‫שבת פרשת קורח‬ ‫העיתון השבועי של יהדות גאורגיה בארץ ובתפוצות | יום חמישי כ"א בסיון תשע"ד | ‪ | 19.6.14‬גיליון ‪10‬‬ ‫כניסה‬ ‫יציאה‬ ‫ירושלים‬ ‫‪19:12‬‬ ‫‪20:30‬‬ ‫תל אביב‬ ‫‪19:29‬‬ ‫‪20:32‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪19:24‬‬ ‫‪20:34‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪19:28‬‬ ‫‪20:30‬‬ ‫תשע שנים לפטירת הרה"ג חכם רפאל אלאשוילי‪ ,‬רבה של יהדות גאורגיה‬ ‫פה מפיק מרגליות ‪06‬‬ ‫‪07‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫בלי‬ ‫קיטורים‬ ‫מי האיש‬ ‫רשת‬ ‫חברתית‬ ‫יום השלושים לפטירתו של הגאון החסיד‬ ‫חכם משה מיכאלאשוילי זצ"ל‪ ,‬רבה של יהדות‬ ‫גאורגיה נופל בדיוק ביום השנה התשיעי‬ ‫לפטירתו של הרב הראשי הקודם‪ ,‬חכם רפאל‬ ‫אלאשוילי זצ"ל‪ .‬על הקשר שבין השניים ובינם‬ ‫לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש ועל מסעם הרוחני‬ ‫בקרב קהילות עולי יהדות גאורגיה בישראל‪ .‬על‬ ‫נס לידתו של חכם רפאל ועל קורות חייו ופועלו‬ ‫ללא הרף לרווחתה הגשמית והרוחנית של עדת‬ ‫יהודי גאורגיה‪ .‬לזיכרון עולם ‪ //‬עמ' ‪8‬‬ ‫אשר עשה משה‬ ‫אחד על אחד‬ ‫הגיון‬ ‫שכזה‬ ‫אור בפרשה‬ ‫שתו‬ ‫לחיים‬ ‫סיפור לשבת‬ ‫תרומה לחברה‬ ‫איגוד רבני יהדות גאורגיה בשורת‬ ‫מיזמים לעילוי נשמתו של חכם‬ ‫משה זצ"ל‪ ,‬נשיא האיגוד ורבה‬ ‫הראשי של קהילת יהודי גאורגיה‬ ‫‪ //‬עמ' ‪2‬‬ ‫קריית ים‪ :‬תעודות‬ ‫הוקרה לעולי‬ ‫גאורגיה על‬ ‫תרומתם לקהילה‬ ‫‪//‬עמ' ‪3‬‬ ‫בית הכנסת 'תפארת אהרון' בלוד‪ 12 .‬שנות ההמתנה השתלמו בסופו של דבר‪ .‬כי ביתי ‪ //‬עמ' ‪5‬‬ ‫עדכנו בפקס‪:‬‬ ‫‪08-6710206‬‬ ‫רוצים את האור‬ ‫קרוב לבית?‬ ‫@ או בדוא“ל‪:‬‬ ‫אנו מחפשים‬ ‫נקודות חלוקה‬ ‫נוספות‬ ‫לעיתון האור‪.‬‬ ‫רוצים למצוא‬ ‫את העיתון‬ ‫קרוב‬ ‫לביתכם?‬ ‫עדכנו אותנו‬ ‫היכן ניתן להניח‬ ‫אותו קרוב‬ ‫אליכם!‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪2‬‬ ‫האור‬ ‫| כ"א בסיון תשע"ד | ‪19.06.14‬‬ ‫דבר העורך‬ ‫כלים שלובים‬ ‫בשבת זו ימלאו תשע שנים להסתלקותו של‬ ‫הגאון הגדול‪ ,‬הרב חכם רפאל אלאשוילי זצ"ל‪ ,‬רבה‬ ‫הראשי של יהדות גאורגיה וממשיך דרכו של הרה"ג‬ ‫חכם יעקב דבראשוילי זצ"ל‪ .‬מעניינת העובדה כי‬ ‫יום השלושים לממשיך דרכו‪ ,‬הרה"ג חכם משה‬ ‫מיכאלאשוילי זצ"ל‪ ,‬חל בדיוק ביום הסתלקותו של‬ ‫חברו הטוב ורבה הקודם של יהדות גאורגיה‪ .‬האם‬ ‫אין בכך משום סימן לשרשרת הדורות המדהימה‬ ‫שמלווה את עדת יהודי גאורגיה מדורי דורות‪.‬‬ ‫בגיליון שלפניכם תמצאו כתבה נרחבת העוסקת‬ ‫בתולדות חייו ופועלו של חכם רפאל שנודע‬ ‫בדרשותיו המופלאות ובכושרו הרטורי‪ .‬דומה‬ ‫שהשילוב בין השניים‪ :‬חכם משה‪ ,‬איש המעשה‬ ‫וחכם רפאל‪ ,‬איש הדיבור‪ ,‬הוא זה שהוליד את סיפור‬ ‫ההצלחה המדהים שמלווה את העלייה הגדולה של‬ ‫יהודי גאורגיה ובזכותו לא נשתכחה תורה מבני‬ ‫העדה‪.‬‬ ‫אלפי בני ישיבות ואברכים מבני העדה הם העדות‬ ‫הניצחת והמצבה החיה לזכרם של שני רבנים‬ ‫גדולים אלו שבשבת הקרובה נזכור ונזכיר כאמור‪.‬‬ ‫עשרות אלפי משפחות מבני קהילת יהודי‬ ‫גאורגיה שהתערו בארץ ושומרים על המסורת‬ ‫והמורשת המפוארת של העדה‪ ,‬הן הן ההוכחה כי‬ ‫פעילותם הברוכה נשאה פירות ופירי פירות עד‬ ‫ביאת גואל צדק‪.‬‬ ‫ובמעבר חד לאירועי הימים האחרונים‪ .‬אנו‪,‬‬ ‫מערכת עיתון האור יחד עם אלפי הקוראים בארץ‬ ‫ובעולם כולו‪ ,‬משמשים כפה לכל קהילות יהודי‬ ‫גאורגיה באשר הם ומחזקים את ידיהם של משפחות‬ ‫הילדים החטופים ואת ידיהם של כוחות הביטחון‬ ‫במלחמתם בצורר הערבי שממשיך להצר את רגלי‬ ‫העם היהודי בארץ הקודש זה למעלה ממאה שנה‪.‬‬ ‫מכאן שלוחה תפילה וזעקה לבורא עולם כי‬ ‫בזכות התפילות הרבות שנישאו בבתי הכנסיות‬ ‫בשבת האחרונה יושיע את עמו ישראל ואת‬ ‫משפחות הנערים ויגאל את העם מהגלות הנוראה‬ ‫הזו שנמשכת ונמשכת אלפי שנים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פרשת השבוע עוסקת במחלוקתו של קורח על‬ ‫משה ואהרון‪ .‬השניים שמזכירים לנו שוב את חכם‬ ‫משה וחכם רפאל שנהג במנהגו של אהרן הכהן‬ ‫שהיה אוהב את הברית ומקרבן לתורה‪ .‬את סופו של‬ ‫קורח אין מי שלא מכיר‪ .‬אך חשוב להזכיר כי מבני‬ ‫בניו יצא שמואל הנביא שעליו נאמר כי היה שקול‬ ‫כנגד משה ואהרון‪.‬‬ ‫עובדה זו מלמדת אותנו מה כוחה של התשובה‬ ‫שכן בניו של קורח עשו תשובה רגע לפני שירדו‬ ‫לשאוֹל‪ ,‬בעת שצעקו "משה אמת ותורתו אמת ואנו‬ ‫בדאים"‪ .‬זכו בעלי התשובה שמזרעם יצא שמואל‬ ‫שהיה קדוש מבטן‪ .‬זכו חכם רפאל וחכם משה‬ ‫שקרבו את בני עדתנו לתורה ורבים השיבו מעוון‪.‬‬ ‫תהא נשמתם צרורה בצרור החיים‪.‬‬ ‫מנציחים את זכרו‬ ‫כל אשר עשה משה לעיני כל ישראל‪ .‬באיגוד רבני יהדות גאורגיה מסמנים את תחילתה של תנופת‬ ‫פעילות עם בוא יום השלושים לרבה של העדה‪ ,‬הגאון החסיד‪ ,‬חכם משה מיכאלאשוילי זצ"ל‬ ‫אלי ג'אן‬ ‫בשבת הקרובה ימלאו שלושים יום לפטירתו של‬ ‫הרב הראשי ליהדות גאורגיה‪ ,‬הגאון החסיד הרב‬ ‫חכם משה מיכאלאשוילי זצ"ל‪ .‬ביום רביעי האחרון בשעות‬ ‫הצהריים‪ ,‬עלו בני המשפחה ורבים מבני הקהילה להר הזיתים‬ ‫בירושלים‪ ,‬שם נערך טקס גילוי המצבה‪ .‬בניו של חכם משה‪:‬‬ ‫הרב אברהם אריה והרב שבתי אמרו קדיש בדמעות ולאחר‬ ‫מכן נערכה אשכבה לעילוי נשמתו‪ .‬מאוחר יותר נערכה‬ ‫בקריית מלאכי עצרת התחזקות גדולה לזכרו‪.‬‬ ‫אמנם עברו רק שלושים יום אך באיגוד רבני יהדות גאורגיה‬ ‫בניהולו של הרב שבתי מיכאלאשוילי עמלו בשבועות‬ ‫האחרונים על שורה של פעילויות להנצחתו ולעילוי נשמתו‬ ‫של הרב הראשי ונשיא איגוד הרבנים‪ .‬מדובר בשורה של‬ ‫מיזמי תורה וחסד שיוקמו בקרוב מאוד‪ .‬במסגרת זו נסקור‬ ‫רשימה חלקית של הפעילויות התורניות לזכרו של רב העדה‪:‬‬ ‫ספר תורה ‪ -‬עם סיום השבעה החלו בכתיבת ספר תורה‬ ‫חדש ומהודר לעילוי נשמתו של חכם משה‪ .‬הרבנים הראשיים‬ ‫לישראל‪ ,‬הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו‪ ,‬לצד הרבנים‬ ‫הראשיים לשעבר‪ ,‬הרב שלמה עאמר והרב בקשי דורון‪ ,‬כבר‬ ‫כתבו את האותיות הראשונות בספר‪ .‬גם חכמי העדה‪ ,‬ילדיו‪,‬‬ ‫חתניו ונכדיו של רב העדה זכו לכתוב אות בספר התורה‪.‬‬ ‫התכנית היא לסיים את הכתיבה בתוך ‪ 11‬חודשים ולהכניס‬ ‫את ספר התורה לבית הכנסת בו שימש חכם משה כרב‪ ,‬ביום‬ ‫ההילולא הראשון שלו‪.‬‬ ‫שליחי תורה – בימים אלה מגבשים במשרדי האיגוד‬ ‫רשימה הכוללת את שמותיהם של אברכים רבים בעלי ידע‬ ‫תורני שיהיו הגל הראשון של פעילי השטח שיעסקו בהפצת‬ ‫יהדות בקרב הקהילות המרכזיות של יהדות גאורגיה‪.‬‬ ‫"המטרה היא להגיע למעגל השני של בני העדה שלא מגיעים‬ ‫לבתי הכנסת ולא נחשפים לפעילות התורנית שכבר קיימת‬ ‫האור‬ ‫העיתון השבועי של יהדות גיאורגיה בארץ ובתפוצות‬ ‫‪‬‬ ‫לסיום‪ ,‬לרגל יום השלושים למורנו ורבנו‪ ,‬הגאון‬ ‫החסיד‪ ,‬חכם משה מיכאלאשוילי‪ ,‬אנו מביאים‬ ‫בפניכם בגיליון זה סקירה קצרה של הפעילויות‬ ‫הרבות שנעשו‪ ,‬נעשות ועוד תעשנה לעילוי נשמתו‬ ‫של מי שמסר את נפשו עבור בני העדה בגופו‬ ‫ובממונו‪.‬‬ ‫מו"ל‪ :‬איגוד הקהילות‬ ‫ליהדות גאורגיה (ע"ר)‬ ‫עורך ראשי‪ :‬חיים גיל‬ ‫עורכת משנה בגאורגית‪ :‬ציסנה שמיר‬ ‫בבתי הכנסת‪ .‬אנחנו רוצים להגיע לבתיהם של בני העדה‪,‬‬ ‫לאלו שעברו להתגורר בשכונות מרוחקות וכבר לא חלק‬ ‫מהקהילה‪ .‬הפעילים שייבחרו ימסרו שיעורים לנשים‪ ,‬גברים‬ ‫וילדים ויחזקו את הקשר של הדור הצעיר ליהדות‪ .‬הגענו‬ ‫למצב שהמבוגרים נפטרים והצעירים לא מחוברים מספיק"‪.‬‬ ‫באיגוד מציינים כי האברכים יקבלו שכר על הפעילות וכי‬ ‫קיימת העדפה לבני תורה הנמנים על בני העדה‪.‬‬ ‫מחזור תפילה לימים נוראים ‪ -‬עם פטירתו של חכם משה‬ ‫התקיים דיון באיגוד הרבנים במסגרתו הוחלט לערוך מחזור‬ ‫חדש לבני העדה‪ ,‬מחזור שיכלול את כל פרקי התפילה‬ ‫הנהוגים בקרב קהילות יהודי גאורגיה מזה דורות בעריכה‬ ‫מחודשת ובסדר מסודר הכולל את כל המנהגים הנהוגים‬ ‫בעדה בימים הנוראים‪.‬‬ ‫תמיכה בבחורי ישיבות – באיגוד מרכזים בימים אלו‬ ‫את שמותיהם של כל בחורי הישיבה בני העדה הגאורגית‬ ‫הזקוקים לעזרה מוראלית‪ ,‬וזאת במטרה לתמוך בהם רוחנית‪.‬‬ ‫חלקם אף יקבלו הדרכה צמודה במידת הצורך‪.‬‬ ‫גמילות חסדים – לפני כארבעים שנה הקים חכם משה‬ ‫זצ"ל‪ ,‬עם הרב אבישי בטאשוילי שיבדל לחיים ארוכים‬ ‫קופת גמילות חסדים שהעניקה הלוואות לאלפים מבני העדה‬ ‫ומחוצה לה‪" .‬לפעמים חכם משה היה יודע שהוא לא יקבל‬ ‫את הכסף בחזרה כך שההלוואה הייתה הופכת לתרומה‪,‬‬ ‫אבל הוא ידע את זה מראש" מספרים בקהילה‪ .‬בני המשפחה‬ ‫קיבלו על עצמם להקים קרן ייעודית שתיקרא 'חסדי משה'‬ ‫במסגרתה יגדל היקף ההלוואות בכדי לסייע לכמה שיותר‬ ‫מבני העדה הזקוקים לסיוע‪.‬‬ ‫"כל ימיו היה חכם משה עסוק בהפצת תורה ובחסד והקדיש‬ ‫את עצמו לעזרה לציבור ממנו בא‪ ,‬אנחנו רק ממשיכים את‬ ‫הפעילות שלו כמה שיותר" סיכמו השבוע באיגוד הרבנים‬ ‫ליהדות גאורגיה את הפעילויות שמתוכננות להתקיים השנה‬ ‫לזכרו ולעילוי נשמתו‪.‬‬ ‫סגן עורך‪ :‬אלי ג'אן‬ ‫כותבים‪ :‬אלי ג'אן‪ ,‬מאיר מיכאלי‬ ‫אבי ירושלמי‪ ,‬צהלה גבריאלי‬ ‫אבי שמואל‪ ,‬אליהו אברהמי‬ ‫מיכל אלאשווילי‬ ‫חברי הועדה הרוחנית‪ :‬הרב אברהם‬ ‫אג'יאשוילי‪ ,‬הרב רפאל ציקוואשוילי‪,‬‬ ‫הרב יעקב גאגולאשוילי‬ ‫מנהל שיווק והפקה‪ :‬שבתאי פפיאשוילי‬ ‫עיצוב גרפי‪ :‬מינדי כץ‬ ‫כתובת המערכת‪ :‬בניין יוניטרייד‬ ‫הרצל ‪ ,1‬אשדוד קומה ג' משרד ‪612‬‬ ‫טלפון‪073-7690045 :‬‬ ‫פקס‪08-6710206 :‬‬ ‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫כ"א בסיון תשע"ד | ‪| 19.06.14‬‬ ‫האור‬ ‫‪3‬‬ ‫ממתמודדת‬ ‫לנואמת‬ ‫בחידון התנ"ך העירוני של אשדוד‪ ,‬נכחה גם תמר‬ ‫ג'ינלי‪ ,‬הנואמת הצעירה של העיר ומי שהביאה‬ ‫לה גאווה כאשר זכתה בתואר כלת חידון התנ"ך‬ ‫הארצי ובמקום הרביעי בחידון התנ"ך העולמי‬ ‫מיכל אלאשוילי‬ ‫צילום‪ :‬מדרשת צוריאל‬ ‫פרויקט חידון התנ"ך המסורתי של העיר אשדוד נערך‬ ‫ביום רביעי שעבר על ידי מדרשת צוריאל ‪ -‬מרכז לזהות‬ ‫יהודית‪ .‬את החידון שהתקיים באודיטוריום לתרבות בעיר‬ ‫חיבר והנחה נריה פנחס מחבר חידון התנ"ך העולמי‪.‬‬ ‫למעלה מאלפיים תלמידים מכיתות ה'‪-‬ו' מהעיר אשדוד נטלו‬ ‫חלק בפרויקט "ילדי אשדוד מדברים תנ"ך"‪ .‬במהלך השנה‬ ‫העבירו המדריכות הנמרצות של מדרשת צוריאל‪ ,‬בראשותה של‬ ‫שולי בן‪-‬מנחם את שיעורי התנ"ך באופן חוויתי ומהנה‪ .‬מתוך‬ ‫מאות תלמידים‪ ,‬רק ‪ 22‬תלמידים העפילו לשלב הגמר שהתקיים‬ ‫בשבוע שעבר‪.‬‬ ‫המיונים המפרכים והחידון המרתק והצמוד‪ ,‬הניבו "חתן תנ"ך‬ ‫עירוני"‪ .‬התלמיד יהונתן אוחנה מכיתה ה' בבית הספר 'שילה' הוא‬ ‫זה שהוכתר בתואר חתן התנ"ך העירוני לאחר שצבר את מירב‬ ‫הנקודות בחידון‪.‬‬ ‫דוברת מועצת התלמידים באשדוד‪ ,‬תמר ג'ינלי אשר רק לאחרונה‬ ‫זכתה במקום הרביעי בחידון העולמי ובתואר הנואמת הצעירה‬ ‫של אשדוד‪ ,‬שיתפה את התלמידים בניסיונה הקצר ועודדה אותם‬ ‫להתמיד בשאיפותיהם‪" .‬הופתענו שהיא נשארה מתחילת האירוע‬ ‫ועד סופו" אמרו במדרשת צוריאל וסיפרו כי החידונאי נריה פנחס‬ ‫שאף הנחה את החידון‪ ,‬הפנה לעברה של ג'ינלי מספר שאלות‬ ‫עליהן ענתה בלי כל בעיה‪.‬‬ ‫"אם היו אומרים לי שבעוד כמה שנים אהיה נואמת בחידון‬ ‫ואזכה להשתתף בחידון העולמי‪ ,‬לא הייתי מאמינה" אמרה תמר‬ ‫לתלמידים והוסיפה‪" :‬מה שיש לי לומר לכם תלמידים יקרים‪ ,‬הוא‪,‬‬ ‫שאם אני הצלחתי להגיע לזה‪ ,‬אין לי ספק שכל אחד ואחד מכם‬ ‫יכול‪ ,‬כי התנ"ך הוא ספר הספרים של כולנו" ‪.‬‬ ‫צ'ורצ'חלה וחאצ'פורי בנמל‬ ‫אלפי מבקרים ביריד האוכל הגאורגי בנמל תל אביב‪ .‬המטעמים הגאורגים נחטפו במהירות‪ .‬בירות‪ ,‬גבינות ותבלינים ייחודיים לעדה זכו לעדנה‬ ‫אבי שמואל‬ ‫רבים מבני העדה הגאורגית הגיעו ביום חמישי‬ ‫שעבר לנמל תל אביב‪ ,‬שם התקיים היום האחרון‬ ‫לפסטיבל האוכל הגאורגי‪.‬‬ ‫המסעדות באזור התאימו את התפריט לדרישות העדה‬ ‫הגאורגית‪ ,‬דגלי גאורגיה נתלו בכל פינה והציבור הרחב‬ ‫הסתער על החאצ'פורי בקונדיטוריה המקומית‪" .‬מכרנו חמש‬ ‫מאות יחידות של חצ'פורי רק היום"‪ ,‬סיפר אחד מעובדי‬ ‫המקום‪ .‬הלחץ ניכר על הקונדיטוריה הקטנה ובכל פעם שמגש‬ ‫מהביל של המאפה הגאורגי יצא את התנור‪ ,‬הוא נחטף תוך‬ ‫דקות אחדות‪.‬‬ ‫בדוכנים הקטנים מכרו בירות תוצרת גאורגיה‪ ,‬סולוגוני‬ ‫(גבינה) ותבלינים ייחודיים לעדה‪ .‬אלו שהגיעו ביום האחרון‬ ‫לא זכו לראות ולו צ'ורצ'חלה אחד לרפואה‪" ,‬הכל התחסל"‬ ‫העידו בעלי הדוכנים‪.‬‬ ‫מחוץ למתחם נבנתה במה מאולתרת‪ ,‬עליה רקדו לקול צלילי‬ ‫מוזיקה גאורגית‪ ,‬רקדנים מלהקתו של תמאס ציציאשוילי‪,‬‬ ‫הכוללת נערים וילדים כאחד‪ .‬כל באי הנמל‪ ,‬גם אלו שלא‬ ‫תכננו להיכנס ליריד האוכל הגאורגי‪ ,‬רותקו לבמה ותיעדו את‬ ‫הריקודים המסורתיים שנמשכו מספר שעות‪.‬‬ ‫תמאס עצמו עמד מאחורי הבמה ודאג לסנכרון בין הרוקדים‪.‬‬ ‫מדי מספר דקות קדו חברי הלהקה בפני הקהל וזכו למנוחה‬ ‫קצרה‪ .‬בין הנוכחים בקהל נראה גם חבר מועצת העיר אשדוד‪,‬‬ ‫משה בוטראשוילי‪ ,‬אשר גם בתו כיכבה בריקודים על הבמה‪.‬‬ ‫לצד הבמה נמכרו לחם גרוזיני‪ ,‬גבינות ויין בניחוח המטבח‬ ‫הגאורגי‪ .‬בייזום הפסטיבל היו שותפים שיר הלפרן‪ ,‬מבעלות‬ ‫שוק הנמל ושותפתה העסקית‪ ,‬מיכל אנסקי שחברו לשגריר‬ ‫גאורגיה בישראל‪ ,‬ניק רבאזישוילי שניצל את ההזדמנות‬ ‫לחגוג יחד עם הפסטיבל את חגיגות העצמאות של גאורגיה‬ ‫שמתקיימות בימים אלה‪.‬‬ ‫בקרוב הכל אחלה‬ ‫פרטים יבואו‬ ‫‪4‬‬ ‫האור‬ ‫| כ"א בסיון תשע"ד | ‪19.06.14‬‬ ‫טרטיף גאורגי בירושלים‬ ‫‪UGJC‬‬ ‫שחקני תיאטרון מרג'נישוילי שהציגו את המחזה של מולייר‬ ‫על במת תיאטרון ירושלים במסגרת פסטיבל ישראל‪ ,‬זכו‬ ‫לתשואות ולביקורות חיוביות‬ ‫קריאת קודש‬ ‫בעומדינו בימים הסמוכים ליום "השלושים" של‬ ‫מורנו ורבנו הרב הראשי ליהדות גאורגיה‬ ‫הגאון החסיד‬ ‫חכם משה‬ ‫מיכאלאשוילי‬ ‫רבי‬ ‫זצ"ל‬ ‫אשר מסר נפשו ופעל בכל מאודו להרבצת והפצת תורה‬ ‫וגמילות חסדים מתוך אהבת ישראל בקרב קהילותינו‬ ‫הננו קוראים לציבור הקדוש מכל קהילות יהודי גאורגיה‬ ‫באשר הם להצטרף לפעילות ולהחזקת המפעל הגדול‬ ‫בו החל רבי חכם משה יחד עם רבני העדה‬ ‫במדרשיות הנוער הפרושות בכל רחבי הארץ‪ ,‬בשיעורי‬ ‫התורה הרבים הן לנשים‪ ,‬הן לגברים והן לנוער בנקודות‬ ‫רבות בהם קיימות קהילות מבני העדה‪ ,‬בישיבות‪ ,‬בכוללים‬ ‫ובכוללי הערב כמותם ניתן למצוא במקומות רבים בארץ‬ ‫ובעיקר במעשי החסד ובקרן גמילות החסדים 'חסדי משה'‬ ‫אשר פתח וניהל לטובת בני העדה‬ ‫אנו בקשה כי כל אחד ואחת מכם יתגייס‬ ‫לעזרתם של מוסדות אלה וירים את תרומתו‬ ‫לטובת המשך פעילותו הברוכה עד שנזכה‬ ‫כולנו לראות בביאת המשיח ותחיית המתים‬ ‫במהרה בימינו אמן‬ ‫לתרומות‪:‬‬ ‫איגוד רבני יהדות גאורגיה‬ ‫בנק מזרחי סניף ‪ ,565‬ח‪-‬ן ‪136014‬‬ ‫קרן גמ"ח 'חסדי משה' ליוצאי גאורגיה‬ ‫בנק הפועלים‪ ,‬סניף ‪ ,648‬ח‪-‬ן ‪6087‬‬ ‫ציסנה שמיר‬ ‫בשבוע שעבר התקיימה בתל‬ ‫אביב חגיגה של אוכל גאורגי‪,‬‬ ‫בירושלים לעומת זאת התקיימה חגיגה של‬ ‫אמנות גאורגית‬ ‫במסגרת פסטיבל ירושלים‪ ,‬אירח‬ ‫תיאטרון ירושלים את תיאטרון מרג'נישוילי‬ ‫מגאורגיה אשר הציג את המחזה "טרטיף"‬ ‫מאת מולייר בבימויו של לבאן צולדזה‪.‬‬ ‫המחזה מגולל את סיפורו הקלאסי של‬ ‫טרטיף‪ ,‬נוכל המתחזה לאיש דת ומציב‬ ‫במרכז הבמה את חוסר מוסריותו של האדם‬ ‫ובוגדנותו‪.‬‬ ‫לתיאטרון הגיאורגי מסורת רבת שנים‬ ‫ומחזות המועלות על במותיו זוכות להצלחה‬ ‫רבה‪ .‬לירושלים הגיע התיאטרון עם קבוצת‬ ‫שחקנים מוכשרים ששמם הולך לפניהם‬ ‫בכל רחבי העולם‪ .‬אולי זו הסיבה שזו‬ ‫הפעם השלישית שפסטיבל ישראל מארח‬ ‫את התיאטרון הגאורגי‪ .‬הסנונית הראשונה‬ ‫הייתה בשנת ‪ 1989‬אז הציג תיאטרון‬ ‫רוסתוואלי את ההצגה "ריצ'רד השלישי"‬ ‫מאת שייקספיר‪.‬‬ ‫התיאטרון הגאורגי אינו זר לישראל והוא‬ ‫הציג כאן גם את "מעגל הגיר הקווקזי" מאת‬ ‫ברטולד ברכט‪ .‬בתפקיד הראשי בהצגה זו‬ ‫שימש השחקן המהולל רמז צ'חיקוואדזה‪.‬‬ ‫זו הפעם השנייה שהבמאי והמנהל‬ ‫האמנותי של תיאטרון מרג'נישווילי‪ ,‬לבאן‬ ‫צולדזה‪ ,‬שנחשב לבמאי מהפכן ומקורי‬ ‫במיוחד‪ ,‬משתף פעולה עם פסטיבל ישראל‪.‬‬ ‫כבר בשנת ‪ 2009‬הציג צולדזה את המחזה‬ ‫"הגברת עם הכלבלב" מאת צ'כוב במסגרת‬ ‫פסטיבל ישראל‪ .‬המחזה זכה בזמנו לשבחים‬ ‫רבים‪.‬‬ ‫צולדזה לא אכזב גם הפעם‪ .‬הוא הכניס‬ ‫שינוים בסוף המחזה שהיה הפקה דינמית‬ ‫ויצירתית וריתק את הצופים מתחילתו עד‬ ‫סופו‪ .‬קטעי המוסיקה שליוו את המחזה היו‬ ‫קטעים מאת מוצרט‪ ,‬ג'רי גולדס'מית ואניו‬ ‫מוריקונה‪.‬‬ ‫הקהל הישראלי הביקורתי קיבל את‬ ‫השחקנים הגאורגים בחום ובמחיאות כפיים‬ ‫סוערות‪ .‬על ההצגה עצמה ובעיקר על‬ ‫ההתרשמות הבלתי אמצעית של השחקנים‬ ‫מישראל‪ ,‬תוכלו לקרוא בהרחבה בגיליון‬ ‫הבא‪.‬‬ ‫קריית ים חגגה לעולי גאורגיה‬ ‫העיר שבמפרץ חיפה ציינה בטקס רב רושם ‪ 45‬שנים לעלייה‬ ‫מגאורגיה והעלתה על נס את תרומתה של הקהילה לחיי החברה בעיר‬ ‫אלי ג'אן‬ ‫ערב הצדעה בסימן ‪ 45‬שנה‬ ‫לעליה מגאורגיה‪ ,‬צוין ביום חמישי‬ ‫האחרון בעיר הצפונית קריית ים‪ .‬מאות מבני‬ ‫העדה נהנו מערב אומנתי עמוס באמנים‬ ‫שעלו לבמה בזה אחר זה‪ .‬גם תעודות‬ ‫הוקרה לנכבדי העדה חולקו באותו ערב‪.‬‬ ‫את האירוע יזם וארגן חבר המועצה מכאל‬ ‫פיזיצקי‪.‬‬ ‫במלאת ‪ 45‬שנה לעליה מגאורגיה‬ ‫לישראל‪ ,‬הגיעו בני קהילה רבים לאולם‬ ‫אשכול פיס לערב אליו הוזמנו גם נכבדי‬ ‫העדה ונציגי שגרירות גאורגיה בישראל‪.‬‬ ‫בין האמנים שעלו על הבמה הייתה גם‬ ‫להקתו של הכוראוגרף שותה צבניאשוילי‪,‬‬ ‫מנהל להקת הריקודים הגאורגית הייצוגית‬ ‫בעיריית קריית ביאליק ‪ -‬להקת כוכב הזהב‪,‬‬ ‫להקת מונטה קרלו וזמרים אורחים ממרכז‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫תעודות הוקרה חולקו לנכבדי העדה‬ ‫אשר תרמו רבות לחיי הקהילה בקריית‬ ‫ים‪ .‬ביניהם ניתן למנות את האחים נוגזר‬ ‫ואמזר ספיאשוילי לשעבר אלופי הארץ‬ ‫בהיאבקות בסגנון יווני‪-‬רומי במשך שבע‬ ‫שנים ברציפות‪ ,‬גם האחים יוסף ואברהם‬ ‫קקיאשוילי מוותיקי האמנים בתחום‬ ‫המוזיקה הגאורגית באזור הצפון ובארץ‬ ‫בכלל זכו לתעודה דומה‪.‬‬ ‫בין הנוכחים בקהל נראו רבני העדה‬ ‫באזור הצפון‪ :‬הרב אברהם אגי'אשוילי‬ ‫והרב שמואל פניקשוילי‪ .‬פרופסור דוד‬ ‫באזוב‪ ,‬ד"ר דוד בוטרא והארכיטקט אברהם‬ ‫יוסבושוילי מחיפה‪.‬‬ ‫ראש העיר קריית ים‪ ,‬דוד אבן‪-‬צור‪ ,‬אמר‬ ‫לנוכחים‪" :‬יש לכם מסורת מפוארת ותרבות‬ ‫ססגונית מלאה בתוכן‪ ,‬עשירה ברוח‪,‬‬ ‫ריחות‪ ,‬מטעמים ואהבה גדולה" והוסיף כי‬ ‫"לא תמיד הצלחנו להביא לידי ביטוי את‬ ‫הפוטנציאל הרב ואת התרומה העצומה‬ ‫שלכם לקהילה‪ ,‬אבל הערב אנחנו משלימים‬ ‫את החסר ומתקנים את הדרוש תיקון"‪.‬‬ ‫אבן‪-‬צור החמיא לחבר מועצת העיר מיכאל‬ ‫פיזיצקי אשר יזם את האירוע ואשר משמש‬ ‫אוזן קשבת עבור בני הקהילה בעיר‪.‬‬ ‫כ"א בסיון תשע"ד | ‪| 19.06.14‬‬ ‫האור‬ ‫כי ביתי בית תפילה‬ ‫שומרים על הגחלת‬ ‫‪ 12‬שנות בנייה ‪ -‬בית כנסת 'תפארת אהרון' לוד‬ ‫רחוב‪ :‬אלי כהן ‪ 22‬לוד‬ ‫רב בית הכנסת‪ :‬הרב יצחק מוזגוראשוילי‬ ‫בית הכנסת הוקם מיד עם עלייתם של יהודי גאורגיה ובראשם הרב חכם רפאל‬ ‫אלאשוילי זצ"ל בשנת תשל"ב (‪ .)1972‬בתחילה הוקם בית הכנסת באחד מבתי הספר‬ ‫באזור‪ ,‬אך שלוש שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת תשל"ה (‪ ,)1975‬נבנה בית הכנסת וניתן לו‬ ‫השם 'בית דוד'‪ .‬הגידול הטבעי לצד המשיכה הגדולה לדרשותיו של חכם רפאל שיום‬ ‫הסתלקותו יחול בשבת זו‪ ,‬הביאו את הגבאים להחלטה להרחיב את בית הכנסת בכ‪150-‬‬ ‫כסאות נוספים ובשנת תשל"ח (‪ )1978‬נחנך בית הכנסת בשנית‪.‬‬ ‫בשנת תשמ"ה (‪ )1985‬הוקם בבית הכנסת כולל האברכים הראשון של יהדות גאורגיה‬ ‫ומדי בוקר נאספו אל קרביו אברכים רבים מירושלים‪ ,‬לוד וקריית מלאכי‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬העיר לוד של הימים ההם הייתה מקור משיכה לרבים מבני העדה‪ .‬קרבתה‬ ‫לערי המרכז ובראשן תל אביב לצד נוכחותו של חכם רפאל שהיה ידוע בכושרו הרטורי‬ ‫תרמו לכך רבות‪ .‬רבים מבני קהילת יהודי גאורגיה בקרית מלאכי עברו להתגורר בלוד‬ ‫ומספר המתפללים הלך וגדל עד שבשנת תשמ"ט (‪ ,)1989‬שבע‪-‬עשרה שנה לאחר ייסוד‬ ‫המניין הראשון‪ ,‬חגגו המתפללים הנחת אבן פינה לבית כנסת חדש‪ ,‬מפואר ורחב ידיים‬ ‫שקיבל את השם 'תפארת אהרון' לעילוי נשמתו של חכם אהרון בוטראשוילי‪ ,‬זקנו של‬ ‫חכם רפאל‪.‬‬ ‫התכנון היוקרתי תרם לא מעט לחריגה ניכרת בתקציב הבנייה‪ ,‬גם עשרות אלפי‬ ‫השקלים שנאספו מבני הקהילה לא הספיקו‪ .‬נציין כי באותם ימים היה זה סכום עתק‪.‬‬ ‫חכם רפאל כיתת את רגליו ברחבי הארץ במטרה להשיג את הסכום הנדרש עד שהנדיב‬ ‫טמורי ספיר‪ ,‬תושב ארצות הברית‪ ,‬היה זה שהרים את התרומה "המכרעת" והעניק סכום‬ ‫מכובד על מנת שיתאפשר לסיים את בנייתו של בית הכנסת החדש‪.‬‬ ‫‪ 12‬שנים לאחר מכן‪ ,‬בשנת תשס"א (‪ ,)2001‬יכלו בני קהילת יהודי גאורגיה בלוד לברך‬ ‫על המוגמר ולהתגאות בבית הכנסת המפואר ביותר של בני העדה בכל הארץ‪ 12 .‬שנה‬ ‫חלפו מאז טקס הנחת אבן הפינה ועד שבית הכנסת הושלם וניצב במלוא תפארתו וגודלו‬ ‫המרשים‪ .‬עד היום‪ 13 ,‬שנה מאז השלמת הבנייה‪ ,‬בית הכנסת עדיין מוגדר כבית הכנסת‬ ‫הגדול ביותר של בני העדה בארץ ובעולם ובו ‪ 550‬מקומות ישיבה קבועים‪.‬‬ ‫אבן ירושלמית מחפה את המבנה המרשים ונברשת גדולה יורדת מהתקרה ומעטרת‬ ‫אותו‪ .‬זאת לצד היכל מעץ מגולף על ידי אומן שמהווה את גולת הכותרת במבנה המרשים‬ ‫והגדול‪ .‬המעניין הוא שלמרות גודלו‪ ,‬הוא עומד על עומדו ללא עמודים‪ ,‬מה שמרחיב‬ ‫את שדה הראייה ומגמד את המתפלל למול גודלו של בית האלוקים‪.‬‬ ‫שלוש קומות מאכלסות את הבניין ומשמשות את הקהילה באזור‪ .‬בקומה הראשונה‬ ‫קיים בית מדרש המכיל ‪ 80‬כסאות ובו מתפללים במשך ימות השבוע‪ .‬בקומה השנייה‬ ‫מצוי אולם בית הכנסת המפואר ואילו הקומה השלישית משמשת כעזרת נשים גדולה‬ ‫ומרווחת‪.‬‬ ‫מדי יום מתקיימת במקום תפילת שחרית בה משתתפים כ‪ 25-‬מבני הקהילה‪ .‬מספר‬ ‫כפול של מתפללים משתתף בתפילות מנחה ועברית מידי ערב‪ .‬חשוב לציין כי בני הדור‬ ‫השני נדדו לראשון לציון‪ ,‬מודיעין ושוהם והשינוי הדמוגרפי שעבר על לוד בכלל ועל‬ ‫האזור בו שוכן בית הכנסת בפרט‪ ,‬בא לידי ביטוי גם במספר המתפללים‪.‬‬ ‫לתפילות שבת מגיעים כ‪ 200-‬מתפללים‪ ,‬מספר בו היו מקנאים מרבית בתי הכנסת של‬ ‫הקהילה וכמעט כל בתי הכנסת בלוד‪ ,‬אלא שגבאי בית הכנסת אינם מסתפקים במספר‬ ‫הזה וטוענים שהפוטנציאל גדול הרבה יותר‪" .‬הייתה לנו קהילה גדולה אבל הצעירים‬ ‫כבר לא גרים פה יותר‪ .‬אנחנו מנסים בכל מיני דרכים להחזיר את בני העדה לבוא‬ ‫ולהתפלל יחד איתנו"‪ ,‬הם אומרים ומוסיפים כי בחגים ובימים הנוראים בית הכנסת‬ ‫מלא מפה לפה‪.‬‬ ‫ארבע שנים לאחר האכלוס המחודש של בית הכנסת‪ ,‬הלך לעולמו מי שהיה הרוח‬ ‫החיה בבית הכנסת במשך עשרות שנים ורבה הראשי של יהדות גאורגיה‪ ,‬חכם רפאל‬ ‫אלאשוילי זצ"ל שדרשותיו המאלפות הביאו מאות אנשים לבית הכנסת‪ .‬חששות רבים‬ ‫מילאו את לבם של בני קהילות יהודי גאורגיה בכלל ובני קהילת תפארת אהרון בפרט‪.‬‬ ‫"לא ידענו כיצד נמשיך את דרכו ואיך נוביל אות הקהילה"‪ ,‬נזכר השבוע הרב יצחק‬ ‫מוזוגרשוילי‪ ,‬רב בית הכנסת‪" .‬הייתי העוזר שלו במשך שנים ארוכות‪ ,‬אבל אחרי שהוא‬ ‫נפטר כולם היו בתדהמה"‪ .‬מי שלקח את לידיו את המושכות בקהילה הלודאית היה חכם‬ ‫יצחק שהסביר למתפללי בית הכנסת כי חייבים להמשיך בפעילות למען כבודו של רב‬ ‫העדה זצ"ל‪ .‬לצדו עומדים כיום יוחנן מיכאלי‪ ,‬המשמש כיושב ראש הנהלת בית הכנסת‬ ‫ואף מוסר שיעורי תורה במקום והרב יוסף מוזגוראשוילי המשמש כחזן בבית הכנסת‪.‬‬ ‫מדי יום מתקיים במקום כולל ערב בו נוטלים חלק כ‪ 20-‬מבני הקהילה שמקדישים‬ ‫את שעות הערב ללימוד תורה ואף זוכים בסוף כל חודש למלגה צנועה‪ .‬נשות הקהילה‬ ‫זוכות לשיעור תורה אחת לשבוע‪ .‬את השיעור מוסרות מרצות ורבניות הטורחות להגיע‬ ‫למקום מכל רחבי הארץ‪.‬‬ ‫גם הילדים אינם מקופחים‪ .‬ילדי הקהילה זוכים לשיעורי תורה ופעילויות מגוונות‬ ‫מדי יום בין השעות ‪ .16:00-17:30‬הפעילות מתקיימות בכיתות נפרדות לבנים ולבנות‪.‬‬ ‫הפעילות אינה נפסקת בכל ימות השבוע וגם בשבת מתקיים שיעור שנמשך שעתיים‬ ‫תמימות‪ .‬את השיעור הזה יזם חכם משה חיים מיכאלאשוילי ז"ל‪ ,‬מלמד התינוקות אותו‬ ‫כינו באותם ימים ביג'י‪ .‬אף ילד אינו מעלה בדעתו לוותר על השיעור שהפך למסורת‪.‬‬ ‫בבית הכנסת מקפידים לקיים התוועדויות ושיעורי תורה בכל התאריכים אותם מציינים‬ ‫בחסידות חב"ד‪ .‬זאת נוסף על נסיעות לקברות צדיקים‪ ,‬תפילות בכותל ובקברי האבות‪,‬‬ ‫המהווים חלק בלתי נפרד מהפעילויות הקהילתיות שתורמות לגיבוש חברתי ונעשות‬ ‫כחלק מכלל הפעילות של בית הכנסת שרואה את עצמו כמרכז רוחני לבני העדה בלוד‪.‬‬ ‫המנהגים בבית הכנסת מבוססים על מנהגיה של קהילת יהודי קולאשי‪ .‬הרב יצחק‬ ‫מסביר כי "הקהל רובו ככולו נמנה על יוצאי קולאשי ובניהם והמנהגים בהתאם‪ .‬חכם‬ ‫רפאל הנהיג זאת כאשר הגיע לארץ ואנחנו רק ממשיכים את דרכו"‪.‬‬ ‫אבי ירושלמי‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫האור‬ ‫| כ"א בסיון תשע"ד | ‪19.06.14‬‬ ‫אור לקהילות‬ ‫זכרון עולם‬ ‫מי האיש‬ ‫נר זיכרון למאורי העדה‬ ‫דמויות ואישים בחיי הקהילה הגאורגית‬ ‫גבאי הצדקה מקולאשי‬ ‫רבי פנחס בוטראשוילי‬ ‫משפחת חננאשוילי‬ ‫יצחק ופנינה חנניה‬ ‫הגמרא אומרת על הפסוק בדניאל‬ ‫"ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד"‪,‬‬ ‫אלו גבאי צדקה‪ .‬לפי גרסה אחרת אלה‬ ‫הם מלמדי תינוקות‪ .‬כך או כך שניהם‬ ‫"מצדיקי הרבים"‪.‬‬ ‫האדם המיוחד עליו נכתבת פינה‬ ‫זו היה גם וגם‪ .‬גם גבאי צדקה וגם מי‬ ‫שאסף כספים למען מלמדי תינוקות‪...‬‬ ‫זהו רבי פנחס בוטראשוילי שהיה גבאי‬ ‫צדקה בעיירה קולאשי‪.‬‬ ‫כאשר הסתיימו שנות האימה של‬ ‫מלחמת העולם השנייה ודור חדש וצעיר‬ ‫של תלמידי חכמים קם ונוצר בעיירה‬ ‫קולאשי‪ ,‬חיפשו פרנסי העיר רב בר‬ ‫אוריין שיחנך את צעירי הצאן וילמדם‬ ‫את חכמת התורה הקדושה‪ .‬הם חיפשו‬ ‫מישהו שילמד עם הילדים משניות‬ ‫וגמרא כמנהג ישראל בכל הדורות‪.‬‬ ‫אין צורך לציין את העובדה שהעיירה‬ ‫שכונתה על ידי יהודי גאורגיה "ירושלים‬ ‫דגרוזיה" הייתה מבורכת בתלמידי‬ ‫חכמים רבים‪ ,‬אך רובם היו עסוקים‬ ‫בצורכי ציבור‪ .‬מה תעשה העיר ללא‬ ‫ראש ישיבה? כיצד תהיה התורה בקרן‬ ‫אורה ללא ראש ישיבה?‬ ‫רבה של העיירה‪ ,‬הרה"ג חכם אהרן‬ ‫בוטראשוילי כאב את העובדה שקשיי‬ ‫הפרנסה ואימת השלטון הקומוניסטי‬ ‫נתנו את אותותיהם בצעירי הצאן‬ ‫ורבים מבני הנוער גדלים ללא לימוד‬ ‫תורה מעמיק וחיפש פתרון‪ .‬הפתרון‬ ‫נמצא בדמותו של הרב חכם מישאל‬ ‫אג'יאשוילי שישב בעיירה באנז'ה‪ .‬חכם‬ ‫מישאל היה תלמיד חכם חשוב ובקי‬ ‫במסכתות התלמוד ובעיקר בעל יכולת‬ ‫הסברה וגישה חינוכית‪ .‬הוא עצמו היה‬ ‫תלמידו של החכם הנודע רבי יצחק‬ ‫מרדכיאשוילי זצ"ל אשר את תורתו ינק‬ ‫מגדולי רבני ירושלים קרתא דשופרייא‪.‬‬ ‫שלח חכם אהרן שליחים נאמנים‬ ‫לביתו של חכם מישאל וביקש כי יסכים‬ ‫ליטול על עצמו את עול הנהגת הישיבה‬ ‫בקולאשי‪ .‬חכם מישאל התחבט קשות‪.‬‬ ‫הוא לא שש לסכן את עצמו במאסר‬ ‫והגליה לסיביר‪ .‬הוא ידע היטב מי דינו‬ ‫של מי שייתפס כשהוא מלמד תורה‬ ‫לצעירי הצאן ובמיוחד לבני הנוער‪.‬‬ ‫חכם אהרן גייס לעזרתו את ידידו הרב‬ ‫פנחס בוטראשוילי וביקש ממנו לפעול‬ ‫על חכם מישאל כך שייקח על עצמו את‬ ‫עול הנהגת התלמידים בעיירה קולאשי‪.‬‬ ‫רבי פנחס גייס את כל מתק לשונו על‬ ‫מנת לשכנע את חכם מישאל לעשות‬ ‫את הצעד והדבר עלה בידו ובעיירה‬ ‫קולאשי הוקמה ישיבה לצעירי הצאן‬ ‫בראשותו של חכם מישאל‪ ,‬עליה‬ ‫נמנו מיטב בני משפחות קהילת יהודי‬ ‫קולאשי‪ .‬ביניהם ניתן למנות את הרב‬ ‫חכם רפאל אלאשוילי זצ"ל; הרב חכם‬ ‫משה מיכאלאשוילי זצ"ל; הרב חכם‬ ‫שמואל מיכאלאשוילי זצ"ל ויבדל‬ ‫לחיים טובים וארוכים הרב חכם בן‪-‬‬ ‫ציון מיכאלאשוילי; האחים למשפחת‬ ‫רבי מיכאל טטרואשוילי רבי אפרים‬ ‫ואחיו רבי מנשה זצ"ל ועוד רבים‬ ‫וטובים‪.‬‬ ‫חכם משה זצ"ל היה נזכר בערגה‬ ‫בימי לימודו בישיבתו של חכם מישאל‪.‬‬ ‫היה זה בימים בהם כמעט ונדם קול‬ ‫התורה בכל מרחבי רוסיה הגדולה‬ ‫וגרורותיה‪ .‬בקולאשי ישבו צעירי ושקדו‬ ‫על תלמודם כאילו היו בירושלים‪ .‬חכם‬ ‫משה היה מספר כי למרות הקושי הגדול‬ ‫והפחד מאימת הבולשת הסובייטית‪,‬‬ ‫עסקו בלימוד גמרא והלכה בעיון‪.‬‬ ‫אך אם אין קמח – אין תורה‪ .‬רבי‬ ‫פנחס בוטראשוילי שהוא זה ששכנע‬ ‫את חכם מישאל לבוא לקולאשי ולהקים‬ ‫בה את הישיבה‪ ,‬גם לקח על כתפיו‬ ‫את משימת אחזקתה‪ .‬הוא יחד עם‬ ‫רבי מרדכי בוטראשוילי‪ ,‬סבבו בקרב‬ ‫יהודי העיירה וסביבותיה ופעלו אצלם‬ ‫להוזיל מכספם ולתמוך בלימוד התורה‪.‬‬ ‫בזכותם ובזכות מאות היהודים שתרמו‬ ‫מפתם הדל למען הישיבה‪ ,‬לא פסק קול‬ ‫התורה מקולאשי‪.‬‬ ‫רבי פנחס הכיר היטב את הקו‬ ‫לטביליסי הבירה והיה נוסע פעמים‬ ‫רבות לאנשי הקהילה העסקית של יהודי‬ ‫טבליסי בדרכו לגייס תרומות עבור‬ ‫הישיבה‪ .‬בזכותו עמדה הישיבה זמן‬ ‫ממושך ועשרות תלמידי חכמים חבים‬ ‫לו את תורתם‪ .‬בשולי הדברים נציין כי‬ ‫לצד גיוס כספים לאחזקת לימוד התורה‪,‬‬ ‫עסק רבי פנחס באיסוף צדקה למשפחות‬ ‫נזקקות מקרב קהילת יהודי קולאשי‬ ‫והיה ראש וראשון לכל פעילות חסד‪.‬‬ ‫יהי זכרו ברוך‪.‬‬ ‫מאיר מיכאלי‬ ‫בגיליון הקודם הרחבנו על משפחות יהודי‬ ‫גאורגיה שהתיישבו בבנימינה ועל משפחת‬ ‫חנניה (חננאשוילי)‪ .‬מכיוון שמשפחת חנניה‬ ‫הייתה חלק מהכוח המניע של יהודי גאורגיה‬ ‫במושבה‪ ,‬בחרנו להרחיב את הדיבור על‬ ‫יצחק ופנינה (פניה) חנניה באמצעות פרטים‬ ‫חדשים אותם קיבלנו מבתם‪ ,‬חנה פידלמן‪.‬‬ ‫יצחק חנניה נולד בשנת ‪( 1895‬תרנ"ה)‬ ‫בטביליסי למשפחה אמידה ושומרת מצוות‬ ‫וגדל על ערכי היהדות‪ .‬הוא אף גויס לצבא‬ ‫הרוסי והיה אסיסטנט של רופא גדודי‪ .‬אשתו‪,‬‬ ‫פנינה (פניה) מבית אברמשוילי‪ ,‬נולדה אף‬ ‫היא במשפחה שומרת מצוות בשנת ‪1905‬‬ ‫(תרס"ה)‪ .‬היא הוגדרה כילדת פלא וכבר‬ ‫בגיל שלוש ידעה קרוא וכתוב‪ .‬למרות היותה‬ ‫בת למדה יחד עם אחיה בתלמוד תורה‪.‬‬ ‫הלימודים היו באידיש ולימים לימדה את‬ ‫ילדיה לדבר בשפה זו‪ .‬למרות היותה תלמידה‬ ‫מצטיינת החליטו הוריה לחתנה בגיל צעיר‬ ‫(באותה תקופה היה קיים נוהג של חטיפת‬ ‫בנות יהודיות)‪ .‬בשנת ‪( 1918‬תרע"ח) נישאה‬ ‫ליצחק והיא בת ‪ 13‬בלבד‪.‬‬ ‫שניהם היו ממשפחות מכובדות‪ ,‬אצילות‬ ‫ועשירות‪ .‬משפחותיהם עסקו במסחר ויצחק‬ ‫מצא את עצמו משתלב בעסקי המשפחה‪ .‬יחד‬ ‫עם אחיו הגדול חיים נסע ברחבי העולם ואף‬ ‫הגיע עד לגבול סין הרחוקה‪.‬‬ ‫יצחק היה פעיל ציון שחבר לרבי דוד באזוב‬ ‫ונתן אליאשוילי וניהל את ענייני הכספים של‬ ‫הקבוצה שהתארגנה לעלות לארץ‪.‬‬ ‫משפחת חננאשוילי תרמה כספים רבים‬ ‫להקמת בית כנסת הגדול בטביליסי שנבנה‬ ‫בשנת ‪( 1910‬תר"ע) ובו מקווה‪ ,‬בית‬ ‫מטבחיים ומאפיית מצות‪ .‬משפחות נוספות‬ ‫השתתפו בהקמת המרכז היהודי הזה ובהן‬ ‫גם בני דודיו של יצחק מצד אמו‪ .‬משפחה‬ ‫זו עקרה מטבליסי לציריך כבר בסוף המאה‬ ‫הי"ט וצאצאיה כיהנו בתפקידים בכירים‬ ‫בבית המלוכה האנגלי ואחד מהם – ג'ונתן‬ ‫ג'נוגלי – אף שימש כחבר בפרלמנט הבריטי‪.‬‬ ‫גם כאשר עלה יצחק ארצה‪ ,‬הוא המשיך‬ ‫לשמור על קשר עם משפחת בני דודו והם אף‬ ‫תרמו כספים רבים להקמת בית הכנסת של‬ ‫יהודי גאורגיה בבנימינה‪.‬‬ ‫בגיליון הקודם סיפרנו כי משפחת‬ ‫חננאשוילי עלתה ארצה בשנת ‪1925‬‬ ‫(תרפ"ה) יחד עם ‪ 25‬משפחות מגאורגיה‬ ‫והתיישבה בבנימינה‪ .‬את תחילת דרכם‬ ‫עשו באוהלים בפתח תקווה‪ ,‬עד שהגיעו‬ ‫לבנימינה‪" .‬ממשפחה עשירה ומחיי שפע‬ ‫עם משרתים הם באו לעוני בארץ ישראל‪.‬‬ ‫הם ירדו מגג גבוה לבור עמוק"‪ ,‬סיפרה חנה‬ ‫והוסיפה‪" :‬אימא הייתה עושה ערוגות בגינה‬ ‫ומגדלת צנוניות‪ .‬עד שהצנוניות גדלו‪ ,‬היא‬ ‫הייתה קוטפת את העלים ומכינה מהם סלט‬ ‫כי לא היה לנו משהו אחר לאכול‪ .‬אבל אף‬ ‫פעם לא התלוננו"‪.‬‬ ‫בבנימינה הקימה המשפחה בית יהודי דתי‬ ‫וחם עם הווי גאורגי תוך שהיא מנסה לשמר‬ ‫את מנהגי העדה‪ ,‬את שיריה ומאכליה‪ .‬למרות‬ ‫זאת השתדלה המשפחה להתערות בחיים‬ ‫הישראליים‪.‬‬ ‫"אימא הקימה בבית אולפן לעברית‪ .‬הוריי‬ ‫כבר ידעו עברית מגאורגיה‪ ,‬אימא לימדה‬ ‫עברית את העולים החדשים‪ .‬היא לימדה‬ ‫את נשות השכונה לבשל‪ ,‬לאפות‪ ,‬לרקום‬ ‫ולתפור‪ .‬היא תפרה לנו שמלות וחליפות‪.‬‬ ‫אבא היה נוסע לתל אביב ומביא משם בדים‬ ‫ואימא הייתה תופרת‪ .‬בבית שלנו הייתה‬ ‫תמיד שמחה‪ ,‬שירים וריקודים‪ .‬אימא שלנו‬ ‫הייתה אישה משכילה שתמיד קראה ספרים‬ ‫וגם גרמה לנו לאהוב לקרוא‪ .‬אבא היה‬ ‫עובד בשלוש עבודות כדי שאנחנו נלמד‬ ‫באוניברסיטה"‪.‬‬ ‫רק לאחר מותו גילו ילדיו כי היה תורם‬ ‫בסתר‪ .‬בבוקר מוקדם היה הולך למחצבה‪,‬‬ ‫משם היה הולך למשפחות עניות ומביא‬ ‫להן בסתר עופות‪ ,‬קמח‪ ,‬שמן‪ ,‬סוכר ועוד‬ ‫מבלי שיידעו שהוא זה שתורם זאת מכיסו‪.‬‬ ‫הוא הקפיד לתרום לישיבות ובתי יתומים‬ ‫בירושלים וראה בכך זכות גדולה‪ .‬את כל‬ ‫זאת גילו ילדיו רק אחרי שנפטר בשנת ‪1978‬‬ ‫(תשל"ח)‪ .‬לצערם של בני המשפחה לא זכה‬ ‫יצחק להשתתף בחתונתה של בתו הקטנה‪,‬‬ ‫אך כבר קודם לכן "דאג וקנה פמוטים‬ ‫וחנוכייה‪ ,‬סידור‪ ,‬חומש וגביע לקידוש‬ ‫בשביל החתן שיהיה לחנה‪ ,‬כמו שהוא נתן‬ ‫לשאר הילדים"‪...‬‬ ‫פנינה חנניה נפטרה כעשר שנים לאחר‬ ‫בעלה מדום לב‪ .‬בתה חנה מספרת שכאשר‬ ‫שכבה על ערש דווי קראה לרופא ערבי‬ ‫ואמרה לו‪" :‬בוא‪ ,‬איש ישמעאל‪ ,‬שמע ישראל‬ ‫ה' אלוקינו ה' אחד" ועצמה את עיניה כמו‬ ‫צדיקה‪ .‬היא נפטרה בתשעה באב‪ ,‬יום החורבן‬ ‫ויום לידתו של המשיח‪.‬‬ ‫כך נראו בני העלייה השנייה של יהדות‬ ‫גאורגיה‪ .‬אנשי עמל‪ ,‬אנשי חסד‪ ,‬אנשי רוח‬ ‫ואמונה‪ .‬בלי תלונות‪ ,‬בלי קיטורים‪ .‬כך נראים‬ ‫יהודים אמיתיים‪.‬‬ ‫ציסנה שמיר‬ ‫כ"א בסיון תשע"ד | ‪| 19.06.14‬‬ ‫האור‬ ‫‪7‬‬ ‫האור בכל מקום‬ ‫רשימת נקודות חלוקה בהן תוכלו להשיג את עיתון 'האור'‪:‬‬ ‫אחד על אחד‬ ‫ראיון קצר עם אחד משלנו‬ ‫פרסום חינם‬ ‫ברשת החברתית‬ ‫לאה חוטובלי היא תושבת אשדוד‪,‬‬ ‫קוסמטיקאית‪ ,‬מאפרת ומנהלת את‬ ‫דף הפייסבוק "סימן שאתה גרוזיני"‬ ‫שזכה לפופולאריות גדולה מאוד‬ ‫בעדה מאז פתחה אותו בתה לפני‬ ‫כשנתיים‪ .‬בדף חברים כיום למעלה‬ ‫מ‪ 12,500-‬גולשים למרות שלאחרונה‬ ‫טוענים רבים כי איבד מעט מהגוון‬ ‫הגאורגי שלו‪" .‬הבת שלי רצתה‬ ‫שיהיה עמוד של מתכונים והומור‬ ‫פנימי של העדה שלנו‪ ,‬אבל זה קצת‬ ‫איבד את הכיוון"‪ ,‬מודה חוטובלי‪.‬‬ ‫לאה עלתה מגאורגיה בשנת ‪1972‬‬ ‫כשהיא בגיל שש בלבד‪ .‬הוריה נדדו‬ ‫בילדותה בין הערים קחאתי וסוראמי‪.‬‬ ‫"היה לנו בית בכל אחת מהערים‬ ‫הללו" היא נזכרת‪ .‬לישראל עלו‬ ‫ההורים ללא כלום‪ .‬הם עזבו רכוש‬ ‫רב והגיעו ארצה כמעט בחוסר כל‪.‬‬ ‫משפחת חוטובלי השתקעה בעיר‬ ‫אשדוד‪" .‬בוא נאמר שזה ממש לא‬ ‫היה כמו שחשבנו‪ .‬כל אשדוד הייתה‬ ‫חולות‪ ,‬הגענו מערים בנויות וותיקות‬ ‫למדבר לא מיושב וזה ממש לא היה‬ ‫קל"‪ ,‬מספרת לאה אך מציינת כי‬ ‫למרות הקשיים‪ ,‬הוריה לא חסכו‬ ‫ממנה דבר בילדותה‪.‬‬ ‫גם לאחר נישואיה לא עזבה‬ ‫לאה את אשדוד‪ .‬המעניין הוא כי‬ ‫למרות היותה קוסמטיקאית ומאפרת‬ ‫מצליחה‪ ,‬לא תמצאו בעמודי‬ ‫הפייסבוק שלה‪ ,‬גם לא זה הפרטי‪,‬‬ ‫פרסומת כלשהי לעבודתה‪" .‬אני‬ ‫מאמינה בעבודה שבאה דרך המלצה‬ ‫ולא דרך פרסומת" היא מצהירה‪ .‬אם‬ ‫היא שומעת על משפחה קשת יום‬ ‫שחוגגת אירוע או כלה במצב כלכלי‬ ‫לא טוב‪ ,‬היא לא חושבת פעמיים‪.‬‬ ‫"אלוקים נתן לי מקצוע ואני רוצה‬ ‫לעזור למי שאין לו יכולת"‪ ,‬היא‬ ‫אומרת בלי שמץ של גאווה‪.‬‬ ‫לפני פחות משנתיים‪ ,‬קצת לפני‬ ‫הבחירות האחרונות לכנסת‪ ,‬פתחה‬ ‫בתה של לאה קבוצה ברשת החברתית‬ ‫ פייסבוק תחת הכותרת 'סימן שאתה‬‫גרוזיני'‪" .‬הילדים הגרוזינים בגיל‬ ‫שלה ממש לא התגאו במוצא שלהם‬ ‫ויום אחד היא ראתה שאחד החברים‬ ‫כתב בדף הפייסבוק שלו שהוא‬ ‫מתבייש בעדה שלנו‪ ,‬אז היא החליטה‬ ‫לפתוח את דף שירים את המורל של‬ ‫הילדים הצעירים מבני העדה"‪.‬‬ ‫תוך מספר ימים צברה הקבוצה‬ ‫אלפי חברים חדשים והקבוצה‬ ‫הפכה לפעילה במיוחד‪" .‬כל מיני‬ ‫פוליטיקאים זיהו את הפוטנציאל‬ ‫והתחילו לבקש לפרסם בעמוד‬ ‫תעמולת בחירות‪ .‬הבת שלי סירבה‬ ‫והם התחילו להפעיל עליה לחץ"‪.‬‬ ‫היו מבני העדה שהתחילו לכתוב‬ ‫בקבוצה ונתקלו לעיתים בתגובות‬ ‫לא נעימות‪" .‬העירו להם על שגיאות‬ ‫כתיב‪ ,‬היו עקיצות והעלבות וזה‬ ‫הבריח את האנשים מהעדה שלנו‬ ‫שהפסיקו לכתוב‪ .‬לא הרבה מהעלייה‬ ‫שלנו למדו עברית בבית ספר וזה‬ ‫טבעי שיהיו להם טעויות"‪ .‬בשלב‬ ‫זה נכנסה לאה לתמונה‪" .‬באותם‬ ‫ימים בכלל לא היה לי פייסבוק‪ ,‬לא‬ ‫ידעתי בכלל להקליד במחשב"‪ ,‬היא‬ ‫אומרת בחיוך‪ .‬לאחר הדרכה קצרה‬ ‫של בני המשפחה‪ ,‬פתחה לאה פרופיל‬ ‫בפייסבוק ובתה רשמה אותה כמנהלת‬ ‫הדף הגאורגי‪.‬‬ ‫"עכשיו אנחנו אומרות שמי שרוצה‬ ‫לפרסם את העסק שלו בדף שלנו‪,‬‬ ‫שיציג לנו קבלה שתרם לארגון של‬ ‫חסד או עמותה לטובת החברה ויוכל‬ ‫לקבל פרסום ללא תמורה‪ .‬אנחנו לא‬ ‫רוצות כלום לעצמנו‪ ,‬רק שאנשים‬ ‫יתרמו משהו לחברה שהם חיים‬ ‫בתוכה‪.‬‬ ‫בניגוד לעבר‪ ,‬למרות כמות‬ ‫החברים העצומה‪ ,‬הקבוצה כבר אינה‬ ‫מתמקדת אך ורק בדברים המייחדים‬ ‫את העדה‪ .‬למרות שמפעם לפעם‬ ‫תוכלו למצוא שם סטטוס של מאכל‬ ‫גאורגי או בדיחה פנימית שרק בני‬ ‫העדה יבינו‪ .‬מדי ערב שבת משתפת‬ ‫חוטובלי את זמני הדלקת הנרות‬ ‫עם חברי הקבוצה‪" .‬אלוקים רצה‬ ‫שהקבוצה הזאת תהיה בידיים שלי‪,‬‬ ‫אני מנסה להציג אור ואהבה וכמה‬ ‫שאפשר‪ .‬זה מה שעשיתי עד היום וזה‬ ‫מה שאמשיך לעשות גם בעתיד"‪ ,‬היא‬ ‫מסכמת‪.‬‬ ‫אלי ג'אן‬ ‫שם המקום‬ ‫כתובת‬ ‫עיר‬ ‫ביכנ"ס גאולי ה'‬ ‫ז'בוטינסקי ‪16‬‬ ‫אור יהודה‬ ‫ביכנ"ס יד לאחים‬ ‫סביון ‪16‬‬ ‫אור יהודה‬ ‫מינימרקט אליק ‪050-5761497‬‬ ‫אליהו סעדון ‪130‬‬ ‫אור יהודה‬ ‫אבי גבינות‬ ‫משה שפירא ‪36‬‬ ‫אשדוד‬ ‫מאפיית אלונושקה ‪ -‬לחם גרוזיני‬ ‫העבודה ‪56‬‬ ‫אשדוד‬ ‫ביכנ"ס בית מיכאל )ג(‬ ‫שלמה בן יוסף ‪6‬‬ ‫אשדוד‬ ‫ביכנ"ס סוכת שלום‬ ‫חיים חורי ‪7‬‬ ‫אשדוד‬ ‫ביכנ"ס בית אליהו‬ ‫מיכקשוילי ‪26‬‬ ‫אשדוד‬ ‫ביכנ"ס אור יצחק‬ ‫הציונות ‪ 10‬סיטי‬ ‫אשדוד‬ ‫ביכנ"ס בית אהרון )ה(‬ ‫אבן עזרא‬ ‫אשדוד‬ ‫ביכנ"ס אור החיים חי‬ ‫הרב שאולי ‪10‬‬ ‫אשדוד‬ ‫ביכנ"ס זכרון אברהם )יא(‬ ‫נחל קדרון ‪15‬‬ ‫אשדוד‬ ‫מינימרקט התאומים‬ ‫דב גור ‪25/12‬‬ ‫אשדוד‬ ‫סונסטה אצל אבולי‬ ‫מרכז מסחרי א'‬ ‫אשדוד‬ ‫מכולת "פינת הכיכר"‬ ‫כיכר הסיטי‬ ‫אשדוד‬ ‫מצעי עלית הנרי‬ ‫ההסתדרות ‪40/130‬‬ ‫אשקלון‬ ‫מוניות מרכז‬ ‫בן גוריון ‪20‬‬ ‫אשקלון‬ ‫ביכנ"ס משכן חיים‬ ‫חכם שמעון ‪4‬‬ ‫אשקלון‬ ‫בית הגבאי‬ ‫שפירא ‪66/5‬‬ ‫אשקלון‬ ‫ביכנ"ס בית שמואל‬ ‫שפירא ‪26‬‬ ‫אשקלון‬ ‫מכולת נעמן עליזה‬ ‫אבן עזרא ‪85‬‬ ‫באר שבע‬ ‫סופר מחסני השוק‬ ‫מבצע עובדה ‪2‬‬ ‫באר שבע‬ ‫קניון אביא מעדניית סוקול‬ ‫מבצע יואב ‪49‬‬ ‫באר שבע‬ ‫מפגש חברים מינימרקט‬ ‫דרך מצדה ‪75‬‬ ‫באר שבע‬ ‫ביכנ"ס מעיין חיים‬ ‫אבן עזרא ‪30‬‬ ‫באר שבע‬ ‫ביכנ"ס אהבת ישראל‬ ‫השלום ‪ 56‬שכונה ג'‬ ‫באר שבע‬ ‫בית בנימין )שכונת בני אור(‬ ‫בני אור ‪ 37‬שכונת‬ ‫באר שבע‬ ‫מבצע עובדה ‪ 31‬דרך ביכנ"ס משה חחיאשוילי‬ ‫באר שבע‬ ‫ביכנ"ס שבחי ירושלים‬ ‫חיבת ציון ‪23‬‬ ‫באר שבע‬ ‫חנות ישר מהקיבוץ‬ ‫דקר ‪3‬‬ ‫בת ים‬ ‫לחם גרוזיני‬ ‫רוטשילד ‪6‬‬ ‫בת ים‬ ‫ביכנ"ס אשרי העם‬ ‫בורוכוב ‪10‬‬ ‫בת ים‬ ‫ליד בנק לאומי בית קפה שלום‬ ‫קרן היסוד ‪1‬‬ ‫חולון‬ ‫טיב הכפר‬ ‫אילת ‪36‬‬ ‫חולון‬ ‫ביכנ"ס בית אברהם‬ ‫מפרץ שלמה ‪100‬‬ ‫חולון‬ ‫ביכנ"ס חיים אברהם‬ ‫אלופי צה"ל ‪10‬‬ ‫חולון‬ ‫ביכנ"ס אוהל שלום‬ ‫אצ"ל ‪30‬‬ ‫טירת הכרמל‬ ‫אלברט מינימרקט‬ ‫כלניות ‪3‬‬ ‫טירת הכרמל‬ ‫קיוסק מנש‬ ‫שד' משה דיין ‪150‬‬ ‫ירושלים‬ ‫מכולת‬ ‫שד נוה יעקב‪611/7‬‬ ‫ירושלים‬ ‫סופר מעיין ‪2000‬‬ ‫משה דיין ‪160‬‬ ‫ירושלים‬ ‫שיבת ציון פ‪ .‬אבא סילבר ביכנ"ס "גבריאל זוהר"‬ ‫ירושלים‬ ‫פתח תקוה ‪ 18‬רוממה ביכנ"ס קול יעקב‬ ‫ירושלים‬ ‫ביכנ"ס חפץ חיים‬ ‫נוה יעקב ‪52/13‬‬ ‫ירושלים‬ ‫מפגש השוק‬ ‫אגריפס ‪62‬‬ ‫ירושלים‬ ‫קיוסק שלום ונני‬ ‫אלי כהן ‪12‬‬ ‫לוד‬ ‫ביכנ"ס בת קול‬ ‫כליל החורף ‪1‬‬ ‫לוד‬ ‫ביכנ"ס תפארת אהרון‬ ‫אלי כהן ‪22‬‬ ‫לוד‬ ‫ביכנ"ס אוהל יוסף יצחק‬ ‫שיכון חב"ד‬ ‫לוד‬ ‫ביכנ"ס ישועת ה'‬ ‫החלוץ ‪6‬‬ ‫לוד‬ ‫חללי מינכן ‪ ,4‬גבעת הזיתים ביכנ"ס גאולה‬ ‫לוד‬ ‫בנצ מינימרקט‬ ‫הרצל ‪1‬‬ ‫נהריה‬ ‫פירות וירקות‬ ‫קיבוץ גלויות ‪71‬‬ ‫נהריה‬ ‫מכולת רוזן רינה‬ ‫אשכול ‪12‬‬ ‫נהריה‬ ‫ביכנ"ס אהבת שלום‬ ‫קיבוץ גלויות‬ ‫נהריה‬ ‫ביכנ"ס אברהם יצחק‬ ‫שפרינצק ‪17/18‬‬ ‫נהריה‬ ‫לחם גרוזיני‬ ‫נצרת עיליתחרוד ‪14‬‬ ‫ביכנ"ס אור התורה‬ ‫נצרת עיליתהחצב שכונת ש‬ ‫ביכנ"ס שבת אחים‬ ‫קריניצקי ‪8‬‬ ‫נתניה‬ ‫ביכנ"ס שבת אחים‬ ‫האורן ‪28‬‬ ‫עכו‬ ‫תבליני שלמה אוחנה‬ ‫זבולון ‪11‬‬ ‫קרית אתא‬ ‫ביכנ"ס אוהל יצחק‬ ‫זבולון ‪35‬‬ ‫קרית אתא‬ ‫הרב עמנואל דוידיאשוילי ביכנ"ס עמנואל דוידיאשוילי‬ ‫קרית אתא‬ ‫חצ'אפורי מאיה‬ ‫שקדים ‪4‬‬ ‫קרית ביאליק‬ ‫ביכנ"ס שערי ציון‬ ‫בורלא ‪ 7‬א'‬ ‫קרית ביאליק‬ ‫ביכנ"ס בית יעקב‬ ‫קרית גת‬ ‫ביכנ"ס מגן אברהם ששון‬ ‫תבור ‪ 13‬א' אזור ד'‬ ‫קרית ים‬ ‫ביכנ"ס היכל יעקב‬ ‫ספיר ‪25‬‬ ‫קרית ים‬ ‫ביכנ"ס היכל יעקב‬ ‫החשמונאים ‪ 39‬א'‬ ‫קרית מוצקין‬ ‫ביכנ"ס בית שמואל‬ ‫נחלת הר חב"ד ‪4‬‬ ‫קרית מלאכי‬ ‫עץ חיים‬ ‫לוי אשכול ‪25‬‬ ‫רמלה‬ ‫לבירורים ותלונות בנושא הפצה‪:‬‬ ‫ניתן לפנות לטל‪ 073-769-0045 :‬או לדוא“ל‪[email protected] :‬‬ ‫‪8‬‬ ‫האור‬ ‫| כ"א בסיון תשע"ד | ‪19.06.14‬‬ ‫כ"א בסיון תשע"ד | ‪| 19.06.14‬‬ ‫תשע שנים להסתלקות הרה"ג חכם רפאל אלאשוילי זצ"ל‬ ‫בין שלושת רבניה האחרונים של יהדות גאורגיה‪ ,‬בתווך‪ ,‬בין חכם יעקב‬ ‫דבראשוילי זצ"ל לחכם משה מיכאלאשוילי זצ"ל ניצבת דמותו של חכם‬ ‫רפאל אלאשוילי זצ"ל שיותר משהיה יודע ספר ובעל ידע עצום במכמני‬ ‫התורה‪ ,‬ידע כיצד לנגוע באנשים באמצעות דרשותיו שקנו להם שם עולם‬ ‫ומשמשות עד היום את רבני העדה שיבדלו לחיים טובים וארוכים ‪ ‬הילדות‬ ‫ונס המטבע שהותיר חותם במצחו ‪ ‬המלחמה על חיי תורה ומצוות‬ ‫וחינוך יהודי תחת אימי הקג"ב ‪ ‬העלייה ארצה והאחריות לגורלם של‬ ‫בני קהילות יהודי גאורגיה ‪ ‬הכולל הראשון לאברכים בני העדה שהקים‬ ‫יחד עם חכם משה זצ"ל ויבדל לחיים ארוכים חכם בן‪-‬ציון מיכאלאשוילי‬ ‫‪ ‬הניגון הגאורגי שנוגן בעיצומה של התוועדות שמחת תורה אצל הרבי‬ ‫מליובאוויטש והשליחות בקרב ילדי העולים שהניבה ששה בתי ספר דתיים‬ ‫‪ //‬אלי ג'אן‬ ‫חכם אברהם אשביל‪ ,‬תלמידו‬ ‫המובהק של הרב הגאון חכם‬ ‫רפאל אלאשוילי זצ"ל‪ ,‬רבה‬ ‫הראשי של יהדות גאורגיה‪ ,‬נקרא‬ ‫במהרה‪" .‬הבן שלך נפצע וצריכים‬ ‫לקחת אותו במהירות לקופת‬ ‫חולים"‪.‬‬ ‫חכם אברהם‪ ,‬תושב ארה"ב‬ ‫שהתארח באותם ימים בבית רבו‬ ‫בעיר לוד וביקש להקליט שיעורים‬ ‫מפיו‪ ,‬התנצל בפני רבו ויצא חיש אל בנו‪ ,‬לא לפני שהוא מותיר את‬ ‫מכשיר ההקלטה פתוח ‪ -‬כדי לא לפספס אף לא מילה מדבריו של‬ ‫רבו‪ .‬לאחר כשעה חזר חכם אברהם לחדרו של רבו ואת המחזה‬ ‫שנגלה לעיניו לא שכח מעולם‪ .‬חכם רפאל עמד במרכז החדר‬ ‫כשהוא מרים ידיו אל על‪ ,‬דמעות בעיניו והוא מוסר שיעור למכשיר‬ ‫ההקלטה כאילו עמד בפני ‪ 500‬איש מרותקים לכיסאותיהם‪.‬‬ ‫תלמידיו סיפרו לנו השבוע כי כאשר הוא היה מוסר שיחה הוא‬ ‫היה נכנס לתוך עומק הדברים‪ ,‬יורד מהבמה‪ ,‬מתקרב לקהל‪ ,‬מנגן‬ ‫את הפסוקים וחי כל מילה ומילה‪ .‬זה היה מחזה בלתי נשכח‪.‬‬ ‫"לצד הכישרון הרטורי שלו‪ ,‬הוא קודם כל הקפיד לקיים את‬ ‫המשנה בפרקי אבות‪' :‬אוהב את הבריות ומקרבן לתורה'‪ .‬היום‬ ‫הרבה רבנים עושים הפוך‪ ,‬חושבים שאהבת התורה זה העיקר‪ ,‬אבל‬ ‫אבא שלי היה באמת קודם כל אוהב את הבריות‪ .‬הוא היה מבקר כל‬ ‫יום שישי חולים בבתיהם או בבית החולים‪ .‬הוא היה ממש אבא של‬ ‫הקהילה"‪ ,‬מספר בנו הרב אהרון‪.‬‬ ‫השבוע נציין תשע שנים לפטירתו של חכם רפאל זצ"ל‪ ,‬רבה‬ ‫הראשי של יהדות גאורגיה‪ ,‬ובקהילה עדיין מתרפקים על זיכרונות‬ ‫העבר מרבם הנערץ ששימש בתפקיד במשך כ‪ 17-‬שנה‪.‬‬ ‫הצלקת על המצח‬ ‫חכם יוסף אלאשוילי ואשתו הרבנית רבקה‪ ,‬בתו של הרב אהרון‬ ‫בוטראשוילי‪ ,‬לא ידעו את נפשם‪ .‬רק לפני זמן מה שיכלו את בנם דוד‪,‬‬ ‫הילד יפה העיניים שנפטר בגיל שבע בלבד ועתה נפטרה עליהם גם‬ ‫ביתם רחל שרק לאחרונה חגגה שלוש שנים‪ .‬הרב ורעייתו הגיפו את‬ ‫תריסי הבית ומיעטו לצאת מהבית‪ .‬הם אפילו סירבו לקבל ניחומים‪.‬‬ ‫תקופה ארוכה היו בני הזוג שרויים ביגונם‪ .‬איש מהם לא חשב‬ ‫על ילד נוסף‪ ,‬אח לבנם הבכור משה‪ .‬באחד הלילות חלם חכם יוסף‬ ‫חלום והנה הוא עומד בפני שלושה דיינים בבית דין של מעלה‪.‬‬ ‫שלושת הדיינים ציוו אותו שלושה דברים‪ :‬להביא ילד לעולם;‬ ‫ששמו של הילד יכלול את המילה "אל" ושהסנדק לא יהיה אחד‬ ‫מבני משפחתם‪.‬‬ ‫חכם יוסף קם בבהלה‪ ,‬אך פטר את חלומו במילים "חלומות שווא‬ ‫ידברו"‪ .‬הישנות החלום בפעם השנייה והשלישית הוכיחה לו כי יש‬ ‫דברים בגו‪" .‬אין זאת אלא כי מאת ה' יצא הדבר‪ ,‬נקיים את מצוותו‬ ‫ונשען על רחמיו הרבים" אמרה אשתו לאחר שסיפר לה על דבר‬ ‫החלום‪.‬‬ ‫שנה לאחר מכן‪ ,‬בתאריך כ"ז ניסן תרצ"ד (‪ )1934‬נולד לבני‬ ‫>>>‬ ‫האור‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫האור‬ ‫| כ"א בסיון תשע"ד | ‪19.06.14‬‬ ‫>>>‬ ‫הזוג בשעה טובה בן זכר‪ .‬אלא שהשעה הטובה לא האריכה‬ ‫זמן רב‪ .‬תוך דקות ספורות התבררה התמונה המחרידה‪,‬‬ ‫הרך הנולד לא גילה סימני חיים וקריאות השמחה התחלפו‬ ‫בזעקות שבר‪ .‬אל שתי הלוויות הקשות שיצאו מפתח ביתם‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬איימה להצטרף אחת נוספת וחכם יוסף‬ ‫ואשתו הרבנית‪ ,‬היולדת הטריה‪ ,‬לא ידעו את נפשם מרוב‬ ‫צער‪.‬‬ ‫אבל חכם יוסף לא אמר נואש‪ .‬הוא התעשת‪ ,‬יצא אל‬ ‫הרחוב כדי לקרוא לעזרה‪ ,‬אולם רק הרוח הלילית קידמה‬ ‫את פניו‪ .‬לפתע הבחין בדמות הצועדת לעבר ביתו‪ ,‬כאילו‬ ‫רוח הקודש מכוונת אותה לעברו‪ .‬היה זה חכם ישראל שהיה‬ ‫מוכר בקולאשי כצדיק וקדוש‪ .‬חכם יוסף ניגש אל הצדיק‬ ‫ולחש לו בקול רועד‪" :‬רבי‪ ,‬זה עתה נולד בביתנו נֶפֶ ל‪ ,‬אנא‬ ‫סור נא אלינו וברך את הילד שיחיה לאורך שנים"‪.‬‬ ‫חכם ישראל צעד בזריזות לעבר הבית וביקש לראות את‬ ‫הרך הנולד‪ .‬שתי ידיו הונחו על ראשו הקר של התינוק שלא‬ ‫נשם ולא הוציא הגה מפיו‪ .‬הרב פנה לנוכחים וציוה לחמם‬ ‫מטבע באש‪ .‬דממת מוות שררה בחדר שעה שהרב הניח על‬ ‫מצחו של התינוק את המטבע עד שלפתע קרע את האוויר‬ ‫בכיו של הפעוט‪ ,‬שפקח את עיניו כלא מבין מי הפריע את‬ ‫תנומתו‪.‬‬ ‫"רפאל" לחש חכם יוסף לאשתו שדמעות העצב שלה‬ ‫התחלפו בדמעות של גיל ותקווה‪" .‬נקרא לו רפאל בזכות‬ ‫הרפואה ששלח לו האל"‪.‬‬ ‫בני קהילת יהודי גאורגיה שהכירו את חכם רפאל‪ ,‬ידעו עד‬ ‫כמה היה רחוק ממעשיות על חלומות ומופתים מפוקפקים‪.‬‬ ‫אך במקרה הזה הייתה לו ראיה ‪ -‬הצלקת במצחו אותה היה‬ ‫מציג למי שהרהר אחר אמינות סיפורו‪.‬‬ ‫תוך דקות ספורות התבררה‬ ‫התמונה המחרידה‪ ,‬הרך הנולד‬ ‫לא גילה סימני חיים וקריאות‬ ‫השמחה התחלפו בזעקות שבר‪.‬‬ ‫אל שתי הלוויות הקשות שיצאו‬ ‫מפתח ביתם בשנים האחרונות‪,‬‬ ‫איימה להצטרף אחת נוספת‬ ‫בני קהילת יהודי גאורגיה שהכירו‬ ‫את חכם רפאל‪ ,‬ידעו עד כמה‬ ‫היה רחוק ממעשיות על חלומות‬ ‫ומופתים מפוקפקים‪ .‬אך במקרה‬ ‫הזה הייתה לו ראיה ‪ -‬הצלקת‬ ‫במצחו אותה היה מציג למי‬ ‫שהרהר אחר אמינות סיפורו‬ ‫צוואתו של הסב‬ ‫משחר ילדותו למד רפאל הקטן את השפה העברית אצל‬ ‫המלמד אהרון אלישעשוילי ולאחר מכן‪ ,‬המשיך את לימודיו‬ ‫אצל החכם יוסף מוזגוראישוילי‪ ,‬איש משכיל ובעל ידע‬ ‫נרחב בלשון העברית‪.‬‬ ‫בשנת תש"ה (‪ )1945‬עברו הוריו לעיר זוגדידי‪ .‬סבו‪ ,‬הרב‬ ‫אהרון בוטראשוילי‪ ,‬מרבני העיירה קולאשי‪ ,‬חרד לעתיד‬ ‫נכדו‪ .‬עוד בהיותו ילד‪ ,‬שם לב לכישרונו בלימוד התורה ואת‬ ‫יראת ה' שהייתה על פניו בעת התפילה ובלבו גמלה ההחלטה‬ ‫כי הנכד יהיה מי שימשיך את דרכו בתורה ובתפקידו כמשרת‬ ‫בקודש בעיירה‪ .‬עתה הביע דאגה מכך שנכדו עובר לעיר‬ ‫אחרת‪ ,‬רחוק מ"ירושלים דגרוזיה" הלא היא קולאשי‪.‬‬ ‫למרות המעבר לעיר החדשה‪ ,‬לימד חכם אהרון את נכדו‬ ‫לקרא בתורה ואת שבת בר המצווה שלו עשה יחד עם בני‬ ‫משפחתו בקולאשי‪ ,‬יחד עם רבים מגדולי רבני גאורגיה של‬ ‫אותם ימים‪ .‬שנה מאוחר יותר‪ ,‬החזיר הסב את נכדו מהעיר‬ ‫זוגדידי לקולאשי לא לפני שהבטיח להורים לשמור עליו‬ ‫מכל משמר‪ .‬גם את הרב חכם מישאל אג'יאשוילי שכנע‬ ‫לעבור מהעיירה בנדזה לקולאשי‪ ,‬שם גם נפתחה לראשונה‬ ‫ישיבה לנערי העיר‪.‬‬ ‫רפאל בן ה‪ ,14-‬אשר התגורר בבית סבו‪ ,‬למד במשך היום‬ ‫ובערב המשיך להחכים בבית מדרשו של חכם אג'יאשוילי‪.‬‬ ‫את פרקי החזנות והתפילה למד מאחיה של אמו ‪ -‬חכם‬ ‫אליהו בוטראשוילי‪.‬‬ ‫השהות בבית הסב לא נמשכה שנים רבות‪ .‬מצב בריאותו‬ ‫של חכם אהרון הלך והחמיר ומצבו המחריף הביא את גדולי‬ ‫רבני הקהילות היהודיות בגאורגיה לבוא לבקרו‪ .‬היה זה בחגי‬ ‫תשרי של שנת תש"ט (‪ )1949‬ובין הבאים היו‪ :‬הרב חכם‬ ‫חיים אליאשוילי; רבה של כותאיסי והרב חכם משה הקטן‬ ‫דבראשוילי; אחיו הצעיר הרב יעקב דבראשוילי רבה של‬ ‫כותאיסי והחכם בן‪-‬ציון אפרמשוילי מהעיר צחקאיה‪ .‬חכם‬ ‫אהרון ניצל את ההזדמנות וביקש מחכם יעקב דבראשוילי‬ ‫לקחת את נכדו רפאל תחת חסותו‪ ,‬ללמדו את התורה לעומק‬ ‫ולהכינו למעמד של מנהיג הציבור‪ .‬מספר שבועות מאוחר‬ ‫יותר‪ ,‬בתאריך י"ד בכסלו של אותה שנה נפטר הרב אהרון‬ ‫בוטראשוילי‪.‬‬ ‫כך הפך חכם יעקב דבראשוילי‪ ,‬לימים רבה הראשי של‬ ‫יהדות גאורגיה‪ ,‬למורה הדרך של חכם רפאל אלאשוילי ולמי‬ ‫שהכשירו לתפקידו העתידי‪ ,‬תפקיד אותו נשא בעצמו‪.‬‬ ‫"בכל דרשה שלו היה מזכיר משהו מבית מדרשו של‬ ‫חכם יעקב" נזכר השבוע הרב רפאל ציקוואשוילי‪ ,‬רבה של‬ ‫קהילת 'קול יעקב' בירושלים‪" .‬הלימוד איתו הותיר בו חותם‬ ‫והזיכרון הפנומנאלי שלו היה לו לעזר"‪.‬‬ ‫העלייה המאוחרת‬ ‫בגיל ‪ 19‬נשא חכם רפאל את רעייתו הרבנית רבקה ושנה‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬בשנת תשי"ד (‪ ,)1954‬נדדו השניים לעיר גורי‬ ‫שם שימש הרב רפאל כשליח ציבור לקהילה במקום‪ .‬בקיץ‬ ‫תשי"ח (‪ )1958‬לאחר קרוב לחמש שנים בהן שירת את‬ ‫הקהילה בגורי‪ ,‬חזר חכם רפאל לקולאשי על מנת להיות‬ ‫קרוב להוריו שעזבו את זוגדידי וחזרו לעיירה‪ .‬חכם רפאל‬ ‫שימש כחזן בבית הכנסת הגדול של עיר החכמים‪ ,‬אשר‬ ‫באותם ימים רוב תושביה היו יהודים‪ .‬למרות המרחק הגדול‬ ‫מרבו המובהק‪ ,‬חכם יעקב דבראשוילי שהתגורר בכותאיסי‪,‬‬ ‫היה חכם רפאל נוסע מידי פעם בפעם לכותאיסי על מנת‬ ‫ללמוד עם רבו תורה ולפתור יחד עמו בעיות הלכתיות‬ ‫שהתעוררו בקהילה‪.‬‬ ‫ככל שעברו הימים‪ ,‬הבינו יהודי קולאשי בפרט ויהודי‬ ‫גאורגיה בכלל‪ ,‬כי הרב הצעיר ניחן בכישרון רטורי יוצא‬ ‫דופן ושמע דרשותיו המאלפות יצא לתהילה‪ .‬הוא החל‬ ‫לדרוש בערים רבות ברחבי גאורגיה והופעותיו הפומביות‬ ‫היו לשם דבר‪ ,‬עד כדי כך שכאשר היה מגיע לעיר לדרוש‪,‬‬ ‫מרבית המתפללים היו נוטשים את העסקים שלהם וממהרים‬ ‫לבית הכנסת לשמוע את דרשתו המאלפת‪.‬‬ ‫השכלתו הרחבה בנושאים רבים הביאו גם את המלומדים‬ ‫שבעדה להגיע לדרשותיו‪ .‬אחד מהנושאים המרכזיים עליהם‬ ‫היה חכם רפאל מדבר שוב ושוב היה נושא הכמיהה לארץ‬ ‫ישראל‪ .‬למרות העובדה שהשלטון הסובייטי לא אהב את‬ ‫העיסוק בנושא הזה‪ ,‬חכם רפאל היה חוזר ומזכיר פעם אחר‬ ‫פעם למאזיניו כי החיים בגאורגיה עראיים בלבד‪ .‬בעזרת‬ ‫דרשותיו והופעותיו הפומביות המרגשות‪ ,‬הצליח חכם‬ ‫רפאל להדליק אצל יהודי גאורגיה לפיד גדול של אהבה‬ ‫לארץ ישראל ולעם ישראל‪ .‬לא לחינם היו אלה שלושת‬ ‫האחים לבית מיכאלאשוילי שהתגוררו בקולשאי ומוגדרים‬ ‫כנחשונים שהצליחו להבקיע את חומת הברזל שהקיפה את‬ ‫קהילות יהודי גאורגיה‪.‬‬ ‫שמו של חכם רפאל הלך לפניו ומהעיר סוחומי – עיר חוף‬ ‫בחבל אבחזיה ‪ -‬ביקשו שיכהן כרב הקהילה‪ .‬פרט למשכורת‬ ‫חודשית הציעו לו דירת פאר לרגלי חוף הים‪ ,‬אך חכם רפאל‬ ‫לא הסכים לעבור לשם‪" .‬כל ימי אני דורש בפני הקהל‬ ‫שהכסף הוא לא אמצעי לשום דבר ואני עצמי אגור בדירה‬ ‫כזו?!"‪ ,‬אמר ושלל את ההצעה המפתה‪.‬‬ ‫ביתו של חכם רפאל היה פתוח לרווחה‪ .‬כמעט מדי יום‬ ‫היו מגיעים תלמידים ללמוד עמו ובכל שבת התארח בבית‬ ‫המשפחה‪ ,‬שהיה קטן ממילא‪ ,‬אורח או שניים נוספים‪" .‬היינו‬ ‫ישנים שבעה ילדים בדירת שני חדרים ואחר כך בדירת‬ ‫שלושה חדרים בצפיפות נוראית"‪ ,‬נזכר בנו הרב אהרון‬ ‫אלאשוילי‪" ,‬ולמרות זאת היה לו את הכוח הנפשי להזמין‬ ‫לביתנו עוד ועוד אורחים"‪.‬‬ ‫החיים היהודיים בעיר קולאשי הביאו את הדיבורים על‬ ‫עליה לישראל לכדי מעשה‪ .‬תחילה היו אלו שלושת האחים‬ ‫הרבנים לבית משפחת מיכאלאשוילי‪ ,‬כאמור‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫מכתב ‪ 18‬המשפחות שפתח את שערי גאורגיה למשך מספר‬ ‫שנים‪" .‬באותם ימים עוררה העלייה הזאת פולמוס נרחב בין‬ ‫הרבנים אם צריכים לעלות לישראל או להישאר עם יהודי‬ ‫גאורגיה והרב רפאל צידד שיש להישאר כמה שיותר‪ ,‬כדי‬ ‫כ"א בסיון תשע"ד | ‪| 19.06.14‬‬ ‫האכזבה הגדולה‬ ‫לתמוך בקיומה של היהדות"‪ ,‬מסביר הרב ציקוואשוילי‪.‬‬ ‫כאשר החלו משפחותיהם של שובתי הרעב (עליהם כתבנו‬ ‫בגיליון ‪ )6‬לקבל אישורי יציאה‪ ,‬לארוז את מיטלטליהם‬ ‫ולעלות על הטיסות לעבר וינה‪ ,‬נותר חכם רפאל בקולאשי‪.‬‬ ‫רק אחרי שמרבית יהודי גאורגיה עזבו את המדינה בדרכם‬ ‫ארצה‪ ,‬החליט חכם רפאל להצטרף לעולים וביום תענית‬ ‫אסתר‪ ,‬ערב חג הפורים של שנת תשל"ב‪ ,‬ביום האחרון של‬ ‫פברואר ‪ ,72‬נחתה משפחת אלאשוילי המורחבת בארץ‬ ‫המבוטחת‪ .‬בני המשפחה השתקעו בעיר לוד יחד עם רבים‬ ‫מבני הקהילה והקימו את בית הכנסת 'בית דוד' בשכונת‬ ‫שרת בעיר‪ .‬גם הרב יעקב דבראשוילי – הרב הראשי ליהודי‬ ‫גאורגיה‪ ,‬נחת יחד עימם‪ ,‬אולם הוא נסע לירושלים‪ ,‬שם‬ ‫הצטרף לקהילה שהלכה והתגבשה בשכונת רוממה שבעיר‪.‬‬ ‫כפי שצוין בסדרת הכתבות שעסקו בעליית יהודי גאורגיה‪,‬‬ ‫בני העדה קיבלו בתדהמה את החיים בישראל‪ .‬רבים מהם היו‬ ‫בעלי נכסים ונחשבו לאמידים ומכובדים ואילו כאן בישראל‪,‬‬ ‫נאלצו להתמודד עם קשיי הפרנסה‪ ,‬עם שפה ותרבות חדשה‬ ‫ובעיקר עם אפליה עדתית‪ ,‬מגזרית ופוליטית‪ .‬למותר לציין‬ ‫כי העובדה שישראל נתפסה בעיניהם קדושה ורוחנית‪,‬‬ ‫טפחה על פניהם בהגיעם לארץ חילונית ככל הארצות‪.‬‬ ‫יהודי גאורגיה שמרביתם שמרו על המצוות ובוודאי לא ענו‬ ‫על ההגדרה חילוניים‪ ,‬עמדו נבוכים ומאוכזבים לנוכח מה‬ ‫שנגלה לעיניהם בהגיעם ארצה‪.‬‬ ‫"אנשים היו ממורמרים‪ ,‬מתוסכלים ללא עבודה ומנסים‬ ‫להתמודד עם קשיי הקליטה‪ .‬רבני העדה היו מסתובבים בין‬ ‫הערים הרבות בהם התיישבו בני העדה כדי לתמוך בצאן‬ ‫מרעיתם"‪ ,‬מתאר הרב ציקוואשוילי‪.‬‬ ‫חכם יהודה בוטראשוילי‪ ,‬חכם יעקב דבראשוילי‪ ,‬חכם‬ ‫משה הקטן יחד עם חכם רפאל‪ ,‬היו נוסעים בין הערים בהן‬ ‫התגוררו בני הקהילה‪ .‬הם חרשו את הארץ לארכה ולרחבה‬ ‫ טירת הכרמל‪ ,‬באר שבע‪ ,‬קריות‪ ,‬נהרייה‪ ,‬נצרת עלית‪ ,‬לוד‪,‬‬‫אשדוד‪ ,‬אשקלון‪ ,‬ירושלים וקריית מלאכי ‪ -‬יחד עם יושב‬ ‫ראש 'יד לאחים'‪ ,‬הרב שלום דוב בער ליפשיץ ע"ה‪ .‬הם‬ ‫הסבירו‪ ,‬נתנו כתף‪ ,‬ניחמו ודיברו שוב ושוב על החשיבות‬ ‫שבחיים לפי התורה והמצוות‪ .‬וניסו לעודד את לב העולים‬ ‫ולהקל מעליהם את קשיי הקליטה‪ .‬הם עשו כל מאמץ על‬ ‫מנת שילדי העדה ילמדו במוסדות דתיים וישמרו על אורח‬ ‫חיים יהודי למרות כל הקשיים והפיתויים‪.‬‬ ‫כחצי שנה לאחר שעלו ארצה‪ ,‬יומיים לפני ראש‪-‬השנה‬ ‫תשל"ג (‪ ,)1972‬נסעו חכם רפאל‪ ,‬יחד עם בנו הרב אהרון וכן‬ ‫חכם יעקב לבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש בניו יורק‪.‬‬ ‫כבר בבוקר שלמחרת זכו להתפלל במניינו של הרבי ואף‬ ‫לעלות לקריאת התורה‪ ,‬שכן היה זה יום חמישי‪" .‬במקום‬ ‫כהן" עלה חכם יעקב‪ ,‬בעליית לוי עלה חכם רפאל ואחריהם‬ ‫עלה הרבי‪ ,‬כפי שהיה רגיל‪.‬‬ ‫לאחר התפילה נכנס הרבי לחדרו וביקש מהמזכיר הרב‬ ‫בנימין קליין לקרא אליו את שני החכמים‪ .‬בראיון שנערך‬ ‫עמו באותם ימים תיאר חכם רפאל את השהות בחדרו של‬ ‫הרבי‪" :‬נכנסנו לגן‪-‬עדן העליון והרבי קידם את פנינו במילים‬ ‫'ברוך הבא'‪ .‬אחרי זה דרש בשלומנו ושאל איך האכסניה‬ ‫(התארחנו בביתו של הרה"ח ר' מיכאל סלאווין)‪ ,‬ואמר‬ ‫שרצה רק לדעת אם הכל בסדר‪ ,‬ולבסוף בירך אותנו‪' :‬לשנה‬ ‫טובה ומתוקה‪ ,‬ושלא יצטרכו עוד לויזות מרוסיה ויהיה‬ ‫האור‬ ‫קיבוץ גלויות על‪-‬ידי משיח צדקנו'"‪.‬‬ ‫הרבנים נשארו עוד מספר שבועות בבית מדרשו של הרבי‬ ‫וקיבלו ממנו יחס מועדף שהתבטא בהיבטים רבים‪ .‬בכל‬ ‫התוועדות הם ישבו בסמוך לרבי ובאחד הפעמים ביקש‬ ‫הרבי מחכם יעקב לפתוח בשיר "מי הוא זה ואיזה הוא‪ ,‬זה‬ ‫א‪-‬לי ואנווהו" בנעימת העדה‪ .‬מאז ועד היום מתנגן ניגון זה‬ ‫בחצר קודשו של הרבי מליובאוויטש ובקרב קהילות חב"ד‬ ‫בעולם כולו‪.‬‬ ‫"במוצאי שמחת‪-‬תורה‪ ,‬סימן לי הרבי לשיר‪ .‬פתחתי בשיר‬ ‫'אל תירא עבדי יעקב' והרבי עודד אותי בידו הקדושה‪.‬‬ ‫מאוחר יותר‪ ,‬הרבי ציווה על החזן ר' משה טלישבסקי לבוא‬ ‫לאכסניה שלנו ולהקליט אותנו בשירתנו"‪ ,‬סיפר חכם רפאל‬ ‫לימים‪.‬‬ ‫הרבי והחכמים‬ ‫לפני שחזרו הרבנים לישראל‪ ,‬ביקש הרבי כי ייכנסו לחדרו‬ ‫פעם נוספת‪ .‬הפעם עסקה השיחה במצבם של יהודי גאורגיה‬ ‫שנותרו מאחור‪ ,‬מעבר למסך הברזל‪ .‬בהמשך שוחח עמם‬ ‫הרבי על העולים לישראל‪ .‬חכם רפאל שלא נתן מרגוע לכף‬ ‫רגלו מאז נחת בישראל והיה עסוק מבוקר עד ערב בביקורים‬ ‫בריכוזי העולים‪ ,‬ביקש מהרבי אישור לזנוח מעט את צורכי‬ ‫הציבור ולהתמקד בלימוד תורה‪.‬‬ ‫הרבי ענה‪" :‬אתם כבר ממילא מחזיקים במשרת רב‪ .‬הנכם‬ ‫כבר רבנים‪ ,‬אלא שהנכם רוצים ללמוד עוד תורה ולהיות‬ ‫רבנים גדולים יותר‪ .‬רבנים יש הרבה בישראל‪ .‬דיינים‪ ,‬גם‬ ‫מהם יש הרבה בישראל‪ .‬חסרים לי פעילים שיפעלו במעשה‬ ‫בפועל‪ .‬רצוני שתפעלו בקרב אלו שעלו ארצה בהשפעתכם‪,‬‬ ‫וכשם ששמרתם עליהם ועל יהדותם בגרוזיה‪ ,‬תמשיכו לפעול‬ ‫עמם ולשמור עליהם גם בארץ‪-‬הקודש"‪ .‬באותה שיחה עודד‬ ‫הרבי את הרבנים להמשיך ולהחזיק במנהגי העדה‪ ,‬בנוסח‬ ‫התפילה ובמנהגיה‪" .‬שלא יחשבו שניתן לשנות"‪ ,‬אמר הרבי‬ ‫בתוקף‪.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬פרשו חכם יעקב וחכם רפאל בפני הרבי את אשר‬ ‫על ליבם וסיפרו בגילוי לב על מה שמעיק על מצפונם מאז‬ ‫עזבו את גאורגיה‪" .‬לו היינו מאחרים את עלייתנו ארצה‪ ,‬היינו‬ ‫נתונים בסכנה‪ .‬הקג"ב היה מיד חושד בנו שאנו ממתינים‬ ‫עד שכולם יעלו ארצה בהשפעתנו ואז מתכננים לעלות‬ ‫בעקבותיהם‪ .‬במקרה כזה הייתה סכנה שרבים מפשוטי העם‬ ‫היו טוענים נגדנו ‪ -‬אם העלייה ארצה היא אכן מצווה גדולה‪,‬‬ ‫מדוע אינכם עולים? מאידך‪ ,‬בעלותנו ארצה‪ ,‬השארנו את‬ ‫יהדות גאורגיה ללא רועה"‪.‬‬ ‫שנה מאוחר יותר‪ ,‬החזיר הסב את‬ ‫נכדו מהעיר זוגדידי לקולאשי‬ ‫לא לפני שהבטיח להורים לשמור‬ ‫עליו מכל משמר‪ .‬גם את הרב‬ ‫חכם מישאל אג'יאשוילי שכנע‬ ‫לעבור מהעיירה בנדזה לקולאשי‪,‬‬ ‫שם גם נפתחה לראשונה ישיבה‬ ‫לנערי העיר‬ ‫רק אחרי שמרבית יהודי גאורגיה‬ ‫עזבו את המדינה בדרכם ארצה‪,‬‬ ‫החליט חכם רפאל להצטרף‬ ‫לעולים ובערב חג הפורים של‬ ‫שנת תשל"ב‪ ,‬ביום האחרון של‬ ‫פברואר ‪ ,72‬נחתה משפחת‬ ‫אלאשוילי המורחבת בארץ‬ ‫המבוטחת‬ ‫>>>‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬ ‫האור‬ ‫| כ"א בסיון תשע"ד | ‪19.06.14‬‬ ‫>>>‬ ‫הרבי השיב להם ברוך‪" :‬הצמח‪-‬צדק (אחד מאדמו"רי‬ ‫חב"ד א‪.‬ג‪ ).‬אמר 'כשהספינה עלולה לטבוע ויש אפשרות‬ ‫להציל את נוסעיה‪ ,‬הקברניט מוריד קודם‪-‬כל את כל הנוסעים‬ ‫ורק לאחר מכן יורד בעצמו'"‪...‬‬ ‫חכם רפאל הבין את הרמז כי לכתחילה היה עליו‬ ‫לדחות את יציאתו למועד מאוחר יותר‪ .‬לאחר הפסקה של‬ ‫רגע המשיך הרבי ואמר‪" :‬תכתבו לשם שבעלי‪-‬התפילה‬ ‫והחכמים‪ ,‬המוהלים והשוחטים שהשארתם שם אכן יישארו‬ ‫שם‪ ,‬ואתם מצידכם תדאגו לשמור על קשר מתמיד עמם ועם‬ ‫יהודי גאורגיה‪ ,‬וכיוון שכבר יצאתם‪ ,‬עליכם לפקח ולשמור‬ ‫על גחלת יהדותם של כל העולים"‪.‬‬ ‫רבי רפאל טס לרבי מספר פעמים לאחר מכן‪ ,‬אחת מהן‬ ‫הייתה בשמחת תורה של שנת תשמ"א (‪ )1981‬בעיצומה‬ ‫של ההתוועדות שנערכה בחג אמר הרבי‪" :‬נמצא כאן החכם‬ ‫של אחינו בני ישראל מגרוזיה והסמוכות‪ ,‬הנמצאים עתה‬ ‫בארץ‪-‬הקודש" ופנה לחכם רפאל בבקשה כי יפצח בניגון‬ ‫של יהודי גאורגיה‪ .‬חכם רפאל החל לשיר בספונטנית את‬ ‫הניגון המוכר "מפי אל‪ ,‬מפי אל‪ ,‬יבורך ישראל"‪ .‬לאחר‬ ‫שסיים הורה לו הרבי הורה להרים כוס "לחיים" והניגון הפך‬ ‫לחלק מרפרטואר הניגונים המושרים בחב"ד בשמחת תורה‪.‬‬ ‫נואם בחסד עליון‬ ‫לאחר אותה טיסה ראשונה לחצרו של הרבי‪ ,‬חזר חכם‬ ‫רפאל לישראל בכוחות רעננים‪ .‬סבלם של בני עדתו לא‬ ‫מש מפתחו ותלונות לצד בקשות לסיוע הגיעו אליו חדשות‬ ‫לבקרים‪ .‬יחד עם עוד רבנים חשובים בעדה‪ ,‬ביניהם הרב‬ ‫יעקב דבראשוילי שהיה באותם ימים הרב הראשי ליהדות‬ ‫גאורגיה לצד חכם משה מיכאלאשוילי שהלך לעולמו‬ ‫לפני חודש ומילא את מקומו של חכם רפאל בתפקיד הרב‬ ‫הראשי‪ ,‬נסעו השלושה למקומות מרוחקים ברחבי הארץ‬ ‫במטרה לתת כתף לבני העדה ולשמור על המסורת היהודית‬ ‫אשר ליוותה אותם כל שנות חייהם בגולה הדוויה אך דווקא‬ ‫בישראל נקלעה לסכנה קיומית‪" .‬בזכות הפעילות המאסיבית‬ ‫שלהם פתחנו לפחות שישה בתי ספר דתיים"‪ ,‬סיפר לימים‬ ‫הרב יוסף בלוי‪.‬‬ ‫הרצאותיו של חכם רפאל היו גולת הכותרת בכל אירוע‪.‬‬ ‫"הוא היה מטבל את הדברים במנגינות ומלהיב את הציבור‬ ‫באמצעות פסוקים בהטעמה גאורגית"‪ ,‬סיפרו תלמידיו‪.‬‬ ‫"הוא היה מאוד תיאטרלי‪ ,‬מסתובב ויורד מהבמה‪ ,‬נוגע‬ ‫בקהל‪ ,‬מרגש‪ ,‬מחבק‪ .‬לדרשות שלו היו מגיעים אנשים מכל‬ ‫האזור"‪ ,‬נזכרו השבוע בגעגועים‪.‬‬ ‫בעיר לוד ציינו כי בכל סיפור שסיפר חכם רפאל היה‬ ‫אפשר לחוש כאילו הוא עצמו היה שם‪ ,‬גם אם מדובר היה‬ ‫ביציאת מצרים‪ ,‬קריעת ים סוף או מעמד הר סיני‪" .‬הדרמה‬ ‫בקול שלו‪ ,‬תנועות הידיים והגוף‪ ,‬היו בית ספר לנואמים‪.‬‬ ‫הוא היה עולה ויורד בטונים כאילו עבר קורס מיוחד ולא רכן‬ ‫כל חייו על ספרי הקודש " סיפר אחד ממתפללי בית הכנסת‬ ‫שלו‪" .‬כאשר הוא היה דורש בשבת‪ ,‬היו פעמים בהן התפללו‬ ‫מנחה באיחור ואפילו פספסו סעודה שלישית כי כולם היו‬ ‫מרותקים והוא אפילו לא שם לב לשעון"‪.‬‬ ‫דרשותיו על מגילת שיר השירים‪ ,‬על סיפור דניאל בגוב‬ ‫האריות אותו היה מספר בפסח או על מגילת רות בחג‬ ‫השבועות היו לשם דבר‪" .‬מכל האזור היו באים לשמוע את‬ ‫הדרשות האלו"‪ .‬לעיתים הוא היה קורא פסוק והציבור היה‬ ‫חוזר אחריו בנוסח העדה הגאורגית ואחריהם אף היה מתרגם‬ ‫את הדברים לבני העדה המבוגרים שלא שלטו בשפה‪" .‬אין‬ ‫היום שום רב או אישיות בקרב יהודי גאורגיה שמצליח‬ ‫להתקרב לרמת היכולת הרטורית שלו" מסכימים כולם‪.‬‬ ‫בשנת תשמ"ה (‪ )1985‬ייסדו חכם משה מיכאלאשוילי‪,‬‬ ‫חכם רפאל וחכם בן‪-‬ציון מיכאלאשוילי את כולל האברכים‬ ‫הראשון ליהדות גאורגיה‪ .‬הכולל נוסד בעיר לוד ובתחילה‬ ‫למדו בו חמשה‪-‬עשר אברכים‪ ,‬מספרם הלך וגדל עם‬ ‫השנים והגיע לעשרות‪" .‬מהכולל הזה יצאו כל רבני העדה‬ ‫שלנו כיום"‪ ,‬נזכר הרב רפאל ציקוואשוילי‪ ,‬בעצמו אחד‬ ‫מהאברכים דאז וכיום רבה של קהילת אור יעקב בירושלים‪.‬‬ ‫שמו של הכולל הלך לפניו ורבים ביקשו להתקבל אליו‪ .‬בין‬ ‫ראשי הכולל ניתן למנות את רבה של כפר חב"ד הרה"ג‬ ‫מרדכי אשכנזי שליט"א‪.‬‬ ‫הפעם עסקה השיחה במצבם של‬ ‫יהודי גאורגיה שנותרו מעבר‬ ‫למסך הברזל‪ .‬חכם רפאל שהיה‬ ‫עסוק מבוקר עד ערב בביקורים‬ ‫בריכוזי העולים‪ ,‬ביקש מהרבי‬ ‫אישור לזנוח מעט את צורכי‬ ‫הציבור ולהתמקד בלימוד תורה‬ ‫למחרת‪ ,‬ביום השבת‪ ,‬כמעט ולא‬ ‫היה שב לביתו מבית הכנסת‪.‬‬ ‫הוא היה דורש בכמה בתי כנסת‬ ‫ואחר הצהריים הוא היה צועד חצי‬ ‫שעה לבתי כנסת מרוחקים יותר‪.‬‬ ‫את הסעודה השלישית היה סועד‬ ‫בבית אחותו שהתגוררה באזור‬ ‫מעשי חסד בסתר‬ ‫עם פטירתו של חכם יעקב דבראשוילי בשנת תשמ"ח‬ ‫(‪ ,)1988‬מונה חכם רפאל באופן טבעי לרבה הראשי של‬ ‫יהדות גאורגיה‪ .‬את בית הכנסת 'בית דוד' שבעיר מגוריו‪,‬‬ ‫לוד‪ ,‬הקים בשנת תשל"ה (‪ ,)1975‬וחצי יובל לאחר מכן‬ ‫הקים את בית הכנסת המפואר 'תפארת אהרון' לעילוי נשמת‬ ‫סבו הגדול ומי שלימד אותו תורה‪ .‬אותו ראה כרבו המובהק‪.‬‬ ‫בעיני העדה נחשב בית כנסת זה לאחד מהסמלים הראשונים‬ ‫לקליטתה המוצלחת של יהדות גאורגיה במולדתה "זו‬ ‫הייתה סגירת מעגל עבורו" ציין בפנינו השבוע בנו הרב‬ ‫אברהם אלאשוילי‪" .‬זו הייתה הכרת הטוב שלו למי שגידל‬ ‫אותו ולימד אותו את כל מה שידע"‪( .‬אודות בית הכנסת‪ ,‬ראו‬ ‫בהרחבה במדור 'כי ביתי')‬ ‫בכל ליל שבת היו בני משפחתו ממתינים עד שיסיים‬ ‫לשוחח עם בני הקהילה הרבים שהיו מנצלים את ההזדמנות‬ ‫להתייעץ עמו בעניינים רבים‪ .‬למחרת‪ ,‬ביום השבת‪ ,‬כמעט‬ ‫ולא היה שב לביתו מבית הכנסת‪" .‬הוא היה דורש בכמה‬ ‫בתי כנסת ואחר הצהריים הוא היה צועד חצי שעה לבתי‬ ‫כנסת מרוחקים יותר"‪ ,‬סיפר בנו הרב אברהם‪ .‬את הסעודה‬ ‫השלישית היה סועד בבית אחותו או ילדיה שהתגוררו באזור‪.‬‬ ‫"לצד לימוד התורה שלו והידע הרחב במכמני התורה‪ ,‬הוא‬ ‫קודם כל היה אוהב את הבריות כמאמר המשנה 'אוהב את‬ ‫הבריות ומקרבן לתורה'" אומר בנו הרב אהרון‪" .‬לפני שהוא‬ ‫היה רב‪ ,‬הוא היה האבא של כל יהודי בקהילה ולא מדובר‬ ‫רק בקהילה הקרובה שלו‪ .‬היה לו זיכרון עצום ובשיחות שלו‬ ‫בלט חוש המקוריות לפני הכל‪ .‬הוא לא שיחזר דברים‪ ,‬הוא‬ ‫חידש בכל שיחה שלו וכל שיחה כזו הייתה נאמרת עם כל‬ ‫ההתלהבות והחשק כשכל רמ"ח אבריו משתתפים בשיחה"‪.‬‬ ‫בט"ו בסיוון תשס"ה (‪ )2005‬חש חכם רפאל שלא בטוב‬ ‫ובתוך זמן קצר חווה אירוע מוחי‪ .‬בני הקהילה בארץ ובעולם‬ ‫פתחו בתפילות רבות ודאגה רבה אחזה את קהילות יהודי‬ ‫גאורגיה כאשר הרב שכב מחוסר הכרה במחלקה לטיפול‬ ‫נמרץ‪ .‬תשעה ימים נלחמו בני העדה מול מלאכי רום אשר‬ ‫ביקשו את נשמתו וביום חמישי כ"ג בסיוון התבקש חכם‬ ‫רפאל אלאשוילי לבית דין של מעלה והוא רק בן ‪ 71‬שנים‪ .‬כל‬ ‫בני הקהילה הגאורגית בישראל התאבלו על מותו של רבם‬ ‫הנערץ בטרם עת ואלפים הגיעו ללוותו למנוחת עולמים‪.‬‬ ‫יחד עמם הגיעו רבנים מכל החוגים והקהילות‪.‬‬ ‫"במהלך השבעה שמענו סיפורים רבים של אנשים‬ ‫שמעולם לא ראינו והכרנו" סיפרו בניו ל'האור' השבוע‪.‬‬ ‫"מסתבר שהוא ידע להסתיר מאיתנו את מה שהוא רצה‪.‬‬ ‫כמה שלא היינו קרובים אליו הוא הצליח להסתיר את מעשי‬ ‫החסד שלו גם מבני משפחתו הקרובה"‪.‬‬ ‫קולו של חכם רפאל בדרשותיו המרתקות‪ ,‬עדיין מתנגן‬ ‫בלבותם של בני העדה הגאורגית‪ ,‬למרות שכבר עברו ‪9‬‬ ‫שנים מאז פטירתו‪" .‬עד היום מעבירים רבני העדה את‬ ‫קלטות דרשותיו מאחד לשני כדי ללמוד כיצד יש לדרוש‬ ‫בפני הקהל" מספרים בניו‪.‬‬ ‫האמונה המפעפעת בקרב בני העדה‪ ,‬גם כאלה שנראים‬ ‫כרחוקים מדרך התורה‪ ,‬היא עדות אילמת למסירותו הרבה‬ ‫של חכם רפאל בקרב כל יהודי קהילות יהודי גאורגיה‪.‬‬ ‫"אנחנו משתדלים להמשיך את מורשתו כפי שלימד אותנו"‬ ‫‪‬‬ ‫אומרים רבני העדה‪.‬‬ ‫כ"א בסיון תשע"ד | ‪| 19.06.14‬‬ ‫הרב רפאל בן דוד טטרוא‬ ‫לרגל יום השלושים למורנו רבי חכם משה מיכאלאשוילי זצ"ל‪ ,‬רבה‬ ‫הראשי של יהדות גאורגיה‪ ,‬אנו מתכבדים להגיש בפניכם פיוט מקורי‪,‬‬ ‫פרי יצירתו של הרב רפאל בן דוד טטרוא‬ ‫ר ועי ישראל ורבנן‪ ,‬ליקריה האי יומא צווחינן‪.‬‬ ‫נודו וספדו לזאת הצרה‪ ,‬אנשים ונשים בשורה‪.‬‬ ‫על הלקח מאיתנו עמוד התורה‪ ,‬החסד והיראה‪.‬‬ ‫יום שישי ערב שבת קודש‪ ,‬כ"ג אייר לשנת חמשת אלפים ושבע מאות‬ ‫שבעים וארבע לבריאת העולם‪ ,‬יום מר ונמהר בליבנו תמיד יהיה נזכר‪.‬‬ ‫ערב יום מנוחה‪ ,‬מורנו הלך למנוחה‪.‬‬ ‫עשו עליו מספד‪ ,‬וקרחה‪ ,‬בכו‪ ,‬תורה ענווה ומעשיו הטובים בסתרה‪.‬‬ ‫קדושת אבות עליו חלה‪ ,‬הוא היה ראש לבני העדה‪.‬‬ ‫לכל עובר ושב הקרין חום ואהבה‪.‬‬ ‫אי לשמה‪ ,‬אי טהרה‪ ,‬כזה רבי חכם משה היה‬ ‫פנינו ואמרנו ויהי בנסוע הארון‪ ,‬ארון התורה התמימה‪ ,‬אשר זיככה ההדירה‬ ‫והשלימה‪ ,‬עלה בסערה השמימה‪.‬‬ ‫נשמתו הזכה והתמה‪ ,‬של מנהיג ורב העדה של יהודי גיאורגיה‪.‬‬ ‫שהיה ניצב כאן וראשו בשמי רומה‪ ,‬ויאמר ה' אל משה קומה‪,‬‬ ‫ופרצת ימה וקדמה‪ ,‬צפונה ונגבה‪ .‬היה בעדתנו מגן וחומה‪ ,‬היינו צופים עליו‬ ‫באהבה ואימה‪ ,‬והרגשנו הקדושה והצניעות שעליו הנעימה‪.‬‬ ‫אי תורה‪ ,‬אי ענווה‪ ,‬כזה רבי משה חכם היה‬ ‫אז שמוע שמעו נא רבני ארץ‪ ,‬מי יעמוד לנו בפרץ‪.‬‬ ‫אבד חסיד מן הארץ‪ ,‬שדאג לתורה וחסד בעדתנו במרץ‪.‬‬ ‫היה זהיר בתפילתו‪ ,‬טהורה היתה מחשבתו‪.‬‬ ‫וגם אנשי האיגוד וחבורתו‪ ,‬היו נסמכין בצדקותו‪.‬‬ ‫יראה אהבה מלאכתו‪ ,‬לשם יחוד שכינתו‪.‬‬ ‫גם קהל עדתו‪ ,‬היה מנהיג לצאן מרעיתו‪.‬‬ ‫דעת אלוקים קנה‪ ,‬עמו היה נאמנה‪.‬‬ ‫לעשות בכוונה‪ ,‬כל המצווה בזמנה‪.‬‬ ‫אי קדושה‪ ,‬אי יראה‪ ,‬כזה רבי חכם משה היה‬ ‫לדבריו תמיד בלשון רכה שמענו‪ ,‬ויתקבלו ברצון במשכן לבבנו‪.‬‬ ‫טובה ויפה היתה תורתו‪ ,‬ומקובלת ונעימה תפילתו‪.‬‬ ‫וקולו הנעים בשירתו‪ ,‬והכל עשה לשם קונו‪.‬‬ ‫אבל ובכי ומספד ליהודים‪ ,‬על ביטול מלאכה פסקו הרבנים‪.‬‬ ‫שערי שמים ננעלו עלינו‪ ,‬הלך רבינו שומם עירנו‪.‬‬ ‫השאיר בניו אנשי חיל ולומדי תורה בקרבנו‪,‬‬ ‫הם אשר תמיד דואגים ומקדמים את עדתנו‪.‬‬ ‫אי שירה‪ ,‬אי נעימה‪ ,‬כזה רבי חכם משה היה‬ ‫חזק חזק ונתחזק עדה קדושה וטהורה‪ ,‬רפואתנו היא בתפילה‪,‬‬ ‫ולימוד התורה‬ ‫והצדקה תציל מכל צרה‪ ,‬ותשובה שלמה היא העטרה‪.‬‬ ‫וללמוד ממידותיו של מורנו ורבנו היא החובה‪ ,‬ואין לנו להתאוות תאוה‪.‬‬ ‫והעיקר היא הענווה‪ ,‬ולהתרחק מאוד מן הגאווה‪.‬‬ ‫נבקש מבעל הנחמות‪ ,‬שינחמנו בבנים ואבות‪.‬‬ ‫ובמהרה יבואו כל הישועות‪.‬‬ ‫בית המקדש יבנה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫אי שמחה‪ ,‬אי אהבה‪ ,‬כזה רבי חכם משה היה‬ ‫כל זה כתבתי בצער ובדמע‪ ,‬אני הצב"י בן משפחה ותלמיד‪ ,‬רפאל בן דוד טטרוא‬ ‫חו"פ עיה"ק ירושלים תובב"א‪ ,‬רב קהילת "חפץ חיים"‪ ,‬שכונת נווה יעקב‪ ,‬ירושלים‬ ‫טובה ויפה היתה תורתו‪ ,‬ומקובלת ונעימה תפילתו‪ .‬וקולו הנעים בשירתו‪ ,‬והכל עשה לשם קונו‬ ‫האור‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫האור‬ ‫| כ"א בסיון תשע"ד | ‪19.06.14‬‬ ‫אור בהלכה } הרב רפאל ציקוואשוילי‪ ,‬רב בעיה"ק ירושלים‬ ‫מהו היזק ראיה?‬ ‫ההסתכלות היא איסור שבין אדם למקום‬ ‫(להקב"ה) מצד מצוות צניעות וביחס לזה לא‬ ‫מועילה הפקעת האיסור על ידי קניין סודר‬ ‫או מחילה בפה‬ ‫שמעתי שיש דבר שנקרא היזק ראיה ורציתי לשאול‬ ‫האם יש אפשרות שישנם דברים שאסור לראות משום‬ ‫שהדבר מזיק לזולת ובכלל‪ ,‬במה עליי להיזהר בעניין של‬ ‫היזק לשכנים על ידי ראיה‪ .‬אני יודע שזה מופיע בחלק‬ ‫חושן משפט של שולחן ערוך‪ ,‬אך לא יודע היכן‪.‬‬ ‫אכן‪ .‬יש דבר כזה שנקרא היזק ראיה והעניין נדון בשולחן‬ ‫ערוך חושן משפט בסימנים קנ"ד‪-‬קנ"ט ובמקומות נוספים‪.‬‬ ‫ננסה לרכז פה את עיקרי ההלכות הבסיסיות הנוגעות‬ ‫לנושא‪.‬‬ ‫חז"ל אמרו "היזק ראיה נקרא היזק" ואסור לאדם‬ ‫שיסתכל בתוך דירתו של חברו על מנת לראות מה קורה‬ ‫ברשותו שעל ידי ראייתו נגרם נזק‪ ,‬שכן הניזק (השכן) אינו‬ ‫יכול להשתמש ברכושו בצורה שברצונו להשתמש כיון‬ ‫שמסתכלים עליו‪.‬‬ ‫א‪ .‬גם במקרה ובעל הבית נתן לו רשות להסתכל לתוך‬ ‫ביתו ופתח חלון כדי שיוכל להסתכל לכיוון ביתו של‬ ‫חבירו‪ ,‬יכול בעל הבית (הניזק) לחזור בו מהסכמתו זו‬ ‫אפילו גם אם בנה המזיק חלון לכיוון ביתו‪ ,‬בהסכמתו‪.‬‬ ‫שכן הניזק יכול לטעון שיכול היה לסבול את ההיזק‬ ‫במועד מתן ההסכמה אך היום אינו יכול‪ .‬חכמינו דימו את‬ ‫ההסתכלות לבית חברו כזריקת חיצים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬במקרה והמזיק פתח חלון ברשות הניזק מול חלונו‬ ‫סּודר שהוא מוחל לו על הנזק‬ ‫של הניזק ועשה עמו קניין ָ‬ ‫שיגרם לו‪ ,‬לא יוכל הניזק לחזור בו מקניין זה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬קיבל המזיק הסכמה מן הניזק לפתוח חלון בטרם היה‬ ‫לניזק חלון שפונה לעבר חלונו של המזיק‪ ,‬די בכך שימחל‬ ‫הניזק על היזק הראיה בדיבור בעלמא (בפיו) ואין צורך‬ ‫בקניין סודר שכתבנו בסעיף הקודם על מנת שלא יוכל‬ ‫לחזור בו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬כתב הרמ"א (רבי משה איסרליש) בסימן קנ"ד‬ ‫שגם כאשר קיבל אדם רשות לפתוח חלון מול ביתו של‬ ‫חברו‪ ,‬אסור לו לעמוד שם ולהסתכל לבית חברו‪ ,‬כיון‬ ‫שההסתכלות היא איסור שבין אדם למקום (להקב"ה) מצד‬ ‫מצוות צניעות וביחס לזה לא מועילה הפקעת האיסור על‬ ‫ידי קניין סודר או מחילה בפה כאמור לעיל‪.‬‬ ‫ה‪ .‬רשאי אדם לעכב בניית חלון או מרפסת בדירת חברו‬ ‫גם אם חברו עושה זאת בשטחו הפרטי השייך לו בדין‪ .‬וגם‬ ‫אם לא יוכל החבר (המזיק) לראות אלא חלק מחדרי ביתו‬ ‫של שכנו‪ .‬גם אם המזיק מבטיח שישים וילונות או שיבנה‬ ‫את החלון במקום גבוה ממנו קשה לראות לבית הניזק‪ .‬אך‬ ‫אם הבונה מתחייב להקים מחיצה קבועה או איטום אחר‬ ‫בחלון או במרפסת שיפנה לכיוון בית השכן‪ ,‬לא יוכל שכנו‬ ‫למנוע ממנו את בניית החלון (או המרפסת)‪.‬‬ ‫ו‪ .‬לא תמיד יכול הניזק למנוע מהמזיק לבנות חלון‬ ‫הפונה לעבר ביתו‪ .‬במקרה וישנם חלונות מבתיהם של‬ ‫שכנים אחרים שמהם רואים את ביתו של הניזק או אם‬ ‫ניתן לראות אותו מתוך רשות הרבים‪ ,‬יוצא שבין כך רואים‬ ‫את ביתו‪ ,‬במקרה כזה לא יוכל הניזק למנוע מהמזיק בניית‬ ‫חלון או מרפסת מהם יוכלו לצפות לביתו‪ ,‬כיון שכבר יש‬ ‫לו היזק ראיה מכיוון אחר‪.‬‬ ‫ז‪ .‬המהרי"ט צהלון מחדש בתשובותיו שקבלן שבונה‬ ‫בתים ויש חשש שכתוצאה מאופן הבנייה יהיה היזק ראיה‪,‬‬ ‫אי אפשר לעכב בעדו את הבנייה עד שיבנה בצורה שלא‬ ‫תאפשר בכלל היזק ראיה‪ ,‬משום שבעניין הזה של הרחבת‬ ‫העיר‪ ,‬הולכים אחר המנהג המקובל בעיר‪ ,‬ואם המנהג‬ ‫הוא שבונים שכונות ובתים קרובים זה לזה‪ ,‬יכול הקבלן‬ ‫לסמוך על כך ולא ניתן לעכב אותו מלבנות‪ ,‬גם אם יתעורר‬ ‫החשש להיזק ראיה‪ .‬כמובן שנכון הוא שישתדל לצמצם‬ ‫את ההיזק ובוודאי לא יבנה את החלונות אחד בתוך השני‪.‬‬ ‫הזכויות שלכם‪,‬‬ ‫התיק עלינו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫ה‪.‬‬ ‫צריכים עזרה?‬ ‫נכון‪ .‬החופש הגדול הוא חג לילדים‪ .‬אבל לא כל ההורים‬ ‫יכולים לשלוח את ילדיהם לקייטנות‪.‬‬ ‫אנחנו כאן בשביל לעזור‪.‬‬ ‫בחודשי הקיץ מפעיל איגוד הקהילות ליהדות גאורגיה‬ ‫מערך סיוע למשפחות שמתקשות להתמודד עם‬ ‫עלותן הגבוהה של הקייטנות‪ .‬נשמח לעמוד לרשותכם‪.‬‬ ‫*לזכאים‪ .‬מותנה בעמידה בקריטריונים‬ ‫במקביל‪ ,‬תוכלו‬ ‫לקבל מאיתנו סיוע‬ ‫והכוונה בהיערכות‬ ‫לקראת שנת‬ ‫הלימודים הבאה‬ ‫עלינו לטובה‬ ‫‪1700-508-805‬‬ ‫מגיע לכם קצבה או פיצוי מהביטוח‬ ‫הלאומי ואתם מתלבטים אם לתבוע?‬ ‫‪ ‬קצבת נכות‬ ‫‪ ‬גמלת ניידות‬ ‫איגוד הקהילות ליהדות גאורגיה מציע לכם ייעוץ‬ ‫אצל מומחה לתביעות ביטוח לאומי‪ ,‬ללא תשלום‪.‬‬ ‫האיגוד יממן את עלות פתיחת התיק אצל‬ ‫המומחה לו תשלמו רק אם התביעה תתקבל‪.‬‬ ‫‪ ‬קצבת ילד נכה‬ ‫הקהילה מתאחדת‪ .‬למענך!‬ ‫‪ ‬קצבת סיעוד‬ ‫לפרטים‪ ,‬חייגו עכשיו לטלפון‪:‬‬ ‫‪ ‬תאונת עבודה‬ ‫‪1700-508-805‬‬ ‫כ"א בסיון תשע"ד | ‪| 19.06.14‬‬ ‫האור‬ ‫אור בפרשה } הרב רפאל ציקוואשוילי‬ ‫ההיגיון של קורח‬ ‫מדרשים רבים דנים במעשהו של קורח‪ .‬פרשנים רבים תוהים כיצד זה‬ ‫אדם שהיה חכם ועשיר כה גדול‪ ,‬הכניס את עצמו למחלוקת עם מנהיגי‬ ‫הדור‪ ,‬השליטים משה ואהרון‪.‬‬ ‫סביר להניח שהייתה לו איזו שהיא אידיאולוגיה שהניעה אותו‪ ,‬משום‬ ‫שקשה להאמין שהוא הסכים לסכן את כל אשר לו בשביל תאוות שלטון‬ ‫וקנאה‪ .‬כאשר אדם נלחם מתוך התמסרות ובידיעה שהוא עלול להפסיד‪,‬‬ ‫חייבת להיות לכך סיבה הגיונית‪ .‬בדיוק כפי שאומרים שבכל שקר גדול‬ ‫מסתתרת איזו אמת קטנה עליה נבנה השקר‪.‬‬ ‫לא לחינם מופיעה פרשת קורח אחר פרשת המרגלים‪ .‬בתורת החסידות‬ ‫מבואר כי מאחורי הוצאת הדיבה של המרגלים הייתה סיבה רוחנית‪,‬‬ ‫הייתה אידיאולוגיה‪ .‬הם רצו להמשיך את החיים במדבר כשהם מנותקים‬ ‫מכל מעשה גשמי ונשענים בכל על האמונה בקדוש‪-‬ברוך‪-‬הוא‪.‬‬ ‫הרי גם המרגלים היו חכמים כפי שכתוב בפסוק "כולם אנשים‪ ,‬ראשי‬ ‫בני‪-‬ישראל המה"‪ .‬הם רצו שבני ישראל ימשיכו לחיות במדבר ולא‬ ‫יזדקקו לעבוד לפרנסתם אותה יקבלו ישירות מהקב"ה‪ ,‬אם באמצעות‬ ‫המן‪ ,‬אם באמצעות השליו‪ ,‬אם באמצעות העננים ואם באמצעות הבאר‪.‬‬ ‫אך הם נענשו‪ .‬מדוע? משום שרצון ה' הוא שנעשה לו דירה יתברך‬ ‫פה בארץ באמצעות מעשים גשמיים‪ .‬תקופת המדבר הייתה רק תקופת‬ ‫הסתגלות והתחזקות בכדי להגיע לרצון האמיתי שהוא השכנת השכינה‬ ‫כאן למטה בארץ ישראל בצורה הגשמית של כיבוש הארץ וההתעסקות‬ ‫עם גידוליה מתוך הנהגה שתקדש הן את ארץ ישראל והן את אלה הגרים‬ ‫עליה‪.‬‬ ‫זו בדיוק הייתה הטענה של קורח‪ .‬כאשר המרגלים נענשו‪ ,‬הסיק קורח‬ ‫כי רצון ה' הוא שיהודי לא יהיה פרוש מענייני העולם אלא יפעל בהם‬ ‫ועל ידם לגילוי השכינה בעולם הזה הגשמי‪ .‬אם כן‪ ,‬טען קורח‪ ,‬אין הבדל‬ ‫בין משה ואהרון הקדושים לשאר העדה‪ .‬אם "המעשה הוא העיקר"‪ ,‬אין‬ ‫שום משמעות לעושה ובמילא "כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה'‪,‬‬ ‫ומדוע תתנשאו על קהל ה'?"‪ .‬אם כולם עושים את אותו מעשה – קיום‬ ‫המצוות – אין הבדל בין אחד למשנהו‪ .‬זה היה הטיעון הלוגי שמאחורי‬ ‫מחלוקתו של קורח‪ .‬הייתה זו אידיאולוגיה ולא רק תאוות שלטון וקנאה‪.‬‬ ‫ויודע ה' את אשר לו"‪ .‬מה זה‬ ‫תשובתו של משה רבנו הייתה "בוקר ָ‬ ‫"הבוקר" הזה? כיצד תירץ משה רבנו עליו השלום את טענתו של קורח‪.‬‬ ‫הבוקר הוא האור‪ .‬בלילה הכל חשוך ובמילא הכל נראה אותו דבר‪ .‬אך‬ ‫בבוקר‪ ,‬באור‪ ,‬רואים את האמת הפנימית של הדברים‪.‬‬ ‫בוקר ויודע ה' – המעשה הוא אמנם העיקר‪ ,‬אך לא הפעולה המעשית‬ ‫האוטומטית שעושה האדם המצּווֶה‪ .‬גם אם אדם מקיים את המצווה‪,‬‬ ‫כמו הנחת תפילין‪ ,‬הדלקת נרות שבת או תפילה וברכת המזון‪ ,‬אין בכך‬ ‫די‪ .‬חייבת להיות "כוונת" המצווה‪ .‬זה העיקר‪ .‬הכוונה היא האור שמאיר‬ ‫את המצווה ומוציא אותו מהגדרה של פעולה אוטומאטית למעשה‬ ‫רוחני‪.‬‬ ‫כאשר המעשה מלא בכוונה טהורה ותמימה‪ ,‬כאשר המעשה נעשה‬ ‫מתוך מחשבה וכוונה אזי הוא מגיע לשלמות המצווה ולהגשמת הרצון‬ ‫האלוקי שנחיה בעולם המעשה הגשמי ונשרה בו את השכינה‪ .‬לכן ברא‬ ‫הקב"ה את העולם כדי לעשות לו יתברך דירה בתחתונים בהשראת‬ ‫האור – השכינה – בתוך העולם הגשמי שמסתיר את האור‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬ברור שמשה ואהרן עדיפים על פני שאר האנשים‪ .‬שכן מחשבותיו‬ ‫וכוונותיו טהורים לחלוטין והוא זה שראוי להנהיג את העם כשאחיו‬ ‫אהרון ראוי להיות הכהן הגדול‪ .‬לא בגלל שהם מיוחסים‪ ,‬אלא בגלל‬ ‫טוהר כוונותיהם‪.‬‬ ‫משה רבנו מנסה להניא את קורח מיוזמת המחלוקת שלו ופונה להגיון‬ ‫שלו תוך שהוא מסביר לו את הרעיון שעומד מאחורי רצון ה' שבני‬ ‫ישראל "יעשו" בעולם הגשמי ולא יסתמכו על מה שה' עושה למענם‬ ‫במדבר‪ .‬אך קורח‪ ,‬בשלו‪ ,‬מתעקש לא להבין‪ .‬זו הסיבה שבסופו של דבר‬ ‫הוא נענש‪.‬‬ ‫יהי רצון שנזכה שהשלום ישרה בינינו ונתרחק מהמחלוקת ובזכות‬ ‫זה נזכה לראות בביאת משיח צדקנו שאחריה "לא יהיה שם לא רעב‬ ‫ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות‪ .‬שהטובה תהיה מושפעת הרבה" כדברי‬ ‫מורנו הרמב"ם בהלכות מלכים‪ .‬אמן‪ .‬כן יהי רצון‪.‬‬ ‫נערך שיחותיו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש‬ ‫אם כולם עושים את אותו‬ ‫מעשה – קיום המצוות – אין‬ ‫הבדל בין אחד למשנהו‪ .‬זה‬ ‫היה הטיעון הלוגי שמאחורי‬ ‫מחלוקתו של קורח‪ .‬הייתה‬ ‫כאן אידיאולוגיה‬ ‫במלאת ‪ 30‬לפטירת אימנו‬ ‫אחותנו חמותנו דודתנו וסבתנו היקרה‬ ‫מלכה‬ ‫אשת מאיר מיכאלשוילי‬ ‫בת‬ ‫אליהו‬ ‫הנולדה מן‬ ‫מרים‬ ‫נעלה לקברה לגילוי מצבה‬ ‫ביום שני כ"ה סיון ‪23/06/2014‬‬ ‫נפגשים בבית העלמין החדש ברמלה בשעה ‪.17:00‬‬ ‫לאחר מכן סעודת מצוה תתקיים‬ ‫בבית הכנסת הישן לעולי גרוזיה בלוד‪ ,‬שיכון חב"ד‪ ,‬רחוב צמח צדק ‪.5‬‬ ‫טל'‪ ,054-2252885 :‬אברהם )אבולי(‬ ‫ע"ה‬ ‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫האור‬ ‫| כ"א בסיון תשע"ד | ‪19.06.14‬‬ ‫סיפורי חסידים } הרב זוין‬ ‫ויעמוד בין המתים ובין החיים‬ ‫בעיר וולשצובה שררה פעם‬ ‫מגיפה רחמנא ליצלן ונסעו כמה‬ ‫בעלי בתים מהעיר רדומסק לרב‬ ‫הקדוש בעל התפארת שלמה‬ ‫זצ"ל לבקש ממנו שהיות שעיר‬ ‫זו היא עיר מולדתו‪ ,‬על כן יואיל‬ ‫נא לנסוע עמם לשם‪ ,‬ויברך אותם‬ ‫שיסיר השם מהם כל חולי וכל‬ ‫מדווה‪.‬‬ ‫נעתר הרב להפצרת בעלי הבתים ונסע לעירם‪ .‬כשבא לשם‬ ‫יצאו לקראתו כל בני העיר בתופים ובמחולות‪ ,‬אנשים נשים‬ ‫וטף‪ ,‬כולם לבושים בגדי שבת ולפידי אש בידיהם וחכמי העיר‬ ‫עם הרב בראשם‪ .‬כשראה הצדיק את כל התכונה הזאת‪ ,‬אמר‬ ‫למקורביו‪:‬‬ ‫כמה גדולה רוח קודשו של "היהודי" הקדוש מפשיסחא‬ ‫זצ"ל!‬ ‫זכורני בעת ש"היהודי" היה פעם בוולשצובה‪ ,‬ואני הייתי אז‬ ‫ילד קטן‪ ,‬וכל בני העיר יצאו לקראתו בכבוד גדול‪ ,‬ואבי רבי‬ ‫הרשלה ע"ה שהיה ראש הקהילה ומנכבדי העיר‪ ,‬נסע יחד‬ ‫עם "היהודי" במרכבה‪ ,‬ולקח אותי אבי על ברכיו‪ ,‬וכשראני‬ ‫"היהודי" צבט אותי בלחיי‪ ,‬ואמר לי בזה הלשון‪" :‬נו‪ ,‬נו! לך‬ ‫יהיה כבוד גדול יותר כאן"‪ .‬וכעת שראיתי את כלי הזמר עם‬ ‫לפידי האש‪ ,‬נזכרתי במעשה זה‪.‬‬ ‫למחרתו נתן הצדיק צו‪ ,‬שכל בני העיר ילכו יחד עמו להקיף‬ ‫את בית החיים‪ .‬לאחר ההקפה‪ ,‬פתח הצדיק ואמר‪:‬‬ ‫באהרן הכהן כתוב‪" :‬ויעמוד בין המתים ובין החיים ותיעצר‬ ‫המגפה"‪.‬‬ ‫שורת הדין נותנת‪ ,‬שיהיו רק חיים ולא מתים‪ ,‬כי מה תועלת יש‬ ‫להשם יתברך מן המתים? ואף אם צדיקים הם ויושבים בגן עדן‪,‬‬ ‫מה יתרון יש לו לבורא יתברך מזה שהם יושבים ו"מחממים את‬ ‫גביהם" בגן עדן?‬ ‫אבל בני אדם חיים וקיימים הרי מודים ומתפללים‪ ,‬משבחים‬ ‫ומברכים‪ ,‬וגם שותים "לחיים"‪ ,‬ורש"י בפרשת שפטים (דברים‬ ‫יח‪ ,‬ג) במתנות כהונה של "הזרוע והלחיים והקיבה"‪ ,‬כתב‪:‬‬ ‫"לחיים – תחת תפילה‪ ,‬שנאמר ויעמוד פינחס ויפלל"‪.‬‬ ‫וזהו שאמר הכתוב‪" :‬ויעמד – ואין עמידה אלא תפלה –‬ ‫בין המתים ובין החיים"‪ ,‬שהתפלל לקדוש ברוך הוא בטענה‬ ‫זו‪ ,‬שיראה את החלוק שבין המתים ובין החיים‪ ,‬ובכוח טענה‬ ‫זו פעל את פעולתו "והמגפה נעצרה" (במדבר יז‪ ,‬טו)‪ .‬לכן –‬ ‫סיים הצדיק – גם אתם הביאו נא מהר יין שרף (אלכוהול) לכאן‬ ‫ונשתה לחיים‪.‬‬ ‫והביאו תכף יי"ש ומיני מתיקה‪ ,‬ושתו "לחיים" אצל בית‬ ‫החיים‪ ,‬וברכו זה את זה בקול רעש גדול "לחיים‪ ,‬לחיים!"‬ ‫ותבקע הארץ לקולם‪ .‬והלכו לביתם בששון ושמחה רבה‪.‬‬ ‫ומאותו יום והלאה נעצרה המגפה‪ ,‬ולא נשמע עוד קול צווחה‬ ‫בעיר וולשצובה‪.‬‬ ‫כשבא לשם יצאו‬ ‫לקראתו כל בני‬ ‫העיר בתופים‬ ‫ובמחולות‪ ,‬אנשים‬ ‫נשים וטף‪ ,‬כולם‬ ‫לבושים בגדי‬ ‫שבת ולפידי אש‬ ‫בידיהם וחכמי‬ ‫העיר עם הרב‬ ‫בראשם‬ 17 | 19.06.14 | ‫בסיון תשע"ד‬ ‫ כ"א‬19$6$14 ‫האור‬ cbyfskt 21 cbdfyb 5774 [fcblehb fv,fdb lf lflut,f vrdlht,cf lf wjw[kt,c ijhbc ths lhjc mfkfm djkiwjdfib ifdb zbhb b.j ufdhwtkt,ekb lf hfvltybvt cf[kbc gfnhjyb mfkfm hfljvcrblfy @ sbathts ikjvjc# fdnjhsfy^ ovbylf hf, ikjvj hf,byjdbxsfy uftvupfdhf^ hfsf ts[jdfs vbcsdbc^ hjv hflufy bc vbcb vij,kbehb mfkfmb b.j^ ofvj/.jkjlf vfs bm lf lftkjwf bcbyb^ hjv qv-sc .jdtkudfhb ifdb zbhb lf cytekt,f ftwbkt,byf vfssdbc& hf,b lfsfy[vlf cf[kt,bc gfnhjyt,bc s[jdyfc lf vfssfy thsfl uftvupfdhf vfs mfkfmib& bm hjv vbdblf^ vstkb mfkfmbc vrdblhyb^ rfwt,b^ mfkt,b lf ,fdidt,b cfif,fsj nfycfwvtkib ufvjo.j,bkyb^ [tkib fyst,ekb xbhfqlyt,bs lfalfat,bsf lf wtrdbs ufvjdblyty vbc itcf[dtlhfl& vfssfy thsfl bmdyty mfkfmbc [f[vt,bw sfdbfys hf,bysfy thsfl& hjltcfw wflbrvf vstkb tc cfyf[fj,f lfbyf[f^ sfdbc f[kj,kt,c es[hf% @hfvltyfl lblbf ytnfh[ctyt,ekb ovbylf atibc[tkb @t,hftkbc# ovbylf cekb! Vf[cjdc^ hjv bv lhjc^ hjltcfw @t,hftkb# ths lhjc djkiwjdfib b.j^ vt vfiby gfnfhf ,fdidb db.fdb lf vstkb mfkfmbc vrdblhyb lblb gfnbdbs ufvjdblyty vbc itcf[dtlhfl& vfvfxtvb rb^ hf,b /thifkt^ hjvtkbw t,hftkb cfpjufljt,bc sfdrfwb lf mfkfmbc ofhxbyt,eksfufyb b.j^ @t,hftksfy# thsfl vupfdhj,lf tnkbs& vfy vtw ofvb.dfyf^ ve[kt,pt dt]tmb& hjltcfw @t,hftkvf# lfvbyf[f^ kj.fpt vbxmvbnf lf fct vbs[hf% @ye^ ye! Ity eahj lblb gfnbdb utmyt,f fmtlfy#& f[kf^ hjltcfw tc lfalfat,b lf fyst,ekb xbhfqlyt,b lfdbyf[t^ vfibyltkb fv,fdb ufvf[ctylf& Vtjht lqtc wflbrvf ,h'fyt,f ufcwf^ hjv vstkb mfkfmbc vrdblhyb vfcsfy thsfl ofcekb. dyty lf cfcfakfjcsdbc oht itvjthn.fs& ohbc itvjhn.vbc itvltu wflbrvf lfbo.j lf smdf% f/fhjy /fmjtypt othbf% @lf lfluf vrdlht,cf lf wjw[kt,c ijhbc lf ito.lf ifdb zbhb#& otcbc vb[tldbs^ v[jkjl wjw[kt,b eylf b.dyty lf fhf vrdlht,b^ hflufy hf cfhut,tkb fmdc rehs[tek eafkc vrdlht,bcufy` seylfw bcbyb wflbrt,b b.dyty lf cfvjs[tib bv.jat,jlyty^ hf egbhfntcj,fc f'ktdty bcbyb rehs[tek eafkc bvbs^ hjv cfvjs[tib c[tlfy lf @pehuc bs,j,ty#` vfuhfv wjw[fkb flfvbfyt,b vflkj,fc cobhfdty eafkc^ kjwekj,ty^ mt,f-lblt,fc fc[fvty vfc lf kjwfdty^ @kt[fbvcfw# cdfvty& hfib (hf,b ikjvj ,ty bw[frb) itafnbvbc afhfifib (ltdfhbv 18^ 3)^ cflfw @v[fhb^ v.dhbvfkb lf rezb# mjtybcfsdbc vbhsvtek 'qdtyc ofhvjflutyc^ othc% @kjwdbc yfwdkfl @kt[fbv# hjv bsmdf^ lf ofvjluf aby[fcb lf bkjwf#& yfothb uekbc[vj,c% @lf ofvjluf ofvjlujvf [jv kjwdff – vrdlht,cf lf wjw[kt,c ijhbc#^ hjv kjwdbsf lf dtlht,bs vbvfhsf rehs[tek eafkc fv ghtntypbbs^ hjv lfbyf[jc vfy vrdlht,cf lf wjw[kt,c ijhbc lf.jaf^ lf fv ghtntypbbc 'fkbs vbfqobf bvfc^ hjv @ifdb zbhb ito. lf# (,tvbl,fh 17^ 15)& fvbnjv – lffchekf wflbrvf smdtyw cfcohfajl vjbnfyts fm qdbyj^ hjv itdcdfs @kt[fbv#& vfibydt vjbnfytc qdbyj lf nr,bktekb lf itcdtc kt[fbvb# cfcfakfjcsfy lf lfkjwtc thsvfytsb [vfvfqkf @kt[fbv^ kt[fbv!# lf ufbgj vbof vfs [vfpt lf lf,heylyty sfdbfys cf[kt,ib lblb v[bfhekt,bsf lf cb[fhekbs& bv lqblfy vj.jkt,ekb^ ito.lf ifdb zbhb lf mfkfm djkiwjdfib fqfh vjecvtybfs .dbhbkbc [vf& (hf,b ikjvj bjcta pfdbybc [fcblehb fv,t,blfy) 21 cbdfyb 5774 19$6$14 cfbynthtcjf bc afmnb^ hjv vtlbwbybc wyj,bkb ghjatcjhbc lf cfpjuflj vjqdfobc bjct, mehxbidbkbc uflvjwtvbs^ erdt obyf cfereybc 30-bfy okt,ib mfhsekb tsyjvecbrjkjubbc vfvfvsfdfhb^ ghjatcjhb uhbujk x[brdf't lflbjlf cfmfhsdtkjc cbyfujut,ib lf yjnt,pt bothlf cfmfhsdtkjc t,hftksf kjwdt,c lf ufkj,t,c& yfobkb fv xfyfotht,bcf ufibahekbf fv cnhbmjyt,bc fdnjhbc vbth& 90-bfy okt,ib bchftkib xtvb fvjcdkbc itvltu ,fhbkfybc eybdthcbntnbc vecbrjkjubbc ljmnjhfynehfib itdtlb lf dcofdkj,lb hjujhw rjvgjpbnjhb ghja& /fblecsfy^ lf hjujhw vecbrjkjub f& bltkcjybc vtvrdblht^ ghja& fdbuljh /thwjubc vjofat^ ghja& tldby cfhecbcsfy^ hjvtksfyfw f[fkb ghjatcbf tsyjvecbrjkjubf itdbcofdkt& 2003 otkc ljmnjhbc ojlt,f vjvtybzf^ hbsfw vjhfkehb eakt,f vjvtwf lf dfklt,ekt,fw lfvtrbchf^ hjv cfmfhsdtkjc t,hftksf kjwdt,bc lf ibht,bc fysjkjubf itvtmvyf& ghja& x[brdf'bc vbth xfothbkb yjnt,bc yfobkb ufvjdbrdkbt lf ufdibaht rbltw^ hfsf vjvfdfkb fysjkjubbc njvtekib itdbltc& tc xtvb xfyfabmhb ufdepbfht bv;fvbyltk cfmfhsdtkjc t,hftksf hf,c [f[fv htaftk tkfidbkc^ hjvtkvfw fvbc itcf[t, v.bcdt ufev[bkf cfmfhsdtkjc t,hftksf vcjakbj rjyuhtcbc gbhdtk ghtpbltyc ,-y vbibrj vbhbkfidbkc^ hjvtkvfw tc bltf 2005 otkc .fpf[tsib t,hftksf vcjakbj rjyuhtct,bc .hbkj,fpt ofhflubyf hjujhw ths-thsb ofv.dfyb ghjtmnb ctvrfc cfmvbfyj,fib& Vbe[tlfdfl bvbcf^ hjv fysjkjubbc itvjmvtlt,bs ]ueaib xf,vekyb fhbfy xdtyb stvbc vjobyfdt byntkbutywbbc ofhvjvflutykt,b% ghja& bw[fr lfdblb^ ghja& ikjvj bfytwb-xfxfyfidbkb^ ghja& lfdbl ,ffpjdb^ rjvgjpbnjhb bjcta ,fhlfyfidbkb^ l-hb uthijy ,ty-jhtyb lf vhfdfkb c[df^ vfuhfv afmnbehfl fv ]ueabc otdhfl .jayf ite'kbf yt,bcvbth cfmfhsdtkjc t,hftkc^ hjvtkcfw ite'kbf hfbvt itvfnjc fv lbl lf cfidbkbidbkj cfmvtc& xdtyb itvjmvtlt,bsb ]ueab lbl vflkj,fc e[lbc vfs^ dbyw okt,bc ufyvfdkj,fib lfudt[vfhf lf vjvfdfkibw lfudt[vfht,f& ufycfresht,ekb vflkj,f vbylf vjdf[ctyj ufvjxtybk [fpfyc^ btheifkfbvbc t,hfekb vecbrbc bycnbnen @htyfyjsbc# lbhtmnjhc ,-y .tphf ,fhytfc& hf smvf xdtyb stvbc bv hf,byt,c^ [f[vt,cf lf [fpyt,c^ hjvkt,vfw efyufhjl xfudbothtc lf vjudfojltc xdtyb [fpfyesbc eybrfkehb ybveit,b& fysjkjubf^ hjvtkbw vpfllt,f^ itlut,f 6 njvbcufy% 1-kb lf vt-2 njvb if,fst,b^ vt-3 lf vt-4 njvb [fubv (lqtcfcofekt,b)^ vt-5 lf vt-6 njvb bfvbv yjhfbv (cfibifhb lqtt,b)& 1-tk njvib - rf,fkfs if,fs (if,fsbc vbqt,f) itdf cfmfhsdtkjc t,hftksf vjrkt bcnjhbf^ j]f[b lf cf[kb^ cbyfujut,b^ hovtyf lf nhflbwbf^ htkbubehb ufyfskt,f^ cfmfhsdtkjc t,hftksf [fpfyesbc bcnjhbf& Vt-2 yfobkb cfmfhsdtkjc t,hftksf [fpfyesbc 60 cfertstcj cfyjnj vfufkbsb^ 1935 okblfy lqtvlt^ .dtkf yjnbc fyjnfwbbs^ ufykfut,ekb cbleh @stabkfl /f[jltibc# vb[tldbs& .dtkf [fpyt,bcf lf byajhvfynt,bc vjrkt ,bjuhfabf ajnj-cehfst,bs& Vt-3 yfobkb 2 lbubnfkehb lbcrb cfmfhsdtkjc t,hftksf 4 sfj,bc [fpyt,bc xfyfotht,bs& Vt-4 yfobkb cfmfhsdtkjc cbyfujut,bc lf c[df athflb bkecnhfwbt,b& Vt-5 yfobkb vfrfvt,b kjwdt,bc vecbrfkehb rbkjrfdt,b& tc fvjwfyf ufycfresht,bs vybidytkjdfybf f[kf^ vfyfv vstkb tc vlblfhb bcnjhbf^ hjvtkbw xdtyb stvbc vtvrdblhtj,bcf lf bltynj,bc ufye.htk yfobkc ofhvjflutyc^ ofhcekc fh xf,fht,bf& fv cnfnbbc fdnjhb tsyjvecbrjkjub^ vecbrbc ljmnjhb lf rjvgjpbnjhb^ 2000 okbc bchftkbc ghtvbth vbybcnhbc ghbpbc kfehtfnb hte,ty rf;bkjnbf& cbyfskt 18 Cfpfa[ekj lfcdtyt,f vrdlfh pqdfpt cfcnevhj @lfybtk# sfhbqt,b% 13-17&7&14 o.dbkbc jsf[ib thsb flfvbfybc afcb 1770 itrtkb + yf[tdfhb gfycbjyb Cfcnevhj @vthblbfyb# sfhbqt,b% 10-14&8&14 o.dbkbc jsf[ib thsb flfvbfybc afcb% 1730 itrtkb + rjvajhnekb fdnj,ecb cfcnevhj @lfybtkb@ + sfhbqt,b% 10-14&8&2014 o.dbkbc jsf[ib thsb flfvbfybc afcb 1770 itrtkb + rjvajhnekb fdnj,ecb cfcnevhj @rhfey gkfpf@ sfhbqt,b% 10-14&8&2014 o.dbkbc jsf[ib thsb flfvbfybc afcb 1800 itrtkb yf[tdfhb gfycbjyb + rjvajhnekb fdnj,ecb nehbcnekb vjupfehj,f Cfmfhsdtkjib 8 lqt lf 7 qfvt^ Chekb gfycbjybs evfqktc ljytpt 2014 okbc 17-24 fudbcnj^ afcb $ 1450 bxmfhts^ flubkt,b itpqelekbf! byajhvfwbbcsdbc lfudbrfdibhlbs% pbyf 052-5950291 08-9250291 052-2682590 Hf,b frbdfc m& 1 kjlb [jkjy-,fs-bfvib vcehdtkt,c itub'kbfs xftothjs m-y cfblfcsfy ntk% 054-2491116 19 cbyfskt 21 cbdfyb 5774 19$6$14 l-hb hte,ty rf;bkjnb udf[cjdltc lf fh lfdbdbo.js t,hfekb ufkesbc vcjakbjc c[dflfc[df mdt. yt,ib efvhfdb sfdbct,ehb vecbrfkeh-htkbubehb lbfktmnb yecf[b itbmvyf& vt-6 vt-7 cfereytt,ib vcjakbjc t,hftkj,f lf vbcb nhflbwbf ctafhflek (,th'yekb lf fhf,ek-tcgfyehb reknehbc ufdktybs) lf firtyfpeh (tdhjgekuthvfyek) vbvfhsekt,fl lfb.j& Cfmfhsdtkjc t,hftksf nhflbwbfw jhfl b.jaf% 'dtkb fqvjcfdkehb f[fkwb[t^ cehfvb^ s,bkbcb – fqvjwtyt,ekb ,f,bkjyeh^ sehmek lf btheifkveh nhflbwbt,pt^ lf vjudbfyt,bs^ lfcfdktsbc w[bydfkb^ mesfbcb^ rekfibbtheifkveh lf firtyfpeh nhflbwbt,pt& Fvbc vbptpfl itb'kt,f bc afmnb lfdfcf[tkjs^ hjv Xdtyb hf,t,b lf [fpyt,b cfmfhsdtkjc ufhts cofdkj,lyty btheifkfbvbc^ cnfv,jkbc^ hjcnjdbc^ vjcrjdbc^ vbycrbc^ rbtdbc^ kbndbc lf vcjakbjc vhfdfkb mfkfmt,bc btibdt,ib lf cfmfhsdtkjib lf,heyt,bcfc vfs sfy xfvj/ mjylfs efqhtcfl vhfdfkathjdfyb vcjakbj [fpfyesbc ybveit,b^ hfw ecfpqdhjl fvlblht,lf cfmfhsdtkjc t,hftksf [fpfyesbc cfufy'ehc& Xdtylf cfvoe[fhjl^ fctekb okt,bs vjuhjdbkb^ xdtyb vfvf-gfgfsf ufy'b v[jkjl lf v[jkjl [fk[bc vt[cbtht,bc ptgbh nhflbwbfib fhct,j,c* ,tdhb vfsufyb feyfpqfeht,kfl fhbc lfrfhuekb lf rbltd ,tdhb brfhut,f lf ,jkjc cfvelfvjl lfbrfhut,f se fh bmyt,f yjnt,bcf lf sfyfvtlhjdt ntmybrbc cfiefkt,bs lfabmcbht,ekb& tc ghj,ktvf cfmfhsdtkjc t,hftkt,bc 'bhbsflb ghj,ktvff& xdtyb sfj,bc dfkb lf qbhct,ff uflffhxbyjc^ lffabmcbhjc lf xdtyc vjvfdfk sfj,t,c uflfcwtc xdtyc obyfgfhsf vecbrfkehcekbthb vtvrdblhtj,f& vcjakbj t,hftksf vhfdfkb stvbc vecbrfkehb nhflbwbf lfabmcbht,ekbf tywbrkjgtlbt,ib lf fysjkjubt,ib& vfufkbsbcsdbc^ [fpfybc^ vrdktdfhbcf lf rjvgjpbnjhbc^ @/fdf yfubkfc# fdnjhbc f,hf/fv wdb bltkcjybc o.fkj,bs lqtclqtj,bs xdty udfmdc @jwfh ytubyjs bchftk# (bchftkbc ybueyt,bc cfey]t)^ hjvtkbw jwb okbc ufyvfdkj,fib (1914-1934) botht,jlf lf itbwfdc 10 njvc^ hjvkt,ibw yjnt,ptf uflfnfybkb vcjakbj t,hftksf sbsmvbc .dtkf stvbc ybueyt,b& lqtvlt ufvjbwtvf bltkcjybc ihjvt,pt lfae'yt,ekb sbsmvbc .dtkf t,hfekb stvbc [fpfyesbc cfyjnj rht,ekt,b lf fysjkjubt,b& cfmfhsdtkjc t,hftksf evtntcb ybueyt,b bctdt^ hjujhw bv okt,ib cf,zjsf [tkbceakt,bc mdti v.jab cf,zjsf rfdibhbc c[df t,hfekb stvt,bcf^ fh itlbc #bchftkbc ybueyt,bc cfey]tib#& okt,bc ufyvfdkj,fib fhfdbc feqbf cfresfh sfdpt fvbc ufrtst,f^ bmyt, bvbnjv^ hjv vt-20 cfereybc 70-bfy okt,fvlt cfmfhsdtkjc t,hftksf stvc fh /.fdlf cfresfhb fhw ghjatcbjyfkb vrdktdfhb tsyjvecbrjkjub lf fhw rjvgjpbnjhb& V[jkjl wbahek lfabmcbht,fc ite'kbf uflffhxbyjc tc lblt,ekb vtvrdblhtj,f^ hjvtkbw^ hjujhw xfyc thsflthsbf t,hfek cfv.fhjib^ hjvtkbw fct sdfkyfskbd fthsbfyt,c fqvjcfdktscf lf lfcfdktsc 21 cbdfyb 5774 19$6$14 cbyfskt 20 Hf fhbc v[tldtkj,bs lfpbfyt,f Hf,b htaftk xbrdfidbkb^ hf,b ovbylf mfkfm btheifkfbvib @ufdbut^ hjv fhct,j,c tuhtsojlt,ekb v[tldtkj,bs lfpbfyt,f lf vbyljlf vtrbs[f^ fhct,j,c se fhf hfbvt^ hbcb lfyf[dfw frh'fkekbf^ hflufy v[tldtkj,bs fpbfyt,c lf bv cfrbs[ib^ hfw v[tldtkj,bs vtpj,kt,c fpbfyt,c^ hfib eylf ufdahs[bklt& dbwb^ hjv tc @iek[fy fhe[bc# @[jity vbiafnbvbc# yfobkibf^ vfuhfv fh dbwb cfl& Vfhskfw fhct,j,c tuhtsojlt,ekb v[tldtkj,bs lfpbfyt,f lf tc cfrbs[b @iek[fy fhe[ib# @[jity vbiafnbvbc# yfobkib 154-159 ybiyt,ibf ufy[bkekb lf rbltd lfvfnt,bs flubkt,ib& dtwlt,bs fm sfdb vjde.fhj fv cfrbs[sfy lfrfdibht,ek 'bhbsfl t,hfek rfyjyvlt,kj,t,c& Xdtyvf ytnfh[ctyt,ekvf ,h'tyt,vf smdtc @v[tldtkj,bs lfpbfyt,fc lfpbfyt,f tojlt,f# lf flfvbfyc frh'fkekb fmdc sfdbcb vtuj,hbc ,bybc ibuybs it[tldf^ hfsf lfbyf[jc se hf [lt,f bm& vbc vbth lfyf[dbs pbfyb vjclbc vtpj,tkc^ hflufy fh ite'kbf sfdbcb mjyt,bc sfdbcb cehdbkbcfvt,h ufvj.tyt,f^ hflufy e.eht,ty vfc& F) bv itvs[dtdfibw^ hjltcfw cf[kbc gfnhjyvf bvbc yt,fhsdf vbcwf vfc^ hjv vbcb cf[kbc ibuybs itb[tljc lf afy]fhfw rb uffqj^ hjv vtuj,hbc cf[kbcrty uf[tldf itc'kjc^ (lfpbfyt,ekb) cf[kbc gfnhjyc ite'kbf uflfbabmhjc lf efhb ufyfw[fljc fv sfy[vj,fpt vfibyfw rb^ serb afy] fhf lfvpbfyt,tkvf vbcb (lfpbfyt,ekbc) sfy[vj,bs vbcb cf[kbcrty feityf sfdbc ,byfc& hflufy lfpbfyt,ekc ite'kbf ufyfw[fljc^ hjv itcf'kjf tc lfpbfyt,f yt,fhsdbc vbwtvbc lhjc ftnfyf^ vfuhfv lqtc fqfh ite'kbf& xdtyvf ,h'tyt,vf vtuj,hbc ,byfib it[tldf bcht,bc chjkfc itflfhtc& ,) bv itvs[dtdfib^ se lfvpbfyt,tkvf afy]fhf lfpbfyt,ekbc yt,fhsdbs uffqj lf rbybfyb vbcwf^ hjv gfnbt,c bv lfpbfyt,fc^ hfw vfc vjtotdf^ lfpbfyt,ekc fv rbybfybc erfy ofqt,f fqfh ite'kbf& u) lfvpbfyt,tkvf lfpbfyt,ekbcufy afy]hbc ufqt,bc eakt,f vbbqj vfyfv^ cfyfv lfpbfyt,ekc afy]fhf tmyt,jlf^ hjvtkbw lfvpbfyt,kbc afy]hbc v[fhtc bmyt,jlf vbvfhsekb^ tc cfrvfhbcbf bvbcfsdbc^ hjv lfpbfyt,ekvf v[tldtkj,bs lfpbfyt,f fgfnbjc gbhbs yfsmdfvbs lf cfzbhj fqfh bmyt,f ufwdkbsb rbybfyb^ hfw obyf gfhfuhfaib lfdothts^ hfsf dth it'kjc uflfabmht,f& l) hf,b vjit bchfkbivf 154 ybifyib lfothf^ hjv vfibyfw rb^ hjwf flfvbfyvf sfdbcb vtuj,hbc cf[kbc vjgbhlfgbhtl afy]hbc ufqt,bc yt,fhsdf vbbqj^ vfc frh'fkekb fmdc afy] fhfib lflujvf lf vbcb vtuj,hbc cf[kbcrty .eht,f^ hflufy .eht,f sfdvlf,kj,bc vbwdbc sdfkcfphbcbs flfvbfycf lf flubkc (rehs[tek eafkc) ijhbc frh'fkdff& fvfcsfy lfvjrblt,ekt,fib ptvjfqybiyekb gbhbs yfsmdfvb gfnbt,f frh'fkdbc ufemvt,fc fh idtkbc& t) flfvbfyc eakt,f fmdc itf.jdyjc sfdbc vtuj,hbc ,byfib afy]hbc fy fbdybc fityt,f vfibyfw rb^ serb tc vtuj,fhb rfyjybs resdybk cfresfh nthbnjhbfpt frtst,ltc fvfc& vfibyfw rb^ serb vtuj,fhc (lfvpbfyt,tkc) fh ite'kbf vbcb vtpj,kbc jsf[t,bc lfyf[df& vfibyfw rb^ hjwf lfvpbfyt,tkb /gbhlt,f^ hjv xfvjfafht,c afhlt,c^ fy sfdbc afy]ht,c vfcsfy itlfht,bs eahj vjvfqkt,ek flubkpt uffrtst,c^ cfblfyfw 'ytkb bmyt,f lfpbfyt,ekbc cf[kbc lfyf[df^ ite'kbf itf.jdyjc& vfuhfv se fvityt,tkb dfklt,ekt,fc bqt,c velvbdb qj,t ufcljc fy c[dfudfhfl lfkemjc afy] fhf fy fbdfyb^ hjvtkbw vbcb vtuj,hbc cf[kbc v[fhtcff .eht,f sfdvlf,kj,bc vbwdbc sdfkcfphbcbs flfvbfycf lf flubkc (rehs[tek eafkc) ijhbc frh'fkdff& fvfcsfy lfvjrblt,ekt,fib ufwdkbsb rbybfybs fy gbhbs yfsmdfvb gfnbt,bs frh'fkdbc ufemvt,f fh idtkbc& vbvfhsekb^ vbcb vtpj,tkb dth itc'kt,c vtuj,hbc afy]hbc fy fbdybc fityt,fib [tkbc itikfc& d) lfpbfyt,ekc .jdtksdbc fh ite'kf lfvpbfyt,tkc [tkb iteifkjc vbcb cf[kbcrty vjvfhsekb afy]hbc fityt,fib& bv itvs[dtdfib^ hjwf c[df vtpj,kt,bc afy]ht,blfy lfpbfyt,ekbc cf[kc [tlfdty fy se ufhtlfy itb'kt,f vbcb lfyf[df^ ufvjlbc^ hjv bctlfw [tlfdty vbc cf[kc& fcts itvs[dtdfib lfpbfyt,ekb dth itc'kt,c [tkb iteifkjc lfvpbfyt,tkc afy]hbc fy fbdybc fityt,fib^ cfblfyfw itt'kt,f vbcb cf[kbc lfyf[df^ hflufy vfc erdt fmdc v[tltkj,bs lfpbfyt,f c[df v[hblfy& p) vf/fhbn wf/fkjyb sfdbc gfce[t,ib fyf[kt,c^ hjv cf[kt,bc fvityt,tkb rjynhfmnjhb (rf,kfyb)^ hjvtkbw cf[kt,c fityt,c lf bvbc ibib fhct,j,c^ hjv fityt,bc itltufl v[tldtkj,bs lfpbfyt,fc tmyt,f flubkb^ ite'kt,tkb bmyt,f lff.jdyjy vbc vbth cf[kt,bc fityt,f bct^ hjv ite'kt,tkb uf[ltc v[tldtkj,bs lfpbfyt,f^ hflufy mfkfmib cf[kt,bc fityt,bc cfrbs[ib mfkfmib vbqt,ekb xdtekt,bc vb[tldbs [tkv'qdfytkj,ty lf se xdtekt,hbd e,yt,cf lf cf[kt,c thsvfytssfy f[kjc fityt,ty^ rjynhfmnjhc ite'kbf fvbs b[tkv'qdfytkjc lf ,byt,bc fityt,fc dth itfxtht,ty vfibyfw rb^ se rb v[tldtkj,bs lfpbfyt,bc cfibihjt,f ofhvjbmvyt,f& hf smvf eylf eahj cojhb bmyt,f^ serb bc twlt,f v[tldtkj,bs lfpbfyt,bc itvwbht,fc lf afy]ht,c thsvfytsbcufy vjijht,bs ffityt,c& 21 cbyfskt 21 cbdfyb 5774 19$6$14 rjhf[bc kjubrf Hf,b htaftk xbrdfidbkb se .dtkf thscf lf bvfdtc dfrtst,s^ hfw vbwdt,bc itchekt,fc ofhvjflutyc^ tctyb [jv thsb vtjhbcufy fhfahbs fh ufyc[dfdlt,f^ tc b.j esfy[vjt,bc erfy fhct,ekb rjhf[bc kjubrehb fhuevtynb& tc b.j bltjkjubf ,tdhb vblhfib ufyb[bkfdc rjhf[bc yfvjmvtlfhc& ,tdh rjvtynfnjhc erdbhc^ hjujh vj[lf^ hjv bctsb zrdbfyb lf vlblfhb flfvbfyb^ hjujhbw rjhf[b b.j^ sfj,bc kbltht,sfy vjitcsfy lf f/fhjysfy lfgbhbcgbht,fib fqvjfxylf& Cfdfhfeljf^ hjv ufhrdtekb bltjkjubf fvj'hfdt,lf vfc^ hflufy 'ytkb lfcf]tht,tkbf^ hjv [tkbceakt,bc 'fkfeakt,bcf lf iehbc ufvj bc Vpfl b.j ufthbcrf .dtkfathb^ hfw uffxylf& hjltcfw flfvbfyb thsuekt,bcsdbc b,h'dbc^ vfuhfv bcbw fmdc ufwyj,btht,ekb^ hjv itb'kt,f ofhvfnt,fc dth vbfqobjc^ fvbcfsdbc vfc kjubrehb vbptpb eylf /mjyltc& pecnfl bctdt^ hjujhw fv,j,ty^ hjv yt,bcvbth cbwhetib vwbht cbvfhskt bvfkt,f^ hjvtkptw tc cbwhetf fut,ekb& Fvfjl fh vjlbc rjhf[bc afhfif vpdthfdsf afhfibc itvltu& [fcblesbc vj'qdht,fib f[cybkbf^ hjv vpdthfdsf wbkbcofvt,bc erfy cekbthb^ bltekjubehb vbptpb fhct,j,lf& vfs^ .jdtkudfh vfnthbfkeh mvtlt,t,c vjo.dtnbks lf rehs[tek eafkpt lf.hlyj,bks^ elf,yjib w[jdht,bc ufuh'tkt,f cehlfs^ Vpdthfdt,bw [jv zrdbfyt,b b.dyty^ hjujhw tc itvltu afcerib othbf% @.dtkfyb rfwt,b^ bchftkbc vsfdht,b b.dyty bcbyb#& vfs cehlfs^ hjv bchftkbc idbkt,c elf,yjib w[jdht,f uftuh'tkt,byfs bct^ hjv cffhct,j o.fhjcsdbc veifj,f fh lfczbhdt,jlfs lf gbhlfgbh vbtqjs bc wbehb vfyfybc cfiefkt,bs bmyt,jlf tc^ vo.thbc cfiefkt,s^ qhe,kt,bcf se zbc cfiefkt,bs& Vfuhfv bcbyb lfbcf]yty& hfnjv` bvbnjv^ hjv eafkc cehlf fm^ fvmdt.yfl vfnthbfkehb mvtlt,t,bs vjudtvpflt,byf vbcsdbc rehs[tekb ,byf& elf,yjc gthbjlb v[jkjl itxdtdbcf lf uf'kbtht,bc gthbjlb b.j^ hfsf ztivfhbnb cehdbkbcfsdbc vbtqobfs^ hfw fm^ lf,kf bchftkbc vbofpt mdt.ybc vfnthbfkehb lfg.hj,bs lf vbcb f.dfdt,bs it[bybc lfcflueht,fc ofhvjflutylf lf ovblf/.jalf hjujhw bchftkbc vbofc^ fctdt vfcpt vw[jdht,s& Pecnfl tc b.j rjhf[bc fhuevtynb& hjltcfw vpdthfdt,b lfbcf]yty^ rjhf[vf lffcrdyf^ hjv qv-sbc cehdbkb b.j t,hftkb fh ufyluvjlf fvmdt.ybeh cfmvtt,c lf vfsb cfiefkt,bs tvjmvtlf fv vfnthbfkeh cfv.fhjib it[bybc ufvjv;qfdyt,bcsdbc& se fctf^ fw[flt,lf rjhf[b^ fhfdbsfhb ufyc[dfdt,f fh fhct,j,c ovbylf vjitcf lf f/fhjyc lf lfyfhxty stvc ijhbc& se @mvtlt,ff vsfdfhb# fhfdbsfhb vybidytkj,f fhf fmdc vbc vjvmvtlc^ lf @vstkb stvb [jv .dtkfyb ovbylfyyb fhbfy lf eafkbf vfs ijhbc* hfnjv f.tyt,s smdtyc sfdc eakbc rht,ekpt vfqkf` se .dtkf thscf lf bvfdtc dfrtst,s^ - hfw vbwdt,bc itchekt,ff^ thsb vtjhbcufy [jv fhfahbs fh ufyc[dfdlt,f^ tc b.j esfy[vjt,bc erfy fhct,ekb rjhf[bc kjubrehb fhuevtynb& tc b.j bltjkjubf lf fhf 'fkfeakt,bc cehdbkb lf iehb& Vjit hf,tyec gfce[b b.j @lbkf lf udfvwyj,c eafkb dby fhbc vbcb#& hf fhbc tc @lbkf#` hjujh f[cyf vjit hf,tyev rjhf[bc ghtntypbf& lbkbs fhbc cbyfskt^ qfvbs .dtkfathb lf,ytkt,ekbf lf fct se bct^ .dtkfathb thsyfbhfl ufvjb. eht,f& vfuhfv lbkbs^ cbyfsktib^ [tlfdty .dtkfahbc ibyfufy cbvfhsktc& Hjltcfw hfbvt mvtlt,f ovbylf lf evfyrj ufyphf[dbsff cfdct^ hjltcfw hfbvt mvtlt,f lfabmht,ekfl lf ufyphf[dbs [lt,f^ vfiby bc vbwdbc chek.jafvlt lf qv-sbc cehdbkbc fqchekt,fvlt fqotdc^ hjv dbw[jdhjs vfnthbfkehb mvtlt,bc cfv.fhjib lf lfdfcfluehjs vfcib it[byf& fvbnjv itmvyf rehs[tekvf eafkvf tc mdt.ybtht,f^ hfsf ufdertsjs vfc^ rehs[tekc^ ,byf lf,kf cbyfskbc – it[bybc lfcflueht,bs vfnthbfkeh cfv.fhjib^ hjvtkbw cbyfsktc afhfdc& Fvbnjv^ yfstkbf^ hjv vjit hf,tye lf f/fhjyb c[df flfvbfyt,sfy itlfht,bs hxtekyb fhbfy& hflufy vjitc abmht,b lf ufyphf[dt,b chekbfl cgtnfrbf lf hjv bc qbhcbf bvbcf^ hjv sfdbc [fk[c ofhe'qdtc^ f/fhjyb rb qbhcbf lblb mj/tyb hjv b.jc& fhf bvbnjv^ hjv bcbyb ghbdbktubht,eyb fhbfy^ fhfvtl bvbnjv^ hjv ovbylf phf[dt,b fvj'hfdt,s& Vjit hf,tye wlbkj,c [tkb ffqt,byjc rjhf[c sfdbc esfy[vjt,fpt lf vbc kjubrfc vbvfhsfdc^ sfy rb e[cybc vfc bltfc^ hjvtkbw eakbc cehdbkbc erfy lufc^ hjv bchftkbc idbkt,vf vfnthbfkeh cfv.fhjib @bvjmvtljy# lf bvfc fh lft.hlyjy^ hfcfw eafkb vfssdbc frtst,c elf,yjib& vfuhfv rjhf[b sfdbcfc fh bikbc lf fhw ufut,f eylf& tc fhbc bvbc vbptpb^ hjv cf,jkjjl bc]t,f bc& b.jc yt,f eakbcf^ hjv dtqbhcjs xdtyc ijhbc vidblj,bc lfcflueht,fc lf ufdijhlts esfy[vjt,fc lf fvbc o.fkj,bs dtqbhcjs vfibf[bc vj,h'fyt,fc^ hbc itvltufw @fh bmyt,f fhw ibvibkb^ fhw jvb lf fhw iehb lf ]b,hb& lf cbrtst vjtabyt,f .dtkfathc#^ hjujhw xdtyvf vj'qdfhvf hfv,fvvf smdf vtatsf rfyjyvlt,kj,fib& fvty& b.jc yt,f eakbcf& 21 cbdfyb 5774 19$6$14 cbyfskt qhvfl lfvoe[ht,ekb wjkbc 'vt,b% fo ufhlfwdkbkb f,hf/fvbc vteqkt vfhj (vbhbfv) ,fnjybfidbkb idbkvjvfdkbs^ bw[fr lf yfstkf ,fnjybfidbkb idbkvjvfdkbs^ vtyfit lf ktf ,fnjybfidbkb idbkvjvfdkbs^ f/fhjy lf tcsth ,fnjybfidbkb^ fo ufhlfwdkbkb [fbv lf kfkb ,fnjybfidbkt,b idbkvjvfdkbs^ mdbckb vtyfit lf sfvfh ,fsfidbkb beo.t,bfy cf.dfhtkb cb'bcf lf mdbckbc [f[fv vjit vb[tkfidbkbc ufhlfwdfkt,fc lf sfyfuh'yj,fc ew[flt,ty ufycdtyt,ekbc j]f[c& 30 – ‫אזכרה‬ ‫מלכה‬ ‫אשת מאיר מיכאלשוילי‬ ‫מרים‬ ‫ע"ה‬ ‫הנולדה מן‬ ‫אליהו‬ ‫בת‬ Kt.bkeb ybivfs vfKmf ,fs tkbf/e /fyjklf vby vbhbfv tits vtbh vb[tkfidbkb vbcb ufhlfwdfkt,blfy 30 itlut,f jhif,fsc^ 25 cbdfyc^ 23&06&2014 sfdit.hf hfvktc f[fk cfakfdpt 17%00 cffspt* ct.elfs vbwdf xfnfhlt,f mfhsdtk t,hftksf 'dtk Cfkjwfdib& vbcfvfhsb% I[& [f,flb^ wtvf[ wtltrbc m& 8^ m& kelb^ ntk% 054-2252885 f,ekb 22 23 cbyfskt 21 cbdfyb 5774 19$6$14 THSB THSPT Vjrkt bynthdbe ths xdtybfysfy eafcj htrkfvf cjwbfkeh mctkib ktf [jnjdtkb filjlbc vrdblhbf& bub rjcvtnjkjub lf vfrbf;bcnbf lf [tkv'qdfytkj,c atbc,erbc udthlc @tc bvbc ybifybf^ hjv mfhsdtkb [fh#^ hjvtkbw vbcvf mfkbidbkvf uf[cyf jhb okbc oby& vbe[tlfdfl bvbcf^ hjv fv ,jkj lhjc ,tdhb fw[flt,c^ atbc,erbc fv udthlvf mfhsekb rjkjhbnb lfrfhufj^ vbc ]ueac lqtclqtj,bs 12^ 500-pt vtnb vtuj,fhb /.fdc& @xtvc mfkbidbkc eyljlf^ hjv fv udthlpt cfzvtkt,bc htwtgnt,b lf xdtyb stvbc ibyfehekb bevjhb ufvjmdt.yt,ekb.j^ vfuhfv vfy jlyfd lfrfhuf sfdbcb vbvfhsekt,f lf lfybiyekt,f# - fqbfht,c [jnjdtkb& ktf 1972 otkc^ 6 okbc fcfrib fvjdblf cfmfhsdtkjlfy& vbcb ,fdidj,bc okt,ib vij,kt,b rf[tscf lf cehfvc ijhbc vblb-vjlbjlyty& @rf[tsibw udmjylf cf[kb lf cehfvibw# - b[ctyt,c ktf& vbcvf vij,kt,vf vstkb sfdbfysb mjyt,f cfmfhsdtkjib lfnjdtc lf sbsmvbc wfhbtkt,b fvjdblyty bchftkib& [jnjdtkt,bc j]f[b filjlib lfcf[klf& @eylf bsmdfc^ hjv hfw udtujyf^ bc fh lfud[dlf& vstkb filjlb mdbif b.j& ufyfitybfyt,ekb 'dtkb mfkfmt,blfy lfecf[kt,tk elf,yjib vjdtlbs^ hfw fhw bct fldbkb hfv b.j#^ udbfv,j,c ktf^ vfuhfv bvfcfw fqybiyfdc^ hjv vbe[tlfdfl cb'ytktt,bcf^ vbc vij,kt,c fhfathb lfepjufds vbcsdbc ,fdidj,fib& ktfc lfmjhobyt,bc itvltufw fh vbenjdt,bf filjlb& cfbynthtcj bc fhbc^ hjv vbe[tlfdfl bvbcf^ hjv cfrvfjl ofhvfnt,ekb rjcvtnjkjub lf vfrbf;bcnbf^ vbcb atbc,erbc udthlpt^ gbhflptw rb^ dth yf[fds hfbvt htrkfvfc vbc cfveifjpt& @vt vofvc^ hjv cfveifj htrkfvbs rb fh eylf vjdbltc^ fhfvtl htrjvtylfwbbs# - fw[flt,c bc& se itbn.j,c^ hjv hjvtkbvt ufzbhdt,ekb j]f[b hfbvt lqtcfcofekc ptbvj,c fy [tkvjrkt j] f[bc mfkbidbkb mjhobylt,f^ lfeabmht,kfl csfdfpj,c lf[vfht,fc% @qv-svf ghjatcbf vjvwf lf vcehc bvfc lfdt[vfhj^ dbcfw itcf'kt,kj,f fhf fmdc#^ fv,j,c .jdtkudfhb cbfvf.bc ufhtit& jhb okbc oby^ mytctsbc ,jkj fhxtdyt,fvlt^ ktfc mfkbidbkvf cjwbfkeh mctk atbc,erib ]ueab uf[cyf cfsfehbs @tc bvbc ybifybf^ hjv mfhsdtkb [fh#& @vbcb fcfrbc ,fdidt,b fh fvf.j,lyty sfdbfysb mfhsekb ofhvjvfdkj,bs& ths lqtc vfy yf[f^ hjv ths-thsb vbcb vtuj,fhb sfdbc atbc,erbc udthlpt othlf^ hjv hw[dtyjlf mfhsdtk t,hftkfl .jayf& vfiby uflfo.dbnf fv udthlbc uf[cyf^ hfsf xdtyb utvj^ hjvtkbw lfedbo.fhbf .dtkf mfhsdtkb t,hftkbcsdbc! ,fs bfvib^ hjnibklbc m& =6-ib ufb[cyf mfhsekb gehbc cfw[j,b! ntktajyt,b itrdtsbcsdbc% 03-6593837 * 054-2191191 stvbc f[fkufphlt,bc vjhfkb ftvfqkt,byf#& hfvltybvt lqtib fv ]ueac fsfcj,bs vtuj,fhb itvjethslf lf 'fkbfy fmnbeh udthlfl bmwf& @pjubthsvf gjkbnbrjcvf gjntywbfkb lfbyf[f lf s[jdyf lfeo.j obyfcffhxtdyj fubnfwbf ufvjtmdt.yt,byf udthlpt& xtvvf mfkbidbkvf efhb ufyfw[flf^ hfcfw vfcpt ptojkf vj/.df#& pjubthsvf xdtyb stvbc otdhvf fv ]ueabc udthlpt lfbo.j othf lf fhfcfcbfvjdyj htfmwbfc offo.lf& @itybidyt,c f'ktdlyty lfvothkj,bs itwljvt,pt^ b.j itehfw[v.jatkb htfubht,t,b^ hfvfw xdtyb stvbc idbkt,b uffmwbf lf ito.dbntc othf& ,tdh xdtyb lhjbc htgfnhbfync bdhbsb crjkfib fh ecofdkbf lf ,eyt,hbdbf^ hjv othbc lhjc itwljvt,bw tmyt,jlf#& fv tnfgpt ktf xfthbf& @bv lqtt,ib cfthsjl fh vmjylf atbc,erb lf rjvgbenthpt ,tzldfw fh dbwjlb#^ fv,j,c qbvbkbs& vfuhfv j]f[bc otdht,bc lf[vfht,bs ktfv ghjabkb uf[cyf atbc,erpt lf vbcvf mfkbidbkvf mfhsekb udthlbc [tkv'qdfytkfl xfothf& @f[kf xdty dfv,j,s^ hjv dbcfw sfdbcb ,bpytcbc ufvjmdt.yt,f cehc xdtyc udthlpt^ ]th bvbcb mdbsfhb ofhvjflubyjc^ hjv o.fkj,bc jhufybpfwbfc fy hjvtkbvt fcjwbfwbbc itcobhf cfpjufljt,bc cfcfhut,kjl lf .jdtkudfhb uflfcf[flbc ufhtit ufvjdemdt.yt,s htrkfvfc& xdty fhfathb udbylf xdtysdbc^ jqjyl flfvbfyt,vf sfdbfysb obkbw ufbqjy bv cfpjufljt,bcsdbc^ hjvtkibw w[jdhj,ty#& ofhcekbc cfobyffqvltujl^ vbe[tlfdfl fefht,tkb vtuj,ht,bcf^ ]ueab v[jkjl stvbc cfrbs[t,pt fh fvf[dbkt,c .ehflqt,fc& vfhsfkbf [fylf[fy itb'kt,f udthlpt hfbvt mfhsekb rth'bc htwtgnc fy bcts ibyfehek bevjhc offo.lts^ hfw v[jkjl cfmfhsdtkjc t,hftkt,bcsdbc fhbc ufcfut,b& .jdtkb if,fsbc itvjvfdfkc ktf [jnjdtkb sfdbc ]ueabc otdht,sfy thsfl cfyskbc fyst,bc lhjt,c fmdt.yt,c& @qv-svf bcehdf^ hjv tc ]ueab xtvc [tkib .jabkb.j& vt dwlbkj, hfw itb'kt,f vtnb cbyfskt lf cb.dfhekb ofhvjdflubyj& fmfvlt fvfc dfrtst,lb lf vjvfdfkibw fvbc ufrtst,fc ufdfuh'tkt,#^ - f]fvt,c bc& tkb ]fyb Velvbdfl uf.bldfibf w[tkb sjybc gehb^ .dtkfyfbhb [fzfgehb (uehekb^ bvthekb^ fzfhekb&&&)^ [byrfkb^ ,kbyb^ cekueyb^ mfhsekb .dtkb lf f& i& b.blt,f mfhsekb n.tvfkb^ f]brf&&& kbvjyfsb lf vbythfkehb o.kt,b& cfmjhobyj cfkjyb @pbyf# ucehs ufvjfmdt.yjs lf ufvjmdt.ylts` ufptsb @cbyfskt# smdtyc ufyrfhuekt,fibf itub'kbfs ufvjfmdt.yjs rjvthwbekb ufyw[flt,t,b^ .jdtkb pjvbcf lf .jdtkb ajhvbc cfdfzhj^ vbcfkjwb lf cfvukjdbfhj ufyw[flt,t,b ufycfresht,ek [tkcf.htk afct,ib lfhtrts f[kf 054-9007740 udzbhlt,f vrthfdb dt't, ghjatcbjyfk vrthfd-vjltkbjhc cfcehdtkbf ufvjwlbkb vrthfdb& fhct,j,c obkib itvj.dfybc itcf'kt,kj,f& Hf,b frbdfc m& 1 kjlb 052-5950291 08-9250291 052-2682590