חג הפסח כשר ושמח!
יו"ט ראשון העיתון השבועי של יהדות גאורגיה בארץ ובתפוצות | יום חמישי י"ג ניסן תשע"ה | | 2.4.15גיליון 49 והיו מספרים :סיפוריהם של מאורי העדה קרמו אותיות ודפים סיפורי מופת פרקי הוד ומופת ,מידות והנהגות של רבני וחכמי גרוזיה ההיסטוריה העשירה של יהודי גאורגיה כוללת אלפי סיפורים צדיקים המיוחסים לחכמי ומאורי העדה העתיקה שירדה לגאורגיה עוד טרם החורבן הראשון .ספר חדש שיצא לאור באחרונה מנסה ללקט את סיפוריהם של אנשי המופת והגדת לבנך ,גרסת יהדות גאורגיה //עמ' 24 כלי מחזיק ברכה :ההגדה עם ביאורו של הרב חכם יעקב גגולאשוילי תפאר את שולחן החג של יהודי גאורגיה //עמ' 3 שש"פ שמיני כניסה יציאה כניסה יציאה ירושלים 18:24 19:37 18:28 19:42 תל אביב 18:40 19:39 18:45 19:44 חיפה 18:33 19:38 18:38 19:44 באר שבע 18:41 19:38 18:45 19:43 תוספת חג 08 כימי צאתך 08 להיות לו לעם גלימון חגיגי וגדל מה הקשר בין גאולת מצרים לגאולה העתידה? //הרב אברהם אג'יאשוילי החג המכונן :כיצד ממשיכים את שרשרת הדורות? //הרב אהרן אלאשוילי 10 יש תקווה 11 עושים סדר 12 נותן סימנים על הקשר בין ההגדה ובין הסכם המעצמות עם איראן //הרב יעקב גגולאשוילי כיצד יש לנהוג בפסח ,בחוה"מ ובשביעי של פסח //הרב יצחק מוזגורשוילי משמעותם הפנימית והמעשית של סימני הסדר //הרב בן-ציון אריאל מיכאלשוילי 13 הבן החמישי 14 יוצאים לטייל 18 יושבים לאכול 19 תשע"ה מאמר חינוכי מאלף שכל הורה צריך לקרוא וליישם //הרב רפאל ציקוואשוילי צרור עצות וטיפים לימי החג וחול המועד למטיילים ולנופשים //תוספת חג פסח גאורגי ללא קטניות .ארבעה מתכונים טעימים ושווים לחג //מתכון לחג יודע לשאול כיצד נראות ההכנות לחג מזווית הראיה של מי שאינו יודע לשאול? //סיפור לחג לכל קוראינו ולכל בית ישראל חג הפסח כשר ושמח! הגיליון הבא יופץ אי"ה ביום חמישי כ"ז ניסן ()16.4.15 2 האור | י"ג ניסן תשע"ה | 2.4.15 דבר העורך פרדוקס האמונה אז איפה אתם ב"סדר"? אתם בסדר? לא משנה אם אתם מארחים או מתארחים ,את השאלה הזו שמעתם בוודאי לא אחת במהלך השבוע האחרון. באמת ,איפה אתם? לא .השאלה אינה טכנית גרידא .השאלה היא מהותית ומשמעותית .בדומה לשאלה ששאל הקב"ה את אדם הראשון בגן עדן" .אייכה?" ,היכן אתה בעולם הזה? מה כבר הספקת לעשות ומה עדיין לא .השאלה היא עד כמה אתם "מונחים" בתוך הסדר שקבע בעל ההגדה לדורות? אנחנו יכולים "לעשות" את הסדר כעוד מטלה משפחתית שחייבים למלא ,ואנחנו יכולים לחוות את הסדר כחוויה מכוננת שתלווה אותנו לכל השנה כולה ,עד לחג הפסח הבא עלינו לטובה .כי ליל הסדר אינו עוד אירוע .הוא ה"אירוע" שמציין את מועד הפיכתנו לעם ,אירוע שמגיע בשיאו למעמד מתן תורה שהוא הסיבה המרכזית לצאת בני ישראל ממצרים. כן .מערכת הבחירות האחרונה חזרה והזכירה לנו שאנו "שבטים" ,בדיוק כפי שהיו שנים-עשר השבטים טרם צאתם מארץ מצרים כעם אחד. אך ליל הסדר מזכיר לנו שבין כך ובין כך כולנו בני אברהם ,יצחק ויעקב ,כולנו עם אחד .אפילו הבן הרשע יושב יחד עם שאר הבנים סביב שולחן הסדר. נכון .יש לו שאלות ולצידו יושבים אחים נוספים ואפילו אחד ש"אינו יודע לשאול" ,אבל כולנו מסובין ,כולנו חכמים וכולנו שואבים מחג הפסח – חג האמונה – את הכוחות להתקיים בעולם של תהיות ,של הסתרה ושל גבולות ומיצרים בדומה למצבם של בני ישראל במצרים. כי "בניסן נגאלו אבותינו ממצרים ובניסן עתידים להיגאל" .לא מדובר דווקא בתאריך הכרונולוגי ,אלא ברעיון – יציאת מצרים היא דבר שחייבים לזכור ולהרגיש מידי יום .עובדה שאנו עושים זאת פעמיים ביום – בקריאת שמע .וזו הסיבה ש"בכל דור ודור" ,גם בדורנו אנו" ,חייב אדם לראות את עצמו כאילו יצא ממצרים". המיצרים והגבולות שמציבה בפנינו המציאות הגשמית והטבעית של העולם ,אינם אלא מראית עין שבכוחנו לנצח על ידי האמונה שממנה ביכולתנו לשאוב מלוא חופניים בחג החירות, חג האמונה .בחג בו אוכלים "לחם עוני" אך מסבים כבני חורין ,כאחרוני ,או בעצם כראשוני העשירים. זה לא פרדוקס .זו המציאות .המציאות היא שיהודי הוא בן חורין כאשר הוא משעבד את מוחו ולבו למי שאמר והיה העולם ,כי "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה" .החירות האמיתית אינה חירות מהמצוות ,אלא להיפך ,חירות מהשעבוד ליצרים האפלים ולתאוות השפלות. בעידן של היום קל מאוד להמחיש זאת .יכול אדם לשבת על אי בודד באוקיאנוס ההודי ולנהל מסחר חובק עולם בבורסה של תל-אביב .יכול אדם לשבת במרומי מגדל אביב ולחוש אומלל כאחרון העניים באפריקה .החירות היא שעבוד והשעבוד הוא חירות. הכל תלוי בתפיסת העולם ובאמונה בבורא העולם .מי שמאמין לא מפחד ,מדוע? משום שכוחה של האמונה חזק יותר מכל כוח בעולם. בכוחה להוציא את האדם מתחושת האין ולהעצימו עד אין סוף .כי רק מי שקשור למעלה, לא נופל למטה. חג פסח כשר ושמח! מצות אקדמאיות 'איגוד הקהילות ליהדות גאורגיה' חילק בשבוע האחרון מאות מצות לסטודנטים מכל רחבי הארץ .החבילה כללה שלוש מצות עבודת יד באריזה מהודרת ,ועליה ברכת רבני האיגוד לסטודנטים המשתתפים במפגשים השבועיים במסגרת פרויקט הסטודנטים שמפעיל האיגוד .בין הערים בהן חולקו חבילות המצות אפשר למצוא את הערים :אור יהודה ,אשדוד ,באר שבע ,אשקלון ,לוד וחיפה. הרב פנחס מוזגורשוילי ,מנהל הפרויקט ,אמר כי "הסטודנטים הביעו את הערכתם על דאגתם של רבני הקהילות, ואמרו כי יניחו את המצות על קערת הסדר בפסח". אלי ג'אן העיתון השבועי של יהדות גאורגיה בארץ ובתפוצות מו"ל :איגוד הקהילות ליהדות גאורגיה (ע"ר) עורך ראשי :חיים גיל עורכת משנה :ציסנה שמיר סגן עורך :אלי ג'אן כותבים :אלי ג'אן ,מאיר מיכאלי אבי ירושלמי ,צהלה גבריאלי ,מיכל חן ,אבי שמואל ,מיכל אלאשווילי חברי הועדה הרוחנית: הרב אברהם אג'יאשוילי ,הרב רפאל ציקוואשוילי ,הרב יעקב גאגולאשוילי כתובת המערכת: בניין יוניטרייד הרצל ,1אשדוד קומה ג' משרד 612 טלפון073-7690045 : פקס08-6710206 : מנהל שיווק והפקה: שבתאי פפיאשוילי דוא"ל[email protected] : י"ג ניסן תשע"ה | | 2.4.15 נחנך בית מדרש בנצרת השבוע חנכה קהילת יהודי גאורגיה בנצרת עילית ,בית מדרש חדש לזכרו ולעילוי נשמתו של מורנו ורבנו ,רבה הנערץ של יהדות גאורגיה ,רבי חכם משה מיכאלאשוילי זצוק"ל האור ההגדה לבית יהודי גאורגיה בימים אלה חולקו בקהילות יהודי גאורגיה ההגדות החדשות לפסח עם ביאורו רחב היריעה של הרב חכם יעקב גגולאשוילי שליט"א, חבר נשיאות איגוד הרבנים ליהדות גאורגיה אבי ירושלמי אבי ירושלמי ביום שני האחרון נחנך בעיר נצרת עילית אולם בית מדרש חדש בבית הכנסת 'אור התורה' לקהילת יהודי גאורגיה בעיר .במהלך הערב חשפו הגבאים את שמו החדש של בית המדרש שייקרא מעתה 'משכן משה' על שמו של הרב הראשי ליהדות גאורגיה ,מורנו הגאון רבי חכם משה מיכאלאשוילי זצוק"ל שהלך לעולמו לפני פחות משנה .יום זה נבחר בקפידה ,שכן באותו ערב ציינו בחסידות חב"ד את יום הולדתו של האדמו"ר הרב מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש. רבים מבני הקהילה מכל רחבי הארץ שרוחשים כבוד רב למורנו רבי חכם משה זצוק"ל ,הגיעו לערב המיוחד אותו הנעימה להקה גאורגית במוזיקה מסורתית בטוב טעם .המשתתפים נהנו מסעודת מצווה בשרית שהייתה עשירה במיוחד כמיטב המסורת של בני העדה הגאורגית. במהלך הטקס ,הסירו בניו של מורנו רבי חכם משה זצוק"ל ,הרב שבתי מיכאלאשוילי יחד עם אחיו הרב אברהם שייבדלו לחיים טובים וארוכים ,את הלוט מעל השלט החדש במקום .מנחה הערב היה הרב אברהם אג'יאשוילי ,חתנו של חכם משה זצ"ל ורב הקהילה בקרית אתא .כמו כן כבדו את המעמד בנוכחותם :הרב יצחק מוזגורשוילי רב הקהילה בלוד ורבן של שכונות רמט ושרת וראש העיר נצרת עלית, אלכס גדלקין ומכובדים נוספים. מתפללי בית כנסת 'אור התורה' בראשותו של הרב יעקב אלואשוילי שמחו על הזכות שנפלה בחלקם להנציח את זכרו של הרב הראשי הנערץ ולחנוך משכן של תורה לעילוי נשמתו של רבי חכם משה שבעוד שבועות מספר יחול יום השנה לפטירתו. אחרי הסידור והמחזור המבוססים על פי מנהגי יהדות גאורגיה ,עכשיו הגיעה תורה של ההגדה לפסח .השבוע חולקה בכל בתי הכנסת של קהילות יהודי גאורגיה בישראל הגדה מפוארת אותה חיבר חבר לשכת הרבנות הראשית לישראל ,הרב חכם יעקב גגולאשוילי ,רב הקהילה הגאורגית באשדוד וחבר נשיאות איגוד הרבנים ליהדות גאורגיה. ההגדה המפוארת כוללת 317עמודים גדושים בהלכות ומנהגים ,חידושי תורה ומעשיות הקשורות לפסח .כל אלה שולבו בהגדה החדשה עליה עמל חכם יעקב במשך זמן רב. ההגדה של פסח לבית יהדות גאורגיה, פותחת בהקדמה עשירה וכוללת את נוסח בדיקת החמץ וביעורו וכמובן את סדר ההגדה הידוע והמפורסם .עמוד מיוחד הוקצה למנהגי יהדות גאורגיה בערב פסח ,שאחד ממנהגיו הוא אכילת צלי בליל פסח ,אכילת צ'אדי ושאר קטניות ,וכן פיזור כלים נאים בשולחן הסדר. לפני שיר השירים שנהוג לומר בקהילת יהודי גאורגיה ,הוסיף הרב חכם יעקב ,הקדמה ארוכה ומרתקת של שישה עמודים המהווה שער כניסה למגילה אותה חיבר שלמה המלך. ההגדה כולה מלווה בפירוש "שיח יעקב" ,אותו חיבר חכם גגולאשוילי המבאר בטוב טעם ודעת את כל חלקי ההגדה. בקהילות יהודי גאורגיה קיבלו את ההגדה בשמחה רבה ,וברכו על ספר מפואר נוסף שמצטרף לשורת הספרים של רבני גאורגיה לדורותיהם. 3 4 האור | י"ג ניסן תשע"ה | 2.4.15 100אחוז הצלחה שלושת התלמידים היחידים מבני קהילת יהודי גאורגיה בתלמוד תורה בית יוסף שבקריית מלאכי ,נמנו על עשרים המצטיינים שעלו לשלב הגמר בחידון המרשים והמסכם על הלכות חג הפסח ילדי קהילת יהודי גאורגיה ,מנהל הת"ת וראש העיר .צילום :עזריאל יצחקי אבי שמואל לפני שבועיים ,ביום חמישי, התקיים בתלמוד תורה 'בית יוסף' שבקריית מלאכי ,חידון בנושא הלכות פסח .החידון נערך בהשתתפות הורים, רבנים ,מפקחים ואנשי חינוך .גם ראש העיר אליהו זוהר השתתף בחידון וברך את התלמידים. בין עשרים העולים לגמר היו גם שלושה מבני קהילת יהודי גאורגיה בקריית מלאכי :דניאל אלאשוילי ,אוראל בר וישי ג'אן. בחידון השתתפו תלמידים מכיתות ד' עד ח' בלבד ,ומי שעמד על ידיעותיהם של התלמידים ,היו מנהל בית הספר: הרב מרדכי חאמי ומחבר הספר 'אורות ההלכה' -הספר ממנו למדו התלמידים את ההלכות – הרב שמעון כהן. מאחר ורוב התלמידים ענו בצורה מדויקת על השאלות בשני סיבובים שונים ,התקשה צוות השופטים להכריע מי מבניהם יהיה הזוכה .לאחר התייעצות ארוכה הוחלט להגריל את הפרסים בין כל המשתתפים ,כך שלא הוכרע מי מבניהם זכה במקום ראשון. יצוין כי שלושת התלמידים מבני הקהילה הגאורגית הקטנה בעיר ,דניאל (כיתה ז') אוראל (כיתה ה') וישי (כיתה ד') ,הם גם היחידים הלומדים בבית הספר, כך שאפשר לומר כי ההצלחה הגאורגית בבית הספר עומדת על 100אחוזים! קודם לחידון התקיימה גם מסיבת חומש בהשתתפות תלמידי כיתה א' אותם ליוו גם כיתות ב' וג'. ראש העיר אליהו זוהר שהגיע בתחילת הערב לברך את המשתתפים בחידון ,אמר כי "היום זה יום חג עבורכם .אתם לומדים תורה ומקיימים אותה הלכה למעשה. לא נותר לי אלא לברך אתכם ,הילדים הקטנים ,מתוך מה שכתוב בספר יהושוע: 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך ,והגית בו יומם ולילה ...כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל'". הממונה על מחלקת החינוך בעירייה, שלומי מלכה ,אמר כי בית הספר בית יוסף הוא היהלום של קריית מלאכי ,ותלמידיו הם סמל להתנהגות מופתית. בסיום אמר מנהל התלמוד תורה ל'האור' את הדברים הבאים" :במשך שלושים יום עמלו התלמידים מכיתות ד-ח' על לימוד הלכות פסח .קראנו למבצע הלימוד בשם 'מה אתה סח? הלכות פסח'" .המנהל ציין כי לכל התלמידים שהשתתפו במבצע נערכו חמישה מבחנים ,ומתוכם נבחרו עשרים תלמידים שעלו לשלב הגמר. "התלמידים קיבלו ממוצע של 90אחוז ומעלה .הידיעות שלהם הותירו רושם חזק על ציבור המשתתפים .כולם ענו בצורה מקיפה על השאלות והוכיחו שלא נשארה הלכה אחת אותה לא ידעו" ,סיפר הרב חאמי בהתלהבות והוסיף כי "המטרה הייתה שכל תלמיד יצא לחופשת פסח, עם ידע מקיף בהלכות החג". בני משפחותיהם של המצטיינים מקרב ילדי קהילת יהודי גאורגיה סיפרו כי כבר הספיקו להתייעץ עם ילדיהם הקטנים בנושא הלכות פסח .התלמידים הצעירים הפכו לרגע לרבנים קטנים שיודעים לפסוק את ההלכות. עשייה בקהילה מעשים טובים בגאורגית הדוכן שהציבו בני קהילת יהודי גאורגיה באשדוד ברחבת העירייה עורר עניין רב בקרב הבאים ליריד החברתי שקיימה העירייה .יוזמת 'יום המעשים הטובים' ,אשת העסקים שרי אריסון ,הצטרפה לתורמים מיכל חן בשבוע שעבר ציינו ברחבי ישראל את 'יום המעשים הטובים' ובעיריית אשדוד ערכו יריד חברתי מגוון. בין מגוון הדוכנים הוקם דוכן מיוחד ביוזמת 'מרכז התרבות לקהילת יוצאי גאורגיה' ובשיתוף אגודת הסטודנטים של עמותת נ.י.ה.ו.ל על-שם יצחק נניקאשוילי; פרויקט פר"ח; המשנה לראש העיר ,מר משה בוטראשוילי והגברת תמי רוזן מפורום הנשים של יהודי גאורגיה. במהלך השבוע שקדם לאותו יום, הועברו מפה לאוזן פרטים אודות היוזמה הברוכה וברשתות החברתיות פורסמו מודעות הקוראות לבני קהילת יהודי גאורגיה בפרט ,ולתושבי אשדוד בכלל, לתרום מכל הלב חפצים משומשים במצב טוב ,כאלה שאין בהם צורך וגם ,אם אפשר ,מוצרים אתניים גאורגיים .רבים מבני הקהילה פקדו את הדוכן ותרמו באהבה ספרים ,כלי בית ,צעצועים, חולצות ,נעליים ואפילו שמלות ערב ותכשיטים. הדוכן הגאורגי שהוצב ביום שלישי ברחבת העירייה ,היה בסימן שימור הסביבה ועידוד ערך הנתינה .מבין שלל הדוכנים שהוצעו לקהל הרחב ,היה הדוכן של קהילת יוצאי גאורגיה יחיד מסוגו בשל העובדה שניתן היה לקחת בו מבלי לתת תמורה כלשהי ממגוון הפריטים שהיו מוצעים על גביו. הסטודנטים והחניכים מבני קהילת יהודי גאורגיה שאיישו את הדוכן ,דאגו לרתום עוד ועוד אנשים לקחת חלק ביוזמה הברוכה .תושבים שעברו בין הדוכנים התקשו להאמין שניתן לקחת חפצים מבלי לשלם עליהם או לתת דבר מה בתמורה. הדוכן רשם הצלחה גדולה והתעניינות רבה ,אף מצד יוזמת יום מעשים טובים בכבודה ובעצמה ,המיליארדרית שרי אריסון ,שהסתובבה במקום והביעה התפעלות ואף ברכה את העושים במלאכה על יוזמתם המקורית .אריסון התרשמה עמוקות עד שתרמה בעצמה ספרים פרי עטה לדוכן הגאורגי. בשיחה עם אהרון נאור מעמותת נ.י.ה.ו.ל על-שם יצחק נניקאשוילי ,שהיה גם בין מפעילי הדוכן ,הביע נאור שביעות רצון רבה מהפעילות ואמר" :יום מעשים טובים הוא יוזמה נהדרת שצובעת את המדינה שלנו באור של תקווה וגאווה. תודות למרכז ליוצאי גאורגיה התמלאתי גאווה אישית ,קהילתית ולאומית", י"ג ניסן תשע"ה | | 2.4.15 האור חופשה מרתקת בריאות כשרה לפסח עם זינה טורס שירותי בריאות כללית מפיצים את המדריך השנתי לתרופות כשרות לפסח מיכל חן כמדי שנה לקראת חג הפסח, מפיצה מחלקת דת וכשרות של 'שירותי בריאות כללית' מדריך תרופות ובו רשימת התרופות הכשרות לפסח ללא חשש חמץ ,באישורם של הרבנים הראשיים לישראל והבדצ"ים השונים. המדריך הוא הגדול והמקיף ביותר שניתן למצוא ,והוא כולל רשימה של כ 2,000-סוגי תרופות מעודכנות לשנה הנוכחית .בנוסף ניתן למצוא במדריך הדרכה לגבי מזון תינוקות ותחליפי חלב ,תרופות הניתנות ללא מרשם רופא כגון ויטמינים ,מינרלים ומזון רפואי המותר לשימוש בפסח. מדריך התרופות יוצא לאור על ידי הרב הראשי של שירות בריאות כללית -הרב מנחם רוזנברג ,ובהכנתו השתתפו רוקחים מומחים אשר בדקו כל תרופה על שלל מרכיביה .עוד השתתפו בהכנה רבנים פוסקי הלכה. כל התרופות המופיעות בחוברת אושרו על ידי ועדה מיוחדת של ביו- כימאים ורוקחים ובפיקוח הרבנים הראשיים וכל גופי הכשרות של הבד"צים המובילים בארץ. מדריך התרופות מופץ כבר בימים אלו באלפי עותקים בכל המרפאות, בתי החולים ובתי המרקחת של הכללית ובמועצות הדתיות ,בקליניקות של רופאים ואצל רבים מרבני ישראל, במשטרת ישראל ובצה"ל. כמו כן תעמיד המחלקה לדת וכשרות של שירותי בריאות כללית לרשות לקוחות המעוניינים במידע ובירור לגבי תרופות כשרות לפסח, מוקד מידע טלפוני אשר יאוישו על- ידי מומחים בנושא. למידע נוסף ניתן לפנות למוקד שירות הלקוחות של הכללית שמספרו *2700בחיוג מכל מכשיר טלפון. לאונרדו קלאב דוד ים המלח ₪ ₪ 100 +אוטובוס 2700 תאריך12-16.4.2015 : כולל הכל תאריך12-16.4.2015 : חצי פנסיון 3620 ₪ ₪ 100 +אוטובוס קראון פלאז'ה מלון הוד תאריך19-23.7.2015 : חצי פנסיון תאריך16-20.8.2015 : חצי פנסיון 3120 ₪ ₪ 100 +אוטובוס כתבו לנו עיתון האור שלכם ובשבילכם... מערכת האור מעוניינת לפרסם את מה שיש לכם לומר, כתבו לנו על המתרחש בקהילתכם בהווה וספרו לנו על מה שאירע בעבר זו הבמה שלכם! נשמח לקבל את פניותיכם! בפקס 073-769-0045 :או בדוא“ל[email protected] : 5 2950 ₪ ₪ 100 +אוטובוס חבילות נופש לגאורגיה הראשונים בארץ המציעים טיולים מאורגנים וחבילות נופש! טיולים לאחר פסח לבורג'ומי ,סורומי ,צחלטובו פנסיון מלא ,אוטובוס צמוד טיולים במקומות מפורסמים לפי דרישה אוכל כשר מיוחדים טיול מאורגן לגאורגיה במקומות +תעודת כשרות 10שנים מוצלחות באגף השידוכים הפלגה המחברת בין אנשים המעוניינים לבנות משפחה! לכל הגילאים ,פנויים פנויות מחודש יוני מתארגנת אניה -מנו ספנות ההרשמה מיום ראשון -חמישי פנסיון מלא נפתחה! יון ,רודוס ,קפריסין כל הקודם זוכה חול המועד פסח 7.4.2015יום כיף בפארק אשדוד ים ושיט ביאכטה לא כולל ארוחה ,אוטובוס מלוד )מול הקניון( חולון ,סעידה 054-249-1116 :אשדוד ,ירמה צור054-486-7018 : מארגנת הנופש -זינה טל'08-9250291 , 052-5950291 : בכל בקשה וברור נא לפנות בפקס לזינה08-924-9318 : 6 האור | י"ג ניסן תשע"ה | 2.4.15 שש שנים חלפו בערב פסח תשס"ט הלך לעולמו איש החסד ,מר מישיקו מירלשוילי ז"ל ,האיש שהקים את קונגרס יהודי גאורגיה ועשה המון למען בני העדה בכל מקום שהם. שש שנים חלפו מפטירתו המפתיעה והחוסר עדיין קיים .רבני קהילות יהודי גאורגיה משרטטים קווים לדמותו של האיש היקר ופועלו אבי ירושלמי כסאו הריק של משה (מישיקו) מירלשוילי ז"ל בראש שולחן הסדר, מורגש בכל פסח מחדש .פטירתו בטרם עת בערב חג החירות תשס"ט (,)2009 רגע לפני עריכת הסדר עם כל בני משפחתו ונכדיו ,הותירה חלל עמוק לא רק בקרב המשפחה ,אלא בקרב בני קהילת יהודי גאורגיה כולה. מישיקו ז"ל היה ממקימי מפעלי החסד הגדולים של יהדות גאורגיה עוד טרם הפכו לארגון מסודר כמו היום" .את הכל הוא קיבל מהוריו" ,מספר הרב בן- ציון אריאל מיכאלשוילי ,מרבני קהילת יהודי גאורגיה בלוד" .אימא שלו הייתה אופה לחם לעניים בכל יום שישי ואביו היה איש חסד ,כך שזה עבר אצלו בגנים. הייתה בו מעלה מיוחדת שאם הוא היה רואה אדם עם נעליים קרועות או חליפה בלויה ,הוא היה אומר לו ללכת לקנות והוא ישלם בעבור זה". חכם אריאל מסביר כי בכוונה לא היה ר' משה מעניק כסף מראש" .כתוב בפסוק 'אשרי משכיל אל דל' שאדם צריך לדעת איך לתת צדקה לעניים ,ודוֺד משה היה מיישם את זה .הוא לא רצה שאותו אדם יבזבז את הכסף על דברים אחרים ,ולכן אמר שהוא יחזיר לו את ההוצאות לאחר הקניה .בחלק מהמקרים הוא היה הולך אתו לחייט או לרופא השיניים ומשלם מראש על הטיפול". הרב אברהם אג'יאשוילי רב קהילת יהודי גאורגי בקרית אתא ,סיפר על הכבוד הגדול שרחש מישיקו לרבנים. "הוא כיבד מאוד תלמידי חכמים והוריש את זה גם לבניו ולימד אותם להקשיב לרבני העדה .הוא סלד ממחלוקות כמו מאש ,ואני עד למספר פעמים בהם היו חילוקי דעות והוא הקפיד מאוד להפסיק אותם .העזרה שלו לכלל ידועה ,אבל גם במקרים בהם היה נגמר הכסף בתקציב, הוא היה מחפש דרך להעלות אותו בעקבות בקשות עזרה נוספות". לצד הצדקה הרבה שפיזר ר' משה מירלשוילי ,הוא היה ענוותן מאוד .ואת הפרט הזה מזכיר הרב אהרון אלאשוילי מהעיר לוד" :אין את התכונה הזו להרבה אנשים אמידים .אבל הוא זכה להיות עניו ונחבא אל הכלים .בנוסף הייתה לו אהבת ישראל מיוחדת" .חכם אהרון מרחיב על הקשר החם שהיה בין מישיקו ובין אביו הרב הראשי ליהדות גאורגיה -חכםרפאל אלאשוילי זצ"ל שנפטר מספר שנים לפני כן" .האדם הראשון שהוא זימן לארגון החסד שהקים ,היה אבי זצ"ל. הוא רחש הרבה כבוד לתורה וגם בניו ממשיכים בדרכו". מעלה נוספת שמציין הרב יצחק מוזגורשוילי -רב שכונות רמט ורמז בעיר לוד -היא הצדקה שהיה מעניק בסתר" .כמובן שחלק מהחסדים היו מתפרסמים ,אבל הוא התרחק מזה .היה לו חשוב לעזור לנזקקים אבל לא רק .כל מה שהיה קשור לקהילה הגאורגית בארץ ובעולם הוא ניסה לקדם ועשה הרבה דברים לטובתם תוך שהוא מנסה ככל שניתן להסתיר את מעשיו ,כדי שאפילו מי שקיבל ממנו לא יידע על זה". הרב רפאל ציקוואשוילי -רב קהילת יהודי גאורגיה בירושלים, מגדיר את מישיקו כ"היהודי הגאורגי האולטימטיבי" .חכם רפאל מסביר: "השילוב הזה של איש עסקים מצליח יחד עם אהבת התורה בצורה בלתי מסויגת, זה דבר לא רגיל .היית יכול לראות אותו קורא תהילים כמו אחד העם .האמונה הזו שלו וההצלחה במסחר התמזגו בצורה מושלמת .הייתה לו יראת שמיים מובנית אותה ירש מאביו ומסבו והוריש אותה לבניו ונכדיו .התכונה הבולטת היא שלו הייתה שהכסף לא שינה את האדם הטוב שהיה". הרב שבתי מיכאלאשוילי -רב קהילת יהודי גאורגיה בקרית מלאכי ,היה מביא את אביו ,חכם משה זצ"ל ,רבה הראשי והנערץ של יהדות גאורגיה, לכל כינוס של הקונגרס שהקים מישיקו מירלשוילי עבור יהודי גאורגיה" .בימים ההם נחשפתי לגודל החסדים והרחמנות הגדולה שהייתה לו" ,סיפר השבוע הרב שבתי והוסיף סיפור משלו: אברך מבני קהילת יהודי גאורגיה ללא בני משפחה בישראל ,התארס עם בחירת לבו ,אלא שהוא נתקל בבעיה -לא היה לו כסף להוצאות החתונה .הרב אברהם מיכאלשוילי מכפר חב"ד ,בנו של חכם משה ואחיו של הרב שבתי ,נטל על עצמו את ההוצאות מבלי שבאמת ידע כיצד יגייס את כל הסכום. "אחי סיפר לי על זה וביקש עצה איך לעזור לו ,אמרתי לו שייתן לי כמה ימים. לאבי היו ישיבות פעמיים שלוש בשבוע לטובת בני יהדות גאורגיה ובאחת הפעמים ניצלתי הזדמנות שמישיקו הלך רגע לחדרו ושאלתי אותו אם אפשר לגזול דקה אחת מזמנו" .ר' משה מירלשוילי הניח את ידו על כתפו של חכם שבתי ונענה בחפץ לב" .סיפרתי לו את הסיפור ומישיקו שאל מה נשאר שעדיין לא כוסה ופירטתי בפניו" .איש החסד שלף את פנקס הצ'קים ורשם סכום של 20אלף שקלים להוצאות הכנסת החתן תחת החופה בכבוד וללא מחסור. "אחרי החתונה תבוא אלי שוב ותספר לי אם חסר משהו ואני אשלים" הורה. בני הקהילה ותורמים נוספים השלימו את כל ההוצאות ולאחר החתונה השמחה, ביקש חכם שבתי להודות לר' משה על תרומתו הנדיבה" .הוא כל כך התאכזב כשאמרתי לו שלא חסר כלום .הוא אמר לי 'אח .חשבתי שהגעת להגיד לי שחסר משהו ואני אזכה בעוד מצווה' ,וזה בעצם מתאר איזה אדם הוא היה" ,מסכם הרב שבתי. UGJC לאחינו בני קהילות יהודי גאורגיה בארץ ובתפוצות ולכל בית ישראל באשר הם שלוחה בזאת ברכת חג הפסח כשר ושמח יהי רצון שנזכה תיכף ומיד למימוש הייעוד "ובא לציון גואל" ולא עיכבן המקום כהרף עין ,בגאולה האמיתית והשלמה ובבנין בית המקדש השלישי ,אכי"ר כעתירת חברי נשיאות האיגוד הרב יעקב גגולאשוילי הרב אהרון אלאשוילי הרב אברהם אג'יאשוילי הרב יצחק מוזגרישוילי הרב שבתי מיכאלאשוילי הרב בן ציון אריאל מיכאלאשוילי הרב רפאל ציקוואשוילי מנכ"ל האיגוד תמזי )אליהו( ספיאשוילי שתי גאולות הרב אברהם אג'יאשוילי רב בקריית אתא נביא מובא פסוק אודות גאולת מצרים ,פסוק שמעיד על קשר רציף בין מה שאירע במצרים ,בגאולת מצרים ובין הגאולה העתידה .הנביא אומר" :כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". דהיינו שיש קשר רציף וישיר בין פסח ההיסטורי אותו אנו חוגגים מידי שנה ,ובין הגאולה שתבוא כאשר יתגלה משיח צדקנו במהרה בימינו. את הקשר בין שתי הגאולות אפשר למצוא גם בחג הראשון ובחג האחרון של פסח .בחג הראשון אנו מציינים את ה"פסח" .את העובדה שה' פסח על בתי בני ישראל במצרים בעת מכת בכורות .למעשה ,המשמעות היא שגם בגאולה העתידה ,ה' יכול לפסוח (לדלג) על הדרגות הרוחניות שעם ישראל אמור להיות בהן כדי להיות ראוי לגאולה ,ולגאול אותנו למרות שאנו נמצאים בתוך עולם החומר הגשמי. גם אז ,במצרים ,פסח ה' על מעמדם ומצבם של בני ישראל במצרים והוציא אותם מחיים של עבדות ומ"ט שערי טומאה ,לחיים של קדושה והיבדלות מכל העמים שהגיעה לשיאה במתן תורה .זאת הסיבה שבפסח לא אוכלים חמץ ,משום שחמץ עניינו גאווה וישות המבטאות את הגשמיות ואילו המצה עניינה ענווה והצטנעות ולכן היא מכונה "לחם עוני". בחג האחרון של פסח (שביעי של פסח) ,אנחנו מציינים את קריעת ים סוף והדבר מסמל את הפיכת הים – מקום שלילי שמסמל את הגשמיות שמכסה על האור האלוקי שבעולם .קריעת ים סוף הפכה את הים לחרבה .המשמעות היא שהים הפך ידידותי לבני ישראל שעברו בו -בתוך הים – בחרבה. המדרש מתאר את הניסים הגלויים שאירעו על הים ,בים ומחוצה לו .את העצים שצמחו בשבילים בהם צעדו בני ישראל .את המגדנות (ממתקים) שצמחו על אותם עצים ואת הציפורים שצייצו מעל ראשיהם ועוד. ומכאן למשמעות הסמלית הקשורה לגאולה העתידה. אותה גאולה עליה אומר הנביא "כימי צאתך מארץ מצרים" .הגילוי האלוקי בגאולה העתידית לא יבטל את הגשמיות אלא יראה את תוכנה הפנימי. זאת אומרת ,שנראה בעיניים שלא רק שהגשמיות (הים) אינו מכסה על האלוקות ,אלא אדרבה ,היא עצמה מסייעת ליהודי לראות את האלוקות ,כפי שהים הצמיח עצים ומגדנות ויישר את עצמו כדי שבני ישראל יוכלו לחצות אותו בבטחה ובהנאה. ב הגאולה העתידה תגלה את מהותו של העולם ותחזיר אותו למקורו הטבעי .להיות מקום של גילוי שכינה כפי שהיה קודם החטא של אדם וחווה בגן עדן הגאולה העתידה תגלה את מהותו של העולם ותחזיר אותו למקורו הטבעי .להיות מקום של גילוי שכינה כפי שהיה קודם החטא של אדם וחווה בגן עדן. כבר היום ,בדורנו ,אנחנו רואים את תחילתו של אותו גילוי אלוקי ,את החזרה למקור .אפילו מדינות שהשמידו כל זכר ליהדות רוצות לקלוט יהודים .ספרד למשל שהצהירה כי תיתן דרכון אירופי לכל יהודי שיוכיח שהוא מצאצאי מגורשיה. נכון .אפשר לומר בסקפטיות שספרד רוצה את כספם של היהודים ,אבל בהתבוננות מעמיקה יותר ,רואים שהעולם עובר תהליך שמכין אותו לגאולה .העובדה שהעולם כולו הפך לכפר גלובאלי היא רק חלק מהתכנית האלוקית במסגרתה "לא יהיה עסק כל העולם כולו אלא לדעת את ה'" כפי שכותב הרמב"ם. דומה הדבר לפרי שנמצא על העץ רגע לפני הבשלתו המלאה .כבר בהיותו על העץ אנחנו יכולים לדמיין את טעמו המתוק אותו נוכל לחוש בפועל כאשר נקטוף אותו. אבל כבר עכשיו אפשר לדעת ולהרגיש בקיומו .דומה הדבר ל"טועמיה חיים זכו" .לטעימות של מאכלי השבת לפני כניסתה. חג הפסח מעניק לנו כוח ושפע רוחני שמאפשר לנו לשרוד את קשיי הגלות לאורך השנה כולה .חג הפסח הוא חג האמונה והדבר בא לידי ביטוי כבר בליל החג הראשון אך מתעצם ביתר שאת ביום האחרון ,בשביעי של פסח בו מתגלה העובדה שהים עצמו (העולם הגשמי והגלות האיומה) אינו מכסה על היבשה שבתוכו .גם מה שנראה לעינינו כגלים מאיימים וגועשים ,אינו אלא אור אלוקי. דורשי רשומות כתבו שנחש בגימטרייה משיח .יבוא יום והוא קרוב ,יום הגאולה שבה יתגלה שהנחש – סמל הרוע והשלילי – הוא למעשה תרופה( .אכן זהו סמלם של הרוקחים) .ומכאן "כימי צאתך" ,כמו בגאולת מצרים בה התגלה שהים המאיים אינו אלא מעבר יבשתי נוח שיציל את בני ישראל ויכלה את המצרים ,כן תהיה לנו בגאולה העתידה ,שנראה נפלאות וניווכח לראות בעיני בשר שכל הגשמיות אינה אלא דבר שנועד לסייע לנו להתקרב לה' ולראות את האור האלוקי שטמון בבריאה. יהי רצון מה' יתברך שכבר השנה ,בחג הפסח הזה ,נזכה לגאולה האמיתית והשלמה ונראה בעינינו הגשמיות את האור האלוקי שבעולם הגשמי ,בביאת משיח צדקנו תיכף ומיד ממש. פסח כשר ושמח. *מעובד לפי שיחותיו של הרבי מליובאוויטש. החג ַה ְמכֹונֵ ן הרב אהרון אלאשוילי רב בלוד עלינו מוטלת הזכות והחובה להעביר לילדינו את הירושה הרוחנית שקיבלנו מאבותינו |8 האור | י"ג ניסן תשע"ה | 2.4.2015 י ציאת בני ישראל ממצרים אותה אנו חוגגים בחג הפסח, היא האירוע המכונן ביותר בתולדות עם ישראל .יציאת מצרים אינה רק יציאה משעבוד אלא תחילת יצירתו של עם (שהושלמה אחר כך במתן תורה ובהמשך בכניסת בני ישראל לארץ). כבר יותר מ 3300-שנה חוגג עם ישראל את הפסח -את חג החרות .חגגנו אותו גם בהיותנו תחת כבלי הגלויות ,כי ממנו שאבנו את האמונה והביטחון שכשם שגאל את אבותינו כן יגאל אותנו. השם חג הפסח קשור למכת בכורות אף שהיא המכה האחרונה בעשרת המכות ,משה רבנו נתנבא עליה כבר בהיותו במדיין כמו שכתוב בפסוק" :ואמרת אל פרעה, כה אמר ה' ,בני בכורי ישראל ,ואומר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו ,הנה אנכי הורג את בנך בכורך". לפני מכת בכורות נצטווה כל בית אב מבני ישראל לשחוט שה ,שהיה נחשב לעבודה זרה אצל המצרים ,אשר האמינו במזל גדי ,והשה היה נחשב אצלם כ"נציגו" בארץ. כדי להראות שבני ישראל אינם מאמינים בעבודת הכוכבים של המצרים ציווה אותם ה' לשחוט שה ובזכותו ניצלו ממכת בכורות. הקרבן הזה אותו הקריבו בני ישראל נקרא קרבן פסח. אין זו רק יציאה משעבוד פיזי חיצוני ,אלא גם יציאה מהשעבוד הפנימי שלנו שלפעמים קשה יותר משעבוד חיצוני לאדם זר .כאשר אדם ֶע ֶבד לתביעות הגוף שלו ואינו מצליח להפעיל שיקול דעת כדי לרסנן ,הוא אינו אדון לעצמו .הרי הוא נמצא תחת "שלטון זר" שאין שואלים את כמו שכתוב"ַ :ו ֲא ַמ ְר ֶתּם זֶ ַבח ֶפ ַּסח הּוא לַ ה' ,אשר ָפ ַּסח על בתי בני ישראל ְבּנָ גְ ּפֹו את ִמ ְצ ַריִ ם ואת בתינו הציל."... למילה פסח יש שתי פירושים :א' מלשון דילוג שהמזיק דילג על בתי בני ישראל כפירוש רש"י במקום ,וב' מלשון חמלה ורחמים שהשם חס על בתי בני ישראל והגן עליהם, כפירוש תרגום אונקלוס במקום .וכך נהגנו גם אנו לתרגם בקהילותינו בגולה .לכן נקרא ליל הסדר גם ליל שימורים שבלילה הזה השם שומר ומגן על בני ישראל. דעתו כלל. שהרי הוא עצמו יודע שצריך לנהוג אחרת אך הכוחות הטבעיים ,שהם חיצוניים לו" ,חזקים ממנו" ,שהרי הוא נתן להם שליטה עליו .אך על האדם לזכור כי ניתנה לו יכולת בחירה חופשית להיות אדון לעצמו ,להתגבר על הכוחות האלה ולהיות בן חורין באמת. בתקופתנו שהיא תקופת שפע ,יש צורך במאמץ גדול כדי לא להיסחף במרוץ אחר מותרות .זהו החופש האמיתי וכבר אמרו חז"ל ש"אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה" .כאשר האדם מקבל על עצמו את מצוות התורה מתוך בחירה חופשית ושיקול דעת עצמאי ,בלי לתת לכוחות חיצוניים לבלבלו ולשעבדו ,הוא הופך לבן חורין. הרבה מצוות ניתנו לנו שעניינן "זכר ליציאת מצרים". ביניהן גם מצוות שבת (וכן שלוש רגלים ,פדיון בכורות, תפלין ועוד) .מהאמור לעיל אפשר להבין את מה שנאמר לגבי מצוות שבת בעשרת הדברות בספר דברים" :וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ,ויוציאך ה' אלוקיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה .על כן צווך ה' אלוקיך לעשות את יום השבת" .היות ובמשך ימי השבוע משועבד האדם לעבודתו ולצרכיו הפיזיים ,ורק בשבת ,כאשר הוא "משתחרר" מהמרוץ אחרי העולם החומרי ,הוא מרגיש בן חורין באמת. בנוסף ,בשבת מוטל על האדם לשחרר מעול מלאכה גם את עבדו ואמתו ואפילו את בהמתו ...וזו היא יציאת מצרים אמיתית ,ולכן התורה מקשרת בין שמירת שבת ליציאת מצרים ששניהם ענין אחד. בימינו שגור בפי כל הביטוי "זמן שווה כסף" .השבת שהיא זכר ליציאת מצרים -באה ללמדנו שערכם שלימי חיינו גבוה יותר ,והם אינם נמדדים בכסף בלבד, ואסור לנו לבזבז אותם במרוץ אחר הרכוש הפיזי .לכן אנו משתחררים בשבת מהשעבוד לחומר הגשמי ו"יוצאים לחרות" .כי עבדי ה' אנחנו ,ולא עבדים לעולם הזה. שלושה טעמים למצה בסיום ההגדה אנו קוראים שאת המצה אנו אוכלים משום שבחיפזון יצאנו ממצרים ,ולכן לא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ והם אכלו מצות .מאידך ,מתחילת ההגדה -הפותחת במילים "הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים" -משתמע שאבותינו אכלו מצות כבר במצרים. מה גם שבתורה נקראת המצה "לחם עוני" ,מה שלא ראוי "ׁש ְב ַעת למי שחוגג יציאה מהגלות .כמו שכתוב בפסוקִ : ל-עלָ יו ַמּצֹות לֶ ֶחם עֹנִ י" .לכן יש מסבירים שבני יָ ִמים ּתֹאכַ ָ ישראל היו אוכלים מצות גם בזמן גלות מצרים וזאת בגלל לחץ השעבוד וחוסר הזמן להכין לחם .מה גם שמצה לא מתקלקלת בקלות כך שהיה זה "חסכוני" יותר מלחם חמץ. אך על זה יש להוסיף שה' ציווה את אבותינו לשחוט קרבן פסח ערב לפני שיצאו ממצרים ,ואף ציווה אותם לאכול אותם עם מצות כמו שכתוב"ְ :ו ָאכְ לּו ֶאת ַה ָּב ָׂשר ל-מר ִֹרים יֹאכְ לֻ הּו" .האיסור ּומּצֹות ַע ְ ַּבּלַ יְ לָ ה ַהּזֶ ה ְצלִ י ֵאׁש ַ לאכול קרבן פסח עם חמץ קשור גם לדיני קרבנות בבית המקדש כמו שכתוב" :כל המנחה אשר תקריבו לה' לא שאֹר ְוכָ ל ְד ַּבׁש ֹלא ַת ְק ִטירּו ִמ ֶמּּנּו". תעשה חמץ" או "כָ ּל ְ ׂ יוצא אם כן שאכילת מצות בפסח יש בה זכר לשלושה עניינים :א -לזכר השעבוד " -לחם עוני"; ב -לזכר הגאולה שיצאו בחיפזון ולא הספיק בצקם להחמיץ .מה שמעיד על גודל הבהלה שהמצרים היו מצויים בה בגלל מכת בכורות. עד שהם בעצמם זירזו את ישראל לצאת במהירות וג - משום קרבן פסח שאסור לאכלו עם חמץ. כאשר אנו אוכלים מצה בליל הסדר עלינו לזכור את גודל המצוקה הפיזית של עם ישראל במצרים ,וגם את גודל הגאולה שהשם גאלם ביד חזקה וגם את העניין הרוחני שבפסח אנו אוכלים מצה ולא חמץ כדוגמת עבודת הכוהנים בבית המקדש. @להיות בן חורין באמת חז"ל אומרים כי "בכל דוד ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" .לא מדובר כאן רק על הזדהות עם ההיסטוריה היהודית ,אלא בתפיסת חיים, אותה צריך אדם ליישם בחיי יום-יום .לראות את עצמו כל יום כאילו הוא נמצא בתהליך של יציאה ממצרים ,יציאה לחרות ,שבסופה הוא נהיה בן חורין. עניינה של גלות מצרים 430שנה עברו מאז שגילה השם לאברהם אבינו בברית בין הבתרים כי "גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ...ואחרי כן יצאו ברכוש גדול". ואכן בני ישראל יצאו ברכוש גדול -יש מי שדורש שכל אחד מישראל הוציא עמו ממצרים תשעים חמורים לוביים טעונים כלי כסף וזהב .המדרש כנראה מדקדק בלשון הפסוק "וינצלו את מצרים" אותיות צ' לו ראשי תיבות צ' לוביים( .חמורים לוביים נחשבו אז כחמורים חזקים הנושאים משאות גדולים במיוחד). כמובן שיציאה ברכוש גדול איננה מפצה על מאות שנים של עבדות אלא בא להראות שיציאתם הייתה בדרך ניסית וכאנשים בני חורין ולא כסתם עבדים המשתחררים מאדוניהם .ויש דורשים שהכוונה "ברכוש גדול" היא לרכוש והפיצוי האמיתי ,דהיינו התורה שקיבלנו מיד לאחר היציאה ממצרים. אלא שכאן המקום לשאול האם ומדוע היה צורך בגלות מצרים בכדי לקבל את התורה ,וכי לא יכולנו לקבלה אם בני ישראל היו ממשיכים לחיות בארץ כנען? על הפסוק "יאמרו גאולי ה' אשר גאלם מיד צר" ,מתוך מזמור שאנו נוהגים לומר בחג הפסח ,מובא במדרש תהילים את הדברים הבאים: "כשם שהציפור נתונה ביד הצייד ,אם מבקש ,ממיתה. כך היו ישראל משוקעים ביד המצרים' ,וארד להצילו מיד מצרים' ,וכן הוא אומר 'ויושע ה' ביום ההוא' .אמר רבי אבהו ברבי אחא בשם רבינו :כך היו ישראל נתונין בתוך מצרים כעובר שהוא נתון בתוך מעיה של פרה ,וכשם שהרועה נותן יד בתוך מעיה ושומטו ,כך עשה הקב"ה, שנאמר' :לבא לקחת לו גוי מקרב גוי' .אמר רבי אבהו בשם רבי יוסי בן זמרא :כשם שהזהבי פושט ידו ונוטל את הזהב מן הכור ,כך הוציא הקב"ה את ישראל ממצרים ,שנאמר: 'ואתכם לקח ה' ויוציא אתכם מכור הברזל ,ממצרים."'... במדרש מובאות שלוש דעות לגבי מצבם של בני ישראל בגלות מצרים .הראשון מדמה אותם לציפור שניצודה ונמצאת בסכנת חיים .השני מדמה אותם לעובר במעי אמו, והשלישי לכור ההיתוך שבו מתיכים ומצרפים את הזהב. בדימוים אלה אפשר למצוא הסבר מדוע היה צורך בגלות מצרים לפני מתן תורה .לדעה הראשונה משום שדווקא לאחר שהשם הציל אותם מסכנת נפשות ועשה להם נסים (עשר מכות וקריעת ים סוף) ,היו בני ישראל מוכנים ומזומנים לקבל את התורה .מה שלא היה קורה אם הם היו חיים בשלווה בארץ כנען. ההסבר השני מדמה את יציאת מצרים ללידה .אפשר לומר שרק עם שזה עתה נולד ואין לו עבר שמפריע לו ,מסוגל לקבל את התורה בשלמותה (כמו מי שכותב על דף חלק ולא על דף מחוק) .מה שאין כן אם היו בני ישראל ממשיכים לחיות בארץ כנען ומתנהגים כעם ,הרי שהם היו מחקים את שכניהם והיה להם תרבות עבר של עבודת אלילים ,מה שהיה מקשה עליהם לשנות את דרכם במלואה. לפי ההסבר השלישי שמדמה את גלות מצרים לכור היתוך של זהב ,יש לומר ,שלפני מתן תורה היה צורך "לצרף" את בני ישראל ולזכך אותה מכל "הסיגים והפסולת" שדבקו בהם .גלות מצרים הפכה את בני ישראל לענווים יותר וגם לרחמנים ורגישים יותר לכאב ולמצוקה. זאת לאחר שהרגישו על בשרם את תחושת המצוקה הרעב והעינוי תחת שעבוד מצרים. לא בכדי מוזכרת עובדה זו עשרות פעמים בתורה ,כגון: "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים" ,"...ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים "...ועוד .זאת כדי שאדם מישראל יזדהה עם החלש ויעזור לו ולא ירדה בו חלילה .הזיכרון הזה של עבדות מצרים ,הפך את האדם מישראל למוביל בעולם במלחמה נגד עבדות וחוסר שוויון ,בעד אהבת אדם וצדק חברתי .ודווקא אחרי "הזיכוך והצירוף" שעברו בני ישראל במצרים ראויים היו להתגלות השם וקבלת התורה. להיות ָעם ה' "כה אמר ה' ...עם זו יצרתי לי ,תהילתי יספרו" .פסוק זה כתוב בישעיהו .בליל הסדר ,כשאנו ישובים עם ילדינו סביב השולחן ,עלינו לספר להם על העבר שלנו :על יציאת מצרים ,על מקורו ולידתו של עם ישראל ועל ייעודו ,שכל כולו מושתת על האידאה של אמונה בהשם אחד וקיום מצוותיו. עלינו מוטלת הזכות והחובה להעביר לילדינו את הירושה הרוחנית שקיבלנו מאבותינו .מצוות "והגדת לבנך" עליה אנו מצווים בליל הסדר ,היא חלק מחינוך הילדים שהיא חובה שמוטלת על ההורים. כשם שילדינו זקוקים למזון ובגדים בשביל לחיות ,הם זקוקים לא פחות מכך למזון רוחני .לאמונה בה' ,לערכים רוחניים ,כדי שימצאו משמעות לחייהם וילכו בדרך החיים. עלינו להשתדל לספק להם את זה כדי שיוכלו לחיות חיים ערכיים ומאושרים באמת. כך תמשיך השרשרת שהחלה באברהם אבינו ולא תיפסק לנצח .משום שמהותו של עם ישראל מושתתת על יסודות רוחניים ונצחיים ולכן הוא מכונה "עם הנצח". יהי רצון שנזכה כולנו לחרות אמיתית ושמעשינו ומעשי ילדינו יספרו תהילה לה'. פסח כשר ושמח. י"ג ניסן תשע"ה | | 2.4.2015 האור | 9 הגנות והשבח; החיובי והשלילי הרב יעקב גאגולאשוילי רב באשדוד ישנה שאלה מפורסמת. מדוע לא תיקנו לנו חכמינו זיכרונם לברכה ברכה על קריאת ההגדה של פסח? הלא כתב הרמב"ם בהלכות חמץ ומצה (פרק ז' הלכה א')" :מצוות עשה של תורה לספר בניסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים, בליל חמשה עשר בניסן. שנאמר 'זכור את היום אשר יצאתם ממצרים' (שמות י"ג ג')" .וכן כתב גם ספר החינוך במצווה כ"א" :מצווה לספר בעניין יציאת מצרים וכו' כל אחד כפי צחות לשונו ,להלל ולשבח." ... אם כן ,הרי שסיפור ההגדה הוא מצוות עשה מן התורה, למה לא תיקנו עליה ברכה? והלא על מקרא מגילה שהיא תקנת חכמים ,תיקנו בה ברכה ,ולמה תיגרע קריאת ההגדה שמצוותה מן התורה עצמה? אלא שאם נתבונן היטב בלשונו של ספר החינוך ,נבין, שאין די ,בעצם ,רק בסיפור הדברים בעלמא ,אלא שהחובה שמוטלת עלינו מן התורה ,היא ,לספר את סיפור יציאת מצרים ,וניסי ה' ונפלאותיו עמנו ,כפי מיטב ידיעותינו ,וכל אחד ואחד יספר כפי צחות לשונו .וחובה עלינו להאריך ולדרוש ,בהגדות ,במשלים ,בסיפור הדברים ,ובחידושים המלהיבים את השומעים ומחזקים אותם באמונה בא-ל יתעלה. עלינו לשבחו ולפארו על כל הטובות והחסדים ,הניסים והנפלאות אשר עשה עם אבותינו ,ואשר עד הנה לא כלו רחמיו ,גם מאתנו – אנו -בני בניהם של יוצאי מצרים. על כן ומשום כך חששו חכמינו ,פן לא יעשה כל יחיד ויחיד ,כמיטב יכולתו ,ואזי תהא הברכה על ההגדה ברכה לבטלה ,כי אין המצווה בקריאת ההגדה סתם ,כי אם בסיפור הדברים ,הפנמתם והעברתם מדור לדור .כאמור. ועל עצם סיפור ההגדה עצמה ,הסיקה הגמרא בפסחים (קט"ז) שצריך להתחיל בגנות ולסיים בשבח .כלומר, ההגדה מתחילה בגנאי בקטע שאינו כבוד לעמנו" :מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו" ,או "עבדים היינו לפרעה במצרים". וטעם הדבר ,מפני שאין האור ניכר אלא מתוך החושך. אין הרווחה נרגשת אלא אחר המצוקה והצרה .אין השמחה בעיצומה אלא אחר היגון והאנחה .לכן מתחילים בגנותם של אבותינו ,שהיו עבדים לפרעה במצרים ,וקודם לכן עובדי עבודה זרה היו אבותינו וכו' ורק אחר כך... והוציאנו ה' יתברך מאפילה לאור גדול ועל כן מודים אנו לשמו וקוראים לכל הללו י-ה. גם רבן גמליאל שפסק ש"כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו .ואלו הן :פסח ,מצה ,ומרור", סבור שמתחילין בגנות ומסיימין בשבח .כי שלושת הדברים שאנו מחויבים לזכור ולומר הם "פסח מצה ומרור" ,שמהותן גנות .הבה נתבונן: פסח – על שם שפסח הקב"ה על בתי אבותינו במצרים, כלומר שדילג על בתינו ,ולא נגף אותם .הגם שאף אבותינו במצרים ,היו עובדי עבודה זרה ,וראויים היו ללקות עם המצריים .כפי שאכן קטרג השטן בטבוע המצרים בים .אז אמר השטן לקב"ה :מפני מה אלו – המצרים -טובעים, ואלו – ישראל נגאלים? והלא הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה (ילקוט פר' בשלח). כלומר ,אבותינו מצד מעשיהם לא היו ראויים כל-כך להינצל ממכת בכורות ,ועם כל זה ,פסח הקב"ה ודילג על בתיהם ולא נתן למשחית לבוא ולנגוף בהם. היש לך גנות גדולה מזו? מצה – על שם שנגלה עליהם ה' יתברך וגאלם ,לפני שהספיק בצקם להחמיץ .ומה אכן היה החיפזון הזה? מדוע לא נתן להם ה' יתברך שהות לאפות את הלחם ולהכינו כראוי ,והיו יוצאים עם צידה ראויה לדרך .מדוע גאלם בחיפזון כך שהלחם היה אפוי במקצת .שלזכר מאורע זה נצטווינו על המצות? י כשם שהאביב בוא יבוא בהכרח אחר החורף הגשום הזועף והקר ,כך גאולת העם ותחיית האומה תבואנה אחר העבדות וההשפלה .אחר הגנות יבוא השבח | 10 האור | י"ג ניסן תשע"ה | 2.4.2015 אלא שחכמינו גילו לנו שאם היו אבותינו שוהים עוד זמן קצר במצרים ,היו נכנסים למצב של טומאה כה חמור, ממנו לא היו נגאלים לעולם .ועל כן נחפז ה' וצוום לנוע ולצאת מהר בחיפזון ממצרים עם לחם לא אפוי .לזכר זה באה המצה. ואכן ,היש גנאי יותר מזה? מרור – על שם שמיררו המצרים את חיי אבותינו במצרים ,והיינו עבדים להם ,ושלטו בגופנו .נמצא שפסח, ומצה – הם גנאי מצד נפשות בני עמנו שהיו במדרגה ירודה רוחנית .ומרור – גנאי מצד הגוף ,שהיו המצרים משתעבדים בנו. ואחר כל הגנאי שאנו קוראים בהגדה – עבדים היינו; מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו וכל שלא אמר שלושה דברים ...רק אחר כל הדברים האלה ,אנו אומרים "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" .זהו השבח .שה' יתברך בחר בנו מכל העמים, ולמרות כל חסרונותינו ,בכל דור ודור הוא גואל אותנו, ויגאל אותנו. נצטווינו לכרוך בלילה זה את המצה הרומזת לחירות ולחופש ,יחד עם המרור המסמל את עצם הגלות הגנות והשבח שאנו מחויבים להזכיר בלילה זה ,מדי שנה בשנה ,לא נועדו דווקא לזכור זאת מבחינה היסטורית ,אלא גם מבחינה חינוכית ובייחוד אקטואלית .הגנות והשבח, אינם אלא סמל להרס ולבניין ,לכיליון וליצירה .אשר הם גובלים זה בזה בטבעו של האדם ,העם והבריאה כולה. ההרס המוחלט ,אינו אלא הכנה לבניין .כשגרגיר הזרע כלה בבטן האדמה הוא מיד נובט למעלה ונושא פרי. הכיליון הוא תחילת היצירה .כל סוף הוא תחילתו של עידן חדש! הירידה מטה-מטה גוררת בהכרח נסיקה ועליה .ירידה שהיא לצורך עליה .ולא במקרה הוא שחודש הגאולה (ניסן) נקבע לאביב ,להודיע לנו וללמדנו ,שכשם שהאביב בוא יבוא בהכרח אחר החורף הגשום הזועף והקר - להחיות ולרענן את כל הבריאה -כך גאולת העם ותחיית האומה תבואנה אחר העבדות וההשפלה .אחר הגנות – השלילי ,יבוא השבח – החיובי .וכמאמר חכמינו בגמרא במסכת ברכות (דף כ"ט ע"א)" :בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל". בכדי להנציח רעיון יסודי זה שיש בו משום עידוד לעם היהודי המתמודד עד עצם היום הזה עם צרות רבות ורעות ,ובכדי שלא לתת לייאוש האכזר לחדור אל קרבנו נצטווינו לכרוך בלילה זה – ליל הסדר -את המצה הרומזת לחירות ולחופש ,יחד עם המרור המסמל את עצם הגלות ומרירותה ,ולהודות כי מיד אחר המרירות הגלותית, תורגש מתיקות הגאולה המקווה. בזמן כתיבת שורות אלו נחפזת ארצות הברית של אמריקה לחבק בכל כוחה את איראן .המזרח התיכון בו אנו חיים ,נע כמטוטלת .מדינות נופלות ומשטרים חדשים קמים .אין אתנו יודע מה ילד יום ,מצפון גם מדרום .אך אל נא נשכח ,יש מנהיג לעולם ,והוא ,היושב במרומים יגאלנו, כפי שגאל את אבותינו. הבה נפנים שאחר כל שלילי בא החיובי ,אחר הגנות בא השבח .אחר היגון תבוא השמחה .אחר הגלות בוא תבוא במהרה הגאולה .אמן! הלכות חג הפסח הרב יצחק מוזגורשוילי רב בלוד יספר את סיפור יציאת מצרים ככתוב בהגדה, וירבה בחידושים בהגדה כמידת הפנאי ורצון הנוכחים .זוהי זכות ומעלה גדולה כמו שכתוב בזוהר הכנות לליל הסדר מ כיוון שהשנה חל ליל הסדר בליל שבת קודש ,יש להקפיד להכין את כל הנצרך לסעודה לפני כניסת השבת והחג. א .לצלות הזרוע מלפני יום-טוב. ב .לנקות את עלי החסה והכרפס מלפני יום-טוב. ג .לגרד המרור לפני יום- טוב ולשומרו בתוך שקית אטומה במקרר כדי שלא תפוג חריפותו. ד .להכין החרוסת לפני יום-טוב. ה .לבשל ביצים לשולחן ליל הסדר. ו .להכין את המצות השמורות לליל הסדר לפי כמות המשתתפים בסעודה כדי שכל אחד יוכל לאכול את ארבעת הכזיתים כהלכה( .כזית – 27גרם ,ראו להלן). ז .הנשים מדליקות נרות לכבוד שבת ויום-טוב ומברכות למנהגנו שתי ברכות )1 :להדליק נר של שבת ויום-טוב. )2שהחיינו. סדר ההגדה קדש ,ורחץ ,כרפס ,יחץ ,מגיד ,רחצה ,מוציא מצה ,מרור, כורך ,שולחן עורך ,צפון ,ברך ,הלל ,נרצה. קדש -מוזגים לו כוס לקידוש ,והוא הכוס הראשון מארבע הכוסות ואומר עליו סדר הקידוש כמובא בהגדות: "אלה מועדי ה'"" ,בורא פרי הגפן" ,וצריך לכוון בברכה זו לפטור את הכוס השנייה מברכת בורא פרי הגפן .לאחר מכן מברך "מקדש ישראל והזמנים" .ואחר כך ברכת "שהחיינו" ובה צריך לכוון לפטור את המצה המרור ויום- טוב [ואישה שלא ברכה בזמן הדלקת נרות תכוון לצאת ידי חובה בברכה זו]. בליל הסדר חובה להסב בשתיית ארבע כוסות ובאכילת ארבע כזיתים מצה[ .המוציא–מצה ,כורך ,צפון (אפיקומן)]. ורחץ -נוטל ידיו (שלוש פעמים על כל יד כדין נטילת ידיים של המוציא) לצורך טיבול ראשון ,ולא יברך על הנטילה .רחיצה זו היא הכנה ל"כרפס" .וכיון שמטבילים הכרפס במי מלח או חומץ ,צריך נטילה ממש( .כולם חייבים בנטילה זו). כרפס -ייקח מהכרפס פחות מכזית [ 27גרם] ,יטבלו במי מלח או בחומץ ,יברך "בורא פרי האדמה" ויאכל. ויכוון בברכה זו לפטור את המרור שעתיד לאכול אחר כך. שכח ולא כיון ,לא יברך לאחר מכן על המרור ,משום ספק ברכות להקל .אין צורך לברך ברכה אחרונה אחרי אכילת הכרפס כיון שאכל פחות מכזית. יחץ -חוצה את המצה האמצעית לשני חלקים .את החלק הגדול [יצייר מחשבתו/בכוונתו כאות ו'] ישמור לאפיקומן .ואת החלק הקטן [שיש לציירו כאות ד'] יניח בין שתי המצות שבקערת הסדר. מגיד – יספר את סיפור יציאת מצרים ככתוב בהגדה, וירבה בחידושים בהגדה כמידת הפנאי ורצון הנוכחים. זוהי זכות ומעלה גדולה כמו שכתוב בזוהר הקדוש. לבסוף ,בסיום ההגדה ,שותה כוס שנייה בהסיבה בלא ברכה ראשונה ואחרונה שכן יצא ידי חובה בקידוש ובכוונתו לשתות עוד אחרי הסעודה. רחצה – אף-על-פי שנטל ידיו בטיבול ראשון של הכרפס ,חוזר ונוטל ידיו שנית ומברך "על נטילת ידיים" לצורך הסעודה ,מפני שהסיח את דעתו בשעת קריאת ההגדה. מוציא מצה -ייקח המצות כסדר שהניחם -האמצעית בין שתי השלמות -ויאחזם בידו [העליונה והתחתונה ללחם משנה ,והאמצעית ללחם עוני] .יברך "המוציא" ויניח התחתונה במקומה ,ובעודו אוחז העליונה והאמצעית יברך "על אכילת מצה" .אחר כך יבצע מהעליונה ומהאמצעית יחד ,מכל אחת שיעור כזית, ויטבלם במלח ויאכלם בהסיבה ביחד. לאחר שאכל וטעם מהמצה ייתן לכל אחד מהמשתתפים חתיכה קטנה מהמצות שבירך עליהן בצרוף שיעור שתי כזיתים שהכין לפני כן בשקיות ,כך שכל אחד יקבל לפחות פעמיים כזית מצה [ 27גרם כל כזית] .וצריך לאוכלם תוך כדי אכילת פרס [ 4-7.5דקות]. באכילת מוציא מצה יכוון לקיים מצות עשה של תורה לאכול מצה בליל פסח. מרור [ -חריני סאלטה] ייקח מרור וישקענו כולו בחרוסת ,ולא ישהנו בתוכו שלא יבטל טעם מרירותו, ועל כן ינער החרוסת מעליו ויברך "על אכילת מרור" .אין צורך לאכול המרור בהסיבה. כורך -נוטל את המצה השלישית ובוצע ממנה וכורכה עם המרור [כזית מצה וכזית מרור] ,טובלם בחרוסת ואומר" :זכר למקדש" וכו' ואוכלם ביחד בהסיבה. שולחן עורך -עורכים השולחן לסעודה .יאכל וישתה (ונהגו שלא לאכול בשר צלי בערב פסח ובליל הסדר), ולא יתמלא באוכל כדי להשאיר מקום לאכילת האפיקומן ולשתיית שתי כוסות היין הנותרות. צפון -לאחר גמר הסעודה מוציאים את המצה שהצניעו לאפיקומן ואוכלים כזית בהסבה .גם הנשים חייבות בכך. ויש המחמירים לאכול שני כזיתים .יש להקפיד לאכול את האפיקומן עד שעת חצות לילה בארץ ישראל .דהיינו ,עד השעה .12:44 ברך -מוזגים כוס שלישית ואומר עליה ברכת המזון ולאחריה יברך בורא פרי הגפן וישתה בהסיבה[ .לא מברכים אחריה ברכה אחרונה]. הלל -ימזוג כוס רביעית ויתחיל באמירת פסוקי "שפוך חמתך" ו"ולא לנו" וגומר עליה את ההלל .ויש נוהגים למזוג כוס נוסף לכבוד אליהו הנביא .מנהג מפורסם הוא להשאיר דלת פתוחה לאליהו הנביא .יזהר לסיים את ההלל קודם חצות הלילה ,ושותה בהסבה ללא ברכה ראשונה ולאחר מכן מברך ברכה אחרונה. נרצה -יהי רצון שיהא רצוי עריכת הסדר לפני ה' יתברך .צריך שיישאר טעם האפיקומן בפיו עד השינה לכן אסרו חכמים לשתות משקאות אחר סיום הסדר [חוץ מהיין של כוס שלישית ורביעית] וכל שכן לאכול .כמו כן ידועים המנהגים לומר "שיר השירים" ,ופיוטי החג. ישתדל ויתאמץ בכל יכולתו לקיים את ה"סדר" ככל מצוותו וחוקתו ,וירצה ה' פעלו ,ויזכה למועדים ולרגלים אחרים שמחים בבנין בית המקדש ובגאולה השלמה והאמיתית. קצת הלכות חג לא .כל השנה רצוי וצריך לברך ברכת המזון מתוך ברכון כי זו מצוות עשה של תורה ,ובמיוחד בשבת וחג שאז מוסיפים "רצה והחליצנו" ו"יעלה ויבוא" ואין הנוסח שלהם שגור בעל פה – וסגולה לפרנסה טובה לכוון בברכת המזון. לב .מצווה שאדם ישמח את אשתו (בבגדים חדשים וכדומה) לכבוד החג ואת ילדיו בממתקים ,קליות ואגוזים. לג .מצווה לעלות לרגל לכותל המערבי ,שריד בית מקדשנו שיבנה במהרה בימינו אמן. לד .ספירת העומר -מצווה שיספור כל אחד מישראל ספירת העומר החל מששה עשר בניסן (מוצאי חג ראשון של פסח) שהוא יום הקרבת העומר בבית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן .וצריך לספור גם את הימים וגם את השבועות .הברכה והספירה -מעומד ,ובדיעבד אם ספר בישיבה ,יצא ידי חובה. לה .צריך לנהוג בקדושה בימי חול המועד ואין מסתפרים ואין מכבסים בגדים בחול המועד .וכן כל מעשה מלאכת אומנות אין עושים בחול המועד .ומשתדלים שלא לעבוד בחול המועד ,ורק מלאכת דבר האבד מותר .וכן נזהרים שאין כותבים בימי חול המועד כי אם לצורך גדול ,או לצורך מצווה שלא ניתן לקיימה בלי כתיבה .ויש להוסיף שיעורי תורה ושמחה בביתו של כל יהודי. עירובי תבשילין היות והשנה חל חג שביעי של פסח ביום שישי ונאמר בהלכה שאין להכין מיום-טוב לשבת בלי עירובי תבשילין, לכן צריך לעשות עירובי תבשילין ביום חמישי קודם כניסת החג. א .יום-טוב שחל ביום שישי ,אסור לבשל ביום טוב לצורך שבת ,אלא אם יעשה עירוב תבשילין בערב יום- טוב (ביום חמישי מבעוד יום) קודם כניסת החג. ב .אופן העירוב :לוקחים לחם ותבשיל (נהגו לקחת ביצה מבושלת) .המצה תהיה בשיעור כביצה ומעלה (58 גרם ויותר) ,והתבשיל שיעורו בכזית ומעלה ( 29גרם ויותר) .ומברכים "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על מצוות עירוב" .אחרי הברכה אומרים שעל-ידי עירוב זה שאנו מניחים בערב יום-טוב יהיה מותר לנו לבשל ולאפות ולהדליק נר ביום שישי (מנר דולק) לכבוד שבת קודש, ולעשות כל הדברים המותרים מיום שישי (שהוא יום- טוב) לכבוד שבת קודש. ג .וצריך לשמור העירוב (שלא יתקלקל ושלא יֵ ָאכֵ ל) עד ליל שבת ,ונהגו לבצוע על פת העירוב בסעודה שלישית של השבת ,היות ונעשה בו מצווה אחת לעשות איתו עוד מצווה. יהי רצון שנזכה כולנו לחג פסח כשר ושמח ,ונזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים בבנין בית המקדש השלישי .לשנה הבאה בירושלים. י"ג ניסן תשע"ה | | 2.4.2015 האור | 11 התשובה ל"מה נשתנה" הרב בן-ציון אריאל חיים מיכאלשוילי רב בלוד א לחינם בחר מחבר ה ה ג ד ה בסימני ה ס ד ר כפי שאנו קוראים אותם מידי שנה בתחילת ההגדה. הסימנים הללו מהווים עבורנו סדר והנהגה לחיינו בכל השנה כולה .כפי שתוכלו להיווכח בהמשך. קדש ורחץ – הקב"ה אומר לאדם :אם אתה רוצה "להתקדש" ,קיים "ורחץ". עליך לשמור על ניקיון כפיים מעושק ומגזל כלשון הכתוב "ארחץ בניקיון כפי" ו"מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קודשו? נקי כפיים ובר לבב"... כרפס יחץ – ממשיך ואומר הקב"ה לאדם ,גם אם אינך עשיר ובעל נכסים, ואין לך אלא "כרפס" ,מיני ירקות ולא בשר ודגים וכל מיני מטעמים ,קיים בעצמך "יחץ" – חצה את מה שיש לך וחלוק זאת עם הזולת .עם מי שאפילו כרפס אין לו .בבחינת מה ששלי-שלך. מגיד רחצה – את שהוטל עליך קודם, ב"קדש ורחץ" ,להיות נקי כפיים ,עליך לקיים לא רק בעצמך ,אלא גם להיות "מגיד" לבני ביתך ומשפחתך ,לילדיך וכל צאצאיך וכל מי שנתון להשפעתך .ללמד את כולם את הרעיון הזה שגלום במילה "רחצה" ,שגם הם ירחצו כפיהם בניקיון בבחינת "רחצו – הזכו" ,טהרה וקדושה. וכדי שלא יהיה חס וחלילה כטובל ושרץ בידו ,עליו לקיים "קשוט עצמך תחילה ואחר כך קשוט אחרים" .כמו שנאמר בהגדה :חכם ,מה הוא אומר? שהחכם, ל פסח כשר ושמח! לכל קהילות יהודי גאורגיה באשר הם ובמיוחד לדור הצעיר והמוצלח עליו גאוותנו קודם שמצווה לאחרים לעשות ולקיים, הוא מראה דוגמא אישית .רק לאחר מכן אומר לאחרים לעשות כמוהו. מוציא מצה – "מצה" בלשונו של הנביא ישעיהו זו מריבה" .הן לריב ומצה תצומו" או "מצה ומריבה" .זאת אומרת שעליך להיות "מוציא מצה" ,להוציא את המריבה מחייך ולסלק את המדון ואת כל מה שמצביע על פילוג ושסע ,ועל כיתתיות ופלגנות .בכדי לשרוד ולהתקיים כעם, כקהילה ,כמשפחה ,עלינו למצוא את המאחד ולא את המפריד .לפעול לשלום ואחדות בין כולנו בבחינת "ברכנו אבינו כולנו כאחד". מרור כורך ,שולחן עורך – גם אם חלילה אתה עטוף וכרוך ב"מרור" וחייך מרירים וקשים ,ראה נא להקפיד על "שולחן עורך" ,על קיום כל המצוות לפי השולחן ערוך – ספר המצוות של העם היהודי .כמו שכתוב בתהילים" :צרה ויגון אמצא ,ובשם ה' אקרא". צפון ברך – "צפון" הוא הקב"ה הצפון ונסתר מעין כל ,אותו עליך ל"ברך" על כל מידה ומידה שהוא מודד לך (בכל "מאודך") ,אפילו אם זו חלילה מידה של מרור וייסורים .כמו שכתוב "אברכה את ה' בכל עת ,תמיד תהילתו בפי". הלל נרצה – ו"הלל" כזה בו מברכים את ה' גם בתנאים של "מרור כורך" ,הוא ה"נרצה" בעיני הקב"ה .זו היא שירת ההלל הרצויה ביותר בעיני ה'. ויהי רצון שבזכות האמונה הפשוטה והתמימה ,נזכה כולנו לביאת משיח צדקנו ולבניין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו ,ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים ונודה לו "שיר חדש" על גאולתנו ופדות נפשנו .אכי"ר גם אם חלילה אתה כרוך ב"מרור" וחייך מרירים וקשים ,הקפד על "שולחן עורך", על קיום כל המצוות לפי השולחן ערוך הרב מאיר ביטון מוהל מומחה רפואי ומוסמך RABBI MEIR BITTON MEDICAL SPECIALIST MOHEL הרבנות הראשית משרד הבריאות מוהל בתי לים באזור חו יפה וצפון ח ומשרד הדתות הועדה הבין משרדית לפיקוח על המוהלים הרב מאיר ביטון -המוהל שלי רח' אביגדור עשת 55/2קריות ,קרית אתא טל 04-8450051 04-8440010 :נייד050-8686090 : | 12 האור | י"ג ניסן תשע"ה | 2.4.2015 ליל הסדר החינוכי הרב רפאל ציקוואשוילי רב בירושלים עיה"ק סח הוא חג האור בו באה לידי ביטוי ההשפעה העצומה שהשפיע הקדוש ברוך הוא על עמו האהוב .מתמצית המצוות של ליל הסדר -ליל הילדים והצעירים – היא מצוות "והגדת לבנך" בה מצווה כל אב להגיד ולהעביר את המסר האמוני לילדיו, לדורות הבאים. כלומר ,פסגת ההשגות הרוחניות של ליל הסדר היא העברת הכוח והמסר של האמונה בבורא העולם לדור העתיד. שאלה חשובה ומעניינת במיוחד שואלים המפרשים .הרי אמירת ההגדה מסמלת את היפך סדר העולם .כל המכות שספגו המצרים שיבשו את הנהגת העולם הטבעית .הנס הגדול של קריעת ים סוף היה שידוד של מערכות הטבע כפשוטו .הכל נועד להראות קבל עם ועולם שהטבע אינו מתנהל מעצמו אלא יש מי ששולט בו והוא אלופו של עולם ,מלך מלכי המלכים .אם כך ,נשאלת השאלה, אם ההנהגה המסופרת בהגדה ובליל קדוש זה היא כולה הנהגה שמיימית שאינה באה בסדרי הטבע ,מדוע נקרא לילה זה בשם "ליל הסדר". ומדוע אם כן ,מתחילה ההגדה בסימנים שמסדרים את כל הערב הזה בצורה כרונולוגית :קדש ,ורחץ ,כרפס ,יחץ וכן הלאה .גם לשאר המצוות שבלילה זה יש סדר .קודם המצה ואחריה המרור והכורך וכן הלאה .מהי התועלת מיצירת סדר באי סדר? על מנת להבין זאת ,ולהבין מהו המסר עבורנו ,עלינו להביא את דבריו של הרבי מליובאוויטש על אודות "הבן החמישי" שאינו מופיע בהגדה .שהרי כנגד ארבע בנים דיברה תורה :חכם ,רשע ,תם ושאינו יודע לשאול .הרבי התבטא בכאב שישנו בן חמישי שכלל אינו מגיע לשולחן הסדר. בעוד שארבעת האחרים ישובים סביב שולחן הסדר ומתענגים על האווירה המיוחדת השוררת בו מי פחות או מי יותר ,ישנו אחד שכלל לא נמצא שם .כל אחד שיושב סביב שולחן הסדר ימצא את עצמו מתרגש בשלב מסוים. עיניו של מי לא ינצצו למראה סבו הקורא את ההגדה בדיוק כפי שקרא סב סבו לפני שבעים שנה ובדיוק כפי שקראו אבותיו ואבות אבותיו במשך אלפי שנים? הבן החמישי או יציר כפיו של העידן הנוכחי .בדורות הקודמים כמעט ולא ניתן היה למצוא מי שאינו מסב לשולחן הסדר .אבל כיום ,לצערנו ולצערם של הורים רבים ,ישנם בנים שבחרו להתרחק" ,לראות עולם" ,לחוות "תרבויות אחרות" ,במזרח אסיה ובדרום אמריקה ,בהרי צ'ילה או בג'ונגלים של בוליביה ,בגאורגיה או ביוון. ויש גם בנים שנמצאים כאן ,איתנו ,אך בוחרים לא להיות חלק מהריטואל השנתי הזה .ברוב המקרים בגלל שהם "בנים אובדים" שאינם יודעים ומעולם לא חשו את משמעותו של החג ואת האווירה המיוחדת שהוא משרה על עם שלם. לבנים האלה ,אמר הרבי ,יש לגשת .לא לחכות שהם יבואו אל שולחן הסדר אלא להיות כמו אהרון הכהן שהיה "רודף שלום" ולא הסתפק בהיותו "אוהב שלום" .צריך לרדוף אחריהם ולהביאם אל השולחן בדרכי נועם ובאהבה אמיתית. זה בדיוק מה שהקב"ה יעשה בגאולה האמיתית והשלימה .הוא יאסוף כל יהודי ויהודי ,כל אחד ואחד מכל מקום בעולם כמו שכתוב בפסוק" :לאחד אחד תלוקטו כל בית ישראל" .בשונה מגאולת מצרים בה יצאו מהגלות רק היהודים שהיו זכאים לכך ,בגאולה העתידית ייגאלו כל היהודים ללא יוצא מן הכלל ,גם הבן החמישי... ויש גם מסר לחיים שלנו ,בבית שלנו ,עם הילדים שלנו. אם מוטלת עלינו החובה לצאת "ולרדוף" אחרי הבן החמישי ,ברור שאנחנו חייבים לבדוק את התייחסותנו לילדינו ,לילדים שכן נמצאים איתנו בשולחן הסדר .לוודא שאנו לא עושים מעשים אשר יגרמו לבניית קיר עבה וגבוה פ זה מוטל עלינו ההורים ואין ברשותנו להשליך את המשימה על מורים ,על מחנכות ויועצות .בדיוק כמו שה' בעצמו גאל אותנו. "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף" ,אלא הוא בעצמו שגם מילים או מעשים אחרים מיוחדים ,לא יוכלו לחדור בעדו. פעמים שילד מרגיש שהוריו שומעים אותו באוזניו ,אך אינם מאזינים ומפנימים ברגשותיהם את רצונותיו .כאשר הורים אינם מכילים את בנם או בתם ,הם עלולים מבלי משים לאבד אותם .במיוחד אמורים הדברים בגיל העשרה (גיל ההתבגרות) ,בו מרגישים ילדים וילדות רבים שהם לא מצליחים לחדור את אוזנם הערלה של ההורים. לא מדובר בהורים שאינם אוהבים את ילדיהם .להיפך, מדובר בהורים שמאוד אוהבים את הילדים שלהם ומוכנים ללכת באש ובמים עבורם ,אבל קשה להם "לשמוע" באמת את מה שהילדים אומרים .הם מהנהנים בראש אבל לא קולטים ומרגישים בלב. הילד שלהם נמצא כאן ,אבל הוא שם .הוא כמו הבן החמישי שכלל לא נכנס ללבם .לא מדובר בריחוק פיזי אלא בריחוק מנטאלי .הוא לא באלסקה ,בתאילנד או בקמבודיה .הוא לא מתגולל באכסניות בגרמניה או באוסטרליה .הוא פה בחדר הסמוך אבל נדמה כאילו הוא רחוק עשרות אלפי קילומטרים .הוא בוהה מול מסך המחשב כי איש לא "יצא" אליו להביאו אל שולחן הסדר. את הילדים האלה ,הילדים שלנו ,אנחנו חייבים להביא באמצעות אהבה רבה והמון המון הקשבה .לשמוע ולהפנים את מה שעובר עליהם .להקשיב להם ולייצר תקשורת בריאה שיש בה המון קבלה והמון הכלה .את זה מוטל עלינו ההורים לעשות ואין ברשותנו להשליך את המשימה על המורים ,על המחנכות או על היועצות .בדיוק כמו שה' בעצמו גאל אותנו "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף" ,אלא הוא בעצמו ממש. או כמו שאומר שלמה המלך ,החכם מכל אדם ,במגילת שיר השירים אותה נאמר בחג הזה" :משכני אחריך נרוצה". כדי שהילד שלנו ירוץ בדרכנו ,הדרך החינוכית שהתווינו לו ,עלינו למשוך אותו אלינו .המשיכה הזאת נוצרת רק באמצעות הזדהות אמיתית וזו נובעת מאהבה בלתי מוגבלת .יחד עם זאת אסור לאבד את הסדר ואת הגבולות. כן .הלילה הזה הוא לילה בו הכל מזכיר את אי הסדר ,את הכאוס שפגע במצרים כה חזק עד לחורבנה של האימפריה ששלטה בעולם כולו ,אבל הוא נקרא ליל הסדר ,משום שיש כללים וגדרות שלא חוצים גם כאשר הולכים לחפש את הבן החמישי. הסדר בא לידי ביטוי גם בהיררכיה ההורית .יש סבא וסבתא ,אבא ואימא וכן הלאה .כאשר החינוך עובר מדור לדור ,בצורה מסודרת ,אז ההזדהות עם הדור הצעיר אינה מביאה לפריקת עול ולהתרסקות .לצד ההכלה ,ההבנה והנתינה ,חייבים להיות גבולות ברורים ומסודרים .ילדינו חייבים לדעת מה מותר ומה אסור וזה מה שמלמדת אותנו ההגדה. בתוך אי הסדר הגדול ,יש סדר ברור ומסודר .בתוך סערת הרגשות של גיל ההתבגרות ,יש מקום לכללים, לסדר ,לחוקים ולמסגרת .זאת יחד עם ההכלה והאהבה ונתינת המרחב הדרוש לכל ילד ולכל ילדה לפי תכונותיהם ואישיותם. הדרך לחינוך אמיתי מתחילה בליל הסדר -בליל פסח. בעל התניא ,כ"ק אדמו"ר הזקן לא כתב בסדר ההגדה שמופיע בסידורו את ארבעת המילים שמופיעות במרבית ההגדות – "חסל סידור פסח כהלכתו" – משום שסדר פסח אינו מסתיים ,החינוך וההבאה של הבן החמישי ,הן משימות שמוטלות עלינו לכל השנה כולה. אם נקפיד לנהל כך את חיינו ונעזור לבורא העולם ליישם את תכניתו " -ומלאה הארץ דעה את ה'" ,שכל בניו, גם אלה שהתרחקו והפכו לבן חמישי ,ידעו על קיומו של ה' ,על תורתו ומצוותיו ,הרי שבוודאי נזכה לראות נחת מילדינו ,ובזכות הדור הצעיר נזכה לגאולה האמיתית והשלימה. פסח כשר ושמח *מעובד לפי שיחותיו של הרבי מליובאוויטש י"ג ניסן תשע"ה | | 2.4.2015 האור | 13 תשע"ה פים לחג טי לעלות על האוטובוס בחינם מוזיאון 'אגד' מציע ביקור נוסטלגי וחינמי בחול המועד פסח .עשרות אוטובוסים שמספרים את סיפורה של התחבורה הציבורית בישראל ,מחכים לכל המשפחה בחולון ומגוללים היסטוריה של שמונים שנה אבי שמואל צילום :מוזיאון אגדandy radinski , בתולדות הישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל ,שנים רבות לפני הקמת המדינה ,היה 'אגד' שם נרדף לאוטובוס. למעלה מ 70-האוטובוסים ושלל המוצגים במוזיאון אגד בחולון ,מספרים את סיפורן של כ 80-שנות היסטוריה של תחבורה ציבורית בארץ. המבקרים במוזיאון ,מבוגרים וילדים כאחד ,מוזמנים לעלות לאוטובוסים הישנים ,להיזכר בימיה הראשונים של התחבורה הציבורית והמדינה שבדרך ,או לגלות אותם בפעם הראשונה .לילדים זאת חוויה ,למבוגרים זאת נוסטלגיה .האוטובוסים שופצו וחודשו עד הפרט הקטן עם הצבעים המקוריים ,האבזור האותנטי ורובם אף נמצאים במצב נסיעה. גם רכבים אחרים ששירתו את אגד כמו מכליות, אוטובוסי גרר ואוטובוסים ללימוד נהיגה ,זוכים לכבוד המגיע להם .אגב ,ברוב האוטובוסים המשופצים ניתן לשבת ולראות את תיק הנהג ופורט הכסף ומנקב הכרטיסיות עם הניקובים הייחודיים של כל חבר אגד ,שהיו בשימוש לפני עידן ה'רב-קו' וכרטיסי הנייר המודפסים. מנהל מוזיאון אגד ,נח סלוצקי" :במוזיאון שנמצא סמוך לנתיבי איילון ניתן לראות ולהרגיש היסטוריה בשפה פשוטה שמדברת אל לב ילדים ומבוגרים כאחד .לרוב האוטובוסים שבמוזיאון יש סיפור :החל מהפורד טפלה (סיר ביידיש) ,שנסע בשנות ה 30-בין המושבות ושימש גם להובלת ביצים ,כדי חלב ,תרנגולות וירקות ,דרך אוטובוס 2094שהותקף בצומת נחלים למחרת ההצבעה של כ"ט בנובמבר ,באירוע שהחל את מלחמת העצמאות; האוטובוס הראשון שנסע לכותל המערבי לאחר ששת הימים ועד לאוטובוס הקומתיים שפעל בשירות אגד בשנות ה."90- מוזיאון אגד ממוקם ברחוב משה דיין בחולון והוא יפתח את שעריו בחול המועד פסח בימים ראשון-רביעי, ט"ז-כ' ניסן ( 5-8באפריל) ,בין השעות .9:00-13:00וביום חמישי ,ערב שביעי של פסח ,בין השעות .9:00-12:00 הכניסה חופשית וכך גם החנייה. טיולים וקטנטנים לטובת המשפחות שיוצאות לטייל בחול המועד ,והשנה במיוחד כאשר יש כמעט שבוע של חול המועד ,הנה צרור טיפים לטיול עם התינוקות והפעוטים ,באדיבותה של רננה מזרחי, דיאטנית קלינית ומנהלת מדעית 'מטרנה' אבי שמואל פסח ,חג האביב כבר מגיע והוא מלווה בשפע של פריחה ושדות מוריקים שרק מזמינים לצאת לטייל בהם .רגע לפני שנצא לטייל בטבע ,הדיאטנית הקלינית והמנהלת המדעית של 'מטרנה' ממליצה על מספר טיפים לחוויה משפחתית מוצלחת ובפרט עם הקטנטנים שלנו. מה להכין לפני שיוצאים לדרך? הכנת הציוד תלויה כמובן בסוג הטיול (ליום או יותר) ועד כמה אתם אוהבים לקחת אתכם ציוד רב מראש ליתר בטחון או לקפוץ לקנות מה שחסר במידת הצורך .כך או כך כשנוסעים עם הקטנטנים יש כמה פריטים שממש חשוב לא לשכוח. ראשית מומלץ להכין מראש תיק ובו חיתולים ומשטח החתלה ,בגדים להחלפה כולל בגדים ארוכים לשעות הערב ,חיתולי בד ומגבונים בשפע ,מוצצים ומשחקים או חפצים אהובים במיוחד אליהם הילד קשור .לכולם מומלץ לקחת קרם הגנה וכובע כי השמש אמנם עדיין רק מלטפת ,אך להיות חכמים בשמש חשוב כל השנה ובכל גיל .כמובן שמומלץ לקחת משטח מתקפל לישיבה ובהתאם לגיל הילדים ולסוג הטיול ,להצטייד במנשא, עגלה ,בימבה ודומיהם. | 14 האור | י"ג ניסן תשע"ה | 2.4.2015 אוף מתי כבר נגיע ,משעמם לי טיול יכול להיות באמת חוויה מהנה אבל הדרך לשם לא תמיד כזו ,בעיקר אם מדובר בנסיעה ארוכה ופקוקה כמו בזמן חגים .לשם כך כדאי להתכונן מראש :לפני הטיול כדאי לספר לפעוטות ולילדים הגדולים במשפחה לאן נוסעים ולכמה זמן ,את מי פוגשים ,איפה ישנים ולהזכיר מהם כללי ההתנהגות המצופים מהם .מידע מוקדם ישרה עליהם בטחון וגם ייצר אצלם ציפייה לקראת הנסיעה הקרבה. תינוקות נוטים להירדם במהלך הנסיעה ככל הנראה בשל טלטולי הדרך ,מה שמאפשר להפוך את הנסיעה לזמן איכות עם הילדים הגדולים .מומלץ להכין משחקים לדרך כמו :הראשון שצועק "אוטו צהוב" בכל פעם שהוא נתקל באחד מקבל נקודה ,או תחרות שירים המתחילים באות מסוימת או בנושא מסוים .מניסיון אישי שלי, מוסיקה ושירה משותפת הן דרך מאד יעילה להפגת שעמום הנסיעה ומניעת בחילות. אוכל ,קדימה אוכל אוכל הוא אחד החשובים מההנאות שבטיול וכשמדובר על ילדים חשוב שהוא יהיה נגיש וזמין .סביר מאד שהם יהיו רעבים אף יותר מתמיד ,ולא משנה אם זה האוויר הפתוח או עצם היציאה מהשגרה שמגבירים את הרעב, מה שחשוב זה שיש לכם הזדמנות להציע בצד המאכלים המוכרים והאהובים גם התנסות במזונות חדשים. הכינו מראש פירות שטופים וקופסה מלאה ירקות חתוכים וצבעוניים ואולי תופתעו לגלות כי השילוב של טיול בטבע ,רעב ,אכילה בחברותא ואוירה שונה מהרגיל מביאים את הפעוט הכי סרבן לטעום מאכלים חדשים. לתינוקות קטנים הניזונים מתחליף חלב חשוב לקחת בקבוקים ,מים רתוחים שקוררו לטמפרטורת החדר ,ואם נוסעים לכמה ימים אז בוודאי שגם אמצעים לשטיפתם. כדאי להצטייד במנות מדודות מראש של תחליף חלב מהם ניתן להכין בקלות ובמהירות בקבוק כשהתינוק מגלה סימני רעב. לתינוקות גדולים קצת יותר שכבר אוכלים מזונות נוספים הכי נוח לקחת צנצנות של מחיות מוכנות מכיוון שאין צורך לשמור אותן בקירור .ניתן לקחת גם מחית של פירות וגם מחית של ירקות כארוחת צהריים אותה ניתן לחמם בעת הצורך בקערה עם מים חמים או במיקרוגל. פסח במוזיאון ישראל קערות סדר מספרד ומגרמניה ,לבושים יהודיים מגאורגיה והקווקז ואפילו מדליון מיוחד שנמצא רק באחרונה בחפירות ארכיאולוגיות סמוך לכותל הדרומי של הר הבית מחכים לכם במוזיאון ישראל. הכניסה לילדים -חינם מאיר מיכאלי קערת סדר מספרד .מתוך התצוגה במוזיאון תשמישי קדושה ואוצרות יהודים מגוונים ובהם כלים אופייניים ששימשו את עדות ישראל בחג הפסח ,מוצגים במוזיאון ישראל שבירושלים. בתצוגות הקבע במוזיאון ,המציין השנה יובל שנים להיווסדו ,עושר של תשמישי קדושה בעיצובים מרתקים, ששימשו את עדות ישראל השונות בארצות גלותם. באגף לאמנות ותרבות יהודית במוזיאון מוצגים בין השאר כלים אופייניים לחג הפסח :קערת ליל הסדר מלפני גירוש ספרד ,קערת ליל סדר מגרמניה (,)1934 הגדות מוונציה ( ,)1609פראג ( ,)1526מנטובה ()1568 ואמסטרדם ( .)1695כיסויי מצה ,כרית הסבה ,גביעי קידוש ,כוס אליהו ועוד. המבקרים שיפקדו את המוזיאון בימי חול המועד יגלו את פסיפס השמיטה הידוע בשם "כתובת רחוב" המוצגת בתצוגת קבע בגלריית ארץ הקודש במוזיאון .הכתובת, שנתגלתה ביישוב הקדום תל רחוב ,היוותה את רצפת אולם הכניסה של בית הכנסת העתיק וגיל הכתובת מוערך על-ידי החוקרים בכ 1,500-שנה. הכתובת המפרטת את גבולות הארץ לעניין מצוות השמיטה ,היא כתובת הטקסט הגדולה והקדומה ביותר מתקופת המשנה והגמרא שנמצאה מעולם .בגלל חשיבותה המעשית אף שימשה כתובת זו כמקור מוסמך ולהתייחסותם של פוסקים וגדולי תורה שעסקו בסוגיית גבולות הארץ לעניין שמיטה. בנוסף לכתובת הפסיפס בנושא השמיטה ,יוכלו המבקרים להיחשף -לראשונה במוזיאון -למדליון יחיד במינו עם דגם של אחת מהמנורות שהיו במקדש ,שנתגלה באחרונה במטמון זהב נדיר לרגלי הר-הבית .מטמון הזהב הנדיר נחשף לאחרונה במבנה ציבורי סמוך לכותל הדרומי של הר-הבית ,בחפירות של המכון לארכיאולוגיה בראשותה של ד"ר מזר. במרכז מדליון הזהב מרוקעת מנורה בעלת שבעה קנים, כשראשי קניה המעוגלים נתמכים במוט פשוט והיא ניצבת על שלוש רגליים .משמאל למנורה -שופר ,ומימינה דגם לא מזוהה :אולי אגד של לולב והדסים כמקובל בתיאורי התקופה ,ואולי ספר תורה שעיצובו יחיד במינו .במטמון נמצאו גם 36מטבעות זהב ,המוצגים אף הם במוזיאון. "המבקרים במוזיאון יגלו עושר רב של מוצגים ותצוגות קבע שבמרכזן מורשת הדורות וחיי הקהילות היהודיות לאורך ההיסטוריה היהודית" ,אומר רוני פלד ,מנהל קשרי הלקוחות במוזיאון .באגף היודאיקה מוצגים ספרי תורה עתיקים ועיטורים לספרי תורה מקהילות שונות בפזורה היהודית ,בתי כנסת עתיקים שהובאו ארצה ,ועוד. הביקור במוזיאון המומלץ למשפחה כולה ,כולל את מודל הבית השני ,ששטחו 2,000מטרים רבועים ,והכולל כמיליון אבנים ירושלמיות קטנות מסותתות ,ומציג את מבני ירושלים בימי הבית השני ,כאשר גולת הכותרת של הדגם היא בית המקדש. להשלמת הסיור מומלץ ביקור ב"היכל הספר" שם מוצגות מגילות מדבר יהודה ,כתבי יד עתיקים ונדירים וכלים ששימשו את יושבי המערות במדבר יהודה ,עת נמלטו מירושלים .מוזיאון ישראל ,העשיר בתערוכות בעלות תוכן יהודי והיסטורי ,מהווה מקום אידיאלי לביקור בימי חול המועד .בימי חול המועד הכניסה לילדים חינם אין כסף. עשו זאת ברגליכם פרחים צבעוניים מרגשים כל אחד ואחת .קשה להישאר אדיש אל מול שדה כלניות אדום בוהק ,ואי אפשר שלא להתלהב מקסם הפריחה של חלמונית או איריס במדבר הצחיח. ובמיוחד השנה ,בעקבות מזג האוויר הקיצוני שחווינו בחורף ,הטבע פורח בצורה מרשימה ויוצאת דופן. דוד וערן גל-אור כותבי רבי המכר, סדרות ספרי הטיולים מסלולים: להתאהב בארץ מחדש ,ממשיכים לטייל ,לרגש ,לחדש ולהפתיע .סדרת ספרי הטיולים 280מסלולי פריחה צבעוניים ,מוקדשת לפרחי הארץ, ומביאה את המטיילים אל המסלולים הפורחים הכי יפים בארצנו. דוד וערן גל-אור ,אב ובן ,מטיילים מנוסים ,טיילו במשך שלושת השנים האחרונות במאות מסלולי פריחה, וחזרו עם סדרה מרהיבה המתאימה לכולם :למשפחות המחפשות פינות חמד לפיקניק ,לקבוצות המעוניינות במסלולי הליכה צבעוניים ,לזוגות המבקשים מקומות שקטים ורומנטיים לטייל בהם ,ולחובבי פריחה שתרים אחר כל פרח מיוחד. חלק מהמסלולים מוליכים אל מרבדי פריחה רחבי ידיים ,ואחרים לוקחים אותנו אל נקודות בהן גדלים פרחים ייחודיים .סדרת ספרי הטיולים מציגה מסלולים ארוכים לנקודות מרוחקות, לצד מסלולים קצרצרים לפינות חמד מרהיבות .הסדרה מציגה מסלולי טיול בכל אזור בארץ ,החל מרמת הגולן הבזלתית ,דרך הרי המרכז הירוקים ולאורך החוף ,ועד למדבריות יהודה והנגב הצחיחים ,מקומות בהם פורחים שלל פרחים באינספור צבעים וגוונים. הסדרה איננה מגדיר פרחים נוסף, אלא סדרת טיולים ממש .כל מסלול מוביל עד לנקודה המדויקת של הפריחה ,בתוך חורשה ,על גבעה, בשדה או מאחורי הסלעים .לאורך ההליכה נהנים מהנוף ומהדרך, ובנקודת הפריחה נהנים מהעוצמה ומהצבעוניות הנפלאה. כל שנותר הוא לבחור את האזור הרצוי לטיול ,ולבדוק אילו פרחים פורחים כעת .אפשר למצוא נקודות פריחה במרבית עונות השנה – גם בשיא הקיץ ,גם בחורף הסוער ,וודאי שבימות האביב .בכל חודש אפשר למצוא פרחים שונים ומפתיעים, הפורחים במגוון אתרים ברחבי הארץ. י"ג ניסן תשע"ה | | 2.4.2015 האור | 15 תשע"ה פים לחג טי ארבעים אתרים בחינם! בחסות בנק הפועלים :בימי חול המועד פסח ייפתחו לציבור ארבעים מוזיאונים ואתרים חינם .זו השנה ה 11-ברציפות בה פורס בנק הפועלים את חסותו על ימי חול המועד אבי ירושלמי בין הפרויקטים הרבים שבנק הפועלים יוזם למען הקהילה והחברה בישראל ,בולט בייחודו ,פרויקט החגים שבמסגרתו נהנות מאות אלפי משפחות בישראל ,הורים וילדים ,במהלך ימי חול המועד מביקורים ללא תשלום במוזיאונים ואתרים בכל רחבי הארץ .הפרויקט מתקיים זו השנה ה 11-ברציפות ואלפי משפחות נהנות מכך. האתרים והמוזיאונים הנכללים בפרויקט משקפים את ההיסטוריה של ארץ ישראל ומאפשרים לציבור ליהנות מטיול שיש בו משום העשרת הידע של הילדים וההורים והתוודעות לנופיה של ארץ ישראל ,בחיסכון כספי משמעותי של מאות שקלים למשפחה. בין האתרים הנכללים בפרויקט: בירושלים ומודיעין -יד לשריון לטרון ,הגן הבוטני ירושלים ,חוויה ארכיאולוגית עמק צורים ,עיר דוד ,אמת המים בארמון הנציב ,מוזיאון חצר הישוב הישן ,מרכז מורשת מנחם בגין ,יד בן צבי. במרכז – מוזיאון בית התפוצות ,איגודן לתשתיות איכות הסביבה השפדן -מרכז המבקרים. בשרון ובסביבה -מוזיאון העלייה הראשונה ,יער האיילים. בצפון -מוזיאון ימי חיפה ,מוזיאון לוחמי הגטאות ,מוזיאון עתיקות הגולן ופארק קצרין ומוזיאון אוצרות בחומה. בשפלה ובדרום -מוזיאון חיל האוויר ,חי נגב רביבים, מוזיאון המים בקיבוץ ניר-עם ועוד אתרים המופיעים ברשימה המלאה. האתרים יפתחו חינם בימי חול המועד של פסח בין התאריכים :ט"ז–כ' ניסן ( 5-9לאפריל .)2015ימים ראשון עד רביעי הם ימים מלאים .ביום חמישי ,ערב שביעי של פסח ייפתחו האתרים פתוחים לחצי יום .על שעות וימי הפעילות של כל האתרים ,תוכלו לקרוא באתר בנק הפועלים. תור הזהב באשדוד סיורים בבתי כנסת וגם בבית הכנסת המפואר של יהודי גאורגיה ,פיוטי סבתות ,חזנים, פייטנים ,תערוכות ,סדנאות בישול כשרות לפסח ומופעי מוזיקה של מיטב האמנים בפסטיבל 'תור הזהב' שיתקיים בחול המועד באשדוד אבי שמואל צילום :אתר המשכן לאמניות הבמה אשדוד פסטיבל תור הזהב של ספרד ,הוא פסטיבל שחוגג השנה את שנתו השלישית ומטרתו העמקת הקשר עם המורשת היהודית ,ויצירת פסיפס מוזיקאלי המחבר בין מזרח למערב צפון ודרום. הפסטיבל יתקיים בחול המועד פסח ,בימים ראשון- חמישי 5-9 ,באפריל ,בהשתתפות למעלה מ 100-אמנים ויוצרים כולל תזמורת סימפונית ,הרכבים מוזיקליים, זמרים ,סולנים חזנים ועוד שיופיעו בארבע במות מרכזיות במתחם התרבות של אשדוד :המשכן לאמנויות הבמה, בית יד לבנים ,מרכז מונראט לאומנויות ובכיכר המשכן. תקופת תור הזהב של ספרד התאפיינה בין היתר בפתיחות ובסובלנות תרבותית ובשיתופי פעולה ומשמשת כמורשת ותמרור כיוון אוטופי לדורות הבאים .פסטיבל תור הזהב מציג את הרב תרבותיות והעושר התרבותי שהביאו קהילות יהודיות מרחבי העולם לישראל בכלל ולאשדוד בפרט בה מתרכזות כ 100-קהילות יהודיות מתפוצות ישראל. במסגרת הפסטיבל יתקיימו שיתופי פעולה חד-פעמיים | 16 האור | י"ג ניסן תשע"ה | 2.4.2015 המתכתבים עם תקופת תור הזהב ומשקפים את הפתיחות התרבותית ושיתופי הפעולה שהיו בה והשפעתם על התרבות היהודית והישראלית עד ימינו אנו. מוטי מלכא ,מנכ"ל המשכן לאמנויות הבמה באשדוד: "'פסטיבל תור הזהב' המתקיים באשדוד זו השנה השלישית ,הוא הפסטיבל היחיד אשר ממחיש את המפגש של הקשר היהודי – תרבותי עם תקופת תור הזהב ,בה זכתה התרבות וההגות היהודית לפריחה .גם השנה ,יציג הפסטיבל מופעים ושיתופי פעולה של אומנים שטרם נראו על הבמה ,לצד הפקות מקור שנוצרו במיוחד לטובת הפסטיבל". ד"ר יחיאל לסרי ,ראש העיר אשדוד" :הפסטיבל הוא ביטוי של כבוד והערכה ליוצרים שפעלו בתקופה זו והורישו לנו אוצרות רוח שהינם חלק בלתי נפרד מהתרבות היהודית .בפסטיבל אפשר יהיה להאזין למוסיקה ולשירה נהדרת ,לחזות בתערוכות מיוחדות ,להתחבר אל קטעי חזנות ופיוטים בבית הכנסת ולהתענג על רגעי נוסטלגיה וגעגוע. "אני בטוח שבאי הפסטיבל יזכו לחוויה מיוחדת שבה משולבים עבר והווה ,מזרח ומערב ,קודש וחול ,צלילים, טעמים ומורשת וכל זאת באשדוד ,העיר שהפכה לשם דבר בשילוב הרב תרבותי ובמתן במה ליצירה איכותית מגוונת". במהלך ימי הפסטיבל יתקיימו סיורים מודרכים לכל המשפחה בבתי הכנסת בעיר אשדוד .ביום רביעי בין השעות 17:00ל 19:30-יתקיימו סיורים בבית הכנסת של יהודי גאורגיה 'אור יצחק' .ביום ראשון בשעה 21:00יתקיים במשכן לאמניות הבמה המופע "טאשי טאשי" ("כפיים ,כפיים") -הפקה גאורגית בינלאומית הכוללת ממיטב הרפרטואר של הקלאסיקות הגאורגיות בהשתתפותם של הזמרים בדיה בוריס וקבנדזה נוקרי ובליווי הפסנתרנית המפורסמת גוליאשווילי נינו .במופע תופיע להקת הפולקלור של עיריית אשדוד 'גיאורגיאן נשיונל בלט'. יש להירשם מראש לכל האירועים ,בטלפון 08- 6224789/99 מסע בעקבות הכסף בנק ישראל מזמין את עמך ישראל לבקר במרכז המבקרים של הבנק בקריית הממשלה שבירושלים .מה עושים עם הכסף הישן? מה זה אינפלציה ואיך שילמו לפני בוא המטבעות? מיכל אלאשוילי כיצד שילמו לפני המצאת המטבעות? מהי סדרת השטרות הראשונה שהונפקה בישראל? מהו תפקידו העיקרי של נגיד בנק ישראל? מהן אינפלציה ויציבות מחירים? בנק ישראל מזמין אתכם לבוא למרכז המבקרים בחול המועד פסח ולגלות את התשובות לשאלות באמצעות תערוכות ,הדרכות וסרטים בהם תכירו את תולדותיהם של המטבעות והשטרות ותלמדו כיצד הם משקפים את תתוודעו לסדרת השטרות החדשה וכן מורשת העם; לתהליך הנפקתו של הכסף ולאמצעי הביטחון החדשניים נגד זיופים ותלמדו גם על תפקידיו של בנק ישראל ועל תרומתו לכלכלת המדינה .במיוחד מדגישים בבנק את תפקידו המרכזי של בנק ישראל – שמירה על יציבות המחירים. הביקורים ,בתאום מראש בלבד ,ייערכו בימי חול המועד בימים ראשון עד רביעי ( ,5-8/4ט"ז-י"ט בניסן). מידי יום ייערכו ארבעה סיורים ,בשעות,11:00 ,9:30 : .14:00 ,12:30 הסיורים מתאימים למבוגרים ולילדים בני שמונה ומעלה ואורכם כשעה ורבע והם אינם כרוכים בתשלום, אלא כאמור ,בהרשמה מראש .מספר המקומות מוגבל. רוצים לפרסם ולהתפרסם? עיתון האור עומד לרשותכם! שירותי תיירות לגאורגיה לפרסום מודעות מסחריות ,מודעות ברכה ואבל בכל גודל ובכל צורה תחת קורת גג אחת במחירים מפתיעים ונוחים במיוחד! השכרת רכב הזמנת מלונות נסיעות והעברות שירות ברמה גבוהה מחירים נוחים חייגו עכשיו: 054-9007740 טל 058-6363999 :פקס08-8678678 : +995 571-419966 +995 597-499966 G.I.M CAR www.gimcar.ge י"ג ניסן תשע"ה | | 2.4.2015 האור | 17 תשע"ה תכון לחג מ פסח כשר ,טעים ושמח "מצות ,בשר בקר ,דגים ,עוף ביצים וירקות" .אלה הם המרכיבים היחידים מהם הכינו יהודי גאורגיה מאכלים בפסח .על שתייה מתוקה איש לא חלם ועל מוצרי חלב בכלל לא היה מה לדבר .היה זה לוקסוס שרק אנשי הכפרים ,מגדלי הבקר היהודיים בגאורגיה ,יכלו להרשות לעצמם לאכול בפסח .כן .כן .יהודי גאורגיה נזהרו מאוד שלא לעבור על איסור חמץ. אז בשעה טובה ומוצלחת אפשר לומר בגאווה גדולה" :ברוך שהחיינו וקיימנו וסייענו לסיים את תקופת הפחקיס קווירה בשלום" .הוצאנו וביערנו את החמץ ועכשיו קדימה למטבח! אני חייבת לציין באובייקטיביות מוחלטת ,שאין ססגוני כשולחן הסדר של יוצאי גאורגיה ,מדובר בחוויה יוצאת מן הכלל של טעמים וצבעים .נודה לגברת נינו בן דויד שהמחישה זאת בצורה נפלאה בעיצוב שולחן הסדר שמופיע לפניכם. מדור האוכל עבר ניקיון יסודי וביעור חמץ לפסח .המתכונים שלפניכם כשרים לפסח ללא חשש קטניות .לקחתי שתיים מהמנות הבולטות ביותר בשולחן הסדר הגאורגי וצירפתי אליהן שתי מנות חדשות, מצוינות לא פחות שטעמן הטוב יישאר בפה עוד הרבה אחרי פסח. חג פסח כשר ושמח! צילום :נינו בן דויד עוגת שוקולד -קרמשניט מצרכים לעוגה: 150 גרם שוקולד מריר 5 ביצים 150 גרם חמאה או מרגרינה רכה כוס סוכר 2 סוכר וניל 150 גרם שקדים/אגוזים טחונים כף קמח מצה מצרכים לציפוי: 4 כפות קקאו 50 גרם שוקולד מריר 50 גרם חמאה/מרגרינה בטעם חמאה 4 כפות סוכר 4 כפות מים צ'רחלי -מאיה פפיסמדוב מצרכים: 5 יחידות סלק 1/3 כוס אגוזי מלך ( 30גרם) 5% חומץ טבעי משומר 1/3 -כוס כוסברה קצוצה 1/2 -צרור פלפל ירוק חריף קצוץ דק 1/2 -יחידה קטנה 4 שיני שום קצוצות דק 1/2 כף רכז רימונים מלח -כפית שטוחה אופן ההכנה: שוטפים את הסלק ומבשלים עם הקליפה עד ריכוך .מצננים ומקלפים. חותכים את הסלק לקוביות (אפשר עם חותכן זיגזג) .מעבירים לקערה ,מוסיפים את שאר החומרים ומערבבים היטב. שומרים במקרר לספיגת טעמים (הסלט טעים יותר יום אחרי). מסיז גופטה -נינו בן דויד מצרכים למרק עוף: 6 כרעי עוף 1 בצל גדול חתוך לרבעים 3 גזרים כל אחד מהם מחולק לשלושה חלקים 3 תפוחי אדמה מקולפים וחצויים 1 שן שום חצויה כף שמן קנולה/אגוזים /דקלים כף אבקת מרק עוף (אפשר להוסיף 3עלי סלרי) מלח לפי הטעם קורט כורכום מצרכים לקניידלך: 1 כוס קמח מצה פלפל שחור טחון ומלח -לפי הטעם כף שמן קנולה 3 ביצים 2 וחצי כוסות של מים חמים אפשר להוסיף כף פטרוזיליה קצוצה - לא חובה | 18 האור | י"ג ניסן תשע"ה | 2.4.2015 אופן הכנת המרק: שוטפים את כל חלקי העוף במים ומניחים בסיר ,מוסיפים מים עד 3/4גובה הסיר ומביאים לרתיחה .מסננים את המים. שוטפים את חלקי העוף ומחזירים חזרה לסיר .מוסיפים את השמן והירקות לסיר, מרתיחים ומוסיפים תבלינים. אופן הכנת הקניידלך: מערבבים בקערה את קמח המצה ,המלח והפלפל השחור .מוסיפים שמן ומים ומערבבים היטב .מוסיפים לתערובת את הביצים אחת אחת -מערבבים עד שהביצה נטמעת היטב ואז מוסיפים עוד ביצה .מכניסים למקרר למשך שעה. מרתיחים את המים ומטילים את הכופתאות למים הרותחים .מבשלים לפחות 20דקות או עד שהכופתאות צפות מעל המים( .ניתן לבשל גם בסיר נפרד). אופן הכנת הציפוי: מניחים את כל המצרכים בסיר ומביאים לרתיחה תוך כדי ערבוב עד שמתקבלת תערובת מבריקה .שופכים על העוגה כשהיא קרה. אופן הכנת העוגה: ממיסים 150גרם שוקולד מריר. מפרידים את הביצים .מכינים את העוגה בשתי קערות :בקערה אחת מקציפים חמישה חלבונים עם חצי כוס סוכר לקצף חזק ומניחים בצד. בקערה השנייה מקציפים 150 גרם חמאה/מרגרינה רכה מאוד (לא מומסת) וחצי כוס סוכר לקצף אוורירי מאוד .מוסיפים לתערובת האוורירית את החלמונים ושתי שקיות סוכר וניל .מוסיפים את השקדים/האגוזים הטחונים ומערבבים. מוסיפים כף אחת של קמח מצה ואת השוקולד המומס .מערבבים עד שמתקבלת תערובת סמיכה מאוד ומוסיפים את החלבונים ששמרנו בצד לקערה עם תערובת השוקולד בתנועות קיפול .מעבירים לתבנית מלבנית או עגולה מספר 26משומנת .אופים בתנור שחומם מראש ל 160-מעלות עד שקיסם הננעץ בעוגה יוצא יבש. הבהרה! לתשומת לב :מתכונים אלה אינם מיועדים לאלה הנוהגים להימנע משימוש בחומץ בפסח ולאלה שאינם אוכלים שרויה בפסח .נא שימו לב לרכיבי המתכונים. סיפור לשבת } מיכל חן אינו יודע לשאול ,לכתוב דווקא כן הבית נראה כל כך מסודר ולא רק בגלל שאני בלול.הם עשו עבודה נהדרת. ברגע שאצא מהלול אני כבר אראה להם מה זה סדר וי!! כמה רעש!! כבר שבועיים שאני מתעורר כל בוקר לקולו המרגיז של שואב האבק... אימא עושה פיניש. למעשה היא עושה את זה כבר שבוע כך שהיום זה הפיניש של הפינישים הגמר הגדול .אני כלכך מתרגש ולא רק בגלל הפיניש ...הלילה הזה כולנו בסדר .יותר נכון -ערב ליל הסדר ומה נשתנה הלילה הזה?! אולי הלילה בניגוד ללילות האחרונים -אצליח לישון בשקט. אני מוטיקו .סליחה ,אוציא את המוצץ ...השם הוא מושיקו .אני בן שנה וחצי או כמו שאימא אומרת לכל מי ששואל :בן 18חודש .מזל שאני כאן כדי לעשות לכולם קצת סדר בתוך הבלגן. אז ככה .זה שיושב שם בצד עם הספר זה אבא שלי. אימא אומרת שאבא שלי הכי חכם .כשכולם עובדים במרץ כדי לחסל כל גרגר חמץ ולמגר את האבק שמאחורי הארונות ,אבא מתעקש להתמקד בהכנות הרוחניות .הוא מנגב את הזיעה ממצחו ומעביר עוד דף בהגדה המבוארת (כ"ד פירושים)" .אין ברירה" ,הוא נאנח בהבעה מלאת רחמים עצמיים" ,בכל זאת מישהו צריך לעשות את העבודה הקשה". גם בליל החג הוא לא מרפה ודואג שכולם יאכלו מצה כשיעור ,וישתו מכל אחת מכוסות היין לפחות רביעית, כדי לצאת ידי חובה .כשכולם כבר מתים לגמור את קריאת ההגדה ולהגיע ל"שולחן עורך" ,אבא לא ממהר לאף מקום ודורש ביציאת מצרים כל אותו הלילה .אני מה זה מקווה שהחכמה הזאת תעבור אליי בגנים... א מריחים את הריח? קוראים לזה לַ ק .כנראה שרוויטל בסביבה. "דחילק .מה העבודה הזאת לכם?! נסחפתם לגמרי. אבק זה לא חמץ ובחיי פרעה שהשנה אני לא מתכוונת להשתגע (ולא ששנה שעברה עשיתי את זה .)...די! יצאנו ממצרים' .עבדים היינו' ,לשון עבר ,לא?" .משפטים שרוויטל אחותי אומרת כל יום ,כל היום ,כל השנה... רוויטל עוסקת רוב הזמן בעניינים העומדים "ברומו של עולם" .ממש ברגע זה היא אחרי המניקור ובדרך לפדיקור" .אימא! מתי אספיק למצוא שמלה חדשה לכבוד החג? גם להדר את החג בלבוש הולם זו מצווה חשובה לא?" ,שואלת רוויטל ופוזלת לעברו של אבא בציפייה לאישור" .ומה עם שפתון חדש כשר לפסח, אה?" .האמת היא שבסך הכל רוויטל ממש בסדר .תמיד כשאני צורח בלי סיבה היא היחידה שמבינה אותי ומיד מעבירה לערוץ בייבי .עם יורם למשל ,זה אף פעם לא היה קורה. כשיש צלצולים בלי הפסקה ,סימן שיורם בסביבה. ליורם אחי הבכור אין רק ארבע קושיות לפסח .יש לו ארבע מאות! מספר הטלפון הנייד של רב בית הכנסת נמצא אצלו במועדפים ,והוא לא מתבייש להטריד אותו לפחות פעם בשעה בכל שאלה :איך מכשירים את השלט של הטלוויזיה מפירורים שאולי נכנסו בין החריצים? האם מותר להשתמש בנייר טואלט שלא כתוב עליו "כשר לפסח"? ומה לכל הרוחות אנחנו אמורים לעשות עם צמד המילים הלא ברור "מכיל ליפתית"?! הכי אני אוהב למשוך לו בזקן .הוא עושה פרצופים מצחיקים שגורמים לי להתגלגל מצחוק ולמרות שכואב לו הוא מתלהב מהצחוק שלי .איזה חמוד! זה אחי הבכור. תראו את מירב .מזל שבכל בית יש גם אחת כזו .אחרת לא ברור איך היינו מגיעים לחג כמו שצריך .לשאול היא לא יודעת ,אבל לעבוד כן .וכולם מנצלים את זה טוב מאוד .כבר שבועיים שהיא רק מנקה ומקרצפת ,שוטפת ומכבסת ,אופה ומבשלת אבל לא מוציאה מילה כדי לא להפריע לאף אחד לעסוק במרץ בהכנות החשובות ללילה הגדול .איזו נשמה טובה! אני בהלם מוחלט! מירב פותחת את המזנון הגדול הזה שכבר חודשיים אני מנסה לפרוץ ומוציאה משם בקלילות את העיגולים היפים האלה עם הזהב והנצנצים. צלחות הם קוראים לזה?! צלחות ,כן. חודשיים ניסיתי להניח את הידיים שלי עליהם. חודשיים!! עכשיו היא עורכת שולחן עצום מלא בכל טוב ומסדרת עליו את האוצר הזה .הבית נראה כל כך מסודר -ולא רק בגלל שאני בלול .הם עשו עבודה נהדרת .ברגע שאצא מהלול אני כבר אראה להם מה זה סדר. דבר אחד למדתי במשפחה הזו -אין דבר כזה חג בלי אוכל .שמעתי מנאור (השכן שלנו) שלפחות עד גיל 9 יש פטור מצום יום כיפור .ברוך השם! איך אפשר בלי אוכל?! עד אז ,אלוקים גדול .בינתיים אני אוכל .כמה שיותר. דבר אחד אני יודע לומר הכי טוב -אימא! אימא! אימא! שלוש פעמים ברצף .בהתחלה היא הייתה עוזבת את הכל ובאה אליי ,אבל בזמן האחרון בגלל כל הניקיונות לפסח ,לוקח לה זמן להגיע .הנה היא כרגיל במטבח .יש לי אימא גרוזינית מדהימה שמבשלת כמויות לא חוקיות של אוכל טעים. אני אוהב את הגופטה שהיא מכינה לפסח ,את הלפתה, קציצות תפוחי האדמה ובליני עם בשר! שנה שעברה היה אחלה בליני עם בשר! אבל לך תסביר לה שבא לך בליני כשאתה בן שישה חודשים... תכף יתחיל ליל הסדר השני שלי .אני זוכר את ליל הסדר הראשון שלי איתם .הייתי בסך הכל בן חצי שנה, שישה חודשים היה שקט מופתי ושלווה מוחלטת ואז הגיע ליל הסדר .היה רעש לא נורמאלי ולא הצלחתי לעצום עין למרות שסבתא נדנדה אותי בלי הפסקה ,זה היה נחמד אבל לא מספיק כדי להירדם. אם כבר מדברים על סבתא ,מה איתה?? מישהו הביא את סבתא? תכף נכנס החג וסבתא לא כאן .אני מקווה שיורם יביא אותה .סבתא שלי היא הכי מכולם .היא היחידה שמדברת איתי ,היא לימדה אותי את כל מה שאני יודע. אחרי שאבא ויורם חוזרים מבית הכנסת ,כולם צועדים בשורה אל השולחן .אבא החכם צועד בראש ,כשבחיקו ערימה של הגדות עמוסות פירושים וחידושים באותיות קטנות וצפופות .אחריו ,רוויטל בשמלה פרחונית של ורסצ'ה הוט קוטור ,2015עם השפתון החדש של רבלון (כשר לפסח!) .אחריהם ,יורם שבקושי רב נפרד מהרב ושחרר אותו לעשות סדר בביתו .מירב הקטנה שצועדת בקושי כאילו נושאת על גבה את קורבן הפסח .ולכל החבורה הזאת תוסיפו את דודה שרה ,דודה בלה וכל בני הדודים היקרים שלי כשהם לבושים בבגדי החג ובשם השם נעשה ונצליח.. אבא מקדש על היין ואומר" :אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון" ...בחר בנו ,אבל משפחה לא בוחרים... היו לי כל כך הרבה קושיות להוסיף למה נשתנה ,כך שלא הייתה לי ברירה אלא לבכות ולצרוח .נו באמת, כמה אפשר? אני עייף ורעב .מתי אוכלים?? כמה דיבורים! הילדים מתרוצצים סביבי בלי הפסקה ויורם משגע את כולם לשתות רביעית .די!! דיינו!! זה לא שאני קטנוני .באמת שלא .אבל זה לא הוגן שאבא החביא את האפיקומן דווקא מתחת למזרן שבלול שלי .זה ניצחון טכני ובתור דבר ראשון אני מקווה לקבל חתיכה עסיסית של בליני עם בשר .אבל לך תסביר להם שזה מה שאני רוצה .מרוב כל הרעש אני בקושי מצליח לשמוע את עצמי מדבר. נו ,ככה זה .משפחה לא בוחרים .האמת היא שלא יכולתי לבחור טוב יותר ממה שקיבלתי .כך שלמרות כל הרעש והבלגן ,החבורה הזו היא חלק בלתי נפרד ממני, וזה בסדר. י"ג ניסן תשע"ה | | 2.4.2015 האור | 19 הגזירה שהתבטלה חיים בנאי בהמתנה לגרוע מכל ,בימים של חוסר וודאות ,פרק מאלף על תקווה ואמונה בעיצומם של ימי חושך ואפלה .פרק מרתק מזיכרונותיו של הסופר חיים בנאי .יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם חורף בשנת 1953התארך מעבר למצופה ,עד שעצבן את התושבים בצחינוואלי. במחוזותינו מכנים את חודש מרץ בשם "משוגע" .לפעמים מתפרע ומביא עמו סופות שלגים עד שאנשים שוכחים את הקור המקפיא של חודשי דצמבר-ינואר .לעיתים אביבי ורענן. לעומתו ,חודש אפריל מהווה עבור תושבי צחינוואלי השליח הראשון שמודיע" :האביב בפתח!". אפריל הגיע השנה מאוד מאכזב ומטריד .הוא הביא עמו סופות שלגים בלתי פוסקות ,קור חודר עצמות ,ימים נטולי שמש ,ואף הקפיא פרחים וניצני פירות על העצים. השנה היה אפריל לחורף אימנתי ,שמסרב לקבל את האביב ונלחם נגדו בעוז... בקהילה היהודית בעיר ,שכחו מהחורף המאוס ומהקור המעיק .הדאגה היחידה שהטרידה את היהודים הרבים עמדה בתחנת הרכבת ...הייתה זאת שורה ארוכה של קרונות משא ריקים שעמדה בתחנה ימים רבים. בכניסה לבית יהודי הייתה הדאגה מוחשית ומשכה את תשומת לב הנכנס .הפחד שהסתתר מאחורי העיניים והרעד הנגרם מציפייה דרוכה ,הבהירו :כאן חוששים מדבר נורא שאמור להתרחש. תושבי העיר היהודים חשים שהנה מתקרבת אליהם טרגדיה לא ברורה .מסתתרת .אף אחד לא מסוגל לחשוף בקול רם את סיבת הפחד .וכולם מסרבים להאמין לתחושת בטן האיומה ,שעלולה להתגלות כאמת מזעזעת. סטאלין ,שמש העמים הכול יכול ,שוכב על ערש דווי ומנהל את הקרב האחרון בחייו .כך לפחות חושבים כולם, אך איש לא יכול להוציא זאת מפיו .סטאלין ,האיש שניצח את אויביה של אימא רוסיה מבית ומחוץ ,יוכרע על ידי מחלה .רופאיו לא נותנים לו סיכוי. מדינה שלמה מרותקת לרדיו ולרמקולים ,כאילו נקשרה בשלשלות ברזל לשידורי התעמולה .מדי חצי שעה מדווחים על מצב בריאותו של "שמש העמים" יוסף ויסריונוביץ' סטאלין ...כולם ,למגדול ועד קטן ,מקשיבים לאינפורמציה המטפטפת בצינורות הרשמיים .מאמינים כמו תמיד" :סטאלין ינצח גם את האויב האחרון!". בעיר נפוצו שמועות רבות .היהודים כבר יודעים ,אך לא רק הם .גם הגויים יודעים שניתנה הוראה רשמית לסגור את בתי הכנסת ברחבי ברית המועצות כולה .מעריכים שהדבר קרוב מאוד לביצוע .בינתיים ,הרוב שותקים, נרתעים מלדבר על הנושא המפחיד בקול רם. נציגי הממשלה נעלו בשלשלות וחותמות רשמיות את החדרים בבתי הכנסת בהם היו אמורים לאפות את המצות .ביצוע צו הסגירה של בתי הכנסת מתעכב עדיין. ממתינים להוראות מהדרג הגבוה במוסקבה. בקצה תחנת הרכבת בעיר ,עומדת שורה ארוכה של קרונות משא ,כבר מספר ימים .דבר שגורם פחד אימים לקהילה היהודית .סגירת בתי תפילה תהיה השלב הראשוני .השלב הבא יכלול את הגליית עדת ישראל של ברית המועצות כולה ,למקום נידח ,מרוחק ,אי שם בסיביר הקפואה. די בהזכרת שם המקום – סיביר – על מנת לעורר בהלה וצמרמורת בקרב כל תושבי ברית המועצות .רבים טעמו ומתי מעט ניצלו ממות סיבירי .שם ,בסיביר ,תשעים אחוז מתים מקור ,ממחלות וקשיי הסתגלות .ואם לא ,אז מהנשק שמכוון תדיר מול פניהם. גם אני נדבקתי בפחד שאפף את כל המבוגרים סביבי. ה | 20 האור | י"ג ניסן תשע"ה | 2.4.2015 קשה לי להירדם .אני ממשיך לשבת מול ספרי הלימוד עד השעות הקטנות של הלילה .אימא מנסה להקימני מהכיסא ושולחת אותי לישון עם שאר הילדים ,שמזמן ישנים. "לך לישון! מי שמע ,תלמיד יעסוק בלימודים ,אחרי חצות לילה?!" ,תוהה היא באוזניי בקול ערב אחר ערב. האֹוס ִטינִ ים או הגאורגים שזה מאות ֶ גישתם של השכנים שנים היו ביחסים טובים מאוד איתנו היהודים ,השתנתה. יא ִבי" (היהודים) ומתבוננים "אּור ֶ הם בוחנים בעיון את בתי ִ בהם בעין בוחנת כמו מתווכי דירות .עושה רושם לפי מצב הפוליטי שהנה נופלת לידיהם הזדמנות נדירה .שוקלים הם איזו דירה עדיף לרשת בעוד זמן קצר. סוד כמוס וידוע לכל ואיש לא מעז לקרוא לחדשות המזעזעות בשמן המפורש .האווירה מתוחה עד כי ניתן לחתוך אותה בסכין. לכל זה מתווסף החורף המזדקן ,שמשתדל לשרוד בעקשנות ולהפריע לשמחת הילדים הלבושים בבגדים חדשים ,קיציים ודקיקים .רוח קרירה מפזרת גשם מעורב בשלג ,מעיפה חיטה מהמגשים שבידי הנשים ,מבריחה את המבוגרות לבתיהן החמים .רק עקשניות נותרות במרפסות פתוחות ,ממשיכות לברור את החיטה. שאריות שלג מומסות למחצה ,מקבלות צבע צהוב דוחה למשך היום ובלילה קופאות שוב .החורף מעכב את פתיחת הדלת לאביב ,שחייב להפריח רקפות ,סיגליות ושלגיות .עקבות עוברים ושבים משאירים אחריהם בוץ ולכלוך .שאריות החורף מנסות לטשטש את ניצני האביב. היום אבא העיר אותי מוקדם מהרגיל. "חיים ,קום! קח אותי לבית הכנסת ,אחרנו במקצת!."... אבא המשיך בלחש ,כנראה חשב שאני עדיין ישן" ,מי יודע אם אלוקים ייתן לנו הזדמנות נוספת להתפלל במניין? ההיסטוריה של העם היהודי תמיד שזורה בצרות ואסונות". במרבית שעות הלילה נדדה שנתי .המילים חסרות התקווה שיצאו מפי אבי ,נחתו על ליבי כמו אבן כבדה. אבא איש אופטימי שאינו מאבד עשתונות אפילו במצב הכי קשה .בפיו תמיד שגורות מילות תקווה" :מחר יהיה עוד יותר טוב!" .אבל היום ,על הבוקר ,הוא פולט מילים מבהילות. קמתי על רגלי בזריזות .התלבשתי במהירות .מודע לכך שאבא אוהב לרדת לבית הכנסת מוקדם בבוקר .לפעמים אימא מובילה אותו עד לכניסת בית התפילה .משם עליו - איש עיוור -להגיע לכיסאו הקבוע .מהכניסה עד למקום ישיבתו עליו לעבור מספר מכשולים וביניהם גרם מדרגות גבוה. אפילו לאנשים עם זוג עניים בריאות לוקח זמן להתמקם. קיימת סכנה גדולה .אבא עלול ליפול מהמדרגות ואני מעדיף לישון פחות ולהוביל את אבא בשלום לתפילת שחרית .בכלל ,אבא נהנה לבוא לתפילת בוקר לפני הזמן, לשבת בין ידידים ,לפטפט ובסופו של דבר לשמוע מדרש מקוצר לאחר תפילה. היום שבת .שונה מכל השבתות הזכורות לי עד היום. מצב הרוח ירוד .המתפללים עצובים ,מכונסים כל אחד בהרהוריו העמוקים .נעלמו החיוכים .אפילו דוד ֶמנָ חֹו - משחיז סכינים מקצועי – שלשונו המושחזת הפכה אותו לעליז מכולם ,שלעולם לא מפסיק להתבדח – השתתק ולא הוציא הגה .גם דוד קּולָ ה ,בעל חנות הגסטרונומיה, יושב מתוח ועצוב במידה מדאיגה. נפתחו דלתות ההיכל להוצאת ספרי תורה .כמו תמיד, הברכה הראשונה נאמרת לכבוד גדולת סטאלין ובריאותו. תשע"ה יפור לחג ס עבורי הדבר נראה תמוה ,מדוע מקדימים את ברכת סטאלין לשאר הברכות? יֹונֹוּביץ' רבי אהרון מזמר ברצינות תמימה "ליוסף ֶּב ָס ִר ִ סטלִ ין רפואה שלמה! בעזרת השם ינצח את אויביו ָ הרבים ...יצליח בכל מעשיו ..אמן!". והקהל נענה לו – אמן! בניין בית הכנסת מלא מפה לפה ,רועד כולו .המתפללים: נשים וגברים כאחד מסכימים לריטואל שחוזר על עצמו בשבתות ובחגים .כך נמשך שנים על גבי שנים .ברכת סטלין נשמעת כמסורת כתובה על ידי משה רבנו לפני אלפי שנים. אולי אחרים לא שמו לב ,אבל היום נשמעה הברכה על "אבא" סטלין ,סדוקה ומזויפת .גם תשובת הקהל נשמעה כמו אמן מסויג ומבולבל .אני מביט לפנים מתוחות, ומרגיש כי התנגב ספק ללבם של העומדים סביבי. התמימות שהתחבאה מאחורי פנים חתומות ,נעלמה .כן. קשה להם לומר "אמן" טהור... ברור לי שלשמועות יש כוח הרסני .הבעות הפנים הדרוכות והניכור הניכר מהפנים המתוחות שיתקו אותי. החיים נראים לי קודרים ואומללים .אבל אני מכיר את העם שלנו ,הוא לא נוצק מזן המוותרים. לפני מספר שבועות ניתנה הוראה מהשלטון המרכזי, לסגור ברחבי גאורגיה את בתי הכנסת בהם מורכבות מכונות ואביזרים לאפיית מצות .לא רק בגאורגיה ,בכל ברית המועצות .בצוו נכללו חמש-עשרה רפובליקות של ברית המועצות הגדולה. בגלל שאבא צריך נואשות ליווי שישמש אותו כתחליף עיניו ,אנשים שוכחים את נוכחותי ,כילד ,ומשוחחים בלי מעצורים .בהשוואה לילדים אחרים אני נחשף לדברי הלא מצונזרים שמדברים המבוגרים .לאוזני מגיעות חדשות רעות ושיחות חשובות בארבע עניים ,שהורים מנסים לחסוך מילדיהם. בעיר נפוצו שמועות שההוראה לסגירת בתי הכנסת כבר ניתנה .רק ממתינים לסימן אחרון מהקרמלין .כל שעה מתחלפות שמועות בקצב מבהיל ואנשים פוחדים לומר אותן בקול רם. אני מביט בפניהם העצובות של המתפללים החוששים שזאת השבת האחרונה להתאספות במניין ...דוד ֶמנָ חֹו הוא הראשון שמפר את השתיקה" .במו עניי ראיתי קרונות מסע ריקים עומדים בקצה תחנת הרכבת בעיר .איך ייתכן שקרונות עומדים ריקים בלי סיבה כבר מספר ימים?". הוא השתתק לרגע והוסיף בלחש" :נדמה לי שלקהילה שלנו מצפה עתיד גרוע יותר מאשר החזית הגרמנית. השלטונות 'האהובים' בקרמלין מכינים לנו מכה שלא כתובה בתורה!". דוד קּולָ ה מכסה בידו את פיו של חברו ומפציר בו: "תיזהר טיפש .הילד שומע את הדיבורים השטותיים שלך!" .באומרו ,הוא מצביע עלי כאילו גם אני איני רואה. "אתה רוצה שיגלו אותך לסיביר ,לפני כולם?" ,הוא שואל בפנים רציניות .איש לא צוחק .כולם שותקים. לאחר שתיקה קלה ,שואל קוליה בלחש את חבריו" :פסח מתקרב ...בית הכנסת לאפיית מצות נעול בשרשראות ובחותמת ממשלתית ,מה תעשה הקהילה היהודית הגדולה שלנו?". "הירגעו" ,נשמע קולו היציב של אבא" .יש פתרון אחד בלבד .לאפות מצות בבית ,אין דרך אחרת" ,שלוות נפשו של אבא מהלכת עליי קסמים ומרגיעה את פחדי הגדולים. לעיתים ,בהשפעת היין ,אנשים מאבדים זהירות ומגלגלים שיחה מסוכנת בה הם חוזרים לאותם ימים אפלים ,לתקופת החיסולים המפחידה ,בה נעלמו מידי לילה משפכות שלמות שלא הותירו אחריהן עקבות. חוזרים בלחש לשנת 1937ומזכירים את שמותיהם של שבעת הרבנים הגדולים שנשלחו לגלות .קהילת צחינוואלי ומשפחות הרבנים לא ממש ידעו מה עלה בגורלם .עקבותיהם נמחקו .המשפחות פחדו לשאול על יקיריהם אצל הממונים בצמרת שלטון .שנים חלפו עד שנודע דבר גורלם המר. בתודעת רבני צחינוואלי אין מקום למילה "פוליטיקה". זו הייתה זרה לחלוטין עבורם .לאורך שנים עסקו אך ורק בלימוד תורה .טפטפו לילדים קטנים קראו-מיקרה, אותיות עבריות ומושגים מינימליים בהכרת השפה העברית" .העבירה החמורה" שלהם הייתה דבר אחד בלבד – קירוב הדור הצעיר לחוכמת התורה הקדושה. מרשימת תלמידי החכמים נמחקו באחת שמותיהם של גדולי הדור שבצחינוואלי .אלה הוגלו בהוראת ממשלה ולא הותירו עקבות .היו אלה מטובי בני הקהילה ,משמנה ומסלתה .בחירי הציבור הספוגים באמונת אלוקי ישראל. מלמדים מובילים שדוגמתם קשה למצוא ברחבי גאורגיה כולה. משפחות הרבנים היו בהלם ובלבול גדול .איש לא ידע מה עלה בגורלם .האם חיים הם או מתים? מהו תאריך פטירתם והאם לומר קדיש לעילוי נשמתם? כל השאלות המטרידות נותרו משך שנים ללא מענה. מאותה תקופה קשה נותר פחד גדול בלבם של האנשים. כולם מנסים להישמר .אבא פוחד מהבן שמא יוציאו ממנו השלטונות הודאה כוזבת באמצעות עינויים .הבנים בפחד מתמיד ,שמא יאמרו הוריהם בשוגג דבר מה שיביא צרות לצאצאים .מספיקה מילה אחת נגד סטאלין או הממשלה, כדי להעלים אדם או משפחה שלמה לעולם. אולי זאת הסיבה שהברכה הראשונה ,בכל שולחן, בכל הרמת כוסית ,בכל מפגש גברים ואפילו בהיוועדות אינטימית בארבע עיניים ,היא לשמו של סטאלין הגדול ומעשיו האדירים .זה שנים שהדבר הפך למסורת ,לחוק בל יעבור. אנשים שאין להם מושג בפוליטיקה ,מואשמים בתמיכה בטרוצקי או בפעילות חתרנית אנטי-קומוניסטית. מכריזים עליהם כבוגדים ומרשיעים אותם בלי חקירות ובלי משפט. בגאורגיה נוהגים הגברים לדבר באריכות סביב השולחן או בזמן מסיבות .טקס הברכות ליד השולחן מושרש עמוק בנפשו של כל גבר גאורגי .בתקופה האחרונה אנשים מתמצתים ומקצרים .כולם חוששים שמא יפלטו באקראי מילים שאינן מתאימות לרוח התקופה. תפילות שבת תסתיים הבוקר מוקדם מהרגיל. גם בעת קריאת התורה הורגש עצב .מקולו של רבי חכם אהרון נעלמו החן וקטיפתיות הלחן .את תפילת מוסף סיימו בזמן קצר יחסית .הקהל התפזר במהירות לבתים. אחרי התפילה שומעים תמיד צחוק ידידים ,בדרך לבית מתבדחים ומשוחחים בנעימות .הפעם צועדים דקות ארוכות בשתיקה מעצבנת. הושטתי את כף ידי הזעירה לאבי שעטף אותה באצבעותיו הארוכות והיפות .הרגשתי חום מיוחד .יצאנו מבית הכנסת והתחלנו לצעוד לכיוון הבית. נכנסים לשכונה באמירת "שבת שלום" .הפעם לא שומעים צהלות מהבתים ,כמו מדי שבת בבוקר .כולם שותקים .עצב עמוק שולט בשכונה .דלתות הבתים סגורות ,אף לא אחד לא מגלה יוזמה ומפר את השקט המעצבן .אפילו שירי השבת שהורגלנו בהם אינם בוקעים מהחלונות. ודווקא הפעם אבא פותח את דלת הבית במצב רוח משופר בשונה משבתות אחרות .אבא נכנס ואומר" :שבתא טבא" וכל האחים נעמדים בתור לנשק את ידיו. אבא מתחיל לשיר כהרגלו "כי אשמרה שבת ,א-ל ישמרני! אות היא לעולמי עד ,בינו וביני" .אבא עושה זאת בקול נעים ועמוק ועובר לשאר שירי השבת .הוא מאריך בהם יתר על המידה .מנסה להחדיר בנו מצב רוח מרומם ולתקן את אווירת הדיכאון שמורגשת היטב בשכונות היהודיות בעיר. "שלא תיחשב לנו כהחלטת שבת ...מחר ,יום ראשון - פו ִתי חיטה". יום מסחר -חייבים לקנות שישה ֻ פּותי חיטה למצה? זה המון!" ,עונה אימא ִ "שישה בהססנות. "פשה ,האישה ,מה את אומרת? משך שנים אפינו שבע- פּותי מצה ,לפעמים גם ָח ָסר לנו .אם יוותר כמה שמונה ִ קילו ,בעוד חודש יבוא פסח שני עלינו לטובה ,חייבים לברך על המצה .בכל מקרה הילדים אוכלים מצה בחלב בעונג רב אחרי פסח". "מאפיות המצות סגורות .הקהילה במצוקה נוראה. קניית חיטה למה תעזור? היכן נאפה את המצה?" ,שואלת אימא בבלבול. "ומה אתם חושבים ,תמיד הייתה קיימת מאפיית מצות? לאורך מאות שנים אפו בני ישראל את המצות בבית באופן ידני .עבדו קשה להכשרת תנורים משפחתיים ויצרו מצות כשרות ,כמו ביציאת מצריים ...חשבתם שקהילתנו תתקשה לחזור לעבר ההיסטורי ולעמוד באתגר? העם שלנו עבר אסונות שלא ניתן לתאר במילים .גם את הצרה הקטנה הזאת נעבור בקלות בעזרת השם" ,אומר אבא בהתלהבות ופניו מקרינות אמונה שלמה ומקבלות צבע ורדרד טבעי .המשפטים שלו נשמעים כמו שירה ערבה בבית אפוף עצב. "מאירו" ,פונה אימא לאבא" ,אתה קורא לזה 'צרה' קטנה? בתחנות הרכבת ברחבי גאורגיה עומדים קרונות וממתינים .תושבי צחינוואלי מדברים בגלוי על הגליית עם ישראל למחוזות סיביר הרחוקים .משם חזרו אולי בודדים מתוך אלפים .אין בן-אדם שמסוגל להסביר את סיבת האסון .השכנים שלנו ,גאורגים או אוסטינים מתלבטים יא ִּבי" ה"אּור ֶ ִ על איזה בית להשתלט אחרי שיזרקו את המאוסים עליהם". לאימא קשה להתאפק ,היא מסיטה את ראשה הצידה ופורצת בבכי .קולה רעד בדברה .דמעות זולגות מענייה הדואגות .היא מכסה את פניה בידיה ומורידה את הצעיף מהשערות על מנת לנגב עמו את הדמעות כשהיא בקושי משלימה משפט. "אתה חושב אני דואגת לעצמי? מה עושים עם הילדים? לשם מה השקענו שנות עמל מחיינו?" .אבא כועס .רואים שהוא כועס .הוא אפילו רותח מכעס. "אתן נשים .הדבר היחיד שאתן יודעות זה לבכות .מי דן בצרות העם שלנו בנוכחות הילדים .חייבים לנהוג בשכל בריא ,קל מאוד להזיל דמעות" .אבא משתתק לרגע וממהר לומר כמה מילים שירגיעו את אימא. "לגבי השכנים אומר לכם :בן אדם תמיד דומה לילד קטן ...ילד שרואה שוקולד או ממתק ,מושיט את ידו לקחת ,בלי כוונה לגניבה ...השכנים שלנו הם כמו ילדים, הם מתפתים למציאה .בלי כוונת זדון! "הרי אנחנו חיים במחיצתם מאות שנים ,הם קיבלו אותנו כשווים אל שווים ,תמיד בשכנות טובה .הנסיבות הפכו אותם חמדנים .חכמים אומרים 'בעולם שנכחדו סוסים ממליכים את החמורים' .חמדנות נמצאת בטבע של האדם .עוד מעט תיווכחו לראות איך שהכל ישתנה לטובה. "לשלמה המלך הגדול הייתה טבעת-חותמת על האצבע והיה כתוב עליה 'גם זה יעבור' .כשעם ישראל נקלע לצרות ,הוא תמיד מביט לטבעת ואומר בשלווה גמורה את מילות התקווה גם זה יעבור .תאמינו לי ,גם זה יעבור, בעזרת השם". אני מבחין בצל של ספק על פניו ,אבל הוא ממהר להסיט אותה ומנסה בכל כוחו לצקת בלבנו ניצוצות של תקווה. עכשיו הוא אומר את הקידוש בקול ערב ומברך על היין בקול גדול .בתוך דקות ספורות נעלמו כל החששות והפחדים שהתגנבו ללבנו. הערת המערכת :הצורר סטאלין יימח שמו מת בעת התרחש הסיפור .הוא מת זמן רב לפני שהבשורה הגיעה לצחינוואלי. בפורים תשי"ג ,או לפי הגרסה הרשמית ,בי"ח באדר ה5- למרץ ,1953נפח הרודן את נשמתו וליהודים הייתה הרווחה. י"ג ניסן תשע"ה | | 2.4.2015 האור | 21 22 האור | י"ג ניסן תשע"ה | 2.4.15 י"ג ניסן תשע"ה | | 2.4.15 האור איפה גאורגיה? ספרים רבים נכתבו על תולדותיהם ומעשיהם של רבני יהדות אשכנז ,מרוקו ,בבל ועוד ,אך כמעט ולא התפרסמו ספרים על מעשי המופת של רבניה ומנהיגיה של יהדות גאורגיה זכר צדיקים וקדושים לברכה .באחרונה יצא לאור הספר 'האות והמופת' המציב יד ושם לרבני העדה לאורך הדורות סנונית ראשונה למפעל תיעוד שעשוי לגלות לעולם את תפארת יהדות גאורגיה אלי ג'אן 23 24 האור | י"ג ניסן תשע"ה | 2.4.15 תושבי צחקאיה לא התרשמו במיוחד ממראהו של האדם המהוסס שסחב את פרתו ברחובות העיר. כל צעד ושעל שלו היו מדודים ,לבל תמעד פרתו באחת המהמורות בדרך לבית המטבחיים ותהפוך לטריפה בטרם יספיקו ילדיו לטעום מבשרה המשובח. הפרוטה לא הייתה מצויה בכיסו ואת הבהמה בחר בקפידה רבה ,לבל ייפול בפח שניסה לטמון לו מוכר הבהמות הערל .במשחטה ,הבחין האיש בחכם בן-ציון אפרימאשוילי -רב הקהילה בצחקאיה -מסיים עוד בדיקת בהמה והמתין לתורו .חכם בן ציון עבד באופן מסודר ושקוף וביקש את אישור הווטרינר מידיו של היהודי הנרגש ולאחר שבחן את החתימה ,נטל את הסכין המושחזת. הבדיקה שאחרי השחיטה עוררה את חשדו של בעל הפרה .היהודי שכבר חזה פעמים מספר בשחיטתו של מי שהסמיך את גדולי רבני העדה במלאכת השחיטה ,לא אהב את ארשת פניו הרציניות .לאחר בדיקה נוספת ביקש הרב לראות שוב את אישור הווטרינר "אתה בטוח שזה לא מזויף?" שאל בקול חשדני "בטח הרב!" הזדעק היהודי "הווטרינר חתם לי בעצמו לאחר בדיקה מקיפה" .אך פני הרב לא בישרו טובות "מי שיאכל מבהמה זו ימות במקום! לך תקרא לווטרינר שאישר לך את הפרה". היהודי חש אי נעימות מהווטרינר ובנוסף הרגיש כמי שתהום נפערה מתחת לרגלי פרתו "לא יהיה לי במה להאכיל את ילדי בשבת! והיכן זה אמצא את הווטרינר עכשיו?" ,יילל תוך כדי שדמעות רותחות זולגות מעיניו. "אינך מבין שמי שיאכל את בשר הפרה ימות לאלתר? אני לא אתן לך לגעת בפרה עד אשר לא תמצא את הווטרינר ותביאהו אלי מיידית" ,פסק חכם בן ציון. מחוסר ברירה הלך האיש וחיפש את הווטרינר .כעבור כמה שעות התייצב לפני הרב כשלצדו הווטרינר. "האם כבודו בדק את הפרה הזו?" שאל הרב .הווטרינר ענה בחיוב ,ואישר כי התעודה עליה חתם מקורית. חכם אפרימאשוילי ביקש מהווטרינר להתקרב אליו ולבדוק שוב את הפרה ולאחר בדיקה חוזרת טען הווטרינר כי דעתו לא השתנתה מאז חתם על תעודת היושר של הבהמה. רב השוחטים ביקש אותו לבדוק שוב והווטרינר החל לאבד את סבלנותו ,אך כיבד את בקשתו של החכם שכן היה הוא מוכר גם לגויי צחקאיה כאיש קדוש. "אתה שוב אומר שאין בעיה עם הפרה? עכשיו תבדוק פעם שלישית לפי מה שלמדת בפקולטה לרפואה "כל מי שיאכל מבשר הפרה הזו ימות מיד ,כיון שהיא מזוהמת!" נוכח הטעות והממצאים החמורים ,ניגש הווטרינר בהכנעה לרב ואמר לו "אשרי תורתכם ואלוקיכם המצילכם מידי כל איסור וסכנת נפשות" הווטרינרית שאתה אומר שהוסמכת על ידה" ,זעם הרב וטרח גם לציין באוזניו את הנושא והסעיפים הספציפיים עליהן כיוון מלכתחילה. ברוב טובו נאות הווטרינר לבדוק פעם נוספת באופן מעמיק יותר כפי שהורה הרב ,אך ככל שנקפו השניות, פניו דמו יותר לכתמים הלבנים של הפרה .ידו הרגישה בזיהום חמור שהתפשט בבשרה של הבהמה" .אוי לי ואבוי לנפשי" צעק בבית המטבחיים "כל מי שיאכל מבשר הפרה הזו ימות מיד ,כיון שהיא מזוהמת!". נוכח הטעות והממצאים החמורים ,ניגש הווטרינר בהכנעה לרב ואמר לו "אשרי תורתכם ואלוקיכם המצילכם מידי כל איסור וסכנת נפשות". מחד שמח היהודי כי ניצל מבשר הפרה ומאידך התעצב אל ליבו ,כי בסופו של דבר ,מיטב כספו ירד לטמיון. בראות הרב חכם בן-ציון את פני האיש כי נפולים הם, ּוש ָׁח ָטּה הוציא מכיסו מעות ונתן לו כדי לקנות פרה בריאה ְ על המקום ,השתכר בה והאכיל בנותר את בני משפחתו. באותה שבת וכאות תודה לאלוקיו ,סיפק היהודי בשר גם לשכניו העניים שהתגוררו סמוך אליו. סיפור זה מוכר למעטים בקהילה הגאורגית וסיפורים רבים נדירים אחרים מופיעים לראשונה בספר 'האות והמופת' על רבני גאורגיה שהודפס השבוע .במשך שנתיים עמל הרב שמעון בן יצחק -רב בית הכנסת 'אוהל יצחק' לקהילה הגאורגית בקרית אתא -ואסף שברי סיפורים ושביבי מידע על רבני גאורגיה לדורותיהם. "יש הרבה מאוד סיפורים על חכמי מרוקו ,תימן, לוב וטוניס .ואמרתי לעצמי איפה חכמי גאורגיה בכל ההיסטוריה הזו? למה עליהם לא מדברים? התחלתי לאסוף חומרים והגעתי למצב שיש לי קרוב לששת אלפי ספרים בבית כולל 42כתבי יד עתיקים" ,סיפר לנו הרב בן יצחק השבוע ואף גילה את אוזננו כי כשליש מחלקו השני של הספר כבר מוכן לעריכה. קורא בתורה בגיל שש יצחק בצ'קאשוילי ,הנדסאי חשמל ומכונאי רכב במקצועו ,התגורר יחד עם רעייתו רות לָ או ָׄרה ,אחות במקצועה ,ברחוב מאייקובסקי בכותיאיסי .יצחק היה מקפיד להתפלל בבית הכנסת הגדול יחד עם חכם חיים אליאשוילי" .בתעודת הזהות שלו שם משפחתו היה כתוב אליה-שוילי" חושף הרב שמעון בספרו החדש. מדי פעם בפעם היה יצחק מתפלל גם בבית הכנסת של חכם משה דבראשוילי המכונה חכם משה הקטן ,תלמידו של החפץ חיים .בשנת 1971עלו בני הזוג לישראל יחד עם בנותיהם אינזה (חוה) וננה (שרה) והשתכנו בעיר הצפונית קריית אתא .בשנת 1977נולד בנם השלישי והאחרון שמעון ,לימים רב הקהילה בה גדל. בגיל ארבע החל בצ'קאשוילי הצעיר את לימוד האלף- בית אצל חכם אליהו חונדיאשוילי .בגיל שש הוא וחבריו כבר החלו לקרא בספר תורה את עליות ה"מוסיפין" בשבתות .בין אלו שהשפיעו רבות עליו כילד היה גם חכם יצחק אג'יאשוילי ,רב הקהילה האהוב. בבית הספר הממלכתי דתי 'יבנה' למד שמעון עד כיתה ו' ובהמשך עבר לתיכון בסמ"ת (בית ספר מקצועי תיכוני) להנדסאים וטכנאים מוסמכים .תיכון זה הוקם על ידי הטכניון העברי בחיפה בשנת 1928והיה לבית הספר המדעי-טכנולוגי הראשון בישראל .בתיכון זה הצטיין שמעון הצעיר והוציא תעודת בגרות עם 42יחידות. "בין לבין תמיד הייתי קשור לבית הכנסת" ,מספר הרב. "אחרי בית הספר היינו מגיעים לבית הכנסת ולומדים שם .בגיל 13וחצי כבר התחלתי לעזור לרבנים בתפילות הימים הנוראים" .בתיכון ,כיבדו את רצונותיו של שמעון והבינו שהוא נוטל חלק פעיל בבית הכנסת ומשכך אישרו לו לצאת בבקרים או בשעות הצהריים לצרכי הקהילה. בשנת 1992התייתם מאמו רות ,לאחר שנאבקה במשך עשרה חודשים במחלת הסרטן והוא בגיל 14וחצי בלבד. "את רוב תקופת העשרה העברתי בלי אימא שלי ולא היה לי קל .אבל החיבור החזק לקהילה הקל עלי" ,סיפר בנה השבוע בגעגועים. את הלכות האבלות ודיני הקדיש כבר ידע אז על פה, שכן שנתיים קודם לכן נפטרה סבתו – אם אביו והוא היה זה שאמר עליה קדיש" .אבא שלי היה הולך מוקדם לעבודה והרב יצחק אג'יאשוילי זצ"ל פסק שמותר לי להגיד קדיש במקומו" .מותו של רבו ,חכם יצחק ,בתאונת דרכים קשה, בתאריך כב' שבט תשנ"ג ( )1993זעזע לא רק את שמעון הקטן ,אלא את כל בני קהילות יהודי גאורגיה בישראל. "ברגע אחד נפלו עלינו כל צרכי הקהילה .אני וחברי יעקב חוטובלי ניהלנו את הכל ,החל משיעורי תורה ועד לתפילות בימים הנוראים כולל תקיעת שופר" .הרב שמעון נזכר כי בשמחת תורה בעודו בן 15וחצי עמד במשך חמש י"ג ניסן תשע"ה | | 2.4.15 במקביל ,פעם בשבוע נסע הרב עד לעיר לוד ,כדי ללמוד מפיו של הרב הראשי של יהדות גאורגיה ,חכם רפאל אלאשוילי זצ"ל" .כל שבוע ,במשך חמש שעות שמעתי ממנו חידושי תורה ,הנהגות וסיפורים מחיי רבותינו .יש לי 72הקלטות נדירות של חכם רפאל ואחרי פטירתו העברתי את הכל לבני משפחתו" ,גילה הרב. לאחר נישואיו ביקש הרב להעמיק את הידע התורני שלו והחל ללמוד בישיבת 'בית יוסף' בקרית שמואל .שנה לאחר מכן עבר לכולל אברכים בחיפה בראשותו של הרב הראשי לחיפה הרב שלמה שלוש זצ"ל" .אחרי זה נכנסתי לכולל הסמכה לרבנות 'תורת הלווים' בקרית מוצקין, בראשות הרב יניב זגורי .מסלול זה ארך חמש שנים כאשר במקביל אליהן הוסמכתי כעורך חופה וקידושין". תעודה זו קיבל הרב בשנת 2006וארבע שנים מאוחר יותר כבר קיבל את ההסמכה כרב עם תעודת 'יורה יורה' מהרבנות הראשית לישראל" .בשנים הללו נחשפתי להרבה מאוד סיפורים על גדולי ישראל מכל הזמנים ,אבל מסיבה לא ברורה ,רבני גאורגיה לא היו במשוואה הזו וזה הפריע לי" ,סיפר רבי יצחק ואמר" :החלטתי להתחיל פעם בשבוע נסע הרב עד לעיר לוד ,כדי ללמוד מפיו של הרב הראשי של יהדות גאורגיה ,חכם רפאל אלאשוילי זצ"ל. "כל שבוע ,במשך חמש שעות שמעתי ממנו חידושי תורה ,הנהגות וסיפורים מחיי רבותינו" שעות תפילה בשמחת תורה" .אמנם לא היינו רבנים ,אבל התנהגנו ככאלה" ,נזכר הרב בצעדיו הראשונים. איפה רבני גאורגיה? את שירותו הצבאי העביר הנער שמעון בחיל האוויר בתפקיד חשמלאי מטוסים ולאחר מכן התקדם לתפקידי הדרכה במחשבים .עם שחרורו החל לעבוד כטכנאי מחשבים ורשתות" .גם בתקופה הזו לא עזבתי את בית הכנסת והייתי יוצא להלוויות או להבדיל לשמחות כדי לדרוש בפני הציבור .חברי הרב חוטובלי ניהל גם הוא את העניינים בבית הכנסת". לאחר שנה של עבודה ,החליט שמעון ללמוד הנדסת חשמל ואלקטרוניקה במכללה הטכנולוגית להנדסאים אורט בראודה בכרמיאל .לימודים אלו חייבו אותו לשדרג את ציוני תעודת הבגרות ,למרות שהיו גבוהים .הוא שיפר את הישגיו לכדי חמש יחידות בגרות במקצועות רבים בניהם :מתמטיקה ,אנגלית ופיזיקה. ארבע שנים מאוחר יותר ,אחרי שסיים את חלק הארי של הלימודים ,נקרא הרב חוטובלי לקהילה בעיר וינה באוסטריה" .הייתי בגיל 25ועכשיו כל האחריות נפלה על כתפיי .חכם אברהם אג'יאשוילי היה רב הקהילה הגדולה בעיר ,אבל לא יכול היה להגיע אלינו כל הזמן והגבאים מינו אותי לרבם". באוגוסט ,2002עדיין ללא חתימת זקן ,החל הרב שמעון בן יצחק להנהיג את בית הכנסת ברחוב זבולון בקרית אתא" .נשארו לי רק שני קורסים כדי לסיים את התואר, אבל עד היום לא מצאתי זמן להשלים אותם" ,מספר הרב באכזבת מה ומוסיף" :התחלתי לנהל את המכירות בבית הכנסת ,הוספתי את ברכת השנה שהגדילה את ההכנסות וקניתי ספרי קודש רבים בהם התחלתי ללמוד". האור לברר ולאמת כל מיני סיפורים שהיינו שומעים מהרבנים והמבוגרים בני העדה שלנו מדי פעם". שעות של נבירה בארכיונים החל מהרגע בו הרב שמעון בן יצחק עסק באימות סיפורים ואיסוף המידע ,נגלה לעיניו עולם שלם של סיפורי מופת ,אליהם כמעט אף אחד לא הגיע קודם .אחד מאלו שהיוו בעבורו מקור מידע מאומת היה פרופסור שלמה ינט ,שהיה מגיע מדי מספר חודשים לבקר את בני משפחתו בקרית אתא. דודתו סייעה עבורו בתרגום כתבות וסיפורים מגאורגית, כמו גם רבני העדה מירושלים חכם רפאל ציקוושוילי וחכם רפאל טטרוא" .הם עזרו לי מאוד באישוש הפרטים וגילוי אחרים חדשים בסיפורים נפלאים ,ובפרט על גדולי רבני גרוזיה המובאים בפנים הספר" ,נכתב בהקדמה לספר .גם חכם יעקב גאגולשוילי מאשדוד אימת את סיפוריו והוסיף לו עוד סיפורים רבים. "אבי שנהב ,חזן בבית הכנסת באשדוד ,היה הראשון >>> שר האש וגזרתו של חכם חיים היה זה בשנת תרפ"ח ( )1928עת פרצה לה שריפה גדולה ברחובות כותאיסי ועשתה את דרכה לכוון בית הכנסת העילי בשכונת 'הפרח הירוק' בעיר, שם שימש חכם חיים אליאשוילי זצ"ל כרב העדה וכמורה צדק (מו"ץ) בתחילת דרכו .שריפה זו כִ ּלתה כמעט את כל בית הכנסת על מושביו. הספסלים וספרי הקודש נשרפו במהירות הבזק והשריפה הייתה כה גדולה שכל עדי הראייה חששו מלהתקרב ולפתוח את שערי בית הכנסת .מספר יהודים רצו בבהלה לביתו של חכם חיים ויידעו אותו אודות השריפה .באומץ רב פרץ חכם אליאשוילי לעבר בית הכנסת ,עת עשו להבות האש כיליון מוחלט בתיבת שליח הציבור ובפנים האולם .חכם חיים ראה את הלהבות מלחכות את ארון הקודש, הרים ראשו לשמים וזעק את אשר לִ מדו מורו ורבו הרב שלמה אליעזר אלפאנדרי זצוק"ל. עמד ואמר" :שר האש ,שר האש! אש התלמוד לא יכלה לשרוף אותי ואת מתיימרת לשרוף את בית הכנסת שלנו?!". רצונו היה לומר :אש התלמוד לא יכלה לשרוף אותי מרוב הקושיות והתירוצים הנמצאים בה ואת מתיימרת לשרוף את בית הכנסת לבל נתפלל שם ונלמד שם תורה?! "ריבונו של עולם .וכי לא מצאת חוץ מאתנו אחר שתפגע בו האש?" ,זעק הרב לקול עצי הארון המתכלים. בשמוע שר האש את גזירת הרב עשתה האש 'עושה שלום במרומיו' ,שבה אל אחוריה ולא יפגְ עּו ויִ ְָש ְרפּו התקרבה לשיפולי ארון הקודש לבל ָ ספרי התורה .היה זה בגדר צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים. כל קהילת כותאיסי שברחוב "שאומיאני" היו עדים למחזה הנס בו עצר רבי חכם חיים בגזרתו את עמוד האש מלכלות את ספרי התורה שניצבו להם בארון הקודש. לאחר זמן מה ,החל חכם חיים בגיוס כספים מבני העדה בכדי לחדש את בית הכנסת ולחון את פניה של העיר כותאיסי עקב השריפה שפרצה בה .לפני פנייתו לכלל עיירות גאורגיה המרובות ,התארח לראשונה בכפר 'סצ'חירה' שם כידוע התקבל כבן בית עקב מוצאה של זוגתו לחיים ,מרת שרה לבית קיקוזאשוילי ,שהייתה ילידת העיירה ומשם ינקו תלמידיו תורה ויראה ,ביניהם רבי אברהם ביניאשוילי ועוד .בהגיעו לעיירה לא הבינו קהל השומעים את פשר התנהגותו של חכם חיים שעמד לו על התיבה ושתק משך חמש דקות תמימות... רגע לפני שפנה אל הקהל שהתאסף באולם בית הכנסת ,תפס בשתי ידיו הכבירות את שני צדי חליפתו וקרעם במלוא תעוזתו ועוצמתו תוך שהוא ממלל וזועק" :קהילת סצ'חירה הסכיתו ושמעו ,בית הכנסת העילי שבכותאיסי נשרף! בית הכנסת נשרף! אוי לנו ...אללי לנו ...אהה על נפשנו ,"...מירר בקול בכי יללה ויבבה. קריעה של ממש עשה חכם חיים על שריפת בית הכנסת העילי .הוא כל כך הזדהה עם שריפתו ,אהבת התורה והעם היו כל כך חדורים בליבו עד שדימה שריפת בית הכנסת למיתת אביו או אמו ,לא עלינו. בזמן זה עדיף לשתוק ולומר הפסוק "לך דומיה תהילה אלוקים" .ככל שנדבר ,ככל שנספר ,ככל שנתאר ,עדיין לא נוכל להבין להשכיל ולהכיל את דמותו הכבירה של "המנהיג" הזה של יהודי גרוזיה וכותאיס בפרט. סיפור מעשה מבהיל סיפר אחד הרבנים שהיו בין שמעי לקחו של חכם חיים ושימש תחתיו משך 21 שנים .הלה תיאר כיצד האש דעכה לפני ששרפה את ספרי התורה בבית הכנסת העליון בכותאיסי. המשך הסיפור המבהיל הובא על ידי חכם שמואל מיכאלשוילי זצ"ל שסיפר זאת במלאת 25שנה לפטירת הרב חיים אליאשוילי .ואני הקטן ערכתי ומיזגתי ביניהם. מתוך הספר 'האות והמופת' של רבני גרוזיה. 25 26 האור | י"ג ניסן תשע"ה | 2.4.15 >>> פרקי הוד ומופת ,מידות והנהגות של רבני וחכמי גרוזיה חג כשר ושמח! פרויקט הסטודנטים של קהילות יהודי גאורגיה שמח לברך את מאות הסטודנטים ובני משפחותיהם יחד עם כל אחינו בית ישראל בברכת חג כשר ושמח! הרב פנחס מוזגורשוילי מנהל הפרויקט הספר נפתח בהקדמה של שלושים עמודים בהם מפורט כיצד הגיעו היהודים הראשונים לגאורגיה אחרי בּוכ ְדנֶ ַצּר גלות נְ ַ מלך בבל, שהחריב את בית המקדש הראשון ומוסבר המקור למילה טביליסי בקודש כנחשון בן עמינדב ,אשר הסב את תשומת ליבי לכמה סיפורים מן הארכיון", משחזר הרב שמעון" .הוא העשיר את הספר במספר תמונות מרהיבות שהעביר לידי הן בבתי הכנסיות העתיקים בגרוזיה והן בתמונתם של רבני העדה". הספר נפתח בהקדמה של שלושים עמודים בהם מפורט כיצד הגיעו היהודים הראשונים לגאורגיה אחרי גלות נְ בּוכַ ְדנֶ ַצּר מלך בבל ,שהחריב את בית המקדש הראשון ,מוסבר המקור למילה טביליסי (על שם המעיינות החמים) ועל אלו נוספה העובדה שפרט לגדולי חסידות חב"ד שהרביצו תורה בערי גאורגיה ,גם אלו הנמנים על המגזר הליטאי הטריחו עצמם להפצת היהדות במקומות נטולי רוחניות. הרב בן יצחק לא שוכח שום פרט שסייע לו להגיע למידע והקדמת הספר כוללת דברי תודה לשמות רבים" .במשך שלוש שנים ביליתי פעם בשבוע למשך יום שלם בספריה הלאומית .הפכתי את המכון כדי להגיע לכל מיני חומרים ,וגם ד"ר גרשון בן-אורן עזר לי רבות להגיע למקורות מעניינים" .כתבי יד עתיקים רבים עברו מול עיניו של הרב בן יצחק, על חלקם אף הצליח להשיג בעלות .אחד מהכתבים המעניינים והראשונים שהגיעו אליו הייתה איגרת של חכם מיכאלי בן מנוח אילהשוילי ,בעל הספר 'זבח ומנחה'. האיגרת כללה התכתבות עם גדולי ישראל משנת .1913 ראש המחלקה לארכיון הסיפור העממי באוניברסיטת חיפה ,ד"ר עידית פינטל- גינסברג נתנה למחבר הספר רשות בלעדית לעיין ולצלם את כל החומר הנמצא ברשותה אודות סיפורי הצדיקים של רבני גאורגיה ,אשר היו טמונים בארכיון מזה כארבעים שנה. הספר מכיל 460עמודים צבעוניים המודפסים באיכות גבוהה .זאת כדי לאפשר מוצר מפואר וראוי לכבודם של רבני גאורגיה זכר צדיקים וקדושים לברכה .עלות הדפסת הספר נאמדת בכ- 80אלף שקלים שרובם נתרמו על ידי בני קהילתו של המחבר ,הרב שמעון בן יצחק. "אני כבר עובד על הספר הבא" ,מגלה הרב שמעון ואומר" :יש לי כבר 180 עמודים מוכנים ואני ממשיך לאסוף חומרים .זו היסטוריה ארוכה שלא תיגמר בספר אחד". את הספר ניתן להשיג בחנויות לספרי קודש ואצל המחבר. מרכז תורה וחסד ליהודי גאורגיה ישיבת "משכן משה" רח' נחל קדרון 15אשדוד טל'08-8678655 : רח' עזרא 14ירושלים טל'02-6509426 : כינוס תורה וחיזוק הננו מתכבדים להזמינכם לכנס תורה ואזכרה במלאות 11חודש להסתלקותו של הרב הראשי ליהדות גאורגיה הרב חכם משה מיכאלשוילי זצ"ל הכנס יתקיים ביום ראשון כ"ג ניסן ה'תשע"ה 12/4/15בשעה 14:30 בבית הכנסת "בית שמואל" לעולי גאורגיה חב"ד בקרית מלאכי בתכנית: תפילת מנחה לימוד משניות דברי תורה מפי רבנים ,אברכים ותלמידי ישיבות סקירה על ישיבת "משכן משה" שהוקמה לזכרו של הרב חכם משה זצ"ל סעודת מצווה תפילת ערבית שי לתילומידיעינק שיגיעו שיבות עד השעה 15:00 הסעות יצאו מהערים: אשדוד ,אשקלון ,חולון ,לוד ,אור יהודה ,ירושלים ,קריות והצפון ,באר שבע לפרטים.054-5700702 ,0544-350290 : 28 האור | י"ג ניסן תשע"ה | 2.4.15 אור לקהילות כי ביתי בתי כנסת וקהילות בארץ ובעולם תורה סביב השעון בית כנסת 'אהבת שלום' נהריה כתובת בית הכנסת: קיבוץ גלויות ,נהריה רב בית הכנסת: הרב אברהם שם-טוב מוסר שיעורי תורה: הרב חיים קדוש גבאי: אלכסנדר שבתאי בשנת תשל"א ( ,)1971בעת שהעלייה מגאורגיה רק החלה ,היה מספרן של משפחות עולי גאורגיה בנהריה מועט. כך שלמתפללי בית הכנסת 'אהבת שלום' בעיר הספיקו שתי דירות בקומת הקרקע באחד מרחובותיה של העיירה שעל הגבול הצפוני. שנה לאחר מכן ,בתשל"ב (,)1972 כאשר העלייה מגאורגיה הלכה וצברה תאוצה ,הבינו גבאי בית הכנסת כי חייבים לבנות בית כנסת גדול והחלו בגיוס כספים למטרה זאת. רב קהילת יהודי גאורגיה בנהריה אשר כיהן גם כרב בית הכנסת ,היה הרב חכם מיכאל מוזגורשוילי .יחד אתו התפללו בבית הכנסת רבנים נוספים בניהם :חכם גבריאל מוזגורשוילי וחכם אברהם ביניאשוילי .הגבאי הראשון של אהבת שלום היה יצחק ספיאשוילי והוא האחראי העיקרי להקמת בית הכנסת וגיוס הכספים. "אנחנו הבאנו את כל הכסף בלי שום עזרה מהממשלה או העירייה" ,מספר בגאווה הגבאי אלכס שבתאי .את הקרקע השיגו המתפללים דרך קשרים בעירייה ובעיקר ב"חלונות הגבוהים" שבירושלים וביניהם ראש העירייה המיתולוגי של ירושלים ,טדי קולק. גיוס הכספים ובניית בית הכנסת החדש התנהלו בעצלתיים ורק בשנת תשל"ה ( )1975עמד הבניין החדש על מכונו ובו לא פחות מ 300-מקומות ישיבה ,לא כולל עזרת נשים. מדי שבת היה בית הכנסת מתמלא במאות מתפללים ,ובחגים לא היה נשאר כיסא אחד לרפואה .כל 300הכיסאות שבמקום היו תפוסים .בכיפור היו הגבאים מכניסים ספסלים נוספים כדי לעמוד בעומס המתפללים הרב שמילא את אולם בית הכנסת. לאחר כעשור נבנה באזור אחר בנהריה בית כנסת נוסף לעולי גאורגיה ,ומספר המתפללים בבית הכנסת הוותיק ירד במעט" .אלו שהיו גרים קרוב לשם ,כבר לא היו צריכים לבוא עד אלינו" ,הסבירו השבוע באהבת שלום. מבּוגרי הקהילה הלכו לעולמם ואחרים עברו דירות ,סימפטום שמוכר לנו ברור קהילות יהודי גאורגיה בישראל .אולם במקרה הזה ,בשונה ממקומות אחרים, בנהריה החליטו הגבאים לא לומר נואש... לפני כעשר שנים החליטו למשוך קהל יעד חדש לבית הכנסת .הניחוחות הגאורגים הלכו ופחתו ואת מקומם תפסו מנגינות עממיות ,חלקן בנוסח ירושלמי .הפתרון הוכיח את עצמו ומספר המתפללים עלה בחדות. כיום לא נותרו מהמנגינות בנוסח יהודי גאורגיה אלא רק זמירות של שבת ואמירת חוק לישראל המנוגנים כמסורת אבותינו. "ישנם באזור שלנו חמישה-שישה בתי כנסת ,אבל רק שלנו פתוח מדי יום", מדווחים ראשי בית הכנסת על ההצלחה שנחלה היוזמה המקורית. בית הכנסת אהבת שלום פתוח שלוש פעמים ביום ,אבל מספר המניינים שמתקיימים בו מידי יום חול עומד על שישה ולעיתים יותר .בבוקר מתקיימת תפילת שחרית ראשונה עם הנץ החמה. מניין נוסף מתקיים בשעה 7:50בבוקר. בית הכנסת שב ונפתח לאברכים הבאים בשעריו מידי בוקר ללימודים בכולל שבמסגרתו מתקיימת מידי יום תפילת מנחה בשעה .13:30מניין נוסף למנחה מתחיל סמוך לשקיעת החמה ואחריו כמובן תפילת ערבית שמתקיימת עם סיום הלימודים בכולל. מאוחר יותר ,בשעת לילה ,מתקיים במקום מניין אחרון לערבית .מניין זה מתחיל בשעה עשר בלילה ומשמש מפלטם של רבים מהמאחרים. בלילות שבת מתקיימת אמנם רק תפילת ערבית אחת ,אך תפילות השחרית והמנחה של שבת הן כפולות ,כמו בימות החול .בחג עומד מספר המתפללים על כ .150-נכון ,רחוק מהמספרים של שנות רוצים שבית הכנסת שלכם יופיע במדור זה? חייגו לטל 073-7690045 :או כתבו לנו ל[email protected] : י"ג ניסן תשע"ה | | 2.4.15 האור קוראים כותבים במה לקוראי העיתון לתגובות ,הערות ומכתבים למערכת .המערכת אינה מתחייבת לפרסם כל מכתב .המכתבים מתפרסמים בשינויי עריכה מתחייבים. הכתובת למשלוח מכתבים :ת.ד 14594 .אשדוד פקס 08-6710206 :דוא"ל[email protected] : בית המקדש ה ,70-אך בהחלט מספר מכובד מאוד לכל בית כנסת. וזה עוד לא הכל .פרט לכולל האברכים המתקיים בבית הכנסת מדי יום ,באהבת שלום לומדים תורה גם בשעות הקטנות של הלילה ,עד לאור ראשון .שניים או שלושה אברכים מתחילים את הלימוד מחצות הלילה ועד תפילת שחרית הראשונה בנץ החמה. מידי יום ,בין תפילת מנחה לתפילת ערבית מתקיים במקום שיעור תורה אותו מוסר אחד האברכים או המתפללים. בצהרי יום השבת ,בשעה ,14:00 מתקיים שיעור בהלכות ופרשת השבוע. השיעור נמשך כשעה .מאוחר יותר, בשעה ,17:00מתקיים שיעור תורה נוסף אותו מוסר רב בית הכנסת ,הרב אברהם שם-טוב .אחרי תפילת מנחה של שבת מתקיימת סעודה שלישית. נשות הקהילה זוכות לשיעור שבועי מפי הרבנית יהודית מייטליס ,אשת הרב ישעיהו מייטליס -רבה של נהריה וראש ישיבת ההסדר "נהר דעה" .היום אינו קבוע והנשים בוחרות לעצמן את הימים בהם מספר המשתתפות יהיה הגדול ביותר .במידה והרבנית אינה יכולה להגיע ,שיעורה אינו מתבטל והיא שולחת מרצה מחליפה במקומה ,כדי להבטיח את קיומו. בני הנוער זוכים לפעילות משלהם אותה מרכז הרב דוד מלכה .באמצעות ימי ספורט ,ערבי "על האש" וטיולים, מושך הרב מלכה את בני הנוער לפעילות תורנית שמתקיימת בבית הכנסת בימים ראשון עד חמישי החל מהשעה 8:00 בערב ועד לתפילת ערבית בשעה .22:00 גם ילדי הקהילה משתתפים בפעילות והם מגיעים בצהרי השבת לקריאת תהילים המונית אליה מגיעים גם ילדים רבים שאינם נמנים על בני קהילת יהודי גאורגיה" .מגיעים 80עד 100ילדים כל שבת" ,מתגאה הגבאי שבתאי ומסביר: "יש הגרלות ,פרסים וממתקים וזה מושך הרבה ילדים". בשנה שעברה התקיים בשטח בית הכנסת בית ספר לילדים (כיתות א עד ו), אך מסיבות כלכליות ,הועבר בית הספר לעיר מעלות" .אנשים לא ידעו לבוא ולעזור מספיק ,אבל בעזרת השם בשנה הבאה נחזיר אותו לפה" ,מבטיח הגבאי אלכס שבתאי. אבי ירושלמי על פי דברי חז"ל מטרת עולמנו מבריאתו היא "להביא לימות המשיח". כלומר ,שנחייה בעולם מתוקן ושלם בביאת משיח צדקנו .למען הרגע שבו יעמוד מלך המשיח על גג בית המקדש השלישי ויכריז: ענווים ,ענווים ,הגיע זמן גאולתכם, הזמן שבו יבוא משיח ויבנה את בית המקדש שהוא המקום הכי קדוש ומשם נמשכת ההשפעה, החיות והשפע הטוב לכל אחד ואחד ברחבי כל העולם כולו. הקב"ה רוצה לדעת האם אנו באמת רוצים ומאמינים בכל רגע בביאת המשיח ומצפים בכיליון עניים לראות את בית המקדש השלישי בנוי כבר והאם עניין זה מונח לנו בראש במהלך כל יום. ובאמת? איך גורמים שהקב"ה יראה שאנו רוצים את בית המקדש? חז"ל למדונו שראיה היא כוח נעלה יותר משמיעה ,או הרגש אחר ועל כן בזמן שאנו מסתכלים על תמונות בית המקדש ממילא זה נהיה מציאות קיימת בעולם ,כיוון שמוחנו קלט את המסר של בנין בית המקדש ומשפיע על כל הלך מחשבותינו בחיי היום יום. ולכן ,כשילד יהודי תמים בדעותיו ,רואה את תמונת בית ברחוב/בבית/בביה"ס המקדש ובגן ,אזי הוא גדל עם עצם העניין שבית המקדש השלישי כבר פה וכל רגע ירד לעולם .כמו כן הרי שכאשר ילד רואה את בית המקדש ,הרי זה מטהר את מוחו מכל הדברים השליליים שהוא רואה ברחוב וזה מחבר אותו לאור הנעלה של בית המקדש ,ועניין זה הוא פועל על בסיס החינוך לתורה קדושה ומעשים טובים ,כיום .המחשבה של כל יהודי משפיעה על רצונו של ה' ,והקב"ה רואה שעם ישראל כבר רוצה את בית המקדש ,שהרי מה שישראל עושים עושה הקב"ה. באנו לסייע בעניין זה על ידי הפצת תמונת בית המקדש מעוצב ויפה לעין כל בדוגמאות רבות כפי שתראו באתר .ועל ידי זה אנו גורמים שתתפתח אצלנו הידיעה שהנה זה כבר פה ,והנה זה משיח בא ובונה אותו עכשיו .וכך גם מתחזקת האמונה והציפייה למלך המשיח שיבוא ויבנה עוד היום בעזרת ה' יתברך ,את בית המקדש השלישי. וכבר הורה הרבי מליובאוויטש "עשו כל אשר ביכולתכם ...להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!" .ובמיוחד בימים אלה של חג הפסח בו הקריבו את קרבן הפסח בבית המקדש ויש בהם מצווה להיראות בבית המקדש, אשר מאיר לעולם כולו טוב ,שפע וחיות רוחני. ואסיים בתפילה" :יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקינו בתורתך". הרב יהודה ציק (ציקוושילי) רוצים מדור ילדים שלום רב .קראתי בעיון את העיתון .כה לחי ובהצלחה! ראוי לציון הדקדוק התקני והניסוח המכובד (סוף סוף.)... בהמשך אעביר בע"ה הערות והארות ,ברשותכם .האם תוכלו לשבץ בעמוד האחרון משחקי ילדים כאלו ואחרים? אולי כך נוכל לרתום אף ילדינו הקטנים לעיון בעיתון. בברכה ,גיורא אגמון 29 www.achla.co עכשיו ברשת! אחלה -חדשות הקהילה הגאורגית חדשות .בקהילה .יהדות .תרבות .כלכלה .צרכנות .בשמחות .אוכל .וידאו .תמונות. כל מה שמעניין בקהילת יהודי גאורגיה *אחלה ,עכשיו בגאורגית ufvxtybc o.fkj,bs lfutuvbkb lf itlutybkbf itvltub lfcfcdtyt,tkb ghjuhfvf% cfmfhsdtkjib% 11 lqbfyb 1& ufcdkf 31&5&15-ib lf,heyt,f 11&6&15-ib 2& ufcdkf 14&6&15-ib lf,heyt,f 25&6&15-ib& 3& ufcdkf 23&8&15-ib lf,heyt,f 3&9&15-ib& Vjutvcf[eht,fs jhb vpfhtekb lf 2 lfv[vfht& fdnj,ecb smdtyc ufyrfhuekt,fib bmyt,f& [tkv'qdfytkt,b% hf,fybsb sfvfhb lf vbcb vteqkt f,tcfkjvb [& ,& .dtkf vjvfdf c pfa[e kb mdtkf kb c^ fvt y! bchftkib% 5 lqbfyb lfcdtyt,f + ctvbyfhb 28&6&15 - 2&7&15 bfv /fvtkf[^ cfcnevhj @rhfey gkfpf# afcb% 1 flfvbfyb 1650 itrtkb vupfdhj,bfyfl& ,fdidb (12 okfvlt) 825 itrtkb vupfdhj,bfyfl& vcehdtkt,c us[jds lhjekfl lfudbrfdibhlts& flubkt,bc hfjltyj,f itpqelekbf& vcehdtkt,vf^ lfhtrts% 050-4181119 13 ybcfyb 5775 udbylf xdtyc vrbs[dtkt,cfw ufdfwyjs^ hflufy fmfvlt fvbc cfiefkt,f fh vjudtwf& ntktajypt cfe,hbcfc o.tyf itdfn.dt [vfib& @fvltyb lfbothf jypt lf vbc cfkjwfdpt lf ths[tk ufrdhbsfw fhfdbc e[ctyt,bf xtvb cf[tkb#& se ,-y vb[tbk [f[bfidbkbc bcnjhbfc uflfd[tlfds^ vujyb vbcb uekbcnrdbkbc vbptpb ufcfut,b eylf b.jc& @1991 otkc lblb vbobc'dhbc itltufl lblb pbfyb vbfluf cfmfhsdtkjc^ ufycfresht,bs hfzfc^ ,tdhb cf[kb lfbyuhf^ vfuhfv 120 okbc oby hf,b tkbf/e fvibrfidbkbc vbth fityt,ekvf fv eybrfkehvf cfkjwfdvf ,tdh gjkbnbreh lf cnbmbeh mfhnt[bkc ufe'kj lf fv]thflfl vnrbwtl bluf sfdbc cf'bhrdtkpt^ vfuhfv vbcb uev,fsb^ rtlkt,b^ rfvfht,b lf abkt,b lfpbfylf& ]fvffsvf vs[jdf uf,fbc vjdfktj,f fvtqj cfresfh sfdpt lf vtpheyf vbc itrtst,fithtvjynt,fpt& lfdsfy[vlb lf bv lqblfy lf[vfht,bcsdbc vbdvfhst cfmfhsdtkjc reknehbc cfvbybcnhjc^ t,hfek jhufybpfwbt,c& hjvkt,vfw ufycfpqdhekb sfy[f ufvjudb. dtc lf lfdbo.ts vbcb ufhtvjynt,f& eylf fqbybiyjc^ hjv xdtyb ]fvffsbc otdht,b sdbsjy fchekt,lyty cfhtvjynj cfveifjt,c^ dbcfw itt'kj^ 'fkf lf qjyt fh lfeieht,bf& se fh dwlt,b^ vfiby bchftkblfyfw vbbqts lf[vfht,f^ hflufy bv gthbjlib cj[yesbc ofhupfdybkb db.fdb cfmfhsdtkjib lf vf[cjdc bchftkblfy ufvjupfdybkb lf[vfht,f s,bkbcblfy dthnvahtybs hjujh ufvjupfdytc jyib& @Vfhsfkb [fhs^ vfiby efvhfdb vtlbrfvtynb nfycfwvtkb lf cfzbhj ybdst,b ufvjudbupfdytc bchftkblfy#& Vb[tbk [f[bfidbkb 1936 otkc lfb,flf kbf ibvibkfidbkbcf lf ifkjv [f[bfidbkbc j]f[ib& ghjatcbbs vityt,tkb by;bythbf lf okt,bc ufyvfdkj,fib jybc t,hftksf rfdibh @ ifkjvc# tluf cfsfdtib& bub heleyt,bs edkbc lf gfnhjyj,c cfkjwfdc& vfc cfkjwfdbc thsuek ueifuc eojlt,ty& vbcb j] f[bc otdht,b erdt ufcekb cfereybc 90-bfy okt,ib fvjdblyty bchftkib lf ,tth- itdfib lfcf[klyty^ sdbsjy rb jyib lfhxf^ hflufy ]fvffsc gfnhjyj,f czbhlt,jlf& @xtvb wjk-idbkb bchftkib hjv ofvjdblf^ vfsb ufvjwbkt,fw dth vjdf[th[t^ hflufy pecnfl bv lqtt,ib cfkjwfdbc 100 okbc be,bktc dptbvj,lbs lf efvhfdb cnevfhb ud.fdlf&# ,-yj vb[tbk^ xtvbc fphbs lblb vc[dthgkb ufmds ufqt,ekb^ j]f[b bchftkib u.fdlfs^ smdty rb jyib lfhxbs^ hjv ]fvffspt lf cfkjwfdpt utpheyfs& @Hjltcfw gfce[bcvut,kj,fc fqt,c flfvbfyb sfdbc sfdpt^ fh itb'kt,f cfmvbc iefpt vbnjdt,f& vfhsfkbf jyib lfdhxb^ xtvb wjk-idbkb rb bchftkib fvjdblf^ vfuhfv sbsmvbc 30 okbc ufyvfdkj,fib vtw [ibhfl xfvjdlbjlb bchftkib^ hfsf vfssfy d.jabkb.fdb lf fhw xtvb ]fvffsb vbvtnjdt,byf^ hflufy vfs gfnhjyb czbhlt,jlf& vt erdt rfhufl vbwyj,lty cfmfhsdtkjibw lf cfpqdfhufhtsfw^ hjujhw fv cfkjwfdbc vtehdtc lf .dtkfathb^ hfw cfkjwfdbc cfrbs[sfy fhbc lfrfdibht,ekb^ xtvb uflfcfo.dtnb lf vjcfudfht,tkbf& 2004 okblfy bc xdtyb cfpjufljt,f @ifkjvbc# ,fkfycptf f.dfybkb& ,tdhb cfhtvjynj cfveifjt,b itcheklf^ vfuhfv cfkjwfdc .jdtklqbehb vjdkf czbhlt,f& sfdbc lhjpt cfmfhsdtkjc t,hftksf vcjakbj rjyuhtcvf ,-y vbibrj vbhbkfidbkbc sfjcyj,bs lf[vfht,bc [tkb ufvjudbojlf& lfceasfdlf lf itrtslf xdtyb obyfght,bc cfakfdt,b^ vfhnj wjw[kt,c fh czbhlt,fs vjdkf-gfnhjyj,f&# 'ytkbf vbcb fcfrbc flfvbfybcsdbc sbsmvbc .dtkfcufy vbnjdt,ekb^ vbdbo.t,ekb^ e]fvffsjl lfhxtybkb cfkjwfdbc thsuek ueifufl lfhxtyf vfiby^ hjltcfw bchftkib^ vbc vfvfgfgfsf fqsmvek vbofpt wjkb^ idbkt,b lf idbkbidbkt,b /.fdc&&& lqtc sbsmvbc fqfh fhbfy t,hftkt,b jyib^ cfkjwfdib ]fvffsb fqfh brhb,t,f& hbcsdbc xthlt,bs bm` @vfhsfkbf cek hfvltybvt [fyibitcekb t,hftkbf lfhxtybkb 2$4$15 cbyfskt 25 bm^ vfuhfv xdtyb cfkjwfdb cfmfhsdtkjc reknehekb vtvrdblhtj,bc 'tukc ofhvjflutyc& ,tdhb nehbcnb^ hjujhw bchftkblfy fctdt vstkb vcjakbjlfy xfvjlbc vbc cfyf[fdfl lf se .jdtklqbehfl fh dbpheyt,s vfcpt^ xdtyb cbhw[dbkb bmyt,f& cfkjwfdc /.fdc lfvkfut,tkb^ vt hjltcfw bchftkib dfh^ vbcb ufcfqt,b xtvc lfv[vfhtcsfy fhbc& erdt dbptbvts vbcb 100 lf 110 okbc be,bkt^ okt,bc ufyvfdkj,fib^ cfyfv ,flhb gfnfhrfwbidbkb wjw[fkb b.j^ lbl lf[vfht,fc udbotdlf& .dtkfathc aekb czbhlt,f^ vfcpt pheydf lqtvlt vt vfrbchbf& bm rfyfkbpfwbfib o.fkb ufvjlbc^ fm afcflbf itcfrtst,tkb& .dtkfathpt vt lfdlbdfh lf ds[jd lf[vfht,fc cfmfhsdtkjc cf[tkvobaj lfotct,ekt,t,bf tc^ vcjakbj t,hfekb jhufybpfwbt,b se wfkrtekb gbhjdyt,t,b&# cfkjwfdbc 100 lf 110 okbc be,bktsf cfjhufybpfwbj cfrbs[t,bc vjudfht,fv 'bhbsflfl ,-y vb[ftkbc v[ht,pt uflfbfhf& otkc^ ctmntv,thib 120 okbc be,bkt eotdc& @erdt 80 otkc dfh vbqotekb^ bc tythubf lf 'fkf fqfh vfmdc itvjhxtybkb^ hjujhw okt,bc oby vmjylf& vfuhfv tc cfbe,bktj sfhbqbw bctdt qbhctekfl vbylf fqdybiyjs^ hjujhw eoby^ hjujhw fv lblt,ek lf eybrfkeh cfufy'ehc^ xdtyc cfkjwfdc ittatht,f& bvtlb vfmdc^ hjv lf[vfht,bc [tkc ufvjudbodlbfy hjujhw cfmfhsdtkjlfy^ fctdt bchftkblfyfw& hfw xtvptf lfvjrblt,ekb^ .dtkfathc ufdfrtst,& vofvc fv] thflfw efvhfdb cnevfhb udtodtdf vstkb vcjakbjlfy& 'fkbfy ufvt[fhlt,f^ se smdtyw udtodtdbs lf cfrflhbcfl uffiemt,s smtyb ufptsbc aehwkt,pt fv lbl ptbvc&# lbl vflkj,fc de[lb ,-y vb[ftkc& [fyuh'kbd cbwjw[ktc lf ]fyvhstkj,fc decehdt,^ hjv itvlujvb cfbe,bktj sfhbqt,bw qbhctekfl fqtybiyjc& wbcfyf ifvbhb კომპანია GIM CAR წარმოადგენე ქართულ-ებრაულ ერთობლივ კომპანიას, რომლის საქმიანობის სფეროს წარმოადგენს ავტომობილების გაქირავება და ტურისტული მომსახურება საქართველოს მასშტაბით, როგორც იურიდიულ ისე ფიზიკურ პირებზე. იგი მომხმარებელს სთავაზობს მაღალკვალიფიციურ მომსახურებას, რომელიც უზრუნველყოფილია შესაბამისი ტექნიკური ბაზით და პერსონალით. G.I.M CAR www.gimcar.ge 08-8678678 : פקס058-6363999 :טל Tel: 597-499966 571-419966 საქართველო თბილისი ბელიაშვილის 7 24 cbyfskt 13 ybcfyb 5775 2$4$15 cbyfskt fvffst,c] THSB THSPT Vjrkt bynthdbe ths xdtybfysfy Jybc cfkjwfdbc thsuekb ueifub Fv ,jkj lhjc xdtyb ufptsbc aehwkt,pt ,tdhb lfbothf jybc t , h f t k j , fp t ^ Vbc cfkjwfdpt^ hjvtkbw fvf.fl lufc hfzbc vst,c ijhbc^ hjujhw en.db vjovt cfmfhsdtkjc t , h f t k s f fsfcoktekb v t v r d b l h t j , bc f lf mdt.ybtht,bc ufvxtybcflvb vfsb hovtybcf& ,tdhb lfbothf vbc hf,byt,cf lf vbc sfkvbl [f[vt,pt^ vfuhfv xdtylf cfvoe[fhjl^ fhfathb smvekf fv lblt,ekb cfkjwfdbc uf,fbpt – vb[tbk [f[bfidbkpt^ hjvtkbw erdt cfv fsfek otkpt vtnbf thsuekfl tvcf[eht,f cfkjwfdc& jybc t,hftkb ]fvffsb cfrvfjl rfhufl bwyj,c ,fnjy vb[tbk [f[bfidbkc^ hjvtkbw okt,bc ufyvfdkj,fib jybc lblt,ekb cfkjwfdbc uf,fb lf jybc t,hftksf cfpjufljt,f @ifkjvbc# sfdv]ljvfht b.j& vbc cf[tkc vbtotht,f efvhfdb rtsbkb cfmvbc ufrtst,f^ ufzbhdt,ekb j]f[t,bc lf[vfht,f& vbobc'dht,bc itltufl lfpbfyt,.ekb jybc cfkjwfdbc ithtvjynt,f lf bm lfhxtybk obyfgfhsf cfakfdt,bc vjdkf- gfnhjyj,f& 1995 otkc vbcb [tkv'qdfytkj,bs vjto.j jybc cfkjwfdbc 100 okbc cfbe,bktj sfhbqbcflvb vb'qdybkb cfptbvj itrht,f^ hjvtkcfw cfmfhsdtkjc vfibyltkb ghtpbltynb tlefhl itdfhlyf't tcoht,jlf& fv qjybc'bt,fcsfy lfrfdibht,bs ghja& ]tvfk f]bfidbkb othlf% @lbl cfptbvj itrht,fpt cfpjufljt,hbj,bc obyfit thsb 'dtksf'dtkb ktutylf uf[vbfylf% hjltcfw ,f,bkjybc vhbc[fyt v,h'fyt,tkvf yf,emjljyjcjhvf (vjudbfyt,bs rb hjvftksf v[tlfhsvsfdfhvf dtcgfcbfytv) bthecfkbvb @ofhvjcn.dtdyf# (hjujhw @mfhskbc w[jdht,f udfeo.t,c) lf cjkjvjybc nf'fhb lffyuhbf^ nf'hbc mdt,b sehvt wfib fbzhf lf vstk mdt.ybtht,fpt lfbafynf& ths-thsb mdf fmfw lfwtvekf^ jyib^ cojhtl bv flubkpt^ cflfw itvlujvib tc lblt,ekb cbyfujuf ofvjbvfhsf#& fv lblt,ekb cfkjwfdbc Cfbe,bktj sfhbqbc fqybidyf ,-yvf vb[ftkvf nhflbwbfl fmwbf& 2005 otkc 110 okbc be,bkt lblb ptbvbs fqybiytc cfmfhsdtkjib& fv qjybc'bt,bc jhufybpfnjht,b b.dyty jybc t,hftksf rfdibhb @ifkjvb#^ cfmfhsdtkjc reknehbc cfvbybcnhj^ hfzf-ktx[evbcf lf mdtvj cdfytsbc cfv[fhtj flvbybcnhfwbf^ ,flhb gfnfhrfwbidbkbc cfmdtkvjmvtlj ajylb lf jybc hfbjyekb ufvutj,f& fv ptbvc tcoht,jlyty cfmfhsdtkjc vsfdhj,bc vfibyltkb ghtpbltynb vb[tbk cffrfidbkb lf gfhkfvtynbc otdht,b^ @]jbysbcf# lf @cj[yesbc# ofhvjvflutykt,b^ cnevht,b hectsblfy^ bchftkblfy^ tdhjgblfy lf fii-lfy& vbcb cfmvbfyj,f rfhufl fhbc wyj,bkb hjujhw cfmfhsdtkjib^ fctdt vbc cfpqdfhufhtsfw& vfuhfv fv]thfl 13 ybcfyb 5775 >FDBCATHB - cnf,bkehj,bc^ sfdvlf,kj,bc^ cbvidblbc lf velvbdj,bc cbv,jkjf& fcjwbhlt,f vbofcsfy& vtuj,hj,bc^ ]fyvhstkj,bc athbf& cf[kc vlblhek^ rjvajhnek^ s,bk^ vtuj,hek lf v.elhj tkathc f'ktdc& .fdbcathbc vj.dfhekt,b gfnbdc cwtvty nhflbwbt,c& ut[vfht,fs cfdfzhj lf abyfyceh cfmvtt,ib& .fdbcathb itewdktkb athbf gbhdtkcfmvbfyb it[dtlhbcfsdbc -- ufyufo.j,s uekf[lbkb cfe,hbcfsdbc& ufcfe,ht,bcfc lfnjdt,s ghfmnbrekb flfvbfybc isf,tzlbkt,fc& lfvcfmvt,tksfy fv cfvjcib oflbs - cfyljj,fc fq'hfdc^ thsuekb flfvbfybc bvb]c uvfnt,s& .fdbcathb vflfc vfnt,c^ bodtdc @cbvihfkbc# ituh'yt,fc^ fvbnjv b.tyt,ty .fdbc htrkfvfib fct e[dfl .fdbcathc uf.bldt,b bphlt,f& yFHBY}BCATHB - sfdbceakt,bc^ tysepbfpvbc lf jgnbvbpvbc athbf& .jdtksdbc f[fht,c sdfkc lf ufyufo.j,s gjpbnbehfl& bodtdc rtsbklqtj,bc ufywlfc& fvwbht,c lfshueyekj,fc^ [cybc lfqkbkj,fc^ t[vfht,f ltghtcbbc lf'ktdfib-[ibhfl e.ehts xfvfdfk vptc& tvjwbeh flfvbfyt,c @rehyfdc^# se smdtyb gfnfhf [ibhfl zbhdtekj,c -- xffwdbs yfhby]bcathb nfycfwvtkb lf vidblfl bmyt,f& bc fctdt rfhubf crjkbc fcfrbc ,fdidt,bcfsdbc -- dbcfw ,tdhb vtwflbytj,f eotdc& yfhby]bcathc fmdc fynbcgfpvehb sdbct,f^ fev]j,tct,c cbc[kbc vbvjmwtdfc lf rfybc athc^ @fs,j,c# jhufybpvc $'kbthb cbw[tt,bc lhjc ye fnfht,s fv athc$& jabcb itqt,ts yfhby]bcahfl lf smdtyb sfyfvihjvkt,b velfv rfhu ufyo.j,fpt bmyt,bfy& bc cfertstcjf vbcfqt,b jsf[bcsdbc -- cflfw .jdtk cfqfvjc j]f[bc otdht,b brhb,t,bs -- ,tlybtht,f lf ofhvfnt,f vjfmdc& fv athc b.tyt,ty cbyfskbc ufcf'kbtht,kflfw& yfhby]bcathb vjmvtlt,c vflfpt lf udfibt,c^ fvbnjv cfvpfhtekjib cf.dfhtkb athbf& se smdtyb gfnfhf ezvtkbf ufvjb.tyts yfhby]bcathb zehztkb& fh xfbwdfs yfhby] bcathb se lfcdtyt,f uflfo.dbnts -- bc bodtdc [vfehbc vjxdtyt,bs uf'kbtht,fc& fctdt iteatht,tkbf vbcb ufvj. tyt,f ,bpytc ufhtvjib& KEH}B lblt,bcf lf gfnbjcyt,bc cbv,jkjf& tc fdnjhbntnekb flfvbfyt,bc athbf& qbhct,fcsfy^ ylj,fcsfy lf lfwekj,fcsfy fcjwbhlt,f& ufyfo.j,c ylj,bs $fvbnjv b.tyt,ty gjkbwbtksf cfvjcib$& bc vidblj,bcf lf lfcdtyt,bc ecfahs[jt,bc fnvjcathjc& se ubylfs athbf& mvybc isf,tzlbkt,f vjf[lbujs^ xfbwdbs keh]b& keh]b ifdsfy lf yfwhbcathsfy cfmvbfyb flfvbfyt,c bvb]c vfnt,c -- vfs vbvfhs ylj,bs bvczdfkt,bfy& keh]b cfmvbfy ohtt,ib vfvfrfwt,bc lhtc-rjlbf& vfc ofhvfnt,bs b.tyt,ty gjkbnbrjct,bw& keh]b .dtkfpt rjhgjhfwbekb athbf& bc .dtkfc e[lt,f& yt,bcvbthb fcfrbc mfkc ff[fkufphlfdt,c& bltfkehbf chekb flfvbfyt,bcfsdbc^ dbpefkehfl @f[leyt,c&# flfvbfyc hjvfynbrekj,fc fybzt,c& fv athsfy lhj eahj cohfafl uflbc& rfhubf .jdtklqbehb cfvjcbcfsdbc& bc rfhufl t[fvt,f stshc lf dthw[kbcathc& keh]b fcjwbhlt,f cbwbdtcsfy& f'kbtht,c @cbytcnbc# 2$4$15 cbyfskt isf,tzlbkt,fc& fh itqt,js keh]fl jsf[b^ cflfw smdtyb gthcjyfkb veifj,c^ abhvfv vjut,f hjv fh lfrfhujc -- keh] b fldbkfl uqkbs& se vybidytkjdfy cnevht,c tkjlt,bs^ ye lffo.j,s keh] [tkcf[jwt,c vfublfpt -- cnevht,b eahj flht ofdkty^ dblht smdty tkjlbs lf fhwse rvf. jabkt,b& WBCATHB - .dtkfpt ,eyt,hbdb athbf^ ptwbehbc lf cekbtht,bc cbv,jkjf^ vfhflbekj,fc ufvj[fnfdc& bodtdc jrtfytc lf wbc fcjwbfwbfc^ fq'hfdc cbvgfsbfc^ njdt,c cfyljj,bc lf ecfahs[jt,bc ufywlfc& bc flfvbfyt,bcfsdbc vfhnbdfl fqcfmvtkbf - ,htylt,b .dtkfpt [ibhfl cojhtl wbcathc bhxtdty $atbc,erb lf djkvfhnb zfh,fl b.tyt,ty wbcathc$& flfvbfyc t[vfht,f byajhvfwbbc lfvf[cjdht,fib& cfmvbfyb fnvjcathjc itmvyfib -- htrjvtylbht,ekbf wbcathbc ufvj.tyt,f vjkfgfhfrt,t,bc jsf[ib& ,bpytc htrkfvfib vfc b.tyt,ty ghjlemwbbc cbf[kbc [fpufcfcvtkfl^ bc zfh,flff h'bc ghjlemnt,bc htrkfvbht,bcfc& wbcathb fvidblt,c^ fvwbht,c reyst,bc lf'f,ekj,fc^ fytkt,c gekcc^ ceysmdbc hbnvc^ rfhubf e'bkj,bc lf ythdekb lf'f,ekj,bcfc^ fuhbkt,c c[tekc& cfv[htsbs vlt,fht jsf[t,ib bc cbyfskbc cbzfh,tc f,fkfyct,c& f,fpfybcsdbc ths-thsb rjvajhnekb athbf& BFCFVYBCATHB $BBCATHB$ fcjwbhlt,f lbludfhjdyt,fcsfy& fhbcnhjrhfnekj,fc ufvj[fnfdc& 'fkbfy vlblhekb athbf& cf[kbc lf jabcbc bynthbthib kemc-bynjyfwbf itvjfmdc& bbcath cfvjcbfyb flfvbfyt,bcflvb ylj,bs bvczdfkt,bfy& phlbc flfvbfyib gfnbdbcwtvbc uh'yj,fc& bc vjhw[d flfvbfyt,c ufv,tlfj,fc vfnt,c& bfcfvybcathb ctynbvtynfkehb flfvbfyt,bc athbf& 'fkbfy vjcojys ,fdidt,c& bfcfvybcathb 'fkbfy qkbc sdfkc^ fhfhtrjvtylbht,ekbf vbcb nfht,f cfvcf[ehib - vfkt lfuqkbs& rfntujhbekfl lfeidt,tkbf bfcfvybcathbc yfhby]bcathsfy it[t,f - eutvjdyj flfvbfybc isfvyzlbkt,fc f[ltyc& YFWHBCATHB - yfnehfkehb^ ufvfojyfcojht,tkb athbf& fvbnjv cfmvbfyb flfvbfyt,b hsekb vjkfgfhfrt,bcfc cojhtl fv athc fybzt,ty egbhfntcj,fc -- ubmvybs cfmvbfy bvb]c lf cfylj gfhnybjhj,bc isf,tzlbkt,fc& yfwhbcathb [tkc eo.j,c bltfkehb ehsbthsj,t,bc lfv.fht,fc cfvcf[ehcf lf j]f[ib& [tkv'qdfytk veifrt,c vjcojys fv athbc cfvjcb sfdbfys sfyfvihjvkt,pt-athb ut[vfht,fs ltnfkt,pt .ehflqt,bc ufvf[dbkt,fib^ yfrkt,bf itwljvt,b& flfvbfyt,b yfwhbcath cfvjcib yfrkt,fl itcfvxytdt,b fhbfy^ fvbnjv vfnt,c vflfc lf fv'faht,c o.ehdbkbc ufywlfc& se smdty cfmvbfyb fy jabwbfkehb ohbc flfvbfyt,sfy ub[lt,fs ehsbthsj,f^ ufbsdfkbcobyts^ hjv .dtkf vbqt,fpt^ hjvtkbw bo.t,f 20 cffsfvlt cfcehdtkbf fhfvrdtshb athbc cfvjcc vbcwts egbhfntcj,f& [jkj 20 cffspt eahj udbfy -- ifd fy keh] athc $mfk,fnjyt,vf obstkcfw$ -- tc fhf vfhnj smdtyc tktufynehj,fc ufecdfvc [fpc^ fhfvtl cfcehdtkb bvb]bc itmvyfibw lfut[vfht,fs& 23 22 cbyfskt 13 ybcfyb 5775 2$4$15 >>> jabwbfkeh it[dtlht,pt ifdb athbc gb]frb vjvut,bfybf& se ucehs smdtyb gfhnybjhb ptlvtnb 'fkbc[vtdbc ufhtit lffhoveyjs smdtyb uflfo.dtnbkt,bc eh.tdj,fib--it[dtlhfpt xfbwdbs ifdb cfvjcb& ,tdh vfqfpbfib rjyceknfynt,b ifd cfvjcc fnfht,ty rkbtynbc fldbkfl lfcfhoveyt,kfl& ifdb vjvut,bfybf cflqtcfcofekj itvs[dtdt,bcfsdbcfw& bc rfhufl t[fvt,f .dbstkc^ vodfytc lf stshc _ f'kbtht,c smdtyc blevfkt,fc& ifdb jmhjcathsfy thsfl ,bpytc htrkfvfib afhsjl ufvjb.tyt,f tkbnfhekb cfmjykbc ofhvjcfxtyfl -tc @'dbhbfyb# athbf^ [fpc ecdfvc ghtcnb;ekj,fc $cfxemfhb fv atht,ib eahj vlblhekfl ufvjb.eht,f$& yehfcjltc xfbwdfvs ifd rf,fc fy gb]frc obstk fy .fdbcath at[cfwvtksfy^ eutvjdyjl hjv fh xfusdfkjy& se ghj,ktvt,b itutmvyfs [ibhfl fnfhts ifdb nfycfwvtkb^ bc @fgfnfhfdt,c# lf fw[hj,c w[jdht,bctek obyffqvltuj,t,c lf ut[vfht,fs 'fkt,bc vj,bkbpfwbfib $ecbfvjdyt,bc lhjc flfvbfyt,b ifdb cfvjcbcfrty fhbfy vblhtrbkyb& cfvukjdbfhj nfycfwvtkbw fvbnjvff ifdb^ hjv cnhtcblfy ufvjcdkfib @lfut[vfhjs#$& cf[kbc fy smdtyb jabcbc bynthbthib ifd athc cbvlblht itvjfmdc^ fvbnjv lufvty ifd cfdfh'kt,c fy crfvt,c yfstk jsf[t,ib& fhbcnjrhfnekj,fc vfnt,c bfnfrpt yfwhbcathb yj[b ifdb pjkt,bs& vfuhfv ye uflffvtnt,s^ ifdvf hjv fh lfxhlbkjc yfstkb atht,b& OBSTKB - cbvfvfwbc^ ,fhfmbc lf vhfdfkidbkbfyj,bc cbv,jkjf^ fmnbehb^ fdnjhbnfhekb lf tythubekb athbf& ,fdidt,b gbhdtkfl cojhtl fv athbc ufhxtdfc bo.t,ty& bc vfmcbvfkbcnb flfvbfyt,bc athflff fqbfht,ekb^ fsfvfvt,c^ fybzt,c 'fkfc^ cbvfvfwtc^ jgnbvbpvc& fcnbvekbht,c ythdek wtynht,c^ fajhbfmt,c flfvbfyc^ vfqkf cotdc oytdfc^ fxmfht,c ceysmdbc hbnvc -- tc eylf ufbsdfkbcobyjy tvjwbehvf lf atsmt,flb [fcbfsbc vmjyt flfvbfyt,vf& obstkb athbc lfyf[dbcfc flfvbfyc uekb exmfhlt,f^ [ibhlt,f ceysmdf^ fvbnjv ye ufvjb.tyt,s obstk athc cf'byt,tkib& obstkb vfnt,c vflfc^ bodtdc ibvibkbc lf o.ehdbkbc uh'yj,fc& obstkb ceahf lf zehztkb vfibyfw rb fq'hfdc vflfc^ hjwf fhw bct vibthbf flfvbfyb& obskbc fvudfhb ptvjmvtlt,bc tatmnc ofhvfnt,bs b.tyt,ty wyj,bkb htcnjhyt,b^ rfatt,b lf rdt,bc rjv,byfnt,b $rjrf-rjkf^ vfuljyfklcb$& flfvbfyb obstk cfvjcib vfibydt .ehflqt,bc wtynhib tmwtdf& obstkb cfqfvjc odtekt,t,bcfsdbc bltfkehb dfhbfynbf& bc bpblfdc lflt,bs tvjwbt,c^ udfhblt,c ebq,kj,fc& rfhufl t[fvt,f stshc lf keh]c& se tythubbc yfrkt,j,fc ufybwlbs [ibhfl fnfhts obstkb lf 'fkbc vjvfnt,fc vfibydt buh'yj,s^ ufycfresht,bs v'bvt fdflv. jaj,bc itvltu& se cfmvbfy it[dtlhfpt vblb[fhs ye xfbwdfvs obstk gb]frc^ bc sfyfvjcfe,htc shueyfdc -- gfhnybjhib w,bthb flfvbfybc isf,tzlbkt,fc lfnjdt,s& mfk,fnjyt,bcfsdbc fhfhtrjvtylbht,ekbf cfvcf[ehib obstkb rf,bs cbfhekb $mfhfaienfl hjv fh xfusdfkjy$^ ev]j,tcbf fv athbc hfbvt fmctcefhb ufvjb.tyjs--ifhab^ v'bdb fy uh'tkb cf.eht& DFHLBCATHB - cb.dfheksfy^ cbyfptcsfy lf ,tlybtht,fcsfy fcjwbhlt,f& ubmvybs rjvajhnbc ituh'yt,fc^ uf.tyt,s hjvfynbrek ufyo.j,fpt^ fw[hj,c fuhtcbfc& bc cfertstcj athbf ,fdidbc jsf[bcfsdbc& se [ibhfl vupfdhj,s fy ubotds vbdkbyt,t,ib .jayf^ f,fpfybc vtht dfhlbcathb [fkfsbs lbdfypt lfcdtyt,f cohfafl vjub[cybs lbcrjvajhnc& bc ertstcc [lbc cf[bc athc $fvbnjv b.tyt,ty cfqfvjc vfrbf;ib dfhlbcath he]c$& dfhlbcathb yfwhbcathsfy rjv,byfwbfib 'fkbfy tktufynehbf& dfhlbcathb vjmvtlt,c @vjnr,jl# -- f'kbtht,c cfrdt,bc cbnr,jc ituh'yt,fc^ fvbnjv se nr,bktekb utrh'fkt,fs fy ucehs vbcufy sfdbc itrfdt,f^ yfrkt,fl lffnr,ts lf ufvjb.tyts dfhlbcathb zehztkb& dfhlbcathb rfntujhbekfl iteatht,tkbf cfmvbfyb it[dtlht,bcfsdbc -- fhfcthbjpekb flfbfybc isf,tzlbkt,fc njdt,c& VODFYT - .dtkfpt /fhvjybekb athbf^ sdfkbcfsdbc .dtkfpt rjvajhnekb& bc cbwjw[kbc^ fqvfcdkbc^ ufyf[kt,bc^ /fhvjybbc^ bvtlbc lf rtsbklqtj,bc athbf - ,fyrbht,bc athb - ,tdh mdt. fyfib aekbc regbeht,b cojhtl fvbnjvff vodfyt athbc& t[vfht,f abyfycehb ghj,ktvt,bc lf'ktdfib^ fvbnjv vybidytkjdfyb it[dtlht,bcfc [ibhfl fnfht,ty vodfyt /fkcne[c& flfvbfyc fdct,c jhnbvbpvbs^ fvwbht,c oytdfc^ fw[hj,c sfdbc nrbdbkc^ rfhubf e'bkj,bcfc& se ]fyvhstkj,f ituth.fs fnfhts vodfyt cfvjcb -- bc tythubbs fufdct,s& f[fkbct,c rfybc ,eyt,hbd athc& vemb vodfyt f,cjkenehb cbvidblbc athbf -- fvbnjv b.tyt,ty rfpbyjt,bc lf ,bkbfhlbc cf[kt,bc vakj,tkt,b vfublt,bcfsdbc& fq'hfdc ecfahs[jt,bc lf thsuekt,bc ufywlfc -- fvbnjv b.tyt,ty fhvbbc nfycfwvtkibw& vodfyt 'kbthb yt,bc.jabc flfvbfyt,bc athbf& qbf vodfytc lfvfvidblt,tkb tatmnb fmdc f,fpfyfib^ cf'byt,tkib^ cfcflbkj jsf[ib^ crjkfib& vodfyt fh fq'hfdc vflfc^ vjmvtlt,c @vjvofhjl# -- ye lffo.j,s vodfyt rth't,c vodfyt zehztkpt^ bc tatmnc uffv'faht,c& >DBSTKB - etwhfl [dlt,f sdfkc^ fcjwbhlt,f vptcsfy^ bvtlsfy^ jgnbvbpvsfy& cfertstcj fynbltghtcfynbf^ .dtkfpt @,tlybthb# athbf& fv[ytdt,c^ fv[bfhekt,c^ f[ltyc flfvbfybc tythubbc cnbvekbht,fc^ fev] j,tct,c [fcbfsc& fvfqkt,c ihjvbceyfhbfyj,fc^ f'kbtht,c vt[cbtht,fc^ fcnbvekbht,c byntktmnefkeh itcf'kt,kj,t,c^ flfvbfyc efldbklt,f uflfo.dtnbkt,bc vbqt,f& .dbstkb athb .dtkfathc rfhufl @.blbc# -- se ucehs ,byf cfahbfyfl uf.bljs itqt,ts .dbskfl^ bc f'kbtht,c rjveybrfwbbc eyfhc& vfqfpbbc sfhjt,pt .dbskfl itaesek ghjlemwbfcsfy v.bldtkb .dtkfpt lbl[fyc xthlt,f lf vtncfw .blekj,c $tc rfhufl bwbfy vfqfpbbc vakj,tkt,vf lf .dtkf ctmwbfib fv athbc cfmjytkc oby lt,ty -- fvbnjvff bc rjvgfybf cvfhnbc cfvfhrj athb$& cf[kbc rtlkt,pt .dbstkb athb lflt,bs ufdktyfc f[ltyc rtsbklqtj,fpt& bc fctdt cfertstcj athbf dbohj lf ,ytkb jsf[t,bc @ ufcfyfst,kfl&# xhlbkjtsbc v[fhtc vjmwtek jsf[t,ib .dbstk athc dbpefkehfl vpt @itvj/.fdc# lf vpbc c[bdt,bc ltabwbnc fyfpqfeht,c& odbvbfy lqtt,ib .dbstkb cfvjcb cohfafl vjub.dfys [fcbfspt& rfhubf cfvpfhtekjcfsdbc cflfw tythubf udzbhlt,f^ vjfmdc rtsbklqtj,f& .dbstkb vjmvtlt,c @vjv;fjl^# fvbnjv vbpfyitojybkbf ceahfpt v;fdt rth't,bc vbcfnfyfl& fctdt fhfhtrjvtylbht,ekbf vbcb ufvj.tyt,f ,fdidt,bc jsf[ib - tythubbc vjpqdfdt,bc ufvj gfnfht,b [ibhfl evbptpjl nbhbfy& 13 ybcfyb 5775 2$4$15 cbyfskt ATHT<B LF XDTYB UFYO>J<F Yfyf oboefidbkb lf,flt,blfy xdty atht,bc ufhtvjwdfib dw[jdhj,s& ufhrdtekb athbc cfvjcb udfwdbf^ dbhxtds htvjynbc^ fdt] bc se fdnjvj,bkbc athc^ hfbvtc .bldbcfc flfvbfyt,bc 80% .ehflqt,fc cojhtl athc fmwtdc& sbsjtekb athb rjyrhtnek ituh'yt,t,sfy fcjwbhlt,f lf xdtyc tvjwbfpt vjmvtlt,c^ ufdktyfc f[ltyc xdtyc abpbreh lf acbmbreh vlujvfhtj,fpt^ uflfo.dtnbkt,bc vbqt,fpt^ xdtyc mwtdfpt^ ufyo.j,fpt lf c[dt,sfy ehsbthsj,t,ptw rb& xdtyb nfycfwvkbc athpt htfubht,c bc cfpjufljt,f^ h j v t k i b w udb[lt,f .jayf& hjwf nfycfwvtkc bpjvfds^ it[tlts smdtyc cf[tc& cfvcf[ehib hf athbc nfycfwvtkcfw dbwvtds^ fvbc vb[tldbs [lt,f xdtyb bltynbabwbht,f _ bvb]bc itmvyf& athbc cojhfl ithxtdf lfut[vfht,fs ofhvfnt,fib lf smdtysdbc cfcehdtk bvb]bc itmvyfib& h j u j h ufvjdb.tyjs athbc ufdktyf xdtyc cfcfhut,kjl` lqtc vfc 'fkpt o f h v f n t , b s b.tyt,ty ,bpytccf se htrkfvfib& bc ufdktyfc f[ltyc sfyfvihjvkt,bc ihjvbceyfhbfyj,fcf lf cfmvbfyb vjkfgfhfrt,t,bc itltupt& rtsbklqtj,bcf lf ofhvfnt,bcfsdbc ufycfresht,ekb vybidytkj,f tybzt,f^ se hf athbc nfycfwvtkb udfwdbf rjyrhtnek cbnefwbfib^ hf athbcff rtlkt,b lf fdt]b xdtyc ,byfib fy jabcib^ hf athbc zehztkc d[vfhj,s $pjubthsb athb uf[ljvfib @udt[vfht,f^# pjubthsb rb @fcemt,c#$ STSHB - athsf vtatf& 'dtk beltfib v p t u h ' t k j , fc ^ r t s b k i j , b k t , fc lf evfqktc [tkbceakt,fc ufvj[fnfdlf& tktufynehbf^ ufvj[fnfdc f,cjkeneh sfdbceakt,fc^ f[kbc lfcfo.bcc^ ytbnhfkbntnc^ ecfahs[jt,fc^ eibihj,fc^ cfpjufljt,fib smdtyc vfqfk cnfnecc& fqvjcfdktsbc mdt.yt,ib¨ vfc vtatsf lf ,h'tysf athfl sdkblyty^ hflufy cbovbyltcsfy^ lblcekjdyt,fcsfy^ rtsbkij,bkt,fcsfy^ cbrtstcsfy fcjwbhlt,f^ flfvbfyt,c smdtyc vbvfhs ylj,bs ufyfo.j,c& se vybidytkjdfy cnevht,c gfnb;t,s stshb ceahf fy zehztkb [fpc ufecdfvc smdtyc rtsbk lfvjrblt,ekt,fc& stsh cfvjcib ufvjo.j,bkb mfkb .jdtksdbc .ehflqt,bc wtynhibf& h'bcathb lf cgbkjc'dkbcathb cfvjcb 'fkbfy e[lt,fs ief [ybc mfkt,c - stshb rfyc f[fkbct,c^ rtsbklqtj,bc ufywlfc bodtdc& stshb rfntujhbekfl lfeidt,tkbf 'fkbfy vem ifdsfy -- fvbnjv bhxtdty ,bpytcvtyt,b c[df vem atht,c stsh gthfyusfy itcf[fvt,kfl& cf[kb stshb rtlkt,bs fhbc yfstkb^ dbpefkehfl afhsj lf vfqfkzthbfyb^ sevwf njdt,c cbwbdbc ituh'yt,fc^ fvbnjv lfrblts yfhby] bcathb fy cfkfsbcathb afhlt,b& chekb fqyfuj,bc flfvbfyt,b eylf vjthbljy stshbc [ibhfl nfht,fc& IFDB eh.tdj,bc lf cbvnrbwbc cbv,jkjf& bc c b v l b l h b c ^ t k t u f y n e h j , bc ^ cnbkbc ybifybf^ fc j w b h l t , f rkfcbrehsfy^ ghtcnb;sfy^ cfmvbfy flfvbfyt,sfy& ifdb cfvjcb flfvbfyc 'kbthbc^ vbvpbldtkbc lf vrfwhbc bvb] c c'tyc& yt,bc.jafc fvfqkt,c^ flfvbfyc fybzt,c sfdlf]tht,ekj,fc^ fvbnjv ifdb bv flfvbfyt,bc athbf^ dbyw [ibhfl rjynfmnj,c [fk[sfy& >>> 21 20 cbyfskt 13 ybcfyb 5775 2$4$15 UGJC Cfmfhsdtkjc t,hftk ]fvffssf idbkt,c bchftkib lf lbfcgjhfib lf bchftkbc .dtkf cf[ktekc cflfw fh eylf b.js mfith lf ,tlybth atcf[bc lqtcfcofekc lftcofhbs b.jc yt,f eakbcf^ hjv lfe.jdyt,kbd dtqbhcjs vbcbbc @lf tobf v[cytkb wbjyc# fqchekt,fc lf v.bcbth ztivfhbn lf chek utekfc vtcfvt ,ts /fvbrlfibc fityt,bs& fvty hf,b bffrj, ufuekfidbkb hf,b f/fhjy tkfidbkb hf,b f,hf/fv f]bfidbkb hf,b bw[fr vj'qdhbidbkb hf,b if,sfb vb[tkfidbkb hf,b ,ty wbjy fhbtk vb[tkfidbkb hf,b htaftk xbrdfidbkb fcjwbfwbbc utythfkehb lbhtmnjhb sfvfp (tkbf/e) ctabfidbkb 18 cbyfskt 13 ybcfyb 5775 2$4$15 >>> ghjatcjhb ijsf ,jcnfyfidbkbcsdbc fhmbntmnehf tc b.j vlujvfhtj,f& ghfmnbrekb cfmvbfyj,f^ stjhbekb 'bt,t,b lf gtlfujubrf thsvfytsbcufy ufyevb]yfdb yfrflbf& fv yfrflvf - fhmbntmnehfpt reknehjkjubehvf htaktmcbt,vf^ ptvjs ufy[bkekb ghjtmnt,bc udthlbs^ lf,fltc rjywtgnefkehb fhmbntmnehekb cehfst,b lf cnelbfcf[tkjcyj @fhmbntmnehbc gjtnbrf#- f[fkb lbcwbgkbyf fhmbntmnehekb ufyfskt,bc cbcntvfib& @fhmbntmnehbc gjtnbrbc# gbhdtkb ufyfw[flb $lf,flt,bc flubkb$ uf[klfs fhmbntmnehbc cfthsfijhbcj frfltvbbc vbth lf beytcrjc tublbs jhufybpt,ekb cfthsfijhbcj rjyrehcb @jwlfvtthst cfereybc wbdbkbpfwbbc cbdhwt&# vhfdfkb mdt.ybc 400 f[fkufphlf fhmbntmnjhc ijhbc ijsf ,jcnfyfidbkbc ghjtmnvf @gbkbuhbvt,b# gbhdtkb ghtvbf lfbvcf[ehf& @gbkbuhbvt,b# cfrfwj,hbj vbcbbs fqzehdbkb vj[tnbfkt rey'ekbf^ f[fkb rjynbytynbf^ hjvtkbw bm vbwehlt,f^ cflfw ezbhs& @gbkbuhbvt,c# vj/.df vfybatcnb - @ fhmbntmnehbc gjtnbrbc vfybatcnb# $1990$- lf cnelbf-cf[tkjcyjc lffhct,f fhmbntmnehbc bycnbnenbc cbdhwtib& fhmbntmnehbc vcjakbj nhbtyfktpt $1997 o&$ cnelbbc abkjcjabbc lf yfveitdht,bc ghtptynfwbfc vj/.df ijsf ,jcnfyfidbkbc ghjatcjhfl fhxtdf fhmbntmnehbc cfthsfijhbcj frfltvbfib $m& cjabf$& cnelbf @fhmbntmnehbc gjtnbrf# jhb fstekb otkbf fafhsjt,c fhmbntmnehbc cfpqdht,c^ mvybc fhmbntmnehfpt abmhbc bynthlbcwbgkbyfhek cbdhwtc& jwb okbc vfy'bkpt lfuhjdlf fctekj,bs yfveitdfhb& fhmbntmnehbc gjtnbrbc ktmwbt,b velvbdfl lfhxt,f vhfdfkb fstekb cneltynbc lf f[fkufphlf fhmbntmnjhbc vt[cbtht,fib& vrdktdfhb 1980-bfyb okt,blfy ijsf ,jcnfyfidbkbc cfvtwybthj bynthtcbc xfhxjib vjtmwf cfmfhsdtkjib fhct,ekb t,hfekb vfnthbfkehb reknehbc 'tukt,bc itcofdkf& fv v[hbd gbhdtkfl vj[lf cfmfhsdtkjib fhct,ekb vybidytkjdfyb cbyfujut,bc vtwybthekb itcofdkf lf fhmbntmnehekb ljrevtynfwbbc itmvyf& vstkb cfmfhsdtkjc afhukt,ib xfnfht,ekb tmcgtlbwbt,bc itltubf ajnjuhfabekb vfcfkf& cbyfujut,bc eybrfkehb fyfpjvt,b lf vjwekj,bsb vfrtnt,b^ hjvkbc itchekt,fib fhmbntmnehbc gjtnbrbc cnelbbc cneltynt,b vjyfobktj,lyty& vstkb tc cfveifj ijsf ,jcnfyfidbkbc gbhflb bybwbfnbdbc lf htcehct,bc [fh]pt ufy[jhwbtklf& xfnfht,ekvf cfveifjv sfdb vjb.fhf lbcthnfwbfib @ cbdhwbc gjtnbrf& cbyfujut,bcf lf t,hfekb cfcfakfjt,bc fhmbntmnehf cfmfhsdtkjib#$2008 o&$ lf fctdt 1998 otkc ufvjwtvek obuyib& ijsf ,jcnfyfidbkbc rdktdt,ib vjwtvekbf cbyfujut,bc lf cfcfakfjt,bc fhmbntmnehekb fyfkbpb^ ufy[bkekbf cfkjwfdbc cbdhwbc utytpbcb^ ctvfynbrf* ofhvjlutybkbf cfkjwfdbc [ehjsvj'qdht,bc rjywtgnefkehb cfae'dtkb& ltnfkehfl fhbc ufy[bkekb cfmfhsdtkjc cfkjwfdt,bc flubkb vcjakbj ghfmnbrfcsfy vbvfhst,fib& ufy[bkekbf cfkjwfdt,bc vj[fnekj,f lf vfsb athothekb qbht,ekt,f& ufycfresht,ekb .ehflqt,f tsvj,f t,hfek cfcfakfjt,c^ hjvtkbw ufycfresht,ekb atyjvtybf lbfcgjhbc w[jdht,fib& hjujhw vrdktdfhb fqybiyfdc^ cojhtl cfcfakfjib ufvjdkbylf t,hfekb stvbc itvjmvtlt,bsb tythubf& vrdktdfhb ufycfresht,ek ueklfo.dtnfc ufvjsmdfvlf vbofib ufmhj,bc gbhfc v.ja cfcfakfjc mdt,pt& eybrfkeh mvybkt,fl vbfxylf f[fkwb[bc t,hfekb cfcfakfjc cfat[eht,hbdb mdt,b& hjujhw lbcthnfwbfibf fqybiyekb - vfsb fyfkjub 'ytkfl vjb'bt,f vcjakbj t,hfekb vfnthbfkehb reknehbc vtvrdblhtj,fib& 1995 okblfy ijsf ,jcnfyfidbkb cfvityt,kj vjtlfyc lfe,heylf& cfe,fhbf jh htfkbpfwbfpt - cf[kb-htpbltywbf mj,ektsbc mexfpt lf @gjtpbbc cfcf[kt&# @gjtpbbc cfcf[kt - fhnbcnekb .dfdbkt,b# tc cf[tkb lffhmdf [ehjsvj'qdfhvf vbcbdt [tkbs ufvj'thobk ityj,f-vtvjhbfkc& ,tnjybc cfv gjkbctvbeh ybifyc eylf lftvrdblht,byf cfmfhsdtkj xdtyb lhjbc ufvjhxtek [ehjsvj'qdhek mdt.fyfsf cbfib& @gjtpbbc cfcf[ktv# cfvupbc /gjdf fqbfht,f cfthsfijhbcj fhtyfpt& whe-gfnhbjnbpvbc ybqf,c fvjafht,ekvf cb[fh,tv bv'kfdhf lf gjtpbbc cfcf[kt lffyuhbtc& lfyuhtdbc ghjwtcc [ehjsvj'qdfhb flubkpt it[dlf gjtpbbc rbs[dbs& hjujhw dsmdbs^ [ehjsvj'qdfhvf vjqdfotj,bc ,jkj jwb otkboflb jh ityj,fc vbe'qdyf& vbcb ufhlfwdfkt,blfy thsb okbc itvltu bubdt cb[fh,tv lffyuhbf @dfrbc cf[kb^# fctdt cftnfgj ityj,f sfyfvtlhjdt mfhsekb fhmbntmnehbc bcnjhbfib& ijsf ,jcnfyfidbkb reknehekb vtvrdblhtj,bc cflfhf]jpt bluf^ reknehfib vbc vbth itnfybkb jhb yfofhvjt,b^ rb erdfkjl ufmhf mfkfmbc kfylifanblfy& gjtpbf uf[lf ijsf ,jcnfyfidbkbc cf[kb^ hjltcfw cf[kt,bc ityt,bcrty vbvfdfkb upf ,fhbrflt,bs fbdcj& 2004 okblfy tyfib ofdblf^ tyfib veifj,lf lf itltufl lfuhjdlf gjtvfsf wbrkb @js[b kfgfhfrb# $ufvjbwf 2012 otkc$ lf fstekj,bs gjtnehb ntmcnb rht,ekbcsdbc #wb$[b$c xbnt,b&# gjtpbfib vjqdfotj,fw bvfdt ybiybs ufuh'tklf^ hjujhw [ehjsvj'qdht,fib% cbf[kbc velvbdb 'bt,f lf lfythudf& ijsf ,jcnfyfidbkbc gjtpbf f[fkb cbn.dff -@ctvbjnbrehb htdjkewbff# - hjujhw vfc kbnthfnehfsvwjlyt ufuf kjvb'tv eojlf& sfvfvfl eylf bsmdfc^ hjv mfhsek lf cfthsfijhbcj fhmbntmnehfib ijsf ,jcnfyfidbkb cf[tkbf^ bc ybifybf^ hjvtksfyfw fcjwbht,ekbf [ehjsvj'qdhekb fphbc ufyc[dfdt,ekb nbgb& fv ufyc[dfdt,bc itmvyf v[jkjl gbhjdyt,fc ite'kbf& cojhtl vskbfyb itvjmvtlb gbhjdyt,f itb'kt,f b.jc f[kbc velvbdb utythfnjhb lf c[dflfc[df cathjt,ib $fhmbntmnehf^ gjtpbf^ abkjcjabf^ rehnehjkjubf& gtlfujubrf$ vfsb ufyvf[jhwbtkt,tkb& #lhj^ lhj fqybiyt!# - bcvbc ufkfrnbjysfy& vfy fhf v[jkjl fqybiyf^ fhfvtl sfdfl itmvyf cfresfhb lhj - ijsf ,jcnfyfidbkbc cfresfhb lhj& lfdbs ,jcnfyfidbkb^ Ph.D. pfbhf lfdfhfidbkb 13 ybcfyb 5775 2$4$15 cbyfskt IJSF <JCNFYFIDBKB @FHMBNTMNEHBC GJTNBRBLFY# @CTVBJNBREH HTDJKEWBFVLT# 17 16 cbyfskt 13 ybcfyb 5775 2$4$15 ijsf ,jcnfyfidbkb fhmbntmnjhb^ gjtnb^ stjhtnbrjcb^ ghjatcjhb^ t,hfekb vfnthbfkehb vtvrdblhtj,bc vrdktdfhb* tc xfvjyfsdfkb fhf v[jkjl vjqdfotj,bc cathjt,c xfvjsdkbc^ fhfvtl bv vybidytkjdfy rdfkc udf[ctyt,c^ hfw ijsf ,jcnfyfidbkvf lfnjdf& bub bluf fhmbntmnehekb ghfmnbrbc^ stjhbbc lf cofdkt,bc fdfyufhlib* gbhdtkvf itbcofdkf cfmfhsdtkjc t,hftksf cbyfujut,b lf cfcfakfjt,b* vbc gjtpbfib tyf ufsfdbceaklf vcf[ehbc hjkblfy - sfdfl tyfv lfbo.j kfgfhfrb lf mfhsek kbnthfnehfc f[fkb cbdhwtt,b ufe[cyf& f[fkb cbdhwtt,bc itmvyf - tct itb'kt,f it]fvltc ijsf ,jcnfyfidbkbc vtvrblhtj,f& fy thsb cbn.dbs% itvjmvtlb& ijsf ,jcnfyfidbkb 1948 otkc lfb,flf& crjkbc fcfrib ufxtybkb eihtnb bynthtcb vbvfhsekb vfstvfnbrbcrty^ abkjcjabbcrty^ kbnthfnehbcrty^ stfnhbcrty vbc fhmbntmnehek 'bt,f,ib ufvjdkbylf& t,hfekb cfv.fhjc hf,b bchftk ,f,fkbrfidbkbc vbth itmvybk cbdhwtib tpbfhf& erdt ufwbkt,bs udbfy^ hf,b fhbtk ktdbysfy vtuj,hj,f vhfdkbc vjvnfyb b.j& sjhbc ntmcnbc abkjcjabehb lf kbyudbcnehb uffpht,f cbyfujubc cbdhwbc gjtnbrbc fyfkbpib fbcf[f& fhmbntmnjhb damdfs^ hjv ijsf ,jcnfyfidbkbc ghjatcbf fhmbntmnehf b.j^ bubdtf^ hjv fhfathb dsmdfs^ fhf v[jkjl bv vbptpbs^ hjv vbcb ghjatcbekb vjqdfotj,f c[df cathjt,ib lfeihtntkb tythubbs ufvjdkbylf^ fhfvtl bv vbptpbsfw^ hjv tc cbn.df - ghjatcbf - dth ufvj[fnfdc bv lfvjrblt,ekt,fc^ hfw ijsf ,jcnfyfidbkc /mjylf [ehjsvj'qdht,bc vbvfhs& 'ytkb ufcffpht,tkbf^ se hjujh itb'kt,f ityj,t,pt lf cbdhwtt,pt abmhb^ jwyt,f .jabc tupbcntywbeh cfae'dtkc mvybltc& ijsf ,jcnfyfidbkbc ,bjuhfabf fvfc udbxdtyt,c - [ehjsvj'qdht,f b.j cbwjw[ktw lf cbrdlbkbw& vbcb ghtvbthf fhmbntmnehek cwtyfpt 1975 otkc itluf - fv otkc ufb[cyf @[cjdybc re,b# mfkfm ctyfrib $fdnjht,b% I& ,jcnfyfidbkb^ d& lfdbsfbf^ u& ututkbf* vjmfylfrt% d& vtkbmbidbkb$& ghtvbthf flubkj,hbd vfcinf,c ufcwlf - bub f[fkb cbn.df b.j cjwhtfkbpvbc vtvjhbfkeh nhflbwbfib& @[cjdybc re,c# vfktdt vj/.df jhb vybidytkjdfyb htfkbpfwbf^ jhb vtvjhbfkb% @[cjdybc nf'fhb# $1975$ cjatk ve[hfysfy lf eh,fyekb bycnfkfwbf^ hjvtkcfw cf[tklt,f bv lhjbc gbhj,bsj,bc rdfkfl fvudfhfl ;qthc% @lblt,f ihjvfc#$1979$& jhbdt ghjtmnvf gbhdtkb ghtvbf lfbvcf[ehf fhmbntmnehbc cfthsfijhbcj frfltvbbc ,btyfktpt $m& cjabf$& @[cjdybc nf'fhb#$fdn&% I& ,jcnfyfidbkb^ d& lfdbsfb$ ltrjycnhebht,ekb ybifybf - bub ofhvjflutyc sfqc^ hjvtkbw ite'kt,tkc [lbc nhbevafkeh vcdktkj,fc - bub ufb'ekt,c itxthlt& mesfbcbc vtvjhbfkb @lblt,f ihjvfc# $fdn&% I& ,jcnfyfidbkb& d& lfdbsfbf$ vhfdfkv[hbd fhbc vybidytkjdfyb% cf[tptf eh,fyek cbdhwtib ufsfvfit,ekb fhmbntmnehekb ofhvjlutyf^ hjvtkbw fofhvjt,c cbnefwbfsf cthbfc& mesfbcbc vtvjhbfkb mesfbcbc reknehekb w[jdht,bc fhmbntmnehekb uekbf^ ewdktkb cwtyff wdfkt,flb vjyfobktt,bs $mfylfrt,t,b^ vjmfkfmtt,b$& velvbdbc lf wdfkt,flbc tc thslhjekj,f cf.ehflqt,j fqvjxylf fhmbntmnehekb rhbnbrbcsdbc& mesfbcbc vtvjhbfkib^ bctdt hjujhw @[cjdybc re,ib# lf @ve[hfyib# lf'ktekbf vjyevtynehb nhflbwbf - lbcnfywbf^ hjvtkbw vjmfkfmtc bv gfcbeh vf.eht,kfl fmwtdc^ hjvtkbw obyfcofhitsfdfpt,ekb rjlt,bs cfhut,kj,c vjyevtynbc ofcfrbs[fl& fm vtvjhbfkb femvt,c lbcnfywbfc^ fxtyc cbdhwtc vyf[dtkbcsdbc^ mvybc vjmfkfmtsf ehsbthsj,bc cwtyfc lf [bcnb rjlt,bc yfwdkfl csfdfpj,c vfs ofrbs[dfsf vhfdkj,bsj,fc& 1983 otkc^ ]th v[jkjl fv hfvltybvt htfkbpfwbbc fdnjhb^ ijsf ,jcnfyfidbkb ofhlutybkb b.j ijsf hecsfdtkbc cf[tkj,bc ghtvbfpt& .dtkf ghjtmnb^ hjvtkbw 1980-bfy okt,ib itbmvyf $ectntcj,f ghtvbht,ekb$^ fafhsjt,c xdtyc ofhvjlutyfc fhmbntmnehfpt& fm .dtkf vfsufyc dth ufydb[bkfds& htfkbpfwbt,blfy vjcf[ctyt,tkbf uhfy-ghbs $m& vjcrjdb$ fqybiyekb gehbc cfw[j,b m& s,bkbcib $fdn&% i& ,jcnfyfidbkb^ d& lfdbsfbf^ 1987 o&$& ghjtmnt,b^ hjvkt,bw mfqfklbc cfresht,fl lfhxf - @vcf[bj,b (c) cf[kb# lf ovbylf cfvt,bc nf'hbc ghjtmnb^ rjywtgnefkehb fhmbntmnehbc cfertstcj ybveit,bf& >>> 13 ybcfyb 5775 2$4$15 cbyfskt Vb[fk [tyb /fvtkt[b afkfatkc .blekj,c cbpvfhib gfnfhf ,bzb yf[f^ hjvtkbw cfkjwfdib kjwekj,lf lf vfvfvbcsfy thsfl itvf. bchftkc fv,j,lf& @dtf/fdsf ts fl-fb tkjrt[f ,t[jk ktdfd[f ,t[jk yfait[f e,t[jk vtjlt[f# xfrblt,ekb cfkjwfdib vblbjlf& sevwf bc aekbs qfhb,^ vfuhfv qdsbcvjibit,bs vlblfh j]f[ib lfb,flf& vfuhfv f[kf bub sjhbsf lf vbwdt,bs ufqfnfrt,ekfl bmwf& ut.jaf^ fbqt w[dbhcf[jwb lf whtvkt,b vjbovbylt^ ahst,c vbcdtkt,! Vjlb ufdfuh'tkjs#^ ufvjf]fdhf ,jhjnvf vblhtrbkt,fv& Vfc itvltu hfvltybvt sdt ufdblf lf w[jdht,bc ,jh,fkb vjekjlytkb vbvfhsekt,bs itnhbfklf& ikjvjc hfqfw vjedblf – bc yfqdkbfy lf ltghtcbek flfvbfyfl bmwf& vbcb j]f[bc otdht,b dth [dlt,jlyty hf vj[lf& ,bpytcvtyt,b erdt yfrkt,fl cwtvlyty gfnbdc& e'hfd mjyt,fcsfy lfrfdibht,ekb it[dtlht,b xfbifkf lf dfkt,b lfeuhjdlf& ikjvj vtat fqfh b.j& vbcvf cbfvf.tv lblb lfhn.vf ufybwflf& ths-ths v'bvt qfvtc ikjvj sfdbc jabcib b]lf h,bk cfdfh'tkib lf ufvjcfvidblj,t,tk othbkc othlf^ hjvtkibw ufyvfhnfdlf hfnjv uflfo.dbnf sfdbc vjrdkf lf cfresfhb cbwjw[kbcsdbc othnbkbc lfcfcvtkfl vbcb ,bpytcbc vfqfkb ityj,blfy uflf[njvf& tc hf vtcvbc!! ,jhjnj!! It'hoeylf rtsbkb vblhtrbkt,f& it[tlf hf emtyb vfc` sdfkt,b lfe,hvfdt! .dtkfathb lfevfkt^ hfw w[jdht,fib vybidytkjdfybf& it[tlt hjujh bnfy]t,f! lfvsfdhlf^ f[kf xtvb hbubf! lfflubyf vnrbwtl^ vbdlbdfh^ hjv ikjvj /fvtkt[b ufvjdfa[bpkj& [f [f! ufbwbyf ,jhjnvf vblhtrbkt,fv& fvfjl bh]t,b^ xtvj vtuj,fhj& jwlffsb otkb .dbhjlf bwbrb afkfatkblfy lf fv .dbhbkvf ikjvj dth ufvjfa[bpkf& ity hfqfc uffrtst, fv lfhxtybk vjrkt lhjib` bv qfvtc 'bkb ufen.lf ikjvj /fvtkt[c& lfhlb lf ibib uekc eqhqyblf lf sdfkpt hekb fh vbfrfhf& ufvstybbcfc^ lfqkbkj,f vjthbf lf xft'byf& cbpvfhib gfnfhf ,bzb yf[f^ hjvtkbw cfkjwfdib kjwekj,lf lf vfvfvbcsfy thsfl itvf. bchftkc fv,j,lf& @dtf/fdsf ts fl-fb tkjrt[f ,t[jk ktdfd[f ,t[jk yfait[f e,t[jk vtjlt[f#& @,t[jk ktdfd[f# bvtjht,lf vfvf fv afcerbc cbn.dt,c& itodbc 'kbthvf ceyvf ffdcj jsf[b lf ikjvjc abkndt,b ibivibkbc uh'yj,f vjt'fkf lf vibthc ufvjtqdb'f^ Vibthc vfvbc cb.dfhekbcf^ vibthc cfkjwfdbcf^ vibthc cekbthb cfphljcb^ hjvtkbw cekcf lf uekc fdct,c& @fvfjt,fsf fvfjt,f^ .dtkfathb fvfjt,ff!# bwbrbc .dbhbkb xftcvjlf .ehib& gbhdtkfl itfvxybf ikjvjv afkfatkbc lemfyb^ cbpvhblfy ufvj.jkbkvf itodbc ceyvf ikjvj lemybc vbvfhsekt,bs ofb.dfyf lf txdtyt,jlf^ hjv jhb vblhtrbkt,f t,h'jlf thsvfytsc& at[t,b vbf,b]t,lf lf cbfvf.t gfnfhf mdt,c lf,hrjkt,fl afynfdlf upfpt& ikjvj /fvtkt[b^ wyj,bkb ,bpytcvtyb^ hjvtkbw stk fdbdbc vybidytkjdfy itabc htcnjhyt,ib vbbhsvtdlf cflbkc^ bwbrbc lemybcrty vbf,b]t,lf afkfatkbc cf.blkfl& @lbkf vidblj,bcf!# es[hf bwbrvf ikjvjc^ hjvtkvfw afkfatkbc ekeaf bs[jdf& @bwbrb erdt ubvpflt,c#^ vbeuj bwbrvf vtcfvt gbhib& @vbs[fhb^ bwbr^ hfvltyb [fybf^ hfw tc lemfyb fhct,j,c`# /rbs[f ikjvjv ufrdbhdt,bs& @vflkj,f qv-sc^ sbsmvbc cfvb otkbf#^ egfce[f bwbrvf cbfvf.bs& @tc vfvfxtvbc ,bpytcb b.j#& @hfc fv,j,`# ufjwlf ikjvj^ sbsmvbc jwb otkbf fv hfbjyib dnhbfkt, lf ityb lemfyb fhfcjltc itvbvxytdbf#& ikjvjv bhudkbd vbvjb[tlf lf vj'dtkt,ekb [tkcfo.jt,b lf cf[ehfdb itfvxybf^ vfuhfv bwbrbc [fkbcbfyj,f v[bfhekb atht,bs rfpvfdlf lemfyc& bc afkfatkbc ,ehst,c fvpflt,lf lf sfy sfdbcsdbc vqthjlf! @ufvbv[bkt ityb ,tlybtht,bc cblevkjt,f#^ cs[jdf ikjvjv iehbs& bwbrvf .jdtkudfhb nhf,f[bc ufhtit ptwbcrty vbesbsf% @vt vfc dtkfgfhfrt,b lf bc vt[vfht,f& fhbc lqtt,b^ hjwf cfveifj fh vfmdc^ vfuhfv vjekjlytkfl nehbcnt,bc fdnj,ecb xthlt,f fm lf afkfatkbc jhb lqbc vfhfub vbvsfdhlt,f#& @hfnjv fh bqt, ctc[c^ hjv eahj lbl lf ufvjcfxty flubkpt uflf[dblt^ cflfw vfublf lf crfvt,bwff` fct itvjcfdfkcfw ufphlb#^ ehxbf ikjvjv sfdbcb ufvjwlbkt,blfy& @fvfjt,fsf fvfjt,f#^ ufbvtjhf bwbrvf sfdbcb cf.dfhtkb obyflflt,f& @ it[tlt^ ,fnjyj^ fm vtnhb vtnhpt xtvbf^ uekib rb fsb fsfcb /tmnfhb hovtyf vfmdc& lblb ,bpytcb hjv vmjyltc^ kjwdbc lhj fqfh vtmyt,f& se fh dbkjwt,^ xtvb itvjcfdkbc itrtkibw fh vtmyt,f rehs[tdf& cffhct,j o.fhj ptwblfyff - yt,bcvbthb flfvbfyb ,fkjy o.fkc bqt,c& lfvtsfy[vt,b^ hjv fv ,fkjyc lfvfnt,bsb jyrfybw hjv lfdevfnj^ fh uflbllt,f#& Ikjvj uffrdbhdf bwbrbc yfsmdfvvf^ hjvtkvfw lfc'byf^ @ utcvbc^ xtvj vtuj,fhj` hfw xtvbf^ xtvb bmyt,f vfyfv^ cfyfv fm dlufdfh lf afkfatkc dfvpflt,& rehs[tekb eafkb .jdtksdbc ufvjvbupfdybc rkbtynt,c#& @kjwdfj^ smdb [jv`# ikjvj lffabmhf bwbrbc yfsmdfvvf^ hjvtkvfw vbc uekbc cbqhvtvlt itfqobf& @,t[jk ktdfd[f!# [vfc feobf bwbrvf^ afkfatkbc ekeaf ufeojlf lf qbvbkbs lfc'byf @itufhujc eafkvf#& Ikjvjc ufcekb qfvbc cbpvfhb uff[ctylf& ]b,blfy ueiby lfothbkb othbkb fvjbqj lf vf[kj,kfl vlufh cfyfudt .esib xffulj& @vflkj,tkb dfh ityb^ bwbr#^ es[hf afkfatkbc ufv. bldtkc^ hjvtkvfw sfdbc v[hbd bctd ufyfw[flf% @fvfjt,fsf fvfjt,f^ .dtkfathb fvfjt,ff!#^ ikjvjc vbef[kjdlf lf .ehib xfcxehxekf% @vt ye vte,yt,b vflkj,fc^ bvfc evflkjlt#^ es[hf lf ptwbcrty ufbidbhf [tkb& Ikjvjv hfvltybvt yf,b]b uflfluf oby^ bwbrc vbe,heylf lf /rbs[f% @vbs[fhb^ fhbc fm vf[kj,kfl cfkjwfdb`# Vby[f jhbc yf[tdfhptf& vjlb#& 15 14 cbyfskt 13 ybcfyb 5775 2$4$15 >>> vtnfl wyj,bk rjvgjpbnjhc cjcj ,fhlfyfidkbc @hjr-jgthbc# ghtvbthfc& f[fkufphlf rjvgjpbnjhbc gfnbdcfwtvfl vfiby ghtvbthfpt ,fsevc todbf vstkb s,bkbcbc vecbrfkehb tkbnf& ghtvbthbc itvltu fewbkt,tkb b.j nhflbwbekb ,fyrtnbc ufvfhsdf^ vfuhfv hfnjvqfw cnevht,vf fh bcehdtc itrht,f htcnjhfyib lf cehdbkb ufvjsmdtc tc itcfybiyfdb itvs[dtdf fqtybiyfs rjvgjpbnjhbc j]f[ib& vfuhfv^ hjujhw bn.dbfy^ @ehbbc ,tlpt# tc vj[lf atcf[bc lqtcfcofekbc lqtt,ib& j]f[c ittmvyf v'bvt cbnefwbf& cfmvt bcff^ hjv rjvgjpbnjhbc j]f[b t,hftksf nhflbwbt,bc vbvltdfhb b.j^ lf^ hf smvf eylf^ ofhvjelutytkb fv,fdb uf[klfs fv lqtt,ib vfsc cf[kib hfbvt @[fvtcbc# vfudfhb itcekb.j& cjcj rfhufl bwyj,lf ltlfvbcbc @elhtrj,fc# fv cfrbs[pt lf sfdbcb gjpbwbt,bc ufcfvnrbwt,kfl twflf vfvf uflft,bht,byf& vfvfv @a[bpkfl# itfafcf itmvybkb cbnefwbf lf vbdblf bv lfcrdyfvlt^ hjv fcts dbsfht,fib^ hjujhw ufvjyfrkbcb^ itb'kt,jlf lftidfs gfnfhf lfhqdtdt,b fctsb gfnbdcfwtvb cnevht,bc vbcfqt,fl lf yfvldbkb mfhsekb geh-vfhbkb uftvfhsfl& f[kf cfzbhj b.j cfhfc @uflfnt[df&# vfuhfv tc fldbkb cfmvt fh uf[klfs! bub vnrbwtl bluf sfdbc gjpbwbfpt lf bjnbc jltyf lfsvj,fptw fh b.j sfyf[vf& lblb [ybc lt,fnt,bc itvltu cfhfv ofhvjsmdf% @dby dfh vt fv j]f[ib` se lbfcf[kbcb dfh^ eakt,f vjvtwbs^ sdbs uflfdo.dbnj^ hfc vbdbnfy ceahfpt^ thsc rb lfugbhlt,bs% vt smdty fh itufhw[dtys!# hfqf upf b.j! lhj cfcofekt,hbd ufh,jlf lf vfvfrfwt,b cfcohfajl iteluyty cfj]f[j ghjlemnt,bc vjvfhfut,fc& lf fb^ cnevht,bc vjcdkbcsdbc vfublf vpfl fhbc! ufufjwt,lfs rth't,bc yfbhathj,f lf ceahbc vidtybthb ufajhvt,f& tc b.j kfvfpb letnb mfhsek-t,hfekb ceahbcf! vfublbc wtynhib rb&&& f[jhfdt,ekb vfcbc abhabnt,b lf vj[fhiekb rdthw[t,b bmwtdlf .ehflqt,fc& lf^ fb^ cnevht,bw itbrhb,yty& bcbyb ufywdbaht,bs e.eht,lyty [vtkb vfcbc abhabnt,c^ pjubthsb vfsufyb^ dujyt,^ gbhdtkfl w[jdht,fib! cnevht,bc cf[tt,pt ufjwt,f lf bynthtcbf ufvj[fnekb^ lf fv lhjc cfhf bqt,c zbmfc% @vt ,tlybthb mfkb dfh^ hjv vjdtcofhb xtvb idbkbc fcts lbl ofhvfnt,fc^ lf eahj ,tlybthb^ hjv lqtc fv j]f[ib dvfcgby'kj, fcts itcfybiyfd cnevht,c& cfmfhsdtkjc wyj,bk lf cffvf.j vecbrjct,c^ hjvkt,vfw tcjlty lblb gfnbdb lfudltc xdtyb idbkbc ofhvfnt,bcf lf cb[fhekbc ufpbfht,bs& smdtyb cnevhj,f xdtyc j]f[ib lftvs[df lbl t,hfek lqtcfcofekc @atcf[c^# hjvkbc lhjcfw t,hftkt,c udtrh'fkt,f ufaet,ekb wjvtekbc zfvf lf fv zthmdti tc lqtcfcofekb fhfcjltc fh lfhqdtekf& vfgfnbts^ hjv fctsb qbhcitcfybiyfdb cnevht,bc uekbcsdbcfw dth uflfde[dbt xdtyc nhflbwbt,c lf fv ceahfpt smdty dth b[bkfds fv lqtcfcofekib frh'fkek rth't,c! vtjht v[hbd^ rb vtnfl vj[fhekb dfh^ hjv vjvtwf eybrfkehb itcf'kt,kj,f^ ufufwyjs xdtyb cfptbvj rth't,b lf bvtlb vfmdc^ hjv uekyfrkekb fh lfhxt,bs!# cnevht,bc cf[tt,pt fqnfwt,bc qbvbkb fqvjwtylf& vfs @,hfdjc!# it'f[bkt,bs vbbqtc lbfcf[kbcbc @fqcfht,f# lf sbsjtekvf dfklt,ekfl xfsdfkf sfdb [tkpt fv,jhbs ufvjt[fnf vbcflvb gfnbdbcwtvf& vfs vjobot,bs fqybiytc mfkbc qbhct,f^ hjvtkvfw it'kj sfdbcb nhflbwbt,bc vnrbwtl lfwdf& lf ,jkjc vbylf fqdybiyj^ hjv vt chekbfl fh vjvcdkbf fphfl bv mfkbc qbhct,bc itkf[df^ hjvtkcfw w[jdht,fib udbfy vje[lf uftuj^ dby b.j fy cfblfy vjlbjlf vbcb atcdt,b& fk,fs^ vfc fvbcfsdbc sfdbcb ufycfresht,ekb vbptpt,b /mjylf& vfc v[jkjl itudb'kbf sfyfdeuh'yjs& fvfdt lhjc ths[tk rbltd vbylf [fpb ufdecdf^ hjv mfkpt j]f[ib ,tdhb hfv fhbc lfvjrblt,ekb lf xdty sdbsjy se dth vjdedkbs xdtyc @ vtj,fcf# lf nhflbwbt,c^ c[df cekfw fh lffafct,c vfs& Ikjvj Cflqfw^ cfvjs[tcf lf ]j]j[tsc ijhbc upf]dfhtlbypt vlt,fht cfcnevhj ,frib% - ufvbvfh]jc! lfb'f[f ,jhjnvf vblhtrbkt,fv& itecojhf - ufudbvfh]jc! rtsbkvf vblhtrbkt,fv% @ityb o.fkj,bs vfafct,ty lf xtvb o.fkj,bs cfv.fhj ertstcb flubkbf& [f! [f! [f! [vfvfqkf ufbwbyf ,jhjnvf vblhtrbkt,fv^ ufafct,ty rb fhf& hfw eylfs bc smdfy^ jhbdtv rfhufl dbwbs^ xdtyc ijhbc vt eahj 'kbthb dfh!# aehbvblfy ufvj.jkbkb fkrj/jkb fubdfhlf sfdib`! er,byf rsbkvf vblhtrbkt,fv& [f! [f! ufbwbyf ,jhjnvf vblhtrbkt,fv lf thsths vfublfpt fdblf# vt^ ,jhjnb vblhtrbkt,f^ letkib ubodtd lf xdtyc ijhbc 'kbthb – t& b& vt^ ufbvfh]dt,c& vpfl [fh`# lblb cbfvjdyt,bs! Vbeuj rtsbkvf vblhtrbkt,fv! ahst,b lfbrfgbot^ lf,kf xfdlbdfhs#& @ufbwfyb ikjvj#^ ofhflubyf ,jhjnvf vblhtrbkt,fv sfdbcb vc[dthgkb& ikjvj ahbfl cbvgfsbehb flfvbfybf^ afmnbehfl^ .dtkfc e.dfhc bc^ ufycfresht,bs vj[tktt,cf lf ,fyrt,bc lbhtmnjht,c^ .dtkf^ ufvjyfrkbcbc ufhtit^ ikjvj /fvtkt[c eojlt,c vfc& ikjvj ,h'tyb lf ujybthb flfvbfybf^ vbcb ,bpytcb ahbfl ofhvfnt,ekbf^ ,tdhb vjlbc vfcsfy ,bpytcbcsdbc hxtdbc vbcfqt,fl^ ,tlbw eqbvbc^ .jdtk ]thpt vbcb ,bpytcb cohfafl dbsfhlt,f& @vfuhfv^ hfw vsfdfhbf^ 'fkbfy rfhub cfveifj xfdfnfht vfcsfy#^ lfbnhf,f[f ,jhjnvf vblhtrbkt,fv& @bc dthfdbc [tlfdc cfresfhb sfdbcf lf sfdbcb aekbc ufhlf#& mfkfmbc wtynhib vlt,fht vfqfk ityj,fibf ufysfdct,ekb ikjvj /fvtkt[bc ghtcnb;ekb jabcb& jhb okbc oby ikjvjv vstkb ityj,f b.blf&&& fctsbf ikjvj /fvtkt[b - e.dfhc^ hjv .dtkfathb vfc tresdybc& @fvfjt,fsf fvfjt,f! .dtkfathb fvfjt,ff!# ufbcvf .dbhbkb mexblfy& Hf [vfehbf! dby fhbc` brbs[f rtsbkvf vblhtrbkt,fv& tc bwbrbf^ kjwekj,c& ye fqtklt,b& bc [fylf[fy .dbhbc^ hfsf ufvdktk ufvjvdktksf .ehflqt,f vbbg. hjc& hjltcfw uh'yj,c^ hjv dth f[th[t,c^ kjwdfc bo.t,c^ - vbeuj ,jhjnvf vblhtrbkt,fv& vskfl lfkfut,ekb zrebc fh eylf b.jc^ vfuhfv fv lemfybc ufhlf fhfathb f,flbf mdt.yfl^ vfvbcufy vbbqj vtvrdblhtj,bs& bwbrb rfhub f[fkufphlf xfyc^ smdf rtsbkvf vblhtrbkt,fv& vfhnj ity utxdtyt,f fct& bwbrbc lemfyb erdt 30 otkbf^ hfw bm fhbc lf ikjvj /fvtkt[bcsdbc lf ,tdhbcsdbc sbsmvbc itevxytdtkbf& lbf[^ cfvoe[fhjl^ ikjvjc v[jkjl fvfjt,f fbynthtct,c^ smdf rtsbkvf vlhtrbkt,fv lf bvtlufwhet,f ittgfhf [vfib& @bc bctf sfdbcb ,bpytcbs itoe[t,ekb^ hjv stabkbybc lflt,f lf kjwdfw fdbo. lt,f^ hjv vflkj,f itcobhjc eafkc .dtkfathpt^ hfw uffxybf#& vfuhfv hfw itt[t,f cekc` hfw itt[t,f cekc&&& voe[fht,bs fvjb[dytif stshvf fyutkjpvf lf ujyt,bc sdfkbs [tlfdlf^ hjv ikjvjv lfbdbo.f bc lqtt,b^ gfnfhf hjv b.j lf vfvfvbcsfy [tkb-[tk 13 ybcfyb 5775 2$4$15 13 cbyfskt nhflbwbbc 'fkf hf smvf eylf^ hjv .jdtkb t,hftkb thsyfbhfl dth bwfdlf fv nhflbwbt,c& bv mdt.yt,ib^ cflfw fynbctvbnbpvb v'dbydfht,lf^ vhfdfkb nhflbwbf sbsmvbc ofikbkb b.j WBHF <JSTHFIDBKB lf ,ho.byfdc& .dtkf res[t rbltd lf rbltd ufcby]ekbf^ hjv qvthsvf lfbafhjc^ cflvt res[tib fh ithxtc [fvtwbc yfnfvfkbw rb& fv lhjc ufbcvbc pfhb^ dfqt,s rfht,c lf^ @/jb^ cfjwht,fd!&&# rfht,ib lufc ,hjybf^ sfdbcb j]f[bc otdht,bs epfhvfpfhb aefyb yfvw[dhbs [tkib&&& lf vjkjwdt,bs cehc cf[kib itvjcdkf! ltlfv^ dujyt,^ etwhfl lfrfhuf vtn.dtkt,bc eyfhb^ vt rb sfdufyobhekb yf[njvbs uflfdtafht rfhbc pqhe,kc lf itdtdtlht% @,hjybf ltblf^ ut[dtot,bs^ ye itvjbnfys fv yfvw[dfhc j]f[ib!# vfuhfv f[kf ,hjybf lf vbcb j]f[bc otdht,b xfdfhlyty ijreh vlujvfhtj,fib! ofhvjelutytkb fv,fdbf^ mfkvf vstkb lqt bihjvf^ hjv ptbvpt [tkwfhbtkb fh vjcekb.j j]f[ib^ lf vfcgby'tkb rb cf[kib itcdkbc eakt,fc fh f'ktdc! fct se bct^ xtvb fmnbehb vjyfobktj,bs cnevht,c cflfh,fpjibdt fde[ctybs yfvw[dhbc vbqt,bc ite'kt,kj,bc vbptpb& bmdt res[tib crfvpt vjdfsfdcts bub lf itvltu^ hf smvf eylf^ itdbgfnb;ts ufywdbaht,ekb cnevht,b j]f[ib& c[dfsf ijhbc^ bc j]f[b xdtypt flht fvjdblf bchftkib* fvfc obyfs rb iby udtcnevhyty& xdty cbwbkbs ufdb[ctyts bv fuflbc cfqfvj& @bv cfqfvjv^ - udb.dt,jlf ,hjybf^ - 'fkbfy lblb lf vybidytkjdfyb rjhtmnbdb itbnfyf xdtyb j]f[bc w[jdht,fib& xdty 'fkbfy lblb cbhw[dbkbc uh'yj,f lfudteakf^ xdtyb nhflbwbbc ewjlbyfhj,bc ufvj lf cojhtl vfiby uflfdo.dbnts^ hfw eylf vjv[lfhb.j^ ofdcekb.fdbs xdtyc bcnjhbek cfvij,kjib&# f[kf bc j]f[b bwfdc .dtkf t,hfek nhflbwbfc lf 'fkbfy fvf.j,ty fvbs& vtjht tgbpjlb^ hjvtkbw vbylf ubfv,js^ thsb it[tldbs^ chekbfl cfgbhbcgbhj [fcbfsbcff^ vfuhfv ghbywbgekfl bvfcdt udbxdtyt,c - hf 'fkf fmdc nhflbwbt,bc lfwdfc& ths-ths xtvc ufvjmdt.yt,ek vjs[hj,fib @hjr-jgthf^# hjvtkibw vrbs[dtkc ufdepbfht xtvb isf,tzlbkt,f bv fhfxdtekt,hbd ofhvfnt,fpt^ hjvtkbw obkfl [dlf ,fsevib xdtyb cffvf.j sfyfvtvfvekbc f[kf erdt bchftkibw >>> 12 cbyfskt 13 ybcfyb 5775 2$4$15 fk,fs^ fh dbmyt,b jhbubyfkehb^ se fqdybiyfd^ hjv t,hftkb [fk[b sfdbcb fhcbs uflffhxbyf htkbubehvf hovtyfv lf nhflbwbt,vf^ hjvkt,cfw byf[fdlyty lf fchekt,lyty vstk vcjakbjib vbvjafynekb t,hftkt,b& sjhf b.j thsflthsb vtvrdblhtj,f^ hjvtkbw fthsbfyt,lf vfs lf hjvkbc ufyflueht,f^ uf'fhwdf^ lf[dhtnf^ ufpbc rfvtht,ib fvj[hxj,f ite'kt,tkb b.j& bub lf,elt,ekb uf[klfs t,hftksf cekib lf uekib uflftwtvjlf sfj,blfy sfj,fc& hf smvf eylf^ hjv .jdtkb t,hftkb thsyfbhfl dth bwfdlf fv nhflbwbt,c& bv mdt.yt,ib^ cflfw fynbctvbnbpvb v'dbydfht,lf^ vhfdfkb nhflbwbf sbsmvbc ofikbkb b.j& mfhsdtkb t,hftkt,b^ vjut[ctyt,fs^ .jdtksdbc ufvjbhxtjlyty hovtybcf lf nhflbwbt,bcflvb thsuekt,bs& vjvfdfkb atcf[bc lqtcfcofekc vbylf lfderfdibhj jhb tgbpjlb xtvb w[jdht,blfy^ hjvkt,bw^ bvtlb vfmdc^ vrbs[dtkt,bcsdbcfw cfbynthtcj bmyt,f& xdtyc j]f[ib .dtkf t,hfekb lqtcfcofekb fqbybiyt,jlf it'kt,bclfudfhfl^ nhflbwbt,bc lfwdbs^ atcf[b rb^ hf smvf eylf^ ufycfresht,ekb cbvrfwhbs& ltlf uekvjlubytl fnfht,lf j]f[ib tuhts ojlt,ek @a[trbrdbhfc^# ufycfresht,bs rb @[fvtpbc fvj'bhrdbc# ghjwtlehfc atcf[bc @itvjvfdfk lqtc&# fuflfc .jdtksdbc fnfht,lf vfvf^ hjvtkvfw rfhufl bwjlf sjhf lf fuflbc otct,b& fvbnjv fuflfpt xdtyc j]f[ib .jdtksdbc brhb,t,jlyty xdtyb yfstcfdt,b lf f[kj vtuj,ht,b& lf fb^ ths-ths fcts fuflfpt ltlfv uflfo.dbnf vjtodbf sfdbcb rjktuf ,hjybf^ hecb t,hftkb mfkb^ j]f[bs^ hjvtkbw fhfclhjc fh lfcoht,bf atcf[bc fuflfc lf cbfvjdyt,bs vbbqj vjodtdf& lf^ fb^ lfluf fuflbc xfnfht,bc lhjw& j]f[ib eybrfkehb cbceasfdtf& .dtkfathb mfsmfst,c 13 ybcfyb 5775 efh.jaf lf cfcofekbc mvyf^ vfuhfv cf,jkjjl uff[ctylf f,hf/fvbc hovtyf lf bcbw^ se hjujh e.j.vfyjl ofb.dfyf vfy sfdbcb cb.hvbc idbkb bw[frb lfcfrkfdfl^ hfsf eakbc ,h'fyt,f ittchekt,byf lf&&& lf uffgj pqdf! &&& lf hjv fh lfdt[ctybs xdty vbwhfbvbc vjyj,blfy^ fhf vfhnj xdtyb obytght,b^ fhfvtl xdtywf lf xdtyb idbkt,bw^ lqtcfw afhfjybc vjyt,fl dbmyt,jlbs vbwhfbvib - mflfut,lf sjhf& rb vfuhfv^ hjujhqf dbmyt,jlbs lqtc vjyt,fl vbwhfbvib^ hfvtse sdbsjy afhfjyt,b fqfh fhct,j,ty`! vfuhfv^ eafkc hjv fh ufvjt.dfyf t,hftkt,b vbwhfbvblfy^ flht se udbfy^ sdbsjy ufysfdbceaklt,jlyty^ fy hjvtkbvt lfvg.hj,tkb uffsfdbceakt,lf vfs& lf tc bmyt,jlf bctd cekbthb vjyj,f& 'fkbcf lf 'fkflj,bc obyfit& bctd rthgsf.dfybcvwtvkj,f& fvbnjvfw 'kbthb [tkbsf lf ufodlbkb vrkfdbs lf fhwf fyutkjpbc^ lf fhwf vjwbmekbc [tkbs^ fhfvtl sdbs eafkvf sfdbc qbhct,bs lf lblt,bs ufvjudb.dfyf& &&& sfdbc lhjpt w[jdhj,lf .dtkfpt qdsbcybthb t,hftkb^ cfsyj lf rtsbkb^ jmhjcf lf 'dbhafcb sdkt,bc vj[tkt lf vjdfzht^ .jdtkb atcf[bc itvjvfdfk lqtt,ib mdhbd-j,kt,c^ vfhnj[tkt,cf se ufzbhdt,ekt,c eupfdyblf qdbyjc^ vfwfc^ [jhwc^ rdthw[c^ ptsc& ,fdidt,bcfsdbc nfycfwvtkc^ hfvtse^ 2$4$15 cbyfskt erkt,kbd .dtkfc tlqtcfcofekf atcf[b& vfofyofkt,cf lf ecf[krfhjt,c rb sfdbcsfy iby bodtdlf ctlthpt& vfuhfv^ lhj ekvj,tkbf& bct ufrjnhlf tc flfvbfyb^ hjv gehbc aekbw rb tyfnht,jlf^ atcf[b rb rfhc vjclujvjlf& abmhbcf lf zveydbc lhj fqfh /mjylf& ofdblf cf,fphjl^ vbcb ufrjnht,f ]th fhfdby bwjlf lf fvbnjvfw cbfvjdyt,bs vbcwtc ybcbfl^ hfw rb vjbs[jdf& hjwf .jdtkbdt xfvjfhbuf lf iby ,heylt,jlf^ ,erbc [vf itvjtcvf^ [tkvobabc vj[tktv ufvjfw[flf% cf[tkvobaj cfufy'ehblfy^ cfvtaj udbhudbybc e'dbhafctcb vfhufkbnb lfbrfhuf! dbyw udfgjdybyt,c^ vtaehfl lf]bkljdlt,f! fhw lfabmht,ekf^ bct vbdblf tc qdsbcybthb vtatcsfy lf es[hf% _ vt^ eakbc itvotj,bs^ ubgjdybs vfhufkbnc^ jqjyl obyfcofh ufhrdtekb sfy[f vzbhlt,f& vbcwtc aekb^ dfkb uflfb[flf lf atcf[bc lfgfnbjcyt,fc iteluf& &&& vidtybth ufpfa[ekbc cfqfvjc^ ufvzdbhdfkt^ fyrfhfcfdbs ceasf /fthb uf;qtysbkb b.j .dfdbkyfhbc lfvfshj,tkb cehytkt,bs& eafkvf ffulj vtat cfdfh'kblfy lf cfvtaj tnkbs itvjfnfhf cfvtaj mexf-,fylt,b lf vbb.dfyf ufxbhfqlyt,ek cf[ksfy^ cfblfyfw cffvj ufkj,f bcvjlf& &&& hjv ufvjdt.dfyts tudbgntlfy lf cfvfhsfkb fh tmvyf vfssdbc lfbtye&&& _ lf-bt-ye&&& bvtjht,lf .dtkf& &&& hjv tmyf cfvfhsfkb vfsb rthgt,bcfsdbc lf fh lft[jwf vfsb gbhvijt,b - lf-bt-ye&&& lf fct uh'tklt,jlf rfhuf [fyc&&& &&& bgjdf mehlb! - fqvj[lf vtatc& - ltbtyj! xtvb cf[tkvobajc vsfdfhb! v.bcdt lf,heylf cfcf[ktib lf&&& lf^ ltb btyjv fqbfhf lfyfifekb lf lfe,heyf vtatc vfhufkbnb& vtatv vjbodbf qdsbcybthb cfcf[ktib^ vflkj,f uflfe[flf mehlbc fqvjxtyfib lf efv,j^ hjujh vjbcvbyf vfsb 'bt,bc ufkj,f& vjcekvf ve[kb vjb.fhf lf eakbcflvb vflkbtht,bc kjwdf fqfdkbyf& vtht rb uekf[lbkfl vjf[ctyf^ hjv @ lfbtye^# t,hfekfl ybiyfdc! - @udt.jajlf xdtyf^# lf tc atcf[bc lqtcfcofekbc ufkj,bc thsb yfobkbf^ eakbc cflblt,kfl& lf bcbw es[hf^ se hfib vjb[vfhf vtabcfufy fqt,ekb aekb& lf vtatv ,h'fyf% _ fv ohatkb fqbfht,bcfsdbc^ cbvfhskbcfsdbc lf bvbcfsdbc^ hjv ufyut,fv ity fvjubhxbf upfdybkfl^ hjvkbc o.fkj,bsfw vfhufkbnb lfdb,heyt& vt^ dbhoveyt, ityc qvthsc! lf lqtblfy uybiyfd xtvb cfvtaj rfhbc jmhjcf lf dthw[kbc vj[tktl& &&& gbhdtkb lf vtjht nf'fhb - obyfcofhvtn.dtksf smvbs^ fj[hlf t,hftkb stvt,bc evbptpj ehsbthscb'ekdbkbs^ mbigj,bc^ eqvthsj,bc^ ufenfykj,bc^ ufsbidbc^ rthgsf.dfybcvwtvkj,bc^ ufh.dybkt,bc ufvj&&& vtcfvt nf'fhb fitylt,f^ v[jkjl lf v[jkjl^ bchftkb [fk[bc thsbfyj,bc^ ehsbthsufut,bc^ qvthsbc hovtybc^ vidblj,bcf lf cb.dfhekbc upbs - mflfut,c vj'qdfhb&&&& lf hjltcfw xtvb [fk[bc ofhcekbc ajkbfynt,ib db'bht,b^ vujybf^ sdbs db.fdb vjyfl vbwhfbvib& qfvbs ufvjdbmtwb bmblfy& vpbcfufy ufdfdfht,ek mdt,pt dfw[j,lb [vbflt,c^ jhfl ufgj,bkb pqdbc acrthpt ufdbfht ^ dyf[t bvfdt pqdfv hjujh isfysmf afhfjybc ]fhb& dbltmb cbjybc vsbc rfhb,ztcsfy^ vbdbqt h]ekb^ sjhf& jhvjwb otkboflb db[tnbfkt elf,yjib^ dbrdt,t,jlb vfyfybs^ vbdfqobt thtw bchftkc^ ve[kb vjdb.fht cjkjvjybc nf'fhib^ dyf[t vbcb fj[ht,f lf dbutvt ,f,bkjybc n.dtj,f& nbnecbc ]fhvf xtvc c[tekpt uflfbfhf& lf ufmwtekc vltdyblyty^ vfobjrt,lyty^ rjwjypt vodfdlyty^ v[jkjl bvbcfsdbc^ hjv fh defhd.fd xtvb qvthsb lf xtvb obyfght,bc hovtyf& yt,bcvbthb [fk[b sfdbceafkbf v[jkjl cfresfh cfvij,kjib^ cfresfh vfvekib& ,tlybthcf lf vidblj,bfy lqtcfcofekc ubcehdt,s& Xtcb ktpubidbkb 11 10 cbyfskt 13 ybcfyb 5775 2$4$15 atcf[b ufpfa[ekbc - sfdbceakt,bc lqtcfcofekbf ,eyt,bc .jdkbcitv'ktj,bc^ ufyf[kt,bc^ ufvhfdkt,bc^ f.dfdt,bc^ fqjh'byt,bc bvtlt,bc lqtcfcofekb& tc uf[klfs thjdyekb ufpfa[ekb^ hjltcfw bchftkbc [fk[b^ 400 okbc vjyj,bc itvltu^ ufvjdblf cfvidblj,jpt^ xfvj.fkb,lf thfl^ vbbqj h]ekb - sjhf& lf lfcf[klf fqsmvek^ vfvf-gfgfsf cfvrdblhjpt& gbhbcfufy vbobcf fqbufdty elbltcb bvgthbt,b - fcehtsb^ ,f,bkjyb^ cgfhctsb^ cf,th'ytsb^ ,bpfynbf& vfs lfudbnjdtc fhmtjkjubehb 'tukt,b lf vrdlfhb tyf& xdtyb [fk[b rb fhct,j,c lf rdkfdfw rdt,fdc rfwj,hbj,fc thsb qvthsbcf lf fsb vwyt,bc bltt,bs& .dtkf stvcf se thc /.fdlf sfdbc obyfcofhvtn.dtkb^ vj'qdfhb& t,hftkt,bc stvb $vjyjstbpvb$ f,hf/fvblfy bo.t,f& f,hf/fvbc vfvf sthf[b^ rthgsf.dfybcvwtvtkb b.j^ [bcufy lf mdbcufy rthgt,c frtst,f lf /.bllf& ths[tk sthf[vf k[byb ufvfhsf& vjbodbf vtabc vhxtdtkyb^ vbcyt,b^ hjwf udbfy qfvbs cnevht,b iby ,heylt,jlyty^ wfpt lfbyf[tc^ hjujh isfysmf fqvjcfdktsblfy fvjcekvf lblvf dfhcrdkfdvf wbc js[ rbltpt js[b dfhcrdkfdb& lf,heylyty lf vtatc vjf[ctytc& - yfvldbkfl lfb,flf .hvf^ hjvtkcfw mdt.ybtht,bc lfg.hj,f eothbf! vjrfkb bub! vbc vij,kt,c rb aekb vbtwb& _ smdtyb hxtdf vfujyt,c w[tyc^ hjvtkcfw flfvbfyb csfdfpj,c mthbs cfdct jsf[c^ se eakt,fc vbcwtvc sfdb offult,byjc - uflfb[fh[fhf sthf[vf& _ duh'yj,^ ity ufubxylf .hvf`! - /rbs[f vbcfyvf& _ yfvldbkfl ufvbxylf^ df;bidbkb^ vfuhfv vjvbrdlf& lfe]thtc^ vtatcsfy n.ebkc fh uf,tlfdcj& &&& iby lf,heyt,ekvf sthf[vf rb v.bcdt^ idbkb - f,hfvb ufvjmdf,ekib uflfvfkf^ cflfw vfy cfvb otkboflb lf/.j& hjwf f,hfvb ufvjmdf,ekblfy ufvjdblf lf fvjvfdfkb vpt b[bkf^ ve[kb vjb.fhf lf ofhvjsmdf% _ tc^ esejl^ mdt.ybtht,bc qvthsbf^ hjvtkcfw eylf dtsf.dfyj& vfuhfv hjwf cfqfvjc vjwbvwbvt dfhcrdkfdt,bs itvj] fhekb vsfdfht lfbyf[f% ufjwt,ekc fqvj[lf% _ fhf^ esejl^ tc eylf b.jc cfv.fhjc ltljafkb^ dfhcrdkfdt,b rb vbcb vcf[ehyb& vfuhfv^ hjwf vsdfht lf dfhcrdkfdt,b vbbvfkyty lf rdkfd fqvj,ho.bylf vpt^ f,hfvvf smdf% _ f[kf erdt dbwb^ hjv fhw thsb vfsufyb fh fhbc qvthsb! lf wbehb c[tekt,b fh itb'kt,f sfdbcsfdfl fhct,j,lyty^ vfs^ esejl^ vfhsfdc .jdkbcitv'kt itvjmvtlb& _ dby itmvyf wf lf ltlfvbof` - /rbs[f f,hfvvf vfvfc& _ fb^ fv lblvf rthgvf! tc fhbc xdtyb qvthsb! - vbeuj vfvfv& _ f,hfvvf yfpemb ufvjfw[j,byf lf rthgc vbfhsdf& rthgvf fh vbbhsdf& uf,hfplf f,hfvb lf .dtkf rthgb lffvc[dhbf^ thsbc ufhlf& _ dby lffvc[dhbf xtvb rfhgt,b` - ufyhbc[lf stht[b &_ cektkj - lfe.dbhf vfvfv^ -fvfc hjujh uffrtst,lf^ hjwf dthw [tlfdc^ fhw tcvbc lf dthw vj'hfj,c! &&& stht[vf f[fkb rthgt,b lffvpflf& f,hfvvf bcbybw lffvc[dhbf& bub vtat ybvhjlsfy vbb.dfytc% _ ufyf fh bwb^ hjv vt dfh qvthsb lf mdt.ybtht,bc ufvut,tkb% hfnjv lfodb xtvb ufvjcf[ekt,fyb` _ ity se [fh qvthsb^ fb'ekt vpt^ lfcfdktsbs fvjdbltc lf fqvjcfdktsbs xftcdtyjc! ityw xdtekt,hbdb vjrdlfdb [fh! vfvfityb dth lfb[ctyb cbrdlbkbcfufy lf vfc dthw ity uflfehxt,b! lf f,hfvb wtw[kib xffultc& _ ye utibybf^ vt dfh ityb qvthsb lf uflfufhxty! - itvjtcvf [vf& LQTC LFBO>J ATCF{B wtw[kb xfmhf lf f,hfvb edyt,tkb lfhxf& f,hfvb fvnrbwt,lf^ hjv ,eyt,bc thsb 'fkf shueyfdc vtjhtc lf fvbnjvfw flfvbfyb eylf vcf[eht,ltc fhf ,eyt,bc 'fkt,c^ fhfvtl ths qvthsc - .dtkfc lf .jdtkbdtc itvjmvtlc& cojhtl fv elbltc hovtybcfsdbc fqesmdf eafkvf f,hfvc% lf vt ofhvjdmvyb ityufy lbl [fk[c lf ufydflblt, cf[tkcf itycf! &&& hjltcfw gfktcnbyfib cfibytkb ibvibkb bluf^ bfrj,b wjkidbkbsehs $cfvjwlffsb cekb$ xfdblf vbwhfbvib^ sfdbc idbksfy - bjct,sfy^ hjvtkbw afhfjybc gbhdtkb vbybcnhb b.j& lf js[fc jwlffsb okbc itvltu^ vjitv tmdcfc fsfcfvlt flfvbfyb ufvjb.dfyf vbwhfbvblfy& lf hjwf t,hftkt,b pqdbcf lf afhfjybc ]fht,c ijhbc fqvjxylyty ufvjvo.dltekyb lf eafkc cehlf uftgj pqdf^ hfsf t,hftkt,b cfvidblj,jpt uft.dfyf^ ptwbeh cfvc]fdhjpt lfluf cfrbs[b% hfnjv lfqegekb.dyty tudbgntkt,b lf uflfhxtybkb.dyty t,hftkt,b` ufyf qvthsbc obyfit thsyfbhfl wjldbkyb fh b.dyty`! - thsybw lf vtjhtybw - rthgsf.dfybcvwtvkt,b^ ufh.dybkt,b^ cbc[kbc vqdhtkt,b` lf^ vfhskfw^ .jdkbcitv'ktc ufezbhlf fv ,hfklt,t,bc 13 ybcfyb 5775 fhbfy flfvbfyt,b^ hjvtksf [cjdyfc lfdbo.t,f fh eothbf - fhf v[jkjl bvbnjv^ hjv ufvjxtybkb lf cf[tkjdfyyb b.dyty w[jdht,bc upfpt - fhw bvbnjv^ hjv velfv vpfl b.dyty vj.dfcbc lfcf[vfht,kfl lf vbptpbc rbs[dbc ufhtit ufcwtvlyty&&& fhw bvbnjv^ hjv flfvbfyt,c fafct,lyty fhf vfsb cjwbfkehb ofhvjij,bcf se ojlt,t,bc vb[tldbs!&& - vfs fh bdbo.t,ty egbhdtktc .jdkbcf^ bvbnjv^ hjv ,tdhc frtst,lyty lf fh lbluekj,lyty^ .jdtk flfvbfyc sdfkbc cbvfqktpt tkfgfhfrt,jlyty lf sfdvlf,kfl ufybrbs[fdlyty!&&rfwbc qbhct,fcf lf flfvbfyeh afctekj,t,c lbl gfnbdc cwtvlyty&&& fctsb rfwb b.j vbibrj vbhbkfidbkb - rfwb vfqfkb^ rfwb sfdvlf,fkb^ qvthsbcf lf [fk[bc vj.dfhekb^ epjvjl uekrtsbkb lf ufzbhdt,eksf bvtlbc vbvwtvb&&& otkc t,hftkb thbc .dtkfpt vybidytkjdfyb lqtcfcofekbc^ tudbgnbc vjyj,blfy sfdlf[cybc - atcf[bc - gbhdtk vj.tlib 6 otkb cheklt,f vbcb ufhlfwdfkt,blfy& vbibrj vbhbkfidbkbc cf[tkc rb vjobot,bsf lf gfnbdbcwtvbs b[ctyt,ty fhf vfhnj f[kj,tk-yfstcfdt,b lf yfwyj,-vtuj,ht,b^ fhfvtl cfmfhsdtkjc t,hfekb stvb bchftkcf lf vcjakbjc vhfdfk res[tib^ vsfdhj,bcf lf mytctsbc otdht,b^ hf,byt,b lf vfsb sfkvblt,b&&& .jdtkb flfvbfyb^ hjvtkbw vfc bwyj,lf^ lqtc b[ctyt,c fv lblt,ekb gbhjdyt,bc^ stvbc lblb vjfvfubcf lf vbc ,tl-bq,fkpt vpheydtkb rfwbc cf[tkcf lf ufrtst,ek cfcbrtsj cf[fk[j cfmvtt,c& .jdtk sbsjtekc sfdbct,ehfl f[cjdc vbcb cf[t lf vjhblt,ekb^ vfuhfv lfvf]tht,tkb ufvj[tldf& f[cjds lf fh fdbo.lt,fs!&& vtw ufycfresht,bs lfvfvf[cjdhlf tc lqt!&& atcf[bc gbhdtkb vj.tlb^ vfibyfw if,fsb b.j& vtjht lqtc - rdbhfc [jkf vj.tlib lfutuvbkb vmjylf [fbafib ufvupfdht,f ltlvfvbidbkbc vjcfyf[ekt,kfl& xtv df;c eylf ofdt.dfyt vfymfybs& bv lbkbs lf,ytekc ufvtqdb'f& vf[cjdlf^ hjv qfvbs cbpvfhb dydf[t^ bcbw vf[cjdlf^ hjv 'fkbfy 'dbhafcb flfvbfyb lfvtcbpvhf lf 'bkibw rb dbvtjht,lb^ @fh lfvfdbo.ltc&&&# vfuhfv ufdf[bkt sdfkb lf dthfahbs dth fqdblubyt& vstkb lbkf sfdc 'fkfc dfnfylb^ tut,bc hfvtyfbhfl ufvf[ctyltc vtsmb& vfuhfv fhf!&& vjdtvpflt ufcfvupfdht,kfl& sjhvtnb [lt,jlf cffsb lf xtvvf df;vfw lfvbhtrf ltlf^ lf,kf utkjlt,b^ xfvjlbj& fdbqt xfyst,b^ rfhb ufdfqt lf bc b.j eylf ufdcekb.fdb^ hjv ntktajybc pfhvf vjvf,heyf erfy& fkj rfwj,fidbkb htrfdlf rjyuhtcblfy^ vjvtcfkvf lf vjvbkjwf atcf[bc lqtcfcofekb& wjnf vtew[jdf vbcb [vf^ ctdlbfyb vjvtxdtyf lf dbsjv c[dfsf ijhbc drbs[t% - fkj^ cf[kblfy ufdlbdfh^ [jv viblj,ff` vfy thsb qhvfl fvjbj[hf lf v'bvtl vjvbuj% - fctsb vidblj,f bchttkbidbkbc vnthc vbtwtc! - hf vj[lf` - itibyt,ekb [vbs drbs[t lf cvtyfl dbmtwb&&& -tn.j,f^ ity ]th fh ufububf! - vbgfce[f fkjv - vbibrj vbhbkfidbkb ufhlfbwdfkf gfhfcrtd cfqfvjc lf lqtc fhbc lfcfakfdt,f kjlib!&& 2$4$15 cbyfskt vt thsb rb ofvjdb'f[t - hfc fv,j,^ flfvbfyj^ tc hjujh` - ntktajyb lfdlt^ lf xfvjd]tmb^ hflufy ewt, sdfkoby lfvbluf bc cbpvfhb obyf qfvtc hjv dyf[t lf vstkb lbkf bvfpt dabmhj,lb& uf[ctyt,f rb dthfahbs dth itd'tkb!&& sehvt bc cbpvfhb rjyuhtcblfy lfhtrbk pfhc tkjlf! - ufvjvtw[flf sdbsjy vbibrj vbhbkfidbkb vj.fdbcahj ifhdfk-rjcnevib b.j xfwvekb^ lfcfdkts cfmfhsdtkjc cjakt,ib hjv bwjlyty [bc lfoybkb qj,t^ bvbc udthlbs bluf - vfqfkb^ otkib ufvfhsekb lf [tkib tzbhf .fdbcath.lbfyb obuyb& cbpvfhib ufdbabmht xtvb obuyb [jv fh ezbhfdc vtsmb^ hflufy bvfcfw .fdbcathb .lf fmdc& vfuhfv hjv lfdfrdbhlb^ dbwfyb tkjf qfvbc fdlfkbc obuyb vstkb cfsfyflj fnhb,ent,bs& pecnfl fctsb cfxemfhb lfudbhbulf vbcb eahjcb df;bc vb[jc - gfnbvhj,blfy lf[cyfcsfy lfrfdibht,bs mfkfm kjlbc lbl cfkjwfdib ctath-sjhbc it,h'fyt,bc ptbvpt xfcek cnevht,c& vt ijhbf[kjc dbltmb^ vfy hfqfw csmdf lf bv obuyc lf[tlf& lqtvlt dth vbgfnbt,bf sfdbcsdbc bc se hjujh dth lfdbvf[cjdht vbcb yfsmdfvb! fb^ tcqf ufdb[ctyt obyf qfvtc yfyf[b cbpvhblfy& vfuhfv ufcfut,b uf[lf xtvsdbc .dtkfathb! cohfafl xfdtlb mdtdbs lf xtv df;c vjde.tdb vjv[lfhb cfvoe[fhj fv,bc itcf[t,& bub thsb oesbsfw fh lfabmht,ekf^ vfibydt vbs[hf ltlf^ lqtc xdty [fbafib dtqfh ofdfks^ kjlib vbdlbdfhs! dbyw bv lqtc b.j kjlib^ fewbkt,kfl tvf[cjdht,f vstk mfkfmib uflfrtnbkb mext,b lf pqdf [fk[b vstkb bchftkblfy^ cfpqdfhufhtsblfy& fctsb hfv gbhdtkfl dyf[t! [fk[b nbhjlf lf thsvfytsc ecfv'bvht,lf 'dbhafcb gbhjdyt,bc lfrfhudfc& 'kbdc ufdbrdkbts upf vjtlfypt ufikbkb epfhvfpfhb ctabcfrty& vhfdfkb yfwyj,b itvjv[dlf upfpt lf fwhtvkt,ekt,vf vbdecfv'bvhts thsvfytsc tc lblb lfyfrfhub& ibu hjv itdtlbs^ vfibyltkb mytctsbc sfdv]ljvfht - lqtc bchftkbc ghtpbltynb - hte,ty hb,kbyb - whtvkbfyb [vbs ofhvjcsmdfvlf ufvjcfvidblj,t,tk cbn.dfc& bctsb v[ehdfktl lf s,bkfl vjb[ctybt,lf vbibrj vbhbkfidbkbc gbhjdyt,fc^ hjv vbd[dlb f[kj vtuj,hj,f eylf /mjyjlfs&&& itvltu mfk,fnjyb ljlj lfdbyf[t lfvoe[ht,ekb^ itdb xflhbs xf,ytkt,ekb vofhtl hjv vjcsmdfvlf^ bhudkbd f[kj,kt,b t[dbdyty lf vbc lfvidblt,fc wlbkj,lyty& vfuhfv ufyf tcjlty vjcb.dfhekt lf .ehflqt,bfyb vteqkbc lfrfhudbc afmnsfy ituet,f fct fldbkb b.j` fmdt eylf fqbybiyjc bc afmnbw^ hjv vbibrjc vjrh'fkt,ekb vteqkt m-yb ljlj idbkt,sfy - vb[ftkcf^ uf,hbtkcf^ bhbyfcsfy lf vfs vjyfufhsfy thsfl qbhctekfl byf[fdty lf ufyflblt,ty - j]f[bc lblb ,thve[bc^ cffvf.j flfvbfybcf lf stvbc lblb uekitvfnrbdkbc vbibrj vbhbkfidbkbc - 'dbhafc cf[tkc& efvhfdb [fk[bc whtvkb lfbqdfhf bv lqtc^ [fk[bcf^ hjvtkbw wlbkj,lf hfbvt cf[bs ufvjt[fnf mdt.ybcf lf stvbcfsdbc 'fkbfy cfzbhj lf cfbvtlj flfvbfybc - vbibrj vbhbkfidbkbc - lfrfhudbs ufvjodtekb uekbcnrbdbkb^ hjvtkbw lqtvlt uh'tklt,f lf fh lfbdbo.t,f!&& cfvfhflbcj .jabkb.jc cfmdt.yj rfwbc vbibrj vbhbkfidbkbc - ovbylf [cjdyf! bpjklf rhb[tkb wyj,fh @ldjhfc# htlfmnjhb 9 8 cbyfskt 13 ybcfyb 5775 2$4$15 CF{TKB^ HJVTKBW FH LFBDBO>T<F 13 ybcfyb 5775 2$4$15 cbyfskt acfkveyb @cbvqthf vbhbfvbcf# @[fk[ehb uflvjwtvbs^ bchftkbc vtatc^ acfkveyt,bc (t,hfekfl @st/bkbv#) fdnjhc^ lfdbs obyfcofhvtn.dtkc (\ c& xdtyc otksfqhbw[dfvlt) sfdbcb myfhb cfvtaj cfcf[kbc ufkfdfysfy /mjybf xfvjrblt,ekb ovbylf bthecfkbvib& vstkb lqt^ lbkblfy dblht iefqfvtvlt^ bub sehvt levlf& iefqfvbcfc rb^ hjwf bthecfkbvbc nf'ht,cf lf wb[tufkfdyt,c xhlbkjtsbc vfwjw[kt,tkb ybfdb lf/,thfdlf^ myfhb itbh[tjlf lf sdbsjydt bo.t,lf ufkj,fc& vbc /fyut,pt ufvjqdb't,ekb vtat-gjtnb ufvjlbjlf nfkfyib^ xfvjbqt,lf myfhc lf ufysbflfvlt s[pfdlf sfdbc erdlfd cfufkj,kt,c#& tc cbn.dt,b ofhev'qdfhf fo ufycdtyt,ekvf ghja& ]tvfk (cbvjy) f]bidbkvf acfkveyt,bc (st/bkbvbc) sfdbctek sfhuvfyc lf lfdbs vtabc cfufkj,kt,b mfhsek tyfpt gjtpbbc tybs ff;qthf& lfdbsbc acfkveyt,bc (@st/bkbvbc#) obuyb @cbvqthf vbhbfvbcf#^ hjvtkbw itcfybiyfdb gbhjdyt,bc^ efqhtcfl gfnbdwtvekb flfvbfybc^ ytnfh[ctyt,ekb vbhbfv ,fs ytsfytk /fyjktlts vby cfhf tits f,hf/fv ifasjidbkbc cf[tkbc erdlfdcf.jafl bmyf ufvjwtvekb& bmyt, cbv,jkehbw fhbc^ hjv cojhtl vtat lfdbsbc cfufkj,kt,b^ hjvkt,ibw eakbc mt,f-lblt,ff ufvj[fnekb^ hjvkt,bw udfhbut,ty lf sfdvlf,kj,fcfw udfcofdkbfy^ mfk,fnjyb vbhbfvbc cf[tkbc erdlfd.jafc vbt'qdyf^ hflufy sdbs mfk,fnjyb vbhbfvbw @cfybveij vfufkbsb b.j vstkb sfdbcb vhfdfkhbw[jdfyb cfyfstcfjcsdbc& vfy cbwjw[kbc ufyvfdkj,fib sfdbcb j]f[bc sbsjtek otdhc vbe'qdyf ktmcb lf^ cf,jkjjl^ rht,ekbw ufvjcwf& vbc ktmct,ib ofv.dfy stvt,fl udtdkbyt,f eakbc mt,f-lblt,f^ ovbylf btheifkfbvbc vjyfnht,bc uh'yj,f lf vjvfdfkb sfj,t,bc fqphlf-lfhbut,f#& @vbhbfvbc cbvqthbc# ufvjvwtvkt,b lblb [ybc ufyvfdkj,fib t't,lyty acfkveysf lf[dtobk lf fvfqkt,ek mfhsek tyfpt itchekt,ek sfhuvfyc lf vbfuytc rbltw& fv sfhuvfybc fdnjhb xdtyb stvbc cfcbmflekj idbkb^ qdsbehb ybzbs lf]bkljt,ekb ghja& ]tvfk (cbvjy) f]bfidbkb uf[klfs& ]tvfkvf bwjlf mfhsekb cbn.dbc vflkb^ fvbnjvfw b.j^ tcjlty lblb vjobot,bsf lf heleyt,bs hjv tg.hj,jlf vfc& sehvt okt,bc ufyvfdkj,fib veifj,lf acfkveyt,bc sfhuvfypt^ cbwjw[kbc ,jkjvlt [dtolf vfc lf vfhufkbnt,fl fc[fvlf& sfhuvfyb thslhjekfl acfkveysf rjvtynfnjht,bc t,hfek o.fhjt,cfw ittcf,fvt,f lf ltlybc vcufdcfl^ gjtneh [fcbfscfw fnfht,c& @xdtylf cfvoe[fhjl^ ufycdtyt,ekvf dth vjfcohj fv eybrfkehb ufveitdhbc cbwjw[ktib ufvjmdt.yt,f& obyfvlt,fht sfhuvfybc ufvjwtvbs rbltd ths[tk mtlc db[hbs vbcb itvjmvtlt,bc obyfit#^ - yfsmdfvbf ufvjvwtvkbc obyfsmvfib& obuyib fctdt ofhvjlutybkbf @st/bkbv#-bc nhfyckbnthfwbf (t,hfekb ntmcnb mfhsekb fcjt,bs#)^ hjvtkbw ivetk f,hfvbidbkbc vbth fhbc itchekt,ekb^ hjvtkvfw okt,bc oby cfmfhsdtkjc t,hftksf stvbc idbkt,c @st/bkbvbc# ltlybc tyfpt ofhvjsmvbc cfiefkt,f vbcwf^ hfw ufycfresht,ek 'fkfc fnfht,c& fv obuybcsdbc vfcfkt,b vjfvpflf ]tvfkbc df;vf ktdfy f]bfidbkvf& vfcdt tresdybc obuybc rjvgbenthekb epheydtk.jaf lf uhfabrf& @vbhbfvbc cbvqthbc# ufvjwtvbc ghjtmnbc [tkv'qdfytkb hf,b tkbf/e vb[tkfidbkbf^ hjvtkvfw lblb ihjvf ufcobf bvbcfsdbc^ hjv tc eybrfkehb yfihjvb fct qbhctekfl vjcekb.j mfhsektyjdfy vrbs[dtkfvlt& eylf fqbybiyjc^ hjv acfkveybc fmfvlt wyj,bkb mfhsek tyfpt sfhuvfyb itchekt,ekbf hf,b bw[fr vfvbcsdfkjdbc vbth ufcek cfereytib& @cbvqthf vbhbfvbc# gbhdtkb ufvjwtvf cek hfvltybvt fctekb nbhf;bs lfb,tzlf mfk,fnjyb vbhbfv ifasjidbkbc ufhlfwdfkt,blfy okbcsfdsfy lfrfdibht,bc vbcb j]f[bc otdht,bc vbth& @qvthsvf myfc^ hjv vfkt ufd[lts vtat lfdbsbc cfufkj,kt,bc vtcfvt ,ts /fvbrlfiib f;qtht,bc vjovtyb^ hjvtkbw xdtyb v[cytkbc - vfibf[bc vjcdkbs fbut,f bchftkbc [fk[bc vjcfvfqkt,kfl#& @kt[e ythfytyf kfljyfb^ yfhb.f ktweh bi.tye* ytrfltvf afyfd ,tsjlf ,bpvbhjs yfhbf. kj* mb tk ufljk fljyfb evtkt[ ufljk .fk mjk tkj/bv*# rdkfd fqdfdkbyjs^ eakbcflvb xdtyb ufkj,f^ dflbljs xdtyb itvotj,bc wb[t-ujljkb& ofhdluts vbc oby lf itdrflhjs mt,f lf itdqfqfljs cfvflkj,tkb& hflufy eafkb lblb qvthsbf lf .dtkf qvthspt lblb vteat#& wbcfyf ifvbhb 7 6 cbyfskt 13 ybcfyb 5775 2$4$15 T<HFTKSF STVB LQTDFYLTK TUDBGNTIB hjujhw fh eylf ufudbrdbhltc^ lqtdfyltk tudbgntib ifvjhxtybkbf t,hftksf stvb& vfsb 'fkpt vwbht yfobkbc obyfv'qjkb uf[klfs rfhvty dfbyintbyb^ hjvtkbw wjnf [ybc oby^ 82 okbc fcfrib^ ufhlfbwdfkf sfdbc cf[kib pfvfktrbc rey'ekpt^ rfbhjc wtynhbc ths-ths ghtcnb;ek hfbjyib& vbc ufhlfwdfkt,bc itcf[t, udfeo.f tudbgntib t,hftksf stvbc cf,zjv^ hjvkbc ghtpbltynbw rfhvty dfbyintbyb b.j& sfdbc bynthdbeib^ hjvtkcfw bub [ibhfl f'ktdlf lfcfdktsbc vfcbehb byajhvfwbbc cfiefkt,t,c^ .jdtksdbc [fpufcvbs fqybiyfdlf^ hjv cbvfhsktc fh ittatht,f bc afmnb^ sbsmjc t,hftksf stvb tudbgntib ufafyndbc vb]yfpt b.jc& @xdty fm^ tudbgntib^ dw[jdhj,s hfvltybvt fstekb flfvbfyb lf chekt,bs fh duh'yj,s vecekvfyb vtpj,kt,bcfufy vnhek lfvjrblt,ekt,fc^ bchftksfy ehsbths,bc ufvodfdt,bc lhjcfw& xdty fh dkfgfhfrj,s gjkbnbrbc itcf[t,^ xdty fhf udfmdc fhfdbsfhb ghj,ktvt,b ehsbthsj,fib^ fqybiyfdlf bub jgthfwbf @ufvlyfhb n.dbf#-c $@jathts btwerf#$ lhjcfw& tudbgnbc vfibyltkvf ghtpbltynvf ve[fvtl vehcbv ufvjeidf cgtwbfkehb ,bektntyb^ cflfw cfv'bvfhc ew[flt,lf j] f[c r& dfyintbybc ufhlfwdfkt,bc ufvj lf^ rth'jl^ fqybiyfdlf^ hjv @rfhvty b.j sfdbcb mdt.ybc ztivfhbnb gfnhbjnb^ lfeqfkfdfl veifj,lf tudbgntib t,hfekb stvbc reknehekb vtvrdblhtj,bc itcfyfhxeyt,kfl&# rfhvty dfyintbyb lfb,flf 1931 otkc fktmcfylhbfib^ wtynhfkehb tdhjgblfy ufvjcek firtyfpt,bc j]f[ib& vfvf vbcb cnfv,bc vakj,tkb b.j& rfhvtyvf fktmcfylhbfib lffvsfdhf crjkf ahfyuekb tybc ufy[hbs^ itvlujvib^ rfbhjc eybdthcbntnib^ itbcofdkf byukbcehb tyf& hjujhw tudbgntc tkbnbc nbgbehb ofhvjvflutytkb dfyintbyb sfdbceakfl akj,lf ahfyuek^ byukbcek lf fhf,ek tyt,c& rfhvty dfyintbybc ltlf^ tcsth dfbyintbyb^ tmdcb okbc obyfs^ sbsmvbc fcb okbc fcfrib^ ufhlfbwdfkf^ [jkj vbcb mvfhb ufhlfbwdfkf hfvltybvt okbc obyfs& cfvoe[fhjl^ idbkt,b vfs fh /.jkbfs& vbcvf lfv ukjhbcvf rb ]th rbltd f[fkufphlfv lfnjdf tudbgnt lf lqtc ;tytdfib w[jdhj,c& tudbgntc t,hftksf bcnjhbfib ufhlfnt[bc gthbjlfl bsdkt,f 1952 otkb^ vfiby^ hjltcfw vjyfhmbf lftwf lf [tkbceakt,bc cfsfdtib ufvfk f,ltk yfcthb vjdblf^ hjvtkvfw vfibydt lfbcf[f mdt.yblfy t,hftkt,bc ufyltdyf& hfw uf'kbthlf^ 'bhbsflfl^ 1956 otkc^ cetwbc fh[pt fyukj-ahfyrj-bchftkbc vbth xfnfht,ekb jgthfwbbc lhjc^ [jkj 1973 okbc^ @mbaehbc jvbc # itvltu tudbgntib cek hfvltybvt fctekb t,hftkb lfhxf& 1990 okbcfsdbc t,hftksf stvb hfvltybvt fstek flfvbfyc bsdkblf& 'bhbsflib^ [fyib itcekb mfkt,b lf dbcfw vecekvfyb mvht,b /.fdlfs& 1996 otkc t,hftksf cfstvj cf,zjv wdkbkt,t,b itbnfyf sfdbc otclt,fib^ hjvkbc vb[tldbsfw lfcfidt,b uf[lf jhufybpfwbfc cfsfdtib xflujvjlf mfkb& gbhdtkb mfkb fv gjcnpt uf[klfs^ rfhvtybc ltlf^ tcsthb^ [jkj sdbs rfhvtyvf tc sfyfvlt,j,f lfbrfdf 2006 otkc^ ltlbc ufhlfwdfkt,bc itvltu& lfbrfdf hf tc vtnfl cfgfce[bcvut,kj lf vfqfkb gjcnb^ mfk,fnjyb rfhvtyb 'fkt,bc lfepjufdfl veifj,lf^ hfsf lftwdf tudbgntc t,hftksf bcnjhbekb vtvrdblhtj,f^ fvfy sfdbcb lflt,bsb itltub ufvjbqj& rth'jl^ itbyfhxeytc lf bcnjhbek 'tukfl fqbfhtc rfbhjc t,hftksf cfcfakfj @,fcfnbyb^# hjvtkbw bsdkt,f vcjakbjib t,hftksf vtjht e'dtktc cfcfakfjl btheifkfbvbc @ptsbc [bkbc vsf#-pt fhct,ekb cfcfakfjc itvltu& m-y rfhvty dfbyintbybc vtuj,fh-mfkbc smvbs^ rfbhjc t,hftksf stvb lqtc 21 flfvbfyc itflutyc^ .dtkfyb vfylbkjcyt,b fhbfy& sbsmvbc fvltybdt t,hftkb w[jdhj,c fktmcfylhbfib^ vfuhfv vfs ijhbc fhbc thsb vfvfrfwb^ hjvtkbw stvbc sfdv]ljvfhbc lf cekbthb kblthbc aeymwbt,c fchekt,c& yfstkf ujhtkfidbkb 13 ybcfyb 5775 vstkb okbc ufyvfdkj,fib cfcehdtkb lf cfzbhjf @,bhmfs /fvfpjybc# rehs[tdf ,bhmjyblfy^ hflufy tc sjhblfy vjwtvekb vbwdff^ ufycfresht,bs if,fsc lf lqtcfcofekib^ hjltcfw @htwt dt/b[fkwtye# lf @bf.fkt dtbfdj# evfnt,ty^ hflufy vfsb yecf[b ptgbhfl fh bwbfy lf frehs[t,c @/fvjwb kt[tv vby /ffhtw#^ itvltu mdtvj vfwfc flubkpt lflt,c^ [tkib lfbnjdt,c ptvj lf ief ufnt[bk vfwfc^ lf vfspt frehs[t,c @.fk f[bkfs vfwf#& vjfnt[fdc jhbdt vfwblfy lf vfhbkib fvjfot,c lf jhbdtlfy ptsbc[bkbc jltyc itzfvc uflf[hbkb& vfc itvltu^ hfw vfwbcufy butvt,c^ yfrehs[b vfwbcufy vfublbc .dtkf otdhc lfehbut,c gfnfhf yfnt[c lf vfc sfy obylfoby lfvpflt,ekb vfwbcufyfw lfevfnt,c^ hfsf sbsjtekvf jhb ptsbc[bkbc jltyj,bc vfwf itzfvjc& /fvjwb vfwfc zfvbcfc atcf[bc qfvtc vfwbc zfvfpt sjhbc vbwdf buekbc[vjc& Vfhjh - [htyb& jlyfd lffoj,c vfhjhc [fhjctsib^ ptvjlfy vjfwkbc [fhjctsc^ frehs[t,c @.fk f[bkfs vfhjh# lf itzfvc ptsbc[bkbc jltyj,bcfc& cfzbhj fh fhbc uflf[hbkvf zfvjc& mjht[ - thsfl ufvj[dtdf& j]f[bc eahjcb vfublbc otdht,c lfhxtybkb mdtvj vfwblfy ufeyfobkt,c& vfc ptvjlfy ptsbc[bkbcjltyf vfhjhc lf [fhjctsc lfflt,c^ bn.dbc @pt[th kfvbrlfi# lf uflf[hbkb itzfvc& iek[fy .jht[ - vfublfc fo.j,ty ct.elbcsdbc& zfvty lf cdfvty (xdtekt,fl /mjylfs atcf[bc cfqfvjc lf ctlthbc qfvtc itvodfhb [jhwb fh tzfvfs)^ vfuhfv vewtkb fh fvjbdcjy cfzvkbs^ hfsf fabrjvfybcsdbc lf lfhxtybkb jhb zbmf qdbybcsdbcfw lfbnjdjy flubkb& wfaey dbc ityf[ek yf[tdfh vfwfc lf uflf[hbkyb zfvty ptsbc[bkbcjltyc& tc mfkt,cfw tdfkt,fs& pjub jhb ptsbc[bkbcjltyc zfvc& fabrjvfybc vfwf eylf bzfvjc qfvbc 12%44 cffsfvlt& ,fht[ - j]f[bc eahjcb vtcfvt zbmfc itfdct,c^ ,bhmfs /fvfpjyc bn.dbc^ itvltu @,jht athb ?futatyc# frehs[t,c lf uflf[hbkb itcdfvc& (fvbc itvltu fh frehs[t,ty ,jkj rehs[tdfc)& /fktk - j]f[bc eahjcb vtjs[t zbmfc itfdct,c lf lfbo.t,c fv afcert,bc smvfc @itaj[ [fvfs[f# lf @kj kfye# lf /fktkbs lffvsfdht,c& pjuc xdtekt,fl fmdc rbltd thsb ufycfresht,ekb zbmbc itdct,f tkbf/e /fyfdbc cfgfnbdwtvjl& wyj,bkb xdtdff tkbf/ecsdbc rfhbc qbfl lfnjdt,f& itcdfvty vtjs[t zbmfc uflf[hbk vlujvfhtj,fib& itvltu frehs[t,ty qdbybc ,jkj rehs[tdfc @.fk /futaty#& rfhub bmyt,f se /fktkbc ofrbs[dfcfw iefqfvtvlt lffvsfdht,ty& Ybhwf b.jc yt,f^ hjv rehs[tekb eakbc obyfit cfcehdtkb b.jc ctlthbc vjo.j,f& cfzbhjf^ hjv fabrjvfybc utvj lf'byt,fvlt lfhxtc gbhib lf fvbnjv xdtyvf ,h'tyt,vf frh'fktc ctlthbc lfchekt,bc itvltu hfbvt cfcvtkbc lfktdf (vtcfvt lf vtjs[t zbmf qdbybc ufhlf) lf hfbvt cfzvkbc zfvf& pjub xdtekt,bc vb[tldbs @ibh /fibhbvc# lf 2$4$15 cbyfskt cflqtcfcofekj cfufkj,kt,cfw fv,j,c& Sbsjtekb smdtysfufyb ittwfljc lf .jdtkb qjyt b[vfhjc^ hjv @ctlthb# sfdbcb otcbcf lf hbubc vb[tldbs itfchekjc& lf b.jc yt,f eakbcf^ hjv c[df rfb lqtt,cf lf lqtcfcofekt,c ,ts /fvbrlfiib lftcohjs v[bfhekt,bs lf chek lf ztivfhbn utekfc tqbhcjs& @hfvltybvt cflqtcfcofekj otcb 1& vstkb okbc ufyvfdkj,fib cfcehdtkb lf cfzbhjf @,bhmfs /fvfpjybc# rehs[tdf ,bhmjyblfy^ hflufy tc sjhblfy vjwtvekb vbwdff^ ufycfresht,bs if,fsc lf lqtcfcofekib^ hjltcfw @htwt dt/b[fkwtye# lf @bf.fkt dtbfdjc# evfnt,ty^ hflufy vfsb yecf[b ptgbhfl fh bwbfy& tc rfhub afhyfcbc cfobylfhbw bmyt,f^ se ,bhmfs /fvfpjybc ofrbs[dbcfc buekbc[vt,s& 2& lblb vbwdff^ se yt,bcvbthb vfvfrfwb cflqtcfcofekjl sfdbc vteqktc (f[fkb nfycfwvkbs lf c[df)^ idbkt,c rb nr,bktekbs lf rfrkt,bs uff[fht,c& 3& lblb vbwdff ujlt,bc rtltksfy^ xdtyb ,ts /fvbrlfibc yfissfy at[bs fcdkf^ hjv cek vfkt^ xdtyc lqtt,ib fityltc^ fvty& 4& cabhfs .jvthb - vbwdff yt,bcvbthvf smdtysfufyvf .jvthbc sdkf 16 ybcfyblfy (atcf[bc gbhdtkb lqtcfcofekbc ufcdkblfy) lfbo.jc^ hjvtkbw ,ts /fvbrlfiib .jvthbc itobhdbc lqtf& lfsdkbk eylf bmytc lqtt,bw lf rdbhtt,bw& 5& [jk /fvj.tlib lqtcfcofekbc cbovbylt eylf lfbwdfs& fh itb'kt,f fv lqtt,ib svt,bc ufrhtzdf lf cfhtw[bc ufhtw[df^ hflufy [jk /fvj.tlib fhfdbsfhb cfveifjc itchekt,f fh itb'kt,f& wlbkj,ty [jk /fvj.tlbc lqtt,ib fh bveifjy^ se tc lfyfrfhusfy fh fhbc lfrfdibht,ekb& ahs[bkj,ty [jk /fvj.tlib fh lfothjy se fvbcb lblb cfzbhjt,f fh fhct,j,c fy tc vbwdbcsdbc fh [lt,f^ hfw othbc ufhtit fh vj[th[lt,f& .jdtkb t,hftkbc j]f[ib sjhbc ufrdtsbkt,b lf v[bfhekt,f eylf bmytc vjvfnt,ekb& @thed sfdibkby (cfsfdlt,j yf[fhib fy cfsfdlt,j yfvpflb) bvbc ufvj^ hjv otkc atcf[bc vtidblt lqt gfhfcrtdc tvs[dtdf^ t,hfekb rfyjyvlt,kj,bc vb[tldbs fh itb'kt,f rfb lqtc thed sfdibkbybc ufhtit if,fsbcsdbc hfbvtc lfvpflt,f& fvbnjv thed sfdibkby eylf ufrtsltc [esif,fsc^ lqtcfcofekbc itvjcdkfvlt& f) se rfb lqt gfhfcrtdc eotdc^ frh'fkekbf if,fsbc cfzbhjt,bcsdbc rth't,bc vj[fhidf se thed sfdibkbyb rfb lqbc itvjcdkfvlt (obyf lqtc^ [esif,fsc) lqtcfcofekbc itvjcdkfvlt fh ufrtslt,f& ,) hjujh [lt,f thed sfdibkby% bqt,ty gehc lf hfbvt rth'c (vbqt,ekb b.j vj[fhiekb rdthw[bc fqt,f)& vfwf eylf b.jc rdthw[bc jltyj,bc (58 uhfvpt vtnb)^ rth'b ptsbc[bkbc jltyj,fpt vtnb (29 uhfvpt vtnb)^ frehs[t,ty @fith rbltifye ,tvbwdjsfd dtwbdfye .fk vbwdfs thed#& rehs[tdbc itvltu fv,j,ty^ @,tpt /fthed bt/b^ vesfh lfye kttajs^ ektdfitk^ ekt/fnvby^ ekt/flkbr yth (fyst,ekb cfyskblfy) ekffcjs mjk wfhmtye vbbjv ibib ktif,fs rjlti#& u) thedb if,fsbc qfvtvlt eylf itbyf[js (hjv fh ufaezltc fy fh itbzfvjc)& vbcb zfvf vbqt,ekb b.j vtcfvt @ct.elfpt#^ hflufy se fvbs thsb vbwdf itcheklf^ rbltd thsb vbwdfw itchekltc& b.jc yt,f^ hjv .dtkf dtqbhcjs mfith lf v[bfhek atcf[c vtcfvt ,ts /fvbrlfibc ityj,fib& vjvfdfk otkc btheifkfbvib& 5 4 cbyfskt 13 ybcfyb 5775 2$4$15 Cbyfskt /fkf[fib hf,b bw[fr vj'qdhbidbkb mfkfm kjlblfy atcf[bc lqtcfcofekbc t,hfekb rfyjyvlt,kj,t,b bvbc ufvj^ hjv otkc ctlthbc qfvt ovbylf if,fsbc lqtc tvs[dtdf^ .dtkfathb^ hfw ct.elbcfsdbc fhbc cfzbhj^ if,fsbcf lf lqtcfcofekbc oby eylf vjvpflltc& f) rfb lqbc oby itodbs ahsf& ,) cfkfsbcf ([fcbc) lf ybf[ehbc ajskt,b rfb lqbc oby uffceasfdts& u) [htyb rfb lqbc oby uf[t[ts lf lfkemek gfhrib itbyf[ts vfwbdfhib^ hfsf cbvohbc utvj fh lfrfhujc& l) [fhjctsb rfb lqbc oby vjfvpflts& t) ctlthbc vfublbcsdbc rdthw[t,b vj[fhits& d) ctlthbc qfvbcsdbc @vfwf ivehf# ctelfib vjyfobktsf hfjltyj,bc vb[tldbs vjfvpflts^ hfsf sbsjtekvf /fkf[bc vb[tldbs js[b ptsbc[bkbc jltyj,bc (27 uhfvb^ b[bkts mdtvjs) vbbhsdfc& p) mfkt,b cfyskt,c fyst,ty rfb lqbcf lf if,fsbc cfgfnbdwtvjl lf xdtyb xdtekt,bcfvt,h jh rehs[tdfc frehs[t,ty% 1) kt/flkbr yth itk if,fs dtbjv njd& 2) it/t[bfye& fuflbc ctlthb rflti^ eh[fw^ mfhafc^ bf[fw^ vfubl^ hj[wf^ vjwb vfwf^ vfhjh^ mjht[^ iek[fy .jht[^ wfaey^ ,fht[^ /fktk^ ybhwf& rflti - j]f[bc eahjcb rbleibcsdbc qdbyjc xfvjfc[fvc zbmfib^ tc gbhdtkb zbmff js[b zbmblfy^ lf bn.dbc rbleibc ctlthc^ hjujhw /fuflfibf vj.dfybkb% @tkt vj.flt /fitv#^ @,jht athb /futaty#& fv rehs[tdbs vtjht zbmfw eylf buekbc[vjc lf @,jh athb /tutatybc# rehs[tdbc dfkblfy ufvjb.dfyjc& itvltu frehs[t,c @vtrflti bchftk dt/fpvfybv#^ itvltu rb @itt[bfyec# lf buekbc[vjc vfwbc^ vfhjhbc lf bjv njdbc rehs[tdbc dfkblfy ufvj.dfyf (mfkvf^ hjvtkvfw cfyskt,bc lhjc fh frehs[f^ fv rehs[tdbc lhjc dfkblfy ufvjcdkf buekbc[vjc)& ctlthbc qfvtc dfklt,ekt,fc ofhvjflutyc uflf[hbk vlujvfhtj,fib 4 zbmf qdbybc lfktdf lf 4 ptsbc[bkbcjltyf vfwbc zfvf& /fvjwb vfwf^ mjht[^ wfaey (fabrjvfy)[ & eh[fw - [tkc lfb,fyty^ o.fkc uflfbdkt,ty zehzkbs (3-]th vfh]dtyf [tkpt lf 3-]th vfhw[tyf [tkpt^ hjujhw /fvjwbc rehs[tdbcfc)& ytnbkbc rehs[tdfc fh frehs[t,ty& [tkbc lf,fyf cfzbhjf^ hflufy itvltu 'vfhib fy vfhbko.fkib fvjoj,bk ybf[ehc zfvty& (.dtkfc tdfkt,f [tkbc lf,fyf)& mfhafc - ybf[ehc fvjfoj,ty 'vfhib fy vfhbko.fkib^ frehs[t,ty @,jht athb flfvfc# lf itzfvty& fv rehs[tdbcfc eylf buekbc[vjy^ hjv itvltuib vfhjhbc zfvbcfc @,jht athb flfvfc# rehs[tdbc dfkblfy ufvjdblyty& se lffdbo.lfs lf fh buekbc[vtc^ fvbc itvltu vfhjhpt fh frehs[t,ty& cfzbhj fh fhbc ybf[ehbc itvltu ,jkj rehs[tdbc rehs[t,f^ hflufy ptsbc[bkbc jltyj,fpt yfrkt,b itzfvf& bf[fw - jhfl ufnt[df& j]f[bc eahjcb fbqt,c vfublfpt lfkfut,ekb cfvb vfwblfy iefsfyf vfwfc^ vfc jhfl uflfnt[fdc& eahj lbl yfnt[c cfafhib ufvj[dtdc lf wfkrt itbyf[fdc fabrjvfybcsdbc& vtjht yfnt[c rb vbc flubkpt^ jh vstk vfwfc ijhbc lff,heyt,c& vfubl - fuflbc ofrbs[df& j]f[bc eahjcb vj.dt,f tudbgnblfy ufvjcdkbc bcnjhbfc^ Hjujhw fuflfib othbf& tc lblb qbhct,f lf egbhfntcj,ff^ hjujhw ovbylf pj/fhib othbf& ,jkjc^ fuflbc lfchekt,bcfc^ vtjht zbmfc itcdfvc gbhdtkb lf ,jkj rehs[tdbc ufhtit uflf[hbk vlujvfhtj,fib^ hflufy rbleibc rehs[tdbcfc ufvjdblf dfklt,ekt,blfy lf ct.elbc itvltufw fmdc ufyphf[ekb qdbybc lfktdf& hj[wf - vbe[tlfdfl bvbcf^ hjv ybf[ehbc zfvfvlt lfb,fyf [tkb^ vtjhtlfw b,fyc [tkc lf frehs[t,c @.fk ytnbkfs bflfbvc# ct.elbcsdbc^ hflufy fuflbc ofrbs[dbcfc .ehflqt,f vfcpt /mjylf uflfnfybkb& vjwb vfwf - j]f[bc eahjcb [tkib fbqt,c cfv vfwfc 13 ybcfyb 5775 2$4$15 cbyfskt 'fut,f lf mt,f* lflt,bsb lf efh.jabsb Hf,b bffrj, ufuekfidbkb filjlblfy fut,f lf mt,f^ hjvtksf [cctyt,fw .jdtkokbehfl ctlthbc qfvtc udtdfkt,f^ bvbcfsdbc fh fhbc ufvbpyekb^ hjv bcnjhbekb sdfkcfphbcbs udf[cjdltc tc^ fhfvtl fqphlbc^ ufycfresht,bs rb fmnefkehj,bc sdfkcfphbcbs eylf udf[cjdltc& 'fut,f lf mt,f lfyuhtdbcf lf fityt,bc^ ufyflueht,bcf lf itmvybc cbv,jkjf^ hjvkt,bw flfvbfybc^ [fk[bcf lf .jdtkb itmvybkbc ,eyt,fib thsvfytsc tvb] yt,bfy& Chekb yuhtdf ityt,bc cfvpflbcbf& hjwf vfhwdkbc stckb vbofib bcgj,f^ v.bcdt vbobc ptvjs .kjhnb fvjlbc lf yf.jac bc[fvc& uflfityt,f itmvybc lfcfo.bcbf& .jdtkb lfcfchekb f[fkb tgjmbc lfcfo.bcbf! mdtvj-mdtvj cdkfc fqvfdkj,f lf fvfqkt,f vj/.dt,f& xfcdkf fcdkbc vbpybs& itvs[dtdbsb fh fhbc^ hjv utekbc sdt (ybcfyb) ufpfa[ekpt lflubylf^ hfsf udfeo.jc lf udfcofdkjc^ hjv hjujhw gbhmeib odbvbfyb lf wbdb ' pfvshbc itvltu vjdf ufpfa[ekb^ hfsf .dtkf ufxtybkb ufvjfwjw[kjc - fctdt [fk[bc [cyf lf thbc fqjh'byt,f vjyj,bcf lf lfvwbht,bc itvltu vjdf& 'fut,bc – efh.jabsbc itvltu mt,f - lflt,bsb vjdf& hjujhw xdtyb ytnfh[ctyt,ekb ,h'tyt,b fv,j,ty utvfhfib^ @vfct[ts ,thf[js# (aehwtkb 29^ 71)% @ybcfyib dbmtybs ufvj[cybkyb lf ybcfyib dbmyt,bs ufvj[cybkyb&# tc aeylfvtynfkehb bltf hjv erdlfd.js^ hfw t,hftk [fk[c hjvtkbw lqtvlt ,tdh ufcfzbhcf lf ghj,ktvfc evrkfdlt,f^ [tkc eo.j,c^ hjv cfcjofhrdtsbkt,fib fh xfdfhltc^ yf,h'fyt,b udfmdc fv qfvtc - ctlthbc qfvtc thsvfytsib xfdf[dbjs vfwf^ hfw sfdbceakt,fc vbfybiyt,c lf [fhjctsb^ hfw afmnbehfl ufkescf lf vbc cbvofhtc vbfybiyt,c lf dfqbfhjs^ hjv ufkesbctekb cbvofhbc itvltu bvtlbfyb utekbc cbnr,jc itdbuh'yj,s& vjlbs itdbuyjs^ hjv efh.jabsbc itvltu lflt,bsb vjlbc^ 'fut,bc itvltu mt,f^ yfqdtkbc itvltu cb[fhekb vjdf^ ufkesbc itvltu utekf vjdf lfe.jdyt,kbd& fvty! Gfce[b @vf ybisfyf#C Hf,b ,ty wbjy fhbtk [fbv vb[tkfidbkb kjlblfy vfjl fh fehxtdbf fuflbc fdnjhc ctlthbc bc ybiyt,b^ hfcfw .jdtkokbehfl drbs[ekj,s fuflbc lfcfo.bcib& tc ybiyt,b xdtysdbc vstkb okbc ufyvfdkj,fib otchbubcf lf cfmwbtkbc vbybiyt,fc ofhvjflutyty^ hjujhw mdtvjs lfhoveylt,bs& Vfhjh mjht[^ iek[fy .jht[ - se^ qv-svf fh myfc^ @vfhjhib# [fh uf[dtekb lf vofht lf v'bvt w[jdht,f ufmdc^ ptlvbotdybs lfbwfdb @iek[fy .fhe[b#^ t,hftkb [fk[bc otct,bc obuybc - iek[fy .fhe[bc vb[tldbs itfchekt F .jdtkb vbwdf& hjujhw st/bkbvib othbf% @ufzbhdt,f lf voe[fht,f dgjdt^ lf cf[tkc eakbcfc vjde[vj,#& /fktk ybhwf - tc ctsb @/fktk#bf^ hjvkbsfw eafkc @vfhjh mjht[bc# gbhj,t,ibw frehs[t,ty^ bc @ybhwf#(cfcehdtkbf) rehs[tekb eakbc sdfkib& tc eakbc sdfkib .dtkfpt cfcehdtkb cfufkj,tkbf& b.jc yt,f eakbcf^ hjv e,hfkj lf ueke,h.dbkj hovtybc o.fkj,bs .dtkfyb dtqbhcjs xdtyb vfibf[bc vj,h'fyt,fc lf ,ts /fvbrlfibc ityj,bc fityt,fc cek vfkt^ xdtyc lqtt,ib& fvty& Fqvphltkj,bsb ctlthbc qfvt Hf,b htaftk xbrdfidbkb ovbylf mfkfm btheifkfbvblfy s[b df;bc cfgbhbcgbhjl vtn.dtkt,lf sjhf^ vfuhfv vt[est df;bw fhbc& vt[est df;b f[fkb tgjmbc [tkyfrtsbf& flhtek sfj,t,ib sbsmvbc ite'kt,tkb b.j bctsb flfvbfybc gjdyf^ hjvtkbw ctlthbc vfublfcsfy fh b]lf& vfuhfv lqtclqtj,bs^ xdtylf lf ,tdh vij,tksf cfvoe[fhjl^ fhbfy df;t,b^ hjvkt,vfw lfijht,f^ @vcjakbjc yf[df#^ fqvjcfdkts fpbfib lf cfv[hts fvthbrfib^ xbktc vst,ib fy ,jkbdbbc ]eyukt,ib^ cfmfhsdtkjcf se cf,th'ytsib @c[df rekneht,bc# ufywlf fv]j,bytc& fv df;t,sfy eylf vb[dblts^ smdf hf,b kbe,fdbxtkvf^ ye lftkjlt,bs^ hjv bcbyb vjdblyty ctlthbc vfublfcsfy& f/ fhjy /fmjtybdbs vjbmtwbs^ hjvtkbw @vidblj,bc vltdfhb# b.j lf v[jkjl @vidblj,bc vj.dfhekfl# .jaybs fh rvf. jabklt,jlf& vfs eylf lftltdyjs lf cbfvbsf lf ztivfhbnb cb.dfhekbc upbs vbb.dfyjs vfublfcsfy& j pecnfl fvfc uffrtst,c rehs[tekb eafkb ztivfhbnb lf chekb utekbc lhjc& bc .dtkf t,hftkc vjfuhjdt,c vcjakbjc .dtkf res[blfy^ hjujhw othbf% @cfsbsfjl bmyt,bs vjuhjdbkyb .dtkf bchftkbc cf[ktekb#& tudbgnbc utekbcufy ufyc[dfdt,bs^ hjvkbc lhjcfw ufkesblfy v[jkjl bc t,hftkt,b ufvjdblyty^ hjvkt,bw qbhcyb b.dyty^ vjvfdfkb utekbc lhjc ufyehxtdkfl .dtkf t,hftkb bmyt,f [cybkb^ vt[est df;bw&&& se fct ofhdvfhsfds xdtyc w[jdht,fc lf mdt.ybtht,bc ufvxtyc vbcb utuvbc - @lf ufbdcjj mdt.ybtht,f eakbc wjlybs# ufy[jhwbtkt,fib lfdt[vfht,bs^ hjv vbcb .dtkf df;b^ bcbybw^ hjvkt,bw lfijhlyty lf vt[est df;fl bmwyty^ eakbc^ sjhbcf lf vbcb vbwdt,bc fhct,j,fc itbwyj,ty^ vfiby xdtyb idbkt,bcufy vfhskf dbuh'yj,s cbfvjdyt,fc& f[fkufphlf sfj,bc o.fkj,bs rb ztivfhbn lf chek utekfc dtqbhct,bs& mfith lf ,tlybth atcf[c lftcofhbs& 3 2 cbyfskt 13 ybcfyb 5775 2$4$15 Cbyfskt fkffib jhb utekf Hf,b f,hf/fv f]bfidbkb rbhbfs fsflfy byfcofhvtn.dtkib vjnfybkbf afcerb tudbgnblfy [cybc itcf[t,^ afcerb^ hjvtkbw tudbgnblfy lf[cyfcf lf vjvfdfk lf[cyfc ijhbc eo.dtn rfdibhc flfcneht,c& obyfcofhvtn. dtkb fv,j,c% @hjujhw tudbgnbc mdt. yblfy ityb ufvjcdkbc lqtt,ib^ bct ufxdtyt, cfcofekt,c#& fye^ eo.dtnb rfdibhb fhct,j,c bcnjhbek atcf[c^ hfcfw xdty .jdtkokbehfl dlqtcfcofekj,s lf utekfc ijhbc^ hfw vjdf^ hjltcfw vfibf[b vj,h'fylt,f cek vfkt^ xdtyc lqtt,ib& atcf[bc lqtcfcofekb xdty 'fkfcf lf cekbth ,fhfmfc udfybzt,c^ hfsf ufkesbc cb'ytktt,c ufde'kjs vstkb okbc vfy'bkpt& atcf[bc lqtcfcofekb hovtybc lqtcfcofekbf^ o hfw lqtcfcofekbc gbhdtk qfvtcdt gjekj,c ufvj[fnekt,fc lf eahj vtnfl ,jkj^ atcf[bc vtidblt lqtc 'kbthlt,f^ hjltcfw v;qfdylt,f bc afmnb^ hjv sdbs pqdf (vfnthbfkehb cfv.fhj lf cfibytkb ufkesb) fh afhfdc vbc ibuybs vlt,fht [vtktsc& bc^ hfw vemfhf lf v'dbydfht nfkqt,fl udtxdtyt,f^ fhfathbf^ ufhlf qdsbehb cbyfskbcf& b.jc yt,f eakbcf^ hjv erdt otkc^ fv atcf[bc lqtccofekib dtqbhcjs ztivfhbn lf chek utekfc lf xdtyb abpbrehb sdfkbs db[bkjs vfnthbfkeh cfv.fhjib fhct,ekb qdsbehb iemb^ lfe.jdyt,kbd vfibf[bc vj,h'fyt,bs& mfith lf ,tlybth atcf[c ubcehdt,s& lfveifdt,ekbf kbe,fdbxtkb hf,bc cfe,ht,bc vb[tldbs& lfvfae'yt,tkb lqtcfcofeekb Hf,b f/fhjy tkfidbkb mfkfm kjlblfy @ eakbc [fk[fl .jayf fct fv,j,c eafkb&&& thb^ hjvtkbw xtvsdbc itdmvtyb^ vj/.dt,f xtvc lblt,fc#& tc afcerb bifbf/e obyfcofhvtn.dtkbc obuyib othbf& ctlthbc qfvtc^ hjwf xdtyc idbkt,sfy thsfl vfublbc bhudkbd dc[tldfhs^ xdtyc ofhcekpt eylf vjdes[hjs vfs% tudbgnblfy ufvjcdkfpt^ t,hftkb [fk[bc ofhvjij,fcf lf lf,flt,fpt^ vbc vbpfypt^ hfw thsb eakbc hovtybcf lf vbwdt,bc itchekt,bc bltfptf lfae'yt,ekb& Xdty udfrbchbf eakt,fw lf vjdfktj,fw^ hjv xdtyc idbkt,c bc cekbthb vtvrdblhtj,f uflfdwts^ hjvtkbw xdtyc vfvf-gfgfsfufy vbdbqts& @lf efv,t ityc 'ts#^ tc udt,h'fyt,f ctlthbc qfvtc& tc idbkt,bc fqphlbc yfobkc ofhvjflutyc^ bv dfklt,ekt,fc^ hfw vij,kt,c trbcht,fs& Hjujhw xdtyc idbkt,c cfrdt,b lf nfycfwvtkb czbhlt,fs cfcbwjw[kjl^ vfs fhfyfrkt, czbhlt,fs cekbthb cfphlj^ eakbcflvb hovtyf^ cekbthb qbht,ekt,t,b^ hfsf ibyffhcb /gjdjy sfdbfys w[jdht,fib lf cbwjw[kbc upbs bfhjy& xdty eylf dtwfljs fvbs epheydtkd.js bcbyb^ hfsf ztivfhbnfl pytj,hbdb lf ,tlybthb w[jdht,bs bw[jdhjy& Fct ufuh'tklt,f ]fzdb^ hjvtkbw f,hf/fv fdbyecufy lfbo.j lf ereybcfvlt fh ito.lt,f& hflufy bchftkbc [fk[bc fhcb cekbth lf vfhflbek cfae'dkt,ptf lfae'yt,ekb lf fvbnjv tojlt,f @ vfhflbekb [fk[b#& b.jc yt,f eakbcf^ hjv .dtkfyb dtqbhcjs yfvldbkj sfdbceakt,fc lf xdtybc idbkt,bc mvtlt,t,b eakbc lblt,fpt vjes[hj,lyty& mfith lf ,tlybth atcf[c lftcofhbs& atcf[bc gbhdtkb lqtcfcofekb Cfmfhsdtkjc t,hftksf .jdtkrdbhtekb ufptsb bchftkcf lf lbfcgjhfib Xdtyc ytnfh[ctyt,ek ,h'tysf vblhfit,pt lf.hlyj,bs^ xtcb ktpubidbkb udb.dt,f eakbc [fk[bc bcnjhbfc f,hf/fvblfy lfo.t,ekb vtofvekb pqdbc ufgj,fvlt $ ud& 10 thsuekb ueifub vb[tbk [f[bfidbkb jybc eybrfkehb cfkjwfdbc uf,fbf& bub pfvsfh-pfa[ek^ cbwbdtcf lf cbw[tibw fh njdt,c e]fvffsjl lfhxtybk cfkjwfdc $ ud& 24 jhb utekf hf,b f,hf/fv f]bfidbkb lfvae'yt,tkb lqtcfcofekb hf,b f/fhjy tkfidbkb 03 04 afhfif ivbyb itvjcdkf ufcdkf itvjcdkf ufcdkf 18:24 19:37 18:28 19:42 btheifkfbvb 18:40 19:39 18:45 19:44 stk fdbdb 18:33 19:38 18:38 19:44 [fbaf 18:41 19:38 18:45 19:43 ,tth itdf [esif,fsb^ 13 ybcfyb 5775 atcf[b vjdblf 02 02 atcf[bc vtidblt lqt 'fut,f lf mt,f Hf,b bffrj, ufuekfidbkb atcf[bc /fkf[t,b Hf,b bw[fr vj'qdhbidbkb Xdtyc .dtkf vrbs[dtkcf lf bchftkbc .dtkf cf[ktekc mfith lf ,tlybth atcf[bc lqtcfcofekc lftcofhbs xdtyb ufptsbc itvltub yjvthb ufdhwtklt,f [esif,fsc^ 28 ybcfyc (16&4&15) 2$4$15 =49 fhmbntmnjhb lf gjtnb ghja& ijsf ,jcnfyfidbkb ths-thsb hxtekb fhmbntmnjhb b.j cfmfhsdtkjib& bub t,hfekb vfnthbfkehb reknehbc 'tukt,c brdktdlf^ vfuhfv elbltc cbfvjdyt,fc gjtpbfib /gjdt,lf $ud& 16 03 03 Gfce[b @vf ybisfyf#C Hf,b ,ty wbjy fhbtk [fbv vb[tkfidbkb fqvphltkj,bsb ctlthbc qfvt Hf,b htaftk xbrdfidbkb
© Copyright 2024