגלים כי ילדיהם סולדים מבית הספר שבו התחילו ללמוד ברצון רב ,ואף משנים התנהגות בצורה קיצונית. בוקר אחד הילד קם ומתחת לחולצתו משתלשלות ציציות לב־ נות ועל קודקוד ראשו מונחת כיפה .הבת לובשת שמלות ארוכות ומשיבה בבושת פנים אורח שמושיט לה יד לשלום. קהילת יהודי אתיופיה דתית ברובה ,אפילו אם לא תמיד המ־ שפחות מבליטות את הסממנים הדתיים ,לכן ההורים בדרך כלל שמחים נוכח התקרבות הילדים אל הדת. אולם בהדרגה הילדים נכבים בתוך עצמם ,מאבדים חברים בבתי הספר החילוניים ,ואפילו בשכונה הם הופכים לציפור בודדת. אותם בני נוער מבקשים מהוריהם באמצע שנת הלימודים, אפילו בפתח מבחני הבגרות ,לעבוד לבית ספר דתי .בדרך כלל מדובר בילדים מתבגרים ,הנוטים להתמרד ,אז ההורים נכנעים ונענים לדרישה. נערים ונערות שלמדו בבתי ספר ובתיכונים חילוניים ,במעבר חד מגיעים לבית ספר דתי או לאולפנה .עד מהרה הם מגלים כי לחיות על פי צו המצפון | עיבוד מחשב ,למצולם אין קשר לכתבה לימודי הדת קשים מאוד ,והם נדרשים לעמוד בדרישות התובע־ ניות של המערכת הדתית ,כגון שלוש תפילות ביום ,והתנהגות שונה באופן קיצוני ממה שהתרגלו עד כה. ככל שהמסגרת מלחיצה יותר ,הנערים זורקים את הכיפה והצי־ צית ,והנערות משליכות את השמלה הארוכה .הם שבים ,והפעם בהקצנה יתרה ,אל העולם החילוני. בני הנוער שעוברים את הטלטלות האלו נופלים לעיתים בין הכיסאות .הם לא הופכים לאנשי דת ,ובוודאי לא רוכשים השכלה מתאימה ,המאפשרת להם להתנהל בכבוד בחברה החילונית הת־ חרותית והדורסנית. תופעת ההתחרדות מתרחשת בכל חתכי הגיל בשיעורים מש־ תנים בין אוכלוסיות שונות .אולם נדמה כי בקרב קהילת יוצאי אתיופיה בישראל ישנם גורמים אינטרסנטים ,בתוך הקהילה ומחוצה לה ,המנצלים את התערערות סמכותם של ההורים .הם מפתים צעירים בגיל ההתבגרות ,וזורקים אותם אל תוך העולם הדתי ,ללא הכנה מקדימה וללא ליווי נדרש. איני מבקש למנוע מהילדים לימודי דת .אדרבה ,צריך לאפשר להם להיחשף לתפיסות השונות ולחיות את חייהם בהתאם לצו מצפונם ורצונם. יחד עם זאת ,ההורים חייבים לדעת שילדיהם לא תמיד מודעים למניעים של גורמים זרים ,שמבטיחים להם עולם דתי זוהר .בני הנוער ,להבדיל ממבוגרים ,פחות חוו אכזבות מבני האדם ומהחיים עצמם ,לכן הם נוטים ללכת שולל אחר הבטחות ,שלא תמיד יש בהן ממש .כך הם הופכים קורבנות קלים לגחמות של גורמים זרים. הגיע הזמן שההורים ייקחו אחריות על חינוך ילדיהם ולא יפ־ קירו אותם בידי גורמים אינטרסנטים ,שמנצלים בני נוער מבו־ לבלים ,כדי להגשים את האידיאולוגיה הדתית ואת המניעים הכמוסים שלהם. ተቆጣጣሪ የሌላቸዉ ልጆች አንዳንድ የግል ጥቅም ያጠቃቸው ድርጅቶች ወጣት ተማሪዎችን በማታለል ያለ ቅድመ ዝግጅትና ያለፍላጎታቸው ከነበሩበት ት/ቤት በማስወጣት ወደ ሃይማኖት ት/ቤት ይልኳቸዋል። * በግርማው መንግሥቱ ራሳቸው በመረጡት መንገድ እንዲሄዱ እንዲችሉ ማድረግ ነው። ይህንን አያይዞ ወላጆች ማወቅ ያለባቸው ነገር ቢኖር አንዳንድ ጊዜ ልጆቻቸው ባለማወቅ ተታለውና ጥሩ ቀለም በተቀባው ሃይማኖት ዓለም እንዲገቡ መደረጉን ነው። እዚህ ላይ መጠቀስ ያለበት ይህ የሚከሰትው ልጆቹ ገና በለጋ ዕድሜ ላይ ባሉ ልጆች ላይ ሲሆን ከውስጥ ያለውን ድብቅ ዓላማ አይረዱም። ልጆች እንደትልልቅ ሰዎች በሕይወታቸዉ ላይ ብዙ ውጣ ውረዶችንና ፈተናዎችን አላለፉም ስለሆነም ባዶ የሆነ ተስፋ ይዘውና ባለማወቅ ይህን መንገድ ተከትለው ስለሚሄዱ ይጥቅመኛ ድርጅቶችና ግለሰቦች ስለባ ይሆናሉ። ስለሆነም ወላጆች ይህንኑ ተረድተው ለልጆቻቸው ትምህርት ኃላፊነትን መውሰድ ይስፈልጋቸዋል። ግራ የተጋቡት ወጣት ልጆቻቸው የግላቸውን )”የሃይማኖት ርእዮተ ዓለም (“አይዶሎጂ ዓላማ ለማሳካት የሚሯሯጡ ግለሰቦችና ድርጅቶች መጠቀሚያና ሰለባ መሆን የለባቸውም። ידיעות נגט ወጣቶችን ውጥረት ላይ ስለሚከታቸው ከተወሰነ ጊዜ በኋላ ወንዶች “ኪፓቸውን” ሴቶች ረጅም ቀሚሳቸዉን በመተው ወደ ሃይማኖተኛ ካልሆነው ኅብረተሰብ ይመለሳሉ። ይህን ውጣ ውረድ ያለፉ ወጣቶች አንዳንድ ጊዜ ሁለት ያጣ ጎመን ይሆናሉ። በአንድ በኩል የሃይማኖት ሰዎችም አይሆኑም። እንደዚሁም በዚህ ውድድር በበዛበት ኅብረተሰብ ውስጥ ተወዳድሮ ለመኖር የሚያበቃቸውን መደበኛ ትምህርት አይቀስሙም። ይህ ወደ ሃይማኖቱ የመግባቱ ሁኔታ በተለያዩ የዕድሜ ክልል ውስጥ ያሉትን የተለያዩ ኅብረተሰቦችን ያጠቃልላል። ነገር ግን አንዳንድ በግል ጥቅም የታወሩ ኢትዮጵያውያንና ኢትዮጵያውያን ያልሆኑ ግለሰቦች በጉርምስና ዕድሜ ያሉ ወጣቶችን በመመልመል ያለ ቅድመ ዝግጅትና ያለ ወላጆች ተሳትፎ ወደ ሃይማኖት ት/ቤት ይወረውሯቸዋል። እኔ የልጆችን የሃይማኖት ትምህርት የምቃወም ሰው አይደለሁም። ዋናው ነጥብ ልጆች የተለያዩ አመላካከቶች ኑሯቸው ወደ ሃይማኖት ሲያዘነብሉ ይደሰታሉ። ነገር ግን እነዚህ ልጆች ሃይማኖቱን አጥብቀው ከመያዛቸው የተነሣ ሃይማኖት ከማያከብሩት ጓደኞቻቸው ይሸሻሉ። እንዲሁም ከአብሮ አደግ ጓደኞቻቸው በመለየት ብቸኛ ይሆናሉ። የሚያሳዝነው ግን እነዚህ ወጣቶች በትምሀርት አጋማሽ ዓመት ላይ ድንገት ተነስተው ትምህርታቸውን እና የየ2ኛ ደረጃ መልቀቂያ ፈተናቸውን በመተው ወደ ሃይማኖታዊ (“ዳቲ”) ት/ቤት ለመዛወር ወላጆቻቸውን ይጠይቃሉ። አብዛኛውን ጊዜ ይህ ነገር የሚከሰተዉ በታዳጊ ወጣቶች ላይ ሲሆን በዚህ ጊዜ ወላጆች እጅ በመስጠት የልጆችን ፍላጎት ማሟላት ግዴታ ይሆንባቸዋል። መደበኛ ት/ቤት ሲማሩ የነበሩ ወጣት ወንድ እና ሴት ልጆች ባንድ ጊዜ ወደ ሃይማኖት ት/ቤት በሚዛወሩበት ጊዜ ትምህርቱ ከባድ ከመሆኑም በላይ በቀን ሦስት ጊዜ እንዲጸልዩ ከመገደዳቸው በተጨማሪ በት/ቤቱ መመሪያ መሠረት አንዳንድ ያልተለመዱ ነገሮችን እንዲከታተሉ ይደረጋሉ። ይህ ያልተለመደ ሁኔታ ወላጆች የሚያስፈልገውን የትምህርት መሣሪያ በመግዛት ልጆቻቸውን በየዓመቱ የትምህርት መጀመሪያ ወቅት ላይ ወደ ት/ቤት ይልካሉ። ሁሉም ባይሆን አብዛኛው ወላጅ ልጁን ይስማማዋል እና ይረዳዋል ብሎ ካሰበው ት/ቤት ይልከዋል። እያንዳንዱ ወላጅ ልጆቹ በመረጠው ት/ቤት እንዲማሩና ጥሩ የ2ኛ ደረጃ ዉጤት እንዲያመጡ ከፍተኛ ፍላጎቱ ነው። ከትምህርቱ ባላነሰ መልኩ የማህበራዊ ኑሯቸው የበለጠ አስተዋጽኦ እንዲኖረው የሚያስፈልጉትን መንገዶች መማሩ አስፈላጊ ነዉ። ድንገት አንድ ቀን ልጁ ከልብሱ በታች “ጺጺዮት” አንጠልጥሎና እራሱ ላይ “ኪፓ” አድርጎ ይታያል። እንዲሁም ሴቷ ልጅ ረጅም ቀሚስ በመልበስ አንዳንድ ሃይማኖታዊውን ባህል ያላወቁ ወንድ እንግዶች እጃቸውን ለሰላምታ በሚዘረጉላት ጊዜ አጸፋውን አትመልስም። አብዛኛዎቹ የኢትዮጵያ ይሁዳዊያን ሃይማኖታቸውን አጉልተዉ ባያሳዩም ሃይማኖታቸውን ጠብቀው የኖሩ ናቸው። ስለዚህ ልጆቻቸው | עיתון מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך | ת.ד ,16252 .ירושלים .91162 ,פקס6429746 :־ | 02עורך :גרמאו מנגיסטו | 052-3828507עורך באמהרית :ד"ר אנבסה טפרה ,טל' 050-6289338 | חברי מערכת :דוד מהרט ,רחל אלמיהו־שמעון ,אדנקו סבהת | | E-mail: [email protected] | የአማርኛ አዘጋጅ: ዶ/ር አንበሴ ተፈራ | የትግርኛ ትርጉም: ላኣከብርሃን ይስሐቅאתר מרכז ההיגויwww.mercaz-higui.org.il : | יוצא לאור בחסות ידיעותיכון -המערכת לעיתוני תלמידים וסטודנטים מבית ידיעות אחרונות | רחוב מוזס ,2תל אביב ,טלפון | www.yedtichon.co.il | e-mail: [email protected] | 03-6082524ידיעותיכון גם ב־ | גרפיקה :שרית סטמקר ספטמבר | 2012ידיעות נגט | 0 מנהל מרכז ההיגוי החינוך מתחיל בבית לא מספיק להגיד שהחינוך חשוב >>> מה אנחנו ההורים עושים ,כדי שילדינו יצליחו בלימודים? מאת דוד מהרט השפעת הבית והמשפחה על חינוך הילדים לא מוטלת בספק. הדבר נכון ביתר שאת כאשר מדו־ בר במשפחת עולים ,חרף העובדה שבתהליך הקליטה יש נטייה להתמקד בילדים, תוך הזנחת ההורים. לא כל המשפחות משקיעות באותה מידה בחי־ נוך הילדים ובלימודיהם .הבדלים אלה ניכרים בהישגי הילדים .יש הסברים רבים להבדלים בין המשפחות .אחד מהם קשור לרמת המעורבות של ההורים בחינוך הילדים ולמקום שהחינוך תופס בחיי המשפחה ובסדר העדיפות שהמשפחה נו־ תנת לו. לא מספיק שנגיד" :חינוך הילדים חשוב מאוד, אנחנו רוצים שהילדים שלנו יצליחו" .מה עשינו בפועל ,כדי שהילדים יצליחו בלימודיהם? הורים שהלימודים חשובים להם שמים את החינוך במרכז ועוסקים בנושא כל הזמן. ראשית ,בדוגמא האישית שהם נותנים לי־ לדים .ילדים בדרך כלל מחקים את ההתנהגות של ההורים ,ובעצם ההורים הם המודל הראשוני של ילדיהם .למשל ,אם חשוב להורים שהילדים יקראו ספרים ,חשוב שגם אנחנו נקרא ספרים. אם איננו יודעים לקרוא ספרים ,חשוב שנשת־ דל ללמוד .גם אם הקריאה קשה ,אפשר פשוט לקחת ספר ולעיין בו .הילדים ישמחו אם ניקח אותם לספרייה העירונית כדי שהם יקראו שם או ישאלו ספרים .אם נקנה להם ספרים ,נזמין אותם לשבת לידנו ,נחבק אותם ,והם יקראו לעצמם .הם ישמחו לספר לנו מה הם קראו .ספרי ילדים בדרך קול הנוער የወጣቶች ድምጽ עיתונאים צעירים מהקהילה משתתפים בקורסי תקשורת לתלמידים מצטיינים ከኢትዮጵያ ይሁዳውያን አብራክ የወጡ ወጣት ጎበዝ ተማሪዎች በጋዜጠኝነት ኮርስ በመሳተፍ ላይ ይገኛሉ። שר החינוך עם משתתפי קורס "עושים תקשורת" בטלוויזיה החינוכית שר החינוך עם משתתפי קורס "עושים תקשורת" בטלוויזיה החינוכית .תלמידי תיכון מצת טיינים בני הקהילה משתתפים בתכנית תקשורת ייחודית. הם נפגשים עם מומחים ,מבקרים במע־ רכות של כלי תקשורת ,עוברים הרצאות וסדנאות ומתנסים בעבודה מעשית .כתבות של משתתפי הפעילות מתפרסמות מפעם לפעם גם ב"ידיעות נגט" (בגיליון זה בע־ מודים .)8-9 לקורס "עושים תקשורת" ,שנערך בטל־ וויזיה החינוכית ,מגיעים תלמידים מערים שונות במרכז הארץ .פרויקט זה ממומן על ידי האגף לקליטת תלמידים עולים במשרד החינוך ,במסגרת תכנית החומש. מסלול נוסף ,תחת הכותרת "סמאי", התבצע במסגרת יישובית – בקרית מלא־ כי ,בבית שמש והשאיפה היא להרחיב את הפעילות לישובים נוספים .תכנית זו מו־ פעלת בשיתוף עם משרד החינוך באמצ־ עות פרויקט קדם עתידים -מכון ברנקו וייס ,הקרן לידידות ,חברת דלתא ועמותת גוונים. את התוכנית יזם העיתונאי דני אדינו אבבה ("ידיעות אחרונות") ,יחד עם מאיה שריר ,מנהלת האגף לקליטת תלמידים עו־ לים. כלל מעוטרים בציורים הקשורים לתוכן הספר ,ואפשר לדבר איתם על הציורים. החינוך צריך לבוא לידי ביטוי בחיי המשפחה במגוון דרכים .יש לדבר הרבה על הלימודים של הילדים .כאשר יושבים לאכול מסביב לשולחן ,גם הלימודים נמצאים על השולחן. שואלים את הילדים איך היה להם בבית הספר .מבקשים לשמוע על התוכניות הלימודיות ,בפרט של הבוגרים .ההורים יוותרו על דברים חשובים כדי להיות נוכחים באסיפת ההורים ,לממן חוג ולקנות ספרים. התנהגויות המגובות במעשים מעבירות מסר ברור לילדים ,כמה חשוב לנו שהם לומדים .כשהם יקלטו את המסר ,גם הם יוותרו על תענוג רגעי ,כדי לעשות את הדבר הח־ שוב בעיני המשפחה ,ובעיניהם. אם נזכור לתת להם מילה טובה על המאמץ שהם עושים, לא יאחר היום שנראה איך ההישגים הלימודיים והחבר־ תיים עולים מעלה-מעלה .ואז נראה ילדים שמרוצים ממה שהם עושים. חשוב לזכור שגם אם הם לא מצליחים כפי שציפינו ,עלינו להעריך את המאמץ ואת הדרך שבה הם הולכים .הדרך הזו בסוף תוביל אותם ליעד שהם רוצים להגיע אליו. ትምህርት የሚጀምረው ከቤት ነው ትምህርት አስፈላጊ ነው ማለቱ ብቻ በቂ አይደለም። ዋናው ጥያቄ “ልጆቻችን በትምህርታቸው ጥሩ ውጤት እንዲያገኙ እኛ ወላጆች ምን ማድረግ አለብን” የሚለው ይሆናል። * ከዳቪድ ምህረት ብናበረታታቸው በጣም ይደሰታሉ። በቤተሰብ ደረጃ የትምህርትን ጉዳይ በብዙ መልክ መግለጽ ይቻላል። ምግብ በምንበላበት ጊዜ ስለትምህርት መነጋገር አስፈላጊ ነው። ልጆችን በት/ቤት እንዴት እንደነበሩ መጠየቅና የትምህርት ፕሮግራማቸው ምን እንደሆነ ለማወቅ መጣር ያስፈልጋል። በተለይ በትልልቅ ልጆች ላይ ይህን ዓይነት ክትትል የሚያደርጉ ቤተሰቦች አብዛኛውን ጊዜ የራሳቸውን ፕሮግራሞች በመሰረዝ በት/ቤት በሚደረገው የወላጆች ስብሰባ ላይ ይገኛሉ። መጽሐፍ ለመግዛትና ከትምህርት በኋላ ልጆቻቸው የሚያሳልፉበትን ቦታ ወጭ ለመሸፈን ሲሉ አንዳንድ አስፈላጊ የሆናቸውን ነገሮች ከመግዛት ይቆጠባሉ። በተግባር የሚተረጐሙ ጸባዮች ለልጆች ግልጽ መልእክት ያስተላልፋሉ። እነሱም መልእክቱን ተረድተው በጊዜያዊ መዝናናት ፈንታ ለዘላቂ ዓላማ ተግተው ይሠራሉ። መልካም ደረጃ ላይ ለመድረስ የሚያደርጉት ጥረት ሁሉ ካበረታታናቸው እና በጥሩ ሁኔታ ካነጋገርናቸው ጥሩ ውጤት ለማምጣት ስለሚጣጣሩ የማህበራዊ ኑሯቸው ያድጋል፣ ልጆችም በሚሠሩት ሥራ ሁሉ ደስተኞች ይሆናሉ። የትምህርት ውጤታቸው እንዳሰብነው አጥጋቢ ባይሆን እንኳን ለሚያደርጉት ጥረት እና ለሙከራቸው ከፍ ያለ ድጋፍ መስጠት አለብን። ምክንያቱም የሚያደርጉት ጥረትና ሙከራ ከፈለጉት ደረጃ እንዲደርሱ ይረዳቸዋልና። ברכת שנה טובה לקוראי העיתון ולכל בית ישראל በልጆች የትምህርት ጉዳይ ላይ ቤተሰብ ያለው አስተዋጽኦ አጠያያቂ አይደለም። ይህ ጉዳይ በአብዛኛው የሚመለከተው አዲስ ገቢዎችን ነው። በዚህ በአዲስ ገቢዎች ላይ ትኩረት የሚደረገዉ በልጆች ላይ ስለሆነ ወላጆች ተረስተዋል ማለት ይቻላል። ሁሉም ወላጆች በልጆች እንክብካቤና ትምህርት ላይ የሚያደርጉት ትኩረት አንድ አይደለም። ይህ ልዩነት ደግሞ የሚታየው በልጆች የትምህርት ውጤት ላይ ነው። የልጆቻችን ትምህርት መማር ጠቃሚ ነው ማለቱ ብቻ በቂ አይደለም። ዋናው ጥያቄ “ልጆቻችን በትምህርት እንዲጎብዙ ምን ማድረግ አለብን”? የሚለው ይሆናል። የልጆቻቸው የትምህርት ሁኔታ በጣም ጠቃሚ ነው ብለዉ የሚያስቡ ወላጆች የልጆቻቸውን የትምህርት ጉዳይ በየቀኑ አጥብቀው ይከታተላሉ። እንደዚሁም በመጀመሪያ ወላጆች የልጃቸው አርዓያ ይሆናሉ። እኛ የልጆቻችን የመጀመሪያ አስተማሪዎቻቸው ነን። አብዛኛውን ጊዜ የእኛን የወላጆችን ጸባይ ይቀዳሉ። ለምሳሌ ልጆቻችን መጽሐፍ የማንበብ ልምድ እንዲያዳብሩ ከፈለግን እኛ ራሳችን ምሳሌ መሆን አለብን። መጽሐፍ ማንበብ እንኳን ባንችል ለመማር ሙከራ ማድረግ አለብን። ማንበብ እንኳ ከባድ ቢሆን መጽሐፉን ይዘን ገጾችን እያገላበጥን መመልከት አለብን። ለልጆቻችን መጽሐፍ ገዝተን አጠገባችን አስቀምጠናቸውና አቅፈናቸው እንዲያነቡ | 0ידיעות נגט | ספטמבר 2012 גם ההורים עולים לבית הספר የወላጆች በት/ቤት ቅድመ ዝግጅት סדנאות מוכנות להורים לילדי כיתה א' נערכו הקיץ ברחבי הארץ על ידי מרכז ההיגוי >>> גם הורים בבתי ספר שנסגרו ,זכו לליווי አንደኛ ክፍል ለተዛወሩና ከነባር እስራኤላውያን ጋር ተቀላቅለው ለሚማሩ ልጆች ወላጆች አጭር የቅድመ ዝግጅት ስሚናር ተዘጋጀላቸው። המעבר לכיתה א' הוא רגע מרגש אבל גם מלחיץ לילדים רבים .איך עוזרים לילד להתמודד עם החששות ולהגיע מוכן לבית הספר? סדנאות להורים שילדיהם עלו לכיתה א' נערכו בחופשת הקיץ על ידי מגשרי מרכז ההיגוי במ־ קומות שונים בארץ .ההורים קיבלו כלים לתמוך בילדיהם מבחינה רגשית ,חברתית ולימודית. "חשוב מאוד שההורה יכיר את הילד ויבין מה הצרכים שלו" ,אומרת רחל אלמיהו-שמעון ,מנה־ לת התחום הפדגוגי במרכז ההיגוי. לשם כך ההורים צריכים לדבר עם ילדיהם בפ־ תיחות על השינוי המתקרב ,להקשיב להם ולספר מה צפוי בבית הספר .כמובן שכדי שיוכלו לתאר תמונה אמיתית ,על ההורים להכיר את המקום. משום כך חשוב שיבקרו בבית הספר ויכירו את המנהלת ,המורה והצוות החינוכי. הסדנאות מציעות שלל טיפים מועילים להורים: להקריא לילד סיפורים ושירים שעוסקים במעבר מהגן לבית הספר .לתרגל את מסלול ההליכה מהבית לבית הספר .להגיב בסבלנות לתופעות כמו בכי (זה קורה להרבה ילדים) .לסדר ביחד את התיק לבית הספר ,עד שהילד ילמד לעשות את זה לבדו. ועל מה חשוב שההורים יקפידו כשהילד חוזר מבית הספר? להתעניין במה שעבר עליו ובת־ חושותיו .לדאוג שתהיה בבית פינה נוחה להכנת שיעורים .בצד החברתי חשוב לעודד את הילד להיפגש עם חברים. מה עושים כשהילד לא ממש מצטיין בלימו־ דים? מתחשבים בקצב שלו ,ולא מציבים ציפיות לא ריאליות .עוזרים לילד בשיעורים במקרה הצורך (אם מתקשים ,אפשר לבקש מאח גדול). מעודדים ברגעי כישלון .נותנים משוב חיובי על מאמץ והשקעה ,ולא רק על הישגים .והכי חשוב, משדרים לילד שתמשיכו לאהוב אותו בכל מצב, בלי קשר לציונים. המפגש האחרון בסדנא נערך להורים ולילדים ביחד ,ובו ההורים עזרו לילדיהם לפתור דפי עבו־ דה בעברית ובחשבון .כך הם גילו שהשד לא נורא בכלל ,והלמידה המשותפת יכולה להיות חוויה מהנה לכל הצדדים. התחלה חדשה הורים שבתי הספר של ילדיהם נסגרו השתתפו בסדנאות הכנה לקראת המעבר לבית ספר חדש. הסדנאות הועברו על ידי מגשרי מרכז ההיגוי בנתניה (בית הספר סיני) ובחיפה (בית הספר יבנה). שני בתי הספר נסגרו בסוף שנה שעברה ,על פי הנחיית שר החינוך לסגור בתי ספר שיש בהם רי־ כוז גבוה של יוצאי אתיופיה .כמו כן ,נסגרו בתי הספר רשב"י בבאר יעקב ונר עציון בפתח תקווה. "המסר המרכזי שהעברנו להורים בסדנאות: חשיבותה של המוכנות" ,אומרת רחל אלמיהו־ שמעון" ,מעברים הם תמיד קשים ,אבל זה מצב נתון ,ואנחנו צריכים להיערך לקראתו". מדובר בהתמודדות לא פשוטה :מקום חדש, דרישות גבוהות ,חברים חדשים ,צוות לא מוכר. בתי הספר החדשים ממוקמים מחוץ לשכונה, והילדים יידרשו להתרגל לחברה חדשה ומגוונת יותר. "אנחנו בטוחים שההורים יכולים לסייע לי־ לדים להתמודד עם האתגרים החדשים" ,אומרת אלמיהו-שמעון" .חשוב שההורים והילדים יזכרו שהם לא לבד בהתמודדות הזאת ,ואפשר להתייעץ בכל דבר עם המגשר ,יועץ בית הספר או הצוות החינוכי". צמצום הפער ,טיפוח המצוינות, חיזוק הזהות ክፍተትን ማጥበብ፣ ስኬታማነትን መንከባከብ፣ ማንነትን ማጠናከር נושאים אלה נדונו בהשתלמות מרכז ההיגוי למגשרים חינוכיים ,שנערכה בימין אורד በያሚን ኦርድ አዳር ት/ቤት ለትምህርታዊ አገናኝ ሰራተኞች በተደረገው ሰሚናር መርካዝ ሃሂጉይ በእነዚህ አርእሶች ላይ ተወያይቷል። מאת גרמאו מנגיסטו בהשתלמות הקיץ שקיים מרכז ההיגוי למנחים ומגשרים בכפר הנוער ימין-אורד ,נדונו מגוון נות שאי חינוך :רב תרבותיות ,טיפוח מצויינות וחיזוק זהות. מאיה שריר ,מנהלת האגף לקליטת תלמידים עולים במשרד החינוך ,ציינה כי שלושת יעדי האגף הם הקניית השפה העברית ,צמצום פערים לימודיים וטיפוח הזהות היהודית והישראלית. שריר ציינה כי במערכת החינוך יש כ 43-אלף תלמידים יוצאי אתיופיה .שליש מהם נולדו בא־ תיופיה ,והיתר בארץ. המשתתפים הביעו חשש כי בעקבות הקיצוץ בתקציב משרד החינוך ,שעות הלימודים יתקצ־ רו .שריר השיבה כי שעות הלימוד שנוספו בשנה הקודמת יופחתו ,אך לא צפוי קיצוץ נוסף. לשאלה בנושא תוכניות לשילוב מורים מה־ קהילה במערכת החינוך ,שריר הדגישה כי משרד החינוך בשיתוף ארבע מכללות (סמינר הקיבו־ צים ,אחווה ,אורנים ואפרתה) מכשיר מורים מבני הקהילה ,מלווה אותם במהלך לימודיהם ושילובם בעבודה ומכשיר יועצי בית ספר בני הקהילה. ד"ר חיים פרי ,המנהל המיתולוגי לשעבר של כפר הנוער ימין-אורד ,הרצאה בנושא "חיזוק הזהות ,השפעתה על המוטיבציה והשלכותיה על ההישגים הלימודיים". פרי ,שפיתח שיטת הוראה מיוחדת המכו־ נה "דרך הכפר" ,אמר" :איש חינוך צריך לאמץ תפיסה שמורכבת מעקרונות יסוד העוסקים בזי־ קתו של החניך לקהילתו ,לעברו האישי והקיבוצי והסביבה החברתית הסובבת אותו .היבט חשוב בחינוך הנוער הוא איכות הדיאלוג בין המחנכים לחניכים ,בעיקר סביב מצבי משבר .מורה שלא מציג מרכז כובד ערכי בעבור חניך במשבר ,מועל בתפקידו". ד"ר יוסי אסטרייכר דיבר על "טיפוח מצויינות, הישגיות ומחוננות" .לדבריו ,ילדים שהשתתפו בתוכניות מעודדות מצויינות מגדירים את עצמם כבעלי סיכוי גבוה להצליח בחיים. רחל אלמיהו שמעון הציגה את מגוון הפעי־ לויות שמרכז ההיגוי מפעיל בבתי ספר שונים ברחבי הארץ והציגה נתונים שתומכים בחשיבות התוכניות להגברת ההישגים הלימודיים וההש־ תלבות החברתית. בשלב שאלות הקהל עלה הצורך במגשרים נו־ ספים .כיום מגשר אחד מופקד לעיתים על חמי־ שה עד שבעה בתי ספר ,מה שמקשה עליו להיות זמין בכל עת לתלמיד ולהורה הזקוקים לעזרתו. השתלמות למגשרים .דיאלוג עם התלמידים ספטמבר | 2012ידיעות נגט | 0 לימודי מדעים במקום ים ובילויים በመዝናናት ፈንታ የሳይንስ ትምህርት תלמידים יוצאי אתיופיה השתלבו בקיץ בפעילויות נוער שוחר מדע באוניברסיטאות ברחבי הארץ >>> "זאת הזדמנות שאסור לפספס" ,מסכמת הילה מלסה מקרית ים በበጋው ዕረፍት ኢትዮጵያውያን ይሁዲ ተማሪዎች በሳይንስ አፍቃሪ ወጣቶች እንቅስቃሴዎች ላይ ተሳትፈዋል። יותר מ 100-תלמידים מצטיינים יוצאי אתיופיה השתלבו במהלך הקיץ בפעילות נוער שוחר מדע, לצד תלמידים מכל הארץ. הקייטנות והסדנאות נערכו באוניברסיטאות בירושלים ,בתל אביב ובבאר שבע ,בטכניון ,במ־ כון וייצמן ,במכללת אורנים ובטכנודע בחדרה. הפעילות נערכת בתמיכת קרן "מתנאל". השתתפו ילדים ובני נוער מכיתות ג' עד י"א, שהגיעו לעשרה עד 15ימים של לימודי העשר רה בתחומים מדעיים שונים :פיזיקה ,מתמטיקה, רפואה ,מיקרוביולוגיה ,רובוטיקה ,אדריכלות, כימיה ,בעלי חיים וקייטנה מיוחדת באוניברסיטת תל אביב ,שהוקדשה ללימודי אנגלית. הילה מלסה מקרית ים ,תלמידת כיתה י' בתי־ כון לוינסון ,השתתפה בלימודי מתמטיקה ורפואה בטכניון" .כשהציעו לי להשתתף בסדנאות הקיץ, היה לי ברור שיש כאן הזדמנות שאסור לפספס, אפילו שצריך לוותר על שבועיים מהחופש" ,היא אומרת" .מעבר לזה שהכרנו חברים חדשים ,היתה למידה רצינית ומשמעותית .קודם לא הייתי סגו־ רה מה בדיוק אני רוצה ללמוד ,אבל היום אני יוד־ חשיפה לעולם המדע .תלמידים מוכשרים עם מוטיבציה עת שאני רוצה להמשיך בלימודי מדעים". "מטרת הפעילות לחשוף את התלמידים למק־ צועות מדעיים ולעולם האקדמי" ,מסבירה שולי תמיר ,שריכזה את הפעילות מטעם מרכז ההיגוי. "רצינו שהם יגיעו לקמפוסים ויראו שזה לא בש־ מיים ללמוד באוניברסיטה ,כדי שלא יהיה להם ספק שגם הם יוכלו להיות סטודנטים בבוא היום. המפגש עם תלמידים מצטיינים אחרים מעודד מוטיבציה להמשיך ללמוד ולהתקדם". חלק מהתלמידים הבוגרים יותר לנו במעונות של האוניברסיטאות ,ממש כמו סטודנטים אמי־ תיים .כך הם נחשפו לא רק לעולם המדע ,אלא גם לחיים המשותפים בקמפוס. מגשרי מרכז ההיגוי היו אחראים לאיתור המו־ עמדים ולליווי התלמידים והוריהם" .חיפשנו תלמידים מוכשרים עם יכולות גבוהות ,בעלי מוטיבציה ואחריות אישית" ,מסביר מולגטה נגה, מגשר בתיכון לוינסון בקרית ים ,ששישה מת־ למידיו השתתפו בפעילות בטכניון" .לשמחתי, יש לא מעט כאלה .הסברנו להורים ולילדים את חשיבות העניין ואת התרומה לעתידם ,והם בהח־ לט התחברו לזה". סדנת קיץ בטכניון" .זה לא בשמיים ללמוד באוניברסיטה" צועדים לזוגיות טובה יותר የእግር ጉዞ ለመልካም የትዳር ኑሮ תוכנית "אבות" להעצמת גברים פתחה קבוצת הליכה באשדוד >>> ההולכים מדברים ,מתייעצים ופורקים תסכולים የ"አባቶች" ፕሮግራም በአሽዶድ ከተማ ወንዶችን ለማጠናከር በሚል የእግር ጉዞ ቡድን አቋቁማለች።*በግርማው መንግስቱ מאת גרמאו מנגיסטו לתחזוקת הבית (אינסטלציה ,חשמל ,צבע) ומ־ שתתפים בפעילויות ספורטיביות ,כגון משחק "גנה" ,שמוכר להם מהילדות באתיופיה. עוד פעילות ספורטיבית מיוחדת ,אשר זכתה במקום השני בתחרות בין 80מיזמים מתחומים שונים ,היא קבוצת הליכה" .תוך כדי הליכה, האבות יוצרים לכידות חברתית ,שיתוף פעולה, משוחחים על המשפחה ועל החיים בארץ" ,אומר לג'אלם" .בדרך זו הם מעמיקים את החברות בי־ ניהם ופורקים מתחים". באתיופיה הגברים עמדו בראש המשפחה ,על פיהם יישק דבר. בארץ התרבות שונה ,ולא כל הגת ברים מצליחים להשתלב. תוכנית "אבות" הוקמה במטרה להציע ליווי והעצמה לגברים יוצאי אתיופיה ,לעודד את הש־ תלבותם בחברה הישראלית. "גורמי הקליטה שמו דגש על העצמת הנשים והילדים ,והגברים לא קיבלו מענה" ,אומר מולוקן לג'אלם, מדריך תוכנית "אבות" במחלקה לעבודה קהילתית בעיריית אש־ דוד" .הם משתלבים פחות בע־ בודה ,ונוצרה תחושה כי כבודם, מעמדם וסמכותם נפגעו .הפגיעה יוצרת תסכול וכעס ,שמתב־ טאים בחוסר תקשורת בין הבעל לאישתו וילדיו .אנחנו מאמינים כי בעזרת הכלים המתאימים, בני המשפחה יוכלו להתמודד טוב יותר עם האתגרים העומדים בפניהם". בתוכנית משתתפים כ 30-גבר רים ,שעוברים הכשרות חיוניות פעילות ספורט .מתאמנים ,מתחברים ופורקים לחצים באחד הפארקים באשדוד נפגשנו עם שלושה גברים שמשתתפים בתוכנית .אביינך מקונן ,בן ,73היה מורה באתיופיה ובישראל מוגדר כאסיר ציון ,לאחר שפעל בסודן להצלת יהודים. מקונן המחיש עד כמה קבוצת ההליכה הועילה לו ,כשקם בקלילות מהספסל שעליו ישב ,עשה תנועות מתיחה ואמר" :בזכות ההליכה אני חש חזק וקליל". הוא מסביר את השינויים שהתחוללו ביחסים בין גברים לנשים" :הנשים התחזקו ,והן יוצאות לעבוד כמו גבר .הגברים מת־ קשים להשלים עם המצב .במ־ סגרת התוכנית אנחנו לומדים לפתור כל מכשול תוך הבנה והידברות". ליקו אדמה ,בן ,67מתאר את המשברים שעוברת משפ־ חה אתיופית בישראל" :הילדים מסרבים לשמוע בקולנו ,האישה אינה מקשיבה לבעלה ,והבעל מתקשה לגלות סבלנות כלפיה. האישה יוצרת תקשורת טובה עם העובדת הסוציאלית ,והגבר מרגיש לחץ .אפילו כשמבקשים ממנו להשתתף בתוכניות שו־ נות ,הוא לא מגיע". על תרומת התוכנית הוא מוסיף" :משחק ה'ג־ נה' מזכיר לנו את מה שעשינו בילדותנו .תודות להליכה ולפעילות הספורט ,אני שומר על הב־ ריאות". אדמה סבור שאם רוצים לתת מענה אמיתי למשבר ביחסים בין הזוגות ,יש לשקם את מעמ־ דם של השמגלוץ ,שיפעלו לפייס זוגות. אבבה אצ'נפה ,בן ,56היה נפח במקצועו באת תיופיה וניהל זוגיות למופת .בהגיעו לישראל נישואיו התפרקו" .בין האישה לגבר נוצר פער של שמיים וארץ". לדברי אצ'נפה ,תוכנית "אבות" עוזרת בשי־ קום היחסים עם הילדים .אנחנו מסריטים את המשחקים ומראים לילדים את הפעילות שלנו. הילדים שלי מתפלאים ואומרים בגאווה' :כל הכבוד שבגילך אתה עושה ספורט". צעיר המשתתפים בתוכנית הוא יונס פנטהון, נהג משאית בן " .35אני יוצא לעבוד בבוקר וחוז זר בערב ,ובדרך כלל לא פוגש אנשים .הגעתי לישראל בגיל צעיר ,ודרך המפגשים אני לומד מהמבוגרים על החיים באתיופיה". לגבי היחסים בין המינים הוא אומר" :הגברים המבוגרים פחות עסוקים בעבודה ,וחוסר מעש לפעמים גורם לכל מיני מחשבות שליליות .התו־ כנית עוזרת לצעירים ולמבוגרים לחלוק חוויות ולעסוק בפעילות בונה". | 0ידיעות נגט | ספטמבר 2012 שותפים עסקיים የንግድ ባልደረቦች אנשי עסקים צעירים יוצאי אתיופיה הקימו רשת חברתית לקידום עסקיהם >>> "מי שעובד לבד עלול להיתקע" ,מסביר התיירן טקבה אשטו ወጣት ኢትዮጵያውያን ይሁዲ ነጋዴዎች ንግዳቸውን ለማስፋፋት ማኅበረሰባዊ ኔትወርክ ዘርግተዋል። מאת גרמאו מנגיסטו אנשי עסקים בעולם כולו מבית נים היום שרשתות חברתיות יכולות לעזור להם למנף את עסת קיהם. בעלי עסקים צעירים יוצאי אתיופיה הקימו את קבוצת EBSG (Ethiopian Business )Success Groupבמטרה להיעזר זה בזה ,לשתף פעולה ולהצליח בע־ סקים. "מי שעובד לבד עלול להיתקע בנקודה מסוימת" ,אומר טקבה אשטו ,מחברי הקבוצה ובעל עסק בתחום התיירות" .בפגישות שלנו אנחנו מתייעצים ,מציגים דילמות וחושבים ביחד". את הקבוצה מלווה רוני דוניץ, מאמן אישי ועסקי" .אנשים שעוזרים זה לזה להצליח ,עוזרים לעצמם לה־ צליח יותר" ,אמר דוניץ. לדברי טלי גזהיין ,בוגרת מנהל עסקים ,כל אחד מהמשתתפים מגיע עם ידע ,ניסיון ושאיפות ,שיכולים לתרום לכל חברי הקבוצה. "יש תפיסה מעוותת בחברה היש־ ראלית ,המטילה ספק ביכולתם של ישראלים יוצאי אתיופיה למלא תפ־ קידים משמעותיים" ,טוען אשטו. "תפיסה זו תחלוף מהעולם כשבני הקהילה יתחילו לאייש תפקידים מרכזיים ולהרחיב את קשריהם עם אנשי עסקים ישראליים". מתוך ניסיון להרחיב את הקשרים וההזדמנויות העסקיות ,לאחרונה נערך מפגש בין אנשי עסקים יוצאי אתיופיה ואחרים במסעדת "חבש" בתל אביב .יוזמי המפגש מאמינים כי לחשיפת התרבות האתיופית וליצי־ רת רשת חברתית יש תפקיד חשוב בתהליך השתלבותם בעולם העסקים בישראל. באירוע השתתפו גם שגריר אתיופיה בישראל ,יוסף הילוי ,וח"כ שלמה מולה .השגריר הדגיש את ההזדמנויות העסקיות הקימות בא־ תיופיה ,בזכות האדמה ,המים וכוח האדם .ח"כ מולה ציין שיש קושי לשכנע משקיעים ישראלים להש־ קיע באתיופיה. "העתיד שלנו תלוי בנו" የወደፊት ሕይወታችን በእኛ ላይ የተመረኰዘ ነው האם שיתוף פעולה בין ארגונים ופעילים יתרום למאבק בגזענות ,שיפור החינוך וקידום ההשתלבות? በድርጅቶችና በድርጅቱ አንቀሳቃሾች መካከል ያለው ትብብር በዘረኝነት ላይ ላለው ትግል፣ ?ለትምህርት ጥራትና የተዋኅዶ ስኬት አስተዋጽኦ ያደርግ ይሆን *በግርማው መንግሥቱ מאת גרמאו מנגיסטו פעילי שטח וראשי ארגונים מהת קהילה חברו יחדיו והשתתפו בכנס "מובילים עתיד" ,שנערך במכללה האקדמית ברל בכפר סבא. בכנס נדונו מגוון נושאים העוסקים בקליטתם של בני הקהילה .מבחינת רבים ,הכנס היה אבן פינה לקראת איחוד ושיתוף פעולה בין פעילים וארגו־ נים ,שפעלו עד כה כל אחד בנפרד. דניאל מהרט ,פעיל חברתי בנתניה ואחד ממארגני הכנס" :סוף סוף הצלחנו להתגבר על המחלוקות ולהבין את התועלת שבאיחוד כוחות". בנושא המאבק בגזענות אמר" :כל אחד יצא למחות נגד התופעה ,אבל איש לא ניסח מסמך דרישות .נכשלנו כי התנהלנו באופן בלתי אחראי ובלתי מקצועי". אבי יאלו ,שהנחה את הכנס ,הציג כמה מהנושאים המרכזיים שעלו לדיון :מעמד הקסים ,חינוך פורמא־ לי ובלתי פורמאלי ,תעסוקה ,דיור וזכויות עולים. מקונן טקלה ,חבר דירקטוריון בבית ברל ,אמר כי "העתיד שלנו תלוי בנו .אנחנו לא יכולים להמ־ שיך לחכות שאנשים אחרים יעשו בשבילנו .עלינו לכונן חזון משותף ,לאן פניה של הקהילה ומה יהיה עתיד ילדינו". בפאנל עם אישים פוליטיים השתתפו שר הר־ עתיד טוב יותר" .לא לחכות שאנשים אחרים יעשו בשבילנו" ווחה לשעבר -יצחק (בוז'י) הרצוג ,סגן יו"ר הכנסת ח"כ שלמה מולה ,ויועץ ראש הממשלה לעניינייוצאי אתיופיה -אללי אדמסו. לשאלת מנחת הפאנל ,קסה באיינסאין ,מתי נוכל לומר שעולי אתיופיה נקלטו בישראל ,ח"כ מולה השיב כי כאשר נפסיק להגיד שיש בעיות ייחודיות לעולי אתיופיה ,נדע כי נקלטנו .הרצוג מחכה ליום שמישהו מיוצאי אתיופיה יזכה בפרס נובל .אדמסו מצפה להשתלבות בני הקהילה בכל תחומי החיים, בלי אפליה או גזענות. "השינוי לא יבוא מהממשלה" איילת וורקו ,אסתר טדלה ושחר סרצ'ה הצטרפו לתנועת "ערבות הדדית" >>> הם מאמינים שרק דרך דיאלוג בין בני אדם אפשר להיאבק בגזענות ለውጥ ከመንግሥት አይመጣም አየሌት ወርቁ፣ አስቴር ታደለና ሸሐር ሰረጨ ዘረኝነትን ለመዋጋት ብቸኛው መንገድ በሰው ልጆች መካከል በሚደረግ ውይይት ነው ብለው ያምናሉ። *በግርማው መንግስቱ מאת גרמאו מנגיסטו ביחסים בין קבוצות ואנשים פרטיים .השינוי לא נמצא בממשלה ולא בהקצאת תקציבים .כשהשי־ קול המרכזי המניע את פעילותם והתנהגותם של האזרחים יהיה ערבות הדדית ,כמעט כל הבעיות ייעלמו מעצמן". וורקו מסבירה איך העיקרון מתורגם למעשה: "אנחנו עורכים מפגשים בערים שונות ,ומושיבים סביב שולחן עגול אנשים מקבוצות שונות -עולים מפגיני המחאה החברתית הפנו את קריאותיהם לממשלה ,בדרישה לצדק חברתי. כך גם רבים מהפעילים החברתיים בקהילה ,שקיימו אירועי מחאה :הפגנות ,צעדה רגלית ,הקמת מאהל. כתוצאה מאותה התעו־ ררות אזרחית ,אולי במקביל לה ,הולכת וקורמת עור וגי־ דים תפיסה חברתית הדוגלת בטיפוח ערך הערבות הה־ דדית .ההנחה הבסיסית היא שכל חברי הקבוצה אחראים ופועלים לטובת הקבוצה, והקבוצה פועלת לטובת הפרט. שלושה צעירים מהקהילה: איילת וורקו ,אסתר טדלה ושחר סרצ'ה ,הצטרפו לתנו־ עת "ערבות הדדית" ופועלים ליצירת דיאלוג בין הקהילה והחברה הישראלית לגווניה. לדעתם ,רק דרך דיאלוג בין הקבוצות ניתן יהיה להיאבק נגד בורות וגזענות. לבוא צריך שרצ'ה" :השינוי קודם כל להכיר ,אחר כך אפשר להתחיל לפתור בעיות מרוסיה ומאתיופיה ,מזרחים ,אשכנזים ,ערבים, חרדים". לפני שניגשים לדיון על בעיות חברתיות ,צריך להכיר אחד את השני :מה הצרכים של הזולת ומה דאגותיו? מה הצרכים והדאגות שלי? כמי שהגיעו ארצה בגיל צעיר וגדלו במשפחות עולות ,וורקו וטדלה מאמינות שעקרון הערבות ההדדית יכול להועיל גם בהתמודדות עם משברים משפחתיים ,מתוך הידברות בין הצדדים והבנה הדדית. טדלה" :לאחר שנחשפתי לעקרון הערבות ההדדית, אני יודעת למצוא את האיזון בתוך המשפחה ולנהל משב־ רים דרך דיאלוג". וורקו קוראת לבני הקהילה להרים את הראש מעל המים, לראות מעבר לבעיות הקהילה ולהתחיל להתעניין בנושאים שמעסיקים את כלל החברה. לדעתה ,רק אם בני הקהילה ינהלו דיאלוג עם האוכלוסייה הכללית ,יחול שינוי אמיתי. אף שוורקו משוכנעת כי באמצעות דיאלוג אפשר לשנות ערכים בחברה ,ברור לה ש"מדובר בתהליך חינוכי ארוך ,שלוקח זמן רב". ספטמבר | 2012ידיעות נגט | 0 מארגנת החתונות ሠርጎችን ታዘጋጃለች מפיקת האירועים בר נגט התחברה לטרנד חדש-ישן :חתונה אתיופית מסורתית የተለያዩ ዝግጅቶች አቀናባሪ የሆነችው ባር ንጋት አዲሱን ፋሽን ከአሮጌው ጋር አዋህዳለች፤ የኢትዮጵያ ባህላዊ ሠርግ። מאת גרמאו מנגיסטו "החתונה היא היום המשמעותי ביותר לכל אדם" ,אומרת בר נגט ,מעצבת שמלות ומפיקת חינות במסורת האתיופית. מתברר שצעירים רבים מהקהילה בוחרים להתחבר ביום חתונתם לתרבות שממנה באו" .יש לי אבי־ זרים ,תכשיטים ופריטי לבוש יפים מאתיופיה .אני מל־ בישה את הכלה ,עושה לה תסרוקת ומפיקה בעבורה את הערב מכל הלב" ,מספרת נגט. "הקהילה צורכת את המוצרים האותנטיים ומתלהבת מהם" ,היא אומרת" .אנשים נזכרים במורשת התרבותית שנזנחה ,חשים גאווה ומתחברים לעבר". מתברר שהבדלים בתרבות לא תמיד מתקבלים בהב־ נה" .יש אולמי שמחות שלא מאפשרים להכין בונה בתוך האולם" ,מספרת נגט .בלית ברירה מכינים מראש את הקפה ומביאים אותו בתרמוסים. לתשומת ליבם של החתנים המיועדים ,שמבקשים לה־ תחתן בסגנון מסורתי" :באתיופיה חתן לא יכול לקחת את הכלה בלי שייתן לה כסף או תכשיטים ,אז אני שמה דגש גם על הדברים האלה" ,מציינת נגט. אירוע כמו באתיופיה .בגדים ,תכשיטים ומאכלים מסורתיים דעה ּגֵ ר הייתי בארץ סודן በሱዳን አገር መጤ/ጸጉረ ልውጥ ነበርኩ "להיזכר במורשת התרבותית" יזמות הבריאות בידיים שלהן ጤንነቱ በእጃችሁ ሥር ነው። בשלוש השנים בהן חייתי בסודן ,איש לא מנע מאיתנו עבודה או הפגין נגדנו >>> לולא היו הפליטים מאפריקה שחומי עור ,איש לא היה משפיל ומבזה אותם כך ארבע תיכוניסטיות מאולפנא בבני ברק המציאו צמיד ששומר מפני אלרגיות >>> מלקם מלסה" :רצינו ליצור מכשיר שיעזור להרבה אנשים" በሱዳን በነበርኩባቸው 3 ዓመታት ማንም እንዳንሠራ አልከለከለንም፣ ማንም ሰላማዊ ሰልፍ አላካሄደብንም። *በዳቪድ ምኅረት ከ“አለርጂዎች” የሚከላከል አምባር አራት የብኔ ብራክ “ኡልፔና” ኢትዮጵያውያን ተማሪዎች ያስገኙት ፈጠራ ውጤት ነው። מאת דוד מהרט איך לא כינו את המהגרים מאת פריקה ,ובמה לא האשימו אותם – "סרטן בלב המדינה"" ,מפיצי מחלות" .ההפחדה כל כך גדולה, עד שאתה תוהה האם הם הפצצה המאיימת על קיומה של ישראל ,ולא אירן. במדינת ישראל חיים יותר מ־ 700אלף שוהים בלתי חוקיים .מספר האפריקאים מסתכם בכ־50 אלף נפש .למה מדינת ישראל רודפת רק את המסתננים מאפריקה ,שהאו"ם מגדיר כפליטים, ומניחה לאחרים לחיות בשלווה? מה הופך את האפריקאים לקבוצה היחידה המסכנת את מדי־ נת ישראל? התופעות הגזעניות שאנו רואים במדינה קשורות לשנאת זרים .אנשים לא אוהבים זרים ומפחדים מהם ,אבל יש זרים ויש זרים .הזרים הלבנים נתפסים כאנשים רגילים ולא מאיימים. זרותם של המהגרים מאפריקה ניכרת על פניהם. צבעם עושה אותם מפחידים. טוב שהמהגרים מאפריקה יחזרו לארצם ,אבל את האריתריאים והסודנים אי אפשר להחזיר כרגע ,בגלל ההגנה שהאו"ם מעניק להם .היחי־ דים שאפשר להשיב לארצם הם הדרום סודנים, המונים כ־ 1,500איש בלבד. כשצפינו בטלוויזיה איך שלפו סודנים מבתי מלון באילת ,זו היתה בסך הכל הצגה גדולה, שהסתיימה לאחר רגע קט .לא יכולתי להשת־ חרר מהרושם שלולא היו שחומי עור ,איש לא היה משפיל ומבזה אותם כך .אם אנחנו חפצים להוציא את השוהים הבלתי חוקיים ,עלינו לנהוג בהגינות ולגרש את כולם ,ללא הבדל צבע ,מין וגזע. בשנות ה־ 80כ־ 16אלף מיהודי אתיופיה הגיע עו לסודן בדרכם לישראל .נתקלנו שם בסודנים רעים ,בעיקר חיילים ,שפגעו בגופם ובנפשם של רבים מאיתנו .אך רוב הסודנים נהגו בנו כבני אדם .בשלוש השנים בהן חייתי בסודן ,איש לא מנע מאיתנו עבודה ,איש לא הפגין נגדנו ,ולא פחדנו להסתובב בשכונותיהם. גר הייתי בארצם ,והם נהגו בי כאילו שעליהם "אזְ ָרח ִמ ֶּכם יִ ְהיֶ ה ָלכֶ ם ַה ֵ ּגר ַה ָ ּגר ִא ְּתכֶ ם חל הציוויֶ : וְ ָא ַה ְב ָּת לוֹ ָּכמוֹ ָך ִּכי גֵ ִרים ֱהיִ ֶיתם ְּב ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם ֲאנִ י ה' ֱאל ֵֹהיכֶ ם" .דווקא אנחנו בהתנהגותנו שכ־ חנו שבני עמנו גם כן היו פעם גרים בארץ זרה. האם צמיד לאנשים עם אלרגיות ,שפיתחו תלמית דות תיכון ,יהפוך לדבר החם הבא בעולם הרת פואה? מדובר בצמיד שמתריע במקרה שנ־ מצאים בסביבה שעלולה לסכן את הב־ ריאות .חיישנים מיוחדים מזהים אם יש באוויר אבק ,עשן ,לחות או חום ,שיכולים לגרום לקשיי נשימה ולרגישות בעור. מלקם מלסה מירושלים ,תלמידה במ־ גמת ביו־רפואה באולפנת נווה שרה הר־ צוג בבני ברק ,עבדה על פרויקט הגמר במשך שלוש שנים ,יחד עם עוד שלוש חברות :יאנאצ'או צ'קול מגן יבנה ,רבקה אשכנזי מבית שמש והילה שרעבי מרמת השרון. "רצינו ליצור מכשיר שבאמת יוכל לעזור לאנשים" ,נזכרת מלסה איך נולד הרעיון" .לכל אחת מאיתנו יש קרובי משפחה שסובלים מאלרגיות ,אז החלטנו ללכת בכיוון הזה". הבנות ערכו תחקיר מעמיק וקראו על הנושא .הן התייעצו עם מומחי רפואה ואלקטרוניקה ,והגיעו למסקנה שאפשר לעשות את זה" .מהתחלה האמנו במכ־ שיר שלנו וביכולת שלנו ליצור אותו, אבל לא ציפינו שנקבל כאלו תגובות מדהימות .אנשים שסובלים מאלרגיות הודו לנו שחשבנו עליהם" ,מספרת מלסה. עם כל הכבוד לרפואה ולאלקטרוני־ קה ,ארבע הנערות הקדישו מחשבה גם ללוק של התכשיט" .בהתחלה רצינו שזה יהיה צמיד יפה ואופנתי ,אבל בגלל מג־ בלות טכנולוגיות לא הצלחנו לעשותו אותו מספיק קטן .אם חברה מקצועית למיכשור רפואי תיקח את הרעיון ,אני בטוחה שאפשר יהיה להשקיע גם בעי־ צוב". מלסה סיימה את לימודיה לפני מספר חודשים ועומדת לפני גיוס .כששואלים אותה לגבי העתיד ,היא עונה" :תחום הביו־רפואה מרתק אותי ,ואולי ארצה להמשיך ללמוד ולעסוק בזה ,אבל האמת שאני חולמת להיות עורכת דין". | 0ידיעות נגט | ספטמבר 2012 החופש כבר לא גדול የበጋው ዕረፍት ረጅም አይደለም האם קיצור החופש הגדול ימנע תופעות שליליות ויאפשר רצף לימודי לפני החגים? >>> ואולי הוא סתם מקלקל את הכיף של הקיץ ואת ההזדמנות לעבוד? አጠር ያለው ዕረፍት አሉታዊ የበጋ ክስተቶችን ይከላከላል ወይስ የልጆችን ?መዝናናት ያስተጓጉላል *ደህናነሽ እና ሀብታም ብርሃኑ מאת דנאנש ליקניש והבטם ברהנו אחד בספטבר ,שהיה במשך שנים רבות סמל לתחילת שנת הלימודים, הפך פתאום לסתם עוד יום בלוח השנה. כן ,משרד החינוך החליט סופית על קיצור החופש הגדול בחמישה ימים וחז־ רה לבית הספר כבר ב־.27.8 מטרת השינוי ליצור רצף משמעו־ תי של ימי לימוד בתחילת השנה ,לפני שהשיגרה נקטעת על ידי החגים .את ימי החופש החסרים יחזירו לנו בתשלומים בחופשת סוכות (שלושה ימים שיגשרו בין יום כיפור לסוכות) ,פסח (יום אחד) וחנוכה (יום אחד). הפוליטיקאים ,אנשי החינוך ,ההורים ואפילו התיירנים הביעו את דעתם בנו־ שא ,אבל אף אחד לא חשב להתייעץ איתנו ,בני הנוער ,ולשאול מה אנחנו חו־ שבים על הרעיון .זה שלא שאלו אותנו, לא אומר שאין לנו דעה .הנה שתי דעות שונות לדוגמה. מלסה מקונן מבית הספר צייטלין בתל אביב מאמין שקיצור החופש טוב ,כדי למנוע תופעות שליליות ,כמו שימוש באלכוהול וסמים ,בעקבות תקופה ארו־ כה בלי מסגרת. לדבריו ,ילדים ממשפחות מעוטות יכולת ,לא יכולים להרשות לעצמם לממן פעילויות יקרות .לתלמידים אלה החופש הגדול פשוט גדול מדי. טהון סמלין ,שעולה לי"ב באולפנת נווה שרה הרצוג בבני ברק ,רוצה לעבוד בקיץ .היא חוששת שבגלל קיצוץ החופש תיאלץ להמשיך לעבוד גם אחרי תחילת הלימודים ,מה שצפוי לפגוע בלימודיה. אז אולי צריך לשקול לסיים את החו־ פש מוקדם יותר רק לילדים בבתי הספר היסודיים ,כמו שהם מתחילים אותו עשרה ימים מאוחר יותר? מילון לנאצ' המבולבל ለተምታታበት ፈረንጅ የተዘጋጀ መዝገበ ቃላት רוצים שהחברים שלכם שאינם ממוצא אתיופי יבינו על מה אתם מדברים? >>> אולי המילון הבא יעזור להם ኢትዮጵያውያን ያልሆኑ ጓደኞቻችሁ ስለምን እንደምታወሩ እንዲያውቁ ትፈልጋላችሁ? *በማለደ ጐሼ እና ሀብታም ብርሃኑ מאת מלדה גושיי וטובה אמבאו במטרה לצמצם פערים ולשפר את התקשורת ,אנחנו גאים להגיש מילון בסיסי ,שיאפשר לפרנג'ים להבין מה חבריהם האתיופים רוצים מחייהם. אבשה :ישראלי יוצא אתיופיה .כמו נאצ' (עיין ערך) ,אבל ההפך .מקור המילה אבשה הוא חבש. נאצ' :צבע לבן .משמש כינוי לאדם לבן ,אבל יכול גם להתייחס לכל דבר אחר שהצבע שלו לבן .יש פרנג'ים שחושבים שמדובר בכינוי גנאי, אבל זה ממש לא ככה .תפסיקו עם רגשי הנחיתות שלכם ,נאצ'ים יקרים. עולה :ביטוי שאתיופים אומרים בדרך כלל לחב ברים שעשו פדיחה .למשל ,אם מישהו פולט איזו שטות ,אפשר לענות לו" :מה אתה ,עולה?" .מתאים גם למישהי שיצאה מהבית והתלבשה זוועה .במ־ קרים חמורים כאלה נהוג להשתמש בביטוי "עולה קשוחה". פרנג' :אדם לבן .לא קיר ,לא סוכר ,רק בן אדם שהצבע שלו במקרה לבן .לא משנה אם הגעת מרו־ סיה ,פולין ,אמריקה או כל מקום אחר מחוץ לאפ־ ריקה ,לא יעזור לך כלום ,תמיד תישאר פרנג'. קונדלה :צמות .לא שתי צמות חמודות של ילדה שהולכת לגן ,אלא צמות אתיופיות אמיתיות .כאלו שלוקח שעות ארוכות לעשות אותן ,אבל בסוף התוצאה שווה את זה .חוץ מזה שזה יפה ,זה חוסך הרבה זמן בבוקר .פשוט קמים מהמיטה ונראים מייד כמו מיליון דולר .טוב ,לפחות מיליון ביר. הקונדלה של טובה .לתספורת של מלדה לא מצאנו הגדרה מתאימה סיירת מטכ"ל או גלגלצ? ?”“ሳየሬት ማትካል” ወይስ “ጋልጋላጽ החברים מגלים מה החלומות שלהם לקראת הצבא >>> להתראות בטירונות ወጣቶች የውትድርና አገልግሎት ከመጀመራቸው በፊት ራእያቸው ምን እንደሆነ እየተገነዘቡ ነው בעוד זמן לא רב נחליף את הבגדים האופנתיים במדי צבא ,ובמקום ילקוט עם ספרים ומחברות נסחוב קיטבג מלא ציוד צבאי. אחד רוצה להיות בשייטת ,שני שואף להיות טייס ויש גם מי שרוצה לעשות שירות לאומי .כל אחד והשאיפות שלו לקראת הגיוס. מלדה גושיי ,בית שמש" :חשוב לי להתגייס, כי זה יעזור לי בעתיד .למרות הסכנה בשירות קרבי ,אני רוצה לשרת בשייטת ולשמור על המ־ דינה". צ'רנט מרו ,תל אביב" :זאת חוויה להתג גייס ,ואני חולם להיות טייס .יש עכשיו אנשים ששומרים עלי ,וחובתי להחזיר להם כשיגיע תורי לשרת את המדינה". דמקה טוואבה ,פתח תקווה" :אני רוצה לשרת ביחידה מובחרת ומאמין שזה יקדם אותי בחיים". רחל מספין ,נתניה" :יש לי חברים ובני משפח חה שהתגייסו ,והם מספרים לי המון חוויות .גם אני רוצה לעבור את הדברים האלה .הייתי רוצה להיות שדרנית בגלגלצ". אביבה מספין ,בית שמש" :אני רוצה לעשות שירות לאומי .לא צריך רק לקבל מהמדינה ,אלא גם לתת מעצמך". דניאל בקלה ,פתח תקווה" :אני רוצה לשרת בסיירת צנחנים .אם אני כבר משרת שלוש שנים, אז עדיף לעשות שירות משמעותי ,שיתרום למ־ דינה ויעזור לי להתקדם בחיים". מלסה מקונן ,תל אביב" :אני רוצה להיות קצין בסיירת מטכ"ל .זה יגביר לי את הביטחון העצמי. אני רוצה להביא גאווה לעדה ,אבל הכי חשוב לי להרגיש שייך ולתרום למדינה". אז לא חשוב לאן נתגייס ,העיקר שיהיה לנו מעניין ומספק ושנתרום למדינה כמיטב יכול־ תנו. בהכנת הכתבה השתתפו :סלומון טקה ,יוסי יאלאו ,שלומית אקאל ,טוהון סמלין ,גיזה אג'יגו ,דניאל בקלה ,מלסה מקונן ,ג'מבר טסת פהון כתבות אלו נכתבו במסגרת פרוייקט "סמאי" – מרכזי תקשורת ומצוינות של בני נוער יוצאי אתיופיה .שותפי ה ספטמבר | 2012ידיעות נגט | 0 חגית יאסו ,רגע לפני האלבום ሐጊት ኢያሱ ዲስክ ከማስቀረጿ በፊት הכוכבת הנולדת עובדת על דיסק חדש בהפקת עברי לידר >>> במפגש עם בני נוער מהקהילה היא לא רק סיפרה על חייה ,אלא גם שרה የ“ኮኻቭ ኖላድ” ፕሮግራም አሸናፊዋ በዕቭሪ ሊደር አማካይነት አዲስ ዲስክ በማስቀረጽ ላይ ነች። "זאת באמת את ,חגית?!" -בקריאות כאלו התקבלה חגית יאסו ,שהשת תתפה במסיבת עיתונאים עם בני נוער יוצא אתיופיה ,במהלך סמינר תקשורת בכפר הירוק. חגית סיפרה איך הפכה מגננת אלמונית בגן ילדים בשדרות לכוכבת שכל המדינה מדברת עליה. בימים אלה היא עובדת על דיסק חדש בהפקת עברי לידר ,והסינגל הראשון כבר יצא לרדיו .השיר המיוחד כולל קטע באמהרית שאביה מדקלם. זהו אותו אב שעודד אותה ללכת לאודישנים של "כוכב נולד" ,כפי שחגית עצמה סיפרה" :הוא בכלל לא ידע מה זה כוכב נולד ,אבל כששמע שמדובר בתחרות שירה ,אמר שכדאי לי ללכת להפגין את הכישרון שלי". בהתחלה חגית קצת חששה מהחשיפה" :פחדתי מה האנשים יגידו – 'מה זה ,זמרת אתיופית בטל־ וויזיה?' .עד היום אני שואלת את עצמי' :מה חשבת לעצמך כשהלכת ל'כוכב נולד' ועברת את כל מה שעברת'". איך זה להיות מפורסמת? "מצד אחד זה כיף ,ומצד שני קשה .אפילו אם אני עצבנית או ממהרת ,אני חייבת להיות נחמדה לכל אדם ברחוב". קיבלת תגובות מרגשות במיוחד מהמעריצים? "היתה ילדה שהתקשרה אלי הביתה ואמרה :אני חייבת להגיד לך תודה שנתת לי כוח לשיר ולהאמין בעצמי". אם לא היית ב"כוכב נולד" מה היה קורה איתך? "תמיד אני חושבת על זה .בטוח שהייתי עוסקת במוזיקה ,אבל כנראה שהיה לי הרבה יותר קשה". אלו זמרים משפיעים עלייך? "ביונסה מאריה קארי ,וויטני יוסטון". את חולמת להגיע רחוק כמוהן? "אני רוצה קודם להגיע רחוק בארץ ,ורק אחר כך לשאוף לקריירה בחו"ל .אני משדרות ,בשבילי גם תל אביב זה חו"ל". אחרי הזכייה שלך נשמעו טענות שניצחת רק בגלל שאת אתיופית. "אני מקווה שהראיתי את הכישרון שלי ,ואלה שסימסו לי עשו את זה בגלל שהצלחתי לרגש אותם ולהתחבר אליהם ,ולא בגלל העדה שאני משתייכת אליה". בסיום הראיון חגית שרה לנו את השיר Killing .Me Softlyשמענו ממקור ראשון שהיא בהחל לט כוכבת בזכות הכישרון שלה ,ולא משום סיבה אחרת. אין אמא ,יש חבר'ה እናት በቅርብ የለችም፣ ጓደኞች ግን አሉ። ארבעה פנימיסטים מהכפר הירוק ומאולפנא בבני ברק מספרים על החיים רחוק מהבית >>> "כיף פה ,אבל הנתק מהמשפחה יוצר קושי גדול" ,מסכמת קטלינה አራት የአዳር ት/ቤት ተማሪዎች (የ“ክፋር ሃያሮክ” እና “ኡልፔናት ብኔ ብራክ”) ከቤት ርቆ ስላለው ሕይወት ያወጋሉ። *በኢየሩስ ዳኒ፣ መልካም ታደግ እና ሐና አየለ מאת ירוס דניא ,מלקם טאדג וחנה איילה לא פשוט להחליט לעזוב את הבית החם של אמא ואבא ,לצאת לחיים עצמאים כבר בגיל התיכון ולעבור ללמוד בפנית מייה. ובכל זאת ,בני נוער רבים מכל הארץ עושים זאת -כל אחד מהשיקולים שלו .מה עובר על תלמידי הפנימיות מבחינה רגשית ,חברתית ולימודית? קטלינה בת ה 15-היא פנימינסטית כבר ארבע שנים בכפר הירוק ברמת השרון" .בהתחלה לא ידעתי איך אני אצטייר בעיני הילדים האחרים ,וזה היה מלחיץ" ,היא נזכרת. לאט לאט התחברה לחבר'ה והצליחה להשתלב. ריאיינו אותה בחוות הסוסים בכפר ,ונראה שגם הסוסים הפכו לחברים טובים שלה" .כיף פה ,אבל הנתק מהמשפ־ חה יוצר קושי גדול" ,היא מסכמת את חוויית הפנימייה. רמי בן ה 15-נמצא גם הוא בפנימיית הכפר הירוק. "אומנם החיים בפנימייה נחמדים ,אבל הגעגוע למש־ פחה גדול" ,הוא אומר .הדבר שהוא הכי אוהב בפנימייה זה אווירת הטבע הירוק .הוא פחות אוהב את תורנויות הניקיון ,כמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם. טהון סמלין ושלומית אקאל לומדות בפנימייה הדתית נווה שרה הרצוג בבני ברק" .יש פה תחושת שייכות וקי־ רבה לחברים .נכון שיש קשיים ,בגלל הגעגוע למשפחה", הן אומרות. אז מה אתם אומרים ,הייתם עוזבים את הבית ועוברים לפנימייה? קטלינה ורמי בחוות הסוסים" .הגעגוע למשפחה גדול" חגית יאסו עם אביבה מספין ואביבה מנגיסטו" .פחדתי מה האנשים יגידו" הנוער העובד ሠራተኛው ወጣት איפה עבדו בני הנוער בקיץ והאם הם מתכוונים להמשיך להתפרנס במקביל ללימודים? >>> חברים מספרים על מקומות העבודה שלהם ወጣቶች የት ነው የሚሠሩት? ሥራስ እንዴት ነው ?የሚያገኙት? ሥራስ ያላገኘ ምንድን ነው ሚያድርግ ליטל עבדה במשך הקיץ במלצרות ,שלומית בחת נות בגדים ,סלומון מכר את הציורים שלו. בני נוער רבים מנצלים את הקיץ לא רק לבילויים ,אלא גם לפרנסה .חלקם ממשיכים לעבוד גם במשך שנת הלימודים, ונאלצים לשלב בין הלימודים ,העבודה, החברים והמשפחה. ליטל בוגלה מרחובות היא מלצרית באולם אירועים .היא מצאה את העבודה דרך חברות" .אני נהנית למלצר" ,היא מס־ פרת" ,כי אפשר להתחבר לאנשים". שלומית אקאל מאור יהודה עובדת בח־ נות בגדים ,וגם מדריכה בחברה להגנת הטבע .בזמן הפנוי (אם יש לה) היא שומרת על האחים בבית. סלומון טקה מבית שמש מצא עבודה מקורית ויצירתית במיוחד :מכירת ציורים שהוא עצמו יוצר .הוא מנצל את הכישרון האמנותי שלו ומצייר דיוקנאות וציורי קיר. "אני מצייר כל מה שהלקוח מבקש ממני", אומר סלומון" .למשל הכנתי ציור של כפר אתיופי למועדון 'יאלמה' ודיוקנאות לח־ ברים". כל הזכויות שמורות כמו לכל עובד ,גם לבני נוער יש זכויות וחובות. * חובה להוציא פנקס עבודה בלשכת שירות התעסוקה .צריך להצטייד באישור רפואי ,תמונת דרכון ותעודת זהות של אחד ההורים. * מותר להעסיק נוער מקסימום שמונה שעות ביום ,ולא יותר מ 40-שעות בשבוע. * במשך שנת הלימודים מותר להתחיל לעבוד מגיל .16בקיץ מותר מגיל .14 * שכר המינימום עד גיל ₪ 16.59 :16 לשעה ( ₪ 2,870לחודש) .עד גיל 17.77 :17 ₪ 3,075( ₪לחודש) .עד גיל 19.67 :18 ₪לשעה ( ₪ 3,403לחודש) .לחניך צריך לשלם לפחות ₪ 14.22לשעה (₪ 2,460 לחודש) .אם אתם נדרשים לנסוע למקום העבודה ,מגיע לכם החזר הוצאות נסיעה עד ₪ 24.40ליום. * במקרה שהזכויות שלכם הופרו ואתם רוצים להתלונן על המעסיק ,אפשר להת־ קשר לטלמסר של משרד התמ"ת1-800- : ,354354או להסתדרות הנוער העובד והלומד.054-4001100 : התוכנית :משרד החינוך :פרויקט "קדם עתידים" – מכון ברנקו וייס ,הקרן לידידות ,חברת דלתא ,עמותת גוונים | 10ידיעות נגט | ספטמבר 2012 "האמנות מדברת בלי מילים" ”“ለሥነ ጥበብ ቃላት አያስፈልጉትም מיכל אברהם מדגישה בציוריה את השונה >>> גדעון אגזה מאמין שצילומי ראסטות וקעקועים יכולים להילחם בסטיגמות >>> שניהם הציגו את יצירותיהם בתערוכת הגמר של בצלאל የሚኻል አብርሃም ሥዕሎች ልዩ የሆኑ ነገሮች ላይ ነው የሚያተኩረው። ጊድዖን አገዘ ደግሞ የ“ራስታዎች” እና ንቅሳት ፎቶዎች የተዛቡ ቅድመ አመለካከቶችን መዋጋት ይችላል ብሎ ያስባል። *በግርማው መንግሥቱ מיכל אברהם ויצירתה" .להיסחף למקום אחר" גדעון אגזה ועבודותיו" .הגוף הופך ללוח ציור" מאת גרמאו מנגיסטו שלושה סטודנטים מבני הקהילה סיימו בהצלחה את חוג לימודיהם ב"בצלאל" -האקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים. השלושה התמחו בצילום ,אנימציה וציור .לצד עשרות הבוגרים שהציגו את עבודות הגמר שלהם בתערוכה ,הציורים של מיכל אברהם והצילומים של גדעון אגזה משכו תשומת לב רבה בין המב־ קרים והמשפחות ,שהגיעו לתערוכה .להלן ראיון עם שני הבוגרים. מיכל אברהם ,מתי ואיך התחלת לצייר? "אני מציירת לאורך כל החיים שלי .היה לי מאוד טבעי להמשיך לעסוק בתחום הציור, ללמוד ולהתמקצע". מה את מציגה בתערוכת הגמר שלך? "סדרת ציורים אקזוטיים וצבעוניים ,שנראים מאוד שונים ולא מאפיינים את בצלאל .למשל הציור הזה (מיכל מצביעה על תמונה אבסטרק־ טית ,שהיא מגדירה כיצירת המופת שלה) .עב־ דתי בהרבה שכבות ,בהרבה צבעים .הציור מביע איזשהו קסם ,מעין כישוף ,מקום קיים ולא קיים במציאות ,מדגיש את השונה והאחר". איזה מסר את מבקשת להעביר באמצעות האמנות? "קודם כל ,אני מחפשת בציורים שלי אסתטי־ קה ,שהם ייראו יפים ואחרים .דרך האחרות של הציורים האלה ,אני מדברת על השוני שלי בח־ ברה הישראלית ,שבתוכה אני חיה .אין לי בעיה עם השוני שלי ,אבל הוא פשוט קיים ,וצריך לה־ כיר בו .יכול להיות שהעובדה שגדלתי במסגרות שונות ושאני בת הקהילה האתיופית ,השפיעה על המסר". איזו השפעה את רוצה לחולל אצל הצופה? "אני בעיקר רוצה שהצופה יתבונן בציור וייסחף למקום אחר .שהציור ישפיע על הרשתית והאישונים שלו .זהו ניסיון שלי להשפיע באמצ־ עות הציור על כל מנגנון החשיבה ,לחולל ראייה וחשיבה אחרת .המטרה היא שהצופה יראה באופן ויזואלי את השונה ,את מקומו של האחר ,וכך לה־ שפיע על קצב החשיבה והתודעה שלו .באמצעות האמנות בכלל והציור בפרט ,אפשר להשפיע על תפיסת העולם של אדם .הציור מדבר בלי מילים, הוא משפיע על הזיכרון". אברהם" :דרך האחרות של הציורים ,אני מדברת על השוני שלי בחברה הישראלית. אין לי בעיה עם השוני, אבל הוא פשוט קיים, וצריך להכיר בו" אגזה" :היו קשיים במהלך הלימודים .לא תמיד קל להיות בין יוצאי אתיופיה הראשונים .אבל ההישגים שלי היו טובים, וקיבלתי ביקורות טובות על העבודות" אלו הזדמנויות תעסוקתיות עומדות לפת נייך? "אני מתכוונת להמשיך לצייר ולהשתתף בת־ חרויות בתחום .כבר עכשיו אנשים מתעניינים בקניית עבודות שלי .אבל אני עדיין לא יודעת לתמחר ,אז אני אחכה עם זה קצת ,או אדבר עם בעלי מקצוע .אני גם מתכוונת ללמוד תראפיה בציור ,לעסוק באמנות ,אולי בהוראה ,אבל בעי־ קר רואה את עצמי עוסקת בעשייה .מה שבטוח, לא אפסיק לצייר". האם מומלץ ללמוד ציור ,או מספיק שיש כישרון? "אני ממליצה מאוד ללמוד ציור .אבל לדעתי, פשוט צריך קודם כל להיות לך רצון להביע את עצמך באופן ויזואלי ולהיות מוכן לעבוד קשה לעבוד ימים ולילות ,להתמסר לעבודת הציור.אם אדם מגלה עניין באמנות ,אפילו רק בצפייה, הוא יכול בכיף להיכנס לעולם הזה". לצלם את הסטיגמה "הרצון שלי לצלם התחיל בסביבות גיל ,11 כשצילמו אותי בפעם הראשונה" ,מספר גדת עון אגזה" .באותו רגע החלטתי להיות צלם אופנה". אבל תערוכת הגמר שלו בבצלאל לא עוסקת בדוגמניות יפות ,אלא במה שהוא מגדיר" :אנ־ שים שמעשיהם או התנהגותם מדביקים להם סטיגמה" .מדובר בצילומי סטודיו מושקעים, והרבה מהעבודות מציגות אנשים עם ראסטות וקעקועים. הוא משתמש גם בצילומי ארכיון ,כולל בני הקהילה שצולמו בהפגנות" .זה חומר היסטורי חשוב לדור הבא" ,מדגיש אגזה. מה המסר שאתה מבקש להעביר דרך צילות מי ראסטות וקעקועים? "צריך להבין מה משמעות הקעקועים .בעצם אנשים לוקחים את הגוף שלהם והופכים אותו ללוח ציור .הם אומרים :מותר לי לצייר על הגוף שלי .בנוגע לראסטות ,אנשים מתחייבים לגדל ראסטות ולסחוב אותן עליהם ,ולשמור על ההיגיינה". מדוע היה לך חשוב לתת ביטוי להתנהגויות פחות מקובלות בחברה? "האמת שהקעקועים בימינו זה סוג של אופ־ נה ,אבל אף משפחה אינה מקבלת בהסכמה את רצונם של הילדים לעשות קעקועים .אני בעצמי רציתי לעשות קעקועים וראסטות ,אבל חששתי מהתגובות של בני המשפחה. "הצילומים משקפים תופעה רחבה של סטי־ גמות בחברה .יש סטיגמות שאדם מקבל בגלל צבע עור ,כמו עולי אתיופיה .לכן היה לי חשוב לכלול בפרוייקט הגמר שלי תצלומים רבים של בני הקהילה מפגינים לקידום זכויותיהם ,בליווי כתוביות". אתה מאמין שדרך הצילום אפשר להסיר סטיגמות? "ברור .יש הבדל בייצוג סטיגמות בצילום לבין ייצוג סטיגמות בחיים האמיתיים .למשל, לא תעיר לאדם עם קעקועים ,אבל בצילום קל לך יותר לבקר או להעריך .ככל שאנו תופסים את הסטיגמות והשונות בצילומים ,אנחנו הופ־ כים יותר סובלנים ומקבלים את השונה .ברגע שמדברים על הסטיגמות ,אפשר גם למצוא פת־ רונות". במה אתה הולך לעסוק? "סיום הלימודים לא מבטיח שתמצא עבודה. אתה צריך פשוט לסמוך על היכולת שלך .אם אתה מצליח לעשות עבודה יפה ,אתה יכול לפ־ תוח עסק בעצמך .אני רוצה להיות צלם אופנה. אני לא מחפש שמישהו יעסיק אותי ,ברצוני להיות עצמאי .אני צריך לעבוד הרבה על הפ־ רסום ,ולהתמודד עם התחרות וכמובן לעשות עבודה טובה". מה היתה חוויית הלימודים שלך? "היו קשיים במהלך הלימודים .לא תמיד קל להיות בין יוצאי אתיופיה הראשונים .אבל ההישגים שלי היו טובים ,קיבלתי ביקורות טו־ בות על העבודות שלי .התחייבתי לעצמי להיות טוב בלימודים ולא לוותר". מה אתה ממליץ למי שרוצה ללמוד צילום? "קודם כל כדי להתקבל ללימודי צילום צריך תעודת בגרות ,אנגלית טובה ותיק עבודות, עבודות ,שמעיד על הכישורים שלך .במהלך הלימודים צריך להתאמץ ולעמוד בכל הדרישות והמשימות .זה אפשרי ,אבל חשוב מאוד לאהוב את המקצוע". ספטמבר | 2012ידיעות נגט | 11 מבלים עד כלות החושים מופעי מוזיקה אתיופית הם הזדמנות להיחשף לתרבות המיוחדת שבאנו ממנה >>> מצד שני ,אם המארגנים לא ייקחו אחריות ,הם עלולים לעודד שכרות ואלימות של צעירים >>> רשמים מהופעה בראשון לציון מאת גרמאו מנגיסטו השעה אחרי חצות הלילה .עשרות צעירים לבושים בגדים אופנתיים ,שיערם מסורק בסגנונות שונים ,מתקבצים בכניסה לאולם ההופעות בראשון לציון. בתוך האולם בוקעים צלילי המוזיקה האמהרית .ככל שהתור בחוץ מתארך ,הצעירים הולכים ומאבדים את סבלנותם .בתוך האולם מחכים להם זמר וזמרת מפור־ סמים מאתיופיה :טמסגן גברה-אגזיאבהר ומהלט גברה- גיאורגיס .הם הולכים להנעים את הלילה בשלל סגנונות המוזיקה האתיופית ,בעיקר מוזיקה אמהרית וטיגרית. כמה צעירים נשענים על המעקה בפנים נפולות .הם חיילים בשירות חובה בצה"ל ,שניצלו את החופשה בשביל ליהנות ולרקוד בהופעה .להפתעתם גילו כי עלות כרטיס ש"הזמרים מאתיופיה משמשים גשר לשימור המורשת שלנו ,שהולכת ונכחדת בישראל". אף על פי שהבליינים נרגשים מההופעה ,הם לא חוס־ כים ביקורת על מחדלים רבים .טספנט טאמה אומר כי "המארגנים אינם מסתפקים ברווח הכספי שהם מפיקים ממכירת כרטיסים ,אלא רוצים למקסם את הרווחים גם ממכירת משקאות חריפים .ההשתכרות וההתקוטטות הן לא חלק מהתרבות שלנו ,אלא משהו שרכשנו בישראל", הוא אומר. בדיוק בשעה 4:45הזמרים ירדו מהבמה וכלי המוזיקה דממו .כולם נעלמו כלא היו ,אפילו לא ניתן היה לדעת באיזו יציאה הם חמקו .הבליינים ישבו על הכביש או נש־ ענו על המעקות מחוץ לאולם. כמו נשרים שראו פגר ,הגיעו בזו אחר זו מוניות וציפ־ צפו .אולם איש מהבליינים לא יכול היה להרשות לעצמו צעירים בהופעה .אירוע תרבותי או השתוללות חסרת מעצורים? הכניסה גבוהה יותר ממה שפורסם במודעה – ₪ 150ולא .120 אדיסו טגבה ,בן " :22בדרך כלל בהופעות עושים הנח חות לחיילים שמשרתים את המדינה ,אבל כאן אין עם מי לדבר". דמסה דמקה" :19 ,באתי ליהנות לפני שאני נכנס למס סגרות רציניות יותר .אני הולך ללמוד תואר ראשון במכ־ ללה במשך ארבע שנים ,לפני הגיוס לצבא". רוב הבליינים אומרים שהם רואים במוזיקה האמהרית והטיגרית דרך לחזק את זהותם התרבותית המקורית. בהטה טספאי ,שנה ושבעה חודשים בארץ ,מתלונן שהכלים המוזיקליים המודרניים שודדים את הניחוח המ־ סורתי של השירה האמהרית. חנה אדיסו ,שנתיים וחצי בארץ" :אני אוהבת את התר רבות שלנו .אני מתכוונת לחנך את הילדים שלי שיהיו גאים בתרבותם ,יאהבו אותה ולא יתביישו בה". הבליינים רואים חשיבות רבה בהופעת זמרים אתיופים בישראל .אדלאוויט אילה ,שלוש שנים בארץ ,אומרת לשלם בעבור נסיעה מיוחדת .תושבי ראשון לציון והס־ ביבה מתחילים לצעוד ברגל אל בתיהם .פה ושם רואים רכבים פרטיים דחוסים בצעירים וצעירות. ,5:15שעת הגאולה .אוטובוס ראשון לתל אביב עוצר בתחנה סמוך לאולם .מרבית הבליינים ,שצריכים להגיע לאזור תל אביב והצפון ,ממלאים אותו ומתחילים בנסי־ עה. בדרך יורדים רבים מהנוסעים ,השאר פרקו בתחנה המרכזית החדשה .בתחנה היו עוד הרבה צעירים מבני הקהילה ,איש אינו יודע מה מעשיהם שם בשעה כזו. נראה כי הבליינים מעריכים ומוקירים את תרבותם וח־ פצים להיחשף למוזיקה האתיופית .אולם נערים ונערות רבים ,שלא הגיעו לגיל ,18נחשפים למשקאות חריפים. לאחר שתייה מופרזת של אלכוהול ,הם נוטים להתקוטט ביניהם .במהלך הלילה פרצו שלוש-ארבע קטטות ,שנ־ סתיימו ללא פגע .סיומה של ההופעה לפני תחילת התח־ בורה הציבורית שולח את הצעירים השתויים להשתולל בכביש ולסכן את עצמם. ስሜትን እስከመሳት መዝናናት የኢትዮጵያ ሙዚቃ ትርኢት የመጣንበትን ልዩ ባህል የሚያንጸባርቅ ነው። ነገር ግን አዘጋጆች ኃላፊነት ካልወሰዱ ስካርና ጠብን የሚያበረታታ ይሆናል። *በግርማው መንግሥቱ ጊዜው እኩለ ሌሊት ነው። ብዙ ወጣቶች ጊዜው ያመጣውን ፋሽን ለብሰው ይታያሉ። ጸጉራቸው ደግሞ በተለያየ ስታይል የተበጠረ ነው። እነሱም በሪሾን ለጽዮን የመዝናኛ አዳራሽ ውስጥ ለመግባት ተሰባስበዋል። ከአዳራሹ የአማርኛ ሙዚቃ ይሰማል። ከውጪ በኩል ያለው ሰልፍ በረዘመ ቁጥር ወጣቶቹ ትዕግሥታቸውን እያጡ ይሄዳሉ። በአዳራሹ ውስጥ ሁለት “ታዋቂ” ዘፋኞች ይጠብቋቸዋል፤ ተመስገን ገብረ እግዚአብሔርና ማኅሌት ገብረ ጊዮርጊስ። ዘፋኞቹም ሌሊቱን በሙሉ በአማርኛና ትግርኛ ዘፈኖች ያዝኗኗቸዋል። ብዙዎቹ ወጣቶች በአማርኛና ትግርኛ ሙዚቃ አማካይነት ባህላዊ መሠረታቸውን ማጠናከር ይፈልጋሉ። የተወሰኑ በውትድርና ግዳጅ ላይ ያሉ ወጣቶች መደገፊያውን አጥር ተደግፈው ቆመዋል። እነሱም የዕረፍት ጊዜያቸውን በመጨፈርና በመዝናናት ለማሳለፍ ነው የመጡት። ያስገረማቸው የመግቢያው ቲኬት ዋጋ በማስታወቂያው ከተነገረበት ዋጋ በላይ በጣም ተወዶ መገኘቱ ነው። ይኸውም በ120 ሼቄል ፋንታ 150 መሆኑ ነው። አዲሱ ጥጋቤ፡ “ብዙውን ጊዜ ትርኢቶች በሚቀርቡበት ጊዜ በውትድርና ለሚያገለግሉ ቅናሽ ይሰጣል። ነገር ግን እዚህ ከማንም ጋር መነጋገር አይቻልም”። ደምሴ ደመቀ፡- “እኔ የመጣሁት ጠንከር ያሉ ነገሮች ስለሚጠብቁኝ ከዚያ በፊት ትንሽ ለመዝናናት ስለፈለግኩ ነው። ለምሳሌ ያህል ወደ ውትድርና አገልግሎት ከመግባቴ በፊት መጀመሪያ በኮሌጅ ውስጥ ለ4 ዓመት ያህል እማራለሁ”። ባሕታ ተስፋዬ በስራኤል ውስጥ የቆየው ዓመት ከ7 ወር ሲሆን ዘመናዊ የሙዚቃ መሣሪያዎች ባህላዊውን የአማርኛ ዘፈን ያበላሻሉ ይላል። ሐና አዲስ ደግሞ በእስራኤል 2 ዓመት ተኩል የኖረች ስትሆን የሚከተለውን ብላናለች። “ባህላችንን እወደዋለሁ። ልጆቼ በባህላቸው የኮሩ ሆነው እንዲያድጉ እጣጣራለሁ። አገራቸውን የሚወዱና የማያፍሩባት እንዲሆኑ እፈልጋለሁ”። ለመዝናናት የሚመጡት ወጣቶች ኢትዮጵያውያን ዘፋኞች በእስራኤል የሚያቀርቡት ትርኢት ጠቃሚ ነው ይላሉ። ዕድላዊት አየለ ስትናገር ደግሞ “ኢትዮጵያውያን ዘፋኞች በመጥፋት ላይ ያለውን ባህላችንን በመጠበቅ ረገድ እንደ ድልድይ የሚያገለግሉ ናቸው” ትላለች። ወጣቶቹ በሙዚቃው ትርኢት ቢደሰቱም በዝግጅቱ ላይ ብዙ ትችት አላቸው። ተስፋነት የተባለው ወጣት ሲናገር “አዘጋጆቹ በመግቢያ ቲኬት ዋጋ ትርፍ የማይገቱ ሲሆን የአልኮል መጠጦችን በውድ ዋጋ በመሸጥ ትርፋቸውን መጨመር ይፈልጋሉ”። አብዛኞቹ ወጣቶች ያለገደብ የሚጠጡ ሲሆን ሰክረው መደባደብ ይጀምራሉ። ወጣት ተስፋነት ሲናገር “ሰክሮ መደባደብ የባህላችን ክፍል አይደለም። ይህንን ባህል የወረስነው ከአዲሱ የእስራኤል ባህል ነው” ይላል። ልክ 4፡45 ሲሆን ዘፋኞቹ ከመድረክ ላይ ወረዱ። የሙዚቃ መሣሪያዎችም ረጭ አሉ። የትርኢቱ አዘጋጆችና ጠባቂዎች ደግሞ ትንሽ ቆይተው ተሰወሩ። የሚዝናኑት ወጣቶችም ጥንድ፣ ትንሽ ቡድን እና ትልቅ ቡድን ሆነው በመንገዱ ዳር ተቀመጡ ወይም ከመደገፊያው ላይ እየተደገፉ ቆሙ። ልክ ጥንብ እንዳዩ ንስር አሞራ መኪናዎች ወደ ወጣቶቹ በመጠጋት የጥሩንባ ድምጽ ማሰማት ጀመሩ። ነገር ግን ከወጣቶቹ ውስጥ አንዳቸውም ቢሆኑ በውድ ታክሲ ተሳፍሮ ለመሄድ የሞከረ አልነበረም። የሪሾን ለጽዮንና አካባቢዋ ኗሪዎች ደግሞ ቤታቸው ቅርብ ስለሆነ በእግራቸው መጓዝ ጀምረዋል። 5፡15 የነጻነት ሰዓት ነው ማለት ይቻላል። የመጀመሪያው ወደ ቴል አቪቭ የሚጓዘው አውቶቡስ ከአዳራሹ አጠገብ ባለው ጣቢያ አቆመ። ተጓዦች ከአዲሱ “ታኻና መርካዚት” ወረዱ። በጣቢያው ላይ ሌሎች ብዙ ኢትዮጵያውያን ወጣቶች ነበሩ። ወጣቶቹ በአንድ በኩል ባህላቸውን መጠበቅ ይፈልጋሉ። በሌላው በኩል ደግሞ 18 ዓመት ያልሞላቸው ወጣቶች ከአስካሪ መጠጦች እየተጋለጡ ናቸው። እንደዚሁም አብዝተው ከጠጡና ከሰከሩ በኋላ መደባደብ ይጀምራሉ። የዘፈኑ ትርኢት የአውቶቡስ አገልግሎት ከመጀመሩ በፊት ስለሚያልቅ ወጣቶቹ በመንገድ ላይ ሥርዓተ አልበኛ እንዲሆኑና ራሳቸውን አደጋ ላይ እንዲጥሉ ያደርጋቸዋል | 12ידיעות נגט | ספטמבר 2012 מותו של מנהיג የታላቁ መሪ ዜና ዕረፍት ראש ממשלת אתיופיה ,מלס זינאווי ,נפטר בגיל " >>> 57לא צפויים זעזועים במדינה" ,מעריכים הפרשנים የኢትዮጵያ ጠቅላይ ሚኒስትር የነበሩት አቶ መለስ ዜናዊ በ57 ዓመታቸው ከዚህ ዓለም በሞት ተለይተዋል። * እንደ ፖለቲካ ተንታኞች አመለካከት “በሀገሪቱ ውስጥ ልዩ አስደንጋጭ ለውጦች አይኖሩም”። מאת גרמאו מניגסטו העם האתיופי שרוי בימים אלה באבל ,בעקבות פטירת ראש הממשלה ,מלס זינאווי בן ה.57- כך הסתיים עידן שלטונו הממושך, בן 21שנה ,אשר התחיל בסילוק השליט הקומוניסטי מנגיסטו היילה מריאם בשנת .'91סגנו של זינאווי ,היילמריאם דסלין, מונה לראש ממשלה זמני עד לבחירות בשנת .2015 בחודשים האחרונים זינאווי לא הופיע בציבור ,ועל פי השמועות היה מאושפז בבית חולים בבלגיה. עם היוודע דבר מותו ,אלפי אזרחים הגיעו לנמל התעופה "בולה" בבירה וקי־ בלו בבכי תמרורים את גופת מנהיגם .אז־ רחים שהתקשו להשלים עם מות המנהיג קראו" :גובז איימוטם" – לא מת הגיבור. רחמים אלעזר ,שדר ופרשן רדיו רק"ע, מכיר את מלס זינאווי ופועלו מקרוב" .הוא היה מנהיג גדול ,אינטלקטואל שאהב את עמו ואת מדינתו" ,אמר. לדבריו ,זינאווי הצעיד את אתיופיה לצמיחה כלכלית ,בנה כבישים שחיברו בין ערים וכפרים ,הקים עשרות מכללות, פתח את שערי המדינה למשקיעים זרים וצייד את הצבא באמצעים טכנולוגיים מודרנים. אליאס אינברום ,שהיה דיפלומט מדי־ ני בדרום אפריקה בשליחות משרד החוץ הישראלי ,אמר כי אף על פי שדרום אפריקה ראתה את עצמה בתור מנהיגת היבשת ,בפועל אתיופיה ,בהנהגתו של זי־ נאווי ,היא בעלת ההשפעה הרבה ביותר. לראש ממשלת אתיופיה המנוח היה יחס מיוחד לישראלים ילידי אתיופיה .הוא ראה בהם גשר המחבר בין שתי המדי־ נות .בניגוד למנהיגים שקדמו לו ,זינאווי איפשר לכל יהודי שרצה בכך לעלות לי־ שראל. בצד זכויותיו הרבות ,זינאווי גם ספג ביקורת מארגוני זכויות אדם ,אשר לא אחת האשימו אותו בדיכוי מתנגדיו הפו־ ליטיים ובהגבלת חופש הביטוי. לשאלה האם המערכת הפוליטית האתיופית מספיק חזקה כדי לעמוד בז־ עזוע ,אלעזר מדגיש כי זינאווי השאיר חוקה כתובה ,ולהערכתו לא צפויים זע־ זועים מיוחדים במדינה. גם אינברום מאמין כי העם האתיופי יידע להתמודד עם ההזדמנויות והאתג־ רים הנוצרים בעקבות מות המנהיג ,ויתל־ כד סביב המנהיגים הבאים. ישראלים יוצאי אתיופיה רבים הביעו צער עמוק על מות שליט אתיופיה .היו שהתראיינו בערוצי התקשורת השונים והתבטאו ברשתות חברתיות. יוצאי אתיופיה אחרים מתחו ביקורת על זינאווי בטענה לחלוקה לא צודקת של משאבי המדינה .אחרים הביעו דעתם שמה שקורה באתיופיה אינו נוגע לקהילה בישראל. מלס זינאווי .פתח את שערי המדינה | צילום :מוניקה פלוקיגר מה אנחנו יכולים ללמוד מאתיופיה? ?ከኢትዮጵያ ምን መማር እንችላለን יותר מ 250-קבוצות אתניות ,שדוברות 80שפות ,חיות במדינה אחת >>> מחקר של לאורה בראון מאוניברסיטת תל אביב בוחן איך המדינה מתמודדת עם המתח בין הקבוצות השונות በተለያዩ ብሔረሰቦች መካከል ያለውን ውጥረት ኢትዮጵያ እንዴት እየተቋቋመች እንደሆነ የቴል አቪቭ ዩኒቬርሲቲዋ ሊኦራ ብራውን መርምራለች። *በመሲ ምሥራቅ አይቼህ מאת מסי מסרק אייצק מחקר חדש של הדוקטורנטית לאורה בראון מהחוג למדעי המת דינה באוניברסיטת תל אביב בוחן את המבנה הפוליטי של אתיופיה כמכשיר ליישוב סכסוכים בין הקבוצות האתת ניות. באתיופיה קיימות למעלה מ־ 250קבוצות אתנ ניות וכ־ 80שפות .הקהילה האתיופית בישראל מגיעה משתי קבוצות אתניות עיקריות :דוברי אמהרית וטיגרית .אתנו-פדרליזם הוא מבנה פו־ ליטי שמאופיין בחלוקת האזורים על בסיס אתני. במקרה של אתיופיה המבנה כולל גם את השפות של הקבוצות השונות. עד המהפכה ב־ 1991אתיופיה אופיינה בשליטה פנימית של קבוצה אחת .השפה הרשמית במדינה היתה אמהרית ושימשה כשפת ההוראה במוסדות החינוך ,לצד השפה האנגלית .כיום ,כל קבוצה אתנית זכאית ללמד במוסדות החינוך שלה בש־ פתה. לאורך ההיסטוריה של אתיופיה בלטו מאוד המאבקים האתניים .לאחר שנים של סכסוך מזוין ,החזית הדמוקראטית המהפכנית העממית האתיופית ,או בכינויה המוכר EPRDFהפילה את המשטר המרקסיסטי לניניסטי הצבאי בשנת .1991סופו של המשטר הצבאי סימן את תחילתו של עידן חדש בהיסטוריה של אתיופיה. המבנה הפוליטי החדש יצר מצב של אוטונומיה תרבותית בקרב קבוצות בעלות מאפיינים אתניים דומים .הוקנו זכויות לשימור הזהות התרבותית, עם מידה מסוימת של עצמאות. במקביל החל תהליך של דמוקרטיזציה והענקת זכויות פוליטית וחברתיות ,שלא היו קיימות עד אז .שעריה של אתיופיה נפתחו לתיירות .רבים מבני העדה האתיופית בישראל ,אשר איבדו את אזרחותם כשעלו לישראל ,זכו באפשרות להוציא תעודות תושב זמניות ,או לתור באתיופיה בחו־ פשיות. שאלה מרכזית היא עד כמה הדמוקרטיה בא־ תיופיה ראויה? מאז 1991עמד בראש המדינה אותו ראש ממשלה (עד לפטירתו ,לאחרונה) .אומנם התקיימו בחירות ,אך קיימות תהיות רבות לגבי תקינותן. עבודת המחקר של בראון בוחנת מה אפש־ רויותיה וגבולותיה של השיטה הפוליטית בא־ תיופיה .הניסיון באתיופיה יכול לתרום לדיון בהקשר רחב יותר :יישום אתנו-פדרליזם כמודל ליישוב סכסוכים אתניים. “הצלחה של מערכת פדראלית אינה נמדדת במונחים של מניעת קונפליקטים חברתיים”, טוענת בראון“ ,אלא ביכולת שלה לווסת ולנהל קונפליקטים”. בהקשר האתיופי פירוש הדבר שלא ניתן להתג־ בר על סכסוכים אתניים ,אך ניתן להסדירם על ידי מבנה פוליטי מתאים. האתגר הגדול הניצב בפני אתיופיה הוא מי־ מוש הזכות להגדרה עצמית במצבי קונפליקט על פי המשפט הבינלאומי וזכות הפרישה בחוקה האתיופית. הביקורת העיקרית על השיטה היא בבעייתיות של דחיקת הסוגיות החברתיות ,הכלכליות והפו־ ליטיות של המדינה לשוליים ,כאשר הדיון המרכזי העומד בסדר היום הציבורי הוא הסוגייה האתנית. ספטמבר | 2012ידיעות נגט | 13 קס ברוק אליאס הלך לעולמו ቄስ ብሩክ ኤልያስ ዓረፉ היה אחד המנהיגים הרוחניים הבולטים בסימן שבאתיופיה >>> המשיך להוביל את קהילתו גם בחדרה ኢትዮጵያ ውስጥ በስሜን አውራጃ የታወቁ መንፈሳዊ መሪ ነበሩ። *እስራኤል ውስጥም ቢሆን በሐዴራ ከተማ ሰፊውን ሕዝብ ሲያገለግሉ ነበር። מאת גרמאו מנגיסטו קס ברוק אליאס ( ,)2012-1936מי שהיה אחד ממנהיגיה הרוחניים החשובים של קהילת ביתא ישראל בסימן שבצפון אתיופיה ,והמשיך להנהיג את קהילתו בישראל בשני העשורים האחרונים ,נאסף אל אבותיו .בן 76היה במות תו. אליאס הוזמן לפני ימים ספורים לקרית ים כדי לברך בטקס אזכרה .במהלכו הוא חש כאבים בראשו ,הובהל לבית החולים רמב"ם ,ולאחר אש־ פוז של ארבעה ימים נפטר. עשרות כוהנים ורבבות מאמיניו ומכריו האב־ לים ליוו אותו בדרכו האחרונה בעירו חדרה. הכוהנים גובזה טספהון ,טגבו אילה ,ברהן יהייס ואחרים ספדו לו. קס אליאס .הלך תמיד בדרך הישר | צילום :בני וודו ברוק אליאס נולד לאביו אליאס סהלו ולאימו באיינצ' דניאל בסימן ז'אן-אמורה ,סאוונה ,ככוהן. ממעמדו החדש ,הכוהן אליאס התחיל להנהיג שבאתיופיה .בגיל צעיר התחיל לעבוד במשק המשפחה והשתלב היטב במלאכה .ברם משפח־ את קהילתו בכפרו .הוא נתגלה כמנהיג דתי מש־ תו תיכננה לו ייעוד נעלה יותר .בהגיעו לגיל 18כמו ומעלה .ידע להעריך ולעודד את האנשים הוריו שלחו אותו ללמוד אורית אצל הנזיר אבא ההולכים בדרך הישר ודבקים בה .כשנדרש לכך, ראובן מנשה .אליאס התגלה כתלמיד שקדן ,חכם ידע גם להוכיח את ההולכים בדרך לא ישרה ונעים הליכות .במהלך לימודיו נשא לאישה את ולהציע תיקון לדרכם ,וכל זאת בלי לעורר הת־ זגנו ביאדגלין .בסוף לימודיו בשנת '61הוכתר קוממות נגדו. "היית הכוהן שלי" ”“የኔ ካህን ነበርክ בנו של קס ברוק אליאס סופד לאביו >>> "אב נותן שם צדיקים ,מחבק ומברך אתה" የቄስ ብሩክ ልጅ ሰው መሆን ኤልያስ ስለአባቱ ያወጣው የሐዘን ”እንጉርጉሮ * “የጻድቅ ስም የሚሰጥ፣ የሚደግፍና ቡራኬ የሚሰጥ አባት מאת סוומהון אליאס זכרך ברוך יהי אבי .אבי ,אתה בראש ובראשונה אב נותן שם, אב מלביש ואב מכבד. בשנית ,אבי ,אתה כוהני ,הכוהן שלי ,ולא כוהן של הציבור .היית הכוהן שלי. אב נותן שם צדיקים ,מחבק ומברך אתה, אבי מכבדי .האם זוכר אתה מה אמרת לי? "אעלה אותך מעלה-מעלה ,כי אתה כבודי ויורשי" ,אמרת לי" .בני ,אתה תהיה אהוב הציבור .אל תדבר ,אל תדבר" ,אמרת לי .היית מברך ושולח אותי. בשלישית ,אבי ,אתה חבר .כשהיינו יוש־ בים ,משוחחים ומשחקים ,הולכים בדרכנו, היית אחי ,היית החבר הטוב שלי .חברי ,אבי, שיכולתי לשוחח איתך על הכל. אבי מחזקני ותומך בי אתה .בכל אשר אלך, אמרת לי ,תעמוד מאחורי" .אעשה אותך גדול" ,היית אומר לי ,ומברך ושולח אותי לכל מקום. כאשר נסתובב בארצנו ברכב או ברגל, כשני חברים משחקים ומשוחחים" ,מי יכול עלינו" ,אמרת לי אבי חברי .אבי ואדוני הויה, מה אמרת לי? אומנם לימדתני הרבה ,אבל טרם סיימת .מה אעשה אני עכשיו? כשאבי מברך" ,גילך יהיה כמו מתושלח", הוא אומר" .עושרך כמו קורח וצדיק תהיה כמו שלמה המלך". אתה צדיק ,אבי ,אין צדיק כמוך .עושר, בנית בית ,בנית בית כנסת .גיל אבי ,היכן נעלם גיל? היכן נעלם גיל? על זה לא חשבת, אבי! לא מזמן אמרת לי אבי ,כי אתה צעיר ,ועוד נשחק ביחד ,תחתן אותי .עודדת וחיזקת אותי. מה קרה ,מה קרה למה שחשבנו? אבי ,גופי, נפשי ומרפאי .אתה היית הרופא שלי ,אתה היית הראש שלי ,שמחזק אותי .מה אני בלע־ דיך? איני יודע. אבי אמר כי הכוהן בשביל הציבור ,והציבור בשביל הכוהן .לכן הלך לשרת את הציבור. אני אומר לו :אבי ,חכה ואני אבוא איתך .הוא היה משיב" :אנשים יחכו לי ,יכעסו עלי", והיה רץ .אתם הציבור ,עזרו לנו ,תמכו בנו. אימי -תתחזקי ,איתך אתחזק. בימים שבהם ריחפה רעה על יהודי אתיופיה, הכוהן אליאס ניצב להגנת אנשיו .ב־ 1978פרץ עימות בין צבאו של מנגיסטו היילה מריאם ומ־ תנגדי השלטון .הצבא האתיופי חשד כי היהודים ואחרים שגרים באזור סימן משתפים פעולה עם המורדים ותומכים בהם. הצבא האתיופי ארב לאזרחים ,תפס ורצח את כל מי שנחשד בשיתוף פעולה עם המורדים .הכוהן אליאס ,יחד עם עוד שני כוהנים ,פנה לשלטונות הצבא ,הכריז כי יהודי אתיופיה נאמנים לשלטון ולמדינה ,וביקש לבל יאונה רע לקהילתו .נציגי הצבא השתכנעו ,נענו לבקשה ופסחו על היהודים ולא פגעו בהם. אנשים המכירים את הכוהן אליאס משווים אותו לאיוב התנ"כי .הוא ואשתו עברו ייסורים ומבחנים קשים מנשוא .לבני הזוג נולדו עשרה ילדים ,אך אף לא אחד מהם נמצא בין החיים היום. בהמשך נולדו להם שני ילדים ,בן ובת. הזוג אליאס ושני הילדים עלו לישראל בשנת 1991ושהו במוסדות קליטה זמניים במשך שלוש שנים .בתום תקופת הקליטה עברו לגור בחדרה. אליאס ומשפחתו אהבו את העיר החדשה ,אך לא מצאו שם בית תפילה ליוצאי אתיופיה. הכוהן אליאס פנה לעיריית חדרה וביקש שיוקם בית כנסת ,כדי שעולי אתיופיה יוכלו להתפלל בדרכם ולהמשיך לקיים את מורשתם הדתית .עיריית חדרה השיבה בחיוב והוקם בית כנסת לקהילה בשיכון עובדים. מדי שנה נהג לערוך משתה גדול בראש השנה ולהזמין אל ביתו את מאמיניו .בעשותו כך ,שמר את המורשת המשפחתית .אביו הכוהן והוא עצמו נהגו לערוך חגיגה גדולה בראש השנה עוד בהיותם באתיופיה. היה ברור לכוהן אליאס כי הכוהנים המבוגרים הולכים ומתמעטים עם הזמן .הוא פנה אל הבתים של מאמיניו וביקש לשלוח את ילדיהם ללימוד אורית אצלו ואצל כוהנים אחרים .הוא גייס נערים ,כולל בנו סוומהון ,והתחיל ללמד אותם אורית .אליאס נאסף אל אבותיו בטרם הכתיר את בנו לתפקיד כוהן. * הכתבה מבוססת על דברי הספד וקורות החיים שנישאו מפי סמנה פקדה וקסהון מרת וובט. | 14ידיעות נגט | ספטמבר 2012 להציל את ההיסטוריה משיכחה דברי ימי יהדות קווארה מתוארים בספר באמהרית "אור חדש" ,מאת טספאי צאנאלאו >>> "חשוב לי במיוחד שהדור הצעיר יכיר את ההיסטוריה שלו" ,אומר הסופר מאת גרמאו מנגיסטו טספאי צאנאלאו נולד וגדל במחוז קווארה שבאת תיופיה ,היכן שאחת הקת בוצות העתיקות והאדות קות של יהדות אתיופיה התיישבה במשך דורות רבים. בעוד שרוב התושבים עסקו בתפקי־ דים מסורתיים כגון חקלאות ,גידול צאן ומלאכות יד אחרות ,צאנאלאו רצה לר־ כוש השכלה. כדי להגשים את שאיפתו נרשם לבית ספר והתחיל ללמוד בחפץ רב .אך במ־ חצית הראשונה של שנות השבעים, בהיותו תלמיד כיתה ד' ,התרחשה מהפ־ כת ה"דרג" ,שבמהלכה הוא שילם מחיר כבד :אימו נרצחה והוא נאלץ להפסיק את לימודיו. צאנאלאו לא זנח לחלוטין את חלומו לרכוש השכלה" .במקביל לעבודה הח־ קלאית ,שבה עסקתי לפרנסתי ,שאלתי ספרים ממכרים ,התיידדתי והתייעצתי עם מלומדים ,ובדרך זו רכשתי השכלה בכוחות עצמי בבית". בזכות נחישותו ,היום יכולים יש־ ראלים יוצאי אתיופיה להגיד במידה רבה של ביטחון כי לפחות פרק חשוב בהיסטוריה שלהם עלה על הכתב וניצל משיכחה .שכן צאנאלאו כתב ספר בשם טספאי צאנאלאו הסופר (משמאל) ואמסלו מהרי העורך .לשקף את ההיסטוריה האמיתית מי רוצה להיות סופר? ?ደራሲ መሆን የሚፈልግ ማን ነው "יותר ויותר אנשים כותבים ספרים ,וזוהי מגמה שיש לעודד" ,אומר עורך הספר ,אמסלו מהרי >>> "דור המהגרים ייעלם יחד עם ההיסטוריה המפוארת שלנו ,אם לא נתעד את עברנו" “ብዙ ሰዎች መጻፍ ጀምረዋል። ይህ ሊበረታታ የሚገባ ተግባር ነው።” ይህንን የሚለው “አዲስ ብርሃን” የተሰኘው መጽሐፍ አርታዒ የሆነው አምሳሉ መሐሪ ነው። *በግርማው መንግሥቱ מאת גרמאו מנגיסטו כדי להפוך ספר למוצר מוגמר ולהוציא אותו להדפסה ,צריך עורך מקצועי לעבוד עליו ,הן מבחינה לשונית והן מבחינת התוכן. עורך הספר "אור חדש" ,אמסלו מהרי, מסביר שמטרתו להשביח את הכתיבה בלי להוסיף ובלי לגרוע מכוונת הסופר ,וכך לה־ פוך את הספר לקריא ומובן יותר. מהרי" :הכותב עשוי להשתמש במילים בלתי ספרותיות ,אז העורך מאתר מילים הולמות ושם במקומן .לפעמים העורך יכול להתערב בתכנים ,אבל השינויים נעשים בה־ תייעצות ובהסכמה מלאה עם כותב הספר". האם יש כללי "עשה ואל תעשה" בכת תיבת ספר? "בדרך כלל לא מומלץ לכתוב בשפת די־ בור ,בסלנג ובמילים משפות זרות ,אם יש להן חלופה הולמת בשפת הכתיבה .אבל לא צריך לדאוג ,העורכים בקיאים במכמני השפה ויכולים לתקן". יש לך דגשים מיוחדים לגבי כתיבת ספר היסטורי? "הכתיבה צריכה להיות אובייקטיבית וכללית .פעמים רבות שמתי לב כי כותבים מהקהילה מכניסים סיפור אישי או משפחתי בספר היסטוריה". איך אתה מגדיר את ארון הספרים של הקהילה? "כבני העם היהודי זכינו לכינוי עם הספר, אבל יהודי אתיופיה ממעטים בכתיבת ספ־ רים .למרות שיש לנו היסטוריה ארוכה ועשירה ,אנחנו מופשטים מעברנו .נוהגים להאשים את הדורות הקודמים ,שלא תיעדו את עברם והעבירו לנו .השאלה היא מה אנ־ חנו עושים בהווה .עלינו לתעד את הסיפורים שבעל פה ולהעלות אותם על כתב". למה נוצר מצב כזה של מיעוט כותת בים? "לא היתה הזדמנות נאותה לרכוש השכלה באתיופיה .אחת הבעיות המרכזיות בקהילה היא שרבים לא רגילים לקרוא ספרים ,דבר שיכול לדכא את שאיפות הכותבים. "אולם כיום יותר ויותר אנשים מנסים לפרסם ספרים .זוהי מגמה מאוד משמחת, שיש לעודדה .חשוב להבין כי הדור שלנו, דור המהגרים ,עומד על סף היעלמות ,יחד עם ההיסטוריה המפוארת שלנו .לפיכך מו־ טלת עלינו החובה לכתוב ולתעד את עברנו. חובתנו לתמוך בסופרים ,לעודד אותם ול־ קרוא את הספרים שלהם ,כדי שתהיה להם מוטיבציה להמשיך לכתוב". "אור חדש" ,שבו הוא מגולל ברוב כישרון את דברי ימיה המפעימים של יהדות אתיופיה ,ובייחוד יהדות קווארה .הספר כתוב באמהרית ,וכעת הוא שואף לתרגמו לעברית. "'אור חדש' שונה מכל הספרים שנכתבו על יהודי אתיופיה" ,אומר עורך הספר ,המשורר והסופר אמסלו מהרי. לדבריו ,רוב הספרים עד כה נכתבו על ידי חוקרים זרים" .הם כתבו מה שסיפרו להם או מה שנראה להם ,לכן ספריהם פחות שיקפו את ההיסטוריה האמיתית של יהדות אתיופיה .אפי־ לו המניעים של הכותבים היו שונים. הם כתבו בדרך כלל כדי לקבל תואר אקדמי או להעלות את מעמדם בא־ קדמיה". לעומת זאת ,צאנאלאו כתב את ההיסטוריה של עצמו ושל קהילתו, שחווה אותה ממקור ראשו .המניע שלו :תיעוד ההיסטוריה והעברתה לדורות הבאים. "חשוב לי במיוחד שהדור הצעיר יידע את שורשיו ,ילמד את ההיסטוריה שלו ,יכיר איך חיו יהודים באתיופיה ומי היו המנהיגים .חשוב לי שקהילות יהודיות אחרות ,שאינן יודעות את ההיסטוריה שלנו ,יכירו אותנו. "שמתי לב כי בישראל קהילות יהודיות שונות מתעדות את ההיס־ טוריה שלהן ,אבל אצלנו ההיסטוריה הארוכה והטרגדיות שפקדו אותנו לא זוכות לתיעוד ראוי. שאלתי את עצמי ,מדוע ההיסטוריה שלנו נותרת קבורה ועלומה מתודעה אנושית?". מדוע היה צורך לכתוב בנפרד את ההיסטות ריה של יהודי קווארה? "אני מתמקד בעיקר במחוז קווארה ,כי זה המ־ קום שבו נולדתי ,גדלתי ואני מכיר אותו היטב. אבות אבותי חיו בקווארה במשך דורי דורות. "יהודי אתיופיה עברו ימים טובים וימים נו־ ראים בתקופת גלותם באתיופיה .התרחשו בק־ ווארה אירועים חשובים ,שלא זכו לתיעוד .יהודי קווארה שרדו ארבע פעמים תוכניות השמדה. חשוב לציין את האירוע הטרגי אשר מוכר ברבים: 'שי גדל' ,שתרגומו המילולי לעברית -תהום אלפיים". מה ייחודי בספר שלך? "חוקרים רבים שכתבו את ההיסטוריה של יהדות אתיופיה ,איזכרו פה ושם את יהודי קווארה .אבל הם לא תיעדו את עברם ,את אור־ חות חייהם ואת יחסי הגומלין שלהם עם שכניהם הנוצרים .הספר שלי משלים את החסר הזה .הספר יכול לשמש בסיס טוב לכל מי שרוצה לכתוב בה־ רחבה את דברי ימיה של יהדות אתיופיה". יש לך ציפיות מסויימות מהקהילה? "אני מצפה שהציבור יעריך את עבודתם הקשה של הסופרים ויתמוך בהם .מטבע הדברים ,כל סופר רוצה שהציבור ירכוש את ספרו ,יקרא בו וילמד ממנו .מלבד תמיכת קהל הקוראים ,סופ־ רים נזקקים לתמיכתם של אנשי מקצוע בתחום העריכה וההוצאה לאור .התמזל מזלי ,והסופר והמשורר אמסלו מהרי ערך את הספר שלי ועזר לי להוציא אותו לאור. "במהלך כתיבת הספר המשכתי לעבוד במש־ רה מלאה .אפילו יום אחד לא נעדרתי מהעבודה. הכותב צריך משמעת עצמית ,הוא חייב להקצות זמן קבוע לכתיבה .אני מצפה לראות יותר ויותר מבני הקהילה כותבים ספרי היסטוריה .אחרי הכל ,תיעוד ההיסטוריה שלנו יאפשר לנו להת־ וות דרך לדור הבא". ספטמבר | 2012ידיעות נגט | 15 מכתבים למערכת ለጋዜጣው የተላኩ ደብዳቤዎች משתלבים בתעסוקה በሥራ ውስጥ መዋሃድ במוקד הקליטה בראשון לציון נערך קורס מלגזנות ,בהשתתפות 23 תלמידים מבני הקהילה. אחת המטרות המרכזיות של מוקד הקליטה היא לשלב את בני הקהילה במ־ "אתיופי? לך תחפש עבודה אחרת". אפליה מכל סוג אסורה על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ,שקובע: "לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת ארץ מוצאם ,דתם, גזעם". יש מה לעשות בנדון .מי שהופלה יכול להתלונן למשרד התמ"ת או להגיש תביעה לבית המשפט .החוק מקל על התובעים ומטיל את נטל ההוכחה על המעסיקים. רותם בלולו ,לינוי דהן ,נעמה גואטה ,ציונה יהייס ,שלי גבאי ידידי נפש የነፍስ ጓደኛሞች שירות חדש נפתח בעמותת "אנוש" בנתניה לאוכלוסייה האתיופית: מרכז ייעוץ למשפחות נפגעי נפש (מיל"ם). בטיפול ניתן למשפחות מידע על אודות מחלות הנפש ,הטיפול התרופתי והשיקומי ,דרכי התמודדות ,התייחסות לצרכים הרגשיים של בני המשפחה. מחלות נפש היו קיימות מאז ומתמיד בקהילה האתיופית .ההתמודדות איתן היתה באמצעות טיפולים מסורתיים ,כמו טבילה במקווה ובאמצעות טקסים פולחניים אצל מרפא מומחה בעל יכולות מאגיות. בעידן הנוכחי קיימים טיפולים רפואיים מגוונים .כמו כן ישנן מסגרות שי־ קום ,אשר נותנות מענה בתחומי הדיור ,התעסוקה וההשכלה .כל אלה מסייעים לאדם עם מחלת נפש לנהל חיים עצמאים בקהילה. למען משפחות החולים קיימים מרכזי ייעוץ ותמיכה המפוזרים ברחבי הארץ וממומנים על ידי משרד הבריאות .המרכזים הפכו לבית למשפחות המתמו־ דדים. לאחרונה נפתח בעיר נתניה שירות למשפחות הקהילה האתיופית על ידי עובדת בת הקהילה .השירות ניתן בשפה האמהרית ,מתוך הבנה תרבותית של תפיסת המחלה ומערך המשפחה ,המאפיינים את הקהילה. בוגרי קורס מלגזנות .רוכשים מקצוע ומתקדמים בעבודה קומות העבודה השונים .ההכשרה המקצועית מעניקה התמקצעות ומאפשרת לשפר את תנאי השכר. להכשרתם המקצועית של בני הקהילה בעיר חשיבות עליונה במאמצים לקדם את השתלבותם בשוק העבודה הישראלי .מטרתנו להעלות את המודעות של בני ובנות הקהילה לאפשרויות המקצועיות העומדות בפניהם. קורסים נוספים שמתוכננים :מטפלות לגיל הרך לבנות הקהילה והכשרת מנהלי תחזוקה כלליים. זיוה דסה -מנהלת מוקד הקליטה ,ואגינטו רטה -רכז התעסוקה דנה קינדה -תרפיסטית באמנות ואורית זנבה -מנהלת מרכז למידה ותעסוקה עובדי אדמה አርሶ አደሮች בלב העיר פתח תקווה מופעלת חווה חקלאית ,ובה קבוצת יוצאי אתיופיה ומעבדת את האדמה. שוויון בעבודה? እኩልነት በሥራ ?ውስጥ כתלמידות כיתה י"א בתיכון גרוס בקרית גת ערכנו עבודת חקר בנושא "אפליית עובדים ממוצא אתיופי". ערכנו סקר בין העובדים ,והגענו לתוצאות עגומות שבישראל בשנת 2012 עדיין קיימת אפליה חמורה כלפי עובדים יוצאי אתיופיה. הציטוטים הבאים מבוססים על דברים שעובדים מספרים שאמרו להם: "אנחנו לא מקבלים אתיופים לעבודה"" ,עובד לבן עדיף על עובד שחור", החווה החקלאית .האדמה נותנת פרי מטרת התוכנית לחזק את יוצאי אתיופיה וליצור קהילה שתורמת לעצמה ולסביבתה ,תוך שימוש במקורות העוצמה הפנימיים ומימוש מורשתם התרבו־ תית .מתוך טיפול משותף בחווה נוצרת רשת חברתית תומכת. קבוצת נשים מגיעה להתנדב ביצירת אמנות אתיופית מסורתית ,כגון קד־ רות וקליעת סלים .כך מגבירים את המודעות של האוכלוסייה הוותיקה ומע־ בירים מסר שלקהילה האתיופית יש הרבה מה לתרום. בסיום הפעילות נערך ערב גיבוש עם מאכלים אתיופיים מסורתיים ותוצרי החווה. עורכות עבודת החקר" .לך תחפש עבודה אחרת" אינייש ישעיהו ,עובדת סוציאלית במחלקת הרווחה ורכזת התוכנית ታሪክን ከመረሳት ማዳን ”“አዲስ ብርሃን የተሰኘው መጽሐፍ የቋራ ይሁዲዎች ታሪክን የሚተርከው መጽሐፍ በተስፋዬ ጫንያለው አዘጋጅነት ለኅትመት በቃ *በግርማው መንግሥቱ ተስፋዬ ጫንያለው ተወልዶ ያደገው ቋራ ውስጥ ነው። ይህም ቦታ የኢትዮጵያ ይሁዳውያን ጥንታዊ መኖሪያ ሲሆን ሃይማኖታቸውን ለብዙ ዘመናት አጥብቀው ይዘው የቆዩበት ቦታ ነው። በዚህ “አዲስ ብርሃን” በተሰኘ መጽሐፉ የቋራ ይሁዲዎችን ያለፈ አኩሪ ታሪክ በጥሩ የአተራረክ ስልት አቅርቧል። አሁን ደግሞ ይህንኑ መጽሐፍ ወደ ዕብራይስጥ ተርጉሞ ለማቅረብ ዕቅድ ይዟል። እንደ ተስፋዬ አመለካከት ወጣቱ ትውልድ የታሪኩን ምንጭ ማወቅና መማር፣ የኢትዮጵያውያን ይሁዲዎች ኑሮና ታላላቅ መሪዎቹን ማወቅ አስፈላጊ ነገር ነው። እንደዚሁም ሌሎች ይሁዲዎች የኢትዮጵያ ይሁዲዎችን ታሪክ ማወቃቸው ሌላው አጽንኦት የሚደረግበት ነጥብ ነው። የቋራ ይሁዲዎችን ታሪክ ነጥሎ የመጻፉ አስፈላጊነት ?ምንድን ነው ተስፋዬ ጫንያለው፡- “የቋራ ይሁዲዎችን ታሪክ ለመጻፍ የመረጥኩበት ምክንያት ተወልጄ ያደግኩበት ቦታ በመሆኑና በደንብ ስለማውቀው ነው። ኢትዮጵያውያን ይሁዲዎች በኢትዮጵያ በነበሩበት ጊዜ ጥሩ ነገሮችን ብቻ ሳይሆን ክፉ ፈተናዎችንም አልፈዋል። የቋራ ይሁዲዎችም በታሪካቸው አኩሪ ገድሎችን ያስመዘገቡ ቢሆንም እነዚህ ገድሎች ግን በደንብ ተመዝግበው አልተጻፉም”። መጽሐፍህን የተለየ የሚያደርገው ነገር ምንድን ?ነው ተስፋዬ ጫንያለው፡- “የኢትዮጵያ ይሁዲዎችን ታሪክ የጻፉ ሰዎች የቋራ ይሁዲዎችን ታሪክ አልፎ አልፎ ጠቅሰዋል። ነገር ግን እነዚህ ተመራማሪዎች የቋራ ይሁዲዎችን ያለፈ ታሪክ፣ ዕለታዊ ኑሯቸውን፣ ከክርስቲያን ጐረቤቶቻቸውና ከሌሎችም ሕዝቦች ጋር ያሏቸውን ግንኙነቶች በደንብ አልተነተኑም። የኔ መጽሐፍ ይህንን ክፍተት ይሸፍናል የሚል እምነት አለኝ። እኔም በበኩሌ የምመኘው የኅብረተሰባችን አባላት የዚህ ዓይነት ታሪካዊ መጽሐፍ እንዲጽፉ ነው። ታሪካችንን መዝግቦ ማስቀመጡ ለመጪው ትውልድ ጥርጊያ መንገድ እንድንከፍትለት ይረዳል”። ד"ר אביעד ומיסטר מרקוס ዶ/ር አቪዓድና ሚስተር ማርኩስ אביעד יוסף הוא בחור שקט ומופנם מקרית ים >>> הוא יצר לעצמו דמות חדשה – ראפר זועם ואגרסיבי בשם מרקוס >>> "אני לא רוצה להגיע לתחושת סיפוק ,כי סיפוק זה סופה של ההצלחה" ”አቪዓድ ዮሴፍ ዓይነ አፋር የሆነ የቅርያት ያም ኗሪ ሲሆን “ማርኩስ የሚባል ተናዳጅና ጥለኛ የሆነ “የራፕ” አቀንቃኝ በራሱ ገጸ ባሕርይ ቀርጿል።* በግርማው መንግሥቱ מאת גרמאו מנגיסטו אביעד יוסף ,בן 26מקרית ים, ראה בנעוריו את העולם באור חיובי ,מלא טוב ,אהבה וצדק, שבתוכו הוא חי בהרמוניה ובת שלווה. בהגיעו לגיל ההתבגרות גילה כי העולם הוא מקום בלתי שלם ,שבו הוא מתקשה לנהל חיים משמעותיים. בעוד שאביעד הבוגר רוצה לשפר ולתקן את העולם ולהפוך אותו למקום טוב יותר ,אביעד הצעיר תופס את עצמו ,וגם אחרים תופסים אותו ,בתור בחור שקט ,מכונס בתוך עצמו ,כלל לא מאמין שבני האדם צריכים לעשות משהו בשביל לשנות את עולמם. המתח בין שני הצדדים הלך וגדל" .כדי לע־ שות שינוי בחברה" ,מציין אביעד" ,הייתי צריך ליצור דמות חיצונית ,שמאפשרת לי לזעוק כנגד עוולות חברתיות". לתכלית זו אביעד ברא את מרקוס הראפר. "זהו אדם זעפן ,אגרסיבי ,בוטה ויצירתי" .לדב־ ריו ,שתי הדמויות מתחלפות זו בזו בסיטואציות שונות" .במפגשים משפחתיים וחברתיים ,אני אביעד" ,הוא מסביר" ,אבל כשאני מחזיק עט ונייר או עולה על הבמה ומתחיל לשיר ,אני מר־ קוס". הימשכותו לשירי ראפ נבעה מחיפוש זהות. "מאז שאני זוכר את עצמי אני שומע ראפ .גד־ לתי בשכונה אתיופית ,שלא קל לצאת ממנה. חיפשתי משהו להזדהות איתו .מצאתי דימיון בין השכונות האתיופיות לשכונות העוני של השחורים בארצות הברית". שירי המחאה בעבור אביעד הם כלי ביטוי אישי" .אני לא מוחה על מחיר המוצרים ,ולא שום מחאה כללית .אני מוחה בשמי ולמען עצמי. יש דברים שמציקים לי מאוד בעולם ,כגון מע־ מדם הנמוך של השחורים .מפריע לי שאנשים גומלים לי רע על מעשים טובים .אם אני חש אי- צדק ,כל אנשים הדומים לי עלולים לחוש כך". "אני לא בן אדם שפותח כל היום את הח־ לון ואומר גזענות" ,הוא מצהיר" .אבל שמתי לב כי אף שנולדתי בארץ ,רוב החברים שלי הם אתיופים .אני אדם ששופטים אותו לפי צבע עורו". יש לו שיטה ייחודית לגמול בני אדם מדעות קדומות" :אנחנו הישראלים יוצאי אתיופיה לא צריכים להוכיח לאף אחד ,כי בהוכחה יש ני־ סיון לרצות את האחר .עלינו להראות לעצמנו כי אנחנו יכולים לעשות מה שאחרים מסוגלים. אם אתה מצליח לעשות מה שאתה מאמין בו, כולם יראו את ההצלחות שלך ויבינו כי מעבר לקליפה והצבע ,המהות האנושית משותפת לכל בני האדם". הוא מזהה נקודות חולשה גורליות בקרב ידיעות נגט לרקוד עם הכתפיים እስክስታ איצ'או טרונך הוא רקדן מוכשר בסגנון אתיופי ,ויש לו חלומות גדולים >>> ב"רוקדים עם כוכבים" לא תראו אותו ,כנראה አይቼው ጥሩነህ የተዋጣለት እስክስታ ወራጅ ሲሆን ታላቅ ራእይ አለው። *በግርማው መንግሥቱ טרונך .חולם להיות רקדן מקצועי מאת גרמאו מנגיסטו יוסף .ביטוי אישי ומחאה פרטית ישראלים יוצאי אתיופיה" .הם רוכשים תואר באוניברסיטה ,אבל כשלא מצליחים להתקבל לעבודה ,מרימים ידיים ואומרים שזו גזענות. אם מישהו אומר לך שאתה לא מתאים ,תנסה שוב ושוב ,ובסוף תפרוץ את הגבולות .אתה צריך להתעקש ולא לוותר". אבל נקודת החולשה המרכזית בקרב הקהילה, בעיניו של הראפר הצעיר ,היא ההכשלה העצ־ מית" .אנשים שלא מכירים אותי מגיבים ומפ־ רגנים לשירים שלי ,אבל צעירים מבני הקהילה כמעט לא מתעניינים. "כל עוד אנחנו מכשילים את עצמנו ,לא יחול שינוי במצבה של הקהילה .השינוי צריך להת־ חיל בתוכנו ,ולא בחוץ .זה לא משנה אם אתה אוהב או לא את מה שבן קהילתך עושה ,העיקר שהוא עושה משהו .אנחנו לא נמצאים במצב שמאפשר לנו לא לתמוך .אנחנו חייבים לתת יד לעצמנו ,כי איש מלבדנו לא יתמוך בנו". אביעד נמצא בראשית דרכו בתחום המוזי־ קה .הוא מופיע בפאבים ומעלה סרטונים ברש־ תות חברתיות .אבל הוא מאמין כי יוכל להגיע רחוק. לא ההצלחה היא מושא התשוקה שלו ,כי אם היצירה עצמה" .אני רוצה תמיד לחדש ,לשדרג, להתבלט ,שתמיד יהיה לי הרעב להצלחה .אני לא רוצה להגיע לתחושת סיפוק ,כי סיפוק זה סופה של ההצלחה". הזהות הכפולה של אביעד ומרקוס היא אולי משל לתמורות שעובר הדור השני של יוצאי אתיופיה בישראל .מצד אחד הם ממשיכים לה־ תנהל בעדינות ,בנדיבות ובצייתנות .מצד שני, הם מפנימים את המציאות הישראלית התחרו־ תית והדורסנית ,שבתוכה הם נדרשים לפלס דרכם ,לפתוח דלתות בכוחות עצמם ולהיות שחקנים מרכזיים בעיצוב פרצופה של החברה הישראלית. איצ'או טרונך מטירת כרמל חולם להיות רקדן מקצועי בסגנון אתיופי מסורתי. הוא עלה לפני ארבע שנים והחל לרקוד במרכז הקליטה ,ולאחר מכן בכפר הנוער ימין אורד .הכישרון המיוחד שלו נחשף לקהל בהופעה של הזמר טמסגן גבר-אג־ זיאבהר. טרונך עלה לבמה והתחיל להרעיד את כתפיו בווירטואוזיות .השומרים ניסו להוריד אותו ,אולם הזמר הידוע זיהה את כישורי הרקדן הצעיר שעומד מולו ,ובי־ קש מהשומרים להניח לו לרקוד. "יש לי חלום להיות רקדן מקצועי", אומר טרונך" ,אני מחפש בנרות להקת ריקוד בארץ .בינתיים אני לומד בעצמי, בעיקר דרך האינטרנט". טרונך תיכנן כמה פעמים לטוס לא־ תיופיה ולפתח את כישוריו שם .אולם הוא עומד לקראת הגיוס לצה"ל ומתקשה לממן את ההוצאה .כרגע הוא נאלץ להס־ תפק בהיותו חבר בפייסבוק עם הרקדנים המובילים באתיופיה. הבחור המוכשר מעורר פליאה בכל מי שצופה בו" :כל פעם שאני רוקד בחתו־ נות ,אנשים עוצרים ומוחאים כפיים" ,הוא מספר" .אני מאמין שעם קצת הדרכה ,אני יכול להיות כמו הרקדנים המובילים בא־ תיופיה".
© Copyright 2024