אפקט מדיצ`י

‫מה יכולים דגים ונמלים‬
‫ללמד אותנו על חדשנות‬
‫אפקט מדיצ’י‬
“‫תרגום “אדמתי אסטרטגיות‬
Frans Johansson
The Medici Effect: What Elephants And Epidemics Can Teach
Us About Innovation. Harvard Business School Press. 2006
1
‫אפקט מדיצ’י‬
‫הקדמה‬
‫על המחבר‬
‫‪ Frans Johanson‬הוא יזם סופר‪ ,‬מרצה‪,‬‬
‫יועץ ומנהל קרן גידור‪ .‬בעלת תואר ראשון‬
‫במדעי הסביבה ותואר שני במנהל עסקים‬
‫מאוניברסיטת הרווארד‪ .‬כתב ספרים במגוון‬
‫נושאים‪ ,‬ביניהם ניהול‪ ,‬בריאות ודיג‪.‬‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪2‬‬
‫הקדמה‬
‫כיצד אנו יוצרים התפרצות של‬
‫רעיונות יוצאים מגדר הרגיל וכיצד‬
‫אנו גורמים להם להתממש?‬
‫התשובה נמצאת בצמתים‪ ,‬בהצטלבויות של תחומים‬
‫שונים‪ ,‬וביכולתנו ורצוננו להיכנס לצמתים אלה‬
‫כאשר אנו נכנסים לתוך צומת שבה תחומים‪ ,‬רעיונות‪,‬‬
‫דיסציפלינות או תרבויות שונים מצטלבים זה בזה‪ ,‬אנו‬
‫יכולים לשלב מושגים קיימים ולהופכם למספר גדול‬
‫של רעיונות יוצאים מגדר הרגיל‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪3‬‬
‫הקדמה‬
‫השם ‪ – Medici Effect‬המתאר תופעה זו – נובע מהתפרצות‬
‫של יצירתיות שאירעה במאה החמש‪-‬עשרה לספירה באיטליה‪.‬‬
‫בני משפחת מדיצ’י ( ‪ )Medici‬היו בנקאים בפירנצה אשר מימנו‬
‫יוצרים שונים ממגוון רחב של דיסציפלינות‪ ,‬ביניהם ליאונרדו‬
‫דה‪-‬וינצ’י‪ ,‬גלילאו‪ ,‬מיכאלאנג’לו ורפאל‬
‫הודות למשפחת מדיצ’י‪ ,‬ואחרות כמוה‪ ,‬התכנסו בפירנצה‬
‫פסלים‪ ,‬מדענים‪ ,‬משוררים‪ ,‬פילוסופים‪ ,‬מממנים‪ ,‬ציירים‬
‫וארכיטקטים‪ ,‬נפגשו זה עם זה‪ ,‬למדו זה מזה והפילו מחסומים‬
‫בין דיסציפלינות ותרבויות‪ .‬יחדיו יצרו עולם חדש המבוסס על‬
‫רעיונות חדשים – תקופה הידועה היום בשם הרנסנס‬
‫(מילולית‪“ ,‬לידה מחדש“)‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪4‬‬
‫הקדמה‬
‫והיום גם אנו יכולים ליצור אפקט‬
‫מדיצ’י – לצעוד לתוך הצמתים‬
‫שבהם נפגשים דיסציפלינות‬
‫ותרבויות שונות ולעורר את‬
‫הרעיונות שנמצא שם לחיים‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪5‬‬
‫הקדמה‬
‫תובנות מפתיעות‬
‫מיק פירס (‪ )Mick Pearce‬נכנס לתוך צומת‪ ,‬למקום שבו היה‬
‫ביכולתו לשלב בין עיצוב ארכיטקטוני ובין תהליכים בטבע‬
‫לפני יותר מעשור הציב קונגלומרט הביטוח ‪Old Mutual‬‬
‫אתגר לפני פירס‪ :‬לבנות בניין משרדים שאינו עושה שימוש‬
‫במיזוג אוויר‪ .‬ולעשות זאת בעיר הארארה (‪ ,)Harare‬בירת‬
‫זימבבואה‪ ,‬היכן שהטמפרטורות יכולות להגיע למעל ‪38‬‬
‫מעלות ביום ומתחת לארבע מעלות בלילה‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪6‬‬
‫הקדמה‬
‫תובנות מפתיעות‬
‫פירס‪ ,‬שנולד וגדל בזימבבואה ורכש את השכלתו‬
‫הארכיטקטונית בלונדון‪ ,‬קיבל את האתגר‪ .‬ועמד בו באמצעות‬
‫כך שביסס את עיצוב הבניין על הדרך שבה טרמיטים בונים‬
‫את תלי הבוץ שלהם‬
‫מה הקשר?‬
‫על טרמיטים לשמור על טמפרטורה של כ‪ 30-‬מעלות בתוך‬
‫התל‪ ,‬וכדי להשיג זאת מנתבים משבי רוח מבסיס התל לתוך‬
‫אגפים שבהם בוץ רטוב וקריר ומשם לראש התל‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪7‬‬
‫הקדמה‬
‫תובנות מפתיעות‬
‫תחומי העניין של פירס נמתחים בבירור מעבר‬
‫לארכיטקטורה בלבד‪ .‬יש לו גם עניין גדול בהבנת‬
‫מערכות אקולוגיות טבעיות – ולפתע שני התחומים‬
‫הצטלבו זה עם זה‬
‫פירס שילב בין שני הקונספטים‪ ,‬ובשנת ‪ 1996‬נפתח‬
‫קומפלקס המשרדים ‪ – Eastgate‬קומפלקס המסחר‪/‬‬
‫קמעונאות הגדול ביותר בזימבבואה‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪8‬‬
‫הקדמה‬
‫תובנות מפתיעות‬
‫המבנה שומר על טמפרטורות קבועות של בין ‪ 25-22‬מעלות‬
‫ומשתמש בעשרה אחוזים פחות חשמל בהשוואה לבניינים אחרים‬
‫בגודלו‪ .‬בדרך זו חסכה ‪ 3.5 Old Mutual‬מיליון דולרים באופן מיידי‬
‫מכיוון שלא היה עליה להתקין בבניין מערכת מיזוג‬
‫הצומת אינו המקום היחיד שבו אפשר לגלות‬
‫רעיונות חדשים‪ ,‬אולם זהו המקום הטוב ביותר‬
‫לחולל ולממש רעיונות יוצאים מגדר הרגיל‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪9‬‬
‫הקדמה‬
‫יש מקום לכולם‬
‫ג’ורג’ סורוס (‪ ,)George Soros‬אחד מהמשקיעים‬
‫המכובדים יותר של זמננו‪ ,‬ידוע בשל יכולתו להרוויח‬
‫מיליארדים‪ .‬אולם מורשתו החשובה ביותר לא תהיה‬
‫הכסף שצבר אלא רעיונותיו בנוגע לדמוקרטיה‪,‬‬
‫הפילוסופיה שלו בנוגע לקפיטליזם וגישתו‬
‫לפילנתרופיה‬
‫האסטרטגיה הנועזת שלו התמקדה בהתייחסות לאומות‬
‫בתור חברות המבוססות על ההכרה כי לאיש אין מונופול‬
‫על האמת – מה שסורוס כינה “חברות פתוחות“‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪10‬‬
‫הקדמה‬
‫יש מקום לכולם‬
‫המסע אליו יצא סורוס כדי‬
‫להבין את העולם בדרך זו‬
‫כלל חקירה של עשרות‬
‫נושאים שונים‪ ,‬ביניהם‬
‫מגבלות הידע‪ ,‬התפתחות‬
‫האומנות המודרנית‪,‬‬
‫הכשלים של הכלכלה‬
‫הקלסית והערך שבאפשרות לטעות‬
‫הצומת אינו מקום רק למעצבים ואמנים‪ ,‬כמו שאפשר לחשוב‪ .‬יצירתיות‬
‫כוללת רעיונות בכל תחום‪ ,‬ממדעים ועסקים ועד למשפט ופוליטיקה‬
‫ג’ורג’ סורוס מצא את הצומת – ואת הדרך לחבר תחומים‬
‫נפרדים לחלוטין באופן המספק משמעות‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪11‬‬
‫הצומת‪ :‬המקום הטוב ביותר לחדשנות‬
‫הצומת הובילה לעיצובים הארכיטקטוניים‬
‫הייחודיים של מיק פירס ולאסטרטגיות‬
‫ההשקעה‪/‬פילנתרופיה של ג’ורג’ סורוס‪.‬‬
‫אבל מדוע לגישה זו סיכוי גדול יותר לשנות את‬
‫העולם באופן רדיקלי לעומת גישות אחרות?‬
‫הדוגמה להלן תמחיש זאת ‪...‬‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪12‬‬
‫הצומת‪ :‬המקום הטוב ביותר לחדשנות‬
‫בשנת ‪ 2002‬הצליח צוות של חוקרים‬
‫מאוניברסיטת בראון בפרובידנס‪ ,‬ארצות‪-‬הברית‪,‬‬
‫להוציא לפועל ניסוי יוצא מגדר הרגיל‪ ,‬ובו הצליח‬
‫קוף‪ ,‬באמצעות מוחו בלבד‪ ,‬לשחק במשחק מחשב‬
‫שבו רדף באמצעות סמן צהוב אחר נקודה אדומה‬
‫הנעה על המסך‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪13‬‬
‫הצומת‪ :‬המקום הטוב ביותר לחדשנות‬
‫מעבר לניסוי המדהים לכשעצמו‪ ,‬סיפור זה מדגים את‬
‫המאמץ שנעשה כדי למצוא הצטלבות של דיסציפלינות‪.‬‬
‫הקבוצה שעמדה מאחורי הניסוי פורץ הדרך כללה‬
‫מתמטיקאים‪ ,‬רופאים‪ ,‬מדענים החוקרים מערכות עצבים‬
‫ומדעני מחשב – אנשים ותחומי ידע הממלאים כולם‬
‫תפקיד חשוב בהבנת אופן פעולתו של המוח‬
‫שילובם יחד לא היה מקרי‪ .‬פרופסור ליאון קופר‬
‫(‪ ,)Leon Cooper‬זוכה פרס נובל בפיזיקה וחלוץ בחקר‬
‫מדעי המוח באוניברסיטה‪ ,‬קיבץ במכוון אנשים ממגוון‬
‫דיסציפלינות כדי לנסות ולהבין כיצד פועל המוח האנושי‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪14‬‬
‫הצומת‪ :‬המקום הטוב ביותר לחדשנות‬
‫קופר הבין את התועלות העצומות שיש בשילוב ידע‬
‫מתחומים שונים ועשה זאת חלק יסודי מאסטרטגיית‬
‫התכנית למדעי המוח באוניברסיטה‪“ .‬הגישה הכלל‪-‬‬
‫דיסציפלינרית שלנו מבדילה אותנו מאחרים ונותנת לנו‬
‫את הסיכוי להוביל תגליות חדשות בתחום זה‪ “,‬אמר‬
‫היום משתתפים בתכנית למדעי המוח באוניברסיטה‬
‫חוקרים מהמדעים הקוגניטיביים‪ ,‬ממדעי המוח‪ ,‬מדעי‬
‫המחשב‪ ,‬ביולוגיה‪ ,‬רפואה‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬פסיכיאטריה‪,‬‬
‫פיזיקה ומתמטיקה‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪15‬‬
‫הצומת‪ :‬המקום הטוב ביותר לחדשנות‬
‫רעיונות מצטלבים‬
‫מעוררים פעילות בתחומים שונים‬
‫הביולוג וחוקר האבולוציה ריצ’ארד דוקינס (‪ )Richard Dawkins‬מוכר‬
‫היטב בתחומו‪ .‬בשנת ‪ 1976‬פירסם את הספר הגן האנוכי‪ ,‬אשר‬
‫קידם את תאוריית האבולוציה צעד גדול קדימה‪ .‬הרעיון המרכזי‬
‫של דוקינס היה כי האבולוציה לא התקיימה בין מינים ואף לא בין‬
‫אורגניזמים‪ ,‬אלא בין גנים – וכי גנים אלה היו “אנוכיים“‬
‫משום כך מוזר למצוא כי תרומתו הגדולה ביותר של דוקינס לחברה‬
‫היה רעיון אחר לגמרי‪ ,‬רעיון שנוצר מפרק שולי יחסית בספרו‪ .‬בפרק‬
‫זה קישר דוקינס בין התחום של אבולוציה גנטית ובין אבולוציה‬
‫תרבותית – ועשה את הקשר ביניהם ברור‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪16‬‬
‫הצומת‪ :‬המקום הטוב ביותר לחדשנות‬
‫רעיונות מצטלבים‬
‫מעוררים פעילות בתחומים שונים‬
‫דוקינס הציע כי רעיונות‪ ,‬שהן אבני הבנייה של תרבות‪ ,‬מתפתחים ומתרבים כמו‬
‫גנים‪ .‬הוא כינה אבני בניין אלה “מם“ (‪ ,)memes‬וכתב‪“ :‬דוגמאות ל‪ memes-‬הם‬
‫לחנים‪ ,‬רעיונות‪ ,‬משפטי מפתח‪,‬‬
‫בגדים ודרכים להכין כדים או לבנות‬
‫קשתות‪ .‬כמו שגנים מתרבים במאגר‬
‫הגנים באמצעות מעבר מגוף אחד‬
‫לאחר באמצעות זרע וביצית‪ ,‬כך‬
‫מתרבים ‪ memes‬במאגר ה‪memes-‬‬
‫באמצעות מעבר ממוח אחד לאחר‬
‫באמצעות תהליך‪ ,‬שבמובן הרחב‬
‫אפשר לכנות חיקוי“‪.‬‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪17‬‬
‫הצומת‪ :‬המקום הטוב ביותר לחדשנות‬
‫רעיונות מצטלבים‬
‫מעוררים פעילות בתחומים שונים‬
‫הרעיון הראשון של דוקינס בנוגע לגן האנוכי‬
‫היה רעיון כיווני‪ ,‬ודחף תחום מסוים קדימה‬
‫לאורך כיוון מבוסס; הרעיון השני היה רעיון‬
‫מוצלב‪ .‬הוא הופיע משום מקום ובסופו‬
‫של דבר הביא לבניית תחום משל עצמו –‬
‫‪memtics‬‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪18‬‬
‫הצומת‪ :‬המקום הטוב ביותר לחדשנות‬
‫רעיונות מצטלבים‬
‫מעוררים פעילות בתחומים שונים‬
‫רעיון ה‪ meme-‬המריא כמעט באחת והיום נהיה דרך‬
‫שבה משווקים‪ ,‬סוציולוגים והיסטוריונים מסבירים‬
‫וחוזים תופעות תרבותיות ומשפיעים עליהן‪ .‬מי‬
‫לא מכיר היום אסטרטגיות שיווק המבוססות על‬
‫התפיסה כי רעיונות ואפנות מתנהגים כמו וירוס‬
‫שעה שהם מתפשטים במוחות האוכלוסייה –‬
‫אסטרטגיות אלה הן התוצאה הישירה של התובנה‬
‫של דוקינס שנהגתה באמצע שנות ה‪70-‬‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪19‬‬
‫הצומת‪ :‬המקום הטוב ביותר לחדשנות‬
‫רעיונות מצטלבים‬
‫מעוררים פעילות בתחומים שונים‬
‫לרעיונות מוצלבים ומתוך כך חדשנויות מוצלבות מספר מאפיינים‬
‫• הם מפתיעים ומרתקים‬
‫• הם יוצרים כיוונים חדשים‬
‫• הם פותחים ויוצרים תחומים חדשים‬
‫• הם יוצרים מעריצים‪ ,‬מה שאומר כי היוצרים יכולים להפוך למנהיגים‬
‫• הם מספקים מקור לחדשנות לעוד שנים רבות קדימה‬
‫• הם יכולים להשפיע על העולם בדרכים חסרות תקדים‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪20‬‬
‫צמיחת הצמתים‬
‫שלושה כוחות עיקריים עומדים מאחורי הצמיחה‬
‫של הצמתים והיום‪ ,‬אולי בפעם הראשונה‬
‫בהיסטוריה האנושית‪ ,‬הם פועלים יחדיו‪.‬‬
‫הם אינם הסיבה היחידה להתרחשות של‬
‫חדשנויות מוצלבות‪ ,‬אולם הם מסבירים מדוע‬
‫אנו רואים יותר ויותר חדשנויות מסוג זה‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪21‬‬
‫צמיחת הצמתים ‪ -‬שלושת הכוחות‬
‫‪ .1‬תנועת אנשים‬
‫אחד מכוחות הגלובליזציה ההולך ומתעצם כמו שלא התעצם מעולם‬
‫הוא יכולת התנועה והמעבר ממקום למקום שיש לאנשים – מעבר בין‬
‫מדינות ותרבויות שונות‬
‫כוח זה יוביל לשפע של צמתים תרבותיים ורעיונות פורצי‪-‬דרך רבים‬
‫למי שיהיה נועז מספיק לחקור אותם‬
‫עסקים יצליחו יותר ויותר לחדש באזורים שונים‪ .‬הם יוכלו לברור‬
‫רעיונות מתרבויות שונות בכך שיבינו כיצד הן פועלות‪ .‬והדבר נכון לא‬
‫רק לתאגידים גדולים אלא לחנויות שכונתיות‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪22‬‬
‫צמיחת הצמתים ‪ -‬שלושת הכוחות‬
‫‪ .1‬תנועת אנשים‬
‫דוגמה לכך היא חנות בשם ‪ ,Kimera‬הקרויה‬
‫על שם המפלצת מהמיתולוגיה היוונית שהייתה‬
‫שילוב של אריה‪ ,‬עז ונחש‪ .‬זוהי חנות בגדים‬
‫בעלת קו עיצוב ייחודי מאוד המשלבים סגנונות‬
‫שונים‪ .‬המעצבת‪ ,‬איבון צ’ו (‪,)Yvonne Chu‬‬
‫מספרת כי היא מקבלת את השראתה מהשנים‬
‫שגדלה בניו‪-‬יורק עם הוריה ממוצא סיני‬
‫ומטיוליה במדינות שונות‬
‫‪ Kimera‬היא סימן לזמן שבו אנו חיים‪ .‬התנועה של אנשים על פני‬
‫מדינות ותרבויות יוצרת יותר ויותר צמתים מאי‪-‬פעם‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪23‬‬
‫צמיחת הצמתים ‪ -‬שלושת הכוחות‬
‫‪ .2‬התכנסות המדע‬
‫טבעו של הגילוי המדעי משתנה‪ .‬הדיסציפלינות שבעבר היו‬
‫כה נפרדות אלה מאלה מתחברות יחדיו פעם נוספת‬
‫מספר הווריאציות הכימיות יכול להיות גדול מאוד‪ ,‬אולם מספר‬
‫העקרונות המושלים בווריאציות אלה‬
‫מוגבל והם הוסברו ברובם על‪-‬ידי‬
‫ליינוס פולינג (‪ )Linus Pauling‬כבר‬
‫בשנות ה‪ 30-‬של המאה ה‪ ;20-‬בביולוגיה‬
‫כמעט כל תגלית‪ ,‬כולל הסליל הכפול של‬
‫הדי‪.‬אן‪.‬איי‪ ,‬חיזקה או שיפרה את תאוריית האבולוציה‬
‫של דארווין – ולא הטילה בה ספק; בנוסף אנו יכולים לגלות‬
‫רק פעם אחת את חוק האבולוציה ואת תופעת הסופר‪-‬נובה או‬
‫התרמודינאמיקה‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪24‬‬
‫צמיחת הצמתים ‪ -‬שלושת הכוחות‬
‫‪ .2‬התכנסות המדע‬
‫אולם אין משמעות הדבר כי המדע סיים את תפקידו‪.‬‬
‫נהפוך הוא‪ ,‬המדע נהיה חשוב הרבה יותר לכל תחומי‬
‫חיינו‪ .‬מה שיהיה שונה הוא טבען של תגליות רבות‬
‫בהשוואה לעבר‪ .‬במקום לסייע לנו להבין את החלקים‬
‫הבודדים בעולם‪ ,‬הן יסייעו לנו להבין כיצד החלקים‬
‫משפיעים הדדית אלה על אלה‬
‫תגליות חדשות‪ ,‬תגליות משנות עולם‪ ,‬יצמחו‬
‫מההצלבה של דיסציפלינות‪ ,‬לא מתוכן‬
‫נוכל למצוא ביולוגים עובדים יחד עם כלכלנים ואנליסטים‬
‫כדי ליצור רעיונות חדשים בנוגע לדרך שבה שווקים פועלים‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪25‬‬
‫צמיחת הצמתים ‪ -‬שלושת הכוחות‬
‫‪ .2‬התכנסות המדע‬
‫“המודלים שבהם אנו משתמשים כדי להסביר את‬
‫השינויים וההתפתחות של אסטרטגיות כלכליות דומות‬
‫מבחינה מתמטית למשוואות שבהן משתמשים ביולוגים‬
‫כדי להבין מערכות של אוכלוסיות טורפות‪-‬נטרפות‪,‬‬
‫מערכות של תחרות ומערכות סימביוטיות‪“,‬‬
‫אמר רוברט גאגסטרום (‪)Robert Gagstrom‬‬
‫סגן נשיא ומנכ“ל חברת ‪Legg Mason Focus‬‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪26‬‬
‫צמיחת הצמתים ‪ -‬שלושת הכוחות‬
‫המחשוב‬
‫‪ .3‬הזינוק של ִ‬
‫מארק טרייסי (‪ )Mark Tracy‬הצטרף לחברת ‪ Cargill‬בתור סוחר‬
‫דגנים‪ .‬מספר שנים אחר כך עבר לקבוצת ניהול הסיכונים של‬
‫החברה – תחום שונה לגמרי‪ .‬באמצעות כלים פיננסיים סייעה‬
‫קבוצת ניהול הסיכונים לחברות פורצ’ן ‪ 500‬שהיו לקוחות של מזון‬
‫להתגונן מפני שינויים במחירי המזון‬
‫טרייסי הבין כי החקלאים‪ ,‬עמם עבד בתחילת דרכו‪ ,‬עמדו גם הם‬
‫בפני הסיכון של שינוי במחירי המזון – אחרי הכול היה עליהם למכור‬
‫את כל מה שקנו החברות הגדולות‪ .‬הוא הבין כי “היום מצפים‬
‫מהחקלאים להיות מומחים במטרולוגיה‪ ,‬בחקלאות‬
‫וביחסים עם הסביבה כמו גם במסחר‪ “,‬והסיק כי קיימת הזדמנות מצוינת לשלב‬
‫בין הבנתו את עסקי הדגנים ובין הידע שצבר בניהול הסיכונים הפיננסיים‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪27‬‬
‫צמיחת הצמתים ‪ -‬שלושת הכוחות‬
‫המחשוב‬
‫‪ .3‬הזינוק של ִ‬
‫לא היה קל להוציא לפועל את הרעיון‪ .‬החקלאים הם קבוצה מבוזרת הפזורה על שטחים‬
‫עצומים ובאותו הזמן רבים מהם לא ידעו כלל על קיומם של כלים פיננסיים‪ .‬להגיע לכל‬
‫חקלאי ולספק לו פיתרון מותאם בשפה ברורה היא אתגר עצום‬
‫מה שפישט והוזיל את התהליך היה האינטרנט‪ .‬רשת האינטרנט אפשרה לקבוצת ניהול‬
‫הסיכונים לתקשר עם החקלאים ולהציע להם כלים פיננסיים לניהול סיכונים בעלות זולה‬
‫שני עולמות שונים התחברו בצומת‪,‬‬
‫והודות להתפתחות במחשוב היה‬
‫באפשרות ‪ Cargill‬ליישם רעיון זה בכל‬
‫העולם ועל בסיס יומיומי‬
‫‪http://www.cargill.com/index.jsp‬‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪28‬‬
‫יצירת אפקט מדיצ’י‬
‫שבירת המחסומים בין תחומים‬
‫כאשר בשנת ‪ 1995‬נפטר במפתיע מהתקף לב יאן סאנדל (‪Jan‬‬
‫‪ ,)Sandel‬השף של המסעדה השוודית ‪ Aquavit‬בעיר ניו‪-‬יורק‪ ,‬היה‬
‫על בעל המסעדה למצוא מיד מחליף‪ .‬הוא החליט לשים את מבטחו‬
‫במארקוס סאמואלסן (‪ )Marcus Samuelsen‬שגויס לעבוד‬
‫במסעדה זמן קצר לפני כן‪ ,‬ובה בעת לחפש אחר מחליף קבוע‬
‫אולם תחת סאמואלסן החלו דברים מוזרים להתרחש‪ .‬מנות‬
‫חדשות שהיו שילובים מיוחדים של מזון מכל העולם החלו להופיע‬
‫בתפריט – כגון צדפות עם סורבה מנגו קארי או סלמון טנדורי‬
‫שלושה חדשים לאחר שנכנס לתפקידו זכתה המסעדה לציון הנדיר‬
‫של שלושה כוכבים ב‪New York Times-‬‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪29‬‬
‫יצירת אפקט מדיצ’י‬
‫שבירת המחסומים בין תחומים‬
‫הסיבה להצלחת החדשנות של סאמואלסן היא כי יש לו מחסום אסוציאטיבי נמוך‪,‬‬
‫מה שמאפשר לו לחבר בקלות בין מושגים שונים מתחומים שונים‪ .‬כאשר הוא‬
‫חושב על מרכיבי מזון ההקשרים שהוא חושב עליהם נמתחים הרבה מעבר לאופן‬
‫שבו חושבים עליהם שפים שוודים או אירופים אחרים‬
‫כאשר אנו שומעים מילה או רואים תמונה משחרר המוח‬
‫שרשרת של רעיונות אסוציאטיביים‪ ,‬כשכל אחד קשור‬
‫לבא אחריו‬
‫אף על פי שלשרשראות של אסוציאציות יש תועלות‬
‫גדולות‪ ,‬הן גם בולמות את יכולתנו לחשוב בצורה רחבה‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪30‬‬
‫יצירת אפקט מדיצ’י‬
‫שבירת המחסומים בין תחומים‬
‫אחת הסיבות לכך שאנשים יצירתיים נוטים ליצור‬
‫אסוציאציות לא רגילות היא מכיוון שהם חושבים באופן‬
‫המכונה חשיבה מסתעפת‬
‫כולנו יכולים לשבור את המחסומים‬
‫האסוציאטיביים שלנו‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬אם ברצוננו למצוא צמתים‪,‬‬
‫זהו תנאי מקדים‬
‫ויש מספר דרכים לפרוץ את המחסומים‬
‫האסוציאטיביים‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪31‬‬
‫יצירת אפקט מדיצ’י‬
‫להיחשף למגוון של תרבויות‬
‫בנק ‪ HSBC‬יצא בקמפיין פרסום כדי להעביר את המסר‬
‫כי למרות היותו מוסד גלובלי‪ ,‬הכיר את הידע והמנהגים‬
‫המקומיים באזורים שבהם הוא פועל‪.‬‬
‫בקמפיין שערך הופיעו שלוש כרזות ובהן תמונה זהה של‬
‫חגב‪ .‬תמונה אחת הייתה תחת הכותרת “ארצות‪-‬הברית“‬
‫וכותרת המשנה “מזיק“‪ .‬שנייה הייתה תחת הכותרת‬
‫“סין“ וכותרת המשנה “חיית מחמד“‪ .‬והשלישית תחת‬
‫הכותרת “תאילנד“ וכותרת המשנה “מתאבן“‬
‫עלינו להבין כי תמיד קיימת דרך נוספת‬
‫לראות את הדברים‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪32‬‬
‫יצירת אפקט מדיצ’י‬
‫שבירת המחסומים בין תחומים‬
‫ללמוד בצורה שונה‬
‫צ’ארלס דארווין (‪ )Charles Darwin‬היה תלמיד‬
‫מתחת לממוצע‪ ,‬מכיוון שרוב זמנו בילה בענייני‬
‫בוטניקה בכפר האנגלי או בשיחות עם מדענים‪.‬‬
‫אביו גינה אותו על כך שלא הראה נטייה כלשהי‬
‫לדבוק בדבר אחד – דארווין למד רפואה‪ ,‬כמורה‬
‫ולבסוף יצא למסעו כדי ללמוד גאולוגיה בכוחות‬
‫עצמו‪ .‬בסופו של דבר נהיה אולי המדען הגדול‬
‫ביותר בכל הזמנים‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪33‬‬
‫יצירת אפקט מדיצ’י‬
‫שבירת המחסומים בין תחומים‬
‫ללמוד בצורה שונה‬
‫אין הכוונה לומר כי אין ללכת לבית‪-‬הספר או‬
‫לבטל את דעתם של מומחים בתחומם‪ .‬אולם‬
‫לאנשים בעלי חשיבה חדשנית יש שני מאפיינים‬
‫בולטים‪ :‬הם מלמדים את עצמם בצורה נמרצת‬
‫כל העת והם לומדים תחומי ידע שונים‪ .‬כך הם‬
‫מרחיבים את חוויית הלמידה שלהם‪ ,‬וכך הם‬
‫מסוגלים לפרוץ את המחסומים האסוציאטיביים‬
‫שמקימה ההתמחות בתחום מסוים‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪34‬‬
‫יצירת אפקט מדיצ’י‬
‫שבירת המחסומים בין תחומים‬
‫הנחות מנוגדות‬
‫התגלית המשמעותית ביותר שאפשרה את המסחר‬
‫האינטרנטי הגיעה עקב הנחה נגדית‪ ,‬כאשר שני מומחי‬
‫הצפנות מאוניברסיטת סטנפורד‪ ,‬וויליאם דיפי (‪William‬‬
‫‪ )Diffie‬ומרטין הלמן (‪ ,)Martin Hekman‬הפכו את ההנחה‬
‫הבסיסית ביותר במדע ההצפנה‪ ,‬לפיה לשני הצדדים חייב‬
‫להיות אותו קוד מפתח בכדי שאחד יוכל לפענח את ההצפנה‬
‫של האחר‪ ,‬ושאלו מה אם איש מהצדדים אינו צריך את אותו‬
‫קוד מפתח? תוצאת ההנחה ההפוכה הייתה הגילוי של צומת‬
‫בין תחום ההצפנה ותחום במתמטיקה בשם פונקציה חד‪-‬‬
‫כיוונית‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪35‬‬
‫יצירת אפקט מדיצ’י‬
‫שבירת המחסומים בין תחומים‬
‫הנחות מנוגדות‬
‫המשמעות של שבירת המחסומים האסוציאטיביים‬
‫היא לכוון את המוח “לצעוד“ בנתיב לא רגיל בעת‬
‫שחושבים על מצב‪ ,‬סוגיה או בעיה מסוימים‪ .‬אחת‬
‫הדרכים היעילות יותר לעשות זאת היא לחשוב על‬
‫הנחה נגדית – כך מעודדים את המוח להתבונן על‬
‫המצב מנקודת השקפה שונה לחלוטין‪ ,‬וכך מתפנה‬
‫הדרך לצומת‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪36‬‬
‫יצירת אפקט מדיצ’י‬
‫שבירת המחסומים בין תחומים‬
‫נקיטת נקודות השקפה שונות‬
‫פיט פולי (‪ ,)Pete Foley‬מנהל שותף בקבוצת‬
‫המדע הקוגניטיבי ב‪ ,Procter & Gamble-‬חיפש‬
‫אחר פיתרון לאתגר של ייצור חומר לניקוי כביסה‬
‫הפועל במים קרים‪ .‬צוות המו“פ נקט בגישות שונות‪,‬‬
‫אך לא הגיע לפריצת דרך משמעותית‪.‬‬
‫אז פולי לקח אותם לגן החיות בסן‪-‬דייגו‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪37‬‬
‫יצירת אפקט מדיצ’י‬
‫שבירת המחסומים בין תחומים‬
‫נקיטת נקודות השקפה שונות‬
‫גן החיות בסן‪-‬דייגו מתמחה בביוממטיקה – ענף המנסה‬
‫לחקור את אופן פעולתו של הטבע ולחקות אותו מבחינה‬
‫סינטטית‪ ,‬ובסדנת עבודה עם מומחים בביוממטיקה נוצר‬
‫קשר בין הבעיה של ‪ P&G‬ובין זו של דג‪-‬הקרח האנטרקטי‪.‬‬
‫כאשר דג הקרח אוכל דגים אחרים עליו לעכל את השמנים‬
‫שלהם בתהליך הדומה לפעולה של חומר לניקוי כביסה –‬
‫והוא עושה זאת בטמפרטורה של עד שתי מעלות‬
‫הבעיה אפוא אינה רק בעיה בהנדסה כימית‪,‬‬
‫אלא גם בעיה של דג הקרח‪ ,‬והוא כבר מצא לה פיתרון‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪38‬‬
‫יצירת אפקט מדיצ’י‬
‫שבירת המחסומים בין תחומים‬
‫נקיטת נקודות השקפה שונות‬
‫אפשר ִלצְפות במצב ממספר רב של השקפות‪.‬‬
‫אז מדוע תמיד לבחור בזו הקלה ביותר?‬
‫אם נכריח את עצמנו להתבונן בפרויקט או בבעיה‬
‫בצורה שונה‪ ,‬נצליח לשבור את המחסומים‬
‫האסוציאטיביים בין תחומים ולחשוף קשרים בלתי צפויים‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪39‬‬
‫יצירת אפקט מדיצ’י‬
‫כיצד למצוא שילובים‬
‫ברגע שבו נשבור את המחסומים האסוציאטיביים שלנו‪,‬‬
‫נהיה פתוחים יותר לשילובים אקראיים של מושגים‬
‫מתחומים שונים‪ .‬גם אם לא נצליח לעולם לשלוט באופן‬
‫מלא במציאה וביישום של שילובים אלה‪ ,‬נוכל להגביר‬
‫את הסיכויים שלנו למצוא אותם ולגרום להם להתחבר‬
‫יחד – באמצעות כניסה לצומת‬
‫ישנן מספר דרכים לפעול להגברת הסיכויים למציאה‬
‫והוצאה לפועל של מושגים מתחומים שונים‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪40‬‬
‫יצירת אפקט מדיצ’י‬
‫כיצד למצוא שילובים‬
‫גיוון מקצועי‬
‫חברה אחת המבינה את חשיבות‬
‫העיקרון של גיוון מקצועי‬
‫להצלחה היא חברת הייעוץ‬
‫האסטרטגי ‪Bain‬‬
‫לפי התפיסה של ‪“ Bain‬איש‬
‫הרנסנס המודרני“ אינו‪ ,‬כמו שרבים נוטים לתפוס‪ ,‬בנקאי השקעות אשר רוכב על‬
‫סוסים בסוף השבוע או משהו דומה לכך – זהו אדם עם תחביב‪“ .‬איש רנסנס‪ “,‬הוא‬
‫אדם סקרן המתעניין בדברים שונים ומוכן “לבזבז זמן“ על דברים שאינם קשורים‬
‫ישירות לעבודתו‪ .‬אדם זה מסוגל פעמים רבות לראות מגמות ותבניות ולשלב ביניהן‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪41‬‬
‫יצירת אפקט מדיצ’י‬
‫כיצד למצוא שילובים‬
‫גיוון מקצועי‬
‫בחברת ‪ Bain‬עובדים מפתחים את היכולת להיות כוללניים –‬
‫בעלי ידע כללי רחב וכישורים במספר מקצועות – ולא מתמחים‬
‫אך ורק בתחום מסוים‪ .‬היועצים של ‪ Bain‬מתמחים בתחומים‬
‫מחוץ למומחיותם; אפשר‪ ,‬למשל‪ ,‬למצוא את ראש מחלקת‬
‫הבריאות של החברה מתמחה באסטרטגיה תקשורתית‪ ,‬כדי‬
‫שיוכל לשוב למחלקה עם רעיונות חדשים וכמו כן לספק רעיונות‬
‫למחלקת האסטרטגיה התקשורתית‬
‫אנשים ב‪ Bain-‬אינם עושים את אותו הדבר במהלך הקריירה‬
‫שלהם בחברה‪ .‬האמונה בארגון היא שאנחנו נהיים טובים יותר‬
‫בתחום המומחיות שלנו כאשר אנו מתמחים גם בתחומים אחרים‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪42‬‬
‫יצירת אפקט מדיצ’י‬
‫כיצד למצוא שילובים‬
‫אינטראקציה עם קבוצות אנשים מגוונות‬
‫בצוות מגוון אין הכוונה דווקא לאנשים מדיסציפלינות שונות‪ ,‬אלא גם לאנשים‬
‫מתרבות‪ ,‬אתניות‪ ,‬גיל‪ ,‬מגדר ומקומות גאוגרפיים שונים‪ .‬צוותים מגוונים‬
‫מאפשרים את צמיחתן של השקפות‪ ,‬גישות וצורות חשיבה שונות – וגם דרך‬
‫להגביר את האקראיות של שילובי מושגים‬
‫‪/http://www.joinbain.com‬‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪43‬‬
‫יצירת אפקט מדיצ’י‬
‫כיצד למצוא שילובים‬
‫אינטראקציה עם קבוצות אנשים מגוונות‬
‫סטיב מילר (‪ ,)Steve Miller‬לשעבר מנכ“ל ויושב ראש חברת‬
‫‪ ,Shell Oil‬מאמין כי גיוון הוא מרכיב חשוב ביותר לחדשנות‪.‬‬
‫לפי מילר הגלובליזציה עשתה את הגיוון לצורך בעבור חברות‬
‫בין לאומיות‪ ,‬כמו ‪ ,Shell Oil‬ועוד אמר כי “אתה מתחיל‬
‫לגלות שרעיונות טובים מאוד צומחים מיצירת תרבות שבה‬
‫מתקבצים יחד אנשים מתרבויות‪ ,‬מוצא אתני‪ ,‬רקעים ומדינות‬
‫שונות‪ ...‬בסופו של דבר אתה מגלה שהרעיונות הטובים ביותר‬
‫מגיעים מהפסיפס הזה של שחקנים המשחקים יחד בקבוצה‬
‫העובדת על פרויקט מסוים‪ .‬הם ימצאו תשובה השונה מכל‬
‫תשובה שכל אחד מהם היה מוצא לבדו“‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪44‬‬
‫יצירת אפקט מדיצ’י‬
‫כיצד למצוא שילובים‬
‫לחפש צמתים‬
‫בחיפוש אחר צמתים אנו מחפשים אחר קשרים במקומות שבהם‬
‫לא סביר שיתקיימו ואז בודקים לאן הם מובילים אותנו‬
‫מייקל מיקאלקו (‪ ,)Michael Michalko‬מומחה ליצירתיות ומחברם‬
‫של ספרים רבי‪-‬מכר בנושא‪ ,‬מחפש אחר צמתים באמצעות “צעידת‬
‫חשיבה“ (‪ .)thought walk‬במהלך צעידת החשיבה אפשר ללכת‬
‫לכל מקום ובמהלכה אפשר לאסוף‪ ,‬לקנות‪ ,‬לשאול או לשים לב‬
‫לפריטים שונים‪ .‬אין לבחור בפריטים שאנו חושבים שקשורים לבעיה‬
‫או לרעיון‪ ,‬מכיוון שאז הדבר נהיה מתוכנן ולא שילוב אקראי של‬
‫מושגים‪ .‬במקום זאת יש לבחור פריטים ללא קשר נראה לעין –‬
‫המטרה שלנו היא למצוא אותו‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪45‬‬
‫יצירת אפקט מדיצ’י‬
‫כיצד למצוא שילובים‬
‫לחפש צמתים‬
‫לדוגמה‪ ,‬צוות מהנדסים ניסה למצוא פיתרון להסרת קרח שנוצר בחורף על כבלי מתח גבוה‪.‬‬
‫כשלא מצאו תשובה‪ ,‬החליטו לבצע “צעדת חשיבה‪ “.‬אחד מהם חזר עם צנצנת דבש והציע‬
‫למרוח דבש גבוה על עמודי החשמל‪ ,‬כך שדובים יימשכו אליו‪ ,‬וכאשר‬
‫יטפסו ירעידו את עמודי החשמל‪ ,‬ירטיטו את כבלי המתח הגבוה והקרח‬
‫ייפול מהם‪ .‬הצוות השתמש ברעיון הרטט והזמין מסוק שירחף מעל כבלי‬
‫החשמל‪ ,‬ירטיט אותם ויפיל את הקרח‬
‫אם נרצה או לא‪ ,‬את תהליך החדשנות מכתיבים‬
‫שילובים אקראיים של מושגים שונים‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪46‬‬
‫יצירת אפקט מדיצ’י‬
‫לגרום להתרחשות של רעיונות מוצלבים‬
‫לפרוץ אל מעבר לרשת שבה אנו נמצאים‬
‫אריק‬
‫בונאבאּו‬
‫בתחילת שנות ה‪ 90-‬נפגשו‬
‫(‪ ,)Eric Bonabeau‬מהנדס מו“פ ב‪France Telecom-‬‬
‫וגאי ת’ראולאז (‪ ,)Guy Theraulaz‬אקולוג שחקר את‬
‫התנהגותם של חרקים חברתיים‪ ,‬בסמינר במכון סנטה‬
‫פה (‪)Santa Fe Institute‬‬
‫בין היתר שוחחו על הדרכים שבהן נמלים מוצאות‬
‫מזון‪ .‬עשר שנים לאחר מכן הטכניקות שפותחו על‬
‫בסיס שיחה זו מסייעות לנהגי משאיות דלק לתכנן‬
‫את דרכי נסיעתם בהרי האלפים השוויצרים‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪47‬‬
‫יצירת אפקט מדיצ’י‬
‫לגרום להתרחשות של רעיונות מוצלבים‬
‫לפרוץ אל מעבר לרשת שבה אנו נמצאים‬
‫אז מהו בדיוק המשותף בין נמלים מחפשות מזון‪ ,‬נהגי‬
‫משאיות דלק שוויצרים ומהנדסי טלקומוניקציה?‬
‫בראש ובראשונה‪ ,‬אף אחד מהם אינו רוצה לבזבז זמן‬
‫אולם בעת שנמלים מוצאות את הדרך המהירה ביותר למזון‪,‬‬
‫בני האדם בוחרים לעתים קרובות בנתיבים הארוכים יותר‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪48‬‬
‫יצירת אפקט מדיצ’י‬
‫לגרום להתרחשות של רעיונות מוצלבים‬
‫לפרוץ אל מעבר לרשת שבה אנו נמצאים‬
‫נמלים יוצאות בחיפוש אחר מזון בנתיבים אקראיים‪ .‬כל נמלה כזו משחררת פרומון‬
‫(חומר המשמש חרקים לתקשר זה עם זה) במהלך החיפוש; הנמלה המוצאת מזון‬
‫במהירות הרבה ביותר – ומכך את הנתיב המהיר ביותר למזון – חוזרת ראשונה‬
‫לקן ובנתיב שבו הלכה יהיה הריח החזק ביותר שהותיר הפרומון‪ ,‬המוביל נמלים‬
‫אחרות לבחור בנתיב זה‪ ,‬מה שבסופו של דבר הופך את הנתיב לזה בעל ריח‬
‫הפרומון החזק ביותר ולדרך המהירה ביותר של מושבת הנמלים למזון‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪49‬‬
‫יצירת אפקט מדיצ’י‬
‫לגרום להתרחשות של רעיונות מוצלבים‬
‫לפרוץ אל מעבר לרשת שבה אנו נמצאים‬
‫כאשר שמע בונאבאּו את הסיפור הוא מצא בו מטפורה רבת‬
‫עצמה הנוגעת למחשוב ולבעיות שעמן התמודד‪ ,‬והבין כיצד‬
‫הם קשורים זה לזה‬
‫כשחזר ל‪ France Telecom-‬החל לעבוד על יישום‬
‫מטפורת הנמלים לבעיית הניתוב החוזרת ונשנית‬
‫במערכות טלקומוניקציה‪ ,‬שם הניתוב הכרחי מכיוון‬
‫שרוב רשתות התקשורת אינן מקושרות במלואן עקב‬
‫שיקולי עלות תועלת‪ ,‬ומשום כך יש להנחות מסרים‬
‫דרך הרשת כדי שיגיעו ליעדם‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪50‬‬
‫יצירת אפקט מדיצ’י‬
‫לגרום להתרחשות של רעיונות מוצלבים‬
‫לפרוץ אל מעבר לרשת שבה אנו נמצאים‬
‫בונאבאּו מצא כי באמצעות נמלים וירטואליות המשחררות פרומון וירטואלי‬
‫בנקודות הממסר ובנתבים של הרשת‪ ,‬אפשר לייעל את הנתיבים שבהם‬
‫מועברים המסרים ולהפיק מהם את המרב‬
‫אולם ‪ France Telecom‬לא הייתה מוכנה לכך‪ ,‬ואפשר להבין מדוע‪ .‬סביר‬
‫להניח כי הלמידה של פרומונים שמשחררות נמלים לא נמצאה גבוה‬
‫בסולם העדיפויות של ענקית הטלקום‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪51‬‬
‫יצירת אפקט מדיצ’י‬
‫לגרום להתרחשות של רעיונות מוצלבים‬
‫לפרוץ אל מעבר לרשת שבה אנו נמצאים‬
‫בסופו של דבר החליט בונאבאּו לעזוב את החברה ועבר למכון סנטה פה‪.‬‬
‫מספר שנים לאחר מכן תהו ב‪ France Telecom-‬מה ארע אתו‪ ,‬כאשר‬
‫קראו במגזין ‪ BusinessWeek‬את סיפור השער על פיטר קוקריין (‪Peter‬‬
‫‪ ,)Cochrane‬אז ראש ‪ ,British Telecom Labs‬שהתרברב על השימוש‬
‫בתוכנות דמויות נמלים לניתוב מסרים במערכות טלקומוניקציה – רעיונו‬
‫של בונאבאּו הופץ אל מחוץ למכון סנטה פה‪ ,‬ול‪British Telecom Labs-‬‬
‫היה ההיגיון הבריא להשתמש בו‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪52‬‬
‫היכנסו לתוך הצומת‪...‬‬
‫וצרו את אפקט מדי’צי‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪53‬‬
‫העתיד נמצא בצומת –‬
‫מצאו את דרככם לשם‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪54‬‬
‫ַצּפו לבלתי צפוי – מכיוון‬
‫שהצמתים נמצאים בכל מקום‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪55‬‬
‫יש היגיון בצומת –‬
‫אולם הוא אינו תמיד ברור‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪56‬‬
‫אל תפחדו להסתכן – העולם‬
‫הוא כמו מקום שבו מלחים מכל‬
‫נמל בעולם נפגשים לשתות‬
‫בירה‪ ,‬לשוחח‪ ,‬וליצור את הסיכוי‬
‫לשלב ולערבב רעיונות‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪57‬‬
‫העולם מחובר ויש מקום שבו נוצרים‬
‫קשרים – מקום המוכנה “הצומת“‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪58‬‬
‫וכל שאנו צריכים לעשות כדי למצוא‬
‫אותו‪ ...‬הוא להעז ולהיכנס לתוכו‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫‪59‬‬
‫תודה רבה‬
‫אפקט מדיצ’י‬
‫“אדמתי אסטרטגיות“‬
‫‪60‬‬