הורדה - המכון לחינוך דמוקרטי
עיר חינוך במאה ה21- מפת דרכים לשינוי חברתי-חינוכי-קהילתי הספר מציע מודל מקיף לפיתוח חברתי-חינוכי של יישובים :ערים, כפרים ומועצות אזוריות. זהו מקור השראה וידע מעשי לעוסקים בחינוך ובחברה -ראשי ערים, בעלי תפקידים ברשויות מקומיות, מתכננים ,אנשי מערכות חינוך ,רווחה, תרבות ,אנשי הכלכלה המקומית, חוקרים ופעילים חברתיים. הספר כולל התייחסות מקיפה לשדות הפעולה השונים בעיר .אנו מציעים כלים ,חקרי אירוע מהארץ ומהעולם ומפת דרכים ליישום השינוי. המכון לחינוך דמוקרטי ״חינוך הוא אתגר בלתי פוסק המהווה את עיקר תפקידנו כאנשים, כהורים ,כמורים וכנבחרי ציבור .זהו המשאב המרכזי של חיינו - חינוך ילדינו וחינוך דור ההמשך .העיר מפגישה אותנו עם הסביבה ואנשיה ועם היכולת לייצר שינוי מקומי בחיי היומיום על כל מרכיביו .הספר משמש כמצפן וכארגז כלים לביצוע תפקידנו״. חיים ביבס ,ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות ויו״ר מרכז השלטון המקומי ״כדי לשנות עיר חיוני לפתח תסריט ,פרוייקט ,רעיון אשר כל אזרחי העיר -או לפחות רובם הגדול ,חושקים בו .כאשר הציבור מבין רעיון זה ,החברה תוכל לפעול למימושו .העיר היא חלום משותף והמעוז האחרון של הסולידריות .הספר הינו מפת דרכים מעשית להבנת העיר ולהפיכת החלום למציאות״. אדריכל ומתכנן ערים חיימי לרנר ,לשעבר ראש עירית קוריטיבה ומושל מדינת פרנה ,ברזיל ״ספר זה הוא בעיני ההוכחה הטובה ביותר לגשר היכול להיווצר בין העתיד הרצוי לבין העתיד האפשרי ההולך ונוצר לנגד עינינו במקומות רבים בעולם כולו .ספר אשר כזה מביא לידי ביטוי את עוצמתה של ההתכוונות האנושית ואת היכולת ליצור עתיד גם כאשר הוא נראה רחוק״. השופט (בדימוס) שלמה שהם ,לשעבר נציב הדורות הבאים בכנסת .יו"ר Global Sustainable Leadership Academy ״על ׳עיר החינוך׳ להוות חלק ממהפכת השוויון לה אנו משוועים. ספר זה המכיל דוגמאות מעוררות השראה ומעלה נקודות חשובות לדיון ,יהווה עוגן עבור אותם אנשי ונשות חינוך ,ראשי רשויות וכל מי שנפשו חשקה בחברה מתוקנת ,צודקת ,שוויונית וטובה יותר״. ח"כ עמרם מצנע ,יו"ר ועדת החינוך ,התרבות והספורט של הכנסת לשעבר ראש עיריית חיפה וראש הוועדה הקרואה בירוחם "בואו נדמיין דרך ליצור מקומות שבהם באמת אין גבול ללמידה והשתתפות ,מקומות שבאמת ובתמים שואפים להכיל את כל החיים בהם ,מקומות המלאים באסתטיקה חברתית .הרעיון המוצג בספר זה מסייע לשנות ערים שרוצות להפוך למקומות טובים יותר לחיות בהם". אינס בובן ופרופ' אנדריאס הינץ ,אוניברסיטת מרטין לותר, האלה-ויטנברג ,גרמניה עיר דמוקרטית עיר חינוך במאה ה21 - עיר דמוקרטית ״הגיעה העת להוסיף לעיר ,תיבת נוח המודרנית ,נדבכים חדשים של קישוריות ,אחריות ,חיברות ומשמעות גבוהים יותר .רק כך התיבה תוכל להפוך לא רק למקום מפלט אלא גם למקום ייעוד... עיר החינוך המתוארת בספר זה היא השרשרת החסרה במגמה זו״. פרופ' דוד פסיג ,חוקר עתידים ,אוניברסיטת' בר אילן עור כים :רון ד ביר • י ע ל אר ב ל • מי כ ל ג ל בו ע-אטר • י ע ל שור צ ב ר ג עיר דמוקרטית עיר חינוך במאה ה21- מפת דרכים לשינוי חברתי-חינוכי-קהילתי המכון לחינוך דמוקרטי כיצד הופכים גם בית הקפה ,כיכר העיר, הספרייה ,המוזיאון, השוק ובית הספר למנועי חדשנות עירוניים? מה תפקיד הטכנולוגיה בעיר חינוך דמוקרטית? כיצד עוברים מבית ספר לעיר -לעיר כבית ספר? כיצד יוצרים למידה משמעותית ורלוונטית בעולם האמיתי? כיצד כל השותפים העירוניים יוצרים ביחד תמונת עתיד רצוי ומתרגמים אותה למציאות? מה לאפשר לגלות כשעולים על מגדל התצפית ומסתכלים על ערי חינוך בארץ ובעולם? כיצד יוצרים את התנאים המאפשרים לכל אחד לבטא את ייחודיותו? מה התפקיד של הרשות המקומית במימוש "הזכות לעיר"? כיצד הופכים את העיר למרחב מכיל עבור כל תושביה כיצד יוצרים בעיר שווקים של רעיונות ,כלכלה מקומית ,שיתופי פעולה? כיצד מחברים את כל שדות הפעולה העירוניים ליצירת עיר חינוך עיר דמוקרטיתבמאה ה?21- כיצד מובילים את תהליך השינוי העירוני? ע עיר דמוקרטית עיר חינוך במאה ה21- מפת דרכים לשינוי חברתי-חינוכי-קהילתי עור כים :רון ד ביר • י ע ל אר ב ל • מי כ ל ג ל ב ו ע -א ט ר • י ע ל ש ו ר צ ב רג ה מכו ן ל חי נוך ד מו קר טי עיר דמוקרטית 21-עיר חינוך במאה ה קהילתי-חינוכי-מפת דרכים לשינוי חברתי , יעל ארבל, רון דביר:עורכים יעל שורצברג,אטר-מיכל גלבוע הספר הוצא לאור ע״י המכון לחינוך דמוקרטי 978-965-92332-0-5 מסת״ב מוקדש לכל אלו שפועלים ופועלות ליצירת חברה דמוקרטית וטובה יותר יעל ארבל:עריכה לשונית בר דביר, סטודיו נעם תמרי:עריכה גרפית 2014 , תשע״ד,נדפס בישראל ובכלל זה הזכות להעתיק את,כל הזכויות ,הספר במלואו או חלק ממנו בכל צורה שמורות למכון לחינוך דמוקרטי ישראל ע״ר www.democratic.co.il [email protected] 03-7412729 Democratic City - Education City in the 21st Century Editors: Ron Dvir, Yael Arbel, Michal Gliboa-Ater, Yael Schwartzberg ISBN 978-965-92332-0-5 Linguistic editor: Yael Arbel Graphic designers: Studio Noam Tamari, Studio Bar Dvir Published by the Institute for Democratic Education Printed in Israel, 2014 All rights, including the right to a copy of this book, be it in its entirety or any part thereof, in any form whatsoever, are reserved for the Institute for Democratic Education (Registered Nonprofit Association) www.democratic.co.il עיר דמוקרטית — עיר חינוך במאה ה־ 21 תוכן העניינים פתח דבר É Éחינוך אישי :רוח דמוקרטית בחינוך הפורמלי 61. ...................... שדה העתיד 139................................................................... É Éשש פרספקטיבות על עיר חינוך 10. ........................... . . . . . . . . . . . . . . É Éלמידה מבוססת פרויקטים 66. ................................................ É Éמרכזי עתיד עירוניים 142...................................................... É Éג'סר א-זרקא 208........ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . É Éכיכר הידע 12. ........................... . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . É Éהקמת בית ספר ברוח המאה ה68. .................................... 21- É Éחממת חדשנות 147.............................................................. É Éהוד השרון 215. ....... . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . É Éתודות 14. ........................... . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . É Éבתי ספר דמוקרטים 71. ......................................................... É Éבית מדרש בונה עתיד 149..................................................... É Éבת ים :מהפכת החינוך האישי החלה כאן 217. ....... . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . É Éהזמנה למסע 15. ........................... . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . É Éמנטורינג 74. ........................................................................ É Éעיר בוחרת חינוך 151............................................................ É Éאוטופיה חינוכית בחולון 222. ....... . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . É Éמרכז הידע הבינלאומי לערי חינוך 18. ........................... . . . . . . . . . . . É Éהתאמת סדירויות בית ספר לתהליך שינוי פדגוגי 77. ................. É Éהמכון לחינוך דמוקרטי 19. ........................... . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . É Éהחממה להכשרת מורים 82. ................................................... השדה הווירטואלי :עיר חינוך בעידן הידע 153............ É Éרעננה — עיר בניסוי 235. ....... . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . É Éטכנולוגיות מידע כפלטפורמה מעצימה להשתתפות אזרחים 154... É Éקוריטיבה -אקופונקטורה עירונית 240. ....... . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .. . . . É Éלמידה בעידן המידע 160....................................................... É Éשיבויה ,עיר שהיא אוניברסיטה 244. ....... . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . É Éמודל חלוץ חינוכי 84. ........................................................... 1 למה עיר חינוך? 20. ........................... . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . É Éפרספקטיבות מרובות והזכות לעיר 22. ........................... . . . . . . . . . . É Éהפרספקטיבה האישית 24. ........................... . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . É Éהפרספקטיבה העירונית 26. ........................... . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . חינוך 162............................ É Éתנועות נוער 94. ................................................................... É Éתהליך השינוי 164................................................................. É Éקולאז' אירופאי 268........ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . É Éהתנדבות 98. ........................................................................ É Éגיבורי עיר חינוך 170............................................................ É Éרמת השרון" :מבוגר משמעותי בקהילה מחנכת דור" 271. ....... . . . . שדה החינוך הבלתי פורמלי 91. ....................................... חינוך? 30. ........................... . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . É Éהסיפור של אדם ודניאלה 33. ........................... . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . É Éארגז כלים להשתתפות 104.................................................... É Éמודל עיר חינוך 37. ........................... . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . השדה המכיל 107................................................................ 3 איך? שדות הפעולה בעיר חינוך 46. ............... É Éתהליכי שינוי בכל המרחבים בעיר 48. ........................... . . . . . . . . . . . שדה החינוך הפורמלי 51. ........................... . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . É Éמתרבות דמוקרטית לפדגוגיה דמוקרטית 55. ........................... . É Éהעיר כבית ספר — למידה במרחב העירוני 57. .......................... É Éחריש :קהילה בונה עיר דמוקרטית 248. ....... . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . É Éשבוע החינוך בלה-גומרה כמקפצה לשינוי 254. ....... . . . . . . . . . . . . . . . . . . . השדה ההשתתפותי :לטפס בסולם ההשתתפות 100..... 2 מהי עיר É Éחינוך לגיל הרך 86. .............................................................. 5 היכן? סיפורי ערים 206. ....... . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . שדה הכלכלה המקומית 118.............................................. 4 איך? המסע אל עיר É Éהמנהיגים כמובילי שינוי 171.................................................. É Éצוות התערבות עירוני 175...................................................... 6אפילוג 280. . . . . . . . .......................... . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . É Éהמנחים כסוכני שינוי 181....................................................... É Éמסע ארוך ,מורכב ,מרתק -ורווחי 282. ....... . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . É Éהכשרה בעיר חינוך 184.......................................................... É Éהמפתחות להצלחה עירונית 284. ....... . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . É Éההורים בעיר חינוך 187.......................................................... É Éאפילוג :עיר חינוך — מבט אל העתיד 287. ....... . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . É Éקרטוגרפיה עירונית חינוכית 200............................................ נספחים 288. ....... . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . השדה הפיזי 123................................................................. É Éהעמקה בלמידה ומסעות חקר 196. . ......................................... É Éעל יוצרי הספר 289........ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . É Éתכנון עירוני למען ועל ידי ילדים 130..................................... É Éבניית תמונת עתיד — מחזון אישי לחזון עירוני 197................... É Éיישומים דמוקרטיים לשינוי עירוני ,לחינוך ולחברה 294. ....... . . . . . . É Éיישום תמונת העתיד 202........................................................ É Éעיר בונה חינוך ,חינוך בונה עיר 296........ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . שדה הפעולה התרבותי 134................................................ É Éקטמונה -ספרייה וגלריה מתחת לבית 137............................... É Éהערכה היא אחד מגלגלי השינוי 204........................................ פתח דבר רבד חתפ | -ה האמב ךוניח ריע -תיטרקומד ריע״ לע תוביטקפסרפ ששששש עיר דמוקרטית — עיר חינוך במאה ה־ 21 שש פרספקטיבות על ״עיר דמוקרטית -עיר חינוך במאה ה21-״ ל כבוד הוא לי לצרף המלצתי והערכתי הרבה לספר "עיר חינוך במאה ה."21- הספר "עיר דמוקרטית -עיר חינוך במאה ה "21-הוא בעיני ההוכחה הטובה ביותר לגשר היכול להיווצר בין העתיד הרצוי לאנושות כולה החיה על פני התבל שלנו ,לבין העתיד האפשרי ההולך ונוצר לנגד עינינו במקומות רבים בעולם כולו. ספר זה המיוסד על אדני העתיד ,מראה כי העולם הרצוי לנו יכול שייווצר לנגד עינינו ,אם רק נאמין בכך ,ואם נחייב את עצמנו וניטול אחריות ליצור אותו. פעמים רבות הרוח האנושית נכנעת אל מול התחושה כי הפער בין הרצוי למצוי הוא רב מדי ,ודווקא במקומות אלה אנו זקוקים להעצמת הרצון האנושי וליכולת לחבר את עצמנו לתמונה הבאה מן העתיד. במרחב התקשורת העולמית ,אנו מוצאים לא אחת חוסר איזון המעצים את סיפורי הכשל והקושי והיוצר מהם דרמה מוגזמת – מרפת ידיים. דווקא משום כך לא ניתן להגזים בחשיבותו של ספר אשר כזה – המביא לידי ביטוי את עוצמתה של ההתכוונות האנושית ואת היכולת ליצור עתיד גם כאשר הוא נראה רחוק. ספר זה מעוגן גם במציאות שכבר נוצרה והדוגמאות לערי החינוך בדגמים שונים ,אשר נוצרו זה מכבר והביאו שינוי של ממש באיכות החיים של תושביהן – מוכיח. יישר כוחם של כל העושים במלאכת יצירת העתיד. השופט (בדימוס) שלמה שהם ,לשעבר נציב הדורות הבאים בכנסת ,יו"ר Global Sustainable Leadership Academy ה עיר המודרנית היא תיבת נוח בה האדם מוצא מפלט מאיומי הטבע ועונותיו .במאמצים משותפים הוא מנסה זה כמה מאות שנים לבנות ציביליזציה ראויה בתוך תיבה אורבנית זו .כמו תיבת נוח האגדית ,גם העיר הנוכחית אינה אלא ג'ונגל של חיות שבקושי רב מוצאות דברים משותפים כדי לשמר את מקום המפלט הזה בטוח ונוח .הגיעה העת להוסיף לתיבה המודרנית נדבכים חדשים וגבוהים יותר של קישוריות ,אחריות ,חיברות ומשמעות. רק כך התיבה תוכל להפוך לא רק למקום מפלט אלא גם למקום ייעוד .עיר החינוך היא השרשרת החסרה במגמה זו .אם לא נעבור לשלב הבא בהתפתחותה של העיר היא תלך ותתפרק מול עינינו והכאוס שישרור מסביב יהיה בלתי נסבל לדורות הבאים. פרופסור דוד פסיג ,חוקר עתידים ,אוניברסיטת בר אילן ח ינוך הוא אתגר בלתי פוסק המהווה את עיקר תפקידנו כאנשים ,כהורים ,כמורים וכנבחרי ציבור .היכולת לחנך מורכבת מערב רב של משתנים ונדמה כי האתגר החינוכי הולך וגובר בתקופה בה המרחב החברתי הינו וירטואלי והידע הבלתי מוגבל נגיש לילדים עוד מהגיל הרך. עיקר החינוך אינו טמון רק ביכולת ללמד .למידה לשם למידה אינה מספקת כדי להגיע אל תמצית החינוך .החינוך השלם הוא היכולת להקנות את המידע וכישורי הלמידה לטובת העשייה .מרגע שהידע המצטבר הופך לכוח הנעה ומעודד פעילות ציבורית וחברתית ,או אז הושגה מטרת המחנך. מרחבי העיר השונים הינם כר פורה להצמחת מנהיגות חינוכית. העיר מפגישה אותנו עם הסביבה ואנשיה ועם היכולת לייצר שינוי מקומי בחיי היומיום על כל מרכיביו .כנבחרי ציבור ,ראשי הרשויות מודעים לסוד כוחו של החינוך בעירם ,משקיעים בכך את מרבית מרצם ונעזרים לא אחת במיטב אנשי המקצוע .זהו המשאב המרכזי של חיינו -חינוך ילדינו וחינוך דור ההמשך. הספר "עיר דמוקרטית – עיר חינוך במאה ה "21-משמש כמצפן וכארגז כלים לביצוע משימה זו .יחד נשפר את איכות החינוך ונצמיח דור לומד וערכי ,שיפעל לשיפור פני החברה הישראלית. בברכת הצלחה באתגר החינוכי, ב ואו נדמיין עולם שוקק ערים ,ערים מלאות באנשים שחיים בהן; דמיין דרך ליצור מקומות שבהם באמת אין גבול ללמידה והשתתפות ,מקומות שבאמת ובתמים שואפים להכיל את כל החיים בהם ,מקומות המלאים באסתטיקה חברתית ...בואו נקרא בספר הזה יחד עם שותפינו למעגלי תמיכה ושינוי ,ונתחיל לעבוד בצוותא על ערים המבוססות על השקפת עולם של זכויות אדם! הרעיון המוצג בספר זה ,הרעיון של עיר דמוקרטית עיר חינוך ,מסייע לשנות ערים שרוצות להיות מקומות לומדים -ערים שרוצות להפוך למקומות טובים יותר לחיות בהם. אינס בובן ופרופסור אנדריאס הינץ ,אוניברסיטת מרטין לותר ,האלה-ויטנברג ,גרמניה א ת הזכות לעיר אפשר לממש רק אם תבינו את העיר .ברגע שתכירו אותה ,תוכלו להבין ולכבד אותה. כדי לשנות עיר חיוני לפתח תסריט ,פרויקט ,רעיון אשר כל אזרחי העיר -או לפחות רובם המוחלט ,מסכימים שהוא רצוי .כאשר האנשים מבינים את הרעיון ,הם יכולים לפעול למימושו. חזון אסטרטגי הוא מאזן יומיומי בין צרכים ואפשרויות .זו נוסחה ההופכת בעיות לפתרונות ,והאחריות עליה היא משותפת. העיר היא חלום משותף והמעוז האחרון של הסולידריות .הספר ״עיר דמוקרטית -עיר חינוך במאה ה21-״ הוא מפת דרכים להבנת העיר ולהפיכת החלום למציאות. אדריכל ומתכנן ערים חיימי לרנר ,לשעבר ראש עירית קוריטיבה ומושל מדינת פרנה ,ברזיל ה מושג "חינוך" עובר בשנים האחרונות מטמורפוזה של ממש; הרחבת שדות הידע אל מעבר לכותלי הכיתה והרצאות המורים שינתה באופן דרמטי את תפקיד המורה מ"מלמד" ל"מחנך" ועלינו ,העוסקים במלאכה ,המתווים את הדרך ,להיות ערים לשינוי זה ולהפיק ממנו את המיטב. אבל לא רק ההגדרות השתנו .כמי שכיהן בתפקיד ראש עירייה במשך 15שנה וכמי שניצב כיום בראשות ועדת החינוך של הכנסת ,אני מכיר בצורך להעצים את השטח ,לסמוך עליו ולתת לו כלים לפיתוח מקומי .בסיורי ועדת החינוך עולה התמונה הברורה כי תפקיד המרחב הציבורי ,הקהילה ,החינוך הבלתי פורמלי, מתמזג כיום עם המערכות הרשמיות והופך לחלק בלתי נפרד מהן .קברניטי ערים שלקחו על עצמם את נושא החינוך כמטרה הצליחו ומצליחים לשנות את המערכת .לעתים יוזמה של מנהלים מחוללת נסים של ממש ,גם כשתנאי הפתיחה נראו מכשילים ומגבילים .במדינה קטנה כמו ישראל המורכבת מחלקי חברה כל כך מפוצלים ושסובלת מפערים אדירים ,על "עיר החינוך" להוות חלק ממהפכת השוויון לה אנו משוועים .ברור שלא כולם נולדים לאותם תנאים וגדלים עם אותן הזדמנויות אבל תפקיד החינוך בישראל ,כפי שאני רואה אותו ,הוא לצמצם את הפערים ולהעניק שוויון הזדמנויות לכל תלמיד ותלמידה. אני תקווה כי ספר זה המכיל דוגמאות מעוררות השראה ומעלה נקודות חשובות לדיון ,יהווה עוגן עבור אותם אנשי ונשות חינוך, ראשי רשויות וכל מי שנפשו חשקה בחברה מתוקנת ,צודקת, שוויונית וטובה יותר. ח"כ עמרם מצנע ,יו"ר ועדת החינוך ,התרבות והספורט של הכנסת ,לשעבר ראש עיריית חיפה וראש הוועדה הקרואה ירוחם חיים ביבס ,ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות ויו"ר מרכז השלטון המקומי — — 10 — — 11 רבד חתפ | ךוניח ריע לש עדיה רכיכ עיר דמוקרטית — עיר חינוך במאה ה־ 21 תודות הזמנה למסע ספר זה הוא יצירה משותפת של מאות רבות של אנשים .אנו רוצים להביע את תודתנו העמוקה לכולם. "במרכזה של פדורה ,מטרופולין העשויה כולה אבן אפורה ,ניצב ארמון מתכת שכדור בדולח בכל אחד מחדריו .אם מביטים לכל כדור וכדור ,רואים בכל אחד מהם עיר כחולה שהיא דגם של פדורה אחרת :אלה הן הצורות שהעיר יכולה היתה לעטות אלמלא ,מסיבה זו או אחרת, לבשה את הצורה שבה אנו רואים אותה כיום .בכל תקופה ותקופה היה מישהו שהתבונן בפדורה כפי שהיתה ודמיין לו איזו דרך לעשותה עיר אידיאלית ,אולם בשעה שהוא בנה את הדגם הזעיר שלו ,כבר לא היתה פדורה אותה עיר עצמה ,ומה שעד אתמול היה איזה עתיד אפשרי שלה ,שוב לא היה עכשיו אלא צעצוע הנתון בתוך כדור בדולח"... תודה לנשות ואנשי המכון לחינוך דמוקרטי שפועלים בשדה העירוני-חינוכי-חברתי ,ותוך כדי כך מפתחים רעיונות חדשים ,מנסים אותם ומתרגמים אותם למודלים ,תוכניות ויישומים דמוקרטיים, ועובדים עם אנשי היישובים על הטמעתם בפועל. תודה ליעקב הכט שתרומתו המשמעותית ליציאה למסע שלנו אל עיר החינוך ולשלבים הראשונים היתה גדולה וזוכה להערכה רבה. תודה לכותבות ולכותבים הרבים של מאמרי מרכז הידע לערי חינוך ,רובם אנשי המכון לחינוך דמוקרטי ומיעוטם ידידי המכון .הידע שהנגשתם במאמרים אלה הוא הבסיס המוצק לספר זה. תודה לאנשים שהפכו את התכנים לכדי הספר שאתם מחזיקים בידיכם — המעצבים נעם תמרי ובר דביר ,שדמיונם חיבר בין מלים לדימויים. תודה רבה לשותפינו במרכז הידע הבינלאומי לערי חינוך ,אנשי רשת החינוך הבינלאומית — Noble Education Networkד״ר אלכס אולק ,סופיה ברטון וכל אנשי הצוות. תודה לכם ,נשות ואנשי היישובים הרבים אתם אנו עובדים — ראשי ערים ,מנהלי מחלקות ,אנשי מערכת החינוך ,תושבים ,הורים ,תלמידים — השותפים שלנו לחשיבה ולעשייה פורצת דרך .הדבר דורש לעתים אומץ לב ,התמדה ,נכונות ורצון לחרוג מהשגרתי ,הנוח והמקובל .זהו מסע משותף שמביא אתכם ואותנו למקומות מופלאים. העורכים — — 14 איטאלו קאל ו ו י נ ו ,הער ים הסמ ו י ות מע י ן פדורה ,בדומה לערים מציאותיות ברחבי העולם ,הניחה לחיי היומיום והשגרה להותירה נטולת חזון ונשמה .משימות היומיום האפורות הן שהנחו את הווייתה ומנעו ממנה את האפשרות למקסם את ההזדמנויות שהיו לעיר לו רק השכילו מקבלי ההחלטות והקהילה להפיק את המרב מהמשאבים החומריים ,האנושיים ,הכלכליים ,החברתיים והרוחניים שנמצאו בעיר ,ונמצאים למעשה בכל עיר. הספר מזמין אתכם למסע רעיוני ומעשי לערים שהחליטו לעשות מעשה; ערים שבחרו כמצפן לפועלם את שיפור איכות החיים; ערים שבחרו לצאת למסע חברתי-חינוכי מרתק ומשנה מציאות .ערים שהבינו כי עתידן בידיהן ובחרו לחלום את העתיד הרצוי להם כקהילה וחברה ולפעול ללא לאות להשגתו .בספר זה ,כשאנו כותבים על שיפור איכות החיים אנו מתכוונים לחיים שבהם לכל חברי הקהילה יש אפשרות להביא את עצמם לידי ביטוי ,לפתח את ייחודיותם ,להשתתף בעיצוב חיי הקהילה בה הם חיים ,לצמוח. לכאורה הספר מציע אוטופיה חברתית-חינוכית .הוא מציג ״תמונות עתיד רצוי וראוי" של מרכיבים שונים הבונים ביחד עיר ראויה — חינוך פורמלי ובלתי פורמלי ,השתתפות אזרחים ,רווחה ,כלכלה מקומית ,שילוב חכם של טכנולוגיות מידע ועוד .למעשה אנחנו עוסקים באוטופיה מעשית ביותר, — — 15 הספר מזמין אתכם למסע רעיוני ומעשי לערים שהחליטו לעשות מעשה; ערים שבחרו כמצפן לפועלם את שיפור איכות החיים; ערים שבחרו לצאת למסע חברתי- חינוכי מרתק ומשנה מציאות רבד חתפ | ךוניח ריע לש עדיה רכיכ עיר דמוקרטית — עיר חינוך במאה ה־ 21 במסעות שראשי ואנשי יישובים בישראל ובעולם ביצעו בהצלחה .לפיכך הספר משלב מודלים מארגנים והיבטים תיאורטיים עם חקרי אירוע מהשדה העירוני בעולם האמתי .בלבו של הרעיון המוצג בספר נמצא מושג הדמוקרטיה .אנו עוסקים אפוא באוטופיה של עיר חינוך דמוקרטית — והיא מעשית להפליא. הספר מיועד לכל אחד ואחת מכם .האנתרופולוגית המפורסמת מרגרט מיד הרי אמרה: אנו עוסקים אפוא באוטופיה של עיר חינוך דמוקרטית — והיא מעשית להפליא "לעולם אל תטילו ספק בכך שקבוצה קטנה של אזרחים מודאגים ואכפתיים יכולה לשנות את העולם; למעשה ,זה הדבר היחיד שיכול לשנות אותו". לכם ,ראשי הערים ,הכפרים והמועצות האזוריות ,שמעוניינים לקדם את יישובכם באמצעות פעולה חברתית-חינוכית המבוססת על ערכים דמוקרטיים. לכם ,מנכ"לים וראשי אגפים ,מחלקות ויחידות שונות ברשות האחראיות על פיתוח החינוך או הקהילה, חברה כלכלית ,רווחה ועוד. לכם ,תושבים ופעילים חברתיים ואנשי המגזר השלישי הפועלים ביישוב ,וגם לאנשי כלכלה בעלי מחוייבות חברתית. ולכם ,אנשי מערכות החינוך והחברה על כל גווניה. הספר אינו אקדמי בסגנונו אך הוא ישמש מקור ידע חי ועשיר גם לכם ,אנשי אקדמיה החוקרים את הקשר בין חינוך ,חברה ,תרבות ,פיתוח כלכלי ,צמיחה אישית ועיר. הספר מחולק לשישה שערים: בכל שער תמצאו כמה אבני דרך עיקריות במסע שאליו הוזמנתם :מודל ,שיטה ,כלי או תיאור מקרה בעולם האמתי וכן הפניה להרחבת ידע בנושא. שער ראשון :למה עיר חינוך? נתבונן על שאלה זו מפרספקטיבה עירונית באמצעות שאלות שראש עיר שואל את עצמו ,וכן מפרספקטיבה אישית — הצרכים והאתגרים של תושבי העיר ,צעירים ומבוגרים כאחד. שער שני :מהי עיר חינוך? כאן נתבונן במבט ממעוף הציפור על המודל ועל האופן בו ממדיו השונים פועלים ביחד. שער שלישי :עשרת המרחבים של עיר חינוך .בשער זה נצלול למרכיבים השונים של התוכנית ובהם :המרחב החינוכי ,המרחב האזרחי ,המרחב המנהיגותי ,המרחב הכלכלי, המרחב הפיזי ,המרחב התרבותי ,המרחב הטכנולוגי ועוד .בכל מרחב נציע גישה שיטתית לטיפול במרחב זה ונציג יישומים ממוקדים ודוגמאות לפיתוח המרחב בערים בישראל ובעולם. שער רביעי :המסע אל עיר חינוך .בשער זה נדגים כיצד אנשי העיר יכולים ליישם את המודל הלכה למעשה .נציג תהליך שינוי אסטרטגי ,נדבר על התפקידים של השחקנים השונים בעיר ונזהה גורמי הצלחה חיוניים. — — 16 שער חמישי :מסע אל עשר ערי חינוך .בשער זה נציג את סיפורי המסע של עשר ערים שיישמו את מודל עיר חינוך או מרכיבים שלו .סיפורי מסע אלה נבדלים זה מזה במסלולים ,בנקודות ההתחלה וגם ביעדים .לכל עיר מסע מיוחד משלה! שער שישי :מרעיון למציאות :מהי נקודת ההתחלה? בשער זה ,המסכם את הספר ,נציע כמה נקודות פתיחה שמהן תוכלו לצאת למסע שלכם. אנו מזמינים אתכם לקרוא ולהיעזר בספר בשלושה אופנים מרכזיים: הראשון מזמין התייחסות למודל השלם של עיר חינוך וליישום האסטרטגי המקיף שלו בכל אורחות החיים העירוניים. השני מזמין מיקוד במרכיבי המודל ,בחירה ויישום פתרונות נקודתיים בשדות נבחרים בעיר. ואילו השלישי מזמין אתכם לבנות את הדרך המתאימה לכם ,לקבל השראה מהספר וליצור את "עיר החינוך" שלכם. רון דביר ויעל שורצברג — — 17 רבד חתפ | ךוניח ריע לש עדיה רכיכ עיר דמוקרטית — עיר חינוך במאה ה־ 21 על מרכז הידע הבינלאומי לערי חינוך על המכון לחינוך דמוקרטי ספר זה הופק על ידי מרכז הידע הבינלאומי לערי חינוך ,אשר הוקם ומנוהל ע"י המכון לחינוך דמוקרטי. המרכז חוקר ,מפתח ומנגיש ידע תיאורטי ושימושי על מכלול התפיסות ,המודלים ,השיטות והכלים המשמשים ליישום הרעיון של עיר חינוך. חדשנות חינוכית-חברתית מנקודת מבט דמוקרטית הידע מבוסס על ניסיון רב שנים של אנשי המכון ,המתמחים בדיסציפלינות השונות הקשורות לעיר חינוך. ידע זה נרכש בעבודת השטח של אנשינו בעשרות ערים החל משנת 1989ועד עצם היום הזה. הידע שהמרכז מעמיד לרשות אנשי חינוך ,חברה ומנהיגות עירונית עוסק בממדים השונים של עיר החינוך :הפדגוגי ,הערכי ,האסטרטגי ,המנהיגותי ,הטכנולוגי ,הכלכלי ,האקטיביסטי ועוד. ״ההשקעה בידע מניבה את התשואה הגבוהה ביותר״ בני מין פרנ ק לין הידע זמין בפורמטים מגוונים וברמות העמקה ופירוט שונות ,כולם מאירי עיניים ומושכים :מאמרים, מצגות ,ספר ,סרט וידיאו ,מניפת קלפים ועוד .מגוון זה נועד לענות על הצרכים השונים של צרכני הידע — מרמת ראש העיר ועד המורה ,הפעיל החברתי ואיש העסקים .חומרים אלה יכולים להיות חלק ממסע הלמידה של העיר ,לסייע בהכשרות פנימיות או לשיווק פנימי של הרעיון אצל גורמי העיר השונים, וליצירת קיצורי דרך המבוססים על ניסיונם של אחרים. חלק מהחומרים ממוקדים בשיטה ,בתהליך או בכלי מסוים ,ואחרים הינם חקרי אירוע ומתארים את הסיפורים והמסעות החינוכיים של יישובים רבים בישראל ובעולם — כולל לקחים וטיפים ליישום בערים של הקוראים. הידע עומד לרשות האנשים והארגונים העוסקים בקידום ובהטמעת יישומים דמוקרטיים לחברה ולחינוך כדי להעניק להם בסיס ידע איתן לתהליך השינוי שהם מובילים ביישוביהם. הנכם מוזמנים לצלול לעולם הידע של מרכז הידע: — — 18 .democratic.co.il/knowledge המכון לחינוך דמוקרטי פועל לשינוי חברתי על ידי קידום תרבות דמוקרטית ,המבוססת על מגילת זכויות האדם .בתרבות דמוקרטית ,באחריות הקהילה להביא את ייחודיותו של כל אדם לידי ביטוי (חוזק ,צמיחה ודעה) ,לקדם שותפות בין בני אדם ולטפח יחסי גומלין בין היחיד לקהילה ולסביבה .בכך היא מקדמת יצירה של חברה שוויונית ,הוגנת ,צומחת ובת קיימא .המכון לחינוך דמוקרטי מעודד אופטימיות ,חשיבה ביקורתית ואקטיביזם של היחיד והקהילה ,ורואה בחינוך ובתהליכים חברתיים כלי מרכזי לקידומה של תרבות זו. מאז ייסוד המכון פעלנו בעשרות יישובים וארגונים :ערים ,מועצות מקומיות ומועצות אזוריות ,קיבוצים, מושבים ,עמותות וארגונים חינוכיים ועסקיים .המשותף לכולם — הרצון והצורך של לקוחותינו לשנות, לעשות קפיצת מדרגה במערכת החברתית/חינוכית ,ובמיוחד לחזק את הרלוונטיות לזמן ולמקום. הנבחרת האיכותית והצבעונית של המכון מונה כ 60-אנשים מרקע מגוון :מנהלי מערכות חינוך ,פעילי חברה ,יועצים ארגוניים ,מנחי קבוצות ,פסיכולוגים ,מומחי קיימות ,מורים מצטיינים ,אנשי היי-טק, אקדמיה וצבא .חברי הנבחרת מומחים בתחומים שונים — מחשבת החינוך ,חדשנות ,שינוי אזורי ,יצירת דיאלוג ,פדגוגיה קונסטרוקטיביסטית ,הנחיית קבוצות ,למידה מבוססת פרויקטים ותהליכי הערכה. בעבודתם הם מביאים להט בעיניים ,מחוייבות ללא פשרות להצלחת המיזם ,בסיס ערכי דמוקרטי הומניסטי ,פתיחות מחשבתית ,רוח יזמית ומיומנות בהנחיית תהליכי שינוי .חשוב מכל :יש להם נכונות לחלום ,לתרגם את החלום לפרטי פרטים ולהגשימו בפועל. — — 19 עיר דמוקרטית — עיר חינוך במאה ה־ 21 1למה עיר חינוך? למה עיר חינוך? נתבונן על שאלה זו מפרספקטיבה עירונית באמצעות שאלות שראש עיר שואל את עצמו ,וכן מפרספקטיבה אישית — הצרכים והאתגרים של תושבי העיר — צעירים ומבוגרים כאחד. É Éפרספקטיבות מרובות והזכות לעיר É Éהפרספקטיבה האישית אסכולת אתונה ,רפאל1509-15120 , — — 20 — — 21 É Éהפרספקטיבה העירונית ?ךוניח ריע המל | ריעל תוכזהו תובורמ תוביטקפסרפ עיר דמוקרטית — עיר חינוך במאה ה־ 21 פרספקטיבות מרובות והזכות לעיר פרספקטיבה אישית ופרספקטיבה עירונית שזורות זו בזו ע יר חינוך היא תשובה ערכית ואפקטיבית לאתגרים הניצבים במאה ה 21-בפני העיר, הקהילות הפועלות בה והתושבים החיים בה. הבסיס לתפיסת עיר החינוך מונח בתיאוריות של כמה מגדולי ההוגים על התפתחות עירונית וחינוך. בשערים הבאים נתאר את תפיסת "עיר חינוך" ואת המרכיבים הרבים המשתלבים בה למארג חינוכי-חברתי-עירוני אחד .בשער זה נניח את היסודות ונשאל :מדוע ערים בוחרות לאמץ תפיסה זו? על אילו צרכים היא עונה? מדוע היא חיונית דווקא כעת? הנרי לפברה "הזכות לעיר היא ...הזכות לשנות את עצמנו באמצעות שינוי העיר" העיר היא תופעה מורכבת ועשירה ביותר ולכן אפשר להתבונן בה מנקודות מבט רבות. אנחנו בוחרים לזהות את הצורך בעיר חינוך משתי נקודות מבט :הפרספקטיבה העירונית והפרספקטיבה האישית .מפרספקטיבה עירונית נשאל מהם האתגרים הניצבים בפני העיר ונבדוק מהן השאלות שראש העיר שואל את עצמו בבואו להנהיג את העיר לעתיד ראוי ,לצמיחה ולהתפתחות .מפרספקטיבה אישית נשאל מהם הצרכים והאתגרים של התושבים — צעירים ובוגרים כאחד — ונתמקד באתגר ההתפתחות והצמיחה האישית לאורך כל שלבי החיים .התפיסה הדמוקרטית-הומניסטית מעמידה היררכיה ברורה בין שתי הפרספקטיבות הללו :יעד עירוני כגון — — 22 "התחדשות עירונית" אינו מטרה בפני עצמו ,אלא אחד האמצעים לשרת את צרכיהם וזכויותיהם של התושבים עצמם. הזכות לעיר הפילוסוף העירוני הנרי לפברה קשר באופן חד וברור בין העיר לצרכים ולזכויות של תושביה, בתפיסה שפיתח לפני יותר מחמישה עשורים. תפיסה זו רלוונטית היום יותר מתמיד .הזכות לעיר היא מושג וסיסמה שטבע לראשונה לפברה בספרו משנת .Le Droit à la ville ,1968לפברה מסכם את הרעיונות כ"דרישה לגישה שונה ומחודשת לחיים עירוניים" .באמנת ״הערים המחנכות״ הרעיון מנוסח כך: "הזכות לעיר היא הרבה מעבר לזכותו של היחיד לנגישות למשאבים עירוניים :זוהי הזכות לשנות את עצמנו באמצעות שינויה של העיר .יתרה מזאת ,זו אינה זכות פרטית אלא זכות ציבורית, משום שמהפך מסוג כזה נשען באופן בלתי נמנע על השימוש בסמכות ציבורית כדי לעצב מחדש את תהליכי העיור .ברצוני לטעון שהחירות ליצור ולשוב וליצור את ערינו ואת עצמנו היא אחת מזכויות האדם יקרות הערך ביותר ,אך עם זאת אחת המקופחות ביותר". ALL THE INHABITANTS OF A CITY HAVE THE RIGHT TO ENJOY, IN LIBERTY AND EQUALITY, THE MEANS AND OPPORTUNITIES FOR EDUCATION, LEISURE AND INDIVIDUAL GROWTH THAT THE CITY OFFERS….. THE EDUCATING CITY CONSTANTLY RECOMMITS TO THE LIFELONG EDUCATION OF ITS INHABITANTS IN THE MOST VARIED WAYS. AND TO MAKE THIS POSSIBLE, ALL GROUPS, WITH THEIR OWN PARTICULAR NEEDS, MUST BE TAKEN INTO ACCOUNT…… IT WILL ALSO AVAIL ITSELF OF BOTH AVANT-GARDE INITIATIVES AND THOSE OF POPULAR CULTURE, NO MATTER WHAT THEIR ORIGIN… AN EDUCATING CITY WILL FOSTER DIALOGUE BETWEEN GENERATIONS… THE MUNICIPALITIES SHALL UNDERTAKE TO EXERCISE THEIR POWERS EFFECTIVELY IN MATTERS OF EDUCATION… THEY SHALL PUT FORWARD A BROAD AND INTEGRATED EDUCATION POLICY… IN ORDER TO UNDERTAKE APPROPRIATE ACTION, THE PERSONS RESPONSIBLE FOR MUNICIPAL POLICY MUST OBTAIN ACCURATE INFORMATION ON THE SITUATION AND NEEDS OF THE INHABITANTS…THE CITY MUST KNOW HOW TO DISCOVER, PRESERVE AND DISPLAY ITS OWN COMPLEX IDENTITY….. CITY PLANNING MUST CONSIDER THE ENORMOUS IMPACT OF THE URBAN ENVIRONMENT ON …THE DEVELOPMENT OF ALL INDIVIDUALS…. THE CITY MUST GUARANTEE THE QUALITY OF LIFE SHALL ENCOURAGE CITIZEN PARTICIPATION FROM A CRITICAL, CO- RESPONSIBLE POINT OF VIEW… THE EDUCATIONAL PROJECT THAT IS EXPLICIT AND IMPLICIT TO THE CITY'S STRUCTURE AND SYSTEM, THE VALUES IT PROMOTES, THE QUALITY OF LIFE IT OFFERS, THE CELEBRATIONS IT ORGANIZES, ITS CAMPAIGNS AND PROJECTS OF ALL TYPES, MUST BE THE SUBJECT OF REFLECTION AND PARTICIPATION, TOGETHER WITH THE NECESSARY MEANS THAT CAN HELP PEOPLE GROW PERSONALLY AND COLLECTIVELY… DEMOCRATIC CITIZENRY: RESPECT, TOLERANCE, PARTICIPATION, RESPONSIBILITY AND INTEREST IN THINGS PUBLIC, ITS PROGRAMS, HERITAGE AND SERVICES. מקור :אמנת הערים המחנכותSource: Educating Cities Charter, 1996 1996 , http://www.bcn.cat/edcities/aice/estatiques/angles/sec_iaec.htmlÉ É — — 23 ?ךוניח ריע המל | תישיאה הביטקפסרפה עיר דמוקרטית — עיר חינוך במאה ה־ 21 הפרספקטיבה האישית תנאים לפיתוח ייחודיות אישית וסולידריות חברתית הפרספקטיבה האישית מעמידה את האדם, צרכיו ויחסיו עם קהילתו וסביבתו במרכז הווייתה של העיר "היחידים השייכים לקהילה משלימים אלו את אלו .בכל אדם יש משהו מיוחד במינו ,נדיר, שאינו ידוע לאחרים; לכל יחיד יש משהו מיוחד לומר ,צבע מיוחד להוסיף לקשת הצבעים הקהילתית .לפיכך ,כאשר מצטרף האדם הבודד לקהילה ,הוא מוסיף ממד חדש למודעות הקהילה .הוא תורם משהו ששום אדם אחר לא יכול היה לתרום .הוא מעשיר את הקהילה. אין לו תחליף .היהדות מאז ומתמיד ראתה את היחיד כאילו הוא עולם קטן .בשל אותה מיוחדות ,מתכנסים בני האדם היחידים ביחד ,משלימים אלו את אלו ,ומשיגים אחדות". הר ב ד ב ה לוי סו לובייצ'י ק ה המאמר המלא: É Éהמחשבה והפעולה האסטרטגית בהבניית עיר חינוך, גלעד בבצו׳ק פרספקטיבה האישית מעמידה את האדם, צרכיו ויחסיו עם קהילתו וסביבתו במרכז הווייתה של העיר .מכאן אנו מתבוננים על מהותה של העיר ותפקידה מנקודת מבטם של האנשים החיים בה .תפיסת אדם דמוקרטית-הומניסטית רואה בכל אדם את חוזקותיו ומתייחסת אליהן כמנוע לפועלו בעולם .תפיסה זו מכירה בייחודיותו של כל אדם ובזכותו לממש את הייחודיות שלו, לקבלת הכרה בה ולבטא אותה כקשר גומלין עם הקהילה שבה הוא מתפתח. עיר ראויה לוקחת אחריות על תהליכי הלמידה והצמיחה של תושביה ומעודדת אותם להתפתח ולממש את עצמם לפי יכולותיהם הייחודיות ,בזיקה לקהילה בה הם חיים .עיר זו תשאל את עצמה כיצד היא יכולה לאפשר לתושביה חוויית חיים שתיצור חיבור מפרה בין המרחב האישי הייחודי — — 24 למרחב הציבורי המשותף .בניסיון להתמודד עם שאלה זו אנו נתקלים במתחים המובנים בכל קהילה בין צרכי הפרט לצרכי הקהילה ,בין חשיבה אינדיבידואליסטית לתרבות משותפת ,בין צמיחה אישית להתפתחות הקהילה והעיר ,בין אחריות אישית לאחריות קהילתית .המהלך הכולל של שינוי עירוני אינו פותר מתחים אלו באחת ,אך הוא יוצר מסגרת ומצע משותף לפעולה המחברת בין צרכים אישיים לציבוריים .עיר חינוך מתגייסת לחשוב על סוגיות חינוכיות-חברתיות מפרספקטיבות שונות במרחבי חיים שונים ,כגון :מערכת חינוך ,קהילה, עולם הילדים ,עולם המבוגרים ועולם העסקים. הבסיס הרעיוני ליישוב המתח בין הפרט לקהילה בעיר נמצא בתפיסת ריבוי האינטליגנציות של הווארד גרדנר ( ,)Howard Gardnerהמכירה בשונות ובייחודיות של כל אדם ובצורך בהכרה בשונות וכן בתפיסתו של לוריס מלגוצ'י בדבר המורים השונים הנדרשים לאדם בסביבת חייו. "אני רוצה שילדים יבינו את העולם ,אבל לא רק משום שהעולם מרתק והמוח האנושי תאב ידע. אני רוצה שהם יבינו את העולם כדי שיהיו בעמדה להפוך אותו למקום טוב יותר" הווארד גרדנר. תושב בעיר חינוך שותף בתהליכי החשיבה העירוניים הללו ,קולו נשמע והוא משפיע על עיצוב חייו וחיי ילדיו בעיר .חוזקותיו ותחומי העניין שלו משמשים כמנופים לפעולה ולעשייה בעיר .בתהליך הדרגתי ,המרחב ההתפתחותי הרלוונטי לתושב מתרחב ומשתנה ונפתחים בפניו ערוצי צמיחה ולמידה חדשים .תוך כדי התהליך מתרחבת גם יכולתה של העיר לתת מענה רלוונטי לצמיחה של אנשים שונים וקהילות שונות .מתוך הפרספקטיבה האישית מפתח התושב זיקה מחודשת לעיר — העיר קיימת למענו ,פועלת לצמיחתו ,מהווה מרחב לביטוי אישי בעבורו .הצמיחה האישית והאפשרות לביטוי אישי תורמים בתורן לצמיחתה של העיר. — — 25 "השמים והארץ ומה שיש ביניהם לא נבראו כולם כי אם בעבור האדם, ועל כן שמוהו באמצע וכל הדברים מקיפים" ר בי סעדי ה גאון ?ךוניח ריע המל | תינוריעה הביטקפסרפה עיר דמוקרטית — עיר חינוך במאה ה־ 21 הפרספקטיבה העירונית מימשליות וניהול העיר לכל עיר השאלות הייחודיות לה ה נחת היסוד של מודל עיר חינוך וההצדקה לקיומו הן המרכזיות של העיר .בעולם המודרני ,חלק גדול מחיי היומיום שלנו מתרחש בעיר .כאן אנו פועלים ,לומדים ,עובדים, יוצרים ,צומחים .זהו הרקע לחלק משמעותי מהאינטראקציות שלנו עם אנשים ,רעיונות, מערכות חברתיות וארגוניות .מגמת הגידול בשיעור האוכלוסייה בערים הואצה מאוד במאה השנים האחרונות .בשנת 50% ,1980מאוכלוסיית העולם התגוררה בערים ,ועל פי חלק מהתחזיות ,כבר בשנת 2050מספר זה יעלה על .66% המאמר המלא: É Éעיר חינוך — מעשה בשלושה (ארבעה) מורים ,יעל שורצברג ורון דביר במקרים רבים היכולת להשפיע על איכות החיים ברמה העירונית גבוהה יותר מאשר ברמה הארצית. ראשי ערים רבים שעברו לעסוק בפעילות ברמה הארצית דיווחו שהשפעתם על המציאות הצטמצמה משמעותית .במקרים רבים ,העיר (ואף השכונה) היא יחידת שינוי משמעותית ואפקטיבית .יש ספרות ענפה העוסקת באתגרים הקשים הנוצרים בחיים העירוניים ובקשיים של מיליוני אנשים שעברו מן הכפר אל העיר .לעומתם ניצב אדוארד גלייזר ,מחבר הספר "ניצחון העיר" ,ומציג גישה הפוכה — העיר אינה הבעיה אלא הפתרון .שימוש נכון במשאבי העיר ,בתכונותיה וביתרונותיה ופיתוח של מרכיביה השונים מייצרים סביבת חיים והתפתחות טובה לתושבים .בספר זה אנו אמנם — — 26 משתמשים במונח "עיר" ,אך הדוגמאות שנציג בפרקים הבאים מראות שהרעיון של "עיר חינוך" מתאים גם ליישובים קטנים יותר כגון עיירות ,וכן להתארגנויות אזוריות ,כגון מועצות אזוריות של כמה יישובים. ייחודיות עירונית •כוח משיכה :כיצד מעצימים את האטרקטיביות של העיר בעבור אוכלוסיות שהעיר מעוניינת בהן ,כמו משפחות צעירות או בעלי מקצועות חופשיים? כיצד משאירים אוכלוסיות אלה בעיר, ועוצרים הגירה שלילית מהעיר? טכנולוגיה שותפות עיריה- תושבים שאלות שראשי ערים שואלים את עצמם ראשי ערים שנבחרו לעצב מציאות טובה יותר בעירם ניצבים בפני שאלות מורכבות .השאלות שנציג כאן אינן מופיעות לפי סדר חשיבות ,מכיוון שלכל עיר סדר עדיפות שונה בהתאם לאתגריה המיוחדים ,מאפייניה והעדיפויות של תושביה וכן סדר היום הפוליטי-מקצועי-ערכי של מנהיגי העיר. במערכת המורכבת הנקראת "עיר" ,שאלות אלה אינן עומדות בפני עצמן .השאלות והאתגרים ,כמו גם הפתרונות ,משולבים זה בזה. הכלה חינוך התחדשות וצמיחה רווחה המרחב הפיזי פיתוח בר קיימא כלכלה מקומית — — 27 איכות סביבה יצירת השפעה והשארת חותם משיכת תושבים חדשים משאבים ?ךוניח ריע המל | תינוריעה הביטקפסרפה עיר דמוקרטית — עיר חינוך במאה ה־ 21 •ייחודיות עירונית :כיצד העיר ממנפת את "נקודות החוזק" המיוחדות שלה (או יוצרת נקודות חדשות) ויוצרת בידול מערים אחרות? כיצד היא תיצור מיתוג חזק ומושך שיגביר את הגאווה המקומית ואת כוח המשיכה לתושבים ולעסקים? שאלה זו חשובה במיוחד נוכח התחרות בין ערים מודרניות על משיכת משאבים אנושיים ,כלכליים ואחרים. אף לא אחד מהאתגרים הללו אינו עומד בפני עצמו .ברור שהם קשורים זה לזה במארג מורכב, וכך גם הפתרונות •התחדשות וצמיחה :במציאות העירונית, עמידה במקום משמעותה דעיכה — הן באופן מוחלט והן יחסית לערים אחרות .כיצד מניעים התחדשות עירונית? כיצד מביאים לצמיחה בכל ממדי החיים בעיר :אוכלוסייה ,מקורות פרנסה, חיי תרבות ועוד? •רווחה :כיצד מצמצמים את העוני בעיר? כיצד מצמצמים את התלות של אוכלוסיות מסוימות בשירותי הרווחה ומגבירים את עצמאותן? •שותפות :כיצד יוצרים בעיר שותפות אמתית עם האזרחים ,אזרחות פעילה ,תחושת שייכות ,תחושת קהילה ,גאווה מקומית ואפילו סולידריות מקומית? •ניהול העיר :כיצד הופכים את האנשים המופקדים על פיתוח והפעלת העיר (כל עובדי העירייה וגורמים אחרים) לשותפים במעשה העירוני? •הכלה :כיצד מגבירים את הסובלנות לאחר בעיר ,כיצד העיר לומדת להכיל את השונים? כיצד הופכים רב תרבותיות למנוף לשגשוג — — 28 כלכלי ,חברתי ותרבותי? כיצד משלבים בין קבוצות שונות? •כלכלה מקומית :כיצד מונעים מהעיר להפוך ל"עיר שינה" הננטשת מדי בוקר כאשר תושביה יוצאים לעבוד בערים אחרות? כיצד מונעים מהמשאבים הכלכליים של התושבים לזלוג למקומות אחרים? כיצד מפתחים כלכלה מקומית מגוונת התומכת באיכות החיים וברמת החיים של אזרחי העיר? •חינוך :כיצד ליצור חינוך משמעותי בעיר? כיצד לממש את הרעיון של למידה לאורך כל החיים? נוספים ,למשל :כיצד הופכים לראש עיר פופולרי? כיצד להיבחר מחדש? •משאבים :כיצד למצוא את המשאבים הנדרשים לפיתוח עיר המתמודדת בהצלחה עם האתגרים הרבים ברשימה? כיצד למשוך משאבים חיצוניים ,וחשוב יותר — כיצד לנצל ,למנף ולאגם משאבים אנושיים ,פיזיים ,תרבותיים, כלכליים ואחרים שכבר קיימים בעיר? אף לא אחד מהאתגרים הללו אינו עומד בפני עצמו .ברור שהם קשורים זה לזה במארג מורכב, •טכנולוגיה :כיצד טכנולוגיות מידע של המאה ה 21-ממנפות את העיר ואת פעולת העירייה? •המרחב הפיזי :כיצד הופכים את רחובות העיר ואת אתריה השונים למקומות שוקקים, המשמשים כמרחבים למפגשים אנושיים? כיצד מחזירים את התושבים לרחובות ולכיכרות העיר? •פיתוח בר קיימא :כיצד העיר מפתחת עתיד בר קיימא ,גם לטובת הדורות הבאים? •איכות סביבה :כיצד לשפר את איכות הסביבה בעיר? כיצד להטמיע תרבות של קיימות ,למשל באמצעות מחזור? •יצירת השפעה והשארת חותם :ראש העיר נבחר כדי להשפיע ולשנות .כיצד ראש העיר וצוותו משפיעים של העיר ומשאירים חותם ומורשת? לכך מצטרפים אתגרים פוליטיים וכך גם הפתרונות .זרמים רבים עוסקים בהעשרת איכות החיים בעיר ובמענה לשאלות אלה ,למשל "העיר היצירתית"" ,העיר המכילה" ,עיר הידע", "העיר החכמה"" ,העיר האיטית" .הפרספקטיבה המוצגת בספר זה כוללת את כל הגישות הללו וקוראים לה "עיר חינוך" .אנחנו חושבים שהחינוך, במובנו הרחב ביותר ,הוא מנוף לשינוי ,הוא גורם מאחד והוא התשתית הבסיסית לפתרון האתגרים הרבים הללו. הזכות לחינוך ״הזכות לעיר״ תופסת מקום מרכזי בספר זה, משום שאחת הזכויות העיקריות של הילד והתושב היא הזכות לחינוך .אנו מתייחסים לחינוך במובנו הרחב ביותר; לא רק המשמעות המצומצמת והמוכרת של מערכת החינוך הפורמלית .אנו מתכוונים לזכותו של כל אדם לצמוח, להתפתח וללמוד בכל שלבי החיים ולבטא את אישיותו, אזורי החוזק שלו ותכונותיו המיוחדות .לתפיסתנו ,פעולת החינוך לכשעצמה היא אחד התנאים הקריטיים למימוש זכויות אחרות בעיר ,כגון הזכות להשתתפות והזכות לשוויון .ללא חינוך ראוי ,לא יוכלו התושבים לתבוע או לממש את מלוא זכויותיהם. לבסוף ,מימוש ״הזכות לעיר״ הוא בעצמו פעולה חינוכית ,המשנה את העיר ואת האדם כאחד. — — 29 הנחת היסוד של מודל עיר חינוך וההצדקה לקיומו הן המרכזיות של העיר. בעולם המודרני, חלק גדול מחיי היומיום שלנו מתרחשים בעיר. כאן אנו פועלים, לומדים ,עובדים, יוצרים ,צומחים עיר דמוקרטית — עיר חינוך במאה ה־ 21 מהי 2עיר חינוך? בשער זה נניח את היסודות התיאורטיים למודל עיר חינוך ונציג את עשרת עקרונות הפעולה המעשיים שהם עמוד השדרה של המודל .שער זה יציע לנו מבט ממעוף הציפור על עיר חינוך. É Éהסיפור של אדם ודניאלה É Éמודל עיר חינוך אלגוריה על הממשל הטוב והממשל הרע והשפעותיו על העיר והכפר (פרט) .אמברוג'ו לורנצטי1337 , — — 30 — — 31
© Copyright 2024