מיקוד בעברית לבתי הספר הערבים ידע לשון קיץ 2011
טובה זבידה מיקוד בעברית לבתי הספר הערבים ידע לשון קיץ 2011 מיקוד בעברית לבתי הספר הערבים ידע לשון קיץ 2011 טובה זבידה © 2011כל הזכויות שמורות לרכס פרויקטים חינוכיים בע"מ ולמחברת Printed in Israel 2011 ייעוץ דידקטי והגהה :שרית גורמס אין לשכפל ,להעתיק ,לצלם ,להקליט ,לתרגם ,לאחסן במאגר מידע ,לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני ,אופטי או מכני או אחר ,כל חלק שהוא מספר זה .שימוש מסחרי ,מכל סוג שהוא ,בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט. אלא ברשות מפורשת בכתב מן המו"ל. רכס פרויקטים חינוכיים בע"מ ת"ד 75אבן יהודה 40500 טלפון 073-2550000פקסימיליה 073-2550055 כתובתנו באינטרנטwww.reches.co.il : E-mail: main @ reches.co.il תודתנו לשרית גורמס על אישורה לשימוש בחומרים מתוך הספרים :טקסט בשבילי הלשון א וטקסט בשבילי הלשון ב שנכתבו על ידי טובה זבידה ושרית גורמס ואשר יצאו לאור בהוצאת רכס. עשינו כמיטב יכולתנו לאתר את בעלי הזכויות של כל החומר ממקורות חיצוניים .אנו מתנצלים על כל השמטה או טעות .אם יובא הדבר לידיעתנו נפעל לתקנו במהדורות הבאות. מסת"ב ISBN 978-965-403-914-7 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 תוכן העניינים טיפים בחינה מספר 1 פתרונות בחינה מספר 1 בחינה מספר 2 פתרונות בחינה מספר 2 בחינה מספר 3 פתרונות בחינה מספר 3 בחינה מספר 4 פתרונות בחינה מספר 4 בחינה מספר 5 פתרונות בחינה מספר 5 בחינה מספר 6 פתרונות בחינה מספר 6 בחינה מספר 7 פתרונות בחינה מספר 7 בחינה מספר 8 פתרונות בחינה מספר 8 בחינה מספר 9 פתרונות בחינה מספר 9 בחינה מספר 10 פתרונות בחינה מספר 10 בחינה מספר 11 פתרונות בחינה מספר 11 בחינה מספר 12 7 69 74 76 81 83 88 90 95 97 102 104 109 111 116 118 123 125 130 132 137 139 144 146 פתרונות בחינה מספר 12 151 תוכן העניינים (טיפים) פרק א — תחביר א. ב. ג. ד. ה. ו. ז. ח. ט. י. יא. יב. יג. יד. טו. חלקי הדיבור המשפט הפועלי נשוא מורחב משפט סתמי משפט שמני אוגד משפט בעלות (יש/אין) משפט מודלי הסגר סביל—פעיל משפט פשוט כולל (משפט בעל חלקים כוללים) משפט מאוחה (איחוי ,מחובר) משפט מורכב סמיכות ,צירופי שמות התאמה תחבירית שינוי סדר מילים במשפט דיבור ישיר ודיבור עקיף תקינות תחבירית 7 8 11 11 11 12 13 14 14 14 16 16 17 20 21 22 23 24 פרק ב — הגה א. ב. ג. ד. ה. ו. ז. ח. ט. עיצורים ותנועות אותיות אהו"י מפיק פתח גנוב שוואים דגשים תופעות פונטיות בבנין התפעל כיווץ דיפתונג גרוניים 27 28 28 29 29 31 33 34 35 פרק ג — שם המספר ,אותיות השימוש ומילות היחס א .שם המספר 38 מיקוד בעברית לבתי הספר הערבים — ידע לשון — קיץ 2011 5 ב .אותיות השימוש וכל"ב ג .מילות היחס 42 43 פרק ד — הפועל כללי המרובעים חפ"נ וחפי"צ נפ"א נפי"ו נל"י/ה נל"א נעו"י/ע"ע א. ב. ג. ד. ה. ו. ז. ח. 44 48 49 51 52 53 54 55 פרק ה — השם שורש ומשקל בסיס +צורן סופי (סופית) הלחם בסיסים ראשי תיבות ונוטריקונים שאילה מלועזית א. ב. ג. ד. ה. 6 העתקה ו/או צילום מספר זה הם מעשה לא חינוכי ,המהווה עברה פלילית. 59 63 65 67 67 פרק א — תחביר א .חלקי דיבור את אוצר המילים בשפה אפשר לחלק לקבוצות שונות .ההבחנה בין הקבוצות נעשית על–פי המשמעות ועל–פי תפקידיהן התחביריים .לקבוצות הללו אנו קוראים חלקי דיבור. המילים בשפה נחלקות לשני סוגים עיקריים של חלקי דיבור :מילות תוכן ומילות תפקוד. מילות תוכן מילות התוכן נושאות את התוכן העיקרי של המשפט .קבוצה זו כוללת שמות עצם ,פעלים ,תארים ותוארי פועל. שם עצם :מילים ,כגוןֵ :ספֶר ,מזוודה ,צחוק ,געגועים. השם במהותו מביע קביעות ,הוא אינו מציין זמן. שם עצם אפשר לזהות על–פי סימני ההיכר הבאים: א .מין דקדוקי — לכל שם עצם יש מין דקדוקי ,זכר או נקבה .לדוגמה :קיר — זכר ,מזוודה — נקבה. ב .מספר — שמות עצם נ ִטים ביחיד או ברבים ,לדוגמה :בית-בתים. ג .שייכות — לשם עצם אפשר להוסיף ביטוי שייכות (שלי ,שלך ,שלנו וכו') ,לדוגמה :מחברתי ,מחברתנו. ד .יידוע — לשמות עצם רבים אפשר להוסיף את ה"א הידיעה ,לדוגמה :מיטה — המיטה. שמות העצם כוללים שם עצם מוחשי (שאפשר לחוש אותו באחד החושים) :עט ,שולחן; שם עצם מופשט: (בלתי מוחשי) רעיון ,צחוק ,געגועים. שם תואר :מילים כגון :יָפֶה ,חיצוני ,נמוך .שם התואר מתאר את שם עצם והוא מתאים לו במין ,במספר וביידוע (ה"א הידיעה יכולה להצטרף או שלא להצטרף לשני השמות) ,למשל :הילדה הגבוהה ,קיר חיצוני. פועל :מילים כגון :הלביש ,רקדו ,ישמרו .הפועל מכיל רכיבי זמן וגוף .הפועל מביע זמניות ,התרחשות בחלל הזמן. רקדנו אנחנו (הגוף) עבר (הזמן) מיקוד בעברית לבתי הספר הערבים — ידע לשון — קיץ 2011 7 שם פועל (מקור) :מילים כגון :לִבְנות ,לִסְגור ,לְ ַסּפֵר. מילה הדומה לפועל ,אך אינה מציינת זמן וגוף .בשפה הרווחת כיום שם פועל פותח ב–ל. שם הפועל מצוי במערכת הפועל. תואר הפועל :מילים כגון :מהר ,מחר .מילה המתארת את הפועל מהיבטים שונים :אופן ,זמן ,מקום וכדומה. קבוצת מילים זו אינה נוטה ,אין ליידע אותה ,היא קבועה ואינה משתנה. מילות תפקוד מילות תפקוד מקשרות בין מילות התוכן ,מתייחסות אליהן או מחליפות אותן ,והן כוללות :מילות יחס ,מילות קישור ,כינויים ומילות שאלה. מילות יחס :מילים כגון :את ,ל ,ב ,עם ,בגלל .הן מקשרות בין פעלים לבין שמות עצם (כתב בעט) או בין שמות עצם לשמות עצם אחרים (הספר של דני) .מילות היחס נוטות בגופים השונים :את — אותי ,אותך ;...ל– לי, לך ,לנו... מילות קישור :מילים כגון :לכן ,ו החיבור ,כי ,אם .מילים המקשרות בין מילים ובין חלקי משפט .מילות הקישור אינן נוטות בגופים השונים. מילת הקישור יכולות לציין קשר של סיבה ,הוספה ,ניגוד ועוד. כינויים כינויי גוף :מילה או חלק ממילה המכוונת למדּבֵר ,לנוכח ולנסתר (אני ,אתה ,הוא ,אנחנו ,אתם ועוד). כינויי רמז :כינוי הרומז לעצם קרוב או רחוק .למשל :זה ,זאת ,ההוא ,ההיא ,ההם ,ההן ,אלה. כינויי שאלה :מה? מי? איזה?... כינויי סתמיות :מישהו ,משהו. ב .המשפט הפועלי חתך משפט פועלי אופייני נושא (שם) (לוואי/לוואים/תמורה) נשוא מושא (לוואי/לוואים/תמורה) פועל תיאורים (לוואי/לוואים/תמורה) 8 העתקה ו/או צילום מספר זה הם מעשה לא חינוכי ,המהווה עברה פלילית. החלק התחבירי נושא* השאלות שיש לשאול/ פעולות שיש לבצע לאתר חלק תחבירי הסבר הּפֹועֵל ,מבצע הפעולה במשפט מי פעל? בין הנושא לבין נשוא יש התאמה במין ובמספר. נושא לא יפתח במילת יחס. דנה תייצג את בית ספרנו בתחרות הריצה. לוואי חלק תחבירי המתאר את השם במשפט. איזה? כמה? של מי? של שלושת נציגי בית ספרנו ייצגו אותנו מה? בהתייחס לשם! בתחרות הריצה בצפון. משלים שם נשוא הפועַל מציאת מילה שיש בה דנה תייצג את בית פג"ז (פעולה—גוף—זמן) ספרנו בתחרות הריצה. תמורה** לוואי המקיים שוויון עם השם המתואר ויכול לבוא במקומו. לדנה ,נציגת בית ספרנו, מנבאים הצלחה גדולה. שתיתי קפה בבית הקפה “ארומה". את מי? את מה? מה? ממי? ממה? עם מה? למי? לְמה? במה? במי? אחר מי? וכו' תיאורי פועל: קבוצת תפקידים תחביריים המשלימה את הפועל/שם פועל על–ידי תיאורו מבחינות שונות: מקום חלק תחבירי המתייחס למקום הפעולה. לאן? איפה? מאין? עד איפה? מנבאים לדנה הצלחה גדולה. דנה קיבלה זר פרחים ממעריציה. שמעתי ידיעה משמחת. משלים פועל/שם פועל מושא חלק תחבירי המשלים את הפועל/שם הפועל במשפט תחרות הריצה תתקיים שם ,פה במכון “וינגייט". זמן חלק תחבירי המתייחס לזמן הפעולה. מתי? ממתי? עד מתי? בשבוע הבא תתקיים תחרות הריצה. אז סיבה חלק תחבירי המתייחס לסיבת הפעולה. תיאור סיבה קודם לפעולה. מדוע? מאיזו סיבה? בגלל הרעב הגדול בכנען שלח יעקב את בניו למצרים. בגלל, מפני, בשל * ** דוגמה מילים מרמזות במשפט סביל הנושא הוא מקבל הפעולה. תמורה בעלת יותר ממילה אחת מוגבלת במשפט על–ידי פסיקים. תמורה שהיא שם רשמי תופיע במירכאות. התמורה היא לאחר השם המתואר. ייתכן שבמשפט אחד תופיע תמורה אחת ויותר. מיקוד בעברית לבתי הספר הערבים — ידע לשון — קיץ 2011 9 החלק התחבירי תכלית חלק תחבירי המתייחס למטרת לשם מה? לאיזו מטרה? דנה נסעה למכון "וינגייט" להתאמן הפעולה. בריצה. תיאור תכלית מתרחש אחרי הפעולה. בשביל, כדי ,למען באיזה אמצעי? תיאור מידה כמה? דנה פתחה את הקופסה בפותחן. תיאור ליווי בלוויית מי? תיאור השוואה תיאור תדירות כמו מה? כל כמה זמן? מצב*** חלק תחבירי המתייחס למצב השם בזמן הפעולה. באיזה מצב נמצא השם דנה נכנסה הביתה קודחת מחום. המתואר? ראיתי את הילדה בוכה. ויתור חלק תחבירי המציין למרות מה למרות מה? מתקיימת הפעולה. משלים שם בזמן פעולה תנאי חלק תחבירי המציין באיזה תנאי מתקיימת הפעולה. באיזה תנאי/מקרה? שהיתי באירופה שלוש שנים. נסעתי לאילת עם חברי. רצתי כמו איילה. התלמיד נכנס למזכירות בית הספר כל שעתיים. על–אף מאמציה הרבים חרף, למרות, נכשלה דנה בתחרות על אף הריצה. בלי, בתנאי שרב כבד לא תתקיים התחרות בתוך באין אולם הספורט. בלי חשק קשה להתקדם בלימודים. הערה :במשפטי שאלה ניתקל לעתים בשאלות המשמשות אותנו לאיתור תפקיד תחבירי .כאשר השאלה מופיעה במשפט היא משמשת באותו תפקיד תחבירי .מתי באת? מתי = תיאור זמן .מה קנית? מה = מושא. ** * תיאור מצב מתאר את אחד השמות במשפט בזמן הפעולה .הוא נוטה (מקבל את המין ואת המספר של השם המתואר) .תיאור מצב אינו מיודע ,הוא מופיע כבינוני או כשם תואר. 10 העתקה ו/או צילום מספר זה הם מעשה לא חינוכי ,המהווה עברה פלילית. משלים פועל/שם פועל חלק תחבירי המתייחס לאופן ביצוע הפעולה .יש בו כמה תיאורי משנה: תיאור אמצעי איך? באיזה אופן? דנה פתחה את הקופסה כך בזריזות רבה. משלים פועל/שם פועל אופן הסבר השאלות שיש לשאול/ פעולות שיש לבצע לאתר חלק תחבירי דוגמה מילים מרמזות ג .נשוא מורחב נשוא המכיל יותר ממילה אחת ,אך הוא נשוא בעל משמעות אחת ,הוא מציין מצב אחד ,עניין אחד וכו'. יש שלושה סוגים של נשוא מורחב: נושא + נשוא מורחב .1פועל נטוי (פועל עזר) +שם פועל :עמדתי לצאת מכאן. נשוא מורחב .2שני פעלים נטויים שמציינים אירוע אחד :הנואם שב והדגיש את העניין. נשוא מורחב * .3צירוף כבול ,ניב :החברה פשטה את הרגל. * צירוף כבול = צירוף שהוא “ערך מילוני" בעל משמעות אחת שאינה סך כל המילים שבצירוף במשמעותן הראשונית. הערה :הנשוא המורחב אינו חייב לבוא ברצף. ד .משפט סתמי זהו משפט שנושאו אינו ידוע ,אינו מוגדר ,או שאין רוצים לציינו או שאינו חשוב. איך לזהות נושא סתמי? א .פועל ברבים ,גוף נסתרים :חופרים פה מנהרה. ב* .פועל סביל :דּוּבַר על שינוי מועד הבחינה. משפט שנושאו סתמי = משפט סתמי * כאשר אין נושא מפורש במשפט ה .משפט שמני חתך משפט שמני אופייני נשוא נושא (לוואי/לוואים/תמורה) (אוגד) (שם) (שם) (לוואי/לוואים/תמורה) מיקוד בעברית לבתי הספר הערבים — ידע לשון — קיץ 2011 11 זיהוי נושא ונשוא במשפט שמני א .באמצעות ההיגדים: מדובר על = ...נושא נאמר עליו ש = ...נשוא נושא דוגמות: נשוא החיים בארצנו מעניינים. מדובר על — החיים בארצנו = נושא נאמר עליהם ש — ...מעניינים = נשוא נושא נשוא אחי הצעיר הוא נער מחונן. מדובר על — אחי הצעיר = נושא נאמר עליו שהוא — ...מחונן = נשוא ב .באמצעות אוגד (ראו הרחבה להלן) .האוגד הוא מילת תיווך בין אגף הנושא (מימין לרוב) לבין אגף הנשוא. דוגמה: אוגד נושא נשוא מסגרת המשקפיים החדשים שלי היא מפלסטיק משובח. ג .אם אין אוגד ,כדאי לבדוק אם אפשר להכניסו. אם כן ,ראו סעיף ב. אוגד דוגמה :ציוניי טובים .אפשר לומר :ציוניי הם טובים. ד .יש להביא בחשבון שנושא לא יפתח במילת יחס .אם במשפט יש שני אגפים ,ואחד מהם פותח במילת יחס, אותו אגף יהיה נשוא ,והאחר נושא. דוגמה: נשוא נושא לשכניי החדשים שלושה כלבלבים חמודים. האגף שפתח במילת יחס = נשוא ,האחר = נושא אוגד — הרחבה אוגד — מילה המקשרת בין הנושא לבין הנשוא במשפט שמני. האוגדים הם: .1גוף שלישי — הוא ,היא ,הם ,הן ,הִנוִ ,הנ ָהִ ,הנ ָם ,הִנן ,מהווה וכו' (כאשר הם אינם נושא): אחי הוא מלונאי; ידידיי הם עשירים; הבנת הנושאים בלשון היא הבעיה הקשה ביותר. 12 העתקה ו/או צילום מספר זה הם מעשה לא חינוכי ,המהווה עברה פלילית. .2הפך ,עשה (כאשר אינם באים כפעלים אלא כמצייני תהליך): אחי הפך למורה; היום נעשה בהיר. .3היה (כאשר אינו במשמעות ,to beכלומר במשמעות פועלית): הילד היה בריא. .4אין — (כאשר אינו שולל “יש"): אחי אינו מלונאי. היה — הפך — עשה :כנשוא וכאוגד כנשוא — מציינים פעולה חד–פעמית. שלושת הפעלים האלה אינם שווים במשמעותם: היה ≠ הפך ≠ עשה. התיק היה על השולחן. הילד הפך את הכיסא. הילד עשה מעשה יפה. לכל פועל משמעות משלו. כאוגד — מציינים תהליך. כאוגדים ,אפשר להחליף בין “הפעלים" האלה ללא שינוי משמעות המשפט: היה = עשה = הפך. הילד נהיה נהפך נעשה נחמד הערה :אם הנשוא הוא שם עצם ,יבואו אחריו לוואי/תמורה; אם הנשוא הוא בינוני או שם תואר או שם פועל, אפשר שיבואו במשפט שמני משלימי פועל — מושאים ותיאורים. להלן דוגמות למשפטים שמניים שבהם נראה משלימי פועל. תיאור מקום .1אחי הוא שופט בבית משפט השלום בבאר שבע. תיאור המקום התייחס לנשוא בינוני. מושא תיאור מידה .2אחותי גבוהה ממני בחמישה ס"מ. המושא והתיאור מתייחסים לנשוא שם תואר. מושא .3חלומי כעת הוא לראות סרט זה. המושא מתייחס לנשוא שהוא שם פועל. משפט בעלות (יש/אין) משפט בעלות אומר שלמִשהו או למַשהו יש/אין מִשהו או מַשהו. משפט כזה מכיל את הפועל “יש" ( )to beבנטיותיו השונות .יש = נשוא ,מה שישנו או מי שישנו = נושא מיקוד בעברית לבתי הספר הערבים — ידע לשון — קיץ 2011 13 משפטי בעלות שמניים משפט בעלות ללא הפועל “יש" .עדיין — מה שישנו או מי שישנו = נושא. זכרו ,נושא אינו פותח במילת יחס! משפט מודלי משפט מודלי הוא אחד מסוגי המשפטים השמניים .הנשוא הוא בינוני או שם תואר המכיל בתוכו המלצה (כדאי, רצוי ,חשוב ,טוב ועוד) ,הנושא = שם פועל. נשוא נושא נושא נשוא דוגמה :חשוב ללמוד = הלימוד חשוב נשוא נושא בדומה למשפט המודלי ננתח משפט כמו :עליך להגיע בזמן. ו .הסגר הסגר — מילה או ביטוי המביעים את יחסו של הדובר בנוגע לאמור במשפט ,מילים אלה יכולות להיכנס לסוגריים: הסגר לשמחתי ,הצלחתי במבחן. הסגר האם ,לדעתך ,יהיה היום מזג האוויר נוח? ז .סביל — פעיל פועל בעל משמעות פעילה מציין את ביצוע הפעולה על אובייקט מסוים. פועל בעל משמעות סבילה מציין את קבלת הפעולה על–ידי אובייקט אחר. מושא במשפט פעיל הופך לנושא במשפט סביל ,ואילו נושא במשפט פעיל הופך למושא במשפט סביל .ראו להלן: פעיל סביל 14 נושא נשוא מושא הנער שבר את החלון. נושא נשוא מושא החלון נשבר על–ידי הנער. העתקה ו/או צילום מספר זה הם מעשה לא חינוכי ,המהווה עברה פלילית. ובקיצור :מושא המשפט הפעיל = נושא המשפט הסביל. במערכת הפועל יש צמדי בניינים המקיימים ביניהם (לרוב) יחס של פעיל—סביל. להלן הבניינים: פעיל סביל פָּעַל נִפְעַל ִהפְעִיל הֻפְעַל w w ּפִעֵל פֻּעַל הערות: א .לא לכל הפעלים הפעילים יש בני זוג סבילים. לדוגמה — לפועל יָׁשַב בבניין פָּעַל אין צורה סבילה בבניין נפעל. ב .לבניין נפעל יש משמעויות נוספות ,לאו דווקא סבילות. אז איך משחברים? בבואנו לשחבר מפעיל לסביל רצוי למצוא את הבניין הסביל המקביל ולהפוך את מושא הפעיל לנושא הסביל .עם זאת כדאי לדעת שלא תמיד נושא הפעיל יהיה מושא הסביל ,כי לא תמיד יצוין על–ידי מי התבצעה הפעולה הלכה למעשה. דוגמות: פעיל: סביל: אבל גם: נושא נשוא מושא יוסי ָסג ַר את הדלת. נושא מושא נשוא הדלת נסגרה על–ידי יוסי. נושא סתמי +נשוא סגרו את הדלת (פעיל) נושא נשוא הדלת נסגרה (סביל) בשתי הדוגמות האחרונות ראינו שנושא הפעיל לא שימש כמושא הסביל .במעבר למשפטים פעילים ממשפטים סבילים מעין אלה ,שבהם לא מצוין מי ביצע את הפעולה ,מקבלים משפט סתמי. מיקוד בעברית לבתי הספר הערבים — ידע לשון — קיץ 2011 15 ח .משפט פשוט כולל (משפט בעל חלקים כוללים) משפט שאחד מחלקיו התחביריים (או יותר מאחד) מופיע בהקבלה יותר מפעם. חלקים אלה נקראים חלקים כוללים ,והמשפט — כולל .כל חלק תחבירי יכול להופיע בהקבלה .בין החלקים המקבילים יש פסיקים ,חוץ מאשר לפני החלק הכולל האחרון שבא עם ו החיבור. אכלנו במסעדה זו חומוס ,פלאפל וממולאים( .משפט פועלי ,מושא כולל) האוכל במסעדה זו טרי ונקי( .משפט שמני ,נשוא כולל) לרוב ,הקשר בין החלקים הכוללים הוא קשר הוספה ,אך יש אפשרויות נוספות: קשר ניגוד — לא ...אלא/כי/אם :לא אסע לבאר שבע ,אלא לאילת( .תיאור מקום כולל) קשר הוספה תוך ניגוד — לא רק ...אלא גם :...לא אקנה רק חולצה לחג ,אלא גם מעיל( .מושא כולל) קשר בררה — או :במקום יהיו הורים או מורים( .נושא כולל) קשר המעטה (הפחתה) — פרט ל ...חוץ מ :...כולם היו במסיבה פרט לדני( .נושא כולל) הערות: .1מילת יחס בחלק מקביל חייבת להופיע בכל החלקים הכוללים :נסעתי לטבריה ,לצפת ולמטולה. .2חלקים כוללים אינם חייבים לבוא ברצף במשפט( .ראו משפט ,8תרגיל .)52 תמורה כוללת מצב שבו יש לפני חלק כולל ביטוי בעל אופי מכליל .בין הביטוי המכליל לבין החלק הכולל ,תמורה כוללת ,יש נקודתיים .דוגמה :בילדותי קראתי את הספרים" :לכלוכית"" ,לאסי שובי הביתה" ו"שלגיה ושבעת הגמדים". קיים מצב הפוך שבו לאחר חלק כולל תבוא תמורה בעלת אופי כוללני ,במקרה זה לפני התמורה יבוא קו הפרדה. דוגמה :אקנה בשוק לכבוד ביקור ילדיי שוקולד ,מסטיקים ,במבה וביסלי — מיטב הממתקים. ט .משפט מאוחה (איחוי ,מחובר) איבר א + איבר ב שני משפטים (לפחות) הניצבים זה לצד זה ומשלימים זה את זה לעניין אחד .בין המשפטים יבואו פסיק ומילת קשר המצביעה על הקשר ההגיוני ביניהם .כל משפט בודד בתוך המשפט המאוחה נקרא “איבר". הערה :כל איבר במשפט המאוחה יכול להיות משפט מסוג אחר. 16 העתקה ו/או צילום מספר זה הם מעשה לא חינוכי ,המהווה עברה פלילית.
© Copyright 2024