למאמר המלא
הרהורים /גל זהות לאומית בישראל חוקר הלאומיות הנודע ,בגדיקט אגדרסון מגדיר אומה כ״קהילייה פוליטית מדומייגת -ו מ ד ו מ י י ג ת כמוגבלת וכריבוגית מעצם הגדרתה״. ישראל איגה אומה המזהה את אזרחיה נבגי הלאום שלה .בשיח הלאומי המקובל הקיים ,שמבטא א.ב .יהושע ,רק יהודי יכול להיות ישראלי .לכן גדתק לשוליים אגטון שמאס ,המגדיר עצמו)לאומית( כישראלי ,ומוגדר רק כפלסטיגי על ידי א.ב.יהושע .בכן מצויה ישראל במצב אגומלי מבחיגת השיח הלאומי הגורמטיבי במערב. ה מ ד י נ ה ה מ ו ד ר נ י ת ה י א מדינת לאום טריטוריאלית. האזרחים ,שהם הלאום ,כפופים למרות שלטון החוק בתחומי הטריטוריה הריבונית המגדירה אותם. המדינה המודרנית היא גם מדינה דמוקרטית מתוך זה שהיא מקיימת משטר ,שיטת בחירות דמוקרטית ותרבות פוליטית דמוקרטית־ליברלית .הצהרת זכויוח האדם והאזרח משנת 1789קובעת ש״כל בני האדם נולדים בני חורין ושווי וכויות: ההבדלים החברתיים אינם יכולים להיות םיוםדים אלא על טובת הכלל בלבד .מטרתה של כל התאגדות פוליטית היא שמירה על זכויותיו הטבעיות והבלתי מתבטלות של האדם. זכויות אלה הן :החופש ,הקניין ,הביטהון וההתנגדות לדיכוי״. המדינה הדמוקרטית היא מדינת לאום .כבר ב״הצהרת זכויות האדם והאזרח בצרפת״ נקבע ש״מקורה של כל ריבונות הוא לפי מהותה באומה ,שום נוף )חברתי( ושום יחיד אינו יכול להשתמש בסמכות שלטון ,שאינה נובעת במפורש הימנה )מן האומה(.״ סך כל האזרחים מהווים את הלאום ,כשהמדינה הדמוקרטית היא המסגרת הן של הלאום והן של כל האזרחים. החוקר בן זמננו בנדיקט אנדרסון גורס בספרו המצוטט, קהילות מדומיינות הגיגים ע ל מקורות הלאומיות ועל ה ת פ ש ט ו ת ה את ההנדרה האנתרופולונית הבאה לאומה: ״אומה היא קהילייה פוליטית מדומיינת -ומדומיינת כמוגבלת וכריבונית מעצם הגדרתה״. האם ישראל היא מדינת לאום? מהי המשמעות להיות בן לאומה שהיא קהילה פוליטית ,מדומיינת כמוגבלת וכריבונית מעצם הגדרתה ,עבור ישראל? מהי תפיסת הזהות הלאומית המקובלת בישראל? מי אנחנו? א.ב .יהושע והגדרת הזהות הקולקטיבית... לזהות הלאומית הקייםת בישראל ,יש מבטאים רבים .אחד מהמקובלים שבהם הוא הסופר א.ב .יהושע ,מחבר הספרון ב ז נ ו ת ה נ ו ר מ ל י ו ת וכן הספר)שאליו אתייחס( ה ק י ר ו ה ה ר , מציאותו הלא ספרותית של הסופר בישראל. ספר אחרון זה מכיל אנליזות להבהרת הזהות הלאומית. אנליזות אלו ,אינן מושתתות על המינוחים המקובלים במערב בסוגיה הלאומית ומבחינה זו ניתן לקבוע שמדובר בהגדרות אגומליות .מאחר שהגדרות אלו מקובלות בציבור, ניתן אף לטעון שבישראל שוררת אנומליה בזהות הלאומית ביחס למדינות המערב ,שהיא רבת שותפים ומבחינה זו היא נורמטיביח. בפרק ״בזכות הנורמליות״ מנדיר א.ב .יהושע את הנדרות הבאות :״ישראלי -אדם המחזיק בתעודת זהות ישראלית. יהודי -אדם המזדהה כיהודי .ציוני -אדם המקבל את העיקרון שמדינת ישראל איננה רק מדינתם של הישראלים ,אלא מדינתו של העם היהודי״. מה פירוש להיות ישראלי? א.ב .יהושע מסביר בהמשך ההגדרות הללו ,ש״אם נרצה להיות כנים עם עצמנו ,נראה בבירור כי הישראלים ,למשל ,הם כל אותם אנשים המחזיקים תעודת זהות ישראלית .דתם ,מקום לידתם ,יחסם לתרבות העברית או ללשון העברית ואפילו לאומיותם אינם קובעים. אפילו לא נוכל לקבוע א־פריורי כי המדובר כאן באנשים המזדהים עם מדינת ישראל ,דבר שהוא לכשעצמו מושג רופף מאוד מבחינת משמעותו״ .במילים אחרות ,הישראליות היא מצב טכני ביורוקרטי של אתזקת מסמך מסוים ,ואין לה נגיעה למעשה לזהות האדם ולהגדרתו הלאומית העצמית. ומה לנבי הקשר בין ישראל לציונות? בהמשך הפרק הוא מסביר ,שהקמת המדינה לא סיימה את הציונות .א.ב .יהושע חוזר על הקביעה ,שציוני ״הוא אדם המחייב את העיקרון שמדינת ישראל איננה רק מדינתם של חושביה אלא מדינתו של העם היהודי כולו .כמסקנה ראשונה מעיקרון זה נובע למשל חוק השבות ,וכן עקרון האחריות שיש למדינה ישראל לנבי התפוצות ,וכמובן גם אחריות התפוצות למדיגת ישראל״. הפרק ״ציונות תמיד ,תשובה למבקרים״ מוסר חה פירוש אחריות זו -״ככל שהדבר יישמע פרחקסלי ,הטענה שלי כנגד יהודי העולם היא שפחות מדי הם מתערבים בענייניה של ישראל ,ושעליהם להיות מעורבים הרבה יותר מעבר לתרומותיהם״. נורמליות תפוצתית מעבר לחשיבה זו של א.ב יהושע ודומיו ,מצויות תפיסות פוליטיות הדוגלות אף ביצירת ״נורמליות תפוצתית״ ,שבהן דוגלים אישים כמו חוקר מדע המדיגה ,חתן פרם ישראל במנהל ציבורי -פרופ׳ יחזקאל דרור .כך גם אריק כרמון -מייסד המכון הישראלי לדמוקרטיה ונשיא .האחרון הציע בספרו :מ מ ל כ ת י ו ת י ה ו ד י ת ,ב י ן ד מ ו ק ר ט י ה מ ת ה ו ו ה ו ז ה ו ת ל א ו מ י ת ב מ ש ב ר ,״רפורמות פוליטיות לאומיות מרחיקות לכת ובכלל זאת :הגהגת ׳בית עליון׳ במסגרת הזרוע המחוקקת של המשטר הדמוקרטי בישראל .בית זה יתפקד כגוף בעל סמכויות ייעון ,ויורכב מיהודי התפוצות ומיהודי ישראל ,שווה בשווה.״ יש לציין ש״ייעוך אמנם איגו בגדר ״חקיקה״ ,אולם התפיסה שהריבון)העם( מורכב משני חלקים ,שווה בשווה :יהודי התפוצות מחד ויהודי ישראל מאידך ,מבטאת תפיםה־לאומית פוליטית אנומלית .חפיסה כזו שאינה מכירה כלל בלאום טריטוריאלי ,שבמסגרתו צומחת המדינה המודרנית ,הדמוקרטית כמו גם הרפובליקנית. ההתייחסות של כרמון ליהודים בלבד ,אינה יכולה בהכרח לחפון מדינת לאומ שבה יש אוכלוסיוח שאינן יהודיות, כמו גם לחפון מדינה שהיא דמוקרטית מבחינת כל אזרחיה. דרור דוחה מפורשות את הנורמליות וכותב בספרו תזכיר לראש הממשלה: א .מ צ ב ה א ו מ ה ש״מימוש הציונות ובניינה של מדינת ישראל מחייבים דחיית רעיון ה׳נורמליוח׳ כיעד לישראל .תחת זאת יש להעמיד את השאיפה לבנות עם סגולה ומדינה מיוחדת במיגה המגשימים ׳היגיון ציונות׳ מחודש.״ אנומליה יהודית־ציונית המחחפשת לנורמטיביות ,דוחה את האחר ומגדירה אותו ,והאחר מגדיר את הנורמליות המקובלת במערב .א.ב .יהושע )הגם שאיגו מצדד במכניות החורגת מישראל עצמה( ,מבטא שיח א־נורמטיבי .בפרק ״אגי ישראלי?״ המוקדש ל״בעל הערבסקות הנפלאות״ -אגטון שמאס בר הפלוגתא שלו ,הוא משרטט את תעודת הזהות החילונית שלו כלהלן: ״מי אתה?״ ״אני ישראלי.״ ״לא ,איזו לאומיות?״ ״אני ישראלי.״ ״אבל גם הערבי הוא ישראלי.״ ״אני ישראלי גם בזהותי ולא רק באזרחות .״ ״אבל האם אתה יהודי?״ ״ודאי ,הרי אמרתי לך אני ישראלי". , ״אז אתה יהודי חילוני?״ ״אמרתי לך ,אני ישראלי.״ ״אז אתה ישראלי חילוני?״ ״אני ישראלי ,לא ישראלי דתי.״ הערבי יכול ,לפי יהושע ,יכול להיות רק ישראלי מבחינת תעודת הזהות ואין בכך ,כפי שהוא ציין קודם לכן ,משום ביטוי לאיזה שהוא יחס לתרבות העברית ו/או להזדהות עם מדינת ישראל .מאחר שכך מובן מדוע ראוי לפתור את המיעוט הערבי בישראל ממצב זהותו הקיים ,כלומר ״פתרון של שחרורם מהישראליות בבוא השלום״ ,כפי שהוא מציין בפרק ״ציונות תמיד :תשובה למבקרים״ .מכאן ברור שהדרך הפוליטית לפתרון זה ש״דווקא בשל אופיה הציוני של מדינת ישראל היא צריכה להיות יהודית ככל האפשר .מוטב לוותר על פיסת שטח כדי להגביר את האינטנסיביות היהודית.״ במקום אחר)בפרק :״ממלמד הזהות למלכודת הנורמליות״( הוא מסביר חד וחלק ,שהישראלי הוא בהכרח יהודי באשר רק הישראלי הוא ״יהודי טוטלי״. כגגד גישה דמוקרטית־אורננית זו של א.ב יהושע ,שמבחינה אירופאית היא בגדר אולטרא ימין קיצוני אידאולוגי) ,שהרי הנורמטיביות היא לאומיות איגקלוםיבית רפובליקאית( ,כנגד זאת מעלה אנטון שמאס נישה לאומית המקובלת במערב, הרואה את כל אזרחי המדינה כבני הלאום שלה .במאמרו ״להיות ערבי בישראל בדור הבא״ הוא כותב ש״כל עוד תגדיר המדיגה את עצמה כיהודית )כפי שגורסים למשל ,א.ב יהושע ואריק כרמון וכן רוב יהודי ישראל .י״ב( איגי יכול לומר ,כפי שהייתי רוצה לומר ,שאני ערבי ישראלי.״ אם כך מהו הפתרון לפי שמאס? ״רק כאשר יחליט הרוב שבתעודת הזהות שלי ושלכם יהיה כתוב ישראלי ,רק אז תישמע יריית הפתיחה של חזון הדור הבא .אך הקריאה האופטימית ביותר של המפה הישראלית כיום תוכיח לנו שקריאת הכיוון איננה בכיוון הזה.״ לשמאם בתעודת הזהות רשום ״ערבי״ בסעיף הלאום, ו״ישראלי״ בסעיף האזרחות )אם הוא שמר עליה בארה״ב שאליה היגר( ובכך מרוקנת האזרחות מתוכנה הנורמטיבי- דמוקרטי .זאת משום שיש סטטוס שונה לרוב היהודי ולמגזרי המיעוט באשר הם .הוא רוצה ברישום זהה לכלל הישראלים, כלומר ,שהלאום הישראלי המשותף לכלל האזרחים ,אחת דתם או מוצאם האתני ,יכיר בעצמו ככזה. ומה מציע א.ב.יהושע לאנטון שמאס השואף להכרה בזהותו הישראלית? הוא מגדירו לא לפי הגדרתו העצמית ,אלא על ידי ראייתו האישית הרואה בו ערבי ישראלי ,שהנו בעצם פלסטיני בעל אזרחות ישראלית .מכאן שאם הוא רוצה לממש את לאומיותו הישראלית ,הרי אין הוא יכול לעשות זאת ,אלא רק כפלסטיני ״אם אתה רוצה את הזהות המלאה שלך ,אם אתה רוצה לחיות במדינה בעלת אישיות פלסטינית עצמית )ולא זה מה שרצה שמאס .י״ב( בעלת תרבות פלסטינית מקורית ,קום קח את מטלטליך ועקור מאה מטרים מזרחה ,אל המדינה הפלסטינית העצמאית שתשכון לצד ישראל.״ א.ב .יהושע איגו מקבל את הדגם המערבי של הלאומיות המזהה את כלל האזרחים כלאום ,ואף לא את המודל התרבותי המערבי הנסב על עקרונות יסוד משותפים ,המעצבים את הרפובליקה של הקהילה הפוליטית .מבחינתו ,כמו מבחינת ח ב אזרחי ישראל היהודים ,הישראליות היא אופציה ייחודית )כלומר אקסלוםיבית( ליהודים בלבד ,ויש משהו פגום עקרונית בניסיון להפוך אותה ללאומיות איגקלוסיבית .כך הוא כותב בפרק הריאיון עם ירון לונדון ששמו ״הקווים האדומים של השמאל הציוני״ :״אינני יכול לוותר על הטעם העמוק של הציונות בהפיכת היהודים לישראלים )כלומר רק היהודים. י״ב( .זאת ההצעה היחידה שאנו יכולים להציע באשר אנו מבקשים למשוך אותם חזרה אל העם ,חתוך ההתבוללות אנטון שמאס רוצה להטיל עליי את כפל הזהות והטמיעה שלו )שעבודו הוא מקור של העשרה( ,ולכן אני מסרב .יש בעולם מספיק יהודים כפולי זהות ואין אני רוצה להיות גם פה כפול זהות.״ את המציאות האנומלית שמבטא א.ב .יהושע ,מכיר ומבקר אנטון שמאס .את הקיים הוא מתאר במילים הבאות: ״הפלסטינים אזרתי ישראל מסתפקים בהיותם פלסטינים אזרחי ישראל ,ומעוניינים לשמור על הנופך הבלתי מחייב שמאחורי ההנדרה ,והיהודים ,שהם הישראלים בה״א הידיעה, על פי כל ההנדרוח ממשיכים להנציח אח המצב הקיים ,שבו המדינה היא מדינתו של העם היהודי ,ובתור שכזאח היא יכולה בהחלט ,לספק מנורי קבע לאזרחים הלא־יהודים ולהיקרא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.״ אילו ישראל הייתה מדינת לאום ישראלית ,היו אזרחיה בני הלאום הישראלי .האם כיום קיימים ישראלים כפי שקיימים היום צרפתים? ״התשובה החד משמעית היא לא .בישראל...ועל פי חוק ,פשוט אין ישראלים, במובן המחחייב מקיומה של מדינת לאום ,שאזרחיה נושאים את שמה .והמסמך הרשמי היחיד של המדינה שבו מוזכרת המילה ישראלי הוא הדרכון ,שעל עמודו הראשון מתנוססת השורה ׳אזרחות ישראלית׳ לא ׳לאום ישראלי׳.״)שמאס( במקום ם י מ ם - מי אנחנו אמורים להיות? מאחר שישראל איננה מדינת לאום נורמליח מעצם אי־הכרתה בלאום הטריטוריאלי שלה ,היא חסרת אזרחים בני הלאום שלה .מכאן תובן קביעתו הנחרצת של אלוף )מיל׳( בני פלד בספרו האוטוביוגרפי י מ י ם ש ל ח ש ב ו ן שיצא לאחר מותו: ״הניסיון הנועז ליצור מוטציות שיהפכו אותנו לישראלים ,גכשל כישלון מוחלט .כל אלו שעברו את התהליך בבתי הספר של היישוב העברי עד ,1949נותרו מבושלים למחצה..לא בדיוק יהודונים ועדיין ישראלים ,כי כאלה לא הוגדרו כלל מאז.״ בלשונו החדה והבוטה מעמיד פלד את שתי האלטרנטיבות הקיימות מבחינת הזהות הלאומית בישראל :״עליכם להסחלק מהגזענות האורגגית של היהדות ולהסכים לקבל גם את הלא־יהודים ,החיים בתחומכם ,כאזרחים טווי זכויות וחובות במדינה עברית ,דמוקרטית וחילונית ,או לחילופין ,להכריז גלויוח ט י ט בדעחכם לבנות מדינה יהודית שבה מתקיים ׳אפרטהייד׳ חוקי בין יהודים לנויים) .נראה אם תעזו(.״ בנקודה זו טעה פלד .במציאות יט ביטראל ״אפרטהייד״ מוסווה במהות המדינה טהיא אידאוקרטית )טבה טולטת האידאה היהודית־ציונית ,כהגדרת אהרון אמיר( יהודית ,או אתנית־מיתולונית יהודית .הטמאל האנטי ציוני והפוסט־ציוני מצביע על הפגמים במהותה הדמוקרטית טל יטראל .אולם לא פחות חטובים מהם הפגמים בזהותה הלאומית ,ביכולתה להיות רפובליקה מתוקנת הפתוחה לאוכלוסיות אזרחיות ממוצא אתני ודתי טונה. יכולת הקיום טל ישראל טמונה ביכולתה להוות אומה טעמה מזדהים כלל אזרחיה ,הרואים עצמם בניה. אין ספק כי הניטות הטליטות כיומ מונעות את מימוט האפטרות הזו. הדרת האוכלוסיות הלא יהודיות ,ובראט וראשונה ערביי יטראל ,עלחה כבר במחיר כבד בדמות אירועי אוקטובר .2000 הגורמים טעמדו בבסיס האירועים ,מעבר לגורמים המידיים, היו האפליות והקיפוח וכן הפקעות האדמה והריסות הבתים הלא חוקיים )טנבנו בשל חוסר תכנון עירוני(. ליטראל כאנומליה ,אין סיכוי רב לשרוד כמדינה יציבה .יט להטוט טהמחיר העחידי נקוב בדמים רבים. לאור זאת היוזמה ,שרקם עוזי אותן כבר לפני עטרים טנה, לעתור לבג׳׳צ בדרישה להכרה בלאום הישראלי אחת דתו או מוצאו האחני טל האזרח ,הנה יוזמה מבורכת ורבת חשיבות. ארבעים עותרים )למען השקיפות אציין שאני נמנה עליהם( מימין ,החל בבני פלד ז׳׳ל ,יצחק דוד -יוען ראשי הממשלה בנין ושמיר ,עבור דרך יהושע פורת ,ועד מירון בנבנישתי ואורי אבנרי משמאל)החלוקים קשות בנושא פתרון שתי המדינות( מהווים ציבור ראוי .כמו גם אזרחים טובים שפרצו לתודעה הציבורית כעדאל קאדאן. בג״צ החליט שהעתירה צריכה להתברר בבית משפט מחוזי היכול לזמן עדים ומוממיט. אם למשפט זה יהיה הד ציבורי משמעותי ,אולי זו חהיה תחילת דרך המסמלת את הנורמליזציה של ישראל כמדינת לאום טריטוריאלית דמוקרטית. מ ק ו מ ת אנדוסון ,ב .(1999).קהילות מדומיינות -הנינים על מקורות הלאומיות ועל התפשטותה ,תל אביב :הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תרגום :דן דאור. הראבן ,א) .עורך( .(1984),ישראל לקראת המאה ה־ ,21ירושלים: הוצאת מוסד ון ליר. יהושע ,א .ב .(1989) .הקיר וההר ־ מציאותו הלא־ספרותית של הסופר בישראל ,תל אביב :הוצאת ומורה־ביתן. כרמון ,א .(1994) .ממלכתיות יהודית -בין דמוקרטיה מתהווה וזהות לאומית במשבר ,ירושלים :הוצאת הקיבוך המאוחד ,המכון הישראלי לדמוקרטיה. פלד ,ב .(2004).ימים של תשבון ,מושב בן שמן :הוצאת מתן. רכס ,א .ימס ,ת) .עורכים( .(1995),הפוליטיקה הערבית בישראל -על פרשת דרכים ,תל אביב :הוצאת אוניברסיטת תל אביב.
© Copyright 2024