‫דבר העורך‬
‫יפן חוזרת לצמוח‬
‫מחלקים את מזרח אסיה‬
‫סין מכריזה על אזור הגנה חדש‪ ,‬אבה מקצין עמדות‬
‫יפן מגלה את עצמה‬
‫החברה היפנית מחפשת שיקום כולל‬
‫הגורם הסיני ביחסי ארה"ב‪-‬רוסיה‬
‫פרופסור מיכאיל טרוצקי עם נקודת הסתכלות חשובה על‬
‫הדינמיקה בין המעצמות‬
‫אין להעתיק‪ ,‬לשכפל או לצטט את כל המאמרים או את חלקם ללא אישור‬
‫מפורש מבעלי האתר‪ .‬הצעת מאמרים לפרסום או בקשות להוצאת חומר ניתן‬
‫להפנות ל‪[email protected]‬‬
‫בשער‪ :‬שינזו אבה‪ .‬צילום‪ :‬ממשלת יפן‬
‫עיצוב השער‪ :‬תמר בוסתן‬
‫‪-2-‬‬
‫התבוסה היפנית במלחמת העולם השנייה‪ ,‬שבעקבותיו מצאה עצמה יפן לראשונה בהיסטוריה‬
‫שלה מרוסקת לחלוטין ותחת כיבוש זר‪ ,‬הובילה להקמת חברה פציפיסטית‪ ,‬מנוכרת למסורות‬
‫העבר‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬מצאה עצמה יפן החדשה נקרעת בין התרבות האמריקנית שאליה נחשפה‬
‫ובין התרבות היפנית עתיקת היומין‪ .‬המשבר הכלכלי שנמשך יותר מ‪ 22-‬שנה ומלווה גם‬
‫במשבר מנהיגותי‪ ,‬עשוי להתקרב למיצוי עם סוג חדש של מנהיגות שמציג ראש הממשלה‬
‫הנוכחי שינזו אבה‪ .‬רשימת ה"צריך לעשות" של אבה ארוכה ביותר‪ ,‬אך הוא כבר מצליח לשבור‬
‫רצף של ראשי ממשלה שהודחו אחרי שנה בתפקיד‪.‬‬
‫אחד ה אתגרים שאיתם מתמודד אבה הוא עליית קרנה של סין במזרח אסיה שמלווה בשאיפות‬
‫התפשטות סיניות‪ ,‬לראשונה מזה יותר מ‪ 022-‬שנה‪ .‬יפן אינה המעצמה הצבאית שהייתה וסין‬
‫אינה עוד הארץ שעליה מתמודדות מעצמות זרות‪ .‬כשלכולם ברור שללא גיבוי אמריקני יהיו‬
‫אלה היפנים שימצמצו ראשונים לנוכח הלחץ הסיני‪ ,‬עולה גם שאלת ההתנהלות האמריקנית‬
‫מול סין‪.‬‬
‫בהקשר זה‪ ,‬אנו מציגים החודש מאמר אורח של פרופסור מיכאיל טרוצקי מהמחלקה ליחב"ל‬
‫ולמדיניות חוץ במכון ליחסים בינלאומיים של משרד החוץ הרוסי‪ ,‬הסוקר את הדינמיקה בין‬
‫המעצמות מזווית ייחודית‪ ,‬כשהוא בוחר להתמקד בהשפעתו של הגורם הסיני על יחסי ארה"ב‪-‬‬
‫רוסיה‪.‬‬
‫קריאה נעימה‪.‬‬
‫אלון לוין ויובל בוסתן‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪-3-‬‬
‫מחלקים את מזרח אסיה‬
‫סין מכריזה על אזור הגנה חדש‪ ,‬אבה מקצין עמדות‬
‫אלון לוין‪ ,‬יובל בוסתן‬
‫נובמבר ‪2013‬‬
‫שיוך‪ :‬אסיה‪ ,‬סין‪ ,‬רוסיה‬
‫הכרזה סינית על אזור מיוחד בים סין המזרחי‪ ,‬גררה דברי ביקורת רבים על הסינים‪,‬‬
‫שמצדם לא התרגשו במיוחד‪ .‬תפיסת ביטחון חדשה בטוקיו‪ ,‬ביחד עם אפשרות לצעד סיני‬
‫שנוי במחלוקת דומה בים סין הדרומי‪ ,‬מציבים את הצדדים במסלול שיכול להוביל רק‬
‫לעלייה ברמת המתיחות באזור‪.‬‬
‫ב‪ 23-‬בנובמבר‪ ,‬הכריזה סין על אזור גדול בים סין המזרחי כאזור שהטסים בו חייבים לציית לתקנות סיניות )‪Air‬‬
‫‪ .(defence Identification zone – ADIZ‬על פי ההכרזה הסינית "על כל המטוסים הטסים באזור לציית לתקנות‬
‫מסוימות כולל הגשת תוכניות טיסה מראש – או להסתכן ב'השלכות'"‪.‬‬
‫האזור המוכרז החדש כולל גם את איי דייאויו כפי שהם מכונים בסין או סנקאקו ביפן‪ .‬מדובר בארכיפלג קטן‬
‫הנמצא בשליטה יפנית והסינים תובעים אותו לעצמם‪ .‬יפן השתלטה על האיים לאחר מלחמת סין‪-‬יפן הראשונה‬
‫בסוף המאה ה‪ ,19-‬אך ההסכמים שנחתמו לאחריה בוטלו עם תבוסת היפנים במלחמת העולם השנייה‪ .‬מסוף‬
‫המלחמה ועד ‪ 1972‬החזיקה ארה"ב באיים עד שמסרה אותם בחזרה ליפן ]‪.[1‬‬
‫ארה"ב גינתה את ההכרזה הסינית וכינתה אותה "צעד חד צדדי שמפר את הסטטוס‪-‬קוו באזור"‪ .‬מזכיר המדינה‬
‫קרי‪ ,‬עם הגיעו לפיליפינים‪ ,‬אחת מהמדינות שנמצאות בסכסוך אחר עם סין‪ ,‬בים סין הדרומי‪ ,‬הוסיף כי "על סין‬
‫להימנע מצעדים חד‪-‬צדדים דומים באזור‪ ,‬ובמיוחד לא בים סין הדרומי"‪ .‬כמה ימים לאחר ההכרזה הסינית‪ ,‬שני‬
‫מפציצים אמריקנים מסוג ‪ B-52‬שהמריאו מגואם‪ ,‬חצו בהפגנתיות את האזור הסיני החדש מבלי לציית לדרישה‬
‫של בייג'ינג‪ .‬עם זאת‪ ,‬בימים שלאחר מכן‪ ,‬פרסמו האמריקנים תקנות לחברות התעופה האזרחיות לציית לדרישה‬
‫הסינית החדשה על מנת להימנע מעימותים מיותרים‪ .‬העמדה הרשמית של הממשל האמריקני נותרה ללא שינוי‬
‫– האזור החדש אינו מקובל‪.‬‬
‫סגן הנשיא ביידן‪ ,‬שהגיע לאזור לביקור מתוכנן בתחילת דצמבר‪ ,‬נפגש בבייג'ינג במשך חמש וחצי שעות עם נשיא‬
‫סין‪ ,‬שי ג'ינגפינג‪ .‬השניים דנו באריכות במגוון ונושאים כולל האזור החדש‪ ,‬אך סגן הנשיא האמריקני נזהר‬
‫מלהשמיע הצהרות בנושא בפומבי‪ ,‬מן הסתם על מנת שלא להיתקל בתגובה תקיפה מצד מארחו‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫בשיחה עם אזרחים סיניים בשגרירות ארה"ב במדינה‪ ,‬חש סגן הנשיא האמריקני משוחרר יותר‪ ,‬כשעודד אותם‬
‫לקרוא תיגר על ממשלתם – "אני מקווה שתלמדו כי חדשנות יכולה להתרחש רק כשאתם נושמים חופש‪ ,‬קוראים‬
‫תיגר על הממשלה שלכם‪ ,‬טוענים נגד מנהיגים דתיים"‪ .‬מי שקיווה כי דבריו של ביידן יקבלו תהודה גדולה ברחוב‬
‫הסיני התבדה ‪ -‬דבריו צונזרו על ידי התקשורת המקומית והובאו בחלקם בלבד ]‪.[2‬‬
‫ביפן‪ ,‬שלח ראש הממשלה אבה שני מטוסי ‪ F-15‬ליירט מטוסים סיניים שחגו מעל האיים השנויים במחלוקת‪ ,‬לא‬
‫לפני שהזהיר כי הצעד הסיני עלול להוביל להתלקחות בלתי מכוונת בין הצדדים‪ .‬שר החוץ היפני הצהיר כי ארצו‬
‫תשתף פעולה ביחד עם ארה"ב ודרום קוריאה מול סין‪ ,‬על מנת לפתור את המשבר‪.‬‬
‫בבייג'ינג לא מתרגשים‪ .‬שם טרחו להזכיר כי סין היא לא הראשונה שמכריזה על אזור ‪ ADIZ‬באזור המים‬
‫הטריטוריאליים שלה ‪ -‬בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה הכריזו האמריקנים עבור יפן ועבור דרום קוריאה‬
‫על שני אזורים כאלו ומאז כ‪ 20-‬מדינות הכריזו על אזורים כאלו‪ ,‬כולל הפיליפינים ווייטנאם‪ .‬האזור היפני‪ ,‬אגב‪,‬‬
‫עבר משליטה אמריקנית ליפנית ב‪ 1969-‬אך הוא אינו מוכר על ידי סין או רוסיה‪ .‬היפנים‪ ,‬מצדם‪ ,‬הרחיבו אותו‬
‫באופן חד צדדי כבר פעמיים כדי שיכלול עוד איים‪ ,‬לאחרונה ב‪.2010-‬‬
‫הסינים‪ ,‬אם כן‪ ,‬מחזיקים בדעה כי מדובר בצעד לגיטימי לחלוטין וכי הביקורת האמריקנית היא שאינה לגיטימית‪,‬‬
‫שכן "מה שמותר לאחרים מותר גם לסין"‪ .‬כמה סקרים שפורסמו בסין‪ ,‬אמנם באמצעי תקשורת ממשלתיים‪,‬‬
‫הצביעו על תמיכה גורפת במהלך‪ .‬את היפנים‪ ,‬שכאמור מחזיקים באזור דומה מזה ‪ 44‬שנה והרחיבו אותו בלי‬
‫לבקש רשות מאיש‪ ,‬מאשימים הסינים במוסר כפול ובניסיון לנצל מהלך סיני לגיטימי להעלות את המתיחות‬
‫באזור‪" :‬הביקורת המוגזמת של יפן לגבי הפעילות הימית הנורמלית של סין והניפוח שהיא עושה לאיום הסיני‬
‫מקורם באינטרסים פוליטיים נחבאים"‪ ,‬אמר דובר שר החוץ הסיני‪ ,‬הונג לאיי‪.‬‬
‫גם בדרום קוריאה לא עברו בשתיקה על הצעד הסיני‪ ,‬והגיבו בתחילת דצמבר בהרחבה משלהם לאזור ה‪ADIZ-‬‬
‫שלהם‪ ,‬באופן שיצר חפיפה בין האזורים של שתי המדינות‪ .‬בדומה לאמריקנים‪ ,‬גם הדרום קוריאנים נקטו בקו‬
‫דומה – הממשלה גינתה את הצעד‪ ,‬בזמן שחברות התעופה האזרחיות הכריזו כי יצייתו לנדרש באזור החדש‬
‫]‪.[3‬‬
‫אזורי הביטחון החופפים‪ :‬יפן בכחול‪ ,‬דרום קוריאה בירוק‪ ,‬סין בסגול‪ .‬מפה‪ :‬מקסימיליאן דורבקר‬
‫אובאמה ופוטין רוקדים גם כאן‬
‫האמריקנים‪ ,‬וביחד עימם כל בעלי בריתם באזור ואלו הנמצאות בסכסוך טריטוריאלי עם סין מודאגים – לא מאזור‬
‫המריבה כמו החשש מצעדיה הבאים של סין – אם היא הכריזה על אזור כזה בגבולה המזרחי‪ ,‬מדוע שלא תכריז‬
‫על אזור דומה מעל ים סין הדרומי‪ ,‬שם ל‪ 5-‬מדינות נוספות יש אינטרסים ישירים? ואם תכריז ותיתקל בהתעלמות‬
‫של שאר המדינות‪ ,‬האם תיקח את הדברים צעד קדימה?‬
‫גם היפנים מדאיגים את האמריקנים יש לומר‪ .‬ליתר דיוק‪ ,‬אבה מדאיג אותם‪ .‬ביפן השמיעו ביקורת בחודשים‬
‫האחרונים על התנהלות ממשל אובאמה‪ ,‬שלא נראה נלהב להיפגש עם אבה לאחרונה‪ ,‬בזמן שפוטין נפגש עם‬
‫אבה כבר ‪ 4‬פעמים בתוך פחות משנה‪ .‬יש שמסבירים זאת בחוסר שביעות רצון מצד האמריקנים כלפי הקו הנצי‬
‫של אבה )בסטנדרטים יפניים כמובן(‪ ,‬שמעורר מתיחות במזרח אסיה ועשוי לשאוב את ארה"ב למעורבות פעילה‬
‫בזירה שלא ברצונה‪.‬‬
‫היחסים של רוסיה עם יפן‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬ככל הנראה טובים משהיו מאז מלחמת העולם השנייה‪ ,‬וזאת על אף‬
‫שמעולם לא הוכרז רשמית על סיום המלחמה ‪ -‬שתי המדינות מסוכסכות עדיין לגבי הריבונות על ארבעה איים‬
‫שאותם מכנים הרוסים "האיים הקוריליים" ואילו היפנים מכנים אותם "הטריטוריות הצפוניות"‪.‬‬
‫היפנים דורשים את האיים בחזרה ומקווים כי ההפשרה ביחסים והאינטרסים הכלכליים המשותפים יביאו את‬
‫הרוסים להציג גמישות מסוימת‪ .‬שתי המדינות חתמו על הסכם אסטרטגי בתחום הגז הטבעי עוד ב‪ ,2012-‬בטרם‬
‫נכנס אבה לתפקידו‪ .‬אותו הסכם‪ ,‬בשווי ‪ 13‬מיליארד דולר‪ ,‬הגדיל את התלות היפנית בגז הרוסי – כשיתחיל‬
‫לזרום הגז הנוסף ב‪ ,2018-‬תהפוך רוסיה למדינה היחידה המחזיקה בנתח של יותר מ‪ 20%-‬בשוק היפני‪ .‬מאז‪,‬‬
‫נחתם הסכם נוסף‪ ,‬קטן יותר‪ ,‬בין המדינות‪ .‬עם זאת‪ ,‬נטישת השימוש באנרגיה גרעינית מזה‪ ,‬והחשש מעסקאות‬
‫נוספות במזרח התיכון הלא יציב מזה‪ ,‬לא הותירו ליפנים הרבה ברירות ]‪.[4‬‬
‫באפריל האחרון‪ ,‬הכריזו פומבית שני המנהיגים כי בכוונתם לפתור את הסכסוך‪ ,‬אך לא הוסיפו באותו מעמד או‬
‫מאז מתווה לפתרון אפשרי‪ .‬שתי המדינות מכירות בחשיבותן האחת עבור השנייה – מבחינת יפן‪ ,‬דווקא נוכח‬
‫המתיחות הקיימת והגואה מול סין‪ ,‬חשוב לשמור על ערוץ ידידותי לקרמלין‪ ,‬שיוכל בעת הצורך להרגיע את‬
‫הצדדים‪ .‬מבחינת הרוסים‪ ,‬הם קיוו כי הידוק היחסים יערער את היחסים של יפן עם ארה"ב אך לא כך קרה ‪-‬‬
‫פוטין ואבה נפגשו ‪ 4‬פעמים בחצי השנה האחרונה אך הרוסים לא הצליחו לשכנע את היפנים להימנע משיתוף‬
‫פעולה עם ארה"ב בכל האמור בפיתוח מערכת הגנה מטילים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הכריזו היפנים במדיניות החדשה כי יהדקו‬
‫את שיתוף הפעולה לא רק עם ארה"ב ]‪ ,[5‬אלא גם עם דרום קוריאה‪ ,‬הודו ואוסטרליה‪ ,‬המרכיבות ביחד את מה‬
‫שמכונה "הקשת הדמוקרטית" במזרח אסיה‪.‬‬
‫פוטין עם שי נזו אבה‪ :‬האם ק שרי הא נרגיה יובילו גם לסיום הסכסוך הטריטוריאלי? צילום‪ :‬הקרמלין‬
‫יפן מתחמשת‬
‫מספר שבועות לאחר ההכרזה הסינית על האזור החדש‪ ,‬במהלך שתוכנן טרם הצעד הסיני‪ ,‬הכריזה יפן על‬
‫אסטרטגיה חדש לביטחון לאומי )‪ ,(NSS‬שנועדה בראש ובראשונה להתמודד עם האיום הגובר מצד סין על יפן‬
‫ועל הזירה המזרח‪-‬אסיאתית כולה‪ .‬במסגרת התוכנית החדשה‪ ,‬הצבא היפני יצטייד ב‪ 52-‬כלי רכב אמפיביים‪5 ,‬‬
‫צוללות‪ 17 ,‬מטוסים המסוגלים להמריא ולנחות אנכית‪ 28 ,‬מטוסי קרב ‪ F-35, 3‬כטב"מים לצרכי ריגול ושתי‬
‫משחתות נגד טילים‪ .‬מנגד‪ ,‬מספר הטנקים יצומצם בשליש ל‪.400-‬‬
‫תקציב הביטחון יעלה ב‪ 5%-‬בשנים ‪ 2014-2019‬ויגיע לכ‪ 232-‬מיליארד דולר לכל התקופה‪ .‬יפן תעלה בכך‬
‫למקום ה‪ 4-‬בעולם ברשימת המוציאות הגדולות ביותר על ביטחון‪ ,‬אחרי ארה"ב‪ ,‬סין ורוסיה‪.‬‬
‫אבה מגדיר את המדיניות החדשה כמדיניות שמירת שלום "פרו‪-‬אקטיבית" שתאפשר ליפן "להמשיך במאמצים‬
‫ולתרום אף יותר ושלום עולמי וליציבות"‪ .‬עם זאת‪ ,‬חדי העין הבחינו כי המשפט "שיפור מתון של יכולת הביטחון"‪,‬‬
‫שהוצמד לכל תוכנית הגנה יפנית מאז ‪ ,1995‬הושמט הפעם ובמקומו נכתב "בניית עוצמה הגנתית ביעילות כך‬
‫שתהיה יעילה מאוד" ]‪.[6‬‬
‫"העמדה הסינית כלפי מדינות אחרות והצעדים הצבאיים שלה‪ ,‬ביחד עם חוסר השקיפות שלה בנושאי מדיניות‬
‫הביטחון והיעדים הלאומיים שלה‪ ,‬מהווים איום ליפן ולקהילה הבינלאומית כולה‪ ,‬ומחייבים בחינה מדוקדקת"‪,‬‬
‫נכתב בפרסום הממשלתי‪ .‬בפועל‪ ,‬אם כן‪ ,‬המדיניות האסטרטגית החדשה והרכש המתוכנן‪ ,‬ביחד עם תוכנית‬
‫מוקדמת להקמת כוח ימי חדש שנועד להשתלט על איים מסוימים במידת הצורך‪ ,‬מכוונים כולם לכיוון סין‪.‬‬
‫המוציאות הגדולות ביותר בעולם על ביטחון‪ .‬נתו נים‪SIPRI :‬‬
‫אבה‪-‬איזם‬
‫יפן‪ ,‬וגם מחוצה לה‪ ,‬רבים מאשימים את אבה בניצול המתיחות עם סין על מנת ליישם את המדיניות המיליטנטית‬
‫שלו )מיליטנטית ביחס לנהוג ביפן כמובן(‪ .‬מאמר המערכת ב"‪ ,"Japan Times‬תקף את מדיניותו של ראש‬
‫הממשלה הפופולארי וטען כי ההתחמשות לא תביא ביטחון אלא רק תעורר אץ מרוץ החימוש באזור‪.‬‬
‫התמיכה לה זכה אבה מאז נכנס לתפקידו לפני כשנה היא יוצאת דופן בפוליטיקה היפנית מאז פרש ג'וניצ'ירו‬
‫קויזומי הפופולארי בספטמבר ‪ 2006‬לאחר כהונה של ‪ 5‬שנים וחצי‪ .‬מאז החלה שרשרת מביכה של פוליטיקאים‬
‫שהתיישבו על כסא ראש הממשלה‪ ,‬ונאלצו לפנות אותו אחרי תקופה של ‪ 9‬חודשים במקרה הקצר עד שנה‬
‫ושלושה חודשים במקרה הארוך‪ .‬בסך הכל‪ ,‬שישה ראשי ממשלה כיהנו ביפן בשנים ‪ ,2006-2012‬וכולם סבלו‬
‫משיעורי תמיכה נמוכים להחריד בדעת הקהל‪ .‬הראשון מאותם שישה היה שינזו אבה‪ ,‬שחזר בדצמבר האחרון‬
‫לעמדת ההנהגה‪ .‬הפעם‪ ,‬הוא נהנה משיעורי תמיכה גבוהים שנעו לכל אורך השנה מעל ‪ ,60%‬גם לו באופן‬
‫אישי וגם לממשלה שהקים‪.‬‬
‫אלא שהפופולאריות של אבה נפגעה בתחילת החודש‪ ,‬בעקבות חקיקה שנויה במחלוקת שקידם‪ .‬במטרה‬
‫להילחם בהדלפות מידע‪ ,‬כך העמדה הרשמית של ממשלתו של אבה‪ ,‬קודמה חקיקה שמאפשרת לממשלה לסווג‬
‫מידע ב‪ 23-‬נושאים שונים דוגמת ביטחון‪ ,‬דיפלומטיה‪ ,‬מודיעין‪ ,‬מלחמה בטרור וכדומה ובכך למנוע פרסום שלו‪.‬‬
‫עונשם של המדליפים יהיה עד ‪ 10‬שנים בכלא‪ .‬באותה חקיקה‪ ,‬נקבע גם כי לעיתונאים ועובדי המגזר הפרטי‬
‫אסור לעודד הדלפות מידע כאלו "באמצעים מוגזמים"‪ ,‬או להסתכן ב‪ 5-‬שנות מאסר ]‪.[7‬‬
‫אבה טוען כי החוק הכרחי על מנת לאפשר לבנות בריתה של יפן ובראשן ארה"ב לחלוק מידע עם היפנים ללא‬
‫חשש‪ .‬מתנגדי החוק‪ ,‬ואלו אינם מוגבלים רק לאופוזיציה‪ ,‬רואים בכך איום ישיר על חופש העיתונות ופגיעה בזכות‬
‫הציבור לדעת‪ .‬מכיוון שלמפלגתו של אבה רוב בשני בתי הפרלמנט‪ ,‬החוק עבר שם ללא קשיים מיוחדים‪ ,‬למרות‬
‫שאלפים הפגינו מחוץ לפרלמנט‪ .‬דווקא ההסבר שניסה אבה לתת מעיד עד כמה מסוכן החוק הזה‪" :‬יש חוסר‬
‫הבנה‪ ,‬אני רוצה להדגיש כי זה ברור שפעילות דיווח עיתונאית רגילה )כך במקור‪ ,‬א‪.‬ל‪ .‬י‪.‬ב‪ (.‬לא תגרור ענישה‬
‫בעקבות החוק החדש" ]‪.[8‬‬
‫הצבת גבול כזה על חופש העיתונות‪ ,‬כשהיא מצטרפת באותו חודש להגדלת תקציב הביטחון‪ ,‬רכש צבאי חדש‬
‫והקמה של מועצה לביטחון לאומי כגוף מפקח חדש‪ ,‬מגבירה את החשש בקרב שכנותיה של יפן‪ ,‬כולל דרום‬
‫קוריאה‪ ,‬וגם בקרב חלקים בציבור היפני‪ ,‬מפני ההשלכות ארוכות הטווח של המדיניות שמקדם אבה‪ .‬בימים‬
‫שלאחר אישור החוק להגנה על המידע‪ ,‬צנח שיעור התמיכה באבה ב‪.[9] 10%-‬‬
‫החלטתו לבקר במקדש יסוקוני השנוי במחלוקת‪ ,‬שם מונצחים חללי המלחמות של יפן אך גם פושעי מלחמה‬
‫יפנים מהתקופה האימפריאליסטית שלה‪ ,‬הקפיצה את הסינים והדרום קוריאנים‪ .‬הצהרתו במקדש כי הצעדים‬
‫שהוא נוקט נועדים להבטיח כי יפן לא תצטרך לצאת לעוד מלחמות‪ ,‬וההסברים מלשכתו כי ראש הממשלה ביקש‬
‫במקדש לא בביקור ממשלתי רשמי אלא כאזרח פרטי‪ ,‬לא סייעו במאומה למתן את ההצהרות מבייג'ינג וסיאול‬
‫]‪.[10‬‬
‫שי נזו עם סגן נ שיא ארה"ב‪ ,‬ג'ו ביידן ‪ -‬יפן עדיין זקוקה לאמריק נים‪ .‬צילום‪ :‬הבית הלבן‬
‫התקופה הקרובה‬
‫בחודשים הקרובים‪ ,‬נראה כי דבר‪ ,‬למעט אולי משבר כלכלי חריף שיפרוץ‪ ,‬לא יוכל למנוע עלייה במתיחות בין יפן‬
‫לסין‪ .‬סין תאכוף בגאווה סמכותה על האזור החדש שהכריזה‪ ,‬בזמן שאבה יתחיל לתכנן את השלב הבא במדיניות‬
‫הביטחון שלו – שינוי החוקה על מנת לאפשר ייצוא של נשק והחזקת נשק התקפי‪ .‬סין גם עשויה להכריז על אזור‬
‫דומה בדרום מזרח אסיה‪ ,‬אזור צפוף ושנוי במחלוקת הרבה יותר מים סין המזרחי‪ .‬צעד כזה‪ ,‬אם כן‪ ,‬עשוי להביא‬
‫את הסינים למצוא עצמם מול מספר לא קטן של מדינות‪ ,‬לא סיטואציה רגילה עבורם‪.‬‬
‫בד בבד עם המתיחות הגוברת בין יפן לסין‪ ,‬משלים קים ג'ונג און את השתלטותו על צפון קוריאה‪ .‬הדיווחים על‬
‫הדחת הדוד שהיה מספר ‪ 2‬בשלטון‪ ,‬ג'אנג סונג ת'אאק‪ ,‬הפתיעה רבים במערב‪ .‬בדצמבר ‪ ,2011‬במאמר‬
‫"שושלת קים" כתבנו כך‪" :‬התחרות על השלטון בצפון קוריאה עשויה לארוך חודשים‪ ,‬או אפילו כמה שנים‪ ,‬כפי‬
‫שהיה בתקופת העברת השלטון לקים‪ ,‬שנמשכה כ‪ 4-‬שנים‪ .‬הזוג ג'אנג )למעשה אשתו היא דודתו של קים –‬
‫א‪.‬ל‪.‬י‪.‬ב( מעוניין בהמשך שלטונו של קים‪ ,‬כשהם מנצלים את הלגיטימציה הציבורית ממנה הוא נהנה כדי להנהיג‬
‫את המדינה מאחורי הקלעים‪ ...‬בסופו של דבר‪ ,‬אם צפון קוריאה לא תקרוס כלכלית‪ ,‬יוכרע המאבק הזה לטובת‬
‫אחד מהצדדים‪ ,‬קים או ג'אנג‪ ,‬ולאחר מכן ניתן יהיה להתייחס לעמדה צפון קוריאנית עדכנית לגבי איחוד‬
‫הקוריאות או כל סוגיה אחרת"‪.‬‬
‫תהא הסיבה אשר תהא‪ ,‬אין כמעט חולק על כך שהחיסול הזה מסמל את סיומו המוצלח של השתלטות הנשיא‬
‫הצעיר על השלטון במדינה הטוטליטארית‪ .‬כעת‪ ,‬יכול קים ג'ונג און לבחור באיזו דרך שיחפוץ‪ .‬אינדיקציות‬
‫ראשונות כי ניסוי גרעיני רביעי בדרך‪ ,‬אינן מרמזות טובות לאלו שציפו לשקט בזירה‪.‬‬
‫הערות‬
‫‪ .1‬עוד על הסכסוך סביב האזור במאמר "ה שד הלאומי"‪ ,‬בגיליון ספטמבר ‪ 2012‬של סיקור ממוקד‬
‫‪2. Josh Lederman, "Joe Biden mum on airspace tensions after meeting w ith China's Xi Jinping", AP, 04/12/2013‬‬
‫‪3. Michelle FlorCruz, "South Korea's Asiana Airlines And Korean Air Abide By Chinese Air Defense Identification‬‬
‫‪Zone (ADIZ)", International Business Times, 12/12/2013‬‬
‫‪ .4‬עוד על העסקה ההיא‪ ,‬במאמר "פוטין מפ שיל שרוולים"‪ ,‬בגיליון אוגוסט ‪ 2012‬של סיקור ממוקד‬
‫‪5. Yoko Kubota, "Japan, Russia agree to cooperate on security as China rises", Reuters, 02/11/2013‬‬
‫‪6. "Japan boosts military forces to counter China", BBC New s, 17/12/2013‬‬
‫‪7. Justin McCurry, "Japan w histleblow ers face crackdow n under proposed state secrets law ", The Guardian,‬‬
‫‪05/12/2013‬‬
‫‪8. "Shinzo Abe dismisses opposition to Japan state secrets legislation", South China Morning Post, 16/12/2013‬‬
‫‪9. Dan Kedmey, "Support for Japan’s PM Abe Plunges on Controversial Bill", Times, 10/12/2013‬‬
‫‪10. "Japan PM Shinzo Abe visits Yasukuni WW2 shrine", BBC New s, 26/12/2013‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לאתר סיקור ממוקד‬
‫בק שות להוצאת חומר ניתן להפ נות ל‪[email protected]‬‬
‫יפן מגלה את עצמה‬
‫החברה היפנית מחפשת שיקום כולל‬
‫אלון לוין‪ ,‬יובל בוסתן‬
‫נובמבר ‪2013‬‬
‫שיוך‪ :‬אסיה‬
‫ההתפוררות החברתית שחוותה יפן‪ ,‬התפוררות שכללה משבר כלכלי מתמשך‪ ,‬משבר‬
‫מנהיגותי מתמשך ופגיעה שיטתית בערכים מסורתיים של החברה היפנית לטובת אימוץ‬
‫התרבות המערבית‪ ,‬נעצרה כתהליך עם פגיעת הצונאמי במדינה‪ .‬האסון הלאומי ניער את‬
‫החברה היפנית שמחפשת אך דרכים להמציא את עצמה מחדש‪ .‬בתוך האווירה הזו שב‬
‫ראש הממשלה ב‪ 2006-‬שינזו אבה‪ ,‬הפעם כשהוא נישא על גלי הערצה‪ .‬כעת‪ ,‬עם כניסתו‬
‫לשנה השנייה בתפקיד‪ ,‬המשך חובת ההוכחה עליו – האם יצליח להביא את יפן להמציא‬
‫את עצמה מחדש?‬
‫ב‪ 16-‬בדצמבר ‪ ,2012‬הצליחה המפלגה הליברלית‪-‬דמוקרטית של יפן‪ ,‬מפלגת השלטון הכמעט נצחית‪ ,‬לשוב‬
‫לשלטון בהובלתו של ראש ממשלה חדש‪-‬ישן‪ ,‬שינזו אבה‪ .‬ניצחונו הסוחף‪ ,‬יותר מ‪ 60%-‬ממושבי הפרלמנט‪ ,‬היה‬
‫אינדיקציה לפופולאריות הרבה שלה הוא זוכה מהציבור היפני‪ ,‬בניגוד גמור לתמיכה המעטה שממנה נהנה‬
‫בקדנציה הראשונה כראש ממשלה‪.‬‬
‫אבה זכה בבחירות הראשונות שנערכו לאחר הצונאמי הקטלני שפגע ביפן כתוצאה מרעידת אדמה בעוצמה של‬
‫‪ 9‬בסולם ריכטר‪ ,‬צונאמי שגם גרם לדליפה בכורים גרעיניים ביפן ולנזקים אדירים בגוף ובנפש‪ .‬ממשלת יפן‬
‫שלאחר האסון התקשתה להתמודד עם המכה שנחתה על המדינה והפכה למעשה לקורבן נוסף שלה –‬
‫האופוזיציה כפתה בחירות מוקדמות‪ ,‬ושינזו אבה כאמור הוביל לניצחון‪.‬‬
‫אבה עשה מה ששורה‬
‫עתיקה ואדירה שמנסה‬
‫נרחב ולשיעורי תמיכה‬
‫שלאחר מלחמת העולם‬
‫מורו הפוליטי של אבה‪.‬‬
‫ארוכה של ראשי ממשלה כשלו מלעשות והוא להציג חזון של ממש עבור יפן‪ ,‬תרבות‬
‫להבין את דרכה מאז מלחמת העולם השנייה‪ .‬בעשותו זאת זכה אבה לקרדיט ציבורי‬
‫שנעו רוב השנה סביב ‪ ,60%-70%‬מספרים דמיוניים למי שמצוי בפוליטיקה היפנית‬
‫השנייה‪ ,‬אפילו בהשוואה לימיו של ג'וניצ'ירו קויזומי הפופולארי בתפקיד ראש הממשלה‪,‬‬
‫מ טבע לשון ח דש הפ ך לשימושי בקרב התקשורת ביפן ומחוצה לה והוא אבנומיקס‪ֵ ,‬הלחם של המילים אבה‬
‫וכלכלה‪ ,‬שבה לתאר את השינוי שמבצע אבה‪ .‬בבסיס השינוי‪ ,‬רתימת הדפלציה שחונקת את הכלכלה היפנית‬
‫כמעט שני עשורים לטובת ההתאוששות הכלכלית‪ .‬מדובר במהלך דומה במהותו למהלך שביצעו האמריקנים כדי‬
‫להתמודד עם המשבר הכלכלי אצלם והוא הזרמת כספים אדירה למשק באמצעות הדפסה של כסף ונטילת‬
‫הלוואות‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬בעוד שהאמריקנים הסתכנו ביצירת אינפלציה ובהחלשת הדולר‪ ,‬עניין בעייתי בחברה המבוססת על צריכה‬
‫פרטית ואשר המטבע שלה הוא הילך מרכזי בעולם‪ ,‬הרי שהזרמת הכסף לשוק היפני עוררה את היזמים השונים‬
‫שנמנעו עד כה מלעשות משהו בשל ירידת המחירים הקבועה‪ ,‬העבירה את המשק היפני לראשונה מזה ‪ 15‬שנה‬
‫לאינפלציה קלה‪ ,‬גרמה לפיחות של ‪ 20%‬בערך היין לעומת הדולר ובכך שיחקה לידי היצואנים‪ .‬ישנם המבקרים‬
‫את המדיניות המתערבת של אבה בכלכלה היפנית אך לפי שעה הוא מראה תוצאות ‪ -‬מטרת המדיניות הזו היא‬
‫גם להשיג צמיחה ריאלית של ‪ ,2%‬המתחשבת באינפלציה של ‪.2%‬‬
‫אבה לא הגיע לתפקידו רק כי רצה לעורר את המשק היפני אחרי שנות קיפאון ארוכות – הוא רצה ברפורמה‬
‫עמוקה בחברה היפנית‪ ,‬והוא יודע היכן ללחוץ‪ .‬אחת הנקודות המטרידות את היפנים היא ההזדקנות של החברה‬
‫היפנית כתוצאה מירידה חדה בפריון של האישה היפנית מצד אחד‪ ,‬ובמערכת בריאות ורווחה משוכללות‬
‫שהאריכו את חיי היפני הממוצע לשיעורי שיא ביחס לעולם‪ .‬בעיית ההזדקנות הזאת מתנגש עם מערכת הפנסיה‬
‫הנדיבה של יפן ותורמת רבות למעמסה הכלכלית שהחברה היפנית חווה‪ ,‬ולא פחות קריטי מכך‪ ,‬מעמידה את‬
‫עתיד החברה היפנית תחת סימן שאלה ]‪.[1‬‬
‫כדי לסבר את האוזן‪ ,‬בשנת ‪ 1955‬היו ‪ 11.5‬יפנים בגיל העבודה לכל אדם בן ‪ 65‬ומעלה‪ .‬כיום המספר עומד על‬
‫‪ 2.5‬והוא צפוי להמשיך ולרדת עד ל‪ 1.3-‬ב‪ .2060-‬באותה שנה תגיע האוכלוסייה היפנית הכללית‪ ,‬שמספרה נע‬
‫כיום סביב ‪ 127‬מיליון בני אדם‪ ,‬ל‪ 87-‬מיליון בלבד‪ ,‬תופעה שקיבלה את הכינוי "הג'נוסייד השקט"‪ .‬המשמעות היא‬
‫שבתוך שני דורות יצטרך כל עובד יפני לפרנס קשיש בנוסף למשפחתו‪ ,‬מציאות נטולת עתיד אמיתי ]‪.[2‬‬
‫לזכות היפנים חייבים לזקוף את העובדה שהם חברה עתיקה‪ ,‬בעלת יכולת המצאה מחדש‪ ,‬והם אלה שיצטרכו‬
‫כנראה ללמד את העולם כיצד להתמודד עם תוצאות תהליך ההזדקנות החברתי‪ ,‬ששייך לכל העולם המערבי‬
‫ולמדינות רבות נוספות‪ .‬לפי שעה‪ ,‬אבה לא הציג דרך להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה כמו עידוד ילודה‪ ,‬אלא‬
‫רק מבקש לבצע רפורמה עמוקה במבנה השכר‪ ,‬הפנסיה ושוק העבודה היפני כדי להגדיל את הפריון ובכך‬
‫לפצות על המספר הקטן והולך של ידיים עובדות ביפן‪.‬‬
‫בעוד שהרפורמות הכלכליות שלו זוכות להערכה בדרך כלל‪ ,‬אם כי גם לביקורת מצד פרשנים שמתנגדים לדרך‬
‫הקיינסיאנית שבה הולך בדרך כלל אבה ואשר חיזקה את משבר החוב בעולם המערבי‪ ,‬אבה מבקש להחזיר‬
‫עטרה ליושנה ביפן ולהשיב את הכבוד הלאומי היפני אם להתבטא כך‪ ,‬מהלך שזוכה לעידוד בקרב רוב החברה‬
‫היפנית אך מעלה תהיות וחששות רבות בסין ובשתי הקוריאניות‪ ,‬קורבנות עבר של הלאומנות היפנית‪.‬‬
‫שיעורי הלידה ביפן בצ ניחה‪ .‬גרף‪ :‬דמו‪ ,‬ויקיפדיה‬
‫מחזיר עטרה ליושנה‬
‫מאות חברי פרלמנט ושאר מכובדים נהרו אל האולם שממוקם לא הרחק מהפרלמנט היפני בטוקיו‪ .‬הבניין‬
‫שאובטח בכבדות‪ ,‬אירח באותו אירוע באופן נדיר למדי את הקיסר היפני אקיהיטו בן ה‪ ,79-‬וראש הממשלה היפני‬
‫התכבד לשאת נאום‪.‬‬
‫ב‪ 28-‬באפריל ‪ 2013‬ציינה יפן חג לאומי חדש – "יום השבת הריבונות"‪ .‬חג זה‪ ,‬מיוזמתו של ראש הממשלה‬
‫אבה‪ ,‬מציין את היום שבו הסתיים באופן רשמי הכיבוש האמריקני במדינת האי‪ 28 ,‬באפריל ‪ ,1952‬כיבוש מימי‬
‫אביו של הקיסר הנוכחי‪ ,‬הירוהיטו‪ ,‬ששלט ‪ 63‬שנה ביפן עד ‪.1989‬‬
‫במעמד זה אמר אבה כי "יום זה נועד לחדש את תחושת התקווה והנחישות למען העתיד"‪ .‬לדבריו‪" ,‬תפקידנו‬
‫להפוך את יפן לחזקה ולכזו שמדינות אחרות יכולות להישען עליה"‪ .‬בצד השני של ים סין נותרו כעוסים וחוששים‬
‫הסינים והקוריאנים שרואים באירוע זה תוספת לאומנית לממשל אבה‪ ,‬שלדעתם כבר מחזיק במנות גדושות‬
‫מהתבלין הזה ]‪.[3‬‬
‫יפן היא מדינה שלאורך ההיסטוריה שלה הצליחה להדוף כל ניסיון לפלוש אליה ולכבוש אותה‪ ,‬עד לתבוסה‬
‫המוחלטת לארה"ב ב‪ .1945-‬הסיבה לכך נעוצה בהיות יפן מדינת אי בין היתר אולם בקרב היפנים רווחה‬
‫האמונה כי אף כוח לא יכול ליפן‪.‬‬
‫שי נזו אבה ‪ -‬סוף למ שבר המ נהיגות? צילום‪ :‬האתר הרי שמי‬
‫להשתקם בהצלחה‬
‫אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא ניסיון המונגולים לפלוש אליה במאה ה‪ ,13-‬במקביל לירידת העוצמה של‬
‫האימפריה שבה ג'נגיס חאן ואשר הגיעה ב‪ 1260-‬לשיא התפשטותה ‪ -‬ב‪ ,1274-‬התקרב צבא מונגולי שהורכב‬
‫מ‪ 40,000-‬לוחמים ב‪ 900-‬ספינות אל עבר האי קיושו‪ ,‬הדרומי מקרב האיים הגדולים שמרכיבים את יפן‪ .‬מולו‬
‫המתינו על החוף ‪ 10,000‬סמוראים‪ .‬לצד הסמוראים עמד מזג האוויר‪ ,‬והסערות והסופות הקשו על הכוח הפולש‬
‫ללחום עד שהוא נאלץ לסגת לאור האבדות הכבדות‪ .‬לאחר מכן החלו היפנים בבניית חומה שתמנע ניסיונות‬
‫פלישה בעתיד‪ .‬המונגולים מצדם שלחו משלחות דיפלומטיות כדי לנסות ולהסדיר את היחסים עם יפן‪ ,‬אך כל‬
‫המשלחות נרצחו על ידי היפנים‪.‬‬
‫‪ 7‬שנים לאחר מכן‪ ,‬הגיעו יחסי יפן והמונגולים לרגע האמת – ‪ 140,000‬לוחמים מונגולים על גבי ‪ 5,000‬ספינות‬
‫ניסו לחדור מאותה נקודה‪ .‬מולם המתינו על החוף ‪ 40,000‬מגנים יפנים בלבד‪ .‬שוב נאבקו המונגולים עם איתני‬
‫הטבע – טייפון היכה במונגולים בעודם בספינות‪ ,‬בעוד שהלוחמים היפנים יכלו להרוג ללא מאמץ את פליטי‬
‫הסופה‪ .‬שתי הסופות זכו לכינוי "רוחות האלים" או קאמי‪-‬נו‪-‬קזה‪ ,‬מה שחיזק את האמונה היפנית בדבר השגחה‬
‫עליונה ששומרת על יפן‪.‬‬
‫בהיסטוריה היפנית ישנם שני צמתים מעניינים שבהם הבינה החברה היפנית כי היא נמצאת בנחיתות מבנית‬
‫ביחס ליריבותיה‪ .‬בשני המקרים היא הוכיחה חיוניות ורצון ללמוד מהיריבה‪ ,‬ובכך לעבור רפורמה שתאפשר את‬
‫המשך ההתפתחות החברתית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 645‬הייתה החברה היפנית שקועה במאבקי כוח פנימיים כתוצאה מהמבנה השבטי שלה‪ .‬הקיסר קוטוקו‬
‫ביקש ללמוד מהסינים כיצד לנהל קיסרות בצורה יעילה‪ .‬הוא שלח מלומדים יפנים לסין כדי לנסות ולהבין את‬
‫סודות עוצמתה‪ .‬שש משלחות שונות הגיעו לסין‪ ,‬חלקן נותרו שם ‪ 20‬שנה ויותר‪ .‬המשכילים היפנים למדו הכל –‬
‫את שיטת הכתיבה הסינית‪ ,‬הספרות‪ ,‬הקונפוציוניזם והבודהיזם‪ ,‬הארכיטקטורה הסינית ואפילו ביקשו לחקות‬
‫עניינים פולקלוריסטים יותר כגון הרגלי התזונה והלבוש‪ .‬רפורמה זו כונתה רפורמת טאיקה והשפעותיה ניכרות‬
‫עדיין ביפן של ימינו‪ .‬בשורה התחתונה‪ ,‬שיטת השלטון האימפריאלי הסיני אומצה ביפן והונהגה כך במשך שנים‬
‫רבות‪ ,‬ובכך הביאה לריכוזיות רבה יותר בחברה השבטית היפנית ולאחדות‪.‬‬
‫במאה ה‪ ,12-‬שבה יפן להיות חברה פיאודלית בהובלת השוגונים והסמוראים‪ ,‬כשלקיסר שמור תפקיד מצומצם‬
‫ביותר‪ ,‬ועיקר חוקו בסמליותו‪ .‬במשך כשבע מאות שנה חיה יפן תחת השיטה הפיאודלית עד שבמאה ה‪ 19-‬מנו‬
‫הסמוראים ‪ 1.9‬מיליון בני אדם‪ ,‬פי עשר יותר מהאצולה הצרפתית ערב המהפכה ב‪ ,1789-‬והם הטילו מעמסה‬
‫כבדה ביותר על הכלכלה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מעורבותן של מעצמות זרות רבות במתרחש בסין ולאחר מכן ביפן‪ ,‬אילצה את‬
‫הקיסר היפני לתור אחר רפורמה עמוקה שתביא ליישור קו עם המעצמות החזקות בעולם‪ .‬החשש היפני היה‬
‫שאם יתעלמו ממאזן הכוחות שנטה לרעתם‪ ,‬יעמדו בפני סכנה של השתלטות זרה‪.‬‬
‫ב‪ ,1868-‬נשלחו משלחות יפניות רבות לאירופה ולארה"ב כדי ללמוד מהתרבויות החזקות ביותר בעולם מבחינה‬
‫צבאית וכלכלית‪ ,‬את סודות עוצמתן‪ .‬הידע שנצבר מהמסעות האלה עמד בבסיס רפורמת מייג'י‪ ,‬אם כי הרפורמה‬
‫התחילה עוד קודם להגעת המשלחות‪ .‬היפנים ביטלו את עקרונות החברה המעמדית והנגישו את החינוך לכל‬
‫החברה‪ .‬בנוסף הם ביצעו מהפכה תעשייתית אדירה ביפן‪ ,‬כולל בנייה מסיבית של תשתיות והיפתחות לעולם‪ .‬מצי‬
‫סוחר של ‪ 26‬ספינות ב‪ 1873-‬היו ליפנים בדיוק ‪ 40‬שנה לאחר מכן לא פחות מ‪ 1,512-‬ספינות קיטור‪ .‬גם מסילות‬
‫ברזל בין מרכזי האוכלוסין נמתחו וקיצרו את זמני הנסיעה בתוך יפן בצורה דרמטית‪ .‬הצבא היפני הקיסרי‪,‬‬
‫שהתבסס על טכניקות הלחימה העתיקות של הסמוראים‪ ,‬הפך לצבא מודרני עם נשק חם ודוקטרינות לחימה‬
‫חדשניות‪.‬‬
‫כמה עשרות שנים לאחר מכן‪ ,‬מ‪ 1912-‬ואילך‪ ,‬תהיה יפן לאחת המעצמות החזקות ביותר בעולם‪ ,‬הן צבאית והן‬
‫כלכלית‪ ,‬והיא תשלוט על שטחים נרחבים במזרח היבשת‪ ,‬כולל סין עצמה‪.‬‬
‫התבוסה היפנית במלחמת העולם השנייה‪ ,‬שבעקבותיה הייתה יפן תחת כיבוש לראשונה בתולדותיה‪ ,‬יצרה‬
‫תחושה של אמביוולנטיות בקרב היפנים‪ .‬מצד אחד‪ ,‬היפנים הביעו הערכה רבה לשיטות הייצור והניהול‬
‫האמריקניות שיצרו את הכלכלה האדירה בהיסטוריה העולמית‪ .‬בשנת ‪ 1945‬ייצרו האמריקנים ‪ 50%‬מהתמ"ג‬
‫העולמי‪ .‬מצד שני‪ ,‬ההשפעה האמריקנית כחברה פתוחה יחסית וליברלית‪ ,‬התנגשה בנקודות רבות עם מסורות‬
‫של חברה שמרנית ביותר כגון ביחס לנשים‪ ,‬יחס ללאום ולדת ועוד‪ .‬היפנים הפנו את רוב מרצם לשיקום הכלכלי‬
‫שלי ארצם ובהצלחה מדהימה – ממדינה הרוסה שספגה שתי פצצות אטום בהפרש של שלושה ימים ו‪ 2.5-‬מיליון‬
‫מבניה מתו במלחמה‪ ,‬הפכה תוך ‪ 23‬שנה לכלכלה השנייה בגודלה בעולם‪ ,‬ואף לכלכלה שבסוף שנות ה‪80-‬‬
‫דובר בה כמי שתעקוף את הכלכלה האמריקנית‪ ,‬כפי שמתייחסים כיום לכלכלה הסינית‪.‬‬
‫חיילים יפ נים ‪ -‬רחוקים מהאימפריה של אמצע המאה שעברה‪ .‬צילום‪ :‬צבא ארה"ב‬
‫הניהונג'ינרון‬
‫ברקע הצמיחה הכלכלית‪ ,‬נוצר ז'אנר ספרותי חדש‪ ,‬או לכל הפחות זכה לעניין לאומי נרחב והוא הניהונג'ינרון‪,‬‬
‫שפירושו הלכה למעשה הוא האופן שבו היפנים בעיקר תופסים את עצמם מבחינה לאומית‪ .‬במסגרת זו נכתבו‬
‫כ‪ 700-‬ספרים בשנים ‪ 1946-1978‬על ידי שורה של חוקרים וסופרים‪ ,‬ובהם פילוסופים‪ ,‬סופרי דרמה‪,‬‬
‫אנתרופולוגים‪ ,‬היסטוריונים‪ ,‬בלשנים‪ ,‬מדענים‪ ,‬עיתונאים‪ ,‬פסיכולוגים ועוד‪ .‬כשישית מהספרים נכתבו על ידי‬
‫חוקרים זרים המכירים את התרבות היפנית מקרוב ומהווים מעין תת‪-‬ז'אנר‪ ,‬אך הרוב כאמור נכתב על ידי יפנים‪.‬‬
‫יש המנכסים ספרות מוקדמת יותר לניהונג'ינרון‪ ,‬והדיון נוגע כמובן לחוקרי החברה היפנית‪ .‬אולם אין ויכוח כי‬
‫עיקר ההתעוררות של בחינת מהותה של החברה היפנית ועוד על ידי החברה עצמה קשורה בטבורה לתבוסה‬
‫הגדולה שנחלה יפן במלחמת העולם השנייה‪ ,‬תבוסה שפגעה בכבוד הלאומי היפני והעמידה את היפנים בפני‬
‫מבוכה אדירה של זהות‪.‬‬
‫מתוך הבלבול הזה ביקשו היפנים למצוא את הייחודיות שלהם ולבדל עצמם מן התרבות המערבית שאליה נשאבו‬
‫באמביוולנטיות רבה – מכאן ואילך תנסה יפן למצוא דרך שתשלב את מה שהם מכנים "הרוח היפנית" עם‬
‫טכנולוגיה וידע מערבי שאפשרו ליפן להפוך ממדינה הרוסה למעצמה טכנולוגית וכלכלית אדירה‪.‬‬
‫הגרסה המוסכמת על רוב החוקרים בתחום הניהונג'ינרון היא שהעם היפני הוא עם יחידאי‪ ,‬הומוגני באתניות‬
‫שלו‪ ,‬בעל שפה שאינה דומה מבחינה דקדוקית לאף שפה אחרת‪ ,‬כתוצאה מהיותו עם שחי באי אשר הדף את כל‬
‫המנסים לפלוש אליו ולא התערבב עם אומות אחרות‪ .‬זאת למשל‪ ,‬בניגוד לעמים ביבשת אסיה‪.‬‬
‫אולם ההצלחה הכלכלית היפנית שהגיעה כאמור לנקודת שיא ב‪ ,1968-‬החלה להיחלש בשל שורה של בעיות‬
‫מבניות בכלכלה היפנית עד שבשנות ה‪ 90-‬פסק המשק היפני כמעט לחלוטין מלצמוח ומסוף אותו עשור גם‬
‫פסקה האינפלציה במדינה‪ .‬אובדן הדהירה הכלכלית שחררה בעיות חברתיות רבות שהועצמו לנוכח תהליך‬
‫ההזדקנות המהיר של יפן‪ .‬כעת החלו היפנים לשקוע בשורה של משברים נוספים כולל משבר מנהיגות שהוביל‬
‫לשלטונם של שבעה ראשי ממשלה מאז פרישתו של קויזומי ב‪ ,2006-‬איש מהם כולל אבה בקדנציה הראשונה‪,‬‬
‫לא הצליח לשלוט יותר משנה‪ .‬משבר הזהות היפני‪ ,‬אם כן‪ ,‬הוביל לדרישה חברתית להשבת סמלי העבר‬
‫ולהגברת הגאווה הלאומית‪.‬‬
‫יום השבת הריבונות היפני הוא רק משורת צעדים שמבצע אבה כדי להשיב את הגאווה הלאומית ליפנים‪.‬‬
‫בספטמבר השנה נבחרה העיר טוקיו לאחר את האולימפיאדה ב‪ .2020-‬עיר זו כבר אירחה אולימפיאדה בעבר‪,‬‬
‫בשנת ‪ 1964‬ונכשלה בהשגת האירוח ב‪ .2016-‬הזכייה גרמה לשמחה רבה ביפן ועיריית טוקיו כבר הקצתה‬
‫בעצמה ‪ 3.8‬מיליארד דולר להוצאות על האירוח‪ ,‬עוד בטרם הממשלה החלה להעביר כספים בעצמה‪ .‬ביפן‬
‫מקווים שאירוח האולימפיאדה‪ ,‬תשע שנים לאחר הצונאמי‪ ,‬יסייע בשיקום הכולל של יפן‪ ,‬לא רק בבניית התשתיות‬
‫אלא גם בשיקום הזהות הלאומית‪.‬‬
‫ניסיון נוסף לחיזוק הלאומיות מבצע ראש הממשלה אבה בביקוריו במקדש יסוקוני‪ ,‬מקדש השינטו ביפן שנבנה‬
‫לזכר ‪ 2.5‬מיליון חללי ‪ 13‬מלחמות ותקריות שבהן הייתה מעורבת יפן מאז ‪ ,1867‬מתוכם ‪ 2.1‬מיליון חללי‬
‫מלחמת העולם השנייה כולל ‪ 14‬פושעי מלחמה‪ .‬פשעי המלחמה היפנים בוצעו בעיקר נגד הסינים והקוריאנים‬
‫אך גם נגד עמים אחרים באסיה‪ .‬סין וגם דרום קוריאה מתנגדות לביקוריו של אבה במקדש ורואות בביקורים אלה‬
‫פרץ של לאומנות שמזכיר את הפאשיזם היפני של שנות ה‪ .30-‬אבה אגב נהג לפקוד את המקדש גם בקדנציה‬
‫הקודמת והוא תמיד נחשב לנץ ביטחוני‪.‬‬
‫סקר שנערך ביפן בסוף השנה‪ ,‬העלה כי כ‪ 70%-‬מהנשאלים סברו שראש המשלה שלהם צריך יותר להתחשב‬
‫בהשלכות הדיפלומטיות של מעשיו ולכן לוותר על הביקורים הללו‪ .‬רבע מהיפנים התנגדו להתחשבות הזו‪ ,‬ו‪43%-‬‬
‫אף הביעו הערכה כלפי המהלך‪ 54% .‬אף תומכים בהקמת אתר זיכרון חדש למתי המלחמה ללא פושעי‬
‫המלחמה‪ ,‬לעומת התנגדות מצד ‪ .39%‬למרות שיש ציבור גדול שמזדהה עם מהלכי אבה‪ ,‬ניתן לומר כי החברה‬
‫היפנית ככלל מציבה לראש הממשלה מעין גבול – מעוניינים בחיזוק הזהות הלאומית אך לא על חשבון היחסים‬
‫עם מדינות אחרות ובוודאי שלא לעורר את רוחות העבר‪.‬‬
‫המאבק על הבעלות על איי סנקוקו הוא נדבך נוסף בפרץ הלאומיות המחודש ביפן‪ .‬אמנם המאבק הוא בן כמה‬
‫שנים‪ ,‬אולם כעת מוביל אותו מהצד היפני אבה‪ ,‬והוא מציג עמדה בלתי מתפשרת בסוגיה‪ .‬מבחינת היפנים‪,‬‬
‫האיים מצויים מספיק זמן תחת שלטונם כדי להיחשב שלהם והם סבורים כי הסיבה היחידה שסין פתאום מביעה‬
‫בהם עניין נובעת אך ורק מהסיכוי להימצאות נפט בים שמסביבם ]‪.[4‬‬
‫מקד ש יוסוקו ני ‪ -‬ביקוריו של אבה במקום נועדו לחיזוק הלאומיות היפ נית‪ .‬צילום‪ :‬וואי‪ ,‬ויקיפדיה‬
‫שיקום לאומי‬
‫תיאוריית הדורות של החוקרים שטראוס והאו שהצגנו לפני שנה בדיוק ]‪ ,[5‬חקרה אמנם את החברה‬
‫האמריקנית‪ ,‬אולם החברה היפנית שלאחר מלחמת העולם השנייה מציגה שלבים דומים בהתפתחותה‪ .‬השלב‬
‫הראשון לאחר המלחמה הוא שלב הבנייה שבו הייתה מצויה יפן מ‪ 1946-‬לערך עד ‪ ,1968‬עת הגיעה כאמור‬
‫למעמד של הכלכלה השנייה בגודלה בעולם‪ .‬השלב השני מכונה התעוררות‪ .‬בשנים אלה פשטו ברחבי יפן‬
‫הפגנות נגד המלחמה האמריקנית ביפן בעוד שההנהגה היפנית הצליחה להשיג עסקה לפינוי האמריקנים‬
‫מאוקינאווה‪ ,‬בעוד שאיי סנקוקו עוברים לשליטתה המחודשת של יפן‪ .‬בשלב הזה הפכה יפן מחברה שעיקר‬
‫מרצה מופנה לייצור‪ ,‬לחברה שבה יש דגש על צריכה פרטית‪.‬‬
‫בתחילת שנות ה‪ 90-‬התפוצצו הבועות הכלכליות השונות לאחר שהחריצות היפנית כבר לא יכלה להחזיק צמיחה‬
‫מהירה לבדה‪ ,‬ומחירי הנדל"ן הגואים חנקו את הכלכלה‪ .‬מאז מצויה יפן בדור של היפרמות‪ ,‬כשהמצב הכלכלי‬
‫מתדרדר‪ ,‬מסורות עתיקות ננטשות והחברה הופכת ליותר ויותר אינדיבידואלית‪ .‬אולם מאז הצונאמי ב‪2011-‬‬
‫אפשר לומר שיפן נכנס לדור של משבר שבסיומו היא תחזור להציג חיוניות‪.‬‬
‫ההצלחה של אבה אם כן‪ ,‬היא בהתאמת סוג המנהיגות שלו לצרכי הדור ביפן‪ .‬קשה לחזות כמה שנים יימשך‬
‫המשבר הזה‪ ,‬אולם לקראת סוף העשור הבא יפן אמורה על פי תיאוריה זו להמציא את עצמה מחדש ולמצוא‬
‫פתרונות לבעיות המבניות הקשות שחונקות את הכלכלה‪ ,‬כולל המבנה הגילי של החברה היפנית‪ ,‬מבנה השכר‬
‫והפנסיה ועוד‪.‬‬
‫כחלק מההתעוררות הלאומית אין להתפלא אם יפן תרתום תקציבים נרחבים יותר וכן את עוצמתה הטכנולוגית‬
‫לפיתוח צבא מודרני תוך שינוי החוקה הפציפיסטית שהוכתבה לה על ידי האמריקנים לאחר מלחמת העולם‬
‫השנייה‪ .‬לצעד זה יש משמעות סמלית בהתחלה‪ ,‬כגון הותרת פרק הכיבוש האמריקני באופן סופי מאחור‪ ,‬אך גם‬
‫תהיה לו חשיבות לנוכח ההתעצמות הצבאית הסינית‪.‬‬
‫לפי שעה‪ ,‬הן יפן והן סין אינן מעוניינות בהתנגשות צבאית של ממש אלא רק בהרתעה‪ ,‬אך יש להניח כי השקפה‬
‫זו תשתנה אצל סין קודם שתשתנה אצל יפן ולכן זקוקה יפן יותר מכל לצבא אפקטיבי‪ .‬העובדה שארה"ב מפחיתה‬
‫את הנוכחות שלה בעולם אם כי עדיין לא באזור‪ ,‬מדליקה נורות אדומות אף היא עבור היפנים‪ .‬סין מצויה כל הזמן‬
‫בפיגור של דור או שניים אחרי יפן‪ .‬קצב הצמיחה המהיר של יפן הואט ב‪ 1968-‬עם הכתרתה ככלכלה השנייה‬
‫בעולם והקצב הסיני הואט בשנתיים האחרונות עם עקיפת יפן בדרך להשגת המקום השני בעצמה‪.‬‬
‫הסינים יחוו בשנים הקרובות בעיקר עלייה מהירה נוספת ברמת החיים כולל התחזקות בזירה העולמית‪ ,‬אולם‬
‫החברה הסינית תתמודד עם בעיות של אינדיבידואליזם וכדומה שאתם מתמודד יפן כבר עתה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬הרצון היפני יופנה בעיקר לשיקומה של יפן בעוד שסין‪ ,‬עם עודפים של ביטחון עצמי ממה שהשיגה עד כה‪,‬‬
‫עשויה להיות זו שמכתיבה את הקו האקטיבי יותר נגד יפן‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬הפעולות הלאומיות היפניות מיועדות‬
‫בעיקר לציבור היפני כדי להשיב לעצמו את זהותו וערכיו ומופנית החוצה רק כדי להרתיע‪ .‬הפעולות שנוקטים‬
‫הסינים עשויות להיות כדי להשיג כוח ממש על חשבון יפן תוך סיכון היציבות האזורית‪.‬‬
‫הערות‬
‫‪1. Shinzo Abe, "Japan Is Back", Foreign Affairs, July/August 2013‬‬
‫‪ .2‬עוד על ה נו שא במאמר "הג' נוסייד ה שקט"‪ ,‬גיליון נובמבר ‪ 2008‬של סיקור ממוקד‬
‫‪3. Stanley White, "Japan's Abe says "restoration of sovereignty day" signals hope", Reuters, 28/04/2013‬‬
‫‪ .4‬עוד על כך במאמר "מחלקים את מזרח אסיה"‪ ,‬בגיליון זה‬
‫‪ .5‬גיליון דצמבר ‪2012‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לאתר סיקור ממוקד‬
‫בק שות להוצאת חומר ניתן להפ נות ל‪[email protected]‬‬
‫הגורם הסיני ביחסי ארה"ב‪-‬רוסיה‬
‫פרופסור מיכאיל טרוצקי עם נקודת הסתכלות חשובה על הדינמיקה בין‬
‫המעצמות‬
‫פרופסור מיכאיל טרוצקי‬
‫נובמבר ‪2013‬‬
‫שיוך‪ :‬ארה"ב‪ ,‬סין‪ ,‬רוסיה‬
‫ישנו מחסור מפתיע בדיון מהותי בקהילות עיצוב המדיניות בארה"ב וברוסיה על השפעתה‬
‫של סין על יחסי ארה"ב‪-‬רוסיה‪ .‬לאחר שכמה ספרים ומאמרים משפיעים בנושא הופיעו‬
‫מ‪ 2008-‬עד ‪ ,2011‬נראה כי הושג קונצנזוס על האופי הטקטי של היחסים המתפתחים בין‬
‫בייג'ינג למוסקבה‪ .‬רוב המשקיפים עודם סקפטיים לגבי הסיכויים של היחסים‬
‫הסינו‪-‬רוסיים להתפתח לברית במלוא מובן המילה‪ ,‬בהתחשב בהיקף הסתירות במדיניות‬
‫שתי המדינות‪ .‬על פי קו מנחה זה‪ ,‬בוושינגטון לא צריכים להיות מודאגים מהשלכות‬
‫אפשריות של התקרבות מחדש בין רוסיה לסין על מדיניות ארה"ב כלפי רוסיה‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫שינויים באסטרטגיות הבינלאומיות של מוסקבה ובייג'ינג‪ ,‬כמו גם הסביבה הביטחונית‬
‫הבינלאומית בכללותה‪ ,‬מעידים כי יש צורך לשכתב מסקנות מוקדמות אלו‪.‬‬
‫במהלך השנתיים האחרונות‪ ,‬סין ורוסיה הגבירו את התיאום במדיניותן בנושאים בינלאומיים בעלי חשיבות‬
‫לארה"ב‪ ,‬כולל מלחמת האזרחים בסוריה ותוכנית הגרעין של איראן‪ .‬מספר משקיפים גם עמדו על השפה‬
‫הכמעט זהה בהצהרות סיניות ורוסיות במספר סוגיות מפתח בפוליטיקה האסיאתית שם רוסיה הולכת בדרך‬
‫שמתווה סין‪.‬‬
‫חברת הנפט הגדולה של רוסיה – רוסנפט הממשלתית – נקלעה לחובות למלווים סינים‪ .‬ב‪ ,2009-‬קיבלה‬
‫רוסנפט הלוואה של ‪ 25‬מיליארד דולר מהבנק הסיני לפיתוח לבנות את צינור הנפט ממזרח סיביר לים הפסיפי‪.‬‬
‫ביוני ‪ ,2013‬הושג הסכם בין רוסנפט לשותפותיה הסיניות בנוגע למשלוחי נפט משמעותיים לסין ב‪ 25-‬השנים‬
‫הבאות‪ .‬רוסנפט קיבלה תשלום של ‪ 60‬מיליארד דולר כמקדמה למשלוחי נפט עתידיים לסין‪ .‬באותו החודש‪,‬‬
‫תאגיד הנפט הלאומי של סין רכש ‪ 20%‬ב‪ – Yamal LNG-‬פרויקט פיתוח לניזול גז טבעי הנשלט על ידי נובאטק‬
‫)‪ ,(Novatek‬יצרנית הגז הטבעי השנייה בגודלה של רוסיה ויצואנית אפשרית‪ .‬הייתה זו הפעם הראשונה שחברה‬
‫סינית הורשתה להחזיק במניות במיזם משותף להפקת גז טבעי ברוסיה‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬רוסיה וסין עורכות במשותף מספר גדל והולך של תמרונים צבאיים בהיקף גדול )כמה מהם בעשור‬
‫האחרון הוצגו בתרגילים של הארגון לשיתוף פעולה של שנחאי )‪ .((SCO‬הסיבוב האחרון של תמרונים ימיים‬
‫בילטרליים בוצע ביולי ‪ .2013‬היה זה התמרון הימי הגדול ביותר שסין ביצעה אי פעם עם שותף זר‪.‬‬
‫בהתחשב במוזכר לעיל ובהתפתחות אחרות‪ ,‬הגיע העת לסיבוב חדש של דיונים לגבי השפעתה של סין על יחסי‬
‫ארה"ב‪-‬רוסיה‪ ,‬גם אם בוושינגטון ובמוסקבה נמנעים מלהכיר בצורך בדיונים כאלו‪.‬‬
‫אובאמה עם נ שיא סין ‪ -‬התקרבות לבייג'י נג שווה לחץ על מוסקבה? צילום‪ :‬הבית הלבן‬
‫סיבות להזנחה‬
‫קיימות מספר סיבות שבגינן נמנע ניתוח יסודי ומקיף ברוסיה ובארה"ב על האפקט הסיני על היחסים הבילטרליים‪.‬‬
‫מבחינתם‪ ,‬מעצבי מדיניות רוסיים ככל הנראה נמנעים מלפתוח דיון על הסיכונים שבעליה הסינים על מנת‬
‫להימנע מההשלכות השליליות של ביטוי בקול של דילמת ביטחון כזו‪ .‬הם בדרך כלל רואים בעמימות אסטרטגית‬
‫כגישה הבטוחה ביותר ליחסים עם השכנה הגדולה והחזקה של רוסיה‪ .‬סין עשויה לפרש דיונים בין מוסקבה‬
‫לוושינגטון על ההתנהלות הבינלאומית של סין כעומדים בסתירה לרוח האמנה הרוסו‪-‬סינית מ‪ 2001-‬לשכנות‬
‫טובה‪ ,‬ידידות ושיתוף פעולה‪ .‬אמנה זו דורשת התייעצויות בילטרליות בין מוסקבה לבייגי'נג אם אחד מהצדדים‬
‫טוען כי ביטחונו מאוים‪ .‬לבסוף‪ ,‬למרות שלפרשנים רוסיים יש בדרך כלל נטייה לשרטט מארג יחסים גיאו‪-‬פוליטי‬
‫משולש‪ ,‬רק למומחים מעטים מבין אלו המוכשרים והחשופים לזירה הבינלאומית יש הבנה טובה גם על יחסי‬
‫רוסיה‪-‬ארה"ב וגם על יחסי רוסיה‪-‬סין‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬מעצבי מדיניות אמריקנים חיפשו להימנע מלעורר אנטגוניזם מצד סין כתוצאה מניסיונות שקופים לאזן את‬
‫יחסי הכוחות‪ ,‬בתקופה בה ניתן לטעון כי ארה"ב חשופה מאי פעם לסכנה מהתנהלות שלילית של סין והלאומיות‬
‫הסינית פונה יותר נגד ארה"ב‪ .‬ייתכן גם כי השתקת "האפקט הסיני" בארה"ב נובעת ממידור בעיצוב המדינות‬
‫בוושינגטון בין רוסיה‪/‬אירו‪-‬אסיה לבין סין‪/‬אסיה‪-‬פסיפיק‪ .‬ייתכן כי לבירוקרטים אין תמריץ למצוא קשר סיבתי וקשרים‬
‫אחרים בין שני אזורים בנושאים בילטרליים‪ .‬ייתכן כי גם למחסור במומחים שיכולים להתייחס לנושאים חופפים‬
‫ביחסי ארה"ב‪-‬סין וארה"ב‪-‬רוסיה יש תפקיד – שנוצר בחלקו מהקושי ללמוד שתי שפות זרות קשות לביטוי )סינית‬
‫ורוסית(‪ .‬לבסוף‪ ,‬רוב המגמות והנושאים שבהם יש לקחת בחשבון את הפקטור הסיני ביחסי ארה"ב‪-‬רוסיה הם‬
‫מהעת האחרונה ומתפתחים במהירות‪ .‬עם זאת‪ ,‬בעוד רוסיה אינה רלוונטית למספר גדול של סעיפים במדיניות‬
‫החוץ האמריקנית כפי שהייתה בעת המלחמה הקרה‪ ,‬מערכת יחסים משולשת מתקיימת כיום בין וושינגטון‪,‬‬
‫בייג'ינג ומוסקבה‪ ,‬עד כי קשה לראות כיצד האסטרטגיה האמריקנית כלפי רוסיה יכולה להמשיך להתעלם‬
‫מהפקטור הסיני‪.‬‬
‫החשבון הרוסי‬
‫למרות הצמיחה המדהימה ביכולות הכלכליות והצבאיות של סין‪ ,‬כמו גם הניסיונות של בייג'ינג להרחיב את‬
‫השליטה הגיאוגרפית של כוחות הים שלה‪ ,‬מוסקבה מחשיבה את סין באופן רשמי כמעצמה‪-‬עמיתה הראשונה‬
‫בהיסטוריה של רוסיה שמוסקבה – לפחות ברמה ההצהרתית – לא צריכה לאזן‪ .‬הצהרות כאלו משוות בדרך כלל‬
‫את סין לארה"ב‪ ,‬עם תוכניות פיתוח הנשק המתקדמות שלה – טילים קונבנציונליים בעלי רמת דיוק גבוהה‬
‫ומערכות הגנה מטילים – שמעוררים חששות משמעותיים בקרב מעצבי מדיניות רוסיים‪ .‬צעדים בוני‪-‬אמון‬
‫ואיתותים משמעותיים אחרים מארה"ב כשלו עד כה להפיג חששות אלו‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬איתותים משמעותיים עבדו בין מוסקבה לבייג'ינג‪ ,‬על אף ההבדלים הבילטרליים ביניהן‪ ,‬דוגמת‬
‫המאבק להשפעה על מדיניות הסחר במרכז אסיה וזיקת הבריתות‪ .‬מעצבי מדיניות רוסיים מניחים כי יש להם‬
‫ביטחונות להתנהלות סינית שאינה מתפשטת‪ :‬סין מסכימה עם רוסיה כי אין זה מקובל לחולל שינוי שלטוני בסיוע‬
‫חיצוני כמו גם על דרכים אחרות של התערבות בענייניהן של מדינות ריבוניות ]‪ .[1‬בנוסף‪ ,‬מוסקבה מאמינה כי‬
‫בייג'ינג אינה מעוניינת להפעיל על רוסיה לחץ בסוגיות טריטוריאליות דוגמת הלחץ שהיא מפעילה על מדינות‬
‫בדרום מזרח אסיה סביב ים סין הדרומי ]‪ .[2‬משקיפים על מדיניות סין כלפי רוסיה מאמינים כי בייג'ינג אינה‬
‫מוכנה להיכנס לעימות יקר עם רוסיה לגבי שליטה על אדמות סיביר‪ ,‬בהתחשב באקלים הקשה‪ ,‬הריחוק‬
‫הגיאוגרפי‪ ,‬המחסור החמור אפילו בתשתיות הבסיסיות ביותר‪ ,‬וגם הסבירות הגבוהה כי רוסיה תאיים בתגובה‬
‫גרעינית במקרה של תקיפה צבאית רחבה‪ .‬אנליסטים גם מניחים שסין שבעת רצון מהעמדה הניטרלית‪-‬ידידותית‬
‫של רוסיה כלפי העימותים הנמשכים של סין עם ארה"ב ובנות בריתה באסיה‪.‬‬
‫למרות זאת יש אזור אחד – החוג הארקטי – בה עשויה רוסיה להרגיש את סין מטילה ספק בריבונות שלה‪.‬‬
‫קביעת "קווים אדומים" לסין בחוג הארקטי קשה יותר מאשר במזרח סיביר‪ .‬לבייג'ינג יש ניסיון טוב ביישום‬
‫מדיניות ותוכניות פעולה מונחות‪-‬יעדים המתאפיינות בשמירה על פרופיל נמוך ועקביות שקשה לעצור או להתערב‬
‫עד שזה מאוחר מדי‪ .‬בין הדוגמאות ניתן להזכיר את הליברליזציה במסחר עם המדינות במרכז אסיה‪ ,‬הנחת‬
‫צינורות וחדירה של מגזרי הפקה של משאבים טבעיים בכל רחבי העולם‪ .‬שלא כמו בעימות מזוין‪ ,‬יוזמות כאלו לא‬
‫מהוות איום מיידי לאינטרסים רוסיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬לאחר יישום עקבי שלהן לאורך מספר שנים‪ ,‬שינוי במוקד הכוח‬
‫מרוסיה לסין הופך בולט‪ .‬מוסקבה חשה כי החוג הארקטי הוא מקום כזה שבו החדירה הזוחלת הסינית עלולה‬
‫לסכן את הריבונות הרוסית‪.‬‬
‫פוטין עם נ שיא סין ‪ -‬התקרבות רוסית לבייג'י נג על מ נת לאזן את הה שפעה האמריק נית בעולם? צילום‪ :‬הקרמלין‬
‫עיצוב המשחק‬
‫בגישתן כלפי סין‪ ,‬גם רוסיה וגם ארה"ב משאירות מספר אופציות פתוחות‪ .‬הבחירה הסופית שלהן‪ ,‬אם הדברים‬
‫בכלל יגיעו לכדי כך‪ ,‬תהיה תלויה בהתפתחות ההתנהלות הבינלאומית של בייג'ינג עצמה‪.‬‬
‫במונחים כלליים‪ ,‬הקרמלין בוחר בין שתי חלופות‪ (1 :‬יישור קו ללא תנאי עם סין על בסיס אמנת מוסקבה ‪2001‬‬
‫כולל לאפשר לסין השפעה משמעותית על האסטרטגיה הבינלאומית של רוסיה‪ ,‬במיוחד באסיה‪ ,‬או ‪ (2‬הגנה על‬
‫איומים אפשריים מצד סין על אינטרסים רוסיים באמצעות שיתוף פעולה ספוראדי לפחות עם ארה"ב ובנות בריתה‬
‫באזורים רגישים ליחסי רוסיה‪-‬סין‪.‬‬
‫לרשותם של מעצבי מדיניות אמריקנים עומדות שתי החלופות הכלליות הבאות‪ (1 :‬ניסיון לשמור על יחסים טובים‬
‫עם סין תוך ניסיון להגביל את הסיכונים הטמונים בהתרחבות סינית‪ ,‬או ‪ (2‬להכיל )ואף להתעמת( עם סין –‬
‫לדוגמא‪ ,‬באמצעות חיזוק הקשרים הצבאיים והעמקת הבריתות של ארה"ב עם שכנותיה של סין באסיה‪.‬‬
‫שילוב של אסטרטגיות אלו מוביל לארבע תוצאות אפשריות‪ .‬הטבלה מטה מציגה את המאפיינים הרלוונטיים‬
‫ביותר של כל תוצאה ליחסי ארה"ב‪-‬רוסיה‪.‬‬
‫במידה וסין תמשיך לבנות את עוצמתה הצבאית ולהתאים את הדוקטרינות והעמדות שלה על מנת לשחק תפקיד‬
‫מרכזי יותר בפוליטיקה העולמית‪ ,‬יהיה זה קשה יותר ויותר לרוסיה לשמור על מדיניות של עמימות כלפי סין‪.‬‬
‫התפתחויות מסוימות עשויות לשמש כטריגרים שיהפכו את בחירתה של רוסיה לדרמטית וידרשו תגובה מהירה‪:‬‬
‫• עימות בין בייג'ינג לקואליציה חזקה הנתמכת על ידי ארה"ב בנושאים ימיים מדרום לסין‪ .‬בניסיון לנטרל את‬
‫הממד הלאומני‪ ,‬סין פונה צפונה‪ ,‬ומפעילה לחץ על רוסיה במדיניות הגירה ואפילו מנסה להתחיל מו"מ על בכמה‬
‫סוגיות גבול‪.‬‬
‫• המסחר של סין עם מדינות מרכז אסיה גדל כל כך שקזחסטן מתחילה לנטות ולהעדיף את סין כשותפת סחר‬
‫ושוקלת לצאת מאיחוד המכסים עם רוסיה‪.‬‬
‫• מאזן יחסי הכוחות הצבאיים הרוסי‪-‬סיני נוטה באופן חד‪-‬משמעי לטובת סין‪.‬‬
‫בכל המקרים הללו‪ ,‬רוסיה תהיה מוכנה לכל הפחות להקים מנגנון התייעצויות עם ארה"ב לגבי סין ‪.‬‬
‫השלכות ההחלטות האמריקניות לגבי סין‬
‫במידה שארה"ב תבחר להתעמת עם סין ראש בראש‪ ,‬קרוב לוודאי שמוסקבה תבחר להתייצב לצידה של בייג'ינג‪.‬‬
‫ברית חזקה עם סין יכולה לבוא לידי ביטוי בתמיכה פומבית של רוסיה בתביעות הטריטוריאליות של סין )במיוחד‬
‫אם ארה"ב תיתפס במוסקבה כגורם המעקב את יישוב הסכסוך הטריטוריאלי בין רוסיה ויפן( או בתמימות דעים‬
‫בקרב מעצבי המדיניות הרוסים באשר לצורך לקבל את מעמדה של רוסיה כ"עורף האסטרטגי" של סין‪.‬‬
‫התפתחות זו יכולה להוביל לעלייה באסרטיביות ובנוקשות הרוסית ביחסים עם ארה"ב ועלייה צפויה במתחים‬
‫סביב משברים בינלאומיים בהם מוסקבה ווושינגטון יתייצבו משני צדי המתרס )דוגמת סוריה ובמידה מסוימת‪,‬‬
‫איראן(‪ .‬מכיוון שמשבר בינלאומי או עימות נרחב בין מעצמות יכול לפגוע בצמיחה הכלכלית הסינית‪ ,‬בתרחיש זה‬
‫בייג'ינג עשויה למצוא עצמה בעמדה יוצאת דופן של גורם ממתן של מדיניות החוץ הרוסית ואף מתווכת בין רוסיה‬
‫לארה"ב‪ .‬מבחינתה‪ ,‬רוסיה תרשה לעצמה מספר מצומצם של חילוקי דעות עם סין‪ ,‬על מנת לא לאבד את כל‬
‫ההזדמנויות להידברות עם ארה"ב‪ .‬אלא אם כן הלחץ של וושינגטון על סין יוכיח עצמו כאפקטיבי בטווח הקצר‪,‬‬
‫תרחיש זה יציב את סין בעמדה הטובה יותר לעיצוב מדיניות‪.‬‬
‫אם ארה"ב תחליט להמשיך להתקרב לסין‪ ,‬למוסקבה יהיה תמריץ לשתף פעולה עם ארה"ב ועם בנות בריתה‬
‫האסיאתיות במקום לתת לבייג'ינג חופש תמרון חסר תקדים שיגיע מהתקרבות רוסית לסין‪ .‬הסתייגות רוסית‬
‫מתלות מוחלטת בסין יכולה להוביל לפשרה טריטוריאלית עם יפן והמשכן של החלטות המונעות מתועלת‬
‫מסחרית‪ ,‬דוגמת פרויקטים משותפים להזרמת גז בווייטנאם או סחר בנשק עם הודו ומדינות ‪.ASEAN‬‬
‫בסך הכל‪ ,‬המבחן האמיתי של עצמאות מדיניות החוץ הרוסית‪ ,‬שהקרמלין מעונין לשמר‪ ,‬יהיה היכולת שלו‬
‫לשמור על אופציות פתוחות ביחד לארה"ב ובנות בריתה ובה בעת לשכנע את בייג'ינג שהיא אינה מתפשרת על‬
‫הברית הרוסית‪-‬סינית‪.‬‬
‫הכותב הוא פרופסור חבר‪ ,‬המחלקה ליחב"ל ולמדיניות חוץ במכון ליחסים בינלאומיים של משרד החוץ הרוסי‪ .‬הוא‬
‫מפרסם מאמרי עמדה במסגרת "התוכנית לגישות חדשות למחקר וביטחון באירו‪-‬אסיה" )‪(PONARS‬‬
‫הערות‬
‫‪ .1‬על פי ידיעה שפורסמה באתר המזוהה עם הקרמלין‪ ,‬שר החוץ הרוסי‪ ,‬סרגיי לברוב‪ ,‬אמר בדצמבר ‪ 2012‬בפגי שה עם‬
‫פעילים התומכים בממ שלה כי "רוסיה לא מתרג שת מהתחזקותה של סין בסוגיות בי נלאומיות" ]מכיוון ש[ "א נח נו ]רוסיה וסין[‬
‫דבקים בה שקפות זהות על מצב הע ניי נים בעולם" )‪(http://w w w .dni.ru/polit/2012/12/9/244918.html‬‬
‫‪2. Dmitri Trenin, “True Partners: How China and Russia See Each Other,” Centre for European Reform, 2012, and‬‬
‫‪Igor Zevelev, “A New Realism for the 21st Century: U.S.-China Relations and Russia’s Choice,”Russia in Global‬‬
‫‪Affairs, October-December 2012‬‬
‫© כל הזכויות שמורות לאתר סיקור ממוקד‬
‫בק שות להוצאת חומר ניתן להפ נות ל‪[email protected]‬‬