‫ידיעות נגט ‪የዲዖት ንጋት‬‬
‫עיתון מרכז ההיגוי‬
‫של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך‬
‫המנהל‪:‬‬
‫דוד מהרט‬
‫עורך‪:‬‬
‫גרמאו מנגיסטו‬
‫כתובת המערכת‪ :‬רח' תורה ועבודה ‪,1‬‬
‫ת‪.‬ד‪ ,16252 .‬ירושלים‪91162 ,‬‬
‫גיליון מס' ‪70‬‬
‫יוצא אחת לחודשיים‬
‫יוצא לאור בחסות‬
‫"ידיעותיכון"‬
‫ספטמבר ‪2012‬‬
‫אלול תשע"ב‬
‫גיליון מיוחד לסיכום הקיץ ופתיחת שנת הלימודים‬
‫בחזרה לבית הספר‬
‫איור‪ :‬סלמון טקה‪ ,‬תלמיד י"ב בתיכון ברנקו וייס‪ ,‬בית שמש‬
‫‪ወደ ት/ቤት መመለስ‬‬
‫חופשת הקיץ מאחורינו‪ ,‬והתלמידים שבו לספסל הלימודים >>> איך יכולים ההורים לתרום להצלחת ילדיהם? )עמ' ‪ >>> (3‬תלמידים מצטיינים‬
‫השתלבו בקייטנות מדעים )עמ' ‪ >>> (5‬הורים לילדי כיתה א' עברו סדנאות הכנה )עמ' ‪ >>> (4‬מה אומר הנוער על קיצור החופש הגדול? )עמ' ‪(8‬‬
‫‪የበጋው ዕረፍት አልቋል፣ ተማሪውችም ወደ ትምሀርታቸው ተመልሰዋል * ወላጆች ለልጆቻቸው ስኬት እንዴት‬‬
‫‪አስተዋጽኦ ማድረግ ይችላሉ? * ጐበዝ ተማሪዎች በሳይንስ “ቃይጣና” ተካፍለው ነበር * የ1ኛ ክፍል ተማሪዎች‬‬
‫?‪ወላጆች በቅድመ ዝግጅት ላይ ተካፍለዋል * ወጣቶች ስለአጭሩ የበጋ ዕረፍት ምን አስተያየት አላቸው‬‬
‫חתונה מסורתית‪ :‬הטרנד‬
‫החדש | עמ' ‪7‬‬
‫‪ባህላዊ ሠርግ፡ አዲሱ‬‬
‫‪ፋሽን‬‬
‫מוזיקה אתיופית‪ :‬בלגן‬
‫במופעים | עמ' ‪11‬‬
‫‪የኢትዮጵያ ሙዚቃና‬‬
‫‪የመድረክ ላይ ትርምሱ‬‬
‫חגית יאסו‪ :‬בדרך לאלבום‬
‫ראשון | עמ' ‪9‬‬
‫‪ሐጊት ኢያሱ፡ አዲስ‬‬
‫‪አልበም ልታወጣ ነው‬‬
‫עיתון מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה — האגודה לקידום החינוך‪ ,‬אגף קת"ע משרד החינוך‬
‫‪ | 02‬ידיעות נגט | ספטמבר ‪2012‬‬
‫העורך‬
‫ילדי ההפקר‬
‫גורמים אינטרסנטים מפתים בני נוער לעבור לבתי ספר דתיים וחרדיים‪ ,‬ללא הכנה וליווי >>> טוב‬
‫שההורים מאפשרים חשיפה לתפיסות עולם שונות >>> אסור להם לוותר על האחריות לחינוך ילדיהם‬
‫מאת גרמאו מנגיסטו‬
‫בפתיחתה של כל שנת לימודים ההורים עושים‬
‫כל שביכולתם לצייד את ילדיהם בכל האמצעים‬
‫הלימודיים האפשריים‪.‬‬
‫אם לא כולם‪ ,‬לפחות חלקם בחרו בתי ספר ההול־‬
‫מים את ערכיהם ותפיסת עולמם ושלחו את ילדיהם לשנת הלי־‬
‫מודים הבאה עלינו לטובה‪.‬‬
‫מיותר לומר כי כל הורה חפץ שילדיו יתמידו בבתי הספר שב־‬
‫חרו‪ ,‬יצליחו בלימודים וייצאו בסופו של דבר עם תעודת בגרות‬
‫איכותית‪ .‬לא פחות חשוב‪ ,‬שיצטיידו בערכים החיוניים‪ ,‬שישמשו‬
‫להם מצפן בהתנהלותם בחברה‪.‬‬
‫אולם שנה אחר שנה‪ ,‬הורים רבים בקרב ישראלים יוצאי‬
‫אתיופיה מגלים כי ילדיהם סולדים מבית הספר שבו התחילו‬
‫ללמוד ברצון רב‪ ,‬ואף משנים התנהגות בצורה קיצונית‪.‬‬
‫בוקר אחד הילד קם ומתחת לחולצתו משתלשלות ציציות לב־‬
‫נות ועל קודקוד ראשו מונחת כיפה‪ .‬הבת לובשת שמלות ארוכות‬
‫ומשיבה בבושת פנים אורח שמושיט לה יד לשלום‪.‬‬
‫קהילת יהודי אתיופיה דתית ברובה‪ ,‬אפילו אם לא תמיד המ־‬
‫שפחות מבליטות את הסממנים הדתיים‪ ,‬לכן ההורים בדרך כלל‬
‫שמחים נוכח התקרבות הילדים אל הדת‪.‬‬
‫אולם בהדרגה הילדים נכבים בתוך עצמם‪ ,‬מאבדים חברים בבתי‬
‫הספר החילוניים‪ ,‬ואפילו בשכונה הם הופכים לציפור בודדת‪.‬‬
‫אותם בני נוער מבקשים מהוריהם באמצע שנת הלימודים‪,‬‬
‫אפילו בפתח מבחני הבגרות‪ ,‬לעבוד לבית ספר דתי‪ .‬בדרך כלל‬
‫מדובר בילדים מתבגרים‪ ,‬הנוטים להתמרד‪ ,‬אז ההורים נכנעים‬
‫ונענים לדרישה‪.‬‬
‫נערים ונערות שלמדו בבתי ספר ובתיכונים חילוניים‪ ,‬במעבר‬
‫חד מגיעים לבית ספר דתי או לאולפנה‪ .‬עד מהרה הם מגלים כי לחיות על פי צו המצפון | עיבוד מחשב‪ ,‬למצולם אין קשר לכתבה‬
‫לימודי הדת קשים מאוד‪ ,‬והם נדרשים לעמוד בדרישות התובע־‬
‫ניות של המערכת הדתית‪ ,‬כגון שלוש תפילות ביום‪ ,‬והתנהגות‬
‫שונה באופן קיצוני ממה שהתרגלו עד כה‪.‬‬
‫ככל שהמסגרת מלחיצה יותר‪ ,‬הנערים זורקים את הכיפה והצי־‬
‫צית‪ ,‬והנערות משליכות את השמלה הארוכה‪ .‬הם שבים‪ ,‬והפעם‬
‫בהקצנה יתרה‪ ,‬אל העולם החילוני‪.‬‬
‫בני הנוער שעוברים את הטלטלות האלו נופלים לעיתים בין‬
‫הכיסאות‪ .‬הם לא הופכים לאנשי דת‪ ,‬ובוודאי לא רוכשים השכלה‬
‫מתאימה‪ ,‬המאפשרת להם להתנהל בכבוד בחברה החילונית הת־‬
‫חרותית והדורסנית‪.‬‬
‫תופעת ההתחרדות מתרחשת בכל חתכי הגיל בשיעורים מש־‬
‫תנים בין אוכלוסיות שונות‪ .‬אולם נדמה כי בקרב קהילת יוצאי‬
‫אתיופיה בישראל ישנם גורמים אינטרסנטים‪ ,‬בתוך הקהילה‬
‫ומחוצה לה‪ ,‬המנצלים את התערערות סמכותם של ההורים‪ .‬הם‬
‫מפתים צעירים בגיל ההתבגרות‪ ,‬וזורקים אותם אל תוך העולם‬
‫הדתי‪ ,‬ללא הכנה מקדימה וללא ליווי נדרש‪.‬‬
‫איני מבקש למנוע מהילדים לימודי דת‪ .‬אדרבה‪ ,‬צריך לאפשר‬
‫להם להיחשף לתפיסות השונות ולחיות את חייהם בהתאם לצו‬
‫מצפונם ורצונם‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬ההורים חייבים לדעת שילדיהם לא תמיד מודעים‬
‫למניעים של גורמים זרים‪ ,‬שמבטיחים להם עולם דתי זוהר‪ .‬בני‬
‫הנוער‪ ,‬להבדיל ממבוגרים‪ ,‬פחות חוו אכזבות מבני האדם ומהחיים‬
‫עצמם‪ ,‬לכן הם נוטים ללכת שולל אחר הבטחות‪ ,‬שלא תמיד יש‬
‫בהן ממש‪ .‬כך הם הופכים קורבנות קלים לגחמות של גורמים‬
‫זרים‪.‬‬
‫הגיע הזמן שההורים ייקחו אחריות על חינוך ילדיהם ולא יפ־‬
‫קירו אותם בידי גורמים אינטרסנטים‪ ,‬שמנצלים בני נוער מבו־‬
‫לבלים‪ ,‬כדי להגשים את האידיאולוגיה הדתית ואת המניעים‬
‫הכמוסים שלהם‪.‬‬
‫‪ተቆጣጣሪ የሌላቸዉ ልጆች‬‬
‫‪አንዳንድ የግል ጥቅም ያጠቃቸው ድርጅቶች ወጣት ተማሪዎችን በማታለል ያለ ቅድመ ዝግጅትና ያለፍላጎታቸው‬‬
‫‪ከነበሩበት ት/ቤት በማስወጣት ወደ ሃይማኖት ት/ቤት ይልኳቸዋል። * በግርማው መንግሥቱ‬‬
‫‪ራሳቸው በመረጡት መንገድ እንዲሄዱ‬‬
‫‪እንዲችሉ ማድረግ ነው።‬‬
‫‪ይህንን አያይዞ ወላጆች ማወቅ‬‬
‫‪ያለባቸው ነገር ቢኖር አንዳንድ ጊዜ‬‬
‫‪ልጆቻቸው ባለማወቅ ተታለውና ጥሩ‬‬
‫‪ቀለም በተቀባው ሃይማኖት ዓለም‬‬
‫‪እንዲገቡ መደረጉን ነው። እዚህ ላይ‬‬
‫‪መጠቀስ ያለበት ይህ የሚከሰትው‬‬
‫‪ልጆቹ ገና በለጋ ዕድሜ ላይ ባሉ‬‬
‫‪ልጆች ላይ ሲሆን ከውስጥ ያለውን‬‬
‫‪ድብቅ ዓላማ አይረዱም። ልጆች‬‬
‫‪እንደትልልቅ ሰዎች በሕይወታቸዉ ላይ‬‬
‫‪ብዙ ውጣ ውረዶችንና ፈተናዎችን‬‬
‫‪አላለፉም ስለሆነም ባዶ የሆነ ተስፋ‬‬
‫‪ይዘውና ባለማወቅ ይህን መንገድ‬‬
‫‪ተከትለው ስለሚሄዱ ይጥቅመኛ‬‬
‫‪ድርጅቶችና ግለሰቦች ስለባ ይሆናሉ።‬‬
‫‪ስለሆነም ወላጆች ይህንኑ ተረድተው‬‬
‫‪ለልጆቻቸው ትምህርት ኃላፊነትን‬‬
‫‪መውሰድ ይስፈልጋቸዋል። ግራ‬‬
‫‪የተጋቡት ወጣት ልጆቻቸው የግላቸውን‬‬
‫)”‪የሃይማኖት ርእዮተ ዓለም (“አይዶሎጂ‬‬
‫‪ዓላማ ለማሳካት የሚሯሯጡ ግለሰቦችና‬‬
‫‪ድርጅቶች መጠቀሚያና ሰለባ መሆን‬‬
‫‪የለባቸውም።‬‬
‫ידיעות נגט‬
‫‪ወጣቶችን ውጥረት ላይ ስለሚከታቸው‬‬
‫‪ከተወሰነ ጊዜ በኋላ ወንዶች‬‬
‫‪“ኪፓቸውን” ሴቶች ረጅም ቀሚሳቸዉን‬‬
‫‪በመተው ወደ ሃይማኖተኛ ካልሆነው‬‬
‫‪ኅብረተሰብ ይመለሳሉ። ይህን ውጣ‬‬
‫‪ውረድ ያለፉ ወጣቶች አንዳንድ ጊዜ‬‬
‫‪ሁለት ያጣ ጎመን ይሆናሉ። በአንድ‬‬
‫‪በኩል የሃይማኖት ሰዎችም አይሆኑም።‬‬
‫‪እንደዚሁም በዚህ ውድድር በበዛበት‬‬
‫‪ኅብረተሰብ ውስጥ ተወዳድሮ ለመኖር‬‬
‫‪የሚያበቃቸውን መደበኛ ትምህርት‬‬
‫‪አይቀስሙም።‬‬
‫‪ይህ ወደ ሃይማኖቱ የመግባቱ‬‬
‫‪ሁኔታ በተለያዩ የዕድሜ ክልል ውስጥ‬‬
‫‪ያሉትን የተለያዩ ኅብረተሰቦችን‬‬
‫‪ያጠቃልላል። ነገር ግን አንዳንድ በግል‬‬
‫‪ጥቅም የታወሩ ኢትዮጵያውያንና‬‬
‫‪ኢትዮጵያውያን ያልሆኑ ግለሰቦች‬‬
‫‪በጉርምስና ዕድሜ ያሉ ወጣቶችን‬‬
‫‪በመመልመል ያለ ቅድመ ዝግጅትና‬‬
‫‪ያለ ወላጆች ተሳትፎ ወደ ሃይማኖት‬‬
‫‪ት/ቤት ይወረውሯቸዋል። እኔ የልጆችን‬‬
‫‪የሃይማኖት ትምህርት የምቃወም ሰው‬‬
‫‪አይደለሁም። ዋናው ነጥብ ልጆች‬‬
‫‪የተለያዩ አመላካከቶች ኑሯቸው‬‬
‫‪ወደ ሃይማኖት ሲያዘነብሉ ይደሰታሉ።‬‬
‫‪ነገር ግን እነዚህ ልጆች ሃይማኖቱን‬‬
‫‪አጥብቀው ከመያዛቸው የተነሣ‬‬
‫‪ሃይማኖት ከማያከብሩት ጓደኞቻቸው‬‬
‫‪ይሸሻሉ። እንዲሁም ከአብሮ አደግ‬‬
‫‪ጓደኞቻቸው በመለየት ብቸኛ ይሆናሉ።‬‬
‫‪የሚያሳዝነው ግን እነዚህ ወጣቶች‬‬
‫‪በትምሀርት አጋማሽ ዓመት ላይ ድንገት‬‬
‫‪ተነስተው ትምህርታቸውን እና የየ2ኛ‬‬
‫‪ደረጃ መልቀቂያ ፈተናቸውን በመተው‬‬
‫‪ወደ ሃይማኖታዊ (“ዳቲ”) ት/ቤት‬‬
‫‪ለመዛወር ወላጆቻቸውን ይጠይቃሉ።‬‬
‫‪አብዛኛውን ጊዜ ይህ ነገር የሚከሰተዉ‬‬
‫‪በታዳጊ ወጣቶች ላይ ሲሆን በዚህ‬‬
‫‪ጊዜ ወላጆች እጅ በመስጠት የልጆችን‬‬
‫‪ፍላጎት ማሟላት ግዴታ ይሆንባቸዋል።‬‬
‫‪መደበኛ ት/ቤት ሲማሩ የነበሩ‬‬
‫‪ወጣት ወንድ እና ሴት ልጆች‬‬
‫‪ባንድ ጊዜ ወደ ሃይማኖት ት/ቤት‬‬
‫‪በሚዛወሩበት ጊዜ ትምህርቱ ከባድ‬‬
‫‪ከመሆኑም በላይ በቀን ሦስት ጊዜ‬‬
‫‪እንዲጸልዩ ከመገደዳቸው በተጨማሪ‬‬
‫‪በት/ቤቱ መመሪያ መሠረት አንዳንድ‬‬
‫‪ያልተለመዱ ነገሮችን እንዲከታተሉ‬‬
‫‪ይደረጋሉ። ይህ ያልተለመደ ሁኔታ‬‬
‫‪ወላጆች የሚያስፈልገውን የትምህርት‬‬
‫‪መሣሪያ በመግዛት ልጆቻቸውን‬‬
‫‪በየዓመቱ የትምህርት መጀመሪያ‬‬
‫‪ወቅት ላይ ወደ ት/ቤት ይልካሉ።‬‬
‫‪ሁሉም ባይሆን አብዛኛው ወላጅ ልጁን‬‬
‫‪ይስማማዋል እና ይረዳዋል ብሎ‬‬
‫‪ካሰበው ት/ቤት ይልከዋል። እያንዳንዱ‬‬
‫‪ወላጅ ልጆቹ በመረጠው ት/ቤት‬‬
‫‪እንዲማሩና ጥሩ የ2ኛ ደረጃ ዉጤት‬‬
‫‪እንዲያመጡ ከፍተኛ ፍላጎቱ ነው።‬‬
‫‪ከትምህርቱ ባላነሰ መልኩ የማህበራዊ‬‬
‫‪ኑሯቸው የበለጠ አስተዋጽኦ እንዲኖረው‬‬
‫‪የሚያስፈልጉትን መንገዶች መማሩ‬‬
‫‪አስፈላጊ ነዉ።‬‬
‫‪ድንገት አንድ ቀን ልጁ ከልብሱ‬‬
‫‪በታች “ጺጺዮት” አንጠልጥሎና እራሱ‬‬
‫‪ላይ “ኪፓ” አድርጎ ይታያል። እንዲሁም‬‬
‫‪ሴቷ ልጅ ረጅም ቀሚስ በመልበስ‬‬
‫‪አንዳንድ ሃይማኖታዊውን ባህል‬‬
‫‪ያላወቁ ወንድ እንግዶች እጃቸውን‬‬
‫‪ለሰላምታ በሚዘረጉላት ጊዜ አጸፋውን‬‬
‫‪አትመልስም። አብዛኛዎቹ የኢትዮጵያ‬‬
‫‪ይሁዳዊያን ሃይማኖታቸውን አጉልተዉ‬‬
‫‪ባያሳዩም ሃይማኖታቸውን ጠብቀው‬‬
‫‪የኖሩ ናቸው። ስለዚህ ልጆቻቸው‬‬
‫| עיתון מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך | ת‪.‬ד‪ ,16252 .‬ירושלים‪ .91162 ,‬פקס‪6429746 :‬־‪ | 02‬עורך‪ :‬גרמאו מנגיסטו ‪ | 052-3828507‬עורך באמהרית‪ :‬ד"ר אנבסה טפרה‪ ,‬טל' ‪050-6289338‬‬
‫| חברי מערכת‪ :‬דוד מהרט‪ ,‬רחל אלמיהו־שמעון‪ ,‬אדנקו סבהת | ‪ | E-mail: [email protected] | የአማርኛ አዘጋጅ: ዶ/ር አንበሴ ተፈራ | የትግርኛ ትርጉም: ላኣከብርሃን ይስሐቅ‬אתר מרכז ההיגוי‪www.mercaz-higui.org.il :‬‬
‫| יוצא לאור בחסות ידיעותיכון ‪ -‬המערכת לעיתוני תלמידים וסטודנטים מבית ידיעות אחרונות | רחוב מוזס ‪ ,2‬תל אביב‪ ,‬טלפון ‪ | www.yedtichon.co.il | e-mail: [email protected] | 03-6082524‬ידיעותיכון גם ב־‬
‫| גרפיקה‪ :‬שרית סטמקר‬
‫ספטמבר ‪ | 2012‬ידיעות נגט | ‪0‬‬
‫מנהל מרכז ההיגוי‬
‫החינוך מתחיל בבית‬
‫לא מספיק להגיד שהחינוך חשוב >>> מה אנחנו ההורים עושים‪ ,‬כדי שילדינו יצליחו בלימודים?‬
‫מאת דוד מהרט‬
‫השפעת הבית והמשפחה על חינוך‬
‫הילדים לא מוטלת בספק‪.‬‬
‫הדבר נכון ביתר שאת כאשר מדו־‬
‫בר במשפחת עולים‪ ,‬חרף העובדה‬
‫שבתהליך הקליטה יש נטייה להתמקד בילדים‪,‬‬
‫תוך הזנחת ההורים‪.‬‬
‫לא כל המשפחות משקיעות באותה מידה בחי־‬
‫נוך הילדים ובלימודיהם‪ .‬הבדלים אלה ניכרים‬
‫בהישגי הילדים‪ .‬יש הסברים רבים להבדלים בין‬
‫המשפחות‪ .‬אחד מהם קשור לרמת המעורבות של‬
‫ההורים בחינוך הילדים ולמקום שהחינוך תופס‬
‫בחיי המשפחה ובסדר העדיפות שהמשפחה נו־‬
‫תנת לו‪.‬‬
‫לא מספיק שנגיד‪" :‬חינוך הילדים חשוב מאוד‪,‬‬
‫אנחנו רוצים שהילדים שלנו יצליחו"‪ .‬מה עשינו‬
‫בפועל‪ ,‬כדי שהילדים יצליחו בלימודיהם?‬
‫הורים שהלימודים חשובים להם שמים את‬
‫החינוך במרכז ועוסקים בנושא כל הזמן‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬בדוגמא האישית שהם נותנים לי־‬
‫לדים‪ .‬ילדים בדרך כלל מחקים את ההתנהגות‬
‫של ההורים‪ ,‬ובעצם ההורים הם המודל הראשוני‬
‫של ילדיהם‪ .‬למשל‪ ,‬אם חשוב להורים שהילדים‬
‫יקראו ספרים‪ ,‬חשוב שגם אנחנו נקרא ספרים‪.‬‬
‫אם איננו יודעים לקרוא ספרים‪ ,‬חשוב שנשת־‬
‫דל ללמוד‪ .‬גם אם הקריאה קשה‪ ,‬אפשר פשוט‬
‫לקחת ספר ולעיין בו‪ .‬הילדים ישמחו אם ניקח‬
‫אותם לספרייה העירונית כדי שהם יקראו שם או‬
‫ישאלו ספרים‪ .‬אם נקנה להם ספרים‪ ,‬נזמין אותם‬
‫לשבת לידנו‪ ,‬נחבק אותם‪ ,‬והם יקראו לעצמם‪ .‬הם‬
‫ישמחו לספר לנו מה הם קראו‪ .‬ספרי ילדים בדרך‬
‫קול הנוער‬
‫‪የወጣቶች ድምጽ‬‬
‫עיתונאים צעירים מהקהילה משתתפים‬
‫בקורסי תקשורת לתלמידים מצטיינים‬
‫‪ከኢትዮጵያ ይሁዳውያን አብራክ የወጡ ወጣት ጎበዝ‬‬
‫‪ተማሪዎች በጋዜጠኝነት ኮርስ በመሳተፍ ላይ ይገኛሉ።‬‬
‫שר החינוך עם משתתפי קורס "עושים‬
‫תקשורת" בטלוויזיה החינוכית‬
‫שר החינוך עם משתתפי קורס‬
‫"עושים תקשורת" בטלוויזיה‬
‫החינוכית‪ .‬תלמידי תיכון מצת‬
‫טיינים בני הקהילה משתתפים‬
‫בתכנית תקשורת ייחודית‪.‬‬
‫הם נפגשים עם מומחים‪ ,‬מבקרים במע־‬
‫רכות של כלי תקשורת‪ ,‬עוברים הרצאות‬
‫וסדנאות ומתנסים בעבודה מעשית‪ .‬כתבות‬
‫של משתתפי הפעילות מתפרסמות מפעם‬
‫לפעם גם ב"ידיעות נגט" (בגיליון זה בע־‬
‫מודים ‪.)8-9‬‬
‫לקורס "עושים תקשורת"‪ ,‬שנערך בטל־‬
‫וויזיה החינוכית‪ ,‬מגיעים תלמידים מערים‬
‫שונות במרכז הארץ‪ .‬פרויקט זה ממומן על‬
‫ידי האגף לקליטת תלמידים עולים במשרד‬
‫החינוך‪ ,‬במסגרת תכנית החומש‪.‬‬
‫מסלול נוסף‪ ,‬תחת הכותרת "סמאי"‪,‬‬
‫התבצע במסגרת יישובית – בקרית מלא־‬
‫כי‪ ,‬בבית שמש והשאיפה היא להרחיב את‬
‫הפעילות לישובים נוספים‪ .‬תכנית זו מו־‬
‫פעלת בשיתוף עם משרד החינוך באמצ־‬
‫עות פרויקט קדם עתידים ‪ -‬מכון ברנקו‬
‫וייס‪ ,‬הקרן לידידות‪ ,‬חברת דלתא ועמותת‬
‫גוונים‪.‬‬
‫את התוכנית יזם העיתונאי דני אדינו‬
‫אבבה ("ידיעות אחרונות")‪ ,‬יחד עם מאיה‬
‫שריר‪ ,‬מנהלת האגף לקליטת תלמידים עו־‬
‫לים‪.‬‬
‫כלל מעוטרים בציורים הקשורים‬
‫לתוכן הספר‪ ,‬ואפשר לדבר איתם‬
‫על הציורים‪.‬‬
‫החינוך צריך לבוא לידי ביטוי‬
‫בחיי המשפחה במגוון דרכים‪ .‬יש‬
‫לדבר הרבה על הלימודים של‬
‫הילדים‪ .‬כאשר יושבים לאכול‬
‫מסביב לשולחן‪ ,‬גם הלימודים‬
‫נמצאים על השולחן‪.‬‬
‫שואלים את הילדים איך היה‬
‫להם בבית הספר‪ .‬מבקשים לשמוע‬
‫על התוכניות הלימודיות‪ ,‬בפרט‬
‫של הבוגרים‪ .‬ההורים יוותרו על דברים חשובים‬
‫כדי להיות נוכחים באסיפת ההורים‪ ,‬לממן חוג‬
‫ולקנות ספרים‪.‬‬
‫התנהגויות המגובות במעשים מעבירות מסר‬
‫ברור לילדים‪ ,‬כמה חשוב לנו‬
‫שהם לומדים‪ .‬כשהם יקלטו את‬
‫המסר‪ ,‬גם הם יוותרו על תענוג‬
‫רגעי‪ ,‬כדי לעשות את הדבר הח־‬
‫שוב בעיני המשפחה‪ ,‬ובעיניהם‪.‬‬
‫אם נזכור לתת להם מילה‬
‫טובה על המאמץ שהם עושים‪,‬‬
‫לא יאחר היום שנראה איך‬
‫ההישגים הלימודיים והחבר־‬
‫תיים עולים מעלה‪-‬מעלה‪ .‬ואז‬
‫נראה ילדים שמרוצים ממה‬
‫שהם עושים‪.‬‬
‫חשוב לזכור שגם אם הם לא מצליחים כפי‬
‫שציפינו‪ ,‬עלינו להעריך את המאמץ ואת הדרך‬
‫שבה הם הולכים‪ .‬הדרך הזו בסוף תוביל אותם‬
‫ליעד שהם רוצים להגיע אליו‪.‬‬
‫‪ትምህርት‬‬
‫‪የሚጀምረው‬‬
‫‪ከቤት ነው‬‬
‫‪ትምህርት አስፈላጊ ነው ማለቱ ብቻ በቂ አይደለም።‬‬
‫‪ዋናው ጥያቄ “ልጆቻችን በትምህርታቸው ጥሩ ውጤት‬‬
‫‪እንዲያገኙ እኛ ወላጆች ምን ማድረግ አለብን” የሚለው‬‬
‫‪ይሆናል። * ከዳቪድ ምህረት‬‬
‫‪ብናበረታታቸው በጣም ይደሰታሉ።‬‬
‫‪በቤተሰብ ደረጃ የትምህርትን‬‬
‫‪ጉዳይ በብዙ መልክ መግለጽ‬‬
‫‪ይቻላል። ምግብ በምንበላበት ጊዜ‬‬
‫‪ስለትምህርት መነጋገር አስፈላጊ‬‬
‫‪ነው። ልጆችን በት/ቤት እንዴት‬‬
‫‪እንደነበሩ መጠየቅና የትምህርት‬‬
‫‪ፕሮግራማቸው ምን እንደሆነ ለማወቅ‬‬
‫‪መጣር ያስፈልጋል። በተለይ በትልልቅ‬‬
‫‪ልጆች ላይ ይህን ዓይነት ክትትል‬‬
‫‪የሚያደርጉ ቤተሰቦች አብዛኛውን ጊዜ‬‬
‫‪የራሳቸውን ፕሮግራሞች በመሰረዝ‬‬
‫‪በት/ቤት በሚደረገው የወላጆች ስብሰባ‬‬
‫‪ላይ ይገኛሉ። መጽሐፍ ለመግዛትና‬‬
‫‪ከትምህርት በኋላ ልጆቻቸው‬‬
‫‪የሚያሳልፉበትን ቦታ ወጭ ለመሸፈን‬‬
‫‪ሲሉ አንዳንድ አስፈላጊ የሆናቸውን‬‬
‫‪ነገሮች ከመግዛት ይቆጠባሉ። በተግባር‬‬
‫‪የሚተረጐሙ ጸባዮች ለልጆች ግልጽ‬‬
‫‪መልእክት ያስተላልፋሉ። እነሱም‬‬
‫‪መልእክቱን ተረድተው በጊዜያዊ‬‬
‫‪መዝናናት ፈንታ ለዘላቂ ዓላማ‬‬
‫‪ተግተው ይሠራሉ።‬‬
‫‪መልካም ደረጃ ላይ ለመድረስ‬‬
‫‪የሚያደርጉት ጥረት ሁሉ‬‬
‫‪ካበረታታናቸው እና በጥሩ ሁኔታ‬‬
‫‪ካነጋገርናቸው ጥሩ ውጤት ለማምጣት‬‬
‫‪ስለሚጣጣሩ የማህበራዊ ኑሯቸው‬‬
‫‪ያድጋል፣ ልጆችም በሚሠሩት ሥራ‬‬
‫‪ሁሉ ደስተኞች ይሆናሉ። የትምህርት‬‬
‫‪ውጤታቸው እንዳሰብነው አጥጋቢ‬‬
‫‪ባይሆን እንኳን ለሚያደርጉት ጥረት‬‬
‫‪እና ለሙከራቸው ከፍ ያለ ድጋፍ‬‬
‫‪መስጠት አለብን። ምክንያቱም‬‬
‫‪የሚያደርጉት ጥረትና ሙከራ ከፈለጉት‬‬
‫‪ደረጃ እንዲደርሱ ይረዳቸዋልና።‬‬
‫ברכת שנה טובה לקוראי העיתון ולכל בית ישראל‬
‫‪በልጆች የትምህርት ጉዳይ ላይ‬‬
‫‪ቤተሰብ ያለው አስተዋጽኦ አጠያያቂ‬‬
‫‪አይደለም። ይህ ጉዳይ በአብዛኛው‬‬
‫‪የሚመለከተው አዲስ ገቢዎችን ነው።‬‬
‫‪በዚህ በአዲስ ገቢዎች ላይ ትኩረት‬‬
‫‪የሚደረገዉ በልጆች ላይ ስለሆነ‬‬
‫‪ወላጆች ተረስተዋል ማለት ይቻላል።‬‬
‫‪ሁሉም ወላጆች በልጆች እንክብካቤና‬‬
‫‪ትምህርት ላይ የሚያደርጉት ትኩረት‬‬
‫‪አንድ አይደለም። ይህ ልዩነት ደግሞ‬‬
‫‪የሚታየው በልጆች የትምህርት‬‬
‫‪ውጤት ላይ ነው። የልጆቻችን‬‬
‫‪ትምህርት መማር ጠቃሚ ነው ማለቱ‬‬
‫‪ብቻ በቂ አይደለም። ዋናው ጥያቄ‬‬
‫‪“ልጆቻችን በትምህርት እንዲጎብዙ‬‬
‫‪ምን ማድረግ አለብን”? የሚለው‬‬
‫‪ይሆናል።‬‬
‫‪የልጆቻቸው የትምህርት‬‬
‫‪ሁኔታ በጣም ጠቃሚ ነው ብለዉ‬‬
‫‪የሚያስቡ ወላጆች የልጆቻቸውን‬‬
‫‪የትምህርት ጉዳይ በየቀኑ አጥብቀው‬‬
‫‪ይከታተላሉ። እንደዚሁም በመጀመሪያ‬‬
‫‪ወላጆች የልጃቸው አርዓያ ይሆናሉ።‬‬
‫‪እኛ የልጆቻችን የመጀመሪያ‬‬
‫‪አስተማሪዎቻቸው ነን። አብዛኛውን‬‬
‫‪ጊዜ የእኛን የወላጆችን ጸባይ ይቀዳሉ።‬‬
‫‪ለምሳሌ ልጆቻችን መጽሐፍ የማንበብ‬‬
‫‪ልምድ እንዲያዳብሩ ከፈለግን እኛ‬‬
‫‪ራሳችን ምሳሌ መሆን አለብን።‬‬
‫‪መጽሐፍ ማንበብ እንኳን ባንችል‬‬
‫‪ለመማር ሙከራ ማድረግ አለብን።‬‬
‫‪ማንበብ እንኳ ከባድ ቢሆን መጽሐፉን‬‬
‫‪ይዘን ገጾችን እያገላበጥን መመልከት‬‬
‫‪አለብን። ለልጆቻችን መጽሐፍ‬‬
‫‪ገዝተን አጠገባችን አስቀምጠናቸውና‬‬
‫‪አቅፈናቸው እንዲያነቡ‬‬
‫‪ | 0‬ידיעות נגט | ספטמבר ‪2012‬‬
‫גם ההורים עולים לבית הספר‬
‫‪የወላጆች በት/ቤት ቅድመ ዝግጅት‬‬
‫סדנאות מוכנות להורים לילדי כיתה א' נערכו הקיץ ברחבי הארץ על ידי‬
‫מרכז ההיגוי >>> גם הורים בבתי ספר שנסגרו‪ ,‬זכו לליווי‬
‫‪አንደኛ ክፍል ለተዛወሩና ከነባር እስራኤላውያን ጋር ተቀላቅለው ለሚማሩ‬‬
‫‪ልጆች ወላጆች አጭር የቅድመ ዝግጅት ስሚናር ተዘጋጀላቸው።‬‬
‫המעבר לכיתה א' הוא רגע מרגש‬
‫אבל גם מלחיץ לילדים רבים‪ .‬איך‬
‫עוזרים לילד להתמודד עם החששות‬
‫ולהגיע מוכן לבית הספר?‬
‫סדנאות להורים שילדיהם עלו לכיתה א' נערכו‬
‫בחופשת הקיץ על ידי מגשרי מרכז ההיגוי במ־‬
‫קומות שונים בארץ‪ .‬ההורים קיבלו כלים לתמוך‬
‫בילדיהם מבחינה רגשית‪ ,‬חברתית ולימודית‪.‬‬
‫"חשוב מאוד שההורה יכיר את הילד ויבין מה‬
‫הצרכים שלו"‪ ,‬אומרת רחל אלמיהו‪-‬שמעון‪ ,‬מנה־‬
‫לת התחום הפדגוגי במרכז ההיגוי‪.‬‬
‫לשם כך ההורים צריכים לדבר עם ילדיהם בפ־‬
‫תיחות על השינוי המתקרב‪ ,‬להקשיב להם ולספר‬
‫מה צפוי בבית הספר‪ .‬כמובן שכדי שיוכלו לתאר‬
‫תמונה אמיתית‪ ,‬על ההורים להכיר את המקום‪.‬‬
‫משום כך חשוב שיבקרו בבית הספר ויכירו את‬
‫המנהלת‪ ,‬המורה והצוות החינוכי‪.‬‬
‫הסדנאות מציעות שלל טיפים מועילים להורים‪:‬‬
‫להקריא לילד סיפורים ושירים שעוסקים במעבר‬
‫מהגן לבית הספר‪ .‬לתרגל את מסלול ההליכה‬
‫מהבית לבית הספר‪ .‬להגיב בסבלנות לתופעות‬
‫כמו בכי (זה קורה להרבה ילדים)‪ .‬לסדר ביחד את‬
‫התיק לבית הספר‪ ,‬עד שהילד ילמד לעשות את‬
‫זה לבדו‪.‬‬
‫ועל מה חשוב שההורים יקפידו כשהילד חוזר‬
‫מבית הספר? להתעניין במה שעבר עליו ובת־‬
‫חושותיו‪ .‬לדאוג שתהיה בבית פינה נוחה להכנת‬
‫שיעורים‪ .‬בצד החברתי חשוב לעודד את הילד‬
‫להיפגש עם חברים‪.‬‬
‫מה עושים כשהילד לא ממש מצטיין בלימו־‬
‫דים? מתחשבים בקצב שלו‪ ,‬ולא מציבים ציפיות‬
‫לא ריאליות‪ .‬עוזרים לילד בשיעורים במקרה‬
‫הצורך (אם מתקשים‪ ,‬אפשר לבקש מאח גדול)‪.‬‬
‫מעודדים ברגעי כישלון‪ .‬נותנים משוב חיובי על‬
‫מאמץ והשקעה‪ ,‬ולא רק על הישגים‪ .‬והכי חשוב‪,‬‬
‫משדרים לילד שתמשיכו לאהוב אותו בכל מצב‪,‬‬
‫בלי קשר לציונים‪.‬‬
‫המפגש האחרון בסדנא נערך להורים ולילדים‬
‫ביחד‪ ,‬ובו ההורים עזרו לילדיהם לפתור דפי עבו־‬
‫דה בעברית ובחשבון‪ .‬כך הם גילו שהשד לא נורא‬
‫בכלל‪ ,‬והלמידה המשותפת יכולה להיות חוויה‬
‫מהנה לכל הצדדים‪.‬‬
‫התחלה חדשה‬
‫הורים שבתי הספר של ילדיהם נסגרו השתתפו‬
‫בסדנאות הכנה לקראת המעבר לבית ספר חדש‪.‬‬
‫הסדנאות הועברו על ידי מגשרי מרכז ההיגוי‬
‫בנתניה (בית הספר סיני) ובחיפה (בית הספר יבנה)‪.‬‬
‫שני בתי הספר נסגרו בסוף שנה שעברה‪ ,‬על פי‬
‫הנחיית שר החינוך לסגור בתי ספר שיש בהם רי־‬
‫כוז גבוה של יוצאי אתיופיה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נסגרו בתי‬
‫הספר רשב"י בבאר יעקב ונר עציון בפתח תקווה‪.‬‬
‫"המסר המרכזי שהעברנו להורים בסדנאות‪:‬‬
‫חשיבותה של המוכנות"‪ ,‬אומרת רחל אלמיהו־‬
‫שמעון‪" ,‬מעברים הם תמיד קשים‪ ,‬אבל זה מצב‬
‫נתון‪ ,‬ואנחנו צריכים להיערך לקראתו"‪.‬‬
‫מדובר בהתמודדות לא פשוטה‪ :‬מקום חדש‪,‬‬
‫דרישות גבוהות‪ ,‬חברים חדשים‪ ,‬צוות לא מוכר‪.‬‬
‫בתי הספר החדשים ממוקמים מחוץ לשכונה‪,‬‬
‫והילדים יידרשו להתרגל לחברה חדשה ומגוונת‬
‫יותר‪.‬‬
‫"אנחנו בטוחים שההורים יכולים לסייע לי־‬
‫לדים להתמודד עם האתגרים החדשים"‪ ,‬אומרת‬
‫אלמיהו‪-‬שמעון‪" .‬חשוב שההורים והילדים יזכרו‬
‫שהם לא לבד בהתמודדות הזאת‪ ,‬ואפשר להתייעץ‬
‫בכל דבר עם המגשר‪ ,‬יועץ בית הספר או הצוות‬
‫החינוכי"‪.‬‬
‫צמצום הפער‪ ,‬טיפוח המצוינות‪,‬‬
‫חיזוק הזהות‬
‫‪ክፍተትን ማጥበብ፣ ስኬታማነትን‬‬
‫‪መንከባከብ፣ ማንነትን ማጠናከር‬‬
‫נושאים אלה נדונו בהשתלמות מרכז ההיגוי למגשרים חינוכיים‪ ,‬שנערכה בימין אורד‬
‫‪በያሚን ኦርድ አዳር ት/ቤት ለትምህርታዊ አገናኝ ሰራተኞች በተደረገው‬‬
‫‪ሰሚናር መርካዝ ሃሂጉይ በእነዚህ አርእሶች ላይ ተወያይቷል።‬‬
‫מאת גרמאו מנגיסטו‬
‫בהשתלמות הקיץ שקיים מרכז‬
‫ההיגוי למנחים ומגשרים בכפר‬
‫הנוער ימין‪-‬אורד‪ ,‬נדונו מגוון נות‬
‫שאי חינוך‪ :‬רב תרבותיות‪ ,‬טיפוח‬
‫מצויינות וחיזוק זהות‪.‬‬
‫מאיה שריר‪ ,‬מנהלת האגף לקליטת תלמידים‬
‫עולים במשרד החינוך‪ ,‬ציינה כי שלושת יעדי‬
‫האגף הם הקניית השפה העברית‪ ,‬צמצום פערים‬
‫לימודיים וטיפוח הזהות היהודית והישראלית‪.‬‬
‫שריר ציינה כי במערכת החינוך יש כ‪ 43-‬אלף‬
‫תלמידים יוצאי אתיופיה‪ .‬שליש מהם נולדו בא־‬
‫תיופיה‪ ,‬והיתר בארץ‪.‬‬
‫המשתתפים הביעו חשש כי בעקבות הקיצוץ‬
‫בתקציב משרד החינוך‪ ,‬שעות הלימודים יתקצ־‬
‫רו‪ .‬שריר השיבה כי שעות הלימוד שנוספו בשנה‬
‫הקודמת יופחתו‪ ,‬אך לא צפוי קיצוץ נוסף‪.‬‬
‫לשאלה בנושא תוכניות לשילוב מורים מה־‬
‫קהילה במערכת החינוך‪ ,‬שריר הדגישה כי משרד‬
‫החינוך בשיתוף ארבע מכללות (סמינר הקיבו־‬
‫צים‪ ,‬אחווה‪ ,‬אורנים ואפרתה) מכשיר מורים מבני‬
‫הקהילה‪ ,‬מלווה אותם במהלך לימודיהם ושילובם‬
‫בעבודה ומכשיר יועצי בית ספר בני הקהילה‪.‬‬
‫ד"ר חיים פרי‪ ,‬המנהל המיתולוגי לשעבר של‬
‫כפר הנוער ימין‪-‬אורד‪ ,‬הרצאה בנושא "חיזוק‬
‫הזהות‪ ,‬השפעתה על המוטיבציה והשלכותיה על‬
‫ההישגים הלימודיים"‪.‬‬
‫פרי‪ ,‬שפיתח שיטת הוראה מיוחדת המכו־‬
‫נה "דרך הכפר"‪ ,‬אמר‪" :‬איש חינוך צריך לאמץ‬
‫תפיסה שמורכבת מעקרונות יסוד העוסקים בזי־‬
‫קתו של החניך לקהילתו‪ ,‬לעברו האישי והקיבוצי‬
‫והסביבה החברתית הסובבת אותו‪ .‬היבט חשוב‬
‫בחינוך הנוער הוא איכות הדיאלוג בין המחנכים‬
‫לחניכים‪ ,‬בעיקר סביב מצבי משבר‪ .‬מורה שלא‬
‫מציג מרכז כובד ערכי בעבור חניך במשבר‪ ,‬מועל‬
‫בתפקידו"‪.‬‬
‫ד"ר יוסי אסטרייכר דיבר על "טיפוח מצויינות‪,‬‬
‫הישגיות ומחוננות"‪ .‬לדבריו‪ ,‬ילדים שהשתתפו‬
‫בתוכניות מעודדות מצויינות מגדירים את עצמם‬
‫כבעלי סיכוי גבוה להצליח בחיים‪.‬‬
‫רחל אלמיהו שמעון הציגה את מגוון הפעי־‬
‫לויות שמרכז ההיגוי מפעיל בבתי ספר שונים‬
‫ברחבי הארץ והציגה נתונים שתומכים בחשיבות‬
‫התוכניות להגברת ההישגים הלימודיים וההש־‬
‫תלבות החברתית‪.‬‬
‫בשלב שאלות הקהל עלה הצורך במגשרים נו־‬
‫ספים‪ .‬כיום מגשר אחד מופקד לעיתים על חמי־‬
‫שה עד שבעה בתי ספר‪ ,‬מה שמקשה עליו להיות‬
‫זמין בכל עת לתלמיד ולהורה הזקוקים לעזרתו‪.‬‬
‫השתלמות למגשרים‪ .‬דיאלוג עם התלמידים‬
‫ספטמבר ‪ | 2012‬ידיעות נגט | ‪0‬‬
‫לימודי מדעים במקום ים ובילויים‬
‫‪በመዝናናት ፈንታ የሳይንስ ትምህርት‬‬
‫תלמידים יוצאי אתיופיה השתלבו בקיץ בפעילויות נוער שוחר מדע באוניברסיטאות ברחבי הארץ >>>‬
‫"זאת הזדמנות שאסור לפספס"‪ ,‬מסכמת הילה מלסה מקרית ים‬
‫‪በበጋው ዕረፍት ኢትዮጵያውያን ይሁዲ ተማሪዎች በሳይንስ አፍቃሪ ወጣቶች እንቅስቃሴዎች ላይ ተሳትፈዋል።‬‬
‫יותר מ‪ 100-‬תלמידים מצטיינים‬
‫יוצאי אתיופיה השתלבו במהלך‬
‫הקיץ בפעילות נוער שוחר מדע‪,‬‬
‫לצד תלמידים מכל הארץ‪.‬‬
‫הקייטנות והסדנאות נערכו באוניברסיטאות‬
‫בירושלים‪ ,‬בתל אביב ובבאר שבע‪ ,‬בטכניון‪ ,‬במ־‬
‫כון וייצמן‪ ,‬במכללת אורנים ובטכנודע בחדרה‪.‬‬
‫הפעילות נערכת בתמיכת קרן "מתנאל"‪.‬‬
‫השתתפו ילדים ובני נוער מכיתות ג' עד י"א‪,‬‬
‫שהגיעו לעשרה עד ‪ 15‬ימים של לימודי העשר‬
‫רה בתחומים מדעיים שונים‪ :‬פיזיקה‪ ,‬מתמטיקה‪,‬‬
‫רפואה‪ ,‬מיקרוביולוגיה‪ ,‬רובוטיקה‪ ,‬אדריכלות‪,‬‬
‫כימיה‪ ,‬בעלי חיים וקייטנה מיוחדת באוניברסיטת‬
‫תל אביב‪ ,‬שהוקדשה ללימודי אנגלית‪.‬‬
‫הילה מלסה מקרית ים‪ ,‬תלמידת כיתה י' בתי־‬
‫כון לוינסון‪ ,‬השתתפה בלימודי מתמטיקה ורפואה‬
‫בטכניון‪" .‬כשהציעו לי להשתתף בסדנאות הקיץ‪,‬‬
‫היה לי ברור שיש כאן הזדמנות שאסור לפספס‪,‬‬
‫אפילו שצריך לוותר על שבועיים מהחופש"‪ ,‬היא‬
‫אומרת‪" .‬מעבר לזה שהכרנו חברים חדשים‪ ,‬היתה‬
‫למידה רצינית ומשמעותית‪ .‬קודם לא הייתי סגו־‬
‫רה מה בדיוק אני רוצה ללמוד‪ ,‬אבל היום אני יוד־‬
‫חשיפה לעולם המדע‪ .‬תלמידים מוכשרים עם מוטיבציה‬
‫עת שאני רוצה להמשיך בלימודי מדעים"‪.‬‬
‫"מטרת הפעילות לחשוף את התלמידים למק־‬
‫צועות מדעיים ולעולם האקדמי"‪ ,‬מסבירה שולי‬
‫תמיר‪ ,‬שריכזה את הפעילות מטעם מרכז ההיגוי‪.‬‬
‫"רצינו שהם יגיעו לקמפוסים ויראו שזה לא בש־‬
‫מיים ללמוד באוניברסיטה‪ ,‬כדי שלא יהיה להם‬
‫ספק שגם הם יוכלו להיות סטודנטים בבוא היום‪.‬‬
‫המפגש עם תלמידים מצטיינים אחרים מעודד‬
‫מוטיבציה להמשיך ללמוד ולהתקדם"‪.‬‬
‫חלק מהתלמידים הבוגרים יותר לנו במעונות‬
‫של האוניברסיטאות‪ ,‬ממש כמו סטודנטים אמי־‬
‫תיים‪ .‬כך הם נחשפו לא רק לעולם המדע‪ ,‬אלא גם‬
‫לחיים המשותפים בקמפוס‪.‬‬
‫מגשרי מרכז ההיגוי היו אחראים לאיתור המו־‬
‫עמדים ולליווי התלמידים והוריהם‪" .‬חיפשנו‬
‫תלמידים מוכשרים עם יכולות גבוהות‪ ,‬בעלי‬
‫מוטיבציה ואחריות אישית"‪ ,‬מסביר מולגטה נגה‪,‬‬
‫מגשר בתיכון לוינסון בקרית ים‪ ,‬ששישה מת־‬
‫למידיו השתתפו בפעילות בטכניון‪" .‬לשמחתי‪,‬‬
‫יש לא מעט כאלה‪ .‬הסברנו להורים ולילדים את‬
‫חשיבות העניין ואת התרומה לעתידם‪ ,‬והם בהח־‬
‫לט התחברו לזה"‪.‬‬
‫סדנת קיץ בטכניון‪" .‬זה לא בשמיים ללמוד באוניברסיטה"‬
‫צועדים לזוגיות טובה יותר‬
‫‪የእግር ጉዞ ለመልካም የትዳር ኑሮ‬‬
‫תוכנית "אבות" להעצמת גברים פתחה קבוצת הליכה באשדוד >>> ההולכים מדברים‪ ,‬מתייעצים ופורקים תסכולים‬
‫‪የ"አባቶች" ፕሮግራም በአሽዶድ ከተማ ወንዶችን ለማጠናከር በሚል የእግር ጉዞ ቡድን አቋቁማለች።*በግርማው መንግስቱ‬‬
‫מאת גרמאו מנגיסטו‬
‫לתחזוקת הבית (אינסטלציה‪ ,‬חשמל‪ ,‬צבע) ומ־‬
‫שתתפים בפעילויות ספורטיביות‪ ,‬כגון משחק‬
‫"גנה"‪ ,‬שמוכר להם מהילדות באתיופיה‪.‬‬
‫עוד פעילות ספורטיבית מיוחדת‪ ,‬אשר זכתה‬
‫במקום השני בתחרות בין ‪ 80‬מיזמים מתחומים‬
‫שונים‪ ,‬היא קבוצת הליכה‪" .‬תוך כדי הליכה‪,‬‬
‫האבות יוצרים לכידות חברתית‪ ,‬שיתוף פעולה‪,‬‬
‫משוחחים על המשפחה ועל החיים בארץ"‪ ,‬אומר‬
‫לג'אלם‪" .‬בדרך זו הם מעמיקים את החברות בי־‬
‫ניהם ופורקים מתחים"‪.‬‬
‫באתיופיה הגברים עמדו בראש‬
‫המשפחה‪ ,‬על פיהם יישק דבר‪.‬‬
‫בארץ התרבות שונה‪ ,‬ולא כל הגת‬
‫ברים מצליחים להשתלב‪.‬‬
‫תוכנית "אבות" הוקמה במטרה להציע ליווי‬
‫והעצמה לגברים יוצאי אתיופיה‪ ,‬לעודד את הש־‬
‫תלבותם בחברה הישראלית‪.‬‬
‫"גורמי הקליטה שמו דגש על העצמת הנשים‬
‫והילדים‪ ,‬והגברים לא קיבלו‬
‫מענה"‪ ,‬אומר מולוקן לג'אלם‪,‬‬
‫מדריך תוכנית "אבות" במחלקה‬
‫לעבודה קהילתית בעיריית אש־‬
‫דוד‪" .‬הם משתלבים פחות בע־‬
‫בודה‪ ,‬ונוצרה תחושה כי כבודם‪,‬‬
‫מעמדם וסמכותם נפגעו‪ .‬הפגיעה‬
‫יוצרת תסכול וכעס‪ ,‬שמתב־‬
‫טאים בחוסר תקשורת בין הבעל‬
‫לאישתו וילדיו‪ .‬אנחנו מאמינים‬
‫כי בעזרת הכלים המתאימים‪,‬‬
‫בני המשפחה יוכלו להתמודד‬
‫טוב יותר עם האתגרים העומדים‬
‫בפניהם"‪.‬‬
‫בתוכנית משתתפים כ‪ 30-‬גבר‬
‫רים‪ ,‬שעוברים הכשרות חיוניות פעילות ספורט‪ .‬מתאמנים‪ ,‬מתחברים ופורקים לחצים‬
‫באחד הפארקים באשדוד נפגשנו עם שלושה‬
‫גברים שמשתתפים בתוכנית‪ .‬אביינך מקונן‪ ,‬בן‬
‫‪ ,73‬היה מורה באתיופיה ובישראל מוגדר כאסיר‬
‫ציון‪ ,‬לאחר שפעל בסודן להצלת יהודים‪.‬‬
‫מקונן המחיש עד כמה קבוצת ההליכה הועילה‬
‫לו‪ ,‬כשקם בקלילות מהספסל שעליו ישב‪ ,‬עשה‬
‫תנועות מתיחה ואמר‪" :‬בזכות ההליכה אני חש‬
‫חזק וקליל"‪.‬‬
‫הוא מסביר את השינויים שהתחוללו ביחסים‬
‫בין גברים לנשים‪" :‬הנשים התחזקו‪ ,‬והן יוצאות‬
‫לעבוד כמו גבר‪ .‬הגברים מת־‬
‫קשים להשלים עם המצב‪ .‬במ־‬
‫סגרת התוכנית אנחנו לומדים‬
‫לפתור כל מכשול תוך הבנה‬
‫והידברות"‪.‬‬
‫ליקו אדמה‪ ,‬בן ‪ ,67‬מתאר‬
‫את המשברים שעוברת משפ־‬
‫חה אתיופית בישראל‪" :‬הילדים‬
‫מסרבים לשמוע בקולנו‪ ,‬האישה‬
‫אינה מקשיבה לבעלה‪ ,‬והבעל‬
‫מתקשה לגלות סבלנות כלפיה‪.‬‬
‫האישה יוצרת תקשורת טובה‬
‫עם העובדת הסוציאלית‪ ,‬והגבר‬
‫מרגיש לחץ‪ .‬אפילו כשמבקשים‬
‫ממנו להשתתף בתוכניות שו־‬
‫נות‪ ,‬הוא לא מגיע"‪.‬‬
‫על תרומת התוכנית הוא מוסיף‪" :‬משחק ה'ג־‬
‫נה' מזכיר לנו את מה שעשינו בילדותנו‪ .‬תודות‬
‫להליכה ולפעילות הספורט‪ ,‬אני שומר על הב־‬
‫ריאות"‪.‬‬
‫אדמה סבור שאם רוצים לתת מענה אמיתי‬
‫למשבר ביחסים בין הזוגות‪ ,‬יש לשקם את מעמ־‬
‫דם של השמגלוץ‪ ,‬שיפעלו לפייס זוגות‪.‬‬
‫אבבה אצ'נפה‪ ,‬בן ‪ ,56‬היה נפח במקצועו באת‬
‫תיופיה וניהל זוגיות למופת‪ .‬בהגיעו לישראל‬
‫נישואיו התפרקו‪" .‬בין האישה לגבר נוצר פער‬
‫של שמיים וארץ"‪.‬‬
‫לדברי אצ'נפה‪ ,‬תוכנית "אבות" עוזרת בשי־‬
‫קום היחסים עם הילדים‪ .‬אנחנו מסריטים את‬
‫המשחקים ומראים לילדים את הפעילות שלנו‪.‬‬
‫הילדים שלי מתפלאים ואומרים בגאווה‪' :‬כל‬
‫הכבוד שבגילך אתה עושה ספורט"‪.‬‬
‫צעיר המשתתפים בתוכנית הוא יונס פנטהון‪,‬‬
‫נהג משאית בן ‪" .35‬אני יוצא לעבוד בבוקר וחוז‬
‫זר בערב‪ ,‬ובדרך כלל לא פוגש אנשים‪ .‬הגעתי‬
‫לישראל בגיל צעיר‪ ,‬ודרך המפגשים אני לומד‬
‫מהמבוגרים על החיים באתיופיה"‪.‬‬
‫לגבי היחסים בין המינים הוא אומר‪" :‬הגברים‬
‫המבוגרים פחות עסוקים בעבודה‪ ,‬וחוסר מעש‬
‫לפעמים גורם לכל מיני מחשבות שליליות‪ .‬התו־‬
‫כנית עוזרת לצעירים ולמבוגרים לחלוק חוויות‬
‫ולעסוק בפעילות בונה"‪.‬‬
‫‪ | 0‬ידיעות נגט | ספטמבר ‪2012‬‬
‫שותפים‬
‫עסקיים‬
‫‪የንግድ‬‬
‫‪ባልደረቦች‬‬
‫אנשי עסקים צעירים‬
‫יוצאי אתיופיה הקימו‬
‫רשת חברתית לקידום‬
‫עסקיהם >>> "מי‬
‫שעובד לבד עלול‬
‫להיתקע"‪ ,‬מסביר‬
‫התיירן טקבה אשטו‬
‫‪ወጣት ኢትዮጵያውያን‬‬
‫‪ይሁዲ ነጋዴዎች‬‬
‫‪ንግዳቸውን‬‬
‫‪ለማስፋፋት‬‬
‫‪ማኅበረሰባዊ‬‬
‫‪ኔትወርክ ዘርግተዋል።‬‬
‫מאת גרמאו מנגיסטו‬
‫אנשי עסקים בעולם כולו מבית‬
‫נים היום שרשתות חברתיות‬
‫יכולות לעזור להם למנף את עסת‬
‫קיהם‪.‬‬
‫בעלי עסקים צעירים יוצאי‬
‫אתיופיה הקימו את קבוצת‬
‫‪EBSG (Ethiopian Business‬‬
‫‪ )Success Group‬במטרה להיעזר‬
‫זה בזה‪ ,‬לשתף פעולה ולהצליח בע־‬
‫סקים‪.‬‬
‫"מי שעובד לבד עלול להיתקע‬
‫בנקודה מסוימת"‪ ,‬אומר טקבה‬
‫אשטו‪ ,‬מחברי הקבוצה ובעל עסק‬
‫בתחום התיירות‪" .‬בפגישות שלנו‬
‫אנחנו מתייעצים‪ ,‬מציגים דילמות‬
‫וחושבים ביחד"‪.‬‬
‫את הקבוצה מלווה רוני דוניץ‪,‬‬
‫מאמן אישי ועסקי‪" .‬אנשים שעוזרים‬
‫זה לזה להצליח‪ ,‬עוזרים לעצמם לה־‬
‫צליח יותר"‪ ,‬אמר דוניץ‪.‬‬
‫לדברי טלי גזהיין‪ ,‬בוגרת מנהל‬
‫עסקים‪ ,‬כל אחד מהמשתתפים מגיע‬
‫עם ידע‪ ,‬ניסיון ושאיפות‪ ,‬שיכולים‬
‫לתרום לכל חברי הקבוצה‪.‬‬
‫"יש תפיסה מעוותת בחברה היש־‬
‫ראלית‪ ,‬המטילה ספק ביכולתם של‬
‫ישראלים יוצאי אתיופיה למלא תפ־‬
‫קידים משמעותיים"‪ ,‬טוען אשטו‪.‬‬
‫"תפיסה זו תחלוף מהעולם כשבני‬
‫הקהילה יתחילו לאייש תפקידים‬
‫מרכזיים ולהרחיב את קשריהם עם‬
‫אנשי עסקים ישראליים"‪.‬‬
‫מתוך ניסיון להרחיב את הקשרים‬
‫וההזדמנויות העסקיות‪ ,‬לאחרונה‬
‫נערך מפגש בין אנשי עסקים יוצאי‬
‫אתיופיה ואחרים במסעדת "חבש"‬
‫בתל אביב‪ .‬יוזמי המפגש מאמינים כי‬
‫לחשיפת התרבות האתיופית וליצי־‬
‫רת רשת חברתית יש תפקיד חשוב‬
‫בתהליך השתלבותם בעולם העסקים‬
‫בישראל‪.‬‬
‫באירוע השתתפו גם שגריר‬
‫אתיופיה בישראל‪ ,‬יוסף הילוי‪ ,‬וח"כ‬
‫שלמה מולה‪ .‬השגריר הדגיש את‬
‫ההזדמנויות העסקיות הקימות בא־‬
‫תיופיה‪ ,‬בזכות האדמה‪ ,‬המים וכוח‬
‫האדם‪ .‬ח"כ מולה ציין שיש קושי‬
‫לשכנע משקיעים ישראלים להש־‬
‫קיע באתיופיה‪.‬‬
‫"העתיד שלנו תלוי בנו"‬
‫‪የወደፊት ሕይወታችን በእኛ ላይ የተመረኰዘ ነው‬‬
‫האם שיתוף פעולה בין ארגונים ופעילים יתרום למאבק בגזענות‪ ,‬שיפור החינוך וקידום ההשתלבות?‬
‫‪በድርጅቶችና በድርጅቱ አንቀሳቃሾች መካከል ያለው ትብብር በዘረኝነት ላይ ላለው ትግል፣‬‬
‫?‪ለትምህርት ጥራትና የተዋኅዶ ስኬት አስተዋጽኦ ያደርግ ይሆን‬‬
‫‪*በግርማው መንግሥቱ‬‬
‫מאת גרמאו מנגיסטו‬
‫פעילי שטח וראשי ארגונים מהת‬
‫קהילה חברו יחדיו והשתתפו בכנס‬
‫"מובילים עתיד"‪ ,‬שנערך במכללה‬
‫האקדמית ברל בכפר סבא‪.‬‬
‫בכנס נדונו מגוון נושאים העוסקים בקליטתם‬
‫של בני הקהילה‪ .‬מבחינת רבים‪ ,‬הכנס היה אבן פינה‬
‫לקראת איחוד ושיתוף פעולה בין פעילים וארגו־‬
‫נים‪ ,‬שפעלו עד כה כל אחד בנפרד‪.‬‬
‫דניאל מהרט‪ ,‬פעיל חברתי בנתניה ואחד‬
‫ממארגני הכנס‪" :‬סוף סוף הצלחנו להתגבר על‬
‫המחלוקות ולהבין את התועלת שבאיחוד כוחות"‪.‬‬
‫בנושא המאבק בגזענות אמר‪" :‬כל אחד יצא‬
‫למחות נגד התופעה‪ ,‬אבל איש לא ניסח מסמך‬
‫דרישות‪ .‬נכשלנו כי התנהלנו באופן בלתי אחראי‬
‫ובלתי מקצועי"‪.‬‬
‫אבי יאלו‪ ,‬שהנחה את הכנס‪ ,‬הציג כמה מהנושאים‬
‫המרכזיים שעלו לדיון‪ :‬מעמד הקסים‪ ,‬חינוך פורמא־‬
‫לי ובלתי פורמאלי‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬דיור וזכויות עולים‪.‬‬
‫מקונן טקלה‪ ,‬חבר דירקטוריון בבית ברל‪ ,‬אמר‬
‫כי "העתיד שלנו תלוי בנו‪ .‬אנחנו לא יכולים להמ־‬
‫שיך לחכות שאנשים אחרים יעשו בשבילנו‪ .‬עלינו‬
‫לכונן חזון משותף‪ ,‬לאן פניה של הקהילה ומה יהיה‬
‫עתיד ילדינו"‪.‬‬
‫בפאנל עם אישים פוליטיים השתתפו שר הר־‬
‫עתיד טוב יותר‪" .‬לא לחכות שאנשים אחרים יעשו בשבילנו"‬
‫ווחה לשעבר ‪ -‬יצחק (בוז'י) הרצוג‪ ,‬סגן יו"ר הכנסת‬
‫ ח"כ שלמה מולה‪ ,‬ויועץ ראש הממשלה לענייני‬‫יוצאי אתיופיה ‪ -‬אללי אדמסו‪.‬‬
‫לשאלת מנחת הפאנל‪ ,‬קסה באיינסאין‪ ,‬מתי נוכל‬
‫לומר שעולי אתיופיה נקלטו בישראל‪ ,‬ח"כ מולה‬
‫השיב כי כאשר נפסיק להגיד שיש בעיות ייחודיות‬
‫לעולי אתיופיה‪ ,‬נדע כי נקלטנו‪ .‬הרצוג מחכה ליום‬
‫שמישהו מיוצאי אתיופיה יזכה בפרס נובל‪ .‬אדמסו‬
‫מצפה להשתלבות בני הקהילה בכל תחומי החיים‪,‬‬
‫בלי אפליה או גזענות‪.‬‬
‫"השינוי לא יבוא מהממשלה"‬
‫איילת וורקו‪ ,‬אסתר טדלה ושחר סרצ'ה הצטרפו לתנועת "ערבות הדדית" >>>‬
‫הם מאמינים שרק דרך דיאלוג בין בני אדם אפשר להיאבק בגזענות‬
‫‪ለውጥ ከመንግሥት አይመጣም‬‬
‫‪አየሌት ወርቁ፣ አስቴር ታደለና ሸሐር ሰረጨ ዘረኝነትን ለመዋጋት ብቸኛው መንገድ በሰው‬‬
‫‪ልጆች መካከል በሚደረግ ውይይት ነው ብለው ያምናሉ።‬‬
‫‪*በግርማው መንግስቱ‬‬
‫מאת גרמאו מנגיסטו‬
‫ביחסים בין קבוצות ואנשים פרטיים‪ .‬השינוי לא‬
‫נמצא בממשלה ולא בהקצאת תקציבים‪ .‬כשהשי־‬
‫קול המרכזי המניע את פעילותם והתנהגותם של‬
‫האזרחים יהיה ערבות הדדית‪ ,‬כמעט כל הבעיות‬
‫ייעלמו מעצמן"‪.‬‬
‫וורקו מסבירה איך העיקרון מתורגם למעשה‪:‬‬
‫"אנחנו עורכים מפגשים בערים שונות‪ ,‬ומושיבים‬
‫סביב שולחן עגול אנשים מקבוצות שונות ‪ -‬עולים‬
‫מפגיני המחאה החברתית הפנו‬
‫את קריאותיהם לממשלה‪ ,‬בדרישה‬
‫לצדק חברתי‪.‬‬
‫כך גם רבים מהפעילים החברתיים‬
‫בקהילה‪ ,‬שקיימו אירועי מחאה‪ :‬הפגנות‪ ,‬צעדה‬
‫רגלית‪ ,‬הקמת מאהל‪.‬‬
‫כתוצאה מאותה התעו־‬
‫ררות אזרחית‪ ,‬אולי במקביל‬
‫לה‪ ,‬הולכת וקורמת עור וגי־‬
‫דים תפיסה חברתית הדוגלת‬
‫בטיפוח ערך הערבות הה־‬
‫דדית‪ .‬ההנחה הבסיסית היא‬
‫שכל חברי הקבוצה אחראים‬
‫ופועלים לטובת הקבוצה‪,‬‬
‫והקבוצה פועלת לטובת‬
‫הפרט‪.‬‬
‫שלושה צעירים מהקהילה‪:‬‬
‫איילת וורקו‪ ,‬אסתר טדלה‬
‫ושחר סרצ'ה‪ ,‬הצטרפו לתנו־‬
‫עת "ערבות הדדית" ופועלים‬
‫ליצירת דיאלוג בין הקהילה‬
‫והחברה הישראלית לגווניה‪.‬‬
‫לדעתם‪ ,‬רק דרך דיאלוג בין‬
‫הקבוצות ניתן יהיה להיאבק‬
‫נגד בורות וגזענות‪.‬‬
‫לבוא‬
‫צריך‬
‫שרצ'ה‪" :‬השינוי‬
‫קודם כל להכיר‪ ,‬אחר כך אפשר להתחיל לפתור בעיות‬
‫מרוסיה ומאתיופיה‪ ,‬מזרחים‪ ,‬אשכנזים‪ ,‬ערבים‪,‬‬
‫חרדים"‪.‬‬
‫לפני שניגשים לדיון על בעיות חברתיות‪ ,‬צריך‬
‫להכיר אחד את השני‪ :‬מה הצרכים של הזולת ומה‬
‫דאגותיו? מה הצרכים והדאגות שלי?‬
‫כמי שהגיעו ארצה בגיל צעיר וגדלו במשפחות‬
‫עולות‪ ,‬וורקו וטדלה מאמינות שעקרון הערבות‬
‫ההדדית יכול להועיל גם בהתמודדות עם משברים‬
‫משפחתיים‪ ,‬מתוך הידברות‬
‫בין הצדדים והבנה הדדית‪.‬‬
‫טדלה‪" :‬לאחר שנחשפתי‬
‫לעקרון הערבות ההדדית‪,‬‬
‫אני יודעת למצוא את האיזון‬
‫בתוך המשפחה ולנהל משב־‬
‫רים דרך דיאלוג"‪.‬‬
‫וורקו קוראת לבני הקהילה‬
‫להרים את הראש מעל המים‪,‬‬
‫לראות מעבר לבעיות הקהילה‬
‫ולהתחיל להתעניין בנושאים‬
‫שמעסיקים את כלל החברה‪.‬‬
‫לדעתה‪ ,‬רק אם בני הקהילה‬
‫ינהלו דיאלוג עם האוכלוסייה‬
‫הכללית‪ ,‬יחול שינוי אמיתי‪.‬‬
‫אף שוורקו משוכנעת כי‬
‫באמצעות דיאלוג אפשר‬
‫לשנות ערכים בחברה‪ ,‬ברור‬
‫לה ש"מדובר בתהליך חינוכי‬
‫ארוך‪ ,‬שלוקח זמן רב"‪.‬‬
‫ספטמבר ‪ | 2012‬ידיעות נגט | ‪0‬‬
‫מארגנת החתונות‬
‫‪ሠርጎችን ታዘጋጃለች‬‬
‫מפיקת האירועים בר נגט התחברה לטרנד חדש‪-‬ישן‪ :‬חתונה אתיופית מסורתית‬
‫‪የተለያዩ ዝግጅቶች አቀናባሪ የሆነችው ባር ንጋት አዲሱን ፋሽን ከአሮጌው ጋር‬‬
‫‪አዋህዳለች፤ የኢትዮጵያ ባህላዊ ሠርግ።‬‬
‫מאת גרמאו מנגיסטו‬
‫"החתונה היא היום המשמעותי ביותר לכל‬
‫אדם"‪ ,‬אומרת בר נגט‪ ,‬מעצבת שמלות‬
‫ומפיקת חינות במסורת האתיופית‪.‬‬
‫מתברר שצעירים רבים מהקהילה בוחרים‬
‫להתחבר ביום חתונתם לתרבות שממנה באו‪" .‬יש לי אבי־‬
‫זרים‪ ,‬תכשיטים ופריטי לבוש יפים מאתיופיה‪ .‬אני מל־‬
‫בישה את הכלה‪ ,‬עושה לה תסרוקת ומפיקה בעבורה את‬
‫הערב מכל הלב"‪ ,‬מספרת נגט‪.‬‬
‫"הקהילה צורכת את המוצרים האותנטיים ומתלהבת‬
‫מהם"‪ ,‬היא אומרת‪" .‬אנשים נזכרים במורשת התרבותית‬
‫שנזנחה‪ ,‬חשים גאווה ומתחברים לעבר"‪.‬‬
‫מתברר שהבדלים בתרבות לא תמיד מתקבלים בהב־‬
‫נה‪" .‬יש אולמי שמחות שלא מאפשרים להכין בונה בתוך‬
‫האולם"‪ ,‬מספרת נגט‪ .‬בלית ברירה מכינים מראש את‬
‫הקפה ומביאים אותו בתרמוסים‪.‬‬
‫לתשומת ליבם של החתנים המיועדים‪ ,‬שמבקשים לה־‬
‫תחתן בסגנון מסורתי‪" :‬באתיופיה חתן לא יכול לקחת את‬
‫הכלה בלי שייתן לה כסף או תכשיטים‪ ,‬אז אני שמה דגש‬
‫גם על הדברים האלה"‪ ,‬מציינת נגט‪.‬‬
‫אירוע כמו באתיופיה‪ .‬בגדים‪ ,‬תכשיטים ומאכלים מסורתיים‬
‫דעה‬
‫ּגֵ ר הייתי בארץ סודן‬
‫‪በሱዳን አገር መጤ/ጸጉረ‬‬
‫‪ልውጥ ነበርኩ‬‬
‫"להיזכר במורשת התרבותית"‬
‫יזמות‬
‫הבריאות בידיים שלהן‬
‫‪ጤንነቱ በእጃችሁ‬‬
‫‪ሥር ነው።‬‬
‫בשלוש השנים בהן חייתי בסודן‪ ,‬איש לא מנע מאיתנו עבודה או‬
‫הפגין נגדנו >>> לולא היו הפליטים מאפריקה שחומי עור‪ ,‬איש לא‬
‫היה משפיל ומבזה אותם כך‬
‫ארבע תיכוניסטיות מאולפנא בבני ברק המציאו צמיד‬
‫ששומר מפני אלרגיות >>> מלקם מלסה‪" :‬רצינו ליצור‬
‫מכשיר שיעזור להרבה אנשים"‬
‫‪በሱዳን በነበርኩባቸው 3 ዓመታት ማንም እንዳንሠራ‬‬
‫‪አልከለከለንም፣ ማንም ሰላማዊ ሰልፍ አላካሄደብንም።‬‬
‫‪*በዳቪድ ምኅረት‬‬
‫‪ከ“አለርጂዎች” የሚከላከል አምባር አራት የብኔ‬‬
‫‪ብራክ “ኡልፔና” ኢትዮጵያውያን ተማሪዎች‬‬
‫‪ያስገኙት ፈጠራ ውጤት ነው።‬‬
‫מאת דוד מהרט‬
‫איך לא כינו את המהגרים מאת‬
‫פריקה‪ ,‬ובמה לא האשימו אותם‬
‫– "סרטן בלב המדינה"‪" ,‬מפיצי‬
‫מחלות"‪ .‬ההפחדה כל כך גדולה‪,‬‬
‫עד שאתה תוהה האם הם הפצצה המאיימת‬
‫על קיומה של ישראל‪ ,‬ולא אירן‪.‬‬
‫במדינת ישראל חיים יותר מ־‪ 700‬אלף שוהים‬
‫בלתי חוקיים‪ .‬מספר האפריקאים מסתכם בכ־‪50‬‬
‫אלף נפש‪ .‬למה מדינת ישראל רודפת רק את‬
‫המסתננים מאפריקה‪ ,‬שהאו"ם מגדיר כפליטים‪,‬‬
‫ומניחה לאחרים לחיות בשלווה? מה הופך את‬
‫האפריקאים לקבוצה היחידה המסכנת את מדי־‬
‫נת ישראל?‬
‫התופעות הגזעניות שאנו רואים במדינה‬
‫קשורות לשנאת זרים‪ .‬אנשים לא אוהבים זרים‬
‫ומפחדים מהם‪ ,‬אבל יש זרים ויש זרים‪ .‬הזרים‬
‫הלבנים נתפסים כאנשים רגילים ולא מאיימים‪.‬‬
‫זרותם של המהגרים מאפריקה ניכרת על פניהם‪.‬‬
‫צבעם עושה אותם מפחידים‪.‬‬
‫טוב שהמהגרים מאפריקה יחזרו לארצם‪ ,‬אבל‬
‫את האריתריאים והסודנים אי אפשר להחזיר‬
‫כרגע‪ ,‬בגלל ההגנה שהאו"ם מעניק להם‪ .‬היחי־‬
‫דים שאפשר להשיב לארצם הם הדרום סודנים‪,‬‬
‫המונים כ־‪ 1,500‬איש בלבד‪.‬‬
‫כשצפינו בטלוויזיה איך שלפו סודנים מבתי‬
‫מלון באילת‪ ,‬זו היתה בסך הכל הצגה גדולה‪,‬‬
‫שהסתיימה לאחר רגע קט‪ .‬לא יכולתי להשת־‬
‫חרר מהרושם שלולא היו שחומי עור‪ ,‬איש לא‬
‫היה משפיל ומבזה אותם כך‪ .‬אם אנחנו חפצים‬
‫להוציא את השוהים הבלתי חוקיים‪ ,‬עלינו לנהוג‬
‫בהגינות ולגרש את כולם‪ ,‬ללא הבדל צבע‪ ,‬מין‬
‫וגזע‪.‬‬
‫בשנות ה־‪ 80‬כ־‪ 16‬אלף מיהודי אתיופיה הגיע‬
‫עו לסודן בדרכם לישראל‪ .‬נתקלנו שם בסודנים‬
‫רעים‪ ,‬בעיקר חיילים‪ ,‬שפגעו בגופם ובנפשם של‬
‫רבים מאיתנו‪ .‬אך רוב הסודנים נהגו בנו כבני‬
‫אדם‪ .‬בשלוש השנים בהן חייתי בסודן‪ ,‬איש לא‬
‫מנע מאיתנו עבודה‪ ,‬איש לא הפגין נגדנו‪ ,‬ולא‬
‫פחדנו להסתובב בשכונותיהם‪.‬‬
‫גר הייתי בארצם‪ ,‬והם נהגו בי כאילו שעליהם‬
‫"אזְ ָרח ִמ ֶּכם יִ ְהיֶ ה ָלכֶ ם ַה ֵ ּגר ַה ָ ּגר ִא ְּתכֶ ם‬
‫חל הציווי‪ֶ :‬‬
‫וְ ָא ַה ְב ָּת לוֹ ָּכמוֹ ָך ִּכי גֵ ִרים ֱהיִ ֶיתם ְּב ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם‬
‫ֲאנִ י ה' ֱאל ֵֹהיכֶ ם"‪ .‬דווקא אנחנו בהתנהגותנו שכ־‬
‫חנו שבני עמנו גם כן היו פעם גרים בארץ זרה‪.‬‬
‫האם צמיד לאנשים עם‬
‫אלרגיות‪ ,‬שפיתחו תלמית‬
‫דות תיכון‪ ,‬יהפוך לדבר‬
‫החם הבא בעולם הרת‬
‫פואה?‬
‫מדובר בצמיד שמתריע במקרה שנ־‬
‫מצאים בסביבה שעלולה לסכן את הב־‬
‫ריאות‪ .‬חיישנים מיוחדים מזהים אם יש‬
‫באוויר אבק‪ ,‬עשן‪ ,‬לחות או חום‪ ,‬שיכולים‬
‫לגרום לקשיי נשימה ולרגישות בעור‪.‬‬
‫מלקם מלסה מירושלים‪ ,‬תלמידה במ־‬
‫גמת ביו־רפואה באולפנת נווה שרה הר־‬
‫צוג בבני ברק‪ ,‬עבדה על פרויקט הגמר‬
‫במשך שלוש שנים‪ ,‬יחד עם עוד שלוש‬
‫חברות‪ :‬יאנאצ'או צ'קול מגן יבנה‪ ,‬רבקה‬
‫אשכנזי מבית שמש והילה שרעבי מרמת‬
‫השרון‪.‬‬
‫"רצינו ליצור מכשיר שבאמת יוכל‬
‫לעזור לאנשים"‪ ,‬נזכרת מלסה איך נולד‬
‫הרעיון‪" .‬לכל אחת מאיתנו יש קרובי‬
‫משפחה שסובלים מאלרגיות‪ ,‬אז החלטנו‬
‫ללכת בכיוון הזה"‪.‬‬
‫הבנות ערכו תחקיר מעמיק וקראו על‬
‫הנושא‪ .‬הן התייעצו עם מומחי רפואה‬
‫ואלקטרוניקה‪ ,‬והגיעו למסקנה שאפשר‬
‫לעשות את זה‪" .‬מהתחלה האמנו במכ־‬
‫שיר שלנו וביכולת שלנו ליצור אותו‪,‬‬
‫אבל לא ציפינו שנקבל כאלו תגובות‬
‫מדהימות‪ .‬אנשים שסובלים מאלרגיות‬
‫הודו לנו שחשבנו עליהם"‪ ,‬מספרת‬
‫מלסה‪.‬‬
‫עם כל הכבוד לרפואה ולאלקטרוני־‬
‫קה‪ ,‬ארבע הנערות הקדישו מחשבה גם‬
‫ללוק של התכשיט‪" .‬בהתחלה רצינו שזה‬
‫יהיה צמיד יפה ואופנתי‪ ,‬אבל בגלל מג־‬
‫בלות טכנולוגיות לא הצלחנו לעשותו‬
‫אותו מספיק קטן‪ .‬אם חברה מקצועית‬
‫למיכשור רפואי תיקח את הרעיון‪ ,‬אני‬
‫בטוחה שאפשר יהיה להשקיע גם בעי־‬
‫צוב"‪.‬‬
‫מלסה סיימה את לימודיה לפני מספר‬
‫חודשים ועומדת לפני גיוס‪ .‬כששואלים‬
‫אותה לגבי העתיד‪ ,‬היא עונה‪" :‬תחום‬
‫הביו־רפואה מרתק אותי‪ ,‬ואולי ארצה‬
‫להמשיך ללמוד ולעסוק בזה‪ ,‬אבל האמת‬
‫שאני חולמת להיות עורכת דין"‪.‬‬
‫‪ | 0‬ידיעות נגט | ספטמבר ‪2012‬‬
‫החופש כבר‬
‫לא גדול‬
‫‪የበጋው‬‬
‫‪ዕረፍት‬‬
‫‪ረጅም‬‬
‫‪አይደለም‬‬
‫האם קיצור החופש הגדול‬
‫ימנע תופעות שליליות‬
‫ויאפשר רצף לימודי לפני‬
‫החגים? >>> ואולי הוא‬
‫סתם מקלקל את הכיף של‬
‫הקיץ ואת ההזדמנות‬
‫לעבוד?‬
‫‪አጠር ያለው ዕረፍት‬‬
‫‪አሉታዊ የበጋ‬‬
‫‪ክስተቶችን ይከላከላል‬‬
‫‪ወይስ የልጆችን‬‬
‫?‪መዝናናት ያስተጓጉላል‬‬
‫‪*ደህናነሽ እና ሀብታም‬‬
‫‪ብርሃኑ‬‬
‫מאת דנאנש ליקניש והבטם‬
‫ברהנו‬
‫אחד בספטבר‪ ,‬שהיה במשך שנים‬
‫רבות סמל לתחילת שנת הלימודים‪,‬‬
‫הפך פתאום לסתם עוד יום בלוח‬
‫השנה‪.‬‬
‫כן‪ ,‬משרד החינוך החליט סופית על‬
‫קיצור החופש הגדול בחמישה ימים וחז־‬
‫רה לבית הספר כבר ב־‪.27.8‬‬
‫מטרת השינוי ליצור רצף משמעו־‬
‫תי של ימי לימוד בתחילת השנה‪ ,‬לפני‬
‫שהשיגרה נקטעת על ידי החגים‪ .‬את ימי‬
‫החופש החסרים יחזירו לנו בתשלומים‬
‫בחופשת סוכות (שלושה ימים שיגשרו‬
‫בין יום כיפור לסוכות)‪ ,‬פסח (יום אחד)‬
‫וחנוכה (יום אחד)‪.‬‬
‫הפוליטיקאים‪ ,‬אנשי החינוך‪ ,‬ההורים‬
‫ואפילו התיירנים הביעו את דעתם בנו־‬
‫שא‪ ,‬אבל אף אחד לא חשב להתייעץ‬
‫איתנו‪ ,‬בני הנוער‪ ,‬ולשאול מה אנחנו חו־‬
‫שבים על הרעיון‪ .‬זה שלא שאלו אותנו‪,‬‬
‫לא אומר שאין לנו דעה‪ .‬הנה שתי דעות‬
‫שונות לדוגמה‪.‬‬
‫מלסה מקונן מבית הספר צייטלין בתל‬
‫אביב מאמין שקיצור החופש טוב‪ ,‬כדי‬
‫למנוע תופעות שליליות‪ ,‬כמו שימוש‬
‫באלכוהול וסמים‪ ,‬בעקבות תקופה ארו־‬
‫כה בלי מסגרת‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬ילדים ממשפחות מעוטות‬
‫יכולת‪ ,‬לא יכולים להרשות לעצמם‬
‫לממן פעילויות יקרות‪ .‬לתלמידים אלה‬
‫החופש הגדול פשוט גדול מדי‪.‬‬
‫טהון סמלין‪ ,‬שעולה לי"ב באולפנת‬
‫נווה שרה הרצוג בבני ברק‪ ,‬רוצה לעבוד‬
‫בקיץ‪ .‬היא חוששת שבגלל קיצוץ החופש‬
‫תיאלץ להמשיך לעבוד גם אחרי תחילת‬
‫הלימודים‪ ,‬מה שצפוי לפגוע בלימודיה‪.‬‬
‫אז אולי צריך לשקול לסיים את החו־‬
‫פש מוקדם יותר רק לילדים בבתי הספר‬
‫היסודיים‪ ,‬כמו שהם מתחילים אותו‬
‫עשרה ימים מאוחר יותר?‬
‫מילון לנאצ' המבולבל‬
‫‪ለተምታታበት ፈረንጅ የተዘጋጀ‬‬
‫‪መዝገበ ቃላት‬‬
‫רוצים שהחברים שלכם שאינם ממוצא אתיופי יבינו על מה אתם מדברים?‬
‫>>> אולי המילון הבא יעזור להם‬
‫‪ኢትዮጵያውያን ያልሆኑ ጓደኞቻችሁ ስለምን እንደምታወሩ እንዲያውቁ‬‬
‫‪ትፈልጋላችሁ? *በማለደ ጐሼ እና ሀብታም ብርሃኑ‬‬
‫מאת מלדה גושיי וטובה אמבאו‬
‫במטרה לצמצם פערים ולשפר את‬
‫התקשורת‪ ,‬אנחנו גאים להגיש מילון‬
‫בסיסי‪ ,‬שיאפשר לפרנג'ים להבין מה‬
‫חבריהם האתיופים רוצים מחייהם‪.‬‬
‫אבשה‪ :‬ישראלי יוצא אתיופיה‪ .‬כמו נאצ' (עיין‬
‫ערך)‪ ,‬אבל ההפך‪ .‬מקור המילה אבשה הוא חבש‪.‬‬
‫נאצ'‪ :‬צבע לבן‪ .‬משמש כינוי לאדם לבן‪ ,‬אבל‬
‫יכול גם להתייחס לכל דבר אחר שהצבע שלו‬
‫לבן‪ .‬יש פרנג'ים שחושבים שמדובר בכינוי גנאי‪,‬‬
‫אבל זה ממש לא ככה‪ .‬תפסיקו עם רגשי הנחיתות‬
‫שלכם‪ ,‬נאצ'ים יקרים‪.‬‬
‫עולה‪ :‬ביטוי שאתיופים אומרים בדרך כלל לחב‬
‫ברים שעשו פדיחה‪ .‬למשל‪ ,‬אם מישהו פולט איזו‬
‫שטות‪ ,‬אפשר לענות לו‪" :‬מה אתה‪ ,‬עולה?"‪ .‬מתאים‬
‫גם למישהי שיצאה מהבית והתלבשה זוועה‪ .‬במ־‬
‫קרים חמורים כאלה נהוג להשתמש בביטוי "עולה‬
‫קשוחה"‪.‬‬
‫פרנג'‪ :‬אדם לבן‪ .‬לא קיר‪ ,‬לא סוכר‪ ,‬רק בן אדם‬
‫שהצבע שלו במקרה לבן‪ .‬לא משנה אם הגעת מרו־‬
‫סיה‪ ,‬פולין‪ ,‬אמריקה או כל מקום אחר מחוץ לאפ־‬
‫ריקה‪ ,‬לא יעזור לך כלום‪ ,‬תמיד תישאר פרנג'‪.‬‬
‫קונדלה‪ :‬צמות‪ .‬לא שתי צמות חמודות של ילדה‬
‫שהולכת לגן‪ ,‬אלא צמות אתיופיות אמיתיות‪ .‬כאלו‬
‫שלוקח שעות ארוכות לעשות אותן‪ ,‬אבל בסוף‬
‫התוצאה שווה את זה‪ .‬חוץ מזה שזה יפה‪ ,‬זה חוסך‬
‫הרבה זמן בבוקר‪ .‬פשוט קמים מהמיטה ונראים‬
‫מייד כמו מיליון דולר‪ .‬טוב‪ ,‬לפחות מיליון ביר‪.‬‬
‫הקונדלה של טובה‪ .‬לתספורת של מלדה לא מצאנו הגדרה מתאימה‬
‫סיירת מטכ"ל או גלגלצ?‬
‫?”‪“ሳየሬት ማትካል” ወይስ “ጋልጋላጽ‬‬
‫החברים מגלים מה החלומות שלהם לקראת הצבא >>> להתראות בטירונות‬
‫‪ወጣቶች የውትድርና አገልግሎት ከመጀመራቸው በፊት‬‬
‫‪ራእያቸው ምን እንደሆነ እየተገነዘቡ ነው‬‬
‫בעוד זמן לא רב נחליף את הבגדים‬
‫האופנתיים במדי צבא‪ ,‬ובמקום‬
‫ילקוט עם ספרים ומחברות נסחוב‬
‫קיטבג מלא ציוד צבאי‪.‬‬
‫אחד רוצה להיות בשייטת‪ ,‬שני שואף להיות‬
‫טייס ויש גם מי שרוצה לעשות שירות לאומי‪ .‬כל‬
‫אחד והשאיפות שלו לקראת הגיוס‪.‬‬
‫מלדה גושיי‪ ,‬בית שמש‪" :‬חשוב לי להתגייס‪,‬‬
‫כי זה יעזור לי בעתיד‪ .‬למרות הסכנה בשירות‬
‫קרבי‪ ,‬אני רוצה לשרת בשייטת ולשמור על המ־‬
‫דינה"‪.‬‬
‫צ'רנט מרו‪ ,‬תל אביב‪" :‬זאת חוויה להתג‬
‫גייס‪ ,‬ואני חולם להיות טייס‪ .‬יש עכשיו אנשים‬
‫ששומרים עלי‪ ,‬וחובתי להחזיר להם כשיגיע תורי‬
‫לשרת את המדינה"‪.‬‬
‫דמקה טוואבה‪ ,‬פתח תקווה‪" :‬אני רוצה לשרת‬
‫ביחידה מובחרת ומאמין שזה יקדם אותי בחיים"‪.‬‬
‫רחל מספין‪ ,‬נתניה‪" :‬יש לי חברים ובני משפח‬
‫חה שהתגייסו‪ ,‬והם מספרים לי המון חוויות‪ .‬גם‬
‫אני רוצה לעבור את הדברים האלה‪ .‬הייתי רוצה‬
‫להיות שדרנית בגלגלצ"‪.‬‬
‫אביבה מספין‪ ,‬בית שמש‪" :‬אני רוצה לעשות‬
‫שירות לאומי‪ .‬לא צריך רק לקבל מהמדינה‪ ,‬אלא‬
‫גם לתת מעצמך"‪.‬‬
‫דניאל בקלה‪ ,‬פתח תקווה‪" :‬אני רוצה לשרת‬
‫בסיירת צנחנים‪ .‬אם אני כבר משרת שלוש שנים‪,‬‬
‫אז עדיף לעשות שירות משמעותי‪ ,‬שיתרום למ־‬
‫דינה ויעזור לי להתקדם בחיים"‪.‬‬
‫מלסה מקונן‪ ,‬תל אביב‪" :‬אני רוצה להיות קצין‬
‫בסיירת מטכ"ל‪ .‬זה יגביר לי את הביטחון העצמי‪.‬‬
‫אני רוצה להביא גאווה לעדה‪ ,‬אבל הכי חשוב לי‬
‫להרגיש שייך ולתרום למדינה"‪.‬‬
‫אז לא חשוב לאן נתגייס‪ ,‬העיקר שיהיה לנו‬
‫מעניין ומספק ושנתרום למדינה כמיטב יכול־‬
‫תנו‪.‬‬
‫בהכנת הכתבה השתתפו‪ :‬סלומון טקה‪ ,‬יוסי‬
‫יאלאו‪ ,‬שלומית אקאל‪ ,‬טוהון סמלין‪ ,‬גיזה‬
‫אג'יגו‪ ,‬דניאל בקלה‪ ,‬מלסה מקונן‪ ,‬ג'מבר טסת‬
‫פהון‬
‫כתבות אלו נכתבו במסגרת פרוייקט "סמאי" – מרכזי תקשורת ומצוינות של בני נוער יוצאי אתיופיה‪ .‬שותפי ה‬
‫ספטמבר ‪ | 2012‬ידיעות נגט | ‪0‬‬
‫חגית יאסו‪ ,‬רגע לפני האלבום‬
‫‪ሐጊት ኢያሱ ዲስክ ከማስቀረጿ በፊት‬‬
‫הכוכבת הנולדת עובדת על דיסק חדש בהפקת עברי לידר >>> במפגש עם בני נוער מהקהילה היא לא רק סיפרה על חייה‪ ,‬אלא גם שרה‬
‫‪የ“ኮኻቭ ኖላድ” ፕሮግራም አሸናፊዋ በዕቭሪ ሊደር አማካይነት አዲስ ዲስክ በማስቀረጽ ላይ ነች።‬‬
‫"זאת באמת את‪ ,‬חגית?!" ‪ -‬בקריאות‬
‫כאלו התקבלה חגית יאסו‪ ,‬שהשת‬
‫תתפה במסיבת עיתונאים עם בני‬
‫נוער יוצא אתיופיה‪ ,‬במהלך סמינר‬
‫תקשורת בכפר הירוק‪.‬‬
‫חגית סיפרה איך הפכה מגננת אלמונית בגן ילדים‬
‫בשדרות לכוכבת שכל המדינה מדברת עליה‪.‬‬
‫בימים אלה היא עובדת על דיסק חדש בהפקת‬
‫עברי לידר‪ ,‬והסינגל הראשון כבר יצא לרדיו‪ .‬השיר‬
‫המיוחד כולל קטע באמהרית שאביה מדקלם‪.‬‬
‫זהו אותו אב שעודד אותה ללכת לאודישנים של‬
‫"כוכב נולד"‪ ,‬כפי שחגית עצמה סיפרה‪" :‬הוא בכלל‬
‫לא ידע מה זה כוכב נולד‪ ,‬אבל כששמע שמדובר‬
‫בתחרות שירה‪ ,‬אמר שכדאי לי ללכת להפגין את‬
‫הכישרון שלי"‪.‬‬
‫בהתחלה חגית קצת חששה מהחשיפה‪" :‬פחדתי‬
‫מה האנשים יגידו – 'מה זה‪ ,‬זמרת אתיופית בטל־‬
‫וויזיה?'‪ .‬עד היום אני שואלת את עצמי‪' :‬מה חשבת‬
‫לעצמך כשהלכת ל'כוכב נולד' ועברת את כל מה‬
‫שעברת'"‪.‬‬
‫איך זה להיות מפורסמת?‬
‫"מצד אחד זה כיף‪ ,‬ומצד שני קשה‪ .‬אפילו אם אני‬
‫עצבנית או ממהרת‪ ,‬אני חייבת להיות נחמדה לכל‬
‫אדם ברחוב"‪.‬‬
‫קיבלת תגובות מרגשות במיוחד מהמעריצים?‬
‫"היתה ילדה שהתקשרה אלי הביתה ואמרה‪ :‬אני‬
‫חייבת להגיד לך תודה שנתת לי כוח לשיר ולהאמין‬
‫בעצמי"‪.‬‬
‫אם לא היית ב"כוכב נולד" מה היה קורה‬
‫איתך?‬
‫"תמיד אני חושבת על זה‪ .‬בטוח שהייתי עוסקת‬
‫במוזיקה‪ ,‬אבל כנראה שהיה לי הרבה יותר קשה"‪.‬‬
‫אלו זמרים משפיעים עלייך?‬
‫"ביונסה מאריה קארי‪ ,‬וויטני יוסטון"‪.‬‬
‫את חולמת להגיע רחוק כמוהן?‬
‫"אני רוצה קודם להגיע רחוק בארץ‪ ,‬ורק אחר כך‬
‫לשאוף לקריירה בחו"ל‪ .‬אני משדרות‪ ,‬בשבילי גם‬
‫תל אביב זה חו"ל"‪.‬‬
‫אחרי הזכייה שלך נשמעו טענות שניצחת רק‬
‫בגלל שאת אתיופית‪.‬‬
‫"אני מקווה שהראיתי את הכישרון שלי‪ ,‬ואלה‬
‫שסימסו לי עשו את זה בגלל שהצלחתי לרגש אותם‬
‫ולהתחבר אליהם‪ ,‬ולא בגלל העדה שאני משתייכת‬
‫אליה"‪.‬‬
‫בסיום הראיון חגית שרה לנו את השיר ‪Killing‬‬
‫‪ .Me Softly‬שמענו ממקור ראשון שהיא בהחל‬
‫לט כוכבת בזכות הכישרון שלה‪ ,‬ולא משום סיבה‬
‫אחרת‪.‬‬
‫אין אמא‪ ,‬יש חבר'ה‬
‫‪እናት በቅርብ የለችም፣ ጓደኞች ግን አሉ።‬‬
‫ארבעה פנימיסטים מהכפר הירוק ומאולפנא בבני ברק‬
‫מספרים על החיים רחוק מהבית >>> "כיף פה‪ ,‬אבל הנתק‬
‫מהמשפחה יוצר קושי גדול"‪ ,‬מסכמת קטלינה‬
‫‪አራት የአዳር ት/ቤት ተማሪዎች (የ“ክፋር ሃያሮክ” እና “ኡልፔናት‬‬
‫‪ብኔ ብራክ”) ከቤት ርቆ ስላለው ሕይወት ያወጋሉ።‬‬
‫‪*በኢየሩስ ዳኒ፣ መልካም ታደግ እና ሐና አየለ‬‬
‫מאת ירוס דניא‪ ,‬מלקם טאדג וחנה איילה‬
‫לא פשוט להחליט לעזוב את הבית החם‬
‫של אמא ואבא‪ ,‬לצאת לחיים עצמאים‬
‫כבר בגיל התיכון ולעבור ללמוד בפנית‬
‫מייה‪.‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬בני נוער רבים מכל הארץ עושים זאת ‪ -‬כל‬
‫אחד מהשיקולים שלו‪ .‬מה עובר על תלמידי הפנימיות‬
‫מבחינה רגשית‪ ,‬חברתית ולימודית?‬
‫קטלינה בת ה‪ 15-‬היא פנימינסטית כבר ארבע שנים‬
‫בכפר הירוק ברמת השרון‪" .‬בהתחלה לא ידעתי איך אני‬
‫אצטייר בעיני הילדים האחרים‪ ,‬וזה היה מלחיץ"‪ ,‬היא‬
‫נזכרת‪.‬‬
‫לאט לאט התחברה לחבר'ה והצליחה להשתלב‪.‬‬
‫ריאיינו אותה בחוות הסוסים בכפר‪ ,‬ונראה שגם הסוסים‬
‫הפכו לחברים טובים שלה‪" .‬כיף פה‪ ,‬אבל הנתק מהמשפ־‬
‫חה יוצר קושי גדול"‪ ,‬היא מסכמת את חוויית הפנימייה‪.‬‬
‫רמי בן ה‪ 15-‬נמצא גם הוא בפנימיית הכפר הירוק‪.‬‬
‫"אומנם החיים בפנימייה נחמדים‪ ,‬אבל הגעגוע למש־‬
‫פחה גדול"‪ ,‬הוא אומר‪ .‬הדבר שהוא הכי אוהב בפנימייה‬
‫זה אווירת הטבע הירוק‪ .‬הוא פחות אוהב את תורנויות‬
‫הניקיון‪ ,‬כמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם‪.‬‬
‫טהון סמלין ושלומית אקאל לומדות בפנימייה הדתית‬
‫נווה שרה הרצוג בבני ברק‪" .‬יש פה תחושת שייכות וקי־‬
‫רבה לחברים‪ .‬נכון שיש קשיים‪ ,‬בגלל הגעגוע למשפחה"‪,‬‬
‫הן אומרות‪.‬‬
‫אז מה אתם אומרים‪ ,‬הייתם עוזבים את הבית ועוברים‬
‫לפנימייה?‬
‫קטלינה ורמי בחוות הסוסים‪" .‬הגעגוע למשפחה גדול"‬
‫חגית יאסו עם אביבה מספין ואביבה מנגיסטו‪" .‬פחדתי מה האנשים יגידו"‬
‫הנוער העובד‬
‫‪ሠራተኛው ወጣት‬‬
‫איפה עבדו בני הנוער בקיץ והאם הם מתכוונים‬
‫להמשיך להתפרנס במקביל ללימודים? >>> חברים‬
‫מספרים על מקומות העבודה שלהם‬
‫‪ወጣቶች የት ነው የሚሠሩት? ሥራስ እንዴት ነው‬‬
‫?‪የሚያገኙት? ሥራስ ያላገኘ ምንድን ነው ሚያድርግ‬‬
‫ליטל עבדה במשך הקיץ‬
‫במלצרות‪ ,‬שלומית בחת‬
‫נות בגדים‪ ,‬סלומון מכר את‬
‫הציורים שלו‪.‬‬
‫בני נוער רבים מנצלים את הקיץ לא‬
‫רק לבילויים‪ ,‬אלא גם לפרנסה‪ .‬חלקם‬
‫ממשיכים לעבוד גם במשך שנת הלימודים‪,‬‬
‫ונאלצים לשלב בין הלימודים‪ ,‬העבודה‪,‬‬
‫החברים והמשפחה‪.‬‬
‫ליטל בוגלה מרחובות היא מלצרית‬
‫באולם אירועים‪ .‬היא מצאה את העבודה‬
‫דרך חברות‪" .‬אני נהנית למלצר"‪ ,‬היא מס־‬
‫פרת‪" ,‬כי אפשר להתחבר לאנשים"‪.‬‬
‫שלומית אקאל מאור יהודה עובדת בח־‬
‫נות בגדים‪ ,‬וגם מדריכה בחברה להגנת‬
‫הטבע‪ .‬בזמן הפנוי (אם יש לה) היא שומרת‬
‫על האחים בבית‪.‬‬
‫סלומון טקה מבית שמש מצא עבודה‬
‫מקורית ויצירתית במיוחד‪ :‬מכירת ציורים‬
‫שהוא עצמו יוצר‪ .‬הוא מנצל את הכישרון‬
‫האמנותי שלו ומצייר דיוקנאות וציורי קיר‪.‬‬
‫"אני מצייר כל מה שהלקוח מבקש ממני"‪,‬‬
‫אומר סלומון‪" .‬למשל הכנתי ציור של כפר‬
‫אתיופי למועדון 'יאלמה' ודיוקנאות לח־‬
‫ברים"‪.‬‬
‫כל הזכויות שמורות‬
‫כמו לכל עובד‪ ,‬גם לבני נוער יש זכויות‬
‫וחובות‪.‬‬
‫* חובה להוציא פנקס עבודה בלשכת‬
‫שירות התעסוקה‪ .‬צריך להצטייד באישור‬
‫רפואי‪ ,‬תמונת דרכון ותעודת זהות של אחד‬
‫ההורים‪.‬‬
‫* מותר להעסיק נוער מקסימום שמונה‬
‫שעות ביום‪ ,‬ולא יותר מ‪ 40-‬שעות בשבוע‪.‬‬
‫* במשך שנת הלימודים מותר להתחיל‬
‫לעבוד מגיל ‪ .16‬בקיץ מותר מגיל ‪.14‬‬
‫* שכר המינימום עד גיל ‪₪ 16.59 :16‬‬
‫לשעה (‪ ₪ 2,870‬לחודש)‪ .‬עד גיל ‪17.77 :17‬‬
‫‪ ₪ 3,075( ₪‬לחודש)‪ .‬עד גיל ‪19.67 :18‬‬
‫‪ ₪‬לשעה (‪ ₪ 3,403‬לחודש)‪ .‬לחניך צריך‬
‫לשלם לפחות ‪ ₪ 14.22‬לשעה (‪₪ 2,460‬‬
‫לחודש)‪ .‬אם אתם נדרשים לנסוע למקום‬
‫העבודה‪ ,‬מגיע לכם החזר הוצאות נסיעה‬
‫עד ‪ ₪ 24.40‬ליום‪.‬‬
‫* במקרה שהזכויות שלכם הופרו ואתם‬
‫רוצים להתלונן על המעסיק‪ ,‬אפשר להת־‬
‫קשר לטלמסר של משרד התמ"ת‪1-800- :‬‬
‫‪ ,354354‬או להסתדרות הנוער העובד‬
‫והלומד‪.054-4001100 :‬‬
‫התוכנית‪ :‬משרד החינוך‪ :‬פרויקט "קדם עתידים" – מכון ברנקו וייס‪ ,‬הקרן לידידות‪ ,‬חברת דלתא‪ ,‬עמותת גוונים‬
‫‪ | 10‬ידיעות נגט | ספטמבר ‪2012‬‬
‫"האמנות מדברת בלי מילים"‬
‫”‪“ለሥነ ጥበብ ቃላት አያስፈልጉትም‬‬
‫מיכל אברהם מדגישה בציוריה את השונה >>> גדעון אגזה מאמין שצילומי ראסטות וקעקועים‬
‫יכולים להילחם בסטיגמות >>> שניהם הציגו את יצירותיהם בתערוכת הגמר של בצלאל‬
‫‪የሚኻል አብርሃም ሥዕሎች ልዩ የሆኑ ነገሮች ላይ ነው የሚያተኩረው። ጊድዖን አገዘ ደግሞ የ“ራስታዎች” እና ንቅሳት‬‬
‫‪ፎቶዎች የተዛቡ ቅድመ አመለካከቶችን መዋጋት ይችላል ብሎ ያስባል። *በግርማው መንግሥቱ‬‬
‫מיכל אברהם ויצירתה‪" .‬להיסחף למקום אחר"‬
‫גדעון אגזה ועבודותיו‪" .‬הגוף הופך ללוח ציור"‬
‫מאת גרמאו מנגיסטו‬
‫שלושה סטודנטים מבני הקהילה‬
‫סיימו בהצלחה את חוג לימודיהם‬
‫ב"בצלאל" ‪ -‬האקדמיה לאמנות‬
‫ועיצוב בירושלים‪.‬‬
‫השלושה התמחו בצילום‪ ,‬אנימציה וציור‪ .‬לצד‬
‫עשרות הבוגרים שהציגו את עבודות הגמר שלהם‬
‫בתערוכה‪ ,‬הציורים של מיכל אברהם והצילומים‬
‫של גדעון אגזה משכו תשומת לב רבה בין המב־‬
‫קרים והמשפחות‪ ,‬שהגיעו לתערוכה‪ .‬להלן ראיון‬
‫עם שני הבוגרים‪.‬‬
‫מיכל אברהם‪ ,‬מתי ואיך התחלת לצייר?‬
‫"אני מציירת לאורך כל החיים שלי‪ .‬היה לי‬
‫מאוד טבעי להמשיך לעסוק בתחום הציור‪,‬‬
‫ללמוד ולהתמקצע"‪.‬‬
‫מה את מציגה בתערוכת הגמר שלך?‬
‫"סדרת ציורים אקזוטיים וצבעוניים‪ ,‬שנראים‬
‫מאוד שונים ולא מאפיינים את בצלאל‪ .‬למשל‬
‫הציור הזה (מיכל מצביעה על תמונה אבסטרק־‬
‫טית‪ ,‬שהיא מגדירה כיצירת המופת שלה)‪ .‬עב־‬
‫דתי בהרבה שכבות‪ ,‬בהרבה צבעים‪ .‬הציור מביע‬
‫איזשהו קסם‪ ,‬מעין כישוף‪ ,‬מקום קיים ולא קיים‬
‫במציאות‪ ,‬מדגיש את השונה והאחר"‪.‬‬
‫איזה מסר את מבקשת להעביר באמצעות‬
‫האמנות?‬
‫"קודם כל‪ ,‬אני מחפשת בציורים שלי אסתטי־‬
‫קה‪ ,‬שהם ייראו יפים ואחרים‪ .‬דרך האחרות של‬
‫הציורים האלה‪ ,‬אני מדברת על השוני שלי בח־‬
‫ברה הישראלית‪ ,‬שבתוכה אני חיה‪ .‬אין לי בעיה‬
‫עם השוני שלי‪ ,‬אבל הוא פשוט קיים‪ ,‬וצריך לה־‬
‫כיר בו‪ .‬יכול להיות שהעובדה שגדלתי במסגרות‬
‫שונות ושאני בת הקהילה האתיופית‪ ,‬השפיעה‬
‫על המסר"‪.‬‬
‫איזו השפעה את רוצה לחולל אצל הצופה?‬
‫"אני בעיקר רוצה שהצופה יתבונן בציור‬
‫וייסחף למקום אחר‪ .‬שהציור ישפיע על הרשתית‬
‫והאישונים שלו‪ .‬זהו ניסיון שלי להשפיע באמצ־‬
‫עות הציור על כל מנגנון החשיבה‪ ,‬לחולל ראייה‬
‫וחשיבה אחרת‪ .‬המטרה היא שהצופה יראה באופן‬
‫ויזואלי את השונה‪ ,‬את מקומו של האחר‪ ,‬וכך לה־‬
‫שפיע על קצב החשיבה והתודעה שלו‪ .‬באמצעות‬
‫האמנות בכלל והציור בפרט‪ ,‬אפשר להשפיע על‬
‫תפיסת העולם של אדם‪ .‬הציור מדבר בלי מילים‪,‬‬
‫הוא משפיע על הזיכרון"‪.‬‬
‫אברהם‪" :‬דרך האחרות‬
‫של הציורים‪ ,‬אני‬
‫מדברת על השוני שלי‬
‫בחברה הישראלית‪.‬‬
‫אין לי בעיה עם השוני‪,‬‬
‫אבל הוא פשוט קיים‪,‬‬
‫וצריך להכיר בו"‬
‫אגזה‪" :‬היו קשיים‬
‫במהלך הלימודים‪ .‬לא‬
‫תמיד קל להיות בין יוצאי‬
‫אתיופיה הראשונים‪ .‬אבל‬
‫ההישגים שלי היו טובים‪,‬‬
‫וקיבלתי ביקורות טובות‬
‫על העבודות"‬
‫אלו הזדמנויות תעסוקתיות עומדות לפת‬
‫נייך?‬
‫"אני מתכוונת להמשיך לצייר ולהשתתף בת־‬
‫חרויות בתחום‪ .‬כבר עכשיו אנשים מתעניינים‬
‫בקניית עבודות שלי‪ .‬אבל אני עדיין לא יודעת‬
‫לתמחר‪ ,‬אז אני אחכה עם זה קצת‪ ,‬או אדבר עם‬
‫בעלי מקצוע‪ .‬אני גם מתכוונת ללמוד תראפיה‬
‫בציור‪ ,‬לעסוק באמנות‪ ,‬אולי בהוראה‪ ,‬אבל בעי־‬
‫קר רואה את עצמי עוסקת בעשייה‪ .‬מה שבטוח‪,‬‬
‫לא אפסיק לצייר"‪.‬‬
‫האם מומלץ ללמוד ציור‪ ,‬או מספיק שיש‬
‫כישרון?‬
‫"אני ממליצה מאוד ללמוד ציור‪ .‬אבל לדעתי‪,‬‬
‫פשוט צריך קודם כל להיות לך רצון להביע את‬
‫עצמך באופן ויזואלי ולהיות מוכן לעבוד קשה‬
‫ לעבוד ימים ולילות‪ ,‬להתמסר לעבודת הציור‪.‬‬‫אם אדם מגלה עניין באמנות‪ ,‬אפילו רק בצפייה‪,‬‬
‫הוא יכול בכיף להיכנס לעולם הזה"‪.‬‬
‫לצלם את הסטיגמה‬
‫"הרצון שלי לצלם התחיל בסביבות גיל ‪,11‬‬
‫כשצילמו אותי בפעם הראשונה"‪ ,‬מספר גדת‬
‫עון אגזה‪" .‬באותו רגע החלטתי להיות צלם‬
‫אופנה"‪.‬‬
‫אבל תערוכת הגמר שלו בבצלאל לא עוסקת‬
‫בדוגמניות יפות‪ ,‬אלא במה שהוא מגדיר‪" :‬אנ־‬
‫שים שמעשיהם או התנהגותם מדביקים להם‬
‫סטיגמה"‪ .‬מדובר בצילומי סטודיו מושקעים‪,‬‬
‫והרבה מהעבודות מציגות אנשים עם ראסטות‬
‫וקעקועים‪.‬‬
‫הוא משתמש גם בצילומי ארכיון‪ ,‬כולל בני‬
‫הקהילה שצולמו בהפגנות‪" .‬זה חומר היסטורי‬
‫חשוב לדור הבא"‪ ,‬מדגיש אגזה‪.‬‬
‫מה המסר שאתה מבקש להעביר דרך צילות‬
‫מי ראסטות וקעקועים?‬
‫"צריך להבין מה משמעות הקעקועים‪ .‬בעצם‬
‫אנשים לוקחים את הגוף שלהם והופכים אותו‬
‫ללוח ציור‪ .‬הם אומרים‪ :‬מותר לי לצייר על‬
‫הגוף שלי‪ .‬בנוגע לראסטות‪ ,‬אנשים מתחייבים‬
‫לגדל ראסטות ולסחוב אותן עליהם‪ ,‬ולשמור על‬
‫ההיגיינה"‪.‬‬
‫מדוע היה לך חשוב לתת ביטוי להתנהגויות‬
‫פחות מקובלות בחברה?‬
‫"האמת שהקעקועים בימינו זה סוג של אופ־‬
‫נה‪ ,‬אבל אף משפחה אינה מקבלת בהסכמה את‬
‫רצונם של הילדים לעשות קעקועים‪ .‬אני בעצמי‬
‫רציתי לעשות קעקועים וראסטות‪ ,‬אבל חששתי‬
‫מהתגובות של בני המשפחה‪.‬‬
‫"הצילומים משקפים תופעה רחבה של סטי־‬
‫גמות בחברה‪ .‬יש סטיגמות שאדם מקבל בגלל‬
‫צבע עור‪ ,‬כמו עולי אתיופיה‪ .‬לכן היה לי חשוב‬
‫לכלול בפרוייקט הגמר שלי תצלומים רבים של‬
‫בני הקהילה מפגינים לקידום זכויותיהם‪ ,‬בליווי‬
‫כתוביות"‪.‬‬
‫אתה מאמין שדרך הצילום אפשר להסיר‬
‫סטיגמות?‬
‫"ברור‪ .‬יש הבדל בייצוג סטיגמות בצילום‬
‫לבין ייצוג סטיגמות בחיים האמיתיים‪ .‬למשל‪,‬‬
‫לא תעיר לאדם עם קעקועים‪ ,‬אבל בצילום קל‬
‫לך יותר לבקר או להעריך‪ .‬ככל שאנו תופסים‬
‫את הסטיגמות והשונות בצילומים‪ ,‬אנחנו הופ־‬
‫כים יותר סובלנים ומקבלים את השונה‪ .‬ברגע‬
‫שמדברים על הסטיגמות‪ ,‬אפשר גם למצוא פת־‬
‫רונות"‪.‬‬
‫במה אתה הולך לעסוק?‬
‫"סיום הלימודים לא מבטיח שתמצא עבודה‪.‬‬
‫אתה צריך פשוט לסמוך על היכולת שלך‪ .‬אם‬
‫אתה מצליח לעשות עבודה יפה‪ ,‬אתה יכול לפ־‬
‫תוח עסק בעצמך‪ .‬אני רוצה להיות צלם אופנה‪.‬‬
‫אני לא מחפש שמישהו יעסיק אותי‪ ,‬ברצוני‬
‫להיות עצמאי‪ .‬אני צריך לעבוד הרבה על הפ־‬
‫רסום‪ ,‬ולהתמודד עם התחרות וכמובן לעשות‬
‫עבודה טובה"‪.‬‬
‫מה היתה חוויית הלימודים שלך?‬
‫"היו קשיים במהלך הלימודים‪ .‬לא תמיד‬
‫קל להיות בין יוצאי אתיופיה הראשונים‪ .‬אבל‬
‫ההישגים שלי היו טובים‪ ,‬קיבלתי ביקורות טו־‬
‫בות על העבודות שלי‪ .‬התחייבתי לעצמי להיות‬
‫טוב בלימודים ולא לוותר"‪.‬‬
‫מה אתה ממליץ למי שרוצה ללמוד צילום?‬
‫"קודם כל כדי להתקבל ללימודי צילום צריך‬
‫תעודת בגרות‪ ,‬אנגלית טובה ותיק עבודות‪,‬‬
‫עבודות‪ ,‬שמעיד על הכישורים שלך‪ .‬במהלך‬
‫הלימודים צריך להתאמץ ולעמוד בכל הדרישות‬
‫והמשימות‪ .‬זה אפשרי‪ ,‬אבל חשוב מאוד לאהוב‬
‫את המקצוע"‪.‬‬
‫ספטמבר ‪ | 2012‬ידיעות נגט | ‪11‬‬
‫מבלים‬
‫עד כלות‬
‫החושים‬
‫מופעי מוזיקה אתיופית הם הזדמנות להיחשף לתרבות המיוחדת שבאנו‬
‫ממנה >>> מצד שני‪ ,‬אם המארגנים לא ייקחו אחריות‪ ,‬הם עלולים לעודד‬
‫שכרות ואלימות של צעירים >>> רשמים מהופעה בראשון לציון‬
‫מאת גרמאו מנגיסטו‬
‫השעה אחרי חצות הלילה‪ .‬עשרות צעירים‬
‫לבושים בגדים אופנתיים‪ ,‬שיערם מסורק‬
‫בסגנונות שונים‪ ,‬מתקבצים בכניסה לאולם‬
‫ההופעות בראשון לציון‪.‬‬
‫בתוך האולם בוקעים צלילי המוזיקה האמהרית‪ .‬ככל‬
‫שהתור בחוץ מתארך‪ ,‬הצעירים הולכים ומאבדים את‬
‫סבלנותם‪ .‬בתוך האולם מחכים להם זמר וזמרת מפור־‬
‫סמים מאתיופיה‪ :‬טמסגן גברה‪-‬אגזיאבהר ומהלט גברה‪-‬‬
‫גיאורגיס‪ .‬הם הולכים להנעים את הלילה בשלל סגנונות‬
‫המוזיקה האתיופית‪ ,‬בעיקר מוזיקה אמהרית וטיגרית‪.‬‬
‫כמה צעירים נשענים על המעקה בפנים נפולות‪ .‬הם‬
‫חיילים בשירות חובה בצה"ל‪ ,‬שניצלו את החופשה בשביל‬
‫ליהנות ולרקוד בהופעה‪ .‬להפתעתם גילו כי עלות כרטיס‬
‫ש"הזמרים מאתיופיה משמשים גשר לשימור המורשת‬
‫שלנו‪ ,‬שהולכת ונכחדת בישראל"‪.‬‬
‫אף על פי שהבליינים נרגשים מההופעה‪ ,‬הם לא חוס־‬
‫כים ביקורת על מחדלים רבים‪ .‬טספנט טאמה אומר כי‬
‫"המארגנים אינם מסתפקים ברווח הכספי שהם מפיקים‬
‫ממכירת כרטיסים‪ ,‬אלא רוצים למקסם את הרווחים גם‬
‫ממכירת משקאות חריפים‪ .‬ההשתכרות וההתקוטטות הן‬
‫לא חלק מהתרבות שלנו‪ ,‬אלא משהו שרכשנו בישראל"‪,‬‬
‫הוא אומר‪.‬‬
‫בדיוק בשעה ‪ 4:45‬הזמרים ירדו מהבמה וכלי המוזיקה‬
‫דממו‪ .‬כולם נעלמו כלא היו‪ ,‬אפילו לא ניתן היה לדעת‬
‫באיזו יציאה הם חמקו‪ .‬הבליינים ישבו על הכביש או נש־‬
‫ענו על המעקות מחוץ לאולם‪.‬‬
‫כמו נשרים שראו פגר‪ ,‬הגיעו בזו אחר זו מוניות וציפ־‬
‫צפו‪ .‬אולם איש מהבליינים לא יכול היה להרשות לעצמו‬
‫צעירים בהופעה‪ .‬אירוע תרבותי או השתוללות חסרת מעצורים?‬
‫הכניסה גבוהה יותר ממה שפורסם במודעה – ‪ ₪ 150‬ולא‬
‫‪.120‬‬
‫אדיסו טגבה‪ ,‬בן ‪" :22‬בדרך כלל בהופעות עושים הנח‬
‫חות לחיילים שמשרתים את המדינה‪ ,‬אבל כאן אין עם מי‬
‫לדבר"‪.‬‬
‫דמסה דמקה‪" :19 ,‬באתי ליהנות לפני שאני נכנס למס‬
‫סגרות רציניות יותר‪ .‬אני הולך ללמוד תואר ראשון במכ־‬
‫ללה במשך ארבע שנים‪ ,‬לפני הגיוס לצבא"‪.‬‬
‫רוב הבליינים אומרים שהם רואים במוזיקה האמהרית‬
‫והטיגרית דרך לחזק את זהותם התרבותית המקורית‪.‬‬
‫בהטה טספאי‪ ,‬שנה ושבעה חודשים בארץ‪ ,‬מתלונן‬
‫שהכלים המוזיקליים המודרניים שודדים את הניחוח המ־‬
‫סורתי של השירה האמהרית‪.‬‬
‫חנה אדיסו‪ ,‬שנתיים וחצי בארץ‪" :‬אני אוהבת את התר‬
‫רבות שלנו‪ .‬אני מתכוונת לחנך את הילדים שלי שיהיו‬
‫גאים בתרבותם‪ ,‬יאהבו אותה ולא יתביישו בה"‪.‬‬
‫הבליינים רואים חשיבות רבה בהופעת זמרים אתיופים‬
‫בישראל‪ .‬אדלאוויט אילה‪ ,‬שלוש שנים בארץ‪ ,‬אומרת‬
‫לשלם בעבור נסיעה מיוחדת‪ .‬תושבי ראשון לציון והס־‬
‫ביבה מתחילים לצעוד ברגל אל בתיהם‪ .‬פה ושם רואים‬
‫רכבים פרטיים דחוסים בצעירים וצעירות‪.‬‬
‫‪ ,5:15‬שעת הגאולה‪ .‬אוטובוס ראשון לתל אביב עוצר‬
‫בתחנה סמוך לאולם‪ .‬מרבית הבליינים‪ ,‬שצריכים להגיע‬
‫לאזור תל אביב והצפון‪ ,‬ממלאים אותו ומתחילים בנסי־‬
‫עה‪.‬‬
‫בדרך יורדים רבים מהנוסעים‪ ,‬השאר פרקו בתחנה‬
‫המרכזית החדשה‪ .‬בתחנה היו עוד הרבה צעירים מבני‬
‫הקהילה‪ ,‬איש אינו יודע מה מעשיהם שם בשעה כזו‪.‬‬
‫נראה כי הבליינים מעריכים ומוקירים את תרבותם וח־‬
‫פצים להיחשף למוזיקה האתיופית‪ .‬אולם נערים ונערות‬
‫רבים‪ ,‬שלא הגיעו לגיל ‪ ,18‬נחשפים למשקאות חריפים‪.‬‬
‫לאחר שתייה מופרזת של אלכוהול‪ ,‬הם נוטים להתקוטט‬
‫ביניהם‪ .‬במהלך הלילה פרצו שלוש‪-‬ארבע קטטות‪ ,‬שנ־‬
‫סתיימו ללא פגע‪ .‬סיומה של ההופעה לפני תחילת התח־‬
‫בורה הציבורית שולח את הצעירים השתויים להשתולל‬
‫בכביש ולסכן את עצמם‪.‬‬
‫‪ስሜትን‬‬
‫‪እስከመሳት‬‬
‫‪መዝናናት‬‬
‫‪የኢትዮጵያ ሙዚቃ ትርኢት የመጣንበትን‬‬
‫‪ልዩ ባህል የሚያንጸባርቅ ነው። ነገር ግን‬‬
‫‪አዘጋጆች ኃላፊነት ካልወሰዱ ስካርና ጠብን‬‬
‫‪የሚያበረታታ ይሆናል።‬‬
‫‪*በግርማው መንግሥቱ‬‬
‫‪ጊዜው እኩለ ሌሊት ነው። ብዙ ወጣቶች ጊዜው ያመጣውን‬‬
‫‪ፋሽን ለብሰው ይታያሉ። ጸጉራቸው ደግሞ በተለያየ ስታይል‬‬
‫‪የተበጠረ ነው። እነሱም በሪሾን ለጽዮን የመዝናኛ አዳራሽ‬‬
‫‪ውስጥ ለመግባት ተሰባስበዋል። ከአዳራሹ የአማርኛ ሙዚቃ‬‬
‫‪ይሰማል። ከውጪ በኩል ያለው ሰልፍ በረዘመ ቁጥር‬‬
‫‪ወጣቶቹ ትዕግሥታቸውን እያጡ ይሄዳሉ። በአዳራሹ ውስጥ‬‬
‫‪ሁለት “ታዋቂ” ዘፋኞች ይጠብቋቸዋል፤ ተመስገን ገብረ‬‬
‫‪እግዚአብሔርና ማኅሌት ገብረ ጊዮርጊስ። ዘፋኞቹም ሌሊቱን‬‬
‫‪በሙሉ በአማርኛና ትግርኛ ዘፈኖች ያዝኗኗቸዋል። ብዙዎቹ‬‬
‫‪ወጣቶች በአማርኛና ትግርኛ ሙዚቃ አማካይነት ባህላዊ‬‬
‫‪መሠረታቸውን ማጠናከር ይፈልጋሉ።‬‬
‫‪የተወሰኑ በውትድርና ግዳጅ ላይ ያሉ ወጣቶች መደገፊያውን‬‬
‫‪አጥር ተደግፈው ቆመዋል። እነሱም የዕረፍት ጊዜያቸውን‬‬
‫‪በመጨፈርና በመዝናናት ለማሳለፍ ነው የመጡት። ያስገረማቸው‬‬
‫‪የመግቢያው ቲኬት ዋጋ በማስታወቂያው ከተነገረበት ዋጋ በላይ‬‬
‫‪በጣም ተወዶ መገኘቱ ነው። ይኸውም በ120 ሼቄል ፋንታ 150‬‬
‫‪መሆኑ ነው።‬‬
‫‪አዲሱ ጥጋቤ፡ “ብዙውን ጊዜ ትርኢቶች በሚቀርቡበት ጊዜ‬‬
‫‪በውትድርና ለሚያገለግሉ ቅናሽ ይሰጣል። ነገር ግን እዚህ‬‬
‫‪ከማንም ጋር መነጋገር አይቻልም”።‬‬
‫‪ደምሴ ደመቀ፡- “እኔ የመጣሁት ጠንከር ያሉ ነገሮች‬‬
‫‪ስለሚጠብቁኝ ከዚያ በፊት ትንሽ ለመዝናናት ስለፈለግኩ ነው።‬‬
‫‪ለምሳሌ ያህል ወደ ውትድርና አገልግሎት ከመግባቴ በፊት‬‬
‫‪መጀመሪያ በኮሌጅ ውስጥ ለ4 ዓመት ያህል እማራለሁ”።‬‬
‫‪ባሕታ ተስፋዬ በስራኤል ውስጥ የቆየው ዓመት ከ7 ወር‬‬
‫‪ሲሆን ዘመናዊ የሙዚቃ መሣሪያዎች ባህላዊውን የአማርኛ‬‬
‫‪ዘፈን ያበላሻሉ ይላል። ሐና አዲስ ደግሞ በእስራኤል 2 ዓመት‬‬
‫‪ተኩል የኖረች ስትሆን የሚከተለውን ብላናለች። “ባህላችንን‬‬
‫‪እወደዋለሁ። ልጆቼ በባህላቸው የኮሩ ሆነው እንዲያድጉ‬‬
‫‪እጣጣራለሁ። አገራቸውን የሚወዱና የማያፍሩባት እንዲሆኑ‬‬
‫‪እፈልጋለሁ”።‬‬
‫‪ለመዝናናት የሚመጡት ወጣቶች ኢትዮጵያውያን ዘፋኞች‬‬
‫‪በእስራኤል የሚያቀርቡት ትርኢት ጠቃሚ ነው ይላሉ።‬‬
‫‪ዕድላዊት አየለ ስትናገር ደግሞ “ኢትዮጵያውያን ዘፋኞች‬‬
‫‪በመጥፋት ላይ ያለውን ባህላችንን በመጠበቅ ረገድ እንደ‬‬
‫‪ድልድይ የሚያገለግሉ ናቸው” ትላለች። ወጣቶቹ በሙዚቃው‬‬
‫‪ትርኢት ቢደሰቱም በዝግጅቱ ላይ ብዙ ትችት አላቸው።‬‬
‫‪ተስፋነት የተባለው ወጣት ሲናገር “አዘጋጆቹ በመግቢያ ቲኬት‬‬
‫‪ዋጋ ትርፍ የማይገቱ ሲሆን የአልኮል መጠጦችን በውድ‬‬
‫‪ዋጋ በመሸጥ ትርፋቸውን መጨመር ይፈልጋሉ”። አብዛኞቹ‬‬
‫‪ወጣቶች ያለገደብ የሚጠጡ ሲሆን ሰክረው መደባደብ‬‬
‫‪ይጀምራሉ። ወጣት ተስፋነት ሲናገር “ሰክሮ መደባደብ የባህላችን‬‬
‫‪ክፍል አይደለም። ይህንን ባህል የወረስነው ከአዲሱ የእስራኤል‬‬
‫‪ባህል ነው” ይላል።‬‬
‫‪ልክ 4፡45 ሲሆን ዘፋኞቹ ከመድረክ ላይ ወረዱ። የሙዚቃ‬‬
‫‪መሣሪያዎችም ረጭ አሉ። የትርኢቱ አዘጋጆችና ጠባቂዎች‬‬
‫‪ደግሞ ትንሽ ቆይተው ተሰወሩ። የሚዝናኑት ወጣቶችም‬‬
‫‪ጥንድ፣ ትንሽ ቡድን እና ትልቅ ቡድን ሆነው በመንገዱ ዳር‬‬
‫‪ተቀመጡ ወይም ከመደገፊያው ላይ እየተደገፉ ቆሙ። ልክ‬‬
‫‪ጥንብ እንዳዩ ንስር አሞራ መኪናዎች ወደ ወጣቶቹ በመጠጋት‬‬
‫‪የጥሩንባ ድምጽ ማሰማት ጀመሩ። ነገር ግን ከወጣቶቹ ውስጥ‬‬
‫‪አንዳቸውም ቢሆኑ በውድ ታክሲ ተሳፍሮ ለመሄድ የሞከረ‬‬
‫‪አልነበረም። የሪሾን ለጽዮንና አካባቢዋ ኗሪዎች ደግሞ ቤታቸው‬‬
‫‪ቅርብ ስለሆነ በእግራቸው መጓዝ ጀምረዋል።‬‬
‫‪5፡15 የነጻነት ሰዓት ነው ማለት ይቻላል። የመጀመሪያው ወደ‬‬
‫‪ቴል አቪቭ የሚጓዘው አውቶቡስ ከአዳራሹ አጠገብ ባለው‬‬
‫‪ጣቢያ አቆመ። ተጓዦች ከአዲሱ “ታኻና መርካዚት” ወረዱ።‬‬
‫‪በጣቢያው ላይ ሌሎች ብዙ ኢትዮጵያውያን ወጣቶች ነበሩ።‬‬
‫‪ወጣቶቹ በአንድ በኩል ባህላቸውን መጠበቅ ይፈልጋሉ።‬‬
‫‪በሌላው በኩል ደግሞ 18 ዓመት ያልሞላቸው ወጣቶች ከአስካሪ‬‬
‫‪መጠጦች እየተጋለጡ ናቸው። እንደዚሁም አብዝተው ከጠጡና‬‬
‫‪ከሰከሩ በኋላ መደባደብ ይጀምራሉ። የዘፈኑ ትርኢት የአውቶቡስ‬‬
‫‪አገልግሎት ከመጀመሩ በፊት ስለሚያልቅ ወጣቶቹ በመንገድ‬‬
‫‪ላይ ሥርዓተ አልበኛ እንዲሆኑና ራሳቸውን አደጋ ላይ እንዲጥሉ‬‬
‫‪ያደርጋቸዋል‬‬
‫‪ | 12‬ידיעות נגט | ספטמבר ‪2012‬‬
‫מותו של מנהיג‬
‫‪የታላቁ መሪ ዜና ዕረፍት‬‬
‫ראש ממשלת אתיופיה‪ ,‬מלס זינאווי‪ ,‬נפטר בגיל ‪" >>> 57‬לא צפויים זעזועים במדינה"‪ ,‬מעריכים הפרשנים‬
‫‪የኢትዮጵያ ጠቅላይ ሚኒስትር የነበሩት አቶ መለስ ዜናዊ በ57 ዓመታቸው ከዚህ ዓለም በሞት ተለይተዋል።‬‬
‫‪* እንደ ፖለቲካ ተንታኞች አመለካከት “በሀገሪቱ ውስጥ ልዩ አስደንጋጭ ለውጦች አይኖሩም”።‬‬
‫מאת גרמאו מניגסטו‬
‫העם האתיופי שרוי בימים‬
‫אלה באבל‪ ,‬בעקבות פטירת‬
‫ראש הממשלה‪ ,‬מלס זינאווי‬
‫בן ה‪.57-‬‬
‫כך הסתיים עידן שלטונו הממושך‪,‬‬
‫בן ‪ 21‬שנה‪ ,‬אשר התחיל בסילוק השליט‬
‫הקומוניסטי מנגיסטו היילה מריאם בשנת‬
‫‪ .'91‬סגנו של זינאווי‪ ,‬היילמריאם דסלין‪,‬‬
‫מונה לראש ממשלה זמני עד לבחירות‬
‫בשנת ‪.2015‬‬
‫בחודשים האחרונים זינאווי לא הופיע‬
‫בציבור‪ ,‬ועל פי השמועות היה מאושפז‬
‫בבית חולים בבלגיה‪.‬‬
‫עם היוודע דבר מותו‪ ,‬אלפי אזרחים‬
‫הגיעו לנמל התעופה "בולה" בבירה וקי־‬
‫בלו בבכי תמרורים את גופת מנהיגם‪ .‬אז־‬
‫רחים שהתקשו להשלים עם מות המנהיג‬
‫קראו‪" :‬גובז איימוטם" – לא מת הגיבור‪.‬‬
‫רחמים אלעזר‪ ,‬שדר ופרשן רדיו רק"ע‪,‬‬
‫מכיר את מלס זינאווי ופועלו מקרוב‪" .‬הוא‬
‫היה מנהיג גדול‪ ,‬אינטלקטואל שאהב את‬
‫עמו ואת מדינתו"‪ ,‬אמר‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬זינאווי הצעיד את אתיופיה‬
‫לצמיחה כלכלית‪ ,‬בנה כבישים שחיברו‬
‫בין ערים וכפרים‪ ,‬הקים עשרות מכללות‪,‬‬
‫פתח את שערי המדינה למשקיעים זרים‬
‫וצייד את הצבא באמצעים טכנולוגיים‬
‫מודרנים‪.‬‬
‫אליאס אינברום‪ ,‬שהיה דיפלומט מדי־‬
‫ני בדרום אפריקה בשליחות משרד החוץ‬
‫הישראלי‪ ,‬אמר כי אף על פי שדרום‬
‫אפריקה ראתה את עצמה בתור מנהיגת‬
‫היבשת‪ ,‬בפועל אתיופיה‪ ,‬בהנהגתו של זי־‬
‫נאווי‪ ,‬היא בעלת ההשפעה הרבה ביותר‪.‬‬
‫לראש ממשלת אתיופיה המנוח היה יחס‬
‫מיוחד לישראלים ילידי אתיופיה‪ .‬הוא‬
‫ראה בהם גשר המחבר בין שתי המדי־‬
‫נות‪ .‬בניגוד למנהיגים שקדמו לו‪ ,‬זינאווי‬
‫איפשר לכל יהודי שרצה בכך לעלות לי־‬
‫שראל‪.‬‬
‫בצד זכויותיו הרבות‪ ,‬זינאווי גם ספג‬
‫ביקורת מארגוני זכויות אדם‪ ,‬אשר לא‬
‫אחת האשימו אותו בדיכוי מתנגדיו הפו־‬
‫ליטיים ובהגבלת חופש הביטוי‪.‬‬
‫לשאלה האם המערכת הפוליטית‬
‫האתיופית מספיק חזקה כדי לעמוד בז־‬
‫עזוע‪ ,‬אלעזר מדגיש כי זינאווי השאיר‬
‫חוקה כתובה‪ ,‬ולהערכתו לא צפויים זע־‬
‫זועים מיוחדים במדינה‪.‬‬
‫גם אינברום מאמין כי העם האתיופי‬
‫יידע להתמודד עם ההזדמנויות והאתג־‬
‫רים הנוצרים בעקבות מות המנהיג‪ ,‬ויתל־‬
‫כד סביב המנהיגים הבאים‪.‬‬
‫ישראלים יוצאי אתיופיה רבים הביעו‬
‫צער עמוק על מות שליט אתיופיה‪ .‬היו‬
‫שהתראיינו בערוצי התקשורת השונים‬
‫והתבטאו ברשתות חברתיות‪.‬‬
‫יוצאי אתיופיה אחרים מתחו ביקורת‬
‫על זינאווי בטענה לחלוקה לא צודקת‬
‫של משאבי המדינה‪ .‬אחרים הביעו דעתם‬
‫שמה שקורה באתיופיה אינו נוגע לקהילה‬
‫בישראל‪.‬‬
‫מלס זינאווי‪ .‬פתח את שערי המדינה | צילום‪ :‬מוניקה פלוקיגר‬
‫מה אנחנו יכולים ללמוד מאתיופיה?‬
‫?‪ከኢትዮጵያ ምን መማር እንችላለን‬‬
‫יותר מ‪ 250-‬קבוצות אתניות‪ ,‬שדוברות ‪ 80‬שפות‪ ,‬חיות במדינה אחת >>> מחקר של לאורה בראון‬
‫מאוניברסיטת תל אביב בוחן איך המדינה מתמודדת עם המתח בין הקבוצות השונות‬
‫‪በተለያዩ ብሔረሰቦች መካከል ያለውን ውጥረት ኢትዮጵያ እንዴት እየተቋቋመች እንደሆነ‬‬
‫‪የቴል አቪቭ ዩኒቬርሲቲዋ ሊኦራ ብራውን መርምራለች። *በመሲ ምሥራቅ አይቼህ‬‬
‫מאת מסי מסרק אייצק‬
‫מחקר חדש של הדוקטורנטית‬
‫לאורה בראון מהחוג למדעי המת‬
‫דינה באוניברסיטת תל אביב בוחן‬
‫את המבנה הפוליטי של אתיופיה‬
‫כמכשיר ליישוב סכסוכים בין הקבוצות האתת‬
‫ניות‪.‬‬
‫באתיופיה קיימות למעלה מ־‪ 250‬קבוצות אתנ‬
‫ניות וכ־‪ 80‬שפות‪ .‬הקהילה האתיופית בישראל‬
‫מגיעה משתי קבוצות אתניות עיקריות‪ :‬דוברי‬
‫אמהרית וטיגרית‪ .‬אתנו‪-‬פדרליזם הוא מבנה פו־‬
‫ליטי שמאופיין בחלוקת האזורים על בסיס אתני‪.‬‬
‫במקרה של אתיופיה המבנה כולל גם את השפות‬
‫של הקבוצות השונות‪.‬‬
‫עד המהפכה ב־‪ 1991‬אתיופיה אופיינה בשליטה‬
‫פנימית של קבוצה אחת‪ .‬השפה הרשמית במדינה‬
‫היתה אמהרית ושימשה כשפת ההוראה במוסדות‬
‫החינוך‪ ,‬לצד השפה האנגלית‪ .‬כיום‪ ,‬כל קבוצה‬
‫אתנית זכאית ללמד במוסדות החינוך שלה בש־‬
‫פתה‪.‬‬
‫לאורך ההיסטוריה של אתיופיה בלטו מאוד‬
‫המאבקים האתניים‪ .‬לאחר שנים של סכסוך‬
‫מזוין‪ ,‬החזית הדמוקראטית המהפכנית העממית‬
‫האתיופית‪ ,‬או בכינויה המוכר ‪ EPRDF‬הפילה‬
‫את המשטר המרקסיסטי לניניסטי הצבאי בשנת‬
‫‪ .1991‬סופו של המשטר הצבאי סימן את תחילתו‬
‫של עידן חדש בהיסטוריה של אתיופיה‪.‬‬
‫המבנה הפוליטי החדש יצר מצב של אוטונומיה‬
‫תרבותית בקרב קבוצות בעלות מאפיינים אתניים‬
‫דומים‪ .‬הוקנו זכויות לשימור הזהות התרבותית‪,‬‬
‫עם מידה מסוימת של עצמאות‪.‬‬
‫במקביל החל תהליך של דמוקרטיזציה והענקת‬
‫זכויות פוליטית וחברתיות‪ ,‬שלא היו קיימות עד‬
‫אז‪ .‬שעריה של אתיופיה נפתחו לתיירות‪ .‬רבים‬
‫מבני העדה האתיופית בישראל‪ ,‬אשר איבדו את‬
‫אזרחותם כשעלו לישראל‪ ,‬זכו באפשרות להוציא‬
‫תעודות תושב זמניות‪ ,‬או לתור באתיופיה בחו־‬
‫פשיות‪.‬‬
‫שאלה מרכזית היא עד כמה הדמוקרטיה בא־‬
‫תיופיה ראויה? מאז ‪ 1991‬עמד בראש המדינה אותו‬
‫ראש ממשלה (עד לפטירתו‪ ,‬לאחרונה)‪ .‬אומנם‬
‫התקיימו בחירות‪ ,‬אך קיימות תהיות רבות לגבי‬
‫תקינותן‪.‬‬
‫עבודת המחקר של בראון בוחנת מה אפש־‬
‫רויותיה וגבולותיה של השיטה הפוליטית בא־‬
‫תיופיה‪ .‬הניסיון באתיופיה יכול לתרום לדיון‬
‫בהקשר רחב יותר‪ :‬יישום אתנו‪-‬פדרליזם כמודל‬
‫ליישוב סכסוכים אתניים‪.‬‬
‫“הצלחה של מערכת פדראלית אינה נמדדת‬
‫במונחים של מניעת קונפליקטים חברתיים”‪,‬‬
‫טוענת בראון‪“ ,‬אלא ביכולת שלה לווסת ולנהל‬
‫קונפליקטים”‪.‬‬
‫בהקשר האתיופי פירוש הדבר שלא ניתן להתג־‬
‫בר על סכסוכים אתניים‪ ,‬אך ניתן להסדירם על ידי‬
‫מבנה פוליטי מתאים‪.‬‬
‫האתגר הגדול הניצב בפני אתיופיה הוא מי־‬
‫מוש הזכות להגדרה עצמית במצבי קונפליקט‬
‫על פי המשפט הבינלאומי וזכות הפרישה בחוקה‬
‫האתיופית‪.‬‬
‫הביקורת העיקרית על השיטה היא בבעייתיות‬
‫של דחיקת הסוגיות החברתיות‪ ,‬הכלכליות והפו־‬
‫ליטיות של המדינה לשוליים‪ ,‬כאשר הדיון המרכזי‬
‫העומד בסדר היום הציבורי הוא הסוגייה האתנית‪.‬‬
‫ספטמבר ‪ | 2012‬ידיעות נגט | ‪13‬‬
‫קס ברוק‬
‫אליאס הלך‬
‫לעולמו‬
‫‪ቄስ ብሩክ‬‬
‫‪ኤልያስ‬‬
‫‪ዓረፉ‬‬
‫היה אחד המנהיגים הרוחניים הבולטים בסימן‬
‫שבאתיופיה >>> המשיך להוביל את קהילתו גם בחדרה‬
‫‪ኢትዮጵያ ውስጥ በስሜን አውራጃ የታወቁ መንፈሳዊ‬‬
‫‪መሪ ነበሩ። *እስራኤል ውስጥም ቢሆን በሐዴራ‬‬
‫‪ከተማ ሰፊውን ሕዝብ ሲያገለግሉ ነበር።‬‬
‫מאת גרמאו מנגיסטו‬
‫קס ברוק אליאס (‪ ,)2012-1936‬מי‬
‫שהיה אחד ממנהיגיה הרוחניים‬
‫החשובים של קהילת ביתא ישראל‬
‫בסימן שבצפון אתיופיה‪ ,‬והמשיך‬
‫להנהיג את קהילתו בישראל בשני העשורים‬
‫האחרונים‪ ,‬נאסף אל אבותיו‪ .‬בן ‪ 76‬היה במות‬
‫תו‪.‬‬
‫אליאס הוזמן לפני ימים ספורים לקרית ים‬
‫כדי לברך בטקס אזכרה‪ .‬במהלכו הוא חש כאבים‬
‫בראשו‪ ,‬הובהל לבית החולים רמב"ם‪ ,‬ולאחר אש־‬
‫פוז של ארבעה ימים נפטר‪.‬‬
‫עשרות כוהנים ורבבות מאמיניו ומכריו האב־‬
‫לים ליוו אותו בדרכו האחרונה בעירו חדרה‪.‬‬
‫הכוהנים גובזה טספהון‪ ,‬טגבו אילה‪ ,‬ברהן יהייס‬
‫ואחרים ספדו לו‪.‬‬
‫קס אליאס‪ .‬הלך תמיד בדרך הישר | צילום‪ :‬בני וודו‬
‫ברוק אליאס נולד לאביו אליאס סהלו ולאימו‬
‫באיינצ' דניאל בסימן ז'אן‪-‬אמורה‪ ,‬סאוונה‪ ,‬ככוהן‪.‬‬
‫ממעמדו החדש‪ ,‬הכוהן אליאס התחיל להנהיג‬
‫שבאתיופיה‪ .‬בגיל צעיר התחיל לעבוד במשק‬
‫המשפחה והשתלב היטב במלאכה‪ .‬ברם משפח־ את קהילתו בכפרו‪ .‬הוא נתגלה כמנהיג דתי מש־‬
‫תו תיכננה לו ייעוד נעלה יותר‪ .‬בהגיעו לגיל ‪ 18‬כמו ומעלה‪ .‬ידע להעריך ולעודד את האנשים‬
‫הוריו שלחו אותו ללמוד אורית אצל הנזיר אבא ההולכים בדרך הישר ודבקים בה‪ .‬כשנדרש לכך‪,‬‬
‫ראובן מנשה‪ .‬אליאס התגלה כתלמיד שקדן‪ ,‬חכם ידע גם להוכיח את ההולכים בדרך לא ישרה‬
‫ונעים הליכות‪ .‬במהלך לימודיו נשא לאישה את ולהציע תיקון לדרכם‪ ,‬וכל זאת בלי לעורר הת־‬
‫זגנו ביאדגלין‪ .‬בסוף לימודיו בשנת ‪ '61‬הוכתר קוממות נגדו‪.‬‬
‫"היית הכוהן שלי"‬
‫”‪“የኔ ካህን ነበርክ‬‬
‫בנו של קס ברוק אליאס סופד לאביו >>> "אב נותן שם צדיקים‪ ,‬מחבק ומברך אתה"‬
‫‪የቄስ ብሩክ ልጅ ሰው መሆን ኤልያስ ስለአባቱ ያወጣው የሐዘን‬‬
‫”‪እንጉርጉሮ * “የጻድቅ ስም የሚሰጥ፣ የሚደግፍና ቡራኬ የሚሰጥ አባት‬‬
‫מאת סוומהון אליאס‬
‫זכרך ברוך יהי אבי‪ .‬אבי‪ ,‬אתה‬
‫בראש ובראשונה אב נותן שם‪,‬‬
‫אב מלביש ואב מכבד‪.‬‬
‫בשנית‪ ,‬אבי‪ ,‬אתה כוהני‪ ,‬הכוהן‬
‫שלי‪ ,‬ולא כוהן של הציבור‪ .‬היית הכוהן שלי‪.‬‬
‫אב נותן שם צדיקים‪ ,‬מחבק ומברך אתה‪,‬‬
‫אבי מכבדי‪ .‬האם זוכר אתה מה אמרת לי?‬
‫"אעלה אותך מעלה‪-‬מעלה‪ ,‬כי אתה כבודי‬
‫ויורשי"‪ ,‬אמרת לי‪" .‬בני‪ ,‬אתה תהיה אהוב‬
‫הציבור‪ .‬אל תדבר‪ ,‬אל תדבר"‪ ,‬אמרת לי‪ .‬היית‬
‫מברך ושולח אותי‪.‬‬
‫בשלישית‪ ,‬אבי‪ ,‬אתה חבר‪ .‬כשהיינו יוש־‬
‫בים‪ ,‬משוחחים ומשחקים‪ ,‬הולכים בדרכנו‪,‬‬
‫היית אחי‪ ,‬היית החבר הטוב שלי‪ .‬חברי‪ ,‬אבי‪,‬‬
‫שיכולתי לשוחח איתך על הכל‪.‬‬
‫אבי מחזקני ותומך בי אתה‪ .‬בכל אשר אלך‪,‬‬
‫אמרת לי‪ ,‬תעמוד מאחורי‪" .‬אעשה אותך‬
‫גדול"‪ ,‬היית אומר לי‪ ,‬ומברך ושולח אותי‬
‫לכל מקום‪.‬‬
‫כאשר נסתובב בארצנו ברכב או ברגל‪,‬‬
‫כשני חברים משחקים ומשוחחים‪" ,‬מי יכול‬
‫עלינו"‪ ,‬אמרת לי אבי חברי‪ .‬אבי ואדוני הויה‪,‬‬
‫מה אמרת לי? אומנם לימדתני הרבה‪ ,‬אבל‬
‫טרם סיימת‪ .‬מה אעשה אני עכשיו?‬
‫כשאבי מברך‪" ,‬גילך יהיה כמו מתושלח"‪,‬‬
‫הוא אומר‪" .‬עושרך כמו קורח וצדיק תהיה‬
‫כמו שלמה המלך"‪.‬‬
‫אתה צדיק‪ ,‬אבי‪ ,‬אין צדיק כמוך‪ .‬עושר‪,‬‬
‫בנית בית‪ ,‬בנית בית כנסת‪ .‬גיל אבי‪ ,‬היכן‬
‫נעלם גיל? היכן נעלם גיל? על זה לא חשבת‪,‬‬
‫אבי!‬
‫לא מזמן אמרת לי אבי‪ ,‬כי אתה צעיר‪ ,‬ועוד‬
‫נשחק ביחד‪ ,‬תחתן אותי‪ .‬עודדת וחיזקת אותי‪.‬‬
‫מה קרה‪ ,‬מה קרה למה שחשבנו? אבי‪ ,‬גופי‪,‬‬
‫נפשי ומרפאי‪ .‬אתה היית הרופא שלי‪ ,‬אתה‬
‫היית הראש שלי‪ ,‬שמחזק אותי‪ .‬מה אני בלע־‬
‫דיך? איני יודע‪.‬‬
‫אבי אמר כי הכוהן בשביל הציבור‪ ,‬והציבור‬
‫בשביל הכוהן‪ .‬לכן הלך לשרת את הציבור‪.‬‬
‫אני אומר לו‪ :‬אבי‪ ,‬חכה ואני אבוא איתך‪ .‬הוא‬
‫היה משיב‪" :‬אנשים יחכו לי‪ ,‬יכעסו עלי"‪,‬‬
‫והיה רץ‪ .‬אתם הציבור‪ ,‬עזרו לנו‪ ,‬תמכו בנו‪.‬‬
‫אימי ‪ -‬תתחזקי‪ ,‬איתך אתחזק‪.‬‬
‫בימים שבהם ריחפה רעה על יהודי אתיופיה‪,‬‬
‫הכוהן אליאס ניצב להגנת אנשיו‪ .‬ב־‪ 1978‬פרץ‬
‫עימות בין צבאו של מנגיסטו היילה מריאם ומ־‬
‫תנגדי השלטון‪ .‬הצבא האתיופי חשד כי היהודים‬
‫ואחרים שגרים באזור סימן משתפים פעולה עם‬
‫המורדים ותומכים בהם‪.‬‬
‫הצבא האתיופי ארב לאזרחים‪ ,‬תפס ורצח את‬
‫כל מי שנחשד בשיתוף פעולה עם המורדים‪ .‬הכוהן‬
‫אליאס‪ ,‬יחד עם עוד שני כוהנים‪ ,‬פנה לשלטונות‬
‫הצבא‪ ,‬הכריז כי יהודי אתיופיה נאמנים לשלטון‬
‫ולמדינה‪ ,‬וביקש לבל יאונה רע לקהילתו‪ .‬נציגי‬
‫הצבא השתכנעו‪ ,‬נענו לבקשה ופסחו על היהודים‬
‫ולא פגעו בהם‪.‬‬
‫אנשים המכירים את הכוהן אליאס משווים‬
‫אותו לאיוב התנ"כי‪ .‬הוא ואשתו עברו ייסורים‬
‫ומבחנים קשים מנשוא‪ .‬לבני הזוג נולדו עשרה‬
‫ילדים‪ ,‬אך אף לא אחד מהם נמצא בין החיים היום‪.‬‬
‫בהמשך נולדו להם שני ילדים‪ ,‬בן ובת‪.‬‬
‫הזוג אליאס ושני הילדים עלו לישראל בשנת‬
‫‪ 1991‬ושהו במוסדות קליטה זמניים במשך שלוש‬
‫שנים‪ .‬בתום תקופת הקליטה עברו לגור בחדרה‪.‬‬
‫אליאס ומשפחתו אהבו את העיר החדשה‪ ,‬אך לא‬
‫מצאו שם בית תפילה ליוצאי אתיופיה‪.‬‬
‫הכוהן אליאס פנה לעיריית חדרה וביקש‬
‫שיוקם בית כנסת‪ ,‬כדי שעולי אתיופיה יוכלו‬
‫להתפלל בדרכם ולהמשיך לקיים את מורשתם‬
‫הדתית‪ .‬עיריית חדרה השיבה בחיוב והוקם בית‬
‫כנסת לקהילה בשיכון עובדים‪.‬‬
‫מדי שנה נהג לערוך משתה גדול בראש השנה‬
‫ולהזמין אל ביתו את מאמיניו‪ .‬בעשותו כך‪ ,‬שמר‬
‫את המורשת המשפחתית‪ .‬אביו הכוהן והוא‬
‫עצמו נהגו לערוך חגיגה גדולה בראש השנה עוד‬
‫בהיותם באתיופיה‪.‬‬
‫היה ברור לכוהן אליאס כי הכוהנים המבוגרים‬
‫הולכים ומתמעטים עם הזמן‪ .‬הוא פנה אל הבתים‬
‫של מאמיניו וביקש לשלוח את ילדיהם ללימוד‬
‫אורית אצלו ואצל כוהנים אחרים‪ .‬הוא גייס‬
‫נערים‪ ,‬כולל בנו סוומהון‪ ,‬והתחיל ללמד אותם‬
‫אורית‪ .‬אליאס נאסף אל אבותיו בטרם הכתיר את‬
‫בנו לתפקיד כוהן‪.‬‬
‫* הכתבה מבוססת על דברי הספד וקורות‬
‫החיים שנישאו מפי סמנה פקדה וקסהון מרת‬
‫וובט‪.‬‬
‫‪ | 14‬ידיעות נגט | ספטמבר ‪2012‬‬
‫להציל את‬
‫ההיסטוריה משיכחה‬
‫דברי ימי יהדות קווארה מתוארים בספר באמהרית "אור חדש"‪ ,‬מאת טספאי צאנאלאו >>>‬
‫"חשוב לי במיוחד שהדור הצעיר יכיר את ההיסטוריה שלו"‪ ,‬אומר הסופר‬
‫מאת גרמאו מנגיסטו‬
‫טספאי צאנאלאו נולד‬
‫וגדל במחוז קווארה שבאת‬
‫תיופיה‪ ,‬היכן שאחת הקת‬
‫בוצות העתיקות והאדות‬
‫קות של יהדות אתיופיה התיישבה‬
‫במשך דורות רבים‪.‬‬
‫בעוד שרוב התושבים עסקו בתפקי־‬
‫דים מסורתיים כגון חקלאות‪ ,‬גידול צאן‬
‫ומלאכות יד אחרות‪ ,‬צאנאלאו רצה לר־‬
‫כוש השכלה‪.‬‬
‫כדי להגשים את שאיפתו נרשם לבית‬
‫ספר והתחיל ללמוד בחפץ רב‪ .‬אך במ־‬
‫חצית הראשונה של שנות השבעים‪,‬‬
‫בהיותו תלמיד כיתה ד'‪ ,‬התרחשה מהפ־‬
‫כת ה"דרג"‪ ,‬שבמהלכה הוא שילם מחיר‬
‫כבד‪ :‬אימו נרצחה והוא נאלץ להפסיק‬
‫את לימודיו‪.‬‬
‫צאנאלאו לא זנח לחלוטין את חלומו‬
‫לרכוש השכלה‪" .‬במקביל לעבודה הח־‬
‫קלאית‪ ,‬שבה עסקתי לפרנסתי‪ ,‬שאלתי‬
‫ספרים ממכרים‪ ,‬התיידדתי והתייעצתי‬
‫עם מלומדים‪ ,‬ובדרך זו רכשתי השכלה‬
‫בכוחות עצמי בבית"‪.‬‬
‫בזכות נחישותו‪ ,‬היום יכולים יש־‬
‫ראלים יוצאי אתיופיה להגיד במידה‬
‫רבה של ביטחון כי לפחות פרק חשוב‬
‫בהיסטוריה שלהם עלה על הכתב וניצל‬
‫משיכחה‪ .‬שכן צאנאלאו כתב ספר בשם‬
‫טספאי צאנאלאו הסופר (משמאל) ואמסלו מהרי העורך‪ .‬לשקף את ההיסטוריה האמיתית‬
‫מי רוצה להיות סופר?‬
‫?‪ደራሲ መሆን የሚፈልግ ማን ነው‬‬
‫"יותר ויותר אנשים כותבים ספרים‪ ,‬וזוהי מגמה שיש לעודד"‪ ,‬אומר עורך הספר‪ ,‬אמסלו מהרי‬
‫>>> "דור המהגרים ייעלם יחד עם ההיסטוריה המפוארת שלנו‪ ,‬אם לא נתעד את עברנו"‬
‫‪“ብዙ ሰዎች መጻፍ ጀምረዋል። ይህ ሊበረታታ የሚገባ ተግባር ነው።” ይህንን‬‬
‫‪የሚለው “አዲስ ብርሃን” የተሰኘው መጽሐፍ አርታዒ የሆነው አምሳሉ መሐሪ ነው።‬‬
‫‪*በግርማው መንግሥቱ‬‬
‫מאת גרמאו מנגיסטו‬
‫כדי להפוך ספר למוצר מוגמר‬
‫ולהוציא אותו להדפסה‪ ,‬צריך‬
‫עורך מקצועי לעבוד עליו‪ ,‬הן‬
‫מבחינה לשונית והן מבחינת‬
‫התוכן‪.‬‬
‫עורך הספר "אור חדש"‪ ,‬אמסלו מהרי‪,‬‬
‫מסביר שמטרתו להשביח את הכתיבה בלי‬
‫להוסיף ובלי לגרוע מכוונת הסופר‪ ,‬וכך לה־‬
‫פוך את הספר לקריא ומובן יותר‪.‬‬
‫מהרי‪" :‬הכותב עשוי להשתמש במילים‬
‫בלתי ספרותיות‪ ,‬אז העורך מאתר מילים‬
‫הולמות ושם במקומן‪ .‬לפעמים העורך יכול‬
‫להתערב בתכנים‪ ,‬אבל השינויים נעשים בה־‬
‫תייעצות ובהסכמה מלאה עם כותב הספר"‪.‬‬
‫האם יש כללי "עשה ואל תעשה" בכת‬
‫תיבת ספר?‬
‫"בדרך כלל לא מומלץ לכתוב בשפת די־‬
‫בור‪ ,‬בסלנג ובמילים משפות זרות‪ ,‬אם יש‬
‫להן חלופה הולמת בשפת הכתיבה‪ .‬אבל‬
‫לא צריך לדאוג‪ ,‬העורכים בקיאים במכמני‬
‫השפה ויכולים לתקן"‪.‬‬
‫יש לך דגשים מיוחדים לגבי כתיבת ספר‬
‫היסטורי?‬
‫"הכתיבה צריכה להיות אובייקטיבית‬
‫וכללית‪ .‬פעמים רבות שמתי לב כי כותבים‬
‫מהקהילה מכניסים סיפור אישי או משפחתי‬
‫בספר היסטוריה"‪.‬‬
‫איך אתה מגדיר את ארון הספרים של‬
‫הקהילה?‬
‫"כבני העם היהודי זכינו לכינוי עם הספר‪,‬‬
‫אבל יהודי אתיופיה ממעטים בכתיבת ספ־‬
‫רים‪ .‬למרות שיש לנו היסטוריה ארוכה‬
‫ועשירה‪ ,‬אנחנו מופשטים מעברנו‪ .‬נוהגים‬
‫להאשים את הדורות הקודמים‪ ,‬שלא תיעדו‬
‫את עברם והעבירו לנו‪ .‬השאלה היא מה אנ־‬
‫חנו עושים בהווה‪ .‬עלינו לתעד את הסיפורים‬
‫שבעל פה ולהעלות אותם על כתב"‪.‬‬
‫למה נוצר מצב כזה של מיעוט כותת‬
‫בים?‬
‫"לא היתה הזדמנות נאותה לרכוש השכלה‬
‫באתיופיה‪ .‬אחת הבעיות המרכזיות בקהילה‬
‫היא שרבים לא רגילים לקרוא ספרים‪ ,‬דבר‬
‫שיכול לדכא את שאיפות הכותבים‪.‬‬
‫"אולם כיום יותר ויותר אנשים מנסים‬
‫לפרסם ספרים‪ .‬זוהי מגמה מאוד משמחת‪,‬‬
‫שיש לעודדה‪ .‬חשוב להבין כי הדור שלנו‪,‬‬
‫דור המהגרים‪ ,‬עומד על סף היעלמות‪ ,‬יחד‬
‫עם ההיסטוריה המפוארת שלנו‪ .‬לפיכך מו־‬
‫טלת עלינו החובה לכתוב ולתעד את עברנו‪.‬‬
‫חובתנו לתמוך בסופרים‪ ,‬לעודד אותם ול־‬
‫קרוא את הספרים שלהם‪ ,‬כדי שתהיה להם‬
‫מוטיבציה להמשיך לכתוב"‪.‬‬
‫"אור חדש"‪ ,‬שבו הוא מגולל ברוב‬
‫כישרון את דברי ימיה המפעימים‬
‫של יהדות אתיופיה‪ ,‬ובייחוד יהדות‬
‫קווארה‪ .‬הספר כתוב באמהרית‪ ,‬וכעת‬
‫הוא שואף לתרגמו לעברית‪.‬‬
‫"'אור חדש' שונה מכל הספרים‬
‫שנכתבו על יהודי אתיופיה"‪ ,‬אומר‬
‫עורך הספר‪ ,‬המשורר והסופר אמסלו‬
‫מהרי‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬רוב הספרים עד כה נכתבו‬
‫על ידי חוקרים זרים‪" .‬הם כתבו מה‬
‫שסיפרו להם או מה שנראה להם‪ ,‬לכן‬
‫ספריהם פחות שיקפו את ההיסטוריה‬
‫האמיתית של יהדות אתיופיה‪ .‬אפי־‬
‫לו המניעים של הכותבים היו שונים‪.‬‬
‫הם כתבו בדרך כלל כדי לקבל תואר‬
‫אקדמי או להעלות את מעמדם בא־‬
‫קדמיה"‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬צאנאלאו כתב את‬
‫ההיסטוריה של עצמו ושל קהילתו‪,‬‬
‫שחווה אותה ממקור ראשו‪ .‬המניע‬
‫שלו‪ :‬תיעוד ההיסטוריה והעברתה‬
‫לדורות הבאים‪.‬‬
‫"חשוב לי במיוחד שהדור הצעיר‬
‫יידע את שורשיו‪ ,‬ילמד את ההיסטוריה‬
‫שלו‪ ,‬יכיר איך חיו יהודים באתיופיה‬
‫ומי היו המנהיגים‪ .‬חשוב לי שקהילות‬
‫יהודיות אחרות‪ ,‬שאינן יודעות את‬
‫ההיסטוריה שלנו‪ ,‬יכירו אותנו‪.‬‬
‫"שמתי לב כי בישראל קהילות‬
‫יהודיות שונות מתעדות את ההיס־‬
‫טוריה שלהן‪ ,‬אבל אצלנו ההיסטוריה הארוכה‬
‫והטרגדיות שפקדו אותנו לא זוכות לתיעוד ראוי‪.‬‬
‫שאלתי את עצמי‪ ,‬מדוע ההיסטוריה שלנו נותרת‬
‫קבורה ועלומה מתודעה אנושית?"‪.‬‬
‫מדוע היה צורך לכתוב בנפרד את ההיסטות‬
‫ריה של יהודי קווארה?‬
‫"אני מתמקד בעיקר במחוז קווארה‪ ,‬כי זה המ־‬
‫קום שבו נולדתי‪ ,‬גדלתי ואני מכיר אותו היטב‪.‬‬
‫אבות אבותי חיו בקווארה במשך דורי דורות‪.‬‬
‫"יהודי אתיופיה עברו ימים טובים וימים נו־‬
‫ראים בתקופת גלותם באתיופיה‪ .‬התרחשו בק־‬
‫ווארה אירועים חשובים‪ ,‬שלא זכו לתיעוד‪ .‬יהודי‬
‫קווארה שרדו ארבע פעמים תוכניות השמדה‪.‬‬
‫חשוב לציין את האירוע הטרגי אשר מוכר ברבים‪:‬‬
‫'שי גדל'‪ ,‬שתרגומו המילולי לעברית ‪ -‬תהום‬
‫אלפיים"‪.‬‬
‫מה ייחודי בספר שלך?‬
‫"חוקרים רבים שכתבו את ההיסטוריה של‬
‫יהדות אתיופיה‪ ,‬איזכרו פה ושם את יהודי‬
‫קווארה‪ .‬אבל הם לא תיעדו את עברם‪ ,‬את אור־‬
‫חות חייהם ואת יחסי הגומלין שלהם עם שכניהם‬
‫הנוצרים‪ .‬הספר שלי משלים את החסר הזה‪ .‬הספר‬
‫יכול לשמש בסיס טוב לכל מי שרוצה לכתוב בה־‬
‫רחבה את דברי ימיה של יהדות אתיופיה"‪.‬‬
‫יש לך ציפיות מסויימות מהקהילה?‬
‫"אני מצפה שהציבור יעריך את עבודתם הקשה‬
‫של הסופרים ויתמוך בהם‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬כל‬
‫סופר רוצה שהציבור ירכוש את ספרו‪ ,‬יקרא בו‬
‫וילמד ממנו‪ .‬מלבד תמיכת קהל הקוראים‪ ,‬סופ־‬
‫רים נזקקים לתמיכתם של אנשי מקצוע בתחום‬
‫העריכה וההוצאה לאור‪ .‬התמזל מזלי‪ ,‬והסופר‬
‫והמשורר אמסלו מהרי ערך את הספר שלי ועזר‬
‫לי להוציא אותו לאור‪.‬‬
‫"במהלך כתיבת הספר המשכתי לעבוד במש־‬
‫רה מלאה‪ .‬אפילו יום אחד לא נעדרתי מהעבודה‪.‬‬
‫הכותב צריך משמעת עצמית‪ ,‬הוא חייב להקצות‬
‫זמן קבוע לכתיבה‪ .‬אני מצפה לראות יותר ויותר‬
‫מבני הקהילה כותבים ספרי היסטוריה‪ .‬אחרי‬
‫הכל‪ ,‬תיעוד ההיסטוריה שלנו יאפשר לנו להת־‬
‫וות דרך לדור הבא"‪.‬‬
‫ספטמבר ‪ | 2012‬ידיעות נגט | ‪15‬‬
‫מכתבים למערכת‬
‫‪ለጋዜጣው የተላኩ ደብዳቤዎች‬‬
‫משתלבים בתעסוקה‬
‫‪በሥራ ውስጥ‬‬
‫‪መዋሃድ‬‬
‫במוקד הקליטה בראשון לציון נערך קורס מלגזנות‪ ,‬בהשתתפות ‪23‬‬
‫תלמידים מבני הקהילה‪.‬‬
‫אחת המטרות המרכזיות של מוקד הקליטה היא לשלב את בני הקהילה במ־‬
‫"אתיופי? לך תחפש עבודה אחרת"‪.‬‬
‫אפליה מכל סוג אסורה על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה‪ ,‬שקובע‪:‬‬
‫"לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת ארץ מוצאם‪ ,‬דתם‪,‬‬
‫גזעם"‪.‬‬
‫יש מה לעשות בנדון‪ .‬מי שהופלה יכול להתלונן למשרד התמ"ת או להגיש‬
‫תביעה לבית המשפט‪ .‬החוק מקל על התובעים ומטיל את נטל ההוכחה על‬
‫המעסיקים‪.‬‬
‫רותם בלולו‪ ,‬לינוי דהן‪ ,‬נעמה גואטה‪ ,‬ציונה יהייס‪ ,‬שלי גבאי‬
‫ידידי נפש‬
‫‪የነፍስ ጓደኛሞች‬‬
‫שירות חדש נפתח בעמותת "אנוש" בנתניה לאוכלוסייה האתיופית‪:‬‬
‫מרכז ייעוץ למשפחות נפגעי נפש (מיל"ם)‪.‬‬
‫בטיפול ניתן למשפחות מידע על אודות מחלות הנפש‪ ,‬הטיפול התרופתי‬
‫והשיקומי‪ ,‬דרכי התמודדות‪ ,‬התייחסות לצרכים הרגשיים של בני המשפחה‪.‬‬
‫מחלות נפש היו קיימות מאז ומתמיד בקהילה האתיופית‪ .‬ההתמודדות איתן‬
‫היתה באמצעות טיפולים מסורתיים‪ ,‬כמו טבילה במקווה ובאמצעות טקסים‬
‫פולחניים אצל מרפא מומחה בעל יכולות מאגיות‪.‬‬
‫בעידן הנוכחי קיימים טיפולים רפואיים מגוונים‪ .‬כמו כן ישנן מסגרות שי־‬
‫קום‪ ,‬אשר נותנות מענה בתחומי הדיור‪ ,‬התעסוקה וההשכלה‪ .‬כל אלה מסייעים‬
‫לאדם עם מחלת נפש לנהל חיים עצמאים בקהילה‪.‬‬
‫למען משפחות החולים קיימים מרכזי ייעוץ ותמיכה המפוזרים ברחבי הארץ‬
‫וממומנים על ידי משרד הבריאות‪ .‬המרכזים הפכו לבית למשפחות המתמו־‬
‫דדים‪.‬‬
‫לאחרונה נפתח בעיר נתניה שירות למשפחות הקהילה האתיופית על ידי‬
‫עובדת בת הקהילה‪ .‬השירות ניתן בשפה האמהרית‪ ,‬מתוך הבנה תרבותית של‬
‫תפיסת המחלה ומערך המשפחה‪ ,‬המאפיינים את הקהילה‪.‬‬
‫בוגרי קורס מלגזנות‪ .‬רוכשים מקצוע ומתקדמים בעבודה‬
‫קומות העבודה השונים‪ .‬ההכשרה המקצועית מעניקה התמקצעות ומאפשרת‬
‫לשפר את תנאי השכר‪.‬‬
‫להכשרתם המקצועית של בני הקהילה בעיר חשיבות עליונה במאמצים‬
‫לקדם את השתלבותם בשוק העבודה הישראלי‪ .‬מטרתנו להעלות את המודעות‬
‫של בני ובנות הקהילה לאפשרויות המקצועיות העומדות בפניהם‪.‬‬
‫קורסים נוספים שמתוכננים‪ :‬מטפלות לגיל הרך לבנות הקהילה והכשרת‬
‫מנהלי תחזוקה כלליים‪.‬‬
‫זיוה דסה ‪ -‬מנהלת מוקד הקליטה‪ ,‬ואגינטו רטה ‪ -‬רכז התעסוקה‬
‫דנה קינדה ‪ -‬תרפיסטית באמנות‬
‫ואורית זנבה ‪ -‬מנהלת מרכז למידה ותעסוקה‬
‫עובדי אדמה‬
‫‪አርሶ አደሮች‬‬
‫בלב העיר פתח תקווה מופעלת חווה חקלאית‪ ,‬ובה קבוצת יוצאי‬
‫אתיופיה ומעבדת את האדמה‪.‬‬
‫שוויון בעבודה?‬
‫‪እኩልነት በሥራ‬‬
‫?‪ውስጥ‬‬
‫כתלמידות כיתה י"א בתיכון גרוס בקרית גת ערכנו עבודת חקר בנושא‬
‫"אפליית עובדים ממוצא אתיופי"‪.‬‬
‫ערכנו סקר בין העובדים‪ ,‬והגענו לתוצאות עגומות שבישראל בשנת ‪2012‬‬
‫עדיין קיימת אפליה חמורה כלפי עובדים יוצאי אתיופיה‪.‬‬
‫הציטוטים הבאים מבוססים על דברים שעובדים מספרים שאמרו להם‪:‬‬
‫"אנחנו לא מקבלים אתיופים לעבודה"‪" ,‬עובד לבן עדיף על עובד שחור"‪,‬‬
‫החווה החקלאית‪ .‬האדמה נותנת פרי‬
‫מטרת התוכנית לחזק את יוצאי אתיופיה וליצור קהילה שתורמת לעצמה‬
‫ולסביבתה‪ ,‬תוך שימוש במקורות העוצמה הפנימיים ומימוש מורשתם התרבו־‬
‫תית‪ .‬מתוך טיפול משותף בחווה נוצרת רשת חברתית תומכת‪.‬‬
‫קבוצת נשים מגיעה להתנדב ביצירת אמנות אתיופית מסורתית‪ ,‬כגון קד־‬
‫רות וקליעת סלים‪ .‬כך מגבירים את המודעות של האוכלוסייה הוותיקה ומע־‬
‫בירים מסר שלקהילה האתיופית יש הרבה מה לתרום‪.‬‬
‫בסיום הפעילות נערך ערב גיבוש עם מאכלים אתיופיים מסורתיים ותוצרי‬
‫החווה‪.‬‬
‫עורכות עבודת החקר‪" .‬לך תחפש עבודה אחרת"‬
‫אינייש ישעיהו‪ ,‬עובדת סוציאלית במחלקת הרווחה ורכזת התוכנית‬
‫‪ታሪክን‬‬
‫‪ከመረሳት‬‬
‫‪ማዳን‬‬
‫”‪“አዲስ ብርሃን‬‬
‫‪የተሰኘው መጽሐፍ‬‬
‫‪የቋራ ይሁዲዎች‬‬
‫‪ታሪክን የሚተርከው‬‬
‫‪መጽሐፍ በተስፋዬ‬‬
‫‪ጫንያለው አዘጋጅነት‬‬
‫‪ለኅትመት በቃ‬‬
‫‪*በግርማው መንግሥቱ‬‬
‫‪ተስፋዬ ጫንያለው ተወልዶ‬‬
‫‪ያደገው ቋራ ውስጥ ነው።‬‬
‫‪ይህም ቦታ የኢትዮጵያ‬‬
‫‪ይሁዳውያን ጥንታዊ መኖሪያ‬‬
‫‪ሲሆን ሃይማኖታቸውን ለብዙ‬‬
‫‪ዘመናት አጥብቀው ይዘው‬‬
‫‪የቆዩበት ቦታ ነው። በዚህ‬‬
‫‪“አዲስ ብርሃን” በተሰኘ‬‬
‫‪መጽሐፉ የቋራ ይሁዲዎችን‬‬
‫‪ያለፈ አኩሪ ታሪክ በጥሩ‬‬
‫‪የአተራረክ ስልት አቅርቧል።‬‬
‫‪አሁን ደግሞ ይህንኑ መጽሐፍ‬‬
‫‪ወደ ዕብራይስጥ ተርጉሞ‬‬
‫‪ለማቅረብ ዕቅድ ይዟል።‬‬
‫‪እንደ ተስፋዬ አመለካከት‬‬
‫‪ወጣቱ ትውልድ የታሪኩን‬‬
‫‪ምንጭ ማወቅና መማር፣‬‬
‫‪የኢትዮጵያውያን ይሁዲዎች‬‬
‫‪ኑሮና ታላላቅ መሪዎቹን ማወቅ‬‬
‫‪አስፈላጊ ነገር ነው። እንደዚሁም‬‬
‫‪ሌሎች ይሁዲዎች የኢትዮጵያ‬‬
‫‪ይሁዲዎችን ታሪክ ማወቃቸው‬‬
‫‪ሌላው አጽንኦት የሚደረግበት‬‬
‫‪ነጥብ ነው።‬‬
‫‪የቋራ ይሁዲዎችን ታሪክ‬‬
‫‪ነጥሎ የመጻፉ አስፈላጊነት‬‬
‫?‪ምንድን ነው‬‬
‫‪ተስፋዬ ጫንያለው፡- “የቋራ‬‬
‫‪ይሁዲዎችን ታሪክ ለመጻፍ‬‬
‫‪የመረጥኩበት ምክንያት‬‬
‫‪ተወልጄ ያደግኩበት ቦታ‬‬
‫‪በመሆኑና በደንብ ስለማውቀው‬‬
‫‪ነው። ኢትዮጵያውያን ይሁዲዎች‬‬
‫‪በኢትዮጵያ በነበሩበት ጊዜ‬‬
‫‪ጥሩ ነገሮችን ብቻ ሳይሆን ክፉ‬‬
‫‪ፈተናዎችንም አልፈዋል። የቋራ‬‬
‫‪ይሁዲዎችም በታሪካቸው አኩሪ‬‬
‫‪ገድሎችን ያስመዘገቡ ቢሆንም‬‬
‫‪እነዚህ ገድሎች ግን በደንብ‬‬
‫‪ተመዝግበው አልተጻፉም”።‬‬
‫‪መጽሐፍህን የተለየ‬‬
‫‪የሚያደርገው ነገር ምንድን‬‬
‫?‪ነው‬‬
‫‪ተስፋዬ ጫንያለው፡- “የኢትዮጵያ‬‬
‫‪ይሁዲዎችን ታሪክ የጻፉ ሰዎች‬‬
‫‪የቋራ ይሁዲዎችን ታሪክ‬‬
‫‪አልፎ አልፎ ጠቅሰዋል። ነገር‬‬
‫‪ግን እነዚህ ተመራማሪዎች‬‬
‫‪የቋራ ይሁዲዎችን ያለፈ‬‬
‫‪ታሪክ፣ ዕለታዊ ኑሯቸውን፣‬‬
‫‪ከክርስቲያን ጐረቤቶቻቸውና‬‬
‫‪ከሌሎችም ሕዝቦች ጋር‬‬
‫‪ያሏቸውን ግንኙነቶች በደንብ‬‬
‫‪አልተነተኑም። የኔ መጽሐፍ‬‬
‫‪ይህንን ክፍተት ይሸፍናል‬‬
‫‪የሚል እምነት አለኝ።‬‬
‫‪እኔም በበኩሌ የምመኘው‬‬
‫‪የኅብረተሰባችን አባላት የዚህ‬‬
‫‪ዓይነት ታሪካዊ መጽሐፍ‬‬
‫‪እንዲጽፉ ነው። ታሪካችንን‬‬
‫‪መዝግቦ ማስቀመጡ ለመጪው‬‬
‫‪ትውልድ ጥርጊያ መንገድ‬‬
‫‪እንድንከፍትለት ይረዳል”።‬‬
‫ד"ר אביעד‬
‫ומיסטר מרקוס‬
‫‪ዶ/ር አቪዓድና‬‬
‫‪ሚስተር ማርኩስ‬‬
‫אביעד יוסף הוא בחור שקט ומופנם מקרית ים >>> הוא יצר לעצמו דמות‬
‫חדשה – ראפר זועם ואגרסיבי בשם מרקוס >>> "אני לא רוצה להגיע לתחושת‬
‫סיפוק‪ ,‬כי סיפוק זה סופה של ההצלחה"‬
‫”‪አቪዓድ ዮሴፍ ዓይነ አፋር የሆነ የቅርያት ያም ኗሪ ሲሆን “ማርኩስ‬‬
‫‪የሚባል ተናዳጅና ጥለኛ የሆነ “የራፕ” አቀንቃኝ በራሱ ገጸ ባሕርይ‬‬
‫‪ቀርጿል።* በግርማው መንግሥቱ‬‬
‫מאת גרמאו מנגיסטו‬
‫אביעד יוסף‪ ,‬בן ‪ 26‬מקרית ים‪,‬‬
‫ראה בנעוריו את העולם באור‬
‫חיובי‪ ,‬מלא טוב‪ ,‬אהבה וצדק‪,‬‬
‫שבתוכו הוא חי בהרמוניה ובת‬
‫שלווה‪.‬‬
‫בהגיעו לגיל ההתבגרות גילה כי העולם הוא‬
‫מקום בלתי שלם‪ ,‬שבו הוא מתקשה לנהל חיים‬
‫משמעותיים‪.‬‬
‫בעוד שאביעד הבוגר רוצה לשפר ולתקן את‬
‫העולם ולהפוך אותו למקום טוב יותר‪ ,‬אביעד‬
‫הצעיר תופס את עצמו‪ ,‬וגם אחרים תופסים‬
‫אותו‪ ,‬בתור בחור שקט‪ ,‬מכונס בתוך עצמו‪ ,‬כלל‬
‫לא מאמין שבני האדם צריכים לעשות משהו‬
‫בשביל לשנות את עולמם‪.‬‬
‫המתח בין שני הצדדים הלך וגדל‪" .‬כדי לע־‬
‫שות שינוי בחברה"‪ ,‬מציין אביעד‪" ,‬הייתי צריך‬
‫ליצור דמות חיצונית‪ ,‬שמאפשרת לי לזעוק‬
‫כנגד עוולות חברתיות"‪.‬‬
‫לתכלית זו אביעד ברא את מרקוס הראפר‪.‬‬
‫"זהו אדם זעפן‪ ,‬אגרסיבי‪ ,‬בוטה ויצירתי"‪ .‬לדב־‬
‫ריו‪ ,‬שתי הדמויות מתחלפות זו בזו בסיטואציות‬
‫שונות‪" .‬במפגשים משפחתיים וחברתיים‪ ,‬אני‬
‫אביעד"‪ ,‬הוא מסביר‪" ,‬אבל כשאני מחזיק עט‬
‫ונייר או עולה על הבמה ומתחיל לשיר‪ ,‬אני מר־‬
‫קוס"‪.‬‬
‫הימשכותו לשירי ראפ נבעה מחיפוש זהות‪.‬‬
‫"מאז שאני זוכר את עצמי אני שומע ראפ‪ .‬גד־‬
‫לתי בשכונה אתיופית‪ ,‬שלא קל לצאת ממנה‪.‬‬
‫חיפשתי משהו להזדהות איתו‪ .‬מצאתי דימיון‬
‫בין השכונות האתיופיות לשכונות העוני של‬
‫השחורים בארצות הברית"‪.‬‬
‫שירי המחאה בעבור אביעד הם כלי ביטוי‬
‫אישי‪" .‬אני לא מוחה על מחיר המוצרים‪ ,‬ולא‬
‫שום מחאה כללית‪ .‬אני מוחה בשמי ולמען עצמי‪.‬‬
‫יש דברים שמציקים לי מאוד בעולם‪ ,‬כגון מע־‬
‫מדם הנמוך של השחורים‪ .‬מפריע לי שאנשים‬
‫גומלים לי רע על מעשים טובים‪ .‬אם אני חש אי‪-‬‬
‫צדק‪ ,‬כל אנשים הדומים לי עלולים לחוש כך"‪.‬‬
‫"אני לא בן אדם שפותח כל היום את הח־‬
‫לון ואומר גזענות"‪ ,‬הוא מצהיר‪" .‬אבל שמתי‬
‫לב כי אף שנולדתי בארץ‪ ,‬רוב החברים שלי‬
‫הם אתיופים‪ .‬אני אדם ששופטים אותו לפי צבע‬
‫עורו"‪.‬‬
‫יש לו שיטה ייחודית לגמול בני אדם מדעות‬
‫קדומות‪" :‬אנחנו הישראלים יוצאי אתיופיה לא‬
‫צריכים להוכיח לאף אחד‪ ,‬כי בהוכחה יש ני־‬
‫סיון לרצות את האחר‪ .‬עלינו להראות לעצמנו‬
‫כי אנחנו יכולים לעשות מה שאחרים מסוגלים‪.‬‬
‫אם אתה מצליח לעשות מה שאתה מאמין בו‪,‬‬
‫כולם יראו את ההצלחות שלך ויבינו כי מעבר‬
‫לקליפה והצבע‪ ,‬המהות האנושית משותפת לכל‬
‫בני האדם"‪.‬‬
‫הוא מזהה נקודות חולשה גורליות בקרב‬
‫ידיעות‬
‫נגט‬
‫לרקוד עם‬
‫הכתפיים‬
‫‪እስክስታ‬‬
‫איצ'או טרונך הוא רקדן‬
‫מוכשר בסגנון אתיופי‪ ,‬ויש‬
‫לו חלומות גדולים >>>‬
‫ב"רוקדים עם כוכבים" לא‬
‫תראו אותו‪ ,‬כנראה‬
‫‪አይቼው ጥሩነህ‬‬
‫‪የተዋጣለት እስክስታ‬‬
‫‪ወራጅ ሲሆን ታላቅ‬‬
‫‪ራእይ አለው።‬‬
‫‪*በግርማው መንግሥቱ‬‬
‫טרונך‪ .‬חולם להיות רקדן מקצועי‬
‫מאת גרמאו מנגיסטו‬
‫יוסף‪ .‬ביטוי אישי ומחאה פרטית‬
‫ישראלים יוצאי אתיופיה‪" .‬הם רוכשים תואר‬
‫באוניברסיטה‪ ,‬אבל כשלא מצליחים להתקבל‬
‫לעבודה‪ ,‬מרימים ידיים ואומרים שזו גזענות‪.‬‬
‫אם מישהו אומר לך שאתה לא מתאים‪ ,‬תנסה‬
‫שוב ושוב‪ ,‬ובסוף תפרוץ את הגבולות‪ .‬אתה‬
‫צריך להתעקש ולא לוותר"‪.‬‬
‫אבל נקודת החולשה המרכזית בקרב הקהילה‪,‬‬
‫בעיניו של הראפר הצעיר‪ ,‬היא ההכשלה העצ־‬
‫מית‪" .‬אנשים שלא מכירים אותי מגיבים ומפ־‬
‫רגנים לשירים שלי‪ ,‬אבל צעירים מבני הקהילה‬
‫כמעט לא מתעניינים‪.‬‬
‫"כל עוד אנחנו מכשילים את עצמנו‪ ,‬לא יחול‬
‫שינוי במצבה של הקהילה‪ .‬השינוי צריך להת־‬
‫חיל בתוכנו‪ ,‬ולא בחוץ‪ .‬זה לא משנה אם אתה‬
‫אוהב או לא את מה שבן קהילתך עושה‪ ,‬העיקר‬
‫שהוא עושה משהו‪ .‬אנחנו לא נמצאים במצב‬
‫שמאפשר לנו לא לתמוך‪ .‬אנחנו חייבים לתת יד‬
‫לעצמנו‪ ,‬כי איש מלבדנו לא יתמוך בנו"‪.‬‬
‫אביעד נמצא בראשית דרכו בתחום המוזי־‬
‫קה‪ .‬הוא מופיע בפאבים ומעלה סרטונים ברש־‬
‫תות חברתיות‪ .‬אבל הוא מאמין כי יוכל להגיע‬
‫רחוק‪.‬‬
‫לא ההצלחה היא מושא התשוקה שלו‪ ,‬כי אם‬
‫היצירה עצמה‪" .‬אני רוצה תמיד לחדש‪ ,‬לשדרג‪,‬‬
‫להתבלט‪ ,‬שתמיד יהיה לי הרעב להצלחה‪ .‬אני‬
‫לא רוצה להגיע לתחושת סיפוק‪ ,‬כי סיפוק זה‬
‫סופה של ההצלחה"‪.‬‬
‫הזהות הכפולה של אביעד ומרקוס היא אולי‬
‫משל לתמורות שעובר הדור השני של יוצאי‬
‫אתיופיה בישראל‪ .‬מצד אחד הם ממשיכים לה־‬
‫תנהל בעדינות‪ ,‬בנדיבות ובצייתנות‪ .‬מצד שני‪,‬‬
‫הם מפנימים את המציאות הישראלית התחרו־‬
‫תית והדורסנית‪ ,‬שבתוכה הם נדרשים לפלס‬
‫דרכם‪ ,‬לפתוח דלתות בכוחות עצמם ולהיות‬
‫שחקנים מרכזיים בעיצוב פרצופה של החברה‬
‫הישראלית‪.‬‬
‫איצ'או טרונך מטירת כרמל חולם‬
‫להיות רקדן מקצועי בסגנון אתיופי‬
‫מסורתי‪.‬‬
‫הוא עלה לפני ארבע שנים והחל לרקוד‬
‫במרכז הקליטה‪ ,‬ולאחר מכן בכפר הנוער‬
‫ימין אורד‪ .‬הכישרון המיוחד שלו נחשף‬
‫לקהל בהופעה של הזמר טמסגן גבר‪-‬אג־‬
‫זיאבהר‪.‬‬
‫טרונך עלה לבמה והתחיל להרעיד‬
‫את כתפיו בווירטואוזיות‪ .‬השומרים ניסו‬
‫להוריד אותו‪ ,‬אולם הזמר הידוע זיהה את‬
‫כישורי הרקדן הצעיר שעומד מולו‪ ,‬ובי־‬
‫קש מהשומרים להניח לו לרקוד‪.‬‬
‫"יש לי חלום להיות רקדן מקצועי"‪,‬‬
‫אומר טרונך‪" ,‬אני מחפש בנרות להקת‬
‫ריקוד בארץ‪ .‬בינתיים אני לומד בעצמי‪,‬‬
‫בעיקר דרך האינטרנט"‪.‬‬
‫טרונך תיכנן כמה פעמים לטוס לא־‬
‫תיופיה ולפתח את כישוריו שם‪ .‬אולם‬
‫הוא עומד לקראת הגיוס לצה"ל ומתקשה‬
‫לממן את ההוצאה‪ .‬כרגע הוא נאלץ להס־‬
‫תפק בהיותו חבר בפייסבוק עם הרקדנים‬
‫המובילים באתיופיה‪.‬‬
‫הבחור המוכשר מעורר פליאה בכל מי‬
‫שצופה בו‪" :‬כל פעם שאני רוקד בחתו־‬
‫נות‪ ,‬אנשים עוצרים ומוחאים כפיים"‪ ,‬הוא‬
‫מספר‪" .‬אני מאמין שעם קצת הדרכה‪ ,‬אני‬
‫יכול להיות כמו הרקדנים המובילים בא־‬
‫תיופיה"‪.‬‬