אינך מצליח לצפות? - לחץ כאן

‫שבת פרשת קורח‬
‫העיתון השבועי של יהדות גאורגיה בארץ ובתפוצות | יום חמישי כ"א בסיון תשע"ד | ‪ | 19.6.14‬גיליון ‪10‬‬
‫כניסה‬
‫יציאה‬
‫ירושלים‬
‫‪19:12‬‬
‫‪20:30‬‬
‫תל אביב‬
‫‪19:29‬‬
‫‪20:32‬‬
‫חיפה‬
‫‪19:24‬‬
‫‪20:34‬‬
‫באר שבע‬
‫‪19:28‬‬
‫‪20:30‬‬
‫תשע שנים לפטירת הרה"ג חכם רפאל אלאשוילי‪ ,‬רבה של יהדות גאורגיה‬
‫פה מפיק מרגליות ‪06‬‬
‫‪07‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫בלי‬
‫קיטורים‬
‫מי האיש‬
‫רשת‬
‫חברתית‬
‫יום השלושים לפטירתו של הגאון החסיד‬
‫חכם משה מיכאלאשוילי זצ"ל‪ ,‬רבה של יהדות‬
‫גאורגיה נופל בדיוק ביום השנה התשיעי‬
‫לפטירתו של הרב הראשי הקודם‪ ,‬חכם רפאל‬
‫אלאשוילי זצ"ל‪ .‬על הקשר שבין השניים ובינם‬
‫לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש ועל מסעם הרוחני‬
‫בקרב קהילות עולי יהדות גאורגיה בישראל‪ .‬על‬
‫נס לידתו של חכם רפאל ועל קורות חייו ופועלו‬
‫ללא הרף לרווחתה הגשמית והרוחנית של עדת‬
‫יהודי גאורגיה‪ .‬לזיכרון עולם ‪ //‬עמ' ‪8‬‬
‫אשר עשה משה‬
‫אחד על אחד‬
‫הגיון‬
‫שכזה‬
‫אור בפרשה‬
‫שתו‬
‫לחיים‬
‫סיפור לשבת‬
‫תרומה לחברה‬
‫איגוד רבני יהדות גאורגיה בשורת‬
‫מיזמים לעילוי נשמתו של חכם‬
‫משה זצ"ל‪ ,‬נשיא האיגוד ורבה‬
‫הראשי של קהילת יהודי גאורגיה‬
‫‪ //‬עמ' ‪2‬‬
‫קריית ים‪ :‬תעודות‬
‫הוקרה לעולי‬
‫גאורגיה על‬
‫תרומתם לקהילה‬
‫‪//‬עמ' ‪3‬‬
‫בית הכנסת 'תפארת אהרון' בלוד‪ 12 .‬שנות ההמתנה השתלמו בסופו של דבר‪ .‬כי ביתי ‪ //‬עמ' ‪5‬‬
‫עדכנו בפקס‪:‬‬
‫‪08-6710206‬‬
‫רוצים את האור‬
‫קרוב לבית?‬
‫@ או בדוא“ל‪:‬‬
‫אנו מחפשים‬
‫נקודות חלוקה‬
‫נוספות‬
‫לעיתון האור‪.‬‬
‫רוצים למצוא‬
‫את העיתון‬
‫קרוב‬
‫לביתכם?‬
‫עדכנו אותנו‬
‫היכן ניתן להניח‬
‫אותו קרוב‬
‫אליכם!‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪2‬‬
‫האור‬
‫| כ"א בסיון תשע"ד | ‪19.06.14‬‬
‫דבר העורך‬
‫כלים שלובים‬
‫בשבת זו ימלאו תשע שנים להסתלקותו של‬
‫הגאון הגדול‪ ,‬הרב חכם רפאל אלאשוילי זצ"ל‪ ,‬רבה‬
‫הראשי של יהדות גאורגיה וממשיך דרכו של הרה"ג‬
‫חכם יעקב דבראשוילי זצ"ל‪ .‬מעניינת העובדה כי‬
‫יום השלושים לממשיך דרכו‪ ,‬הרה"ג חכם משה‬
‫מיכאלאשוילי זצ"ל‪ ,‬חל בדיוק ביום הסתלקותו של‬
‫חברו הטוב ורבה הקודם של יהדות גאורגיה‪ .‬האם‬
‫אין בכך משום סימן לשרשרת הדורות המדהימה‬
‫שמלווה את עדת יהודי גאורגיה מדורי דורות‪.‬‬
‫בגיליון שלפניכם תמצאו כתבה נרחבת העוסקת‬
‫בתולדות חייו ופועלו של חכם רפאל שנודע‬
‫בדרשותיו המופלאות ובכושרו הרטורי‪ .‬דומה‬
‫שהשילוב בין השניים‪ :‬חכם משה‪ ,‬איש המעשה‬
‫וחכם רפאל‪ ,‬איש הדיבור‪ ,‬הוא זה שהוליד את סיפור‬
‫ההצלחה המדהים שמלווה את העלייה הגדולה של‬
‫יהודי גאורגיה ובזכותו לא נשתכחה תורה מבני‬
‫העדה‪.‬‬
‫אלפי בני ישיבות ואברכים מבני העדה הם העדות‬
‫הניצחת והמצבה החיה לזכרם של שני רבנים‬
‫גדולים אלו שבשבת הקרובה נזכור ונזכיר כאמור‪.‬‬
‫עשרות אלפי משפחות מבני קהילת יהודי‬
‫גאורגיה שהתערו בארץ ושומרים על המסורת‬
‫והמורשת המפוארת של העדה‪ ,‬הן הן ההוכחה כי‬
‫פעילותם הברוכה נשאה פירות ופירי פירות עד‬
‫ביאת גואל צדק‪.‬‬
‫ובמעבר חד לאירועי הימים האחרונים‪ .‬אנו‪,‬‬
‫מערכת עיתון האור יחד עם אלפי הקוראים בארץ‬
‫ובעולם כולו‪ ,‬משמשים כפה לכל קהילות יהודי‬
‫גאורגיה באשר הם ומחזקים את ידיהם של משפחות‬
‫הילדים החטופים ואת ידיהם של כוחות הביטחון‬
‫במלחמתם בצורר הערבי שממשיך להצר את רגלי‬
‫העם היהודי בארץ הקודש זה למעלה ממאה שנה‪.‬‬
‫מכאן שלוחה תפילה וזעקה לבורא עולם כי‬
‫בזכות התפילות הרבות שנישאו בבתי הכנסיות‬
‫בשבת האחרונה יושיע את עמו ישראל ואת‬
‫משפחות הנערים ויגאל את העם מהגלות הנוראה‬
‫הזו שנמשכת ונמשכת אלפי שנים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פרשת השבוע עוסקת במחלוקתו של קורח על‬
‫משה ואהרון‪ .‬השניים שמזכירים לנו שוב את חכם‬
‫משה וחכם רפאל שנהג במנהגו של אהרן הכהן‬
‫שהיה אוהב את הברית ומקרבן לתורה‪ .‬את סופו של‬
‫קורח אין מי שלא מכיר‪ .‬אך חשוב להזכיר כי מבני‬
‫בניו יצא שמואל הנביא שעליו נאמר כי היה שקול‬
‫כנגד משה ואהרון‪.‬‬
‫עובדה זו מלמדת אותנו מה כוחה של התשובה‬
‫שכן בניו של קורח עשו תשובה רגע לפני שירדו‬
‫לשאוֹל‪ ,‬בעת שצעקו "משה אמת ותורתו אמת ואנו‬
‫בדאים"‪ .‬זכו בעלי התשובה שמזרעם יצא שמואל‬
‫שהיה קדוש מבטן‪ .‬זכו חכם רפאל וחכם משה‬
‫שקרבו את בני עדתנו לתורה ורבים השיבו מעוון‪.‬‬
‫תהא נשמתם צרורה בצרור החיים‪.‬‬
‫מנציחים את זכרו‬
‫כל אשר עשה משה לעיני כל ישראל‪ .‬באיגוד רבני יהדות גאורגיה מסמנים את תחילתה של תנופת‬
‫פעילות עם בוא יום השלושים לרבה של העדה‪ ,‬הגאון החסיד‪ ,‬חכם משה מיכאלאשוילי זצ"ל‬
‫אלי ג'אן‬
‫בשבת הקרובה ימלאו שלושים יום לפטירתו של‬
‫הרב הראשי ליהדות גאורגיה‪ ,‬הגאון החסיד הרב‬
‫חכם משה מיכאלאשוילי זצ"ל‪ .‬ביום רביעי האחרון בשעות‬
‫הצהריים‪ ,‬עלו בני המשפחה ורבים מבני הקהילה להר הזיתים‬
‫בירושלים‪ ,‬שם נערך טקס גילוי המצבה‪ .‬בניו של חכם משה‪:‬‬
‫הרב אברהם אריה והרב שבתי אמרו קדיש בדמעות ולאחר‬
‫מכן נערכה אשכבה לעילוי נשמתו‪ .‬מאוחר יותר נערכה‬
‫בקריית מלאכי עצרת התחזקות גדולה לזכרו‪.‬‬
‫אמנם עברו רק שלושים יום אך באיגוד רבני יהדות גאורגיה‬
‫בניהולו של הרב שבתי מיכאלאשוילי עמלו בשבועות‬
‫האחרונים על שורה של פעילויות להנצחתו ולעילוי נשמתו‬
‫של הרב הראשי ונשיא איגוד הרבנים‪ .‬מדובר בשורה של‬
‫מיזמי תורה וחסד שיוקמו בקרוב מאוד‪ .‬במסגרת זו נסקור‬
‫רשימה חלקית של הפעילויות התורניות לזכרו של רב העדה‪:‬‬
‫ספר תורה ‪ -‬עם סיום השבעה החלו בכתיבת ספר תורה‬
‫חדש ומהודר לעילוי נשמתו של חכם משה‪ .‬הרבנים הראשיים‬
‫לישראל‪ ,‬הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו‪ ,‬לצד הרבנים‬
‫הראשיים לשעבר‪ ,‬הרב שלמה עאמר והרב בקשי דורון‪ ,‬כבר‬
‫כתבו את האותיות הראשונות בספר‪ .‬גם חכמי העדה‪ ,‬ילדיו‪,‬‬
‫חתניו ונכדיו של רב העדה זכו לכתוב אות בספר התורה‪.‬‬
‫התכנית היא לסיים את הכתיבה בתוך ‪ 11‬חודשים ולהכניס‬
‫את ספר התורה לבית הכנסת בו שימש חכם משה כרב‪ ,‬ביום‬
‫ההילולא הראשון שלו‪.‬‬
‫שליחי תורה – בימים אלה מגבשים במשרדי האיגוד‬
‫רשימה הכוללת את שמותיהם של אברכים רבים בעלי ידע‬
‫תורני שיהיו הגל הראשון של פעילי השטח שיעסקו בהפצת‬
‫יהדות בקרב הקהילות המרכזיות של יהדות גאורגיה‪.‬‬
‫"המטרה היא להגיע למעגל השני של בני העדה שלא מגיעים‬
‫לבתי הכנסת ולא נחשפים לפעילות התורנית שכבר קיימת‬
‫האור‬
‫העיתון השבועי של יהדות גיאורגיה בארץ ובתפוצות‬
‫‪‬‬
‫לסיום‪ ,‬לרגל יום השלושים למורנו ורבנו‪ ,‬הגאון‬
‫החסיד‪ ,‬חכם משה מיכאלאשוילי‪ ,‬אנו מביאים‬
‫בפניכם בגיליון זה סקירה קצרה של הפעילויות‬
‫הרבות שנעשו‪ ,‬נעשות ועוד תעשנה לעילוי נשמתו‬
‫של מי שמסר את נפשו עבור בני העדה בגופו‬
‫ובממונו‪.‬‬
‫מו"ל‪ :‬איגוד הקהילות‬
‫ליהדות גאורגיה (ע"ר)‬
‫עורך ראשי‪ :‬חיים גיל‬
‫עורכת משנה בגאורגית‪ :‬ציסנה שמיר‬
‫בבתי הכנסת‪ .‬אנחנו רוצים להגיע לבתיהם של בני העדה‪,‬‬
‫לאלו שעברו להתגורר בשכונות מרוחקות וכבר לא חלק‬
‫מהקהילה‪ .‬הפעילים שייבחרו ימסרו שיעורים לנשים‪ ,‬גברים‬
‫וילדים ויחזקו את הקשר של הדור הצעיר ליהדות‪ .‬הגענו‬
‫למצב שהמבוגרים נפטרים והצעירים לא מחוברים מספיק"‪.‬‬
‫באיגוד מציינים כי האברכים יקבלו שכר על הפעילות וכי‬
‫קיימת העדפה לבני תורה הנמנים על בני העדה‪.‬‬
‫מחזור תפילה לימים נוראים ‪ -‬עם פטירתו של חכם משה‬
‫התקיים דיון באיגוד הרבנים במסגרתו הוחלט לערוך מחזור‬
‫חדש לבני העדה‪ ,‬מחזור שיכלול את כל פרקי התפילה‬
‫הנהוגים בקרב קהילות יהודי גאורגיה מזה דורות בעריכה‬
‫מחודשת ובסדר מסודר הכולל את כל המנהגים הנהוגים‬
‫בעדה בימים הנוראים‪.‬‬
‫תמיכה בבחורי ישיבות – באיגוד מרכזים בימים אלו‬
‫את שמותיהם של כל בחורי הישיבה בני העדה הגאורגית‬
‫הזקוקים לעזרה מוראלית‪ ,‬וזאת במטרה לתמוך בהם רוחנית‪.‬‬
‫חלקם אף יקבלו הדרכה צמודה במידת הצורך‪.‬‬
‫גמילות חסדים – לפני כארבעים שנה הקים חכם משה‬
‫זצ"ל‪ ,‬עם הרב אבישי בטאשוילי שיבדל לחיים ארוכים‬
‫קופת גמילות חסדים שהעניקה הלוואות לאלפים מבני העדה‬
‫ומחוצה לה‪" .‬לפעמים חכם משה היה יודע שהוא לא יקבל‬
‫את הכסף בחזרה כך שההלוואה הייתה הופכת לתרומה‪,‬‬
‫אבל הוא ידע את זה מראש" מספרים בקהילה‪ .‬בני המשפחה‬
‫קיבלו על עצמם להקים קרן ייעודית שתיקרא 'חסדי משה'‬
‫במסגרתה יגדל היקף ההלוואות בכדי לסייע לכמה שיותר‬
‫מבני העדה הזקוקים לסיוע‪.‬‬
‫"כל ימיו היה חכם משה עסוק בהפצת תורה ובחסד והקדיש‬
‫את עצמו לעזרה לציבור ממנו בא‪ ,‬אנחנו רק ממשיכים את‬
‫הפעילות שלו כמה שיותר" סיכמו השבוע באיגוד הרבנים‬
‫ליהדות גאורגיה את הפעילויות שמתוכננות להתקיים השנה‬
‫לזכרו ולעילוי נשמתו‪.‬‬
‫סגן עורך‪ :‬אלי ג'אן‬
‫כותבים‪ :‬אלי ג'אן‪ ,‬מאיר מיכאלי‬
‫אבי ירושלמי‪ ,‬צהלה גבריאלי‬
‫אבי שמואל‪ ,‬אליהו אברהמי‬
‫מיכל אלאשווילי‬
‫חברי הועדה הרוחנית‪ :‬הרב אברהם‬
‫אג'יאשוילי‪ ,‬הרב רפאל ציקוואשוילי‪,‬‬
‫הרב יעקב גאגולאשוילי‬
‫מנהל שיווק והפקה‪ :‬שבתאי פפיאשוילי‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬מינדי כץ‬
‫כתובת המערכת‪ :‬בניין יוניטרייד‬
‫הרצל ‪ ,1‬אשדוד קומה ג' משרד ‪612‬‬
‫טלפון‪073-7690045 :‬‬
‫פקס‪08-6710206 :‬‬
‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫כ"א בסיון תשע"ד | ‪| 19.06.14‬‬
‫האור‬
‫‪3‬‬
‫ממתמודדת‬
‫לנואמת‬
‫בחידון התנ"ך העירוני של אשדוד‪ ,‬נכחה גם תמר‬
‫ג'ינלי‪ ,‬הנואמת הצעירה של העיר ומי שהביאה‬
‫לה גאווה כאשר זכתה בתואר כלת חידון התנ"ך‬
‫הארצי ובמקום הרביעי בחידון התנ"ך העולמי‬
‫מיכל אלאשוילי‬
‫צילום‪ :‬מדרשת צוריאל‬
‫פרויקט חידון התנ"ך המסורתי של העיר אשדוד נערך‬
‫ביום רביעי שעבר על ידי מדרשת צוריאל ‪ -‬מרכז לזהות‬
‫יהודית‪ .‬את החידון שהתקיים באודיטוריום לתרבות בעיר‬
‫חיבר והנחה נריה פנחס מחבר חידון התנ"ך העולמי‪.‬‬
‫למעלה מאלפיים תלמידים מכיתות ה'‪-‬ו' מהעיר אשדוד נטלו‬
‫חלק בפרויקט "ילדי אשדוד מדברים תנ"ך"‪ .‬במהלך השנה‬
‫העבירו המדריכות הנמרצות של מדרשת צוריאל‪ ,‬בראשותה של‬
‫שולי בן‪-‬מנחם את שיעורי התנ"ך באופן חוויתי ומהנה‪ .‬מתוך‬
‫מאות תלמידים‪ ,‬רק ‪ 22‬תלמידים העפילו לשלב הגמר שהתקיים‬
‫בשבוע שעבר‪.‬‬
‫המיונים המפרכים והחידון המרתק והצמוד‪ ,‬הניבו "חתן תנ"ך‬
‫עירוני"‪ .‬התלמיד יהונתן אוחנה מכיתה ה' בבית הספר 'שילה' הוא‬
‫זה שהוכתר בתואר חתן התנ"ך העירוני לאחר שצבר את מירב‬
‫הנקודות בחידון‪.‬‬
‫דוברת מועצת התלמידים באשדוד‪ ,‬תמר ג'ינלי אשר רק לאחרונה‬
‫זכתה במקום הרביעי בחידון העולמי ובתואר הנואמת הצעירה‬
‫של אשדוד‪ ,‬שיתפה את התלמידים בניסיונה הקצר ועודדה אותם‬
‫להתמיד בשאיפותיהם‪" .‬הופתענו שהיא נשארה מתחילת האירוע‬
‫ועד סופו" אמרו במדרשת צוריאל וסיפרו כי החידונאי נריה פנחס‬
‫שאף הנחה את החידון‪ ,‬הפנה לעברה של ג'ינלי מספר שאלות‬
‫עליהן ענתה בלי כל בעיה‪.‬‬
‫"אם היו אומרים לי שבעוד כמה שנים אהיה נואמת בחידון‬
‫ואזכה להשתתף בחידון העולמי‪ ,‬לא הייתי מאמינה" אמרה תמר‬
‫לתלמידים והוסיפה‪" :‬מה שיש לי לומר לכם תלמידים יקרים‪ ,‬הוא‪,‬‬
‫שאם אני הצלחתי להגיע לזה‪ ,‬אין לי ספק שכל אחד ואחד מכם‬
‫יכול‪ ,‬כי התנ"ך הוא ספר הספרים של כולנו" ‪.‬‬
‫צ'ורצ'חלה וחאצ'פורי בנמל‬
‫אלפי מבקרים ביריד האוכל הגאורגי בנמל תל אביב‪ .‬המטעמים הגאורגים נחטפו במהירות‪ .‬בירות‪ ,‬גבינות ותבלינים ייחודיים לעדה זכו לעדנה‬
‫אבי שמואל‬
‫רבים מבני העדה הגאורגית הגיעו ביום חמישי‬
‫שעבר לנמל תל אביב‪ ,‬שם התקיים היום האחרון‬
‫לפסטיבל האוכל הגאורגי‪.‬‬
‫המסעדות באזור התאימו את התפריט לדרישות העדה‬
‫הגאורגית‪ ,‬דגלי גאורגיה נתלו בכל פינה והציבור הרחב‬
‫הסתער על החאצ'פורי בקונדיטוריה המקומית‪" .‬מכרנו חמש‬
‫מאות יחידות של חצ'פורי רק היום"‪ ,‬סיפר אחד מעובדי‬
‫המקום‪ .‬הלחץ ניכר על הקונדיטוריה הקטנה ובכל פעם שמגש‬
‫מהביל של המאפה הגאורגי יצא את התנור‪ ,‬הוא נחטף תוך‬
‫דקות אחדות‪.‬‬
‫בדוכנים הקטנים מכרו בירות תוצרת גאורגיה‪ ,‬סולוגוני‬
‫(גבינה) ותבלינים ייחודיים לעדה‪ .‬אלו שהגיעו ביום האחרון‬
‫לא זכו לראות ולו צ'ורצ'חלה אחד לרפואה‪" ,‬הכל התחסל"‬
‫העידו בעלי הדוכנים‪.‬‬
‫מחוץ למתחם נבנתה במה מאולתרת‪ ,‬עליה רקדו לקול צלילי‬
‫מוזיקה גאורגית‪ ,‬רקדנים מלהקתו של תמאס ציציאשוילי‪,‬‬
‫הכוללת נערים וילדים כאחד‪ .‬כל באי הנמל‪ ,‬גם אלו שלא‬
‫תכננו להיכנס ליריד האוכל הגאורגי‪ ,‬רותקו לבמה ותיעדו את‬
‫הריקודים המסורתיים שנמשכו מספר שעות‪.‬‬
‫תמאס עצמו עמד מאחורי הבמה ודאג לסנכרון בין הרוקדים‪.‬‬
‫מדי מספר דקות קדו חברי הלהקה בפני הקהל וזכו למנוחה‬
‫קצרה‪ .‬בין הנוכחים בקהל נראה גם חבר מועצת העיר אשדוד‪,‬‬
‫משה בוטראשוילי‪ ,‬אשר גם בתו כיכבה בריקודים על הבמה‪.‬‬
‫לצד הבמה נמכרו לחם גרוזיני‪ ,‬גבינות ויין בניחוח המטבח‬
‫הגאורגי‪ .‬בייזום הפסטיבל היו שותפים שיר הלפרן‪ ,‬מבעלות‬
‫שוק הנמל ושותפתה העסקית‪ ,‬מיכל אנסקי שחברו לשגריר‬
‫גאורגיה בישראל‪ ,‬ניק רבאזישוילי שניצל את ההזדמנות‬
‫לחגוג יחד עם הפסטיבל את חגיגות העצמאות של גאורגיה‬
‫שמתקיימות בימים אלה‪.‬‬
‫בקרוב הכל אחלה‬
‫פרטים יבואו‬
‫‪4‬‬
‫האור‬
‫| כ"א בסיון תשע"ד | ‪19.06.14‬‬
‫טרטיף גאורגי בירושלים‬
‫‪UGJC‬‬
‫שחקני תיאטרון מרג'נישוילי שהציגו את המחזה של מולייר‬
‫על במת תיאטרון ירושלים במסגרת פסטיבל ישראל‪ ,‬זכו‬
‫לתשואות ולביקורות חיוביות‬
‫קריאת קודש‬
‫בעומדינו בימים הסמוכים ליום "השלושים" של‬
‫מורנו ורבנו הרב הראשי ליהדות גאורגיה‬
‫הגאון החסיד‬
‫חכם משה‬
‫מיכאלאשוילי‬
‫רבי‬
‫זצ"ל‬
‫אשר מסר נפשו ופעל בכל מאודו להרבצת והפצת תורה‬
‫וגמילות חסדים מתוך אהבת ישראל בקרב קהילותינו‬
‫הננו קוראים לציבור הקדוש מכל קהילות יהודי גאורגיה‬
‫באשר הם להצטרף לפעילות ולהחזקת המפעל הגדול‬
‫בו החל רבי חכם משה יחד עם רבני העדה‬
‫במדרשיות הנוער הפרושות בכל רחבי הארץ‪ ,‬בשיעורי‬
‫התורה הרבים הן לנשים‪ ,‬הן לגברים והן לנוער בנקודות‬
‫רבות בהם קיימות קהילות מבני העדה‪ ,‬בישיבות‪ ,‬בכוללים‬
‫ובכוללי הערב כמותם ניתן למצוא במקומות רבים בארץ‬
‫ובעיקר במעשי החסד ובקרן גמילות החסדים 'חסדי משה'‬
‫אשר פתח וניהל לטובת בני העדה‬
‫אנו בקשה כי כל אחד ואחת מכם יתגייס‬
‫לעזרתם של מוסדות אלה וירים את תרומתו‬
‫לטובת המשך פעילותו הברוכה עד שנזכה‬
‫כולנו לראות בביאת המשיח ותחיית המתים‬
‫במהרה בימינו אמן‬
‫לתרומות‪:‬‬
‫איגוד רבני יהדות גאורגיה‬
‫בנק מזרחי סניף ‪ ,565‬ח‪-‬ן ‪136014‬‬
‫קרן גמ"ח 'חסדי משה' ליוצאי גאורגיה‬
‫בנק הפועלים‪ ,‬סניף ‪ ,648‬ח‪-‬ן ‪6087‬‬
‫ציסנה שמיר‬
‫בשבוע שעבר התקיימה בתל‬
‫אביב חגיגה של אוכל גאורגי‪,‬‬
‫בירושלים לעומת זאת התקיימה חגיגה של‬
‫אמנות גאורגית‬
‫במסגרת פסטיבל ירושלים‪ ,‬אירח‬
‫תיאטרון ירושלים את תיאטרון מרג'נישוילי‬
‫מגאורגיה אשר הציג את המחזה "טרטיף"‬
‫מאת מולייר בבימויו של לבאן צולדזה‪.‬‬
‫המחזה מגולל את סיפורו הקלאסי של‬
‫טרטיף‪ ,‬נוכל המתחזה לאיש דת ומציב‬
‫במרכז הבמה את חוסר מוסריותו של האדם‬
‫ובוגדנותו‪.‬‬
‫לתיאטרון הגיאורגי מסורת רבת שנים‬
‫ומחזות המועלות על במותיו זוכות להצלחה‬
‫רבה‪ .‬לירושלים הגיע התיאטרון עם קבוצת‬
‫שחקנים מוכשרים ששמם הולך לפניהם‬
‫בכל רחבי העולם‪ .‬אולי זו הסיבה שזו‬
‫הפעם השלישית שפסטיבל ישראל מארח‬
‫את התיאטרון הגאורגי‪ .‬הסנונית הראשונה‬
‫הייתה בשנת ‪ 1989‬אז הציג תיאטרון‬
‫רוסתוואלי את ההצגה "ריצ'רד השלישי"‬
‫מאת שייקספיר‪.‬‬
‫התיאטרון הגאורגי אינו זר לישראל והוא‬
‫הציג כאן גם את "מעגל הגיר הקווקזי" מאת‬
‫ברטולד ברכט‪ .‬בתפקיד הראשי בהצגה זו‬
‫שימש השחקן המהולל רמז צ'חיקוואדזה‪.‬‬
‫זו הפעם השנייה שהבמאי והמנהל‬
‫האמנותי של תיאטרון מרג'נישווילי‪ ,‬לבאן‬
‫צולדזה‪ ,‬שנחשב לבמאי מהפכן ומקורי‬
‫במיוחד‪ ,‬משתף פעולה עם פסטיבל ישראל‪.‬‬
‫כבר בשנת ‪ 2009‬הציג צולדזה את המחזה‬
‫"הגברת עם הכלבלב" מאת צ'כוב במסגרת‬
‫פסטיבל ישראל‪ .‬המחזה זכה בזמנו לשבחים‬
‫רבים‪.‬‬
‫צולדזה לא אכזב גם הפעם‪ .‬הוא הכניס‬
‫שינוים בסוף המחזה שהיה הפקה דינמית‬
‫ויצירתית וריתק את הצופים מתחילתו עד‬
‫סופו‪ .‬קטעי המוסיקה שליוו את המחזה היו‬
‫קטעים מאת מוצרט‪ ,‬ג'רי גולדס'מית ואניו‬
‫מוריקונה‪.‬‬
‫הקהל הישראלי הביקורתי קיבל את‬
‫השחקנים הגאורגים בחום ובמחיאות כפיים‬
‫סוערות‪ .‬על ההצגה עצמה ובעיקר על‬
‫ההתרשמות הבלתי אמצעית של השחקנים‬
‫מישראל‪ ,‬תוכלו לקרוא בהרחבה בגיליון‬
‫הבא‪.‬‬
‫קריית ים חגגה לעולי גאורגיה‬
‫העיר שבמפרץ חיפה ציינה בטקס רב רושם ‪ 45‬שנים לעלייה‬
‫מגאורגיה והעלתה על נס את תרומתה של הקהילה לחיי החברה בעיר‬
‫אלי ג'אן‬
‫ערב הצדעה בסימן ‪ 45‬שנה‬
‫לעליה מגאורגיה‪ ,‬צוין ביום חמישי‬
‫האחרון בעיר הצפונית קריית ים‪ .‬מאות מבני‬
‫העדה נהנו מערב אומנתי עמוס באמנים‬
‫שעלו לבמה בזה אחר זה‪ .‬גם תעודות‬
‫הוקרה לנכבדי העדה חולקו באותו ערב‪.‬‬
‫את האירוע יזם וארגן חבר המועצה מכאל‬
‫פיזיצקי‪.‬‬
‫במלאת ‪ 45‬שנה לעליה מגאורגיה‬
‫לישראל‪ ,‬הגיעו בני קהילה רבים לאולם‬
‫אשכול פיס לערב אליו הוזמנו גם נכבדי‬
‫העדה ונציגי שגרירות גאורגיה בישראל‪.‬‬
‫בין האמנים שעלו על הבמה הייתה גם‬
‫להקתו של הכוראוגרף שותה צבניאשוילי‪,‬‬
‫מנהל להקת הריקודים הגאורגית הייצוגית‬
‫בעיריית קריית ביאליק ‪ -‬להקת כוכב הזהב‪,‬‬
‫להקת מונטה קרלו וזמרים אורחים ממרכז‬
‫הארץ‪.‬‬
‫תעודות הוקרה חולקו לנכבדי העדה‬
‫אשר תרמו רבות לחיי הקהילה בקריית‬
‫ים‪ .‬ביניהם ניתן למנות את האחים נוגזר‬
‫ואמזר ספיאשוילי לשעבר אלופי הארץ‬
‫בהיאבקות בסגנון יווני‪-‬רומי במשך שבע‬
‫שנים ברציפות‪ ,‬גם האחים יוסף ואברהם‬
‫קקיאשוילי מוותיקי האמנים בתחום‬
‫המוזיקה הגאורגית באזור הצפון ובארץ‬
‫בכלל זכו לתעודה דומה‪.‬‬
‫בין הנוכחים בקהל נראו רבני העדה‬
‫באזור הצפון‪ :‬הרב אברהם אגי'אשוילי‬
‫והרב שמואל פניקשוילי‪ .‬פרופסור דוד‬
‫באזוב‪ ,‬ד"ר דוד בוטרא והארכיטקט אברהם‬
‫יוסבושוילי מחיפה‪.‬‬
‫ראש העיר קריית ים‪ ,‬דוד אבן‪-‬צור‪ ,‬אמר‬
‫לנוכחים‪" :‬יש לכם מסורת מפוארת ותרבות‬
‫ססגונית מלאה בתוכן‪ ,‬עשירה ברוח‪,‬‬
‫ריחות‪ ,‬מטעמים ואהבה גדולה" והוסיף כי‬
‫"לא תמיד הצלחנו להביא לידי ביטוי את‬
‫הפוטנציאל הרב ואת התרומה העצומה‬
‫שלכם לקהילה‪ ,‬אבל הערב אנחנו משלימים‬
‫את החסר ומתקנים את הדרוש תיקון"‪.‬‬
‫אבן‪-‬צור החמיא לחבר מועצת העיר מיכאל‬
‫פיזיצקי אשר יזם את האירוע ואשר משמש‬
‫אוזן קשבת עבור בני הקהילה בעיר‪.‬‬
‫כ"א בסיון תשע"ד | ‪| 19.06.14‬‬
‫האור‬
‫כי ביתי בית תפילה‬
‫שומרים על הגחלת‬
‫‪ 12‬שנות בנייה ‪ -‬בית כנסת 'תפארת אהרון' לוד‬
‫רחוב‪ :‬אלי כהן ‪ 22‬לוד‬
‫רב בית הכנסת‪ :‬הרב יצחק מוזגוראשוילי‬
‫בית הכנסת הוקם מיד עם עלייתם של יהודי גאורגיה ובראשם הרב חכם רפאל‬
‫אלאשוילי זצ"ל בשנת תשל"ב (‪ .)1972‬בתחילה הוקם בית הכנסת באחד מבתי הספר‬
‫באזור‪ ,‬אך שלוש שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת תשל"ה (‪ ,)1975‬נבנה בית הכנסת וניתן לו‬
‫השם 'בית דוד'‪ .‬הגידול הטבעי לצד המשיכה הגדולה לדרשותיו של חכם רפאל שיום‬
‫הסתלקותו יחול בשבת זו‪ ,‬הביאו את הגבאים להחלטה להרחיב את בית הכנסת בכ‪150-‬‬
‫כסאות נוספים ובשנת תשל"ח (‪ )1978‬נחנך בית הכנסת בשנית‪.‬‬
‫בשנת תשמ"ה (‪ )1985‬הוקם בבית הכנסת כולל האברכים הראשון של יהדות גאורגיה‬
‫ומדי בוקר נאספו אל קרביו אברכים רבים מירושלים‪ ,‬לוד וקריית מלאכי‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬העיר לוד של הימים ההם הייתה מקור משיכה לרבים מבני העדה‪ .‬קרבתה‬
‫לערי המרכז ובראשן תל אביב לצד נוכחותו של חכם רפאל שהיה ידוע בכושרו הרטורי‬
‫תרמו לכך רבות‪ .‬רבים מבני קהילת יהודי גאורגיה בקרית מלאכי עברו להתגורר בלוד‬
‫ומספר המתפללים הלך וגדל עד שבשנת תשמ"ט (‪ ,)1989‬שבע‪-‬עשרה שנה לאחר ייסוד‬
‫המניין הראשון‪ ,‬חגגו המתפללים הנחת אבן פינה לבית כנסת חדש‪ ,‬מפואר ורחב ידיים‬
‫שקיבל את השם 'תפארת אהרון' לעילוי נשמתו של חכם אהרון בוטראשוילי‪ ,‬זקנו של‬
‫חכם רפאל‪.‬‬
‫התכנון היוקרתי תרם לא מעט לחריגה ניכרת בתקציב הבנייה‪ ,‬גם עשרות אלפי‬
‫השקלים שנאספו מבני הקהילה לא הספיקו‪ .‬נציין כי באותם ימים היה זה סכום עתק‪.‬‬
‫חכם רפאל כיתת את רגליו ברחבי הארץ במטרה להשיג את הסכום הנדרש עד שהנדיב‬
‫טמורי ספיר‪ ,‬תושב ארצות הברית‪ ,‬היה זה שהרים את התרומה "המכרעת" והעניק סכום‬
‫מכובד על מנת שיתאפשר לסיים את בנייתו של בית הכנסת החדש‪.‬‬
‫‪ 12‬שנים לאחר מכן‪ ,‬בשנת תשס"א (‪ ,)2001‬יכלו בני קהילת יהודי גאורגיה בלוד לברך‬
‫על המוגמר ולהתגאות בבית הכנסת המפואר ביותר של בני העדה בכל הארץ‪ 12 .‬שנה‬
‫חלפו מאז טקס הנחת אבן הפינה ועד שבית הכנסת הושלם וניצב במלוא תפארתו וגודלו‬
‫המרשים‪ .‬עד היום‪ 13 ,‬שנה מאז השלמת הבנייה‪ ,‬בית הכנסת עדיין מוגדר כבית הכנסת‬
‫הגדול ביותר של בני העדה בארץ ובעולם ובו ‪ 550‬מקומות ישיבה קבועים‪.‬‬
‫אבן ירושלמית מחפה את המבנה המרשים ונברשת גדולה יורדת מהתקרה ומעטרת‬
‫אותו‪ .‬זאת לצד היכל מעץ מגולף על ידי אומן שמהווה את גולת הכותרת במבנה המרשים‬
‫והגדול‪ .‬המעניין הוא שלמרות גודלו‪ ,‬הוא עומד על עומדו ללא עמודים‪ ,‬מה שמרחיב‬
‫את שדה הראייה ומגמד את המתפלל למול גודלו של בית האלוקים‪.‬‬
‫שלוש קומות מאכלסות את הבניין ומשמשות את הקהילה באזור‪ .‬בקומה הראשונה‬
‫קיים בית מדרש המכיל ‪ 80‬כסאות ובו מתפללים במשך ימות השבוע‪ .‬בקומה השנייה‬
‫מצוי אולם בית הכנסת המפואר ואילו הקומה השלישית משמשת כעזרת נשים גדולה‬
‫ומרווחת‪.‬‬
‫מדי יום מתקיימת במקום תפילת שחרית בה משתתפים כ‪ 25-‬מבני הקהילה‪ .‬מספר‬
‫כפול של מתפללים משתתף בתפילות מנחה ועברית מידי ערב‪ .‬חשוב לציין כי בני הדור‬
‫השני נדדו לראשון לציון‪ ,‬מודיעין ושוהם והשינוי הדמוגרפי שעבר על לוד בכלל ועל‬
‫האזור בו שוכן בית הכנסת בפרט‪ ,‬בא לידי ביטוי גם במספר המתפללים‪.‬‬
‫לתפילות שבת מגיעים כ‪ 200-‬מתפללים‪ ,‬מספר בו היו מקנאים מרבית בתי הכנסת של‬
‫הקהילה וכמעט כל בתי הכנסת בלוד‪ ,‬אלא שגבאי בית הכנסת אינם מסתפקים במספר‬
‫הזה וטוענים שהפוטנציאל גדול הרבה יותר‪" .‬הייתה לנו קהילה גדולה אבל הצעירים‬
‫כבר לא גרים פה יותר‪ .‬אנחנו מנסים בכל מיני דרכים להחזיר את בני העדה לבוא‬
‫ולהתפלל יחד איתנו"‪ ,‬הם אומרים ומוסיפים כי בחגים ובימים הנוראים בית הכנסת‬
‫מלא מפה לפה‪.‬‬
‫ארבע שנים לאחר האכלוס המחודש של בית הכנסת‪ ,‬הלך לעולמו מי שהיה הרוח‬
‫החיה בבית הכנסת במשך עשרות שנים ורבה הראשי של יהדות גאורגיה‪ ,‬חכם רפאל‬
‫אלאשוילי זצ"ל שדרשותיו המאלפות הביאו מאות אנשים לבית הכנסת‪ .‬חששות רבים‬
‫מילאו את לבם של בני קהילות יהודי גאורגיה בכלל ובני קהילת תפארת אהרון בפרט‪.‬‬
‫"לא ידענו כיצד נמשיך את דרכו ואיך נוביל אות הקהילה"‪ ,‬נזכר השבוע הרב יצחק‬
‫מוזוגרשוילי‪ ,‬רב בית הכנסת‪" .‬הייתי העוזר שלו במשך שנים ארוכות‪ ,‬אבל אחרי שהוא‬
‫נפטר כולם היו בתדהמה"‪ .‬מי שלקח את לידיו את המושכות בקהילה הלודאית היה חכם‬
‫יצחק שהסביר למתפללי בית הכנסת כי חייבים להמשיך בפעילות למען כבודו של רב‬
‫העדה זצ"ל‪ .‬לצדו עומדים כיום יוחנן מיכאלי‪ ,‬המשמש כיושב ראש הנהלת בית הכנסת‬
‫ואף מוסר שיעורי תורה במקום והרב יוסף מוזגוראשוילי המשמש כחזן בבית הכנסת‪.‬‬
‫מדי יום מתקיים במקום כולל ערב בו נוטלים חלק כ‪ 20-‬מבני הקהילה שמקדישים‬
‫את שעות הערב ללימוד תורה ואף זוכים בסוף כל חודש למלגה צנועה‪ .‬נשות הקהילה‬
‫זוכות לשיעור תורה אחת לשבוע‪ .‬את השיעור מוסרות מרצות ורבניות הטורחות להגיע‬
‫למקום מכל רחבי הארץ‪.‬‬
‫גם הילדים אינם מקופחים‪ .‬ילדי הקהילה זוכים לשיעורי תורה ופעילויות מגוונות‬
‫מדי יום בין השעות ‪ .16:00-17:30‬הפעילות מתקיימות בכיתות נפרדות לבנים ולבנות‪.‬‬
‫הפעילות אינה נפסקת בכל ימות השבוע וגם בשבת מתקיים שיעור שנמשך שעתיים‬
‫תמימות‪ .‬את השיעור הזה יזם חכם משה חיים מיכאלאשוילי ז"ל‪ ,‬מלמד התינוקות אותו‬
‫כינו באותם ימים ביג'י‪ .‬אף ילד אינו מעלה בדעתו לוותר על השיעור שהפך למסורת‪.‬‬
‫בבית הכנסת מקפידים לקיים התוועדויות ושיעורי תורה בכל התאריכים אותם מציינים‬
‫בחסידות חב"ד‪ .‬זאת נוסף על נסיעות לקברות צדיקים‪ ,‬תפילות בכותל ובקברי האבות‪,‬‬
‫המהווים חלק בלתי נפרד מהפעילויות הקהילתיות שתורמות לגיבוש חברתי ונעשות‬
‫כחלק מכלל הפעילות של בית הכנסת שרואה את עצמו כמרכז רוחני לבני העדה בלוד‪.‬‬
‫המנהגים בבית הכנסת מבוססים על מנהגיה של קהילת יהודי קולאשי‪ .‬הרב יצחק‬
‫מסביר כי "הקהל רובו ככולו נמנה על יוצאי קולאשי ובניהם והמנהגים בהתאם‪ .‬חכם‬
‫רפאל הנהיג זאת כאשר הגיע לארץ ואנחנו רק ממשיכים את דרכו"‪.‬‬
‫אבי ירושלמי‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫האור‬
‫| כ"א בסיון תשע"ד | ‪19.06.14‬‬
‫אור לקהילות‬
‫זכרון עולם‬
‫מי האיש‬
‫נר זיכרון למאורי העדה‬
‫דמויות ואישים בחיי הקהילה הגאורגית‬
‫גבאי הצדקה מקולאשי‬
‫רבי פנחס בוטראשוילי‬
‫משפחת חננאשוילי‬
‫יצחק ופנינה חנניה‬
‫הגמרא אומרת על הפסוק בדניאל‬
‫"ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד"‪,‬‬
‫אלו גבאי צדקה‪ .‬לפי גרסה אחרת אלה‬
‫הם מלמדי תינוקות‪ .‬כך או כך שניהם‬
‫"מצדיקי הרבים"‪.‬‬
‫האדם המיוחד עליו נכתבת פינה‬
‫זו היה גם וגם‪ .‬גם גבאי צדקה וגם מי‬
‫שאסף כספים למען מלמדי תינוקות‪...‬‬
‫זהו רבי פנחס בוטראשוילי שהיה גבאי‬
‫צדקה בעיירה קולאשי‪.‬‬
‫כאשר הסתיימו שנות האימה של‬
‫מלחמת העולם השנייה ודור חדש וצעיר‬
‫של תלמידי חכמים קם ונוצר בעיירה‬
‫קולאשי‪ ,‬חיפשו פרנסי העיר רב בר‬
‫אוריין שיחנך את צעירי הצאן וילמדם‬
‫את חכמת התורה הקדושה‪ .‬הם חיפשו‬
‫מישהו שילמד עם הילדים משניות‬
‫וגמרא כמנהג ישראל בכל הדורות‪.‬‬
‫אין צורך לציין את העובדה שהעיירה‬
‫שכונתה על ידי יהודי גאורגיה "ירושלים‬
‫דגרוזיה" הייתה מבורכת בתלמידי‬
‫חכמים רבים‪ ,‬אך רובם היו עסוקים‬
‫בצורכי ציבור‪ .‬מה תעשה העיר ללא‬
‫ראש ישיבה? כיצד תהיה התורה בקרן‬
‫אורה ללא ראש ישיבה?‬
‫רבה של העיירה‪ ,‬הרה"ג חכם אהרן‬
‫בוטראשוילי כאב את העובדה שקשיי‬
‫הפרנסה ואימת השלטון הקומוניסטי‬
‫נתנו את אותותיהם בצעירי הצאן‬
‫ורבים מבני הנוער גדלים ללא לימוד‬
‫תורה מעמיק וחיפש פתרון‪ .‬הפתרון‬
‫נמצא בדמותו של הרב חכם מישאל‬
‫אג'יאשוילי שישב בעיירה באנז'ה‪ .‬חכם‬
‫מישאל היה תלמיד חכם חשוב ובקי‬
‫במסכתות התלמוד ובעיקר בעל יכולת‬
‫הסברה וגישה חינוכית‪ .‬הוא עצמו היה‬
‫תלמידו של החכם הנודע רבי יצחק‬
‫מרדכיאשוילי זצ"ל אשר את תורתו ינק‬
‫מגדולי רבני ירושלים קרתא דשופרייא‪.‬‬
‫שלח חכם אהרן שליחים נאמנים‬
‫לביתו של חכם מישאל וביקש כי יסכים‬
‫ליטול על עצמו את עול הנהגת הישיבה‬
‫בקולאשי‪ .‬חכם מישאל התחבט קשות‪.‬‬
‫הוא לא שש לסכן את עצמו במאסר‬
‫והגליה לסיביר‪ .‬הוא ידע היטב מי דינו‬
‫של מי שייתפס כשהוא מלמד תורה‬
‫לצעירי הצאן ובמיוחד לבני הנוער‪.‬‬
‫חכם אהרן גייס לעזרתו את ידידו הרב‬
‫פנחס בוטראשוילי וביקש ממנו לפעול‬
‫על חכם מישאל כך שייקח על עצמו את‬
‫עול הנהגת התלמידים בעיירה קולאשי‪.‬‬
‫רבי פנחס גייס את כל מתק לשונו על‬
‫מנת לשכנע את חכם מישאל לעשות‬
‫את הצעד והדבר עלה בידו ובעיירה‬
‫קולאשי הוקמה ישיבה לצעירי הצאן‬
‫בראשותו של חכם מישאל‪ ,‬עליה‬
‫נמנו מיטב בני משפחות קהילת יהודי‬
‫קולאשי‪ .‬ביניהם ניתן למנות את הרב‬
‫חכם רפאל אלאשוילי זצ"ל; הרב חכם‬
‫משה מיכאלאשוילי זצ"ל; הרב חכם‬
‫שמואל מיכאלאשוילי זצ"ל ויבדל‬
‫לחיים טובים וארוכים הרב חכם בן‪-‬‬
‫ציון מיכאלאשוילי; האחים למשפחת‬
‫רבי מיכאל טטרואשוילי רבי אפרים‬
‫ואחיו רבי מנשה זצ"ל ועוד רבים‬
‫וטובים‪.‬‬
‫חכם משה זצ"ל היה נזכר בערגה‬
‫בימי לימודו בישיבתו של חכם מישאל‪.‬‬
‫היה זה בימים בהם כמעט ונדם קול‬
‫התורה בכל מרחבי רוסיה הגדולה‬
‫וגרורותיה‪ .‬בקולאשי ישבו צעירי ושקדו‬
‫על תלמודם כאילו היו בירושלים‪ .‬חכם‬
‫משה היה מספר כי למרות הקושי הגדול‬
‫והפחד מאימת הבולשת הסובייטית‪,‬‬
‫עסקו בלימוד גמרא והלכה בעיון‪.‬‬
‫אך אם אין קמח – אין תורה‪ .‬רבי‬
‫פנחס בוטראשוילי שהוא זה ששכנע‬
‫את חכם מישאל לבוא לקולאשי ולהקים‬
‫בה את הישיבה‪ ,‬גם לקח על כתפיו‬
‫את משימת אחזקתה‪ .‬הוא יחד עם‬
‫רבי מרדכי בוטראשוילי‪ ,‬סבבו בקרב‬
‫יהודי העיירה וסביבותיה ופעלו אצלם‬
‫להוזיל מכספם ולתמוך בלימוד התורה‪.‬‬
‫בזכותם ובזכות מאות היהודים שתרמו‬
‫מפתם הדל למען הישיבה‪ ,‬לא פסק קול‬
‫התורה מקולאשי‪.‬‬
‫רבי פנחס הכיר היטב את הקו‬
‫לטביליסי הבירה והיה נוסע פעמים‬
‫רבות לאנשי הקהילה העסקית של יהודי‬
‫טבליסי בדרכו לגייס תרומות עבור‬
‫הישיבה‪ .‬בזכותו עמדה הישיבה זמן‬
‫ממושך ועשרות תלמידי חכמים חבים‬
‫לו את תורתם‪ .‬בשולי הדברים נציין כי‬
‫לצד גיוס כספים לאחזקת לימוד התורה‪,‬‬
‫עסק רבי פנחס באיסוף צדקה למשפחות‬
‫נזקקות מקרב קהילת יהודי קולאשי‬
‫והיה ראש וראשון לכל פעילות חסד‪.‬‬
‫יהי זכרו ברוך‪.‬‬
‫מאיר מיכאלי‬
‫בגיליון הקודם הרחבנו על משפחות יהודי‬
‫גאורגיה שהתיישבו בבנימינה ועל משפחת‬
‫חנניה (חננאשוילי)‪ .‬מכיוון שמשפחת חנניה‬
‫הייתה חלק מהכוח המניע של יהודי גאורגיה‬
‫במושבה‪ ,‬בחרנו להרחיב את הדיבור על‬
‫יצחק ופנינה (פניה) חנניה באמצעות פרטים‬
‫חדשים אותם קיבלנו מבתם‪ ,‬חנה פידלמן‪.‬‬
‫יצחק חנניה נולד בשנת ‪( 1895‬תרנ"ה)‬
‫בטביליסי למשפחה אמידה ושומרת מצוות‬
‫וגדל על ערכי היהדות‪ .‬הוא אף גויס לצבא‬
‫הרוסי והיה אסיסטנט של רופא גדודי‪ .‬אשתו‪,‬‬
‫פנינה (פניה) מבית אברמשוילי‪ ,‬נולדה אף‬
‫היא במשפחה שומרת מצוות בשנת ‪1905‬‬
‫(תרס"ה)‪ .‬היא הוגדרה כילדת פלא וכבר‬
‫בגיל שלוש ידעה קרוא וכתוב‪ .‬למרות היותה‬
‫בת למדה יחד עם אחיה בתלמוד תורה‪.‬‬
‫הלימודים היו באידיש ולימים לימדה את‬
‫ילדיה לדבר בשפה זו‪ .‬למרות היותה תלמידה‬
‫מצטיינת החליטו הוריה לחתנה בגיל צעיר‬
‫(באותה תקופה היה קיים נוהג של חטיפת‬
‫בנות יהודיות)‪ .‬בשנת ‪( 1918‬תרע"ח) נישאה‬
‫ליצחק והיא בת ‪ 13‬בלבד‪.‬‬
‫שניהם היו ממשפחות מכובדות‪ ,‬אצילות‬
‫ועשירות‪ .‬משפחותיהם עסקו במסחר ויצחק‬
‫מצא את עצמו משתלב בעסקי המשפחה‪ .‬יחד‬
‫עם אחיו הגדול חיים נסע ברחבי העולם ואף‬
‫הגיע עד לגבול סין הרחוקה‪.‬‬
‫יצחק היה פעיל ציון שחבר לרבי דוד באזוב‬
‫ונתן אליאשוילי וניהל את ענייני הכספים של‬
‫הקבוצה שהתארגנה לעלות לארץ‪.‬‬
‫משפחת חננאשוילי תרמה כספים רבים‬
‫להקמת בית כנסת הגדול בטביליסי שנבנה‬
‫בשנת ‪( 1910‬תר"ע) ובו מקווה‪ ,‬בית‬
‫מטבחיים ומאפיית מצות‪ .‬משפחות נוספות‬
‫השתתפו בהקמת המרכז היהודי הזה ובהן‬
‫גם בני דודיו של יצחק מצד אמו‪ .‬משפחה‬
‫זו עקרה מטבליסי לציריך כבר בסוף המאה‬
‫הי"ט וצאצאיה כיהנו בתפקידים בכירים‬
‫בבית המלוכה האנגלי ואחד מהם – ג'ונתן‬
‫ג'נוגלי – אף שימש כחבר בפרלמנט הבריטי‪.‬‬
‫גם כאשר עלה יצחק ארצה‪ ,‬הוא המשיך‬
‫לשמור על קשר עם משפחת בני דודו והם אף‬
‫תרמו כספים רבים להקמת בית הכנסת של‬
‫יהודי גאורגיה בבנימינה‪.‬‬
‫בגיליון הקודם סיפרנו כי משפחת‬
‫חננאשוילי עלתה ארצה בשנת ‪1925‬‬
‫(תרפ"ה) יחד עם ‪ 25‬משפחות מגאורגיה‬
‫והתיישבה בבנימינה‪ .‬את תחילת דרכם‬
‫עשו באוהלים בפתח תקווה‪ ,‬עד שהגיעו‬
‫לבנימינה‪" .‬ממשפחה עשירה ומחיי שפע‬
‫עם משרתים הם באו לעוני בארץ ישראל‪.‬‬
‫הם ירדו מגג גבוה לבור עמוק"‪ ,‬סיפרה חנה‬
‫והוסיפה‪" :‬אימא הייתה עושה ערוגות בגינה‬
‫ומגדלת צנוניות‪ .‬עד שהצנוניות גדלו‪ ,‬היא‬
‫הייתה קוטפת את העלים ומכינה מהם סלט‬
‫כי לא היה לנו משהו אחר לאכול‪ .‬אבל אף‬
‫פעם לא התלוננו"‪.‬‬
‫בבנימינה הקימה המשפחה בית יהודי דתי‬
‫וחם עם הווי גאורגי תוך שהיא מנסה לשמר‬
‫את מנהגי העדה‪ ,‬את שיריה ומאכליה‪ .‬למרות‬
‫זאת השתדלה המשפחה להתערות בחיים‬
‫הישראליים‪.‬‬
‫"אימא הקימה בבית אולפן לעברית‪ .‬הוריי‬
‫כבר ידעו עברית מגאורגיה‪ ,‬אימא לימדה‬
‫עברית את העולים החדשים‪ .‬היא לימדה‬
‫את נשות השכונה לבשל‪ ,‬לאפות‪ ,‬לרקום‬
‫ולתפור‪ .‬היא תפרה לנו שמלות וחליפות‪.‬‬
‫אבא היה נוסע לתל אביב ומביא משם בדים‬
‫ואימא הייתה תופרת‪ .‬בבית שלנו הייתה‬
‫תמיד שמחה‪ ,‬שירים וריקודים‪ .‬אימא שלנו‬
‫הייתה אישה משכילה שתמיד קראה ספרים‬
‫וגם גרמה לנו לאהוב לקרוא‪ .‬אבא היה‬
‫עובד בשלוש עבודות כדי שאנחנו נלמד‬
‫באוניברסיטה"‪.‬‬
‫רק לאחר מותו גילו ילדיו כי היה תורם‬
‫בסתר‪ .‬בבוקר מוקדם היה הולך למחצבה‪,‬‬
‫משם היה הולך למשפחות עניות ומביא‬
‫להן בסתר עופות‪ ,‬קמח‪ ,‬שמן‪ ,‬סוכר ועוד‬
‫מבלי שיידעו שהוא זה שתורם זאת מכיסו‪.‬‬
‫הוא הקפיד לתרום לישיבות ובתי יתומים‬
‫בירושלים וראה בכך זכות גדולה‪ .‬את כל‬
‫זאת גילו ילדיו רק אחרי שנפטר בשנת ‪1978‬‬
‫(תשל"ח)‪ .‬לצערם של בני המשפחה לא זכה‬
‫יצחק להשתתף בחתונתה של בתו הקטנה‪,‬‬
‫אך כבר קודם לכן "דאג וקנה פמוטים‬
‫וחנוכייה‪ ,‬סידור‪ ,‬חומש וגביע לקידוש‬
‫בשביל החתן שיהיה לחנה‪ ,‬כמו שהוא נתן‬
‫לשאר הילדים"‪...‬‬
‫פנינה חנניה נפטרה כעשר שנים לאחר‬
‫בעלה מדום לב‪ .‬בתה חנה מספרת שכאשר‬
‫שכבה על ערש דווי קראה לרופא ערבי‬
‫ואמרה לו‪" :‬בוא‪ ,‬איש ישמעאל‪ ,‬שמע ישראל‬
‫ה' אלוקינו ה' אחד" ועצמה את עיניה כמו‬
‫צדיקה‪ .‬היא נפטרה בתשעה באב‪ ,‬יום החורבן‬
‫ויום לידתו של המשיח‪.‬‬
‫כך נראו בני העלייה השנייה של יהדות‬
‫גאורגיה‪ .‬אנשי עמל‪ ,‬אנשי חסד‪ ,‬אנשי רוח‬
‫ואמונה‪ .‬בלי תלונות‪ ,‬בלי קיטורים‪ .‬כך נראים‬
‫יהודים אמיתיים‪.‬‬
‫ציסנה שמיר‬
‫כ"א בסיון תשע"ד | ‪| 19.06.14‬‬
‫האור‬
‫‪7‬‬
‫האור בכל מקום‬
‫רשימת נקודות חלוקה בהן תוכלו להשיג את עיתון 'האור'‪:‬‬
‫אחד על אחד‬
‫ראיון קצר עם אחד משלנו‬
‫פרסום חינם‬
‫ברשת החברתית‬
‫לאה חוטובלי היא תושבת אשדוד‪,‬‬
‫קוסמטיקאית‪ ,‬מאפרת ומנהלת את‬
‫דף הפייסבוק "סימן שאתה גרוזיני"‬
‫שזכה לפופולאריות גדולה מאוד‬
‫בעדה מאז פתחה אותו בתה לפני‬
‫כשנתיים‪ .‬בדף חברים כיום למעלה‬
‫מ‪ 12,500-‬גולשים למרות שלאחרונה‬
‫טוענים רבים כי איבד מעט מהגוון‬
‫הגאורגי שלו‪" .‬הבת שלי רצתה‬
‫שיהיה עמוד של מתכונים והומור‬
‫פנימי של העדה שלנו‪ ,‬אבל זה קצת‬
‫איבד את הכיוון"‪ ,‬מודה חוטובלי‪.‬‬
‫לאה עלתה מגאורגיה בשנת ‪1972‬‬
‫כשהיא בגיל שש בלבד‪ .‬הוריה נדדו‬
‫בילדותה בין הערים קחאתי וסוראמי‪.‬‬
‫"היה לנו בית בכל אחת מהערים‬
‫הללו" היא נזכרת‪ .‬לישראל עלו‬
‫ההורים ללא כלום‪ .‬הם עזבו רכוש‬
‫רב והגיעו ארצה כמעט בחוסר כל‪.‬‬
‫משפחת חוטובלי השתקעה בעיר‬
‫אשדוד‪" .‬בוא נאמר שזה ממש לא‬
‫היה כמו שחשבנו‪ .‬כל אשדוד הייתה‬
‫חולות‪ ,‬הגענו מערים בנויות וותיקות‬
‫למדבר לא מיושב וזה ממש לא היה‬
‫קל"‪ ,‬מספרת לאה אך מציינת כי‬
‫למרות הקשיים‪ ,‬הוריה לא חסכו‬
‫ממנה דבר בילדותה‪.‬‬
‫גם לאחר נישואיה לא עזבה‬
‫לאה את אשדוד‪ .‬המעניין הוא כי‬
‫למרות היותה קוסמטיקאית ומאפרת‬
‫מצליחה‪ ,‬לא תמצאו בעמודי‬
‫הפייסבוק שלה‪ ,‬גם לא זה הפרטי‪,‬‬
‫פרסומת כלשהי לעבודתה‪" .‬אני‬
‫מאמינה בעבודה שבאה דרך המלצה‬
‫ולא דרך פרסומת" היא מצהירה‪ .‬אם‬
‫היא שומעת על משפחה קשת יום‬
‫שחוגגת אירוע או כלה במצב כלכלי‬
‫לא טוב‪ ,‬היא לא חושבת פעמיים‪.‬‬
‫"אלוקים נתן לי מקצוע ואני רוצה‬
‫לעזור למי שאין לו יכולת"‪ ,‬היא‬
‫אומרת בלי שמץ של גאווה‪.‬‬
‫לפני פחות משנתיים‪ ,‬קצת לפני‬
‫הבחירות האחרונות לכנסת‪ ,‬פתחה‬
‫בתה של לאה קבוצה ברשת החברתית‬
‫ פייסבוק תחת הכותרת 'סימן שאתה‬‫גרוזיני'‪" .‬הילדים הגרוזינים בגיל‬
‫שלה ממש לא התגאו במוצא שלהם‬
‫ויום אחד היא ראתה שאחד החברים‬
‫כתב בדף הפייסבוק שלו שהוא‬
‫מתבייש בעדה שלנו‪ ,‬אז היא החליטה‬
‫לפתוח את דף שירים את המורל של‬
‫הילדים הצעירים מבני העדה"‪.‬‬
‫תוך מספר ימים צברה הקבוצה‬
‫אלפי חברים חדשים והקבוצה‬
‫הפכה לפעילה במיוחד‪" .‬כל מיני‬
‫פוליטיקאים זיהו את הפוטנציאל‬
‫והתחילו לבקש לפרסם בעמוד‬
‫תעמולת בחירות‪ .‬הבת שלי סירבה‬
‫והם התחילו להפעיל עליה לחץ"‪.‬‬
‫היו מבני העדה שהתחילו לכתוב‬
‫בקבוצה ונתקלו לעיתים בתגובות‬
‫לא נעימות‪" .‬העירו להם על שגיאות‬
‫כתיב‪ ,‬היו עקיצות והעלבות וזה‬
‫הבריח את האנשים מהעדה שלנו‬
‫שהפסיקו לכתוב‪ .‬לא הרבה מהעלייה‬
‫שלנו למדו עברית בבית ספר וזה‬
‫טבעי שיהיו להם טעויות"‪ .‬בשלב‬
‫זה נכנסה לאה לתמונה‪" .‬באותם‬
‫ימים בכלל לא היה לי פייסבוק‪ ,‬לא‬
‫ידעתי בכלל להקליד במחשב"‪ ,‬היא‬
‫אומרת בחיוך‪ .‬לאחר הדרכה קצרה‬
‫של בני המשפחה‪ ,‬פתחה לאה פרופיל‬
‫בפייסבוק ובתה רשמה אותה כמנהלת‬
‫הדף הגאורגי‪.‬‬
‫"עכשיו אנחנו אומרות שמי שרוצה‬
‫לפרסם את העסק שלו בדף שלנו‪,‬‬
‫שיציג לנו קבלה שתרם לארגון של‬
‫חסד או עמותה לטובת החברה ויוכל‬
‫לקבל פרסום ללא תמורה‪ .‬אנחנו לא‬
‫רוצות כלום לעצמנו‪ ,‬רק שאנשים‬
‫יתרמו משהו לחברה שהם חיים‬
‫בתוכה‪.‬‬
‫בניגוד לעבר‪ ,‬למרות כמות‬
‫החברים העצומה‪ ,‬הקבוצה כבר אינה‬
‫מתמקדת אך ורק בדברים המייחדים‬
‫את העדה‪ .‬למרות שמפעם לפעם‬
‫תוכלו למצוא שם סטטוס של מאכל‬
‫גאורגי או בדיחה פנימית שרק בני‬
‫העדה יבינו‪ .‬מדי ערב שבת משתפת‬
‫חוטובלי את זמני הדלקת הנרות‬
‫עם חברי הקבוצה‪" .‬אלוקים רצה‬
‫שהקבוצה הזאת תהיה בידיים שלי‪,‬‬
‫אני מנסה להציג אור ואהבה וכמה‬
‫שאפשר‪ .‬זה מה שעשיתי עד היום וזה‬
‫מה שאמשיך לעשות גם בעתיד"‪ ,‬היא‬
‫מסכמת‪.‬‬
‫אלי ג'אן‬
‫שם המקום‬
‫כתובת‬
‫עיר‬
‫ביכנ"ס גאולי ה'‬
‫ז'בוטינסקי ‪16‬‬
‫אור יהודה‬
‫ביכנ"ס יד לאחים‬
‫סביון ‪16‬‬
‫אור יהודה‬
‫מינימרקט אליק ‪050-5761497‬‬
‫אליהו סעדון ‪130‬‬
‫אור יהודה‬
‫אבי גבינות‬
‫משה שפירא ‪36‬‬
‫אשדוד‬
‫מאפיית אלונושקה ‪ -‬לחם גרוזיני‬
‫העבודה ‪56‬‬
‫אשדוד‬
‫ביכנ"ס בית מיכאל )ג(‬
‫שלמה בן יוסף ‪6‬‬
‫אשדוד‬
‫ביכנ"ס סוכת שלום‬
‫חיים חורי ‪7‬‬
‫אשדוד‬
‫ביכנ"ס בית אליהו‬
‫מיכקשוילי ‪26‬‬
‫אשדוד‬
‫ביכנ"ס אור יצחק‬
‫הציונות ‪ 10‬סיטי‬
‫אשדוד‬
‫ביכנ"ס בית אהרון )ה(‬
‫אבן עזרא‬
‫אשדוד‬
‫ביכנ"ס אור החיים חי‬
‫הרב שאולי ‪10‬‬
‫אשדוד‬
‫ביכנ"ס זכרון אברהם )יא(‬
‫נחל קדרון ‪15‬‬
‫אשדוד‬
‫מינימרקט התאומים‬
‫דב גור ‪25/12‬‬
‫אשדוד‬
‫סונסטה אצל אבולי‬
‫מרכז מסחרי א'‬
‫אשדוד‬
‫מכולת "פינת הכיכר"‬
‫כיכר הסיטי‬
‫אשדוד‬
‫מצעי עלית הנרי‬
‫ההסתדרות ‪40/130‬‬
‫אשקלון‬
‫מוניות מרכז‬
‫בן גוריון ‪20‬‬
‫אשקלון‬
‫ביכנ"ס משכן חיים‬
‫חכם שמעון ‪4‬‬
‫אשקלון‬
‫בית הגבאי‬
‫שפירא ‪66/5‬‬
‫אשקלון‬
‫ביכנ"ס בית שמואל‬
‫שפירא ‪26‬‬
‫אשקלון‬
‫מכולת נעמן עליזה‬
‫אבן עזרא ‪85‬‬
‫באר שבע‬
‫סופר מחסני השוק‬
‫מבצע עובדה ‪2‬‬
‫באר שבע‬
‫קניון אביא מעדניית סוקול‬
‫מבצע יואב ‪49‬‬
‫באר שבע‬
‫מפגש חברים מינימרקט‬
‫דרך מצדה ‪75‬‬
‫באר שבע‬
‫ביכנ"ס מעיין חיים‬
‫אבן עזרא ‪30‬‬
‫באר שבע‬
‫ביכנ"ס אהבת ישראל‬
‫השלום ‪ 56‬שכונה ג'‬
‫באר שבע‬
‫בית בנימין )שכונת בני אור(‬
‫בני אור ‪ 37‬שכונת‬
‫באר שבע‬
‫מבצע עובדה ‪ 31‬דרך ביכנ"ס משה חחיאשוילי‬
‫באר שבע‬
‫ביכנ"ס שבחי ירושלים‬
‫חיבת ציון ‪23‬‬
‫באר שבע‬
‫חנות ישר מהקיבוץ‬
‫דקר ‪3‬‬
‫בת ים‬
‫לחם גרוזיני‬
‫רוטשילד ‪6‬‬
‫בת ים‬
‫ביכנ"ס אשרי העם‬
‫בורוכוב ‪10‬‬
‫בת ים‬
‫ליד בנק לאומי בית קפה שלום‬
‫קרן היסוד ‪1‬‬
‫חולון‬
‫טיב הכפר‬
‫אילת ‪36‬‬
‫חולון‬
‫ביכנ"ס בית אברהם‬
‫מפרץ שלמה ‪100‬‬
‫חולון‬
‫ביכנ"ס חיים אברהם‬
‫אלופי צה"ל ‪10‬‬
‫חולון‬
‫ביכנ"ס אוהל שלום‬
‫אצ"ל ‪30‬‬
‫טירת הכרמל‬
‫אלברט מינימרקט‬
‫כלניות ‪3‬‬
‫טירת הכרמל‬
‫קיוסק מנש‬
‫שד' משה דיין ‪150‬‬
‫ירושלים‬
‫מכולת‬
‫שד נוה יעקב‪611/7‬‬
‫ירושלים‬
‫סופר מעיין ‪2000‬‬
‫משה דיין ‪160‬‬
‫ירושלים‬
‫שיבת ציון פ‪ .‬אבא סילבר ביכנ"ס "גבריאל זוהר"‬
‫ירושלים‬
‫פתח תקוה ‪ 18‬רוממה ביכנ"ס קול יעקב‬
‫ירושלים‬
‫ביכנ"ס חפץ חיים‬
‫נוה יעקב ‪52/13‬‬
‫ירושלים‬
‫מפגש השוק‬
‫אגריפס ‪62‬‬
‫ירושלים‬
‫קיוסק שלום ונני‬
‫אלי כהן ‪12‬‬
‫לוד‬
‫ביכנ"ס בת קול‬
‫כליל החורף ‪1‬‬
‫לוד‬
‫ביכנ"ס תפארת אהרון‬
‫אלי כהן ‪22‬‬
‫לוד‬
‫ביכנ"ס אוהל יוסף יצחק‬
‫שיכון חב"ד‬
‫לוד‬
‫ביכנ"ס ישועת ה'‬
‫החלוץ ‪6‬‬
‫לוד‬
‫חללי מינכן ‪ ,4‬גבעת הזיתים ביכנ"ס גאולה‬
‫לוד‬
‫בנצ מינימרקט‬
‫הרצל ‪1‬‬
‫נהריה‬
‫פירות וירקות‬
‫קיבוץ גלויות ‪71‬‬
‫נהריה‬
‫מכולת רוזן רינה‬
‫אשכול ‪12‬‬
‫נהריה‬
‫ביכנ"ס אהבת שלום‬
‫קיבוץ גלויות‬
‫נהריה‬
‫ביכנ"ס אברהם יצחק‬
‫שפרינצק ‪17/18‬‬
‫נהריה‬
‫לחם גרוזיני‬
‫נצרת עיליתחרוד ‪14‬‬
‫ביכנ"ס אור התורה‬
‫נצרת עיליתהחצב שכונת ש‬
‫ביכנ"ס שבת אחים‬
‫קריניצקי ‪8‬‬
‫נתניה‬
‫ביכנ"ס שבת אחים‬
‫האורן ‪28‬‬
‫עכו‬
‫תבליני שלמה אוחנה‬
‫זבולון ‪11‬‬
‫קרית אתא‬
‫ביכנ"ס אוהל יצחק‬
‫זבולון ‪35‬‬
‫קרית אתא‬
‫הרב עמנואל דוידיאשוילי ביכנ"ס עמנואל דוידיאשוילי‬
‫קרית אתא‬
‫חצ'אפורי מאיה‬
‫שקדים ‪4‬‬
‫קרית ביאליק‬
‫ביכנ"ס שערי ציון‬
‫בורלא ‪ 7‬א'‬
‫קרית ביאליק‬
‫ביכנ"ס בית יעקב‬
‫קרית גת‬
‫ביכנ"ס מגן אברהם ששון‬
‫תבור ‪ 13‬א' אזור ד'‬
‫קרית ים‬
‫ביכנ"ס היכל יעקב‬
‫ספיר ‪25‬‬
‫קרית ים‬
‫ביכנ"ס היכל יעקב‬
‫החשמונאים ‪ 39‬א'‬
‫קרית מוצקין‬
‫ביכנ"ס בית שמואל‬
‫נחלת הר חב"ד ‪4‬‬
‫קרית מלאכי‬
‫עץ חיים‬
‫לוי אשכול ‪25‬‬
‫רמלה‬
‫לבירורים ותלונות בנושא הפצה‪:‬‬
‫ניתן לפנות לטל‪ 073-769-0045 :‬או לדוא“ל‪[email protected] :‬‬
‫‪8‬‬
‫האור‬
‫| כ"א בסיון תשע"ד | ‪19.06.14‬‬
‫כ"א בסיון תשע"ד | ‪| 19.06.14‬‬
‫תשע שנים להסתלקות הרה"ג חכם רפאל אלאשוילי זצ"ל‬
‫בין שלושת רבניה האחרונים של יהדות גאורגיה‪ ,‬בתווך‪ ,‬בין חכם יעקב‬
‫דבראשוילי זצ"ל לחכם משה מיכאלאשוילי זצ"ל ניצבת דמותו של חכם‬
‫רפאל אלאשוילי זצ"ל שיותר משהיה יודע ספר ובעל ידע עצום במכמני‬
‫התורה‪ ,‬ידע כיצד לנגוע באנשים באמצעות דרשותיו שקנו להם שם עולם‬
‫ומשמשות עד היום את רבני העדה שיבדלו לחיים טובים וארוכים ‪ ‬הילדות‬
‫ונס המטבע שהותיר חותם במצחו ‪ ‬המלחמה על חיי תורה ומצוות‬
‫וחינוך יהודי תחת אימי הקג"ב ‪ ‬העלייה ארצה והאחריות לגורלם של‬
‫בני קהילות יהודי גאורגיה ‪ ‬הכולל הראשון לאברכים בני העדה שהקים‬
‫יחד עם חכם משה זצ"ל ויבדל לחיים ארוכים חכם בן‪-‬ציון מיכאלאשוילי‬
‫‪ ‬הניגון הגאורגי שנוגן בעיצומה של התוועדות שמחת תורה אצל הרבי‬
‫מליובאוויטש והשליחות בקרב ילדי העולים שהניבה ששה בתי ספר דתיים‬
‫‪ //‬אלי ג'אן‬
‫חכם אברהם אשביל‪ ,‬תלמידו‬
‫המובהק של הרב הגאון חכם‬
‫רפאל אלאשוילי זצ"ל‪ ,‬רבה‬
‫הראשי של יהדות גאורגיה‪ ,‬נקרא‬
‫במהרה‪" .‬הבן שלך נפצע וצריכים‬
‫לקחת אותו במהירות לקופת‬
‫חולים"‪.‬‬
‫חכם אברהם‪ ,‬תושב ארה"ב‬
‫שהתארח באותם ימים בבית רבו‬
‫בעיר לוד וביקש להקליט שיעורים‬
‫מפיו‪ ,‬התנצל בפני רבו ויצא חיש אל בנו‪ ,‬לא לפני שהוא מותיר את‬
‫מכשיר ההקלטה פתוח ‪ -‬כדי לא לפספס אף לא מילה מדבריו של‬
‫רבו‪ .‬לאחר כשעה חזר חכם אברהם לחדרו של רבו ואת המחזה‬
‫שנגלה לעיניו לא שכח מעולם‪ .‬חכם רפאל עמד במרכז החדר‬
‫כשהוא מרים ידיו אל על‪ ,‬דמעות בעיניו והוא מוסר שיעור למכשיר‬
‫ההקלטה כאילו עמד בפני ‪ 500‬איש מרותקים לכיסאותיהם‪.‬‬
‫תלמידיו סיפרו לנו השבוע כי כאשר הוא היה מוסר שיחה הוא‬
‫היה נכנס לתוך עומק הדברים‪ ,‬יורד מהבמה‪ ,‬מתקרב לקהל‪ ,‬מנגן‬
‫את הפסוקים וחי כל מילה ומילה‪ .‬זה היה מחזה בלתי נשכח‪.‬‬
‫"לצד הכישרון הרטורי שלו‪ ,‬הוא קודם כל הקפיד לקיים את‬
‫המשנה בפרקי אבות‪' :‬אוהב את הבריות ומקרבן לתורה'‪ .‬היום‬
‫הרבה רבנים עושים הפוך‪ ,‬חושבים שאהבת התורה זה העיקר‪ ,‬אבל‬
‫אבא שלי היה באמת קודם כל אוהב את הבריות‪ .‬הוא היה מבקר כל‬
‫יום שישי חולים בבתיהם או בבית החולים‪ .‬הוא היה ממש אבא של‬
‫הקהילה"‪ ,‬מספר בנו הרב אהרון‪.‬‬
‫השבוע נציין תשע שנים לפטירתו של חכם רפאל זצ"ל‪ ,‬רבה‬
‫הראשי של יהדות גאורגיה‪ ,‬ובקהילה עדיין מתרפקים על זיכרונות‬
‫העבר מרבם הנערץ ששימש בתפקיד במשך כ‪ 17-‬שנה‪.‬‬
‫הצלקת על המצח‬
‫חכם יוסף אלאשוילי ואשתו הרבנית רבקה‪ ,‬בתו של הרב אהרון‬
‫בוטראשוילי‪ ,‬לא ידעו את נפשם‪ .‬רק לפני זמן מה שיכלו את בנם דוד‪,‬‬
‫הילד יפה העיניים שנפטר בגיל שבע בלבד ועתה נפטרה עליהם גם‬
‫ביתם רחל שרק לאחרונה חגגה שלוש שנים‪ .‬הרב ורעייתו הגיפו את‬
‫תריסי הבית ומיעטו לצאת מהבית‪ .‬הם אפילו סירבו לקבל ניחומים‪.‬‬
‫תקופה ארוכה היו בני הזוג שרויים ביגונם‪ .‬איש מהם לא חשב‬
‫על ילד נוסף‪ ,‬אח לבנם הבכור משה‪ .‬באחד הלילות חלם חכם יוסף‬
‫חלום והנה הוא עומד בפני שלושה דיינים בבית דין של מעלה‪.‬‬
‫שלושת הדיינים ציוו אותו שלושה דברים‪ :‬להביא ילד לעולם;‬
‫ששמו של הילד יכלול את המילה "אל" ושהסנדק לא יהיה אחד‬
‫מבני משפחתם‪.‬‬
‫חכם יוסף קם בבהלה‪ ,‬אך פטר את חלומו במילים "חלומות שווא‬
‫ידברו"‪ .‬הישנות החלום בפעם השנייה והשלישית הוכיחה לו כי יש‬
‫דברים בגו‪" .‬אין זאת אלא כי מאת ה' יצא הדבר‪ ,‬נקיים את מצוותו‬
‫ונשען על רחמיו הרבים" אמרה אשתו לאחר שסיפר לה על דבר‬
‫החלום‪.‬‬
‫שנה לאחר מכן‪ ,‬בתאריך כ"ז ניסן תרצ"ד (‪ )1934‬נולד לבני‬
‫>>>‬
‫האור‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫האור‬
‫| כ"א בסיון תשע"ד | ‪19.06.14‬‬
‫>>>‬
‫הזוג בשעה טובה בן זכר‪ .‬אלא שהשעה הטובה לא האריכה‬
‫זמן רב‪ .‬תוך דקות ספורות התבררה התמונה המחרידה‪,‬‬
‫הרך הנולד לא גילה סימני חיים וקריאות השמחה התחלפו‬
‫בזעקות שבר‪ .‬אל שתי הלוויות הקשות שיצאו מפתח ביתם‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬איימה להצטרף אחת נוספת וחכם יוסף‬
‫ואשתו הרבנית‪ ,‬היולדת הטריה‪ ,‬לא ידעו את נפשם מרוב‬
‫צער‪.‬‬
‫אבל חכם יוסף לא אמר נואש‪ .‬הוא התעשת‪ ,‬יצא אל‬
‫הרחוב כדי לקרוא לעזרה‪ ,‬אולם רק הרוח הלילית קידמה‬
‫את פניו‪ .‬לפתע הבחין בדמות הצועדת לעבר ביתו‪ ,‬כאילו‬
‫רוח הקודש מכוונת אותה לעברו‪ .‬היה זה חכם ישראל שהיה‬
‫מוכר בקולאשי כצדיק וקדוש‪ .‬חכם יוסף ניגש אל הצדיק‬
‫ולחש לו בקול רועד‪" :‬רבי‪ ,‬זה עתה נולד בביתנו נֶפֶ ל‪ ,‬אנא‬
‫סור נא אלינו וברך את הילד שיחיה לאורך שנים"‪.‬‬
‫חכם ישראל צעד בזריזות לעבר הבית וביקש לראות את‬
‫הרך הנולד‪ .‬שתי ידיו הונחו על ראשו הקר של התינוק שלא‬
‫נשם ולא הוציא הגה מפיו‪ .‬הרב פנה לנוכחים וציוה לחמם‬
‫מטבע באש‪ .‬דממת מוות שררה בחדר שעה שהרב הניח על‬
‫מצחו של התינוק את המטבע עד שלפתע קרע את האוויר‬
‫בכיו של הפעוט‪ ,‬שפקח את עיניו כלא מבין מי הפריע את‬
‫תנומתו‪.‬‬
‫"רפאל" לחש חכם יוסף לאשתו שדמעות העצב שלה‬
‫התחלפו בדמעות של גיל ותקווה‪" .‬נקרא לו רפאל בזכות‬
‫הרפואה ששלח לו האל"‪.‬‬
‫בני קהילת יהודי גאורגיה שהכירו את חכם רפאל‪ ,‬ידעו עד‬
‫כמה היה רחוק ממעשיות על חלומות ומופתים מפוקפקים‪.‬‬
‫אך במקרה הזה הייתה לו ראיה ‪ -‬הצלקת במצחו אותה היה‬
‫מציג למי שהרהר אחר אמינות סיפורו‪.‬‬
‫תוך דקות ספורות התבררה‬
‫התמונה המחרידה‪ ,‬הרך הנולד‬
‫לא גילה סימני חיים וקריאות‬
‫השמחה התחלפו בזעקות שבר‪.‬‬
‫אל שתי הלוויות הקשות שיצאו‬
‫מפתח ביתם בשנים האחרונות‪,‬‬
‫איימה להצטרף אחת נוספת‬
‫בני קהילת יהודי גאורגיה שהכירו‬
‫את חכם רפאל‪ ,‬ידעו עד כמה‬
‫היה רחוק ממעשיות על חלומות‬
‫ומופתים מפוקפקים‪ .‬אך במקרה‬
‫הזה הייתה לו ראיה ‪ -‬הצלקת‬
‫במצחו אותה היה מציג למי‬
‫שהרהר אחר אמינות סיפורו‬
‫צוואתו של הסב‬
‫משחר ילדותו למד רפאל הקטן את השפה העברית אצל‬
‫המלמד אהרון אלישעשוילי ולאחר מכן‪ ,‬המשיך את לימודיו‬
‫אצל החכם יוסף מוזגוראישוילי‪ ,‬איש משכיל ובעל ידע‬
‫נרחב בלשון העברית‪.‬‬
‫בשנת תש"ה (‪ )1945‬עברו הוריו לעיר זוגדידי‪ .‬סבו‪ ,‬הרב‬
‫אהרון בוטראשוילי‪ ,‬מרבני העיירה קולאשי‪ ,‬חרד לעתיד‬
‫נכדו‪ .‬עוד בהיותו ילד‪ ,‬שם לב לכישרונו בלימוד התורה ואת‬
‫יראת ה' שהייתה על פניו בעת התפילה ובלבו גמלה ההחלטה‬
‫כי הנכד יהיה מי שימשיך את דרכו בתורה ובתפקידו כמשרת‬
‫בקודש בעיירה‪ .‬עתה הביע דאגה מכך שנכדו עובר לעיר‬
‫אחרת‪ ,‬רחוק מ"ירושלים דגרוזיה" הלא היא קולאשי‪.‬‬
‫למרות המעבר לעיר החדשה‪ ,‬לימד חכם אהרון את נכדו‬
‫לקרא בתורה ואת שבת בר המצווה שלו עשה יחד עם בני‬
‫משפחתו בקולאשי‪ ,‬יחד עם רבים מגדולי רבני גאורגיה של‬
‫אותם ימים‪ .‬שנה מאוחר יותר‪ ,‬החזיר הסב את נכדו מהעיר‬
‫זוגדידי לקולאשי לא לפני שהבטיח להורים לשמור עליו‬
‫מכל משמר‪ .‬גם את הרב חכם מישאל אג'יאשוילי שכנע‬
‫לעבור מהעיירה בנדזה לקולאשי‪ ,‬שם גם נפתחה לראשונה‬
‫ישיבה לנערי העיר‪.‬‬
‫רפאל בן ה‪ ,14-‬אשר התגורר בבית סבו‪ ,‬למד במשך היום‬
‫ובערב המשיך להחכים בבית מדרשו של חכם אג'יאשוילי‪.‬‬
‫את פרקי החזנות והתפילה למד מאחיה של אמו ‪ -‬חכם‬
‫אליהו בוטראשוילי‪.‬‬
‫השהות בבית הסב לא נמשכה שנים רבות‪ .‬מצב בריאותו‬
‫של חכם אהרון הלך והחמיר ומצבו המחריף הביא את גדולי‬
‫רבני הקהילות היהודיות בגאורגיה לבוא לבקרו‪ .‬היה זה בחגי‬
‫תשרי של שנת תש"ט (‪ )1949‬ובין הבאים היו‪ :‬הרב חכם‬
‫חיים אליאשוילי; רבה של כותאיסי והרב חכם משה הקטן‬
‫דבראשוילי; אחיו הצעיר הרב יעקב דבראשוילי רבה של‬
‫כותאיסי והחכם בן‪-‬ציון אפרמשוילי מהעיר צחקאיה‪ .‬חכם‬
‫אהרון ניצל את ההזדמנות וביקש מחכם יעקב דבראשוילי‬
‫לקחת את נכדו רפאל תחת חסותו‪ ,‬ללמדו את התורה לעומק‬
‫ולהכינו למעמד של מנהיג הציבור‪ .‬מספר שבועות מאוחר‬
‫יותר‪ ,‬בתאריך י"ד בכסלו של אותה שנה נפטר הרב אהרון‬
‫בוטראשוילי‪.‬‬
‫כך הפך חכם יעקב דבראשוילי‪ ,‬לימים רבה הראשי של‬
‫יהדות גאורגיה‪ ,‬למורה הדרך של חכם רפאל אלאשוילי ולמי‬
‫שהכשירו לתפקידו העתידי‪ ,‬תפקיד אותו נשא בעצמו‪.‬‬
‫"בכל דרשה שלו היה מזכיר משהו מבית מדרשו של‬
‫חכם יעקב" נזכר השבוע הרב רפאל ציקוואשוילי‪ ,‬רבה של‬
‫קהילת 'קול יעקב' בירושלים‪" .‬הלימוד איתו הותיר בו חותם‬
‫והזיכרון הפנומנאלי שלו היה לו לעזר"‪.‬‬
‫העלייה המאוחרת‬
‫בגיל ‪ 19‬נשא חכם רפאל את רעייתו הרבנית רבקה ושנה‬
‫לאחר מכן‪ ,‬בשנת תשי"ד (‪ ,)1954‬נדדו השניים לעיר גורי‬
‫שם שימש הרב רפאל כשליח ציבור לקהילה במקום‪ .‬בקיץ‬
‫תשי"ח (‪ )1958‬לאחר קרוב לחמש שנים בהן שירת את‬
‫הקהילה בגורי‪ ,‬חזר חכם רפאל לקולאשי על מנת להיות‬
‫קרוב להוריו שעזבו את זוגדידי וחזרו לעיירה‪ .‬חכם רפאל‬
‫שימש כחזן בבית הכנסת הגדול של עיר החכמים‪ ,‬אשר‬
‫באותם ימים רוב תושביה היו יהודים‪ .‬למרות המרחק הגדול‬
‫מרבו המובהק‪ ,‬חכם יעקב דבראשוילי שהתגורר בכותאיסי‪,‬‬
‫היה חכם רפאל נוסע מידי פעם בפעם לכותאיסי על מנת‬
‫ללמוד עם רבו תורה ולפתור יחד עמו בעיות הלכתיות‬
‫שהתעוררו בקהילה‪.‬‬
‫ככל שעברו הימים‪ ,‬הבינו יהודי קולאשי בפרט ויהודי‬
‫גאורגיה בכלל‪ ,‬כי הרב הצעיר ניחן בכישרון רטורי יוצא‬
‫דופן ושמע דרשותיו המאלפות יצא לתהילה‪ .‬הוא החל‬
‫לדרוש בערים רבות ברחבי גאורגיה והופעותיו הפומביות‬
‫היו לשם דבר‪ ,‬עד כדי כך שכאשר היה מגיע לעיר לדרוש‪,‬‬
‫מרבית המתפללים היו נוטשים את העסקים שלהם וממהרים‬
‫לבית הכנסת לשמוע את דרשתו המאלפת‪.‬‬
‫השכלתו הרחבה בנושאים רבים הביאו גם את המלומדים‬
‫שבעדה להגיע לדרשותיו‪ .‬אחד מהנושאים המרכזיים עליהם‬
‫היה חכם רפאל מדבר שוב ושוב היה נושא הכמיהה לארץ‬
‫ישראל‪ .‬למרות העובדה שהשלטון הסובייטי לא אהב את‬
‫העיסוק בנושא הזה‪ ,‬חכם רפאל היה חוזר ומזכיר פעם אחר‬
‫פעם למאזיניו כי החיים בגאורגיה עראיים בלבד‪ .‬בעזרת‬
‫דרשותיו והופעותיו הפומביות המרגשות‪ ,‬הצליח חכם‬
‫רפאל להדליק אצל יהודי גאורגיה לפיד גדול של אהבה‬
‫לארץ ישראל ולעם ישראל‪ .‬לא לחינם היו אלה שלושת‬
‫האחים לבית מיכאלאשוילי שהתגוררו בקולשאי ומוגדרים‬
‫כנחשונים שהצליחו להבקיע את חומת הברזל שהקיפה את‬
‫קהילות יהודי גאורגיה‪.‬‬
‫שמו של חכם רפאל הלך לפניו ומהעיר סוחומי – עיר חוף‬
‫בחבל אבחזיה ‪ -‬ביקשו שיכהן כרב הקהילה‪ .‬פרט למשכורת‬
‫חודשית הציעו לו דירת פאר לרגלי חוף הים‪ ,‬אך חכם רפאל‬
‫לא הסכים לעבור לשם‪" .‬כל ימי אני דורש בפני הקהל‬
‫שהכסף הוא לא אמצעי לשום דבר ואני עצמי אגור בדירה‬
‫כזו?!"‪ ,‬אמר ושלל את ההצעה המפתה‪.‬‬
‫ביתו של חכם רפאל היה פתוח לרווחה‪ .‬כמעט מדי יום‬
‫היו מגיעים תלמידים ללמוד עמו ובכל שבת התארח בבית‬
‫המשפחה‪ ,‬שהיה קטן ממילא‪ ,‬אורח או שניים נוספים‪" .‬היינו‬
‫ישנים שבעה ילדים בדירת שני חדרים ואחר כך בדירת‬
‫שלושה חדרים בצפיפות נוראית"‪ ,‬נזכר בנו הרב אהרון‬
‫אלאשוילי‪" ,‬ולמרות זאת היה לו את הכוח הנפשי להזמין‬
‫לביתנו עוד ועוד אורחים"‪.‬‬
‫החיים היהודיים בעיר קולאשי הביאו את הדיבורים על‬
‫עליה לישראל לכדי מעשה‪ .‬תחילה היו אלו שלושת האחים‬
‫הרבנים לבית משפחת מיכאלאשוילי‪ ,‬כאמור‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫מכתב ‪ 18‬המשפחות שפתח את שערי גאורגיה למשך מספר‬
‫שנים‪" .‬באותם ימים עוררה העלייה הזאת פולמוס נרחב בין‬
‫הרבנים אם צריכים לעלות לישראל או להישאר עם יהודי‬
‫גאורגיה והרב רפאל צידד שיש להישאר כמה שיותר‪ ,‬כדי‬
‫כ"א בסיון תשע"ד | ‪| 19.06.14‬‬
‫האכזבה הגדולה‬
‫לתמוך בקיומה של היהדות"‪ ,‬מסביר הרב ציקוואשוילי‪.‬‬
‫כאשר החלו משפחותיהם של שובתי הרעב (עליהם כתבנו‬
‫בגיליון ‪ )6‬לקבל אישורי יציאה‪ ,‬לארוז את מיטלטליהם‬
‫ולעלות על הטיסות לעבר וינה‪ ,‬נותר חכם רפאל בקולאשי‪.‬‬
‫רק אחרי שמרבית יהודי גאורגיה עזבו את המדינה בדרכם‬
‫ארצה‪ ,‬החליט חכם רפאל להצטרף לעולים וביום תענית‬
‫אסתר‪ ,‬ערב חג הפורים של שנת תשל"ב‪ ,‬ביום האחרון של‬
‫פברואר ‪ ,72‬נחתה משפחת אלאשוילי המורחבת בארץ‬
‫המבוטחת‪ .‬בני המשפחה השתקעו בעיר לוד יחד עם רבים‬
‫מבני הקהילה והקימו את בית הכנסת 'בית דוד' בשכונת‬
‫שרת בעיר‪ .‬גם הרב יעקב דבראשוילי – הרב הראשי ליהודי‬
‫גאורגיה‪ ,‬נחת יחד עימם‪ ,‬אולם הוא נסע לירושלים‪ ,‬שם‬
‫הצטרף לקהילה שהלכה והתגבשה בשכונת רוממה שבעיר‪.‬‬
‫כפי שצוין בסדרת הכתבות שעסקו בעליית יהודי גאורגיה‪,‬‬
‫בני העדה קיבלו בתדהמה את החיים בישראל‪ .‬רבים מהם היו‬
‫בעלי נכסים ונחשבו לאמידים ומכובדים ואילו כאן בישראל‪,‬‬
‫נאלצו להתמודד עם קשיי הפרנסה‪ ,‬עם שפה ותרבות חדשה‬
‫ובעיקר עם אפליה עדתית‪ ,‬מגזרית ופוליטית‪ .‬למותר לציין‬
‫כי העובדה שישראל נתפסה בעיניהם קדושה ורוחנית‪,‬‬
‫טפחה על פניהם בהגיעם לארץ חילונית ככל הארצות‪.‬‬
‫יהודי גאורגיה שמרביתם שמרו על המצוות ובוודאי לא ענו‬
‫על ההגדרה חילוניים‪ ,‬עמדו נבוכים ומאוכזבים לנוכח מה‬
‫שנגלה לעיניהם בהגיעם ארצה‪.‬‬
‫"אנשים היו ממורמרים‪ ,‬מתוסכלים ללא עבודה ומנסים‬
‫להתמודד עם קשיי הקליטה‪ .‬רבני העדה היו מסתובבים בין‬
‫הערים הרבות בהם התיישבו בני העדה כדי לתמוך בצאן‬
‫מרעיתם"‪ ,‬מתאר הרב ציקוואשוילי‪.‬‬
‫חכם יהודה בוטראשוילי‪ ,‬חכם יעקב דבראשוילי‪ ,‬חכם‬
‫משה הקטן יחד עם חכם רפאל‪ ,‬היו נוסעים בין הערים בהן‬
‫התגוררו בני הקהילה‪ .‬הם חרשו את הארץ לארכה ולרחבה‬
‫ טירת הכרמל‪ ,‬באר שבע‪ ,‬קריות‪ ,‬נהרייה‪ ,‬נצרת עלית‪ ,‬לוד‪,‬‬‫אשדוד‪ ,‬אשקלון‪ ,‬ירושלים וקריית מלאכי ‪ -‬יחד עם יושב‬
‫ראש 'יד לאחים'‪ ,‬הרב שלום דוב בער ליפשיץ ע"ה‪ .‬הם‬
‫הסבירו‪ ,‬נתנו כתף‪ ,‬ניחמו ודיברו שוב ושוב על החשיבות‬
‫שבחיים לפי התורה והמצוות‪ .‬וניסו לעודד את לב העולים‬
‫ולהקל מעליהם את קשיי הקליטה‪ .‬הם עשו כל מאמץ על‬
‫מנת שילדי העדה ילמדו במוסדות דתיים וישמרו על אורח‬
‫חיים יהודי למרות כל הקשיים והפיתויים‪.‬‬
‫כחצי שנה לאחר שעלו ארצה‪ ,‬יומיים לפני ראש‪-‬השנה‬
‫תשל"ג (‪ ,)1972‬נסעו חכם רפאל‪ ,‬יחד עם בנו הרב אהרון וכן‬
‫חכם יעקב לבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש בניו יורק‪.‬‬
‫כבר בבוקר שלמחרת זכו להתפלל במניינו של הרבי ואף‬
‫לעלות לקריאת התורה‪ ,‬שכן היה זה יום חמישי‪" .‬במקום‬
‫כהן" עלה חכם יעקב‪ ,‬בעליית לוי עלה חכם רפאל ואחריהם‬
‫עלה הרבי‪ ,‬כפי שהיה רגיל‪.‬‬
‫לאחר התפילה נכנס הרבי לחדרו וביקש מהמזכיר הרב‬
‫בנימין קליין לקרא אליו את שני החכמים‪ .‬בראיון שנערך‬
‫עמו באותם ימים תיאר חכם רפאל את השהות בחדרו של‬
‫הרבי‪" :‬נכנסנו לגן‪-‬עדן העליון והרבי קידם את פנינו במילים‬
‫'ברוך הבא'‪ .‬אחרי זה דרש בשלומנו ושאל איך האכסניה‬
‫(התארחנו בביתו של הרה"ח ר' מיכאל סלאווין)‪ ,‬ואמר‬
‫שרצה רק לדעת אם הכל בסדר‪ ,‬ולבסוף בירך אותנו‪' :‬לשנה‬
‫טובה ומתוקה‪ ,‬ושלא יצטרכו עוד לויזות מרוסיה ויהיה‬
‫האור‬
‫קיבוץ גלויות על‪-‬ידי משיח צדקנו'"‪.‬‬
‫הרבנים נשארו עוד מספר שבועות בבית מדרשו של הרבי‬
‫וקיבלו ממנו יחס מועדף שהתבטא בהיבטים רבים‪ .‬בכל‬
‫התוועדות הם ישבו בסמוך לרבי ובאחד הפעמים ביקש‬
‫הרבי מחכם יעקב לפתוח בשיר "מי הוא זה ואיזה הוא‪ ,‬זה‬
‫א‪-‬לי ואנווהו" בנעימת העדה‪ .‬מאז ועד היום מתנגן ניגון זה‬
‫בחצר קודשו של הרבי מליובאוויטש ובקרב קהילות חב"ד‬
‫בעולם כולו‪.‬‬
‫"במוצאי שמחת‪-‬תורה‪ ,‬סימן לי הרבי לשיר‪ .‬פתחתי בשיר‬
‫'אל תירא עבדי יעקב' והרבי עודד אותי בידו הקדושה‪.‬‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬הרבי ציווה על החזן ר' משה טלישבסקי לבוא‬
‫לאכסניה שלנו ולהקליט אותנו בשירתנו"‪ ,‬סיפר חכם רפאל‬
‫לימים‪.‬‬
‫הרבי והחכמים‬
‫לפני שחזרו הרבנים לישראל‪ ,‬ביקש הרבי כי ייכנסו לחדרו‬
‫פעם נוספת‪ .‬הפעם עסקה השיחה במצבם של יהודי גאורגיה‬
‫שנותרו מאחור‪ ,‬מעבר למסך הברזל‪ .‬בהמשך שוחח עמם‬
‫הרבי על העולים לישראל‪ .‬חכם רפאל שלא נתן מרגוע לכף‬
‫רגלו מאז נחת בישראל והיה עסוק מבוקר עד ערב בביקורים‬
‫בריכוזי העולים‪ ,‬ביקש מהרבי אישור לזנוח מעט את צורכי‬
‫הציבור ולהתמקד בלימוד תורה‪.‬‬
‫הרבי ענה‪" :‬אתם כבר ממילא מחזיקים במשרת רב‪ .‬הנכם‬
‫כבר רבנים‪ ,‬אלא שהנכם רוצים ללמוד עוד תורה ולהיות‬
‫רבנים גדולים יותר‪ .‬רבנים יש הרבה בישראל‪ .‬דיינים‪ ,‬גם‬
‫מהם יש הרבה בישראל‪ .‬חסרים לי פעילים שיפעלו במעשה‬
‫בפועל‪ .‬רצוני שתפעלו בקרב אלו שעלו ארצה בהשפעתכם‪,‬‬
‫וכשם ששמרתם עליהם ועל יהדותם בגרוזיה‪ ,‬תמשיכו לפעול‬
‫עמם ולשמור עליהם גם בארץ‪-‬הקודש"‪ .‬באותה שיחה עודד‬
‫הרבי את הרבנים להמשיך ולהחזיק במנהגי העדה‪ ,‬בנוסח‬
‫התפילה ובמנהגיה‪" .‬שלא יחשבו שניתן לשנות"‪ ,‬אמר הרבי‬
‫בתוקף‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬פרשו חכם יעקב וחכם רפאל בפני הרבי את אשר‬
‫על ליבם וסיפרו בגילוי לב על מה שמעיק על מצפונם מאז‬
‫עזבו את גאורגיה‪" .‬לו היינו מאחרים את עלייתנו ארצה‪ ,‬היינו‬
‫נתונים בסכנה‪ .‬הקג"ב היה מיד חושד בנו שאנו ממתינים‬
‫עד שכולם יעלו ארצה בהשפעתנו ואז מתכננים לעלות‬
‫בעקבותיהם‪ .‬במקרה כזה הייתה סכנה שרבים מפשוטי העם‬
‫היו טוענים נגדנו ‪ -‬אם העלייה ארצה היא אכן מצווה גדולה‪,‬‬
‫מדוע אינכם עולים? מאידך‪ ,‬בעלותנו ארצה‪ ,‬השארנו את‬
‫יהדות גאורגיה ללא רועה"‪.‬‬
‫שנה מאוחר יותר‪ ,‬החזיר הסב את‬
‫נכדו מהעיר זוגדידי לקולאשי‬
‫לא לפני שהבטיח להורים לשמור‬
‫עליו מכל משמר‪ .‬גם את הרב‬
‫חכם מישאל אג'יאשוילי שכנע‬
‫לעבור מהעיירה בנדזה לקולאשי‪,‬‬
‫שם גם נפתחה לראשונה ישיבה‬
‫לנערי העיר‬
‫רק אחרי שמרבית יהודי גאורגיה‬
‫עזבו את המדינה בדרכם ארצה‪,‬‬
‫החליט חכם רפאל להצטרף‬
‫לעולים ובערב חג הפורים של‬
‫שנת תשל"ב‪ ,‬ביום האחרון של‬
‫פברואר ‪ ,72‬נחתה משפחת‬
‫אלאשוילי המורחבת בארץ‬
‫המבוטחת‬
‫>>>‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫האור‬
‫| כ"א בסיון תשע"ד | ‪19.06.14‬‬
‫>>>‬
‫הרבי השיב להם ברוך‪" :‬הצמח‪-‬צדק (אחד מאדמו"רי‬
‫חב"ד א‪.‬ג‪ ).‬אמר 'כשהספינה עלולה לטבוע ויש אפשרות‬
‫להציל את נוסעיה‪ ,‬הקברניט מוריד קודם‪-‬כל את כל הנוסעים‬
‫ורק לאחר מכן יורד בעצמו'"‪...‬‬
‫חכם רפאל הבין את הרמז כי לכתחילה היה עליו‬
‫לדחות את יציאתו למועד מאוחר יותר‪ .‬לאחר הפסקה של‬
‫רגע המשיך הרבי ואמר‪" :‬תכתבו לשם שבעלי‪-‬התפילה‬
‫והחכמים‪ ,‬המוהלים והשוחטים שהשארתם שם אכן יישארו‬
‫שם‪ ,‬ואתם מצידכם תדאגו לשמור על קשר מתמיד עמם ועם‬
‫יהודי גאורגיה‪ ,‬וכיוון שכבר יצאתם‪ ,‬עליכם לפקח ולשמור‬
‫על גחלת יהדותם של כל העולים"‪.‬‬
‫רבי רפאל טס לרבי מספר פעמים לאחר מכן‪ ,‬אחת מהן‬
‫הייתה בשמחת תורה של שנת תשמ"א (‪ )1981‬בעיצומה‬
‫של ההתוועדות שנערכה בחג אמר הרבי‪" :‬נמצא כאן החכם‬
‫של אחינו בני ישראל מגרוזיה והסמוכות‪ ,‬הנמצאים עתה‬
‫בארץ‪-‬הקודש" ופנה לחכם רפאל בבקשה כי יפצח בניגון‬
‫של יהודי גאורגיה‪ .‬חכם רפאל החל לשיר בספונטנית את‬
‫הניגון המוכר "מפי אל‪ ,‬מפי אל‪ ,‬יבורך ישראל"‪ .‬לאחר‬
‫שסיים הורה לו הרבי הורה להרים כוס "לחיים" והניגון הפך‬
‫לחלק מרפרטואר הניגונים המושרים בחב"ד בשמחת תורה‪.‬‬
‫נואם בחסד עליון‬
‫לאחר אותה טיסה ראשונה לחצרו של הרבי‪ ,‬חזר חכם‬
‫רפאל לישראל בכוחות רעננים‪ .‬סבלם של בני עדתו לא‬
‫מש מפתחו ותלונות לצד בקשות לסיוע הגיעו אליו חדשות‬
‫לבקרים‪ .‬יחד עם עוד רבנים חשובים בעדה‪ ,‬ביניהם הרב‬
‫יעקב דבראשוילי שהיה באותם ימים הרב הראשי ליהדות‬
‫גאורגיה לצד חכם משה מיכאלאשוילי שהלך לעולמו‬
‫לפני חודש ומילא את מקומו של חכם רפאל בתפקיד הרב‬
‫הראשי‪ ,‬נסעו השלושה למקומות מרוחקים ברחבי הארץ‬
‫במטרה לתת כתף לבני העדה ולשמור על המסורת היהודית‬
‫אשר ליוותה אותם כל שנות חייהם בגולה הדוויה אך דווקא‬
‫בישראל נקלעה לסכנה קיומית‪" .‬בזכות הפעילות המאסיבית‬
‫שלהם פתחנו לפחות שישה בתי ספר דתיים"‪ ,‬סיפר לימים‬
‫הרב יוסף בלוי‪.‬‬
‫הרצאותיו של חכם רפאל היו גולת הכותרת בכל אירוע‪.‬‬
‫"הוא היה מטבל את הדברים במנגינות ומלהיב את הציבור‬
‫באמצעות פסוקים בהטעמה גאורגית"‪ ,‬סיפרו תלמידיו‪.‬‬
‫"הוא היה מאוד תיאטרלי‪ ,‬מסתובב ויורד מהבמה‪ ,‬נוגע‬
‫בקהל‪ ,‬מרגש‪ ,‬מחבק‪ .‬לדרשות שלו היו מגיעים אנשים מכל‬
‫האזור"‪ ,‬נזכרו השבוע בגעגועים‪.‬‬
‫בעיר לוד ציינו כי בכל סיפור שסיפר חכם רפאל היה‬
‫אפשר לחוש כאילו הוא עצמו היה שם‪ ,‬גם אם מדובר היה‬
‫ביציאת מצרים‪ ,‬קריעת ים סוף או מעמד הר סיני‪" .‬הדרמה‬
‫בקול שלו‪ ,‬תנועות הידיים והגוף‪ ,‬היו בית ספר לנואמים‪.‬‬
‫הוא היה עולה ויורד בטונים כאילו עבר קורס מיוחד ולא רכן‬
‫כל חייו על ספרי הקודש " סיפר אחד ממתפללי בית הכנסת‬
‫שלו‪" .‬כאשר הוא היה דורש בשבת‪ ,‬היו פעמים בהן התפללו‬
‫מנחה באיחור ואפילו פספסו סעודה שלישית כי כולם היו‬
‫מרותקים והוא אפילו לא שם לב לשעון"‪.‬‬
‫דרשותיו על מגילת שיר השירים‪ ,‬על סיפור דניאל בגוב‬
‫האריות אותו היה מספר בפסח או על מגילת רות בחג‬
‫השבועות היו לשם דבר‪" .‬מכל האזור היו באים לשמוע את‬
‫הדרשות האלו"‪ .‬לעיתים הוא היה קורא פסוק והציבור היה‬
‫חוזר אחריו בנוסח העדה הגאורגית ואחריהם אף היה מתרגם‬
‫את הדברים לבני העדה המבוגרים שלא שלטו בשפה‪" .‬אין‬
‫היום שום רב או אישיות בקרב יהודי גאורגיה שמצליח‬
‫להתקרב לרמת היכולת הרטורית שלו" מסכימים כולם‪.‬‬
‫בשנת תשמ"ה (‪ )1985‬ייסדו חכם משה מיכאלאשוילי‪,‬‬
‫חכם רפאל וחכם בן‪-‬ציון מיכאלאשוילי את כולל האברכים‬
‫הראשון ליהדות גאורגיה‪ .‬הכולל נוסד בעיר לוד ובתחילה‬
‫למדו בו חמשה‪-‬עשר אברכים‪ ,‬מספרם הלך וגדל עם‬
‫השנים והגיע לעשרות‪" .‬מהכולל הזה יצאו כל רבני העדה‬
‫שלנו כיום"‪ ,‬נזכר הרב רפאל ציקוואשוילי‪ ,‬בעצמו אחד‬
‫מהאברכים דאז וכיום רבה של קהילת אור יעקב בירושלים‪.‬‬
‫שמו של הכולל הלך לפניו ורבים ביקשו להתקבל אליו‪ .‬בין‬
‫ראשי הכולל ניתן למנות את רבה של כפר חב"ד הרה"ג‬
‫מרדכי אשכנזי שליט"א‪.‬‬
‫הפעם עסקה השיחה במצבם של‬
‫יהודי גאורגיה שנותרו מעבר‬
‫למסך הברזל‪ .‬חכם רפאל שהיה‬
‫עסוק מבוקר עד ערב בביקורים‬
‫בריכוזי העולים‪ ,‬ביקש מהרבי‬
‫אישור לזנוח מעט את צורכי‬
‫הציבור ולהתמקד בלימוד תורה‬
‫למחרת‪ ,‬ביום השבת‪ ,‬כמעט ולא‬
‫היה שב לביתו מבית הכנסת‪.‬‬
‫הוא היה דורש בכמה בתי כנסת‬
‫ואחר הצהריים הוא היה צועד חצי‬
‫שעה לבתי כנסת מרוחקים יותר‪.‬‬
‫את הסעודה השלישית היה סועד‬
‫בבית אחותו שהתגוררה באזור‬
‫מעשי חסד בסתר‬
‫עם פטירתו של חכם יעקב דבראשוילי בשנת תשמ"ח‬
‫(‪ ,)1988‬מונה חכם רפאל באופן טבעי לרבה הראשי של‬
‫יהדות גאורגיה‪ .‬את בית הכנסת 'בית דוד' שבעיר מגוריו‪,‬‬
‫לוד‪ ,‬הקים בשנת תשל"ה (‪ ,)1975‬וחצי יובל לאחר מכן‬
‫הקים את בית הכנסת המפואר 'תפארת אהרון' לעילוי נשמת‬
‫סבו הגדול ומי שלימד אותו תורה‪ .‬אותו ראה כרבו המובהק‪.‬‬
‫בעיני העדה נחשב בית כנסת זה לאחד מהסמלים הראשונים‬
‫לקליטתה המוצלחת של יהדות גאורגיה במולדתה "זו‬
‫הייתה סגירת מעגל עבורו" ציין בפנינו השבוע בנו הרב‬
‫אברהם אלאשוילי‪" .‬זו הייתה הכרת הטוב שלו למי שגידל‬
‫אותו ולימד אותו את כל מה שידע"‪( .‬אודות בית הכנסת‪ ,‬ראו‬
‫בהרחבה במדור 'כי ביתי')‬
‫בכל ליל שבת היו בני משפחתו ממתינים עד שיסיים‬
‫לשוחח עם בני הקהילה הרבים שהיו מנצלים את ההזדמנות‬
‫להתייעץ עמו בעניינים רבים‪ .‬למחרת‪ ,‬ביום השבת‪ ,‬כמעט‬
‫ולא היה שב לביתו מבית הכנסת‪" .‬הוא היה דורש בכמה‬
‫בתי כנסת ואחר הצהריים הוא היה צועד חצי שעה לבתי‬
‫כנסת מרוחקים יותר"‪ ,‬סיפר בנו הרב אברהם‪ .‬את הסעודה‬
‫השלישית היה סועד בבית אחותו או ילדיה שהתגוררו באזור‪.‬‬
‫"לצד לימוד התורה שלו והידע הרחב במכמני התורה‪ ,‬הוא‬
‫קודם כל היה אוהב את הבריות כמאמר המשנה 'אוהב את‬
‫הבריות ומקרבן לתורה'" אומר בנו הרב אהרון‪" .‬לפני שהוא‬
‫היה רב‪ ,‬הוא היה האבא של כל יהודי בקהילה ולא מדובר‬
‫רק בקהילה הקרובה שלו‪ .‬היה לו זיכרון עצום ובשיחות שלו‬
‫בלט חוש המקוריות לפני הכל‪ .‬הוא לא שיחזר דברים‪ ,‬הוא‬
‫חידש בכל שיחה שלו וכל שיחה כזו הייתה נאמרת עם כל‬
‫ההתלהבות והחשק כשכל רמ"ח אבריו משתתפים בשיחה"‪.‬‬
‫בט"ו בסיוון תשס"ה (‪ )2005‬חש חכם רפאל שלא בטוב‬
‫ובתוך זמן קצר חווה אירוע מוחי‪ .‬בני הקהילה בארץ ובעולם‬
‫פתחו בתפילות רבות ודאגה רבה אחזה את קהילות יהודי‬
‫גאורגיה כאשר הרב שכב מחוסר הכרה במחלקה לטיפול‬
‫נמרץ‪ .‬תשעה ימים נלחמו בני העדה מול מלאכי רום אשר‬
‫ביקשו את נשמתו וביום חמישי כ"ג בסיוון התבקש חכם‬
‫רפאל אלאשוילי לבית דין של מעלה והוא רק בן ‪ 71‬שנים‪ .‬כל‬
‫בני הקהילה הגאורגית בישראל התאבלו על מותו של רבם‬
‫הנערץ בטרם עת ואלפים הגיעו ללוותו למנוחת עולמים‪.‬‬
‫יחד עמם הגיעו רבנים מכל החוגים והקהילות‪.‬‬
‫"במהלך השבעה שמענו סיפורים רבים של אנשים‬
‫שמעולם לא ראינו והכרנו" סיפרו בניו ל'האור' השבוע‪.‬‬
‫"מסתבר שהוא ידע להסתיר מאיתנו את מה שהוא רצה‪.‬‬
‫כמה שלא היינו קרובים אליו הוא הצליח להסתיר את מעשי‬
‫החסד שלו גם מבני משפחתו הקרובה"‪.‬‬
‫קולו של חכם רפאל בדרשותיו המרתקות‪ ,‬עדיין מתנגן‬
‫בלבותם של בני העדה הגאורגית‪ ,‬למרות שכבר עברו ‪9‬‬
‫שנים מאז פטירתו‪" .‬עד היום מעבירים רבני העדה את‬
‫קלטות דרשותיו מאחד לשני כדי ללמוד כיצד יש לדרוש‬
‫בפני הקהל" מספרים בניו‪.‬‬
‫האמונה המפעפעת בקרב בני העדה‪ ,‬גם כאלה שנראים‬
‫כרחוקים מדרך התורה‪ ,‬היא עדות אילמת למסירותו הרבה‬
‫של חכם רפאל בקרב כל יהודי קהילות יהודי גאורגיה‪.‬‬
‫"אנחנו משתדלים להמשיך את מורשתו כפי שלימד אותנו"‬
‫‪‬‬
‫אומרים רבני העדה‪.‬‬
‫כ"א בסיון תשע"ד | ‪| 19.06.14‬‬
‫הרב רפאל בן דוד טטרוא‬
‫לרגל יום השלושים למורנו רבי חכם משה מיכאלאשוילי זצ"ל‪ ,‬רבה‬
‫הראשי של יהדות גאורגיה‪ ,‬אנו מתכבדים להגיש בפניכם פיוט מקורי‪,‬‬
‫פרי יצירתו של הרב רפאל בן דוד טטרוא‬
‫ר ועי ישראל ורבנן‪ ,‬ליקריה האי יומא צווחינן‪.‬‬
‫נודו וספדו לזאת הצרה‪ ,‬אנשים ונשים בשורה‪.‬‬
‫על הלקח מאיתנו עמוד התורה‪ ,‬החסד והיראה‪.‬‬
‫יום שישי ערב שבת קודש‪ ,‬כ"ג אייר לשנת חמשת אלפים ושבע מאות‬
‫שבעים וארבע לבריאת העולם‪ ,‬יום מר ונמהר בליבנו תמיד יהיה נזכר‪.‬‬
‫ערב יום מנוחה‪ ,‬מורנו הלך למנוחה‪.‬‬
‫עשו עליו מספד‪ ,‬וקרחה‪ ,‬בכו‪ ,‬תורה ענווה ומעשיו הטובים בסתרה‪.‬‬
‫קדושת אבות עליו חלה‪ ,‬הוא היה ראש לבני העדה‪.‬‬
‫לכל עובר ושב הקרין חום ואהבה‪.‬‬
‫אי לשמה‪ ,‬אי טהרה‪ ,‬כזה רבי חכם משה היה‬
‫פנינו ואמרנו ויהי בנסוע הארון‪ ,‬ארון התורה התמימה‪ ,‬אשר זיככה ההדירה‬
‫והשלימה‪ ,‬עלה בסערה השמימה‪.‬‬
‫נשמתו הזכה והתמה‪ ,‬של מנהיג ורב העדה של יהודי גיאורגיה‪.‬‬
‫שהיה ניצב כאן וראשו בשמי רומה‪ ,‬ויאמר ה' אל משה קומה‪,‬‬
‫ופרצת ימה וקדמה‪ ,‬צפונה ונגבה‪ .‬היה בעדתנו מגן וחומה‪ ,‬היינו צופים עליו‬
‫באהבה ואימה‪ ,‬והרגשנו הקדושה והצניעות שעליו הנעימה‪.‬‬
‫אי תורה‪ ,‬אי ענווה‪ ,‬כזה רבי משה חכם היה‬
‫אז שמוע שמעו נא רבני ארץ‪ ,‬מי יעמוד לנו בפרץ‪.‬‬
‫אבד חסיד מן הארץ‪ ,‬שדאג לתורה וחסד בעדתנו במרץ‪.‬‬
‫היה זהיר בתפילתו‪ ,‬טהורה היתה מחשבתו‪.‬‬
‫וגם אנשי האיגוד וחבורתו‪ ,‬היו נסמכין בצדקותו‪.‬‬
‫יראה אהבה מלאכתו‪ ,‬לשם יחוד שכינתו‪.‬‬
‫גם קהל עדתו‪ ,‬היה מנהיג לצאן מרעיתו‪.‬‬
‫דעת אלוקים קנה‪ ,‬עמו היה נאמנה‪.‬‬
‫לעשות בכוונה‪ ,‬כל המצווה בזמנה‪.‬‬
‫אי קדושה‪ ,‬אי יראה‪ ,‬כזה רבי חכם משה היה‬
‫לדבריו תמיד בלשון רכה שמענו‪ ,‬ויתקבלו ברצון במשכן לבבנו‪.‬‬
‫טובה ויפה היתה תורתו‪ ,‬ומקובלת ונעימה תפילתו‪.‬‬
‫וקולו הנעים בשירתו‪ ,‬והכל עשה לשם קונו‪.‬‬
‫אבל ובכי ומספד ליהודים‪ ,‬על ביטול מלאכה פסקו הרבנים‪.‬‬
‫שערי שמים ננעלו עלינו‪ ,‬הלך רבינו שומם עירנו‪.‬‬
‫השאיר בניו אנשי חיל ולומדי תורה בקרבנו‪,‬‬
‫הם אשר תמיד דואגים ומקדמים את עדתנו‪.‬‬
‫אי שירה‪ ,‬אי נעימה‪ ,‬כזה רבי חכם משה היה‬
‫חזק חזק ונתחזק עדה קדושה וטהורה‪ ,‬רפואתנו היא בתפילה‪,‬‬
‫ולימוד התורה‬
‫והצדקה תציל מכל צרה‪ ,‬ותשובה שלמה היא העטרה‪.‬‬
‫וללמוד ממידותיו של מורנו ורבנו היא החובה‪ ,‬ואין לנו להתאוות תאוה‪.‬‬
‫והעיקר היא הענווה‪ ,‬ולהתרחק מאוד מן הגאווה‪.‬‬
‫נבקש מבעל הנחמות‪ ,‬שינחמנו בבנים ואבות‪.‬‬
‫ובמהרה יבואו כל הישועות‪.‬‬
‫בית המקדש יבנה במהרה בימינו אמן‪.‬‬
‫אי שמחה‪ ,‬אי אהבה‪ ,‬כזה רבי חכם משה היה‬
‫כל זה כתבתי בצער ובדמע‪ ,‬אני הצב"י בן משפחה ותלמיד‪ ,‬רפאל בן דוד טטרוא‬
‫חו"פ עיה"ק ירושלים תובב"א‪ ,‬רב קהילת "חפץ חיים"‪ ,‬שכונת נווה יעקב‪ ,‬ירושלים‬
‫טובה ויפה היתה תורתו‪ ,‬ומקובלת ונעימה תפילתו‪ .‬וקולו הנעים בשירתו‪ ,‬והכל עשה לשם קונו‬
‫האור‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫האור‬
‫| כ"א בסיון תשע"ד | ‪19.06.14‬‬
‫אור בהלכה } הרב רפאל ציקוואשוילי‪ ,‬רב בעיה"ק ירושלים‬
‫מהו היזק ראיה?‬
‫ההסתכלות היא איסור שבין אדם למקום‬
‫(להקב"ה) מצד מצוות צניעות וביחס לזה לא‬
‫מועילה הפקעת האיסור על ידי קניין סודר‬
‫או מחילה בפה‬
‫שמעתי שיש דבר שנקרא היזק ראיה ורציתי לשאול‬
‫האם יש אפשרות שישנם דברים שאסור לראות משום‬
‫שהדבר מזיק לזולת ובכלל‪ ,‬במה עליי להיזהר בעניין של‬
‫היזק לשכנים על ידי ראיה‪ .‬אני יודע שזה מופיע בחלק‬
‫חושן משפט של שולחן ערוך‪ ,‬אך לא יודע היכן‪.‬‬
‫אכן‪ .‬יש דבר כזה שנקרא היזק ראיה והעניין נדון בשולחן‬
‫ערוך חושן משפט בסימנים קנ"ד‪-‬קנ"ט ובמקומות נוספים‪.‬‬
‫ננסה לרכז פה את עיקרי ההלכות הבסיסיות הנוגעות‬
‫לנושא‪.‬‬
‫חז"ל אמרו "היזק ראיה נקרא היזק" ואסור לאדם‬
‫שיסתכל בתוך דירתו של חברו על מנת לראות מה קורה‬
‫ברשותו שעל ידי ראייתו נגרם נזק‪ ,‬שכן הניזק (השכן) אינו‬
‫יכול להשתמש ברכושו בצורה שברצונו להשתמש כיון‬
‫שמסתכלים עליו‪.‬‬
‫א‪ .‬גם במקרה ובעל הבית נתן לו רשות להסתכל לתוך‬
‫ביתו ופתח חלון כדי שיוכל להסתכל לכיוון ביתו של‬
‫חבירו‪ ,‬יכול בעל הבית (הניזק) לחזור בו מהסכמתו זו‬
‫אפילו גם אם בנה המזיק חלון לכיוון ביתו‪ ,‬בהסכמתו‪.‬‬
‫שכן הניזק יכול לטעון שיכול היה לסבול את ההיזק‬
‫במועד מתן ההסכמה אך היום אינו יכול‪ .‬חכמינו דימו את‬
‫ההסתכלות לבית חברו כזריקת חיצים‪.‬‬
‫ב‪ .‬במקרה והמזיק פתח חלון ברשות הניזק מול חלונו‬
‫סּודר שהוא מוחל לו על הנזק‬
‫של הניזק ועשה עמו קניין ָ‬
‫שיגרם לו‪ ,‬לא יוכל הניזק לחזור בו מקניין זה‪.‬‬
‫ג‪ .‬קיבל המזיק הסכמה מן הניזק לפתוח חלון בטרם היה‬
‫לניזק חלון שפונה לעבר חלונו של המזיק‪ ,‬די בכך שימחל‬
‫הניזק על היזק הראיה בדיבור בעלמא (בפיו) ואין צורך‬
‫בקניין סודר שכתבנו בסעיף הקודם על מנת שלא יוכל‬
‫לחזור בו‪.‬‬
‫ד‪ .‬כתב הרמ"א (רבי משה איסרליש) בסימן קנ"ד‬
‫שגם כאשר קיבל אדם רשות לפתוח חלון מול ביתו של‬
‫חברו‪ ,‬אסור לו לעמוד שם ולהסתכל לבית חברו‪ ,‬כיון‬
‫שההסתכלות היא איסור שבין אדם למקום (להקב"ה) מצד‬
‫מצוות צניעות וביחס לזה לא מועילה הפקעת האיסור על‬
‫ידי קניין סודר או מחילה בפה כאמור לעיל‪.‬‬
‫ה‪ .‬רשאי אדם לעכב בניית חלון או מרפסת בדירת חברו‬
‫גם אם חברו עושה זאת בשטחו הפרטי השייך לו בדין‪ .‬וגם‬
‫אם לא יוכל החבר (המזיק) לראות אלא חלק מחדרי ביתו‬
‫של שכנו‪ .‬גם אם המזיק מבטיח שישים וילונות או שיבנה‬
‫את החלון במקום גבוה ממנו קשה לראות לבית הניזק‪ .‬אך‬
‫אם הבונה מתחייב להקים מחיצה קבועה או איטום אחר‬
‫בחלון או במרפסת שיפנה לכיוון בית השכן‪ ,‬לא יוכל שכנו‬
‫למנוע ממנו את בניית החלון (או המרפסת)‪.‬‬
‫ו‪ .‬לא תמיד יכול הניזק למנוע מהמזיק לבנות חלון‬
‫הפונה לעבר ביתו‪ .‬במקרה וישנם חלונות מבתיהם של‬
‫שכנים אחרים שמהם רואים את ביתו של הניזק או אם‬
‫ניתן לראות אותו מתוך רשות הרבים‪ ,‬יוצא שבין כך רואים‬
‫את ביתו‪ ,‬במקרה כזה לא יוכל הניזק למנוע מהמזיק בניית‬
‫חלון או מרפסת מהם יוכלו לצפות לביתו‪ ,‬כיון שכבר יש‬
‫לו היזק ראיה מכיוון אחר‪.‬‬
‫ז‪ .‬המהרי"ט צהלון מחדש בתשובותיו שקבלן שבונה‬
‫בתים ויש חשש שכתוצאה מאופן הבנייה יהיה היזק ראיה‪,‬‬
‫אי אפשר לעכב בעדו את הבנייה עד שיבנה בצורה שלא‬
‫תאפשר בכלל היזק ראיה‪ ,‬משום שבעניין הזה של הרחבת‬
‫העיר‪ ,‬הולכים אחר המנהג המקובל בעיר‪ ,‬ואם המנהג‬
‫הוא שבונים שכונות ובתים קרובים זה לזה‪ ,‬יכול הקבלן‬
‫לסמוך על כך ולא ניתן לעכב אותו מלבנות‪ ,‬גם אם יתעורר‬
‫החשש להיזק ראיה‪ .‬כמובן שנכון הוא שישתדל לצמצם‬
‫את ההיזק ובוודאי לא יבנה את החלונות אחד בתוך השני‪.‬‬
‫הזכויות שלכם‪,‬‬
‫התיק עלינו‬
‫ה‬
‫י‬
‫ל‬
‫ד‬
‫י‬
‫ם‬
‫ב‬
‫ח‬
‫ו‬
‫פ‬
‫ש‬
‫ה‪.‬‬
‫צריכים עזרה?‬
‫נכון‪ .‬החופש הגדול הוא חג לילדים‪ .‬אבל לא כל ההורים‬
‫יכולים לשלוח את ילדיהם לקייטנות‪.‬‬
‫אנחנו כאן בשביל לעזור‪.‬‬
‫בחודשי הקיץ מפעיל איגוד הקהילות ליהדות גאורגיה‬
‫מערך סיוע למשפחות שמתקשות להתמודד עם‬
‫עלותן הגבוהה של הקייטנות‪ .‬נשמח לעמוד לרשותכם‪.‬‬
‫*לזכאים‪ .‬מותנה בעמידה בקריטריונים‬
‫במקביל‪ ,‬תוכלו‬
‫לקבל מאיתנו סיוע‬
‫והכוונה בהיערכות‬
‫לקראת שנת‬
‫הלימודים הבאה‬
‫עלינו לטובה‬
‫‪1700-508-805‬‬
‫מגיע לכם קצבה או פיצוי מהביטוח‬
‫הלאומי ואתם מתלבטים אם לתבוע?‬
‫‪ ‬קצבת נכות‬
‫‪ ‬גמלת ניידות‬
‫איגוד הקהילות ליהדות גאורגיה מציע לכם ייעוץ‬
‫אצל מומחה לתביעות ביטוח לאומי‪ ,‬ללא תשלום‪.‬‬
‫האיגוד יממן את עלות פתיחת התיק אצל‬
‫המומחה לו תשלמו רק אם התביעה תתקבל‪.‬‬
‫‪ ‬קצבת ילד נכה‬
‫הקהילה מתאחדת‪ .‬למענך!‬
‫‪ ‬קצבת סיעוד‬
‫לפרטים‪ ,‬חייגו עכשיו לטלפון‪:‬‬
‫‪ ‬תאונת עבודה‬
‫‪1700-508-805‬‬
‫כ"א בסיון תשע"ד | ‪| 19.06.14‬‬
‫האור‬
‫אור בפרשה } הרב רפאל ציקוואשוילי‬
‫ההיגיון של קורח‬
‫מדרשים רבים דנים במעשהו של קורח‪ .‬פרשנים רבים תוהים כיצד זה‬
‫אדם שהיה חכם ועשיר כה גדול‪ ,‬הכניס את עצמו למחלוקת עם מנהיגי‬
‫הדור‪ ,‬השליטים משה ואהרון‪.‬‬
‫סביר להניח שהייתה לו איזו שהיא אידיאולוגיה שהניעה אותו‪ ,‬משום‬
‫שקשה להאמין שהוא הסכים לסכן את כל אשר לו בשביל תאוות שלטון‬
‫וקנאה‪ .‬כאשר אדם נלחם מתוך התמסרות ובידיעה שהוא עלול להפסיד‪,‬‬
‫חייבת להיות לכך סיבה הגיונית‪ .‬בדיוק כפי שאומרים שבכל שקר גדול‬
‫מסתתרת איזו אמת קטנה עליה נבנה השקר‪.‬‬
‫לא לחינם מופיעה פרשת קורח אחר פרשת המרגלים‪ .‬בתורת החסידות‬
‫מבואר כי מאחורי הוצאת הדיבה של המרגלים הייתה סיבה רוחנית‪,‬‬
‫הייתה אידיאולוגיה‪ .‬הם רצו להמשיך את החיים במדבר כשהם מנותקים‬
‫מכל מעשה גשמי ונשענים בכל על האמונה בקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא‪.‬‬
‫הרי גם המרגלים היו חכמים כפי שכתוב בפסוק "כולם אנשים‪ ,‬ראשי‬
‫בני‪-‬ישראל המה"‪ .‬הם רצו שבני ישראל ימשיכו לחיות במדבר ולא‬
‫יזדקקו לעבוד לפרנסתם אותה יקבלו ישירות מהקב"ה‪ ,‬אם באמצעות‬
‫המן‪ ,‬אם באמצעות השליו‪ ,‬אם באמצעות העננים ואם באמצעות הבאר‪.‬‬
‫אך הם נענשו‪ .‬מדוע? משום שרצון ה' הוא שנעשה לו דירה יתברך‬
‫פה בארץ באמצעות מעשים גשמיים‪ .‬תקופת המדבר הייתה רק תקופת‬
‫הסתגלות והתחזקות בכדי להגיע לרצון האמיתי שהוא השכנת השכינה‬
‫כאן למטה בארץ ישראל בצורה הגשמית של כיבוש הארץ וההתעסקות‬
‫עם גידוליה מתוך הנהגה שתקדש הן את ארץ ישראל והן את אלה הגרים‬
‫עליה‪.‬‬
‫זו בדיוק הייתה הטענה של קורח‪ .‬כאשר המרגלים נענשו‪ ,‬הסיק קורח‬
‫כי רצון ה' הוא שיהודי לא יהיה פרוש מענייני העולם אלא יפעל בהם‬
‫ועל ידם לגילוי השכינה בעולם הזה הגשמי‪ .‬אם כן‪ ,‬טען קורח‪ ,‬אין הבדל‬
‫בין משה ואהרון הקדושים לשאר העדה‪ .‬אם "המעשה הוא העיקר"‪ ,‬אין‬
‫שום משמעות לעושה ובמילא "כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה'‪,‬‬
‫ומדוע תתנשאו על קהל ה'?"‪ .‬אם כולם עושים את אותו מעשה – קיום‬
‫המצוות – אין הבדל בין אחד למשנהו‪ .‬זה היה הטיעון הלוגי שמאחורי‬
‫מחלוקתו של קורח‪ .‬הייתה זו אידיאולוגיה ולא רק תאוות שלטון וקנאה‪.‬‬
‫ויודע ה' את אשר לו"‪ .‬מה זה‬
‫תשובתו של משה רבנו הייתה "בוקר ָ‬
‫"הבוקר" הזה? כיצד תירץ משה רבנו עליו השלום את טענתו של קורח‪.‬‬
‫הבוקר הוא האור‪ .‬בלילה הכל חשוך ובמילא הכל נראה אותו דבר‪ .‬אך‬
‫בבוקר‪ ,‬באור‪ ,‬רואים את האמת הפנימית של הדברים‪.‬‬
‫בוקר ויודע ה' – המעשה הוא אמנם העיקר‪ ,‬אך לא הפעולה המעשית‬
‫האוטומטית שעושה האדם המצּווֶה‪ .‬גם אם אדם מקיים את המצווה‪,‬‬
‫כמו הנחת תפילין‪ ,‬הדלקת נרות שבת או תפילה וברכת המזון‪ ,‬אין בכך‬
‫די‪ .‬חייבת להיות "כוונת" המצווה‪ .‬זה העיקר‪ .‬הכוונה היא האור שמאיר‬
‫את המצווה ומוציא אותו מהגדרה של פעולה אוטומאטית למעשה‬
‫רוחני‪.‬‬
‫כאשר המעשה מלא בכוונה טהורה ותמימה‪ ,‬כאשר המעשה נעשה‬
‫מתוך מחשבה וכוונה אזי הוא מגיע לשלמות המצווה ולהגשמת הרצון‬
‫האלוקי שנחיה בעולם המעשה הגשמי ונשרה בו את השכינה‪ .‬לכן ברא‬
‫הקב"ה את העולם כדי לעשות לו יתברך דירה בתחתונים בהשראת‬
‫האור – השכינה – בתוך העולם הגשמי שמסתיר את האור‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬ברור שמשה ואהרן עדיפים על פני שאר האנשים‪ .‬שכן מחשבותיו‬
‫וכוונותיו טהורים לחלוטין והוא זה שראוי להנהיג את העם כשאחיו‬
‫אהרון ראוי להיות הכהן הגדול‪ .‬לא בגלל שהם מיוחסים‪ ,‬אלא בגלל‬
‫טוהר כוונותיהם‪.‬‬
‫משה רבנו מנסה להניא את קורח מיוזמת המחלוקת שלו ופונה להגיון‬
‫שלו תוך שהוא מסביר לו את הרעיון שעומד מאחורי רצון ה' שבני‬
‫ישראל "יעשו" בעולם הגשמי ולא יסתמכו על מה שה' עושה למענם‬
‫במדבר‪ .‬אך קורח‪ ,‬בשלו‪ ,‬מתעקש לא להבין‪ .‬זו הסיבה שבסופו של דבר‬
‫הוא נענש‪.‬‬
‫יהי רצון שנזכה שהשלום ישרה בינינו ונתרחק מהמחלוקת ובזכות‬
‫זה נזכה לראות בביאת משיח צדקנו שאחריה "לא יהיה שם לא רעב‬
‫ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות‪ .‬שהטובה תהיה מושפעת הרבה" כדברי‬
‫מורנו הרמב"ם בהלכות מלכים‪ .‬אמן‪ .‬כן יהי רצון‪.‬‬
‫נערך שיחותיו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש‬
‫אם כולם עושים את אותו‬
‫מעשה – קיום המצוות – אין‬
‫הבדל בין אחד למשנהו‪ .‬זה‬
‫היה הטיעון הלוגי שמאחורי‬
‫מחלוקתו של קורח‪ .‬הייתה‬
‫כאן אידיאולוגיה‬
‫במלאת ‪ 30‬לפטירת אימנו‬
‫אחותנו חמותנו דודתנו וסבתנו היקרה‬
‫מלכה‬
‫אשת מאיר מיכאלשוילי‬
‫בת‬
‫אליהו‬
‫הנולדה מן‬
‫מרים‬
‫נעלה לקברה לגילוי מצבה‬
‫ביום שני כ"ה סיון ‪23/06/2014‬‬
‫נפגשים בבית העלמין החדש ברמלה בשעה ‪.17:00‬‬
‫לאחר מכן סעודת מצוה תתקיים‬
‫בבית הכנסת הישן לעולי גרוזיה בלוד‪ ,‬שיכון חב"ד‪ ,‬רחוב צמח צדק ‪.5‬‬
‫טל'‪ ,054-2252885 :‬אברהם )אבולי(‬
‫ע"ה‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫האור‬
‫| כ"א בסיון תשע"ד | ‪19.06.14‬‬
‫סיפורי חסידים } הרב זוין‬
‫ויעמוד בין המתים ובין החיים‬
‫בעיר וולשצובה שררה פעם‬
‫מגיפה רחמנא ליצלן ונסעו כמה‬
‫בעלי בתים מהעיר רדומסק לרב‬
‫הקדוש בעל התפארת שלמה‬
‫זצ"ל לבקש ממנו שהיות שעיר‬
‫זו היא עיר מולדתו‪ ,‬על כן יואיל‬
‫נא לנסוע עמם לשם‪ ,‬ויברך אותם‬
‫שיסיר השם מהם כל חולי וכל‬
‫מדווה‪.‬‬
‫נעתר הרב להפצרת בעלי הבתים ונסע לעירם‪ .‬כשבא לשם‬
‫יצאו לקראתו כל בני העיר בתופים ובמחולות‪ ,‬אנשים נשים‬
‫וטף‪ ,‬כולם לבושים בגדי שבת ולפידי אש בידיהם וחכמי העיר‬
‫עם הרב בראשם‪ .‬כשראה הצדיק את כל התכונה הזאת‪ ,‬אמר‬
‫למקורביו‪:‬‬
‫כמה גדולה רוח קודשו של "היהודי" הקדוש מפשיסחא‬
‫זצ"ל!‬
‫זכורני בעת ש"היהודי" היה פעם בוולשצובה‪ ,‬ואני הייתי אז‬
‫ילד קטן‪ ,‬וכל בני העיר יצאו לקראתו בכבוד גדול‪ ,‬ואבי רבי‬
‫הרשלה ע"ה שהיה ראש הקהילה ומנכבדי העיר‪ ,‬נסע יחד‬
‫עם "היהודי" במרכבה‪ ,‬ולקח אותי אבי על ברכיו‪ ,‬וכשראני‬
‫"היהודי" צבט אותי בלחיי‪ ,‬ואמר לי בזה הלשון‪" :‬נו‪ ,‬נו! לך‬
‫יהיה כבוד גדול יותר כאן"‪ .‬וכעת שראיתי את כלי הזמר עם‬
‫לפידי האש‪ ,‬נזכרתי במעשה זה‪.‬‬
‫למחרתו נתן הצדיק צו‪ ,‬שכל בני העיר ילכו יחד עמו להקיף‬
‫את בית החיים‪ .‬לאחר ההקפה‪ ,‬פתח הצדיק ואמר‪:‬‬
‫באהרן הכהן כתוב‪" :‬ויעמוד בין המתים ובין החיים ותיעצר‬
‫המגפה"‪.‬‬
‫שורת הדין נותנת‪ ,‬שיהיו רק חיים ולא מתים‪ ,‬כי מה תועלת יש‬
‫להשם יתברך מן המתים? ואף אם צדיקים הם ויושבים בגן עדן‪,‬‬
‫מה יתרון יש לו לבורא יתברך מזה שהם יושבים ו"מחממים את‬
‫גביהם" בגן עדן?‬
‫אבל בני אדם חיים וקיימים הרי מודים ומתפללים‪ ,‬משבחים‬
‫ומברכים‪ ,‬וגם שותים "לחיים"‪ ,‬ורש"י בפרשת שפטים (דברים‬
‫יח‪ ,‬ג) במתנות כהונה של "הזרוע והלחיים והקיבה"‪ ,‬כתב‪:‬‬
‫"לחיים – תחת תפילה‪ ,‬שנאמר ויעמוד פינחס ויפלל"‪.‬‬
‫וזהו שאמר הכתוב‪" :‬ויעמד – ואין עמידה אלא תפלה –‬
‫בין המתים ובין החיים"‪ ,‬שהתפלל לקדוש ברוך הוא בטענה‬
‫זו‪ ,‬שיראה את החלוק שבין המתים ובין החיים‪ ,‬ובכוח טענה‬
‫זו פעל את פעולתו "והמגפה נעצרה" (במדבר יז‪ ,‬טו)‪ .‬לכן –‬
‫סיים הצדיק – גם אתם הביאו נא מהר יין שרף (אלכוהול) לכאן‬
‫ונשתה לחיים‪.‬‬
‫והביאו תכף יי"ש ומיני מתיקה‪ ,‬ושתו "לחיים" אצל בית‬
‫החיים‪ ,‬וברכו זה את זה בקול רעש גדול "לחיים‪ ,‬לחיים!"‬
‫ותבקע הארץ לקולם‪ .‬והלכו לביתם בששון ושמחה רבה‪.‬‬
‫ומאותו יום והלאה נעצרה המגפה‪ ,‬ולא נשמע עוד קול צווחה‬
‫בעיר וולשצובה‪.‬‬
‫כשבא לשם יצאו‬
‫לקראתו כל בני‬
‫העיר בתופים‬
‫ובמחולות‪ ,‬אנשים‬
‫נשים וטף‪ ,‬כולם‬
‫לבושים בגדי‬
‫שבת ולפידי אש‬
‫בידיהם וחכמי‬
‫העיר עם הרב‬
‫בראשם‬
17
| 19.06.14
| ‫בסיון תשע"ד‬
‫ כ"א‬19$6$14
‫האור‬
cbyfskt
21 cbdfyb
5774
[fcblehb fv,fdb
lf lflut,f vrdlht,cf lf
wjw[kt,c ijhbc
ths lhjc mfkfm djkiwjdfib ifdb
zbhb b.j ufdhwtkt,ekb lf hfvltybvt
cf[kbc gfnhjyb mfkfm hfljvcrblfy @
sbathts ikjvjc# fdnjhsfy^ ovbylf hf,
ikjvj hf,byjdbxsfy uftvupfdhf^ hfsf
ts[jdfs vbcsdbc^ hjv hflufy bc vbcb
vij,kbehb mfkfmb b.j^ ofvj/.jkjlf
vfs bm lf lftkjwf bcbyb^ hjv qv-sc
.jdtkudfhb ifdb zbhb lf cytekt,f ftwbkt,byf vfssdbc&
hf,b lfsfy[vlf cf[kt,bc gfnhjyt,bc s[jdyfc lf
vfssfy thsfl uftvupfdhf vfs mfkfmib& bm hjv vbdblf^
vstkb mfkfmbc vrdblhyb^ rfwt,b^ mfkt,b lf ,fdidt,b
cfif,fsj nfycfwvtkib ufvjo.j,bkyb^ [tkib fyst,ekb
xbhfqlyt,bs lfalfat,bsf lf wtrdbs ufvjdblyty
vbc
itcf[dtlhfl& vfssfy thsfl bmdyty mfkfmbc [f[vt,bw
sfdbfys hf,bysfy thsfl& hjltcfw wflbrvf vstkb
tc cfyf[fj,f lfbyf[f^ sfdbc f[kj,kt,c es[hf%
@hfvltyfl
lblbf
ytnfh[ctyt,ekb
ovbylf
atibc[tkb
@t,hftkbc#
ovbylf
cekb!
Vf[cjdc^ hjv bv lhjc^ hjltcfw @t,hftkb# ths lhjc
djkiwjdfib b.j^ vt vfiby gfnfhf ,fdidb db.fdb lf
vstkb mfkfmbc vrdblhyb lblb gfnbdbs ufvjdblyty vbc
itcf[dtlhfl& vfvfxtvb rb^ hf,b /thifkt^ hjvtkbw t,hftkb
cfpjufljt,bc sfdrfwb lf mfkfmbc ofhxbyt,eksfufyb b.j^
@t,hftksfy# thsfl vupfdhj,lf tnkbs& vfy vtw ofvb.dfyf^
ve[kt,pt dt]tmb& hjltcfw @t,hftkvf# lfvbyf[f^ kj.fpt
vbxmvbnf lf fct vbs[hf% @ye^ ye! Ity eahj lblb gfnbdb
utmyt,f fmtlfy#& f[kf^ hjltcfw tc lfalfat,b lf fyst,ekb
xbhfqlyt,b lfdbyf[t^ vfibyltkb fv,fdb ufvf[ctylf&
Vtjht
lqtc
wflbrvf
,h'fyt,f
ufcwf^
hjv
vstkb mfkfmbc vrdblhyb vfcsfy thsfl ofcekb.
dyty lf cfcfakfjcsdbc oht itvjthn.fs& ohbc
itvjhn.vbc
itvltu
wflbrvf
lfbo.j
lf
smdf%
f/fhjy
/fmjtypt
othbf%
@lf
lfluf
vrdlht,cf
lf
wjw[kt,c
ijhbc
lf
ito.lf
ifdb
zbhb#&
otcbc vb[tldbs^ v[jkjl wjw[kt,b eylf b.dyty lf fhf
vrdlht,b^ hflufy hf cfhut,tkb fmdc rehs[tek eafkc
vrdlht,bcufy` seylfw bcbyb wflbrt,b b.dyty lf cfvjs[tib
bv.jat,jlyty^ hf egbhfntcj,fc f'ktdty bcbyb rehs[tek
eafkc bvbs^ hjv cfvjs[tib c[tlfy lf @pehuc bs,j,ty#`
vfuhfv wjw[fkb flfvbfyt,b vflkj,fc cobhfdty eafkc^
kjwekj,ty^ mt,f-lblt,fc fc[fvty vfc lf kjwfdty^
@kt[fbvcfw# cdfvty& hfib (hf,b ikjvj ,ty bw[frb) itafnbvbc
afhfifib (ltdfhbv 18^ 3)^ cflfw @v[fhb^ v.dhbvfkb lf rezb#
mjtybcfsdbc vbhsvtek 'qdtyc ofhvjflutyc^ othc% @kjwdbc
yfwdkfl @kt[fbv# hjv bsmdf^ lf ofvjluf aby[fcb lf bkjwf#&
yfothb uekbc[vj,c% @lf ofvjluf
ofvjlujvf [jv
kjwdff – vrdlht,cf lf wjw[kt,c ijhbc#^ hjv kjwdbsf
lf dtlht,bs vbvfhsf rehs[tek eafkc fv ghtntypbbs^
hjv lfbyf[jc vfy vrdlht,cf lf wjw[kt,c ijhbc lf.jaf^
lf fv ghtntypbbc 'fkbs vbfqobf bvfc^ hjv @ifdb zbhb ito.
lf# (,tvbl,fh 17^ 15)& fvbnjv – lffchekf wflbrvf smdtyw
cfcohfajl vjbnfyts fm qdbyj^ hjv itdcdfs @kt[fbv#&
vfibydt vjbnfytc qdbyj lf nr,bktekb lf itcdtc
kt[fbvb# cfcfakfjcsfy lf lfkjwtc thsvfytsb [vfvfqkf
@kt[fbv^ kt[fbv!# lf ufbgj vbof vfs [vfpt lf lf,heylyty
sfdbfys cf[kt,ib lblb v[bfhekt,bsf lf cb[fhekbs&
bv lqblfy vj.jkt,ekb^ ito.lf ifdb zbhb lf
mfkfm djkiwjdfib fqfh vjecvtybfs .dbhbkbc [vf&
(hf,b ikjvj bjcta pfdbybc [fcblehb fv,t,blfy)
21 cbdfyb 5774 19$6$14
cfbynthtcjf bc afmnb^ hjv vtlbwbybc wyj,bkb
ghjatcjhbc lf cfpjuflj vjqdfobc bjct, mehxbidbkbc
uflvjwtvbs^ erdt obyf cfereybc 30-bfy okt,ib mfhsekb
tsyjvecbrjkjubbc vfvfvsfdfhb^ ghjatcjhb uhbujk
x[brdf't lflbjlf cfmfhsdtkjc cbyfujut,ib lf yjnt,pt
bothlf cfmfhsdtkjc t,hftksf kjwdt,c lf ufkj,t,c&
yfobkb fv xfyfotht,bcf ufibahekbf fv cnhbmjyt,bc
fdnjhbc vbth&
90-bfy okt,ib bchftkib xtvb fvjcdkbc itvltu ,fhbkfybc eybdthcbntnbc vecbrjkjubbc ljmnjhfynehfib
itdtlb lf dcofdkj,lb hjujhw rjvgjpbnjhb ghja&
/fblecsfy^ lf hjujhw vecbrjkjub f& bltkcjybc
vtvrdblht^ ghja& fdbuljh /thwjubc vjofat^ ghja&
tldby
cfhecbcsfy^
hjvtksfyfw
f[fkb
ghjatcbf
tsyjvecbrjkjubf itdbcofdkt& 2003 otkc ljmnjhbc
ojlt,f vjvtybzf^ hbsfw vjhfkehb eakt,f vjvtwf lf
dfklt,ekt,fw lfvtrbchf^ hjv cfmfhsdtkjc t,hftksf
kjwdt,bc lf ibht,bc fysjkjubf itvtmvyf& ghja& x[brdf'bc
vbth xfothbkb yjnt,bc yfobkb ufvjdbrdkbt lf ufdibaht
rbltw^ hfsf vjvfdfkb fysjkjubbc njvtekib itdbltc&
tc xtvb xfyfabmhb ufdepbfht bv;fvbyltk cfmfhsdtkjc
t,hftksf hf,c [f[fv htaftk tkfidbkc^ hjvtkvfw
fvbc itcf[t, v.bcdt ufev[bkf cfmfhsdtkjc t,hftksf
vcjakbj rjyuhtcbc gbhdtk ghtpbltyc ,-y vbibrj
vbhbkfidbkc^ hjvtkvfw tc bltf 2005 otkc .fpf[tsib
t,hftksf vcjakbj rjyuhtct,bc .hbkj,fpt ofhflubyf
hjujhw ths-thsb ofv.dfyb ghjtmnb ctvrfc cfmvbfyj,fib&
Vbe[tlfdfl bvbcf^ hjv fysjkjubbc itvjmvtlt,bs
]ueaib xf,vekyb fhbfy xdtyb stvbc vjobyfdt byntkbutywbbc
ofhvjvflutykt,b% ghja& bw[fr lfdblb^ ghja& ikjvj
bfytwb-xfxfyfidbkb^ ghja& lfdbl ,ffpjdb^ rjvgjpbnjhb
bjcta ,fhlfyfidbkb^ l-hb uthijy ,ty-jhtyb lf vhfdfkb
c[df^ vfuhfv afmnbehfl fv ]ueabc otdhfl .jayf
ite'kbf yt,bcvbth cfmfhsdtkjc t,hftkc^ hjvtkcfw
ite'kbf hfbvt itvfnjc fv lbl lf cfidbkbidbkj cfmvtc&
xdtyb itvjmvtlt,bsb ]ueab lbl vflkj,fc e[lbc vfs^
dbyw okt,bc ufyvfdkj,fib lfudt[vfhf lf vjvfdfkibw
lfudt[vfht,f&
ufycfresht,ekb vflkj,f vbylf vjdf[ctyj ufvjxtybk
[fpfyc^ btheifkfbvbc t,hfekb vecbrbc bycnbnen
@htyfyjsbc# lbhtmnjhc ,-y .tphf ,fhytfc& hf smvf
xdtyb stvbc bv hf,byt,c^ [f[vt,cf lf [fpyt,c^ hjvkt,vfw
efyufhjl xfudbothtc lf vjudfojltc xdtyb [fpfyesbc
eybrfkehb ybveit,b&
fysjkjubf^ hjvtkbw vpfllt,f^ itlut,f 6 njvbcufy%
1-kb lf vt-2 njvb if,fst,b^ vt-3 lf vt-4 njvb [fubv
(lqtcfcofekt,b)^ vt-5 lf vt-6 njvb bfvbv yjhfbv (cfibifhb
lqtt,b)&
1-tk njvib - rf,fkfs if,fs (if,fsbc vbqt,f) itdf
cfmfhsdtkjc t,hftksf vjrkt bcnjhbf^ j]f[b lf cf[kb^
cbyfujut,b^ hovtyf lf nhflbwbf^ htkbubehb ufyfskt,f^
cfmfhsdtkjc t,hftksf [fpfyesbc bcnjhbf&
Vt-2 yfobkb
cfmfhsdtkjc t,hftksf [fpfyesbc 60
cfertstcj cfyjnj vfufkbsb^ 1935 okblfy lqtvlt^
.dtkf yjnbc fyjnfwbbs^ ufykfut,ekb cbleh @stabkfl
/f[jltibc# vb[tldbs& .dtkf [fpyt,bcf lf byajhvfynt,bc
vjrkt ,bjuhfabf ajnj-cehfst,bs&
Vt-3 yfobkb 2 lbubnfkehb lbcrb cfmfhsdtkjc t,hftksf
4 sfj,bc [fpyt,bc xfyfotht,bs&
Vt-4 yfobkb cfmfhsdtkjc cbyfujut,bc lf c[df athflb
bkecnhfwbt,b&
Vt-5 yfobkb
vfrfvt,b kjwdt,bc vecbrfkehb rbkjrfdt,b&
tc fvjwfyf ufycfresht,bs vybidytkjdfybf f[kf^
vfyfv vstkb tc vlblfhb bcnjhbf^ hjvtkbw xdtyb
stvbc vtvrdblhtj,bcf lf bltynj,bc ufye.htk yfobkc
ofhvjflutyc^ ofhcekc fh xf,fht,bf&
fv cnfnbbc fdnjhb tsyjvecbrjkjub^ vecbrbc ljmnjhb
lf rjvgjpbnjhb^ 2000 okbc bchftkbc ghtvbth vbybcnhbc
ghbpbc kfehtfnb hte,ty rf;bkjnbf&
cbyfskt
18
Cfpfa[ekj lfcdtyt,f
vrdlfh pqdfpt
cfcnevhj @lfybtk#
sfhbqt,b% 13-17&7&14
o.dbkbc jsf[ib thsb flfvbfybc afcb 1770 itrtkb
+ yf[tdfhb gfycbjyb
Cfcnevhj @vthblbfyb#
sfhbqt,b% 10-14&8&14
o.dbkbc jsf[ib thsb flfvbfybc afcb% 1730 itrtkb
+ rjvajhnekb fdnj,ecb
cfcnevhj
@lfybtkb@
+
sfhbqt,b% 10-14&8&2014
o.dbkbc jsf[ib thsb flfvbfybc afcb 1770 itrtkb
+ rjvajhnekb fdnj,ecb
cfcnevhj @rhfey gkfpf@
sfhbqt,b% 10-14&8&2014
o.dbkbc jsf[ib thsb flfvbfybc afcb 1800 itrtkb
yf[tdfhb gfycbjyb + rjvajhnekb fdnj,ecb
nehbcnekb vjupfehj,f
Cfmfhsdtkjib
8 lqt lf 7 qfvt^ Chekb
gfycbjybs evfqktc ljytpt
2014 okbc 17-24 fudbcnj^ afcb $ 1450
bxmfhts^ flubkt,b itpqelekbf!
byajhvfwbbcsdbc lfudbrfdibhlbs%
pbyf
052-5950291 08-9250291 052-2682590
Hf,b frbdfc m& 1 kjlb
[jkjy-,fs-bfvib vcehdtkt,c itub'kbfs xftothjs m-y
cfblfcsfy ntk%
054-2491116
19
cbyfskt
21 cbdfyb 5774 19$6$14
l-hb hte,ty rf;bkjnb
udf[cjdltc lf fh lfdbdbo.js
t,hfekb ufkesbc vcjakbjc c[dflfc[df mdt.
yt,ib efvhfdb sfdbct,ehb vecbrfkeh-htkbubehb
lbfktmnb yecf[b itbmvyf& vt-6 vt-7 cfereytt,ib
vcjakbjc
t,hftkj,f
lf
vbcb
nhflbwbf
ctafhflek (,th'yekb lf fhf,ek-tcgfyehb
reknehbc ufdktybs) lf firtyfpeh (tdhjgekuthvfyek) vbvfhsekt,fl lfb.j&
Cfmfhsdtkjc t,hftksf nhflbwbfw jhfl
b.jaf%
'dtkb
fqvjcfdkehb
f[fkwb[t^
cehfvb^ s,bkbcb – fqvjwtyt,ekb ,f,bkjyeh^
sehmek lf btheifkveh nhflbwbt,pt^ lf
vjudbfyt,bs^ lfcfdktsbc w[bydfkb^ mesfbcb^
rekfibbtheifkveh lf firtyfpeh nhflbwbt,pt&
Fvbc vbptpfl itb'kt,f bc afmnb lfdfcf[tkjs^
hjv Xdtyb hf,t,b lf [fpyt,b cfmfhsdtkjc
ufhts cofdkj,lyty btheifkfbvbc^ cnfv,jkbc^
hjcnjdbc^ vjcrjdbc^ vbycrbc^ rbtdbc^ kbndbc
lf vcjakbjc vhfdfkb mfkfmt,bc btibdt,ib lf
cfmfhsdtkjib lf,heyt,bcfc vfs sfy xfvj/
mjylfs efqhtcfl vhfdfkathjdfyb vcjakbj
[fpfyesbc ybveit,b^ hfw ecfpqdhjl fvlblht,lf
cfmfhsdtkjc t,hftksf [fpfyesbc cfufy'ehc&
Xdtylf cfvoe[fhjl^ fctekb okt,bs vjuhjdbkb^
xdtyb vfvf-gfgfsf ufy'b v[jkjl lf v[jkjl
[fk[bc vt[cbtht,bc ptgbh nhflbwbfib fhct,j,c*
,tdhb vfsufyb feyfpqfeht,kfl fhbc lfrfhuekb
lf rbltd ,tdhb brfhut,f lf ,jkjc cfvelfvjl
lfbrfhut,f se fh bmyt,f yjnt,bcf lf sfyfvtlhjdt
ntmybrbc cfiefkt,bs lfabmcbht,ekb&
tc ghj,ktvf cfmfhsdtkjc t,hftkt,bc 'bhbsflb
ghj,ktvff& xdtyb sfj,bc dfkb lf qbhct,ff
uflffhxbyjc^ lffabmcbhjc lf xdtyc vjvfdfk
sfj,t,c uflfcwtc xdtyc obyfgfhsf vecbrfkehcekbthb vtvrdblhtj,f&
vcjakbj t,hftksf vhfdfkb stvbc vecbrfkehb
nhflbwbf
lfabmcbht,ekbf tywbrkjgtlbt,ib
lf
fysjkjubt,ib&
vfufkbsbcsdbc^
[fpfybc^
vrdktdfhbcf lf rjvgjpbnjhbc^ @/fdf yfubkfc#
fdnjhbc f,hf/fv wdb bltkcjybc o.fkj,bs
lqtclqtj,bs xdty udfmdc @jwfh ytubyjs bchftk#
(bchftkbc ybueyt,bc cfey]t)^ hjvtkbw jwb okbc
ufyvfdkj,fib (1914-1934) botht,jlf lf itbwfdc
10 njvc^ hjvkt,ibw yjnt,ptf uflfnfybkb
vcjakbj t,hftksf sbsmvbc .dtkf stvbc
ybueyt,b& lqtvlt ufvjbwtvf bltkcjybc ihjvt,pt
lfae'yt,ekb sbsmvbc .dtkf t,hfekb stvbc
[fpfyesbc cfyjnj rht,ekt,b lf fysjkjubt,b&
cfmfhsdtkjc t,hftksf evtntcb ybueyt,b bctdt^
hjujhw bv okt,ib cf,zjsf [tkbceakt,bc mdti
v.jab cf,zjsf rfdibhbc c[df t,hfekb stvt,bcf^
fh itlbc #bchftkbc ybueyt,bc cfey]tib#&
okt,bc ufyvfdkj,fib fhfdbc feqbf cfresfh
sfdpt fvbc ufrtst,f^ bmyt, bvbnjv^ hjv vt-20
cfereybc 70-bfy okt,fvlt cfmfhsdtkjc t,hftksf
stvc fh /.fdlf cfresfhb fhw ghjatcbjyfkb
vrdktdfhb tsyjvecbrjkjub lf fhw rjvgjpbnjhb&
V[jkjl wbahek lfabmcbht,fc ite'kbf uflffhxbyjc tc lblt,ekb
vtvrdblhtj,f^ hjvtkbw^ hjujhw xfyc thsflthsbf t,hfek cfv.fhjib^
hjvtkbw fct sdfkyfskbd fthsbfyt,c fqvjcfdktscf lf lfcfdktsc
21 cbdfyb 5774 19$6$14
cbyfskt
20
Hf fhbc v[tldtkj,bs lfpbfyt,f
Hf,b htaftk xbrdfidbkb^ hf,b ovbylf mfkfm btheifkfbvib
@ufdbut^ hjv fhct,j,c tuhtsojlt,ekb v[tldtkj,bs
lfpbfyt,f lf vbyljlf vtrbs[f^ fhct,j,c se fhf hfbvt^ hbcb
lfyf[dfw frh'fkekbf^ hflufy v[tldtkj,bs fpbfyt,c lf
bv cfrbs[ib^ hfw v[tldtkj,bs vtpj,kt,c fpbfyt,c^ hfib
eylf ufdahs[bklt& dbwb^ hjv tc @iek[fy fhe[bc# @[jity
vbiafnbvbc# yfobkibf^ vfuhfv fh dbwb cfl&
Vfhskfw fhct,j,c tuhtsojlt,ekb v[tldtkj,bs lfpbfyt,f
lf tc cfrbs[b @iek[fy fhe[ib# @[jity vbiafnbvbc# yfobkib
154-159 ybiyt,ibf ufy[bkekb lf rbltd lfvfnt,bs flubkt,ib&
dtwlt,bs fm sfdb vjde.fhj fv cfrbs[sfy lfrfdibht,ek
'bhbsfl t,hfek rfyjyvlt,kj,t,c&
Xdtyvf ytnfh[ctyt,ekvf ,h'tyt,vf smdtc @v[tldtkj,bs
lfpbfyt,fc lfpbfyt,f tojlt,f# lf flfvbfyc frh'fkekb fmdc
sfdbcb vtuj,hbc ,bybc ibuybs it[tldf^ hfsf lfbyf[jc se
hf [lt,f bm& vbc vbth lfyf[dbs pbfyb vjclbc vtpj,tkc^
hflufy fh ite'kbf sfdbcb mjyt,bc sfdbcb cehdbkbcfvt,h
ufvj.tyt,f^ hflufy e.eht,ty vfc&
F) bv itvs[dtdfibw^ hjltcfw cf[kbc gfnhjyvf bvbc yt,fhsdf
vbcwf vfc^ hjv vbcb cf[kbc ibuybs itb[tljc lf afy]fhfw
rb uffqj^ hjv
vtuj,hbc cf[kbcrty uf[tldf itc'kjc^
(lfpbfyt,ekb) cf[kbc gfnhjyc ite'kbf uflfbabmhjc
lf efhb ufyfw[fljc fv sfy[vj,fpt vfibyfw rb^ serb afy]
fhf lfvpbfyt,tkvf vbcb (lfpbfyt,ekbc) sfy[vj,bs vbcb
cf[kbcrty feityf sfdbc ,byfc& hflufy lfpbfyt,ekc ite'kbf
ufyfw[fljc^ hjv itcf'kjf tc lfpbfyt,f yt,fhsdbc vbwtvbc
lhjc ftnfyf^ vfuhfv lqtc fqfh ite'kbf& xdtyvf ,h'tyt,vf
vtuj,hbc ,byfib it[tldf bcht,bc chjkfc itflfhtc&
,) bv itvs[dtdfib^ se lfvpbfyt,tkvf afy]fhf lfpbfyt,ekbc
yt,fhsdbs uffqj lf rbybfyb vbcwf^ hjv gfnbt,c bv lfpbfyt,fc^
hfw vfc vjtotdf^ lfpbfyt,ekc fv rbybfybc erfy ofqt,f fqfh
ite'kbf&
u) lfvpbfyt,tkvf lfpbfyt,ekbcufy afy]hbc ufqt,bc
eakt,f vbbqj vfyfv^ cfyfv lfpbfyt,ekc afy]fhf tmyt,jlf^
hjvtkbw lfvpbfyt,kbc afy]hbc v[fhtc bmyt,jlf vbvfhsekb^
tc cfrvfhbcbf bvbcfsdbc^ hjv lfpbfyt,ekvf v[tldtkj,bs
lfpbfyt,f fgfnbjc gbhbs yfsmdfvbs lf cfzbhj fqfh bmyt,f
ufwdkbsb rbybfyb^ hfw obyf gfhfuhfaib lfdothts^ hfsf
dth it'kjc uflfabmht,f&
l) hf,b vjit bchfkbivf 154 ybifyib lfothf^ hjv vfibyfw
rb^ hjwf flfvbfyvf sfdbcb vtuj,hbc cf[kbc vjgbhlfgbhtl
afy]hbc ufqt,bc yt,fhsdf vbbqj^ vfc frh'fkekb fmdc afy]
fhfib lflujvf lf vbcb vtuj,hbc cf[kbcrty .eht,f^ hflufy
.eht,f sfdvlf,kj,bc vbwdbc sdfkcfphbcbs flfvbfycf lf
flubkc (rehs[tek eafkc) ijhbc frh'fkdff& fvfcsfy
lfvjrblt,ekt,fib ptvjfqybiyekb gbhbs yfsmdfvb gfnbt,f
frh'fkdbc ufemvt,fc fh idtkbc&
t) flfvbfyc eakt,f fmdc itf.jdyjc sfdbc vtuj,hbc ,byfib
afy]hbc fy fbdybc fityt,f vfibyfw rb^ serb tc vtuj,fhb
rfyjybs resdybk cfresfh nthbnjhbfpt frtst,ltc fvfc&
vfibyfw rb^ serb vtuj,fhc (lfvpbfyt,tkc) fh ite'kbf vbcb
vtpj,kbc jsf[t,bc lfyf[df& vfibyfw rb^ hjwf lfvpbfyt,tkb
/gbhlt,f^ hjv xfvjfafht,c afhlt,c^ fy sfdbc afy]ht,c
vfcsfy itlfht,bs eahj vjvfqkt,ek flubkpt uffrtst,c^
cfblfyfw 'ytkb bmyt,f lfpbfyt,ekbc cf[kbc lfyf[df^
ite'kbf itf.jdyjc& vfuhfv se fvityt,tkb dfklt,ekt,fc
bqt,c velvbdb qj,t ufcljc fy c[dfudfhfl lfkemjc afy]
fhf fy fbdfyb^ hjvtkbw vbcb vtuj,hbc cf[kbc v[fhtcff
.eht,f sfdvlf,kj,bc vbwdbc
sdfkcfphbcbs flfvbfycf lf flubkc
(rehs[tek eafkc) ijhbc frh'fkdff&
fvfcsfy lfvjrblt,ekt,fib ufwdkbsb
rbybfybs fy gbhbs yfsmdfvb gfnbt,bs
frh'fkdbc ufemvt,f fh idtkbc&
vbvfhsekb^ vbcb vtpj,tkb dth itc'kt,c vtuj,hbc afy]hbc
fy fbdybc fityt,fib [tkbc itikfc&
d) lfpbfyt,ekc .jdtksdbc fh ite'kf lfvpbfyt,tkc [tkb
iteifkjc vbcb cf[kbcrty vjvfhsekb afy]hbc fityt,fib&
bv itvs[dtdfib^ hjwf c[df vtpj,kt,bc afy]ht,blfy
lfpbfyt,ekbc cf[kc [tlfdty fy se ufhtlfy itb'kt,f vbcb
lfyf[df^ ufvjlbc^ hjv bctlfw [tlfdty vbc cf[kc& fcts
itvs[dtdfib lfpbfyt,ekb dth itc'kt,c [tkb iteifkjc
lfvpbfyt,tkc afy]hbc fy fbdybc fityt,fib^ cfblfyfw itt'kt,f
vbcb cf[kbc lfyf[df^ hflufy vfc erdt fmdc v[tltkj,bs
lfpbfyt,f c[df v[hblfy&
p) vf/fhbn wf/fkjyb sfdbc gfce[t,ib fyf[kt,c^ hjv
cf[kt,bc fvityt,tkb rjynhfmnjhb (rf,kfyb)^ hjvtkbw
cf[kt,c fityt,c lf bvbc ibib fhct,j,c^ hjv fityt,bc itltufl
v[tldtkj,bs lfpbfyt,fc tmyt,f flubkb^ ite'kt,tkb bmyt,f
lff.jdyjy vbc vbth cf[kt,bc fityt,f bct^ hjv ite'kt,tkb
uf[ltc v[tldtkj,bs lfpbfyt,f^ hflufy mfkfmib cf[kt,bc
fityt,bc cfrbs[ib mfkfmib vbqt,ekb xdtekt,bc vb[tldbs
[tkv'qdfytkj,ty lf se xdtekt,hbd e,yt,cf lf cf[kt,c
thsvfytssfy f[kjc fityt,ty^ rjynhfmnjhc ite'kbf
fvbs b[tkv'qdfytkjc lf ,byt,bc fityt,fc dth itfxtht,ty
vfibyfw rb^ se rb v[tldtkj,bs lfpbfyt,bc cfibihjt,f
ofhvjbmvyt,f& hf smvf eylf eahj cojhb bmyt,f^ serb bc
twlt,f v[tldtkj,bs lfpbfyt,bc itvwbht,fc lf afy]ht,c
thsvfytsbcufy vjijht,bs ffityt,c&
21
cbyfskt
21 cbdfyb 5774 19$6$14
rjhf[bc kjubrf
Hf,b htaftk xbrdfidbkb
se .dtkf thscf lf bvfdtc dfrtst,s^ hfw vbwdt,bc itchekt,fc ofhvjflutyc^
tctyb [jv thsb vtjhbcufy fhfahbs fh
ufyc[dfdlt,f^ tc b.j esfy[vjt,bc erfy
fhct,ekb rjhf[bc kjubrehb fhuevtynb&
tc b.j bltjkjubf
,tdhb vblhfib ufyb[bkfdc rjhf[bc yfvjmvtlfhc& ,tdh
rjvtynfnjhc erdbhc^ hjujh vj[lf^ hjv bctsb zrdbfyb lf
vlblfhb flfvbfyb^ hjujhbw rjhf[b b.j^ sfj,bc kbltht,sfy
vjitcsfy lf f/fhjysfy lfgbhbcgbht,fib fqvjfxylf&
Cfdfhfeljf^ hjv ufhrdtekb bltjkjubf fvj'hfdt,lf
vfc^ hflufy 'ytkb lfcf]tht,tkbf^ hjv [tkbceakt,bc
'fkfeakt,bcf lf iehbc ufvj bc Vpfl b.j ufthbcrf
.dtkfathb^ hfw uffxylf& hjltcfw flfvbfyb thsuekt,bcsdbc
b,h'dbc^ vfuhfv bcbw fmdc ufwyj,btht,ekb^ hjv itb'kt,f
ofhvfnt,fc dth vbfqobjc^ fvbcfsdbc vfc kjubrehb vbptpb
eylf /mjyltc& pecnfl bctdt^ hjujhw fv,j,ty^ hjv yt,bcvbth
cbwhetib vwbht cbvfhskt bvfkt,f^ hjvtkptw tc cbwhetf
fut,ekb&
Fvfjl fh vjlbc rjhf[bc afhfif vpdthfdsf afhfibc
itvltu& [fcblesbc vj'qdht,fib f[cybkbf^ hjv vpdthfdsf
wbkbcofvt,bc erfy cekbthb^ bltekjubehb vbptpb fhct,j,lf&
vfs^ .jdtkudfh vfnthbfkeh mvtlt,t,c vjo.dtnbks lf
rehs[tek eafkpt lf.hlyj,bks^ elf,yjib w[jdht,bc
ufuh'tkt,f cehlfs^
Vpdthfdt,bw [jv zrdbfyt,b b.dyty^ hjujhw tc itvltu afcerib
othbf% @.dtkfyb rfwt,b^ bchftkbc vsfdht,b b.dyty bcbyb#&
vfs cehlfs^ hjv bchftkbc idbkt,c elf,yjib w[jdht,f
uftuh'tkt,byfs bct^ hjv cffhct,j o.fhjcsdbc veifj,f
fh lfczbhdt,jlfs lf gbhlfgbh vbtqjs bc wbehb vfyfybc
cfiefkt,bs bmyt,jlf tc^ vo.thbc cfiefkt,s^ qhe,kt,bcf
se zbc cfiefkt,bs&
Vfuhfv bcbyb lfbcf]yty& hfnjv` bvbnjv^ hjv eafkc cehlf
fm^ fvmdt.yfl vfnthbfkehb mvtlt,t,bs vjudtvpflt,byf
vbcsdbc rehs[tekb ,byf& elf,yjc gthbjlb v[jkjl
itxdtdbcf lf uf'kbtht,bc gthbjlb b.j^ hfsf ztivfhbnb
cehdbkbcfsdbc vbtqobfs^ hfw fm^ lf,kf bchftkbc vbofpt
mdt.ybc vfnthbfkehb lfg.hj,bs lf vbcb f.dfdt,bs it[bybc
lfcflueht,fc ofhvjflutylf lf ovblf/.jalf hjujhw
bchftkbc vbofc^ fctdt vfcpt vw[jdht,s&
Pecnfl tc b.j rjhf[bc fhuevtynb& hjltcfw vpdthfdt,b
lfbcf]yty^ rjhf[vf lffcrdyf^ hjv qv-sbc cehdbkb b.j
t,hftkb fh ufyluvjlf fvmdt.ybeh cfmvtt,c lf vfsb
cfiefkt,bs tvjmvtlf fv vfnthbfkeh cfv.fhjib it[bybc
ufvjv;qfdyt,bcsdbc& se fctf^ fw[flt,lf rjhf[b^ fhfdbsfhb
ufyc[dfdt,f fh fhct,j,c ovbylf vjitcf lf f/fhjyc lf
lfyfhxty stvc ijhbc& se @mvtlt,ff vsfdfhb# fhfdbsfhb
vybidytkj,f fhf fmdc vbc vjvmvtlc^ lf @vstkb stvb [jv
.dtkfyb ovbylfyyb fhbfy lf eafkbf vfs ijhbc* hfnjv
f.tyt,s smdtyc sfdc eakbc rht,ekpt vfqkf` se .dtkf
thscf lf bvfdtc dfrtst,s^ - hfw vbwdt,bc itchekt,ff^ thsb
vtjhbcufy [jv fhfahbs fh ufyc[dfdlt,f^ tc b.j esfy[vjt,bc
erfy fhct,ekb rjhf[bc kjubrehb fhuevtynb& tc b.j
bltjkjubf lf fhf 'fkfeakt,bc cehdbkb lf iehb&
Vjit hf,tyec gfce[b b.j @lbkf lf udfvwyj,c eafkb dby fhbc
vbcb#& hf fhbc tc @lbkf#` hjujh f[cyf vjit hf,tyev
rjhf[bc ghtntypbf& lbkbs fhbc cbyfskt^ qfvbs .dtkfathb
lf,ytkt,ekbf lf fct se bct^ .dtkfathb thsyfbhfl ufvjb.
eht,f& vfuhfv lbkbs^ cbyfsktib^ [tlfdty .dtkfahbc ibyfufy
cbvfhsktc&
Hjltcfw hfbvt mvtlt,f ovbylf lf evfyrj ufyphf[dbsff
cfdct^ hjltcfw hfbvt mvtlt,f lfabmht,ekfl lf ufyphf[dbs
[lt,f^ vfiby bc vbwdbc chek.jafvlt lf qv-sbc cehdbkbc
fqchekt,fvlt fqotdc^ hjv dbw[jdhjs vfnthbfkehb
mvtlt,bc cfv.fhjib lf lfdfcfluehjs vfcib it[byf&
fvbnjv itmvyf rehs[tekvf eafkvf tc mdt.ybtht,f^ hfsf
ufdertsjs vfc^ rehs[tekc^ ,byf lf,kf cbyfskbc – it[bybc
lfcflueht,bs vfnthbfkeh cfv.fhjib^ hjvtkbw cbyfsktc
afhfdc&
Fvbnjv^ yfstkbf^ hjv vjit hf,tye lf f/fhjyb c[df
flfvbfyt,sfy itlfht,bs hxtekyb fhbfy& hflufy vjitc
abmht,b lf ufyphf[dt,b chekbfl cgtnfrbf lf hjv bc qbhcbf
bvbcf^ hjv sfdbc [fk[c ofhe'qdtc^ f/fhjyb rb qbhcbf lblb
mj/tyb hjv b.jc& fhf bvbnjv^ hjv bcbyb ghbdbktubht,eyb
fhbfy^ fhfvtl bvbnjv^ hjv ovbylf phf[dt,b fvj'hfdt,s&
Vjit hf,tye wlbkj,c [tkb ffqt,byjc rjhf[c sfdbc
esfy[vjt,fpt lf vbc kjubrfc vbvfhsfdc^ sfy rb e[cybc vfc
bltfc^ hjvtkbw eakbc cehdbkbc erfy lufc^ hjv bchftkbc
idbkt,vf vfnthbfkeh cfv.fhjib @bvjmvtljy# lf bvfc fh
lft.hlyjy^ hfcfw eafkb vfssdbc frtst,c elf,yjib& vfuhfv
rjhf[b sfdbcfc fh bikbc lf fhw ufut,f eylf& tc fhbc bvbc
vbptpb^ hjv cf,jkjjl bc]t,f bc&
b.jc yt,f eakbcf^ hjv dtqbhcjs xdtyc ijhbc vidblj,bc
lfcflueht,fc lf ufdijhlts esfy[vjt,fc lf fvbc o.fkj,bs
dtqbhcjs vfibf[bc vj,h'fyt,fc^ hbc itvltufw @fh bmyt,f
fhw ibvibkb^ fhw jvb lf fhw iehb lf ]b,hb& lf cbrtst
vjtabyt,f .dtkfathc#^ hjujhw xdtyvf vj'qdfhvf hfv,fvvf
smdf vtatsf rfyjyvlt,kj,fib& fvty& b.jc yt,f eakbcf&
21 cbdfyb 5774 19$6$14
cbyfskt
qhvfl lfvoe[ht,ekb wjkbc 'vt,b% fo
ufhlfwdkbkb f,hf/fvbc vteqkt vfhj (vbhbfv)
,fnjybfidbkb idbkvjvfdkbs^ bw[fr lf yfstkf
,fnjybfidbkb idbkvjvfdkbs^ vtyfit lf ktf
,fnjybfidbkb idbkvjvfdkbs^ f/fhjy lf tcsth
,fnjybfidbkb^ fo ufhlfwdkbkb [fbv lf kfkb
,fnjybfidbkt,b idbkvjvfdkbs^ mdbckb vtyfit
lf sfvfh ,fsfidbkb beo.t,bfy cf.dfhtkb cb'bcf
lf mdbckbc
[f[fv vjit vb[tkfidbkbc
ufhlfwdfkt,fc lf sfyfuh'yj,fc ew[flt,ty
ufycdtyt,ekbc j]f[c&
30 – ‫אזכרה‬
‫מלכה‬
‫אשת מאיר מיכאלשוילי‬
‫מרים‬
‫ע"ה‬
‫הנולדה מן‬
‫אליהו‬
‫בת‬
Kt.bkeb ybivfs
vfKmf ,fs tkbf/e /fyjklf vby
vbhbfv tits vtbh vb[tkfidbkb
vbcb ufhlfwdfkt,blfy 30 itlut,f jhif,fsc^ 25 cbdfyc^ 23&06&2014
sfdit.hf hfvktc f[fk cfakfdpt 17%00 cffspt* ct.elfs vbwdf
xfnfhlt,f mfhsdtk t,hftksf 'dtk Cfkjwfdib& vbcfvfhsb% I[&
[f,flb^ wtvf[ wtltrbc m& 8^ m& kelb^ ntk% 054-2252885 f,ekb
22
23
cbyfskt
21 cbdfyb 5774 19$6$14
THSB THSPT
Vjrkt bynthdbe ths xdtybfysfy
eafcj htrkfvf cjwbfkeh mctkib
ktf [jnjdtkb filjlbc vrdblhbf& bub rjcvtnjkjub lf
vfrbf;bcnbf lf [tkv'qdfytkj,c atbc,erbc udthlc @tc bvbc ybifybf^
hjv mfhsdtkb [fh#^ hjvtkbw vbcvf mfkbidbkvf uf[cyf jhb okbc
oby& vbe[tlfdfl bvbcf^ hjv fv ,jkj lhjc ,tdhb fw[flt,c^ atbc,erbc
fv udthlvf mfhsekb rjkjhbnb lfrfhufj^ vbc ]ueac lqtclqtj,bs
12^ 500-pt vtnb vtuj,fhb /.fdc& @xtvc mfkbidbkc eyljlf^ hjv fv
udthlpt cfzvtkt,bc htwtgnt,b lf xdtyb stvbc ibyfehekb bevjhb
ufvjmdt.yt,ekb.j^ vfuhfv vfy jlyfd lfrfhuf sfdbcb vbvfhsekt,f
lf lfybiyekt,f# - fqbfht,c [jnjdtkb&
ktf 1972 otkc^ 6 okbc fcfrib fvjdblf cfmfhsdtkjlfy& vbcb
,fdidj,bc okt,ib vij,kt,b rf[tscf lf cehfvc
ijhbc vblb-vjlbjlyty& @rf[tsibw udmjylf cf[kb lf
cehfvibw# - b[ctyt,c ktf& vbcvf vij,kt,vf vstkb
sfdbfysb mjyt,f cfmfhsdtkjib lfnjdtc lf sbsmvbc
wfhbtkt,b fvjdblyty bchftkib& [jnjdtkt,bc j]f[b
filjlib lfcf[klf& @eylf bsmdfc^ hjv hfw udtujyf^ bc
fh lfud[dlf& vstkb filjlb mdbif b.j& ufyfitybfyt,ekb
'dtkb mfkfmt,blfy lfecf[kt,tk elf,yjib vjdtlbs^
hfw fhw bct fldbkb hfv b.j#^ udbfv,j,c ktf^ vfuhfv
bvfcfw fqybiyfdc^ hjv vbe[tlfdfl cb'ytktt,bcf^ vbc
vij,kt,c fhfathb lfepjufds vbcsdbc ,fdidj,fib&
ktfc lfmjhobyt,bc itvltufw fh vbenjdt,bf filjlb&
cfbynthtcj bc fhbc^ hjv vbe[tlfdfl bvbcf^ hjv cfrvfjl
ofhvfnt,ekb rjcvtnjkjub lf vfrbf;bcnbf^ vbcb
atbc,erbc udthlpt^ gbhflptw rb^ dth yf[fds hfbvt htrkfvfc vbc
cfveifjpt& @vt vofvc^ hjv cfveifj htrkfvbs rb fh eylf vjdbltc^
fhfvtl htrjvtylfwbbs# - fw[flt,c bc& se itbn.j,c^ hjv hjvtkbvt
ufzbhdt,ekb j]f[b hfbvt lqtcfcofekc ptbvj,c fy [tkvjrkt j]
f[bc mfkbidbkb mjhobylt,f^ lfeabmht,kfl csfdfpj,c lf[vfht,fc%
@qv-svf ghjatcbf vjvwf lf vcehc bvfc lfdt[vfhj^ dbcfw
itcf'kt,kj,f fhf fmdc#^ fv,j,c .jdtkudfhb cbfvf.bc ufhtit&
jhb okbc oby^ mytctsbc ,jkj fhxtdyt,fvlt^ ktfc mfkbidbkvf
cjwbfkeh mctk atbc,erib ]ueab uf[cyf cfsfehbs @tc bvbc ybifybf^
hjv mfhsdtkb [fh#& @vbcb fcfrbc ,fdidt,b fh fvf.j,lyty sfdbfysb
mfhsekb ofhvjvfdkj,bs& ths lqtc vfy yf[f^ hjv ths-thsb vbcb
vtuj,fhb sfdbc atbc,erbc udthlpt othlf^ hjv hw[dtyjlf mfhsdtk
t,hftkfl .jayf& vfiby uflfo.dbnf fv udthlbc uf[cyf^ hfsf xdtyb
utvj^ hjvtkbw
lfedbo.fhbf .dtkf
mfhsdtkb t,hftkbcsdbc!
,fs bfvib^ hjnibklbc
m& =6-ib ufb[cyf
mfhsekb gehbc cfw[j,b!
ntktajyt,b itrdtsbcsdbc%
03-6593837 * 054-2191191
stvbc f[fkufphlt,bc vjhfkb ftvfqkt,byf#&
hfvltybvt lqtib fv ]ueac fsfcj,bs vtuj,fhb itvjethslf
lf 'fkbfy fmnbeh udthlfl bmwf& @pjubthsvf gjkbnbrjcvf
gjntywbfkb lfbyf[f lf s[jdyf lfeo.j obyfcffhxtdyj fubnfwbf
ufvjtmdt.yt,byf udthlpt& xtvvf mfkbidbkvf efhb ufyfw[flf^ hfcfw
vfcpt ptojkf vj/.df#&
pjubthsvf xdtyb stvbc otdhvf fv ]ueabc udthlpt lfbo.j
othf lf fhfcfcbfvjdyj htfmwbfc offo.lf& @itybidyt,c f'ktdlyty
lfvothkj,bs itwljvt,pt^ b.j itehfw[v.jatkb htfubht,t,b^
hfvfw xdtyb stvbc idbkt,b uffmwbf lf ito.dbntc othf& ,tdh xdtyb
lhjbc htgfnhbfync bdhbsb crjkfib fh ecofdkbf lf
,eyt,hbdbf^ hjv othbc lhjc itwljvt,bw tmyt,jlf#& fv
tnfgpt ktf xfthbf& @bv lqtt,ib cfthsjl fh vmjylf
atbc,erb lf rjvgbenthpt ,tzldfw fh dbwjlb#^ fv,j,c
qbvbkbs& vfuhfv j]f[bc otdht,bc lf[vfht,bs ktfv
ghjabkb uf[cyf atbc,erpt lf vbcvf mfkbidbkvf
mfhsekb udthlbc [tkv'qdfytkfl xfothf&
@f[kf xdty dfv,j,s^ hjv dbcfw sfdbcb ,bpytcbc
ufvjmdt.yt,f cehc xdtyc udthlpt^ ]th bvbcb
mdbsfhb ofhvjflubyjc^ hjv o.fkj,bc jhufybpfwbfc
fy hjvtkbvt fcjwbfwbbc itcobhf cfpjufljt,bc
cfcfhut,kjl lf .jdtkudfhb uflfcf[flbc ufhtit
ufvjdemdt.yt,s htrkfvfc& xdty fhfathb udbylf
xdtysdbc^ jqjyl flfvbfyt,vf sfdbfysb obkbw ufbqjy
bv cfpjufljt,bcsdbc^ hjvtkibw w[jdhj,ty#&
ofhcekbc cfobyffqvltujl^ vbe[tlfdfl fefht,tkb vtuj,ht,bcf^
]ueab v[jkjl stvbc cfrbs[t,pt fh fvf[dbkt,c .ehflqt,fc&
vfhsfkbf [fylf[fy itb'kt,f udthlpt hfbvt mfhsekb rth'bc
htwtgnc fy bcts ibyfehek bevjhc offo.lts^ hfw v[jkjl
cfmfhsdtkjc t,hftkt,bcsdbc fhbc ufcfut,b& .jdtkb if,fsbc
itvjvfdfkc ktf [jnjdtkb sfdbc ]ueabc otdht,sfy thsfl
cfyskbc fyst,bc lhjt,c fmdt.yt,c& @qv-svf bcehdf^ hjv tc ]ueab
xtvc [tkib .jabkb.j& vt dwlbkj, hfw itb'kt,f vtnb cbyfskt
lf cb.dfhekb ofhvjdflubyj& fmfvlt fvfc dfrtst,lb lf vjvfdfkibw
fvbc ufrtst,fc ufdfuh'tkt,#^ - f]fvt,c bc&
tkb ]fyb
Velvbdfl uf.bldfibf
w[tkb sjybc gehb^
.dtkfyfbhb [fzfgehb
(uehekb^ bvthekb^
fzfhekb&&&)^ [byrfkb^
,kbyb^ cekueyb^
mfhsekb .dtkb lf f& i&
b.blt,f mfhsekb
n.tvfkb^ f]brf&&&
kbvjyfsb lf
vbythfkehb o.kt,b&
cfmjhobyj cfkjyb @pbyf#
ucehs ufvjfmdt.yjs
lf ufvjmdt.ylts`
ufptsb @cbyfskt# smdtyc ufyrfhuekt,fibf
itub'kbfs ufvjfmdt.yjs rjvthwbekb
ufyw[flt,t,b^ .jdtkb pjvbcf lf .jdtkb ajhvbc
cfdfzhj^ vbcfkjwb lf cfvukjdbfhj ufyw[flt,t,b
ufycfresht,ek [tkcf.htk afct,ib
lfhtrts
f[kf
054-9007740
udzbhlt,f vrthfdb
dt't, ghjatcbjyfk vrthfd-vjltkbjhc
cfcehdtkbf ufvjwlbkb vrthfdb& fhct,j,c
obkib itvj.dfybc itcf'kt,kj,f&
Hf,b frbdfc m& 1 kjlb
052-5950291
08-9250291
052-2682590