‫ידיעות נגט ‪የዲዖት ንጋት‬‬ ‫עיתון מרכז ההיגוי‬ ‫של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך‬ ‫המנהל‪:‬‬ ‫דוד מהרט‬ ‫עורך‪:‬‬ ‫גרמאו מנגיסטו‬ ‫כתובת המערכת‪ :‬רח' תורה ועבודה ‪,1‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ ,16252 .‬ירושלים‪91162 ,‬‬ ‫גיליון מס' ‪69‬‬ ‫יוצא אחת לחודשיים‬ ‫יוצא לאור בחסות‬ ‫"ידיעותיכון"‬ ‫מאי ‪2012‬‬ ‫אייר תשע"ב‬ ‫שכול והקרבה‪ ,‬עוצמה וגאווה‬ ‫‪ሐዘን፣ መስዋዕትነት፣ ኃይልና ኩራት‬‬ ‫"הדרך היתה קשה ומסוכנת‪ ,‬אבל הרצון העז דחף אותנו‬ ‫להמשיך" >>> עדות כואבת מהמסע לסודן‪ ,‬לרגל יום הזיכרון‬ ‫לנספים >>> יעקב סמואל | עמ' ‪6‬‬ ‫הקס הצבר‬ ‫‪የሱዳን ሙታንን መታሰቢያ ቀን አስመልክቶ‬‬ ‫<<<‪የቀረበ አሳዛኝ የሱዳን ጉዞ ምስክርነት‬‬ ‫‪በያዕቆብ ሳሙኤል‬‬ ‫‪እስራኤል አገር የተወለደ ቄስ‬‬ ‫אפרים ציון‪-‬לאווי‪ ,‬יליד הארץ שהוסמך לקס‪ ,‬שומר על הגחלת >>> גרמאו מנגיסטו | עמ' ‪7‬‬ ‫‪ኤፍራይም ጽዮን-ሌዊ እስራኤል አገር የተወለዱ የመጀመሪያውን የቅስና ማዕረግ የተቀበሉ ኢትዮጵያዊ‬‬ ‫‪ይሁዲ ሲሆኑ ዓላማቸው ባህላችንን ማስጠበቅ ነው። >>> በግርማው መንግሥቱ‬‬ ‫אמנות בלי מגבלות‬ ‫‪ገደብ-የለሽ‬‬ ‫‪የሥነጥበብ ሥራ‬‬ ‫דרסה לא יכול לראות את‬ ‫הפסלים שהוא יוצר >>>‬ ‫אורית זנבה | עמ' ‪13‬‬ ‫‪ደረሰ መንግሥቱ እሱ ራሱ‬‬ ‫‪የፈጠራቸውን የቅርጻ ቅርጽ‬‬ ‫‪ውጤቶች ማየት አይችልም‬‬ ‫‪>>> በኦሪት ዘነበ‬‬ ‫להתנדב מכל הלב‬ ‫‪በጐ አድራጎት‬‬ ‫‪ከሙሉ ልብ‬‬ ‫‪ 250‬תלמידים מהקהילה באו‬ ‫להתנדב באשקלון >>> יצחק‬ ‫קפיאלו ואגינצ'ו רטה | עמ' ‪9‬‬ ‫‪250 ከኅብረተሰቡ የወጡ‬‬ ‫‪ተማሪዎች የበጐ ሥራ‬‬ ‫‪አገልግሎት ለማበርከት ወደ‬‬ ‫‪አሽቄሎን ከተማ ተንቀሳቅሰው‬‬ ‫‪ነበር። >>> በይስሐቅ‬‬ ‫‪ከፍያለውና አግኝቼው ረታ‬‬ ‫המאבק לא תם‬ ‫‪ትግሉ አላቆመም‬‬ ‫למרות פינוי המאהל בירושלים‪ ,‬הפעילים ממשיכים‬ ‫להוביל לשינוי >>> גרמאו מנגיסטו | עמ' ‪5‬‬ ‫‪በኢየሩሳሌም የሚገኘው ድንኳን የሚነሣ ቢሆንም አስተባባሪዎቹ‬‬ ‫‪ትግላቸውን አያቋርጡም >>> በግርማው መንግሥቱ‬‬ ‫נכנסים לעולם העסקים‬ ‫‪ወደ ንግድ ዓለም መግባት‬‬ ‫מט"י נתניה מפעיל מוקד ארצי לעידוד‬ ‫יזמים בני העדה >>> יאלוו סבהט | עמ' ‪8‬‬ ‫”‪የጥቃቅን ንግዶች አጋዥ ድርጅት የሆነው “ማቲ ናታንያ‬‬ ‫‪ኢትዮጵያውያን የንግድ ሐሳብ አመንጪዎችን ለማበረታታት‬‬ ‫‪በብሔራዊ ማዕከል ይታገዛል።>>> በያለው ስብሐት‬‬ ‫עיתון מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה — האגודה לקידום החינוך‪ ,‬אגף קת"ע משרד החינוך‬ ‫‪ | 0‬ידיעות נגט | מאי ‪2012‬‬ ‫העורך‬ ‫שתיקת האינטלקטואלים‬ ‫מדוע משכילי הקהילה אינם יוצאים לפרש את המציאות המבלבלת‪ ,‬שבתוכה‬ ‫תועים צעירים רבים? >>> נדמה שהם עדיין נמצאים בציר לידה איטי וכואב‬ ‫מאת גרמאו מנגיסטו‬ ‫כמעט כל חברה‪ ,‬מקטנה עד גדולה‬ ‫בשיעור חבריה‪ ,‬מכילה קבוצת‬ ‫איכות‪ ,‬המתקראת "אינטלקש‬ ‫טואלים"‪.‬‬ ‫בדרך כלל חברי קבוצה זו מהווים עמוד שדרה‬ ‫בעבור חברתם‪ ,‬שומרים אותה איתנה ויציבה‪,‬‬ ‫תוך שהם מספקים לה ניתוחים‪ ,‬פרשנויות לע־‬ ‫רכים החשובים המסדירים את חייה‪ .‬מתוך הכרה‬ ‫באופיים ובהונם הסימבולי‪ ,‬החברה מצידה רואה‬ ‫בהם מצפן ערכי‪ ,‬מתווי אורחות חיים ומנחילי‬ ‫מוסר ואתיקה‪.‬‬ ‫תפקידם של האינטלקטואלים מקבל חשיבות‬ ‫ממעלה ראשונה בימים שבהם החברה עוברת שי־‬ ‫נויים בעקבות הגירה‪ ,‬מהפכות‪ ,‬מלחמות או כל‬ ‫שינוי עמוק אחר‪ .‬בזמנים אלה הם ממלאים תפקיד‬ ‫של רב־חובל‪ ,‬מנווטים בלב ים סוער ומובילים את‬ ‫חברתם אל חוף המבטחים‪.‬‬ ‫בעקבות העלייה לישראל קהילת ביתא יש־‬ ‫ראל נמצאת באחד הצמתים החשובים‪ ,‬שבהם‬ ‫היא נדרשת לאינטלקטואלים שעוזרים לה לעצב‬ ‫מחדש‪ ,‬תוך שימור ושינוי‪ ,‬את ערכיה וזהותה‬ ‫בתוך חברה ישראלית רבת־זהויות ותרבויות‪.‬‬ ‫אלא שבימינו הולך ומעמיק כרסום מעמדם ות־‬ ‫פקידם של המשכילים בקרב החברה בכלל וביתא‬ ‫ישראל בפרט‪.‬‬ ‫הכוהנים המסורתיים‪ ,‬החלופה המקבילה‬ ‫לאינטלקטואלים תוצרי אקדמיה‪ ,‬שהנהיגו את‬ ‫יהדות אתיופיה במשך דורות‪ ,‬הולכים ומאב־‬ ‫דים את השפעתם בקהילה ומעמדם מתרופף‪.‬‬ ‫חוסר התארגנותם וסירוב הממסד הרבני לה־‬ ‫כיר בסמכותם‪ ,‬קידמו את כירסום התקבלו־‬ ‫תם בתוך הקהילה‪.‬‬ ‫היות שכל אימת שנופלים הגדולים קמים‬ ‫הטוענים לגדולה‪ ,‬היה אפשר לצפות כי הש־‬ ‫חיקה במעמד הכוהנים תעודד את לידתם של‬ ‫בעלי השכלה צעירים‪ ,‬שעוסקים בפעילות‬ ‫שכלית ורוחנית‪.‬‬ ‫אולם נדמה שהם עדיין נמצאים בציר לידה‬ ‫איטי‪ ,‬כרוך בכאב קשה ומייגע‪ ,‬ואינם מגיחים‬ ‫מדופן האוניברסיטה ומפיצים את אורם אל‬ ‫חיי קהילתם‪.‬‬ ‫אפילו ההנחה כי הם נמצאים בתהליך‬ ‫לידה‪ ,‬יסודה בהשערה בלתי־מדוייקת‪ :‬גם‬ ‫אלה שנולדו וחיים בתוך הקהילה‪ ,‬נות־‬ ‫רו עמומים‪ .‬או בלשון הפתגם האתיופי‪ :‬הם‬ ‫בבחינת "אור בתוך כד"‪.‬‬ ‫כתוצאה מהתרופפות מעמד הכוהנים‬ ‫והיעדרותם של אינטקלטואלים‪ ,‬חייהם של‬ ‫ישראלים יוצאי אתיופיה רבים מלווים בלבול‬ ‫ומבוכה רבה‪ .‬הדור הצעיר ספג בהתלהבות‬ ‫השומר חוכמתו בבטן ‪ -‬כאילו שומר אור בתוך כד חימר‬ ‫את הערכים המערביים‪ ,‬ובה בעת ניתק עצמו‬ ‫מדרך הוריו‪ .‬פעמים רבות דומה הוא לענף‬ ‫שת שתיקת המשכילים‪ .‬היכן הם? מדוע מתכנסים‬ ‫המתנוסס מעל גזע העץ ‪ -‬דרך הוריו‪ ,‬שלא‬ ‫בתוך ארבע אמות כותלי ביתם‪ ,‬ואינם יוצאים אל‬ ‫מכיר ביסודות שעליו היה אמור להיבנות‪.‬‬ ‫נוכח הבלבול והמבוכה המלווים את תהליך קהלם‪ ,‬מנתחים ומפרשים את המציאות המבלב־‬ ‫הקליטה של הקהילה בחברה הישראלית‪ ,‬מורג־ לת הזו‪ ,‬שבתוכה תועים צעירים וצעירות רבים?‬ ‫נוכח בורות ואי ידיעה בכל הנוגע לדב־‬ ‫רי ימיה של יהדות אתיופיה‪ ,‬מדוע שותקים‬ ‫המשכילים? מדוע אינם יוצאים להנחיל‬ ‫בתודעת דור הצעירים את מורשתם המ־‬ ‫פוארת‪ ,‬ערכי המוסר המועדפים‪ ,‬שיש להם‬ ‫זכות קיום בחברה הישראלית?‬ ‫נוכח תופעת ההפקרות והשוטטות ההול־‬ ‫כת ופושה בקרב הדור הצעיר‪ ,‬מדוע שותקים‬ ‫משכילי הקהילה? מדוע הם לא מפרשים את‬ ‫המגמות הבלתי רצויות בקהילה‪ ,‬ומציעים‬ ‫תיקון ערכי והתנהגותי?‬ ‫צעירים רבים נאבקים ליצור חברה‬ ‫שוויונית יותר ויוצאים למחות‪ .‬אולם עקב‬ ‫המשאב האנושי והאינטלקטואלי הדל‬ ‫שלהם‪ ,‬הם מתקשים לנסח אסטרטגיות פעו־‬ ‫לה‪ ,‬להגות רעיונות ואף להציב דרישות‪.‬‬ ‫מדוע בעלי ההשכלה‪ ,‬שיש להם את ההב־‬ ‫נה העמוקה על יחסי הכוחות בחברה‪ ,‬אבות‬ ‫הרעיון וההגות‪ ,‬ממשיכים לשתוק וממשיכים‬ ‫לראות את הנערים והנערות נלחמים‪ ,‬בדרך‬ ‫כושלת‪ ,‬לשפר את פני החברה ואת ערכיה?‬ ‫הכוהנים‪ ,‬שהנהיגו את חיי הקהילה בכל‬ ‫התחומים‪ ,‬ממלאים כיום תפקיד רוחני סימ־‬ ‫בולי בלבד‪ .‬הגיע הזמן שהמשכילים בקהילה‬ ‫יתעוררו וימלאו את התפקידים המצופים‬ ‫מהם‪ :‬ניתוח ופרשנות הערכים הדומיננטיים‬ ‫בחברה בכלל ובקהילה בפרט‪ ,‬שימור ושינוי ער־‬ ‫כים לאור המפגש הבין־תרבותי‪ ,‬הכוונה והובלה‬ ‫של הדור הצעיר‪.‬‬ ‫‪የምሁራን ዝምታ‬‬ ‫?‪ለምንድን ነው የኅብረተሰባችን ምሁራን ወጣቶቻችን የሚገኙበትን የተምታታ እውነታ ለመረዳትና ለመተንተን የማይነሣሡት‬‬ ‫‪የሚውሉ ስትራቴጂዎችን ለመቀየስ፣‬‬ ‫‪ሐሳቦችን ለመፍጠርና ተገቢዎቹን‬‬ ‫‪ጥያቄዎች ለማቅረብ እየተቸገሩ ነው።‬‬ ‫‪በማኅበረሰቡ ውስጥ ያለውን የኃይል‬‬ ‫‪ሚዛን የሚያውቁት ምሁራን ውድቀት‬‬ ‫‪ባለው መንገድ የሚታገሉትን ወጣቶች‬‬ ‫?‪ለምንድን ነው ዝም ብለው የሚያዩት‬‬ ‫‪ምሁራኑ ከእንቅልፋቸው ነቅተው‬‬ ‫‪ከእነሱ የሚጠበቀውን ተግባር‬‬ ‫‪እንዲያሟሉ ጊዜው ደርሷል። ከእነሱ‬‬ ‫‪የሚጠበቀው በእስራልን በኅብረተሰባችን‬‬ ‫‪ውስጥ ላሉት ጠንካራ እሴቶች‬‬ ‫‪ትንተናና ማብራሪያ መስጠት፣ በሁለት‬‬ ‫‪ባህሎች መገናኘት ምክንያት እሴቶች‬‬ ‫‪እንዲጠበቁና እንዲሻሻሉ ማድረግ‬‬ ‫‪እንደዚሁም ወጣቱን ትውልድ መምራት‬‬ ‫‪ናቸው።‬‬ ‫הערת‬ ‫המערכת‬ ‫בכתבה "משפחה בלי אלימות"‪ ,‬שפור־‬ ‫סמה בגיליון ‪ 68‬של "ידיעות נגט"‪ ,‬נשמט‬ ‫שמה של ורדה עשהאל‪ ,‬השותפה לכתיבת‬ ‫ספר ההדרכה "זוגיות בעלייה"‪.‬‬ ‫ידיעות נגט‬ ‫‪ይህ ወጣት ትውልድ በዛፍ ቅርንጫፍ‬‬ ‫‪ይመሰላል። በኩራት በንፋስ ላይ‬‬ ‫‪የሚወዛወዘው ቅርንጫፍ በቅድመ‬‬ ‫‪አያቶቹ ሥርና በአባቶቹ ግንድ መሠረት‬‬ ‫‪ላይ አድጐ የቆመ መሆኑን መዘንጋት‬‬ ‫‪የለበትም።‬‬ ‫‪የ“ቅሊጣ”ውን ሂደት የሚያጅቡት‬‬ ‫‪ውዥንብሮች እንዳሉ ሆነው የምሁራኑ‬‬ ‫‪ጸጥታ ግን የሚያስገርም ነው።‬‬ ‫‪የኅብረተሰባችን ምሁራን የት ነው‬‬ ‫‪ያሉት? ወደ ኅብረተሰባቸው የማይወጡት‬‬ ‫‪ለምንድን ነው? ብዙ ወጣቶች‬‬ ‫‪ለተዘፈቁበት ውዥንብር መንስኤስ‬‬ ‫?‪ትንተና የማይሰጡት ለምንድን ነው‬‬ ‫‪ብዙዎች ወጣቶች በተለይ እዚህ‬‬ ‫‪የተወለዱትና ትንንሽ ሆነው የደረሱት‬‬ ‫‪ስለ ኅብረተስባቸው ታሪክ ምንም‬‬ ‫‪አያውቁም ማለት ይቻላል። ለምንድን‬‬ ‫‪ነው ምሁራኑ ስላለፈው ታሪካችንና አኩሪ‬‬ ‫?‪ባህላችን ወጣቶቹን የማያስተምሩት‬‬ ‫‪ወጣቱ ትውልድ ጋ እየተስፋፋ ያለውን‬‬ ‫‪ሥርዓተ አልበኝነት በማስመልከት‬‬ ‫‪ግብረ ገብነታቸው እንዲስተካከል ለምን‬‬ ‫?‪ትምህርት አይሰጡም‬‬ ‫‪ብዙ ወጣቶቻችን እኩልነት ያለበት‬‬ ‫‪ኅብረተሰብ እንዲፈጠር ትግል በማካሄድ‬‬ ‫‪ላይ ናቸው። ነገር ግን ካለባቸው ነገሮችን‬‬ ‫‪አርቆ የማየት ችግርና የዕውቀትና‬‬ ‫‪ልምድ አነስተኛነት የተነሣ ተግባር ላይ‬‬ ‫‪የምሁራን ክብርና ቦታ በአጠቃላዩ‬‬ ‫‪ኅብረተሰብና በተለይም በኢትዮጵያውያን‬‬ ‫‪ይሁዲዎች ዘንድ እያሽቆለቆለ በመሄድ‬‬ ‫‪ላይ ይገኛል።‬‬ ‫‪ለምሳሌ ያህል ለብዙ ዘመናት‬‬ ‫‪ሃይማኖታችንን ሲያስከብሩ የነበሩት‬‬ ‫‪ቄሶቻችን ቀስ በቀስ ያላቸውን የኃላፊነት‬‬ ‫‪ቦታ እያጡ ነው። የቄሶች በአንድ‬‬ ‫‪ላይ አለመሰባሰብና የራባኑት ድርጅት‬‬ ‫‪ደግሞ ኃላፊነታቸውን አልቀበልም‬‬ ‫‪ማለቱ በኅብረተሰባችን ዘንድ ቦታ‬‬ ‫‪እያጡ እንዲሄዱ እያደረገ ነው። የቄሶቹ‬‬ ‫‪መብት መሸርሸር በአዕምሯዊና መንፈሳዊ‬‬ ‫‪ተግባራት ላይ የሚጠመዱ ወጣት‬‬ ‫‪ምሁራን እንዲፈልቁ ሊያደርግ ይችል‬‬ ‫‪ነበር ብለን እንገምት ነበር። ሆኖም‬‬ ‫‪ግን እነዚህ ዓይነት ወጣቶች በዝግተኛ‬‬ ‫‪ምጥና በረጅም ስቃይ እየተወለዱ ናቸው‬‬ ‫‪ማለት እንችላለን። በዩኒቬርሲቲ ሆነ‬‬ ‫‪ኮሌጅ የሚያገኙትን የዕውቀት ጮራ‬‬ ‫‪ለኅብረተሰባችን መፈንጠቅ አልቻሉም።‬‬ ‫‪የተወለዱትም ቢሆኑ “የጋን ውስጥ‬‬ ‫‪መብራት” ሆነው ቀርተዋል ማለት‬‬ ‫‪ያስደፍራል።‬‬ ‫‪የብዙዎቹ ኢትዮጵያውያን ሕይወት‬‬ ‫‪ብዙ ውዥንብር አለበት ማለት ይቻላል።‬‬ ‫‪ወጣቱ ትውልድ ምዕራባዊውን ባህል‬‬ ‫‪እንደ ስፖንጅ በመምጠጥ የአባቶቹን‬‬ ‫‪ባህል ጨርሶ ትቷል ማለት ይቻላል።‬‬ ‫‪በግርማው መንግሥቱ‬‬ ‫‪ብዙውን ጊዜ ምሁራን‬‬ ‫‪የኅብረተሰባቸው የጀርባ‬‬ ‫‪አጥንት ናቸው ይባላል።‬‬ ‫‪ምክንያቱም ለዚያ ኅብረተሰብ‬‬ ‫‪የሚያስፈልገውን አስፈላጊ እሴት‬‬ ‫‪በማጥናት ተንትነው ስለሚያቀርቡና‬‬ ‫‪ኅብረተሰቡን በጠንካራ መሠረት ላይ‬‬ ‫‪ስለሚያስቀምጡት ነው። ኅብረተሰቡ‬‬ ‫‪ደግሞ ምሁራንን የእሴቱ ኮምፓስ፣‬‬ ‫‪የሕይወቱን አቅጣጫ የሚመሩ፣ ግብረ‬‬ ‫‪ገብነትን የሚያስተምሩ አድርጐ ነው‬‬ ‫‪የሚያያቸው። የምሁራን ሚና አስፈላጊነት‬‬ ‫‪የሚታወቀው ደግሞ ኅብረተሰቡ ከስደት፣‬‬ ‫‪አብዮት፣ ጦርነት ወይም ሌላ ሥር‬‬ ‫‪ነቀል ለውጥ ከሚያስከትሉ ሌሎች‬‬ ‫‪ነገሮች የተነሣ በከፍተኛ ለውጥ ሥር‬‬ ‫‪በሚያልፍበት ጊዜ ነው። የመርከብ ዋና‬‬ ‫‪አዛዥ በከፍተኛ ማዕበል ጊዜ ኃላፊነት‬‬ ‫‪ወስዶ በመምራት ተሳፋሪዎችን ወደ‬‬ ‫‪ባሕር ዳርቻ እንደሚያደርሳቸው ሁሉ‬‬ ‫‪የምሁራን ኃላፊነትም ተመሳሳይ ነው።‬‬ ‫‪ወደ እስራኤል በተደረገው ዓልያ‬‬ ‫‪ምክንያት ኅብረተሰባችን በጣም ወሳኝ‬‬ ‫‪የሆነ መጋጠሚያ ላይ ደርሷል። ለዚህም‬‬ ‫‪ጉዳይ የኅብረተሰባችንን ባህልና መለያ‬‬ ‫‪በመቅረጽ በእስራኤል ኅብረተሰብ‬‬ ‫‪ውስጥ እንዲዋሃድ የሚረዱ ምሁራን‬‬ ‫‪ያስፈልጋሉ። ነገር ግን ባሁኑ ጊዜ‬‬ ‫| עיתון מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך | ת‪.‬ד‪ ,16252 .‬ירושלים‪ .91162 ,‬פקס‪6429746 :‬־‪ | 02‬עורך‪ :‬גרמאו מנגיסטו ‪ | 052-3828507‬עורך באמהרית‪ :‬ד"ר אנבסה טפרה‪ ,‬טל' ‪050-6289338‬‬ ‫| חברי מערכת‪ :‬דוד מהרט‪ ,‬רחל אלמיהו־שמעון‪ ,‬אדנקו סבהת | ‪ | E-mail: [email protected] | የአማርኛ አዘጋጅ: ዶ/ር አንበሴ ተፈራ | የትግርኛ ትርጉም: ላኣከብርሃን ይስሐቅ‬אתר מרכז ההיגוי‪www.mercaz-higui.org.il :‬‬ ‫| יוצא לאור בחסות ידיעותיכון ‪ -‬המערכת לעיתוני תלמידים וסטודנטים מבית ידיעות אחרונות | רחוב מוזס ‪ ,2‬תל אביב‪ ,‬טלפון ‪ | www.yedtichon.co.il | e-mail: [email protected] | 03-6082524‬ידיעותיכון גם ב־‬ ‫| גרפיקה‪ :‬שרית סטמקר | עורך ראשי‪ :‬יהודה יערי‬ ‫מאי ‪ | 2012‬ידיעות נגט | ‪0‬‬ ‫מנהל מרכז ההיגוי‬ ‫סוף זה תמיד התחלה‬ ‫סגירת בתי הספר עם ריכוז גבוה של תלמידים מהקהילה תאפשר מפגש עם כלל החברה‬ ‫ולימודים ברמה גבוהה >>> איך עוזרים לילדים להתכונן למעבר?‬ ‫הגדה של מסע‬ ‫יש להקשיב לילדים ולהבין אותם‪ .‬כשילד‬ ‫אומר‪" :‬אני מפחד"‪ ,‬חשוב לשאול אותו‪" :‬ממה‬ ‫אתה מפחד?"‪ ,‬ולא להגיד‪" :‬אין לך סיבה לפחד"‪.‬‬ ‫כדאי להסביר שהשינוי דווקא נותן הזדמנות‬ ‫לרכוש חברים חדשים‪.‬‬ ‫לא תצטרכו להתמודד לבד עם המעבר‪ .‬אנו‬ ‫במרכז ההיגוי‪ ,‬צוות המטה‪ ,‬המנחים והמגשרים‬ ‫יום הזיכרון ליהודי אתיופיה‪ ,‬שנש‬ ‫ספו בסודן ובדרך אליה במסעם לציון‪,‬‬ ‫מבטא את הכמיהה של בני הקהילה‬ ‫לשוב למולדתם‪ ,‬ואת התעוזה לקחת‬ ‫אחריות על גורלם ולגאול את עצמם‪.‬‬ ‫מצד שני עמדו כוחות הביטחון של‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬שבאו לבטא את המ־‬ ‫חויבות והערבות ההדדית לאחיהם‪.‬‬ ‫כגוף העוסק בחינוך‪ ,‬מרכז ההיגוי‬ ‫מכיר בערכו ההיסטורי‪ ,‬החינוכי והח־‬ ‫ברתי של המסע‪ ,‬ומייחס חשיבות רבה‬ ‫לחשיפתו בפני בני הקהילה הצעירים‬ ‫ובפני החברה הישראלית כולה‪.‬‬ ‫אנו עושים זאת בעיקר באמצעות‬ ‫המגשרים החינוכיים שלנו‪ ,‬המשולבים‬ ‫בכ‪ 145-‬בתי ספר‪ ,‬שבהם לומדים מעל‬ ‫‪ 11,000‬תלמידים יוצאי אתיופיה וכ‪-‬‬ ‫‪ 60,000‬תלמידים מכלל החברה הישר‬ ‫ראלית‪.‬‬ ‫המעוניינים לקיים פעילות בנושא יום הזי־‬ ‫כרון לנספי סודן ובנושאים אחרים מעולם‬ ‫הקהילה מוזמנים לבקר באתר מרכז ההיגוי‪ ,‬או‬ ‫ליצור קשר טלפוני‪.‬‬ ‫‪http://www.mercaz-higui.org.il‬‬ ‫‪02-6441125‬‬ ‫‪የአንድ ነገር መጨረሻ የሌላ‬‬ ‫‪ነገር ጅምር ነው‬‬ ‫‪ብዙ ኢትዮጵያውያን ያሉባቸውን ት/ቤቶች መዝጋት ከሌላ ኅብረተሰብ ጋር እንድንገናኝ‬‬ ‫‪የሚረዳን ብቻ ሳይሆን ልጆቻችን ከፍተኛ ደረጃ ያለው ትምህርት እንዲያገኙም ይረዳል።‬‬ ‫‪ከተለያዩ ከእስራኤል ኅብረተሰብ ከመጡ‬‬ ‫‪ልጆች ጋር በአንድነት ተቀላቅለው‬‬ ‫‪ስለሚማሩ በትምህርታቸው ላይ ትልቅ‬‬ ‫‪እመርታ ሊያሳዩ ስለሚችሉ ነው።‬‬ ‫‪በተጨማሪም ይህ እርምጃ ሁለቱ ወገኖች‬‬ ‫‪አንዱ ሌላውን እንዲተዋወቅና አንዱ‬‬ ‫‪ከሌላው እንዲማር መንገድ ይከፍታል‬‬ ‫‪ብለን እናምናለን። እንደዚሁም በእነዚህ‬‬ ‫‪ት/ቤቶች የትምህርቱ ደረጃ ከፍተኛ‬‬ ‫‪ስለሆነ ልጆቻችን ያላቸውን እምቅ‬‬ ‫‪ችሎታ ተግባራዊ ሊያደርጉ ይችላሉ።‬‬ ‫‪በሽግግሩ ጊዜ ብቻችሁን አትሆኑም።‬‬ ‫‪እኛ የመርካዝ ሃሒጉይ ሠራተኞች‬‬ ‫‪ከእናንተ ጐን በመሆን ሽግግሩ ያለ‬‬ ‫‪ችግር በተሳካ ሁኔታና በሰላም እንዲያልቅ‬‬ ‫‪ተገቢውን ጥረት እናደርጋለን።‬‬ ‫‪በተጨማሪም የትምህርት ሚኒስቴር‬‬ ‫‪ሠራተኞች፣ የአካባቢ አስተዳደር‬‬ ‫‪ሠራተኞች እንደዚሁም በኅብረተሰባችን‬‬ ‫‪ውስጥ የሚሠሩ የተለያዩ ድርጅቶች‬‬ ‫‪በሽግግሩ ሂደት ጊዜ ይረዷችኋል።‬‬ ‫‪ለሁላችንም መልካምና ደኅንነት‬‬ ‫‪የተመላበት የበጋ ዕረፍት እንዲሆንልን‬‬ ‫‪እንመኛለን።‬‬ ‫‪እንደሚያሳስባቸው ጠይቋቸው። ማኅበራዊ‬‬ ‫‪ሕይወትን በተመለከተ የትምህርት‬‬ ‫‪ሚኒስቴር ውሳኔ አንድን ልጅ ለብቻው‬‬ ‫‪ወደ አዲስ ት/ቤት አለመላክ ነው።‬‬ ‫‪የሚላከው ከአሁን በፊት ከእሱ ጋር‬‬ ‫‪ከተማሩት የተወሰኑ የክፍል ጓደኞቹ ጋር‬‬ ‫‪ነው። ልጆቹ በአዲሱ ት/ቤት ውስጥ‬‬ ‫‪ከአሁን በፊት አይተው ከማያውቋቸው‬‬ ‫‪ልጆች ጋር ስለሚገናኙ ይህ ለውጥ‬‬ ‫‪በልጆቹ ላይ ፍርሃት መፍጠሩ የማይቀር‬‬ ‫‪ነው። ይህንንም ጉዳይ በተመለከተ ልጆቹ‬‬ ‫‪የሚሉትን መስማትና ፍርሃታቸው ምን‬‬ ‫‪እንደሆነ መረዳት ያስፈልጋል። ይህም‬‬ ‫‪ማለት ልጁ “እፈራለሁ” የሚል ከሆነ‬‬ ‫‪“ምንድን ነው የሚያስፈራህ?” ማለት‬‬ ‫‪ያስፈልጋል እንጂ “ምንም የሚያስፈራህ‬‬ ‫‪ነገር የለም” ማለት አያስፈልግም።‬‬ ‫‪እነዚህ ከላይ የተጠቀስት ነጥቦች‬‬ ‫‪በደንብ በግምት ውስጥ መወሰድ‬‬ ‫‪ያለባቸው ናቸው። እኛ የመርካዝ ሃሒጉይ‬‬ ‫‪ሠራተኞች የተማሪዎችን በተለያዩ ት/‬‬ ‫‪ቤቶች ተሠራጭቶ መማር ትልቅ እርምጃ‬‬ ‫‪ነው የምንለው። ምክንያቱም በእነዚህ ት/‬‬ ‫‪ቤቶች ውስጥ ኢትዮጵያውያን ተማሪዎች‬‬ ‫‪ከለመዱት ት/ቤት ወደ አዲስና ብዙውን‬‬ ‫‪ጊዜ ከሰፈር ራቅ ብሎ ወደሚገኝ ት/ቤት‬‬ ‫‪ለመዘዋወር ይገደዳሉ። እንደዚሁም‬‬ ‫‪ከአሁን በፊት የማያውቋቸውን ተማሪዎች‬‬ ‫‪ይተዋወቃሉ። በተጨማሪም አዳዲስ‬‬ ‫‪መምህራንን መተዋወቅ ብቻ ሳይሆን‬‬ ‫‪የሚማሩት የትምህርት ደረጃም ከድሮው‬‬ ‫‪ት/ቤታቸው የተለየ ነው። ስለሆነም‬‬ ‫‪ወላጆች ሆኑ ትምህርት ሚኒስቴር‬‬ ‫‪ልጆች ሽግግሩን በቀላሉ ያደርጉ ዘንድ‬‬ ‫‪በአስተሳሰብ፣ በማኅበራዊና ትምህርታዊ‬‬ ‫‪መስኮች ማዘጋጀት ያስፈልጋቸዋል።‬‬ ‫‪እኔ ወላጆችን የምመክረው ነገር‬‬ ‫‪የበጋውን ዕረፍት ተጠቅማችሁ‬‬ ‫‪ልጆቻችሁን እንድታዘጋጁ ነው።‬‬ ‫‪ትምህርትን በተመለከተ ልጆች‬‬ ‫‪የአዲሱን ት/ቤት መምህራንና ሌሎች‬‬ ‫‪ሠራተኞችን አስቀድሞ በመተዋወቅና‬‬ ‫‪የመልመጃ ወረቀቶችን በመውሰድ በበጋ‬‬ ‫‪ወራት ማጥናት ይችላሉ። ስሜታቸውን‬‬ ‫‪በተመለከተ ልጆች ወደ አዲሱ ት/‬‬ ‫‪ቤት ከማለፋቸው በፊት እናንተን‬‬ ‫‪ስለሚያሳስቡ ነገሮች ከጠቀሳችሁ‬‬ ‫‪በኋላ በተራው ደግሞ እነሱን ምን‬‬ ‫‪በዳቪድ ምኅረት‬‬ ‫‪በትምህርት ሚኒስትሩ‬‬ ‫‪መመሪያ መሠረት ከፍተኛ‬‬ ‫‪የኢትዮጵያውያን ተማሪዎች‬‬ ‫‪ቁጥር የሚገኙባቸው 3 ት/ቤቶች በዚህ‬‬ ‫‪ዓመት መጨረሻ ላይ ይዘጋሉ። የሚዘጉት‬‬ ‫‪ት/ቤቶች፡- ያቭኔ ት/ቤት (ሐይፋ)፣ ሲናይ‬‬ ‫)‪ት/ቤት (ናታንያ) ራሽቢ (ቤኤር ያዕቆብ‬‬ ‫‪ናቸው። ሦስቱም የሃይማኖት ት/ቤቶች‬‬ ‫‪ናቸው። ይህ ውሳኔ ኢትዮጵያውያን‬‬ ‫‪ተማሪዎች ከፍተኛ የትምህርት ደረጃ‬‬ ‫‪ባላቸው ት/ቤቶች ውስጥ ከሌሎች‬‬ ‫‪ተማሪዎች ጋር ተዋህደው እንዲማሩ‬‬ ‫‪ያስችላቸዋል። እኛም ይህንን ውሳኔ‬‬ ‫‪“የተባረከ ያድርገው” እንላለን። ትምህርት‬‬ ‫‪ሚኒስቴር ከክልል አስተዳዳሪዎች ጋር‬‬ ‫‪አንድ ላይ በመሆን ከሚያዚያ እስከ‬‬ ‫‪ግንቦት ባለው ጊዜ ተማሪዎች በአዲሶቹ‬‬ ‫‪ት/ቤቶች እንዲመዘገቡ ትልቅ ጥረት‬‬ ‫‪አድርገዋል። ይህም በመጪው ዓመት‬‬ ‫‪ሽግግር ከማድረጋቸው በፊት ሙሉ‬‬ ‫‪በሙሉ ዝግጁ እንዲሆኑ ያስችላቸዋል።‬‬ ‫‪ይህም ቢሆን ይህ ለውጥ ለወላጆችና‬‬ ‫‪ለተማሪዎች ቀላል አይደለም። ተማሪዎች‬‬ ‫צילום ארכיון‪ :‬המרכז הישראלי לחדשנות (למצולמים אין קשר לכתבה)‬ ‫על פי החלטת שר החינוך‪,‬‬ ‫השנה ייסגרו שלושה בתי‬ ‫ספר‪ ,‬שהיה בהם ריכוז‬ ‫גבוה של תלמידים יוצאי‬ ‫אתיופיה‪ :‬יבנה בחיפה‪ ,‬סיני בנתניה‪,‬‬ ‫רשב"י בבאר יעקב‪ .‬שלושתם היו‬ ‫בתי ספר דתיים‪.‬‬ ‫מרכז ההיגוי רואה במדיניות הפיזור‬ ‫צעד חשוב‪ ,‬שיאפשר לילדי הקהילה‬ ‫לממש את הפוטנציאל וללמוד לצד‬ ‫ילדים מכלל החברה הישראלית‪.‬‬ ‫משרד החינוך ומנהלי המחוזות עשו‬ ‫מאמץ רב שכבר בחודשי אפריל‪-‬מאי‬ ‫הילדים יהיו רשומים בבתי הספר הח־‬ ‫דשים‪ ,‬כדי שיהיה מספיק זמן להתכונן‬ ‫למעבר‪.‬‬ ‫המהלך כרוך בלא מעט שינויים בע־‬ ‫בורכם‪ ,‬ההורים והתלמידים‪ .‬הילדים‬ ‫יידרשו לעבור למקום חדש‪ ,‬שבדרך‬ ‫כלל נמצא רחוק מהשכונה‪ .‬הם יחוו‬ ‫מפגש עם תלמידים שלא הכירו‪ ,‬ויצ־‬ ‫טרכו להתרגל למורים חדשים ולרמה‬ ‫לימודית גבוהה‪.‬‬ ‫ההורים‪ ,‬מרכז ההיגוי‪ ,‬משרד החינוך‬ ‫והרשויות המקומיות נדרשים להכין לומדים ביחד‪ .‬היכרויות חדשות ורמה לימודית גבוהה‬ ‫את התלמידים למעבר זה מההיבט‬ ‫הרגשי‪ ,‬המנטאלי‪ ,‬החברתי והלימודי‪.‬‬ ‫ולאפשר להם לשתף אתכם בחששות‪ .‬תנו לגי־‬ ‫הקיץ הוא הזדמנות טובה לכולנו להיערך לכך‪ .‬טימציה לרגשותיהם‪ ,‬אלו תחושות נורמליות‪.‬‬ ‫חלקם של ההורים‪ ,‬כפי שאני רואה אותו‪:‬‬ ‫ מבחינה חברתית‪ :‬מדיניות המשרד היא‬‫ מבחינה לימודית‪ :‬חשוב שהילדים ייפגשו שלא לשלוח ילד בודד לבית הספר החדש‪ ,‬אלא‬‫עם צוות המורים של בית הספר החדש ויקבלו עם מספר חברים מבית הספר שנסגר‪ .‬ובכל זאת‪,‬‬ ‫דפי עבודה לתירגול בחופשת הקיץ‪.‬‬ ‫המעבר יפגיש אותם עם ילדים שלא הכירו‪ ,‬מה‬ ‫הילדים‬ ‫עם‬ ‫ מבחינה רגשית‪ :‬מומלץ לדבר‬‫שעשוי לעורר חששות‪.‬‬ ‫נהיה איתכם‪ ,‬כדי שהתהליך הזה יעבור‬ ‫בשלום‪ .‬גם אנשי משרד החינוך והר־‬ ‫שויות המקומיות יסייעו לכם במעבר‪,‬‬ ‫וכן גופים שונים שפעילים בקהילה‪.‬‬ ‫‪ | 0‬ידיעות נגט | מאי ‪2012‬‬ ‫?‪ቀለሜ ወይስ ሌላ ነው ችግሬ‬‬ ‫”‪ከነዚህ የተሻሉትንም “በማደግ ላይ ያሉ‬‬ ‫‪ብለው የመካከለኛውን ቦታ ሲሰጧቸው‬‬ ‫‪ሕዝቡ በብዛት የተማረበትንና በሀብት‬‬ ‫‪የበለፅጉትን አገሮች ደግሞ “ኃያላን‬‬ ‫‪አገሮች” ብለው ይጠሯቸዋል::‬‬ ‫‪አንድን ኅብረተሰብ ከፍና ዝቅ አድርጎ‬‬ ‫‪ለማየት መለኪያው ትምህርትና ያለው‬‬ ‫‪የገንዘብ ምጣኔ ሀብት ኃይል ከሆነ‬‬ ‫‪ነጭም ይሁን ጥቁር ቀለም በዚህ ውስጥ‬‬ ‫‪ተፅእኖ ካላመጣ በአሁኑ በእስራኤል አገር‬‬ ‫‪በኢትዮጵያ ይሁዳውያን ዘረኝነቱ “ጥቁር‬‬ ‫‪በመሆኔ” የሚለው የበለጠ አንገታችንን‬‬ ‫‪እንድንደፋ፣ ተምረን ከፍተኛ ደረጃ‬‬ ‫‪ብንደርስም በእራሳችን እንዳንተማመን‬‬ ‫‪የሚያደርግ ይህን ከእግዚአብሔር‬‬ ‫‪የተሰጠንን ተፈጥሮአዊ ቀለማችን እንደ‬‬ ‫‪እንቅፋት እየቆጠርን ጠንክረን ለውድድር‬‬ ‫‪ከመሰለፍ እንድንሸሽ የሚያደርገን፣‬‬ ‫‪የሚያዘናጋን፣ የልጆችን አዕምሮ‬‬ ‫‪በተሳሳተ መንገድ እንዲሄዱ መንገድ‬‬ ‫”‪የሚጠርግ ይሆናል:: “ጥቁር በመሆኔ‬‬ ‫‪የሚለውን ቃልና ዘረኝነትን በአንድ ላይ‬‬ ‫‪እየቀላቀልን በየቀኑ ከተጠቀምንባቸው‬‬ ‫‪ቃላቱ ለጆሮ ይለመዱና እውነተኛውን‬‬ ‫‪ከድህነትና ከትምህርት ማነስ ተመርኩዞ‬‬ ‫‪የሚመጣውን መድልዎ የምንገልጽበትን‬‬ ‫‪ቃል ያሳጣናል ማለት ነው::‬‬ ‫‪የሚፈራረቁበት፣ የሰው ልጅ ድካሙን‬‬ ‫‪ተኝቶ የሚያሳልፍበት፣ ኃይሉን እንደ‬‬ ‫‪ባትሪ የሚሞላበት፣ የባልና ሚስት ፍቅር‬‬ ‫‪የሚገለጽበትና በመካከላቸው በሚፈጥሩት‬‬ ‫‪ፍቅራዊ ስሜት ተተኪውን ትውልድ‬‬ ‫‪የሚፀንሱበት መልካም ጊዜ ሆኖ ሳለ‬‬ ‫‪ጥቁርን “ጨለማ” ብለው በመጥፎ ጎኑ‬‬ ‫‪ይጠሩታል:: ዓይን በነጭ ቀለም ዙሪያውን‬‬ ‫‪ተከቦ ከማሀከሉ የጥቁር ቀለም ተቀምጦ‬‬ ‫‪ማየት እንድንችል ትልቁን ቦታ ይዞ‬‬ ‫‪ይገኛል:: አንዳንድ ነጮች ከጥቁር የዐይን‬‬ ‫‪ቀለም ለመሸሽ ይመስል ለአረንጓዴውና‬‬ ‫‪ለሰማያዊው የዐይን ቀለም ምርጥ ቦታ‬‬ ‫‪ይሰጡታል:: ኢትዮጵያኖች ግን “የድመት‬‬ ‫‪ዐይን” ብለው ያፌዙበታል:: ቡላውን‬‬ ‫‪የፀጉር ቀለምም እንዲሁ ከጥቁር ቀለም‬‬ ‫‪ከፍ እያደረጉ ባለ ጥቁር ቀለም ሴቶችን‬‬ ‫‪በቡላ ቀለም ፀጉራቸውን እንዲቀቡ‬‬ ‫‪መንፈሳዊ ተፅእኖ ያደርሱባቸዋል::‬‬ ‫‪በአለንበት ዓለም ላይ የአንዱን‬‬ ‫‪አገር ሕዝብ ከሌላው ከፍና ዝቅ‬‬ ‫‪አድርገው ለመመደብ የሚጠቀሙበት‬‬ ‫‪ዋናው የመለኪያ ዘዴ በአገሪቱ ውስጥ‬‬ ‫‪ባለው የተማረ ኃይልና በምጣኔ ሀብቷ‬‬ ‫‪ሲሆን የተማረው የሰው ኃይል ጥቂት‬‬ ‫‪በሆነበትና ዓመታዊው የገንዘብ ምጣኔ‬‬ ‫‪ሀብት ዝቅተኛ ከሆነ “ያላደገች አገር”፣‬‬ ‫זו דעתי‬ ‫האחריות בידיים שלנו‬ ‫‪ኃላፊነቱ በእጃችን ነው‬‬ ‫רק אחרי שנתחיל ליזום מהלכים‪ ,‬להציע‬ ‫פתרונות ולעבוד בצוות – נהיה זכאים לבוא‬ ‫בדרישות למקבלי ההחלטות‬ ‫‪ውሳኔ ሰጪ አካላትን “ይሄ ይገባናል” ብለን‬‬ ‫‪መጠየቅ የምንችለው ሐሳብ በማፍለቅ በቡድን‬‬ ‫‪መሥራት ስንጀምር ነው >>> በያለው ስብሐት‬‬ ‫מאת יאלוו סבהט‬ ‫לפני מספר חודשים התחיל‬ ‫להתגלגל כדור שלג של גיש‬ ‫לויי גזענות ומחאות‪ .‬הכש‬ ‫דור התגלגל עד לפתחה של‬ ‫ממשלת ישראל‪ ,‬אך לא נעצר שם‪.‬‬ ‫ההרגשה האישית שלי היא שלא באמת‬ ‫סופרים אותנו שם למעלה‪ .‬הדיון סביב‬ ‫הנושאים הנוגעים לבני הקהילה לרוב‬ ‫הוא רדוד‪ ,‬שטחי‪ ,‬סטריאוטיפי ולא מייצג‬ ‫את האתגרים המורכבים איתם מתמו־‬ ‫דדים יוצאי אתיופיה‪.‬‬ ‫אנחנו לא מהווים פוטנציאל אלקטו־‬ ‫ראלי‪ ,‬לכן הפוליטיקאים לא באמת מח־‬ ‫שיבים את בני הקהילה כנכס או נטל שיש‬ ‫לתת עליו את הדעת‪ .‬נראה כי מי שפועל‬ ‫לטובת הקהילה‪ ,‬עושה זאת מתוך שאיפה‬ ‫אמיתית לצדק חברתי‪ ,‬ולא כחלק ממקח‬ ‫פוליטי‪.‬‬ ‫האם גם אנחנו אחראים לכך שאין‬ ‫התייחסות רצינית לקהילה‪ ,‬על כל רב־‬ ‫דיה‪ ,‬מורכבותה והשונות בין חבריה? לא‬ ‫פעם בני הקהילה שמציגים נושאים דחו־‬ ‫פים בפני מקבלי ההחלטות‪ ,‬עושים זאת‬ ‫באופן מביך‪ ,‬ללא הכנה נאותה‪ .‬כל זה‬ ‫מוביל לדיון לא אפקטיבי‪ .‬הרושם שנותר‬ ‫אחרי פגישות כאלו הוא של חוסר רצי־‬ ‫נות‪.‬‬ ‫טענה נוספת היא שבני הקהילה (הכ־‬ ‫ללה נוראית‪ ,‬אבל הכרחית להסבר הר־‬ ‫עיון) לא יוזמים מהלכים או מציעים‬ ‫פתרונות מגובשים אחרי חקירת הנושא‬ ‫והבנתו לעומק‪ .‬קיימת יותר מתחושה‬ ‫שאותם מציגים מאופיינים בחוסר חשי־‬ ‫בה עצמאית וחוששים להביע עמדה חד‬ ‫משמעית‪ .‬התנהלות זו מקשה על מציאת‬ ‫פתרונות‪.‬‬ ‫מקבלי ההחלטות ניזונים מהדימוי הב־‬ ‫עייתי של יוצאי אתיופיה‪ ,‬ובאים מראש‬ ‫עם דעה קדומה‪ ,‬לעיתים פטרונית‪ ,‬במ־‬ ‫געם עם בני הקהילה‪ .‬נוצר כאן מתכון‬ ‫שמעכב את השיפור במצבה של הקהילה‪.‬‬ ‫עלינו להיעזר בשיטות העבודה ובכ־‬ ‫לים שבהם משתמשים הדרגים שקובעים‬ ‫מדיניות והגורמים המקצועיים‪ :‬תוכניות‬ ‫עבודה מסודרות‪ ,‬ניתוח מעמיק‪ ,‬עבודת‬ ‫צוות יעילה‪ ,‬הפקת לקחים‪ ,‬חתירה לשי־‬ ‫פור תוצרים‪.‬‬ ‫עלינו להיעזר באנשי מקצוע בני‬ ‫הקהילה מכל התחומים ‪ -‬חינוך‪ ,‬כלכלה‪,‬‬ ‫משפטים‪ .‬סביר שיידעו להתמודד טוב‬ ‫יותר עם אתגרי הקהילה המונחים בפ־‬ ‫ניהם‪.‬‬ ‫או אז נוכל לומר בפה מלא ובמצפון‬ ‫נקי‪ ,‬שהם שם למעלה לא סופרים אותנו‪.‬‬ ‫כך כבר אפשר לבוא בטענות ודרישות‬ ‫לשינוי‪.‬‬ ‫‪በታች ዝቅ አድርገው የሚመለከቱበት፣‬‬ ‫‪የሰው ፍጡር መሆናቸው ተረስቶ ለነጩ‬‬ ‫‪ኅብረተሰብ አገልጋይ፣ የነጩ የበላይነት‬‬ ‫‪ከእግዚአብሔር እንደታዘዘ ተደርጎ‬‬ ‫‪እንዲቆጠር አድርገው ሲያስተምሩት‬‬ ‫‪ቆይተዋል:: ጥቁሩ ቀለም የሐዘን፣ የመጥፎ‬‬ ‫‪ዕድል የመጥፎ ስሜት መግለጫ ሆኖ‬‬ ‫‪ሰዎች ጥዋት ከቤታቸው ሲወጡ እንኳን‬‬ ‫‪እንደአጋጣሚ ጥቁር ድመት ቢያገኙ‬‬ ‫‪ምራቃቸውን የሚተፉበት ይህንም መጥፎ‬‬ ‫‪አምልኮት ጥቁሩ ሰው እንዲሁ ነጩ‬‬ ‫‪እንደሚያደርገው የእራሱን ቀለም እረስቶ‬‬ ‫‪በጥቁሩ ድመት ምራቁን ሲረጭ ይታያል::‬‬ ‫‪ነጭ ቀለም ያለቸው ሰዎች ጥቁሩን‬‬ ‫‪ድመትና ጥቁሩን ሰው በቀለማቸው‬‬ ‫‪ምክንያት በአንድ ቦታ ያስቀምጧቸዋል::‬‬ ‫‪በነጭ ሰውና በጥቁር ሰው መካከል ያለው‬‬ ‫‪የቀለም ልዩነት ቦታ ያልተሰጠውና እኔ‬‬ ‫‪በቀለሜ ኩሩ ነኝ ብሎ የሚያምን ሕዝብና‬‬ ‫‪ማኅበረሰብ ኢትዮጵያዊ ሲሆን እኛም‬‬ ‫‪ከዚህ ማኅበረሰብ ውስጥ አንዱ ሆነን‬‬ ‫‪ወደ ቅድስት እየሩሳሌም እስከገባን ጊዜ‬‬ ‫‪ድረስ በራሳችን የነበረን አመለካከትና‬‬ ‫‪ጀግንነት ነው::‬‬ ‫‪ጥቁር ቀለም ካሉት የቀለም ዓይነቶች‬‬ ‫‪አንዱ ሲሆን የፀሐይንና የጨረቃ ብርሃን‬‬ ‫‪አለመኖሩን የለየንበት፣ ቀንና ሌሊት‬‬ ‫‪በወንዴ አካሌ‬‬ ‫‪በመጽሐፍ ቅዱስ ኦሪት‬‬ ‫‪ዘፍጥረት ምዕራፍ ፩ ቁጥር‬‬ ‫‪፳፯ ላይ “እግዚአብሔር ሰውን‬‬ ‫”‪በአምሳሉ ወንድና ሴት አድርጎ ፈጠረ‬‬ ‫‪ሲል የሰው ቀለሙን ግን ነጭ፣ ጥቁር፣‬‬ ‫‪አንዱ የበላይ አንዱ የበታች ከፍና ዝቅ‬‬ ‫‪አድርጎ ለይቶ አላስቀመጠውም:: በሰዎች‬‬ ‫‪መካከል ያለው ልዩነት የቀለም ልዩነት‬‬ ‫‪ተደርጎ የሚታይ ከሆነ የፈጠረንን አምላክ‬‬ ‫‪እንደረሳን በሥራው ገብተን ለማስተካከል‬‬ ‫‪እንደሞከርን ይቆጠራል::‬‬ ‫‪የሰው ልጅ ሲወለድ እራቁቱን‬‬ ‫‪ሲሞት ደግሞ በድኑን አካሉን በሚሸፍን‬‬ ‫‪ጨርቅ ብቻ ተጠቅሎ ወደ ግብአተ‬‬ ‫‪መሬት ይመለሳል:: ይህ ከሆነ በሰዎች‬‬ ‫?‪መካከል ያለው ልዩነት እንዴት ተፈጠረ‬‬ ‫‪አሁንስ በእስራኤል አገር በኢትዮጵያ‬‬ ‫‪ይሁዳውያን የምናየው ችግር ከቀለም ጋር‬‬ ‫?‪ግንኙኝነት አለው ብለን እናምናለን ወይ‬‬ ‫‪ወይስ የችግሮች መነሻቸው ከሌላ ቦታ‬‬ ‫‪ሆኖ የተፈጠሩትን ችግሮች ለመግለጽ‬‬ ‫‪የምንጠቀምበት ዘዴ ፈልገን ያገኘነው‬‬ ‫?‪ቀላል መንገድ በመሆኑ ነው:‬‬ ‫‪በአፍሪካ አሀጉር የሚገኙ አገሮች‬‬ ‫‪እስከቅርብ ጊዜ ድረስ በነጮች ቅኝ ግዛት‬‬ ‫‪ሆነው የቆዩ፣ ነጮች ጥቁሮችን ከእነሱ‬‬ ‫לשנות את‬ ‫חוקי המשחק‬ ‫‪የጨዋታውን ሕግ‬‬ ‫‪መቀየር‬‬ ‫איש התקשורת אבי מספין שואף להשפיע‬ ‫מבפנים על עולם התקשורת‬ ‫‪የመገናኛ ባለሙያ የሆነው አቪ መስፍን‬‬ ‫‪ከሥራው ውስጥ ሆኖ በመገናኛው አውታር‬‬ ‫‪ላይ ተጽእኖ ለማሳደር ይጣጣራል‬‬ ‫"אני רוצה שהסיפוש‬ ‫רים היפים שקורים‬ ‫בקהילה יגיעו לידיש‬ ‫עת הציבור הרחב"‪,‬‬ ‫אומר איש התקשורת אבי מסש‬ ‫פין‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬הציבור הרחב לא מכיר‬ ‫את ההישגים של בני הקהילה‪ ,‬וגם‬ ‫לא את המסורת של יהודי אתיופיה‪.‬‬ ‫"כל מה שהם שומעים בתקשורת זה‬ ‫על עוני‪ ,‬אפליה‪ ,‬עבריינות‪ ,‬קשיי‬ ‫קליטה ובעיות חברתיות"‪.‬‬ ‫חשוב לו שגם בני הדור הצעיר‬ ‫מהקהילה ישמעו על סיפורי הצ־‬ ‫לחה של יוצאי אתיופיה‪ ,‬כדי שי־‬ ‫למדו להאמין בעצמם וביכולתם‬ ‫להצליח‪.‬‬ ‫מספין‪ ,‬בן ‪ 35‬מיהוד‪ ,‬עלה ארצה‬ ‫ב־‪ .'86‬הוא סיים לימודי תקשורת‬ ‫בבר אילן‪ ,‬עבד עם אילנה דיין‬ ‫בתוכנית "עובדה"‪ ,‬היה בעבר דובר‬ ‫האגודה הישראלית של יהודי מספין‪ .‬להציג תמונה אמיתית‬ ‫אתיופיה‪ ,‬ומשמש כיום כדובר‬ ‫שורת‪ .‬הוא מקווה שאם יותר חבר'ה צעירים‬ ‫עמותת אקי"ם‪ ,‬המסייעת לאנשים‬ ‫מהקהילה ישתלבו בשוק התקשורת‪ ,‬הם יוכ־‬ ‫עם פיגור‪.‬‬ ‫המשימה שהוא הגדיר לעצמו‪ :‬לשנות לו לעזור להציג תמונה אמיתית יותר של מה‬ ‫מבפנים את חוקי המשחק של עולם התק־ שקורה בקהילה – לטוב ולרע‪.‬‬ ‫מאי ‪ | 2012‬ידיעות נגט | ‪0‬‬ ‫"המאהל מתפנה‪,‬‬ ‫המאבק נמשך"‬ ‫‪“ድንኳኑ ይነሣል፣‬‬ ‫”‪ትግሉ ግን ይቀጥላል‬‬ ‫החלטת בג"צ על פינוי‬ ‫אוהל המחאה‪ ,‬שהוקם‬ ‫מול בית ראש הממשלה‬ ‫בירושלים‪ ,‬לא מייאשת‬ ‫את הפעילים >>>‬ ‫"פתחנו במאבק כדי‬ ‫לשנות מצב מעוות"‪,‬‬ ‫אומרת אלמיטו פרדה‬ ‫‪ጠቅላይ ፍ/ቤቱ‬‬ ‫‪ኢየሩሳሌም ከጠቅላይ‬‬ ‫‪ሚኒስትሩ ቤት ፊት‬‬ ‫‪ለፊት የተጣለው‬‬ ‫‪ድንኳን እንዲነሣ‬‬ ‫‪ቢያዝም፣ ውሳኔው‬‬ ‫‪ታጋዮቹን ወጣቶች‬‬ ‫>>> ‪ተስፋ አላስቆረጠም‬‬ ‫‪በግርማው መንግሥቱ‬‬ ‫חינוך נגד‬ ‫גזענות‬ ‫‪ዘረኝነትን‬‬ ‫‪ለማስወገድ‬‬ ‫‪የሚሰጥ‬‬ ‫‪ትምህርት‬‬ ‫דף מידע עם הצעות לדיונים‬ ‫ופעילויות למניעת אפליית‬ ‫יוצאי אתיופיה הופץ בידי‬ ‫משרד החינוך‪ ,‬לקראת היום‬ ‫הבינלאומי למאבק בגזענות‬ ‫‪በኢትዮጵያ ይሁዳውያን‬‬ ‫‪ላይ የሚከሰተውን‬‬ ‫‪መድልዎ ለመዋጋት‬‬ ‫‪የሚረዱ ተግባራዊ‬‬ ‫‪ሐሳቦችን የያዘ የመረጃ‬‬ ‫‪ወረቀት በትምህርት‬‬ ‫‪ሚኒስቴር አማካይነት‬‬ ‫‪ተሠራጨ‬‬ ‫פעילי מאהל המחאה‪" .‬אם אתה לא נלחם‪ ,‬אתה לא קיים" | צילום‪ :‬גדעון אגזה‬ ‫מאת גרמאו מנגיסטו‬ ‫אם אתה לא נלחם‪ ,‬אתה לא קיים‬ ‫פרדה‪ ,‬סטודנטית למשפטים בת ‪ 30‬מאש‬ ‫שקלון‪ ,‬מאמינה כי באמצעות מאבקים מזיש‬ ‫זים דברים בחברה הישראלית‪" .‬אם אתה לא‬ ‫נלחם‪ ,‬אתה לא קיים"‪ ,‬במילותיה‪.‬‬ ‫שני דברים הניעו אותה לפתוח במחאה‪ :‬הכי־‬ ‫תות הנפרדות ליוצאי אתיופיה והטרגדיה בק־‬ ‫רית עקרון‪ ,‬כאשר אם ובנה התאבדו‪" .‬הרגשתי‬ ‫שאי אפשר לשתוק יותר"‪ ,‬היא אומרת‪.‬‬ ‫"אנחנו יכולים לשנות‪ ,‬והמאבק מתחיל‬ ‫לשאת פירות‪ .‬נפגשנו עם ראש הממשלה‪ ,‬והצ־‬ ‫גנו בפניו את דרישותינו‪ .‬אמרתי לו‪' :‬אנחנו לא‬ ‫צילום‪ :‬שאול גולן‪" ,‬ידיעות אחרונות"‬ ‫מאבטח עירני בבית המשפט ביש‬ ‫רושלים מתיר את כניסתי לאחר‬ ‫בדיקה קפדנית‪.‬‬ ‫ילדה קטנה באה בריצה כאילו‬ ‫היא מכירה אותי‪ ,‬אוחזת בידי ומובילה אל אחד‬ ‫האולמות‪ .‬בפנים ישובים שופט‪ ,‬קלדנית‪ ,‬עורכי‬ ‫דין ולא יותר מעשרה צעירים יוצאי אתיופיה‪.‬‬ ‫מאוחר יותר התברר שהילדה בת ה‪ 4-‬וחצי‬ ‫היא בתה של אלמיטו פרדה‪ ,‬יוזמת הקמת מאהל‬ ‫המחאה בסמוך למעונו של ראש הממשלה בי־‬ ‫רושלים‪ .‬פרדה וחבריה מנהלים זה חודשים‬ ‫ארוכים מאבק לשיפור קליטתם של יהודי‬ ‫אתיופיה‪.‬‬ ‫פעילי המחאה‪ ,‬שמכנים את עצמם חב"ש‬ ‫(חברה שוויונית)‪ ,‬עתרו לבית המשפט המחו־‬ ‫זי כמה וכמה פעמים‪ ,‬אבל בית המשפט קיבל‬ ‫את דרישת עיריית ירושלים לפרק את המאהל‪.‬‬ ‫הפעילים לא נכנעו‪ ,‬עתרו לבית המשפט הע־‬ ‫ליון‪ ,‬והפעם הוחלט בהסכמה בין הצדדים‪ ,‬שה־‬ ‫מאהל יפורק לאחר חודש ימים‪.‬‬ ‫המקום הפך לסמל בחברה הישראלית‪ ,‬וק־‬ ‫בוצות שונות הקימו בו מאהלי מחאה‪ .‬הפעילים‬ ‫מזכירים את משפחת שליט‪ ,‬שניהלה משם את‬ ‫מאבקה במשך שנתיים‪ .‬עיריית ירושלים גילתה‬ ‫אז סובלנות רבה‪ ,‬דבר שמצייר אותה כמי שמ־‬ ‫נהיגה מדיניות שמפלה בין קבוצות שונות‪.‬‬ ‫אסנת שוורץ‪ ,‬אחת מעורכות הדין המייצגות‬ ‫את ראשי המאבק‪ ,‬מסבירה מדוע הם לא הצ־‬ ‫ליחו לשכנע את העירייה ואת בית המשפט‬ ‫בצדקת דרכם‪" :‬קבוצות חזקות‪ ,‬שיש מאחוריהן‬ ‫לובי או סיעה פוליטית‪ ,‬מצליחות להשיג את‬ ‫מטרותיהן‪ .‬יהודי אתיופיה באים לבית המשפט‬ ‫מעמדה נחותה‪ ,‬כי הם נתפסים כחלשים"‪.‬‬ ‫הפסיקה לפירוק המאהל אינה מסמנת את‬ ‫סוף המאבק מבחינת פרדה‪ 30" :‬שנה הישראל‬ ‫לים מתייחסים אלינו כמו צל‪ .‬עברנו את מסכת‬ ‫ההתעללות שעוברת כל עלייה‪ ,‬עברנו את זו־‬ ‫בור הקליטה‪ .‬הגיע הזמן שיראו אותנו"‪.‬‬ ‫הדרישות שהיא מציגה‪" :‬ללמד את המורשת‬ ‫של יהודי אתיופיה במערכת החינוך‪ .‬חומר הלי־‬ ‫מוד הקיים מבוסס על מבצעי ההצלה ועל מסכ־‬ ‫נות‪ .‬חשיפת תלמידי ישראל למורשת הנפלאה‬ ‫תעודד קבלה והבנה‪.‬‬ ‫"שילוב בני הקהילה בתעסוקה שהולמת את‬ ‫השכלתם והכשרתם‪ .‬ברוב משרדי הממשלה אין‬ ‫ייצוג לעולים מאתיופיה‪ .‬אם הממשלה בעצמה‬ ‫לא תשמש דוגמה‪ ,‬איך בדיוק עסק פרטי יעסיק‬ ‫עולים מאתיופיה? הכוהנים שלנו זכאים לקבל‬ ‫מעמד חוקי‪ ,‬כדי שיוכלו למלא את תפקידם‬ ‫בכבוד"‪.‬‬ ‫פעיל חברתי אחר‪ ,‬יאיו אברהם‪ ,‬מוסיף‪:‬‬ ‫"אנחנו עדים לאלימות משטרתית ברוטאלית‬ ‫כלפי ביתא ישראל‪ .‬לשוטרים יש תפיסה שלי־‬ ‫לית כלפינו‪ .‬אנחנו דורשים למגר את תופעת‬ ‫האלימות המשטרתית‪ .‬העולים‪ ,‬במתכוון או‬ ‫שלא במתכוון‪ ,‬גרים בגטאות‪ .‬יש לתת לעולים‬ ‫אפשרות לבחור לגור היכן שירצו"‪.‬‬ ‫הבנים החורגים של מדינת ישראל‪ ,‬אנחנו הח־‬ ‫ברה הישראלית'‪ .‬אני מקווה שהוא ייתן הוראה‬ ‫ליישם את החוקים הקיימים‪ ,‬כמו תעסוקה הול־‬ ‫מת‪ .‬אם הוא לא יתערב‪ ,‬המצב שלנו לא ישתנה‬ ‫בזמן הקרוב"‪.‬‬ ‫פרדה לא מסתירה את אכזבתה מבני הקהילה‪.‬‬ ‫"עצוב לי שיש כאן הזדמנות פז להתלכד‪ ,‬אך‬ ‫אנחנו לא עושים שום צעד‪ .‬אנחנו לא מאמי־‬ ‫נים בעצמנו ולא מאמינים שיהיה שינוי‪ .‬הפיצול‬ ‫בקהילה קורע אותי מבפנים‪.‬‬ ‫"מאז פרשת הדם‪ ,‬לא היינו מאוחדים הרבה‬ ‫זמן‪ .‬בעקבות המקרה בקרית מלאכי שוב‬ ‫הקהילה הצליחה לאסוף את עצמה ויצאה להפ־‬ ‫גנה‪ .‬אנחנו נאבקים כנגד אותה תופעה ‪ -‬הגזע־‬ ‫נות בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫"הולך ומתגבש דור חדש‪ ,‬שמפתח שיח חדש‪.‬‬ ‫לא צריך להתנתק מהמורשת‪ ,‬כי מי שאין לו‬ ‫עבר‪ ,‬אין לו עתיד‪ ,‬אבל אנחנו צריכים להשתנות‬ ‫ולהתאים את עצמנו לסביבה‪ .‬לקום מתוך עוצ־‬ ‫מה‪ ,‬להכיר בזכויות שלנו‪ ,‬כי זו המדינה שלנו‪.‬‬ ‫"ההורים שלנו היו שקטים‪ ,‬קיבלו את המרות‬ ‫של מוסדות המדינה‪ ,‬כי הם היו אוהבי ציון‪ .‬אנ־‬ ‫חנו‪ ,‬הילדים שלהם‪ ,‬גם אוהבים את ארצנו‪ ,‬ולכן‬ ‫רוצים לראות את עצמנו מתברגים בדרגים הג־‬ ‫בוהים בכל המערכות ושותפים בעיצוב ערכיה‬ ‫של המדינה‪.‬‬ ‫"אנחנו לא משלימים עם מדינה שחלק מי־‬ ‫לדיה מופלים לרעה‪ .‬לא נשלים עם העובדה‬ ‫שבני הקהילה‪ ,‬שיש להם אותה השכלה והכש־‬ ‫רה‪ ,‬משתכרים מחצית מאשר המקבילים להם‪,‬‬ ‫שאינם יוצאי אתיופיה‪.‬‬ ‫"אנחנו יוצאים למאבק‪ ,‬כדי לשנות את המצב‬ ‫המעוות‪ .‬המאבק שלנו נעשה בדרך השלום‪ ,‬בלי‬ ‫אלימות‪ .‬הרצון שלנו הוא שיראו אותנו באור‬ ‫חיובי‪ .‬אפילו אם האוהל יתפנה‪ ,‬נישאר כאן עד‬ ‫שנצליח להשיג את המטרות שלנו‪ .‬אני מאמינה‬ ‫בכל ליבי כי השינוי המיוחל בוא יבוא"‪.‬‬ ‫מערכת החינוך לא נשארה אדישה לגיש‬ ‫לויי הגזענות‪ ,‬שפשטו בתקופה האחרונה‬ ‫בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫לקראת יום המאבק הבינלאומי באפליה‬ ‫גזעית (‪ )21.3‬הפיץ משרד החינוך דף מידע‬ ‫עם אינפורמציה חשובה בנושא אפליית‬ ‫יוצאי אתיופיה בישראל‪ ,‬ריכוז של מקרים‬ ‫שהתפרסמו בתקשורת והצעות לפעילויות‬ ‫ודיונים בכיתה‪.‬‬ ‫"המטרה היא לחשוף את התלמידים‬ ‫להיקף התופעה‪ ,‬למשמעויותיה‪ ,‬לדרכי‬ ‫מניעה וכלים להתמודדות עמה"‪ ,‬נאמר‪.‬‬ ‫שר החינוך‪ ,‬גדעון סער‪ ,‬צוטט מתוך נאום‬ ‫שנשא‪" :‬המחויבות של כולנו להיאבק בגי־‬ ‫לויי גזענות‪ ,‬גלויים וסמויים‪ ,‬נגד בני העדה‬ ‫האתיופית"‪.‬‬ ‫בין המקרים שהוזכרו במסמך‪ :‬נהג אגד‬ ‫מראשון לציון לא העלה את אידנו וורקה‬ ‫לאוטובוס‪ ,‬מועדון "גלינה" בתל אביב סירב‬ ‫להכניס את מוטי וודג'ה‪ ,‬תושבים בקרית‬ ‫מלאכי חתמו על הסכם למניעת מכירה‬ ‫והשכרה של דירות ליוצאי אתיופיה‪ ,‬בית‬ ‫ספר נר עציון בפתח תקווה כלל רק עולי‬ ‫אתיופיה‪.‬‬ ‫הוצע לקיים בכיתות דיונים בנושא הג־‬ ‫זענות וכן להציג מידע כללי על העדה‪.‬‬ ‫בכיתות עם תלמידים בני הקהילה‪ ,‬הומלץ‬ ‫לשתף אותם בהכנת השיעור ולתת במה‬ ‫לסיפוריהם האישיים‪.‬‬ ‫שר החינוך‪ ,‬גדעון סער‪" .‬מחויבים להיאבק‬ ‫בגזענות הגלויה והסמויה"‬ ‫‪ | 0‬ידיעות נגט | מאי ‪2012‬‬ ‫יום הזיכרון לנספים בסודן ובדרך לישראל‬ ‫לכתנו במדבר‬ ‫‪የበረሃው ጉዞዋችን‬‬ ‫דרך ארוכה‪ ,‬מחסור במים ובמזון‪ ,‬שודדים‪ ,‬מזג אוויר קשה – כל אלה לא עצרו אותנו בדרכנו לישראל >>>‬ ‫במחנה הפליטים המוות הכה בכולם‪ ,‬ומהבוקר עד הלילה קברנו את מתינו >>> גם היום הזיכרון עוד חי‬ ‫‪በጣም ረጅም መንገድ፣ የምግብና ውሃ እጥረት፣ ዘራፊዎች፣ አስቸጋሪ የአየር ንብረት - እነዚህ‬‬ ‫‪ሁሉ ኅብረተሰባችን ወደ እስራኤል ያደረገውን ጉዞ አላገዱም ነበር። >>> በያዕቆብ ሳሙኤል‬‬ ‫מאת יעקב סמואל‬ ‫יציאתם של ביתא ישראל מאש‬ ‫תיופיה לסודן ומשם לירושלים‬ ‫היתה כה מפתיעה וחפוזה‪ .‬אנש‬ ‫שים ארזו חפציהם בסתר‪ ,‬הכינו‬ ‫אוכל יבש ויצאו לדרך‪.‬‬ ‫תוכנית המסע כללה הליכה של אלפי קילו־‬ ‫מטרים ברגל‪ .‬טף‪ ,‬ילדים‪ ,‬צעירים‪ ,‬נשים‪ ,‬זקנים‬ ‫ומבוגרים כאחד נפרדו מבני משפחותיהם‪ ,‬בת־‬ ‫קווה להיפגש שוב בירושלים‪.‬‬ ‫מורי הדרך ברובם היו נוצרים המוכרים‬ ‫לקהילה‪ .‬רבים מהם התגלו כאנשים אכזריים‪,‬‬ ‫ששדדו את כולנו ללא רחמים‪.‬‬ ‫הדרך ארוכה וקשה‪ .‬המבוגרים כוחותיהם‬ ‫אפסו‪ ,‬והצעירים היו צריכים לתמוך בהם‪.‬‬ ‫החמורים והסוסים היו עמוסים באוכל‪ ,‬בציוד‬ ‫ובחפצים‪ ,‬ולעיתים שימשו גם לרכיבת ילדים‬ ‫וזקנים‪ .‬הרצון העז דחף אותנו להמשיך במסע‪,‬‬ ‫למרות הסכנות הרבות בדרך‪.‬‬ ‫לא עברנו מרחק רב‪ ,‬כאשר עצרו אותנו שו־‬ ‫דדי דרכים‪ .‬הם כיוונו לעברנו רובים והורו לנו‬ ‫לעצור‪ .‬עד היום מהדהדות בראשי הצעקות של‬ ‫הילדים והבכי של התינוקות ממעשיהם האכ־‬ ‫זריים של השודדים‪ .‬לאחר ששדדו את הציוד‬ ‫החשוב למסע שלנו‪ ,‬והשאירו לנו רק מעט אוכל‬ ‫לתינוקות וחמורים להמשך המסע‪ ,‬הם נעלמו‪.‬‬ ‫המשכנו בהליכה הקשה מושפלים‪ ,‬פצועים‪,‬‬ ‫חסרי כל‪ ,‬אך לא היו בליבנו רגשות חרטה‪ .‬יד־‬ ‫ענו שמקומנו בירושלים‪ ,‬ואנחנו בדרכנו להג־‬ ‫שים חלום של ‪ 2,500‬שנות גלות‪.‬‬ ‫במשך היום השמש קפחה על ראשינו‪ ,‬וב־‬ ‫מחנה אומרה קובה בסודן‪" .‬הצער העמוק נבלע בתוכנו"‬ ‫לילה השתלט הפחד מפני השודדים‪ .‬נפל־‬ ‫נו‪ ,‬ספגנו פגיעות‪ ,‬אך קמנו והמשכנו‪ .‬הרעב‪,‬‬ ‫הצמא והעייפות‪ ,‬שפקדו אותנו במסע‪ ,‬מסרבים‬ ‫להיפרד מאיתנו‪ .‬תחושות אלו חרוטות בזיכ־‬ ‫רוננו לעד‪.‬‬ ‫מלחמת האזרחים שהתחוללה באתיופיה‬ ‫גרמה לנו סבל נורא‪ .‬רבים נאסרו בדרך‪ ,‬נחקרו‬ ‫תוך עינויים קשים והוחזרו לאחור שוב ושוב‪.‬‬ ‫המסע לגבול נמשך שישה עד שמונה שבועות‪.‬‬ ‫היו מקרים שהמסע התמשך על פני חודשים‬ ‫ושנים‪.‬‬ ‫כשהגענו לגבול סודן חשבנו שזהו מקום‬ ‫מבטחים‪ .‬היינו בטוחים שמסודן לירושלים הק־‬ ‫דושה הדרך קצרה יותר‪ ,‬והשמחה היתה גדולה‪.‬‬ ‫המציאות המרה התגלתה בצורה אכזרית‪ ,‬שלא‬ ‫ניתן לתארה‪.‬‬ ‫המוות הכה בכולם במחנה הפליטים "אומ־‬ ‫רה קובה"‪ .‬מצאנו אישה שארבעת ילדיה שכבו‬ ‫ללא רוח חיים‪ .‬משפחות רבות איבדו את יקי־‬ ‫ריהן‪ .‬לא היו אמצעים להביא למנוחת עולמים‬ ‫את המתים שלנו‪ .‬פשוט טמנו אותם במקום לא‬ ‫נודע‪ ,‬בלי שום לוויה‪.‬‬ ‫פעוטות נשארו צמודים לגופות הוריהם המ־‬ ‫תים‪ .‬ילדים ישבו ליד אביהם ואימם הגוססים‪,‬‬ ‫ששכבו על הריצפה חסרי אונים‪ .‬הם לא האמינו‬ ‫שאלוהים יבגוד בהם וייקח את הוריהם‪ ,‬שהם‬ ‫כל עולמם‪.‬‬ ‫נדרשנו להסתיר את יהדותנו‪ ,‬אז רבים קברו‬ ‫את מתיהם בלילה‪ ,‬בשתיקה מוחלטת‪ .‬הצער‬ ‫העמוק נבלע בתוכנו‪.‬‬ ‫מהבוקר עד הלילה קברנו את המתים‪ .‬לפ־‬ ‫עמים לא הספקנו לקבור את כולם‪ ,‬והגופות‬ ‫נותרו גם למחרת היום‪ .‬המוות לא הבדיל בין‬ ‫החזקים לחלשים‪ ,‬בין מבוגרים לצעירים‪ .‬הוא‬ ‫קטל את כולם‪.‬‬ ‫החום היה בלתי נסבל‪ ,‬היה מחסור במים‪.‬‬ ‫אנשי "מוסד" מקרב הקהילה סיכנו את חייהם‬ ‫למעננו‪ .‬פצעי המסע מסרבים להגליד גם היום‪.‬‬ ‫זיכרונות המסע לירושלים נותרו בלתי נשכ־‬ ‫חים‪.‬‬ ‫בכאב לב נאמר יזכור‪" :‬יזכור אלוקים את‬ ‫בניו ובנותיו מבית ישראל‪ ,‬אשר חירפו נפשם‬ ‫ונספו במאבקם לעלות ארצה‪ .‬יזכור ישראל‬ ‫ויתברך בזרעו ויאבל על זיו העלומים‪ ,‬חמדת‬ ‫הגבורה‪ ,‬קדושת הרצון ומסירות הנפש‪ ,‬אשר‬ ‫נספו בדרכם לארץ ישראל‪ .‬יהיו הנספים‪ ,‬גי־‬ ‫בורי העלייה הנאמנים והאמיצים‪ ,‬חתומים בלב‬ ‫בית ישראל לדור ודור"‪.‬‬ ‫‪ኣሰር ወለዲ ተኸቲልና ምስ ናይዛ ሃገር‬‬ ‫‪ሕብረተሰብ ምውሃድ ንኸእል ኢና‬‬ ‫‪ኣብ እስራኤል ተወሊዱ ዘዓበየ “ቀሺ ኤፍሬም ፅዮን ለዊ” ሓደሸቲ መናእሰይ ኣቓይሸ መራሕቲ‬‬ ‫‪ሃይማኖትን መናእሰያትን ንምርኻብ ዝለዓለ ግደ ክፃወቱ ከምዝኽእሉ የኣምን። ካብ ግርማው መንግስቱ‬‬ ‫‪ኣብዛ ሃገር ዘለው መራሕቲ ካብ‬‬ ‫‪ዝተፈላለየ ናይ ሕብረተሰብ ክፍሊ‬‬ ‫‪ዝተውፃአፅኡ ብምዃኖም ናይ ኢትዮ‬‬‫‪ይሁዳውያን መራሕቲ ሃይማኖትውን‬‬ ‫‪ባህሎም ልምዶምን ቅርሶምን ብምዕቃብ‬‬ ‫‪ህዝቦም ንኽመርሑ በቲ ዝነበሮም‬‬ ‫‪ሓላፍነት ክቕፅሉ ይግባእ።‬‬ ‫‪ኣብ መወዳእታ ቀሺ ኤፍሬም‬‬ ‫‪ከምዝስዕብ ኢሉ ዘረብኡ ይዛዝም።‬‬ ‫‪"ንሕና መናእሰያት ኣቓይሸ ንህዝብና‬‬ ‫‪ይሁደ-ኢትዮጵያን ሰፊሕ ሕብረተሰብ‬‬ ‫‪ዛሃገር ንኽነገልግል ድልዋት ኢና። እዚ‬‬ ‫‪ሕብረተሰብውን ክቕበለናን በቲ ንቦ‬‬ ‫‪ግልጋሎትውን ተጠቃማይን ተረባሓይን‬‬ ‫‪ኮኾን ድማ ትፅቢት ንገብር።" ብፍላይ‬‬ ‫‪ንኢትዮ- ይሁዳውያን ዘመሓለፎ‬‬ ‫‪መልእኽቲ እንተሃለወ "ንዑ ናብ‬‬ ‫‪ውትድርና ንውፈር፡ ኣበየ ኣብያተ‬‬ ‫‪ትምህርቲ ኣካዳሚ ንሳተፍ፡ ነዛ‬‬ ‫‪ሃገርን ህዝቢን እጃምና ነወፊ፡ ወለድና‬‬ ‫‪ኣይንረስዕ፡ ካበይን ከመይን ኢልና፡ ናብዛ‬‬ ‫‪ዝተቐደሰት ሃገር ከምዝመፃና ኩል ጊዜ‬‬ ‫!!! "‪ክንዝክር ይግናኣና‬‬ ‫‪መርዓን ሓዳርን ንዝደልዩ መናእሰያት‬‬ ‫‪ብምግጣም: ንመናእሰያት ናይ ኦሪት‬‬ ‫‪ትምህርቲ ብምምሃርን ሃይማኖት‬‬ ‫‪ብዝምልከት ጉዳያትውን ናይ ምክሪ‬‬ ‫‪ኣገልግሎት ብምሃብ ከምዝርከብ ገሊፁ።‬‬ ‫‪ቀሺ ኤፍሬም በዙይ ጥራሕ ኣይተወሰነን።‬‬ ‫‪እቲ ዝለዓለ ድልየቱን ሕልሙን ንዘበናት‬‬ ‫‪ዘኣክል ናይ እግዚኣብሄር መንገዲ‬‬ ‫‪ብምኽታል ኦሪታዊ ሃይማኖቶም ንዘዓቀቡ‬‬ ‫‪ናይ ኢትዮ- ይሁዳውያን መንፈሳዊ‬‬ ‫‪መራሒ ንምዃን ከምዝደሊ ይዛረብ።‬‬ ‫‪ቀሺ ኤፍሬም ናይ ኢትዮ- ይሁዳውያን‬‬ ‫‪ኣብዛ ሃገር ምስዘለው ነገደ እስራኤል‬‬ ‫‪ብምቅርራብ ተዋሂዶም ንኽነብሩን‬‬ ‫‪መናእሰያትውን ብባህሎም ንኽኾርኡ‬‬ ‫‪ከምዝፅዕር ሓቢሩ። ባህልናን ታሪኽናን‬‬ ‫‪ምርሳዕ ኣይግባእን ይብል ቀሺ‬‬ ‫‪ኤፍሬም። ኮይኑ ግና ናይ ምክብባር፡‬‬ ‫‪ትሕትና፡ ግብረገብነትን ናይ‬‬ ‫‪ምትሕዝዛንን ምትሕብባር ፅቡቓት‬‬ ‫‪ባህልና እንተይረሳዕናን እንተይገደፍናን‬‬ ‫‪ንዕብየትን ንለውጢን ድልዋት ምዃን‬‬ ‫‪ይግባእ ኢሉ።‬‬ ‫"‪ተግባራቶምውን ኣይርዳኣንን ኔሩ::‬‬ ‫‪ብድሕሪኡ ግና መራሒ ሃይማኖት‬‬ ‫‪ካብ ዝነበሩ ወላዲ ኣቡኡ ኣምሓርኛ‬‬ ‫‪ግእዝን ፀሎትን ከምዝተማሃረ ይዛረብ።‬‬ ‫‪ናይ መንፈሳዊ ትምህርቲ ፍልጠቱ‬‬ ‫‪ዘዓበየን መሰረታዊ ለውጢ ምምዝጋብ‬‬ ‫‪ዝጀመረሉ ግና ናይ ሃገራዊ ግልጋሎት‬‬ ‫‪ውትድርና ምስወደአ ምዃኑ ይሕብር።‬‬ ‫‪ናይ ኢትዮጵያ ይሁዳውያን ቕርሲን‬‬ ‫‪ሓድጊታትን ክመሃርን ከፅንዕን ከምዘለዎ‬‬ ‫‪ብምውሳንውን ትምህርቱ ቀፂሉ።‬‬ ‫‪ፈለማ ኣብ ካርሜል ናብ ዝርከቡ‬‬ ‫‪ካህን ቀሺ ታመኑ ይሀይስ ብምኻድ ናይ‬‬ ‫‪ፀሎት ትምህርቲ ተኸታቲሉ። ብድሕሪኡ‬‬ ‫‪ናብ ኣሸቀሎን ብምኻድ ቡራኬታት፡‬‬ ‫‪ህግጋተ ሻባት፡ ንሓጥያት ዝዳርጉ‬‬ ‫‪ዝተኸልከሉ ተግባራት፡ ብዛዕባ ቤተሰባዊ‬‬ ‫‪ኣመራርሓን፡ ናይ ሞትን ሓዘንን‬‬ ‫‪ብዝምልከቱ ጉዳያት ካብ ቀሺ ኣብዩ‬‬ ‫‪ኣዛርያ ካብ ጎበዜ ተስፋሁንን መሰረት‬‬ ‫‪ጎበዜን ተማሂሩ።‬‬ ‫‪ቅሸና ምስተቐበለውን ኣብ ቤት‬‬ ‫‪ክነሰት ቀዳሲ (ኻዛን) ብምዃን፡‬‬ ‫‪ናይ ወለድናን ኣቦታትናን‬‬ ‫‪ጥንታዊ ሓድጊ ልምዲን‬‬ ‫‪ባህሊን ንምዕቃብ ንኸእለሉ‬‬ ‫‪እዋንን ኩነታትን እናተፈጠረ‬‬ ‫‪እዩውን ይብል።‬‬ ‫‪ካህናት ኣቓይሸ ይሁደ-ኢትዮጵያ‬‬ ‫‪ብመንግስቲ ናይ ገንዘብ ይኹን‬‬ ‫‪ናይ መምሃሪ ክፍሊታት ሓገዝ‬‬ ‫‪ኣይተገብረልናን እንተይበሉ ኣሰሮም‬‬ ‫‪ተኸተልቲን ሰዓብቶምን ንዝኾኑ‬‬ ‫‪መናእሰያት እናምሃሩን እናሰልጠኑን‬‬ ‫‪እዮም። ቀሺ ኤፍሬም ፅዮን ለዊውን‬‬ ‫‪ኣብ እስራኤል ተወሊዱ ዘዓበየ ናይ‬‬ ‫‪መፈለምታ ኢትዮጵያዊ ይሁዲ ቀሺ‬‬ ‫‪ኮይኑ ተሾይሙ ኣሎ።‬‬ ‫‪ቀሺ ኤፍሬም ናይ መፈለምታ ቀሺ‬‬ ‫‪እዩ ዝተባህለ ናይ ኢትዮ-ይሁዳውያን‬‬ ‫‪ኦሪታዊ ጥንታዊ አምነት ግቡእ ፅንዓት‬‬ ‫‪ስለዝገበረ እዩ።‬‬ ‫‪ቀሺ ኤፍሬም ብዛዕብኡ ኣመልኪቱ‬‬ ‫‪ከምዝስዕብ ይብል "ኣነ ወዲ 9ተ ዓመት‬‬ ‫‪እንተለኹ ኣምሓርኛ ዝበሃል ኣይፈልጥን‬‬ ‫‪ኔረ፡ ናይ ካህናት ስራሕቶምን‬‬ ‫מאי ‪ | 2012‬ידיעות נגט | ‪0‬‬ ‫"להשתלב בחברה‬ ‫הישראלית‪ ,‬אבל לשמר‬ ‫את דרך אבותינו"‬ ‫קס אפרים ציון‪-‬לאווי‪ ,‬צבר שנולד בארץ‪ ,‬מאמין שהכוהנים החדשים‬ ‫יכולים לקשר בין המנהיגים הרוחניים לדור הצעיר‬ ‫מאת גרמאו מנגיסטו‬ ‫המסורת הדתית העתיקה של‬ ‫יהודי אתיופיה‪ ,‬שחוותה זעש‬ ‫זועים והלם בעקבות העלייה‬ ‫לישראל‪ ,‬מתחילה להתעשת‪.‬‬ ‫כוהני הקהילה‪ ,‬מבלי שיהיו להם מוסד‬ ‫לימודים ומסגרת תקציבית‪ ,‬מכשירים דור‬ ‫צעיר של קסים ממשיכי דרכם‪.‬‬ ‫אפרים ציון‪-‬לאווי‪ ,‬ישראלי יוצא‬ ‫אתיופיה‪ ,‬שנולד והתחנך בישראל‪ ,‬הפך‬ ‫לקס הצבר הראשון בדברי ימיה של יהדות‬ ‫אתיופיה בישראל‪ .‬הוא מספר כי עד גיל‬ ‫‪ 9‬לא ידע אמהרית ולא הבין את תפקיד‬ ‫הכוהנים‪ .‬אביו‪ ,‬שהיה כוהן גדול‪ ,‬לימד‬ ‫אותו אמהרית‪ ,‬געז ותפילה‪.‬‬ ‫המפנה המשמעותי בחייו התרחש בתום‬ ‫שירותו הצבאי‪ ,‬אז הבין שייעודו להמשיך‬ ‫את מורשת יהדות אתיופיה‪ .‬תחילה למד‬ ‫נוסח תפילה אצל כוהנו תמנו יהייס בכר־‬ ‫מיאל‪ ,‬לאחר מכן נדד עד אשקלון והעמיק‬ ‫את הידע שלו בהלכות שבת‪ ,‬הלכות טו־‬ ‫מאה וטהרה‪ ,‬ברכות והפטרות אצל כוהני‬ ‫הקהילה הגדולים‪ ,‬ביניהם אביהו עזריה‪,‬‬ ‫גובזה טספהון ומסרט גובזה‪.‬‬ ‫לאחר שהוכתר לקס‪ ,‬בימים אלה הוא‬ ‫משמש כחזן בבית הכנסת‪ ,‬עושה קשירה‬ ‫לזוגות צעירים לקראת הנישואין‪ ,‬מלמד‬ ‫צעירים אורית‪ ,‬נותן ייעוץ רוחני ושירותי‬ ‫דת אחרים לקהילתו‪.‬‬ ‫"השאיפה שלי להיות מנהיג רוחני של‬ ‫הקהילה‪ ,‬שמכוון אותה אל דרך השם‪,‬‬ ‫הדרך שאבותינו שמרו במשך שנים ארו־‬ ‫כות‪ .‬במקביל אני רואה את עצמי משמש‬ ‫חוט מקשר בין הקהילה לשאר עדות יש־‬ ‫ראל‪ ,‬הן במובן הרוחני והן במובן הגשמי‪.‬‬ ‫"קיימים מנהגים רבים משותפים לכל‬ ‫העדות‪ ,‬שמקורם בתורת ישראל‪ .‬עלינו‬ ‫לפעול על פיהם ולחזק את האחדות בי־‬ ‫נינו‪.‬‬ ‫"אפעל לחזק את הגאווה של הצעירים‬ ‫בתרבותם‪ .‬כבני אדם‪ ,‬אנחנו רגילים לש־‬ ‫פוט כל אחד לפי מראהו החיצוני‪ .‬לכן יש‬ ‫לחזק את הזיקה לתרבות‪ ,‬ובייחוד למא־‬ ‫פיינים הנראים שלה‪ .‬ללבוש בגדים מסו־‬ ‫רתיים בחגים ובשבתות‪ ,‬להיות שגריר של‬ ‫התרבות ושל הקהילה‪ .‬הצעירים צריכים‬ ‫להתגאות בתרבותם‪ .‬ההתרחקות שלנו‬ ‫מהזהות ומהמורשת עלולה לפגוע בנו‪.‬‬ ‫"במקביל עלינו להיפתח לרעיונות ול־‬ ‫חידושים‪ .‬אני באופן אישי אוהב את הלבוש‬ ‫שאבותינו לבשו‪ ,‬ולא רואה שום צורך לה־‬ ‫חליף‪ .‬אבל גם אם נוותר על הלבוש‪ ,‬חשוב‬ ‫לשמור על התכונות היפות שלנו‪ :‬יראת‬ ‫שמיים‪ ,‬צניעות‪ ,‬נימוס וכבוד לזולת‪ .‬אלה‬ ‫ערכים חשובים מאוד"‪.‬‬ ‫על מעמד הקסים הוא אומר‪" :‬יש ביש־‬ ‫ראל מנהיגים מסוגים שונים‪ ,‬וחשוב לש־‬ ‫מור על מעמד המנהיגים הרוחניים‪ ,‬לשם‬ ‫שימור זהותה ותרבותה של קהילת ביתא‬ ‫ישראל‪ .‬כל כוהן נותן שירותי דת‪ ,‬שאף‬ ‫אחד אחר לא יכול לספק‪.‬‬ ‫"לכוהנים שלנו יש ידע עצום בתחומים‬ ‫רבים‪ .‬כיום הם מלמדים אורית לדוברי‬ ‫אמהרית בלבד‪ .‬בעזרת הכוהנים הצעירים‪,‬‬ ‫הם יכולים להרחיב את פעילותם לדוברי‬ ‫עברית בתוך הקהילה ומחוצה לה‪.‬‬ ‫"אנחנו הכוהנים הצעירים מצפים מה־‬ ‫קהילה ומהחברה הישראלית שיקבלו אות־‬ ‫נו ויצרכו את שירותי הדת שאנו מציעים‪.‬‬ ‫כל הרצון שלנו הוא להמשיך את מורשת‬ ‫אבותינו ואת יהדותנו עתיקת היומין‪ ,‬כמו‬ ‫שאבותינו הנהיגו אותנו‪.‬‬ ‫"כמובן שהכוהנים הצעירים צריכים‬ ‫להיות ראויים להיות מנהיגים‪ .‬מלבד‬ ‫בקיאות באורית‪ ,‬בתפילות ובהלכות‪ ,‬אנ־‬ ‫חנו נדרשים להיות מנהיגים ומורים יראי‬ ‫שמיים‪.‬‬ ‫"הקהילה צריכה לדעת כי הכוהנים‬ ‫הצעירים הם ממשיכי הדרך של מורשת‬ ‫ארוכת שנים‪ .‬כשם שאורית שמרה עלי־‬ ‫נו מאוחדים בגולה‪ ,‬ואבותינו שמרו אותה‬ ‫בקפידה‪ ,‬הקהילה צריכה להמשיך לשמור‬ ‫על המורשת הדתית גם בימינו‪.‬‬ ‫"דווקא כאן בישראל אנחנו צריכים‬ ‫להיות חזקים‪ ,‬כי פה אנשים נכנסים לאדי־‬ ‫שות‪ .‬הם נמצאים בארץ אבות‪ ,‬ולכן פחות‬ ‫דואגים לדת‪ .‬עדות מסוימות שוכחות או‬ ‫נאלצות לשכוח את המורשת הדתית והת־‬ ‫רבותית שלהן‪ ,‬אבל אנחנו צריכים להיות‬ ‫חזקים"‪.‬‬ ‫בסיום דבריו מוסיף לאווי בקול סמכותי‪:‬‬ ‫"אני רוצה להעביר מסר לקהילה ‪ -‬בואו‬ ‫נתגייס לצבא‪ ,‬נשתלב באקדמיה‪ ,‬נתרום‬ ‫לחברה‪ ,‬אבל תמיד נזכור מי היו אבותינו‪,‬‬ ‫בזכות מי באנו לארץ הקודש"‪.‬‬ ‫קס ציון‪-‬לאווי‪ .‬לחזק את הגאווה של הצעירים בתרבותם‬ ‫‪የቆየውን የአባቶቻችንን ባህልና ወግ ይዘን‬‬ ‫‪በእስራኤል ኅብረተሰብ ውስጥ መቀላቀል‬‬ ‫‪ቄስ ኤፍራይም ጽዮን ሌዊ ይባላሉ። የተወለዱት እስራኤል ውስጥ ሲሆን “አዳዲስ ካህናት የኛን ሃይማኖት‬‬ ‫‪አባቶች ከወጣቶች ጋር ማቀራረብ ይችላሉ” ብለው ያምናሉ። >>>በግርማው መንግሥቱ‬‬ ‫‪ይዘን መቀጠል አለብን”።‬‬ ‫‪በእስራኤል የቄሳውስትን‬‬ ‫‪አጠቃላይ ሁኔታ በተመለከተ ሲናገሩ‬‬ ‫‪“በእስራኤል ከተለያዩ ሀገር የመጡ‬‬ ‫‪መንፈሳዊ አባቶች አሉ። እኛ ቤተ‬‬ ‫‪እስራኤላውያን የራሳችንን መንገድ‬‬ ‫‪ይዘን ወግና ባህላችን እንደተጠበቀ‬‬ ‫‪ሆኖ መቀጠል ከፈለግን የመንፈሳዊ‬‬ ‫‪መሪዎቻችን ማዕረግና ክብር መጠበቅ‬‬ ‫‪ይኖርብናል። እኛ ወጣት ካህናት የኛ‬‬ ‫‪ኅብረተሰብ ሆነ ሌላው እስራኤላዊ‬‬ ‫‪እኛን እንዲቀበሉንና የምናቀርበውን‬‬ ‫‪ሃይማኖታዊ አገልግሎት እንዲጠቀሙ‬‬ ‫‪እንፈልጋለን። ለኅብረተሰባችን‬‬ ‫‪ማስተላለፍ የምፈልገው መልእክት‬‬ ‫‪‘ውትድርና እናገልግል፣ በከፍተኛ‬‬ ‫‪የትምህርት ተቋሞች እንማር፣‬‬ ‫‪ኅብረተሰቡን እናገልግል። ነገር ግን‬‬ ‫‪ሁልጊዜ ከየት እንደመጣንና ወደ‬‬ ‫‪ቅድስቲቱ ሀገር በማን እርዳታ‬‬ ‫‪እንደገባን መርሳት አያስፈልግም’”።‬‬ ‫‪ደግሞ መንፈሳዊ ትምህርቶችንና‬‬ ‫‪የተለያዩ አገልግሎቶችን ይሰጣሉ።‬‬ ‫‪ቄስ ኤፍራይም ሥራዎቻቸውን‬‬ ‫‪አስመልክተው የሚከተለውን ይላሉ።‬‬ ‫‪“የኔ ፍላጐት በኅብረተሰባችን‬‬ ‫‪ዘንድ የሃይማኖት መሪ ለመሆንና‬‬ ‫‪ከትውልድ ወደ ትውልድ ሲተላለፍ‬‬ ‫‪የቆየውን የሃይማኖት ሥርዓት‬‬ ‫‪እዚህ አገር ቀጣይነት እንዲኖረው‬‬ ‫‪ማድረግ እንደዚሁም ኅብረተሰባችንን‬‬ ‫‪ከሌላው የእስራኤል ኅብረተሰብ ጋር‬‬ ‫‪ለማቀራረብ ነው። ወጣቶች በራሳቸው‬‬ ‫‪ባህል እንዲኰሩ እጥራለሁ። ከባህልና‬‬ ‫‪ወጋችን እየራቅን በመጣን ቁጥር‬‬ ‫‪የምንጐዳው እኛው ነን። ከዚህ‬‬ ‫‪በተ|ጨማሪ አዳዲስ ሐሳቦችንና‬‬ ‫‪ልምዶችን ለመቅሰም ዝግጁ መሆን‬‬ ‫‪ይኖርብናል። ይህን ስናደርግም‬‬ ‫‪ይዘነው የመጣነውን እግዚአብሔርን‬‬ ‫‪መፍራት፣ ሌላውን ማክበር፣ ትኅትና፣‬‬ ‫‪ወዘተ. የመሳሰሉትን አስፈላጊ ነገሮች‬‬ ‫‪ከተለቀቁ በኋላ ነበር “የኢትዮጵያ‬‬ ‫‪ይሁዳውያንን ባህልና ወግ መቀጠል‬‬ ‫‪አለብኝ” ብለው የወሰኑት። በቅድሚያ‬‬ ‫‪ካርሚኤል ከተማ ኗሪ ከሆኑት‬‬ ‫‪ካህን ተመኑ ይኄይስ ጋ በመሄድ‬‬ ‫‪የጸሎት ሥርዓቶችን ተማሩ። ከዚያም‬‬ ‫‪በመቀጠል እስከ አሽቄሎን ድረስ‬‬ ‫‪በመሄድ በኅብረተሰባችን ዘንድ‬‬ ‫‪የተከበሩ የሃይማኖት አባቶች ከነበሩት‬‬ ‫‪ቄስ አብዩ አዛርያ፣ ጐበዜ ተስፋሁን‬‬ ‫‪እና መሠረት ጐበዜ ዘንድ የሰንበትን‬‬ ‫‪ሕግጋት፣ የመርከስና የመንጻት‬‬ ‫‪ሥርዓቶችን፣ “ሃፍታሮት” እና‬‬ ‫‪ቡራኬዎችን ተምረዋል።‬‬ ‫‪ቄስ ሆኖ ከተሾሙ በኋላ በአሁኑ‬‬ ‫‪ሰዓት የአንድ ጸሎት ቤት የጸሎት‬‬ ‫‪መሪ በመሆን ሊዳሩ የተዘጋጁ‬‬ ‫‪ወጣቶች ከመዳራቸው በፊት‬‬ ‫‪የሚደረጉ ቅድመ ዝግጅቶችን‬‬ ‫‪እንደዚሁም ወጣቶችን ኦሪት‬‬ ‫‪ያስተምራሉ። ለኅብረተሰባችን‬‬ ‫‪ለብዙ ሺህ ዓመታት‬‬ ‫‪ጠብቀን ያቆየነው‬‬ ‫‪ሃይማኖት፣ ወግና ባህል‬‬ ‫‪እስራኤል ሀገር ከገባን‬‬ ‫‪በኋላ የተለያዩ ቀውሶች ቢከሰቱበትም‬‬ ‫‪ቀስ በቀስ የመስተካከል ምልክቶች‬‬ ‫‪እያሳየ ነው። የኅብረተሰባችን‬‬ ‫‪ካህናት የሚያስተምሩበት ቦታና‬‬ ‫‪መደበኛ በጀት ሳይኖራቸው‬‬ ‫‪ወጣት ቄሳውስትን በማስተማር‬‬ ‫‪ላይ ይገኛሉ። ኤፍራይም ጽዮን‬‬ ‫‪ሌዊን ለየት የሚያደርገው ግን‬‬ ‫‪የመጀመሪያው እስራኤል አገር‬‬ ‫‪ውስጥ የተወለዱ ኢትዮጵያዊ ቄስ‬‬ ‫‪መሆናቸው ነው። እሳቸውም “ዘጠኝ‬‬ ‫‪ዓመት እስኪሞላኝ ድረስ የአማርኛን‬‬ ‫‪ቋንቋ ሆነ የቄሳውስት ሥራ ምን‬‬ ‫‪እንደሆነ አላውቅም ነበር” ይላሉ።‬‬ ‫‪ታላቅ ካህን የነበሩት አባታቸው ግን‬‬ ‫‪አማርኛ፣ ግዕዝና የጸሎት ሥርዓት‬‬ ‫‪አስተማሯቸው። ውትድርና ጨርሰው‬‬ ‫‪ | 0‬ידיעות נגט | מאי ‪2012‬‬ ‫אנשים עם יוזמה‬ ‫‪ሐሳብ አመንጪ ግለሰቦች‬‬ ‫חולמים לפתוח עסק משלכם? מט"י נתניה מפעיל מוקד ארצי ליזמים‬ ‫יוצאי אתיופיה >>> מנהל המוקד‪ ,‬זמיר ג'גנאו‪ ,‬מאמין שעידוד עסקים‬ ‫פרטיים הוא המפתח להשתלבות כלכלית וחברתית‬ ‫‪የራሳችሁን የንግድ ድርጅት ለመክፈት ታስባላችሁ? “ማቲ‬‬ ‫‪ናታንያ” ኢትዮጵያውያን የንግድ ሐሳብ አመንጪዎችን‬‬ ‫‪የሚረዳ ብሔራዊ ማዕከል አለው።>>> በያለው ስብሐት‬‬ ‫מאת יאלוו סבהט‬ ‫חולמים להיות יזמים ולפתוח עסק‬ ‫עצמאי משלכם? כדאי שתשמעו על‬ ‫מט"י נתניה‪ ,‬שמפעיל מוקד ייחודי‬ ‫לטיפוח יזמות בין יוצאי אתיופיה‪.‬‬ ‫בניגוד למרכזים הקיימים בכל עיר גדולה‪ ,‬אשר‬ ‫מעניקים תמיכה ליזמים תושבי העיר‪ ,‬מרכז זה מטפל‬ ‫ביוצאי אתיופיה בכל רחבי הארץ‪.‬‬ ‫תחום היזמות הפרטית אינו נפוץ בקהילה‪ .‬רוב‬ ‫היזמים התחילו את דרכם בפתיחת בתי עסק קטנים‬ ‫לממכר מוצרי יבוא מאתיופיה‪ :‬קמח‪ ,‬תבלינים‪ ,‬בי־‬ ‫גוד וחפצי נוי‪ .‬מיעוטם עוסק באופן עצמאי בתחומים‬ ‫כלליים יותר‪ ,‬כגון צילום‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬גינון‪ ,‬שיפוצים‬ ‫וקבלני משנה לעבודות בניין‪ .‬רובם ככולם בעלי‬ ‫עסק בקנה מידה זעיר‪.‬‬ ‫זמיר ג'גנאו‪ ,‬מנהל מוקד היזמות הארצי ליוצאי‬ ‫אתיופיה במט"י נתניה‪ ,‬מספר כי חיידק היזמות מקנן‬ ‫בו כבר מגיל צעיר‪ .‬את המהלך הממשי הראשון שלו‬ ‫עשה עם קבוצת חברים‪ ,‬כשניסו לפתוח גן אירועים‬ ‫מותאם לבני הקהילה‪ .‬אחרי גיוס הון ראשוני עצמי‪,‬‬ ‫חקר שוק וניתוח מעמיק של הנתונים‪ ,‬הגיעו למס־‬ ‫קנה שההוצאה קצת גדולה עליהם ונפרדו איש איש‬ ‫לדרכו‪ .‬חלק מהחברים פתחו בתי עסק עצמאיים‪,‬‬ ‫ואילו ג'גנאו בחר לעבוד במט"י נתניה‪.‬‬ ‫"תהליך שבו אנשים מקהילה שלא מאופיינת בי־‬ ‫זמות מתחילים לחשוב בכיוון הזה‪ ,‬הוא אתגר גדול‬ ‫ומשמעותי"‪ ,‬הוא אומר‪.‬‬ ‫ג'גנאו בן ה‪ 35-‬שירת כמ"פ בחטיבת גבעתי‪.‬‬ ‫אחרי השחרור למד כלכלה באוניברסיטת בר אילן‪,‬‬ ‫ובסיום הלימודים הדריך במשך כשנה בפנימייה‬ ‫רצון וכישרון‬ ‫לנוער בסיכון בפתח תקווה‪ .‬זמיר גורס כי יזמות היא‬ ‫כלי מניע להצלחה אישית‪ ,‬כלכלית וחברתית‪.‬‬ ‫לדבריו‪" ,‬היזמות תורמת להשתלבות של יוצאי‬ ‫אתיופיה בחברה הישראלית‪ ,‬אשר מאופיינת ברוח‬ ‫יזמית נרחבת‪ .‬ראיה לכך היא שברחבי העולם יש־‬ ‫ראל מתוארת כאומת הסטארט‪-‬אפ"‪.‬‬ ‫יתרונו הגדול של מט"י נתניה בהנגשת התחום‬ ‫לבני הקהילה וחשיפתם לפוטנציאל וההזדמנויות‪.‬‬ ‫הפעילות מתבצעת בסיוע משרד הקליטה‪ ,‬משרד‬ ‫התמ"ת ומשרדי ממשלה נוספים‪.‬‬ ‫נערכים ערבי חשיפה‪ ,‬כינוסים והרצאות ברחבי‬ ‫הארץ‪ .‬המוטו המוביל‪" :‬יזמות היא הזדמנות"‪ .‬בשנה‬ ‫האחרונה השתתפו בערבי החשיפה כ‪ 500-‬מבני‬ ‫הקהילה‪.‬‬ ‫המתעניינים מוזמנים להשתתף בקורס יזמות‪,‬‬ ‫שבו הם עוברים הכשרה להקמת עסק‪ .‬מדי שנה נע־‬ ‫רכים כשבעה קורסים כאלה‪ ,‬ובכל אחד מהם כ‪15-‬‬ ‫יזמים‪.‬‬ ‫מי שמתקדם לשלב פתיחת עסק‪ ,‬זוכה בליווי עסקי‬ ‫פרטני‪ ,‬על ידי יועץ רלוונטי לתחום‪ .‬המט"י מסייע‬ ‫בפנייה לקרנות ולמשרדים לקבלת תמיכה כלכלית‪,‬‬ ‫ובפנייה לרשויות לקבלת רישיונות והיתרים‪.‬‬ ‫ג'גנאו מציין שאומנם לא כל היזמים מסיימים את‬ ‫התהליך‪ ,‬אבל גם אלה שלא מימשו את חלומם‪ ,‬קיבלו‬ ‫כלים מועילים לעסקים‪ ,‬לתעסוקה ולחיים בכלל‪.‬‬ ‫לדבריו‪ ,‬הגדלת תקציבי הממשלה לתחום היזמות‬ ‫בקרב יוצאי אתיופיה עשויה להביא להישגים מש־‬ ‫מעותיים‪ ,‬וכך לתרום למצב הכלכלי‪ ,‬החברתי והת־‬ ‫דמיתי של הקהילה‪" .‬בני הדור הצעיר הבינו כבר‬ ‫את הדינמיקה בחברה הישראלית‪ ,‬ומה שחסר להם זו‬ ‫הדחיפה לפרוץ את המסגרת ולהפוך ליזמים"‪.‬‬ ‫‪ፍላጐትና ችሎታ‬‬ ‫אופנה עילית‬ ‫בסגנון אתיופי‬ ‫אם תראו דוגמנית מפורסמת לבושה בשמ‬ ‫להיות שאלדד תרקה עיצב אותה >>> בי‬ ‫‪የሚመስል የተንቆጠቆጠ ቀሚስ ለብሳ ካያችሁ‬‬ ‫‪ው ሊሆን ይችላል። >>> በሊኦር አብርሃም‬‬ ‫מאת ליאור אברהם‬ ‫שמלה שעיצב תרקה‪ ,‬בהשראת פרחים אפריקאים‪.‬‬ ‫דוגמנית‪ :‬מעיין דמארי‬ ‫האם אפשר‬ ‫מערביים א‬ ‫מוטיבים את‬ ‫רתיים? זו המ‬ ‫על עצמו אלדד תרקה בן ה‬ ‫לסיים לימודי עיצוב טקס‬ ‫הצבעים העזים‪ ,‬סוגי‬ ‫מה והצורות הגיאומטריו‬ ‫מהווים מוטיבים מסורת‬ ‫תיו‪ .‬אל תתבלבלו‪ ,‬הוא ל‬ ‫כפר לחקלאים‪ ,‬אלא שמל‬ ‫חצאיות מודרניות ושאר מ‬ ‫נתיים‪.‬‬ ‫"בתחילת הלימודים ל‬ ‫במיוחד לרקע האישי שלי‪,‬‬ ‫עבודה הבנתי את המשמ‬ ‫של מסורת העדה"‪ ,‬הוא מס‬ ‫בימים אלה הוא עובד‬ ‫הגמר שלו – שמלה קלאס‬ ‫המשלבת בדים עם צורות ב‬ ‫וכן אלמנטים משבט המאור‬ ‫ומאפריקה‪ .‬פרוייקט מיוחד‬ ‫במסגרת הלימודים היה ש‬ ‫שממנה יצר פסל המתאר א‬ ‫לייה מסודן‪.‬‬ ‫"עכשיו תורי לתת‬ ‫”‪የምሰጥበት ጊዜ አሁን ነው‬‬ ‫אלינור יאסו‪ ,‬יו"ר מועצת הנוער העירונית בקרית מלאכ‬ ‫אכפתיים ויעריכו את עירם >>> "אם אני מציבה לעצמ‬ ‫‪ች መማክርት ሊቀ መንበር የሆነችው ኤሊኖር ኢያሱ‬‬ ‫‪ም ያገባናል” የሚሉ እንዲሆኑ፣ በተለያዩ ተግባራት‬‬ ‫‪ብር እንዲሰጡ ትፈልጋለች። >>> በኦሪት ጥሩነህ‬‬ ‫מאת אורית טרונך‬ ‫"מטרת מועצת הנוער העיש‬ ‫רונית להגביר את המודעות‬ ‫של בני הנוער לדברים היפים‬ ‫שקורים בקרית מלאכי"‪ ,‬מסש‬ ‫בירה אלינור יאסו‪ ,‬יו"ר מועצת הנוער‬ ‫העירונית ותלמידה בכיתה י"א בתיכון‬ ‫עמל‪.‬‬ ‫"אנחנו רוצים לעזור לבני הנוער ללמוד‬ ‫איך לדאוג לעצמם ואחד לשני"‪ ,‬היא מו־‬ ‫סיפה‪" .‬חברי המועצה חושבים ביחד מה‬ ‫טעון שיפור‪ ,‬איפה דרוש חיזוק‪ ,‬במה צריך‬ ‫עזרה"‪.‬‬ ‫מועצת הנוער העירונית כוללת נציגים‬ ‫להקת ''פלאגוט אלן'' (באמהרית‪'' :‬יש לנו רצון'') כבשה את הבמה בחגיגות יום העצמאות בגדרה‪ .‬הלהקה‪,‬‬ ‫שמורכבת מבני נוער מהישוב‪ ,‬מופיעה ברחבי הארץ עם חומרים שמבטאים את תחושותיהם כבני נוער ובני העדה‬ ‫מהמועצות הבית ספריות ומתנועות‬ ‫הפועלות בעיר‪ .‬יאסו הצטרפה לפ‬ ‫בשנה שעברה‪ ,‬במסגרת המחויבות ה‬ ‫שנדרשה לעשות‪.‬‬ ‫כבר אחרי חודשיים היא השלימ‬ ‫מכסת השעות שהיתה מחויבת בהן‬ ‫החליטה להישאר במועצה ולהמשיך‬ ‫מטרות חשובות‪ .‬בהמשך נבחרה ליו"‬ ‫עצה‪ ,‬והשנה זכתה שוב בבחירות‪.‬‬ ‫"רציתי להיות יו"ר‪ ,‬כי היה לי‬ ‫שמישהו צריך להוביל ולכוון"‪ ,‬מ‬ ‫המנהיגה הצעירה‪" .‬קפצתי למים‪ ,‬ו‬ ‫שזאת הדרך להתקדם בחיים‪ .‬הבנת‬ ‫אני רוצה משהו‪ ,‬אני יכולה לעשות או‬ ‫אני מציבה לעצמי מטרה‪ ,‬אני יכולה‬ ‫כתבות אלו נכתבו במסגרת פרוייקט "סמאי" מרכזי תקשורת ומצויינו‬ ‫מאי ‪ | 2012‬ידיעות נגט | ‪0‬‬ ‫‪ከፍተኛ ፋሽን‬‬ ‫‪በኢትዮጵያዊ ባህል‬‬ ‫מתנדבות מבית שמש‬ ‫מסיידות מבנה מגורים‬ ‫| צילום‪ :‬יצחק קפיאלו‬ ‫מלה נוצצת‪ ,‬שמזכירה גלימה אתיופית מסורתית‪ ,‬יכול‬ ‫ימים אלה הוא מסיים לימודי עיצוב טקסטיל בשנקר‬ ‫‪ታዋቂ የሆነች “ሞዴሊስት” የኢትዮጵያን ባህላዊ ልብስ የ‬‬ ‫‪ምናልባትም የኛው ኤልዳድ ታረቀ “ዲዛይን” ያደረገው‬‬ ‫לא התייחסתי‬ ‫י‪ ,‬אבל תוך כדי‬ ‫מעות העמוקה‬ ‫ספר‪.‬‬ ‫ד על פרוייקט‬ ‫סית מודרנית‪,‬‬ ‫בסגנון אתיופי‪,‬‬ ‫רים בניו זילנד‬ ‫ד נוסף שביצע‬ ‫שמיכת טלאים‪,‬‬ ‫את סיפור הע־‬ ‫צילום‪ :‬ליאור אברהם‬ ‫ליצור בגדים‬ ‫אופנתיים עם‬ ‫תיופיים מסוש‬ ‫משימה שלקח‬ ‫ה־‪ ,28‬שעומד‬ ‫סטיל בשנקר‪.‬‬ ‫הבד‪ ,‬הריק־‬ ‫ות – כל אלה‬ ‫תיים בעבודו־‬ ‫לא מעצב בגדי‬ ‫לות מהודרות‪,‬‬ ‫מלבושים אופ־‬ ‫אלדד תרקה‪ .‬חולם על מסלולי האופנה‬ ‫בניו יורק‪ ,‬מילנו ופריז‬ ‫תרקה עלה עם משפחתו מסודן בשנת‬ ‫‪ ,'83‬כאשר היה תינוק בן חצי שנה‪ .‬הוא‬ ‫חלה מאוד בדרך בגלל הרעב הכבד וק־‬ ‫שיי המסע‪ .‬ההורים נאבקו על חייו של‬ ‫התינוק‪ ,‬ולמרבה המזל הוא שרד והגיע‬ ‫לישראל‪ .‬תחילה התיישבה המשפחה‬ ‫בקרית ארבע‪ ,‬וכעבור שנים אחדות‬ ‫עברה לקרית מלאכי‪.‬‬ ‫כל בני המשפחה עוסקים גם הם בת־‬ ‫חומי אמנות שונים‪ :‬שני אחים מציירים‪,‬‬ ‫האם מפסלת ורוקמת‪ ,‬אחות זמרת ואב‬ ‫שעסק באריגה‪ .‬תרקה רואה את עצמו‬ ‫קודם כל כצייר‪ .‬הבחירה בעיצוב אופ־‬ ‫נה לא היתה מובנת מאליה‪ ,‬ובעבר שקל‬ ‫להיות מקעקע‪ ,‬מעצב פנים או מעצב‬ ‫מכוניות‪.‬‬ ‫לשאלה כיצד הגיבו הוריו כששמעו‬ ‫שהחליט להיות מעצב אופנה‪ ,‬הוא‬ ‫משיב בחיוך‪" :‬דווקא בתרבות האתיופית‬ ‫היה נהוג שהגברים אורגים בדים‪ ,‬אז‬ ‫כשההורים שלי ואנשים מבוגרים‬ ‫בקהילה שומעים במה אני עוסק‪ ,‬נדלק‬ ‫להם אור בעיניים"‪.‬‬ ‫מצד שני‪ ,‬כשהתנסה במהלך הלימו־‬ ‫דים במלאכות נשיות מסורתיות‪ ,‬כמו‬ ‫קליעת סלים ורקמה‪ ,‬התגובות היו קצת‬ ‫פחות נלהבות‪.‬‬ ‫במשך שלוש שנים היה תרקה הס־‬ ‫טודנט היחיד ממוצא אתיופי במכללת‬ ‫שנקר‪ ,‬מוסד אקדמי יוקרתי המכשיר‬ ‫יוצרים וחוקרים בתחומי האמנות‪ ,‬העי־‬ ‫צוב וההנדסה‪ .‬בשנה האחרונה הצטרפו‬ ‫אליו שלושה בני קהילה נוספים‪ ,‬שלומ־‬ ‫דים אמנות‪ ,‬אופנה והנדסה‪.‬‬ ‫עם סיום הלימודים יוצא תרקה לכבוש‬ ‫את עולם האופנה‪ .‬הוא חולם להציג את‬ ‫עיצוביו במסלולי האופנה בניו יורק‪ ,‬מי־‬ ‫לנו ופריז‪ .‬אז אם תראו בעתיד איזו דו־‬ ‫גמנית מפורסמת או שחקנית בהוליווד‬ ‫לבושה בשמלת ערב נוצצת‪ ,‬ותזהו בה‬ ‫משהו שמזכיר "קמיס" (גלימה) או "אג־‬ ‫דמיה" (מעטפת לכתפיים)‪ ,‬תדעו מאיפה‬ ‫השמלה הזאת הגיעה‪.‬‬ ‫ת מעצמי"‬ ‫‪“ካለኝ ለሌላው የ‬‬ ‫כי‪ ,‬רוצה שבני הנוער יהיו מעורבים‪,‬‬ ‫מי מטרה‪ ,‬אני יכולה להשיג אותה"‬ ‫‪የቅርያት ማላኺ ከተማ የወጣቶች‬‬ ‫‪ኢትዮጵያውያን ወጣቶች “እኛንም‬‬ ‫‪እንዲሳተፉና ለከተማቸው ክብ‬‬ ‫הנוער‬ ‫פעילות‬ ‫אישית‬ ‫מה את‬ ‫ן‪ ,‬אבל‬ ‫ך לקדם‬ ‫"ר המו־‬ ‫י ברור‬ ‫מציינת‬ ‫וגיליתי‬ ‫תי שאם‬ ‫ותו‪ .‬אם‬ ‫להשיג‬ ‫אותה"‪.‬‬ ‫מה הפעילויות העיקריות שעזרת לקדם‬ ‫במסגרת המועצה?‬ ‫"יריד תעסוקה לעבודת נוער‪ ,‬צעדה למען‬ ‫גלעד שליט‪ ,‬מאבק נגד הקמת תחנת כוח‬ ‫בקרית מלאכי‪ ,‬השתתפות בהפגנות נגד‬ ‫הגזענות‪ .‬עשינו סקר כדי לבדוק מה הנו־‬ ‫ער באמת רוצה‪ ,‬והתשובה הכי נפוצה היתה‬ ‫שחסרים מקומות בילוי‪ .‬מאז אנחנו מקיימים‬ ‫בכל חודש מסיבה בבית הראשונים"‪.‬‬ ‫קורה שאת שואלת את עצמך‪ :‬בשביל‬ ‫מה אני צריכה את זה? למה לא להתרכז‬ ‫בלימודים ובילויים‪ ,‬כמו כל בני הנוער?‬ ‫"לפעמים יש רגעים כאלה‪ ,‬אבל כשא־‬ ‫ני מסתכלת אחורה ורואה מה עשיתי‪ ,‬אני‬ ‫יאסו‪".‬קפצתי למים‪ ,‬וגיליתי שזאת הדרך‬ ‫להתקדם בחיים" | צילום‪ :‬יזאנו גירטה‬ ‫מתמלאת ביטחון שזה שווה כל שנייה של‬ ‫השקעה‪ .‬מעבר לתרומה החברתית‪ ,‬גם אני‬ ‫מקבלת המון מהפעילות‪ .‬אני נחשפת לעו־‬ ‫לם אחר ופוגשת בני נוער מכל הארץ"‪.‬‬ ‫איפה נמצא אותך בעתיד – בתפש‬ ‫קיד ראש העיר‪ ,‬או אולי אפילו ראש‬ ‫הממשלה?‬ ‫"זה ממש לא החלום שלי‪ ,‬ואין לי שום‬ ‫עניין לעסוק בפוליטיקה‪ .‬אני רוצה לעבוד‬ ‫עם בני נוער בפנימיות‪ .‬יש הרבה ילדים שפ־‬ ‫שוט לא מבינים למה הם מסוגלים‪ ,‬ואני מא־‬ ‫מינה שאוכל לעזור להם‪ .‬כשאני הייתי זקו־‬ ‫קה לעזרה‪ ,‬היו אנשים שעמדו לצידי‪ .‬עכשיו‬ ‫תורי להחזיר ולתת מעצמי‪ .‬אומרים שכל מה‬ ‫שילד צריך זה מבוגר אחד שיאמין בו"‪.‬‬ ‫"מרגש לעזור לאחרים"‬ ‫‪“ሌሎችን መርዳት ልዩ‬‬ ‫”‪ስሜት ይሰጣል‬‬ ‫‪ 250‬תלמידים יוצאי אתיופיה השתתפו ביום נתינה באשקלון‬ ‫>>> הם שיפצו וסיידו בתים‪ ,‬שימחו ילדים מאושפזים‬ ‫וקשישים בבתי אבות והפעילו ילדי עולים במרכז הקליטה‬ ‫‪250 የሚሆኑ ከአብራካችን የወጡ ተማሪዎች አሽቄሎን‬‬ ‫‪ውስጥ የተለያዩ አገልግሎቶችን በነጻ ሲሰጡ ውለዋል‬‬ ‫‪>>> በይስሐቅ ከፍያለውና አግኝቼው ረታ‬‬ ‫מאת יצחק קפיאלו ואגינצ'ו רטה‬ ‫תושבי אשקלון הופתש‬ ‫עו לראות מאות בני נוער‬ ‫יוצאי אתיופיה‪ ,‬שהגיעו‬ ‫מכל הארץ ליום שכולו נתיש‬ ‫נה למען הקהילה‪.‬‬ ‫המתנדבים הצעירים שיפצו וניקו מבני‬ ‫מגורים‪ ,‬סיידו דירות של קשישים‪ ,‬ארגנו‬ ‫תחנות במרכז הקליטה‪ ,‬שיחקו עם ילדים‬ ‫מאושפזים בבית החולים ברזילי ושימחו‬ ‫קשישים בבתי אבות‪ .‬בפעילות המיוחדת‬ ‫לקחו חלק ‪ 250‬תלמידים‪ ,‬שמשתתפים‬ ‫בתכניות הפרוייקט הלאומי‪ ,‬המופעלות‬ ‫על ידי מכון ברנקו וייס‪.‬‬ ‫"ביום הזה אנחנו מחזקים את ערך ההת־‬ ‫נדבות‪ ,‬ומגלים שיש לנו המון מה לתת‪,‬‬ ‫ולא תמיד להיות בצד המקבל"‪ ,‬אמרה זה־‬ ‫בית זרו‪ ,‬מנהלת הפרוייקט הלאומי במכון‬ ‫ברנקו וייס‪.‬‬ ‫אביבה מנגיסטו‪ ,‬בת ‪ 17‬מבית שמש‪,‬‬ ‫התנדבה בשיפוץ בית דירות בשכונת‬ ‫שמשון‪ .‬היא וחבריה סיידו את הקירות‪,‬‬ ‫ניכשו עשבים וניקו את החצר‪" .‬זאת‬ ‫הרגשה טובה ומספקת לעשות משהו‬ ‫טוב בשביל אנשים אחרים"‪ ,‬אמרה‪.‬‬ ‫חיים מלסה בן ה‪ ,11-‬שמתגורר‬ ‫באותו בניין‪ ,‬לא עמד מהצד והצטרף‬ ‫לעבודה‪" .‬שמחנו מאוד כששמענו‬ ‫שישפצו לנו את הבניין‪ ,‬והוא באמת‬ ‫נראה עכשיו הרבה יותר יפה"‪ ,‬אמר‪.‬‬ ‫במחלקת הילדים בבית החולים‬ ‫ברזילי התייצבה קבוצת מתנדבים‬ ‫מבאר שבע‪ .‬הם שיחקו עם הילדים‬ ‫החולים‪ ,‬קיימו פעילות יצירה‪ ,‬שרו‬ ‫ורקדו ובסיום יצאו ביחד לחצר וש־‬ ‫תלו ערוגת צמחי מרפא ותבלינים‪.‬‬ ‫"מאוד מרגש שיש לנו הזדמנות‬ ‫לעזור לילדים אחרים"‪ ,‬ציינה יפה מקונן‬ ‫בת ה‪ .14-‬בסיום הפעילות אמרה נציגת‬ ‫בית החולים למתנדבים‪" :‬היה מקסים‬ ‫לראות את הקשר הנפלא שיצרתם עם‬ ‫הילדים‪ .‬נגעתם ללב של כולנו"‪.‬‬ ‫במרכז הקליטה בית קנדה נערך יריד‬ ‫משחקים‪ ,‬תחרויות והפעלות לילדי העו־‬ ‫לים‪ .‬אצ'נפי אבייה בן ה‪ ,12-‬שמתגורר‬ ‫במרכז הקליטה‪ ,‬נהנה במיוחד ממשחק‬ ‫הכדורגל‪" .‬הכנסתי גול"‪ ,‬התגאה בעיניים‬ ‫נוצצות‪.‬‬ ‫גם אתי אדנה בת ה‪ 8-‬נהנתה מאוד מהפ‬ ‫פעילות‪ .‬הילדה הקטנה חיבקה בחום את‬ ‫אורלי מהרט‪ ,‬מתנדבת בת ‪ 16‬מבאר שבע‪,‬‬ ‫ואמרה‪" :‬אני שמחה שהם באו לפה‪ ,‬זה היה‬ ‫ממש כיף‪ .‬הלוואי שיבואו עוד פעם"‪.‬‬ ‫נראה שאורלי עצמה נהנתה מהמפגש‬ ‫לא פחות מהילדים והמשיכה לשחק איתם‬ ‫הרבה אחרי שהפעילות הרשמית הס־‬ ‫תיימה‪" .‬כיף לראות איך הילדים נהנים‪.‬‬ ‫יש הרגשה נהדרת כשעושים משהו טוב"‪.‬‬ ‫אור‬ ‫ש לי מהרט מבאר‬ ‫בע‬ ‫עם‬ ‫יל‬ ‫די‬ ‫מרכז‬ ‫הקליטה‬ ‫| צי‬ ‫לום‪ :‬אגינצ’ו רטה‬ ‫ות של בני נוער יוצאי אתיופיה >>> שותפי התוכנית‪ :‬משרד החינוך‪ ,‬הטלוויזיה החינוכית‪ ,‬פרוייקט "קדם עתידים" מכון ברנקו וייס‪ ,‬הקרן לידידות‪ ,‬חברת דלתא‪ ,‬עמותת גוונים‬ ‫‪ | 10‬ידיעות נגט | מאי ‪2012‬‬ ‫לא פה‪ ,‬לא שם‬ ‫‪ከሁለት ያጣ ጐመን‬‬ ‫הספר "זרים למחצה"‪ ,‬מאת מסגנאו אלון דמלה‪ ,‬מאגד תובנות של בני הקהילה מדור הפייסבוק על תחושת הזרות בחברה הישראלית‬ ‫‪“ዛሪም ለመኸጻ” የተሰኘው የምስጋናው አሎን ደምለ መጽሐፍ ኢትዮጵያውያን ወጣቶች በእስራኤል‬‬ ‫‪ኅብረተሰብ ውስጥ ስለሚሰማቸው የባይተዋርነት ስሜት ላይ ያተኩራል >>> በግርማው መንግሥቱ‬‬ ‫מאת גרמאו מנגיסטו‬ ‫מסגנאו אלון דמלה‪ ,‬שלמד‬ ‫ספרות אנגלית באוניברסיטה‬ ‫העברית בירושלים‪ ,‬מצא דרך‬ ‫ייחודית לכתיבת ספר‪.‬‬ ‫הוא ישב מאחורי מסך המחשב שלו‪ ,‬כמו‬ ‫רוב הצעירים של דור הפייסבוק‪ ,‬והעלה מגוון‬ ‫נושאים המדירים שינה מעיני חבריו הוויר־‬ ‫טואליים ‪ -‬מיקומם וזהותם בחברה הישרא־‬ ‫לית והשתייכותם אליה‪ .‬את התוצר הסופי‬ ‫של הדיון רב המשתתפים קיבץ יחד ופירסם‬ ‫את ספר הביכורים שלו‪ ,‬אשר נושא כותר‬ ‫"זרים למחצה"‪.‬‬ ‫את תחושותיו מבטא המחבר במשפטים‬ ‫קצרים ונהירים‪" :‬חבר יקר‪ ,‬אמרתי לך כבר‬ ‫שאתה זר למחצה כאן‪ ...‬שלא באשמתך‪ ,‬אתה‬ ‫לא כאן ולא שם"‪.‬‬ ‫בעיני המחבר תחושה זו חמורה יותר מז־‬ ‫רות מוחלטת‪" .‬כשמישהו זר לגמרי‪ ,‬הוא יודע‬ ‫מיהו‪ ,‬הוא משלים"‪.‬‬ ‫נדמה שהוא מטיל את עיקר האחריות על‬ ‫החברה הוותיקה‪ ,‬אך לא פוטר מאחריות גם‬ ‫את הקהילה‪" .‬ישראל היא חברה תחרותית‪.‬‬ ‫כל מעשיה נועדו לכאן ולעכשיו‪ .‬חבריה דור־‬ ‫סים את כל מי שעומד בדרכם למטרה‪ .‬אנחנו‬ ‫לא מצליחים להתמודד עם המצב הזה בגלל‬ ‫האופי שלנו‪.‬‬ ‫"אבל אנחנו באנו לישראל עם ציפיות‬ ‫בלתי מציאותיות‪ .‬כדי להשתלב ולהרגיש‬ ‫שייכים‪ ,‬עלינו ללמוד את אופיה של החברה‪,‬‬ ‫וזה יקרה עוד מאה שנה"‪.‬‬ ‫הספר "זרים למחצה" מביא לקהל הקו־‬ ‫ראים מסע גיבוש זהות רב תלאות‪ ,‬שעוברים‬ ‫צעירים וצעירות משכילים יוצאי אתיופיה‬ ‫בחברה הישראלית‪ .‬להלן סיפור קצר מתוך‬ ‫הספר‪.‬‬ ‫ַא ֶד ָרא‬ ‫"גוֹ ֶבזְ !" קרא לעברי ממקום מושבו‪ ,‬הספסל‬ ‫השכונתי המתקלף‪ .‬כהרגלו הוא היה לבוש‬ ‫בגלימה המסורתית הלבנה‪ ,‬חבש כובע‬ ‫ב"קזֶ ָרה" (מקל תמיכה של‬ ‫לראשו ואחז ֶ‬ ‫זקנים) בשתי ידיו‪ ,‬כשהוא נשען עליו קדימה‪.‬‬ ‫נראה היה שאף הישיבה על הספסל קשה‬ ‫עליו‪ .‬גבו לא היה זקוף לגמרי וראשו נטה‬ ‫מטה‪ ,‬כמו ביקש להתרכז בנקודה מסוימת‬ ‫שעל הקרקע‪ ,‬בין שתי נעליו הבלות‪ .‬הוא‬ ‫ישב לבדו‪ ,‬מהורהר‪ .‬נראה היה עייף‪ .‬אולי‬ ‫עייף מדי‪ .‬וערירי‪.‬‬ ‫אבל קולו היה חזק וסמכותי ונשמע למרחוק‪.‬‬ ‫“נַ א!” (“בוא!”) קרא לעברי בקול תקיף‪,‬‬ ‫אך גאה ומחבק‪ .‬נראה היה שהוא שמח‬ ‫לראות אותי‪ .‬לפני שהתקדמתי לעברו‬ ‫עצרתי במקום לרגע‪ ,‬הסתכלתי עליו‪,‬‬ ‫והרהרתי במילה‪ .‬נדמה היה לי שלמילה‬ ‫“גובז” משמעות מיוחדת‪ ,‬שונה משימושה‬ ‫היומיומי‪ .‬הרהרתי מעט וניגשתי אליו‪ ,‬כי לא‬ ‫יכולתי להתמהמה עוד ולתת לו להמתין‪.‬‬ ‫אחרי הכול‪ ,‬הוא איש זקן‪ ,‬בא בימים‪ ,‬קשיש‪,‬‬ ‫משרידיה החשובים של הקהילה‪ .‬צריך‬ ‫לחלוק לו את הכבוד המגיע לו; הרי לביטוי‬ ‫“והדרת פני זקן” יש משמעות יתרה בתרבות‬ ‫דמלה‪ .‬מצב מבלבל‬ ‫שלנו‪.‬‬ ‫ואני‪ ,‬חייל קרבי עייף‪ ,‬רק עתה הגעתי‬ ‫לשכונה לאחר זמן רב שלא הייתי בה‪.‬‬ ‫אני עייף והולך באיטיות לעבר בית אמי‬ ‫כשהתיק תלוי עלי ורצועת הנשק (מטול‬ ‫רימונים מקוצר) משפשפת את צווארי‬ ‫הכחוש ואת כתפי הצרות‪ .‬לוחם חי”ר צעיר‬ ‫שעוד לא סיים את המסלול הקרבי‪ ,‬חוזר‬ ‫ביום שישי לסוף שבוע מרצועת עזה‪ .‬שם‬ ‫תפסה הפלוגה “קו” לראשונה‪ .‬חייל עייף‪,‬‬ ‫ששמח לחזור הביתה‪ ,‬לנוח קצת‪ ,‬לאגור‬ ‫כוחות ולשוב בכוחות מחודשים לחאן יונס‪,‬‬ ‫למוצב חרצית‪ ,‬מול היישוב נווה דקלים‪,‬‬ ‫ולהתפלל שישרוד את האינתיפאדה‪.‬‬ ‫אולי מכאן גם הכינוי “גוֹ ֶבז” (גיבור)‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬למילה הזו משמעויות רבות‪.‬‬ ‫היא עשויה להתייחס לאיש צעיר‪ ,‬לעלם‬ ‫חמודות‪ ,‬לאדם שעתידו עוד לפניו‪ ,‬לאדם‬ ‫שנמצא בשיא כוחו; היא גם יכולה להתייחס‬ ‫למצליחן‪ ,‬בעל יכולות שכליות מרובות‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬הייתי צעיר‪ ,‬עתידי עוד היה לפני‪ .‬האם‬ ‫הייתי גיבור? לא‪ .‬הייתי חייל במסלול קרבי‪,‬‬ ‫אך עדיין לא הוכחתי את עצמי‪ ,‬את גבורתי‪.‬‬ ‫לא הייתי גיבור‪.‬‬ ‫הגעתי‪ .‬הורדתי את התיק מעלי והנחתי‬ ‫אותו לידי‪ .‬הושטתי את שתי ידי כדי ללחוץ‬ ‫את ידו של הישיש‪ ,‬תוך שאני רוכן אליו‬ ‫ביראת כבוד‪ .‬ידיו היו כחושות אך חזקות‬ ‫יחסית לגילו‪ .‬הוא ניער את ַידי בחוזקה‪ ,‬כמו‬ ‫הל ֶאה‪ ,‬להביע‬ ‫ביקש לחזק‪ ,‬לעורר את גופי ֵ‬ ‫אהבה אבהית גאה‪ ,‬ומלמל תוך כדי כך את‬ ‫המילה “גוֹ ֶבז” כמה וכמה פעמים‪ .‬אחר כך‬ ‫סימן לי לשבת לידו‪ ,‬אימץ אותי אל חיקו‬ ‫האוהב במשך כמה דקות‪ ,‬כמו ביקש לומר‬ ‫לי משהו בלי מילים‪ ,‬נגע במדי הזית ובנשק‬ ‫שעלי‪ ,‬ליטף את ראשי ללא הרף ושתק‪ .‬הוא‬ ‫ביטא את אהבתו אלי בלי מילים‪ ,‬רק במגע‪,‬‬ ‫בליטוף ובחיבוק אבהי חם‪ .‬הוא אהב אותי‪.‬‬ ‫אני מכיר את זה‪ .‬ככה זה אצלנו‪ .‬בלי מילים‪.‬‬ ‫לפתע הוא שבר את הדממה ושאל‪“ :‬הוּל ּו‬ ‫ֶס ָלאם נֵ א ּו?” (“הכל שקט?”)‪ .‬הוא רצה לדעת‬ ‫מה קורה בארץ מבחינה ביטחונית‪ .‬כי הרי‬ ‫אני הגנרל בשבילו‪ ,‬שיודע הכל על המצב‬ ‫“טיגְ ל נֵ אוּ” (“זה מאבק”)‪ ,‬אמרתי‪.‬‬ ‫הביטחוני‪ִ .‬‬ ‫אחר כך הסברתי לו קצת על אינתיפאדת‬ ‫אל‪-‬אקצא‪ ,‬על מה שקורה בצבא‪ ,‬על‬ ‫משמעות המילה “אל‪-‬אקצא”‪ .‬כי הרי מדובר‬ ‫בירושלים‪ ,‬זאת שחלמנו עליה רבות‪ .‬זה‬ ‫מאבק על ירושלים‪ .‬הוא הנהן בראשו ואמר‬ ‫בקול חלש ונוגה‪“ :‬אדרא איִ רו ַּס ֶל ְמן‪ ”.‬נדרכתי‬ ‫למשמע צמד המילים וחיכיתי‪ .‬אבל הוא‬ ‫לא המשיך לדבר‪ ,‬רק בהה בנקודה מסוימת‬ ‫בקרקע‪ ,‬כשראשו פונה מזרחה‪ ,‬לירושלים‪,‬‬ ‫מרחיק את עיניו ממני‪ .‬שוב נראה היה שהוא‬ ‫מהרהר‪ ,‬שהוא מבין הרבה במאבקים‪ ,‬מבין‬ ‫את משמעות המילה טוב יותר ממני‪.‬‬ ‫“בל‪ִ ,‬ליגֶ ’ה‪ֶ ,‬סנְ ֶבט” (“טוב‪ ,‬בני‪,‬‬ ‫לבסוף הפתיע‪ֶ :‬‬ ‫ַש ָּבת”)‪ .‬ופתאום‪ ,‬בלי שהייתה לי הזדמנות‬ ‫לשאול‪ ,‬לברר כמה דברים איתו‪ ,‬לאחר‬ ‫שעורר אותי ואת סקרנותי‪ ,‬הוא הפסיק‬ ‫ללטף את ראשי‪ ,‬קם על רגליו והחל ללכת‪.‬‬ ‫קמתי ללחוץ את ידו לפרידה‪ ,‬לומר שלום‪,‬‬ ‫“א ֶד ָרא‪ִ ,‬ליגֶ ’ה”‬ ‫אך לשווא‪ .‬הוא רק הפציר‪ָ :‬‬ ‫(“א ֶד ָרא‪ ,‬בני”)‪ ,‬תוך שהוא נאבק על כל צעד‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫נשארתי עומד במקומי המום‪ .‬הסתכלתי‬ ‫עליו מהלך באיטיות‪ ,‬נתמך ב”קזרה”‪ ,‬מודד‬ ‫כל צעד‪ .‬ראיתי אותו הולך ונעלם באופק‪.‬‬ ‫נעלם והולך‪.‬‬ ‫הכנסתי יד לכיס וחיפשתי‪ .‬אין‪ .‬מחיתי את‬ ‫העיניים בדש החולצה הצבאית וישבתי‬ ‫להירגע קצת לפני שאני עולה הביתה‪ .‬לא‬ ‫רוצה להדאיג את אמא‪.‬‬ ‫הוא הלך‪ .‬השאיר אותי לבד‪ .‬פינה לי מקום‪.‬‬ ‫את מקומו‪ .‬וזאת לאחר שקרא לי לבוא‪.‬‬ ‫“א ֶד ָרא‪ִ ,‬ליגֶ ’ה‪ ”,‬הוא אמר‪ ,‬בלי שנתן לי‬ ‫ַ‬ ‫הזדמנות להסביר לו שאני לא גיבור‪ ,‬שאני‬ ‫רק טירון בתחילת מסלול‪ ,‬שעוד לא הוכחתי‬ ‫את עצמי‪ ,‬שאני לא יכול להיכנס לנעליו‬ ‫הגדולות‪ .‬הוא הרי יודע את משמעות‬ ‫המילה‪ .‬הוא הרי יודע שכאן לא מבינים‬ ‫אותה‪ .‬הוא הרי יודע שאני לא יכול לתרגם‬ ‫את המילה לשום שפה אחרת בלי להשחיתה‪,‬‬ ‫בלי להוריד מערכה‪ ,‬בלי לפגוע בחשיבותה‪.‬‬ ‫אני לבד‪ .‬הוא הלך‪.‬‬ ‫הרמתי את הראש‪ .‬הסתכלתי ימינה ושמאלה‪.‬‬ ‫אין‪ .‬הסתכלתי למעלה ולמטה‪ .‬אין‪ .‬הוא הלך‪.‬‬ ‫ואני לא רואה אף אחד סביבי‪ .‬רק אני‪ ,‬הטירון‬ ‫העייף‪ ,‬עם התיק‪ ,‬הרובה ומחסנית אחת‪.‬‬ ‫לא הספקתי לומר לו שאני עדיין לא חמוש‬ ‫כראוי‪ ,‬שלא קל לשרוד באינתיפאדה ללא‬ ‫תחמושת‪ ,‬שאני עוד לא ראוי לתפקיד שהוא‬ ‫מטיל עלי‪ ,‬שאני בסך הכל טירון‪ ,‬שאני לא‬ ‫יכול למלא את מקומו של הגנרל‪ .‬הרי הוא‬ ‫הגנרל‪ ,‬לא אני‪“ .‬אדרא‪ ,‬ליג’ה‪ ”,‬הוא אמר‪.‬‬ ‫איזו אחריות גדולה! למה אני? אין גנרלים‬ ‫אמיתיים אחרים? מה אעשה עכשיו?‬ ‫הרמתי את הראש שוב‪ .‬הסתכלתי אנה ואנה‬ ‫והבנתי את שהבנתי‪ .‬אין איש‪ .‬ופתאום‪ ,‬כמו‬ ‫שמעתי אותו אומר‪“ :‬גובז‪ ,‬אין איש מלבדך‪.‬‬ ‫קום! אדרא!” ואז כמו חשתי את לחיצת היד‬ ‫החזקה‪ ,‬המעודדת‪ ,‬האבהית שלו‪ ,‬והבנתי‪:‬‬ ‫אדרא זה אדרא‪ .‬דור הולך ודור בא‪ .‬אין‬ ‫ברירה‪ .‬קח אחריות על עצמך‪.‬‬ ‫קמתי‪ .‬מחיתי שוב את העיניים בדש החולצה‬ ‫הצבאית‪.‬‬ ‫אנסה‪ .‬אני לא יכול אחרת‪ .‬הוא ָּב ַטח בי‪.‬‬ ‫אנסה‪ .‬אם לא בשבילו‪ ,‬אז למען עצמי‪ .‬אנסה‪.‬‬ 11 | ‫ | ידיעות נגט‬2012 ‫מאי‬ የኢትዮጵያ ይሁዲዎች ሁኔታ በአበበ መድኃኔ በነጻ ያለ ክፍያ ተማሩልን” በመባል እየተለመን። እስካሁን ድረስ ወደ 4000 የሚሆኑ ሰዎች የአንደኛ ዲግሪን ጨርሰዋል። ታዲያ በ30 ዓመታት ውስጥ 4000 ሰዎች ብቻ ዲግሪ መጫናቸው በጣም የሚያስገርም ነው። እኛ ወደዚህ አገር እንደገባን ምናልባት ለአገሩ እንግዳ ሆነን ነገሩ ሳይገባን ቀርቶ ነው እንበል፤ በጣም የሚያሳዝነው ግን አሁንም ከ20 እና ከ30 ዓመታት በኋላ ነገሩ ሊገባን ባለመቻሉ ነው። እኛ የትምህርት ደረጃችን ከፍተኛ ባይሆንም እንኳ፤ ለነባሩ የእስራኤል ሕዝብ ኩራትን፣ አክብሮትን፣ ጠንክሮ መሥራትን በማስተማር እንዲያከብሩንና ከኛ ጋር እንዲቀላቀሉ በማድረግ ፋንታ የተለያዩ በኢትዮጵያ ያልነበሩ መጥፎ ድርጊቶችን በመፈጸም ከእኛ እንዲርቁና እንዲጠሉን እያደረግን ነው። ብዙ ሴቶች በባሎቻቸው እጅ ሲገደሉ፤ ልጆቻቸው ደግሞ ያለወላጅ በመሰቃየት ላይ ይገኛሉ። ብዙዎቹ ትዳራቸውን ስለፈቱ፤ ልጆቻቸው የአባትንና የእናትን ፍቅርና ድጋፍ ሳያገኙ ያድጋሉ። እንዲያውም አባቶቻቸው በእስር ቤት የሚማቅቁ፤ እናቶቻቸው ደግሞ በመደበቂያ ቦታዎች ውስጥ ሆነው ልጆቻቸውን በችግርና በስቃይ የሚሳድጉ ብዙዎች ናቸው። ብዙ ታዳጊ ወጣቶች በተለያዩ መጥፎ ድርጊቶች ተወንጅለው በእስር ቤት ውስጥ ሲማቅቁ ይገኛሉ። አንዳንዶች ደግሞ የወደፊት ኑሯቸው አስከፊ መሆኑን የተረዱት እራሳቸውን በራሳቸው በማጥፋት ላይ ናቸው። ሌሎች ታዳጊ ወጣቶች ደግሞ ትምህርታቸውን አቋርጠው በተለያዩ መጥፎ ድርጊቶች ተሰማርተዋል። የኢትዮጵያ ይሁዲዎች ወደ እስራኤል አገር መግባት ከጀመርን ጊዜ ጀምሮ እስከ አሁን ድረስ ከ20 እና ከ30 ዓመታት በላይ እያለፉ ነው። አሁንም ቢሆን ጉዞው እንደቀጠለ ነው። ታዲያ በእነዚህ ባሳለፍናቸው ዓመታት ውስጥ ምን ያህል ወደ ላይ ከፍ እያልን ነው? ከኅብረተሰቡ ጋርስ ምን ያህል ተዋህደናል? በትምህርትስ ምን ያህል ከፍ ብለናል? ስንቶቻችን ቁልፍ በሆኑ የሥራ ቦታዎች ላይ ተቀምጠናል? የሚሉትን ጥያቄዎች ወደ ኋላ ዞሮ መመርመሩ በጣም አስፈላጊ ነው። ይህም እስካሁን ያደረግናቸው ጥሩ ጥሩ ነገሮች ካሉ እንድንቀጥልባቸው፤ ተሳስተንም ከሆነ እንድናስተካክላቸው ለማድረግ ነው። እስራኤል በዓለም ከሰለጠኑት አገሮች አንዷ ናት። በእስራኤል አገር አንደኛ ዲግሪ የሌለው እንደ አልተማረ ሲቆጠር፤ ሥራ የማግኘት ዕድሉም በጣም ዝቅ እያለ እየመጣ ነው። ስለሆነም ይህን የተረዱት የእስራኤል ዜጎች ልጆቻቸው ከከፍተኛ ደረጃ ላይ እንዲደርሱ ሌት ተቀን በመሥራት ከመዋዕለ ሕጻናት ጀምሮ የዩኒቨርሲቲ ትምህርታቸውን እስኪጨርሱ ድረስ ልጆቻቸውን ሲረዱና ሲንከባከቡ ይገኛሉ። ይህም የልጆቻቸው የወደፊት ኑሮ የተቃና እንዲሆን፤ እራሳቸውንና ወላጆቻቸውን እንዲረዱ፤ አገራቸውንና ወገናቸውን እንዲያገለግሉ ነው። እኛ ከዚህ አገር ከገባን ጊዜ ጀምሮ እስካሁን ድረስ ከ20 እና ከ30 ዓመታት በላይ ቢያልፉም እንኳ ብዙዎቻችን የዩኒቨርሲቲ ወይም የኮሌጅ ዲግሪ አላገኘንም። ለዚያውም “እባካችሁን ከነዚህም መካከል የአልኮል መጠጥ፤ የአደንዛዥ ዕጾችን መጠቀም፤ የዝሙት ድርጊቶች የተለመዱ ሆነዋል። እኛ ትልቆቹ ደግሞ እንደ እነዚህ ያሉትን አደገኛ ችግሮች እየተከታተልን በመዋጋትና ልጆቻችን በመደገፍ ፋንታ በየድግሱ እየዞርን የተለያዩ የአልኮሆል መጠጦችን ስንጋት፤ ስንጨፍርና ስንዘፍን፤ ወርቃማው ጊዜያችንና ገንዘባችንን በከንቱ ስናባክን እንገኛለን። ከዚህም በተጨማሪ አእምሯቸው ያልበሰለው ወንድሞቻችን፣ ልጆቻችንና የልጅ ልጆቻችን ይህን የማይረባ ድርጊት እንደቁም ነገር ቆጥረው ከእኛ በመማራቸው በጣም የሚያሳዝን ነው። ይህ ብቻ ሳይሆን ድግሱን ከምንኖርበት ቤት በታች በማድረግ አካባቢውን በማሽተትና በመረበሽ ጎረቤቶቻችን ፈረንጆችን ከምንኖርባቸው ቦታዎች በማራቅ እንዲጠሉን አድርገናል። የእስራኤል ብሔራዊ ባንክ ደግሞ ደጋግሞ “የኢትዮጵያ ይሁዲዎች በጣም ድሃዎች ናቸው” ሲል አስታውቋል። ሆኖም ግን፤ እንኳ ድሃ ልንመስል ነውና ሚሊዮን ሼቄል በባንክ ያስቀመጥን ይመስል እየደገስን ዘመዱንና ጎረቤትን ስናበላና ስናጠጣ እንሰነብታለን። በየድግሱ ለመድረስም መላ እስራኤልን ከሰሜን እስከ ደቡብ፤ ከምሥራቅ እስከ ምዕራብ በመዞር ለመጓጓዣ ብዙ ገንዘብና ጊዜ በማጥፋታችን ምክንያት ከልጆቻችን ጎን ተቀምጠን አስፈላጊውን እርዳታ እንዳናደርግ ሆኗል። እንዲያውም ወላጆች የሚዳሩትን ሙሽሮች በመርዳት ፋንታ፤ ሙሽሮችን “ሥራ እርዱን” እያሉ ያስቸግራሉ። አንዳንድ ሰዎች ደግሞ ከ“ሞዓዶን” እንጅ ከ“ኡላም” አንሄድም በማለት ሙሽሮቹ የከፈሉባቸው ወንበሮች ክፍት በመቅረታቸው ምክንያት የሚከስሩ ወጣቶች በጣም ብዙ ናቸው። የሙሽሮቹ ወላጆች ደግሞ የሙሽሮችን ኪሳራ በመሸፈን ፋንታ ከ“ኡላም” ያልመጡትን ሰዎች ለማስደሰት ይደግሳሉ። ታዲያ ከ“ኡላም”፤ የሙሽራው ወላጆች፤ የሙሽራይቱ ወላጆች፤ የቀለበት፤ በአጠቃላይ ለአንድ ሠርግ አራት ድግሶችን ያዘጋጃሉ። ታዲያ ለዚህ ሁሉ ድግስ የሚባክኑት ገንዘብና ጊዜ ለሙሽሮቹ ከ5 ዓመታት በላይ የቤት ኪራይ ሸፍኖ የተለያዩ የቤት እቃዎችን ማስገዛት ይችል ነበር። በእነዚህ ችግሮች ምክንያት በጣም የሚጎዱት ሕጻናትና ታዳጊ ወጣቶች ናቸው። ስለሆነም ልጆቻችን ተምረው ወደ ከፍተኛ ደረጃ እንዲደርሱ እርዳታ ማድረግ ይኖርብናል። በተቻለን መጠን ችግሮቻቸውን ለማስወገድ እንሞክር። ብቻቸውን ለችግርና ለመከራ አናጋልጣቸው። አብረን ከጎናቸው በመቀመጥ ጠንክረው እንዲማሩ እንገፋፋቸው። ለመጥፎ ነገሮች ምሳሌ አንሁን። በጥሩው መንገድ እንምራቸው። በከንቱ ጊዜያችንንና ገንዘባችንን በድግስና በጭፈራ የምናባክናቸው ከሆነ፤ እኛም ቁም ነገር ሳንይዝ፤ ልጆቻችን ደግሞ በችግር ኑሮ እየማቀቁ ለወላጆች ሸክምና ማፈሪያ ከመሆናቸውም በላይ፤ ዕድሜ ልካቸውን ሲያማርሩን ይኖራሉ። በዚህም ምክንያት ምኅረት የማይደረግለት ኃጢአት ሠራን ማለት ነው። ስለዚህ ከወዲሁ፤ ከሕጻንነታቸው ጀምሮ ልጆቻችንን ኮትኩተን እናሳድግ። ለልጆቻችን መመኪያና መኩሪያ እንሁን። ለሚመጣው ትውልድ ጥሩ መሠረት ጥለን እንለፍ። ‫לא לפחד לנסות‬ ሙከራን መፍራት አያስፈልግም >>> ‫שיעור תלמידי החינוך המיוחד מהקהילה גבוה פי שניים מבאוכלוסייה הכללית‬ ‫הנתון נחשף ביום עיון בנושא הנחיית הורים לתלמידים לקויי למידה‬ የመማር ችግር ላለባቸው ተማሪዎች ወላጆች የሚሰጠውን መመሪያ አስመልክቶ ዓውደ ጥናት ተካሄደ >>> በግርማው መንግሥቱ ‫ ציינה כי המטרה‬,‫ מנכ"לית שתיל‬,‫רונית הד‬ ‫ לה־‬,‫ אלא גם להצליח‬,‫היא לא רק הישרדות‬ .‫תפתח ולצמוח‬ ‫ הסבירה‬,‫ מנכ"לית פידל‬,‫מיכל אברה סמואל‬ ‫שסרטון ההדרכה יכול לשמש את ההורים ואת‬ .‫המחנכים ללמידה בסדנאות ובהוגי הורים‬ ‫ מומחית לליקויי‬,‫עדן ישראלי‬ ‫ דיברה על רכישת שפה‬,‫למידה‬ ‫שנייה והתמודדות עימה בקרב‬ ‫ היא‬.‫תלמידים עם לקויות למידה‬ ‫הסבירה כי ילד שכל הזמן חווה‬ ‫ מתחיל לפחד‬,‫כישלונות ותסכול‬ ‫ "חשוב להנחות את‬.‫לקחת סיכונים‬ ‫המורים וההורים לעודד את הילד‬ ‫ליטול סיכונים ולהכיר את נקודות‬ ."‫החולשה והחוזקה‬ ‫שמוליק דוד דיבר על זכויות‬ ‫ בסיום היום‬.‫תלמידים לקויי למידה‬ ‫צפו המשתתפים בסרטון מתוך‬ ‫ עם הסברים‬,"‫ההצגה "נס משמיים‬ ‫ מנהל היחידה‬,‫מפי דוד כהן לוי‬ .‫לאמנויות בחינוך ההתיישבותי‬ ‫ מנהל המינהל לחינוך‬,‫ד"ר יחיאל שלה‬ ‫ הדגיש את חשיבות הנחלת מור־‬,‫התיישבותי‬ ‫ הוא‬.‫שת יהודי אתיופיה בכל מוסדות החינוך‬ ‫הוסיף שלהערכתו רבים מהתלמידים ששובצו‬ ‫בחינוך המיוחד היו יכולים להשתלב במסגרות‬ .‫ עם ההתאמות הנדרשות‬,‫רגילות‬ ‫המערכת הפנתה את ילדיהם לחינוך מיוחד‬ .‫שלא בצדק‬ ‫ העלות הגבוהה של האבחו־‬:‫בעיה נוספת‬ ‫ הנערכים במטרה‬,‫נים הפסיכולוגיים הפרטיים‬ ‫ כגון מבחן‬,‫לאשר לתלמידים התאמות שונות‬ .‫בעל פה או הארכת זמן‬ ‫מאת גרמאו מנגיסטו‬ ‫איך עובדים נכון עם הורים‬ ‫ שילדיהם‬,‫יוצאי אתיופיה‬ ‫לקויי למידה? זה היה נושא של‬ ‫ שנערך בכפר הנוער‬,‫יום עיון‬ ‫ להכיר את נקודות החולשה והחוזקה‬.‫פאנל ביום העיון‬ .‫עיינות‬ ‫הכנס התקיים לרגל השקת סרטון‬ ‫חינוכי להורים לילדים עם לקויות‬ ‫ בשם "איך אני יכול לעזור‬,‫למידה‬ ,‫ שתיל‬:‫ שותפי הכנס‬."‫לבן שלי‬ ‫ עמותת‬,‫המינהל לחינוך התיישבותי‬ ‫ אגף השירות‬,‫ מרכז ההיגוי‬,‫פידל‬ .‫הפסיכולוגי והאגף ללקויי למידה‬ ‫שיעור בני הקהילה שלומדים‬ ‫בחינוך המיוחד גבוה פי שניים‬ ‫ לדברי‬.‫ביחס לאוכלוסייה הכללית‬ ‫ נתון‬,‫ דוד מהרט‬,‫מנהל מרכז ההיגוי‬ ‫זה מעלה סימן שאלה לגבי מידת‬ .‫ההתאמה של האבחונים‬ ‫מהרט התייחס לאובדן האמון של‬ ‫ אשר חשים כי‬,‫הורים רבים בקהילה‬ ‫‪ | 12‬ידיעות נגט | מאי ‪2012‬‬ ‫בדיקה‬ ‫קטנה‬ ‫שמצילה‬ ‫חיים‬ ‫רק חצי אחוז מתורמי‬ ‫מח העצם הם יוצאי‬ ‫אתיופיה >>> סיכוי‬ ‫נמוך יותר לבני‬ ‫הקהילה שחלו‬ ‫בסרטן למציאת‬ ‫תרומה מתאימה‬ ‫קרוב ל‪ 600,000-‬איש בישראל‬ ‫רשומים במאגר תורמי מח עצם‪.‬‬ ‫למרבה הצער‪ ,‬רק חצי אחוז מהם‬ ‫הינם יוצאי אתיופיה (כ‪3,100-‬‬ ‫איש)‪.‬‬ ‫בהשוואה לחלקם של בני‬ ‫הקהילה באוכלוסיה (כ‪,)1.5%-‬‬ ‫המשמעות היא שיוצאי אתיופיה‬ ‫מתנדבים לתרום מח עצם הרבה‬ ‫פחות מהאחרים‪ .‬סביר להניח שה־‬ ‫סיבה היחידה היא חוסר מודעות‬ ‫לנושא החשוב‪ .‬הרי מי לא ירצה‬ ‫להציל חיים של אדם חולה סרטן‪,‬‬ ‫במיוחד כאשר כל מה שנדרש ממנו‬ ‫זאת בדיקת דם פשוטה?‬ ‫השתלת מח עצם מסייעת לטי־‬ ‫פול בכ‪ 100-‬מחלות שונות‪ ,‬כולל‬ ‫לוקמיה‪ ,‬לימפומה‪ ,‬מחלות סרטן‬ ‫אחרות‪ ,‬מחלות דם ממאירות ומ־‬ ‫חלות אוטואימוניות ותורשתיות‪.‬‬ ‫חייהם של חולים רבים בישראל‬ ‫ניצלו הודות להשתלות שבוצעו‪,‬‬ ‫כ‪ 1,000-‬איש מאז שנת ‪.'98‬‬ ‫בגלל ההתאמה הגנטית הנדרשת‬ ‫בין התורם לחולה‪ ,‬במקרה שאדם‬ ‫יוצא אתיופיה יזדקק להשתלה‪ ,‬יש‬ ‫סבירות גבוהה יותר למצוא תורם‬ ‫מתאים בקרב העדה‪ .‬המשמעות‬ ‫היא שנכון להיום הסיכוי של אדם‬ ‫חולה מהקהילה להינצל נמוך יותר‬ ‫מאשר בני עדות אחרות‪ ,‬בגלל‬ ‫מיעוט יוצאי אתיופיה הרשומים‬ ‫במאגר התורמים‪.‬‬ ‫למרות שבני המשפחה הקרובה‬ ‫הינם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר‬ ‫להתאמה‪ ,‬רק ‪ 30%‬מהחולים מצל‬ ‫ליחים לאתר בין קרוביהם תורם‬ ‫מתאים‪ .‬מאגרים בינלאומיים‬ ‫ממוחשבים משפרים את הסיכוי‬ ‫למציאת התאמה‪.‬‬ ‫ההצטרפות למאגר קלה ביותר‬ ‫ולא עולה כסף‪ :‬ממלאים טופס‬ ‫ותורמים מעט דם‪ .‬דגימת הדם נש־‬ ‫לחת לבדיקת סיווג רקמות‪ ,‬והתו־‬ ‫צאות מצטרפות למאגר‪ .‬יכולים‬ ‫לתרום אנשים בני ‪ 18‬עד ‪ 50‬במצב‬ ‫בריאותי תקין‪.‬‬ ‫ההצטרפות למאגר מתאפש־‬ ‫רת במהלך ימי מבצע שמקיימת‬ ‫עמותת "עזר מציון"‪ .‬עדכונים על‬ ‫מבצעי ההתרמה מתפרסמים בכלי‬ ‫התקשורת‪.‬‬ ‫צומחים ביחד‬ ‫‪አብሮ በዕድገት መራመድ‬‬ ‫סטודנטים יוצאי אתיופיה וילדים מהקהילה נפגשים במועדונית של מכללת‬ ‫אריאל >>> הילדים לומדים ונהנים‪ ,‬הסטודנטים מרוויחים גיבוש וסיפוק‬ ‫‪በከፍተኛ የትምህርት ተቋሞች ውስጥ የሚማሩ ኢትትዮጵያውያንና የኅብረተሰባችን ታዳጊ‬‬ ‫‪ወጣቶች በአርዬል ኮሌጅ ክበብ ውስጥ አልፎ አልፎ ይገናኛሉ >>> በአየለት ዓለማየሁ‬‬ ‫מאת איילת אלמיהו‬ ‫סטודנטים ממוצא אתיופי במכללת‬ ‫אריאל מפעילים מועדונית לילדים‬ ‫ובני נוער מהקהילה‪.‬‬ ‫הסטודנטים עוזרים לילדים בהכנת‬ ‫שיעורי בית‪ ,‬למידה עצמאית והקניית ערכים‪ ,‬תוך‬ ‫חיזוק הביטחון העצמי‪ .‬אחרי שמסיימים את הכנת‬ ‫השיעורים‪ ,‬מתקיימת פעילות חברתית מהנה‪.‬‬ ‫את היוזמה המבורכת הגה בשנה שעברה איילין‬ ‫מלסה‪ ,‬בן ‪ ,28‬כיום בוגר כלכלה ומנהל עסקים‪,‬‬ ‫בשיתוף עם רכז הסטודנטים אבבה וודג'ה‪.‬‬ ‫"רצינו לעזור ולהשפיע‪ ,‬והבחירה הראשונה‬ ‫היתה להתנדב עם ילדים"‪ ,‬אומר מלסה‪" .‬המסר‬ ‫שלנו לילדים הוא שכל אחד יכול‪ .‬השאיפה היא‬ ‫לחזק את האמונה בעצמם ואת הרצון להתפתח‬ ‫ולהתקדם מבחינה לימודית ובפן האישי‪ .‬מרגש‬ ‫לראות את הילדים מגלים בגרות ונחישות"‪.‬‬ ‫היוט וסיהון (‪ ,)25‬סטודנטית שנה שנייה למשאבי‬ ‫אנוש‪ ,‬מסבירה שהפעילות תורמת גם למתנדבים‬ ‫עצמם‪" :‬נוצרה קבוצת כוח מגובשת של סטודנ־‬ ‫טים מהקהילה‪ ,‬ואנחנו זוכים להראות את העוצמה‬ ‫שלנו‪ .‬התרומה החברתית מחזקת את הדימוי העצ־‬ ‫מתנדבים ותלמידים‪ .‬כיף‪ ,‬צחוק ועזרה בשיעורים‬ ‫נפגשים במועדונית‪ .‬המסר לילדים‪“ :‬כל אחד יכול”‬ ‫מי של המתנדבים"‪.‬‬ ‫ההורים הם חלק בלתי נפרד מהצלחת הפעילות‪.‬‬ ‫הם נוכחים בחלק מהמפגשים‪ ,‬מביאים את הילדים‬ ‫למועדונית ומחזירים אותם הביתה‪ .‬גם לקשר עם‬ ‫מורות בית הספר חשיבות רבה‪ :‬כך יודעים הסטו־‬ ‫דנטים מה מצבו של התלמיד‪ ,‬מהם המקצועות בהם‬ ‫הוא מתקשה ואלו מבחנים יש לו בקרוב‪.‬‬ ‫האחים שקד (‪ )11‬ושובל (‪ )7‬בוגלה מגיעים למוע‬ ‫עדונית כבר שנה שנייה‪" .‬אני אוהבת את הקבוצה‬ ‫הזו‪ ,‬כי הם עוזרים לי בכל מה שאני צריכה‪ .‬כיף לי‬ ‫להיות כאן"‪ ,‬מספרת שובל‪.‬‬ ‫"הם לא רק עוזרים בשיעורים‪ ,‬אלא באמת מת־‬ ‫עניינים בדברים שעוברים עלי‪ ,‬וזה מיוחד"‪ ,‬מוסיף‬ ‫שקד‪" .‬הם מדברים איתנו ברצינות על דברים אמי־‬ ‫תיים ומצחיקים אותנו"‪.‬‬ ‫חוץ מכיף וצחוק‪ ,‬גם לעזרה הלימודית יש חשי־‬ ‫בות רבה‪ ,‬כפי ששקד מספר‪" :‬הייתי גרוע באנ־‬ ‫גלית‪ ,‬ואז ישבתי עם איילין‪ ,‬והוא לא ויתר עלי‪.‬‬ ‫קראנו כמה שעות רק באנגלית‪ ,‬עשינו תרגילים‪,‬‬ ‫ובשני המבחנים שהיו לי קיבלתי יותר מ‪."80-‬‬ ‫משה אלמו (‪ ,)25‬הנדסאי תעשייה וניהול‪ ,‬מסביר‬ ‫למה הוא בחר לקחת חלק בהתנדבות‪" :‬אני מגיע‬ ‫כדי למלא חלקים אצלי בנפש"‪ .‬זכורה לו במיוחד‬ ‫הפעילות שבה כל אחד סיפר איפה הוא רואה את‬ ‫עצמו בעוד ‪ 10‬שנים‪" .‬גם אנחנו הסטודנטים התח‬ ‫חלנו לחשוב על הנושא‪ ,‬וגילינו על עצמנו דברים‬ ‫חדשים"‪.‬‬ ‫לידיעת המתעניינים‪ ,‬שובל רוצה להיות מורה‬ ‫או גננת‪ ,‬ושקד מתכוון להפוך לאיש עסקים‪.‬‬ ‫דגש מיוחד שמים על קריאת ספרים‪ .‬כל ילד‬ ‫בוחר לעצמו ספר‪ ,‬לפי תחומי העניין שלו‪ .‬אחרי‬ ‫שמסיימים לקרוא‪ ,‬כל אחד מספר לחבריו על מה‬ ‫שקרא‪.‬‬ ‫במהלך השנה ביצעו הסטודנטים מגוון פעילויות‬ ‫הקשורות בזהות הקהילה‪ ,‬שימור המסורת‪ ,‬משברי‬ ‫העלייה והמאבק בגזענות‪ .‬שקד התרשם במיוחד‬ ‫מהפעילות בנושא חג הסיגד‪ ,‬שעזרה לו להבין את‬ ‫חשיבותו של היום‪.‬‬ ‫מלסה מסכם ואומר שהתרומה עובדת בשני‬ ‫הכיוונים‪" :‬הילדים נהנים מעזרה לימודית ומשעות‬ ‫כיף‪ ,‬ואילו הסטודנטים מרוויחים תחושת ערך‪ .‬אין‬ ‫כמו לתרום‪ ,‬במיוחד לקהילה שלך"‪.‬‬ ‫‪ሕይወትን የሚያድን ትንሽ ምርመራ‬‬ ‫‪ነው። ምክንያቱም በለጋሾች መዝገብ‬‬ ‫‪ውስጥ የሚገኙ ኢትዮጵያውያን ቁጥር‬‬ ‫‪አነስተኛ በመሆኑ ነው።‬‬ ‫‪በለጋሾች መዝገብ ውስጥ መመዝገብ‬‬ ‫‪በጣም ቀላል ሲሆን ምንም ዓይነት‬‬ ‫‪ክፍያ አይከፈልበትም። ማድረግ‬‬ ‫‪የሚያስፈልገው ቅጽ መሙላትና ትንሽ‬‬ ‫‪ደም መስጠት ብቻ ነው። ዕድሜያቸው‬‬ ‫‪ከ18 እስከ 50 ዓመት ድረስ የሆኑና‬‬ ‫‪ጤንነታቸው የተሟላ ሰዎች መቅኒውን‬‬ ‫‪መለገስ ይችላሉ። መመዝገብ የሚቻለው‬‬ ‫‪“ዔዜር መጽዮን” የተባለ ድርጅት‬‬ ‫‪በሚያዘጋጃቸው የሚቭጻ ቀናት ውስጥ‬‬ ‫‪ነው። የልገሳ ዘመቻውን የሚመለከቱ‬‬ ‫‪እወጃዎች በመገናኛ ብዙኃንም‬‬ ‫‪ይተላለፋሉ።‬‬ ‫‪መስጠት ለ100 ያህል የተለያዩ በሽታዎች‬‬ ‫‪የሚረዳ ሲሆን ከእነሱም ውስጥ የተለያዩ‬‬ ‫‪የካንሰር ዓይነቶችና በዘር ውርስ‬‬ ‫‪የሚተላለፉ በሽታዎች ይገኙበታል።‬‬ ‫‪ለዚህ ዓይነት ሕክምና ምስጋና‬‬ ‫‪ይግባውና ብዙ ሕይወት ድኗል።‬‬ ‫‪መቅኒ ለጋሹና ተቀባዩ በመካከላቸው‬‬ ‫‪“ጄኔቲካዊ” ስምሙነት ስለሚያስፈልጋቸው‬‬ ‫‪አንድ ኢትዮጵያዊ ይህ የመቅኒ‬‬ ‫‪ልገሣ የሚያስፈልገው ከሆነ ከሌሎቹ‬‬ ‫‪ኢትዮጵያውያን ዘንድ ለጋሽ የመገኘቱ‬‬ ‫‪ሁኔታ በጣም ከፍተኛ ነው። ነገር‬‬ ‫‪ግን አንድ ኢትዮጵያዊ በእነዚህ ከላይ‬‬ ‫‪በተጠቀሱት ዓይነት በሽታዎች ቢታመም‬‬ ‫‪ከሌሎች የእስራኤል ኅብረተሰቦች ጋር‬‬ ‫‪ሲወዳደር የመዳን ኃይሉ በጣም ዝቅተኛ‬‬ ‫‪በእስራኤል ውስጥ ከቅልጥም‬‬ ‫)”‪መቅኒ (“ሞዋኽ ኤጼም‬‬ ‫‪ለጋሾች ውስጥ የኢትዮጵያውያን‬‬ ‫‪ቁጥር ግማሽ ፐርሰንት ብቻ‬‬ ‫‪ነው። በእስራኤል ውስጥ 600 ሺህ‬‬ ‫‪ሰዎች በቅልጥም መቅኒ ለጋሾች መዝገብ‬‬ ‫‪ውስጥ የሚገኙ ሲሆን ከእነዚህ ውስጥ‬‬ ‫‪ኢትዮጵያውያን ግማሽ ፐርሰንት (በቁጥር‬‬ ‫‪ደግሞ 3100) ናቸው። ለዚህ ምክንያቱ‬‬ ‫‪ጥቅሙን በደንብ ያለማወቅ ሊሆን‬‬ ‫‪ይችላል። ለዚህ ጉዳይ የሚያስፈልገው‬‬ ‫‪ለምርመራ ትንሽ ደም ብቻ መስጠት‬‬ ‫)”‪መሆኑ እየታወቀ የነቀርሳ (“ካንሰር‬‬ ‫‪በሽተኞችን ነፍስ ለማዳን የማይፈልግ ማን‬‬ ‫?‪ነው‬‬ ‫‪መቅኒን ከአንዱ ሰው ወስዶ ለሌላ‬‬ ‫מאי ‪ | 2012‬ידיעות נגט | ‪13‬‬ ‫צוֹר לי כבשה‬ ‫‪የበግ ቅርጽ ሥራልኝ‬‬ ‫הכבשים של דרסה‪ .‬הצופים מתפעמים‬ ‫מי שרואה את פסלי הכבשים של דרסה מתקשה להאמין שהאמן המוכשר‬ ‫מתמודד עם לקות נפשית וכבדות ראייה >>> מרכז יובלים של עמותת אנוש‬ ‫בקרית גת מאפשר לו להעניק משמעות ליצירתו ולחייו‬ ‫‪የደረሰ መንግሥቱን የበግ ቅርጾች ያየ ሰው ይህ ልዩ ተሰጥኦ ያለው የሥነ ጥበብ ባለሙያ‬‬ ‫‪“ሥነ ልቡናዊ ጉዳትና የማየት ችግር አለበት” ቢባል አያምንም >>> በኦሪት ዘነበ‬‬ ‫מאת אורית זנבה‬ ‫יש האומרים כי אדם עם‬ ‫חסך כלשהו בתיפקוד‪,‬‬ ‫מפוצה על ידי כישרון אחר‪.‬‬ ‫דרסה ניחן בכישרון אמנוש‬ ‫תי‪ ,‬ומצליח לטפח אותו למרות הלקות‬ ‫הנפשית וכבדות הראייה‪.‬‬ ‫הוא עלה ארצה לפני שנים אחדות ומ־‬ ‫תגורר בהוסטל בקרית גת‪ .‬מדי יום הוא‬ ‫מגיע למרכז יובלים‪ ,‬שפועל במסגרת‬ ‫עמותת "אנוש"‪ ,‬במטרה לתת למתמו־‬ ‫דדים עם פגיעות נפש כלים להשתלבות‬ ‫תעסוקתית‪.‬‬ ‫מי שעדיין לא שולט בעברית לומד‬ ‫באולפן שהוקם במרכז‪ .‬יש גם קורסי‬ ‫הכנה לעולם העבודה‪ ,‬ניהול תקציב ועוד‪ .‬דרסה מפסל‪ .‬לא זז מסדנת הקרמיקה‬ ‫בסדנאות קרמיקה ומיחזור נייר מייצרים‬ ‫מוצרים שונים ומוכרים אותם בקהילה‪.‬‬ ‫שהוא מצליח להתגבר על לא מעט קשיים‪ :‬קליטה‬ ‫מרגע שדרסה גילה את סדנת הקרמיקה‪ ,‬הוא לא בארץ חדשה‪ ,‬הסתגלות לדיירים שאינם מבינים‬ ‫זז ממנה מדי יום מפתיחתה ועד לסיום הפעילות‪ .‬את שפתו‪ ,‬התמודדות עם פגיעות נפש ועם כבדות‬ ‫משתתפי הסדנה יוצרים פסלים‪ ,‬דמויות של בעלי ראייה‪.‬‬ ‫חיים‪ ,‬קערות ועוד ועוד‪ .‬ההתמחות המיוחדת שלו‬ ‫במקום להנציח את נכותו‪ ,‬הצוות ובעיקר דרסה‬ ‫היא יצירות מדהימות של כבשים‪.‬‬ ‫עצמו הבינו כי אומנם הוא לא יכול להשתמש בעי־‬ ‫האיש מהווה השראה לכל המתמודדים‪ ,‬כיוון ניו‪ ,‬אך הוא יכול לשמוע‪ ,‬להריח ולמשש‪.‬‬ ‫בגלל כבדות הראייה הוא כמעט לא‬ ‫רואה דבר‪ ,‬רק צלליות‪ ,‬אבל למרות המ־‬ ‫גבלה הוא יוצר עבודות מרשימות‪ .‬זוהי‬ ‫מלאכה שדורשת כישרון ודיוק‪ ,‬עבו־‬ ‫דה לא פשוטה לכל אחד‪ ,‬ובוודאי לאדם‬ ‫שאינו רואה‪.‬‬ ‫באחד המפגשים ישבתי מולו וביקש־‬ ‫תי שילמד אותי לפסל כבשה‪ .‬הוא הנחה‬ ‫אותי להתחיל מהכנת צורת שבלול‪ ,‬שיש‬ ‫להדביק על גב החיה‪ .‬כל שבלול שהכנ־‬ ‫תי הוא מישש‪ ,‬החזיר למקומו וציין שזה‬ ‫לא מדויק מספיק‪ .‬לא מעט פעמים הייתי‬ ‫צריכה לחזור על עבודתי‪ ,‬עד שהוא אישר‬ ‫לי להמשיך לשלב הבא‪.‬‬ ‫אנשים רבים רואים את עבודותיו‪ ,‬נפ־‬ ‫עמים מכישרונו ומאישיותו ומזמינים את‬ ‫הכבשים על פי צבעים וגדלים שונים‪ .‬דו־‬ ‫גמאות של כבשים מוצגות בארון מיוחד‬ ‫במרכז‪ ,‬בתערוכה שכינויה הבלתי רשמי‬ ‫הוא "הכבשים של דרסה"‪.‬‬ ‫צוות המרכז גאה בהזדמנות שניתנה לנו לאפשר‬ ‫לדרסה להעניק משמעות לעשייתו ובמה להתקד־‬ ‫מות אישית מבחינה חברתית ותעסוקתית‪.‬‬ ‫>>> הכותבת היא מנהלת מרכז "יובלים"‬ ‫בעמותת "אנוש" בקרית גת‬ ‫יש מקום לעולים?‬ ‫?‪ለአዲስ ገቢዎች ቦታ ይኖር ይሆን‬‬ ‫האם חסרות מיטות במרכזי הקליטה? >>> מי יטפל בבקשות לעלייה על‬ ‫פי חוק השבות? >>> שאלות לגבי המשך העלייה מאתיופיה‬ ‫”‪በ“መርካዝ ቅሊጣዎች” ውስጥ ያሉት አልጋዎች ቁጥር ትንሽ ነው ወይ? በ“መመለስ ሕግ‬‬ ‫‪(ኾክ ሃሽቩት”) አማካይነት ወደ እስራኤል ለመምጣት የሚፈልጉትን ግለሰቦች ጉዳይስ ማን‬‬ ‫‪ነው የሚከታተለው? >>> ከኢትዮጵያ የ“ዓልያ” መቀጠልን አስመልክቶ የሚነሡ ጥያቄዎች‬‬ ‫עולים במרכז הקליטה באשקלון‪“ .‬למה‬ ‫לעצור את העלייה?” | צילום‪ :‬אגינצ’ו רטה‬ ‫נמשך הוויכוח בין גורמי הקליטה‪ :‬האם‬ ‫רצוי להגביר את קצב העלייה מאתיופיה?‬ ‫בעקבות החלטת הממשלה להעלות את שא־‬ ‫רית יהודי אתיופיה‪ ,‬נבדקה בתקופה האחרונה‬ ‫רשימה של כ־‪ 8,000‬מועמדים‪ .‬כ־‪ 6,000‬מהם‬ ‫נמצאו זכאים לעלייה‪ ,‬וכ־‪ 2,000‬לא אושרו‪.‬‬ ‫מבין הזכאים כ־‪ 3,000‬עולים כבר הגיעו ארצה‪,‬‬ ‫וכ־‪ 3,000‬עדיין ממתינים במחנות באתיופיה‪.‬‬ ‫אושרו לעלייה מי ששייכים לזרע ישראל‬ ‫מצד האם‪ ,‬מוכנים להתגייר‪ ,‬רשומים בפנקס‬ ‫הממתינים מ־‪ 2007‬והוגשה בקשה מצד קרובי‬ ‫משפחתם בישראל‪ .‬בנוסף‪ ,‬מדובר על כ־‪400‬‬ ‫איש שזכאים לעלות על פי חוק השבות‪.‬‬ ‫עמוס ארבל ממשרד הפנים התריע בדיון‬ ‫שנערך בוועדת הקליטה של הכנסת‪ ,‬כי עם‬ ‫סיום פעילות רשות האוכלוסין באתיופיה‪ ,‬לא‬ ‫יהיה מי שיבדוק זכאות לעלייה על פי חוק הש־‬ ‫בות‪" .‬לא נסיים לבדוק את כל הזכאים‪ ,‬ואנחנו‬ ‫מניחים שעם השנים יצוצו בקשות חדשות לע־‬ ‫לייה‪ .‬צריך למסד את התהליך‪ ,‬באחריות הסוכ־‬ ‫נות היהודית‪ ,‬כמו בכל יתר מדינות העולם"‪.‬‬ ‫כזכור‪ ,‬הממשלה קבעה שקצב העלייה יע־‬ ‫מוד על ‪ 200‬עולים בחודש לפחות‪ .‬כעבור שנה‬ ‫הוחלט להאט את קצב העלייה ל־‪ 110‬עד ‪170‬‬ ‫עולים בחודש‪ ,‬מחשש למחסור במיטות במר־‬ ‫כזי הקליטה‪ .‬המשמעות היא שמשך ההמתנה‬ ‫לעלייה יכול להגיע לשנתיים ויותר‪ ,‬בתנאים‬ ‫קשים של צפיפות‪ ,‬רעב ומחלות במחנות המ־‬ ‫עבר באתיופיה‪.‬‬ ‫על פי נתוני הסוכנות היהודית‪ ,‬יש כיום כ־‬ ‫‪ 1,200‬מיטות פנויות במרכזי הקליטה‪ .‬עד סוף‬ ‫אוגוסט צפויות להתפנות עוד כ־‪ 1,500‬מיטות‪,‬‬ ‫לאחר שהמשפחות יעברו לדיור קבע בבתים‬ ‫שכבר נחתמו חוזים לרכישתם‪.‬‬ ‫"אם תהיה בעתיד מצוקת מיטות‪ ,‬נוכל לדון‬ ‫מחדש במספרים"‪ ,‬אמר ח"כ שלמה מולה‪" ,‬אבל‬ ‫בינתיים‪ ,‬למה לעצור את העלייה?"‪.‬‬ ‫חביב קצב‪ ,‬סמנכ"ל דיור במשרד הקליטה‪,‬‬ ‫טען כי מספר המיטות הפנויות נמוך יותר‪ .‬אב־‬ ‫רהם נגוסה‪ ,‬מנכ"ל אירגון "מכנף דרום לציון"‪,‬‬ ‫מתח ביקורת על מדיניות המכסות‪ ,‬שאינה‬ ‫נהוגה לגבי עולים משום מדינה אחרת‪.‬‬ ‫‪ንኡሸተይ‬‬ ‫‪ምርመራ‬‬ ‫‪ዝለዓለ‬‬ ‫‪ሂወት‬‬ ‫‪እንትተድሕን‬‬ ‫‪"ሙዋኽ ሃኤፀም" ብዝብል‬‬ ‫‪ሸም ዝካየድ ምርመራ ደም‬‬ ‫‪ለገስቲ ኢትዮጵያውያን ምስ‬‬ ‫‪ካልኦት እስራኤላውያን‬‬ ‫‪ክነፃፀር እንተሎ ፍርቂ ነጥቢ‬‬ ‫‪(0.5%) ጥርሕ’ዮም።‬‬ ‫‪ብሕማም መንሸሮ‬‬ ‫‪(ሳርታን) ንዝሳቐዩ ሕሙማት‬‬ ‫‪ንምድሓን ኣስታት 600‬‬ ‫‪ሸሕ ካብዝኾኑ ሙዋኽ‬‬ ‫‪ሃኤፀም ደም ምርመራ‬‬ ‫‪ለገስቲ እስራኤላውያን 3100‬‬ ‫‪ኢትዮጵያውያን ጥራሕ’ዮም‬‬ ‫‪ናይ ደም ምርመራ ዝገበሩ።‬‬ ‫‪ንዝሓመመ ንምድሓን‬‬ ‫‪ዘይደልይ ኢትዮጵያዊ‬‬ ‫‪ስለዘየለ እቲ ዋና ምኽንያት‬‬ ‫‪ክኾን ዝኸል ኢትዮጵያውያን‬‬ ‫‪ብዛዕባዚ ሕማም ዘለዎም‬‬ ‫‪ፍልጠት ኣዝዩ ዝነኣሰ‬‬ ‫‪ብምዃኑ ጥራይ’ዩ ንማለት‬‬ ‫‪ይካኣል። ምኽንያቱ ጠብታ‬‬ ‫‪ደም ብምሃብ ጥራይ ሂወት‬‬ ‫‪ምድሓን ዘኣክል ዐብይ‬‬ ‫‪ተግባር የለን ስለዝኾነ።‬‬ ‫‪ብመጥባሕቲ ኣቢሉ ኣብ‬‬ ‫‪ነብስኻ ዘኣቱ እዚ ደም‬‬ ‫‪ዝተፈላለዩ ናይ መንሸሮ‬‬ ‫‪(ሳርታን) ሕማማት ሓዊስካ‬‬ ‫‪ንኣስታት 100 ዘኣኽሉ‬‬ ‫‪ካልኦት ዝተፈላለዩ ሕማማት‬‬ ‫‪ይፍውስ። ብኸምዚ ዓይነት‬‬ ‫‪መጥባሕቲውን ብዙሓት‬‬ ‫‪እስራኤላውያን ካብዚ ክፉአ‬‬ ‫‪ሕማም ድሒኖም’ዮም።‬‬ ‫‪ነኣብነት ኣይበሎ ዳኣ’ምበር‬‬ ‫‪በዚ ሕማምዚ ዝተታሕዘ‬‬ ‫‪ኢትዮጵያዊ ደም ካብዝለገሱ‬‬ ‫‪ኢትዮጵያውያን ተመሳሳሊ‬‬ ‫‪ደም ናይ ምርካብ ዕድሉ‬‬ ‫‪ዝለዓለ ስለዝኾን ናይ‬‬ ‫‪ምድሓን ዕድሉውን ዝለዓለ’ዩ።‬‬ ‫‪ኣብዚ እዋን’ዚ ግና ደም ናይ‬‬ ‫‪ዝለገሱ ኢትዮጵያውያን ቁፅሪ‬‬ ‫‪ብዝሓት ውሑድ ስለዝኾነ‬‬ ‫‪ተመሳሳሊ ደም ናይ ምርካብ‬‬ ‫‪ዕድሉ ኣዝዩ ዝነኣሰ እዩ።‬‬ ‫‪ደም ምርመራ ክገብር‬‬ ‫‪ዝደልይ ሰብ ብዘይ ክፍሊት‬‬ ‫‪ደሙ ንኽህብ ፍቓደኛ‬‬ ‫‪ምዃኑ ንምርግጋፅ ኣብ‬‬ ‫)‪ዝተዳለወ ፎርም (ቅጥዒ‬‬ ‫‪ሸሙ ብምምላእ ደም ከወፍይ‬‬ ‫‪ይኸእል እዩ። ጥዕንኡ‬‬ ‫‪ዝተማለእ ዕድሚኡውን ካብ‬‬ ‫‪18-50 ክኾን ይግባእ። “ኤዘር‬‬ ‫‪ምፅዮን” ዝተባህለ ውድብ‬‬ ‫‪ብዘውፀኦ መደብ መሰረት‬‬ ‫‪ብምኻድ ደም ክተወፍዩ‬‬ ‫‪ትኸእሉ ኢኹም።‬‬ ‫‪ደም ምርመራ ዝካየደሉ‬‬ ‫‪መዓልቲ ብመራኸቢ ሓፋሸ‬‬ ‫‪ኣቢሉ ክግለፅ’ዩ ተኸታተሉ።‬‬ ‫‪ | 14‬ידיעות נגט | מאי ‪2012‬‬ ‫ידיד הקהילה הלך לעולמו‬ ‫‪የኅብረተሰባችን ወዳጅ ከዚህ ዓለም በሞት ተለዩ‬‬ ‫בזכות פעילותו של חזי עובדיה ז"ל‪ ,‬הכיר הרב עובדיה יוסף‬ ‫בשנות ה‪ '70-‬ביהדותם של בני הקהילה‬ ‫‪ራቭ ዖቫዲያ ዮሴፍ በ1973 ለኢትዮጵያውያን ይሁዲዎች ዕውቅና‬‬ ‫‪ሰጥተዋል። ይህንን ሊወስኑ የቻሉት ሔዚ ዖቫዲያ (ነ.ይ.) ባደረጉት‬‬ ‫‪ትልቅ ጥረትና ግፊት ነው። >>> በባትያ ማኮቨር‬‬ ‫צילום‪ :‬חיים צח‪" ,‬ידיעות אחרונות"‬ ‫עובדיה יוסף‪ ,‬והגיש לו תיק מסמכים עם הוכחות ליהדותם‪.‬‬ ‫מאת בתיה מקובר‬ ‫ב־‪ 1973‬שלח הרב עובדיה יוסף לחזי עובדיה את המכתב‬ ‫חזי עובדיה‪ ,‬מי שקיבל בשנות ה־‪ '70‬את מכתבו המפורסם‪ ,‬שבו פסק‪" :‬לפי עניות דעתי הפלאשים הם יהודים‪,‬‬ ‫של הרב עובדיה יוסף המכיר‬ ‫שחייבים להצילם מטמיעה ומהתבוללות ולה־‬ ‫ביהדותם של יוצאי אתיופיה‪,‬‬ ‫חיש עלייתם ארצה‪ ,‬ולחנכם ברוח תורתנו הק־‬ ‫הלך לעולמו בגיל ‪.90‬‬ ‫דושה ולשתפם בבניין ארצנו הקדושה‪ ,‬ושבו‬ ‫בחברה הישראלית הוא ידוע כרס"ר המי־‬ ‫בנים לגבולם"‪.‬‬ ‫תולוגי של הבקו"ם בתל השומר‪ ,‬תפקיד‬ ‫מיכאל אשכול מקרית גת פגש את חזי עו־‬ ‫שמילא במשך ‪ 30‬שנה‪ .‬בקרב הקהילה נודע‬ ‫בדיה ב־‪ 1971‬בישראל‪ .‬עובדיה אירגן לאשכול‬ ‫כמי שפעילותו סייעה להגשמת העלייה לי־‬ ‫תעודת תייר‪ ,‬כדי שיוכל לבקר בישראל ואחר‬ ‫שראל‪.‬‬ ‫כך לשוב לאתיופיה ולהקים בתי ספר יהודיים‬ ‫ב־‪ 2009‬נפגשנו עם עובדיה בביתו ברחוב‬ ‫במחוז טיגראי‪ .‬מאז נוצרו קשרים הדוקים בין‬ ‫בות‪ .‬הוא סיפר על ביקורו באתיופיה בשנת‬ ‫השניים‪ ,‬והקשר נמשך עד ימיו האחרונים‪.‬‬ ‫‪" :'55‬התפלאתי לגלות שם יהודים יקרים‪,‬‬ ‫מתי אליאס פגש את חזי עובדיה ב־‪,1964‬‬ ‫שומרי מצוות‪ .‬חשתי כאילו עלו מעולם הת־‬ ‫כשהיה בכיתה י"ב‪" .‬החיילים אמרו לו שיש מי־‬ ‫נ"ך‪ ,‬והם שומרים מסורת של אלפי שנים"‪.‬‬ ‫שהו מאתיופיה‪ ,‬והוא ניגש אלי"‪ ,‬נזכר אליאס‪.‬‬ ‫"הוא הצטרף אלינו למאבק למען העלייה‪ .‬קש־‬ ‫מאז אותו ביקור החל לחקור את תולדות הרב עובדיה יוסף‪ .‬פסיקה‬ ‫יהודי אתיופיה‪ .‬הוא נפגש פעמיים עם הרב שחוללה מפנה‬ ‫ריו הרחבים עם אישים בחברה הישראלית עזרו‬ ‫חינוך מסורתי או מודרני?‬ ‫?‪ባህላዊ ወይስ ዘመናዊ ትምህርት‬‬ ‫כנס ארצי של סטודנטים להוראה יוצאי אתיופיה נערך במכללת אורנים‬ ‫‪መምህር ለመሆን ለሚሠለጥኑ የኅብረተሰባችን ወጣቶች‬‬ ‫‪በኦራኒም ኮሌጅ ብሔራዊ ጉባኤ ተካሄደ >>> በያሮን ደስታ‬‬ ‫מאת ירון דסטה‬ ‫הכנס השנתי השני של התוכניות להש‬ ‫כשרת מורים יוצאי אתיופיה במכללות‬ ‫לחינוך נערך השנה במכללת אורנים‪.‬‬ ‫בתוכנית משתתפות ארבע מכללות‪:‬‬ ‫אורנים‪ ,‬סמינר הקיבוצים‪ ,‬אפרתה ואחוה‪ .‬מטרת הכנס‬ ‫היתה חיזוק זהות המורה‪ ,‬המכשיר עצמו כשגריר של‬ ‫שינוי חברתי ומודל לחיקוי לתלמידיו‪.‬‬ ‫הכנס עסק ב"חינוך בין מסורת למודרנה"‪ .‬התכ־‬ ‫נים שהועלו בו סבבו סביב הזהות המיוחדת של יהודי‬ ‫אתיופיה‪.‬‬ ‫הכנס נפתח בברכות של פרופ' יאיר קארו‪ ,‬נשיא‬ ‫מכללת אורנים‪ ,‬וד"ר אורנה ש"ץ‪-‬אופנהיימר‪ ,‬נציגת‬ ‫האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך‪.‬‬ ‫במרכז הכנס עמדה הרצאתו של הרב שלום שרון‪,‬‬ ‫עבודה בקבוצה‪ .‬המורה כמודל לחיקוי‬ ‫אשר בימים אלה יצא ספרו "מסיני לאתיופיה – עולמה‬ ‫ההלכתי והרעיוני של יהדות אתיופיה"‪.‬‬ ‫בהרצאתו עסק הרב בשילוב בין המסורת העתיקה‬ ‫של הקהילה ובין אתגרי ההשתלבות בחברה ישראלית‪.‬‬ ‫ההרצאה‪ ,‬שתובלה בהומור‪ ,‬סחפה את פרחי ההוראה‪.‬‬ ‫בסיום ההרצאה הסטודנטים התפזרו לסדנאות‪ .‬בח־‬ ‫לקו האחרון של היום התקיים פאנל של מורים ויועצים‬ ‫בני הקהילה המדברים מהשטח‪ .‬הנחתה את הפאנל ד"ר‬ ‫אסתר קלניצקי‪ ,‬והשתתפו בו אילן סהלו ‪ -‬מרצה ויועץ‬ ‫חינוכי‪ ,‬אייצ'ש איתמר צגאי ‪ -‬מחנכת כיתה‪ ,‬אילנה‬ ‫אברהם ‪ -‬מורה בחינוך המיוחד‪ ,‬בליינש מקונן ‪ -‬יועצת‬ ‫ורכזת ארצית של תוכנית החומש במשרד החינוך‪.‬‬ ‫חברי הפאנל סיפרו על התמודדויות שחוו כמורים‬ ‫צעירים ויועצים חדשים במערכת‪ ,‬ועל קשיים ואתג־‬ ‫רים העומדים בפני כל מורה‪.‬‬ ‫>>> הכותב משמש רכז התוכנית במכללת אורנים‬ ‫חזי עובדיה ז”ל‪“ .‬חשתי כאילו עלו מעולם התנ”ך”‬ ‫להשיג את המטרה"‪.‬‬ ‫"הוא היה מורה הדרך שלי"‪ ,‬אומר העיתונאי ואיש הרדיו‬ ‫רחמים אלעזר‪" .‬הייתי נער צעיר פה בישראל‪ ,‬והוא פתח לנו‬ ‫דלתות רבות"‪.‬‬ ‫חבר יקר של יהודי אתיופיה הלך לעולמו‪ .‬יהי זכרו ברוך‪.‬‬ ‫ים של זהירות‬ ‫יציאה לים עם המשפחה או החברים היא‬ ‫דרך נהדרת ליהנות בקיץ >>> מי שלא מודע‬ ‫לסכנה‪ ,‬עלול לשלם מחיר כבד‬ ‫עוד לפני שעונת הרחצה יצאה‬ ‫לדרך‪ ,‬כבר אירעו שני מקרי טביעה‬ ‫של יוצאי אתיופיה‪.‬‬ ‫ליאור אבטה בן ה‪ 10-‬טבע למו‬ ‫וות בחוף אשקלון‪ .‬רותי יאלו‪ ,‬בת ‪26‬‬ ‫מראשון לציון‪ ,‬טבעה בחוף דוגית‬ ‫בכינרת‪ ,‬לאחר שנסחפה על מזרון ים‬ ‫יחד עם הארוס שלה‪.‬‬ ‫חופשת הקיץ היא זמן נהדר לבי־‬ ‫לוי בים עם המשפחה או החברים‪,‬‬ ‫אבל חשוב מאוד להקפיד על כללי‬ ‫זהירות‪ .‬הים אינו צפוי ומסוכן אפילו‬ ‫לשחיינים מיומנים‪ .‬לא כולם מודעים‬ ‫לסכנה‪ ,‬ומי שלא נזהר עלול לשלם‬ ‫את המחיר‪.‬‬ ‫כללי זהירות לרחצה בטוחה בים‪:‬‬ ‫שוחים רק בחוף מוכרז בנוכחות‬ ‫מציל‪ .‬נכנסים רק לאזורים שהוגדרו‬ ‫מראש על ידי המציל‪ .‬נשמעים תמיד‬ ‫להוראות המציל‪.‬‬ ‫גם במים רדודים סטייה קלה הצידה‬ ‫עלולה לגרום לנפילה לבור‪ ,‬שבו המים‬ ‫עמוקים‪ .‬במקומות רחצה מוסדרים‬ ‫הבורות מסומנים בדגלים או חבלים‪.‬‬ ‫רוב הטביעות מתרחשות במרחק מט־‬ ‫רים ספורים מהחוף‪.‬‬ ‫לא שוחים לבד בים‪ ,‬גם אם יודעים‬ ‫לשחות‪ .‬מי שלא יודע לשחות ייכנס‬ ‫רק למים הרדודים‪ ,‬מול סוכת המציל‪,‬‬ ‫בליווי אדם שכן יודע לשחות‪.‬‬ ‫על ההורים להשגיח על הילדים‬ ‫בכל שהייה במים‪ .‬אם הילדים קטנים‬ ‫או אינם יודעים לשחות‪ ,‬יש להישאר‬ ‫במרחק נגיעה מהילד ובקשר עין עימו‪,‬‬ ‫ולא לעסוק בשום דבר אחר‪ ,‬אפילו לא‬ ‫לדבר בטלפון‪ .‬בדגל אדום צריך לש־‬ ‫מור במיוחד על הילדים‪ .‬בדגל שחור‬ ‫הרחצה אסורה‪.‬‬ ‫לא הולכים על המזח ועל שובר‬ ‫הגלים או שוחים בקרבתם‪ .‬מצופים‬ ‫וגלגלי ים לא מהווים תחליף להשגחה‬ ‫וזהירות‪ .‬המתקנים המתנפחים גור־‬ ‫מים להיסחפות מהירה יותר כתוצאה‬ ‫מזרם או רוח‪ .‬חובה להתאים אותם‬ ‫למשקל האדם ולגילו‪ .‬מותר להיכנס‬ ‫עם המצופים רק בדגל לבן‪ ,‬וגם זאת‬ ‫רק אם יודעים לשחות היטב‪.‬‬ ‫הורים שאיבדו ילד או ילדה ייג־‬ ‫שו מייד לתחנת ההצלה הקרובה‪.‬‬ ‫חשוב מאוד למנוע גישה למאגרי‬ ‫מים‪ ,‬למשל בריכה פרטית‪ ,‬בורות‬ ‫מים בטבע וכדומה‪ .‬לא לשכוח בעת‬ ‫שהותכם בשמש למרוח קרם הגנה‪,‬‬ ‫לחבוש כובע ולהרבות בשתייה‪.‬‬ ‫גם בבית צריך להיזהר‪ :‬מרוקנים‬ ‫את המים מכל מיכל‪ ,‬דלי‪ ,‬אמבט‪,‬‬ ‫גיגית ובריכה מתנפחת‪ ,‬כשהם לא‬ ‫בשימוש‪.‬‬ ‫המידע לקוח מהנחיות עמותת‬ ‫"בטרם" ואירגון המצילים הארצי‪.‬‬ ‫מאי ‪ | 2012‬ידיעות נגט | ‪15‬‬ ‫סופר או כדורגלן?‬ ‫?‪ደራሲ ወይስ የእግር ኳስ ተጫዋች‬‬ ‫מקום שלישי בתחרות סיפורים ארצית לאלמוג סהלו בן ה־‪10‬‬ ‫>>> הטיפ שלו לילדים אחרים‪" :‬פשוט להתחיל לכתוב"‬ ‫‪የ10 ዓመቱ ሳህሉ አልሞግ በአገር-አቀፉ የትረካ ውድድር ላይ 3ኛ ወጣ። >>> በግርማው መንግሥቱ‬‬ ‫מאת גרמאו מנגיסטו‬ ‫אלמוג סהלו‪ ,‬בן ‪ 10‬מאשקלון‪ ,‬זכה‬ ‫במקום שלישי בתחרות כתיבה ארש‬ ‫צית‪ ,‬שבמסגרתה התמודדו אלפי‬ ‫תלמידים‪ .‬סיפורו יודפס בספר מיוחד‪,‬‬ ‫שעומד לצאת לאור‪.‬‬ ‫הילד המוכשר נולד להורים צעירים‪ ,‬שבעצמם‬ ‫גילו עניין רב בכתיבה בילדותם‪ ,‬אולם מנסיבות המ־‬ ‫קום והזמן לא הוציא לפועל את הפוטנציאל הטמון‬ ‫בהם‪ .‬הבן מרשים בכתיבתו את הסביבה‪ .‬הוא משתתף‬ ‫בסדנת כתיבה בבית ספר "דקל"‪ ,‬שבו הוא לומד‪.‬‬ ‫הזכייה היא לא רק תוצאה של כישרון טבעי‪ ,‬היא‬ ‫גם השקעה מושכלת ומסורה של ההורים בחינוך‬ ‫הילד‪" .‬יש לי מעין ספרייה בבית"‪ ,‬מצהיר אלמוג‪,‬‬ ‫"אבא שלי מוציא הרבה כסף על ספרים‪ ,‬אבל בסוף‬ ‫זה משתלם"‪.‬‬ ‫פעולות נוספות שעשו הוריו כדי לסייעו לו להצ־‬ ‫טיין‪ :‬בילדותו רכשו מגוון משחקים‪ ,‬שעזרו לו מאוד‬ ‫לפתח את כישורי החשיבה‪ .‬לפני שנכנס לכיתה א'‪,‬‬ ‫רשמו אותו לתוכנית הכנה‪ ,‬כדי שיתחיל את לימודיו‬ ‫ברגל ימין‪.‬‬ ‫האכזבה היחידה של אלמוג מהוריו היא שלא‬ ‫רשמו אותו למועדון כדורגל‪" .‬מי שלא מגיע לתחום‬ ‫שהוא אוהב באמת‪ ,‬מתבאס‪ ,‬עוזב הכל ומפסיד את‬ ‫כל החלומות שלו"‪ ,‬אומר הילד בטון בוגר‪.‬‬ ‫אלמוג והוריו‪“ .‬כל אחד יכול להבין את הסיפור בדרך שלו”‬ ‫האם איילה מנסה להרגיע את הילד‪ ,‬ומבטיחה לו‬ ‫כי ככל שיגדל יהיה עצמאי יותר ויוכל לעשות את‬ ‫הדברים שהוא רוצה‪ .‬אלמוג מעלה טענה רצינית‪:‬‬ ‫"ילד צריך להתחיל להתפתח בגיל צעיר‪ .‬אם לא‬ ‫אתחיל בזמן לשחק כדורגל‪ ,‬ההתקדמות שלי תהיה‬ ‫צעד אחד קדימה‪ ,‬שני צעדים אחורה"‪.‬‬ ‫אני מפסיק את הדיון המשפחתי החשוב‪ ,‬ושואל את‬ ‫אלמוג מה המסר שרצה להעביר בסיפור‪" .‬המסר הוא‬ ‫חשיבות הנתינה‪ .‬אם אלה שיש להם לא יעזרו לאלה‬ ‫שאין להם‪ ,‬לא יהיה להם מה לאכול והם יתקשו להת־‬ ‫קיים בעולם‪ .‬לכן צריך לפתוח את הלב ולתת"‪.‬‬ ‫לאחר מכן הוא מסייג‪" :‬בכתיבה שלי המסר מוס־‬ ‫תר‪ ,‬וכל אחד יכול להבין בדרך שלו‪ .‬מי שיבין אחרת‪,‬‬ ‫זה גם בסדר"‪.‬‬ ‫הילד מכיר תודה לסוכנים שהפנימו בו את ערך‬ ‫הערבות ההדדית‪" :‬בבית הורי ובבית הספר למדתי‬ ‫את ערך הנתינה‪ .‬ההורים שלי הם שורש לכל ההצ־‬ ‫לחה שלי"‪.‬‬ ‫מה עוד למד מהוריו? "אבא לימד אותי להתמיד‬ ‫ולהשקיע בלימודים‪ ,‬כדי להצליח בחיים‪ ,‬לעולם לא‬ ‫להתייאש או לוותר‪ .‬אימי לימדה אותי לספר כל מה‬ ‫שקורה לי ולא להסתיר‪ ,‬כדי שאפשר יהיה לפתור‬ ‫את הדברים שמציקים לי ומונעים ממני להתקדם‬ ‫בלימודים ובחיים"‪.‬‬ ‫ההורים מעריפים שבחים על הבן שהביא להם‬ ‫אושר‪ .‬איילה‪" :‬בני מבריק‪ ,‬יש לו שאיפות גדולות‪,‬‬ ‫הוא רגיש ורחמן‪ .‬הוא מצליח ליצור קשר אפילו עם‬ ‫אנשים מבוגרים ומשוחח איתם על נושאים רבים‪.‬‬ ‫אני מרגישה מאושרת מהזכייה שלו"‪.‬‬ ‫האב מוסיף‪" :‬כשבני זכה‪ ,‬הייתי מאושר מאוד‪ .‬נק־‬ ‫ווה שנגיע איתו רחוק"‪.‬‬ ‫לילדים שרוצים לכתוב יש לאלמוג הצעה מו־‬ ‫עילה‪" :‬פשוט להתחיל לכתוב על כל דבר שעולה‬ ‫לראש"‪.‬‬ ‫‪የባሕር ላይ ዋና ጥንቃቄ‬‬ ‫‪በበጋ ጊዜ ከቤተሰባችሁ ወይም ከጓደኞቻችሁ ጋር ወደ ባሕር ሄዶ መዝናናት ጥሩ ጊዜ‬‬ ‫‪ማሳለፊያ ነው። ነገር ግን የባሕር ዋና አደጋዎችን የማይረዳ ከፍተኛ ዋጋ ሊከፍል ይችላል።‬‬ ‫‪አየር የሚሞሉ መንሳፈፊያዎች ከነፋስ‬‬ ‫‪ኃይል የተነሣ ዋናተኛውን በቀላሉ ወደ‬‬ ‫‪ሌላ ቦታ ገፍተው ይዘው ሊሄዱ ይችላሉ።‬‬ ‫‪ስለሆነም መንሳፈፊያዎቹ ለግለሰቡ ዕድሜና‬‬ ‫‪ክብደት የሚስማሙ መሆን አለባቸው።‬‬ ‫‪መንሳፈፊያዎቹን የሚጠቀመው ግለሰብ‬‬ ‫‪ዋና በደንብ መቻል ያለበት ሲሆን‬‬ ‫‪መንሳፈፊያዎቹን መጠቀም የሚቻለው‬‬ ‫‪ነጭ ባንዲራ ከተሰቀለ ብቻ ነው።‬‬ ‫‪ልጅ የጠፋባቸው ወላጆች ጉዳዩን‬‬ ‫‪ወደ ሕይወት አዳኞች ቢሮ በመቅረብ‬‬ ‫‪ወዲያውኑ ማሳወቅ አለባቸው። ልጆቻቸው‬‬ ‫‪የተጠራቀሙ የውሃ አካሎች (ለምሳሌ የግል‬‬ ‫)‪መዋኛ ገንዳዎች ወይም የውሃ ጉድጓዶች‬‬ ‫‪ወዳሉበት ቦታ እንዳይቀርቡ ወላጆች‬‬ ‫‪መከላከል አለባቸው።‬‬ ‫‪ፀሐይ ላይ በምትቆዩበት ጊዜ የመከላከያ‬‬ ‫‪ክሬም መቀባት፣ ቆብ ማድረግና ብዙ‬‬ ‫‪ውሃ መጠጣት አትርሱ። እቤት ውስጥም‬‬ ‫‪በምትሆኑበት ጊዜ አስፈላጊውን ጥንቃቄ‬‬ ‫‪ማድረግ ያስፈልጋል። ለምሳሌ የታቆረ‬‬ ‫‪ውሃን ከባልዲ፣ ከመታጠቢያ ገንዳ፣ ከሳፋ‬‬ ‫‪እና አየር በመንፋት ከሚዘጋጅ የላስቲክ‬‬ ‫‪የውሃ መዋኛ ገንዳ ውስጥ ማስወገድ‬‬ ‫‪ያስፈልጋል።‬‬ ‫‪በዚህ ጽሑፍ ውስጥ የቀረቡት መረጃዎች‬‬ ‫‪የተወሰዱትና ተለቅመው የተሰናዱት‬‬ ‫‪“በቴሬም” የሚባል ድርጅትና ብሔራዊ‬‬ ‫‪የሕይወት አድን ሠራተኞች ማኅበር‬‬ ‫‪ካዘጋጇቸው መመሪያዎች ውስጥ ነው።‬‬ ‫‪በጣም በትንሹ ወደ ጐን ብናፈገፍግ ወደ‬‬ ‫‪ጥልቅ የባሕር ውስጥ ጉድጓድ ልንወድቅ‬‬ ‫‪እንችላለን። በሥነ ሥርዓት በተያዙ‬‬ ‫‪የባሕር ዳርቻዎች ጥልቅ ጉድጓዶች ካሉ‬‬ ‫‪ከአጠገባቸው ባንዲራ ይሰቀላል ወይም‬‬ ‫‪ገመድ ይደረጋል። በነገራችን ላይ ብዙዎቹ‬‬ ‫‪የመስጠም አደጋዎች የሚከሰቱት ከባሕሩ‬‬ ‫‪ዳርቻ ብዙ ርቀት በሌለበት ሁኔታ ነው።‬‬ ‫‪ ጐበዝ ዋናተኛ ብትሆኑም እንኳን ባሕሩ‬‬ ‫‪ውስጥ ብቻችሁን አትዋኙ። ዋና በደንብ‬‬ ‫‪የማይችል ጥልቀት በሌለው የባሕሩ ክፍል‬‬ ‫‪ከሌላ አጃቢ ዋናተኛ ጋር መዋኘት ያለበት‬‬ ‫‪ሲሆን ይህም ከአዳኙ ትይዩ በሆነ ቦታ ላይ‬‬ ‫‪ቢሆን ይመረጣል።‬‬ ‫‪ ልጆች በሚዋኙበት ጊዜ ወላጆች‬‬ ‫‪ሁልጊዜ ንቁ ሆነው መጠበቅ አለባቸው።‬‬ ‫‪ልጁ መዋኘት የማይችል ከሆነ ወላጅ‬‬ ‫‪ከልጁ በጣት ርቀት በመሆን ልጁን‬‬ ‫‪መጠበቅ ያለበት ሲሆን ለአንድ አፍታም‬‬ ‫‪ቢሆን ዓይኑን ከልጁ ላይ መንቀል‬‬ ‫‪የለበትም። ሌላ ነገር ከማድረግ (በቴሌፎን‬‬ ‫‪መነጋገርን ጨምሮ) ሙሉ በሙሉ‬‬ ‫‪መቆጠብ ያስፈልጋል)። በዋናው ቦታ ቀይ‬‬ ‫‪ባንዲራ የተሰቀለ ከሆነ ልጆች ላይ ልዩ‬‬ ‫‪ጥበቃ ማድረግ ያስፈልጋል። ጥቁር ባንዲራ‬‬ ‫‪የተሰቀለ ከሆነ ደግሞ መዋኘት ክልክል‬‬ ‫‪ነው።‬‬ ‫‪ ወደ ወደብ መድረክ ሆነ ወደ ማዕበል‬‬ ‫‪ማገጃ ስፍራ መሄድ የማይመከር ሲሆን‬‬ ‫‪በአቅራቢያው መዋኘትም አደገኛ ነው።‬‬ ‫‪ገና የዋናው ወቅት ሳይጀመር‬‬ ‫‪ሁለት ኢትዮጵያውያን‬‬ ‫‪ይሁዲዎች የመስጠም አደጋ‬‬ ‫‪ደርሶባቸዋል። ሊኦር አባተ‬‬ ‫‪የተባለ የ10 ዓመት ልጅ በአሽቄሎን ባሕር‬‬ ‫‪ዳርቻ በመስጠሙ ሕይወቱ አልፏል። ሩቲ‬‬ ‫‪ያለው የተባለች የ26 ዓመት ወጣት ደግሞ‬‬ ‫‪በኪኔሬት የዱጊት ሐቅ ዳርቻ ከእጮኛዋ‬‬ ‫‪ጋር በተንሳፋፊ ፍራሽ ላይ እየተዝናኑ ሳሉ‬‬ ‫‪ከፍራሹ ተንሸራትታ ወድቃበ ሰጥማለች።‬‬ ‫‪በበጋ ጊዜ ከቤተሰብ ወይም ከጓደኞች‬‬ ‫‪ጋር ወደ ባሕር ሄዶ መዝናናት ጥሩ‬‬ ‫‪ጊዜ ማሳለፊያ ነው። ቢሆንም ተገቢውን‬‬ ‫‪ጥንቃቄዎች ማድረግ ያስፈልጋል። ሙያዊ‬‬ ‫‪ዋናተኞች ለሆኑት እንኳን የባሕር ጠባይ‬‬ ‫‪ተለዋዋጭና አደገኛ ነው። ይህንን አደጋ‬‬ ‫‪ሁሉም የማይረዱት ሲሆን አስፈላጊውን‬‬ ‫‪ጥንቃቄ የማያደርግ ሰው ከፍተኛ ዋጋ‬‬ ‫‪ሊከፍል ይችላል። ይህም አካላዊ ጉዳትናን‬‬ ‫‪ብሎም በመስጠም መሞትን የሚያጠቃልል‬‬ ‫‪ነው።‬‬ ‫‪በባሕር ዋና ጊዜ የሚደረጉ ጥንቃቄዎች‬‬ ‫‪ መዋኘት የሚያስፈልገው ሕይወት አዳኝ‬‬ ‫‪ባለበት የባሕር ዳርቻ ብቻ መሆን አለበት።‬‬ ‫‪ወደ ባሕሩ መግባት የሚያስፈልገው‬‬ ‫‪ሕይወት አዳኙ በወሰነባቸው አካባቢዎች‬‬ ‫‪ብቻ ነው።‬‬ ‫‪ሁልጊዜ የሕይወት አዳኙን ትእዛዞች‬‬ ‫‪መስማትና መፈጸም ያስፈልጋል።‬‬ ‫‪ ጥልቀት በሌለው ውሃ በምንዋኝበት ጊዜ‬‬ ‫החוק‬ ‫מתקדם‪.‬‬ ‫דרוש‬ ‫תקציב‬ ‫‪ሕጉ‬‬ ‫‪ለመጽደቅ‬‬ ‫‪እየተቃረበ‬‬ ‫‪ነው፣ ነገር‬‬ ‫‪ግን በጀት‬‬ ‫‪ያስፈልጋል‬‬ ‫המרכז למורשת יהדות‬ ‫אתיופיה יעמיק את‬ ‫הידע בהיסטוריה‪,‬‬ ‫התרבות והדת‬ ‫‪የኢትዮጵያ‬‬ ‫‪ይሁዳውያን ባህልና‬‬ ‫‪ቅርስ ማዕከል‬‬ ‫‪የኅብረተሰቡ ታሪክ፣‬‬ ‫‪ባህልና ሃይማኖት‬‬ ‫‪በጥልቀት እንዲጠና‬‬ ‫‪ትልቅ ሚና‬‬ ‫‪ይጫወታል‬‬ ‫היוזמה להקמת מרכז‬ ‫יהדות‬ ‫למורשת‬ ‫אתיופיה מתקדמת‬ ‫בחקיקה בכנסת‪.‬‬ ‫מרכז המורשת אמור לכלול מכון‬ ‫מחקר‪ ,‬שיעמיק את הידע בהיסטוריה‪,‬‬ ‫התרבות והדת של יהדות אתיופיה‪.‬‬ ‫המכון יקיים סמינרים‪ ,‬הרצאות וכ־‬ ‫נסים בתחומים אלה‪ .‬את הפעילות‬ ‫האקדמית תלווה ועדה מדעית‪ ,‬עם‬ ‫מומחים בעלי שם‪.‬‬ ‫ספריית מחקר ועיון תרכז חומר‬ ‫כתוב בנושא יהודי אתיופיה‪ .‬יוקם‬ ‫ארכיון‪ ,‬שיהווה חלק מארכיון המ־‬ ‫דינה‪ ,‬וירכז מידע על חקר המורשת‪,‬‬ ‫לרבות תיעוד יוחסין‪.‬‬ ‫את המרכז אמורה לנהל מועצה‬ ‫ציבורית עם ‪ 15‬חברים‪ ,‬ביניהם נציגי‬ ‫ציבור‪ ,‬נציגים של משרדי הממשלה‬ ‫המעורבים‪ ,‬חברי ארגונים של יוצאי‬ ‫אתיופיה‪ ,‬קס ורב‪ .‬לפחות שליש מח־‬ ‫ברי המועצה יהיו בני הקהילה‪.‬‬ ‫הקמת מרכז המורשת מתקד־‬ ‫מת‪ ,‬אבל עד כה טרם אושר תקציב‬ ‫שיאפשר את יישום החוק‪ .‬התקווה‬ ‫היא שלאחר סיום תהליך החקיקה‪,‬‬ ‫יימצא התקציב המתאים‪.‬‬ ‫במקביל נערכות יוזמות נוספות‪,‬‬ ‫ביניהן הקמת מרכז מורשת על ידי‬ ‫עמותת בהלצ'ין והקמת לוח זיכ־‬ ‫רון עם שמות הנספים בסודן באתר‬ ‫ההנצחה הממלכתי בהר הרצל‪.‬‬ ‫צל"ש ידיעות‬ ‫לבני הקהילה נגט‬ ‫‪ልዩ ሽልማት‬‬ ‫‪ለኅብረተሰባችን‬‬ ‫‪7 ኢትዮጵያውያን ይሁዲ ወታደሮች ከሀገሪቱ ፕሬዝዳንት‬‬ ‫‪እጅ የላቀ ብልጫ ሽልማት ተቀብለዋል‬‬ ‫למעלה מימין‪ :‬פנטהון עלמיה‪ ,‬דגו בלאי‪ ,‬ט'‪ .‬למטה‪ :‬רחל מנגיסטו‪ ,‬מוריה הגוס‪ ,‬טיגבו אלהין‪ ,‬עדי מולא‬ ‫מבין ‪ 120‬חיילים מצטיינים‪,‬‬ ‫שקיבלו אותות ביום העצמאות‪,‬‬ ‫שבעה הם בני הקהילה‪.‬‬ ‫הנשיא פרס העניק למצטיינים‬ ‫את האותות בטקס מרגש‪ ,‬בהשתתפות ראש‬ ‫הממשלה‪ ,‬שר הביטחון והרמטכ"ל‪.‬‬ ‫מדובר בחיילים שפועלם מהווה דוגמה ומו־‬ ‫פת לצה"ל כולו‪ ,‬תוך חתירה למצוינות‪ ,‬הפגנת‬ ‫מסירות‪ ,‬מקצועיות ואחריות‪.‬‬ ‫סמל פנטהון עלמיה‪ ,‬בן ‪ 22‬מגדרה‪ ,‬משרת‬ ‫כלוחם בגדוד "ברק" בפיקוד צפון‪ .‬נולד בגו־‬ ‫נדר ועלה מאתיופיה עם משפחתו ב‪,1997-‬‬ ‫כשהיה בן ‪ .7‬פנטהון הוא ילד שלישי מתוך‬ ‫שבעה‪ .‬למד בתיכון שש־שנתי בגדרה‪ ,‬ובכיתה‬ ‫ט' עבר לפנימייה בפתח־תקווה‪ .‬במקביל למד‬ ‫חקר המוח במכון ויצמן‪ .‬הוא הבן הראשון במ־‬ ‫שפחה‪ ,‬שמשרת ביחידה קרבית‪.‬‬ ‫רב"ט מוריה הגוס‪ ,‬בת ‪ 19‬מראשון־לציון‪,‬‬ ‫משרתת כמש"קית ת"ש‪ .‬עלתה לארץ בגיל‬ ‫שמונה‪ .‬למדה בתיכון עמית עמל והדריכה‬ ‫חוגי סיירות מטעם החברה להגנת הטבע‪.‬‬ ‫יש לה שני אחים גדולים שכבר התגייסו‪,‬‬ ‫ועוד שני אחים קטנים‪ .‬המשפחה מאוד ציונית‬ ‫ומעודדת את הילדים לשירות משמעותי‬ ‫בצה"ל‪.‬‬ ‫מוריה רצתה מאוד להיות מש"קית ת"ש‪,‬‬ ‫כדי לעזור לחיילים שזקוקים לסיוע‪.‬‬ ‫סגן רחל מנגיסטו‪ ,‬בת ‪ 21‬מרמלה‪ ,‬סגנית‬ ‫מפקדת פלוגה בכלא תל השומר‪ .‬הוריה עלו‬ ‫בשנת ‪ .1986‬יש לה אח קטן שהתגייס לאחרונ‬ ‫נה ושואף להיות לוחם‪.‬‬ ‫רחל התגייסה כמדריכת כושר בכלא ‪,4‬‬ ‫יצאה לקצונה וחזרה לאותה יחידה‪ .‬במהלך‬ ‫שירותה נתקלת בסיפורים אישיים קשים‪ ,‬והיא‬ ‫מגלה רגישות רבה ומשתדלת לסייע כמיטב‬ ‫יכולתה‪ .‬נכנסה לליבה במיוחד חיילת עולה‬ ‫בודדה‪ ,‬שלא היתה בקשר עם אימה ואביה גסס‬ ‫בבית החולים‪.‬‬ ‫סמ"ר עדי מולא‪ ,‬בן ‪ 21‬ממגדל העמק‪,‬‬ ‫משרת כסמל מחלקה ולוחם בגדוד "צפע" בצ־‬ ‫נחנים‪ .‬התחיל כלוחם‪ ,‬סיים מסלול ולאחריו‬ ‫עבר קורס מ"כים‪.‬‬ ‫שבעה חיילים יוצאי אתיופיה קיבלו אותות הצטיינות מנשיא המדינה‬ ‫>>> פנטהון עלמיה‪ ,‬מוריה הגוס‪ ,‬רחל מנגיסטו‪ ,‬עדי מולא‪ ,‬טיגבו‬ ‫אלהין‪ ,‬דגו בלאי וט' הביאו כבוד לעצמם‪ ,‬למשפחתם ולמדינה כולה‬ ‫עלה לארץ במבצע שלמה כשהיה בן חוד־‬ ‫שיים‪ .‬גר בשכונת קרוואנים ליד נהריה במשך‬ ‫שלוש שנים‪ ,‬ואז עבר למגדל העמק‪ .‬לפני‬ ‫גיוסו עשה מכינה ב"ימין אורד"‪.‬‬ ‫סמ"ר טיגבו אלהין‪ ,‬בן ‪ 21‬מיבנה‪ ,‬לוחם בגד‬ ‫דוד "שחר" בפיקוד העורף‪ .‬טיגבו מספר שהוא‬ ‫מאוד נהנה מהשירות‪ .‬קיבל אישור לתנאי שי־‬ ‫רות נוחים ויציאה כל יום הביתה‪ ,‬אך חתם על‬ ‫ויתור כדי להיות לוחם בגדוד‪.‬‬ ‫שמח במיוחד להשתתף בפעילות התנדבו־‬ ‫תית‪ ,‬כגון צביעת בתים של קשישים ונזקקים‬ ‫ועזרה בניקיון‪.‬‬ ‫רב"ט ט' מבאר שבע משרתת בפיקוד דרום‬ ‫כגרפיקאית‪ .‬עלתה מאתיופיה כשהיתה בת‬ ‫שנה‪ .‬יש לה שמונה אחים‪ ,‬ואחותה הגדולה‬ ‫היתה גם כן גרפיקאית‪ ,‬ושירתה איתה ביחד‬ ‫זמן מסויים‪.‬‬ ‫במסגרת תפקידה עובדת עם כלל יחידות‬ ‫המודיעין ועם כוחות החי"ר‪ .‬בפרוייקט מיוחד‬ ‫של הפיקוד היא חופפת נערות חג"ם (חיילות‬ ‫גיוס מיוחד)‪ ,‬ולדבריה‪" :‬אני מסתדרת איתן‬ ‫ותומכת בהן אישית"‪.‬‬ ‫מדי פעם היא מתנדבת במרכז נוער‪ ,‬שמ־‬ ‫טרתו לעזור לנערות בסיכון‪ .‬היא נותנת אוזן‬ ‫קשבת ועוזרת בלימודים‪.‬‬ ‫סמל זיגאטו דגו בלאי‪ ,‬משרת בגדס"ר צנח‬ ‫חנים‪ ,‬כרגע נמצא בקורס מ"כים‪ .‬יש לו שש‬ ‫אחיות‪ .‬לאחר שאחיו הגדול מת בטביעה לפני‬ ‫שמונה שנים‪ ,‬הוא נותר הבן היחיד במשפחה‪.‬‬ ‫המוות של האח היה קשה מאוד למשפחה‪,‬‬ ‫והוריו חששו מגיוסו לשירות קרבי‪ .‬במשך‬ ‫יותר משנה הוא לא סיפר לאביו ולאימו שהוא‬ ‫משרת כלוחם‪ ,‬כדי לא להדאיג אותם‪ .‬רק‬ ‫כאשר הזמין אותם לטקס קבלת סיכת לוחם‪,‬‬ ‫גילו שהוא צנחן והשלימו עם רצונו של הבן‬ ‫לשרת ביחידה קרבית‪.‬‬ ‫"עשיתי הכל כדי לתרום כמה שיותר‪ .‬אני‬ ‫מקווה לגרום להורים כל הזמן גאווה"‪ ,‬אמר‪.‬‬ ‫מעבר לכבוד הרב שכל החיילים המצטיינים‬ ‫הביאו לעצמם‪ ,‬למשפחתם‪ ,‬לקהילה‪ ,‬לצה"ל‬ ‫ולמדינה כולה‪ ,‬הם גם זכו במלגת לימודים‬ ‫מהאגודה למען החייל בסך ‪ 4,000‬ש'‪.‬‬ ‫חוזרים לשורשים‪ ,‬מתחברים לאדמה‬ ‫‪እንደ ድሮው ወደእርሻ መመለስ‬‬ ‫משפחות מכפר סבא מגדלות ירקות מסורתיים בשטח חקלאי שהקצתה העירייה‬ ‫‪በክፋር ሳባ የሚኖሩ ኢትዮጵያውያን ይሁዲዎች ማዘጋጃ ቤቱ በሰጣቸው የእርሻ‬‬ ‫‪መሬት ላይ የተለያዩ አትክልቶችን በማልማት ላይ ናቸው >>> በዮሲ ደስታ‬‬ ‫מאת יוסי דסטה‬ ‫מי אמר שאנשים שגרים בדירה‬ ‫בעיר לא יכולים לעסוק בחקלאות‪,‬‬ ‫בדיוק כפי שנהגו באתיופיה?‬ ‫עיריית כפר סבא הקצתה שטח חק־‬ ‫לאי לבני העדה‪ ,‬שבו הם מגדלים יר־‬ ‫קות מסורתיים‪ :‬גומן (חסה)‪ ,‬טף (הדגן‬ ‫שממנו עושים אינג'רה)‪ ,‬סטטיטה‬ ‫(פלפל חריף) ומיגוון תבלינים‪ .‬הצמ־‬ ‫חים יובאו במיוחד מאתיופיה‪.‬‬ ‫החלקות עובדו בקצב מסחרר‪ ,‬נזר־‬ ‫עו ונשתלו בחריצות‪ ,‬חדווה וכישרון‪.‬‬ ‫התוצאות לא איחרו לבוא‪ ,‬והשטח‬ ‫התמלא בגידולי כל טוב הארץ‪.‬‬ ‫אחד ממשתתפי הפרוייקט מספר על‬ ‫הגעגוע לעבודת האדמה‪" :‬אנחנו גרים‬ ‫בבניין רב קומות‪ ,‬רחוקים מהאדמה‬ ‫שהיינו מחוברים אליה‪ .‬כמעט כל יום‬ ‫אנחנו מגיעים לגינה‪ ,‬כדי לראות את‬ ‫התפתחות השתילים"‪.‬‬ ‫אחר מוסיף‪" :‬כאן מרגישים חופ־‬ ‫שיים‪ .‬יש אור‪ ,‬אוויר נקי‪ ,‬וכל הלחצים‬ ‫יורדים‪ .‬כל משפחה היא אדון לעצמה‪,‬‬ ‫כמו שהיינו באתיופיה‪ .‬זה טיפול נפשי‬ ‫ומונע סכסוכים בתוך המשפחה"‪.‬‬ ‫עשר משפחות מהקהילה הצטרפו‬ ‫ליוזמת "השביל הירוק"‪ ,‬לצד ‪ 15‬משפ‬ ‫פחות ותיקות‪ ,‬שאינן ממוצא אתיופי‪.‬‬ ‫כל משפחה קיבלה שטח של ‪ 50‬מ"ר‬ ‫לטובת חקלאות אורגנית‪.‬‬ ‫בגינה נפרצים המחסומים בין העו־‬ ‫לים לוותיקים ונוצר קשר שוויוני של‬ ‫שיתוף פעולה‪.‬‬ ‫החקלאות הגיעה לעיר‪ .‬גומן‪ ,‬טף וסטטיטה גדלים בכפר סבא‬ ‫לממויה יש הרבה מה ללמד את‬ ‫אדון אקסלרוד‪ ,‬בכל מה שקשור לגי־‬ ‫דול צמחים‪ .‬כאן בגינה אנחנו מגלים‬ ‫את מה שכולנו אמורים לדעת‪ :‬שלכל‬ ‫אחד יש מה ללמוד מהאחר‪ .‬הישראלים‬ ‫הוותיקים זוכים ללמוד על הגידולים‬ ‫המיוחדים של העדה‪ ,‬על טכניקות‬ ‫הגידול שהיו נהוגות באתיופיה‪ ,‬על‬ ‫המאכלים ועל התרבות‪.‬‬ ‫ההתמדה של בני הקהילה סביב‬ ‫טיפוח הגינה מעוררת הערכה רבה‪.‬‬ ‫מרגש לראות איך אחינו שבאו מרחוק‬ ‫מתמסרים לאדמה‪ .‬נקווה שנוכל לה־‬ ‫רחיב את הפעילות בכפר סבא ובארץ‬ ‫כולה‪.‬‬ ‫>>> הכותב הוא עובד אגף הרווחה‬ ‫בעיריית כפר סבא‬ ‫למען חברה רב־תרבותית‪ .‬סטודנטיות במכללת שאנן‬ ‫חינוך‪ ,‬אמונה‪ ,‬סובלנות‬ ‫‪ትምህርት፣ እምነት፣ ቻይነት‬‬ ‫המכללה האקדמית הדתית שאנן בחיפה יזמה קריאה לסש‬ ‫טודנטים מהקהילה להשתלב בתוכניות ללימודי תואר ראשון‬ ‫ושני בחינוך‪.‬‬ ‫המסלולים המוצעים להכשרה הם הגיל הרך‪ ,‬בית ספר יסודי‪,‬‬ ‫על יסודי וחינוך מיוחד‪ .‬ניתן להתמחות במקצועות תנ"ך‪ ,‬תוש־‬ ‫ב"ע‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬מתמטיקה ואנגלית‪ .‬כמו כן קיים מסלול הכשרה‬ ‫לניהול בתי ספר‪.‬‬ ‫במהלך פיתוח התוכניות התייעצו ראשי המכללה עם מנהיגי‬ ‫העדה וקיימו סיורים בבתי ספר‪ ,‬שהצליחו בקליטת עולים מא־‬ ‫תיופיה‪.‬‬ ‫"המטרה היא להכשיר מנהיגי חינוך‪ ,‬למען קידום חברה ישרא־‬ ‫לית סובלנית‪ ,‬רב תרבותית ומכבדת”‪ ,‬אמר ראש המכללה‪ ,‬ד”ר‬ ‫יחיאל פריש‪.‬‬