1. No category

‫‪19:11‬‬
‫‪01:10‬‬
‫פרשת‪ :‬בחוקותי‬
‫בית הכנסת ע"ש קדושי‬
‫קראשניק הי"ד ממוקם‬
‫בבנין סוראסקי קומה ‪ 1‬אגף‬
‫ה'‬
‫זמני תפילות חול‬
‫תפילת שחרית‪5:1: 0:33 :‬‬
‫תפילת מנחה‪,13:13 :‬‬
‫‪1::33 13:4:‬‬
‫מנחה קטנה‪:‬‬
‫‪14:1:‬‬
‫ערבית‪14::3 :‬‬
‫בית מדרש 'דרך יהודית'‬
‫כל יום בין השעות‬
‫‪.14:33- 1::33‬‬
‫לימוד משותף עם האברכים‪,‬‬
‫כל יום בין השעות‬
‫‪14:33-14:33‬‬
‫שיעור בפרשת השבוע‪:‬‬
‫כל יום ה' בשעה ‪.14:33‬‬
‫שעורים שבועיים‬
‫שיעור הלכה‪ :‬ב‪13:2:‬‬
‫לימוד משנה‪ :‬בין מנחה‬
‫לערבית‪.‬‬
‫שיעור על מסכת קידושין‬
‫יתקיים ביום א' ב‪.14:33‬‬
‫שיעור על מסכת בבא מציעא‬
‫ב''‪-‬ד' בשעה ‪.14:33‬‬
‫שבת‬
‫מנחה וקבלת שבת‪ 13 :‬דק'‬
‫לאחר הדלקת הנרות‪.‬‬
‫שחרית‪ :‬בשעה ‪ ,4:33‬לאחר‬
‫התפילה קידוש בחדר אוכל‬
‫‪ vip‬קומת כניסה‪.‬‬
‫תפילת מנחה‪ :‬כשעה וחצי‬
‫לפני צאת שבת‪.‬‬
‫סעודה שלישית‪ :‬בחדר‬
‫האוכל המרכזי לאחר‬
‫תפילת מנחה‪.‬‬
‫ערבית והבדלה‪ :‬בצאת‬
‫השבת‪.‬‬
‫עלות השחר‪4:32 :‬‬
‫עטיפת הטלית‪4::4 :‬‬
‫נץ החמה‪::44 :‬‬
‫מנחה גדולה‪13:11 :‬‬
‫שקיעת החמה‪14:33 :‬‬
‫ילדות‬
‫ילדות היא תקופה במהלך חייו של האדם‪ .‬על פי המקובל היא מתחילה בסביבות גיל ‪ 3‬ומסתיימת בסביבות גיל ‪ .21‬תקופת הילדות‬
‫חלה לאחר תקופת הינקות ולפני גיל ההתבגרות‪ .‬המשחק נפוץ מאוד בגלאים אלו‪ .‬התפתחות האדם בשלב הילדות ניכרת בתחומים‬
‫רבים‪ .‬הפסיכולוגיה ההתפתחותית עוסקת בתחומים אלה שכוללים את ההתפתחות הגופנית‪ ,‬ההתפתחות החברתית‪ ,‬ההתפתחות‬
‫הרגשית וההתפתחות הקוגניטיבית הנחקרת גם במסגרת הפסיכולוגיה הקוגנטיבית‪ ,‬כיצד מתייחסת ההלכה לילדות ולפגיעות הרבה‬
‫הכרוכה בה?‬
‫פרשת בחוקותי‪ ,‬מצווה אותנו בפרשת הערכין‪ ,‬סדרת דינים הקשורים להערכה כספית של אנשים או ממון שהוקדשו לד'‪ .‬והמקדיש או‬
‫אדם אחר רוצה לפדותו ולהוציאו לחולין‪ .‬בין ההקדשות המנויים בפרשה כלולים‪ :‬אדם‪ ,‬בהמות‪ ,‬בתים ושדות‪ ,‬התורה אינה קובעת מהם‬
‫הערכים של בהמות בתים ושדות‪ ,‬אלא קובעת כללים כיצד להעריכם וכמה יש להוסיף על שווים כדי לפדותם‪ .‬ברוב פרטי הרשימה נקבע‬
‫הערך על פי הנתונים הספציפיים של הדבר המוקדש‪ .‬בחלק מן המקרים הערך נקבע לפי שיפוטו של הכוהן‪ ,‬בבהמה טמאה נאמר "והעריך‬
‫הכהן אתה‪...‬כערכך הכהן כן יהיה" (ויקרא פר' כ"ז פס' י"ב)‪ ,‬וכן לגבי בית ‪" -‬והעריכו הכהן‪...‬כאשר יעריך אותו הכהן כן יקום"‬
‫(שם פס' י"ד)‪ .‬ערכו של השדה נקבע על פי שיקולים אובייקטיביים ‪ -‬כמות הזרע שבשדה ומספר השנים עד היובל "והיה ערכך לפי זרעו‬
‫זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף‪ ,‬אם משנת היובל יקדיש שדהו‪ ...‬ואם אחר היבל יקדיש שדהו וחשב לו הכהן את הכסף‪....‬עד‬
‫שנת היבל ונגרע מערכך" (שם פס' ט"ז‪-‬י"ח)‪ .‬על רקע זה ניכרת החריגה בדרך החישוב של ערך האדם‪ .‬כאן אין מקום לשיקולים‬
‫סובייקטיביים‪ ,‬אלא לגיל ולמין בלבד‪ .‬התורה קובעת ערך לכל גיל‪ ,‬לזכר ולנקבה‪ ,‬אם ירצה האדם לנדור את ערכו לד'‪ .‬ערכו של האדם‬
‫נקבע בהתאם לשלבי חייו‪ ,‬הערך הגבוה ביותר הוא בהיותו ב'מיטב שנותיו' מבן עשרים שנה ועד בן שישים שנה‪ ,‬לאחריו ערך השנים‬
‫שקדמו לתקופה זו‪ ,‬מגיל חמש ועד בן עשרים שנה‪ .‬נמוך ממנו ערך שנות הזקנה‪ ,‬ואם מבן שישים שנה ומעלה‪ ,‬והערך הנמוך ביותר הוא‬
‫בשנות הינקות והילדות‪ ,‬ואם מבן חודש ועד בן חמש שנים‪ .‬במבט ראשון נראה כי ערכו של אדם נקבע על פי יכולת עבודתו‪ .‬התפוקה‬
‫משתנה בהתאם למין ולגיל‪ ,‬מתוך הנחה מציאותית‪ ,‬בודאי בתקופת המקרא‪ ,‬שיכולת עבודתו של האיש גבוהה משל האישה‪ ,‬ועל כן נקבע‬
‫לזכר ערך גבוה יותר‪ .‬בשלב השלישי‪ ,‬מגיל שישים ומעלה‪ ,‬מצטמצם הפער שבין הזכר לנקבה‪ ,‬על כך כתב רש"י בפירושו‪" :‬כשמגיע‬
‫לימי הזקנה האיש ה קרובה להחשב כאיש‪...,‬דאמרי אינשי סבא בביתא פחא בביתא (זקן בבית ‪ -‬פח בבית)‪ ,‬סבתא בביתא סימא‬
‫בביתא סימנא טבא בביתא" (זקנה בבית ‪ -‬אוצר בבית וסימן טוב בבית) (רש"י שם פס' ז') הערה מחכימה זו יש בה די כדי ליישב את‬
‫ההבדלים שבין זכר ונקבה בזקנותם אך אין בה כדי ליי שב את השלבים השונים‪ .‬הרב אמנון בזק טוען שהסולם נקבע על פי מידת הפוריות‬
‫של הזכר‪ ,‬בכך גם מיושב השלב השלישי שהינו מגיל עשרים ועד שישים ולא עד גיל חמישים כנזכר בהקשר לגיל העבודה אצל הלווים‬
‫(במדבר ח' כ"ה) (הרב אמנון בזק‪ ,‬ערכי האדם‪ ,‬בית מדרש וירטואלי‪ ,‬שליד ישיבת הר עציון)‬
‫ילדים בונים לעצמם את הבנתם והתנהגותם בחברה בארבעה שלבים‪ .‬השלב הראשון‪ ,‬השלב הסנסורי‪ ,‬שלב זה הוא עד גיל שנתיים‬
‫ובו הפעוט מתפתח באמצעות חושיו‪ .‬השלב הטרום‪ -‬אופרציונלי‪ .‬מגיל שנתיים ועד לגיל שש בערך‪ ,‬בשלב זה משתמשים בשפה‬
‫ובסמלים‪ .‬השלב השלישי‪ ,‬שלב ה אופרציות הקונקרטיות‪ .‬מגיל שבע עד אחת עשרה שלב בו מבין הילד את הסיבתיות של הדברים‪.‬‬
‫השלב הרביעי שלב האופרציות הפורמאליות ‪ .‬מגיל שתים עשרה ואילך‪ ,‬הילד המתבגר מסוגל לחשוב בצורה מופשטת‪.‬‬
‫פרשת הערכין וההקדשות באה כאמור בסוף ספר ויקרא‪ ,‬כשהיא תחומה בינות לשני פסוקים שיש בהם מסממני החתימה‪ .‬הפסוק לפניה‬
‫נראה כבא לחתום את ברית סיני ‪" -‬אלה החוקים והמשפטים והתורת אשר נתן ד'‪...‬בהר סיני ביד משה" (שם כ"ו מ"ו)‪ .‬ולאחר פרשת‬
‫ערכין‪ ,‬בא שוב פסוק חותם מעין זה שנזכר ‪" ,‬אלה המצות אשר צוה ד'‪...‬אל בני ישראל בהר סיני" (שם כ"ז ל"ד)‪ .‬חתימה נוספת זאת‬
‫נראית כנצרכת בשל פרשת ערכין שבאה לאחר החתימה הקודמת‪ .‬מעתה תישאל שאלה‪ ,‬מעין זו שניסח האברבנל בפירושו‪" :‬למה נכתבו‬
‫המצוות האלו (היינו ערכין וכו') אחר דברי הברית ואלותיו (הם האמורים בפרשת בחוקותי עד הנה) ולא נזכרו קודם הברית כמו‬
‫שנזכרו שמה יתר המצו ות שנאמרו למשה מסיני‪ ,‬כיוון שגם אלה נאמרו שם כמה שאמר בסופם‪" :‬אלה המצות אשר צוה ד'‪"....‬‬
‫(שם) (פירוש האברבנל‪ ,‬ראשונה מסדרת השאלות שלו על פרשה זו)‪ .‬ר' שמשון רפאל הירש הסביר את מיקומה של פרשת פרשת ערכין‪,‬‬
‫בהבחנה שבין תחום החובה ותחום הנדבה "ספר ויקרא מורה לנו את חובתנו כלפי מקדש התורה‪ ,‬עלינו לסמל בקרבן ולהגשים‬
‫במעשה את קידוש חיי הפרט והכלל‪ ,‬והם המתווכחים היחידים של הברית בינינו לבין ד'‪...‬ופרק סיום נוסף כאן‪ ,‬על מתנות נדבה‬
‫למקדש‪...‬אותן נדבות‪...‬אין הן דרושות על פי דין‪ ,‬ואין הם נובעות מדרישות הדין‪ ,‬אלא נובעות מרחשי לב סובייקטיביים בהחלט‪.‬‬
‫ואופייני שפרק זה‪ ,‬הדן בנדבות המקדש‪ ,‬נראה ‪ -‬על פי מקומו ‪ -‬רק כפרק סיום נספח"‪ .‬פרשתנו באה אפוא‪ ,‬לדעת ר' שמשון רפאל‬
‫הירש‪ ,‬כנספח‪ .‬אין היא מעיקרה של התורה והמצווה‪ ,‬אלא תוספת שהתורה מאפשרת‪ ,‬אך אינה אוהדת‪( .‬רש"ר הירש ויקרא כ"ז א')‪ .‬הרב‬
‫יהו דה שביב ראה בתוספת זו עיסוק במפעלו התורני של האדם מישראל‪ ,‬וזאת לעומת התורה שבאה מאת הקב"ה‪ ,‬קביעת הפרשה בין שתי‬
‫החתימות‪ ,‬באה להבחין בין חוקים ומשפטים מסיני שהכול חייבים בהם‪ ,‬לבין פרשה זאת ‪ ,‬ערכין‪ ,‬שענייניה מפעל האדם‪ ,‬אף מפעלו של‬
‫האדם זוכה לאישור של מעלה ומק בל תוקף של תורה מסיני‪( .‬הרב יהודה שביב‪ ,‬מיקומה של פרשת ערכין בתורה וייחודה‪ ,‬מגדים ו'‪ ,‬אלול‬
‫תשמ"ח)‪.‬‬
‫ביחס לרוב דיני התורה קטן הוא עד גיל שלוש עשרה שנה ויום אחד‪ ,‬וקודם שיהיו לו שתי שערות‪ ,‬מגיל זה ואילך הוא נקרא גדול ובר מצווה‬
‫(משנה אבו ת פר' ה' מש' כ"א) שיעור זה הוא הלכה למשה מסיני (פירוש רש"י וברטנורא שם)‪ .‬ביחס לרוב דיני התורה קטנה היא עד גיל‬
‫שתים עשרה שנה ויום אחד‪ ,‬וקודם שיהיו לה ב' שערות‪ ,‬ושיעור זה הוא מהלכה למשה מסיני (שו"ת מהרי"ל סי' נ"א)‪ .‬יש שההגדרות‬
‫מתייחסות לגילים שונים של קטן וק טנה בהתאם להלכות המיוחדות‪ ,‬כגון ענייני אישות גיל שלוש לבת וגיל תשע לבן (משנה נידה פר' ה' מש'‬
‫ד')‪ .‬עונת הנדרים פרק הזמן בו נדרי קטן וקטנה תקפים‪ ,‬גיל אחת עשרה לבת‪ ,‬ושתים עשרה לבן (רש"י נידה מ"ו ע"א ד"ה כי) ויש מי שסבר‬
‫שלעניין נדרים רק משהגיעו לגיל גדלות‪ ,‬ואף שלא הביאו ב' שערות (רמב"ם הל' נדרים פר' י"א ה"ג)‪ .‬ישנן הלכות שלגביהן מוגדר האדם‬
‫כקטן עד עשרים שנה‪ ,‬למכור בנכסי קרקעות אביו (גיטין ס"ה ע"א)‪ .‬יש שההגדרות מתייחסות למצבים שונים של קטן וקטנה בהתאם להלכות‬
‫המיוחדות‪ :‬כל עוד הוא סמוך על שולחן אביו הרי הוא מוגדר כ קטן‪ ,‬ואפילו הוא גדול בשנים‪ ,‬הגדרה זו מתייחסת לזכות האב במציאת בנו או‬
‫בתו (טושו"ע חו"מ סי' ר"ע סעי' ב')‪ .‬הגדרות הנוגעות לחובת החינוך למצוות והפרשה מאיסורים‪ ,‬חובה זו חלה מדברי סופרים על כל קטן לפי‬
‫שכלו‪ ,‬ולפי עניין המצווה ודרכי קיומה‪ ,‬קטן היודע לדבר‪ ,‬אביו מלמדו תורה וקריאת שמע (סוכה מ"ב ע"א)‪ ,‬קטן היודע להתעטף‪ ,‬חייב בציצית‬
‫(שם)‪ .‬קטן היודע לנענע ‪ ,‬חייב בלולב(שם)‪ ,‬חובת חינוך של האב היא גם על הבת לכל המצוות שבתורה (משנה ברורה סי' שמ"ג סק"ב)‪.‬‬
‫אגודות חסד‬
‫‪ .1‬עמותת "עזר‬
‫מציון"‪ ,‬חולים‬
‫וקרוביהם המעוניינים‬
‫לקבל אוכל מכשרות‬
‫מיוחדת‪ ,‬מוזמנים‬
‫להיעזר בשירותיה‪.‬‬
‫ניתן לפנות לטלפון‬
‫‪ 33:2:5313‬או לפל'‬
‫‪.3:22:43333‬‬
‫התעללות היא פגיעה פיסית‪ ,‬מינית או נפשית מכוונת‪ ,‬הנגרמת כתוצאה ממעשה‪ .‬מחדל או הזנחה מתמשכת‪ ,‬המתאפיינים בחומרתם או‬
‫בדפוס קבוע לאורך זמן‪ .‬ההתעללות יכולה להיגרם על ידי אדם זר‪ ,‬אך בדרך כלל היא מתרחשת במסגרת משפחתו של הילד‪ .‬בין‬
‫המתעללים בילדים ניתן למצוא הורים‪ ,‬אחים‪ ,‬ידידי משפחה‪ ,‬שכנים‪ ,‬מכרים‪ ,‬אנשים אחראים על הילד או זרים‪ .‬המתעללים מצויים‬
‫בכל כל מעמד חברתי וכלכלי‪ ,‬וכל המגזרים‪.‬‬
‫‪ .2‬עמותת "מפעל‬
‫החסד" בהנהלת‬
‫הרב וינריך שליט"א‪.‬‬
‫חולים ובני‬
‫משפחותיהם‬
‫המעוניינים בארוחות‬
‫מוכנות‪ ,‬כשרות‬
‫למהדרין – "גלאט"‬
‫לשבת‪ ,‬מוזמנים‬
‫לפנות לטל'‬
‫‪ 33:543435‬לצורך‬
‫הזמנתו‪.‬‬
‫"חושך שבטו שונא בנו‪ ,‬ואהבו שחרו מוסר" (משלי י"ג כ"ד)‪ .‬המדרש בהקשר לפסוק שואל‪ ,‬וכי יש אדם ששונא בנו? אלא מתוך שאין‬
‫מוכיחו על התורה והחכמה ודרך ארץ ‪ -‬עתיד לשנאתו‪ ,‬אבל אם מוכיחו ‪ -‬נעשה אוהבו (ילקוט שמעוני על הפסוק)‪ .‬לפיכך‪ ,‬כתב הרמב"ם שיש‬
‫היתר להוכיח ילד ואף להכותו אך סייג את הדברים וכתב ‪..." :‬אינו מכה אותם מכת אויב מכת אכזרי‪ ,‬לפיכך לא יכה אותם בשוטים ולא‬
‫במקלות אלא ברצועה קטנה" (רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ב' הל' ב') וכל זה דווקא אם הבן אינו מקבל תוכחת דברים (חיי אדם כלל‬
‫ס"ו סעי' ב')‪ .‬יש מי שכתב‪ ,‬שדרכי החינוך משתנים מדור לדור‪ ,‬וכאשר הכאת בנים ותלמידים היא מעשה מקובל ‪ -‬מותר להכות‪ ,‬אך במידה‬
‫ובזהירות‪ ,‬בעוד שבזמנים שהכאת ילדים ותלמידים נחשבת לעשה פסול‪ ,‬אין להכות כלל‪ ,‬כי הדבר עלול להביא לנזק גדול מהתועלת הצפויה‪,‬‬
‫ויש לנקוט בשיטות חינוכיות אחרות (עיין מאמרו של הרב יצחק לוי תחומין כרך י"ז עמ' ‪ ,751-751‬ובמאמרו של הרב פרופ' נריה גוטאל‪,‬‬
‫'חושך שבטו שונא בנו'‪ ,‬בשדה חמד תש"ס‪ ,‬גיליון ‪ ,2-3‬החל מעמ' ‪ .)771‬בעניין "תסמונת הילד המוכה"‪ ,‬הסכימו גדולי הרבנים שחובה על‬
‫הרופא‪ ,‬או על כל אדם היוד ע על כך בוודאות למסור לרשויות המתאימות‪ ,‬כדי להציל את הילד מפני הוריו‪ ,‬ויש להורים דין רודף כלפי הילד‪,‬‬
‫ואין בזה דין מוסר מצד המדווח (הגרש"ז אויערבך‪ ,‬נשמת אברהם‪ ,‬סי' שפ"ח ס"ק א' עמ' ק'‪ ,‬וכן בסי' תכ"ד סק"ב עמ' קל"ג‪ ,‬וכן דעת הרב‬
‫אלישיב הובאו דבריו בנשמת אברהם ש ם)‪ .‬אף אם על ידי הדיווח לרשויות יש חשש שיוציאוהו מרשות ההורים וימסרוהו למוסד לא דתי‪ ,‬ואף‬
‫לעכו"ם‪ ,‬עדיין חובה לעשות כן "‪ ...‬בקשר לשאלתו הראשונה‪ ,‬לענ"ד נראה בכזאת‪ .‬דאם קיים ממש חשש מבוסס שהורי הילד ישובו‬
‫קרוב לודאי להכותו שוב במכות אכזריות כאלה‪ ,‬ועוד יותר מזה עד למות‪ ,‬במקרה כזה‪ ,‬מכיון שהרופא רק מוסר על המצב למשטרה עם‬
‫בקשה לראות להציל את הילד מידי הוריו‪ ,‬אזי חייב הרופא לעשות זאת כדי להציל נפש אחת מישראל מרדת שחת‪ ,‬ומה שיעשה לאחר‬
‫מיכן המשרד הממשלתי כדי להצילו הרי הרופא בזה רק בבחינה של גורם בלבד‪( ."...‬שו"ת ציץ אליעזר חי"ט סי' נ"ב)‪ .‬דין זה נכון גם‬
‫כאשר יש עדות להתעללות מינית של האב בבתו או של מורה בתלמידיו‪ ,‬שאין בזה דין מוסר להודיע על כך לשלטונות כדי להציל את הקטן או‬
‫הקטנה ממצב זה‪( .‬שם)‪.‬‬
‫‪ .3‬במקרה הצורך‬
‫ניתן לפנות למשפחת‬
‫בריסטובסקי לכל‬
‫צורך שהוא‪ .‬מספר‬
‫הטלפון לפניות‬
‫‪.3:53155254‬‬
‫חלוקת נרות שבת‬
‫מתבצעת מידי יום‬
‫שישי ע"י בנות חב"ד‬
‫במחלקות השונות‪.‬‬
‫בכל צורך ופנייה‬
‫בנושאי דת ושבת‬
‫במרכז הרפואי ניתן‬
‫לפנות לרב אברהם‬
‫רזניקוב רב המרכז‬
‫הרפואי במספר‬
‫‪150-8066114‬‬
‫‪avire@tlvmc.‬‬
‫‪health.gov.il‬‬
‫הערות והארות‬
‫יתקבלו בברכה‬
‫נשאלתי האם מותר בשבת לאחות בניתוח פלסטי אצבע שנכרתה‬
‫אקדים‪ ,‬איבר הוא ק בוצה של רקמות היוצרות מבנה המותאם לביצוע תפקיד מסוים‪ ,‬מבחינה ביולוגית רגל או יד אינם נחשבים לאיבר כיוון שבתוכם‬
‫חלקים מכמה מערכות שכל אחת מורכבת מאיברים רבים‪ .‬בהלכה איבר הוא חלק מן הגוף הממלא תפקיד מסוים‪ ,‬איברים בודדים נידונו במספר עניינים‬
‫הנוגעים לנושאים ר פואיים‪ ,‬בהיותם מחוברים לגוף ועלולים להינזק‪ ,‬או בהיותם מנותקים מהגוף לעניין קבורתם‪ ,‬השתלתם באחר‪ ,‬או חיבורם לכהן‪.‬‬
‫לעניינינו‪ ,‬נראה להתיר לחבר בשבת איבר שנקטע ומן הסיבות הבאות‪ ,‬הראשונה‪ ,‬סכנת אבר כסכנת נפשות‪ .‬ביחס לסוגיה התלמודית שהתירה לכחול‬
‫עין בשבת ואף לעבור איסור תורה בהבאת סממנים מרשות היחיד לרשות הרבים בנימוק "שוריינא דעינא בליבא תליא"‪ ,‬דהיינו‪ ,‬גידי העין תלויים‬
‫בלב והוי פיקוח נפש (ע"פ ע"ז כ"ח ע"ב)‪ ,‬נחלקו‪ ,‬האם דין זה נאמר רק ביחס לעין או גם ביחס לאיברים אחרים‪ ,‬יש מי שסבר"‪...‬דסכנת אבר כסכנת‬
‫נפשות אפילו לחלל עליו את השבת" (ר"ת תוספות סוכה כ"ו ע"א ד"ה "ואפילו")‪ ,‬ויש מי שסבר שדין זה לא נאמר אלא בעין דווקא "החושש‬
‫בעיניו והוא שיהיה בשתיהם או באחת מהם ציר או שהיו דמעות שותתות מהן מרוב הכאב או שהיה דם שותת מהן או שהיה בהן קדחת‬
‫וכיוצא בחלאים אלו הרי זה בכלל חולים שיש בהן סכנה ומחללין עליו את השבת‪( "...‬רמב"ם הל' שבת פ"ב ה"ד)‪ ,‬על אף שכך נפסק להלכה‪,‬‬
‫הוכיחו פוסקים שרבים מן הראשונים סברו כדעת ר"ת (שו"ת יביע אומר יו"ד ח"ג סי' כ"ג אות כ"ט)‪ ,‬וניתן לדייק כן מדברי הרמב"ם שהשמיט‬
‫מחיבורו דין מי שנשמטה פרק ידו ודין עצם שיצא ממקומו ונראה שהסיבה "‪...‬בהיות שכפי המצב שהשתנה במשך הדורות נהיה כמעט כל סכנת‬
‫אבר כרוך עם סכנת כל הגוף ואזי שפיר מחללין על כך אפילו ע"י ישראל" (שו"ת ציץ אליעזר ח"ח סי' ט"ו פר' י') השנייה‪ ,‬קטיעת אצבע כסכנת‬
‫נפשות‪ .‬ההלכה הקובעת "מחללין שבת על כל מכה שנעשית מחמת ברזל‪( "...‬או"ח הל' שבת סי' שכ"ח ס"ז) ובאחרונים הוסיפו "על כל מכה ‪-‬‬
‫אפילו אינה בחלל הגוף ואפילו שלא על גב היד והרגל" (משנה ברורה שם ס"ק י"ח)‪ ,‬ואפילו נחתך בנחת "מחמת ברזל ‪ -‬עיין תבואות שור ה'‬
‫טריפות סי' מ"ד שמסתפק אי מיירי בהכאה בכח או אפילו חיתוך בנחת נמי הוי מסוכן ע"ש" [הגרע"א בחידושיו] (ביאור הלכה שם ד"ה "מחמת‬
‫ברזל") ולפיכך מי שנקטעה אצבעו על אף שניתן לחטא ולאחות המקום ללא ניתוח פלאסטי מורכב‪ ,‬כיוון שבניתוח שכזה ניצל מן הסכנה נראה להתיר‬
‫שלישית‪ ,‬חולה שיש בו סכנה וצריך להאכילו מדברים האסורים‪" ,‬מאכילים אותו הקל הקל תחילה" (אינצ' תלמודית כרך י"ג ע' חולה אות ח') יש‬
‫מי שסבר שדין זה אינו אלא מדרבנן (שם) ולפיכך לנתח ולאחות האצבע שאינו "הקל הקל" אינו אלא איסור מדרבנן‪ ,‬וזה נדחה מפני סכנת איבר‪ .‬אף‬
‫לסובר שדין "הקל הקל" הוא דין תורה (שם) אין זה מן הסביר שיצטרך לאבד‬
‫אצבעו משום "הקל הקל"‪ ,‬שלא הבחינו אלא בין לעבור על איסור אכילת נבילה הקל‪,‬‬
‫לאיסור שחיטה החמור‪ ,‬ובשניהם יאכל‪ ,‬אך לאבד אצבעו לגמרי לא אמרו (ד"ר יצחק‬
‫שיף כהנים ואיברים קטועים טיפול רפואי‪ ,‬אתר מכון שלזינגר לרפואה אתיקה והלכה)‬
‫וכך עולה מדברי ר' שלמה זלמן אויערבך שאפילו מלאכות דאורייתא כגון הוספת תפרים‬
‫לצורך אסתטי ניתן להקל בכך‪ ,‬ובוודאי במקרה זה שחיסרון אצבע אינו רק עניין אסתטי‬
‫(שמירת שבת כהלכתה פרק ל"ג הערה כ"ו)‪.‬‬
‫‪.‬‬