מידעון לסקירת הפעילות גבעת חביבה “ מפגשים ” ב“ תשע

‫מידעון לסקירת הפעילות‬
‫”מפגשים“ גבעת חביבה‬
‫תשע“ב‬
‫תחילת המיזם המשותף ”מפגשים“ גבעת חביבה משרד החינוך‬
‫המיזם המשותף למשרד החינוך ולתכנית "מפגשים" גבעת חביבה נועד לתת מענה הן לצורך והן לכוונה‬
‫של משרד החינוך להעמיק ולהסדיר את אופן ההתמודדות עם החינוך לחיים משותפים בבתי הספר‪.‬‬
‫מאידך יאפשר המיזם להעמיק ולהרחיב את הפעילות המתקיימת במסגרת "מפגשים" גבעת חביבה‪,‬‬
‫מתכנית בת ‪ 3‬פעימות לתכנית שנתית שתלווה בכל המרכיבים הנדרשים לקירוב ולמציאת הזהות‬
‫האזרחית המשותפת לשני הצדדים תוך כבוד הדדי האחד לזהותו הנפרדת של האחר‪.‬‬
‫במהלך התהליך השאיפה היא לאפשר "דיאלוג בין תרבותי" המציע חילופי דעות בין הקבוצות השונות על‬
‫בסיס של כבוד ופתיחות‪ ,‬שמירה על עקרונות הדמוקרטיה ובעיקר על שוויון‪ ,‬חופש בסיסי‪ ,‬זכויות האדם‪,‬‬
‫שמירה על חוק‪ ,‬פלורליזם‪ ,‬סובלנות והימנעות מכל אפליה‪.‬‬
‫חזוננו‪ :‬קידום ההכרה ההדדית בין ערבים ויהודים אזרחי המדינה בדבר הצורך ביצירה של אזרחות‬
‫משותפת מבוססת על כבוד ושיוויון הדדי תוך הפחתת הניכור ותחושת האיום ההדדי‪.‬‬
‫הכלי‪ :‬מתן הזדמנות ואפשרות לכל נער ונערה במדינת ישראל לתהליך דיאלוגי הכולל מפגש במסגרת‬
‫שנות לימודיו במערכת החינוך הישראלית כחלק מתכנית הלימודים כחלק מחינוך לאזרחות משותפת‬
‫שיוויונית במדינת ישראל‪.‬‬
‫מטרות המיזם‪:‬‬
‫הגברת הפתיחות והעניין במידע על הצד האחר‪.‬‬
‫הבנת הפרספקטיבה של הצד האחר‪.‬‬
‫הגברת המוכנות למגע בפעילות חיובית משותפת‪.‬‬
‫הפחתת דעות קודמות ורגשות שליליים‪.‬‬
‫הגברת הנכונות לקבלת האחר‪.‬‬
‫יצירת גישה חיובית כלפי האפשרות לחיים אזרחיים משותפים על בסיס עקרונות דמוקרטיים‪.‬‬
‫הגברת המעורבות החברתית‪.‬‬
‫מפגשים תשע“ב‪-‬סיכום עד כה‪:‬‬
‫בשנת הלימודים תשע“ב נפגשו עד כה ‪ 0591‬תלמידים ב‪ 01-‬מפגשים‪ .‬במקביל לפעילות התלמידים הונחו‬
‫המורים המלווים (כ‪ 001-‬מורים בסה“כ) ע“י זוג מנחים ייעודי‪.‬‬
‫המורים חוו תוכנית דומה לתוכנית התלמידים אשר היוותה תהליך מקביל ותומך לתהליך שעוברים‬
‫התלמידים‪.‬‬
‫המפגשים נערכו בשני מוקדים‪ :‬נורדיה ונס עמים‪ ,‬שני המקומות מספקים שירותי אירוח ומתקנים‬
‫המאפשרים הנחייה למספר גדול של קבוצות‪ ,‬רואים בעין יפה את פעילותנו ומסייעים להצלחתו‪.‬‬
‫המפגשים הועברו ע“י צוות מנחים מיומן של ‪ 02‬מנחים‪ ,‬כולם בעלי הכשרה ספציפית לתחום הדיאלוג‬
‫מעבר להכשרתם האקדמאית ועבודתם בתחומי הנוער והחברה‪ .‬לצוות זה נוספו השנה שמונה מנחים‬
‫שהוכשרו על ידי תוכנית מפגשים עצמה בקורס בן ‪ 001‬שעות אקדמאיות‪.‬‬
‫הצוות עצמו עבר תהליך דיאלוגי והמשך הכשרה במהלך המפגשים‪.‬‬
‫מסקנות מהמפגשים‪:‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.0‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.01‬‬
‫‪.00‬‬
‫‪.00‬‬
‫‪.03‬‬
‫תפיסת העתיד המשותף של שתי הקבוצות משתפרת‪ -‬כפי שמצביע המחקר וכפי שעולה מהפעילות‬
‫של היום השני והסיכום‪.‬‬
‫הקבוצה היהודית לומדת תוך כדי מפגש לשמוע את הערבית כשפת דיבור ולא רק כצליל מאיים ועוין‪.‬‬
‫בקרב בתי הספר נוצר רצון למפגש נוסף‪ ,‬שיתוף פעולה והכרות נוספת (גם לאחר מפגש טעון או‬
‫מורכב)‪.‬‬
‫נוצרת הזדהות לגבי סיפורים אישיים והמוכנות להקשבה גדלה כפי שעולה מדברי המנחים המנחים‬
‫בקבוצות‪.‬‬
‫למדנו כי תהליך המפגש מעלה שאלות בדבר שוויון וצדק אזרחי במדינת ישראל‪.‬‬
‫למפגשים בין ישובים סמוכים יש חשיבות גבוהה משום שהם מגבירים את הסיכוי לפעילות משותפת‬
‫מתמשכת‪ .‬השנה נפגשו כך‪ :‬משגב וסחנין‪ ,‬נחף ומשגב‪ ,‬מעלות ותרשיחא‪ ,‬עין ראפה והר טוב‪ ,‬אחווה‬
‫גלבוע ומגידו‪ ,‬כפר קרע ומעגן מיכאל‪.‬‬
‫שתי מגמות שבלטו השנה בחלק מהקבוצות היו הימנעות או התנהגות מתלהמת‪.‬‬
‫יש להכשיר את המנחים לעבודה עם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים‪.‬‬
‫הכשרת המורים בתוך הסדנה סייעה ותרמה רבות‪ .‬המורים דיווחו בסופי המפגש על תרומת‬
‫התהליך‪ ,‬למידה משמעותית‪.‬‬
‫ההכנה של מורים בתחומי דעת הרלוונטיים חיונית ונחוצה המשך עבודה‪.‬‬
‫היחידה שלפני סיכום הסדנה אינה נותנת מענה טוב מספיק ליצירת איחוי בין שתי הקבוצות‪.‬‬
‫זיהינו צורך בקרב המנחים ליצירת אופציות נוספות לפעילות במצבים שונים‪.‬‬
‫התלמידים זקוקים ליותר פעילות ”מחוץ לכיסא“ במהלך היומיים‪.‬‬
‫פירוט מפגשים במספרים ושמות בתי ספר תשע“ב‬
‫מספר תלמידים‬
‫תאריך‬
‫שם בית ספר‬
‫נס עמים‬
‫‪04 ,53‬‬
‫‪40-43/41‬‬
‫מג'דל כרום‬
‫‪70, 76‬‬
‫‪47-46/4‬‬
‫‪06 ,76‬‬
‫‪41-4//4‬‬
‫‪51,56‬‬
‫‪15-10/4‬‬
‫‪34 ,57‬‬
‫‪13-17/4‬‬
‫‪.‬‬
‫כרמל זבולון‬
‫אל בישאר‬
‫‪03,03‬‬
‫‪54-54/4‬‬
‫רבין‪ -‬מודיעין‬
‫סח'נין‬
‫תיכון חדש תל‪-‬אביב‬
‫קלנסוואה‬
‫רבין‪-‬מודיעין‬
‫אל חיכמה‪ -‬סח'נין‬
‫הראל‪ -‬מבשרת ציון‪,‬‬
‫אל חיכמה‪ -‬סח'נין‬
‫איילון חולון‬
‫אחווה‪ -‬גלבוע‬
‫בית ירח‪ -‬עמק הירדן‪,‬‬
‫מטרו ווסט – רעננה‬
‫מג'דל כרום‬
‫חוף שרון ‪ -‬כפר קרע‬
‫אל חיכמה‪-‬‬
‫‪03,34‬‬
‫‪4-1/1‬‬
‫‪60 ,73‬‬
‫‪1-//1‬‬
‫‪77 ,51‬‬
‫‪45-40/1‬‬
‫‪36, 50‬‬
‫‪43-47/1‬‬
‫‪15 ,77‬‬
‫‪14-14/1‬‬
‫‪77 ,55 ,10‬‬
‫‪11-15/1‬‬
‫‪75‬‬
‫‪31‬‬
‫‪30‬‬
‫‪66‬‬
‫‪16-11/1‬‬
‫נשר‪ -‬אל בישאיר‬
‫איילון חולון‬
‫משגב‬
‫סח'נין‬
‫חוף כרמל‪ -‬כפר קרע‬
‫נשר‬
‫אל בישאיר‬
‫מג'דל כרום‬
‫חוף שרון ‪ -‬נחף‬
‫‪1//4-4/5‬‬
‫עין ראפה‪ -‬הר טוב‬
‫‪11,54‬‬
‫‪0-3/5‬‬
‫מגמות תקשורת ‪:‬ג'ליל‪,‬נצרת‪.‬‬
‫מותנבי‪-‬חיפה‪ ,‬דבוריה‪ ,‬חוף כרמל‪,‬‬
‫יגור‪ ,‬גאון הירדן‬
‫אזורי מגידו ‪ -‬אחווה גלבוע‬
‫‪70‬‬
‫‪41-45/5‬‬
‫‪06 ,51‬‬
‫‪40-43/5‬‬
‫הדסים ‪ -‬כפר קרע‬
‫‪30 ,01‬‬
‫‪4/-14/5‬‬
‫‪74 ,33‬‬
‫‪14-11/5‬‬
‫אורט‪ -‬מעלות‬
‫סה"כ‬
‫אורט‪ -‬תרשיחא‬
‫‪4,/34‬‬
‫תכניות נוספות‪:‬‬
‫דיאלוג מעבר לכותרות‪-‬‬
‫פרויקט משותף ל“קשב“ המרכז להגנת הדמוקרטיה‪ ,‬לשלוחה הצפונית ולמפגשים גבעת חביבה‪ :‬במימון‬
‫‪usaid‬‬
‫פרויקט זה נועד להקנות מיומנויות צריכה ביקורתית של תקשורת למורים ולתלמידי תיכון‪ ,‬יהודים וערבים בישראל‪.‬‬
‫הפרויקט מתקיים בשיתוף פעולה בין סמינר גבעת חביבה וקשב – מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל‪.‬‬
‫הרציונאל‬
‫המונח "צריכה ביקורתית של תקשורת" מתייחס לקריאה או צפייה בכלי תקשורת במידה של ספקנות וביקורתיות‪.‬‬
‫בעידן המודרני הפכו כלי התקשורת ההמוניים למקור המידע המרכזי בחברה‪ .‬מרבית האזרחים מגבשים את‬
‫תפיסות העולם שלהם ואת עמדותיהם בהתבסס על תכנים המופיעים באמצעי התקשורת השונים הכוללים עיתונים‪,‬‬
‫טלוויזיה‪ ,‬רדיו ואינטרנט‪ .‬הבנה עמוקה של אופן פעולת התקשורת מגדילה את היכולת של צרכן התקשורת‬
‫להתמודד עם תכנים תקשורתיים בעייתיים – כגון הטיות‪ ,‬הסתה ודה‪-‬לגיטימציה כלפי קבוצות בחברה – ולהתנגד‬
‫להם‪ .‬מציאות הסכסוך והשסעים העמוקים בחברה הישראלית מעצימים את השפעת התקשורת על עיצוב תפיסת‬
‫המציאות של צרכניה‪ .‬לפיכך‪ ,‬עולה הצורך הדחוף בהקניית כלים לקריאה ביקורתית של תקשורת‪ ,‬במיוחד במערכת‬
‫החינוך‪.‬‬
‫תכנית פעולה לשנתיים‬
‫הפרויקט יכלול סדנאות חד‪-‬לאומיות ודו‪-‬לאומיות ל‪ 961-‬תלמידי בתי ספר תיכון ול‪ 001-‬מורים‪ ,‬יהודים וערבים‪.‬‬
‫הסדנאות למורים יתקיימו בסופי שבוע ויכללו ‪ 04‬שעות הדרכה שתוכלנה לזכות את המשתתפים בגמול השתלמות‪.‬‬
‫הסמינרים יכשירו קאדר של אנשי חינוך שיוכל ללמד בני נוער ישראליים לקרוא ולצפות בתכנים חדשותיים בכלי‬
‫בתקשורת באופן יותר ביקורתי‪ .‬במהלך שנתיים של הפרויקט‪ ,‬יתקיימו סמינרים לארבע קבוצות של שלושים מורים‪,‬‬
‫מחציתם יהודים ומחציתם ערבים‪.‬‬
‫תפקיד צוות מפגשים‪:‬‬
‫תכנון‪ ,‬ייעוץ לצוות קשב ולגזאל מנהל הפרויקט‪.‬‬
‫הוצאה לפועל של התכנית הכתובה‪.‬‬
‫אוכלוסיית יעד ‪ :‬מנחים‪ ,‬תלמידי תיכון‪ ,‬מורים‪.‬‬
‫בוצע‪:‬‬
‫תכנון וייעוץ בכתיבת התכנית ובניית תכנית הפעילות‪.‬‬
‫הוצאה לפועל‪:‬‬
‫הכשרת מנחים לתכנית ‪ 31 :‬מנחים‪ 4 ,‬ימי השתלמות בנס‬
‫עמים ובגבעת חביבה‪.‬‬
‫תלמידים‪ :‬ביצוע התכנית בשני סמינרים ל‪ 222‬תלמידים‬
‫מסחנין‪ ,‬מג‘דל כרום‪ ,‬נחף ומשגב‪ -.‬בנס עמים‪.‬‬
‫מורים‪ :‬השתלמות מורים ל ‪ 22‬מורים‪ ( .‬לקיץ מתוכננת‬
‫השתלמות מורים נוספת)‪.‬‬
‫כתבות‪:‬‬
‫‪http://www.givathaviva.org.il/hebrew/info/‬‬
‫‪communicatingpeaceheb.htm‬‬
‫‪http://www.sonara.net/articles.php?ID=127360‬‬
‫‪http://www.panet.co.il/online/articles/1/2/S-520872,1,2.html‬‬
‫קורס מנחי קבוצות דיאלוג‬
‫השתלמות בת ‪ 001‬ש למנחי קבוצות דיאלוג‪.‬‬
‫הקורס התמקד בהקניית מיומנויות הנחיית קבוצות רב תרבותיות המצויות בקונפליקט‪.‬‬
‫הקורס החל ב‪ 00.00.0100‬וכלל שני סופ"ש בנס עמים‪ 6 ,‬ימי הכשרה מרוכזים בגבעת חביבה‪ ,‬צפייה מודרכת‬
‫במפגש נוער יהודי ערבי בן יומיים והתנסות בהנחיית מפגש דיאלוג בן יומיים‪.‬‬
‫הקורס התנהל בעברית וערבית והונחה ע"י חאתם דראושה (‪ AM‬פסיכולוגיה) ואיילת רוט (‪ MA‬חינוך לשלום)‪.‬‬
‫תחילת הקורס ‪ 00-0010010100‬סיום ‪ ( 03-0410.0100‬צפייה והתנסות מעשית בהנחיה על פי תיאום אישי)‬
‫מימון ע"י המשתתפים‬
‫תכני הקורס‪:‬‬
‫התנסות בסדנת מפגש יהודי ערבי‪,‬‬
‫הקבוצה ומרכיביה‪ :‬התפתחות‪ ,‬מודלים‪ ,‬תפקידים‪ ,‬סגנונות תקשורת בקבוצה‪ ,‬ניהול ומנהיגות בקבוצה וצוות‪.‬‬
‫מיומנויות הנחייה‪ :‬תפקידי המנחה וסגנונות הנחייה‪ ,‬תכני הקורס‪:‬‬
‫התנסות בסדנת מפגש יהודי ערבי‪,‬‬
‫הקבוצה ומרכיביה‪ :‬התפתחות‪ ,‬מודלים‪ ,‬תפקידים‪ ,‬סגנונות תקשורת בקבוצה‪ ,‬ניהול ומנהיגות בקבוצה וצוות‪.‬‬
‫מיומנויות הנחייה‪ :‬תפקידי המנחה וסגנונות הנחייה‪,‬טכניקות הנחייה‪ ,‬פתרון קונפליקטים וטיפול בהתנגדויות‪.‬‬
‫מאפיינים ייחודיים לקבוצת דיאלוג‪ :‬ההנחיה בקו‪ ,‬השפה במפגש יהודי ערבי‪ ,‬הנחיית נער‪ ,‬השתקפות יחסי רוב‬
‫ומיעוט בקבוצה דו לאומית‪ .‬דפוסי כוח ‪ ,‬סמכות אמון ותקשורת בקבוצה רב תרבותית‪.‬‬
‫עבודה מעשית‪ :‬צפייה מודרכת‪ ,‬והתנסות בהנחיה‪.‬‬
‫כלי לימוד‪ :‬התנסות חוויתית‪ ,‬סדנאות פעילות‪ ,‬הרצאות‪ ,‬קריאה מודרכת‪ ,‬הנחיית עמיתים‪.‬‬
‫טכניקות הנחייה‪ ,‬פתרון קונפליקטים וטיפול בהתנגדויות‪.‬‬
‫מאפיינים ייחודיים לקבוצת דיאלוג‪ :‬ההנחיה בקו‪ ,‬השפה במפגש יהודי ערבי‪ ,‬הנחיית נער‪ ,‬השתקפות יחסי רוב‬
‫ומיעוט בקבוצה דו לאומית‪ .‬דפוסי כוח ‪ ,‬סמכות אמון ותקשורת בקבוצה רב תרבותית‪.‬‬
‫עבודה מעשית‪ :‬צפייה מודרכת‪ ,‬והתנסות בהנחיה‪.‬‬
‫כלי לימוד‪ :‬התנסות חוויתית‪ ,‬סדנאות פעילות‪ ,‬הרצאות‪ ,‬קריאה מודרכת‪ ,‬הנחיית עמיתים‪.‬‬
‫עברו את הקורס ‪ 09‬משתתפים‪.‬‬
‫מהם ‪ 2‬השתלבו בצוות הנחייה‪.‬‬
‫אני ועטאי‬
‫תכנית הנתמכת ע“י קרן ג‘רביס ומשרד החינוך האוסטרי ומאפשרת לבני נוער בוגרי תכנית ”מפגשים“ להכיר את‬
‫עולם העמותות החברתיות במגזר היהודי והערבי ותוך דיאלוג משותף‪ ,‬סיורי הכרות עם העמותות ולמידת תהליכי‬
‫קבלת החלטות לבחור שלוש עמותות למענק הניתן ע“י קרן ג‘רביס‪.‬‬
‫מטרות התכנית‪:‬‬
‫‪ .0‬פיתוח יכולות מנהיגות – עבודה עם קבוצה מצומצמת של בני נוער שיוכלו להיות נושאי הדגל בישובם‪.‬‬
‫‪ .0‬העלאת את המודעות החברתית‪ ,‬כמו גם את המודעות לחשיבות הדיאלוג בין שני העמים‬
‫‪ .3‬פיתוח רצון להיות מעורב ולמודע למה שקורה בחברה – היהודית והערבית – בתחומים שונים‬
‫‪ .4‬חינוך למודעות חברתית ואכפתיות ‪.‬‬
‫‪ .9‬הכרות טובה יותר של התלמידים עם הבעיות של קהילותיהם‪ .‬ועם המגזר השלישי ותפקידיו בחברה‬
‫הישראלית‪.‬‬
‫אוכלוססית יעד‪:‬‬
‫‪ 06‬תלמידים בוגרי תכנית מפגשים ביה“ס‪ :‬מטרו ווסט רעננה ואל בישאר סחנין‪.‬‬
‫במסגרת התכנית‬
‫התקיימו המפגשים‬
‫פעילות‬
‫תאריך‬
‫הבאים‪:‬‬
‫מפגש דו לאומי גדול‪ -‬דיאלוג מכין ממנו נבחרה הקבוצה המצומצמת ליישום‬
‫ינואר ‪2011‬‬
‫נובמבר ‪2, 2011‬‬
‫הפרויקט‪.‬‬
‫חד לאומי בשני בתי הספר לפעילי הפרויקט‪ -‬הכרות עם התכנית והגדרת‬
‫מטרות‪.‬‬
‫חד לאומי מטרו ווסט‪ -‬הכרות עם עמותות באיזור ‪ ,‬ותפקידיהן‬
‫נובמבר‪10, 2011‬‬
‫חד לאומי אל בישאר‪ -‬הכרות עם עמותות באיזור ‪ ,‬ותפקידיהן‬
‫נובמבר‪11-12, 2011‬‬
‫מפגש דן לאומי‬
‫מטרו ווסט רעננה‪ -‬אל בישאר סח‘נין‪ :‬הכרות‪ ,‬גיבוש קבוצה‪ ,‬הכרות עם עולם‬
‫העמותות ‪,‬קבלת החלטות‪ ,‬גיבוש קריטריונים לבחירת העמותות‪.‬‬
‫סיור להכרת העמותות מרכז‪.‬‬
‫נובמבר‪30, 2011‬‬
‫סיור להכרת העמותות‬
‫צפון‬
‫דצמבר‪2-3, 2011‬‬
‫מפגש דן לאומי‬
‫מטרו ווסט רעננה‪ -‬אל בישאר סח‘נין‪ :‬מפגש זה הוקדש לנושא קבלת‬
‫החלטות‪ :‬ראשית‪ ,‬כיצד תקבל הקבוצה את ההחלטה ובשלב השני החלטה של‬
‫הקבוצה אילו עמותות תקבלנה את הכסף‪.‬‬
‫טקס סיום והענקת פרס כספי לעמותות שנבחרו‬
‫אפריל ‪2011‬‬
‫נובמבר‪21, 2011‬‬
‫דצמבר‪18, 2011‬‬
‫קישור לכתבה מאירוע הסיום ‪:‬‬
‫‪http://www.mifgashim.info/faq?lang=he‬‬
‫קישור לתמונות מאירוע הסיום‬
‫‪http://www.mifgashim.info/album/452‬‬
‫משרד החינוך‬
‫מינהל חברה ונוער ‪-‬‬
‫המזכירות הפדגוגית‬
‫אפריל ‪ ,1441‬אייר תשע"ב‬
‫לכבוד‬
‫ציבור המנהלים והמורים בבתי הספר העל‪-‬יסודיים (חט"ע)‬
‫שלום רב‪,‬‬
‫הנדון‪ :‬תוכנית שנתית משותפת ל"מפגשים"‪ -‬מפגשי נוער יהודי וערבי בגבעת חביבה בשילוב תוכניות המטה לחינוך אזרחי ומינהל‬
‫חברה ונוער במשרד החינוך‪.‬‬
‫במסגרת "מיזם משותף" מציעים בזאת תכנית "מפגשים" גבעת חביבה‪ ,‬המטה לחינוך אזרחי ומינהל חברה ונוער במשרד החינוך‬
‫לבתי הספר הצטרפות לתכנית שנתית בתחום "חינוך לחיים משותפים" לבני נוער יהודים וערבים בחטיבה העליונה‪.‬‬
‫תוכנית ה"מפגשים" מציבה את אתגר הדיאלוג גם על נושאים שנויים במחלוקת וזאת מתוך אמונה שדיאלוג מונחה בנושאים אלו‪,‬‬
‫למרות מורכבותו‪ ,‬נותן ביטוי לבעיות הקיימות ועשוי להניב פירות של הבנה‪ .‬דיאלוג זה כרוך בהתמודדות מורכבת הדורשת עבודה‬
‫תהליכית מכינה בבתי הספר לפני המיפגש ועיבוד תהליכי לאחר המפגש‪.‬‬
‫אנו רואים במפגשים חשיבות רבה‪ ,‬אך על מנת שיהיה להם ערך בונה אנו רואים חובה חינוכית שיהיו חלק מתהליך עבודה שנתי‬
‫שיובל ע"י המורים והצוות החינוכי בבית הספר‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬ההשתלבות בתוכנית ה"מפגשים"‪ ,‬מחיבת לכלול תהליך הכנה למפגשים ותהליך עיבוד למפגשים שייבנו ע"י הצוותים‬
‫החינוכיים בבתי הספר‪.‬‬
‫תהליך ההכנה יכלול ‪:‬‬
‫‪.4‬שלושה שיעורים לפחות בשני תחומי דעת (היסטוריה ‪ ,‬אזרחות‪ ,‬ספרות‪ ,‬תקשורת‪ ,‬אומנות ועוד)‬
‫‪.1‬שתיים –שלוש שעות מחנך‬
‫‪ .5‬סדנת הכנה למפגש ‪ :‬שעה וחצי לתלמידים ושעה וחצי למורים המלווים ע"י צוות גבעת חביבה‬
‫לאחר תהליך ההכנה יתקיים מפגש בן יומיים בין התלמידים היהודים לתלמידים הערבים שעיקרו‪ :‬הכרות‪ ,‬הפחתת הניכור והעוינות‪,‬‬
‫הגברת המוכנות לעשייה משותפת והתכוונות חיובית לקראת עתיד של אזרחות משותפת‪.‬‬
‫לאחר המפגש מצופה מבתי הספר‪:‬‬
‫‪ .1‬סדנת עיבוד על ידי צוות גבעת חביבה כשבועיים עד חודש לאחר המפגש‪.‬‬
‫‪ .2‬לקיים שלש שעות מחנך כיתתיות לעיבוד החוויות שעלו במפגשים‪.‬‬
‫‪ .5‬לקיים פעילות המשך בקרב צמד בתי הספר העמיתים שנפגשו‪.‬‬
‫כל פעילויות ההכנה והעיבוד יתקיימו תוך שעות הלימוד וישתלבו בתוכניות הלימודים הקימות‪.‬‬
‫בתי הספר המכירים בחשיבות הנושא ומעוניינים להצטרף לעשייה יזכו לליווי ולהדרכה מלאה בבניית תוכנית ההכנה ותוכנית‬
‫העיבוד המתמשכת על ידי מדריכי משרד החינוך‪.‬‬
‫תוכנית ההדרכה תיפתח במפגש חשיפה משותף של כל המורים המובילים את התוכנית בחודש ספטמבר ‪ 1441‬בגבעת חביבה‬
‫ותכלול עוד שלושה מפגשים מחייבים במשך השנה בשעות אחה"צ‪.‬‬
‫לפחות אחד או שניים מבין המורים המובילים את התהליך בבית הספר יהיו מורים שעברו או יעברו בתשע"ג ההשתלמות‬
‫משמעותית בנושא "חינוך לחיים משותפים" באחת מהמסגרות של משרד החינוך לנושא‪ .‬ביה"ס ידווח מיהם המורים המובילים‬
‫את הנושא‪ ,‬ואיזו השתלמות או הכשרה עברו או עומדים לעבר בתשע"ג על מנת לקבל אישור לכך‪.‬‬
‫מומלץ מאד להשתתף בתשע"ג בהשתלמות מנחי דיאלוג מטעם המטה לחינוך אזרחי שתכשיר את המורים להמשך הנחיית‬
‫הדיאלוג בין קבוצות התלמידים‪ .‬לפרטים‪[email protected] :‬‬
‫מצופה שבכל בי"ס יהיה מורה מוביל של הנושא שיכול להיות הרכז החברתי או מורה שיעבוד עמו בשיתוף פעולה ‪.‬‬
‫בשנת תשע"ג ישנה אפשרות להקצאת ‪ 1‬שעה‪-‬שנתית למורים המעבירים לאורך שנה תכנית של חינוך לחיים משותפים‪.‬‬
‫או מטלת ביצוע משותפת באזרחות‪ ,‬במסגרת "שעות תגבור"‪.‬‬
‫להלן הקישור לאתר המזכירות הפדגוגית שבו הפרטים לגבי הדרישות ‪:‬‬
‫‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Portal/tavchinim/‬‬
‫‪TavchinimTashag.htm‬‬
‫בתי ספר המעוניינים לקיים תכנית שנתית של חינוך לחיים משותפים ולבחור לשלבה עם תכנית המפגשים בגבעת חביבה‬
‫מוזמנים למלא את טפסי הבקשה המופיעים באתר הנ"ל (תחת "מדינה יהודית ודמוקרטית" ו"חיים משותפים") ולהפנות‬
‫את הבקשה בהתאם לדרישות עד ‪ 21/5/13‬בשעה ‪.00:15‬‬
‫בנוסף‪ :‬כל בתי הספר המעוניינים להשתתף בתוכנית המפגשים בגבעת חביבה (בין אם ביקשו הקצאת שעות ליישום תוכנית‬
‫שנתית ובין אם מיישמים את‬
‫התכנית המתוארת במסמך זה במסגרות אחרות) יפנו ע"י מילוי הטופס הבא שיישלחו לכתובות הדוא"ל שבהמשך של רכזי‬
‫המפגשים בגבעת חביבה לא יאוחר מה‪.15/7/13-‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫אדר כהן ‪ ,‬מפמ"ר אזרחות‬
‫וראש המטה לחינוך אזרחי‬
‫אביטל ספיבק‪,‬‬
‫חיה שפירא‪,‬‬
‫ממונה ארצית חינוך חברתי‪-‬קהילתי‬
‫ג'לאל צפדי‪,‬‬
‫נוהא חטיב‪ ,‬יהושע רץ‬
‫מדריכים ארציים‪ ,‬חיים משותפים‬
‫מנהל חברה ונוער במגזר הערבי‬
‫אילת רוט‪,‬‬
‫מנהלת "מפגשים"‬
‫סאמר עתמנה‪431-0063074 ,‬‬
‫יעל מעין‪431-006305/ ,‬‬
‫רכזי "מפגשים"‬
‫מכתבי הערכה‬
‫סיכום סמינר "מפגשים" יהודי – ערבי‬
‫ישיבת צוות י' – ‪14.5.1441‬‬
‫לאחר כמה שנים של "רגיעה" בעיסוק של ביה"ס בתחום של הקונפליקט היהודי – ערבי‪ ,‬החליט בית ספר לקדם‬
‫את העיסוק בתחום זה‪ .‬וכך‪ ,‬לפני שבוע יצאו ‪ 51‬מתלמידי שכבה י' לסמינר "מפגשים" של גבעת חביבה ‪ -‬סמינר‬
‫איכותי ומשמעותי שמפגיש פנים אל פנים בני נוער ערבים ויהודים ישראלים‪.‬‬
‫השנה בחרנו לקיים את הסמינר כתכנית פיילוט ראשונית‪ ,‬מתוך מחשבה שלאור הניסיון והמסקנות שנפיק מסמינר‬
‫זה‪ ,‬נחליט כיצד להתארגן לקראת שנה הבאה‪.‬‬
‫אז מה היה לנו בסמינר ‪ -‬קודם כל רגשות‪ :‬צחקנו‪ ,‬התרגשנו‪ ,‬התלהבנו‪ ,‬התעצבנו וכעסנו – כל קשת הרגשות צצה‬
‫ועלתה ביומיים המיוחדים שהיו לנו יחד עם בית ספר "אחוה" ממועצה אזורית הגלבוע‪ .‬במהלך היומיים התעסקנו‬
‫בשאלות קריטיות לעתידה של החברה בישראל‪ ,‬ולדמותה הדמוקרטית של המדינה‪ ,‬החל משאלות אישיות של מי‬
‫אני? ומה אני? ועד שאלות כלליות על נארטיבים‪ ,‬זכויות והגדרות לאומיות‪.‬‬
‫הסדנאות הונחו ע"י מנחים מצוינים ועסקו בהכרות בין התלמידים (הדומה והמשותף לצד השונה)‪ ,‬הגדרות של‬
‫זהות אישית וקולקטיבית‪ ,‬היחס למדינת ישראל ולסמליה ועוד דילמות וסוגיות הנוגעות למרקם החיים המשותף‪.‬‬
‫התלמידים התמודדו עם התכנים בצורה בוגרת ורצינית‪ ,‬ולא אחת סיימו סדנאות עצבניים וטעונים‪ ,‬אך עם זאת‬
‫הסמינר כולו התנהל באווירה טובה‪ ,‬נעימה וביתית‪ .‬החניכים הפגינו כבוד ויכולת דיון מרשימה‪ ,‬עליה גם קבלו‬
‫מחמאות מאיילת‪ ,‬רכזת הסמינר‪ ,‬שציינה זאת במילים אלו‪" :‬לא פגשתי בית ספר עם תלמידים כ"כ מכבדים ובעלי‬
‫יכולת הקשבה ודיון כ"כ גבוהים!" (טפחו לעצמכם על השכם‪ ,‬חברים!)‪ .‬וכמובן‪ ,‬נהנינו מתנאים טובים ואוכל טוב‬
‫– כך שיכלנו להתפנות לסדנאות‪.‬‬
‫מעל הכל חשוב לציין שהסמינר היה משמעותי ואמיתי עבור כל אחד מהחניכים‪ .‬לא היה אף חניך שהיה אדיש או‬
‫מנומנם‪ ,‬והדיונים והויכוחים המשיכו גם בהפסקות ובארוחות יחד עם אתנו‪ .‬התכנים בסדנאות נגעו לתלמידים‬
‫בנימי נפשם ועל כך יש לברך‪.‬‬
‫לסמינר היו חבלי לידה לא קלים ובהזדמנות זו אנו רוצים לציין את תרומתם של רבים להצלחת הסמינר‪ :‬החל‬
‫מצוות י' שתמך ברעיון והפגין עבודת צוות‪ ,‬צוות תבונ"ה (הנהלה) שנתן אור ירוק ועזר בתאומים הטכניים‪,‬‬
‫לדרורית על השותפות לרעיון והסיוע לכל אורך הדרך‪ ,‬למורות לערבית‪ ,‬ובמיוחד לאורה‪ ,‬שדחפו את התלמידים‬
‫שלהן‪ ,‬וכמובן לכל צוות המורים‪ ,‬שנשך שפתיים והתבקש להתגמש ולקיים שיעורים מיוחדים לתלמידים שנשארו‬
‫בבית הספר‪ .‬אנו רוצים להודות לכלכם ואנו שמחים לבשר שזה היה שווה את זה!‬
‫אורלי ודורון (מלווים)‬
‫בשם כל צוות שכבת י'‬
‫‪2.2.13‬‬
‫לכ'‬
‫סאמר עת'אמנה‪ ,‬יעל מעיין – רכזי תוכנית מפגשים‪ ,‬גבעת חביבה‪.‬‬
‫שלום רב‪,‬‬
‫הנדון‪:‬הבעת תודה והערכה ‪.‬‬
‫בשם תלמידי כיתות יוד וצוות המורים המלווה‪ :‬סאלח‪ ,‬קאסם‪ ,‬מוחמד‪ ,‬ראג'ב‪ ,‬וח'תאם‬
‫מבי"ס מקיף אבן ‪-‬סינא מהיישוב נחף ‪ ,‬אנו מודים לכם מקרב לב על תרומתכם האדירה‬
‫ליומיים המוצלחים והמעניינים אשר נטלנו בהם חלק בימי רביעי וחמישי ‪, 2/92-/9/9/2‬‬
‫במסגרת מפגש דו ‪ -‬קיום ערבי יהודי הנתמך והמאורגן ע"י גבעת חביבה‪.‬‬
‫חווינו יומיים מרגשים ומרחיבי אופקים לתלמידים ולמורים יחד‪ ,‬אנו חושבים כי פעילות זו‬
‫מחנכת לאחווה‪ ,‬הכרה לעומק של השכן האחר במדינה‪ .‬אין ספק השיח בנושאים‬
‫אקטואליים ובוערים בין תלמידים ערביים ויהודיים תורם לחיים יותר שקטים וטובים‬
‫לשניהם בעתיד‪.‬‬
‫שמחנו להשתתף בפעילות זו‪ ,‬ומקווים ליטול חלק בתוכניות כאלה גם בעתיד‪.‬‬
‫בברכה‬
‫מנהל תיכון "איבן סינא"‬
‫היית'ם קאדרי‬
‫איש הקשר‪ :‬סאלח ח'לאילה‪.‬‬
‫נורדיה ‪ ,2102‬מפגש בין אחווה ומגידו‪.‬‬
‫לכבוד‪ :‬תוכנית "מפגשים" גבעת חביבה‬
‫הנדון‪ :‬מכתב תודה‬
‫בשמי ובשם הצוות החינוכי של שכבה יב' בבית ספרי אני רוצה להעביר את רשמי‬
‫הסיכום של שני הסמינרים בהם השתתפו תלמידינו השנה‪.‬‬
‫אנו מלאי הערכה על המקצועיות בה הועברו המפגשים‪ ,‬מקצועיות שבאה לידי ביטוי‬
‫בתהליך המובנה והמתפתח לאורך הסמינר‪ ,‬תהליך שאפשר לתלמידים להכיר את הלאום‬
‫השני ואת עצמם ביחס לזהות היהודית ישראלית שלהם‪.‬‬
‫המדריכים הנחו את הסדנאות ברגישות תוך תשומת לב רבה להקשבה ולעידוד‬
‫התמודדות עם קונפליקטים וסוגיות שעלו על הפרק‪.‬‬
‫במשוב שערכנו בכיתות נאמר בין היתר כי המפגש היווה הזדמנות להכיר את העם‬
‫הערבי‪ ,‬להפיג חששות ולפרק סטראוטיפים איתם באו למפגש‪ .‬ומאפשר דיאלוג שלא‬
‫ניתן לקיימו במסגרת אחרת‪.‬‬
‫התלמידים הגדירו את המפגש בין היתר כמעניין‪ ,‬קשה‪ ,‬וחשוב לקידום היחסים בין‬
‫היהודים לערבים החיים יחד במדינה דמוקרטית‪.‬‬
‫חשוב לציין כי גם הצוות עבר תהליך משמעותי ועלה צורך מאוד ברור לקיים הכנה‬
‫טובה יותר לצוות לקראת המפגש הדיאלוגי עם המורים מהקבוצה הערבית‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הובעה הערכה על האופן בו התמודדתם עם אמירות קיצוניות בקרב תלמידנו ועל‬
‫הליווי שלכם במתן מענה נכון לתלמידנו במהלך המפגשים היותר קשים ומורכבים‪.‬‬
‫אנו מקווים להמשך שיתוף פעולה גם בשנה הבאה‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫ורד לייבוביץ‬
‫סגנית וחברתית ורכזת יב'‬
‫תיכון ע"ש רבין‪ ,‬עירוני ב' מודיעין‬
‫לכבוד‪,‬‬
‫תכנית "מפגשים"‬
‫גבעת חביבה‬
‫הנדון‪ :‬מפגש יהודי ערבי בגבעת חביבה‬
‫בית ספרינו השתתף השנה בשלושה מפגשים עם בתי ספר מחוף כרמל‪ ,‬חוף שרון והדסים באמצעות‬
‫תכנית "מפגשים" גבעת חביבה‪.‬‬
‫ראשית ברצוננו להודות על האפשרות שניתנה לנו לקיים מפגשים שיאפשרו לתלמידינו מפגש אזרחי‬
‫משמעותי שלא מתקיים בחיי היומיום ולא במסגרות אחרות‪.‬‬
‫החשיבות שיש בהזדמנות להביע עמדות‪ ,‬קולות ודעות אינה מובנת מאליה והיא חיונית להתפתחות‬
‫התלמיד הערבי במדינת ישראל‪.‬‬
‫תלמידינו עברו הכנה מקצועית ע"י צוות המנחים של תכנית מפגשים‪ .‬התהליך שעברו במפגש עצמו‬
‫היה משמעותי וחשוב והם חזרו עם תובנות ביחס לאפשרות קיומה של אזרחות משותפת במדינת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫ברצוני להעביר את הערכתי הרבה לאחראים על התכנית לסאמר ואיילת ולהביע את רצוננו להמשיך‬
‫ולקחת חלק במפגשים אלו‪.‬‬
‫בכבוד רב‬
‫האשם עבד אלבאקי‬
‫מנהל בית ספר תיכון כפר קרע‬