2014 ביוני 27 3 עלון מס`
עלון מס' 3 27ביוני 2014 אסיף תפוחי אדמה בשדותינו צילום :צפריר ניר דבר העורכת הקיץ כבר כאן על שלל הבטחותיו :חופש ,בריכה ,ים ושמש. הצבעים מסביב חומים וצהובים ,בשדות תפוחי האדמה עובדים בלילות ותחילת בניית ההרחבה כבר נראית לעין. בעלון הנוכחי ראיון עם החברות העובדות במתפרה שנים רבות. סיפורו של ענף זה הוא סיפור השתנותו של הקבוץ ,הפעם דרך עיניהן. יש טורים קבועים שאליהם הצטרפו חדשים הפותחים עוד חלונות דרכם ניבטת הקהילה .כן ירבו. שבת מבורכת. חמדה /דליה רביקוביץ' שָּ ם י ָּדַּ עְתִּ י חֶּמְ דָּה שֶֹּּלא ָּהיְתָּה כָּמֹו ָּה , ְו ַּהז ְמַּן הַּהוא ָּהי ָּה יֹום הַּשְ בִּיעִּי בְשַּ בָּת ְוכָּל בַּדֵּי אִּ ילָּנֹות הָּיו מִּתְ ַּעצְמִּ ים ִּלגְב ֹּ ַּה . צילום :טובה פרידמן ְוהָּאֹור ֵּהחֵּל ִּמ ָּןבִּיב שֹוטֵּף ְכנָּהָּר ִּלנְב ֹּ ַּע , ְוגַּ ְלגַּל ָּה ַּעי ִּן אֶּת ַּג ְלגַּל ַּהחַּםָּ ה חָּמַּד. ָאז י ָּדַּ עְתִּי חֶּמְ דָּה שֶּ ֹּלא ָּהיְתָּה כָּמֹו ָּה . ִּהזְהִּירו ָּראשֵּ י ַּהשִּיחִּים ְוהָּאֹור ֹלא י ָּדַּע שָּב ֹּ ַּע , נִּתְַּך ְבגַּלֵּי ַּהמָּהָּר ו ְבכָּל ַאדְוֹותָּיו נִּצַּת, ַאף ר ֹּאשִּ י ָּהי ָּה ְבעֵּינָּיו כְתַּּפו ַּח זָּהָּב ִּלבְֹל ַּע . שֹושַּ מֵּי נָּהָּר ְצהֺּבֹות ָּּפעֲרו אֶּ ת ּפִּיהֶּן ִּלבְֹל ַּע אֶּ ת ַאדְוֹות ַּהמָּהָּר ְב ָּח ְפזָּן ְוגִּבְעֹול ָּהעֵּשֶּב ַּהשָּט, וְאֹותֹו ַּהּיֹום ָּהי ָּה יֹום הַּשְ בִּיעִּי בְשַּ בָּת ְוכָּל בַּדֵּ י אִּילָּנֹות מִּ תְ ַּעצְמִּ ים בִּתְשוקָּה ִּלגְב ֹּ ַּה וְָאז י ָּדַּ עְתִּ י חֶּמְ דָּה שֶֹּּלא ָּהיְתָּה כָּמוה. מהגיגי השולחן הארוך/ערוך – טור סאטירי דף מזכירות – חג השבועות לפני מספר שבועות יצא דף מזכירות שכרגיל הכיל תודות ,אולם ספורט – פתוח או סגור ,מרפאה – פתוחה או סגורה. מה שחרה לי הייתה כמות התודות לאנשים שהכינו את החג .נכון ,היה חג קשה ,חם ולוהט .הדילמה על קיום החג הייתה קשה :יבואו או לא יבואו? אבל צוות יקר ,מה שהיה צריך לעשות זה לרשום את כל מי שהגיע לאירוע בשטח ולברכו בדף המזכירות ולא רק את מי שהכין את החג. בין הגבעות...עוד לא מובן איך נבחר שם כזה. בין שני עמודים לא ,זה לא שם חדש לעלון .זה מי לעזאזל שם בין שני עמודי תאורה עוד עמודי תאורה? מי הגאון שתכנן את שורות העמודים הבלתי נגמרים? מי גרם ללילה להפוך ליום? מי לקח לנו את האינטימיות של החושך? (לא היה מבצע ביינות ביתן או באושר עד על עמודי תאורה). הדבר הגרוע והמסוכן שנוצר בעקבות חיסול החושך הוא שחברים מנסים לכבות את התאורה לבד ,וזה יכול, חלילה ,לגרום לאסון. לא מומלץ .תנו לאנשי המקצוע לטפל בעמודים. חזות הישוב לרא ות אותו מתעצבן זה אדיר ,לשמוע אותו מסביר זה מאלף .אבל לראות שהוא לא מצליח לסיים את הארוחה בגלל ויכוח -זה נדיר. דוד שוב מתסיס את השולחן אין רגע אחד שקט .על הפרק :בריכת השחייה. כמה יעלה השיפוץ? כמה אושר לשיפוץ? על מה הייתה ההצבעה? מי מנהל את הבריכה? אין מי שייתן לו את התשובות. האח הגדול תוכנית תת רמה .איך אפשר לצפות בדבר כל כך רדוד ונמוך? מי המסכנים שרואים דבר כזה בקבוץ? אבל השבוע זה עבר כ ל גבול :דורון לא שוטף כלים ,מיקיאגי ממשיך להיות מיואש ,טל ממשיכה לדבר על "תנו לחיות לחיות" ,צחי מחפש את עצמו ,אחי ממשיך לרגש ואלדד ,מסכן ,נשאר לבד כי קארין עזבה. אבל מי רואה את זה בכלל? תושבת חדשה הצטר פה לשולחן (חברת קבוץ) .היא ביקשה שלא נזהה אותה אז לא נזהה .היא תהיה אתנו בשולחן רק יומיים בשבוע ,כך שש.ג .יכולות להיות רגועות. כמובן שלפני זה היא נשלחה לבדיקה במכון בתל אביב ,ששם עוברים כל מנהלינו וחברינו החדשים ,בהצלחה ,את מבחני המיון וההתאמה. כמובן שהיא עברה בהצלחה .כמו כולם. איש החוק והמוסר ביקש שלא נזכיר את שמו בגלוי .קיבלת! לא נזכיר אותך. ע .איש הביטחון והצללים מתברר שבזמנו הפנוי ,הוא מושך בעט בנוסף לתפקידיו הרבים. ברשותכם אפרסם מפרי עטו (זה נהיה טרנד בפרסומים האחרונים): חמשיר ראשון :הפגישה בין שתי גבעות הלכתי, את משה הקל שם פגשתי. "שלום חבר" אליו אמרתי והוא אמר כנ"ל. ואני בדרכי המשכתי זה היה ממש פנטסטי. חמשיר שני :הפגישה והדמיון בין שתי גבעות טיילתי עלמה נאה פגשתי למחשופה בסתר הצצתי. אוי רבותי ,כה התפעלתי. אל עיניה רק חייכתי למבוכתה פשוט קרצתי. "שלומות לך עלמתי" ,אמרתי ואל מחוז חפצי הלכתי בדמיוני אותה אכלתי... מיילים לאחרונה נדם הערוץ .כלומר ,אין מיילים מעניינים. מה ,הכל בסדר? אין תלונות על המנהיגות? אין שחיתויות? אין פגיעות? אין ספקות... וכמו שנאמר בשיר הידוע (של כוורת) " וכך יושב לו יודקוליס ליפשיץ עצוב ומיותר/ם והדמעות זולגות מעיניו ללא הפסק, זה לא עסק ,זה לא עסק, זה לא יוסף ,זה לא יוסף וזהו זה ,וזהו זה ,וזהו זה". טור זה נכתב לפני כשבועיים אז לכן חלק מהכתוב בו כבר לא אקטואלי. מהו המרכיב הסודי במתכון ליצירת קהילה חזקה במיוחד? ניקח כמה שורות כדי לפרט את המתכון ליצירת קהילה חזקה: 1 2 3 4 לוקחים חבורת אנשים טובים. נותנים להם לגור אחד ליד השני. יוצרים תיאום לגבי ערכים ומטרת הקהילה. משתתפים יחד בפעילויות שמעניינות את החברים. עד כאן הכל טוב ויפה ,אבל מהו הרכיב הסודי? יש עדיין משהו שמבדיל קהילה חזקה מקהילה חזקה במיוחד. ייתכן שאני מסתכן כאן בחריגה מהנורמה המקובלת ,אבל זה נושא שחשוב לדבר עליו בגלוי לפחות פעם אחת. המרכיב הסודי: 5 מתחייבים ,כאות של כבוד ,לא לרכל אחד על השני. סביר להניח שהפחד מ"מה יגידו עליי" הוא אחד מהגורמים העיקריים לכך שאנשים לא מבטאים את עצמם .אם כך זו מתמטיקה פשוטה, היחס הוא שככל שהרכילות הארסית פוחתת כך יותר אנשים ירגישו בנוח בתוך הקהילה ,וזה מחזק אותה (ראה גרף מצד שמאל). אם אתה סקפטי ,שאל את עצמך את השאלה הבאה" :מה הייתי עושה היום אילו ידעתי שאין סיכוי שהמוניטין שלי יפגע?" בכל פעם שאני מצליח לא ללכלך מאחורי הגב ,מי שהיה במקום מקבל אוטומטית את הרושם שגם אותו אני לא אשפוט כאשר הוא לא יהיה לידי. זה יוצר אמון ,אנשים מבינים שאפשר לסמוך עליך. זו ההמלצה שלי לכל מי שחבר בקהילה כלשהי שמעניינת אותו והיה רוצה לחזק אותה .שמור על השם הטוב של שאר החברים ,זהו המרכיב הסודי .פתאום מגלים שהרבה יותר קל לקבל את שאר ההחלטות החשובות. טקסט שליווה צילומים בתערוכה של שיבולת גילת: את בגדי העבודה ובגדי השבת כולל התחתונים והגופיות של כל האוכלוסייה וכל צרכי החברים :וילונות ,מגבות ,מצעים ועוד הכינו צוות של 21תופרות תחת שרביטה של רגינקה וכטל ובהמשך בניצוחה של חביבה פסי . חביבה הגיעה למתפרה ללא ידע מוקדם ,בהמשך למדה והתמקצעה .לחביבה היה חשוב ליצור בגדים יפים והיא הנהיגה את הזמנת הילדים לבחירת הבדים לבגדי הקיץ והחורף ובעיקר לחגים .חביבה הקפידה ליצור אוירה טובה בצוות שאהב את מלאכתו. וכשהגיע תורנו להתגנדר ,איזה כיף ,הגענו לסלון של הלה מאירי ועליזה כלב ,בחרנו גזרה מהז'ורנל ,פיסת בד פרחוני או חלק וזכינו שיתפרו לנו בגד " אמיתי " . עובדות הענף :עליזה וייס -מרכזת ,יעל ציון ,עליזה כלב ,חביבה פסי. המתפרה הוא ענף ותיק שקיים מאז הקמת הקיבוץ במצפה הים (נתניה) ב .1943-כיום עובדות בו ארבע חברות ותיקות :עליזה ו ייס ,חביבה פסי ,יעל ציון ועליזה כלב ,כולן בסביבות גיל ה 80 -ויש להן ילדים ונכדים בקיבוץ ומחוצה לו .החברות עובדות שלושה ימים בשבוע (ראשון עד שלישי) ,ארבע שעות מ 7:30 -עד .11:30 חביבה ,עליזה כ .ויעל באו מהגרעין הבולגרי "הבונים" שהגיע בשנת 1949לקיבוץ .גרעין תוסס ,חי ושמח שהיווה שינוי בקיבוץ של אז. בהתחלה הייתה המתפרה בבניין שמשמש כיום כ"קיבוץ של פעם" .לפחות 18עובדות היו במתפרה בשנות השיא .הן תפרו :בגדי עבודה ,מצעים ,שמלות ,חולצות ומכנסיים לחברים ואת כל בגדי הילדים .לרוב הקיבוצים הייתה מתפרה .יעל טוענת ,לעומת עובדות אחרות ,ש"לא היה קיבוץ בלי מתפרה". לפני שאוחד הסלון עם המתפרה הוא שכן במבנה של "גלריה דנה" כיום .עליזה כ .הייתה עובדת שם בשיטת גזירה אישית ,הכינה מעילים ,ז'קטים ושמלות לחברות ,גם למי שהיו עם מבנה אורטופדי שונה .כשרצו להעביר את הסלון ,הציעו לעליזה לעבור למתפרה כעובדת שתופרת תפירה סלונית לפי מידה .אבל כשהתחילה ההפרטה זה לא השתלם ,בשל הזמן וההשקעה שתפירה כזו דרשה והעובדות החליטו שלא תופרים יותר תפירה פרטנית אלא רק קונפקציה .עליזה כ .זוכרת שהמתפרה והסלון אוחדו ב 2004 -ביום בו יאסר ערפאת מת. מאוחר יותר צמצמו גם את הקונפקציה והפסיקו לקנות בדים "כי כבר לא הזמינו חולצות" .לאט לאט עברה המתפרה משלב לשלב וכיום הן עושות את כל סוגי התיקונים (בעיקר מכנסיים) ועובדות הרבה בשביל הבומבוסים. המרכזת עליזה וייס מגדירה את המתפרה כ"שירות לחברי ותושבי הקיבוץ הניתן ע"י גמלאיות" .המקום מציע תיקוני בגדים ,הזמנות ועבודות לענפים (כמו בומבוסים ומכוורת). בחג הקיבוץ ה 70 -התגייסו התופרות והשקיעו מאמצים והכינו תלבושות מיוחדות. כולן מרוצות ומרגישות טוב בקיבוץ .עליזה ו .ויעל טוענות" :אצלנו בקיבוץ זה בסדר ,רק שימשיך ככה" .גם חביבה שמחה עם המצב .עליזה ו .טוענת שזו שאלה לצעירים "אנחנו את הקריירה כבר עברנו" .הן מציינות שיש טוב ויש פחות ,יעל טוענת ש" בכל צורת חיים ישנם יתרונות וחסרונות ולא הכול מושלם .אך עליזה כלב טוענת בתוקף שהיא מרגישה שהיא "חיה בגן עדן .לא תמיד מעריכים את השלווה שיש פה .חיים כמו בבית מוגן .יש לנו גב ,אנחנו לא לבד" .כשהיא משווה את המגורים בקיבוץ לעומת החיים בעיר ,היא טוענת ש"זו האמת לאמיתה ,אין זיוף ...זה גן עדן לא רק בשבילנו ,לא רק לגיל שלנו ,גם לגיל יותר צעיר – יש אנשים בלי השכלה ,יש הרבה בעיות בימינו ,אסור לשכוח את זה". הן טוענות שלא יכלו לגור במקום אחר ,אולי בעבר .עליזה כלב מספרת שכשראיינו אותה מהצבא היא נזכרה איך כילדה וכנערה היא ביקשה מאביה דברים שהייתה צריכה והוא סיפק לה אותם .וכששאלו אותה איך בחורה מבית בורגני באה לגור בקיבוץ ,היא ענתה שלדעתה זו השיטה הצודקת בעולם ואם לא תנצל את ההזדמנות לגור במסגרת זו – תרגיש רע. אבל לקיבוץ יש גם חסרונות .יעל מספרת על התלות וההגבלות שהקיבוץ יצר בעבר" :היו תקציבים ולא יכולת ללמוד או לקנות מה שרצית .היו אילוצים שהכתיבו את החיים" .עליזה כלב מסכימה ואומרת שפעם סבלה מכך אבל היום היא מרוצה .הזמנים השתנו .יעל מציינת את החופש שיש כיום" :אנשים יכולים לבחור ולהחליט לעצמם ,זו קהילה תומכת" ,היא טוענת .למרות השינויים עליזה וייס מסכמת" :אצלנו זה עדיין קיבוץ .במקומות אחרים כבר לא". בגיל ה זה ,חשוב לבנות ולוותיקים אחרים להמשיך לעבוד" .אין איפה להסתובב מחוץ לבית" אומרת עליזה וייס. העבודה נותנת עניין וסיפוק וגם מפגש חברתי .כולן חברות טובות שממשיכות אחרי העבודה לחדר האוכל ויושבות יחד בשולחן קבוע .הן נוסעות ללימודים ב אשקלון פעם בשבוע ,הולכות להרצאות וסרטים ,ממליצות זו לזו על ספרים ומשאילות אחת לשנייה בעקבות אותן המלצות .אבל לא מספיקות ללכת לסרט הבוקר במועדון הקיבוצי "הפיטנגו בר"; אחרי הכול מסכמת עליזה כלב "אנחנו נערות עובדות". בנות המתפרה תמיד נמצאות לשירות כל אחד שרו צה לתקן ,לקצר או להטליא .כולם מוזמנים. כנס חטיבת גבעתי במוזיאון עם אל"מ יצחק פונדק קצת רקע לנושא: בתחילת מאי נערך במוזיאון יום עיון לקצונה הבכירה של חטיבת גבעתי .ביום העיון השתתפו מח"ט החטיבה אל"מ עופר וינטר והמג"דים והמפ"ים של החטיבה. אחרי סיור במכלול ההנצחה של יד מרדכי בליווי מדריכי המוזיאון ,נפגשה כל צמרת הפיקוד של גבעתי עם יצחק פונדק. יצחק פונדק היה מפקד גדוד 35של חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות .הגדוד שלו לחם באזור ניצנים ,נגבה , פלוג'ה ועוד. פונדק היה שנים רבות בצבא קבע ולאחר מכן עסק בתפקידים שונים הקשורים בדיפלומטיה וקשרי חוץ עם מדינות מתפתחות. ביוני השנה ,ימלאו לו 101שנים.... יצחק פונדק הוזמן להרצות בפני צמרת הפיקוד של גולני ע"י המח"ט עצמו ולא ע"י המוזיאון. ה יחס שלו לקרבות שנערכו ביד מרדכי ובנגבה ידוע כבר שנים רבות ולא לחיוב.... אילן מאירי ואנוכי ,נכחנו באולם בזמן ההרצאה .אילן אף ביקש מהמחט שייתן לו לדבר בפני פיקודיו לאחר שפונדק עזב את המקום ,כדי להעמיד דברים על דיוקם .המחט לא התלהב מהרעיון אבל אפשר לאילן להגיב במשך שתי דקות... נייר העמדה המצ"ב ,לא בא להתעמת עם יצחק פונדק .מפאת גילו לא נעשה זאת .אבל ברצוננו להעבירו למח"ט שיפיץ בין אנשיו שהיו ביד מרדכי באותו יום. בברכה ,ורד בר-סמך יד מרדכי ,מאי 2014 לחברי הקיבוץ שלום. ב 9 -למאי ,ערכה מפקדת חטיבת "גבעתי" כנס מפקדים שהשתתפו בו מהמח"ט ועד למפקדי הפלוגות .בסך הכול כ 50 -איש .בסופו של הכנס הזמין מפקד החטיבה להרצאה את האלוף במילואים יצחק פונדק .פונדק היה באביב 1948מפקד גדוד ( 53גבעתי) שתחום אחריותו כלל את כל מרחב באר טוביה ,נגבה ,גת ,גלאון ועד ניצנים במערב .בהמשך מונה למפקד חטיבה 9ובראשית שנות ה 50 -היה מפקד גייסות השריון. פונדק התפרסם בשנים האחרונות כמי שמנסה לשכתב היסטוריה בנושאים הקשורים בעיקר לקרבות ואירועים שקרו באזור הלחימה של הגדוד שלו – גדוד .53 לפני שנה הוא שכר את שרותיו של אורי מילשטיין כדי לשכתב מחדש את פרשת ניצנים .הספר מלא בעיוותים ,חצאי אמתות ושקרים! (אורי מיל שטיין" ,הופקרו למוות" .הוצאת המדרשה הלאומית.)2013 , במהלך ההרצאה שנשא פונדק באולם הכנסים שבקיבוץ ,אמר בין השאר את הדברים הבאים: "ח .בקרב שנמשך יום אחד הפיל "המצרים הגיעו ליד מרדכי ב 02 -במאי .הייתה בקיבוץ יחידה של פלמ הקיבוץ 022חללים מצרים .לאחר מכן במשך 4ימים לא נערכו קרבות ביד מרדכי .כאשר המצרים תקפו ביום החמישי הם מצאו קיבוץ ריק .יד מרדכי ברחה! הם לחמו יום אחד בלבד וברחו ללא אישור .בכל " !!! הדרום רק יישוב אחד ברח דברים אלו אינם נכונים .הם ממש מסולפים !!! להלן העובדות הנכונות: )1הקרב ביד מרדכי ערך חמישה ימים ולילות .הוא החל ב -בוקרו של ה 19 -במאי והסתיים בבוקרו של יום ב' 24במאי. )2אמנם קצין המבצעים של חטיבת הנגב (עודד מסר) ,לא נתן אישור לנסיגה ,אולם האישור ניתן למפקדי הקיבוץ על ידי המ"פ גרשון דבמבם שהגיע לקיבוץ בראש הכוח הפורץ בליל ה 23 -במאי .זאת לאחר שהוסבר לו המצב הקשה שלא איפשר המשך לחימה ללא התגבורת .אגב ,כוח התגבורת נבלם ע"י המצרים שכיתרו את הקיבוץ ולא הצליח לחדור לקיבוץ המוקף. )3 )4 )5 )6 )7 )8 ראוי להזכיר כאן שבן גוריון ,בישיבת מפא"י חודשים ספורים קודם לכן ,אמר לנציגי הקיבוצים שהוא מבטיח שבכל מקום בו יהיה צורך -הצבא יבוא לעזרת הקיבוץ שיותקף .בפועל ,בקרבות רבים ,הצבא לא הצליח להגיע וגם ביד מרדכי זה לא קרה למרות ההבטחות. בשום מקום לא נאמר שהקיבוצים אמורים לבלום וללחום עד האיש האחרון והכדור האחרון ולהיות בשר התותחים לצבאות הפולשים. המצרים נכנסו לקיבוץ בצהרי ה 24 -במאי ואכן מצאו קיבוץ ריק ,אבל זאת לאחר שישה ימי קרב קשים ולא יום אחד בלבד, כפי שציין פונדק. פונדק מתעלם ממספר כלי הנשק הזעום ומיעוט המגינים .מערכת ההגנה ההיקפית שהיתה ביד מרדכי ,נועדה לחסום כנופיות ולא צבא סדיר עם שריון ,טנקים מטוסים וארטילריה כפי שהיו לצבא המצרי. בסופו של דבר איבד הצבא המצרי כאן כ 400 -לוחמים ביניהם שני מפקדי פלוגות וסגן מפקד פלוגה .פונדק לא הזכיר בהרצאתו ולו במילה ,את העובדה שהוא וגדודו היו אחראיים למעשה להגנת ניצנים ועליו חלה האחריות לגבי גורלו של הקיבוץ (הכוונה לניצנים ,שחבריו נפלו בשבי המצרי). . פונדק שוכח כמובן לציין שעמידת הקיבוץ במשך חמישה ימים גורליים ,אפשרה לגדודו ולשאר כוחות גבעתי ,להקים קו הגנה שני מאשדוד ומזרחה ולמנוע מהצבא המצרי לנוע בחופשיות לתל אביב. לסיכום ,אנו בנ י הדור השני שאבותינו לחמו כאן בחירוף נפש למרות שלא היו בפועל חיילים מגויסים ,מוחים בתוקף על דבריו אלה. אנו חושבים שהפצת שקרים וסילוף האמת בפני דור המפקדים הצעיר של צה"ל כיום ,אלה שאינם מודעים לאמת – מהווה מעשה חמור שלא ייעשה. אסור לחנך את מפקדי העתיד על ש קרים ועל מורשת קרב מסולפת כדי ליצור פרסום עצמי!!!. חשוב לנו שיחידות צהל שמגיעות לסמינרים ביד מרדכי ,ישמעו את סיפור הקרבות ביד מרדכי בצורה המהימנה ביותר ומפי אנשים שאינם מנסים לסלף עובדות היסטוריות. מוזיאון "משואה לתקומה " ביד מרדכי פותח קורס מדריכים. מועד – 9-11/7/11 :חלק א' – 8-10/9/11חלק ב' הקורס יתקיים בין השעות 8::0-17:00בקיבוץ יד מרדכי. בקורס ילמדו נושאים היסטוריים רלוונטיים להדרכה לצד העמקה בדרכי הדרכה ועבודה מול קהלים שונים .בין הנושאים הנלמדים: יהדות פולין ויהדות וורשה בין המלחמות החיים בוורשה תחת הכיבוש הנאצי ובגטו. מרד גטו וורשה סיפורו של קיבוץ יד מרדכי :הקרב במלחמת העצמאות וההתישבות בצפון הנגב. מסלולי הדרכה שונים באתרי הקיבוץ עבודת סדנאות בהוראת השואה והתקומה. בוגרי הקורס ישתלבו בהדרכה במוזיאון .ניתן להשתלב בהדרכה במשרה מלאה או חלקית .מתאים במיוחד לסטודנטים/יות ולפנסיונרים/יות. השתתפות בקורס מותנית בראיון עם רכזת הקורס. להרשמה ופרטים יש לפנות בדואל [email protected] או בטלפון .80-9558776 תמר הרצברג ,מנהלת פדגוגית. על שינוי אורחות החיים בעקבות לידה מזל טוב ,ילד חדש מתוק ובריא הגיח לאוויר העולם. מה עושים לאחר הלידה? הריון מביא איתו שמחה גדולה ,יצירה מדהימה ובלתי נתפסת. ברב המקרים כשאני נפגשת עם נשים בהריון ,הן כחברות והן כמטופלות שלי ,יש התארגנות סביב התהליך :בדיקות לתקינות ההיריון ,תזונה נכונה להתפתחות העובר ,יציבה נכונה לשמירה על השלד .בסה"כ תחושה עילאית. בשליש האחרון מתחילה התארגנות ללידה :איפה ללדת? באיזו שיטה (במים /בכריעה /בתנוחה המקובלת בבתי החולים)? האם לקחת דולה? הכנת התיק ,קניות לתינוק/ת והכנת הבית. מעטות מאוד חושבות ומתארגנות נכון ליום שאחרי. מה חשוב להכין ולדעת? לידה היא תהליך טבעי ועתיק כל כך ,אולי בגלל זה אנחנו מתקשות להבין שחשוב להתכונן ליום שאחרי. בעבר ,כשהיו חיים בשבטים/חמולות ,היולדת הייתה עטופה בבני משפחה שדאגו לכל צרכיה ועזרו בשעת הצורך. היום היולדת חוזרת לביתה ,מבלה את רב שעות היום לבדה ונאלצת להתמודד עם לא מעט קשיים. במשך 9חודשים הגוף עובר שינויים מבניים והורמונאליים ,כשהלידה היא השיא. לאחר הלידה יש ירידה מהירה בהורמונים בגוף ,איבוד דם ,כאבים שונים ובסה"כ נפילת מתח לא פשוטה .כמעט כל יולדת חוותה את התחושות הקשות של היום השלישי לאחר הלידה :העצב והדכדוך שמגיע ומביא איתו פחדים ייסורי מצפון. ליום הזה רובנו מגיעות מתוך ידיעה שזה צפוי ולכן קל יותר להתמודד .אך מה עם הקשיים הצפויים בעתיד הקרוב: חוסר בשעות ש ינה ,פחדים וחששות הקשורים בתינוק ,השינויים הצפויים בהתנהלות הבית ועוד? לידה ,למרות היותה טבעית לגופנו ,היא טראומה לא פשוטה .השינויים בגוף ,אובדן הדם והמאמץ הגדול דורשים התייחסות. כמה דברים שכדאי לחשוב עליהם מבעוד מועד: מנוחה – כולם יודעים שחשוב שהיולדת תנוח ככל שניתן .בכל הזדמנות שהתינוק ישן גם היולדת צריכה לנוח. הבעיה היא שדרישות הבית והסביבה לא משתנות עם הלידה ,לכן חשוב להתארגן בכמה דרכים: לקבל עזרה בניקיון הבית (גם אם זה בתשלום ,לתקופה מוגבלת) ,ללמוד להתעלם מהבלגן ולזכור ששינה תיתן הרבה יותר ,בתקופה הזו ,מאשר בית מסודר. לא לארח .להרגיש נח להסביר לאנשים שכרגע את עייפה מכדי לארח וכשתתאוששי תשמחי לראותם. לקבוע עם אמא /חברה זמנים בהם הן יכולות להגיע אליך לשמור על התינוק כדי שאת תנוחי (חברה טובה יכולה להיות מרפא ,בשיחה לשחרר קצת מהפחדים והלחצים החדשים). אוכל – אחד הדברים הקשים ליולדת זה למצוא את הזמן להכין אוכל וזמן נוסף לאכול אותו .בין החלפת הטיטול, להנקה ,מקלחת והרגעת התינוק הרבה יולדות מסתפקות בנשנושים. הזנת הגוף הינה חשובה ביותר להתאוששות מהירה וקלה יותר ,וחשובה מאוד לתינוק (אימא שבעה מייצרת יותר חלב והרבה יותר סבלנית) .כמה רעיונות: לפני הלידה תערכי יום בישולים :תאפי פשטידות, הכיני רטבים שאת אוהבת ,הכיני גרנולה איכותית. שיהיה מזון לימים הראשונים עד שתתחזקי מעט-. מומלץ מאוד לבקש מהסבתות עזרה בהכנת ארוחה מדי פעם ,אני בטוחה שהן תשמחנה לעזור. כמו כן חשוב מה מכניסים לגוף .הנקה דורשת מזון איכותי והרבה אנרגיה מהגוף .לכן חשוב מאוד להקפיד על שתייה מרובה (שיהיו בקבוקי מים פזורים בבית) ,שקדים ,זרעים וגרעינים (לא קלויים) ,פירות – עסיסיים ומתוקים ,ירקות (רצוי להימנע מהסולניים הגורמים גזים) ,גרנולה ,יוגורט כבשים או עיזים ,דגנים מקמח מלא עשירים בסיבים, דגים ,עוף (אורגני) ,אורז מלא .כריכים הם אופציה טובה לארוחה מהירה כשאין מי שיעזור בהכנת ארוחה מזינה יותר .תדאגי שיהיו ממרחים מזינים כמו חומוס ביתי ,טחינה איכותית ,אבוקדו .חשוב לשלב בתזונה אומגה שלוש וויטמיני ,Bהחשובים להתפתחות התינוק (חשוב גם בהריון להתפתחות העובר) ולאיזון המצב הנפשי. * גם אמא שאינה מניקה ,חשוב שתשמור על תזונה מוקפדת על מנת שתוכל לטפל בתינוק בסבלנות ותוכל להתחזק. שיחה – הלידה היא אחד השיאים בחיינו ,יש תחושת עילאיות ורוחניות. לאחר הלידה יש נפילה הורמונאלית שבאה לביטוי בתחושת דכדוך וקושי לשלוט ברגשות .נשים רבות חוות דיכאון ,פחדים ורגשות אשמה. שיחה טובה עם חברה\ אימא\ איש מקצוע יכולה להקל מאוד ולהעביר את המשבר עם פחות קושי. צמחי מרפא – לחיזוק הגוף. מומלץ מאוד להשתמש בפורמולת צמחי מרפא המתאימה לנשים לאחר לידה. בצמחי המרפא יש אופציות רבות של תרכובות צמחים המיועדים לחיזוק הגוף והנפש לאחר לידה .הצמחים מותאמים ליולדת לפי צרכיה ובטוחים לשימוש בזמן ההנקה .להתאמת צמחי מרפא מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע. חשוב לזכור ולהבין שאף שתהליך ההריון/לידה טבעי .הוא מביא איתו קשיים והתמודדויות מאתגרות .ההפנמה שלא תמיד תרגישי שמחה וחיובית ,ושאין זה אומר דבר על היותך אימא טובה ,מרגיעה לפחות חלק מרגשות האשמה. זכרי שאם את מטופלת ,חזקה ומאושרת – תינוקך מוזן טוב יותר וגדל רגוע יותר. ספורט מקומי עונת הכדורסל של קבוצות הפועל יד מרדכי הסתיימו ,וזהו זמן טוב לסיכום העונה של הקבוצות המקומיות שלנו. ברשותכם ,נתחיל אם קבוצת הילדות של הפועל יד מרדכי אשר שיחקה בליגת הילדות מחוז דרום :הייתה עונה טובה ,הן התקדמו ממשחק למשחק ואף שיפרו את יכולתן באופן משמעותי (אפשר להיות אופטימים) .הקבוצה סיימה את העונה במקום השביעי ומאזנה עמד העונה על 6 ניצחונות ו 12-הפסדים. מאמן הקבוצה העונה הוא :מתן פרץ (הבן של עמיר פרץ). הקבוצה שנתנה קצת נחת העונה היא :קבוצת נערות א' -של הפועל יד-מרדכי אשר שיחקה העונה בליגת נערות א' -מחוז דרום .הקבוצה נתנה העונה משחקים יפים והפגינה יכולת לא רעה בכמה משחקים .הקבוצה סיימה את העונה במקום החמישי (והמכובד) ומאזנה עמד על: 8ניצחנות ו 10-הפסדים. מאמן הקבוצה העונה הוא :מתן פרץ. הקבוצה שתעדיף לשכוח את העונה היא :קבוצת הנשים של הפועל יד מרדכי -אשר שיחקה העונה בליגה הארצית מחוז דרום. טלטולים קשים עברו על הקבוצה העונה לאחר ששתי שחקניות נסעו לחו"ל ושחקנית משמעותית עזבה למרכז .ואם זה לא מספיק ,אז שחקנית נפצעה וגמרה את העונה בשלב מוקדם .טלטולים אלה גרמו לקבוצה לא להציג את יכולתה הטובה מהשנים האחרונות. שילובים של מספר שחקניות מקבוצת הנערות של המועדון לא סייעו ,והקבוצה הגיעה למעמד שהיא לא רגילה אליו" :קבוצת תחתית". הקבוצה סיימה את העונה במקום ה( 11-מקום לפני אחרון) ,ומאזנה עמד על 4ניצחונות לעומת 16הפסדים. מאמנת הקבוצה העונה הייתה :נאווה גל ובשלבי סיום העונה החליף אותה מתן פרץ. * חשוב מאוד להדגיש :את 3הקבוצות אלו מלווה כבר שנים גיורא אתר. משתתפים בצערו של צבי כהן וכל בני המשפחה על מותו של אחיו האדם הוא אוקיינוס המים הצלולים ,החול ,פרחי הים, פסלי האלמוגים. השילוב ההרמוני שבין היפה והאסתטי – קיום של הטבע. האדם (נכתב) עץ השדה הוא נמצא בגוף ,לידו ובצלו. בנמלה הלוחמת בפתיחת השביל, בדבורה שקיומה כולו למלכת השבט. גם אם תעצום עין בזמן חשוך שגופך אינו משיב, תראה שדה של כלניות אדומות מבקשות כניסה – ניצוצות אור קטנים מנצחים מחדש – ריפוי הפצעים. הנחת אבן פינה לבתי ההרחבה החדשים ההולכים ונבנים צילום :צפריר ניר השבוע ,בשמחה גדולה ,הנחנו אבן פינה לשכונה החדשה. ועכשיו תודות לעוסקים במלאכה: דודי ענבר ושאולי סנקר על הליווי והתמיכה. עינב הלפרין סנקר על עיצוב ההזמנה. משפחת חמו סגל המורחבת על השורשים העמוקים. לדדי קלרמן על כתיבת הברכה בשם הנקלטים. למתנדבים המקסימים ,חגית מורדיש דרור ,נעמי קלרמן ויאיר גדיש על העזרה לפני ואחרי. לדליה בן חיים על הכיבוד הטעים שהוגש ברוחב לב. למשה הקל על ההגברה. לשלומית כרמי על העזרה בפיטנגו בר. בברכה, צוות הטקס יצירה מקומית דימויים / מרדכי שיפמן אסיף תפוחי אדמה בשדותינו צילום :צפריר ניר
© Copyright 2024