כבוד שבת ועונג שבת

‫בס"ד‬
‫כבוד שבת ועונג שבת‬
‫שיעור מספר ‪1‬‬
‫בשתי םשונות פוותה התורה עם שמירת השבת‪ .‬מה כוםם כם פיווי ומהו ההבדם העקרוני ביניהל?‬
‫"זכור‬
‫את יום השבת לקדשו‬
‫ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך וי ום השביעי‬
‫שבת לד' א‪-‬לוהיך לא תעשה כל מלאכה ‪"...‬‬
‫(שמות כ' ז'‪-‬ט')‬
‫"שמור‬
‫את יום השבת לקדשו‪..‬‬
‫ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך וים השביעי‬
‫שבת לד' א‪-‬לוהיך לא תעשה כל מלאכה ‪"...‬‬
‫(דברים ה'‪ ,‬י"א‪-‬י"ג)‬
‫דאמר ר' אבין אמר ר' אלעזר כל‬
‫מקום שנאמר השמר פן ואל אינו‬
‫אלא לא תעשה‬
‫ת''ר זכור את יום השבת‬
‫לקדשו זוכרהו על היין‬
‫(פסחים ק"ו‪).‬‬
‫(זבחים ק"ו‪).‬‬
‫איזה פיווי נונס בדברי הנביאיל שאיננו מפוי בתורה?‬
‫אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך‬
‫ביום קדשי וקראת לשבת עונג לקדוש‬
‫ה' מכובד וכבדתו מעשות דרכיך‬
‫ממצוא חפצך ודבר דבר‪.‬‬
‫(ישעיהו נ"ח‪ ,‬י"ג)‬
‫אמר רב יהודה אמר רב כל המענג את השבת‬
‫נותנין לו משאלות לבו שנאמר "והתענג על ה'‬
‫ויתן לך משאלות לבך" עונג זה איני יודע מהו‬
‫כשהוא אומר וקראת לשבת עונג הוי אומר זה‬
‫עונג שבת‬
‫(שבת קי"ח‪):‬‬
‫מה דעתכל – האל מפוות עונג שבת מדאורייתא או מדרבנן‬
‫מהי דעת היראיל ומהי דעת הרמב"ל?‬
‫מצוות עונג שבת גמרא גמירי לה (=הלכה‬
‫למשה מסיני) עד דאתא ישעיה ואסמכה אקרא‬
‫דכתיב‪" :‬וקראת לשבת עונג "‬
‫(יראים צ"ט)‬
‫ארבעה דברים נאמרו בשבת שנים מן התורה ושנים‬
‫מדברי סופרים והן מפורשין על ידי הנביאים ‪ .‬שבתורה‬
‫זכור ושמור‪ .‬ושנתפרשו על ידי הנביאים כבוד ועונג‬
‫שנאמר וקראת לשבת עונג ולקדוש ה' מכובד‬
‫(רמב"ם הל' שבת פרק ל')‬
‫כיפד מבאר החת"נ את דברי הרמב"ל?‬
‫הרמב"ם‪ ...‬כתב "עונג שבת וכבוד שבת הוא מדברי סופרים דכתיב בישעיה ‪" :‬וקראת לשבת עונג"‪ .‬והנה אין‬
‫כוונתו שהוא רק מצווה דרבנן או מדברי קבלה כמו פורים אלא דאורייתא ממש ‪ ,‬נאמרה למשה רבינו עליו‬
‫השלום בעל פה הלכה למשה מסיני ואתי ישעיה ואסמכיה אקרא ‪ ,‬דאי לא תימא הכי שהיא הלכה למשה‬
‫מסיני‪ ,‬אין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה (שבת ק"ד)‪ .‬אלא על כרחך הלכה למשהמסיני היא ורמב "ם קרי‬
‫ליה דברי סופרים כדרכו של רמב "ם בקידושי כסף‪...‬‬
‫(שו"ת חת"ס או"ח קס"ח)‬
‫עריכה‪ :‬מוטי קרמר‬
‫שיעור מספר ‪1‬‬
‫בס"ד‬
‫מה נכםם בכבוד שבת ובעונג שבת עם ףי‬
‫הרמב"ל?‬
‫איזהו כבוד זה שאמרו חכמים שמצוה על אדם לרחוץ פניו ידיו‬
‫ורגליו בחמין בערב שבת מפני כבוד השבת ומתעטף בציצית‬
‫ויושב בכובד ראש מיחל להקבלת פני השבת כמו שהוא יוצא‬
‫לקראת המלך‪ .‬וחכמים הראשונים היו מקבצין תלמידיהן בערב‬
‫שבת ומתעטפים ואומרים בואו ונצא לקראת שבת המלך ‪:‬‬
‫איזהו עונג זהו שאמרו חכמים שצריך‬
‫לתקן תבשיל שמן ביותר ומשקה מבושם‬
‫לשבת הכל לפי ממונו של אדם ‪ .‬וכל‬
‫המרבה בהוצאת שבת ובתיקון מאכלים‬
‫רבים וטובים הרי זה משובח‬
‫ומכבוד השבת שילבש כסות נקיה ‪ .‬ולא יהיה מלבוש החול‬
‫כמלבוש השבת‪ .‬ואם אין לו להחליף משלשל טליתו כדי שלא‬
‫יהא מלבושו כמלבוש החול ‪ .‬ועזרא תיקן שיהו העם מכבסים‬
‫בחמישי מפני כבוד השבת ‪:‬‬
‫מי שהיה ענוג ועשיר והרי כל ימיו כשבת‬
‫צריך לשנות מאכל שבת ממאכל החול ‪.‬‬
‫ואם אי אפשר לשנות משנה זמן האכילה‬
‫אם היה רגיל להקדים מאחר ואם היה‬
‫רגיל לאחר מקדים‪:‬‬
‫אסור לקבוע סעודה ומשתה בערב שבת מפני כבוד השבת‪.‬‬
‫ומותר לאכול ולשתות עד שתחשך ‪ .‬ואע''פ כן מכבוד השבת‬
‫שימנע אדם מן המנחה ולמעלה מלקבוע סעודה כדי שיכנס‬
‫לשבת כשהוא מתאוה לאכול ‪:‬‬
‫מסדר אדם שולחנו בערב שבת ואף על פי שאינו צריך אלא‬
‫לכזית‪ .‬וכן מסדר שולחנו במוצאי שבת ואף על פי שאינו צריך‬
‫אלא לכזית‪ .‬כדי לכבדו בכניסתו וביציאתו ‪ .‬וצריך לתקן ביתו‬
‫מבעוד יום מפני כבוד השבת‪ .‬ויהיה נר דלוק ושולחן ערוך‬
‫לאכול ומטה מוצעת שכל אלו לכבוד שבת הן‪:‬‬
‫אע''פ שהיה אדם חשוב ביותר ואין דרכו ליקח דברים מן השוק‬
‫ולא להתעסק במלאכות שבבית חייב לעשות דברים שהן‬
‫לצורך השבת בגופו שזה הוא כבודו‪.‬‬
‫(רמב"ם הל' שבת פרק ל')‬
‫מהו ההבדם העקרוני שבין כבוד‬
‫ורצונו לומר‪ :‬עונג הוא‬
‫בשבת עצמו וכבוד‬
‫הוא בערב שבת –‬
‫(ביאור הגר"א)‬
‫חייב אדם לאכול שלש סעודות בשבת‬
‫אחת ערבית ואחת שחרית ואחת‬
‫במנחה‪ .‬וצריך להזהר בשלש סעודות אלו‬
‫שלא יפחות מהן כלל‪ .‬ואפילו עני‬
‫המתפרנס מן הצדקה סועד שלש‬
‫סעודות‪ .‬ואם היה חולה מרוב האכילה או‬
‫שהיה מתענה תמיד פטור משלש‬
‫סעודות‪ .‬וצריך לקבוע כל סעודה‬
‫משלשתן על היין ולבצוע על שתי ככרות ‪.‬‬
‫וכן בימים טובים ‪:‬‬
‫אכילת בשר ושתיית יין בשבת עונג הוא‬
‫לו‬
‫(רמב"ם הל' שבת פרק ל')‬
‫םעונג (עם ףי הגר"א ור' פדוק)‬
‫‪...‬דכל מה שהאדם טורח מקמי שבתא לצורך שבת הכל בכלל כבוד הוא‪,‬‬
‫ואפילו יהיה הטורח לצורך דבר של עונג ‪ .‬וכן בדין‪ ,‬כי העונג אינו אלא בשעה‬
‫שמתענג ביומו אבל מצוות כבוד הוא כל מה שעושה לכבודו ‪ ...‬כן דרך לטרוח‬
‫לכבוד המלך טרם בואו וזב עיקר כבודו בטורח שהוא עוד טרם בואו‬
‫(ר' צדוק‪ ,‬שביתת השבת)‬
‫מדוע יש חשיבות מרובה כם כך םהכנות םכבוד שבת עם ףי ה'מאור ושמש"?‬
‫יש השראת קדושה לכל אדם בשבת‪,‬ואינו דומה קדושת שבת לכל בני אדם בשווה ‪ ,‬רק יש בני אדם אשר‬
‫מרגישים כל כך רק מעט מן המעט‪ ,‬ויש שיש להם הרבה קדושה מאוד ‪ ...‬והכל הוא לפי הכנת בני אדם‬
‫אשר מכין מערב שבת לשבת‪ ...‬וזה נראה כמעט בחוש לכל אדם שאין קדושת שבת שווה בכל אדם‬
‫(מאור ושמש כי תשא)‬
‫עריכה‪ :‬מוטי קרמר‬