‫פרסום ארגון מגדלי ירקות‬ ‫מס’ ‪221‬‬ ‫יוני ‪2010‬‬ ‫אתר ארגון מגדלי ירקות‪:‬‬ ‫‪www.yerakot.org.il‬‬ ‫התרעה מפני מחלת הכיב‬ ‫הבקטריאלי בעגבניות‬ ‫נמשכת מגמת הירידה‬ ‫בשאריות חומרי הדברה‬ ‫בירקות ובפירות בישראל‬ ‫בשדה ההדרכה ‪ -‬עמוד ‪12‬‬ ‫סלט ירקות ‪ -‬עמוד ‪3‬‬ ‫התנאים הנוחים והזולים‬ ‫לגידול ושיווק ירקות‬ ‫במרוקו צריכים להדליק‬ ‫אור אדום בישראל‬ ‫משולחן המזכירות ‪ -‬עמוד ‪7‬‬ ‫קול קורא למחקרים‬ ‫וניסויי שדה בענף הירקות‬ ‫לשנת ‪2011‬‬ ‫הנציג שלנו במונדיאל ‪ -‬אדממה‬ ‫סלט ירקות ‪ -‬עמוד ‪6‬‬ ‫יוזמות ‪ -‬עמוד ‪ - 11‬צילם איתן סלע‬ ‫על הפרק‬ ‫יוזמה של ארגון מגדלי ירקות‪:‬‬ ‫חקיקה המונעת מכירת תוצרת ירקות מתחת למחיר בו נרכשה‬ ‫בישיבה שהתקיימה אצל שר החקלאות‪ ,‬בנוכחות נציגי החקלאים‪,‬‬ ‫סיטונאים ויועצים משפטיים‪ ,‬הוצגה יוזמה של ארגון מגדלי ירקות‪ ,‬להפעיל‬ ‫חקיקה נגד התופעה של מכירת תוצרת ירקות טרייה מתחת למחיר הקנייה‬ ‫מהחקלאי‪.‬‬ ‫תקוותנו היא שיצטרפו ליוזמה זו שאר מועצות הייצור החקלאיות וגופים‬ ‫אחרים הנפגעים מתופעה דומה‪ .‬תופעה זו מביאה להונאת הציבור לגבי‬ ‫המחירים הריאליים של התוצרת‪ ,‬לתחרות לא הוגנת במסחר ולהרס שוק‬ ‫חופשי של ביקוש והיצע‪.‬‬ ‫הנפגעים העיקריים מתופעה זו הם כל העוסקים בסביבת הסחר בירקות‪,‬‬ ‫כולל סיטונאים‪ ,‬קמעונאים וסוחרים‪ ,‬ובעקיפין מביא הדבר לזילות המוצרים‬ ‫ולנזקים עקיפים לחקלאים‪.‬‬ ‫יוני ‪2010‬‬ ‫יוזמת החקיקה נובעת בעיקר ממבצעי הוזלה ברשתות השיווק‪ ,‬המנצלות‬ ‫לצורך זה את כוחן המסחרי‪ ,‬ובהסוואה של מחירים זולים בירקות הן‬ ‫ממתינות לקונים שיגדילו את קנייתם בשאר המוצרים‪.‬‬ ‫החקלאים זועקים‪ ,‬אך בחנויות הירק והפרי‪ ,‬בשווקים הפתוחים ובשוק‬ ‫הסיטוני עומדים חסרי אונים מול התופעה הקשה‪ ,‬הפוגעת במסחר הוגן‬ ‫ותחרותי‪.‬‬ ‫אין לנו העדפות‪ ,‬וכל מערכות השיווק חשובות וחיוניות‪ ,‬הרשתות‪ ,‬השוק‬ ‫הסיטוני‪ ,‬השווקים הפתוחים‪ ,‬חנויות הירק והפרי‪ ,‬בכל מקום ברחבי‬ ‫הארץ‪ .‬לכן‪ ,‬יש לשכנע את הרשתות לחדול מהוזלת המוצרים‪ ,‬אם אפשר‬ ‫בהסכמה‪ ,‬ולא ‪ -‬נפעל במלוא המרץ למנוע מצב כזה באמצעות חקיקה‪.‬‬ ‫מאיר יפרח‬ ‫‪1Tel-Aviv 2218‬‬ ‫שולם ‪P.P. -‬‬ ‫סלט ירקות‬ ‫תמיכה בענף הגזר‬ ‫על‪-‬פי תחזיות השיווק של שולחן‬ ‫המגדלים‪ ,‬התברר כי קיימת חשיבות‬ ‫להמשיך את יצוא הגזר לרוסיה‪,‬‬ ‫על‪-‬מנת לשמור על איזון בין הביקוש‬ ‫לבין ההיצע בשוק המקומי‪ ,‬לשמור‬ ‫על מחיר הגזר הנמוך ממילא ולמנוע‬ ‫את המשך ירידת המחיר בעקבות‬ ‫עודף היצע גזר בשוק המקומי‪ .‬לפיכך‬ ‫הוחלט בענף הירקות במועצת‬ ‫הצמחים‪ ,‬בימים אלה‪ ,‬לתמוך בכמות‬ ‫של ‪ 5,000‬טונות גזר ליצוא בשיעור‬ ‫של ‪ 50‬דולר לטונה‪ .‬בפעולה זו ייקל‬ ‫לשמור על מחירים סבירים בשוק‬ ‫המקומי ולהימנע מהליך של השמדת‬ ‫תוצרת‪ .‬פעולה זו ממומנת מכספים‬ ‫של מגדלי הגזר‪ .‬מאיר יפרח‪ ,‬יו”ר ענף‬ ‫הירקות במועצת הצמחים‪ ,‬מסר כי‬ ‫זוהי רק דוגמא קטנה לכך שמגדלים‬ ‫יכולים להתארגן במסגרת המועצה‬ ‫ולווסת את השווקים‪.‬‬ ‫פיתוח ענף התירס המתוק‬ ‫לתעשייה‬ ‫בפגישה של שולחן ירקות לתעשייה‬ ‫במועצת הצמחים‪ ,‬דנו המשתתפים‬ ‫בדרכים לשמור על גידול תירס‬ ‫לתעשייה בישראל‪ ,‬הן ליצוא והן‬ ‫כתחרות עם היבוא בשוק המקומי‪.‬‬ ‫לבסוף הוחלט‪ ,‬כי במהלך משותף‬ ‫ומדורג של החקלאים והתעשייה‬ ‫יוכנסו לענף התירס זנים חדשים‬ ‫איכותיים‪ .‬צוות מצומצם יכין רשימת‬ ‫זנים מועדפים לפי עונות ואזורים‪ ,‬ותוך‬ ‫כשלוש שנים יהיה כל המזרע מרשימת‬ ‫הזנים המומלצים‪.‬‬ ‫מפעלי חבל מעון‪ :‬היצוא‬ ‫לאירופה עלול להצטמצם‬ ‫בכ‪30%-‬‬ ‫השי רובין‪ ,‬מנכ”ל מפעלי חבל מעון‪,‬‬ ‫מסר כי הירידה החריפה בשער‬ ‫היורו פגעה קשות בהכנסות ענף‬ ‫תפוחי‪-‬האדמה‪ .‬מדובר בענף שפועל‬ ‫על מרווחים לא גדולים‪ ,‬ציין השי‪,‬‬ ‫וירידה פתאומית וחדה כל‪-‬כך בשער‬ ‫החליפין הופכת בבת‪-‬אחת עונה‬ ‫מוצלחת להפסד‪ .‬השוק המקומי אינו‬ ‫ערוך לקלוט כמויות גדולות של תוצרת‬ ‫חקלאית שהיתה מיועדת ליצוא‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫בקרוב יידרשו החקלאים לקבל‬ ‫החלטות לגבי היקפי המזרע לעונה‬ ‫הבאה‪ ,‬אומר רובין‪ .‬במצב הנוכחי‬ ‫לא נוכל לקחת על עצמנו סיכון של‬ ‫תנודות נוספות במטבעות‪ ,‬שיגרמו לנו‬ ‫להפסדים כבדים‪ .‬לדבריו‪ ,‬התמשכות‬ ‫המשבר תגרום לכך שקיבוצי חבל‬ ‫מעון יצמצמו את היצוא לאירופה‬ ‫בכ‪ ,30%-‬המשמעות היא ויתור על‬ ‫זריעה של כ‪ 15-‬אלף דונם בנגב‬ ‫המערבי‪ ,‬שיישארו מוברים‪ .‬כמו‪-‬כן‪,‬‬ ‫צריך לזכור שהירידה בשער היורו איננה‬ ‫הבעיה היחידה‪ .‬גם שערה של הלירה‬ ‫שטרלינג ירד משמעותית‪ ,‬ואילו הדולר‬ ‫ירד עוד טרם פרוץ המשבר העולמי‪.‬‬ ‫גם רוסיה‪ ,‬שהיא שוק יצוא חשוב שלנו‪,‬‬ ‫סובלת מזעזועים בשער הרובל‪.‬‬ ‫מנכ”ל מפעלי חבל מעון מסר‪,‬‬ ‫שבעבר כששער המטבע האירופי‬ ‫היה בשפל‪ ,‬התגייסה ממשלת ישראל‬ ‫לעזרת החקלאים באמצעות רשת‬ ‫ביטחון וסיוע ליצואנים‪ .‬צעדים חשובים‬ ‫אלו אפשרו לעבור את התקופה‬ ‫הקשה וסיפקו לנו מרווח נשימה‪ ,‬עד‬ ‫להתאוששות השווקים‪.‬‬ ‫רובין קרא לממשלה לא להמתין‬ ‫ולגבש תוכנית שתאפשר לחקלאים‬ ‫היצואנים לעבור את המשבר‪ .‬אלפי‬ ‫בתי‪-‬אב בקיבוצי “עוטף עזה” וביישובים‬ ‫הסמוכים‪ ,‬מנחל עוז ועד כרם שלום‪,‬‬ ‫וכן במגזר המושבי וביישובים אופקים‬ ‫ונתיבות‪ ,‬מתפרנסים מגידול ועיבוד‬ ‫גידולי השדה‪ ,‬ומקור פרנסתם מאוים‪.‬‬ ‫כוונה להחמיר את הענישה‬ ‫נגד מעסיקי עובדים זרים‬ ‫בעלי חוב‬ ‫משרד המשפטים הפיץ בימים‬ ‫אלה תזכיר חוק‪ ,‬שנועד להחמיר‬ ‫את הענישה למעסיקי עובדים זרים‪.‬‬ ‫המדובר באנשים שהעסיקו עובדים‬ ‫זרים שלא כחוק‪ ,‬נתפסו‪ ,‬נקנסו‬ ‫ולא שילמו את חובם‪ .‬בין העונשים‬ ‫הצפויים‪ :‬לא יוכלו לקבל את דרכונם‬ ‫ויציאתם מהארץ תוגבל‪ ,‬יחולו עליהם‬ ‫מגבלות בבנקים‪ ,‬יישלל השימוש‬ ‫שלהם בכרטיס אשראי ויישלל מהם‬ ‫רשיון הנהיגה‪ .‬ההגבלות יוטלו על מי‬ ‫שחובו עולה על ‪ 5,000‬ש”ח ולא שילם‬ ‫אותו תוך שנה‪ .‬אם החוב מגיע ליותר‬ ‫מ‪ 50-‬אלף ש”ח‪ ,‬ניתן יהיה למנות כונס‬ ‫נכסים לעסק‪ .‬לרשמי בתי המשפט‬ ‫תינתן לצורך סמכות זהה לאנשי‬ ‫ההוצאה לפועל‪ ,‬כדי שיוכלו לאכוף את‬ ‫העונשים הללו‪.‬‬ ‫פרוינד‪ ,‬מסרה כי‪“ :‬המשך מגמת‬ ‫הירידה בתוצאות החריגות הינו תוצאה‬ ‫של הגברת האכיפה של המשרד‬ ‫והעמדה לדין של חקלאים שעוברים‬ ‫על החוק‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬חשוב לומר‬ ‫כי החריגות שנתגלו אינן מהוות פגיעה‬ ‫בבריאות הציבור‪ ,‬הודות למרווחי‬ ‫הביטחון הגדולים שנלקחו בחשבון‬ ‫בעת קביעת התקן”‪.‬‬ ‫תוצאות הסקר השנתי של השירותים‬ ‫להגנת הצומח ולביקורת במשרד‬ ‫החקלאות‪ ,‬בשנת ‪ ,2009‬מורות על‬ ‫המשך במגמת הירידה של שימוש‬ ‫אסור בחומרי הדברה בתוצרת‬ ‫חקלאית טרייה‪ .‬בשנת ‪ 2009‬נבדקו‬ ‫כ‪ 800-‬דוגמאות של תוצרת טרייה של‬ ‫ירקות ופירות מכל האזורים והמגזרים‬ ‫בארץ‪ .‬ב‪ 5.9%-‬בלבד מהבדיקות‬ ‫(לעומת ‪ 7.4%‬ב‪ )2008-‬נמצאו חריגות‬ ‫בשימוש בחומרי הדברה‪ ,‬הכוללות‬ ‫שאריות גבוהות מהמותר בחוק או‬ ‫שימוש בחומרים לא מורשים לשימוש‬ ‫בגידול מסוים‪.‬‬ ‫ממשרד החקלאות נמסר‪ ,‬כי‬ ‫השירותים להגנת הצומח ולביקורת‬ ‫במשרד מקיימים פיקוח שוטף על‬ ‫הימצאות שאריות חומרי הדברה‬ ‫בתוצרת חקלאית באמצעות דגימת‬ ‫התוצרת אצל החקלאים בשדה‪,‬‬ ‫בבתי האריזה ובמרכזי המזון וכן‬ ‫במעבדות המשרד‪ .‬מדי שנה‪ ,‬מבצע‬ ‫המשרד סקר להימצאות שאריות‬ ‫חומרי הדברה‪ ,‬הכולל כ‪ 900-‬בדיקות‬ ‫מדגמיות של תוצרת חקלאית טרייה‪.‬‬ ‫לשם השוואה‪ ,‬בכל רחבי ארה”ב‬ ‫נערכות כ‪ 10,000-‬בדיקות רשמיות‬ ‫בלבד‪ ,‬ובכל מדינות האיחוד האירופי‬ ‫גם יחד נערכות כ‪ 40,000-‬בדיקות‬ ‫רשמיות (על סמך פרסומים רשמיים‬ ‫של ה‪ USDA-‬וה‪.)EU-‬‬ ‫המדגם בישראל לוקח בחשבון את‬ ‫היקף ייצור התוצרת של פירות וירקות‬ ‫בישראל‪ ,‬את שיעור הצריכה ואת‬ ‫מידת החריגות של הגידול בסקרים‬ ‫קודמים‪ .‬במדגם ישנה חלוקה לאזורים‬ ‫גיאוגרפיים ולתקופות שנה‪ ,‬ונלקחת‬ ‫בחשבון העונתיות של הגידולים‬ ‫השונים‪.‬‬ ‫מנהלת השירותים להגנת הצומח‬ ‫ולביקורת במשרד החקלאות‪ ,‬מרים‬ ‫החלטות ועדת פרויקטים‬ ‫סקר ‪ 2009‬של השירותים‬ ‫להגנת הצומח ולביקורת‪:‬‬ ‫נמשכת מגמת הירידה‬ ‫בשאריות חומרי הדברה‬ ‫בפירות ובירקות‬ ‫בישיבת ועדת פרויקטים‪ ,‬שהתקיימה‬ ‫בתאריך ‪ ,23.6.2010‬נתקבלו לכמה‬ ‫החלטות‪:‬‬ ‫טיפוח זני תות‪-‬שדה ‪ -‬תימשך‬ ‫התמיכה בפרויקט טיפוח זני תות‪,‬‬ ‫שהחל בשנת ‪ .2006‬בעונת ‪2010‬‬ ‫מתוכנן גידול מסחרי של כ‪ 250-‬דונם‬ ‫מהזנים החדשים שפותחו במכון‬ ‫וולקני‪ .‬לטיפוח המקומי יתרון‪ ,‬היות‬ ‫שהוא מתבצע בקרבה למגדלים וגם‬ ‫נהנה משיתוף‪-‬פעולה עם החוקרים‪,‬‬ ‫המתמודדים עם מחלות ומזיקים‪.‬‬ ‫מחלת צהבון הגזר ‪ -‬המחלה נתגלתה‬ ‫לפני כ‪ 18-‬שנה‪ ,‬והיא גורמת לירידה‬ ‫ביבול ולפגיעה באיכות הגזר‪ .‬הענף‬ ‫מנסה זה שנים רבות למצוא פתרון‬ ‫למחלה‪ ,‬אך כיום עדיין לא ידוע מה‬ ‫הוא הגורם לה‪ .‬עם הגדלת שטחי‬ ‫הגידול בשנים האחרונות (‪ 27‬אלף‬ ‫דונם)‪ ,‬המחלה מחריפה‪ ,‬ויש צורף‬ ‫לקיים מיזם כדי להכירה וכדי למצוא‬ ‫שיטות למיגורה‪ .‬הוחלט לאשר תקצוב‬ ‫לשלוש שנים‪ ,‬כפוף להשתתפות‬ ‫משרד החקלאות וכפוף ליתרות‬ ‫תקציב ענף הגזר‪.‬‬ ‫אספרגוס לבן ‪ -‬הגידול מאוד מבוקש‬ ‫בשווקים באירופה‪ ,‬בייחוד בגרמניה‪,‬‬ ‫מה בגיליון‬ ‫על הפרק ‪1..............................‬‬ ‫סלט ירקות ‪2..........................‬‬ ‫משולחן המזכירות ‪7.............‬‬ ‫חדש ממועצת הצמחים‪9.....‬‬ ‫יוזמות‪10..................................‬‬ ‫מן העולם‪11............................‬‬ ‫בשדה ההדרכה‪12.................‬‬ ‫מבזק ירקות מס’ ‪221‬‬ ‫שם הוא נמכר כמזון בריאות‪ .‬קיימת‬ ‫בעיה של אקלום זנים מתאימים‬ ‫ושל לימוד האגרוטכניקה של הגידול‬ ‫באזורים השונים‪ .‬האספרגוס זקוק‬ ‫למזג‪-‬אוויר קר ואינו מפונק באיכות‬ ‫המים‪ ,‬לכן אזור רמת נגב מתאים‬ ‫לגידול‪ .‬אושר תקציב של ‪ 60‬אלף‬ ‫ש”ח לפרויקט‪ 50% ,‬במימון המועצה‬ ‫ו‪ 50%-‬מתקציב מו”פ רמת נגב‪,‬‬ ‫לביצוע משק מודל באזור רמת נגב‬ ‫בהיקף של ‪ 10‬דונמים‪.‬‬ ‫טוטה אבסולוטה ‪ -‬הטוטה היא‬ ‫מזיק חדש בארץ‪ ,‬המתבסס כיום‬ ‫באזורי הגידול של ירקות בארץ‪ ,‬ויש‬ ‫ללמוד את דרכי ההתגוננות מפניו‪.‬‬ ‫עיקר הפגיעה בשטחים הפתוחים‪,‬‬ ‫במיוחד בעגבניות ובסולניים נוספים‪.‬‬ ‫מניסיונן של מדינות אחרות באגן הים‬ ‫התיכון‪ ,‬הטיפול הטוב ביותר הוא‬ ‫שימוש באויבים טבעיים‪ .‬מתבקש‬ ‫לגדל את המזיק ב”שבי”‪ ,‬בחוות עדן‪,‬‬ ‫בעיקר כדי לבדוק את רגישותו או‬ ‫עמידותו לקוטלי חרקים‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬יש‬ ‫לנסות ולהגדיר את האויבים הטבעיים‬ ‫של ה”טוטה” ולעקוב בשטחים אחר‬ ‫התנהגות המזיק לאחר הקטיף‪.‬‬ ‫המחקר הוגש למימון במסגרת‬ ‫תקציב המחקרים של שה”מ‪,‬‬ ‫ואושרה השלמת תקציב למחקר עד‬ ‫סכום של ‪ 50‬אלף ש”ח‪.‬‬ ‫יעדי ענף הירקות לשנת ‪2011‬‬ ‫שיפור איכות המוצר ופיתוח מוצרים חדשים‬ ‫• פיתוח וטיפוח זנים חדשים בעלי יבול גבוה‪ ,‬איכות וחיי מדף ארוכים‬ ‫• ייצור ושיווק ירקות בעלי מותג ייחודי‬ ‫• פיתוח שיטות אחסון להארכת חיי המדף של מיני ירקות‬ ‫• פיתוח ויישום מערכי מיון ואריזה חדשניים ליצוא ולשוק מקומי‬ ‫• איתור ערכים תזונתיים במיני ירקות וזיהוי השפעותיהם הבריאותיות‬ ‫פיתוח וייעול בתהליכי הייצור והחדרת מיכון וטכנולוגיות‬ ‫• לימוד ופיתוח ממשק עבודה בשיטות של תעשייה וניהול‬ ‫• פיתוח והחדרה של טכנולוגיות להגדלת הרווחיות‬ ‫• פיתוח והכנסת מתקני עזר ואמצעים לעבודה בשדה פתוח ובבתי צמיחה‬ ‫• הרחבת השימוש במערכי אסיף‪ ,‬מיון ואריזה ניידים בגידולי ירקות בשטח הפתוח‬ ‫• פיתוח ממשק של גידול ירקות בתנאים מוגנים‬ ‫• לימוד והכרת תהליכים מגבילים בהתפתחות גידולי ירקות שונים‬ ‫פיתוח ויישום אמצעים להפחתת השימוש בחומרי הדברה בירקות‬ ‫• טיפוח ואימוץ זני ירקות עמידים לגורמי מחלה‬ ‫• פיתוח ויישום שיטת ההרכבה בירקות‬ ‫• פיתוח אמצעים כימיים ופיסקאליים לחיטוי קרקע‬ ‫• שימוש מושכל באמצעים אגרוטכניים להפחתת מחלות קרקע ועשבים‬ ‫• פיתוח ואימוץ ממשק להדברה משולבת בירקות‬ ‫• פיתוח ממשק לגידול ירקות עלים בתנאים מוגנים‬ ‫• ייעול השיטות והאמצעים ליישום חומרי הדברה בירקות‬ ‫• ייצור חומר ריבוי נקי ממחלות ומווירוסים‬ ‫ייצור ירקות בחקלאות בת‪-‬קיימא‬ ‫• פיתוח שיטות גידול ואמצעים לחיסכון במים‬ ‫• פיתוח שיטות לשימוש במים שוליים‬ ‫• פיתוח שיטות גידול ואמצעים לחיסכון באנרגיה‬ ‫• פיתוח שיטות לאי פליחת קרקע ומינימום עיבודים‬ ‫• פיתוח גידול ירקות בממשק של חקלאות אורגנית‬ ‫• שימוש מושכל בדשנים‬ ‫יוני ‪2010‬‬ ‫היחידה לחקר שווקים‬ ‫הרשות לתכנון‪ ,‬משרד החקלאות‬ ‫ שירות ההדרכה והמקצוע‬ ‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫יום עיון ארצי בנושא‪:‬‬ ‫הגלובליזציה והשפעתה‬ ‫על חקלאות ישראל‬ ‫הננו מתכבדים להזמינכם ליום עיון‪“ :‬הגלובליזציה והשפעתה על חקלאות‬ ‫ישראל”‪ ,‬שיתקיים ביום שני‪ ,‬ח’ באב תש”ע ‪ 19 -‬ביולי ‪ ,2010‬באולם‬ ‫ההרצאות ע”ש כהן‪ ,‬מכון וולקני‪.‬‬ ‫בתכנית‪:‬‬ ‫‪09:00-08:30‬‬ ‫‪09:10-09:00‬‬ ‫‪09:30-09:10‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪10:10-09:30‬‬ ‫ התכנסות וכיבוד קל‬‫ פתיחה ‪ -‬חנן בזק‪ ,‬מנהל שה”מ‬‫ מדיניות המשרד בנוגע לשילוב חקלאות ישראל בכפר‬‫הגלובלי‬ ‫ יוסי ישי‪ ,‬מנכ”ל משרד החקלאות‬‫ שיווק בעידן הגלובלי ‪ -‬פרופ’ אלון מלטר‪ ,‬אוניברסיטת‬‫אילינוי‪ ,‬שיקגו‬ ‫‪ - 10:30-10:10‬הגלובליזציה בראי הסחר החקלאי ‪ -‬פרופ’ יקיר פלסנר‪,‬‬ ‫האוניברסיטה העברית‬ ‫‪ - 11:00-10:30‬הצטרפות ישראל לארגון ה‪ OECD-‬וההשלכות על‬ ‫חקלאות ישראל‬ ‫ גלעד נתן‪ ,‬מחלקת המחקר של הכנסת‬‫‬ ‫‪ - 11:30-11:00‬הפסקה‬ ‫‪ - 12:10-11:30‬חקלאות ישראל ‪ -‬חדשות מהעתיד ‪-‬‬ ‫ פרופ’ חיים רבינוביץ‬ ‫‪ - 12:50-12:10‬מיתוג תוצרת חקלאית בשוק הגלובלי ‪ -‬אסטרטגיה‬ ‫לישראל‬ ‫ פרופ’ מיכאל פרי‪ ,‬חברת “מיצוב”‪ ,‬תכנון אסטרטגי וייעוץ‬‫‬ ‫שיווקי‬ ‫‪ - 13:10-12:50‬הגלובליזציה ואני‬ ‫‬ ‫ ג’ון קוברסקי‪ ,‬חברת ‪ ,Flowersdirect‬חברה לשיווק תוצרת‬‫חקלאית‬ ‫‪ - 13:45-13:10‬ענף החלב בישראל ‪ -‬תועלות ציבוריות כשיקול להגנה‬ ‫מחשיפה להשפעות גלובליות‬ ‫ ד”ר ישראל פלמנבאום‬‫‬ ‫הנחיה‪ :‬שלמה ישראל ‪ -‬מנהל אגף ענפי שירות‪ ,‬שה”מ‬ ‫נשמח לראותכם!‬ ‫המארגנים‬ ‫ציפי פרידקין‬ ‫חקר שווקים‬ ‫ברכה גל‬ ‫שה”מ‬ ‫שלמה ישראל‬ ‫שה”מ‬ ‫‪3‬‬ ‫נחום קפלן ז"ל‬ ‫צילם‪ :‬יורם צביאלי‬ ‫נחום איננו‪ ,‬והנסיעה לעין חצבה כבר לא תהיה‬ ‫אף פעם כמו שהייתה‪ .‬מתחילת שנות הששים‬ ‫קבע נחום קפלן יחד עם חברים נוספים‬ ‫במקום את ביתו‪ ,‬והחקלאות שהשאיר אחריו‬ ‫היא סמל להתמדה‪ ,‬לאמונה בחלום‪.‬‬ ‫הכרנו את נחום שנים רבות‪ ,‬כאיש מספר‬ ‫אחד בענפים רבים‪ ,‬אך במיוחד בגידול‬ ‫מלונים ואבטיחים‪ .‬נחום תמיד אמר שמלונים‬ ‫ואבטיחים הם עמוד התווך של המשק‪.‬‬ ‫אבטיחי רותי‪ ,‬על שם רעייתו‪ ,‬רותי קפלן‬ ‫חברתנו‪ ,‬היו שם דבר ולמעשה היוו מיתוג‬ ‫ראשון למוצר חקלאות טרי‪.‬‬ ‫המשק של נחום בעין חצבה היה בית פתוח למדריכי הירקות ולמדריכים החקלאיים‬ ‫באזור‪ ,‬ובזכותו נוצרו שיתופי‪-‬פעולה ויחסי עבודה מצוינים‪ .‬המשק של נחום היווה‬ ‫למעשה מו”פ לא רשמי בפני עצמו‪ .‬במשקו בוצעו ניסויים רבים ובאו לידי ביטוי‬ ‫הפיתוחים והחידושים האחרונים בתחום גידולי הירקות השונים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הניסויים‬ ‫לגדל את מלוני השרנטה ליצוא‪ ,‬ולא נשכח לציין כי הניסויים הראשונים במלונים‬ ‫מורכבים בוצעו במשקו של נחום‪ ,‬והשאר היסטוריה‪ .‬נחום פתח את המשק‬ ‫להדרכה ולמחקר כפלטפורמה לפיתוח החקלאות בערבה‪.‬‬ ‫מלבד מלונים ואבטיחים גידל מגוון רחב של סוגי ירקות‪ ,‬עגבניות מסוגים שונים‪,‬‬ ‫חצילים‪ ,‬בצל‪ ,‬פלפל‪ ,‬אספרגוס וניסה כל הזמן גידולים חדשים וטכנולוגיות חדשות‪.‬‬ ‫חריצותו ומסירותו‪ ,‬מקצוענותו והמוצרים האיכותיים שלו תמיד זכו להצטיינות‬ ‫ולהערכה‪ .‬נחום וצוות החווה לא קפאו על שמריהם ופיתחו גם ענפי חקלאות‬ ‫נוספים‪ ,‬כמו צאן‪ ,‬דגי נוי ומטעים‪ ,‬וכל זאת‪ ,‬בל נשכח‪ ,‬על רקע התנאים הקשים‬ ‫והאקלים הייחודי של הערבה‪.‬‬ ‫נחום‪ ,‬כמגדל‪ ,‬ראה במצוינות ובהישג מטרה‪ .‬הוא שאף בכל מעשיו למצוינות‪ ,‬ובזכות‬ ‫הצלחותיו זכה נחום יחד עם שותפיו בעין חצבה להערכה רבה‪ ,‬לפרס יצואן מצטיין‬ ‫של חברת אגרקסקו ולאות יקיר הארגון של ארגון מגדלי ירקות‪.‬‬ ‫מעל כל אלה הייתה אישיותו המיוחדת‪ .‬נחום היה איש ערכים ומעשה ולא איש של‬ ‫מלים‪ .‬התמקד בצד המעשי והמקצועי של גידול הירקות‪ ,‬וצניעותו הייתה לשם דבר‪.‬‬ ‫ידיעותיו היו רבות‪ ,‬אך אהבת הידע שלו הייתה כה רבה‪ ,‬וגם לאחר עשרות שנים של‬ ‫עיסוק בחקלאות‪ ,‬ובמיוחד בגידולי הירקות‪ ,‬נחום לא פסק מלרצות ללמוד‪ ,‬להבין‪,‬‬ ‫לקבל עוד חוות דעת‪.‬‬ ‫נחום היה מארח חם ולבבי‪ ,‬ואת משקו הפך לבית למדריכים‪ .‬הקפה שהכין במו‬ ‫ידיו היה לסמל המשק והבית הפתוח‪ .‬כנגד כל הסיכויים‪ ,‬הפך נחום את משקו‬ ‫בעין חצבה למשק פורח‪ ,‬וזו הצוואה שהשאיר לכולנו‪ ,‬לא להרפות‪ ,‬לדבוק בדרך‪.‬‬ ‫האמיצים והמתמידים מנצחים‪ .‬יהי זכרו ברוך‪.‬‬ ‫עומר זידאן‬ ‫‬ ‫ סגל מנהל שה”מ למקצוע‬ ‫‪4‬‬ ‫שמשון עומר‬ ‫מנהל אגף ירקות וגד”ש‪ ,‬שה”מ‬ ‫הנהלת מו”פ ענף ירקות‬ ‫מועצת הצמחים ‪ -‬ענף ירקות‬ ‫ משרד החקלאות‪ ,‬שירות ההדרכה‬ ‫והמקצוע אגף הירקות‬ ‫‬ ‫‬ ‫הודעה למוסדות ומכוני מחקר‪ ,‬מו”פים אזוריים‪,‬‬ ‫ועדות חקלאיות‪ ,‬חוקרים‪ ,‬מדריכים וחקלאים‬ ‫קול קורא‬ ‫מחקרים וניסויי שדה בענף הירקות לשנת ‪2011‬‬ ‫הנהלת ענף ירקות פונה בזאת לגופים העוסקים במו”פ ובמחקר היישומי‪,‬‬ ‫להגיש בקשות לתקצוב מחקרים בענף הירקות לשנת ‪.2011‬‬ ‫הדיונים (במסגרת הוועדות המקצועיות של הגידולים השונים‪ ,‬שליד הנה”ע‬ ‫ירקות)‪ ,‬לקביעת סדרי עדיפויות ולאישור תוכניות המחקר וניסויי שדה לשנת‬ ‫‪ ,2011‬יתקיימו במהלך החודשים ספטמבר ואוקטובר ‪.2010‬‬ ‫יש להגיש את התוכנית כדלהלן‪:‬‬ ‫‪ .1‬חוקרי מינהל המחקר החקלאי יגישו את דפי השער באמצעות הפורטל‬ ‫(מערכת הקלדת דפי השער)‪.‬‬ ‫‪ .2‬יש להגיש את התוכנית ההקדמית‪ ,‬המהווה את התוכנית ועקרונותיה‪,‬‬ ‫ערוכה על‪-‬פי ההנחיות המופיעות באתר המדען הראשי ‪www.science.‬‬ ‫‪ moag.gov.il‬כקובץ וורד‪.‬‬ ‫‪ .3‬כל יתר החוקרים מהמוסדות השונים יגישו את התוכנית על גבי טופס‬ ‫מיוחד‪ .‬לקבלת הטופס ניתן לפנות לכתובת דוא”ל ‪[email protected]‬‬ ‫בהצעות המחקר יש לציין את נושא תוכנית המחקר‪ ,‬תוך הקדשת תשומת‪-‬לב‬ ‫לתיאור הבעיה‪ ,‬חומרתה‪ ,‬תיאור ההצעה לפתרון הבעיה והתקציב הנדרש‬ ‫לביצוע המחקר‪ ,‬כפי שמתואר בדפי השער‪.‬‬ ‫הנהלת מו”פ ירקות תיתן עדיפות למימון מחקרים וניסויי שדה בעלי היתכנות‬ ‫יישומית ומתן מענה לצרכים המקצועיים של מגדלי הירקות‪.‬‬ ‫כמו‪-‬כן תינתן עדיפות למחקרים העוסקים בשיפורים טכנולוגיים לחיסכון‬ ‫בכוח‪-‬אדם‪.‬‬ ‫החוקרים‪ ,‬שאינם שייכים למינהל המחקר החקלאי‪ ,‬ישלחו את דפי השער‬ ‫והתוכנית לכתובת דוא”ל ‪[email protected]‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬יש לשלוח שני עותקים מודפסים של ההצעה‪ ,‬בליווי דפי שער חתומים‬ ‫לשנת ‪ ,2011‬לאגף הירקות במשרד החקלאות‪ ,‬הקריה החקלאית בבית דגן‪,‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 28 .‬בית דגן ‪.50250‬‬ ‫מועד אחרון להגשת הצעות להנהלת הענף ‪.31.8.2010 -‬‬ ‫מצ”ב יעדי פיתוח ועבודה בענף הירקות‪.‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫שמשון עומ ר‬ ‫יו”ר הנהלת מו”פ ירקות‬ ‫אברהם ארליך (נונה)‬ ‫מנהל ענף ירקות‬ ‫מבזק ירקות מס’ ‪221‬‬ ‫משולחן המזכירות‬ ‫סיור חקלאים‬ ‫במרוקו‬ ‫קבוצת חקלאים מישראל יצאה‬ ‫החודש לביקור במרוקו‪ ,‬והרשמים‬ ‫והתמונות לפניכם‪.‬‬ ‫נתונים‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫במרוקו אוכלוסייה של ‪ 34‬מיליון נפש‪.‬‬ ‫גודלה של מרוקו פי ‪ 35‬מגודלה של‬ ‫מדינת ישראל‪ .‬המרחק מטנג’יר‬ ‫בצפון עד דיחלה בדרום מגיע‬ ‫לכ‪ 2,000-‬ק”מ‪ ,‬הנמצאים על‬ ‫רצועת הים האטלנטי‪ ,‬כאשר העיר‬ ‫אגדיר נמצאת באמצע הדרך‪.‬‬ ‫הפסגה הגבוהה ביותר היא בהרי‬ ‫האטלס‪ ,‬בגובה של ‪ 4,675‬מטר‬ ‫מעל פני הים‪.‬‬ ‫במרוקו שלטו הצרפתים‪,‬‬ ‫וההשפעה ניכרת‪.‬‬ ‫האבטלה גבוהה מאוד ‪ -‬כ‪35%-‬‬ ‫מהאוכלוסייה מובטלים‪.‬‬ ‫משכורת ממוצעת של עובד פשוט‬ ‫מגיעה לכ‪ 100-50-‬דולר לחודש‪.‬‬ ‫שכרו של שוטר במרוקו‪ ,‬הנחשב‬ ‫למשרה מכובדת‪ ,‬מגיע לכ‪300-‬‬ ‫דולר לחודש‪.‬‬ ‫היתרונות הבולטים של מרוקו הם‬ ‫אדמה‪ ,‬מים ועובדים‪ .‬הבעיה הקשה‬ ‫היא התובלה‪.‬‬ ‫תמונה חקלאית ארצית‬ ‫מרוקו היא מדינה חקלאית‪ ,‬ו‪40%-‬‬ ‫מתושביה מתפרנסים מחקלאות‪.‬‬ ‫אחד הענפים החשובים הוא ענף הדיג‪.‬‬ ‫הדיג במרוקו הוא בין הגדולים בעולם‪,‬‬ ‫כאשר כ‪ 80%-‬ממנו דיג סרדינים‪.‬‬ ‫אורך החופים במרוקו כ‪ 3000-‬ק”מ‬ ‫באוקיינוס האטלנטי והים התיכון‪.‬‬ ‫מרוקו קרובה מאוד לאירופה‪.‬‬ ‫חלק גדול מהתוצרת החקלאית‬ ‫במרוקו משווק לשכנותיה‪ ,‬אלג’יר‬ ‫וטוניס‪ ,‬שאינן מפותחות בחקלאות כמו‬ ‫מרוקו‪.‬‬ ‫במרוקו ‪ 120,000‬דונם חממות לעומת‬ ‫‪ 460,000‬דונם בספרד‪ 140,000 ,‬ד’‬ ‫בטורקיה ו‪ 92,000-‬ד’ בצרפת‪.‬‬ ‫‪ 90‬מיליון דונם במרוקו הם שטחים‬ ‫חקלאיים‪.‬‬ ‫היתרון של מרוקו הוא המרחק ממרכז‬ ‫אירופה‪ ,‬כאשר תוצרת חקלאית טרייה‬ ‫יכולה להגיע תוך ‪ 48‬שעות לשווקים‬ ‫בצרפת‪.‬‬ ‫החקלאות המודרנית החלה לפני ‪15‬‬ ‫שנה באזור קזבלנקה ובשנים האחרונות‬ ‫עברה לאזור אגדיר‪ ,‬כי המדינה‬ ‫העניקה קרקעות בחינם‪ .‬באזור אגדיר‬ ‫אקלים חם‪ ,‬המתאים לגידול עגבניות‪,‬‬ ‫מלפפונים ופלפל בחממה‪.‬‬ ‫באיזור מרקש מגדלים מלונים מזן‬ ‫שרנטה במנהרות נמוכות‪.‬‬ ‫באזור דחלה (הנקודה הדרומית ביותר‬ ‫במרוקו) מגדלים כ‪ 10,000-‬דונם צ’רי‬ ‫מסוגים שונים‪ ,‬וזאת בגלל אחוזי קרינה‬ ‫גבוהים והפרשי טמפרטורה נמוכים בין‬ ‫היום ובין הלילה‪.‬‬ ‫אין באזור בעיה של מליחות במים‪.‬‬ ‫בקידוח של ‪ 180‬מטר יש מים ברמת‬ ‫יוני ‪2010‬‬ ‫מליחות ‪.0.8‬‬ ‫באזור צפון מרוקו מגדלים בעיקר‬ ‫אבטיחים ופרי הדר‪ .‬באזור פס מגדלים‬ ‫כמויות גדולות של בצל‪ .‬הם אוהבים את‬ ‫הבצל האדום‪ ,‬שהוא חריף ביותר‪.‬‬ ‫החקלאות של היום‬ ‫רמת החיים במרוקו עלתה בשנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬כאשר המגזר החקלאי‬ ‫היה אחד הגורמים להעלאתה‪ .‬מרוקו‬ ‫מייצאת היום כ‪ 600,000-‬טונות ירקות‪,‬‬ ‫מתוכם כ‪ 250,000-‬טונות עגבניות‪.‬‬ ‫עידוד ההשקעות של ממשלת מרוקו‬ ‫בא לידי ביטוי בכך שאין מס הכנסה‬ ‫על הכנסות החקלאים‪.‬‬ ‫הממשלה רואה בחקלאות חשיבות‬ ‫רבה להעסקת עובדים‪ ,‬וזאת על‬ ‫מנת לצמצם את האבטלה הגבוהה‬ ‫(כאמור ‪.)35%‬‬ ‫למרוקו ‪ 6.5‬מיליארדי קוב מים‬ ‫בסכרים ובמאגרים‪ ,‬שזה מספיק‬ ‫לשנתיים בגידול ירקות‪ .‬ההולכה של‬ ‫המים היא בעיקר בתעלות פתוחות‪.‬‬ ‫מגדלים ‪ 60‬מיליון דונם חיטה‪ ,‬המהווים‬ ‫כ‪ 2.5%-‬משטח מרוקו‪ 600,000 ,‬דונם‬ ‫תפוחי‪-‬אדמה‪ 250,000 ,‬דונם בצל‪,‬‬ ‫‪ 200,000‬דונם עגבניות‪ ,‬כולל שטח‬ ‫פתוח ומבנים‪ 75,000 ,‬דונם פלפל‪,‬‬ ‫מתוכם ‪ 7,000‬דונם בחממות‪.‬‬ ‫ביקרנו גם בשטחים של חברת‬ ‫‪ ,HI-TECH-SEEDS‬חברה בת של‬ ‫הזרע שנוסדה בשנת ‪ .1992‬הפעילות‬ ‫של החברה כוללת מכירת זרעים‪,‬‬ ‫קידום זנים ופעילות של טיפוח‪ ,‬בעיקר‬ ‫עגבניות והתאמה של זנים שונים‪.‬‬ ‫סיור בחוה החקלאית מולאי‬ ‫אבו סילאם‬ ‫לחברת מולאי אבו סילאם‪ ,‬שהוקמה‬ ‫ב‪ 4 ,1995-‬חוות‪ .‬בחווה שביקרנו‬ ‫‪ 1,200‬דונם‪ .‬מגדלים תות‪-‬שדה‪ ,‬פטל‪,‬‬ ‫אוכמניות‪.‬‬ ‫גידול תות‪-‬השדה מתבצע במנהרות‬ ‫נמוכות ובמנהרות עבירות‪ .‬גידול התות‬ ‫בחווה שביקרנו מקיף ‪ 800‬דונם‪ ,‬וגידול‬ ‫אוכמניות ופטל ‪ 400 -‬דונם‪.‬‬ ‫ביום הביקור הקטיף נועד לתעשייה‪,‬‬ ‫ומתוכם כ‪ 400-‬טונות מיועדים לתות‬ ‫קפוא בתעשיית המזון‪.‬‬ ‫החברה מייצאת כ‪ 2,000-‬טונות‬ ‫תות‪-‬שדה לבריטניה‪ .‬השתילה‬ ‫מתבצעת בספטמבר‪ ,‬ותחילת‬ ‫הקטיף בחודש נובמבר‪ .‬עד סוף יולי‬ ‫ממוצע היבול הוא כ‪ 4.5-‬טונות לדונם‪.‬‬ ‫אבי ויצמן‪ ,‬ישראלי‪ ,‬אחד מבעלי‬ ‫החברה‪ ,‬נמצא שם משנת ‪.1983‬‬ ‫כל ציוד ההשקיה של החברה‬ ‫כחול לבן‪ ,‬של נטפים‪ .‬בחווה ‪3‬‬ ‫מערכות השקיה‪ .‬לחווה ‪ 12‬בארות‬ ‫מים‪ ,‬ועומק כל באר ‪ 80‬מטרים‪.‬‬ ‫העלות היחידה היא האנרגיה‪ .‬מליחות‬ ‫המים היא ‪ .0.6‬באזור ירדו השנה‬ ‫‪ 1,500‬מ”מ גשם‪ ,‬כאשר הממוצע‬ ‫השנתי באזור זה הוא ‪ 600‬מ”מ‪.‬‬ ‫בשיא פעילותה מעסיקה החווה‬ ‫‪ 1,600‬עובדים‪ .‬שכר העובד הממוצע‬ ‫ליום עבודה הוא כ‪ 6-‬דולר עבור ‪8‬‬ ‫שעות עבודה‪ .‬השכר החודשי נע בין‬ ‫‪180-150‬דולר‪.‬‬ ‫חווה לגידול שעועית‬ ‫ביקרנו בחווה חקלאית שמגדלת‬ ‫שעועית שטוחה‪ ,‬בעיקר ליצוא‪ .‬סיירנו‬ ‫בחממות‪ ,‬והגידול נראה טוב‪ .‬מגדלים ‪2‬‬ ‫מחזורים בשנה‪ .‬העבודה בגידול זה היא‬ ‫עתירת ידיים עובדות‪ ,‬כאשר התחשיב‬ ‫הוא של עובד אחד לכל ‪ 2‬דונמים‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫חדש ממועצת הצמחים‬ ‫בבית האריזה ראינו מאות עובדות‬ ‫שממיינות ידנית את התוצרת לפי גודל‪.‬‬ ‫לסיכום‬ ‫מרוקו מדינה מאוד מרתקת‪ ,‬ואנשיה‬ ‫לבביים‪ ,‬פתוחים ויודעים לפרגן‪.‬‬ ‫לחקלאים אין ביטוח‪ ,‬לחקלאי אין‬ ‫ארגונים‪ ,‬אלא אגודות חקלאיות‬ ‫מקומיות‪ ,‬שמייצגות אותם‪ .‬שיטות‬ ‫העבודה במקומות רבים הן עתיקות‬ ‫ונושנות‪ ,‬אך כוח האדם מאפשר‬ ‫להמשיך בהן‪.‬‬ ‫ישנם כיום חקלאים ספרדיים שהחלו‬ ‫בשנים האחרונות לגדל במרוקו‪.‬‬ ‫השאלה הנשאלת היא‪ ,‬האם אנחנו‪,‬‬ ‫כחקלאים ישראלים המייצאים תוצרת‬ ‫לאירופה‪ ,‬אמורים להיות מודאגים???‬ ‫צריכים להיות מודאגים‪ .‬במרוקו משאבי‬ ‫מים בלתי מוגבלים‪ ,‬עלויות גידול זולות‪,‬‬ ‫היצע עובדים רחב בעלות מינימלית‪,‬‬ ‫קירבה לשוק האירופי יפטור ממס‬ ‫הכנסה‪ .‬עם תנאים כאלה אנחנו צריכים‬ ‫להתמודד בשוקי היצוא‪ ,‬במים יקרים‪,‬‬ ‫עובדים בלתי זמינים ובשכר גבוה‪ ,‬עלות‬ ‫תובלה גבוהה וללא תמיכות‪.‬‬ ‫תחזית שיווק‬ ‫יוני‪-‬אוגוסט ‪2010‬‬ ‫אנו מתכבדים להגיש את תחזית‬ ‫השיווק של המזרעים‪/‬שתילות עד‬ ‫מאי ‪ ,2010‬אשר ישווקו בחודשים‬ ‫יוני ‪ -‬אוגוסט ‪.2010‬‬ ‫הנתונים הבאים נאספו מהשטח‬ ‫על‪-‬ידי רכזי המועצה‪ ,‬מתוך הסקירה‬ ‫היומית של מחירי הירקות בשוק‬ ‫צריפין ומנתוני השיווק שמרוכזים בענף‬ ‫הירקות‪.‬‬ ‫נתונים אלה מעובדים במועצת‬ ‫הצמחים ‪ -‬ענף הירקות לדו”ח‬ ‫מרכז ומפורט‪ ,‬שפורסם בשולחנות‬ ‫המגדלים הרלוונטיים ובאתר המועצה‪.‬‬ ‫במרבית מיני הירקות הנסקרים צפויה‬ ‫אספקה סדירה ובמחירים המשקפים‬ ‫איזון בין הביקוש לבין ההיצע‪.‬‬ ‫יצוא גזר ותפוחי‪-‬אדמה נמצא בשלבי‬ ‫סיום‪ .‬עד כה נראה כי יעדי היצוא יושגו‬ ‫וכי לא צפויים להיווצר עודפים של גזר‬ ‫ותפוחי‪-‬אדמה בחודשי הקיץ‪.‬‬ ‫עונת האבטיח נמצאת בעיצומה‪ ,‬צפויה‬ ‫הספקה סדירה של אבטיחים‪ ,‬ודווח‬ ‫על גידול בהיקפי הייצור לעומת עונת‬ ‫‪.2009‬‬ ‫אברהם ארליך (נונה)‬ ‫מנהל ענף ירקות במועצת הצמחים‬ ‫של כ‪ .)25%-‬כפי שדיווחנו בתחזית‬ ‫הקודמת‪ ,‬חלה ירידת מחירים בבצל‬ ‫יבש בעקבות הגידול בייצור של הבצל‪.‬‬ ‫במחירי הבצל חלה ירידה של כ‪25%-‬‬ ‫בחודש מאי לעומת חודש אפריל‪.‬‬ ‫צפוייה הספקה סדירה של בצל‪,‬‬ ‫והצפי הוא לרמת מחירים נמוכה‪.‬‬ ‫חצילים‬ ‫היקף שטחי החציל בעונה זו הינו‬ ‫כ‪ 2,700-‬דונם‪ ,‬המיועדים לשיווק‬ ‫בחודשים יוני‪-‬אוגוסט‪.‬‬ ‫היקף המזרעים בחודשים‬ ‫אפריל‪-‬מאי זהה לתקופה המקבילה‬ ‫אשתקד‪.‬‬ ‫השיווק בתקופה זו בעיקרו משטחים‬ ‫פתוחים‪ .‬קיים עדיין שיווק מחממות‬ ‫ומגידול במנהרות נמוכות‪.‬‬ ‫צפויה הספקה סדירה של חצילים‬ ‫וברמת מחירים מאוזנת‪.‬‬ ‫כרוב‬ ‫ממוצע השתילות ברוב חודשי התחזית‬ ‫הינו כ‪ 1,100-‬דונם‪ .‬היקף השתילות‬ ‫זהה לתקופה המקבילה אשתקד‪.‬‬ ‫בחודש אפריל חל קיטון בשתילות‬ ‫הכרוב בעקבות רמת מחירים נמוכה‬ ‫בחודשים האחרונים‪.‬‬ ‫הצפי הוא לרמת מחירים‬ ‫מאוזנת‪-‬גבוהה‪.‬‬ ‫פירוט התחזית‪:‬‬ ‫בצל‬ ‫הספקת בצל בחודשים יוני‪-‬יולי הינה‬ ‫מזני מכלוא‪.‬‬ ‫בזני ריוורסייד חל גידול לעומת שנת‬ ‫‪ .2009‬סך‪-‬כל היקף המזרעים מוערך‬ ‫בכ‪ 11,300-‬דונם לעומת ‪9,000‬‬ ‫בתקופה המקבילה אשתקד (גידול‬ ‫מלפפון‬ ‫הצריכה החודשית הממוצעת של‬ ‫המלפפון הינה כ‪ 9,000-‬טונות בחודש‪.‬‬ ‫סך‪-‬כל שתילות שטחי המלפפון עד‬ ‫מאי ‪ 2010‬הינם כ‪ 4,170-‬דונם‪ .‬השיווק‬ ‫החודשי בתקופה יוני‪-‬יולי מהרש”פ‬ ‫הוא כ‪ 1,300-‬טונות‪.‬‬ ‫לתשומת לבכם‪:‬‬ ‫הנתונים המופיעים בתחזית זו מבוססים על מידע שנמסר או שנאסף על‪-‬ידי‬ ‫המועצה ובגלל מורכבות העניין‪ ,‬ישנה אפשרות שמידע זה אינו שלם‪ .‬כמו‪-‬כן‪,‬‬ ‫תחזית זו מושפעת מתנאים ומנתונים שונים שעלולים להשתנות ולשנות נתונים‬ ‫ו‪/‬או את האמור בתחזית זו‪ .‬מדובר בתנאים‪ ,‬כגון‪ :‬מזג‪-‬אוויר‪ ,‬מחלות‪ ,‬גלי הנבה‪,‬‬ ‫אזורי גידול‪ ,‬עונות גידול וכו’‪ .‬לאור זאת‪ ,‬יש לקחת את הנתונים והאמור בתחזית‬ ‫זו בזהירות ובערבון מוגבל‪ .‬אין בתחזית זו כדי להטיל על מועצת הצמחים ‪ -‬ענף‬ ‫הירקות או מי מעובדיה ו‪/‬או שלוחיה כל אחריות בקשר לאמור ו‪/‬או לאמיתות‬ ‫האמור בתחזית זו‪ ,‬ואין לפרשה כהתחייבות לקיומו של נתון כלשהו בעתיד‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ממוצע המחירים של המלפפון‬ ‫בחודש מאי היה נמוך ב‪ 6%-‬לעומת‬ ‫חודש אפריל‪.‬‬ ‫בחודש אפריל החל שיווק של מלפפון‬ ‫משטח פתוח (זני תעשייה)‪ ,‬המגודל‬ ‫באזור טמרה ובשטחי הרש”פ‪.‬‬ ‫הצפי הוא להספקה סדירה של‬ ‫מלפפון ברמת מחירים‬ ‫נמוכה‪-‬מאוזנת‪.‬‬ ‫עגבנייה‬ ‫בתקופה זו מסתיים שיווק עגבניות‬ ‫משתילות קיץ‪/‬סתיו ‪ 2009‬ומתחיל‬ ‫שיווק עגבניות מבתי רשת ומשטחים‬ ‫פתוחים בהדליה‪.‬‬ ‫היקף שתילות העגבנייה דומה‬ ‫לתקופה המקבילה אשתקד‪.‬‬ ‫הצפי הוא לרמת מחירים מאוזנת‪.‬‬ ‫פלפל‬ ‫עונת היצוא של הפלפל הסתיימה‪.‬‬ ‫נכון לאמצע מאי יוצאה כמות שיא של‬ ‫כ‪ 134-‬אלף טונות‪ .‬במהלך השבועות‬ ‫הקרובים נפרסם סיכום מסודר של‬ ‫עונת היצוא‪.‬‬ ‫הצפי הוא לרמת מחירים מאוזנת‬ ‫בחודש הקרוב‪.‬‬ ‫תפוחי‪-‬אדמה‬ ‫נכון לשבוע ‪ ,)29.5.2010( 20‬יוצאה כמות‬ ‫של כ‪ 152-‬אלף טונות תפוחי‪-‬אדמה‪.‬‬ ‫יעד היצוא המעודכן הינו כ‪ 170-‬אלף‬ ‫טונות‪ .‬עונת היצוא נמצאת לפני סיומה‪.‬‬ ‫הכמות המיוצאת בשבועות אלו עומדת‬ ‫על כ‪ 7,000-‬בשבוע‪.‬‬ ‫צפויה רמת מחירים מאוזנת עד גבוהה‬ ‫בשוק המקומי‪.‬‬ ‫עונת האסיף צפויה השנה להסתיים‬ ‫מוקדם (שבוע ראשון של יולי)‪.‬‬ ‫גזר‬ ‫נכון לאמצע מאי‪ ,‬נאספו כ‪18,500-‬‬ ‫מתוך כ‪ 27,700-‬דונם‪ ,‬שנזרעו בעונת‬ ‫‪.2009/10‬‬ ‫יתרת שטחים הינה כ‪ 9,240-‬דונם‪.‬‬ ‫מניתוח תחזית טבלת מקורות ושימושים‪,‬‬ ‫בהנחת יבול ממוצע של כ‪ 8.17-‬טונות‬ ‫לדונם‪ ,‬יש לייצא כמות של כ‪ 40-‬אלף‬ ‫טונות על‪-‬מנת לשמור על איזון בין ההיצע‬ ‫לבין הביקוש לגזר בשוק המקומי‪.‬‬ ‫מבזק ירקות מס’ ‪221‬‬ ‫יוזמות‬ ‫נכון לשבוע ‪ ,21‬יוצאה כמות של‬ ‫כ‪ 106-‬אלף טונות מתוך כ‪ 123-‬אלף‬ ‫טונות מתוכננים‪ .‬יתרת השטחים היא‬ ‫כ‪ 6,600-‬דונם‪.‬‬ ‫צפויה הספקה סדירה של גזר‪ .‬מחירי‬ ‫השוק המקומי צפויים להישאר ברמה‬ ‫נמוכה עד מאוזנת‪.‬‬ ‫אבטיח‬ ‫חל גידול במזרעי האבטיח‪ .‬סך‪-‬כל‬ ‫המזרעים מרץ‪-‬מאי הינו כ‪19,500-‬‬ ‫דונם לשיווק בחודשים יוני‪-‬ספטמבר‪.‬‬ ‫צפויה הספקה סדירה של אבטיחים‪.‬‬ ‫הצפי הוא לרמת מחירים מאוזנת‪.‬‬ ‫במהלך חודש מאי הוזלו מחירי האבטיח‬ ‫בשיעור של ‪ 50%‬לעומת חודש אפריל‬ ‫וכ‪ 30%-‬הוזלה לעומת מחירי האבטיח‬ ‫בתקופה המקבילה אשתקד‪.‬‬ ‫יוני ‪2010‬‬ ‫מונדיאל ו‪ ...‬אדממה‬ ‫אחת ההפתעות של המונדיאל‬ ‫אינה דווקא קבוצה זו או אחרת‬ ‫(כיוון שההפתעות הן לצערנו רק‬ ‫לרעה) אלא השינוי בכיבוד של צופי‬ ‫המונדיאל‪ .‬יותר ויותר אנחנו שומעים‬ ‫על התכבדות באדממה ואפילו‬ ‫בירקות חתוכים‪ ,‬הללויה!‬ ‫לארץ מגיעה האדממה קפואה מסין‪,‬‬ ‫מישהו בארץ ירים את הכפפה?‬ ‫למי שאינו יודע אדממה מהי‪ ,‬אז נא‬ ‫להכיר‪.‬‬ ‫אדממה (‪ )edamame‬הוא שמה היפני‬ ‫של סויה טרייה‪ .‬פירוש המלה ביפנית‬ ‫הוא שעועית על ענפים‪ .‬זהו חטיף טבעי‪,‬‬ ‫זמין ומהיר‪ .‬היפנים כרוכים אחריו זה‬ ‫מאות בשנים‪ ,‬ולפי נתונים‪ 95% ,‬מצריכת‬ ‫האדממה בעולם היא ביפן‪ ,‬שם מגישים‬ ‫אותה לצד הבירה או הסאקה‪ .‬מבשלים‬ ‫את התרמילים בקליפתם במשך‬ ‫כחמש דקות במי מלח‪ ,‬ללא מכסה‪,‬‬ ‫מוציאים‪ ,‬מעט מקררים ופשוט לוחצים‬ ‫ומבקיעים בידיים‪ ,‬והפולים קופצים ישר‬ ‫לפה‪ .‬מעדן אמיתי מן הטבע‪.‬‬ ‫כל מי שניסה‪ ,‬וב”מדינת תל אביב” זה‬ ‫כיבוד שגרתי בכל מקום בילוי‪ ,‬פשוט‬ ‫לא יכול להפסיק‪ .‬המהדרין אומרים‬ ‫שאפשר לאכול אותה גם בתוספת‬ ‫לאורז או לסלטים‪ ,‬אבל הדרך‬ ‫השגרתית היא לנשנש‪.‬‬ ‫זה גם בריא‪ .‬האדממה מכילה חלבון קל‬ ‫לעיכול‪ ,‬בעל זמינות גבוהה מאוד לגוף‪,‬‬ ‫סידן‪ ,‬ברזל‪ ,‬ויטמין ‪ C‬וחומרים נוגדי חמצון‪,‬‬ ‫המאיטים את הזדקנות הגוף‪ .‬האדממה‬ ‫מכילה איזופלבונים‪ ,‬המשמשים‬ ‫כפיטו‪-‬אסטרוגנים‪ ,‬שתורמים לשיפור‬ ‫האיזון ההורמונלי‪ ,‬מה שהופך אותה‬ ‫יעילה במיוחד עבור נשים‪.‬‬ ‫חשוב לציין‪ ,‬האדממה דלת קלוריות‪:‬‬ ‫‪ 125‬קלוריות ב‪ 100-‬גרם‪.‬‬ ‫איך מגדלים? הצמח הוא ממשפחת‬ ‫הפרפרניים‪ ,‬מסדרת הקטניות‪ ,‬ועשוי‬ ‫להגיע עד לגובה ‪ 1‬מטר‪ ,‬תלוי בזן‪.‬‬ ‫עליו ירוקים וגדולים‪ .‬על הגבעול נחים‬ ‫התרמילים‪ ,‬ובתוך כל אחד מהם שלושה‬ ‫פולי סויה טריים‪ ,‬ירוקים בהירים‪.‬‬ ‫העונה נמשכת חמישה חודשים של‬ ‫יבול רצוף‪ ,‬והקטיף הוא ידני‪ .‬לאחר‬ ‫הקטיף לא צומחים תרמילים נוספים‪.‬‬ ‫ניתן לאכול אדממה עד שבועיים וחצי‬ ‫מהקטיף‪ .‬רוב הגידול מתבצע בטיוואן‪,‬‬ ‫בסין ובתאילנד‪ ,‬שם כוח העבודה זול‪.‬‬ ‫אדממה או מה?‬ ‫שאול גרף‬ ‫סויה היא אחד הגידולים החשובים‬ ‫בעולם‪ ,‬בעיקר לתעשיית השמן‪ .‬קיימים‬ ‫ביקושים נוספים לפולי סויה‪ ,‬כמו‬ ‫לתעשיית הקפואים או לפיצוחים יבשים‬ ‫לשותי בירה בפאבים‪ ,‬עם או בלי כדורגל‪.‬‬ ‫בעבר נעשו מספר ניסיונות לאקלם‬ ‫את הגידול בצפון הארץ‪ ,‬אולם בגלל‬ ‫התחרות הבלתי אפשרית עם יבוא זול‪,‬‬ ‫הפסיקו את פעילות המו”פ בנושא‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬בשנים ‪ 2003-2001‬ערכו גלי שי‬ ‫וחוב’ ניסויים בחוות גד”ש בעמק החולה‪,‬‬ ‫כדי למצוא זנים מתאימים לתעשיית‬ ‫הקפואים ולצרכני פולי הסויה בפאבים‪.‬‬ ‫נבדקו זנים שיובאו מארה”ב‪ ,‬מטיוואן ומיפן‪.‬‬ ‫הזנים מארה”ב נמצאו מתאימים יותר‬ ‫מהזנים האחרים‪ .‬יש לזכור‪ ,‬שצמח הסויה‬ ‫מגיב שונה לתנאים של אורך יום‪ .‬במסגרת‬ ‫הניסויים נמצא‪ ,‬שניתן לגדל את הסויה‬ ‫בשתי שורות לערוגה‪ ,‬להשקותה בטפטוף‬ ‫ולקטוף את יבול התרמילים באמצעות‬ ‫קומביין לקטיף שעועית או קומביין אחר‪.‬‬ ‫אולם שוב‪ ,‬אחרי שאחד מבעלי הפאבים‬ ‫בתל‪-‬אביב הביע את שביעות רצונו מאיכות‬ ‫הפולים שהוא קיבל מניסוי זה‪ ,‬הוא הודיע‬ ‫שהוא יכול לייבא מסין פולי סויה באיכות‬ ‫דומה ובחצי מחיר‪ ,‬והנושא שוב ירד‬ ‫מסדר‪-‬היום‪ ,‬עד המונדיאל הבא‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫מן העולם‬ ‫אנגליה‪ :‬גידול בצריכת‬ ‫מזון מייצור מקומי‬ ‫ובסטנדרד של “אחריות‬ ‫חברתית וסביבתית”‬ ‫מספר הולך וגדל של צרכנים‬ ‫בריטיים חזרו לצרוך‪ ,‬במהלך‬ ‫שלוש השנים האחרונות‪ ,‬מוצרי‬ ‫מזון מייצור מקומי‪ ,‬כך עולה מדו”ח‬ ‫של חברת ‪ IGD‬הבריטית‪ ,‬המנתח‬ ‫את צריכת המזון ומוצרי המכולת‬ ‫במדינה‪ .‬מספר הולך וגדל של קונים‬ ‫בבריטניה רכשו‪ ,‬במודע‪ ,‬מזון מייצור‬ ‫מקומי על אף המשבר הכלכלי‪.‬‬ ‫מנתוני הדו”ח עולה כי כמעט שליש‬ ‫(‪ )30%‬מהקונים שרואיינו בסקר‬ ‫טענו כי הכמות החודשית של‬ ‫מזון מייצור מקומי‪ ,‬שרכשו בשנה‬ ‫האחרונה‪ ,‬הינה כפולה‪ ,‬בהשוואה‬ ‫לרכישותיהם בתקופת הזמן‬ ‫הקבילה בשנת ‪ .2006‬כאשר נשאלו‬ ‫ביחס למזון שרכשו בחודש האחרון‪,‬‬ ‫ממועד עריכת הסקר‪ ,‬טענו ‪27%‬‬ ‫מהנשאלים כי קנו מוצרים המוגדרים‬ ‫כ”הוגנים” (‪ - )Fairtrade‬גידול של‬ ‫‪ 9%‬בהשוואה לנתון המקביל משנת‬ ‫‪ 28% .2006‬מהנשאלים טענו כי‬ ‫רכשו בחודש האחרון מוצרים‬ ‫המוגדרים כבעלי סטנדרד גבוה‬ ‫בדאגה לרווחת בעלי‪-‬חיים (‪Animal‬‬ ‫‪ ,)welfare standards‬בהשוואה ל‪11%-‬‬ ‫בשנת ‪.2006‬‬ ‫נתונים אלה מוכיחים כי הצרכנים‬ ‫הבריטיים מחפשים בקנייתם אחר‬ ‫ערך מוסף‪ ,‬וכי גם בעתות משבר‬ ‫כלכלי הם אינם מסתפקים רק במזון‬ ‫‪8‬‬ ‫זול‪ ,‬אלא מצפים לתמיכתה של‬ ‫תעשיית המזון בערכיהם המוסריים‬ ‫והאתיים‪.‬‬ ‫הסיבות בגינן רכשו הנשאלים‬ ‫מוצרי מזון מייצור מקומי מגוונות‪.‬‬ ‫‪ 57%‬מהנשאלים טענו כי עשו זאת‬ ‫בגין הטריות (מוצרים שלא הובלו‬ ‫זמן ממושך) ו‪ 54%-‬טענו כי עשו‬ ‫זאת מתוך רצון לתמוך ביצרנים‬ ‫המקומיים (בהשוואה ל‪ 28%-‬בשנת‬ ‫‪ 34% .)2006‬מהנשאלים טענו כי‬ ‫רכשו מזון מייצור מקומי מתוך רצון‬ ‫לתמוך בקמעונאים המקומיים‪,‬‬ ‫בעוד ש‪ 29%-‬רצו לשמור בכך על‬ ‫מקומות העבודה באזור‪ .‬כאשר‬ ‫נשאלו הצרכנים ביחס לשיפורים‬ ‫שהיו רוצים לראות בנושא קניית‬ ‫המזון‪ ,‬השיבו ‪ 31%‬מהם כי היו רוצים‬ ‫לראות מזון מייצור מקומי בזמינות‬ ‫גבוהה יותר‪ ,‬ו‪ 20%-‬השיבו כי היו‬ ‫רוצים שוקי איכרים באזור מגוריהם‪.‬‬ ‫צרפת‪ :‬מיתוג סביבתי‬ ‫הופך מחייב‬ ‫מיתוג המאפיינים הסביבתיים של‬ ‫הייצור‪ ,‬דוגמת טביעת כף הרגל‬ ‫הפחמנית (‪ )Carbon footprint‬שלו‬ ‫וצריכת המים‪ ,‬הופך פופולארי מאוד‬ ‫במספר שווקים‪.‬‬ ‫בארה”ב‪ ,‬רשת ‪ Wal-Mart‬החלה‬ ‫מחייבת מספר ספקים ליידע בדבר‬ ‫מדדים סביבתיים מסוימים‪ ,‬ובאנגליה‪,‬‬ ‫הדגשת רמת הפחמן הדו‪-‬חמצני‪,‬‬ ‫הנפלט במהלך הייצור והשינוע של‬ ‫המוצר‪ ,‬הופכת נפוצה יותר באמצעות‬ ‫תרשימי כף הרגל הפחמנית‪ .‬לעת עתה‬ ‫אף אחד מתרשימים אלה אינו מחייב‪,‬‬ ‫אולם‪ ,‬במסגרת החוק הכללי להגנת‬ ‫הסביבה‪ ,‬תרצה ממשלת צרפת לחייב‬ ‫דרישה למיתוג מספר מדדים סביבתיים‬ ‫על מוצרים מסוימים‪ ,‬החל מינואר ‪.2011‬‬ ‫מטרת המהלך הצרפתי אינה לדחוק‬ ‫מהשוק מוצרים שאינם מתאימים‬ ‫לדרישות מסוימות ברמת האנרגיה‬ ‫וצריכת משאבים טבעיים‪ ,‬אלא לקדם‬ ‫מפעלים בתכנון מוצרים ידידותיים‬ ‫לסביבה‪.‬‬ ‫מרוקו‪ :‬חקלאות בת קיימא‬ ‫האיום הגובר מצד המזיק ‪Tuta‬‬ ‫‪ ,absoluta‬שהביאה להרס של חלקים‬ ‫גדולים מייצור העגבניות בצפון מרוקו‪,‬‬ ‫אילץ את רוב המגדלים באזור אגדיר‬ ‫לאמץ שיטות גידול ביולוגיות‪.‬‬ ‫החקלאות המרוקנית מראה מחויבות‬ ‫ברורה לנושאים סוציאליים ולשמירה‬ ‫על איכות הסביבה‪ ,‬מאחר שהבינו כי זו‬ ‫הדרך היחידה באמצעותה ניתן להבטיח‬ ‫את היצוא החקלאי לשוק האירופי‪.‬‬ ‫בין השיטות שאומצו במסגרת המעבר‬ ‫לחקלאות בת קיימא‪ ,‬ניתן להזכיר‬ ‫בקרה טובה יותר של ההשקיה‬ ‫והפחתת בזבוז המים‪ ,‬אימוץ שיטות‬ ‫גידול הידרופוניות‪ ,‬פיתוח התובלה‬ ‫הימית ושיפור תנאי העבודה של‬ ‫העובדים‪.‬‬ ‫כתיבה‪ :‬ציפי פרידקין;‬ ‫עריכה והפקה‪ :‬עליזה ז’זק‬ ‫היחידה לחקר שווקים‬ ‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫מבזק ירקות מס’ ‪221‬‬ ‫בשדה ההדרכה‬ ‫התרעה מפני מחלת‬ ‫הכיב הבקטריאלי‬ ‫בעגבניות‬ ‫(‪Clavibacter‬‬ ‫‪)michiganense‬‬ ‫הודעה למגדלי העגבניות!‬ ‫בימים אלה אנו צופים בתפוצה‬ ‫של מחלת הקלוויבקטר בחלקות‬ ‫הצעירות משתילות מרץ‪-‬אפריל‪ .‬סימני‬ ‫המחלה הראשוניים הינם כתמים‬ ‫מימיים קטנים‪ ,‬שהופכים להיות דומים‬ ‫לכתמים המזכירים צריבה מתכשיר‬ ‫כימי‪.‬‬ ‫יש לציין שהחיידק נמצא ברוב אזורי‬ ‫גידול העגבניות בארץ ומנגע זנים‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫סימפטומים בעלים של צמח‬ ‫צעיר (שתילת אמצע מרץ)‪:‬‬ ‫צמח צעיר דומע‬ ‫אנו ממליצים לא להיכנס לבית‬ ‫הצמיחה ולטפל בצמחים כל עוד‬ ‫הם רטובים‪ .‬יש לדחות את פעולות‬ ‫הקיטום והליפוף עד שהצמחים יהיו‬ ‫יבשים‪ .‬יחסית‪ ,‬ישנם מעט ימים כאלה‬ ‫ב”חלון זמן הרגישות”‪ ,‬כך שחובה עלינו‬ ‫ליישם המלצה זו‪ ,‬בשבועות הראשונים‬ ‫ועד כחודשיים לאחר השתילה‪.‬‬ ‫מומלץ לעקור צמחים המראים סימני‬ ‫נגיעות ראשונים‪.‬‬ ‫פעולות מקדימות לפני‬ ‫שתילות חדשות‬ ‫א‪ .‬שמירת המבנה סגור עד למועד‬ ‫השתילה תקטין סיכויים לאילוח‬ ‫מחודש של החלקה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הקפדה על כך שלמשתלה שייצרה‬ ‫את השתילים יש תעודת בריאות‪,‬‬ ‫שהזרעים נבדקו על‪-‬ידי מעבדה‬ ‫מורשית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬להקפיד ולבצע את כל הפעולות‬ ‫הפיטוסניטריות הבסיסיות לפני‬ ‫השתילה‪ ,‬ביניהן‪ :‬סילוק ערמות‬ ‫אשפה וצמחים‪ ,‬חיטוי המבנים‪ ,‬ואם‬ ‫יש צורך ‪ -‬חיטוי הקרקע‪.‬‬ ‫שלי גנץ‪ ,‬שלמה אילני ‪-‬‬ ‫אגף הירקות‪ ,‬שה”מ‬ ‫נטע מור ‪ -‬אגף הגנת הצומח‪ ,‬שה”מ‬ ‫דני שטיינברג ‪ -‬מינהל המחקר‬ ‫החקלאי‬ ‫“זהרקווט ‪ ”50‬לדוגמא‪ ,‬בריכוז ‪ ,10%‬או‬ ‫לפחות לשטוף‪ ,‬במידת האפשר‪ ,‬גלגלים‪,‬‬ ‫מרכב תחתון ועוד‪.‬‬ ‫מזיקי הגידול‬ ‫טוטה אבסולוטה‬ ‫המזיק נמצא בשטחים רבים‪ ,‬בעיקר‬ ‫בגליל המערבי‪ ,‬בו קיימת שכנות‬ ‫בעיתית בין בתי צמיחה לגידול עגבניות‪,‬‬ ‫שהפכו לבית חרושת לגידול טוטות‪,‬‬ ‫לבין עגבניות לתעשייה‪ ,‬הגדלות‬ ‫בשטחים פתוחים‪ .‬יש להקפיד‬ ‫ולשמור על האויבים הטבעיים ולא‬ ‫לרסס באותו תכשיר הדברה יותר‬ ‫מפעמיים רצוף במשך כ‪ 60-‬ימים‪ .‬יש‬ ‫מעט קוטלי טוטות‪ ,‬אז אנא‪ ,‬נא לשמור‬ ‫את התכשירים היעילים‪ .‬באתר של‬ ‫מועצה הצמחים קיימת הפניה לאתר‬ ‫טוטה‪ ,‬בו קיים המידע העדכני על‬ ‫המזיק והאפשרויות להתמודד איתו‪.‬‬ ‫זנים חדשים‬ ‫השנה נכנסו בכל האזורים כמה זנים‬ ‫חדשים בעגבניות לתעשייה‪ ,‬בהיקפים‬ ‫לא קטנים‪ .‬כולכם מוזמנים להתעניין‬ ‫היכן זנים אלו נמצאים‪ ,‬כל אחד ואזורו‪.‬‬ ‫תירס‬ ‫נעשים מאמצים להעמיד את הענף‬ ‫חזרה על הרגליים ולהחזירו להיקפים‬ ‫של פעם‪ .‬המצב לא קל‪ ,‬אבל מאתגר‪.‬‬ ‫פרטים נוספים ב”סלט ירקות” בגיליון זה‪.‬‬ ‫קטיף שמח!‬ ‫עגבניות לתעשייה‪,‬‬ ‫וגם תירס‬ ‫עלקת‬ ‫כתם‬ ‫“מימי”‬ ‫פעולות שיש לנקוט במהלך‬ ‫הגידול‬ ‫בעבודות המחקר בעונה האחרונה‬ ‫נמצא‪ ,‬שהנגיעות המשנית מתרחשת‬ ‫על‪-‬ידי העובדים‪ ,‬כאשר הצמחים‬ ‫רטובים‪ .‬צמחים צעירים רגישים יותר‬ ‫למחלה‪.‬‬ ‫יוני ‪2010‬‬ ‫השנה‪ ,‬יותר מתמיד‪ ,‬ניתן לראות‬ ‫עלקת ברמות שונות ברוב השטחים‪.‬‬ ‫קטיף העגבניות באיזור בית שאן החל‬ ‫באמצע החודש‪.‬‬ ‫לצערי‪ ,‬אין עדיין חיטוי של הגונדולות‬ ‫במפעלים‪ ,‬לכן נא לא להניח את‬ ‫הגונדולות בתוך השטחים החקלאיים‪,‬‬ ‫כי מקום הגונדולות הוא מקור העלקת‬ ‫בגידול הרגיש הבא‪.‬‬ ‫רצוי לרסס את הכלים החקלאיים של‬ ‫קבלני הקטיף‪ ,‬לפני כניסתם לחלקות‬ ‫חדשות‪ ,‬בתכשירים שנמצאו קוטלי זרעי‬ ‫עלקת‪ ,‬כמו תכשירי אמוניום כלוריד‪,‬‬ ‫שמונעות את התפתחותו‪ ,‬מחסור‬ ‫במים ובידיים עובדות לקטיף‪.‬‬ ‫שאול גרף‬ ‫פגעים במלפפון‬ ‫לתעשייה‬ ‫הקדמה‬ ‫גידול מלפפון לתעשייה (להחמצה)‬ ‫מרוכז בשטח הפתוח באזור הגליל‬ ‫המערבי‪ ,‬בעיקר בטמרה‪ ,‬בהיקף‬ ‫של ‪ 4,000-3,000‬דונם‪ .‬הגידול נזרע‬ ‫ממחצית אפריל עד מחצית יוני‪ .‬הקטיף‬ ‫מתחיל ‪ 50-35‬ימים מהזריעה לתקופה‬ ‫של ‪ ,60-45‬בהתאם למועד הזריעה‬ ‫ולמזג‪-‬האוויר‪ .‬רוב היבול מיועד לתעשייה‪,‬‬ ‫ורק חלקו הקטן משווק כפרי טרי‪.‬‬ ‫שתי בעיות עיקריות יש לגידול‪,‬‬ ‫רימת הזרע‪ :‬צבעה לבן‪ ,‬נוברת‬ ‫בזרעים‪ ,‬בשורשים צעירים‪ ,‬בנבטים‬ ‫ובגבעולים תת קרקעיים וגורמת‬ ‫לנפילתם‪ .‬הרימה פעילה במזרעים‬ ‫האביביים‪ ,‬במיוחד בשדות המזובלים‬ ‫בזבל אורגני‪ .‬ההדברה בשתי דרכים‪:‬‬ ‫‪ .1‬אגרוטכנית‪ :‬כל פעולה‪ ,‬העשויה‬ ‫לזרז את הנביטה וההצצה‪ ,‬ובכך‬ ‫לקצר את התקופה הרגישה‪,‬‬ ‫כמו דחיית הזריעה להתחממות‬ ‫הקרקע‪ ,‬זריעה ברטוב‪ ,‬מבטלת‬ ‫את הצורך בהשקיה לאחר הזריעה‪,‬‬ ‫ובכך תמנע מנקבות להטיל ביציהן‬ ‫על קרקע יבשה ותחוחה‪.‬‬ ‫‪ .2‬כימית‪ :‬טיפול מונע משולב בתהליך‬ ‫הזריעה‪ ,‬על‪-‬ידי ריסוס תכ’ דיאזינון‬ ‫‪ 25‬ת”מ בכמות של ‪ 150‬סמ”ק‬ ‫ל‪ 1,000-‬מטר שורה או טיפול‬ ‫תגובתי בריסוס תכ’ דיאזינון ‪25‬‬ ‫ת”מ על הקרקע במינון של ‪200‬‬ ‫סמ”ק לדונם והחדרה בהמטרה‪.‬‬ ‫חרקים מוצצים‪ :‬כנימות עלה‪ ,‬כנימת‬ ‫עש הטבק‪ ,‬ציקדה וטריפס‪ ,‬מזיקים‬ ‫אלה פוגעים בצמחים הצעירים וכן‬ ‫במפותחים בחלקם ועלולים להעביר‬ ‫מחלות ויראליות‪ .‬לכן חשוב לבדוק‬ ‫את הצמחים בשדה פעם בכמה‬ ‫ימים ולרסס בהתאם לניטור באחד‬ ‫מהתכשירים המורשים לטיפול‬ ‫במזיקים המוצצים‪ ,‬ברגע גילוי נגיעות‪.‬‬ ‫אפשר להגמיע את הצמחים לפני‬ ‫הדילול באחד התכשירים המורשים‪,‬‬ ‫כמו קונפידור במינון של ‪ 100‬סמ”ק‪.‬‬ ‫אקריות‪ :‬בדרך כלל האקריות תוקפות‬ ‫צמחים בוגרים בשלבים המתקדמים‬ ‫של הגידול (זה לא אומר שצמחים‬ ‫צעירים לא נתקפים)‪ .‬פוגעות בעיקר‬ ‫בעלים‪ .‬מספרן של האקריות עולה עם‬ ‫עליית הטמפרטורה‪ ,‬ירידת הלחות‬ ‫היחסית והימצאות אבק על הצמחים‬ ‫לאחר רוחות ובשטחים הגובלים‬ ‫בדרכי עפר‪ .‬מוקדי הנגיעות מתגלים‬ ‫בדרך כלל בשולי השדה‪ ,‬ונדיר‬ ‫מאוד שהנגיעות תהיה אחידה בכל‬ ‫השדה‪ .‬האקריות מופיעות בדרך כלל‬ ‫‪9‬‬ ‫בקבוצות ולעיתים מפוזרות על פני כל‬ ‫שטח העלה‪ ,‬בשני צדדיו‪ .‬מתחילים‬ ‫לטפל מיד עם הופעת אקרית אחת‬ ‫לעלה‪ .‬מטפלים באחד התכשירים‬ ‫המורשים להדברת אקריות‪ ,‬לאחר‬ ‫התייעצות עם המדריכים‪.‬‬ ‫זבובי מנהרות‪ :‬הנקבה מטילה את‬ ‫ביציה ברקמת העלה‪ .‬הרימה הבוקעת‬ ‫מהביצה נוברת ברקמת העלה וניזונה‬ ‫ממנה‪ ,‬וכתוצאה מכך נוצרות המנהרות‬ ‫האופייניות‪ .‬הדברת הזבוב הבוגר נעשית‬ ‫באמצעות תכ’ מתמידופוס‪ .‬הדברת‬ ‫הרימות נעשית באמצעות התכשירים‬ ‫אוויסקט או טריגרד‪.‬‬ ‫מחלות הגידול‬ ‫קימחון‪ :‬המחלה פוגעת בצמחים‬ ‫מפותחים‪ .‬מופיעה ככתמים לבנים‬ ‫הדומים לקמח בצד התחתון של‬ ‫העלה‪ ,‬בגיל ‪ 3‬שבועות ומעלה‪ .‬בשלב‬ ‫מתקדם יותר‪ ,‬הכתמים מופיעים גם‬ ‫בצד העליון של העלה‪ .‬בחודש הראשון‬ ‫של הגידול אפשר להסתפק בניטור‬ ‫ובחיפוש המחלה בשדה‪ .‬מרססים‬ ‫מיד עם גילוי כתם ראשון‪ .‬ישנם זנים‬ ‫סבילים למחלה‪ ,‬כמו הזנים דרבי‬ ‫ואריסטו‪ .‬מטפלים מתחילת הניבה‬ ‫ועד סוף הגידול (‪ 60-45‬יום) בריסוס‬ ‫שבועי באחד התכשירים המורשים‪.‬‬ ‫ישנן ארבע קבוצות תכשירים לטיפול‬ ‫במחלה‪ .‬יש להקפיד על אלטרנציה‬ ‫בין הקבוצות‪ ,‬ואין להשתמש בקבוצה‬ ‫אחת בטיפולים עוקבים‪ ,‬כדי‬ ‫למנוע עמידות של הפטרייה לאחד‬ ‫התכשירים‪ .‬אפשר לטפל באחד‬ ‫התכשירים הפרוטקטנטיים פעם‬ ‫בשבוע‪ ,‬ועם גילוי כתם ראשון מרססים‬ ‫באלטרנציה עם תכשירים סיסטמיים‪.‬‬ ‫ניתן להשתמש באחד מתכשירי‬ ‫גופרית בשליש האחרון של הגידול‪.‬‬ ‫אין זה רצוי להשתמש בתכיפות רבה‬ ‫בתכשירי גופרית‪ ,‬מחשש לפגיעה‬ ‫בצמחים בזמן חמסין (שרב)‪.‬‬ ‫כשותית‪ :‬המחלה פוגעת בצמחים‬ ‫בגיל צעיר‪ .‬נבגי הפטרייה חודרים לתוך‬ ‫רקמת העלה ומתפשטים בה‪ .‬מופיעה‬ ‫ככתמים צהובים המוגבלים על‪-‬ידי‬ ‫עורקי העלה הזעירים בצד העליון‪ ,‬ובצד‬ ‫‪10‬‬ ‫התחתון‪ ,‬מול כתמים אלה‪ ,‬כתמי כשות‬ ‫אפורה‪ .‬כאשר מתגלים סימני המחלה‪,‬‬ ‫הדבר מצביע על כך שהנגיעות החלה‬ ‫לפני שבוע עד ‪ 10‬ימים לפחות‪ .‬מומלץ‬ ‫לטפל שבועיים לאחר ההצצה‪ .‬טיפולי‬ ‫מניעה‪ ,‬לפני גילוי סימני מחלה‪ ,‬ייעשו‬ ‫בתכשירים פרוטקטנטיים‪ ,‬כמו תכ’‬ ‫המנקוזב‪ .‬עם גילוי המחלה‪ ,‬עוברים‬ ‫לתכשירים סיסטמיים‪ 2-1 ,‬טיפולים‪,‬‬ ‫ולאחר מכן מטפלים לסירוגין בתכשירים‬ ‫משתי הקבוצות‪.‬‬ ‫המחלה פעילה יותר באזורים רטובים‬ ‫ומצויה לרוב באזורים ובתקופות שיש‬ ‫בהם יותר טל בשעות הבוקר‪ .‬חלק‬ ‫מהזנים סביל למחלה‪ ,‬כמו הזנים דרבי‬ ‫ואריסטו‪.‬‬ ‫דמיעה‪ :‬מופיעה בעלים ככתמים‬ ‫מימיים קטנים‪ ,‬המתפתחים לכתמים‬ ‫חומים המוגבלים על‪-‬ידי העורקים‪ .‬בפרי‬ ‫כתמים ועיוותים‪ .‬בתנאי לחות גבוהה‪,‬‬ ‫נראית על הכתמים הפרשה ‪ -‬טיפות‬ ‫הדמיעה‪ .‬המחלה גוברת באביב‪,‬‬ ‫כאשר מגדלים במנהרות פלסטיק‬ ‫נמוכות‪ .‬גורם המחלה הוא בקטריה‪,‬‬ ‫שיכולה לעבור בזרעים וקשה להדבירה‬ ‫מרגע שמופיעה בשדה‪ .‬מכאן‪ ,‬חשוב‬ ‫לקנות זרעים רק ממקור בטוח‪ .‬דרך‬ ‫העברה נוספת היא על‪-‬ידי הפועלים‬ ‫בזמן הקטיף‪ ,‬ולכן אין לקטוף כל עוד‬ ‫נוף הצמחים עדיין רטוב‪ .‬בדרך כלל‬ ‫מטפלים מהופעת הכתמים הראשונים‪.‬‬ ‫מרססים באחד מתכשירי הנחושת‬ ‫(טיפולי מניעה בריכוז ‪ 0.25%‬וטיפולי‬ ‫תגובה בריכוז ‪ ,)0.3%‬בנפח תרסיס של‬ ‫‪ 30-25‬ליטר לדונם‪ ,‬בהתאם לגודל הנוף‪.‬‬ ‫עם גמר הגידול‪ ,‬יש להקפיד על הצנעה‬ ‫יסודית של שיירי הצמחים ועל סניטציה‬ ‫מרבית בשדה‪.‬‬ ‫מחלות וירוס‪ :‬גורמות לעיוותי פרי‪,‬‬ ‫מוזאיקה והצהבת עלים‪ .‬בשל ריבוי‬ ‫סוגי הווירוסים‪ ,‬העלולים לנגע את‬ ‫המלפפון ומועברים על‪-‬ידי חרקים‬ ‫מוצצים‪ ,‬ובשל הקושי בזיהוים‪ ,‬יש‬ ‫להיוועץ במדריכים כאשר מופיע אחד‬ ‫הסימנים ולהיעזר במעבדות לצורך‬ ‫זיהוי סוג המחלה‪.‬‬ ‫הערה חשובה‪ :‬כאשר בוחרים‬ ‫בתכשיר לטיפול‪ ,‬יש לבחור רק‬ ‫בתכשיר מורשה לשימוש במלפפון‪,‬‬ ‫לפעול על‪-‬פי ההנחיות המופיעות‬ ‫בתווית‪ ,‬כמו לגבי אופן השימוש‪,‬‬ ‫אפשרות שילוב עם חומרים אחרים‪,‬‬ ‫מינון ונפח התרסיס לדונם‪ .‬כמו‪-‬כן‪,‬‬ ‫חשוב לשמור על הזמן המורשה בין‬ ‫טיפול לבין קטיף‪ ,‬כדי למנוע הימצאות‬ ‫שאריות חומרי הדברה בפרי המשווק‪.‬‬ ‫תמונה מס’ ‪ :1‬שדה מלפפון אופייני‬ ‫תמונה מס’ ‪ :2‬כנימת עלה הדלועיים‬ ‫וצאצאיה (גודל אמיתי של בוגר ‪2 -‬‬ ‫מ”מ אורך)‬ ‫קימחון באבטיח‬ ‫מחלת הקימחון באבטיח היא מחלה‬ ‫קשת הדברה‪ .‬בשנים מסוימות היא‬ ‫קשה במיוחד‪ ,‬ולא רק במיני הדלועיים‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 2005‬ו‪ 2007-‬אירעו התפרצויות‬ ‫חריפות של קימחון באבטיח‪ .‬מחלה זו‬ ‫יוצאת דופן מבין קימחונות הדלועיים‪,‬‬ ‫בכך שהיא תוקפת לא רק את העלים‪,‬‬ ‫אלא גם את הגבעולים והשריגים‬ ‫וגורמת על‪-‬ידי כך להתמוטטות‬ ‫הצמחים‪ .‬הפגיעה בצמח הפונדקאי‬ ‫איטית‪ ,‬הרקמה מתייבשת אך אינה‬ ‫נושרת‪ .‬המחלה “יודעת להסתדר”‬ ‫גם בתנאי לחות נמוכה‪ ,‬בהתאמה‬ ‫מלאה לתנאי הגידול של הצמח‪ .‬כך‬ ‫נוצר מצב של יצירת דורות רבים של‬ ‫נבגים‪ ,‬העלולים להמשיך ולנגע חלקי‬ ‫צמח וצמחים נוספים‪ .‬שימוש מושכל‬ ‫בתכשירים המותרים ויישום נכון שלהם‬ ‫עשוי למנוע את נזקי המחלה‪ .‬בגלל‬ ‫אופיו של הצמח (צימוח מהיר ויצירת‬ ‫קומות)‪ ,‬יש חשיבות למניעה החל‬ ‫מהקומה התחתונה‪ .‬בטיפולים לאחר‬ ‫נגיעות‪ ,‬נתקשה לעצור את המחלה‪.‬‬ ‫המלצות‬ ‫תמונה מס’ ‪ :3‬כתמי קימחון בעלה‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫תמונה מס’ ‪ :4‬כשותית בעלה‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫מוחמד יוסף אבו טועמה ‪ -‬מדריך‬ ‫גידול בירקות‪ ,‬שה”מ‪ ,‬מחוז גליל גולן‬ ‫נביל גנאים ‪ -‬רפרנט ארצי‬ ‫למלפפון ותות‪-‬שדה‬ ‫‪.5‬‬ ‫מומלץ להתחיל בטיפולי מניעה‬ ‫יומיים‪-‬שלושה לאחר הסרת‬ ‫הפלסטיק העליון‪.‬‬ ‫טיפול ראשון בתכשיר מניעה‬ ‫“חזק” (המלצה למשפחת‬ ‫ה”סטרובילינים”)‪ .‬מומלץ שלא‬ ‫לעבוד עם תכשירים מקבוצת‬ ‫ה”טריאזולים” (אפשרות של‬ ‫הפרעה בחנטה)‪.‬‬ ‫תכשירי הגופרית‪ ,‬המצויים ברשימה‬ ‫המצורפת‪ ,‬מותרים לשימוש על‪-‬פי‬ ‫התווית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בשימוש‬ ‫בגופרית יש להיזהר מצריבות נוף‬ ‫קשות‪ ,‬ויש להשתמש בה במקרים‬ ‫מיוחדים בלבד‪.‬‬ ‫עד להופעת המחלה‪ ,‬יינתן טיפול‬ ‫מדי ‪ 10-7‬ימים‪ ,‬תוך הקפדה על‬ ‫אלטרנציה בין הקבוצות הכימיות‬ ‫של התכשירים השונים‪ ,‬בכפוף‬ ‫לאמור לעיל‪.‬‬ ‫עם הופעת המחלה‪ ,‬יש לטפל מדי‬ ‫‪ 7-5‬ימים ולהשתמש בתכשירי‬ ‫מבזק ירקות מס’ ‪221‬‬ ‫המערכת‪ :‬מאיר יפרח‪,‬‬ ‫יוסי ארזי‪ ,‬רותי פוגטש‬ ‫מזכירת מערכת‪ :‬פרחיה עינב‬ ‫כתובת‪“ :‬מבזק ירקות”‬ ‫רח’ קפלן ‪ ,2‬קומה ‪ ,5‬ת”א‬ ‫טלפון ‪03-6090050‬‬ ‫טבלת התכשירים המורשים בקימחון האבטיח (בעמוד הבא)‬ ‫הפקה ומודעות‪:‬‬ ‫תירוש (‪ )1998‬הוצאה לאור בע”מ‬ ‫רח’ יבנה ‪ 44‬ת”א‬ ‫מנהלת פרסום‪ :‬כמי ביטון‬ ‫טלפון‪03-5662080 :‬‬ ‫אין המערכת אחראית‬ ‫לתוכן המודעות‬ ‫התגובה בלבד‪.‬‬ ‫‪ .6‬יש להקפיד על כיסוי טוב של הצמחים‬ ‫ועל חדירה אל השריגים‪ .‬נפח ריסוס‬ ‫רצוי ‪ -‬לפחות ‪ 20‬ליטר‪/‬דונם‪.‬‬ ‫‪ .7‬חובה לקרוא את התווית שעל‬ ‫התכשיר לפני השימוש‪.‬‬ ‫יש לזכור‪ :‬תכשירים נגד פגעים פועלים‬ ‫על “אתרי מטרה” שונים‪ .‬מאחר‬ ‫שקיימת שונות טבעית רבה גם באותו‬ ‫הפגע (מחלה או מזיק)‪ ,‬בשימוש רצוף‬ ‫בתכשיר‪ ,‬שפועל על אתר מטרה זהה‪,‬‬ ‫יימצאו תמיד כמה פרטים‪ ,‬שמסיבה‬ ‫זו או אחרת מצליחים לשרוד‪ .‬שימוש‬ ‫רציף יציף את אותם הפרטים ששרדו‪,‬‬ ‫ובהמשך‪ ,‬שיעורם באוכלוסייה יעלה‬ ‫במהירות‪ ,‬מאחר שכל הרגישים‬ ‫נכחדים‪ ,‬וכך תיווצר עמידות‪ .‬כיוון‬ ‫שבשוק מצויים תכשירים בעלי שמות‬ ‫מגוונים‪ ,‬החקלאי לא תמיד יודע לשייך‬ ‫את התכשירים השונים לקבוצות‪ ,‬לפי‬ ‫אתרי המטרה‪ .‬לצורך זה מפיצים בין‬ ‫החקלאים טבלאות‪ ,‬בהן מחולקים‬ ‫התכשירים לקבוצות לפי אתרי‬ ‫הפעולה שלהם וממליצים להם‬ ‫להשתמש בתכשירים בצורה מדורגת‪,‬‬ ‫מקבוצות שונות‪ ,‬ולא בתכשירים‬ ‫בעלי שם מסחרי שונה‪ ,‬שעלול להיות‬ ‫מאותה קבוצת פעילות‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬הנתונים ממאגר המידע של השירותים להגנת הצומח‪ ,‬שנערך על‪-‬ידי לאה ליכטנייר‪.‬‬ ‫תודה‪ :‬תודתנו למדריך שה”מ‪ ,‬רפאל קריגר‪ ,‬שהוסיף לטבלה את סימני ה‪ ,FRAC-‬אשר יסייעו למגדלים לבצע אלטרנציה‬ ‫נכונה‪ ,‬בבואם לבחור תכשירי הדברה‪ ,‬ובכך יורידו את הסכנה ליצירת עמידות ויגבירו את יעילות ההדברה‪.‬‬ ‫תמר אלון ‪ -‬מדריכת הגנת הצומח ‪ -‬שה”מ‬ ‫יפתח גלעדי ‪ -‬מדריך מחוזי פלחה‬ ‫וירקות ‪ -‬שה”מ‬ ‫רפאל קריגר ‪ -‬מדריך מחוזי לגידולי‬ ‫שדה וירקות ‪ -‬שה”מ‬ ‫יוני ‪2010‬‬ ‫‪11‬‬