מבזק 219 - אפריל 2010
פרסום ארגון מגדלי ירקות מס’ 219 אפריל 2010 אתר ארגון מגדלי ירקות: www.yerakot.org.il ראיון עם שר החקלאות ערב חג הפסח הישמרו מטוטה אבסולוטה גם בתפוחי-אדמה וגם בעגבניות לתעשייה בשטחים הפתוחים סלט ירקות -עמוד 2 חידוש בינלאומי: מדענים מהאוניברסיטה העברית ומארה”ב גילו גן שמגדיל את יבול הצמח בעגבנייה ומשפר את איכותה סלט ירקות -עמוד 3 בשדה ההדרכה -עמוד 14 ,11 חשש לנזק ראשוני מזבובי תסיסה בתות-שדה מיון פלפל בנאות הככר צילום זה עלה לשלב הגמר בתחרות הצילומים המסורתית של קנט בשדה ההדרכה -עמוד 10 צילום :אורי צעירי על הפרק העובדים הזרים הם שפוגעים בטבע? הפסיקו לחפש מתחת לפנס בהתאחדות חקלאי ישראל התקיים לאחרונה מפגש עם אנשי רשות שמורות הטבע ,הטוענים לפגיעה בבעלי-חיים בכל אזורי הארץ על-ידי העובדים הזרים .זהו תקליט שחוק שאנו שומעים עליו מאז החלה מסה גדולה של עובדים זרים לעבוד בישראל .קל תמיד להאשים ולהיטפל למגזר חלש יותר, שמתקשה להגן על עצמו. החרדה לחיסולם של בעלי-חיים ידידותיים ולא ידידותיים היא נושא משותף לכל החקלאים ולא רק למי שלובש חולצה בצבע ירוק .הנתונים ששמענו עליהם מאנשי הרשות ,במידה שהם נתוני אמת ,צריכים להדאיג כל חובב טבע וכל אזרח מהשורה ,אבל לחזור ולבדוק מתחת לפנס את האוכלוסיות של העובדים הזרים נשמע כמו מלאכה קלה. לפני שנים ,כאשר החלו העובדים הזרים להגיע לישראל ,אולי המודעות שלהם לסביבה בישראל לא הייתה גבוהה ,אך הדברים השתנו .החקלאים תדרכו את העובדים ,והגופים להגנת הטבע והסביבה יצאו עם דפי הסבר לכל חברות כוח האדם ,בהם חומר כתוב לעובדים בשפתם. פעילות השמירה על החי והצומח היא בנשמתו של החקלאי ,במיוחד כאשר לעתים הופכים האויבים לידידים חשובים לחקלאות .יש מספיק אויבים לחקלאים ולעובדים הזרים ,כך שאין צורך שרשויות השמירה על הטבע ישתמשו בהם כדי לקדם אינטרסים ותקציבים .עלינו זה כבר לא עובד. מוטב לפעול באמת ובתמים בדאגה משותפת וכנה ,שתניב תוצאות לטובת כל עם ישראל. מאיר יפרח אפריל 2010 1Tel-Aviv 2218 שולם P.P. - סלט ירקות ראיון עם שר החקלאות ופיתוח הכפר ,ח”כ שלום שמחון ,ערב חג הפסח מה הנושאים העיקריים שיעמדו על סדר היום של המשרד בתקופה הקרובה? בעיקר שלושה נושאים .1 :נושא הכנסת טכנולוגיות חוסכות כוח-אדם לחקלאות; .2 החלת חוק הסטנדרטים; .3הדברה. עובדים כיום בתקציבים גדולים ,כמו 2.3 מיליארדי ש”ח למים 700 ,מיליון ש”ח למיכון החקלאי ,ופועלים להכנסת תקציבים בהדרגה להפיכת ההדברה למוצר בסיסי ולשדרוג המשקים לקראת החלת חוק הסטנדרטים .מקווה שלמשרד תהיה יכולת ביצוע לפרויקטים האלה. מה יקרה אם המיכון שאמור להחליף כוח-אדם לא יצלח ,האם נוכל לחזור ל 28,000-עובדים? תחליף למיכון הוא כוח-אדם ישראלי ,וכל אחד צריך לעשות את החשבון שלו. אנחנו בתוך תוכנית שלא תשתנה בשנים הקרובות .צריך להפנים את המציאות הזאת .אני בטוח שלחלק מהנושאים יימצאו פתרונות. לא מומשה ההבטחה להלוואות בערבות מדינה -האם יש פתרון כלשהו באופק? ממשיכים לעבוד על הנושא .זהו נושא מסובך ומורכב ,ואני מעריך שיסתיים כאשר יסתיים הסדר הקרקעות במינהל ,שיאפשר ביטחונות לחקלאי .נמשיך לעבוד על זה גם מכיוון מינהלת ההשקעות ,אולי משם תבוא התקווה ,וחלק יהיה בהלוואות. האם מתבצעת במשרד פעילות להעלאת ההשתתפות בביטוח נזקי טבע לשיעור של ?50% רוצים להעלות בשנה הבאה ל 50%-ולהתייצב בשיעור זה .התחלנו בדיבורים עם האוצר 50% .זה הממוצע של ה OECD-ואף יותר .נקווה שב 2011-תעלה ההשתתפות ל ,50%-גם אם השינוי יהיה הדרגתי. מדוע בנושא הסטנדרטים מתחילים מהסוף ,כאשר הנושא עדיין וירטואלי ,לא בשל .אמנם טוב שדנים במתן כספים לשדרוג החקלאות במרכז הארץ ,אך עדיין לא רואים לאן זה מוביל. בתחילת המושב הבא נעביר את החוק בקריאה ראשונה .אנחנו מודעים שיש לנושא עלויות כספיות ,גם ברגולציה וגם בשדרוג לשוק המקומי .החוק צריך לתת הזדמנות גדולה לחקלאים בשוק המקומי ,ומקווים לנצל אותה עד תום. נדרשים פתרונות לחקלאים גדולים וקטנים שפושטים רגל וזקוקים לסיוע תקציבי ולהכוונה; אם ניתן לצפות לסיוע ועניין במשרד במקרים כאלו? לפני זמן קצר דיברנו במשרד על כך שהיה בעבר כלי שנקרא קרן מנכ”ל ,שנתן מה בגיליון על הפרק 1....................................................................................... סלט ירקות 2................................................................................... משולחן המזכירות 9...................................................................... בשדה ההדרכה10.......................................................................... 2 פתרונות לבעיות קיצוניות ונקודתיות .התחלנו לדבר עם האוצר על הנושא .מקווה שהמערכת המשפטית תמצא פתרונות לסיוע בזמנים כאלה לחקלאים במצוקה. בנושאים שלא נסגרו לשנים ,האם אין חשש שיגיע למשרד שר חדש ויקבע מדיניות אחרת? פועלים להגנה באמצעות סימון וצביעה של ההשקעות השונות .לכן יש חשיבות בהשקעה בתשתיות של ביטוח והדברה .בכל מקרה ,בתקופה הקרובה שר חקלאות צריך רק להניע ולפקח ,כי המערכת מקצועית. מה באשר לוועדה שהוקמה על-ידי יונתן בשיא ,לחלוקת הקרקעות בקיבוצים ובמושבים? נמצאים במהלך גדול בנושא ,בקרקע הזמנית באזור הנגב המערבי ,מתוך כוונה להגדיל את מספר הנחלות ביישובים ואת גודלן בכל המושבים והקיבוצים .לצעד זה חשיבות עליונה כדי לאפשר קליטה של בנים ביישובים ,להזרים דם חדש ולאפשר לחקלאים להתפרנס מיחידות קצת יותר גדולות .מקווה שכאשר הוועדה תסיים עבודתה ייתן הדבר אופק ליישובים בנגב. מה לדעתך עתיד המשק המשפחתי והמשק השיתופי בעשור הקרוב? אני חושב שחקלאות ישראל השתנתה בעשור האחרון תוך כדי תנועה ,בלי לפגוע בצרכן הישראלי .הנושאים המרכזיים כיום הם קרקע ,מים ,הון וכוח אדם ,ומציאות זו תכתיב את פני השינויים בעשור הבא. חידוש בינלאומי :מדענים מהאוניברסיטה העברית ומארה”ב גילו ג ֶן בעגבנייה שמגדיל את יבול הצמח ב 60%-ומשפר את איכותה בתמונה :עורך המחקר הדוקטורנט אורי קריגר (צילום :זק ליפמן) העגבנייה היא בין הירקות הפופולריים ביותר בתפריט הים תיכוני ומוצר טבעי בכל סלט .לכן ,אין זה מפתיע שמדי שנה מגדלים בעולם עשרות מיליוני טונות של עגבניות מסוגים שונים ,אשר שווים נאמד ביותר משני מיליארדי דולר .כעת ,פיתוח חדש של מדענים מהפקולטה לחקלאות ,מזון וסביבה ע”ש רוברט ה’ סמית של האוניברסיטה העברית יתרום להגדלת יבול עגבניות גדולות ,תוך שיפור מתיקותן. עורכי המחקר ,הדוקטורנט אורי קריגר ופרופ’ דני זמיר מהפקולטה לחקלאות ,בשיתוף ד”ר זק ליפמן ממעבדות קולד ספרינג הרבור בניו-יורק ,גילו כי גֶן יחיד ,החיוני ליצירת תפרחת בצמח העגבנייה ,מגדיל את יבול הצמח ביותר מ .60%-עוד גילו החוקרים ,כי תכונה זו ניתנת ליישום במגוון של זנים ובתנאי אקלים שונים. הגן זוהה במהלך מחקר גנטי ,שתוצאותיו פורסמו בתחילת חודש אפריל בכתב העת ,Nature Geneticsאשר התמקד בפענוח הגורמים הגנטיים המעורבים בתופעת און-כלאיים ()Hybrid Vigor בצמח העגבנייה .בתופעה זו ,שזוהתה לפני למעלה ממאה שנה על-ידי צ’ארלס דארווין ,צאצאם של שני צמחים בעלי קירבה גנטית מראה קצב צמיחה ויבול טובים יותר משל הוריו .אחת התאוריות הראשונות ,שהוצעו לפני כמאה שנה, מייחסת את התופעה לאינטראקציה ייחודית המתרחשת בין שני עותקים שונים של גן מסוים ,אולם עד כה לא זוהו גנים המעורבים בתופעה. כדי לאתר את הגן ,עשו החוקרים מבזק ירקות מס’ 219 שימוש במאגר גנטי המכיל כ5,000- קווי עגבנייה מוטנטיים .כל אחד מהקווים מכיל בממוצע גן פגום יחיד, אך הוא זהה ביתר הרכבו הגנטי לזן התרבותי של העגבניות .הקווים המוטנטיים נבדלים בתכונות הקשורות להתפתחות הצמח ,כגון צורת הפרי, צורת העלים ,צבע הפירות וכו’. החוקרים הכליאו את הזן התרבותי עם קווים מוטנטיים שונים והשוו את יבול המכלואים ותכונות נוספות לזן התרבותי“ .שתלנו את הניסוי בשני אזורי גידול שונים ובחנו האם המכלואים שמכילים עותק אחד תקין של גן מסוים ועותק נוסף עם מוטציה ,יכולים להביא לשיפור תכונות שונות בצמח בהשוואה לזן התרבותי” ,מסביר קריגר .אפיון הצמחים נעשה על מגוון תכונות ,כגון: יבול הפירות לצמח ,משקל הצמח, גודל הפרי ואחוז הסוכרים המסיסים בו. “כשהגענו לשדה לראות כיצד התפתחו הצמחים ,זיהינו בקלות את הצמח שנתן את התנובה הגדולה ביותר ,כיוון שפשוט לא ניתן היה להרימו בידיים”. החוקרים מצאו כי המכלוא עם המוטציה מביא להגדלת מספר התפרחות הכללי בצמח ולמספר הפרחים בכל תפרחת ,אשר בהמשך יתפתחו לפירות .כך ,בעוד שבזן התרבותי נוצרות כ 75-תפרחות ובכל תפרחת 5-3עגבניות ,בקו המכלוא נוצרות כ 100-תפרחות עם 7-4 עגבניות בכל תפרחת .זאת ועוד ,בניגוד להנחה כי ריבוי עגבניות בצמח מביא להקטנה של משקל כל פרי ,משקלם הממוצע של הפירות בקו המכלוא היה גבוה מזה של הזן התרבותי. הגן שנמצא מביא לתכונה ייחודית נוספת בעגבנייה -טעם מתוק יותר. “שיח העגבנייה יכול לייצר רמה מוגבלת של סוכרים ,אותה הוא מחלק שווה בשווה בין פירותיו” ,אומר קריגר. “לכן ,סברנו תחילה כי היבול הגדול שקיבלנו יפגע במתיקות הפרי” .אולם, להפתעת החוקרים ,הגן שמצאו גרם לעלייה של 20%ברמת הסוכר המסיס בפירות ,עובדה הרלוונטית במיוחד ליצרני הקטשופ. לדברי קריגר“ ,בהיבט המחקרי אפריל 2010 הממצא שלנו מהווה הוכחה ראשונה לקיומו של גן יחיד אשר משפיע באופן דרמטי על תופעת און-הכלאיים .בהיבט היישומי ,המחקר הראה כי שילוב הגן בצמח יכול להביא לשיפור של מספר תכונות בעלות חשיבות חקלאית ,וכל זאת ללא שימוש בהנדסה גנטית”. הטכנולוגיה נרשמה כפטנט על-ידי “יישום” ,החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית ,המחפשת שותפים פוטנציאליים לפיתוח ההמצאה ולמסחורה. אדם ואדמה והשילוב שביניהם בכנס הנגב ,שהתקיים ב ,9.3.10-נשא דברים יוסי ארזי ,בשם ארגון מגדלי ירקות ,וכך אמר: “על העובדה ,שהנגב משמש כמאגר העיקרי והאיכותי לגידולי שורש ,אין ויכוח ואין עוררין ,לא במלים ולא במספרים .סוד ההצלחה ,הן בשווקים המקומיים והן בשוקי היצוא ,הוא אדם ואדמה והשילוב שביניהם .במשך שנים ידענו ,כירקנים ,לייצב את עצמנו כמובילים בתחומים החקלאיים ולספק תוצרת שמותגה ,ולא במקרה, כאיכותית ואמינה וזכתה בתמורות גבוהות יותר ביחס לתוצרת מתחרה מיצרניות שכנות ,קרובות ורחוקות. האם בידינו הקלף המנצח גם בעתיד? חוששני שבלא שינויים התשובה היא שלילית. האדם ,המגדל ,הוא הבסיס העיקרי להצלחה ,אולם הגיל אינו קופא על שמריו ,ומשנה לשנה הגיל הממוצע של המגדלים אך עולה .האתגר בעשור הבא הוא להזרים דם חדש וצעיר למערכת היצרנית של הירקות בנגב. לא קלה המשימה כי העיסוק במוצרים בסיסיים ( )COMMODITYאינו בעל יוקרה רבה ,ולא קלה התחרות בעניין ובמשרות בהיי-טק ,שקורצות לדורות הצעירים .בידי המחקר והפיתוח האתגר למצוא תשובות לנושא ,ויחד עם הגופים החקלאיים להצעיר את המערכת ולשנות את גרף גיל העוסקים. האדמה של הנגב ייחודית ומאפשרת להשיג את היתרונות החקלאיים. לצערנו ,היתרונות הגלומים בה בני חלוף המה ,והפוטנציאל אינו בלתי מוגבל .כבר כיום אנו עדים לשינויים שחלו בה .בהסתכלות קדימה חייבים לראות בקרקע משאב במחסור ולפעול בהתאם .שילוב של הכרה בחשיבות הנושא וחשיבה יוצרת יכול להביא לפתרונות נקודתיים ולהתקדמות כבר בעתיד הקרוב. משרד החקלאות שם לו כיעדים לשנים הקרובות את מיכון החקלאות, טיפול במים להשקיה ועובדים זמינים לחקלאות ,ועלינו ,מגדלי הירקות ,בליווי המחקר והפיתוח ,למצוא את הדרכים למתג את התוצרת שלנו כטובה יותר מאלו של המתחרים”. השנה הירקות בריאים יותר מבדיקה שביצעה חברת “דרך המעבדה” ,לאיתור של שאריות חומרי הדברה בירקות ,נמצא שהופסקו חריגות מכמויות הריסוס המותרות, שחזרו על עצמן בשנים האחרונות. נמסר כי הירקות נבדקו ללא ידיעת הרשתות ,כך שהתוצאות משקפת את המצב האמיתי בשווקים. הירקות שנבדקו נרכשו בשופרסל שלי ,מגה בעיר ,רמי לוי ,עדן טבע מרקט ,טיב טעם ומשוק הכרמל. ביקור בתערוכת FRUIT LOGISTICA בני גמליאל מבוא במסגרת המאמצים לפתח את ענף הירקות בארץ ,באמצעות שדרוג בסטנדרטים של הייצור ושל הגשת המוצר לקונה ,פיתוח מוצרים חדשים, זנים וגידולים חדשים ,ערכתי ביקור בתערוכה ,FRUIT LOGISTICA תערוכה המתקיימת מדי שנה בברלין שבגרמניה .השנה התקיימה התערוכה בתאריכים 5-3בפברואר. למרות השלג הכבד שעטף את העיר והמשיך לרדת בכל ימי התערוכה ,נפתחה התערוכה בזמן, ואלפי מבקרים מכל העולם פקדו צילומים :אלי מוגרבי אותה מדי יום .ניתן לתאר את התערוכה כחגיגה של ענף הפירות והירקות על כל שלוחותיו ,חגיגה שבה הציג כל משתתף את המוצרים היפים ביותר והסחירים ביותר וכן גם את כיווני הפיתוח העתידיים של המוצר או קבוצת המוצרים בה הוא עוסק. התערוכה השתרעה על פני 29ביתנים בגודל של כ 4,000-מ”ר כל אחד. מאות מציגים ממדינות שונות התפזרו בביתנים השונים ,בנוסף לביתנים שהיוו ביתני מדינות ,כמו :מצרים ,איטליה, ספרד ,מקסיקו ,שתפשו כמעט ביתן שלם כל אחת .ישראל הציגה במספר ביתנים קטנים ,אשר גודלם הכולל היה כ 660-מ”ר .הביתן היפה של אגרקסקו היה המרכזי בין המציגים הישראליים. התערוכה היתה כאמור חלון ראווה לתוצרת המוגמרת של חברות שיווק, בעיקר .המסחר בענף וכיווניו היו המוטו העיקרי בתערוכה. אתיחס בדו”ח זה לרשמיי מתצוגת ענף הירקות בלבד. ממצאים איכות ותצוגה רמת הצגת הירקות והפירות עולה כל שנה מדרגה ,כאשר בנוסף לניקיון התוצרת ועמידה בסטנדרטים למיניהם של השוק האירופי ,ניכרת תחרות בין המציגים באופן הגשת המוצר ואריזתו .אריזות שקופות בצורות גיאומטריות שונות וברקעים צבעוניים ,המותאמות לכל רמת שיווק ולדרישות הקניין ,החל מאריזה של עגבניות צ’רי בצבעים שונים באריזה גיאומטרית בשכבה אחת, 3 פרידה מאושי (מנחם רם) ז”ל כאשר כל אחד מהצבעים -אדום, צהוב ,כתום או חום -מסודר בשורה בתוך האריזה .באופן דומה גם פלפל ננסי מטיפוסי סויט בייט ,ההולכים ותופשים מקום בשווקים .ניתן גם לראות מגשים של חומר גלם שטוף ומוכן למרק ,ובהם :כרתי ,גזר ,קוביות סלרי שורש ופטרוזיליה שורש וכן עלי שמיר ,או מגש של ירקות חלוטים מוכנים להשלמת בישול קצרה ,ובהם שילוב של תפוחי-אדמה ,כרובית, תרד ועוד שילובים שונים ,הכל ברמה אסתטית גבוהה ביותר. גידולים/זנים מעניינים עבורנו מבחינת גידולים חדשים או זנים חדשים או גידולים שאיננו עוסקים בהם רבות ,אלו הוצגו על-ידי מספר מדינות ו/או על-ידי מספר חברות זרעים ,ולא נמצאו הפתעות רבות ,אך למרות זאת רשמנו מספר גידולים שראוי להתייחס אליהם ולבודקם שוב. עגבניות צ’רי -זני איכות בעלי גודל וצורה שונים ,חלקם מטיפוח ישראלי, אך ראוי לבדוק גם את האחרים ,כולל מחברות שאינן מיוצגות בארץ. פלפל -אצל חלק גדול מהמציגים כיכבו ,בנוסף לפלפל הבלוקי ,זני הסויט בייט ,כולל אצל חברות זרעים נוספות .ענף זה תופש תאוצה בקרב הקניינים ברשתות ,ופותחו עבורו אריזות ייחודיות. תפוחי-אדמה -תפשו מקום של כבוד בתערוכה ,ומגדלי הזרעים מהיבשת נכחו והציגו זנים חדשים ,בהם זני טעם איכותיים ביותר. גזר -הוצג עושר של זנים עם דגש על זני הנישה מהצבעים לבן ,צהוב ,כתום וסגול. שאלוט -הוצג במגוון גדול של זנים בצבעים של אדום ,זהוב ולבן וכן בצורות שונות -עגולות ,אליפסיות ובגדלים שונים .השימוש בשאלוט במטבחי גורמה הולך וגדל ,ומן הראוי שנרים שוב את הכפפה ונבדוק זנים מקומיים ומיבוא. בצל -נוכחותו הייתה מרשימה עם כיוונים חדשים של בצלים בגדלים שונים ובטעמים שונים ,כולל בצל מתוק. שום -נשלט בתערוכה על-ידי הסינים, אשר הציגו שום לבן למיניו וכן מוצרי שום ,בעיקר שום מעובד לאבקה, והכל במחירים מאוד נמוכים. חסה -גם בה יש חידושים ונוספו זנים מצבעים שונים ומטיפוסים שונים, שהמעניינים בהם לדעתי הם הזנים שטרפיהם הינם לשוניים ,ועל-ידי חיתוך בבסיס הקולס כל העלים נפרדים ,ואין צורך בפעולה נוספת בהכנתם לסלט. אנדיב -ממדינות שונות ,כמו צרפת, בלגיה ,הולנד וספרד ,ולדעתי יש מקום להיכנס ולבודקם שוב ,וכך גם ענף הפטריות ,שהציג בתערוכה עושר עצום של טיפוסים וזנים. ארטישוק -מקפריסין ויוון ,בעל צורת ברוש בצבעי ירוק וסגול ובעל עוקץ פרי מוארך ,הראוי גם הוא לבישול ,עקב העדר סיביות. חציל -מזן המזכיר את הזן מלכה שחורה מאיטליה (דרך הולנד) ,אך בעל צורה אחידה וצבע סגול כהה ובהיר חלופות .היות שיש ביקוש רב לחצילי בלאדי ,יש צורך לבדוק זן זה במסגרת מבחני הזנים. דלעות אישיות -זהו מוצר שנראה ילדים וירקות ציבור המגדלים מוזמן לשלוח למערכת העיתון תמונות של ילדים וירקות. עשרת התמונות המובילות יזכו את שולחיהן בשי ויופיעו בפרסומי הארגון. ניתן לשלוח תמונות איכותיות לדוא”ל [email protected] או לכתובת :ארגון מגדלי ירקות ,קפלן 2תל אביב 4 עוד אחד מדור הנפילים של ענף הירקות הלך לעולמו .איש יקר, אוהב אדם וטבע ,חובב ספורט (ספורטאי בעברו) ומוסיקה. איש אוהב אדמה ,שחקלאות השדה הייתה עיקר הווייתו, ומעל לכל אלה איש משפחה חם ומסור .על כמותו אפשר לומר “איפה איפה ,איפה הם הבחורים האלה .”...זה אמנם נכתב על בחורינו, שבחרבם נלחמו למען תקומת המדינה ,אבל היו לא מעטים שבעזרת האתים, בשילוב עם החרבות ,תרמו לא פחות להקמת המדינה ושגשוגה ,ואושי היה אחד מהם .אושי שייך לדור בו האניות היו עדיין מעץ והאנשים מפלדה .מי שמכיר את סיפור חייו הייחודי אינו יכול שלא להעריץ ולהוקיר את הדמות ,שכולם הכירו כ-אושי .עשרות שנים השקיע בבנייה ובפיתוח של ענף הירקות בקיבוצו ,מענית. במקביל לעבודת השדה ,לא ויתר על שמירת זכויות המגדלים בשנות הששים והשבעים ,כשהענף נאבק על קיומו ,והוא היה פעיל אקטיבי במוסדות הארגון. גידול תפוחי-אדמה היה עיקר עיסוקו באותן שנים, ומכאן צמחה ידידות עמוקה בינינו ,שנמשכה עד ימיו האחרונים .אהבתו לאנשים ולאדמה הייתה כה עמוקה ,והיא באה לידי ביטוי כשנאלץ להפסיק את עבודתו בשדות השלחין ,בכך שעבר להדריך ולנהל בהתנדבות את גן הירק של המרכז הרפואי שער מנשה .החולים העריצו אותו ,ותרומתו להם הייתה עצומה ,והוא זכה להוקרה רבה על מפעלו זה .בתחום זה היה פעיל קרוב לשני עשורים ,וכשהגיל אותת לו שעליו לסיים ,קשתה עליו מאוד הפרידה .לפני שנה (באפריל) חגגנו לו יום הולדת ,94והוא הפתיע בצלילות מחשבתו ,לא פסק מלשאול על הנעשה בענף והיה מעודכן בשלל נושאים שמתרחשים בעולמנו הקרוב והרחוק .להט הקרב והאכפתיות ,שתמיד אפיינה אותו ,לא נעלמו ממנו גם שהיה רתוק למיטתו .כזה היה האיש ,והוא איננו עוד. אושי הותיר אחריו מורשת חשובה ובעיקר משפחה חמה ואוהבת ,את רעייתו מלכה ,שליוותה אותו לאורך שנים כה ארוכות בהרבה אהבה ומסירות ,והרבה ידידים ,שנקשרו אליו במרוצת השנים. יהיה זכרו ברוך. יענקלה כהן נחל-עוז 7.3.10 בצבעים שונים במספר רב של ביתנים, עובדה המעידה על התעניינות הולכת וגדלה בהן. כרוביים -נראו כרוביים שונים ,ובהם: ברוקוליני ,כרוב אדום וכרוב ירוק ננסיים ,כרובית לבנה ננסית וכרובית ירוקה .לא הוצגה כלל כרובית סגולה. המוצר וכן באריזות ברמה גבוהה יותר מאלו הנוכחיות. יש לבדוק מחדש את הזנים החדשים של אותם גידולים אשר נפסלו בעבר ואשר כיום יכולה להיות להם עדנה. יש לפתח גידולי נישה בעלי ערך מוסף גבוה ,כמו פטריות ,אספרגוס ,אנדיב, פלפל סויט בייט ,כרוביים ננסיים ועוד. מסקנות ענף הירקות ליצוא ,המשפיע גם על השוק המקומי ,ילך בכיוון של העלאת איכות ,הקפדה על סטנדרטים, מעבר למינימום שימוש בחומרי הדברה בכל הגידולים ואימוץ מערכות ( IPMהדברה משולבת). הענף ישקיע רבות בניקיון ובייפוי מבזק ירקות מס’ 219 משולחן המזכירות יום עיון לזכרו של צוריאל סנדו ז”ל במלאת שנה לפטירתו של חברנו הבלתי נשכח ,מדריך הגנת הצומח ,צוריאל סנדו, התכנסנו ביום שלישי ,כ”ג באדר,9.3.2010 , באולם הכנסים של משרד החקלאות בבית דגן :חבריו לעבודה של צוריאל (או סנדו כפי שכונה בפי כל) ,חוקרים ,אנשי חברות הכימיקלים ,חקלאים ומשפחת סנדו. בחלקו הראשון של המפגש נישאו דברים לזכרו על-ידי עומר זידאן (סגן מנהל שה”מ למקצוע ולשעבר מנהל אגף הירקות בשה”מ) ,ציון דר (מנהל תחום ירקות בשה”מ) ומאיר יפרח (מזכיר ארגון מגדלי ירקות) .בנוסף ,הוענקו למשפחת סנדו תעודה ושעון שולחני מהודר ,כאות הוקרה של ענף הירקות לפועלו ולתרומתו של אבי המשפחה לקידום הענף בישראל .חלקו זה של המפגש הסתיים בדברים שנשא אייל ,בנו של סנדו ,שדיבר על תחושת החיסרון שהותירה פטירתו של אביו בקרב בני המשפחה והודה בשם המשפחה לחברים בשה”מ ולכל מי שסייע בארגון יום העיון. עומר זידאן ומאיר יפרח מעניקים תעודת הוקרה לאיל סנדו (צילם :שמעון ביטון) חלקו השני של יום העיון הוקדש לנושא“ :עשביית הבר של ארץ ישראל מהיבטים שונים” .חלק זה נפתח בהרצאתו של פרופ’ אבינועם דנין ,שדיבר על “איתור מקורות מים בעזרת צמחים” .אחריו דיברה אביגיל הלר ,מהמחלקה להנדסת הצומח בשה”מ ,על “שילוב עשביית הבר בגן הנוי” .ההרצאה הבאה עסקה ב”פרחי בר בארץ ישראל כמרעה לדבורים” ,והיא הוגשה על-ידי ד”ר ארנון דג ממינהל המחקר החקלאי -חוות גילת .את חלקו זה של המפגש חתמה הרצאתו של ד”ר נתיב דודאי ,ממינהל המחקר החקלאי -נווה-יער, שדיבר על “מחקר ופיתוח בצמחי רפואה ובושם בישראל”. המפגש כולו הסתיים בתערוכת תמונות של פרחי בר בארץ ישראל (התמונות צולמו על-ידי סנדו צוריאל ז”ל וכן על-ידי יבל”ט שמעון ביטון ופיני שניר משה”מ). הנחה את יום העיון ד”ר שמואל גרוס ,מנהל תחום הגנת הצומח בשה”מ. רשם :יעקב גוטליב ,ממ”ר הגנת הצומח בפרחים בשה”מ אפריל 2010 ישיבת מזכירות הארגון 22.3.10 - מאיר יפרח פותח את הישיבה החגיגית לפני חג הפסח ומברך את כל המשתתפים והאורחים .מבקש מיוסי ישי ,מנכ”ל משרד החקלאות, למסור סקירה קצרה. הסכם המים .במי השפד”ן ובמים המליחים תהיה ההתייקרות בשיעור של 2.5אג’ לקוב .אשר לניוד מים ,יצאו הנחיות בקרוב ,וכפי הנראה יהיה ניוד עד ספטמבר .2010 מאיר מזמין את שמחה יודוביץ להציג סיכום עשור של פעילות בפיתוח החקלאות בשנים .2009-2000 סקירה של שמחה יודוביץ, סמנכ”ל בכיר למימון והשקעות סקירה של יוסי ישי ,מנכ”ל משרד החקלאות מיכון -תוך 5שנים נעשה מהפכה בענף המיכון .כל כלי ,שיימצא מתאים לעבודות חקלאיות ויחסוך בכוח-אדם ,ייכנס לפרוייקט חיסכון בכל אזורי הארץ .עד היום התקבלו במינהלת ההשקעות קרוב ל500- בקשות ,ואני מקווה שזרם הבקשות יגבר. עובדים זרים -התחלנו להזיז את המהלכים ,וניתן כיום להביא עובדים מתאילנד בהיקף ,80%ו20%- ממדינות אחרות .כמו-כן ,סיכמנו שעובדים שיצאו בשחלוף בשנת 2008 ישוחלפו בקרוב. מים -בשנתיים האחרונות היה לנו את הסכם המים ,והיישובים קיבלו פיצויים על החזרת מים. הקצאות 2010יפורסמו בקרוב ויישלחו ליישובים .סך-כל ההקצאה במים השפירים תעמוד על 430 מיליון קוב לעומת 354מיליון קוב בשנת ,2009שהיתה שנה קשה במיוחד .במחיר המים השפירים תהיה התייקרות של 10אג’ ,וזאת על-פי לפניכם נתונים מתוך המצגת המאלפת שהציגה שמחה יודוביץ בפני מזכירות הארגון. • בתקציב הפיתוח הכללי לשנת ( 2009מענקים) הגיעו התוכניות המאושרות בסך-הכל ל104- מלש”ח ,מתוכם הוקצו 44.4 מלש”ח לתקציב הרגיל12.5 , מלש”ח למיכון חוסך כוח-אדם, 37.3מלש”ח להשקעות על-פי הסכם המים. • בפילוח לפי מחוזות ,שולמו מענקים בעשור האחרון כדלקמן33% : לדרום 28% ,לעמקים 20% ,לגליל- גולן 10% ,למרכז ו 9%-לשפלה וההר. • ענפי הירקות ,בהם ניתן לראות שינויים גדולים בעשור האחרון, הם תפוחי-אדמה (הכפלת שטחי הגידול ,העלאת רמת האיכות, גיוון בזנים המיוצרים ליצוא) ,גזר (הגדלת היקפי הייצור ,שיפור האיכות ,הפניה ליצוא לשווקים חדשים) ובטטה (כניסת מגדלים חדשים ,הגדלת היקפי הייצור לשוק המקומי וליצוא). • העשור הבא יהיה מאופין במספר נושאים מרכזיים :מיכון חוסך כוח 5 בשדה ההדרכה אדם והכנסת טכנולוגיות ייצור חדשות; תמורות מייקור המים, כולל פתיחת הסיוע לנושאים נוספים לייעול השימוש ואיכויות מים שונות; עידוד והרחבה של מספר המשקים החקלאיים הפעילים; פיתוח הכפר בדגש על חיזוק הגרעין החקלאי; חקלאות בת קיימא מחזון לביצוע ,בשלבים זהירים; ייצור מזון לאוכלוסייה הולכת וגדלה; שילוב ידע ותמיכה של מוסדות המחקר וההדרכה ,מועצות הייצור ,ארגוני מגדלים ,חקלאים ויצואנים ,לקידום דור הגידולים הבא וטכנולוגיות חדשות. מאיר יפרח מסכם מאיר סיכם בקצרה את הפעילות בענף הירקות מפסח שעבר עד לפסח הנוכחי: עלקת :הוקצבו 4.5מיליוני ש”ח במסגרת המדען הראשי במשרד החקלאות. כיב בקטרי :הוקצבו 4.5מיליוני ש”ח במסגרת המדען הראשי במשרד החקלאות. פיטופלסמה בגזר :במסלול טיפול. הדברה משולבת בפלפל :היעד הוא 25אלף דונם פלפל בפרוייקט (במהלך 3שנים). מעבר תוצרת לרצועת עזה :הוגשה תוכנית למשרד החקלאות ,בעיקר לבצל ,לשום ,לגזר ולאבטיח. מע”מ על פירות וירקות :הסרת הגזירה בשיתוף-פעולה עם המשרד, שרים וחברי כנסת ,הארגונים ואנשי השווקים. קורסים והשתלמויות :נערכו 3 קורסים במכללת ספיר בשער הנגב. משבר פרי גליל :עמידה עיקשת על זכויות המגדלים. תמיכה בחינוך החקלאי :פעילות הארגון בבית הספר עיינות. ליווי מגדלים שקרסו כלכלית :תופעה 6 שלצערנו הרב רווחה בשנה האחרונה, בעיקר בקרב מגדלי פלפל ,וגם ענף התבלינים בקשיים. ועידת הארגון :התקיימה בנובמבר ,2009בהשתתפות ערה של המגדלים בדיונים ובקבלת החלטות. בין הנושאים החשובים לטיפול עד לפסח הבא :הגדלת חלקה של הממשלה בביטוח קנט ,הורדת השתתפות המועצה במימון הדרכה ציבורית ,שדרוג משקים כהיערכות לחוק הסטנדרטים ,מיצוי ההסכם בנושא עובדים זרים ,כוונה להגיע להקצאות במים לפי שימוש ,במטרה להפסיק את המסחור במים. משה ברוקנטל מקיים את הברכה המסורתית לנוכחים לקראת חג הפסח. מאיר מברך את שר החקלאות, מאחל לו שימשיך בכהונתו ומזמין אותו לברך. ברכת שר החקלאות ופיתוח הכפר ,ח”כ שלום שמחון ברכה לחברי המזכירות של ארגון מגדלי ירקות כבר הפכה למסורת. אני רואה בארגון דוגמה ומודל לפעילות ברוכה ומבורכת .אין ספק שלכך אחראית ההנהלה בארגון, היודעת לקבל החלטות נבונות ונכונות ,גם אם לפעמים יש ויכוחים. אני רואה בכם יריבים טובים וחברים אמיתיים ,גם אם יש לפעמים חילוקי דיעות ,ומאחל לכולם חג פסח כשר ושמח. רשם :אלי מוגרבי זבובי תסיסה בתות-שדה רקע משפחת זבובי התסיסה - (תסיסניתיים) - Drosophilidae מונה כ 1,500-מינים ,שמהם מצויים בישראל כ 30-מינים .לרוב זבובים אלה אינם מתפתחים בפירות בריאים אלא רק בפירות בתהליכי ריקבון, כתוצאה מפגיעה של גורם ראשוני, ולכן לא נחשבו מזיקים .אחד הגידולים שנפגע בארץ הוא הענבים ,אך גם בו הפגיעה היא ,ככל הנראה ,משנית - כתוצאה מפיצוצים בפרי ,הנגרמים מפגיעה של קימחון או מזחלי עשים. לאחרונה דווח בעולם על מין בסוג דרוזופילה ( ,)Drosophila suzukiiשאינו קיים בארץ ,הגורם לנזק בדובדבן, בתות-שדה ,בפטל ועוד. גילוי זבובי תסיסה בתות-שדה בישראל בחודש דצמבר האחרון התלוננו חקלאים וקניינים בארץ על ריקבון ו”נזילה” של תות-שדה לאחר הקטיף. כמו-כן ,נצפו בשדה אוכלוסיות גבוהות של זבובים .עיקר הנגיעות נצפתה בזן “אורלי” ,אך נראתה גם בזנים אחרים. בין אוכלוסיות הזבובים ,שנאספו משדות תות-שדה והובאו להגדרה בשירותים להגנת הצומח ,נמצאו שלושה סוגים ממשפחת זבובי התסיסה ,ואחד מהם זוהה כשייך לסוג דרוזופילה .מביצים שהוטלו בפירות תות-שדה ,שנאספו מחלקות מסחריות פגועות, הגיחו בוגרים מקבוצת המין - Drosophila melanogasterמין נפוץ מאוד ונחקר ביותר בתחום הגנטיקה. ביולוגיה ומחזור חיים גודלם של הזבובים הבוגרים מקבוצת המין Drosophila melanogasterהוא 3-2מ”מ ,צבעם חום-צהוב ,ועיניהם אדומות וזוהרות .משך חיי הבוגר כחודש .מחזור חיים מביצה עד בוגר מחזור חיים של זבוב התסיסה ב 28-מ”צ הוא 7ימים .בטמפרטורות נמוכות או גבוהות מזו ,זמן ההתפתחות מתארך :ב 30-מ”צ -נמשכת ההתפתחות 11יום ,וב 12-מ”צ -מעל 50יום .הנקבה מטילה עד 400ביצים, כ 20-10-ביצים ליום .אורך הביצה כ 0.5-מ”מ .הביצים מוטלות בתוך שקעים או סדקים בפירות .הסימן האופייני לביצים הוא פתילים ארוכים, היוצאים מהביצה והמשמשים כנראה לנשימה .בסוג דרוזופילה יש לביצים 2פתילים .לנקבה צינור הטלה קצר, מעט משונן ,שאינו מסוגל לחדור לפרי בריא בעל ציפה עבה .הצינור המשונן עלול לגרום פציעה לפרי בעל ציפה דקה ,כדוגמת תות-שדה .מהביצים בוקעות הרימות (שלוש דרגות), הנוברות בתוך הפירות .הרימות יוצאות לקראת ההתגלמות מחוץ לפרי או שמתגלמות על הפרי עצמו .הבוגרים מגיחים מהגלמים לאחר כמה ימים. אפיון הנזק בתות-שדה בתות-שדה יש באופן טבעי סדקים על הפרי ,הנגרמים מסיבות שונות. מרבית הביצים ,שנמצאו על פירות תות-שדה ,שנאספו מחלקות שונות, נמצאו בתוך סדקים או בפצעים על ביצי זבובי תסיסה שהוטלו בסדק בפרי מבזק ירקות מס’ 219 גבי הפרי ,אך גם בשקעים בפרי באזור ה”זרעים” .בבדיקה שערכנו בכמה פירות ,בשיתוף ליאת גדרון מהמעבדה לאנטומולוגיה -השירותים להגנת הצומח ,מצאנו כי פירות סדוקים, הנושאים ביצי דרוזופילה ,נרקבו ורקמתם התמוטטה עד כדי “נזילת” הפרי .בהסתכלות על אזור הריקבון נמצאו רימות פעילות וחיות .לעומת זאת ,פירות סדוקים ללא נוכחות ביצים לא נרקבו .ייתכן שהסדקים בפרי מושכים את הזבובים להטלה, והרימות הן הגורמות לריקבון הפרי. כאשר הונחו ביצים על פירות ללא סדקים ,נרקב חלק מהפירות ונמצאו בתוכם רימות הזבוב .כל הפירות, שנרקבו כתוצאה מפגיעת הזבוב, כוסו גם בפטריית הריזופוס .בדיקה ראשונית זו מעלה את האפשרות, שזבובי תסיסה ,שנחשבו תמיד מזיקים משניים ,עלולים להיות בתות-שדה, בתנאים מסוימים ,מזיקים ראשוניים. מניעה והדברה זבובי תסיסה ,כשמם כן הם ,נמשכים לתסיסה ,ולכן עיקר המלחמה בזבובים אלה היא במניעת התנאים להתבססותם בחלקות ובסביבתן. אמצעים אגרוטכניים וכימיים למניעה או להפחתה של אוכלוסיות זבובי תסיסה בתות-שדה ושל נזקם: ניטור :מומלץ לנטר בשלב ראשון את הזבוב והנזק בפירות ,בעיקר בזן “אורלי” ,שככל הנראה ,הוא המועדף על-ידי הזבוב ,ייתכן בשל מתיקות הפרי או הארומה המיוחדת שלו. הניטור יכלול גם זנים אחרים. משטר השקיה :יש לנהל את משטר ההשקיה ברגישות יתרה למניעת עודפי מים ,העלולים לגרום סדקים בפרי לקראת הבשלתו. מוצקות הפרי :יש לפעול לשיפור מוצקות הפרי על-ידי דישון אשלגני מתאים והימנעות משימוש במווסתי צמיחה (הורמונים) ,העלולים לגרום להתרככות הפרי ולמשיכת הזבוב אליו להטלה .חשוב לציין ,שהשימוש בהורמונים בתות-שדה אינו מורשה ואינו מומלץ. אפריל 2010 קטיף :יש לכוון את הקטיף לשלבי הבשלה מוקדמים יותר ,כדי להפחית את משיכת הזבוב לפירות הבשלים. איסוף ופינוי :יש להימנע מהשארת פירות שהבשילו או נרקבו בחלקה ובשבילים .יש לאסוף את הפירות לדליים ולקבור אותם ,כדי שלא ישמשו מוקדי משיכה והטלה לזבובים .גם הפירות הפגועים ,הנאספים במהלך המיון והאריזה ,יפונו וייטמנו בקרקע. ערמות של פירות חשופים ,המיועדים להשמדה ,מומלץ לרסס בתכשירים לקטילת הזבוב ,עד לקבירתן. הדברה :הריסוסים המיועדים להדברת הבוגרים בלבד יינתנו בהתאם להמלצות המקובלות. התכשירים המורשים לשימוש בתות-שדה לשוק המקומי ,הקוטלים בוגרים ,הם דיויפאן ולאנט -לשימוש עד 3ימים מקטיף ,וטרייסר אולטרה - לשימוש עד יומיים מקטיף. לתות-שדה ליצוא מורשה התכשיר טרייסר אולטרה בלבד. כל ההמלצות הכלולות בפרסום זה הן בגדר עצה מקצועית בלבד. נטע מור -מדריכת הגנת הצומח ,שה”מ נביל גנאים -רפרנט תות-שדה ,שה”מ מוצא המזיק בדרום אמריקה ,אך הוא הופיע גם בספרד ,בצרפת ובהולנד. אם בעגבניות הנובר גורם לנזק בכל חלקי הצמח ,ובעיקר לפרי ,הרי ממה שידוע בתפוחי-אדמה ,עיקר הנזק בעלווה .הנזק התבטא ביצירת מנהרות רחבות ,הרבה יותר ממה שגורמים מנהרנים ידועים .בשנה האחרונה נמצא המזיק גם במדינות נוספות בצפון אפריקה ובאגן הים התיכון. ציון דר ,ממ”ר תפוחי-אדמה ומנהל יחידת הירקות ,שה”מ מחזור חיי המזיק קיים דמיון רב בין עש הפקעות של תפוחי-אדמה לבין נובר העגבנייה. הנובר יכול להעמיד עד 12-10דורות בשנה .מחזור החיים נמשך 38-29 ימים .אורך הגוף הבוגר כ 10-מ”מ. נקבה מטילה כ 250-ביצים בחייה, ביצים בודדות בדרך כלל בחלק התחתון של העלה ,בצבע צהוב בהיר. מזיק חדש בשדות תפוחי-אדמה - נובר העגבנייה לאחרונה דווח על הופעת נובר העגבנייה ,Tuta absoluta ,בשדות תפוחי-אדמה באזור השרון ובימים אלה גם באזור הנגב המערבי .זהו מזיק חדש בישראל ,התוקף בעיקר עגבניות, אך גם צמחים רבים ממשפחת הסולניים ,ביניהם פלפל ,חציל ,ענבי שועל ,דטורה ועוד. לדאוג להשמיד שיירי צמחים וספיחים של צמחי תפוחי אדמה ועגבניות. כימית :מיועדת לקטילת הזחלים. תכשירי ההדברה ,הידועים בעולם כיעילים ,הם :אוונט ,טרייסר אולטרא, ספרטה ,פרוקליים ,מוליט ותכשירי .BT יש לרסס ולכסות היטב את נוף הצמחים ולדאוג לתחלופת חומרים, מחשש להופעת עמידות המזיק. מדווח שהמזיק מפתח עמידות לחומרי הדברה במהירות רבה. לפני השימוש ,נא לוודא שכל חומר הוא בעל רישוי לגידול מטעם השירותים להגנת הצומח. מצורפות תמונות שצולמו בימים האחרונים ,עם סימני הנזק של המזיק על נוף תפוחי-אדמה בשרון. הזחל :קיימות 4דרגות זחל, באורך 0.9מ”מ עד 7.5מ”מ .צבע הזחל לבן-אפרפר .אחד הסימנים האופייניים ,המבדילים בינו לבין עש הפקעות ,הוא פס כהה בין החלק האחורי של קופסית הראש לבין המשך הגוף .לאחר בקיעה ,הזחל נובר לתוך העלים ויוצר מנהרות אופייניות .התגלמותו בקרקע וגם על פני העלה. הגנת הצומח בדלועיים במבנה ובשטח פתוח ערבה וכיכר סדום 2010 כללי ההמלצות הינן כלליות לאבטיח ולמלון חורף ,אביב ,סתיו -לשוק מקומי וליצוא. .1לפני הטיפול ,יש לקרוא את התווית שעל אריזת התכשיר ולפעול בהתאם. .2ליצוא משתמשים בתכשירים המותרים לפי דרישות חברת היצוא שלך .שימו לב! ,לא כל תכשיר המותר בארץ מותר גם ביצוא. .3לאחר ריסוס ,יש להקפיד על ימי הדברה סניטציה :בדומה לעש הפקעות .יש מחלת דידימלה על הגבעול של מלון 7 שילובים של תכשירי הדברה במלון בבית צמיחה/מנהרות עבירות - ערבה וכיכר סדום 2010 המתנה לפני קטיף ,כמצוין בתווית (לשוק המקומי) או ברשימות ליצוא (לפי רשימת המשווק). .4פעילות הדבורים חיונית להאבקה יעילה ,לכן חשוב לטפל בהתאם להנחיות יצרן הדבורים. .5אין לרסס צמחים הנמצאים בעקה כמו צימאון או אחרי ריסוסי הורמון וכו’. .6אין להשאיר תכשיר הדברה במים אפילו למספר שעות בודדות. .7יש לטפל לחלופין בתכשירי הדברה מסוגים שונים ,כדי למנוע היווצרות עמידות של הפגעים השונים .תכשירי אבמקטין (ורטימק ודומיו) איבדו מיעילותם כמדבירי אקרית אדומה .תכשירי אימידקלופריד (קונפידור ודומיו) איבדו מיעילותם כמדביריה של כנימת עש הטבק ,עקב התפתחות גזע עמיד של חרק זה. מזיקים זבובי מנהרות (מנהרנים) בערבה מופיעים 2מינים של מנהרנים ,העלולים לגרום להתייבשות העלים על-ידי יצירת מנהרות בתוכם. למנהרן החממות רימה צהובה ומנהרות מפותלות בצד העליון של העלה .למנהרן העורקים רימה בצבע קרם ומנהרות לאורך העורקים בצד התחתון של העלה. הדברה :ורטימק ודומיו ,טריגארד (טופגארד) ,אויסקט ,טרייסר אולטרה. כל התכשירים יעילים בהדברת כל המינים של המנהרנים. מומלץ לרסס עם תחילת הופעתם, כדי לא לאבד שליטה בהדברה. כנימות עלה מדכאות צימוח ,מפרישות טל-דבש מחלת מונוספורואסקוס על שורש של מלון 8 דביק ,שעליו מתפתחות פטריות הפייחת .כנימות עלה מעבירות וירוסים. הדברה :תכשירי אימידקלופריד (קונפידור ודומיו) ,אקטרה ,מרשל, נקר ,זהר ,215נימפר ,תותח. כנימת עש הטבק מוצצת את תוכן העלים ומייבשת אותם ,מפרישה טל-דבש .כנימת עש הטבק מעבירה מספר וירוסים, וביניהם :וירוס המוזאיקה של הקרא, וירוס הצהבת העלים של הדלועיים, וירוס התקפלות העלים של הקישוא, וירוס הכלורוזה של האבטיח. הדברה :בוגרים וזחלים :מוספילן, אקטרה ,קליפסו (ידבירו גם כנימות עלה) ,איפון ,פגסוס (עלול לצרוב). בוגרים בלבד :אוויסקט ,סמש ,תיאודן (תיונקס). זחלים בלבד :אוברון (ידביר גם אקרית אדומה) ,טייגר/קוברה ,אפלורד, .L.Q.-215 אקרית אדומה וצהובה יכולה לגרום לייבוש עלוות הצמחים על-ידי מציצת תוכן העלים. הדברה :תכשירי אבמקטין (ורטימק ודומיו) בשילוב עם שמן אולטרפיין (ירידה ביעילות) ,אקרימייט, אקסמייט ,ספיידר (נגד דרגות צעירות בלבד) ,נימגארד ,מיטק, אפולו ,פלורמיט. אבטיח -גם מסאי ,מייטקלין ,מגיסטר, מטאור. אקרית העיוותים עלולה לגרום לנזק בחממות במלון ובאבטיח בצורת עיוותים בעלווה ,ייבוש ועצירת צימוח של קודקודי צמיחה. הדברה :תכשירי אבמקטין (ורטימק ודומיו) ,פיראט ,תכשירי גופרית. תריפס קליפורני/תריפס הטבק בדרך כלל לא מהווה בעיה ,אך בכמות גדולה הנזק מתבטא בייבוש עלים ובעצירת צימוח. הדברה :טרייסר סופר (ידביר גם מנהרנים) ,מרשל (מדביר גם כנימות עלה). זבוב התסיסה נקבת הזבוב מטילה את הביצה בחריץ הנוצר עם התנתקות העוקץ. כללי שילובים להלן רשימת שילובים של תכשירי הדברה שלא פגעו במלון בערבה. לפני ביצוע ריסוס יש לשים לב לנושאים הבאים: .1קרא את תווית התכשיר ופעל בהתאם. .2ליצוא יש להשתמש רק בתכשירים המורשים על-ידי חברות היצוא. .3שילובים של תכשירים שלא מופיעים כאן פוגעים בצמח או שאינם ידועים .לפעמים מופיעות על תווית התכשיר אפשרויות נוספות לשילובים וניתן להשתמש בהם. .4הסימן “ “ /בין השמות מציין מספר תכשירי הדברה אפשריים לפגע נתון. .5לא כדאי לשלב יותר משני תכשירי הדברה בריסוס אחד. .6אין להשאיר תכשירי הדברה במים למשך לילה ,מחשש לפגיעה בצמח. .7זנים שונים יכולים להגיב שונה לתכשירים ולשילובים. אוברון +אאופרן אולטרה/קליפסו/ רומקטין/הליו גפרית/טלסטאר/ באיפידן אופיר + 2000פרוקליים אקסמייט +איפון דומרק +ורטימק/טלסטאר/מנקו די/מרשל / 25קוציד/קנון / 50 תיונקס דלסן +מנצידן/מנקור/תיונקס טלסטאר +דומרק/דומרק קומבי/ ורטימק/מרשל/קנון 50 מוספילן +סטרובי/סיגנום/קנון / 50 מנבגן/וירול מנבגן ונדק +גופריתר/דומרק קומבי סולפוזול +רומקטין סמש +מנצידן ספיידר +ורטימק/פלורמייט עומר +רומקטין הרימה הבוקעת ממנה נוברת בתוך הפרי וגורמת לריקבון .הנזק צפוי בעיקר בעונות החגים בסתיו ובאביב. הדברה :סניטציה! קטיף לפני היווצרות החריץ וניקיון השטח מפירות נרקבים יועילו במניעה. דיויפן ,דיזיקטול. זחלי עשי לילה פרודניה ,לפיגמה ,הליוטיס ,פלוסיה. בדרך כלל אינם מהווים בעיה .הנזק העיקרי הוא בגירוד קליפת הפרי באבטיח ובמלון צעיר .בבעיות כדאי להתייעץ עם המדריכים. זבוב הדלועיים מזיק הסגר .חובה לרסס את השדה כבר מתחילת החנטה בתדירות של פעם ב 3-2-שבועות ,בטלסטאר או במוספילן. מחלות קימחון במלון ואבטיח :אופיר ( 2000רק מלון), טופנקו/עומר ,באיפידן/שביט ,דומארק, דומארק קומבי ,טימור ,נימגארד, סבטלנה דוברינין, מדריכת הגנת הצומח בערבה ,שה”מ נמרוד ,תכשירי גפרית ,וקטרה ,סטרובי, סיסטאן/ראלי ,פולאר ,קוליס ,קומודור, קרמט ,EOS ,וקטרה ,נץ ,אאפרן מולטי, אינדר ,שריף ,סיגנום ,נימפר. רק באבטיח :אביר -לטיפול בזני קרימסון ו.313- מונוספורואסקוס מחלת קרקע התוקפת את שורשי הצמח .גורמת לנבילת צמחים עמוסים בפרי. מניעה :הגמעת עמיסטר במינון 150 סמ”ק לדונם ,שלושה שבועות משתילה +טיפול עוקב 6-5שבועות לאחר מכן. מחלות אוהדות לחות הנזק ממחלות לחות בערבה מוגבל בדרך כלל לתקופת החורף במנהרות. שמירה על משטר אוורור נכון ומניעת מים חופשיים על הצמחים והפלסטיק יעזרו במניעה ובהדברה. כשותית הפטרייה מתפתחת היטב בתנאים של לחות גבוהה ,מים חופשיים מבזק ירקות מס’ 219 המערכת :מאיר יפרח, יוסי ארזי ,רותי פוגטש מזכירת מערכת :פרחיה עינב וטמפרטורות מתונות .גורמת נזק בעלים בלבד ,אך יכולה לגרום לייבוש הצמחים בזמן קצר מאוד. לא לשכוח!! איוורור טוב = ריסוס. הדברה :אלייט ,קנון/פוספירון, קומודור ,אקרובט ,דיינון/דותן- פרופלנט ,מלודי דואו ,תכשירי מנקוזב (מנצידן ודומיו) ,מנקור ,רידומיל גולד, קומודור ,פולירם; אאופרן מולטי, סיגנום (ידביר גם קשיונה הגדולה, בוטריטיס) .כדאי לבצע טיפולים בתכשירים סיסטמיים לחלופין עם תכשירי מנקוזב (מנצידן ודומיו) כל 7-5ימים (בתוספת אוורור) ,עד להדברת המחלה. קישיונה הגדולה ,דידימלה ומירותציום אוהדות לחות ותוקפות בעיקר בתקופת החורף ,במנהרות עבירות ,את צוואר השורש ,גבעולים, פירות ועלים וגורמות לנבילה. קשיונה הגדולה :ריסוס בויסטין/דלסן. דידימלה ומירותציום :ריסוס בבויסטין/דלסן +מנצידן (ודומיו) או מריחת גבעולים. חלפת הדלועיים נדירה בערבה .עלולה להופיע בתנאי לחות גבוהה. בוטריטיס מופיע לעיתים בלחות גבוהה מאוד ובטמפרטורות מתונות. מחלות הנגרמות על-ידי חיידקים מתפתחות בתנאי לחות גבוהה ומים חופשיים .נדירות בערבה. הדברה :ריסוס בתכשירי נחושת. ניתן למצוא את רשימת תכשירי ההדברה המורשים לשוק מקומי באתר משרד החקלאות ,השירותים להגנת הצומח: www.hadbara.moag.gov.il/hadbara “כל האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ועל מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות” סבטלנה דוברינין, מדריכת הגנת הצומח ,שה”מ המלצות זמניות לממשק הדברה של טוטה אבסולוטה בגידול עגבניות לתעשייה בשטחים פתוחים בארץ המלצות אלו מבוססות על המידע מכנס בוולנסיה ,ספרד ,בנושא ההתמודדות עם המזיק טוטה אבסולוטה ברחבי העולם ,בו נטלו חלק החוקרות ד”ר ליאורה שאלתיאל ממו”פ צפון וד”ר אלי הררי ממינהל המחקר החקלאי. המלצות אלו טרם נבדקו בארץ ,ולכן יש להתייחס אליהן בזהירות הראויה. ספי הפעולה נקבעו על סמך ההסכם עם המפעלים ,המאפשרים נזק של עד 1%בפירות. ניטור מאחר שלפי המידע הידוע מהעולם, הפיזור של המזיק בשדה הוא מקובץ, כאשר האילוח הראשוני הוא אקראי (ללא עדיפות לשוליים) ,יש לערוך ניטור בכל שטח השדה עם כמה שיותר חלקות דגימה בנות 1מ’ (כ3- צמחים) ,כשהמינימום הוא 10חלקות ל 100-דונם. בכל חלקת דגימה יש לבחון כ 10-עלים מהחלק העליון של הצמח ,ומרגע שמופיעים פירות -את כל הפירות. בעלים יש לחפש ביצים משני צדי העלה, אך יש סיכוי סביר יותר למצוא מנהרות. בפירות יש לחפש באיזור העוקץ של הפרי ,שהוא אזור ההטלה המועדף. ספי פעולה מחשבים את ספי הפעולה כאחוז מסך-כל הדגימה ,כאשר צמח הנגוע אפילו במנהרה אחת ,נחשב כנגוע .בדור הראשון סף הפעולה 10%בעלווה .דור שני ואילך 5% -בעלווה ו 1%-בפירות. צריך לשים לב בכל חלקה לדרגת הזחל הגבוהה ביותר שמוצאים ,כי היא זו שתקבע את סוג החומר בו ישתמשו .בניטור חשוב מאוד לשים לב לנוכחות של אויבים טבעיים, אותם מזהים על-ידי ניעור למגש או לנייר לבן .נוכחות המועילים תשפיע על השיקולים בבחירת תכשירי ההדברה. הנחיות בחירה ושימוש בתכשירי הדברה מתחילים בחומרים שאינם פוגעים באויבים הטבעיים בחודש הראשון של הגידול ,ורק בהדרגה עוברים לחומרים כתובת“ :מבזק ירקות” רח’ קפלן ,2קומה ,5ת”א טלפון 03-6090050 הפקה ומודעות: תירוש ( )1998הוצאה לאור בע”מ רח’ יבנה 44ת”א מנהלת פרסום :כמי ביטון טלפון03-5662080 : אין המערכת אחראית לתוכן המודעות יותר חריפים. אין להשתמש ברצף בחומרים מאותה קבוצה של מנגנון פעולה ()IRAC בדורות עוקבים .יש להמתין כ 60-יום בין שימוש בחומרים מאותה קבוצה, כדי למנוע עמידות. לאחר היישום ,יש לבדוק את ההשפעה ולטפל שוב רק כאשר מגיעים שוב לסף הפעולה. צריך לראות אילו חומרים מותרים, כנגד אילו דרגות פעילים ,מה רמת היעילות שלהם ,לאיזו קבוצה כימית IRECהם שייכים ומה דרגת הרעילות שלהם לאויבים טבעיים ,ואז לקבוע רצף מומלץ לשימוש וספי פעולה לחומרים השונים ,על סמך הידע הקיים בספרד. בניטור צריך לבחון מה אחוז הנגיעות, מה הדרגה הגבוהה ביותר שנמצאת ולדווח על נוכחות של אויבים טבעיים. ניתן לקבל את הדו”ח המלא מהכנס אצל הכותבים. ליאורה שאלתיאל ושאול גרף טוטה אבסולוטה -טבלת עזר לבחירת תכשיר הדברה בעגבניות לתעשייה בשטחים פתוחים (המידע מבוסס על מה שפורסם בכנס ולא נבדק בארץ) על אילו דרגות זחל יעיל שם גנרי שם מסחרי ספינוזד טרייסר סופר אממקטין פרוקליים תכשירי BT דיפל ,פרוביט ,דלפין אינדוקסיקארב אוונט ( 22פוגע בתעלות הסידן בשרירים) איזדרכטין נים ( UNרב מערכתי) אפריל 2010 על כל הדרגות ()L1-L4 דרגות צעירות בלבד ()L1, L2 %יעילות מספר IRAC - 95%ניתן לרסס ברמת נגיעות גבוהה - 87%יעיל גם בנגיעות גבוהה - 85%יעיל ברמת נגיעות נמוכה (מנגנון פעולה) רעילות לאויבים טבעיים ( 5אנטגוניסט לרצפטורי ניקוטין בקולטני אצטיל כולין) פוגע ברכנפים בשלב ההתבססות (פוגע בפוריות הבוגרים) וכן במידה מסוימת באוריוס ובסוירסקי ( 6מפעיל תעלות כלור) פוגע באויבים טבעיים ובדבורים ( 11פוגע באפיתל המעי) לא פוגע באויבים טבעיים 15מג”חים פוגע במידת מה בבוגרים של הנזידוקוריס; לא פוגע בזחלים -לא כדאי להשתמש בתקופת התבססות הטורפים 9
© Copyright 2024