‫עלון מס' ‪3‬‬
‫‪ 27‬ביוני ‪2014‬‬
‫אסיף תפוחי אדמה בשדותינו‬
‫צילום‪ :‬צפריר ניר‬
‫דבר העורכת‬
‫הקיץ כבר כאן על שלל הבטחותיו‪ :‬חופש‪ ,‬בריכה‪ ,‬ים ושמש‪.‬‬
‫הצבעים מסביב חומים וצהובים‪ ,‬בשדות תפוחי האדמה עובדים בלילות‬
‫ותחילת בניית ההרחבה כבר נראית לעין‪.‬‬
‫בעלון הנוכחי ראיון עם החברות העובדות במתפרה שנים רבות‪.‬‬
‫סיפורו של ענף זה הוא סיפור השתנותו של הקבוץ‪ ,‬הפעם דרך עיניהן‪.‬‬
‫יש טורים קבועים שאליהם הצטרפו חדשים הפותחים עוד חלונות דרכם‬
‫ניבטת הקהילה‪ .‬כן ירבו‪.‬‬
‫שבת מבורכת‪.‬‬
‫חמדה‪ /‬דליה רביקוביץ'‬
‫שָּ ם י ָּדַּ עְתִּ י חֶּמְ דָּה שֶֹּּלא ָּהיְתָּה כָּמֹו ָּה ‪,‬‬
‫ְו ַּהז ְמַּן הַּהוא ָּהי ָּה יֹום הַּשְ בִּיעִּי בְשַּ בָּת‬
‫ְוכָּל בַּדֵּי אִּ ילָּנֹות הָּיו מִּתְ ַּעצְמִּ ים ִּלגְב ֹּ ַּה ‪.‬‬
‫צילום‪ :‬טובה פרידמן‬
‫ְוהָּאֹור ֵּהחֵּל ִּמ ָּןבִּיב שֹוטֵּף ְכנָּהָּר ִּלנְב ֹּ ַּע ‪,‬‬
‫ְוגַּ ְלגַּל ָּה ַּעי ִּן אֶּת ַּג ְלגַּל ַּהחַּםָּ ה חָּמַּד‪.‬‬
‫ָאז י ָּדַּ עְתִּי חֶּמְ דָּה שֶּ ֹּלא ָּהיְתָּה כָּמֹו ָּה ‪.‬‬
‫ִּהזְהִּירו ָּראשֵּ י ַּהשִּיחִּים ְוהָּאֹור ֹלא י ָּדַּע שָּב ֹּ ַּע ‪,‬‬
‫נִּתְַּך ְבגַּלֵּי ַּהמָּהָּר ו ְבכָּל ַאדְוֹותָּיו נִּצַּת‪,‬‬
‫ַאף ר ֹּאשִּ י ָּהי ָּה ְבעֵּינָּיו כְתַּּפו ַּח זָּהָּב ִּלבְֹל ַּע ‪.‬‬
‫שֹושַּ מֵּי נָּהָּר ְצהֺּבֹות ָּּפעֲרו אֶּ ת ּפִּיהֶּן ִּלבְֹל ַּע‬
‫אֶּ ת ַאדְוֹות ַּהמָּהָּר ְב ָּח ְפזָּן ְוגִּבְעֹול ָּהעֵּשֶּב ַּהשָּט‪,‬‬
‫וְאֹותֹו ַּהּיֹום ָּהי ָּה יֹום הַּשְ בִּיעִּי בְשַּ בָּת‬
‫ְוכָּל בַּדֵּ י אִּילָּנֹות מִּ תְ ַּעצְמִּ ים בִּתְשוקָּה ִּלגְב ֹּ ַּה‬
‫וְָאז י ָּדַּ עְתִּ י חֶּמְ דָּה שֶֹּּלא ָּהיְתָּה כָּמוה‪.‬‬
‫מהגיגי השולחן הארוך‪/‬ערוך – טור סאטירי‬
‫דף מזכירות – חג השבועות‬
‫לפני מספר שבועות יצא דף מזכירות שכרגיל הכיל תודות‪ ,‬אולם ספורט – פתוח או סגור‪ ,‬מרפאה – פתוחה או‬
‫סגורה‪.‬‬
‫מה שחרה לי הייתה כמות התודות לאנשים שהכינו את החג‪ .‬נכון‪ ,‬היה חג קשה‪ ,‬חם ולוהט‪ .‬הדילמה על קיום החג‬
‫הייתה קשה‪ :‬יבואו או לא יבואו?‬
‫אבל צוות יקר‪ ,‬מה שהיה צריך לעשות זה לרשום את כל מי שהגיע לאירוע בשטח ולברכו בדף המזכירות ולא רק‬
‫את מי שהכין את החג‪.‬‬
‫בין הגבעות‪...‬עוד לא מובן איך נבחר שם כזה‪.‬‬
‫בין שני עמודים‬
‫לא‪ ,‬זה לא שם חדש לעלון‪ .‬זה מי לעזאזל שם בין שני עמודי תאורה עוד עמודי תאורה?‬
‫מי הגאון שתכנן את שורות העמודים הבלתי נגמרים? מי גרם ללילה להפוך ליום?‬
‫מי לקח לנו את האינטימיות של החושך?‬
‫(לא היה מבצע ביינות ביתן או באושר עד על עמודי תאורה)‪.‬‬
‫הדבר הגרוע והמסוכן שנוצר בעקבות חיסול החושך הוא שחברים מנסים לכבות את התאורה לבד‪ ,‬וזה יכול‪,‬‬
‫חלילה‪ ,‬לגרום לאסון‪.‬‬
‫לא מומלץ‪ .‬תנו לאנשי המקצוע לטפל בעמודים‪.‬‬
‫חזות הישוב‬
‫לרא ות אותו מתעצבן זה אדיר‪ ,‬לשמוע אותו מסביר זה מאלף‪ .‬אבל לראות שהוא לא מצליח לסיים את הארוחה‬
‫בגלל ויכוח ‪ -‬זה נדיר‪.‬‬
‫דוד שוב מתסיס את השולחן‬
‫אין רגע אחד שקט‪ .‬על הפרק‪ :‬בריכת השחייה‪.‬‬
‫כמה יעלה השיפוץ? כמה אושר לשיפוץ? על מה הייתה ההצבעה? מי מנהל את הבריכה?‬
‫אין מי שייתן לו את התשובות‪.‬‬
‫האח הגדול‬
‫תוכנית תת רמה ‪ .‬איך אפשר לצפות בדבר כל כך רדוד ונמוך? מי המסכנים שרואים דבר כזה בקבוץ?‬
‫אבל השבוע זה עבר כ ל גבול‪ :‬דורון לא שוטף כלים‪ ,‬מיקיאגי ממשיך להיות מיואש‪ ,‬טל ממשיכה לדבר על "תנו‬
‫לחיות לחיות" ‪ ,‬צחי מחפש את עצמו‪ ,‬אחי ממשיך לרגש ואלדד‪ ,‬מסכן‪ ,‬נשאר לבד כי קארין עזבה‪.‬‬
‫אבל מי רואה את זה בכלל?‬
‫תושבת חדשה‬
‫הצטר פה לשולחן (חברת קבוץ)‪ .‬היא ביקשה שלא נזהה אותה אז לא נזהה‪ .‬היא תהיה אתנו בשולחן רק יומיים‬
‫בשבוע‪ ,‬כך שש‪.‬ג‪ .‬יכולות להיות רגועות‪.‬‬
‫כמובן שלפני זה היא נשלחה לבדיקה במכון בתל אביב‪ ,‬ששם עוברים כל מנהלינו וחברינו החדשים‪ ,‬בהצלחה‪ ,‬את‬
‫מבחני המיון וההתאמה‪.‬‬
‫כמובן שהיא עברה בהצלחה‪ .‬כמו כולם‪.‬‬
‫איש החוק והמוסר‬
‫ביקש שלא נזכיר את שמו בגלוי‪ .‬קיבלת! לא נזכיר אותך‪.‬‬
‫ע‪ .‬איש הביטחון והצללים‬
‫מתברר שבזמנו הפנוי‪ ,‬הוא מושך בעט בנוסף לתפקידיו הרבים‪.‬‬
‫ברשותכם אפרסם מפרי עטו (זה נהיה טרנד בפרסומים האחרונים)‪:‬‬
‫חמשיר ראשון‪ :‬הפגישה‬
‫בין שתי גבעות הלכתי‪,‬‬
‫את משה הקל שם פגשתי‪.‬‬
‫"שלום חבר" אליו אמרתי‬
‫והוא אמר כנ"ל‪.‬‬
‫ואני בדרכי המשכתי‬
‫זה היה ממש פנטסטי‪.‬‬
‫חמשיר שני‪ :‬הפגישה והדמיון‬
‫בין שתי גבעות טיילתי‬
‫עלמה נאה פגשתי‬
‫למחשופה בסתר הצצתי‪.‬‬
‫אוי רבותי‪ ,‬כה התפעלתי‪.‬‬
‫אל עיניה רק חייכתי‬
‫למבוכתה פשוט קרצתי‪.‬‬
‫"שלומות לך עלמתי" ‪,‬אמרתי‬
‫ואל מחוז חפצי הלכתי‬
‫בדמיוני אותה אכלתי‪...‬‬
‫מיילים‬
‫לאחרונה נדם הערוץ‪ .‬כלומר‪ ,‬אין מיילים מעניינים‪.‬‬
‫מה‪ ,‬הכל בסדר? אין תלונות על המנהיגות? אין שחיתויות? אין פגיעות?‬
‫אין ספקות‪...‬‬
‫וכמו שנאמר בשיר הידוע (של כוורת)‬
‫" וכך יושב לו יודקוליס ליפשיץ עצוב ומיותר‪/‬ם‬
‫והדמעות זולגות מעיניו ללא הפסק‪,‬‬
‫זה לא עסק‪ ,‬זה לא עסק‪,‬‬
‫זה לא יוסף‪ ,‬זה לא יוסף‬
‫וזהו זה‪ ,‬וזהו זה‪ ,‬וזהו זה‪".‬‬
‫טור זה נכתב לפני כשבועיים אז לכן חלק מהכתוב בו כבר לא אקטואלי‪.‬‬
‫מהו המרכיב הסודי במתכון ליצירת קהילה‬
‫חזקה במיוחד?‬
‫ניקח כמה שורות כדי לפרט את המתכון ליצירת קהילה חזקה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫לוקחים חבורת אנשים טובים‪.‬‬
‫נותנים להם לגור אחד ליד השני‪.‬‬
‫יוצרים תיאום לגבי ערכים ומטרת הקהילה‪.‬‬
‫משתתפים יחד בפעילויות שמעניינות את החברים‪.‬‬
‫עד כאן הכל טוב ויפה‪ ,‬אבל מהו הרכיב הסודי?‬
‫יש עדיין משהו שמבדיל קהילה חזקה מקהילה חזקה במיוחד‪.‬‬
‫ייתכן שאני מסתכן כאן בחריגה מהנורמה המקובלת‪ ,‬אבל זה נושא שחשוב‬
‫לדבר עליו בגלוי לפחות פעם אחת‪.‬‬
‫המרכיב הסודי‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫מתחייבים‪ ,‬כאות של כבוד‪ ,‬לא לרכל אחד על השני‪.‬‬
‫סביר להניח שהפחד מ"מה יגידו עליי" הוא‬
‫אחד מהגורמים העיקריים לכך שאנשים לא‬
‫מבטאים את עצמם‪ .‬אם כך זו מתמטיקה פשוטה‪,‬‬
‫היחס הוא שככל שהרכילות הארסית פוחתת כך‬
‫יותר אנשים ירגישו בנוח בתוך הקהילה‪ ,‬וזה‬
‫מחזק אותה (ראה גרף מצד שמאל)‪.‬‬
‫אם אתה סקפטי‪ ,‬שאל את עצמך את השאלה‬
‫הבאה‪" :‬מה הייתי עושה היום אילו ידעתי שאין‬
‫סיכוי שהמוניטין שלי יפגע?"‬
‫בכל פעם שאני מצליח לא ללכלך מאחורי הגב‪ ,‬מי‬
‫שהיה במקום מקבל אוטומטית את הרושם שגם‬
‫אותו אני לא אשפוט כאשר הוא לא יהיה לידי‪.‬‬
‫זה יוצר אמון‪ ,‬אנשים מבינים שאפשר לסמוך‬
‫עליך‪.‬‬
‫זו ההמלצה שלי לכל מי שחבר בקהילה כלשהי שמעניינת‬
‫אותו והיה רוצה לחזק אותה‪ .‬שמור על השם הטוב של שאר‬
‫החברים‪ ,‬זהו המרכיב הסודי‪ .‬פתאום מגלים שהרבה‬
‫יותר קל לקבל את שאר ההחלטות החשובות‪.‬‬
‫טקסט שליווה צילומים בתערוכה של שיבולת גילת‪:‬‬
‫את בגדי העבודה ובגדי השבת כולל התחתונים והגופיות של כל האוכלוסייה וכל צרכי‬
‫החברים‪ :‬וילונות‪ ,‬מגבות‪ ,‬מצעים ועוד הכינו צוות של ‪ 21‬תופרות תחת שרביטה של רגינקה‬
‫וכטל ובהמשך בניצוחה של חביבה פסי ‪.‬‬
‫חביבה הגיעה למתפרה ללא ידע מוקדם‪ ,‬בהמשך למדה והתמקצעה‪ .‬לחביבה היה חשוב‬
‫ליצור בגדים יפים והיא הנהיגה את הזמנת הילדים לבחירת הבדים לבגדי הקיץ והחורף‬
‫ובעיקר לחגים‪ .‬חביבה הקפידה ליצור אוירה טובה בצוות שאהב את מלאכתו‪.‬‬
‫וכשהגיע תורנו להתגנדר‪ ,‬איזה כיף‪ ,‬הגענו לסלון של הלה מאירי ועליזה כלב ‪ ,‬בחרנו‬
‫גזרה מהז'ורנל‪ ,‬פיסת בד פרחוני או חלק וזכינו שיתפרו לנו בגד " אמיתי " ‪.‬‬
‫עובדות הענף‪ :‬עליזה וייס ‪ -‬מרכזת‪ ,‬יעל ציון‪ ,‬עליזה כלב‪ ,‬חביבה פסי‪.‬‬
‫המתפרה הוא ענף ותיק שקיים מאז הקמת הקיבוץ במצפה הים (נתניה) ב‪ .1943-‬כיום עובדות בו ארבע חברות‬
‫ותיקות‪ :‬עליזה ו ייס‪ ,‬חביבה פסי‪ ,‬יעל ציון ועליזה כלב‪ ,‬כולן בסביבות גיל ה‪ 80 -‬ויש להן ילדים ונכדים בקיבוץ‬
‫ומחוצה לו‪ .‬החברות עובדות שלושה ימים בשבוע (ראשון עד שלישי) ‪,‬ארבע שעות מ‪ 7:30 -‬עד ‪.11:30‬‬
‫חביבה‪ ,‬עליזה כ‪ .‬ויעל באו מהגרעין הבולגרי "הבונים"‬
‫שהגיע בשנת ‪ 1949‬לקיבוץ‪ .‬גרעין תוסס‪ ,‬חי ושמח שהיווה‬
‫שינוי בקיבוץ של אז‪.‬‬
‫בהתחלה הייתה המתפרה בבניין שמשמש כיום כ"קיבוץ של‬
‫פעם"‪ .‬לפחות ‪ 18‬עובדות היו במתפרה בשנות השיא‪ .‬הן‬
‫תפרו‪ :‬בגדי עבודה‪ ,‬מצעים‪ ,‬שמלות‪ ,‬חולצות ומכנסיים‬
‫לחברים ואת כל בגדי הילדים‪ .‬לרוב הקיבוצים הייתה‬
‫מתפרה‪ .‬יעל טוענת‪ ,‬לעומת עובדות אחרות‪ ,‬ש"לא היה‬
‫קיבוץ בלי מתפרה"‪.‬‬
‫לפני שאוחד הסלון עם המתפרה הוא שכן במבנה של‬
‫"גלריה דנה" כיום‪ .‬עליזה כ‪ .‬הייתה עובדת שם בשיטת גזירה אישית‪ ,‬הכינה מעילים‪ ,‬ז'קטים ושמלות לחברות‪ ,‬גם‬
‫למי שהיו עם מבנה אורטופדי שונה‪ .‬כשרצו להעביר את הסלון‪ ,‬הציעו לעליזה לעבור למתפרה כעובדת שתופרת‬
‫תפירה סלונית לפי מידה‪ .‬אבל כשהתחילה ההפרטה זה‬
‫לא השתלם‪ ,‬בשל הזמן וההשקעה שתפירה כזו דרשה‬
‫והעובדות החליטו שלא תופרים יותר תפירה פרטנית‬
‫אלא רק קונפקציה‪ .‬עליזה כ‪ .‬זוכרת שהמתפרה והסלון‬
‫אוחדו ב‪ 2004 -‬ביום בו יאסר ערפאת מת‪.‬‬
‫מאוחר יותר צמצמו גם את הקונפקציה והפסיקו‬
‫לקנות בדים "כי כבר לא הזמינו חולצות"‪ .‬לאט לאט‬
‫עברה המתפרה משלב לשלב וכיום הן עושות את כל‬
‫סוגי התיקונים (בעיקר מכנסיים) ועובדות הרבה‬
‫בשביל הבומבוסים‪.‬‬
‫המרכזת עליזה וייס מגדירה את המתפרה כ"שירות לחברי ותושבי הקיבוץ הניתן ע"י גמלאיות"‪ .‬המקום מציע‬
‫תיקוני בגדים‪ ,‬הזמנות ועבודות לענפים (כמו בומבוסים ומכוורת)‪.‬‬
‫בחג הקיבוץ ה ‪ 70 -‬התגייסו התופרות והשקיעו מאמצים והכינו תלבושות מיוחדות‪.‬‬
‫כולן מרוצות ומרגישות טוב בקיבוץ‪ .‬עליזה ו‪ .‬ויעל טוענות‪" :‬אצלנו בקיבוץ זה בסדר‪ ,‬רק שימשיך ככה"‪ .‬גם‬
‫חביבה שמחה עם המצב‪ .‬עליזה ו‪ .‬טוענת שזו שאלה לצעירים "אנחנו את הקריירה כבר עברנו"‪ .‬הן מציינות שיש‬
‫טוב ויש פחות‪ ,‬יעל טוענת ש" בכל צורת חיים ישנם יתרונות וחסרונות ולא הכול מושלם‪ .‬אך עליזה כלב טוענת‬
‫בתוקף שהיא מרגישה שהיא "חיה בגן עדן‪ .‬לא תמיד מעריכים את השלווה שיש פה‪ .‬חיים כמו בבית מוגן‪ .‬יש לנו‬
‫גב‪ ,‬אנחנו לא לבד"‪ .‬כשהיא משווה את המגורים בקיבוץ לעומת החיים בעיר‪ ,‬היא טוענת ש"זו האמת לאמיתה‪ ,‬אין‬
‫זיוף‪ ...‬זה גן עדן לא רק בשבילנו‪ ,‬לא רק לגיל שלנו‪ ,‬גם לגיל יותר צעיר – יש אנשים בלי השכלה‪ ,‬יש הרבה‬
‫בעיות בימינו‪ ,‬אסור לשכוח את זה‪".‬‬
‫הן טוענות שלא יכלו לגור במקום אחר‪ ,‬אולי בעבר‪ .‬עליזה כלב מספרת שכשראיינו אותה מהצבא היא נזכרה איך‬
‫כילדה וכנערה היא ביקשה מאביה דברים שהייתה צריכה והוא סיפק לה אותם‪ .‬וכששאלו אותה איך בחורה מבית‬
‫בורגני באה לגור בקיבוץ‪ ,‬היא ענתה שלדעתה זו השיטה הצודקת בעולם ואם לא תנצל את ההזדמנות לגור‬
‫במסגרת זו – תרגיש רע‪.‬‬
‫אבל לקיבוץ יש גם חסרונות‪ .‬יעל מספרת על התלות וההגבלות שהקיבוץ יצר בעבר‪" :‬היו תקציבים ולא יכולת‬
‫ללמוד או לקנות מה שרצית‪ .‬היו אילוצים שהכתיבו את החיים" ‪ .‬עליזה כלב מסכימה ואומרת שפעם סבלה מכך‬
‫אבל היום היא מרוצה‪ .‬הזמנים השתנו‪ .‬יעל מציינת את החופש שיש כיום‪" :‬אנשים יכולים לבחור ולהחליט‬
‫לעצמם‪ ,‬זו קהילה תומכת"‪ ,‬היא טוענת‪ .‬למרות השינויים עליזה וייס מסכמת‪" :‬אצלנו זה עדיין קיבוץ‪ .‬במקומות‬
‫אחרים כבר לא"‪.‬‬
‫בגיל ה זה‪ ,‬חשוב לבנות ולוותיקים אחרים להמשיך לעבוד‪" .‬אין איפה להסתובב מחוץ לבית" אומרת עליזה וייס‪.‬‬
‫העבודה נותנת עניין וסיפוק וגם מפגש חברתי‪ .‬כולן חברות טובות שממשיכות אחרי העבודה לחדר האוכל‬
‫ויושבות יחד בשולחן קבוע‪ .‬הן נוסעות ללימודים ב אשקלון פעם בשבוע‪ ,‬הולכות להרצאות וסרטים‪ ,‬ממליצות זו‬
‫לזו על ספרים ומשאילות אחת לשנייה בעקבות אותן המלצות‪ .‬אבל לא מספיקות ללכת לסרט הבוקר במועדון‬
‫הקיבוצי "הפיטנגו בר"; אחרי הכול מסכמת עליזה כלב "אנחנו נערות עובדות"‪.‬‬
‫בנות המתפרה תמיד נמצאות לשירות כל אחד שרו צה לתקן‪ ,‬לקצר או להטליא‪ .‬כולם מוזמנים‪.‬‬
‫כנס חטיבת גבעתי במוזיאון עם אל"מ יצחק פונדק‬
‫קצת רקע לנושא‪:‬‬
‫בתחילת מאי נערך במוזיאון יום עיון לקצונה הבכירה של חטיבת גבעתי‪ .‬ביום העיון השתתפו מח"ט החטיבה אל"מ‬
‫עופר וינטר והמג"דים והמפ"ים של החטיבה‪.‬‬
‫אחרי סיור במכלול ההנצחה של יד מרדכי בליווי מדריכי המוזיאון‪ ,‬נפגשה כל צמרת הפיקוד של גבעתי עם יצחק‬
‫פונדק‪.‬‬
‫יצחק פונדק היה מפקד גדוד ‪ 35‬של חטיבת גבעתי במלחמת העצמאות‪ .‬הגדוד שלו לחם באזור ניצנים‪ ,‬נגבה ‪,‬‬
‫פלוג'ה ועוד‪.‬‬
‫פונדק היה שנים רבות בצבא קבע ולאחר מכן עסק בתפקידים שונים הקשורים בדיפלומטיה וקשרי חוץ עם מדינות‬
‫מתפתחות‪.‬‬
‫ביוני השנה‪ ,‬ימלאו לו ‪ 101‬שנים‪....‬‬
‫יצחק פונדק הוזמן להרצות בפני צמרת הפיקוד של גולני ע"י המח"ט עצמו ולא ע"י המוזיאון‪.‬‬
‫ה יחס שלו לקרבות שנערכו ביד מרדכי ובנגבה ידוע כבר שנים רבות ולא לחיוב‪....‬‬
‫אילן מאירי ואנוכי‪ ,‬נכחנו באולם בזמן ההרצאה‪ .‬אילן אף ביקש מהמחט שייתן לו לדבר בפני פיקודיו לאחר שפונדק‬
‫עזב את המקום‪ ,‬כדי להעמיד דברים על דיוקם‪ .‬המחט לא התלהב מהרעיון אבל אפשר לאילן להגיב במשך שתי‬
‫דקות‪...‬‬
‫נייר העמדה המצ"ב‪ ,‬לא בא להתעמת עם יצחק פונדק‪ .‬מפאת גילו לא נעשה זאת‪ .‬אבל ברצוננו להעבירו למח"ט‬
‫שיפיץ בין אנשיו שהיו ביד מרדכי באותו יום‪.‬‬
‫בברכה‪ ,‬ורד בר‪-‬סמך‬
‫יד מרדכי‪ ,‬מאי ‪2014‬‬
‫לחברי הקיבוץ שלום‪.‬‬
‫ב‪ 9 -‬למאי‪ ,‬ערכה מפקדת חטיבת "גבעתי" כנס מפקדים שהשתתפו בו מהמח"ט ועד למפקדי הפלוגות‪ .‬בסך הכול כ‪ 50 -‬איש‪ .‬בסופו‬
‫של הכנס הזמין מפקד החטיבה להרצאה את האלוף במילואים יצחק פונדק‪ .‬פונדק היה באביב ‪1948‬מפקד גדוד ‪( 53‬גבעתי)‬
‫שתחום אחריותו כלל את כל מרחב באר טוביה‪ ,‬נגבה‪ ,‬גת‪ ,‬גלאון ועד ניצנים במערב‪ .‬בהמשך מונה למפקד חטיבה ‪ 9‬ובראשית שנות‬
‫ה‪ 50 -‬היה מפקד גייסות השריון‪.‬‬
‫פונדק התפרסם בשנים האחרונות כמי שמנסה לשכתב היסטוריה בנושאים הקשורים בעיקר לקרבות ואירועים שקרו באזור הלחימה‬
‫של הגדוד שלו – גדוד ‪.53‬‬
‫לפני שנה הוא שכר את שרותיו של אורי מילשטיין כדי לשכתב מחדש את פרשת ניצנים‪ .‬הספר מלא בעיוותים‪ ,‬חצאי אמתות‬
‫ושקרים! (אורי מיל שטיין‪" ,‬הופקרו למוות"‪ .‬הוצאת המדרשה הלאומית‪.)2013 ,‬‬
‫במהלך ההרצאה שנשא פונדק באולם הכנסים שבקיבוץ‪ ,‬אמר בין השאר את הדברים הבאים‪:‬‬
‫"ח‪ .‬בקרב שנמשך יום אחד הפיל‬
‫"המצרים הגיעו ליד מרדכי ב‪ 02 -‬במאי‪ .‬הייתה בקיבוץ יחידה של פלמ‬
‫הקיבוץ ‪ 022‬חללים מצרים‪ .‬לאחר מכן במשך ‪ 4‬ימים לא נערכו קרבות ביד מרדכי‪ .‬כאשר המצרים תקפו‬
‫ביום החמישי הם מצאו קיבוץ ריק‪ .‬יד מרדכי ברחה! הם לחמו יום אחד בלבד וברחו ללא אישור‪ .‬בכל‬
‫" !!!‬
‫הדרום רק יישוב אחד ברח‬
‫דברים אלו אינם נכונים‪ .‬הם ממש מסולפים !!!‬
‫להלן העובדות הנכונות‪:‬‬
‫‪ )1‬הקרב ביד מרדכי ערך חמישה ימים ולילות‪ .‬הוא החל ב‪ -‬בוקרו של ה‪ 19 -‬במאי והסתיים בבוקרו של יום ב' ‪ 24‬במאי‪.‬‬
‫‪ )2‬אמנם קצין המבצעים של חטיבת הנגב (עודד מסר)‪ ,‬לא נתן אישור לנסיגה‪ ,‬אולם האישור ניתן למפקדי הקיבוץ על ידי המ"פ‬
‫גרשון דבמבם שהגיע לקיבוץ בראש הכוח הפורץ בליל ה‪ 23 -‬במאי‪ .‬זאת לאחר שהוסבר לו המצב הקשה שלא איפשר המשך‬
‫לחימה ללא התגבורת‪ .‬אגב‪ ,‬כוח התגבורת נבלם ע"י המצרים שכיתרו את הקיבוץ ולא הצליח לחדור לקיבוץ המוקף‪.‬‬
‫‪)3‬‬
‫‪)4‬‬
‫‪)5‬‬
‫‪)6‬‬
‫‪)7‬‬
‫‪)8‬‬
‫ראוי להזכיר כאן שבן גוריון‪ ,‬בישיבת מפא"י חודשים ספורים קודם לכן‪ ,‬אמר לנציגי הקיבוצים שהוא מבטיח שבכל מקום בו‬
‫יהיה צורך ‪ -‬הצבא יבוא לעזרת הקיבוץ שיותקף‪ .‬בפועל‪ ,‬בקרבות רבים‪ ,‬הצבא לא הצליח להגיע וגם ביד מרדכי זה לא קרה‬
‫למרות ההבטחות‪.‬‬
‫בשום מקום לא נאמר שהקיבוצים אמורים לבלום וללחום עד האיש האחרון והכדור האחרון ולהיות בשר התותחים לצבאות‬
‫הפולשים‪.‬‬
‫המצרים נכנסו לקיבוץ בצהרי ה‪ 24 -‬במאי ואכן מצאו קיבוץ ריק‪ ,‬אבל זאת לאחר שישה ימי קרב קשים ולא יום אחד בלבד‪,‬‬
‫כפי שציין פונדק‪.‬‬
‫פונדק מתעלם ממספר כלי הנשק הזעום ומיעוט המגינים‪ .‬מערכת ההגנה ההיקפית שהיתה ביד מרדכי‪ ,‬נועדה לחסום כנופיות‬
‫ולא צבא סדיר עם שריון‪ ,‬טנקים מטוסים וארטילריה כפי שהיו לצבא המצרי‪.‬‬
‫בסופו של דבר איבד הצבא המצרי כאן כ‪ 400 -‬לוחמים ביניהם שני מפקדי פלוגות וסגן מפקד פלוגה‪ .‬פונדק לא הזכיר‬
‫בהרצאתו ולו במילה‪ ,‬את העובדה שהוא וגדודו היו אחראיים למעשה להגנת ניצנים ועליו חלה האחריות לגבי גורלו של‬
‫הקיבוץ (הכוונה לניצנים‪ ,‬שחבריו נפלו בשבי המצרי)‪. .‬‬
‫פונדק שוכח כמובן לציין שעמידת הקיבוץ במשך חמישה ימים גורליים‪ ,‬אפשרה לגדודו ולשאר כוחות גבעתי‪ ,‬להקים קו הגנה‬
‫שני מאשדוד ומזרחה ולמנוע מהצבא המצרי לנוע בחופשיות לתל אביב‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אנו בנ י הדור השני שאבותינו לחמו כאן בחירוף נפש למרות שלא היו בפועל חיילים מגויסים‪ ,‬מוחים בתוקף על דבריו אלה‪.‬‬
‫אנו חושבים שהפצת שקרים וסילוף האמת בפני דור המפקדים הצעיר של צה"ל כיום‪ ,‬אלה שאינם מודעים לאמת – מהווה מעשה‬
‫חמור שלא ייעשה‪.‬‬
‫אסור לחנך את מפקדי העתיד על ש קרים ועל מורשת קרב מסולפת כדי ליצור פרסום עצמי!!!‪.‬‬
‫חשוב לנו שיחידות צהל שמגיעות לסמינרים ביד מרדכי‪ ,‬ישמעו את סיפור הקרבות ביד מרדכי בצורה המהימנה ביותר ומפי אנשים‬
‫שאינם מנסים לסלף עובדות היסטוריות‪.‬‬
‫מוזיאון "משואה לתקומה " ביד מרדכי פותח קורס מדריכים‪.‬‬
‫מועד ‪ – 9-11/7/11 :‬חלק א'‬
‫‪ – 8-10/9/11‬חלק ב'‬
‫הקורס יתקיים בין השעות ‪ 8::0-17:00‬בקיבוץ יד מרדכי‪.‬‬
‫בקורס ילמדו נושאים היסטוריים רלוונטיים להדרכה לצד העמקה בדרכי הדרכה‬
‫ועבודה מול קהלים שונים‪ .‬בין הנושאים הנלמדים‪:‬‬
‫‪ ‬יהדות פולין ויהדות וורשה בין המלחמות‬
‫‪ ‬החיים בוורשה תחת הכיבוש הנאצי ובגטו‪.‬‬
‫‪ ‬מרד גטו וורשה‬
‫‪ ‬סיפורו של קיבוץ יד מרדכי‪ :‬הקרב במלחמת העצמאות וההתישבות בצפון‬
‫הנגב‪.‬‬
‫‪ ‬מסלולי הדרכה שונים באתרי הקיבוץ‬
‫‪ ‬עבודת סדנאות בהוראת השואה והתקומה‪.‬‬
‫בוגרי הקורס ישתלבו בהדרכה במוזיאון‪ .‬ניתן להשתלב בהדרכה במשרה מלאה או‬
‫חלקית ‪ .‬מתאים במיוחד לסטודנטים‪/‬יות ולפנסיונרים‪/‬יות‪.‬‬
‫השתתפות בקורס מותנית בראיון עם רכזת הקורס‪.‬‬
‫להרשמה ופרטים יש לפנות בדואל ‪[email protected]‬‬
‫או בטלפון ‪.80-9558776‬‬
‫תמר הרצברג‪ ,‬מנהלת פדגוגית‪.‬‬
‫על שינוי אורחות החיים בעקבות לידה‬
‫מזל טוב‪ ,‬ילד חדש מתוק ובריא הגיח לאוויר העולם‪.‬‬
‫מה עושים לאחר הלידה?‬
‫הריון מביא איתו שמחה גדולה‪ ,‬יצירה מדהימה ובלתי נתפסת‪.‬‬
‫ברב המקרים כשאני נפגשת עם נשים בהריון‪ ,‬הן כחברות והן כמטופלות שלי‪ ,‬יש התארגנות סביב התהליך‪ :‬בדיקות‬
‫לתקינות ההיריון‪ ,‬תזונה נכונה להתפתחות העובר‪ ,‬יציבה נכונה לשמירה על השלד‪ .‬בסה"כ תחושה עילאית‪.‬‬
‫בשליש האחרון מתחילה התארגנות ללידה‪ :‬איפה ללדת? באיזו שיטה (במים ‪ /‬בכריעה ‪ /‬בתנוחה המקובלת בבתי‬
‫החולים)? האם לקחת דולה? הכנת התיק‪ ,‬קניות לתינוק‪/‬ת והכנת הבית‪.‬‬
‫מעטות מאוד חושבות ומתארגנות נכון ליום שאחרי‪.‬‬
‫מה חשוב להכין ולדעת?‬
‫לידה היא תהליך טבעי ועתיק כל כך‪ ,‬אולי בגלל זה אנחנו מתקשות להבין שחשוב להתכונן ליום שאחרי‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬כשהיו חיים בשבטים‪/‬חמולות‪ ,‬היולדת הייתה עטופה בבני משפחה שדאגו לכל צרכיה ועזרו בשעת הצורך‪.‬‬
‫היום היולדת חוזרת לביתה‪ ,‬מבלה את רב שעות היום לבדה ונאלצת להתמודד עם לא מעט קשיים‪.‬‬
‫במשך ‪ 9‬חודשים הגוף עובר שינויים מבניים והורמונאליים‪ ,‬כשהלידה היא השיא‪.‬‬
‫לאחר הלידה יש ירידה מהירה בהורמונים בגוף‪ ,‬איבוד דם‪ ,‬כאבים שונים ובסה"כ נפילת מתח לא פשוטה‪ .‬כמעט כל‬
‫יולדת חוותה את התחושות הקשות של היום השלישי לאחר הלידה‪ :‬העצב והדכדוך שמגיע ומביא איתו פחדים ייסורי‬
‫מצפון‪.‬‬
‫ליום הזה רובנו מגיעות מתוך ידיעה שזה צפוי ולכן קל יותר להתמודד‪ .‬אך מה עם הקשיים הצפויים בעתיד הקרוב‪:‬‬
‫חוסר בשעות ש ינה‪ ,‬פחדים וחששות הקשורים בתינוק‪ ,‬השינויים הצפויים בהתנהלות הבית ועוד?‬
‫לידה‪ ,‬למרות היותה טבעית לגופנו‪ ,‬היא טראומה לא פשוטה‪ .‬השינויים בגוף‪ ,‬אובדן הדם והמאמץ הגדול דורשים‬
‫התייחסות‪.‬‬
‫כמה דברים שכדאי לחשוב עליהם מבעוד מועד‪:‬‬
‫מנוחה – כולם יודעים שחשוב שהיולדת תנוח ככל שניתן‪ .‬בכל הזדמנות שהתינוק ישן גם היולדת צריכה לנוח‪.‬‬
‫הבעיה היא שדרישות הבית והסביבה לא משתנות עם הלידה‪ ,‬לכן חשוב להתארגן בכמה דרכים‪:‬‬
‫‪ ‬לקבל עזרה בניקיון הבית (גם אם זה בתשלום‪ ,‬לתקופה מוגבלת)‪ ,‬ללמוד להתעלם מהבלגן ולזכור ששינה‬
‫תיתן הרבה יותר‪ ,‬בתקופה הזו‪ ,‬מאשר בית מסודר‪.‬‬
‫‪ ‬לא לארח‪ .‬להרגיש נח להסביר לאנשים שכרגע את עייפה מכדי לארח וכשתתאוששי תשמחי לראותם‪.‬‬
‫‪ ‬לקבוע עם אמא‪ /‬חברה זמנים בהם הן יכולות להגיע אליך לשמור על התינוק כדי שאת תנוחי (חברה טובה‬
‫יכולה להיות מרפא‪ ,‬בשיחה לשחרר קצת מהפחדים והלחצים החדשים)‪.‬‬
‫אוכל – אחד הדברים הקשים ליולדת זה למצוא את הזמן להכין אוכל וזמן נוסף לאכול אותו‪ .‬בין החלפת הטיטול‪,‬‬
‫להנקה‪ ,‬מקלחת והרגעת התינוק הרבה יולדות מסתפקות בנשנושים‪.‬‬
‫הזנת הגוף הינה חשובה ביותר להתאוששות מהירה וקלה‬
‫יותר‪ ,‬וחשובה מאוד לתינוק (אימא שבעה מייצרת יותר‬
‫חלב והרבה יותר סבלנית)‪ .‬כמה רעיונות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לפני הלידה תערכי יום בישולים‪ :‬תאפי פשטידות‪,‬‬
‫הכיני רטבים שאת אוהבת‪ ,‬הכיני גרנולה איכותית‪.‬‬
‫שיהיה מזון לימים הראשונים עד שתתחזקי מעט‪-.‬‬
‫מומלץ מאוד לבקש מהסבתות עזרה בהכנת‬
‫ארוחה מדי פעם‪ ,‬אני בטוחה שהן תשמחנה‬
‫לעזור‪.‬‬
‫כמו כן חשוב מה מכניסים לגוף‪ .‬הנקה דורשת מזון‬
‫איכותי והרבה אנרגיה מהגוף‪ .‬לכן חשוב מאוד‬
‫להקפיד על שתייה מרובה (שיהיו בקבוקי מים‬
‫פזורים בבית)‪ ,‬שקדים‪ ,‬זרעים וגרעינים (לא‬
‫קלויים)‪ ,‬פירות – עסיסיים ומתוקים‪ ,‬ירקות (רצוי‬
‫להימנע מהסולניים הגורמים גזים)‪ ,‬גרנולה‪ ,‬יוגורט כבשים או עיזים‪ ,‬דגנים מקמח מלא עשירים בסיבים‪,‬‬
‫דגים‪ ,‬עוף (אורגני)‪ ,‬אורז מלא‪ .‬כריכים הם אופציה טובה לארוחה מהירה כשאין מי שיעזור בהכנת ארוחה‬
‫מזינה יותר‪ .‬תדאגי שיהיו ממרחים מזינים כמו חומוס ביתי‪ ,‬טחינה איכותית‪ ,‬אבוקדו‪ .‬חשוב לשלב בתזונה‬
‫אומגה שלוש וויטמיני ‪ ,B‬החשובים להתפתחות התינוק (חשוב גם בהריון להתפתחות העובר) ולאיזון המצב‬
‫הנפשי‪.‬‬
‫* גם אמא שאינה מניקה‪ ,‬חשוב שתשמור על תזונה מוקפדת על מנת שתוכל לטפל בתינוק בסבלנות ותוכל להתחזק‪.‬‬
‫שיחה – הלידה היא אחד השיאים בחיינו‪ ,‬יש תחושת עילאיות ורוחניות‪.‬‬
‫לאחר הלידה יש נפילה הורמונאלית שבאה לביטוי בתחושת דכדוך וקושי לשלוט ברגשות‪ .‬נשים רבות חוות‬
‫דיכאון‪ ,‬פחדים ורגשות אשמה‪.‬‬
‫שיחה טובה עם חברה\ אימא\ איש מקצוע יכולה להקל מאוד ולהעביר את המשבר עם פחות קושי‪.‬‬
‫צמחי מרפא – לחיזוק הגוף‪.‬‬
‫מומלץ מאוד להשתמש בפורמולת צמחי מרפא המתאימה לנשים לאחר לידה‪.‬‬
‫בצמחי המרפא יש אופציות רבות של תרכובות צמחים המיועדים לחיזוק הגוף והנפש לאחר לידה‪ .‬הצמחים‬
‫מותאמים ליולדת לפי צרכיה ובטוחים לשימוש בזמן ההנקה‪ .‬להתאמת צמחי מרפא מומלץ להתייעץ עם איש‬
‫מקצוע‪.‬‬
‫חשוב לזכור ולהבין שאף שתהליך ההריון‪/‬לידה טבעי‪ .‬הוא מביא איתו קשיים והתמודדויות מאתגרות‪ .‬ההפנמה‬
‫שלא תמיד תרגישי שמחה וחיובית‪ ,‬ושאין זה אומר דבר על היותך אימא טובה‪ ,‬מרגיעה לפחות חלק מרגשות‬
‫האשמה‪.‬‬
‫זכרי שאם את מטופלת‪ ,‬חזקה ומאושרת – תינוקך מוזן טוב יותר וגדל רגוע יותר‪.‬‬
‫ספורט מקומי‬
‫עונת הכדורסל של קבוצות הפועל יד מרדכי הסתיימו‪ ,‬וזהו זמן טוב לסיכום העונה של‬
‫הקבוצות המקומיות שלנו‪.‬‬
‫ברשותכם‪ ,‬נתחיל אם קבוצת הילדות של הפועל יד מרדכי אשר שיחקה בליגת הילדות מחוז‬
‫דרום‪ :‬הייתה עונה טובה‪ ,‬הן התקדמו ממשחק למשחק ואף שיפרו את יכולתן באופן משמעותי‬
‫(אפשר להיות אופטימים)‪ .‬הקבוצה סיימה את העונה במקום השביעי ומאזנה עמד העונה על ‪6‬‬
‫ניצחונות ו‪ 12-‬הפסדים‪.‬‬
‫מאמן הקבוצה העונה הוא‪ :‬מתן פרץ (הבן של עמיר פרץ)‪.‬‬
‫הקבוצה שנתנה קצת נחת העונה היא‪ :‬קבוצת נערות א'‪ -‬של הפועל יד‪-‬מרדכי אשר שיחקה‬
‫העונה בליגת נערות א'‪ -‬מחוז דרום‪ .‬הקבוצה נתנה העונה משחקים יפים והפגינה יכולת לא‬
‫רעה בכמה משחקים‪ .‬הקבוצה סיימה את העונה במקום החמישי (והמכובד) ומאזנה עמד על‪:‬‬
‫‪ 8‬ניצחנות ו‪ 10-‬הפסדים‪.‬‬
‫מאמן הקבוצה העונה הוא‪ :‬מתן פרץ‪.‬‬
‫הקבוצה שתעדיף לשכוח את העונה היא‪ :‬קבוצת הנשים של הפועל יד מרדכי ‪ -‬אשר‬
‫שיחקה העונה בליגה הארצית מחוז דרום‪.‬‬
‫טלטולים קשים עברו על הקבוצה העונה לאחר ששתי שחקניות נסעו לחו"ל ושחקנית‬
‫משמעותית עזבה למרכז‪ .‬ואם זה לא מספיק‪ ,‬אז שחקנית נפצעה וגמרה את העונה בשלב‬
‫מוקדם‪ .‬טלטולים אלה גרמו לקבוצה לא להציג את יכולתה הטובה מהשנים האחרונות‪.‬‬
‫שילובים של מספר שחקניות מקבוצת הנערות של המועדון לא סייעו‪ ,‬והקבוצה הגיעה למעמד‬
‫שהיא לא רגילה אליו‪" :‬קבוצת תחתית"‪.‬‬
‫הקבוצה סיימה את העונה במקום ה‪( 11-‬מקום לפני אחרון)‪ ,‬ומאזנה עמד על ‪ 4‬ניצחונות‬
‫לעומת ‪ 16‬הפסדים‪.‬‬
‫מאמנת הקבוצה העונה הייתה‪ :‬נאווה גל ובשלבי סיום העונה החליף אותה מתן פרץ‪.‬‬
‫* חשוב מאוד להדגיש‪ :‬את ‪ 3‬הקבוצות אלו מלווה כבר שנים גיורא אתר‪.‬‬
‫משתתפים בצערו של צבי כהן‬
‫וכל בני המשפחה‬
‫על מותו של אחיו‬
‫האדם הוא אוקיינוס‬
‫המים הצלולים‪ ,‬החול‪ ,‬פרחי הים‪,‬‬
‫פסלי האלמוגים‪.‬‬
‫השילוב ההרמוני שבין היפה והאסתטי – קיום של הטבע‪.‬‬
‫האדם (נכתב) עץ השדה הוא‬
‫נמצא בגוף‪ ,‬לידו ובצלו‪.‬‬
‫בנמלה הלוחמת בפתיחת השביל‪,‬‬
‫בדבורה שקיומה כולו למלכת השבט‪.‬‬
‫גם אם תעצום עין בזמן חשוך‬
‫שגופך אינו משיב‪,‬‬
‫תראה שדה של כלניות אדומות‬
‫מבקשות כניסה – ניצוצות אור קטנים‬
‫מנצחים מחדש – ריפוי הפצעים‪.‬‬
‫הנחת אבן פינה לבתי ההרחבה החדשים‬
‫ההולכים ונבנים‬
‫צילום‪ :‬צפריר ניר‬
‫השבוע‪ ,‬בשמחה גדולה‪ ,‬הנחנו אבן פינה לשכונה‬
‫החדשה‪.‬‬
‫ועכשיו תודות לעוסקים במלאכה‪:‬‬
‫דודי ענבר ושאולי סנקר על הליווי והתמיכה‪.‬‬
‫עינב הלפרין סנקר על עיצוב ההזמנה‪.‬‬
‫משפחת חמו סגל המורחבת על השורשים העמוקים‪.‬‬
‫לדדי קלרמן על כתיבת הברכה בשם הנקלטים‪.‬‬
‫למתנדבים המקסימים‪ ,‬חגית מורדיש דרור‪ ,‬נעמי קלרמן‬
‫ויאיר גדיש על העזרה לפני ואחרי‪.‬‬
‫לדליה בן חיים על הכיבוד הטעים שהוגש ברוחב לב‪.‬‬
‫למשה הקל על ההגברה‪.‬‬
‫לשלומית כרמי על העזרה בפיטנגו בר‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫צוות הטקס‬
‫יצירה מקומית‬
‫דימויים‬
‫‪/‬‬
‫מרדכי שיפמן‬
‫אסיף תפוחי אדמה‬
‫בשדותינו‬
‫צילום‪ :‬צפריר ניר‬