מבזק 219 - אפריל 2010

‫פרסום ארגון מגדלי ירקות‬
‫מס’ ‪219‬‬
‫אפריל ‪2010‬‬
‫אתר ארגון מגדלי ירקות‪:‬‬
‫‪www.yerakot.org.il‬‬
‫ראיון עם שר החקלאות‬
‫ערב חג הפסח‬
‫הישמרו מטוטה אבסולוטה‬
‫גם בתפוחי‪-‬אדמה וגם‬
‫בעגבניות לתעשייה‬
‫בשטחים הפתוחים‬
‫סלט ירקות ‪ -‬עמוד ‪2‬‬
‫חידוש בינלאומי‪:‬‬
‫מדענים מהאוניברסיטה‬
‫העברית ומארה”ב גילו גן‬
‫שמגדיל את יבול הצמח‬
‫בעגבנייה ומשפר את איכותה‬
‫סלט ירקות ‪ -‬עמוד ‪3‬‬
‫בשדה ההדרכה ‪ -‬עמוד ‪14 ,11‬‬
‫חשש לנזק ראשוני מזבובי‬
‫תסיסה בתות‪-‬שדה‬
‫מיון פלפל בנאות הככר‬
‫צילום זה עלה לשלב הגמר בתחרות הצילומים‬
‫המסורתית של קנט‬
‫בשדה ההדרכה ‪ -‬עמוד ‪10‬‬
‫צילום‪ :‬אורי צעירי‬
‫על הפרק‬
‫העובדים הזרים הם שפוגעים בטבע? הפסיקו לחפש מתחת לפנס‬
‫בהתאחדות חקלאי ישראל התקיים לאחרונה מפגש עם אנשי רשות שמורות‬
‫הטבע‪ ,‬הטוענים לפגיעה בבעלי‪-‬חיים בכל אזורי הארץ על‪-‬ידי העובדים‬
‫הזרים‪ .‬זהו תקליט שחוק שאנו שומעים עליו מאז החלה מסה גדולה של‬
‫עובדים זרים לעבוד בישראל‪ .‬קל תמיד להאשים ולהיטפל למגזר חלש יותר‪,‬‬
‫שמתקשה להגן על עצמו‪.‬‬
‫החרדה לחיסולם של בעלי‪-‬חיים ידידותיים ולא ידידותיים היא נושא משותף‬
‫לכל החקלאים ולא רק למי שלובש חולצה בצבע ירוק‪ .‬הנתונים ששמענו‬
‫עליהם מאנשי הרשות‪ ,‬במידה שהם נתוני אמת‪ ,‬צריכים להדאיג כל חובב‬
‫טבע וכל אזרח מהשורה‪ ,‬אבל לחזור ולבדוק מתחת לפנס את האוכלוסיות‬
‫של העובדים הזרים נשמע כמו מלאכה קלה‪.‬‬
‫לפני שנים‪ ,‬כאשר החלו העובדים הזרים להגיע לישראל‪ ,‬אולי המודעות‬
‫שלהם לסביבה בישראל לא הייתה גבוהה‪ ,‬אך הדברים השתנו‪ .‬החקלאים‬
‫תדרכו את העובדים‪ ,‬והגופים להגנת הטבע והסביבה יצאו עם דפי הסבר‬
‫לכל חברות כוח האדם‪ ,‬בהם חומר כתוב לעובדים בשפתם‪.‬‬
‫פעילות השמירה על החי והצומח היא בנשמתו של החקלאי‪ ,‬במיוחד כאשר‬
‫לעתים הופכים האויבים לידידים חשובים לחקלאות‪ .‬יש מספיק אויבים‬
‫לחקלאים ולעובדים הזרים‪ ,‬כך שאין צורך שרשויות השמירה על הטבע‬
‫ישתמשו בהם כדי לקדם אינטרסים ותקציבים‪ .‬עלינו זה כבר לא עובד‪.‬‬
‫מוטב לפעול באמת ובתמים בדאגה משותפת וכנה‪ ,‬שתניב תוצאות לטובת‬
‫כל עם ישראל‪.‬‬
‫מאיר יפרח‬
‫אפריל ‪2010‬‬
‫‪1Tel-Aviv 2218‬‬
‫שולם ‪P.P. -‬‬
‫סלט ירקות‬
‫ראיון עם שר החקלאות ופיתוח הכפר‪ ,‬ח”כ שלום שמחון‪ ,‬ערב חג הפסח‬
‫מה הנושאים העיקריים שיעמדו על סדר‬
‫היום של המשרד בתקופה הקרובה?‬
‫בעיקר שלושה נושאים‪ .1 :‬נושא הכנסת‬
‫טכנולוגיות חוסכות כוח‪-‬אדם לחקלאות; ‪.2‬‬
‫החלת חוק הסטנדרטים; ‪ .3‬הדברה‪.‬‬
‫עובדים כיום בתקציבים גדולים‪ ,‬כמו ‪2.3‬‬
‫מיליארדי ש”ח למים‪ 700 ,‬מיליון ש”ח‬
‫למיכון החקלאי‪ ,‬ופועלים להכנסת תקציבים בהדרגה להפיכת ההדברה למוצר‬
‫בסיסי ולשדרוג המשקים לקראת החלת חוק הסטנדרטים‪ .‬מקווה שלמשרד‬
‫תהיה יכולת ביצוע לפרויקטים האלה‪.‬‬
‫מה יקרה אם המיכון שאמור להחליף כוח‪-‬אדם לא יצלח‪ ,‬האם נוכל לחזור‬
‫ל‪ 28,000-‬עובדים?‬
‫תחליף למיכון הוא כוח‪-‬אדם ישראלי‪ ,‬וכל אחד צריך לעשות את החשבון שלו‪.‬‬
‫אנחנו בתוך תוכנית שלא תשתנה בשנים הקרובות‪ .‬צריך להפנים את המציאות‬
‫הזאת‪ .‬אני בטוח שלחלק מהנושאים יימצאו פתרונות‪.‬‬
‫לא מומשה ההבטחה להלוואות בערבות מדינה ‪ -‬האם יש פתרון כלשהו באופק?‬
‫ממשיכים לעבוד על הנושא‪ .‬זהו נושא מסובך ומורכב‪ ,‬ואני מעריך שיסתיים כאשר‬
‫יסתיים הסדר הקרקעות במינהל‪ ,‬שיאפשר ביטחונות לחקלאי‪ .‬נמשיך לעבוד על‬
‫זה גם מכיוון מינהלת ההשקעות‪ ,‬אולי משם תבוא התקווה‪ ,‬וחלק יהיה בהלוואות‪.‬‬
‫האם מתבצעת במשרד פעילות להעלאת ההשתתפות בביטוח נזקי טבע‬
‫לשיעור של ‪?50%‬‬
‫רוצים להעלות בשנה הבאה ל‪ 50%-‬ולהתייצב בשיעור זה‪ .‬התחלנו בדיבורים‬
‫עם האוצר‪ 50% .‬זה הממוצע של ה‪ OECD-‬ואף יותר‪ .‬נקווה שב‪ 2011-‬תעלה‬
‫ההשתתפות ל‪ ,50%-‬גם אם השינוי יהיה הדרגתי‪.‬‬
‫מדוע בנושא הסטנדרטים מתחילים מהסוף‪ ,‬כאשר הנושא עדיין וירטואלי‪ ,‬לא‬
‫בשל‪ .‬אמנם טוב שדנים במתן כספים לשדרוג החקלאות במרכז הארץ‪ ,‬אך‬
‫עדיין לא רואים לאן זה מוביל‪.‬‬
‫בתחילת המושב הבא נעביר את החוק בקריאה ראשונה‪ .‬אנחנו מודעים שיש‬
‫לנושא עלויות כספיות‪ ,‬גם ברגולציה וגם בשדרוג לשוק המקומי‪ .‬החוק צריך לתת‬
‫הזדמנות גדולה לחקלאים בשוק המקומי‪ ,‬ומקווים לנצל אותה עד תום‪.‬‬
‫נדרשים פתרונות לחקלאים גדולים וקטנים שפושטים רגל וזקוקים לסיוע‬
‫תקציבי ולהכוונה; אם ניתן לצפות לסיוע ועניין במשרד במקרים כאלו?‬
‫לפני זמן קצר דיברנו במשרד על כך שהיה בעבר כלי שנקרא קרן מנכ”ל‪ ,‬שנתן‬
‫מה בגיליון‬
‫על הפרק ‪1.......................................................................................‬‬
‫סלט ירקות ‪2...................................................................................‬‬
‫משולחן המזכירות ‪9......................................................................‬‬
‫בשדה ההדרכה‪10..........................................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫פתרונות לבעיות קיצוניות ונקודתיות‪ .‬התחלנו לדבר עם האוצר על הנושא‪ .‬מקווה‬
‫שהמערכת המשפטית תמצא פתרונות לסיוע בזמנים כאלה לחקלאים במצוקה‪.‬‬
‫בנושאים שלא נסגרו לשנים‪ ,‬האם אין חשש שיגיע למשרד שר חדש ויקבע‬
‫מדיניות אחרת?‬
‫פועלים להגנה באמצעות סימון וצביעה של ההשקעות השונות‪ .‬לכן יש חשיבות‬
‫בהשקעה בתשתיות של ביטוח והדברה‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬בתקופה הקרובה שר‬
‫חקלאות צריך רק להניע ולפקח‪ ,‬כי המערכת מקצועית‪.‬‬
‫מה באשר לוועדה שהוקמה על‪-‬ידי יונתן בשיא‪ ,‬לחלוקת הקרקעות בקיבוצים‬
‫ובמושבים?‬
‫נמצאים במהלך גדול בנושא‪ ,‬בקרקע הזמנית באזור הנגב המערבי‪ ,‬מתוך כוונה‬
‫להגדיל את מספר הנחלות ביישובים ואת גודלן בכל המושבים והקיבוצים‪ .‬לצעד‬
‫זה חשיבות עליונה כדי לאפשר קליטה של בנים ביישובים‪ ,‬להזרים דם חדש‬
‫ולאפשר לחקלאים להתפרנס מיחידות קצת יותר גדולות‪ .‬מקווה שכאשר הוועדה‬
‫תסיים עבודתה ייתן הדבר אופק ליישובים בנגב‪.‬‬
‫מה לדעתך עתיד המשק המשפחתי והמשק השיתופי בעשור הקרוב?‬
‫אני חושב שחקלאות ישראל השתנתה בעשור האחרון תוך כדי תנועה‪ ,‬בלי לפגוע‬
‫בצרכן הישראלי‪ .‬הנושאים המרכזיים כיום הם קרקע‪ ,‬מים‪ ,‬הון וכוח אדם‪ ,‬ומציאות זו‬
‫תכתיב את פני השינויים בעשור הבא‪.‬‬
‫חידוש בינלאומי‪ :‬מדענים‬
‫מהאוניברסיטה העברית‬
‫ומארה”ב גילו ג ֶן בעגבנייה‬
‫שמגדיל את יבול הצמח‬
‫ב‪ 60%-‬ומשפר את איכותה‬
‫בתמונה‪ :‬עורך המחקר הדוקטורנט‬
‫אורי קריגר (צילום‪ :‬זק ליפמן)‬
‫העגבנייה היא בין הירקות הפופולריים‬
‫ביותר בתפריט הים תיכוני ומוצר טבעי‬
‫בכל סלט‪ .‬לכן‪ ,‬אין זה מפתיע שמדי‬
‫שנה מגדלים בעולם עשרות מיליוני‬
‫טונות של עגבניות מסוגים שונים‪ ,‬אשר‬
‫שווים נאמד ביותר משני מיליארדי‬
‫דולר‪ .‬כעת‪ ,‬פיתוח חדש של מדענים‬
‫מהפקולטה לחקלאות‪ ,‬מזון וסביבה‬
‫ע”ש רוברט ה’ סמית של האוניברסיטה‬
‫העברית יתרום להגדלת יבול עגבניות‬
‫גדולות‪ ,‬תוך שיפור מתיקותן‪.‬‬
‫עורכי המחקר‪ ,‬הדוקטורנט אורי‬
‫קריגר ופרופ’ דני זמיר מהפקולטה‬
‫לחקלאות‪ ,‬בשיתוף ד”ר זק ליפמן‬
‫ממעבדות קולד ספרינג הרבור‬
‫בניו‪-‬יורק‪ ,‬גילו כי גֶן יחיד‪ ,‬החיוני ליצירת‬
‫תפרחת בצמח העגבנייה‪ ,‬מגדיל את‬
‫יבול הצמח ביותר מ‪ .60%-‬עוד גילו‬
‫החוקרים‪ ,‬כי תכונה זו ניתנת ליישום‬
‫במגוון של זנים ובתנאי אקלים שונים‪.‬‬
‫הגן זוהה במהלך מחקר גנטי‪ ,‬שתוצאותיו‬
‫פורסמו בתחילת חודש אפריל בכתב‬
‫העת ‪ ,Nature Genetics‬אשר התמקד‬
‫בפענוח הגורמים הגנטיים המעורבים‬
‫בתופעת און‪-‬כלאיים (‪)Hybrid Vigor‬‬
‫בצמח העגבנייה‪ .‬בתופעה זו‪ ,‬שזוהתה‬
‫לפני למעלה ממאה שנה על‪-‬ידי צ’ארלס‬
‫דארווין‪ ,‬צאצאם של שני צמחים בעלי‬
‫קירבה גנטית מראה קצב צמיחה ויבול‬
‫טובים יותר משל הוריו‪ .‬אחת התאוריות‬
‫הראשונות‪ ,‬שהוצעו לפני כמאה שנה‪,‬‬
‫מייחסת את התופעה לאינטראקציה‬
‫ייחודית המתרחשת בין שני עותקים‬
‫שונים של גן מסוים‪ ,‬אולם עד כה לא זוהו‬
‫גנים המעורבים בתופעה‪.‬‬
‫כדי לאתר את הגן‪ ,‬עשו החוקרים‬
‫מבזק ירקות מס’ ‪219‬‬
‫שימוש במאגר גנטי המכיל כ‪5,000-‬‬
‫קווי עגבנייה מוטנטיים‪ .‬כל אחד‬
‫מהקווים מכיל בממוצע גן פגום יחיד‪,‬‬
‫אך הוא זהה ביתר הרכבו הגנטי‬
‫לזן התרבותי של העגבניות‪ .‬הקווים‬
‫המוטנטיים נבדלים בתכונות הקשורות‬
‫להתפתחות הצמח‪ ,‬כגון צורת הפרי‪,‬‬
‫צורת העלים‪ ,‬צבע הפירות וכו’‪.‬‬
‫החוקרים הכליאו את הזן התרבותי‬
‫עם קווים מוטנטיים שונים והשוו את‬
‫יבול המכלואים ותכונות נוספות לזן‬
‫התרבותי‪“ .‬שתלנו את הניסוי בשני‬
‫אזורי גידול שונים ובחנו האם המכלואים‬
‫שמכילים עותק אחד תקין של גן מסוים‬
‫ועותק נוסף עם מוטציה‪ ,‬יכולים להביא‬
‫לשיפור תכונות שונות בצמח בהשוואה‬
‫לזן התרבותי”‪ ,‬מסביר קריגר‪ .‬אפיון‬
‫הצמחים נעשה על מגוון תכונות‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫יבול הפירות לצמח‪ ,‬משקל הצמח‪,‬‬
‫גודל הפרי ואחוז הסוכרים המסיסים בו‪.‬‬
‫“כשהגענו לשדה לראות כיצד התפתחו‬
‫הצמחים‪ ,‬זיהינו בקלות את הצמח‬
‫שנתן את התנובה הגדולה ביותר‪ ,‬כיוון‬
‫שפשוט לא ניתן היה להרימו בידיים”‪.‬‬
‫החוקרים מצאו כי המכלוא עם‬
‫המוטציה מביא להגדלת מספר‬
‫התפרחות הכללי בצמח ולמספר‬
‫הפרחים בכל תפרחת‪ ,‬אשר בהמשך‬
‫יתפתחו לפירות‪ .‬כך‪ ,‬בעוד שבזן‬
‫התרבותי נוצרות כ‪ 75-‬תפרחות ובכל‬
‫תפרחת ‪ 5-3‬עגבניות‪ ,‬בקו המכלוא‬
‫נוצרות כ‪ 100-‬תפרחות עם ‪7-4‬‬
‫עגבניות בכל תפרחת‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬בניגוד‬
‫להנחה כי ריבוי עגבניות בצמח מביא‬
‫להקטנה של משקל כל פרי‪ ,‬משקלם‬
‫הממוצע של הפירות בקו המכלוא‬
‫היה גבוה מזה של הזן התרבותי‪.‬‬
‫הגן שנמצא מביא לתכונה ייחודית‬
‫נוספת בעגבנייה ‪ -‬טעם מתוק יותר‪.‬‬
‫“שיח העגבנייה יכול לייצר רמה‬
‫מוגבלת של סוכרים‪ ,‬אותה הוא מחלק‬
‫שווה בשווה בין פירותיו”‪ ,‬אומר קריגר‪.‬‬
‫“לכן‪ ,‬סברנו תחילה כי היבול הגדול‬
‫שקיבלנו יפגע במתיקות הפרי”‪ .‬אולם‪,‬‬
‫להפתעת החוקרים‪ ,‬הגן שמצאו‬
‫גרם לעלייה של ‪ 20%‬ברמת הסוכר‬
‫המסיס בפירות‪ ,‬עובדה הרלוונטית‬
‫במיוחד ליצרני הקטשופ‪.‬‬
‫לדברי קריגר‪“ ,‬בהיבט המחקרי‬
‫אפריל ‪2010‬‬
‫הממצא שלנו מהווה הוכחה ראשונה‬
‫לקיומו של גן יחיד אשר משפיע באופן‬
‫דרמטי על תופעת און‪-‬הכלאיים‪ .‬בהיבט‬
‫היישומי‪ ,‬המחקר הראה כי שילוב הגן‬
‫בצמח יכול להביא לשיפור של מספר‬
‫תכונות בעלות חשיבות חקלאית‪ ,‬וכל‬
‫זאת ללא שימוש בהנדסה גנטית”‪.‬‬
‫הטכנולוגיה נרשמה כפטנט על‪-‬ידי‬
‫“יישום”‪ ,‬החברה לפיתוח המחקר של‬
‫האוניברסיטה העברית‪ ,‬המחפשת‬
‫שותפים פוטנציאליים לפיתוח‬
‫ההמצאה ולמסחורה‪.‬‬
‫אדם ואדמה והשילוב‬
‫שביניהם‬
‫בכנס הנגב‪ ,‬שהתקיים ב‪ ,9.3.10-‬נשא‬
‫דברים יוסי ארזי‪ ,‬בשם ארגון מגדלי‬
‫ירקות‪ ,‬וכך אמר‪:‬‬
‫“על העובדה‪ ,‬שהנגב משמש כמאגר‬
‫העיקרי והאיכותי לגידולי שורש‪ ,‬אין‬
‫ויכוח ואין עוררין‪ ,‬לא במלים ולא‬
‫במספרים‪ .‬סוד ההצלחה‪ ,‬הן בשווקים‬
‫המקומיים והן בשוקי היצוא‪ ,‬הוא אדם‬
‫ואדמה והשילוב שביניהם‪ .‬במשך‬
‫שנים ידענו‪ ,‬כירקנים‪ ,‬לייצב את עצמנו‬
‫כמובילים בתחומים החקלאיים‬
‫ולספק תוצרת שמותגה‪ ,‬ולא במקרה‪,‬‬
‫כאיכותית ואמינה וזכתה בתמורות‬
‫גבוהות יותר ביחס לתוצרת מתחרה‬
‫מיצרניות שכנות‪ ,‬קרובות ורחוקות‪.‬‬
‫האם בידינו הקלף המנצח גם בעתיד?‬
‫חוששני שבלא שינויים התשובה היא‬
‫שלילית‪.‬‬
‫האדם‪ ,‬המגדל‪ ,‬הוא הבסיס העיקרי‬
‫להצלחה‪ ,‬אולם הגיל אינו קופא על‬
‫שמריו‪ ,‬ומשנה לשנה הגיל הממוצע‬
‫של המגדלים אך עולה‪ .‬האתגר בעשור‬
‫הבא הוא להזרים דם חדש וצעיר‬
‫למערכת היצרנית של הירקות בנגב‪.‬‬
‫לא קלה המשימה כי העיסוק במוצרים‬
‫בסיסיים (‪ )COMMODITY‬אינו בעל‬
‫יוקרה רבה‪ ,‬ולא קלה התחרות בעניין‬
‫ובמשרות בהיי‪-‬טק‪ ,‬שקורצות לדורות‬
‫הצעירים‪ .‬בידי המחקר והפיתוח‬
‫האתגר למצוא תשובות לנושא‪ ,‬ויחד‬
‫עם הגופים החקלאיים להצעיר את‬
‫המערכת ולשנות את גרף גיל העוסקים‪.‬‬
‫האדמה של הנגב ייחודית ומאפשרת‬
‫להשיג את היתרונות החקלאיים‪.‬‬
‫לצערנו‪ ,‬היתרונות הגלומים בה בני‬
‫חלוף המה‪ ,‬והפוטנציאל אינו בלתי‬
‫מוגבל‪ .‬כבר כיום אנו עדים לשינויים‬
‫שחלו בה‪ .‬בהסתכלות קדימה חייבים‬
‫לראות בקרקע משאב במחסור‬
‫ולפעול בהתאם‪ .‬שילוב של הכרה‬
‫בחשיבות הנושא וחשיבה יוצרת‬
‫יכול להביא לפתרונות נקודתיים‬
‫ולהתקדמות כבר בעתיד הקרוב‪.‬‬
‫משרד החקלאות שם לו כיעדים‬
‫לשנים הקרובות את מיכון החקלאות‪,‬‬
‫טיפול במים להשקיה ועובדים זמינים‬
‫לחקלאות‪ ,‬ועלינו‪ ,‬מגדלי הירקות‪ ,‬בליווי‬
‫המחקר והפיתוח‪ ,‬למצוא את הדרכים‬
‫למתג את התוצרת שלנו כטובה יותר‬
‫מאלו של המתחרים”‪.‬‬
‫השנה הירקות בריאים יותר‬
‫מבדיקה שביצעה חברת “דרך‬
‫המעבדה”‪ ,‬לאיתור של שאריות חומרי‬
‫הדברה בירקות‪ ,‬נמצא שהופסקו‬
‫חריגות מכמויות הריסוס המותרות‪,‬‬
‫שחזרו על עצמן בשנים האחרונות‪.‬‬
‫נמסר כי הירקות נבדקו ללא ידיעת‬
‫הרשתות‪ ,‬כך שהתוצאות משקפת‬
‫את המצב האמיתי בשווקים‪.‬‬
‫הירקות שנבדקו נרכשו בשופרסל‬
‫שלי‪ ,‬מגה בעיר‪ ,‬רמי לוי‪ ,‬עדן טבע‬
‫מרקט‪ ,‬טיב טעם ומשוק הכרמל‪.‬‬
‫ביקור בתערוכת‬
‫‪FRUIT LOGISTICA‬‬
‫בני גמליאל‬
‫מבוא‬
‫במסגרת המאמצים לפתח את ענף‬
‫הירקות בארץ‪ ,‬באמצעות שדרוג‬
‫בסטנדרטים של הייצור ושל הגשת‬
‫המוצר לקונה‪ ,‬פיתוח מוצרים חדשים‪,‬‬
‫זנים וגידולים חדשים‪ ,‬ערכתי ביקור‬
‫בתערוכה ‪,FRUIT LOGISTICA‬‬
‫תערוכה המתקיימת מדי שנה בברלין‬
‫שבגרמניה‪ .‬השנה התקיימה התערוכה‬
‫בתאריכים ‪ 5-3‬בפברואר‪.‬‬
‫למרות השלג הכבד שעטף את‬
‫העיר והמשיך לרדת בכל ימי‬
‫התערוכה‪ ,‬נפתחה התערוכה בזמן‪,‬‬
‫ואלפי מבקרים מכל העולם פקדו‬
‫צילומים‪ :‬אלי מוגרבי‬
‫אותה מדי יום‪ .‬ניתן לתאר את‬
‫התערוכה כחגיגה של ענף הפירות‬
‫והירקות על כל שלוחותיו‪ ,‬חגיגה‬
‫שבה הציג כל משתתף את המוצרים‬
‫היפים ביותר והסחירים ביותר וכן‬
‫גם את כיווני הפיתוח העתידיים של‬
‫המוצר או קבוצת המוצרים בה הוא‬
‫עוסק‪.‬‬
‫התערוכה השתרעה על פני ‪ 29‬ביתנים‬
‫בגודל של כ‪ 4,000-‬מ”ר כל אחד‪.‬‬
‫מאות מציגים ממדינות שונות התפזרו‬
‫בביתנים השונים‪ ,‬בנוסף לביתנים שהיוו‬
‫ביתני מדינות‪ ,‬כמו‪ :‬מצרים‪ ,‬איטליה‪,‬‬
‫ספרד‪ ,‬מקסיקו‪ ,‬שתפשו כמעט ביתן‬
‫שלם כל אחת‪ .‬ישראל הציגה במספר‬
‫ביתנים קטנים‪ ,‬אשר גודלם הכולל‬
‫היה כ‪ 660-‬מ”ר‪ .‬הביתן היפה של‬
‫אגרקסקו היה המרכזי בין המציגים‬
‫הישראליים‪.‬‬
‫התערוכה היתה כאמור חלון ראווה‬
‫לתוצרת המוגמרת של חברות שיווק‪,‬‬
‫בעיקר‪ .‬המסחר בענף וכיווניו היו‬
‫המוטו העיקרי בתערוכה‪.‬‬
‫אתיחס בדו”ח זה לרשמיי מתצוגת‬
‫ענף הירקות בלבד‪.‬‬
‫ממצאים‬
‫איכות ותצוגה‬
‫רמת הצגת הירקות והפירות עולה‬
‫כל שנה מדרגה‪ ,‬כאשר בנוסף לניקיון‬
‫התוצרת ועמידה בסטנדרטים‬
‫למיניהם של השוק האירופי‪ ,‬ניכרת‬
‫תחרות בין המציגים באופן הגשת‬
‫המוצר ואריזתו‪ .‬אריזות שקופות‬
‫בצורות גיאומטריות שונות וברקעים‬
‫צבעוניים‪ ,‬המותאמות לכל רמת‬
‫שיווק ולדרישות הקניין‪ ,‬החל מאריזה‬
‫של עגבניות צ’רי בצבעים שונים‬
‫באריזה גיאומטרית בשכבה אחת‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫פרידה מאושי (מנחם רם) ז”ל‬
‫כאשר כל אחד מהצבעים ‪ -‬אדום‪,‬‬
‫צהוב‪ ,‬כתום או חום ‪ -‬מסודר בשורה‬
‫בתוך האריזה‪ .‬באופן דומה גם פלפל‬
‫ננסי מטיפוסי סויט בייט‪ ,‬ההולכים‬
‫ותופשים מקום בשווקים‪ .‬ניתן גם‬
‫לראות מגשים של חומר גלם שטוף‬
‫ומוכן למרק‪ ,‬ובהם‪ :‬כרתי‪ ,‬גזר‪ ,‬קוביות‬
‫סלרי שורש ופטרוזיליה שורש וכן עלי‬
‫שמיר‪ ,‬או מגש של ירקות חלוטים‬
‫מוכנים להשלמת בישול קצרה‪ ,‬ובהם‬
‫שילוב של תפוחי‪-‬אדמה‪ ,‬כרובית‪,‬‬
‫תרד ועוד שילובים שונים‪ ,‬הכל ברמה‬
‫אסתטית גבוהה ביותר‪.‬‬
‫גידולים‪/‬זנים מעניינים עבורנו‬
‫מבחינת גידולים חדשים או זנים‬
‫חדשים או גידולים שאיננו עוסקים בהם‬
‫רבות‪ ,‬אלו הוצגו על‪-‬ידי מספר מדינות‬
‫ו‪/‬או על‪-‬ידי מספר חברות זרעים‪ ,‬ולא‬
‫נמצאו הפתעות רבות‪ ,‬אך למרות זאת‬
‫רשמנו מספר גידולים שראוי להתייחס‬
‫אליהם ולבודקם שוב‪.‬‬
‫עגבניות צ’רי ‪ -‬זני איכות בעלי גודל‬
‫וצורה שונים‪ ,‬חלקם מטיפוח ישראלי‪,‬‬
‫אך ראוי לבדוק גם את האחרים‪ ,‬כולל‬
‫מחברות שאינן מיוצגות בארץ‪.‬‬
‫פלפל ‪ -‬אצל חלק גדול מהמציגים‬
‫כיכבו‪ ,‬בנוסף לפלפל הבלוקי‪ ,‬זני‬
‫הסויט בייט‪ ,‬כולל אצל חברות זרעים‬
‫נוספות‪ .‬ענף זה תופש תאוצה בקרב‬
‫הקניינים ברשתות‪ ,‬ופותחו עבורו‬
‫אריזות ייחודיות‪.‬‬
‫תפוחי‪-‬אדמה ‪ -‬תפשו מקום של כבוד‬
‫בתערוכה‪ ,‬ומגדלי הזרעים מהיבשת‬
‫נכחו והציגו זנים חדשים‪ ,‬בהם זני טעם‬
‫איכותיים ביותר‪.‬‬
‫גזר ‪ -‬הוצג עושר של זנים עם דגש על‬
‫זני הנישה מהצבעים לבן‪ ,‬צהוב‪ ,‬כתום‬
‫וסגול‪.‬‬
‫שאלוט ‪ -‬הוצג במגוון גדול של זנים‬
‫בצבעים של אדום‪ ,‬זהוב ולבן וכן‬
‫בצורות שונות ‪ -‬עגולות‪ ,‬אליפסיות‬
‫ובגדלים שונים‪ .‬השימוש בשאלוט‬
‫במטבחי גורמה הולך וגדל‪ ,‬ומן הראוי‬
‫שנרים שוב את הכפפה ונבדוק זנים‬
‫מקומיים ומיבוא‪.‬‬
‫בצל ‪ -‬נוכחותו הייתה מרשימה עם‬
‫כיוונים חדשים של בצלים בגדלים שונים‬
‫ובטעמים שונים‪ ,‬כולל בצל מתוק‪.‬‬
‫שום ‪ -‬נשלט בתערוכה על‪-‬ידי הסינים‪,‬‬
‫אשר הציגו שום לבן למיניו וכן מוצרי‬
‫שום‪ ,‬בעיקר שום מעובד לאבקה‪,‬‬
‫והכל במחירים מאוד נמוכים‪.‬‬
‫חסה ‪ -‬גם בה יש חידושים ונוספו זנים‬
‫מצבעים שונים ומטיפוסים שונים‪,‬‬
‫שהמעניינים בהם לדעתי הם הזנים‬
‫שטרפיהם הינם לשוניים‪ ,‬ועל‪-‬ידי חיתוך‬
‫בבסיס הקולס כל העלים נפרדים‪ ,‬ואין‬
‫צורך בפעולה נוספת בהכנתם לסלט‪.‬‬
‫אנדיב ‪ -‬ממדינות שונות‪ ,‬כמו צרפת‪,‬‬
‫בלגיה‪ ,‬הולנד וספרד‪ ,‬ולדעתי יש מקום‬
‫להיכנס ולבודקם שוב‪ ,‬וכך גם ענף‬
‫הפטריות‪ ,‬שהציג בתערוכה עושר‬
‫עצום של טיפוסים וזנים‪.‬‬
‫ארטישוק ‪ -‬מקפריסין ויוון‪ ,‬בעל צורת‬
‫ברוש בצבעי ירוק וסגול ובעל עוקץ פרי‬
‫מוארך‪ ,‬הראוי גם הוא לבישול‪ ,‬עקב‬
‫העדר סיביות‪.‬‬
‫חציל ‪ -‬מזן המזכיר את הזן מלכה‬
‫שחורה מאיטליה (דרך הולנד)‪ ,‬אך‬
‫בעל צורה אחידה וצבע סגול כהה‬
‫ובהיר חלופות‪ .‬היות שיש ביקוש רב‬
‫לחצילי בלאדי‪ ,‬יש צורך לבדוק זן זה‬
‫במסגרת מבחני הזנים‪.‬‬
‫דלעות אישיות ‪ -‬זהו מוצר שנראה‬
‫ילדים וירקות‬
‫ציבור המגדלים מוזמן לשלוח למערכת העיתון תמונות של ילדים וירקות‪.‬‬
‫עשרת התמונות המובילות יזכו את שולחיהן בשי ויופיעו בפרסומי הארגון‪.‬‬
‫ניתן לשלוח תמונות איכותיות לדוא”ל ‪[email protected]‬‬
‫או לכתובת‪ :‬ארגון מגדלי ירקות‪ ,‬קפלן ‪ 2‬תל אביב‬
‫‪4‬‬
‫עוד אחד מדור הנפילים של ענף הירקות הלך לעולמו‪ .‬איש יקר‪,‬‬
‫אוהב אדם וטבע‪ ,‬חובב ספורט (ספורטאי בעברו) ומוסיקה‪.‬‬
‫איש אוהב אדמה‪ ,‬שחקלאות השדה הייתה עיקר הווייתו‪,‬‬
‫ומעל לכל אלה איש משפחה חם ומסור‪ .‬על כמותו אפשר‬
‫לומר “איפה איפה‪ ,‬איפה הם הבחורים האלה‪ .”...‬זה אמנם נכתב על בחורינו‪,‬‬
‫שבחרבם נלחמו למען תקומת המדינה‪ ,‬אבל היו לא מעטים שבעזרת האתים‪,‬‬
‫בשילוב עם החרבות‪ ,‬תרמו לא פחות להקמת המדינה ושגשוגה‪ ,‬ואושי היה אחד‬
‫מהם‪ .‬אושי שייך לדור בו האניות היו עדיין מעץ והאנשים מפלדה‪ .‬מי שמכיר את‬
‫סיפור חייו הייחודי אינו יכול שלא להעריץ ולהוקיר את הדמות‪ ,‬שכולם הכירו‬
‫כ‪-‬אושי‪ .‬עשרות שנים השקיע בבנייה ובפיתוח של ענף הירקות בקיבוצו‪ ,‬מענית‪.‬‬
‫במקביל לעבודת השדה‪ ,‬לא ויתר על שמירת זכויות המגדלים בשנות הששים‬
‫והשבעים‪ ,‬כשהענף נאבק‬
‫על קיומו‪ ,‬והוא היה פעיל‬
‫אקטיבי במוסדות הארגון‪.‬‬
‫גידול תפוחי‪-‬אדמה היה‬
‫עיקר עיסוקו באותן שנים‪,‬‬
‫ומכאן צמחה ידידות‬
‫עמוקה בינינו‪ ,‬שנמשכה‬
‫עד ימיו האחרונים‪ .‬אהבתו‬
‫לאנשים ולאדמה הייתה כה עמוקה‪ ,‬והיא באה לידי ביטוי כשנאלץ להפסיק את‬
‫עבודתו בשדות השלחין‪ ,‬בכך שעבר להדריך ולנהל בהתנדבות את גן הירק של המרכז‬
‫הרפואי שער מנשה‪ .‬החולים העריצו אותו‪ ,‬ותרומתו להם הייתה עצומה‪ ,‬והוא זכה‬
‫להוקרה רבה על מפעלו זה‪ .‬בתחום זה היה פעיל קרוב לשני עשורים‪ ,‬וכשהגיל אותת‬
‫לו שעליו לסיים‪ ,‬קשתה עליו מאוד הפרידה‪ .‬לפני שנה (באפריל) חגגנו לו יום הולדת‬
‫‪ ,94‬והוא הפתיע בצלילות מחשבתו‪ ,‬לא פסק מלשאול על הנעשה בענף והיה מעודכן‬
‫בשלל נושאים שמתרחשים בעולמנו הקרוב והרחוק‪ .‬להט הקרב והאכפתיות‪ ,‬שתמיד‬
‫אפיינה אותו‪ ,‬לא נעלמו ממנו גם שהיה רתוק למיטתו‪ .‬כזה היה האיש‪ ,‬והוא איננו עוד‪.‬‬
‫אושי הותיר אחריו מורשת חשובה ובעיקר משפחה חמה ואוהבת‪ ,‬את רעייתו‬
‫מלכה‪ ,‬שליוותה אותו לאורך שנים כה ארוכות בהרבה אהבה ומסירות‪ ,‬והרבה‬
‫ידידים‪ ,‬שנקשרו אליו במרוצת השנים‪.‬‬
‫יהיה זכרו ברוך‪.‬‬
‫יענקלה כהן‬
‫נחל‪-‬עוז ‪7.3.10‬‬
‫בצבעים שונים במספר רב של ביתנים‪,‬‬
‫עובדה המעידה על התעניינות הולכת‬
‫וגדלה בהן‪.‬‬
‫כרוביים ‪ -‬נראו כרוביים שונים‪ ,‬ובהם‪:‬‬
‫ברוקוליני‪ ,‬כרוב אדום וכרוב ירוק‬
‫ננסיים‪ ,‬כרובית לבנה ננסית וכרובית‬
‫ירוקה‪ .‬לא הוצגה כלל כרובית סגולה‪.‬‬
‫המוצר וכן באריזות ברמה גבוהה יותר‬
‫מאלו הנוכחיות‪.‬‬
‫יש לבדוק מחדש את הזנים החדשים‬
‫של אותם גידולים אשר נפסלו בעבר‬
‫ואשר כיום יכולה להיות להם עדנה‪.‬‬
‫יש לפתח גידולי נישה בעלי ערך מוסף‬
‫גבוה‪ ,‬כמו פטריות‪ ,‬אספרגוס‪ ,‬אנדיב‪,‬‬
‫פלפל סויט בייט‪ ,‬כרוביים ננסיים ועוד‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫ענף הירקות ליצוא‪ ,‬המשפיע גם על‬
‫השוק המקומי‪ ,‬ילך בכיוון של העלאת‬
‫איכות‪ ,‬הקפדה על סטנדרטים‪,‬‬
‫מעבר למינימום שימוש בחומרי‬
‫הדברה בכל הגידולים ואימוץ‬
‫מערכות ‪( IPM‬הדברה משולבת)‪.‬‬
‫הענף ישקיע רבות בניקיון ובייפוי‬
‫מבזק ירקות מס’ ‪219‬‬
‫משולחן המזכירות‬
‫יום עיון לזכרו של צוריאל סנדו ז”ל‬
‫במלאת שנה לפטירתו של חברנו הבלתי‬
‫נשכח‪ ,‬מדריך הגנת הצומח‪ ,‬צוריאל סנדו‪,‬‬
‫התכנסנו ביום שלישי‪ ,‬כ”ג באדר‪,9.3.2010 ,‬‬
‫באולם הכנסים של משרד החקלאות בבית‬
‫דגן‪ :‬חבריו לעבודה של צוריאל (או סנדו‬
‫כפי שכונה בפי כל)‪ ,‬חוקרים‪ ,‬אנשי חברות‬
‫הכימיקלים‪ ,‬חקלאים ומשפחת סנדו‪.‬‬
‫בחלקו הראשון של המפגש נישאו דברים‬
‫לזכרו על‪-‬ידי עומר זידאן (סגן מנהל שה”מ‬
‫למקצוע ולשעבר מנהל אגף הירקות‬
‫בשה”מ)‪ ,‬ציון דר (מנהל תחום ירקות‬
‫בשה”מ) ומאיר יפרח (מזכיר ארגון מגדלי‬
‫ירקות)‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוענקו למשפחת סנדו‬
‫תעודה ושעון שולחני מהודר‪ ,‬כאות הוקרה של ענף הירקות לפועלו‬
‫ולתרומתו של אבי המשפחה לקידום הענף בישראל‪ .‬חלקו זה של‬
‫המפגש הסתיים בדברים שנשא אייל‪ ,‬בנו של סנדו‪ ,‬שדיבר על תחושת‬
‫החיסרון שהותירה פטירתו של אביו בקרב בני המשפחה והודה בשם‬
‫המשפחה לחברים בשה”מ ולכל מי שסייע בארגון יום העיון‪.‬‬
‫עומר זידאן ומאיר יפרח מעניקים תעודת‬
‫הוקרה לאיל סנדו (צילם‪ :‬שמעון ביטון)‬
‫חלקו השני של יום העיון הוקדש לנושא‪“ :‬עשביית הבר של ארץ ישראל‬
‫מהיבטים שונים”‪ .‬חלק זה נפתח בהרצאתו של פרופ’ אבינועם דנין‪ ,‬שדיבר על‬
‫“איתור מקורות מים בעזרת צמחים” ‪ .‬אחריו דיברה אביגיל הלר‪ ,‬מהמחלקה‬
‫להנדסת הצומח בשה”מ‪ ,‬על “שילוב עשביית הבר בגן הנוי”‪ .‬ההרצאה הבאה‬
‫עסקה ב”פרחי בר בארץ ישראל כמרעה לדבורים”‪ ,‬והיא הוגשה על‪-‬ידי ד”ר‬
‫ארנון דג ממינהל המחקר החקלאי ‪ -‬חוות גילת‪ .‬את חלקו זה של המפגש‬
‫חתמה הרצאתו של ד”ר נתיב דודאי‪ ,‬ממינהל המחקר החקלאי ‪ -‬נווה‪-‬יער‪,‬‬
‫שדיבר על “מחקר ופיתוח בצמחי רפואה ובושם בישראל”‪.‬‬
‫המפגש כולו הסתיים בתערוכת תמונות של פרחי בר בארץ ישראל‬
‫(התמונות צולמו על‪-‬ידי סנדו צוריאל ז”ל וכן על‪-‬ידי יבל”ט שמעון ביטון ופיני‬
‫שניר משה”מ)‪.‬‬
‫הנחה את יום העיון ד”ר שמואל גרוס‪ ,‬מנהל תחום הגנת הצומח בשה”מ‪.‬‬
‫רשם‪ :‬יעקב גוטליב‪ ,‬ממ”ר הגנת הצומח בפרחים בשה”מ‬
‫אפריל ‪2010‬‬
‫ישיבת מזכירות‬
‫הארגון ‪22.3.10 -‬‬
‫מאיר יפרח פותח את הישיבה‬
‫החגיגית לפני חג הפסח ומברך את‬
‫כל המשתתפים והאורחים‪ .‬מבקש‬
‫מיוסי ישי‪ ,‬מנכ”ל משרד החקלאות‪,‬‬
‫למסור סקירה קצרה‪.‬‬
‫הסכם המים‪ .‬במי השפד”ן ובמים‬
‫המליחים תהיה ההתייקרות בשיעור‬
‫של ‪ 2.5‬אג’ לקוב‪ .‬אשר לניוד מים‪ ,‬יצאו‬
‫הנחיות בקרוב‪ ,‬וכפי הנראה יהיה ניוד‬
‫עד ספטמבר ‪.2010‬‬
‫מאיר מזמין את שמחה יודוביץ‬
‫להציג סיכום עשור של פעילות‬
‫בפיתוח החקלאות בשנים‬
‫‪.2009-2000‬‬
‫סקירה של שמחה יודוביץ‪,‬‬
‫סמנכ”ל בכיר‬
‫למימון והשקעות‬
‫סקירה של יוסי ישי‪ ,‬מנכ”ל‬
‫משרד החקלאות‬
‫מיכון ‪ -‬תוך ‪ 5‬שנים נעשה מהפכה‬
‫בענף המיכון‪ .‬כל כלי‪ ,‬שיימצא‬
‫מתאים לעבודות חקלאיות ויחסוך‬
‫בכוח‪-‬אדם‪ ,‬ייכנס לפרוייקט חיסכון‬
‫בכל אזורי הארץ‪ .‬עד היום התקבלו‬
‫במינהלת ההשקעות קרוב ל‪500-‬‬
‫בקשות‪ ,‬ואני מקווה שזרם הבקשות‬
‫יגבר‪.‬‬
‫עובדים זרים ‪ -‬התחלנו להזיז את‬
‫המהלכים‪ ,‬וניתן כיום להביא עובדים‬
‫מתאילנד בהיקף ‪ ,80%‬ו‪20%-‬‬
‫ממדינות אחרות‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬סיכמנו‬
‫שעובדים שיצאו בשחלוף בשנת ‪2008‬‬
‫ישוחלפו בקרוב‪.‬‬
‫מים ‪ -‬בשנתיים האחרונות היה לנו את‬
‫הסכם המים‪ ,‬והיישובים קיבלו פיצויים‬
‫על החזרת מים‪.‬‬
‫הקצאות ‪ 2010‬יפורסמו בקרוב‬
‫ויישלחו ליישובים‪ .‬סך‪-‬כל ההקצאה‬
‫במים השפירים תעמוד על ‪430‬‬
‫מיליון קוב לעומת ‪ 354‬מיליון קוב‬
‫בשנת ‪ ,2009‬שהיתה שנה קשה‬
‫במיוחד‪ .‬במחיר המים השפירים תהיה‬
‫התייקרות של ‪ 10‬אג’‪ ,‬וזאת על‪-‬פי‬
‫לפניכם נתונים מתוך המצגת‬
‫המאלפת שהציגה שמחה יודוביץ בפני‬
‫מזכירות הארגון‪.‬‬
‫• בתקציב הפיתוח הכללי לשנת‬
‫‪( 2009‬מענקים) הגיעו התוכניות‬
‫המאושרות בסך‪-‬הכל ל‪104-‬‬
‫מלש”ח‪ ,‬מתוכם הוקצו ‪44.4‬‬
‫מלש”ח לתקציב הרגיל‪12.5 ,‬‬
‫מלש”ח למיכון חוסך כוח‪-‬אדם‪,‬‬
‫‪ 37.3‬מלש”ח להשקעות על‪-‬פי‬
‫הסכם המים‪.‬‬
‫• בפילוח לפי מחוזות‪ ,‬שולמו מענקים‬
‫בעשור האחרון כדלקמן‪33% :‬‬
‫לדרום‪ 28% ,‬לעמקים‪ 20% ,‬לגליל‪-‬‬
‫גולן‪ 10% ,‬למרכז ו‪ 9%-‬לשפלה‬
‫וההר‪.‬‬
‫• ענפי הירקות‪ ,‬בהם ניתן לראות‬
‫שינויים גדולים בעשור האחרון‪,‬‬
‫הם תפוחי‪-‬אדמה (הכפלת שטחי‬
‫הגידול‪ ,‬העלאת רמת האיכות‪,‬‬
‫גיוון בזנים המיוצרים ליצוא)‪ ,‬גזר‬
‫(הגדלת היקפי הייצור‪ ,‬שיפור‬
‫האיכות‪ ,‬הפניה ליצוא לשווקים‬
‫חדשים) ובטטה (כניסת מגדלים‬
‫חדשים‪ ,‬הגדלת היקפי הייצור‬
‫לשוק המקומי וליצוא)‪.‬‬
‫• העשור הבא יהיה מאופין במספר‬
‫נושאים מרכזיים‪ :‬מיכון חוסך כוח‬
‫‪5‬‬
‫בשדה ההדרכה‬
‫אדם והכנסת טכנולוגיות ייצור‬
‫חדשות; תמורות מייקור המים‪,‬‬
‫כולל פתיחת הסיוע לנושאים‬
‫נוספים לייעול השימוש ואיכויות מים‬
‫שונות; עידוד והרחבה של מספר‬
‫המשקים החקלאיים הפעילים;‬
‫פיתוח הכפר בדגש על חיזוק הגרעין‬
‫החקלאי; חקלאות בת קיימא מחזון‬
‫לביצוע‪ ,‬בשלבים זהירים; ייצור מזון‬
‫לאוכלוסייה הולכת וגדלה; שילוב‬
‫ידע ותמיכה של מוסדות המחקר‬
‫וההדרכה‪ ,‬מועצות הייצור‪ ,‬ארגוני‬
‫מגדלים‪ ,‬חקלאים ויצואנים‪ ,‬לקידום‬
‫דור הגידולים הבא וטכנולוגיות‬
‫חדשות‪.‬‬
‫מאיר יפרח מסכם‬
‫מאיר סיכם בקצרה את הפעילות‬
‫בענף הירקות מפסח שעבר עד‬
‫לפסח הנוכחי‪:‬‬
‫עלקת‪ :‬הוקצבו ‪ 4.5‬מיליוני ש”ח‬
‫במסגרת המדען הראשי במשרד‬
‫החקלאות‪.‬‬
‫כיב בקטרי‪ :‬הוקצבו ‪ 4.5‬מיליוני ש”ח‬
‫במסגרת המדען הראשי במשרד‬
‫החקלאות‪.‬‬
‫פיטופלסמה בגזר‪ :‬במסלול טיפול‪.‬‬
‫הדברה משולבת בפלפל‪ :‬היעד‬
‫הוא ‪ 25‬אלף דונם פלפל בפרוייקט‬
‫(במהלך ‪ 3‬שנים)‪.‬‬
‫מעבר תוצרת לרצועת עזה‪ :‬הוגשה‬
‫תוכנית למשרד החקלאות‪ ,‬בעיקר‬
‫לבצל‪ ,‬לשום‪ ,‬לגזר ולאבטיח‪.‬‬
‫מע”מ על פירות וירקות‪ :‬הסרת‬
‫הגזירה בשיתוף‪-‬פעולה עם המשרד‪,‬‬
‫שרים וחברי כנסת‪ ,‬הארגונים ואנשי‬
‫השווקים‪.‬‬
‫קורסים והשתלמויות‪ :‬נערכו ‪3‬‬
‫קורסים במכללת ספיר בשער הנגב‪.‬‬
‫משבר פרי גליל‪ :‬עמידה עיקשת על‬
‫זכויות המגדלים‪.‬‬
‫תמיכה בחינוך החקלאי‪ :‬פעילות‬
‫הארגון בבית הספר עיינות‪.‬‬
‫ליווי מגדלים שקרסו כלכלית‪ :‬תופעה‬
‫‪6‬‬
‫שלצערנו הרב רווחה בשנה האחרונה‪,‬‬
‫בעיקר בקרב מגדלי פלפל‪ ,‬וגם ענף‬
‫התבלינים בקשיים‪.‬‬
‫ועידת הארגון‪ :‬התקיימה בנובמבר‬
‫‪ ,2009‬בהשתתפות ערה של המגדלים‬
‫בדיונים ובקבלת החלטות‪.‬‬
‫בין הנושאים החשובים לטיפול‬
‫עד לפסח הבא‪ :‬הגדלת חלקה של‬
‫הממשלה בביטוח קנט‪ ,‬הורדת‬
‫השתתפות המועצה במימון הדרכה‬
‫ציבורית‪ ,‬שדרוג משקים כהיערכות‬
‫לחוק הסטנדרטים‪ ,‬מיצוי ההסכם‬
‫בנושא עובדים זרים‪ ,‬כוונה להגיע‬
‫להקצאות במים לפי שימוש‪ ,‬במטרה‬
‫להפסיק את המסחור במים‪.‬‬
‫משה ברוקנטל מקיים את הברכה‬
‫המסורתית לנוכחים לקראת חג‬
‫הפסח‪.‬‬
‫מאיר מברך את שר החקלאות‪,‬‬
‫מאחל לו שימשיך בכהונתו ומזמין‬
‫אותו לברך‪.‬‬
‫ברכת שר החקלאות ופיתוח‬
‫הכפר‪ ,‬ח”כ שלום שמחון‬
‫ברכה לחברי המזכירות של ארגון‬
‫מגדלי ירקות כבר הפכה למסורת‪.‬‬
‫אני רואה בארגון דוגמה ומודל‬
‫לפעילות ברוכה ומבורכת‪ .‬אין ספק‬
‫שלכך אחראית ההנהלה בארגון‪,‬‬
‫היודעת לקבל החלטות נבונות‬
‫ונכונות‪ ,‬גם אם לפעמים יש ויכוחים‪.‬‬
‫אני רואה בכם יריבים טובים וחברים‬
‫אמיתיים‪ ,‬גם אם יש לפעמים חילוקי‬
‫דיעות‪ ,‬ומאחל לכולם חג פסח כשר‬
‫ושמח‪.‬‬
‫רשם‪ :‬אלי מוגרבי‬
‫זבובי תסיסה‬
‫בתות‪-‬שדה‬
‫רקע‬
‫משפחת זבובי התסיסה ‪-‬‬
‫(תסיסניתיים) ‪- Drosophilidae‬‬
‫מונה כ‪ 1,500-‬מינים‪ ,‬שמהם מצויים‬
‫בישראל כ‪ 30-‬מינים‪ .‬לרוב זבובים‬
‫אלה אינם מתפתחים בפירות בריאים‬
‫אלא רק בפירות בתהליכי ריקבון‪,‬‬
‫כתוצאה מפגיעה של גורם ראשוני‪,‬‬
‫ולכן לא נחשבו מזיקים‪ .‬אחד הגידולים‬
‫שנפגע בארץ הוא הענבים‪ ,‬אך גם בו‬
‫הפגיעה היא‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬משנית ‪-‬‬
‫כתוצאה מפיצוצים בפרי‪ ,‬הנגרמים‬
‫מפגיעה של קימחון או מזחלי עשים‪.‬‬
‫לאחרונה דווח בעולם על מין בסוג‬
‫דרוזופילה (‪ ,)Drosophila suzukii‬שאינו‬
‫קיים בארץ‪ ,‬הגורם לנזק בדובדבן‪,‬‬
‫בתות‪-‬שדה‪ ,‬בפטל ועוד‪.‬‬
‫גילוי זבובי תסיסה‬
‫בתות‪-‬שדה בישראל‬
‫בחודש דצמבר האחרון התלוננו‬
‫חקלאים וקניינים בארץ על ריקבון‬
‫ו”נזילה” של תות‪-‬שדה לאחר‬
‫הקטיף‪.‬‬
‫כמו‪-‬כן‪ ,‬נצפו בשדה אוכלוסיות‬
‫גבוהות של זבובים‪ .‬עיקר הנגיעות‬
‫נצפתה בזן “אורלי”‪ ,‬אך נראתה גם‬
‫בזנים אחרים‪.‬‬
‫בין אוכלוסיות הזבובים‪ ,‬שנאספו‬
‫משדות תות‪-‬שדה והובאו להגדרה‬
‫בשירותים להגנת הצומח‪ ,‬נמצאו‬
‫שלושה סוגים ממשפחת זבובי‬
‫התסיסה‪ ,‬ואחד מהם זוהה כשייך‬
‫לסוג דרוזופילה‪ .‬מביצים שהוטלו‬
‫בפירות תות‪-‬שדה‪ ,‬שנאספו‬
‫מחלקות מסחריות פגועות‪,‬‬
‫הגיחו בוגרים מקבוצת המין‬
‫‪ - Drosophila melanogaster‬מין נפוץ‬
‫מאוד ונחקר ביותר בתחום הגנטיקה‪.‬‬
‫ביולוגיה ומחזור חיים‬
‫גודלם של הזבובים הבוגרים מקבוצת‬
‫המין ‪ Drosophila melanogaster‬הוא‬
‫‪ 3-2‬מ”מ‪ ,‬צבעם חום‪-‬צהוב‪ ,‬ועיניהם‬
‫אדומות וזוהרות‪ .‬משך חיי הבוגר‬
‫כחודש‪ .‬מחזור חיים מביצה עד בוגר‬
‫מחזור חיים של זבוב התסיסה‬
‫ב‪ 28-‬מ”צ הוא ‪ 7‬ימים‪ .‬בטמפרטורות‬
‫נמוכות או גבוהות מזו‪ ,‬זמן ההתפתחות‬
‫מתארך‪ :‬ב‪ 30-‬מ”צ ‪ -‬נמשכת‬
‫ההתפתחות ‪ 11‬יום‪ ,‬וב‪ 12-‬מ”צ ‪ -‬מעל‬
‫‪ 50‬יום‪ .‬הנקבה מטילה עד ‪ 400‬ביצים‪,‬‬
‫כ‪ 20-10-‬ביצים ליום‪ .‬אורך הביצה‬
‫כ‪ 0.5-‬מ”מ‪ .‬הביצים מוטלות בתוך‬
‫שקעים או סדקים בפירות‪ .‬הסימן‬
‫האופייני לביצים הוא פתילים ארוכים‪,‬‬
‫היוצאים מהביצה והמשמשים כנראה‬
‫לנשימה‪ .‬בסוג דרוזופילה יש לביצים‬
‫‪ 2‬פתילים‪ .‬לנקבה צינור הטלה קצר‪,‬‬
‫מעט משונן‪ ,‬שאינו מסוגל לחדור לפרי‬
‫בריא בעל ציפה עבה‪ .‬הצינור המשונן‬
‫עלול לגרום פציעה לפרי בעל ציפה‬
‫דקה‪ ,‬כדוגמת תות‪-‬שדה‪ .‬מהביצים‬
‫בוקעות הרימות (שלוש דרגות)‪,‬‬
‫הנוברות בתוך הפירות‪ .‬הרימות יוצאות‬
‫לקראת ההתגלמות מחוץ לפרי או‬
‫שמתגלמות על הפרי עצמו‪ .‬הבוגרים‬
‫מגיחים מהגלמים לאחר כמה ימים‪.‬‬
‫אפיון הנזק בתות‪-‬שדה‬
‫בתות‪-‬שדה יש באופן טבעי סדקים‬
‫על הפרי‪ ,‬הנגרמים מסיבות שונות‪.‬‬
‫מרבית הביצים‪ ,‬שנמצאו על פירות‬
‫תות‪-‬שדה‪ ,‬שנאספו מחלקות שונות‪,‬‬
‫נמצאו בתוך סדקים או בפצעים על‬
‫ביצי זבובי תסיסה‬
‫שהוטלו בסדק בפרי‬
‫מבזק ירקות מס’ ‪219‬‬
‫גבי הפרי‪ ,‬אך גם בשקעים בפרי באזור‬
‫ה”זרעים”‪ .‬בבדיקה שערכנו בכמה‬
‫פירות‪ ,‬בשיתוף ליאת גדרון מהמעבדה‬
‫לאנטומולוגיה ‪ -‬השירותים להגנת‬
‫הצומח‪ ,‬מצאנו כי פירות סדוקים‪,‬‬
‫הנושאים ביצי דרוזופילה‪ ,‬נרקבו‬
‫ורקמתם התמוטטה עד כדי “נזילת”‬
‫הפרי‪ .‬בהסתכלות על אזור הריקבון‬
‫נמצאו רימות פעילות וחיות‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬פירות סדוקים ללא נוכחות‬
‫ביצים לא נרקבו‪ .‬ייתכן שהסדקים‬
‫בפרי מושכים את הזבובים להטלה‪,‬‬
‫והרימות הן הגורמות לריקבון הפרי‪.‬‬
‫כאשר הונחו ביצים על פירות ללא‬
‫סדקים‪ ,‬נרקב חלק מהפירות ונמצאו‬
‫בתוכם רימות הזבוב‪ .‬כל הפירות‪,‬‬
‫שנרקבו כתוצאה מפגיעת הזבוב‪,‬‬
‫כוסו גם בפטריית הריזופוס‪ .‬בדיקה‬
‫ראשונית זו מעלה את האפשרות‪,‬‬
‫שזבובי תסיסה‪ ,‬שנחשבו תמיד מזיקים‬
‫משניים‪ ,‬עלולים להיות בתות‪-‬שדה‪,‬‬
‫בתנאים מסוימים‪ ,‬מזיקים ראשוניים‪.‬‬
‫מניעה והדברה‬
‫זבובי תסיסה‪ ,‬כשמם כן הם‪ ,‬נמשכים‬
‫לתסיסה‪ ,‬ולכן עיקר המלחמה‬
‫בזבובים אלה היא במניעת התנאים‬
‫להתבססותם בחלקות ובסביבתן‪.‬‬
‫אמצעים אגרוטכניים וכימיים למניעה‬
‫או להפחתה של אוכלוסיות זבובי‬
‫תסיסה בתות‪-‬שדה ושל נזקם‪:‬‬
‫ניטור‪ :‬מומלץ לנטר בשלב ראשון‬
‫את הזבוב והנזק בפירות‪ ,‬בעיקר בזן‬
‫“אורלי”‪ ,‬שככל הנראה‪ ,‬הוא המועדף‬
‫על‪-‬ידי הזבוב‪ ,‬ייתכן בשל מתיקות‬
‫הפרי או הארומה המיוחדת שלו‪.‬‬
‫הניטור יכלול גם זנים אחרים‪.‬‬
‫משטר השקיה‪ :‬יש לנהל את משטר‬
‫ההשקיה ברגישות יתרה למניעת‬
‫עודפי מים‪ ,‬העלולים לגרום סדקים‬
‫בפרי לקראת הבשלתו‪.‬‬
‫מוצקות הפרי‪ :‬יש לפעול לשיפור‬
‫מוצקות הפרי על‪-‬ידי דישון אשלגני‬
‫מתאים והימנעות משימוש במווסתי‬
‫צמיחה (הורמונים)‪ ,‬העלולים לגרום‬
‫להתרככות הפרי ולמשיכת הזבוב‬
‫אליו להטלה‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬שהשימוש‬
‫בהורמונים בתות‪-‬שדה אינו מורשה‬
‫ואינו מומלץ‪.‬‬
‫אפריל ‪2010‬‬
‫קטיף‪ :‬יש לכוון את הקטיף לשלבי‬
‫הבשלה מוקדמים יותר‪ ,‬כדי להפחית‬
‫את משיכת הזבוב לפירות הבשלים‪.‬‬
‫איסוף ופינוי‪ :‬יש להימנע מהשארת‬
‫פירות שהבשילו או נרקבו בחלקה‬
‫ובשבילים‪ .‬יש לאסוף את הפירות‬
‫לדליים ולקבור אותם‪ ,‬כדי שלא ישמשו‬
‫מוקדי משיכה והטלה לזבובים‪ .‬גם‬
‫הפירות הפגועים‪ ,‬הנאספים במהלך‬
‫המיון והאריזה‪ ,‬יפונו וייטמנו בקרקע‪.‬‬
‫ערמות של פירות חשופים‪ ,‬המיועדים‬
‫להשמדה‪ ,‬מומלץ לרסס בתכשירים‬
‫לקטילת הזבוב‪ ,‬עד לקבירתן‪.‬‬
‫הדברה‪ :‬הריסוסים המיועדים‬
‫להדברת הבוגרים בלבד יינתנו‬
‫בהתאם להמלצות המקובלות‪.‬‬
‫התכשירים המורשים לשימוש‬
‫בתות‪-‬שדה לשוק המקומי‪ ,‬הקוטלים‬
‫בוגרים‪ ,‬הם דיויפאן ולאנט ‪ -‬לשימוש‬
‫עד ‪ 3‬ימים מקטיף‪ ,‬וטרייסר אולטרה ‪-‬‬
‫לשימוש עד יומיים מקטיף‪.‬‬
‫לתות‪-‬שדה ליצוא מורשה התכשיר‬
‫טרייסר אולטרה בלבד‪.‬‬
‫כל ההמלצות הכלולות בפרסום זה‬
‫הן בגדר עצה מקצועית בלבד‪.‬‬
‫נטע מור ‪ -‬מדריכת‬
‫הגנת הצומח‪ ,‬שה”מ‬
‫נביל גנאים ‪ -‬רפרנט‬
‫תות‪-‬שדה‪ ,‬שה”מ‬
‫מוצא המזיק בדרום אמריקה‪ ,‬אך הוא‬
‫הופיע גם בספרד‪ ,‬בצרפת ובהולנד‪.‬‬
‫אם בעגבניות הנובר גורם לנזק בכל‬
‫חלקי הצמח‪ ,‬ובעיקר לפרי‪ ,‬הרי ממה‬
‫שידוע בתפוחי‪-‬אדמה‪ ,‬עיקר הנזק‬
‫בעלווה‪ .‬הנזק התבטא ביצירת מנהרות‬
‫רחבות‪ ,‬הרבה יותר ממה שגורמים‬
‫מנהרנים ידועים‪ .‬בשנה האחרונה נמצא‬
‫המזיק גם במדינות נוספות בצפון‬
‫אפריקה ובאגן הים התיכון‪.‬‬
‫ציון דר‪ ,‬ממ”ר תפוחי‪-‬אדמה‬
‫ומנהל יחידת הירקות‪ ,‬שה”מ‬
‫מחזור חיי המזיק‬
‫קיים דמיון רב בין עש הפקעות של‬
‫תפוחי‪-‬אדמה לבין נובר העגבנייה‪.‬‬
‫הנובר יכול להעמיד עד ‪ 12-10‬דורות‬
‫בשנה‪ .‬מחזור החיים נמשך ‪38-29‬‬
‫ימים‪ .‬אורך הגוף הבוגר כ‪ 10-‬מ”מ‪.‬‬
‫נקבה מטילה כ‪ 250-‬ביצים בחייה‪,‬‬
‫ביצים בודדות בדרך כלל בחלק‬
‫התחתון של העלה‪ ,‬בצבע צהוב‬
‫בהיר‪.‬‬
‫מזיק חדש בשדות‬
‫תפוחי‪-‬אדמה ‪-‬‬
‫נובר העגבנייה‬
‫לאחרונה דווח על הופעת נובר‬
‫העגבנייה‪ ,Tuta absoluta ,‬בשדות‬
‫תפוחי‪-‬אדמה באזור השרון ובימים‬
‫אלה גם באזור הנגב המערבי‪ .‬זהו מזיק‬
‫חדש בישראל‪ ,‬התוקף בעיקר עגבניות‪,‬‬
‫אך גם צמחים רבים ממשפחת‬
‫הסולניים‪ ,‬ביניהם פלפל‪ ,‬חציל‪ ,‬ענבי‬
‫שועל‪ ,‬דטורה ועוד‪.‬‬
‫לדאוג להשמיד שיירי צמחים וספיחים‬
‫של צמחי תפוחי אדמה ועגבניות‪.‬‬
‫כימית‪ :‬מיועדת לקטילת הזחלים‪.‬‬
‫תכשירי ההדברה‪ ,‬הידועים בעולם‬
‫כיעילים‪ ,‬הם‪ :‬אוונט‪ ,‬טרייסר אולטרא‪,‬‬
‫ספרטה‪ ,‬פרוקליים‪ ,‬מוליט ותכשירי ‪.BT‬‬
‫יש לרסס ולכסות היטב את נוף‬
‫הצמחים ולדאוג לתחלופת חומרים‪,‬‬
‫מחשש להופעת עמידות המזיק‪.‬‬
‫מדווח שהמזיק מפתח עמידות‬
‫לחומרי הדברה במהירות רבה‪.‬‬
‫לפני השימוש‪ ,‬נא לוודא שכל חומר‬
‫הוא בעל רישוי לגידול מטעם‬
‫השירותים להגנת הצומח‪.‬‬
‫מצורפות תמונות שצולמו בימים‬
‫האחרונים‪ ,‬עם סימני הנזק של המזיק‬
‫על נוף תפוחי‪-‬אדמה בשרון‪.‬‬
‫‬
‫הזחל‪ :‬קיימות ‪ 4‬דרגות זחל‪,‬‬
‫באורך ‪ 0.9‬מ”מ עד ‪ 7.5‬מ”מ‪ .‬צבע‬
‫הזחל לבן‪-‬אפרפר‪ .‬אחד הסימנים‬
‫האופייניים‪ ,‬המבדילים בינו לבין עש‬
‫הפקעות‪ ,‬הוא פס כהה בין החלק‬
‫האחורי של קופסית הראש לבין‬
‫המשך הגוף‪ .‬לאחר בקיעה‪ ,‬הזחל‬
‫נובר לתוך העלים ויוצר מנהרות‬
‫אופייניות‪ .‬התגלמותו בקרקע וגם על‬
‫פני העלה‪.‬‬
‫הגנת הצומח‬
‫בדלועיים במבנה‬
‫ובשטח פתוח‬
‫ערבה וכיכר סדום ‪2010‬‬
‫כללי‬
‫ההמלצות הינן כלליות לאבטיח‬
‫ולמלון חורף‪ ,‬אביב‪ ,‬סתיו ‪ -‬לשוק‬
‫מקומי וליצוא‪.‬‬
‫‪ .1‬לפני הטיפול‪ ,‬יש לקרוא את התווית‬
‫שעל אריזת התכשיר ולפעול‬
‫בהתאם‪.‬‬
‫‪ .2‬ליצוא משתמשים בתכשירים‬
‫המותרים לפי דרישות חברת היצוא‬
‫שלך‪ .‬שימו לב!‪ ,‬לא כל תכשיר‬
‫המותר בארץ מותר גם ביצוא‪.‬‬
‫‪ .3‬לאחר ריסוס‪ ,‬יש להקפיד על ימי‬
‫הדברה‬
‫סניטציה‪ :‬בדומה לעש הפקעות‪ .‬יש‬
‫מחלת דידימלה על הגבעול של מלון‬
‫‪7‬‬
‫שילובים של תכשירי הדברה במלון‬
‫בבית צמיחה‪/‬מנהרות עבירות ‪-‬‬
‫ערבה וכיכר סדום ‪2010‬‬
‫המתנה לפני קטיף‪ ,‬כמצוין בתווית‬
‫(לשוק המקומי) או ברשימות ליצוא‬
‫(לפי רשימת המשווק)‪.‬‬
‫‪ .4‬פעילות הדבורים חיונית להאבקה‬
‫יעילה‪ ,‬לכן חשוב לטפל בהתאם‬
‫להנחיות יצרן הדבורים‪.‬‬
‫‪ .5‬אין לרסס צמחים הנמצאים בעקה‬
‫כמו צימאון או אחרי ריסוסי הורמון‬
‫וכו’‪.‬‬
‫‪ .6‬אין להשאיר תכשיר הדברה במים‬
‫אפילו למספר שעות בודדות‪.‬‬
‫‪ .7‬יש לטפל לחלופין בתכשירי‬
‫הדברה מסוגים שונים‪ ,‬כדי למנוע‬
‫היווצרות עמידות של הפגעים‬
‫השונים‪ .‬תכשירי אבמקטין‬
‫(ורטימק ודומיו) איבדו מיעילותם‬
‫כמדבירי אקרית אדומה‪ .‬תכשירי‬
‫אימידקלופריד (קונפידור ודומיו)‬
‫איבדו מיעילותם כמדביריה של‬
‫כנימת עש הטבק‪ ,‬עקב התפתחות‬
‫גזע עמיד של חרק זה‪.‬‬
‫מזיקים‬
‫זבובי מנהרות (מנהרנים)‬
‫בערבה מופיעים ‪ 2‬מינים של‬
‫מנהרנים‪ ,‬העלולים לגרום להתייבשות‬
‫העלים על‪-‬ידי יצירת מנהרות בתוכם‪.‬‬
‫למנהרן החממות רימה צהובה‬
‫ומנהרות מפותלות בצד העליון של‬
‫העלה‪ .‬למנהרן העורקים רימה בצבע‬
‫קרם ומנהרות לאורך העורקים בצד‬
‫התחתון של העלה‪.‬‬
‫הדברה‪ :‬ורטימק ודומיו‪ ,‬טריגארד‬
‫(טופגארד)‪ ,‬אויסקט‪ ,‬טרייסר אולטרה‪.‬‬
‫כל התכשירים יעילים בהדברת כל‬
‫המינים של המנהרנים‪.‬‬
‫מומלץ לרסס עם תחילת הופעתם‪,‬‬
‫כדי לא לאבד שליטה בהדברה‪.‬‬
‫כנימות עלה‬
‫מדכאות צימוח‪ ,‬מפרישות טל‪-‬דבש‬
‫מחלת מונוספורואסקוס‬
‫על שורש של מלון‬
‫‪8‬‬
‫דביק‪ ,‬שעליו מתפתחות פטריות‬
‫הפייחת‪ .‬כנימות עלה מעבירות‬
‫וירוסים‪.‬‬
‫הדברה‪ :‬תכשירי אימידקלופריד‬
‫(קונפידור ודומיו)‪ ,‬אקטרה‪ ,‬מרשל‪,‬‬
‫נקר‪ ,‬זהר ‪ ,215‬נימפר‪ ,‬תותח‪.‬‬
‫כנימת עש הטבק‬
‫מוצצת את תוכן העלים ומייבשת‬
‫אותם‪ ,‬מפרישה טל‪-‬דבש‪ .‬כנימת‬
‫עש הטבק מעבירה מספר וירוסים‪,‬‬
‫וביניהם‪ :‬וירוס המוזאיקה של הקרא‪,‬‬
‫וירוס הצהבת העלים של הדלועיים‪,‬‬
‫וירוס התקפלות העלים של הקישוא‪,‬‬
‫וירוס הכלורוזה של האבטיח‪.‬‬
‫הדברה‪ :‬בוגרים וזחלים‪ :‬מוספילן‪,‬‬
‫אקטרה‪ ,‬קליפסו (ידבירו גם כנימות‬
‫עלה)‪ ,‬איפון‪ ,‬פגסוס (עלול לצרוב)‪.‬‬
‫בוגרים בלבד‪ :‬אוויסקט‪ ,‬סמש‪ ,‬תיאודן‬
‫(תיונקס)‪.‬‬
‫זחלים בלבד‪ :‬אוברון (ידביר גם אקרית‬
‫אדומה)‪ ,‬טייגר‪/‬קוברה‪ ,‬אפלורד‪,‬‬
‫‪.L.Q.-215‬‬
‫אקרית אדומה וצהובה‬
‫יכולה לגרום לייבוש עלוות הצמחים‬
‫על‪-‬ידי מציצת תוכן העלים‪.‬‬
‫הדברה‪ :‬תכשירי אבמקטין (ורטימק‬
‫ודומיו) בשילוב עם שמן אולטרפיין‬
‫(ירידה ביעילות)‪ ,‬אקרימייט‪,‬‬
‫אקסמייט‪ ,‬ספיידר (נגד דרגות‬
‫צעירות בלבד)‪ ,‬נימגארד‪ ,‬מיטק‪,‬‬
‫אפולו‪ ,‬פלורמיט‪.‬‬
‫אבטיח ‪ -‬גם מסאי‪ ,‬מייטקלין‪ ,‬מגיסטר‪,‬‬
‫מטאור‪.‬‬
‫אקרית העיוותים‬
‫עלולה לגרום לנזק בחממות במלון‬
‫ובאבטיח בצורת עיוותים בעלווה‪ ,‬ייבוש‬
‫ועצירת צימוח של קודקודי צמיחה‪.‬‬
‫הדברה‪ :‬תכשירי אבמקטין (ורטימק‬
‫ודומיו)‪ ,‬פיראט‪ ,‬תכשירי גופרית‪.‬‬
‫תריפס קליפורני‪/‬תריפס הטבק‬
‫בדרך כלל לא מהווה בעיה‪ ,‬אך‬
‫בכמות גדולה הנזק מתבטא בייבוש‬
‫עלים ובעצירת צימוח‪.‬‬
‫הדברה‪ :‬טרייסר סופר (ידביר גם‬
‫מנהרנים)‪ ,‬מרשל (מדביר גם כנימות‬
‫עלה)‪.‬‬
‫זבוב התסיסה‬
‫נקבת הזבוב מטילה את הביצה‬
‫בחריץ הנוצר עם התנתקות העוקץ‪.‬‬
‫כללי‬
‫שילובים‬
‫להלן רשימת שילובים של תכשירי‬
‫הדברה שלא פגעו במלון בערבה‪.‬‬
‫לפני ביצוע ריסוס יש לשים לב‬
‫לנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬קרא את תווית התכשיר ופעל‬
‫בהתאם‪.‬‬
‫‪ .2‬ליצוא יש להשתמש רק בתכשירים‬
‫המורשים על‪-‬ידי חברות היצוא‪.‬‬
‫‪ .3‬שילובים של תכשירים שלא‬
‫מופיעים כאן פוגעים בצמח או‬
‫שאינם ידועים‪ .‬לפעמים מופיעות על‬
‫תווית התכשיר אפשרויות נוספות‬
‫לשילובים וניתן להשתמש בהם‪.‬‬
‫‪ .4‬הסימן “ ‪ “ /‬בין השמות מציין מספר‬
‫תכשירי הדברה אפשריים לפגע נתון‪.‬‬
‫‪ .5‬לא כדאי לשלב יותר משני תכשירי‬
‫הדברה בריסוס אחד‪.‬‬
‫‪ .6‬אין להשאיר תכשירי הדברה במים‬
‫למשך לילה‪ ,‬מחשש לפגיעה בצמח‪.‬‬
‫‪ .7‬זנים שונים יכולים להגיב שונה‬
‫לתכשירים ולשילובים‪.‬‬
‫אוברון ‪ +‬אאופרן אולטרה‪/‬קליפסו‪/‬‬
‫רומקטין‪/‬הליו גפרית‪/‬טלסטאר‪/‬‬
‫באיפידן‬
‫אופיר ‪ + 2000‬פרוקליים‬
‫אקסמייט ‪ +‬איפון‬
‫דומרק ‪ +‬ורטימק‪/‬טלסטאר‪/‬מנקו‬
‫די‪/‬מרשל ‪/ 25‬קוציד‪/‬קנון ‪/ 50‬‬
‫תיונקס‬
‫דלסן ‪ +‬מנצידן‪/‬מנקור‪/‬תיונקס‬
‫טלסטאר ‪ +‬דומרק‪/‬דומרק קומבי‪/‬‬
‫ורטימק‪/‬מרשל‪/‬קנון ‪50‬‬
‫מוספילן ‪ +‬סטרובי‪/‬סיגנום‪/‬קנון ‪/ 50‬‬
‫מנבגן‪/‬וירול‬
‫מנבגן ונדק ‪ +‬גופריתר‪/‬דומרק קומבי‬
‫סולפוזול ‪ +‬רומקטין‬
‫סמש ‪ +‬מנצידן‬
‫ספיידר ‪ +‬ורטימק‪/‬פלורמייט‬
‫עומר ‪ +‬רומקטין‬
‫הרימה הבוקעת ממנה נוברת בתוך‬
‫הפרי וגורמת לריקבון‪ .‬הנזק צפוי‬
‫בעיקר בעונות החגים בסתיו ובאביב‪.‬‬
‫הדברה‪ :‬סניטציה! קטיף לפני‬
‫היווצרות החריץ וניקיון השטח‬
‫מפירות נרקבים יועילו במניעה‪.‬‬
‫דיויפן‪ ,‬דיזיקטול‪.‬‬
‫זחלי עשי לילה‬
‫פרודניה‪ ,‬לפיגמה‪ ,‬הליוטיס‪ ,‬פלוסיה‪.‬‬
‫בדרך כלל אינם מהווים בעיה‪ .‬הנזק‬
‫העיקרי הוא בגירוד קליפת הפרי‬
‫באבטיח ובמלון צעיר‪ .‬בבעיות כדאי‬
‫להתייעץ עם המדריכים‪.‬‬
‫זבוב הדלועיים‬
‫מזיק הסגר‪ .‬חובה לרסס את השדה‬
‫כבר מתחילת החנטה בתדירות של‬
‫פעם ב‪ 3-2-‬שבועות‪ ,‬בטלסטאר או‬
‫במוספילן‪.‬‬
‫מחלות‬
‫קימחון‬
‫במלון ואבטיח‪ :‬אופיר ‪( 2000‬רק מלון)‪,‬‬
‫טופנקו‪/‬עומר‪ ,‬באיפידן‪/‬שביט‪ ,‬דומארק‪,‬‬
‫דומארק קומבי‪ ,‬טימור‪ ,‬נימגארד‪,‬‬
‫סבטלנה דוברינין‪,‬‬
‫מדריכת הגנת הצומח‬
‫בערבה‪ ,‬שה”מ‬
‫נמרוד‪ ,‬תכשירי גפרית‪ ,‬וקטרה‪ ,‬סטרובי‪,‬‬
‫סיסטאן‪/‬ראלי‪ ,‬פולאר‪ ,‬קוליס‪ ,‬קומודור‪,‬‬
‫קרמט‪ ,EOS ,‬וקטרה‪ ,‬נץ‪ ,‬אאפרן מולטי‪,‬‬
‫אינדר‪ ,‬שריף‪ ,‬סיגנום‪ ,‬נימפר‪.‬‬
‫רק באבטיח‪ :‬אביר ‪ -‬לטיפול בזני‬
‫קרימסון ו‪.313-‬‬
‫מונוספורואסקוס‬
‫מחלת קרקע התוקפת את שורשי‬
‫הצמח‪ .‬גורמת לנבילת צמחים עמוסים‬
‫בפרי‪.‬‬
‫מניעה‪ :‬הגמעת עמיסטר במינון ‪150‬‬
‫סמ”ק לדונם‪ ,‬שלושה שבועות משתילה‬
‫‪ +‬טיפול עוקב ‪ 6-5‬שבועות לאחר מכן‪.‬‬
‫מחלות אוהדות לחות‬
‫הנזק ממחלות לחות בערבה‬
‫מוגבל בדרך כלל לתקופת החורף‬
‫במנהרות‪.‬‬
‫שמירה על משטר אוורור נכון‬
‫ומניעת מים חופשיים על הצמחים‬
‫והפלסטיק יעזרו במניעה ובהדברה‪.‬‬
‫כשותית‬
‫הפטרייה מתפתחת היטב בתנאים‬
‫של לחות גבוהה‪ ,‬מים חופשיים‬
‫מבזק ירקות מס’ ‪219‬‬
‫המערכת‪ :‬מאיר יפרח‪,‬‬
‫יוסי ארזי‪ ,‬רותי פוגטש‬
‫מזכירת מערכת‪ :‬פרחיה עינב‬
‫וטמפרטורות מתונות‪ .‬גורמת נזק‬
‫בעלים בלבד‪ ,‬אך יכולה לגרום לייבוש‬
‫הצמחים בזמן קצר מאוד‪.‬‬
‫לא לשכוח!! איוורור טוב = ריסוס‪.‬‬
‫הדברה‪ :‬אלייט‪ ,‬קנון‪/‬פוספירון‪,‬‬
‫קומודור‪ ,‬אקרובט‪ ,‬דיינון‪/‬דותן‪-‬‬
‫פרופלנט‪ ,‬מלודי דואו‪ ,‬תכשירי מנקוזב‬
‫(מנצידן ודומיו)‪ ,‬מנקור‪ ,‬רידומיל גולד‪,‬‬
‫קומודור‪ ,‬פולירם; אאופרן מולטי‪,‬‬
‫סיגנום (ידביר גם קשיונה הגדולה‪,‬‬
‫בוטריטיס)‪ .‬כדאי לבצע טיפולים‬
‫בתכשירים סיסטמיים לחלופין עם‬
‫תכשירי מנקוזב (מנצידן ודומיו) כל‬
‫‪ 7-5‬ימים (בתוספת אוורור)‪ ,‬עד‬
‫להדברת המחלה‪.‬‬
‫קישיונה הגדולה‪ ,‬דידימלה‬
‫ומירותציום אוהדות לחות ותוקפות‬
‫בעיקר בתקופת החורף‪ ,‬במנהרות‬
‫עבירות‪ ,‬את צוואר השורש‪ ,‬גבעולים‪,‬‬
‫פירות ועלים וגורמות לנבילה‪.‬‬
‫קשיונה הגדולה‪ :‬ריסוס בויסטין‪/‬דלסן‪.‬‬
‫דידימלה ומירותציום‪ :‬ריסוס‬
‫בבויסטין‪/‬דלסן ‪ +‬מנצידן (ודומיו) או‬
‫מריחת גבעולים‪.‬‬
‫חלפת הדלועיים‬
‫נדירה בערבה‪ .‬עלולה להופיע בתנאי‬
‫לחות גבוהה‪.‬‬
‫בוטריטיס‬
‫מופיע לעיתים בלחות גבוהה מאוד‬
‫ובטמפרטורות מתונות‪.‬‬
‫מחלות הנגרמות‬
‫על‪-‬ידי חיידקים‬
‫מתפתחות בתנאי לחות גבוהה ומים‬
‫חופשיים‪ .‬נדירות בערבה‪.‬‬
‫הדברה‪ :‬ריסוס בתכשירי נחושת‪.‬‬
‫ניתן למצוא את רשימת תכשירי‬
‫ההדברה המורשים לשוק מקומי‬
‫באתר משרד החקלאות‪ ,‬השירותים‬
‫להגנת הצומח‪:‬‬
‫‪www.hadbara.moag.gov.il/hadbara‬‬
‫“כל האמור לעיל הינו בגדר עצה‬
‫מקצועית בלבד ועל מקבל העצה‬
‫לנהוג מנהג זהירות”‬
‫סבטלנה דוברינין‪,‬‬
‫מדריכת הגנת הצומח‪ ,‬שה”מ‬
‫המלצות זמניות‬
‫לממשק הדברה של‬
‫טוטה אבסולוטה‬
‫בגידול עגבניות‬
‫לתעשייה בשטחים‬
‫פתוחים בארץ‬
‫המלצות אלו מבוססות על המידע‬
‫מכנס בוולנסיה‪ ,‬ספרד‪ ,‬בנושא‬
‫ההתמודדות עם המזיק טוטה‬
‫אבסולוטה ברחבי העולם‪ ,‬בו‬
‫נטלו חלק החוקרות ד”ר ליאורה‬
‫שאלתיאל ממו”פ צפון וד”ר אלי‬
‫הררי ממינהל המחקר החקלאי‪.‬‬
‫המלצות אלו טרם נבדקו בארץ‪ ,‬ולכן‬
‫יש להתייחס אליהן בזהירות הראויה‪.‬‬
‫ספי הפעולה נקבעו על סמך ההסכם‬
‫עם המפעלים‪ ,‬המאפשרים נזק של‬
‫עד ‪ 1%‬בפירות‪.‬‬
‫ניטור‬
‫מאחר שלפי המידע הידוע מהעולם‪,‬‬
‫הפיזור של המזיק בשדה הוא מקובץ‪,‬‬
‫כאשר האילוח הראשוני הוא אקראי‬
‫(ללא עדיפות לשוליים)‪ ,‬יש לערוך‬
‫ניטור בכל שטח השדה עם כמה‬
‫שיותר חלקות דגימה בנות ‪ 1‬מ’ (כ‪3-‬‬
‫צמחים)‪ ,‬כשהמינימום הוא ‪ 10‬חלקות‬
‫ל‪ 100-‬דונם‪.‬‬
‫בכל חלקת דגימה יש לבחון כ‪ 10-‬עלים‬
‫מהחלק העליון של הצמח‪ ,‬ומרגע‬
‫שמופיעים פירות ‪ -‬את כל הפירות‪.‬‬
‫בעלים יש לחפש ביצים משני צדי העלה‪,‬‬
‫אך יש סיכוי סביר יותר למצוא מנהרות‪.‬‬
‫בפירות יש לחפש באיזור העוקץ של‬
‫הפרי‪ ,‬שהוא אזור ההטלה המועדף‪.‬‬
‫ספי פעולה‬
‫מחשבים את ספי הפעולה כאחוז‬
‫מסך‪-‬כל הדגימה‪ ,‬כאשר צמח הנגוע‬
‫אפילו במנהרה אחת‪ ,‬נחשב כנגוע‪ .‬בדור‬
‫הראשון סף הפעולה ‪ 10%‬בעלווה‪ .‬דור‬
‫שני ואילך ‪ 5% -‬בעלווה ו‪ 1%-‬בפירות‪.‬‬
‫צריך לשים לב בכל חלקה לדרגת‬
‫הזחל הגבוהה ביותר שמוצאים‪ ,‬כי‬
‫היא זו שתקבע את סוג החומר בו‬
‫ישתמשו‪ .‬בניטור חשוב מאוד לשים‬
‫לב לנוכחות של אויבים טבעיים‪,‬‬
‫אותם מזהים על‪-‬ידי ניעור למגש או‬
‫לנייר לבן‪ .‬נוכחות המועילים תשפיע‬
‫על השיקולים בבחירת תכשירי‬
‫ההדברה‪.‬‬
‫הנחיות בחירה ושימוש‬
‫בתכשירי הדברה‬
‫מתחילים בחומרים שאינם פוגעים‬
‫באויבים הטבעיים בחודש הראשון של‬
‫הגידול‪ ,‬ורק בהדרגה עוברים לחומרים‬
‫כתובת‪“ :‬מבזק ירקות”‬
‫רח’ קפלן ‪ ,2‬קומה ‪ ,5‬ת”א‬
‫טלפון ‪03-6090050‬‬
‫הפקה ומודעות‪:‬‬
‫תירוש (‪ )1998‬הוצאה לאור בע”מ‬
‫רח’ יבנה ‪ 44‬ת”א‬
‫מנהלת פרסום‪ :‬כמי ביטון‬
‫טלפון‪03-5662080 :‬‬
‫אין המערכת אחראית‬
‫לתוכן המודעות‬
‫יותר חריפים‪.‬‬
‫אין להשתמש ברצף בחומרים מאותה‬
‫קבוצה של מנגנון פעולה (‪)IRAC‬‬
‫בדורות עוקבים‪ .‬יש להמתין כ‪ 60-‬יום‬
‫בין שימוש בחומרים מאותה קבוצה‪,‬‬
‫כדי למנוע עמידות‪.‬‬
‫לאחר היישום‪ ,‬יש לבדוק את‬
‫ההשפעה ולטפל שוב רק כאשר‬
‫מגיעים שוב לסף הפעולה‪.‬‬
‫צריך לראות אילו חומרים מותרים‪,‬‬
‫כנגד אילו דרגות פעילים‪ ,‬מה רמת‬
‫היעילות שלהם‪ ,‬לאיזו קבוצה כימית‬
‫‪ IREC‬הם שייכים ומה דרגת הרעילות‬
‫שלהם לאויבים טבעיים‪ ,‬ואז לקבוע‬
‫רצף מומלץ לשימוש וספי פעולה‬
‫לחומרים השונים‪ ,‬על סמך הידע‬
‫הקיים בספרד‪.‬‬
‫בניטור צריך לבחון מה אחוז הנגיעות‪,‬‬
‫מה הדרגה הגבוהה ביותר שנמצאת‬
‫ולדווח על נוכחות של אויבים טבעיים‪.‬‬
‫ניתן לקבל את הדו”ח המלא מהכנס‬
‫אצל הכותבים‪.‬‬
‫ליאורה שאלתיאל ושאול גרף‬
‫טוטה אבסולוטה ‪ -‬טבלת עזר לבחירת תכשיר הדברה בעגבניות לתעשייה בשטחים פתוחים (המידע מבוסס על מה שפורסם בכנס ולא נבדק בארץ)‬
‫על אילו דרגות‬
‫זחל יעיל‬
‫שם גנרי‬
‫שם מסחרי‬
‫ספינוזד‬
‫טרייסר סופר‬
‫אממקטין‬
‫פרוקליים‬
‫תכשירי ‪BT‬‬
‫דיפל‪ ,‬פרוביט‪ ,‬דלפין‬
‫אינדוקסיקארב‬
‫אוונט‬
‫‪( 22‬פוגע בתעלות הסידן בשרירים)‬
‫איזדרכטין‬
‫נים‬
‫‪( UN‬רב מערכתי)‬
‫אפריל ‪2010‬‬
‫על כל הדרגות‬
‫(‪)L1-L4‬‬
‫דרגות צעירות בלבד‬
‫(‪)L1, L2‬‬
‫‪ %‬יעילות‬
‫מספר ‪IRAC‬‬
‫‪ - 95%‬ניתן לרסס‬
‫ברמת נגיעות גבוהה‬
‫‪ - 87%‬יעיל גם‬
‫בנגיעות גבוהה‬
‫‪ - 85%‬יעיל ברמת‬
‫נגיעות נמוכה‬
‫(מנגנון פעולה)‬
‫רעילות לאויבים טבעיים‬
‫‪( 5‬אנטגוניסט לרצפטורי ניקוטין בקולטני אצטיל כולין)‬
‫פוגע ברכנפים בשלב ההתבססות‬
‫(פוגע בפוריות הבוגרים)‬
‫וכן במידה מסוימת באוריוס ובסוירסקי‬
‫‪( 6‬מפעיל תעלות כלור)‬
‫פוגע באויבים טבעיים ובדבורים‬
‫‪( 11‬פוגע באפיתל המעי)‬
‫לא פוגע באויבים טבעיים‬
‫‪ 15‬מג”חים‬
‫פוגע במידת מה בבוגרים של הנזידוקוריס;‬
‫לא פוגע בזחלים ‪ -‬לא כדאי להשתמש בתקופת‬
‫התבססות הטורפים‬
‫‪9‬‬