על רגל אחת – כרמיה
כרמיה – על רגל אחת הקיבוץ נוסד ב 02-באפריל , 1592ג' באייר תש"י והיה השלישי והאחרון ליישובי צפון רצועת עזה שהוקמו בימים שלפני מלחמת ששת הימים. הקיבוץ הוקם על ידי חברים מתנועת השומר הצעיר מתוניס ומצרפת ,זאת לאחר שקיבלו הכשרה מזורזת בקיבוץ בית זרע. הקיבוץ נקרא על שם הכרמים שהיו מצויים בסביבת היישוב בתוספת עברות הצליל של הכפר הערבי הסמוך ח'ירביה .ויכוח חריף עדיין קיים בין חברי הקיבוץ וחוקרים מעטים שאחדים מהם אומרים כי הקיבוץ נקרא כך על שמו של פוליטיקאי צרפתי יהודי בשם אדולף כרמיה. בשנים הראשונות סבל הקיבוץ ממסתננים שהגיעו מרצועת עזה שעסקו בעיקר בגניבות ,ולאחר מכן ,במסגרת הפדאיון ,גם ממעשי טרור .בשנים אלו נקבע הקיבוץ ,על ידי הסוכנות היהודית כמשק מטעים ,אשר ברובם מלבד הפרדס לא התאימו לאדמות ולאקלים ונכשלו. בשנת 1590פרץ מאבק פוליטי קשה בתוך מפ"ם ,חברים רבים נהרו אחרי משה סנה שייצג במפ"ם רעיונות אנטי-ציוניים 00 .חברים שהזדהו עם סנה ,הוצאו אז מהקיבוץ לא לפני שפתחו בשביתת רעב והביאו את הקיבוץ למשבר .ב 1591-הגיע הגרעין הישראלי "גדיש" לחיזוק הקיבוץ ,ואחר כך הגיעו גרעינים מארגנטינה, ממרוקו ומישראל ,כולם יוצאי תנועת הנוער השומר הצעיר .כמו כן הצטרפו לקיבוץ לא מעט בודדים .עם השנים ,המשק החקלאי התבסס על רפת ,שהיא מהמצטיינות בארץ עד היום ,על לול הטלה שנסגר מחוסר כדאיות ,מפעל שמיכות ,על גידולי שדה מגוונים ופרדס .בשנות השמונים פגע משבר הקיבוצים גם בקיבוץ. בשנת 1551עם פרוץ מלחמת המפרץ החליטו המשפחות להעביר את הילדים ללון בחדרי המשפחה והלינה המשותפת ,שהיתה נהוגה מיום הקמת הקיבוץ במשך 11שנים -למעשה הסתיימה. בעקבות המשבר הכלכלי התחיל תהליך שינוי שהביא להפרדת המשק מהקהילה ולהנהגת "המודל המשולב" ולאחריו "רשת בטחון" שהוא בעצם מודל הפרטה, בימים אלו עוסק הקיבוץ בתהליך שיוך בתים ונכסים .בשנים האחרונות הקיבוץ במצב כלכלי טוב ,ומשמש דוגמה ליישום מוצלח של השינויים. בשנת 0229נבנתה שכונת הכרם -שכונת הרחבה של 96יחידות דיור כשמטרת הבניה היא להגדיל את הקיבוץ מבחינה דמוגרפית תוך שמירת הרוח הקיבוצית והעקרונות הערכיים עליהם מושתתים החיים בקהילה בכרמיה. היום בכרמיה 102חברים ,האוכלוסיה מונה מעל 922איש , והקיבוץ פתוח לקליטה והתרחבות .חיי הקהילה יציבים , מתקיימת תשתית של ערבות הדדית ,שיח חברתי וחיי תרבות רצופים ומתפתחים. הצעה ללוגו שנת ה 62של חנוך לקח: 1 היסטוריה קרב הירביה – 11לאוקטובר :1011קרב מכריע מתרחש בהירביה (פורביה או חירביה; כיום כרמיה) החוקרים מגדירים אותו כקרב קרני חיטין השני. מבחינת האפקט ההיסטורי הקרב פוגע קשות בצבא הממלכה השנייה.הקרב התקיים בין הצלבנים לממלוכים בדרך לכיבוש אשקלון. הקואליציה המצרית-ח'וריזמית מביסה את הדמשקאית-צלבנית ורוב הצבא הצלבני מושמד .אבדות הצלבנים היו כ– 0222אבירים וכ 12,222 -רגלים. בקרב הירביה ,הגורם שהכריע את הקרב היה גדוד חיילים הממלוכים הבח'רים המסופחים לצבא המצרי .ביניהם הצטיין קצין צעיר בן 01בשם בייברס. בעקבות קרב הירביה למעשה לא היו הצלבנים מסוגלים עוד להלחם ,ולו היה אל סאלח איוב מעוניין היה מחסל את המדינה הצלבנית .כל זה התרחש כנראה בבקעה ביננו ובין מבקיעים. נרות כרמיה :בשנות ה – 92כשבנו את מוצב "הבריכה" נתקלו במערת קבורה ובה מצאו עשרת נרות שמן מהתקופה הביזנטית וכדי קבורה .חלק גדול מהכדים נמסר לרשות העתיקות ומוזיאון ישראל .באותה תקופה יצאה חוברת אשר נקראת "נרות כרמיה". הכפר הערבי חירביה :הכפר הערבי הגדול בסביבה נבנה בתקופת התורכים ,כנראה מנה כ 1922נפש .נותרו מספר שרידים ,בעיקר מתקופת האנגלים ,ביניהם בית הבנים שכנראה היה ביה"ס האזורי ,עץ השיזף ע"י המזכירות שנשמר בזכות צמיחתו על קבר השיח סעיד ,חורשת הזיתים שניטעה כנראה ע"י האנגלים בכדי לעזור לתושבי האזור ,מבנה המספרה של היום שהיה בנוי באופן חלקי בעליה לקרקע ,ומבנה גדול עם 1חדרים וגדר שיצרה חצר גדולה על שרידיו הוקם מפעל השמיכות. בארות המים :ביום העלייה על הקרקע היו בסביבות כרמיה כ – 022בארות בסביבה הקרובה והרחוקה .בסיס הבארות באקויפר הגבוה של האזור , למעשה המים נמצאים בעומק של כ 02מטר בלבד .בחלק מהבארות היו אנטיליות:מתקן לשאיבת מים ע"י ארגזי פח ועץ ,שהיו מסובבים ומעלים את המים לבריכת השקיה ע"י בעל חיים כמו חמור .בתחומי הקיבוץ נותרו שרידים ל – :1א .ליד הלולים .ב .הבאר מאחורי הבריכה .ג.הבאר מאחורי פנימיית עדן .ד .בסיס בטון בצד הדרומי מערבי לא רחוק משער הצברים. המבנה האחרון והמרשים שנותר נמצא דרומית לבריכה (אסור להכנס מחשש להתמוטטות) הותיקים שהגיעו השתמשו במימי הבארות (בעיקר בזו שהיתה על גבעת ברכת המים)לרחצה ,בישול ושתיה. מערות ומחצבות כורכר בתחומי הקיבוץ :בחורשת הזיתים של היום ,ליד המועדון ,הייתה מערת כורכר גדולה .המערה נוצרה כדי לחצוב אבנים לבניה, השתמשו בה בראשית ההתישבות כמחסן .ליד מגרש בריכת השחייה הייתה מערה אשר שמשה כמחסן נוי. שחרור אזור יד מרדכי בתש"ח :בעקבות האויב הנסוג זיהו ב 81.12.1513- "שועלי שמשון" את ראשית הנסיגה של צבא מצריים ב"דרך רשתות" מ"חירביה" ( היא כרמיה) לכוון הים ובית לאהיה .מפקד יח' הג'יפים אלי דורון מדווח ":ביום 1.11.13בשעה 11.22יצאתי עם 3ג'יפים לכוון דרום אשקלון ,בוסתני נעיליה וחירביה .ב 9.11.13סיירנו בברברה ,בית ג'ירגיה וחירביה אשר נעזבו ע"י האויב .לאחר זאת נכנסנו ליד מרדכי הנטושה". ( מתוך כתביו של אבא קובנר ב"דף הקרבי" "דגל גבעתי – על יד מרדכי". בתוך הספר " :גבעתי מול הפולש המצרי "). 0 טבע ונוף בעלי חיים:בעלי חיים שהיו בסביבתנו לרוב ,נעלמו בגלל ציידים שהיו באים כל שבת לצוד אותם .חוגלות ,ארנבות ,דרבנים .היו גם תנים ונמיות שבקרו בלולים. חורשת הזיתים :הזיתים כבני 122שנים,כנראה נטעו ע"י האנגלים לשימוש תושבי הכפר.החורשה נשתלה בערך בשנות ה02 82למאה הקודמת ולכן נטועים העצים בשורות.את הדשא החלו לשתול חברים וילדים בשנת 1596כבילוי מהנה. חרובים בכרמיה :בשנות ה – 92היה מחסור במזון לבעלי חיים .אחד ממרכיבי התערובת היו חרובים .הוחלט לשתול מטעי חרובים בכדי להעשיר את המספוא ולהוזיל עלויות .עד היום אפשר למצוא שרידים מהעצים על גבעת הירביה ומאחורי הבריכה. חורשת משה לוי:חורשה אשר נשתלה באחד מימי ט'ו בשבט (נמצאת ליד שער הסברס) .לזכרו של משה לוי חבר בגרעין המרוקאי אשר שם קץ לחייו ביום טו' בשבט. בשנת 0225חידשו ושיפצו ילדי שנת הבר מצווה של קבוצת אורן את החורשה והשמישו אותה לטובת פעילות הפנאי של החברים :החורשה נוקתה ,העצים נגזמו ,נבנו והוצבו שולחנות ,מנגלים וסג'ים להכנת פיתות. עץ החנוכיה:במערב הקיבוץ קיים עץ ברוש ,שגדל בצורת חנוכייה כבר לפני 12שנה .אפשר לראות אותו ממערב לבנקציות. הסיפור על עץ השקמה :בשנת 1591החליטו לבנות חדר אוכל חדש .זהו בעצם המטבח של היום .במקום עמד עץ שקמה ענק .כדי להורידו היה צריך להביא טרקטור זחל ענק והיה צריך יום שלם בשביל לעקור את העץ .מה עשו? הזמינו חבר "גדיש" בשם אמנון שהיה חבלן בצבא ,הוא ארגן לעצמו 12ק"ג חומר נפץ ושם על העץ .כל חברי הקיבוץ הוצאו מחדריהם ומבתי הילדים .נשמע פיצוץ עז. ומאות חלקי עץ התעופפו עשרות רבות של מטרים .נפגעו עשרת גגות של בתי הקיבוץ.עד היום ניתן למצוא מקומות עם הנזקים מאז. שדרת העצים בכניסה לקיבוץ:נטעה במשך מספר שנים בימי ט"ו בשבט,בפעם האחרונה לפני כ 82שנה.התחילו לטעת עצי שיקמים ,ובכל פעם נטעו שורת עצים שלמה ,אך חלק מהעצים לא נקלטו –ובשנה שלאחר מכן נטעו להשלמת השורה עצים אחרים .הוצב שלט בשדרה שזו נטעה לזיכרו של חיים מילר ז"ל . הבקתה :נבנתה ע"י גרמי ,השתמשו בעץ "מושאל" –מאדני רכבת ישנים מארז ומאשדוד .ערב אחד נתפסו הבונים ע"י המשטרה -ששחררה אותם מאחר ולא האמינה שקיבוצניקים יקחו משהו ללא רשות .הבניה ארכה כחצי שנה והמקום הפך למקום פיקניקים ,על האש ,טיולים ,מפגש בתי ילדים ועוד. הבקתה עדיין עומדת בשמורה –אך לצערנו לאחר שהתגלתה ע"י הציבור הרחב הפכה למקום עישון ולבסוף נשרפה. גבעת אלי :למעשה מרכז הכפר חירביה ,הגבעה הממוקמת בכניסה לקיבוץ . האזור מוגדר כאזור ארכיאולוגי .ערמות האבנים סוקלו ע"י הערבים ואח"כ ע"י הקרן הקיימת לישראל בכדי לאפשר את עבודת האדמה באזור .במהלך השנים הראשונות לאחר הקמת הקיבוץ הפך המקום למרכז חברתי בו הוקם מגרש כדורסל ונערכו אליפויות אזוריות (הגיע אפילו רוזין ,מאמן מכבי ת"א, לאמן את הקבוצה –מסורת האליפויות נמשכה כעשור ).במקום הוקמה בריכת השחיה הראשונה בשנת 66בגודל 1.02על , 2.12הוצב מטוס מוסקיטו ,העשוי מבד קשיח ועץ ושימש למשחק לילדים. הגבעה נקראת גבעת אלי על שמו של אלי גרינפלד שהיה חבר "גדיש" ונהרג בפעולת קלקליה בשנת .1599עד היום נמצאת מצבה לזכרו בגבעה. בריכת החזירים :נמצאת עד היום מדרומו של שער יובל ,הפכה בזמנו למקום פיקניקים מועדף ,אולי גם בשל עץ תותי הפטל שצמח שם. שמורת כרמיה :השמורה משתרעת דרומית לקיבוץ כרמיה ,בין השטחים החקלאיים ואפיק נחל שקמה .שטח השמורה 598 :דונם. 8 ייחודה של השמורה במי תהום גבוהים בגבול בין החולות הנודדים לבין אדמות החמרה הכבדות .בשמורה יש שרידים המעידים על התיישבות במקום ,ברכות מים ואמת מים .מי מאגר שקמה נשאבים ומועברים לאגני חלחול והחדרה מצפון למאגר .בגלל צריכת יתר ובגלל שנים מעוטות גשם נידלדלו מי התהום באקוויפר החוף .מי התהום חשובים להזנת קרום הקרקע העליון עבור האדם (קידוחים למי שתייה) ועבור בית הגידול הצומח במקום . באזור החולות ניתן לראות יפה את השימוש שעשו בעבר התושבים באזור בשטחים שבהם מי התהום גבוהים .במקומות אלו נטעו בוסתנים של עצי פרי שהתפרנסו בכבוד מהמים כמו עצי לימון מתוק ,גויאבות ,חרובים ,תאנים וזיתים .בשטח בולטים עצי שקמה ומשוכות צבר ,כמו גם גפנים ,שקדים, תמרים ותותים .חקלאות זו נקראת חקלאות מוואסי .כמובן שגם הצומח הטבעי של בית הגידול החולי מצא את דרכו אל שטחי מי התהום הגבוהים. התמעטות מי התהום בימינו פוגעת בצמחייה הטבעית ובבוסתנים שנטעו בידי אדם. בחולות צומחים צמחים אופייניים רבים ,כמו חבצלת החוף ,ומספר מינים בלעדיים לארץ -שום תל אביב ,גלונית (בלוטה) פלישתית ,תורמוס ארץ- ישראלי ,קיפודן פלישתי ,ציפורנית אשקלון ,סביון יפו ,ועוד .הרכב הצומח כולל ,נוסף לצמחי האזור הים-תיכוני ,גם חדירה של מינים מדבריים ,כמו חורשף צהוב ,עירית צרת עלים ,דנתוניית החולות ,מחטנית משובלת ,חומעה מגוידת ומלענן מנוצה .מהצמחייה הטבעית ,בולטים כאן עץ השיטה המלבינה (עץ נדיר בארץ ממוצא אפריקאי שארץ ישראל היא גבול תפוצתו הצפוני ביותר בעולם ) ,ורותם המדבר .בשקעים שבחולות ,ובקרבת אפיק נחל שקמה, גדלים קנה מצוי ,קנה סוכר גבוה ולכיד הנחלים .לאפיק נחל שקמה חדר גם העץ הפולש שיטה כחלחלה ,שהתפשט בתחומי מאגר שקמה שבמורד הנחל. בין היונקים בשמורה בולטים הצבי הישראלי וארנבת השדה ,ומהעופות -בז מצוי ,חיוויאי ,כוס החורבות ועורב אפור .בבארות הנטושות שבשמורה מקננות יונים ותנשמות. גן עדן :דרומית לקיבוץ ,למעשה חלק מהשמורה של היום .היה בוסתן ענק וקסום ,כשהיה בשיא תנובתו :גדלו בו גפנים ,עצי משמש ,קנה סוכר ,שזיפים ,לימונים,שקדים ,תפוזים מתוקים,תאנים תותים,סברס דם,גויאבות ודומים. הבוסתן היה מוקף בשיקמים ואקליפטוסים .בכל שבת יצאו צעירי הקיבוץ לבלות בדיונות החול וסיימו בארוחת פירות בגן העדן .עם השנים העצים הזדקנו ,הפירות התמעטו והתרבו הקוטפים ,העצים התייבשו ורובם נעלמו... חורשת השיקמים:קבוצת עצי שיקמים הנמצאת ממערב לקיבוץ, ליד ה"ביקתה"שניכרות בה עדיין שרידי שורות .המקום שימש בעבר אתר לטיולים ופיקניקים. מקור שמה של "שכונת הכרם " אשר בכניסה לקיבוץ :במקום בו ממוקמת השכונה היום היה כרם ענבים ששריגיו זחלו על האדמה, השטח היה שטח בעל ,וחברי הקיבוץ נהנו מהפירות ואף חגגו את חג טו בשבט בין הגפנים .עם השנים נוצר צורך להגדיל את השטח החקלאי ,הכרם נעקר וגידלו שם בוטנים ,סלק, פלפלים,פרחי שעווה וכדומה. 1 שנים ראשונות בקיבוץ מגילת היסוד :מגילה אותה כתבו חברנו שלמה ברד ודניאל בן נחום מבית זרע בשם חברי קבוצת המייסדים בשנת 1592במהלך שהותם בבית זרע . המגילה שמשה כעין חוקה והצהרה על המשך החיים בקיבוץ .על פי מגילת הייסוד מטרת ההתיישבות היתה לעזור בשימור והגנה על גבולות המולדת , להוות בית פתוח ליהודי הגולה ,ועיבוי מעמד הפועלים בארץ תוך בנית חברה חדשה של שיתוף ושיוויון ודוגמא לשיחרור העם והאדם. "קולקטיביות רעיונית" :מאפיין אחד משותף לכל קיבוצי השומר הצעיר היה עקרון "הקולקטיביות הרעיונית" .במושג זה באה לידי ביטוי התפיסה שיש להגיע לחתירה מתמדת למען גיבוש אחדות רעיונית בקיבוץ הארצי (ובתנועת 'השומר הצעיר') בתחומי החיים השונים ,כמו הכלכלה ,החינוך והתרבות . הציבור מקיים ,בדרך דמוקרטית ,בירורים המסתיימים בהחלטות ,אשר מחייבות את כל החברים ואין להתארגן נגד בביצוען .משפט מקובל בתקופה היה":כל אחד נותן על פי יכולתו ומקבל על פי צרכיו". העבודה נתפסה כערך כל כך חזק עד כי למשל מי שהיה חולה ולא יצא לעבודה -לא הגיע לאכול בחדר האוכל מפאת הבושה. המטרה היתה בנית הארץ ויצירת חברה חדשה המבוססת על אמון ודאגה האחד לשני ,כל חבר האמין כי מי שנבחר לתפקיד מסוים בקיבוץ יעשה הכול ויפעל למען הכלל. כניסה לקיבוץ :במהלך 12השנים הראשונות הייתה הכניסה הראשית לקיבוץ מכוון באר מקורות מצפון מזרח לקיבוץ 822 ,מ' ממזרח לכניסה של היום. מגדלי שמירה :במשך השנים היו 9מגדלי שמירה .כיום נותר אחד ליד בריכת המים 8 .מגדלים מסתובבים היו בלול ,ליד שער הסברס וליד האורווה .מגדל נוסף היה באזור המפעל שהיה בנוי על גג בית ערבי שבמקומו נבנה המפעל. הבית הראשון הבנוי בקיבוץ :קיים עד היום הזה מאחורי אולם הספורט , זהו הבית המט ליפול .הבית נבנה ללא עמודי בטון ע"י החברים בשיטת בניה חדשנית .בהמשך הוא שימש לאיחסון ציוד הצלילה ולאחרונה נשרף. אספקה קטנה :בלשון ימינו :המרכול מחסנון (חנות) שבו היו מחלקים דברי סדקית בהקצבה .ראשיתו אצלנו היתה בסככה ברפת על יד העגלים . בשנות ה 62היתה חלוקה של מצרכים פעם בשבוע .כל חבר קיבל מהכולבויניק מצרכים באופן שווה :שרוכים ,סבון -...ולילדים מעט ממתקים.החלוקה היתה כמובן ללא תשלום :אבל חסכנית:לדוגמא במשך שנים הונחו כולם להניח רק שליש משחת שיניים על גבי מברשת השיניים.. 9 מגילת היסוד של קיבוץ כרמיה ,טקס העליה לקרקע .0591, 6 מקלחות משותפות:במהלך השנים נבנו מספר מקלחות משותפות –רובן היו ע"י מגדל המים ,הצריף האחרון משמש היום לארכיון הקיבוץ וארכיון הנהלת החשבונות ,ונמצא ע"י המכבסה .במקלחת המשותפת שהייתה פעם היו עשרות כפכפי עץ בכניסה כדי שלא ידרכו על רצפת הבטון .הווי שלם נרקם סביב המקום וההצצות... שירותים מעץ :בראשית הקיבוץ לא היו שירותים לצריפים והאוהלים ולכן נבנו מספר שירותים מעץ עם בור וקרש. טיטו :פרד חכם באורווה אשר עבד בכל העבודות לפי סידור העבודה .הובלות בחצר ,הובלת ילדים בעגלה לזיקים והחזרתם ,הוצאת זבל מהרפת ועוד . הפרד ידע להדליק ולכבות את חשמל באורווה ,ובגמר יום העבודה רץ בכוחות עצמו לאורווה. מזכירות בכרמיה :המזכירות עברה במהלך השנים למקומות שונים :מבנה המזכירות הראשון :הדואר והנהלת חשבונות היו בצריף קטן ליד הכביש בדרך למפעל .בהמשך עברו הנה"ח וריכוז המשק לבית הבנוי הראשון ,אח"כ עברו לצריף ליד הבית של משה ולבסוף עברו לצריף במקום ביתה של פליסיה כיום .בשנות ה 52עבר מבנה המזכירות לבית הבנים ששופץ. אקליפטוסים למכירה :עצי האקליפטוס הגדלים מדרום לקיבוץ נשתלו ע"י חברים .היו לכך שתי מטרות :א .מגיני רוח למטעים .ב .מדי כמה שנים כרתו את העצים למכירה לעץ לבניה ובעירה. ביקורים של אישים חשובים :בשנת 1590ביקר בקיבוץ כרמיה הצעיר נשיא צרפת ( VINCENT AURIOL )1511-1591ושרים בממשלתו .בתקופת מבצע קדש ( )1596ביקר בכרמיה השר הצרפתי ז'אק סוסטל. צינורות השקיה:בשנות ה. 12-62-92-השקו את גידולי השדה ע"י צינורות אלומיניום בקוטר " 8ובאורך של 10מ' .כל בוקר בעונת הקיץ היה יוצא צוות של מספר חברים להעברת צינורות בתוך השדה הבוצי למרחק של 86מ' כל יום. בשיטה זו גידלו ירקות ,כותנה ועוד .בגידול תירס הייתה העבודה קשה ביותר בגלל גובהו .לא פעם קרה שהגיעו העובדים לשדה ,התברר להם שכל הצינורות נגנבו-פרט לצינור הראשון. "ומפאייר" :ערב מבצע קדש 1.5.1599הפילו מטוסי צה"ל "מטאור" מעל כרמיה .שני מטוסים מצריים סילוניים מדגם "ומפאייר".זו הייתה פעם ראשונה שהופל מטוס סילוני .חברי הקיבוץ אספו את חלקיו ,והצטלמו כמובן .את הסיפור אפשר לקרוא בספרי התקופה ועיתון "העולם הזה" . מיגון טרקטורים וכבישים ביטחוניים :בשנות הששים והשבעים היו מחבלים אשר הניחו מוקשים בדרכים ובשדות הקיבוצים.הוחלט אז לסלול כבישי 1 בטחון סביב הקיבוצים והשדות .כמו כן מוגנו הטרקטורים אשר עבדו בשדות ע"י מגיני פלדה כפולים על הגלגלים אשר הגנו על הנהג. ש.ש.ש :.שנת שרות שלישית .במסגרת עזרה הדדית ,היו חברי קיבוצים ותיקים עוברים למשך שנה לקיבוצים נזקקים .כרמיה אומצה ע"י קבוץ משמר-העמק, ובמשך 8שנים ,בשנות הששים ,שהתה ,עבדה ועזרה קבוצה של כ 12 -חברים בכרמיה .הם למעשה לימדו את חברי הקיבוץ את עבודת השדה ,עבודת הנוי וכדומה .תקופת הש.ש .ממשמר העמק זכורה כתקופת פריחה וצמיחה בקיבוץ . חימום הבתים :בשנים הראשונות חיממו את המים בבתים עם ברנרים:תנורי נפט עם ארובה שיצאה מגג החדר .מידי פעם היו צריכים לנקות את צינורות הארובה ועשו זאת עם מוט ארוך שבקצהו סמרטוט .אחד מהחברים היה עומד על הגג וחבר נוסף היה מחכה למטה ומחזיק שקית לאיסוף הפיח שנפל מהצינור .באחד הימים החליטו לנקות את הארובות באחת מהרכבות מאחר וקנו ריהוט חדש באחד החדרים .אחד מהמתנדבים עלה לגג ,וג'רמי המתין למטה עם שקית לאיסוף הפיח – דחפו ומשכו –דחפו ומשכו אך פיח לא יצא ,לבסוף הסתבר כי המתנדב ניקה את הברנר הלא נכון –והפיח התפזר בחדר אחר שרוהט לא מזמן מחדש. צריף יד שניה :צריף שנבנה בשנות ה, 92ושימש כבית התינוקות הראשון בכרמיה .הצריף עבר גילגולים שונים :חדר הבידוד לתינוקות :איזולציה – מאחר ועדיין היה חשש לבריאות הילדים באופן קיומי .בין היתר מאז היה הצריף חדר מתנדבים,מועדון גיל ה 82ועוד .חלק מהשנים הצריף היה מוזנח עד שהפך למוסד "יד שניה" המוכר לנו כיום -וב 02השנים האחרונות. מקלט "יובל גד" :בשנות הששים כשחסרו מיגונים ,הביאו צינורות בטון ענקיים ,שאריות של צינורות ממוביל המים הארצי ,קברו אותם באדמה והפכו אותם למקלטים .בכרמיה הותקנו 8צינורות כאלה ,שניים מהם קיימים עד היום הזה בחורשה ממזרח לשער ,השלישי קבור מתחת למגרש החניה של הקומונה. מזכירות ראשונה ודואר :צריף המזכירות היה צפונית לאולם הספורט של היום שם היתה גם תחנת האוטובוס והחניה .האגדה אומרת כי עובדות הדואר היו "עוברות" על המכתבים לפני המשלוח. תרומות כספיות בעבר .א .התחלת בניית הבריכה התאפשרה עם תרומה מיהודי צרפת בסך 89,222פרנק של אז-שנות השבעים. ב .בניית אולם הספורט התאפשרה תודות לתרומת אמנון ורנר ובני משפחתו בסך .$ 092,222ג .בניית מגרש כדורסל הפתוח השני ,ליד המכבסה, התאפשרה ע"י הקצבה של 12,222לירות שהוקצבו לנו ע"י מנהל בנייה כפרית ,ידיד ביתנו ,יוסקה רבינוביץ'. 3 מושגים ומקומות מאז : "גיוסים" :לצורך עבודה שלא הספיקו לעשות בשוטף ,גויסו חברים בהתנדבות .הרי דוגמאות למספר גיוסים :קטיף תפוזים ,בציר ענבים ,הידוק כותנה ,עישוב כותנה וגידולי שדה שונים ,שתילת דשא ,גיהוץ בקומונה, אריזת כריות ושמיכות ,איסוף חבילות קש ,ניקוי וסדור בבתי ילדים ,קטיף גויאבות ועוד. חדר אוכל :חדר האוכל שימש כמקום המרכזי להתכנסות ואכילה בקיבוץ ולמעשה היווה את מרכז החיים הציבוריים .כל החברים אכלו 8ארוחות ביום בחדר האוכל ,ומטבע הדברים המקום שימש כמקום התכנסות ומפגש יומיומי. ארוחת בוקר :בשנים הראשונות לקיבוץ השפיעה תקופת הצנע גם על ארוחות הקיבוץ :בשולחן ישבו 3חברים והוגשה לכל חבר צלוחית ברזל עם ריבה מדוללת במים וצלוחית מרגרינה .החברים היו מחליפים בין השולחנות את הצלוחיות עפ"י העדפה אישית:מי ריבה ומי מרגרינה.סרדינים נתנו חופשי. ובתפיסה השיתופית:כל יושבי השולחן חלקו סכין משותפת... ארוחת ארבע בכרמיה .בעבר היה תורן מיוחד שהיה מגיע ב 19:82ומכין ארוחת ארבע לחברים שחוזרים מהעבודה .הארוחה הייתה מורכבת מלחם ישן ,מי דבש – גלוקוזה ותה בקומקומי אלומיניום. "במקום" :בדרך כלל חדר האוכל היו מכינים מנה אחידה לכולם ללא אפשרות בחירה .בכל זאת היו חברים "מיוחדים" שהכינו להם מנה חלופית. לא מעט כעסים היו בין המגיש והסועד. "חצי ביצה" :בשנות ה 92-היתה תקופת צנע בארץ ,המזון היה מוקצב ובעיר קיבלו אוכל לפי תלושים .בקיבוץ חילקו את ההקצבה למנות -חצי ביצה לאדם. ביום שישי בבוקר היתה ארוחה מיוחדת :ביצה עין. "נודניק" :כינוי לצלוחיות פלסטיק בחדר האוכל .בגלל נטייתן להידבק בזמן שטיפת הכלים. "מגיע לי: ".דרישת החבר מהקיבוץ של פעם .בעקבות עיקרון קיבוצי קדוש של חלוקה שוויונית לפי התקנון" .מגיעה לי נסיעה לחו"ל ,מגיע לי מקרר ,מגיע לי שיסיידו לי ,סיגריות " ועוד. "חולצה רוסית: ".חולצה רקומה שהייתה מקובלת כלבוש חג .בנות "גדיש" רקמו חולצות לבנים .חלק מהזוגות התחתנו עם חולצות אלו. "חולצת יתומים :".כינוי שנתנו חברים לחולצות שחולקו ע"י הקומונה. למשל חולצת טי-שרט חומה שנקנתה בהזדמנות ע"י הקומונרית וחולקה לחברים .למחרת כל החברים היו לבושים בחום. סידור עבודה :הקיבוץ היה בנוי על תפיסה של עבודה מקומית וכולם ראו בעבודה ערך עליון .בכדי לנתב את האנשים למקום בו זקוקים להם ,נבחר חבר לתפקיד "סדרן העבודה" שהיה מכין סידור יומי לחברים. סידור רכב :מאחר ולחברים לא היה רכוש פרטי משלהם ,התחלקו כולם ברכבי העבודה ,ונוצר צורך לחלק את הרכבים בשעות הפנאי" .סדרן הרכב" אסף את בקשות כולם וניסה לתת מענה לכל הצרכים בכל יום מחדש .צי הרכבים מנה בשיאו 11-19כלי רכב –אך עם הזמן ותהליך ההפרטה רכשו חברים רבים כלי רכב פרטיים וסדרן הרכב היום מטפל בחמישה רכבים וקלנועית חשמלית אחת. "טיפול חולים" :סעיף בסידור עבודה בראשית הקיבוץ .חבר \ חברה אשר עבודתם הייתה לבקר את החולים ,להביא להם אוכל מחדר האוכל ולדאוג לצרכיהם. 5 תרבות וארועים : פעולה של יום שישי = ערב תרבות :הערבים שהתקיימו היו רבים ומגוונים וזכו להצלחה מסחררת בקרב החברים ,ועדת התרבות היתה פעילה מאוד ועסקה בארגון חגים וארועים שוטפים על בסיס שבועי. עד היום יש נסיון ליצור תרבות עצמית ,עם בנית מסורת קבועה –תוך שמירה על רמה תרבותית וחברתית ראויה .הערבים אופיינו בתכנים משתנים אך היו למעשה התרוץ למפגש החברתי .במהלך החודש הקפידו להזמין סרט ,להביא הופעה ,ושתי פעילויות מקומיות שחברי ועדת תרבות העבירו .בכל ערב כזה הוחלט על התוכן,תפאורה ,תלבושות ופרסום רב. הזמנה לערב תרבות או שיחת קיבוץ :על אחד העצים במרכז הקיבוץ נתלתה צלחת דיסקוס ,עליה הקישו בקול תרועה לפני פתיחת הארוע. מועדון חצות :התכנסות במועדון אחרי הערב הרשמי –היו שבועונים , אספרסו ,כיבוד מתאים ושוב בילוי בצוותא. "שניצל בורשט" :ערב בו החברים מחולקים למספר קבוצות שמשחקות באופן תחרותי במשחק טריוויה בנושאים שונים :ספרות ,אמנות, אקטואליה,רכילות וכ"ו. ערב קברט :ערב הסילווסטר ,ערב סאטירי על דברים שקרו בקיבוץ במהלך השנה ,נכתבו סקצים מיוחדים – מערכונים:העלו יותר תופעות ופחות דברו על אנשים שלא יעלבו.הערב השאיר חותמו זמן רב אחרי... גילגוליו של מחסן התרבות:הצריף המרשים ידע ימים טובים יותר והתחלק ל :0בחדר הימני היתה מתכנסת המזכירות ,ובחדר השמאלי היה המועדון. בשנות ה 62הוא הפך לחדר קריאה והשבועונים וכתבי העת שהיו מגיעים היו מרוכזים שם .מידי פעם התקיימו במקום תחרויות שח .שנים רבות המקום שימש כמרכז חברתי והפך עם הזמן לפאב ,בשנות ה 32הפך למועדון ריקודים ,לאחר מכן נזנח והפך למחסן תרבות המשווע לשיפוץ. בריכת השחיה :כשבנו את בריכת השחייה בסוף שנות השישים ויתרו החברים על שנתיים של ימי חופשה שנתית בכדי לממן את הקמתה .ציפוי הבריכה היה אמור להיות בצבע .התארגנו 6חברים ופנו לבית חרושת "חרסה" בבאר שבע ובקשו מהם לקבל חינם חרסינה סוג ב' .במשך שבוע ימים ישבו החברים הנ"ל וחטטו ומיינו בערמות של אלפי חרסינות שבורות ודלו מתוכם חרסינה סוג ב' בצבע תכלת .כל זה התבצע אחרי העבודה עד שעות הלילה המאוחרות. טלוויזיה :השידור הראשון בארץ היה בשחור לבן, ביום העצמאות בשנת .1563בכרמיה השכירו טלוויזיה ליום אחד וכל הקיבוץ הצטופף סביבה לצפות במצעד הצבאי בירושלים ,לאחר ניצחון מלחמת ששת הימים .לאחר כמה שנים נקנתה טלוויזיה אשר הותקנה בבית הבנים של היום עם כסאות קולנוע שהובאו מתל אביב.לאחר מספר שנים נקנו לחלק מהחברים ,על פי ותק ,טלוויזיות שחור לבן ".02 כסאות בתי קולנוע :כשהקיבוץ החליט לקנות טלויזיה יחידה ,הוקצב לכך חדר הישיבות של בית הבנים דהיום .עדיין לא היה על מה לשבת .באותו זמן החליפו כסאות מתכת כבדים מרופדים בבד זמש אדום בבית קולנוע בתל אביב.כישוב ספר ביקשנו חלק מתוך 1222הכסאות שהיו שם וקיבלנו 192כסאות ,אשר הותקנו בחדר הטלויזיה .במשך הזמן קבלנו גם כסאות של קולנוע "ארמון" בפתח תקוה. 12 קולנוע קיץ :בימי הקיץ החמים והחום הכבד ששרר בחדר האוכל היו מקרינים בחוץ ,על אחד הקירות סרטים כאשר החברים ישבו על הדשא .כשנמאס ,לכמה חברים הדבר ,הם יזמו בנית קולנוע קיץ קבוע .בין היוזמים היה גם הרצל ,אשר עבד אז במפעל "יובל גד" והצליח להשיג קירות טרומיים סוג ב' .הפלטות הונחו ממזרח למקלט חדר האוכל לכיוון המרפאה ,כשקיר המקלט שימש כמסך. במסגריה בנו דרגשים ממתכת אשר הוצמדו לפלטות ועליהם כסאות מפלסטיק. החברים נפגשו לצפות יחד בסרטים פעם בשבוע ,והסרטים הוזמנו ממחלקת הקולנוע של ההסתדרות והגיעו בגלילים .המקרינים היו :הרצל,הנק ,מיכאל ינקלביץ וכ"ו. תורנות הקרנה ותרגום :הסרט היה נשלח ממרכז הקולנוע למשקי הדרום בתל אביב .משם עם משאית ההספקה היה מגיע לקיבוץ .בערב היו שני תורנים ,אחד להקרנת הסרט ואחד לתרגום בצד .לא תמיד בתאום מושלם. חג העומר :ערב חג הפסח הייתה יוצאת תהלוכה ברגל ובטרקטורים ובראשם סוסים עם דגלים לחלקת שדה חיטה בקרבת הקיבוץ .שם הייתה קבוצה של בחורים קוצרים בחרמשים עומרים של חיטה .לזה התלווה טקס קצר של קטעי קריאה ולהקת בנות הייתה פורצת בריקודים ,כל זה כהקדמה לליל הסדר .הרבה שנים ארגנה את החג הזה דליה זמירי. "לוס כרמיוס" להקה של 1חברים ארגנטינאים חברי כרמיה ,אשר הופיעו בשנות השבעים במקומות שונים בארץ בשירים דרום אמריקאיים ובלווי כלי נגינה אוטנטיים.רוב החברים לא היו בעלי ידע מוסיקלי כלל –לא בשירה ולא בנגינה על כלים ,עם הזמן שפרו את יכולתם לנגן בצ'רנגו וגיטרה .בין החברים שהשתתפו בלהקה היו :אברהם לבנה,לייזר,דוד אפל ועוד .הלהקה הופיע בעיקר בקיבוצים אך גם בעיר הגדולה תל אביב. ערב קש :הרעיון היה לא להכניס עבודה שכירה לקיבוץ .בגמר הקציר גיבבו את הקש ועשו חבילות קטנות ,והיו צריכים להעביר את החבילות למתבן . מבצע הבאת הקש לקיבוץ הפך לערב תרבות :אחת לשנה בקיץ ,בליל שישי, היה מתגייס כל הקיבוץ ועשרות חברים היו יוצאים עם טרקטורים ומשאיות ובמשך הלילה היו מכניסים קש למתבנים .החברים התחלקו לפי מקצועות: אוספי קש ובוני קש על עגלות ,או משאיות ובוני ערמות במתבן .במהלך הערב היתה תחרות בין הקבוצות .בחד"א החברות היו מכינות ארוחה חגיגית עם צ'יפס וסטייקים ולאחר חצות הייתה נערכת הילולה.בערך מאחת בלילה ,צפו כולם ב"סרטים חקלאיים " -סרטי אקשן של אז :סרטי בוקרים ומערבונים בהם "קצרו" השחקנים הרבה נפשות. קלמן שמי :אמן .חבר כרמיה לשעבר .אשר פיסל בחמרים שונים .חלק מיצירותיו פזורות בעולם ,ברחבי כרמיה ובתי חברים .נציין 6יצירות: א .חזית אולם האירועים .ב .עמוד העץ ליד המרפאה. ג .הפסל ליד יד שנייה .ד .פסל עץ "קוביה" מאחורי ביתה של מרגלית. ה .ציור ענק בבית הבנים.ו.קיר עץ בביתם של מנחם ומאיה. חיים ברגל ז"ל :צייר ,חבר קיבוץ שער-הגולן ,ששהה במסגרת ש.ש.ש .אחרי עבודתו היה מצייר את נופי כרמיה .שתי תמונות שלו תלויות בבית הבנים. מרסל אייס ז"ל :חברת קיבוץ , ציירה ציורי אבסטרקט בשמן, הדפסים על אבן ופיסול. השתתפה בתערוכות בת"א ירושלים ופריס. מפגש חברתי קבוע בחדר האוכל : (חד"א הישן )1569, 11 ימי חג :היום אנו חוגגים יחד את כל חגי ישראל מנהג שהחל אחרי מלחמת יום הכיפורים .עד אז חגגו רק שבעה ימי חג .1 :ראש השנה . 0 .סוכות. .8פורים .1 .פסח .9 .יום העצמאות .6 .שבועות .1 .אחד במאי – .שבתו רק יום אחד בכל חג ובשאר הימים עבדו. מכונת אספרסו :בשנות הששים ,כשחזרו שלמה ושרה משליחות בחו"ל ,הם הביאו מכונת אספרסו למועדון .המכונה הייתה מוצר נדיר באותה תקופה ורק בבתי קפה מובחרים בארץ היא הייתה קיימת . נופש על גלגלים :במשך הקיץ ,היו שוכרים רכב לפחות לששה אנשים .מספר משפחות וחברים התארגנו בצפיפות ויצאו במשך שלושה ימים ל"קריעת הארץ" .לפעמים המשפחות היו חוזרות מסוכסכות. טיול קיבוץ לסיני : .0.05.5מטרת הטיול היתה להגיע לסנטה קטרינה – הר סיני .כולם הצטופפו בטיולית וטנדר לשלושה ימים משגעים במדבר. שלושה ימים עליזים בעזרת המצחיקנים :הרצל ,ג'רמי ,יוסף פריאל .נוסף לכך התרחשה תאונת דרכים שבה התהפך הטנדר פג'ו .החברים התמודדו עם בעיה מיוחדת :איך להחזירו הביתה? בעזרת הנהג הבדואי ,נסע הטנדר ה"מצוקמק" עם חור ברדיאטור שנסתם במסטיקים שלעסו החברים ,מיכל דלק מקומט וללא אורות 1,022 -ק"מ עד כרמיה ע"י 8נהגים אמיצים ביניהם הרצל . נופש קיבוצי בתורכיה :בשנת 0229ארגן ראובן סקיבה נופש לכל החברים שהיו מעוניינים .יצאו שתי קבוצות מבוגרים לטיול.בשיחות הרבות שנעשו במהלך הטיול הועלו הסכמות לגבי אורח החיים בקיבוץ המתחדש בין חברי הקבוצה השניה (הצעירים) והתגבש גרעין ועדת התרבות שפועלת עד היום. הטירה הקסומה :כשבנו אנשי הנוי את המדרגות למספרה ,הם החליטו להוסיף פסל לסביבה ,והחליטו להכין טירה מניאטורית עפ"י דגם שראו בחוברת .באותה תקופה נבנה אולם הספורט :הם לקחו לבני איטונג ,גרעו את הצורות המבוקשות ויצקו בטון. מגורי החיילים :לאחר שנבנתה השכונה הצפון מזרחית והוכשרה למגורי החיילים החל מנהג שנמשך שנים רבות :בכל מוצאי שבת התקיימה ארוחת שחיתות באחת מהרחבות .הארוחה הגדולה מכולם התקיימה ,כמובן ,ביום כיפור .המשתתפים מספרים שבכדי לאכול את כל הבשר שעלה על המנגל . חלק מהמשתתפים התחילו להתעמל בכדי לפנות מקום ולהמשיך לאכול .... חוג דיג :התגבשה קבוצה שהחליטה ללמוד לדוג בעצמה :הם ניסו את כל השיטות כמעט -ממקלות במבוק ,לדיג עם רשת,ניסו סוגים שונים של פתיונות ואפילו קנו סירה .החוג הפך לספורט מועדף ואף קיבל תקציב מהקיבוץ. מועדון הח"ץ ופאב "המפלט האחרון" :הפאב הוקם במקלט שע"י חד"א ,ע"י גיל וארנון בשנת ,1531בהתנדבות כמובן.הגיעו צעירים מכל הסביבה והוא נחשב למוצלח ומבוקש .הפאב עבר עם השנים גלגולים רבים עד שנסגר .בימים הראשונים הציבו שלט על הדלת ":אין כניסה לכלבים ולבני "!+82כל גרעין "כרמית" הקימו צעקה גדולה – כולם כמובן נכנסו ,ומאז כולם עברו את גיל ה 82ומרגישים עדיין צעירים בלבם. הערוץ המקומי –וצילומי מלחמת המפרץ :במשך שנים רבות(בימים בהם מספר ערוצי הטלויזיה היה מאוד מצומצם) היה בקיבוץ ערוץ מקומי בו שודרו סרטים ,הוקרנו ישיבות ופורסם מידע מקומי. 10 בימי מלחמת המפרץ צילמו גיל וארנון כתבות הומוריסטיות על התקופה ועל הקיבוץ בשיתוף מתנדבים ושחקנים מקומיים. נסיעה שבועית לחוף זיקים:בכל שבת נהגו הצעירים להתארגן אחרי ארוחת הצהריים עם טרקטור ועגלה עליה היו עולים החיילים והצעירים ונוסעים לבילוי בים .הטרקטור היה מחזיר את כולם בשעה 16:22הישר לארוחת ארבע במועדון .בתפריט:כריכים עם מרגרינה וגבנ"צ. מועדון צלילה כרמיה:בקיבוץ התארגנה קבוצת צוללנים ,בהנהגתו של איציק קודוביצקי .הם הוציאו תעודות צלילה ויצאו לטיולי צלילה באילת וסיני באופן קבוע .בכדי לממן את התחביב היקר ,הם התנדבו לגיוסים שונים : בעיקר עישוב אבטיחים ,כמו כן הם ניסו להקים גן ירק לשימוש המטבח.עד היום מספר חברים נוסעים לצלילה שנתית בדרום. מוסד "יד שניה" :חנות שנפתחה בשנת 1515על ידי משה סלוצקי וסופי קודוביצקי במטרה להחליף בגדים משומשים בין חברים .עם השנים עברה החנות שינויים ,והפכה למוסד מקומי בו מתכנסים בימי שבת חברים רבים לשיחות "מטבחון" .החברים המפעילים (ביניהם חנה טל ומריו האס )בוחרים מידי פעם פעילות או תרומה אחרת לקהילה בה מושקעים הרווחים. ארכיון הקיבוץ :במשך שנים רבות היה אמנון ורנר אחראי על איסוף החומר שנשמר בארכיון הקיבוץ ,ופסי סקיבה מיינה בשנות ה 52את השקופיות הרבות שצולמו ע"י אבנר רביד ז"ל ,מנחם תימור ז"ל וחברים נוספים. בשנים האחרונות הועתק מקום הארכיון למקום זמני,והשקופיות מועברת לקבצי מחשב ע"י מוריס מירוז. ידיעון קיבוץ כרמיה :החודש יצא הידיעון ה 512מאז הקמת הקיבוץ .הידיעון הינו העיתון המקומי בו פרסמו מידע שוטף,ברכות ,סיכומי שיחה החלטות הגיגים ושירים.במהלך השנים ערכו את הידיעון חברים רבים .במשך שנים ארוכות ערך את הידיעון ראובן סקיבה והיום עורכת אותו קרלה כהן.בשנים הראשונות נקרא הידיעון :זרקור ,או אור הזרקור. קבלות שבת :בשנות ה 08ובמשך יותר מ 21שנים התקיימו ע"י דליה זמירי ועידית שוסטרמן קבלות שבת קבועות בערב שישי בחד"א .ארוחת ערב שישי היתה משותפת וכולם התכנסו סביב שולחנות ארוכים ובמקומות קבועים. המארגנות הכינו בקידמת חד"א שולחן עם מפה לבנה ,פרחים ,פמוטים וחלה והנחו ילדים וחברים להקריא קטעים המתאימים לעונות השנה או ארועי השבוע האקטואליים. נטיעות בכניסה לקיבוץ 2191 , 18 גידולים חקלאיים וענפים. רפת כרמיה: הרפת הראשונה נבנתה עם העליה לקרקע ,הפרות נתנו לנו במתנה מקיבוץבית זרע .הרפת כללה כארבע פרות שסיפקו חלב למשק והחלב הנותר הועבר לתנובה בכדים. היום הרפת ידועה כאחת המובילות בארץ ובמקום הראשון בכמות תנובת חלב לפרה .הפרה הממוצעת של רפת כרמיה הניבה בשנה שחלפה כמעט 11,222ק"ג חלב ,והצלחה זו אינה חד פעמית; בעשור האחרון הגיעו פרות כרמיה ארבע פעמים למקום הראשון בתנובת החלב .בקיבוץ מייחסים את ההצלחה לאהבה וליציבות של צוות הרפת לאורך השנים. בשנה האחרונה ,שבה התאפשר ייצור חופשי ממכסות ,ייצרו כרמיה 1.6מיליון ק"ג חלב ,שהם מעל מיליון ק"ג יותר מהמכסה. כיוון שהפרה הישראלית היא שיאנית העולם בתנובת החלב ,הרי שלמעשה, האלופות מכרמיה הן אלופות העולם בתנובת חלב! שמה של הפרה המצטיינת:סופה . הרפתנים נודעו לשימצה בריח בגדיהם –אבל תמיד נחשבו לענף נחשק עם מוסר עבודה גבוה. סיפורים מהשנים הראשונות: קרח ברפת :בראשית הקיבוץ לא היו מקררים חשמליים .גם בארץ המקררים עבדו על בלוקי קרח שהיו מכניסים לתא ההקפאה במקרר .ברפת הייתה מכונה שיצרה 12בלוקים של קרח שאיתם היו מקררים את החלב שהיה בכדים. הזרעה טבעית :עקב מתיחות עם המזריע החליטו בצוות הרפת לגדל פר ולעבור להזרעה טבעית בעדר. ביום שהכניסו את הפרות אליו נכחה במקום אחת החברות ,הסתכלה על הפר ואמרה לאחד הרפתנים":תראה את הפרה הזאת ,יש לה גידול משונה"... חליבה בשחקים :בשנה הראשונה להקמת הקיבוץ אחת מהפרות נקראה לבנה. יום אחד קבלה הפרה שיתוק ולא הצליחה לעמוד על הרגליים ,בכדי לחלוב אותה הובאה גלגלת מהמוסך בעזרתה הורמה הפרה – וכך נחלבה ... בשנת 0221נולד ברפת עגל עם 9רגליים –דבר שפורסם כמעט בכל מקום. מפעל השמיכות :הוקם בשנת . 0595החברים הראשונים למדו את המלאכה במפעל בנתניה (ובנסיון לגרש את החולדות שהיו שם כמעט העלו את העיר בלהבות) מאוחר יותר עברו לקיבוץ והביאו את ה"ממוט" ,מכונה לתפירת שמיכות. במסיבה לפתיחת המפעל זכה המשפט " :בכל עת ובכל עונה –שמיכות כרמיה במתנה" במקום הראשון ,וזיכה את ממציאיו :נתן וליזה ,במתנה :שמיכת קיץ. 11 "אוטונומיה" :מתפרה שהותקנה במחסן הגדול ליד מחסן הנוי .במתפרה עבדו בני משפחה ערבית מעזה כקבלני משנה עבור "שמיכות כרמיה" .הם תפרו שקי שינה והיו אוטונומיים בהתנהלותם –מכאן השם שנצמד למבנה עד היום. עם המשבר הכלכלי ,המפעל לא יכול היה להתפתח ,לאחר שהבנקים לא איפשרו לו זאת -ונמכר. גי"ש –גד"ש כרמיה :קיצור של המילים-גידולי –שדה .שטחי העיבוד של כרמיה היו בחלקם מרוחקים מאוד מהקיבוץ .אחד מהשטחים נקרא עד היום "בריר" .בכדי להספיק לעבוד היו הגדשניקים קמים ב 28:82לפנות בוקר, מתלבשים ונוסעים לשטח בקומנדקר ,שם חיכו להם הכלים הגדולים והם התחילו לעבוד .ימי העבודה היו ארוכים וחמים ונודע כי באחד הימים התווכחו שניים מחברי "כרמית" מי מהם נהג במהלך הלילה לכיוון "בריר".... עם השינויים שחלו עם השנים ומכסות המים שקוצצו החלו שותפויות בין קיבוצי האזור בגידולי השדה .היום כרמיה שותפה בתאגיד אורן 0229הכולל את הקיבוצים אור הנר ארז וכרמיה. פקחית כותנה :כן,היה מקצוע כזה .ציפי תימור ,במשך מספר שנים ,בתקופת עונת הכותנה ,הייתה יוצאת עם זכוכית מגדלת וסופרת את החרקים המזיקים .לפי דבריה נקבע הריסוס והוזמן מטוס. הייתה יוצאת לבד לשדות כולל ברייר וחוזרת עם ערב. אחריה המשיכו בנות נוספות :התמידה ונהנתה מהמלאכה גם מלכה. קומביין נגרר :בשדות החיטה בראשית ההתישבות לא היו קומביינים ממונעים .היה קומביין לקציר שנגרר ע"י טרקטור ,על הקומביין עמד חבר אשר קלט את החיטה בשקים וקשר אותם .אחר היו באים חברים לשדה ומעמיסים את שקי החיטה על עגלות. טרקטור אוליבר :הטרקטור הראשון שהתקבל ע"י הסוכנות היהודית לישוב החדש כרמיה. סלק סוכר :גידול חקלאי שהיה מקובל בשנות ה 62-12של המאה הקודמת .נזרעו סלקים גדולים שהגיעו ליבול של למעלה מקילו .מכונת עקרן הייתה עוקרת אותם ולאחר מכן מעלית היתה מעמיסה למשאית .הסלק נשלח לבית חרושת לסוכר שהיה אז בקרית גת .יורשו נשאר עד היום הלא הוא "סוגת". הולנדי :כינוי לשטח חקלאי ששייך לכרמיה בכניסה מהכביש הראשי צפונה לפרדס.והשם -על שום מה? בשנות החמישים בתקופת הפדאיון (מחבלים), הגיעה משפחה מהולנד לעשות שלום עם הערבים .הם בנו את ביתם מאבנים, בפינת הכביש .אבא ,אמא ובת "חתיכה" .מי שהיה מספק להם אוכל הם צעירי הקיבוצים וחיילים מזדמנים .כעבור שנה הם גורשו מהארץ ,לאחר מספר נסיונות לעבור לרצועה. ענפי שרות :מכבסה ,קומונה ,חשמליה ,סנדלריה :מאחר והקיבוץ סיפק את כל מחסור החברים והילדים ,נוצרו ענפי שרות מקומיים .חלקם נתנו שרות שנעשה במרוכז במקום בבית ,כמו :כביסה ,גיהוץ ,תיקון ,בישול וכדומה, וחלקם אפשרו לחלק מוצרים על פי הצורך ,במקרה זה בגדים ונעליים .עם כל שינוי עונות נערך " אינוונטר" -והילדים קיבלו מספר פרטים המתאימים להם ולעונה :נעלים מגפיים ,נעלי בית ,נעלי בוקר ,בגדי קיץ ,חורף ואפילו בגדי שבת (חגיגיים). ענף הבננות :מדרום לקיבוץ קיימים שרידים של עצי במבוק .בשנות החמישים והשישים גידלו בכרמיה בננות .לצורך תמיכת הבננות היו קונים כמויות גדולות של מוטות .אז עלה רעיון אצל מרכז הבננות דאז אהוד לומברוזו לגדל במבוקים במקום לקנות מקלות תמיכה .מאז נעלם מטע הבננות ,אך הבמבוקים ,שכנראה מותאמים טוב יותר לאזור ,שרדו. לול ובית אימון:מבנה הלול נמצא מאחורי הבריכה מזרחה .שימש לגידול אפרוחים מגיל מספר ימים עד 8חדשים .אח"כ היו מעבירים אותם ללול 19 להטלה .צוות הלול היה מגובש ונהג להתכנס לארוחת עשר רווית כולסטרול- חביתות מ 3-12ביצים ...במשך שנים רבות ריכז את הענף נוח שוסטרמן. יענים :קיבוצנו היה בין הראשונים שהגו את רעיון גידול היענים .מספר חברים נסעו מספר פעמים לדרום אפריקה ללמוד את הנושא .באחת הפעמים אף הביאו ביצי בנות יענה .התקינו אינקובטור ,אך אפרוחי היענים לא הצליחו לבקוע .מסתבר שביצי היען רגישות ביותר וטלטולי הדרך לא הטיבו עימן. גויאבות :בכרמיה היו בשנות ה 92-למעלה מ 12 -דונם של גויאבות אדומות וצהובות .לאחר השתילה הראשונה לא הבינו החברים מדוע העצים לא צומחים ומתפתחים –הוזמנו יועצים שונים שגם הם לא הבינו את פשר העניין ,לבסוף הסתבר שהעצים נשתלו עם פחי הפח בהם הובאו.... המטע נשתל מחדש והעצים גדלו לתפארת עמוסי פרי .הענף חוסל בגלל פשיטה של להקת ארבה שכרסמה את המטע וחוסר כדאיות כלכלית. בנקציות :פרח דרום אפריקאי .ממערב לקיבוץ ניטע מטע בנקציות .בתוכנית המשק נאמר שנקבל עבור כל פרח " :$1הוצאה אפסית .ממש גורפים הון". המציאות הייתה עגומה .המטע נמסר לגידול למשפחת צוק מכפר ורבורג בסכום זעיר .ב 0223הוחלט לעקור חלק מהמטע והוא ננטש. מכוורת :בשנות השבעים היה קיים בקיבוץ ענף מכוורת אשר נוהל ע"י יצחקי שעבר לקיבוץ שובל .הענף ייצר מספר טונות דבש. בנין המסגרייה :מבנה המסגרייה נבנה בשיטה מיוחדת:ע"י בלוקים בצורת לגו, ללא עמודי בטון .במקום עמודים יצקו בפינות בטון בתוך הבלוקים .ניסיון ורעיון בניה שהובאו מדרום אפריקה. המוסך :ענף מרכזי וחשוב הן לצי הרכב והטרקטורים של הקיבוץ והן לאגף הגברי והמסוקס .הפסקות הקפה היו מקום ידוע להתכנסות וריכולים גבריים!.... משה כ .עבד שנים רבות במוסך .מספרים כי עור ידיו היה עבה והוא נהג לפתוח בידיו ברגים סוררים ללא כלי עבודה נוספים. באחת השנים שעופר תימור ניהל את המוסך הוא ניסה להניע עם מצבר את "הקייס הגדול"(סוג טרקטור) ,הוא לא שם לב שהטרקטור בהילוך וברגע שזה התחיל לעבוד הוא התחיל לנסע לאחור .עופר שעמד שפוף ניצל ,אך זכה לסריטות קלות על גבו .את הטרקטור עצר גיל שרץ וטיפס על הטרקטור ,הרים את ידית הברקס ועצר אותו. האורווה :האורווה הראשונה שימשה כבית לפרדות וסוסים לעבודה :טיטו , ג'נט ,כוכבה,מק ,המן ואיילה .הם שימשו להובלת נוסעים ומסעות,נסעו איתם לעבודות מרוחקות ,הוצאת אשפה,כביסת בתי הילדים,חלוקת קרח לבתי הילדים :הפרדות שימשו את החצרן והענפים השונים. סיפרו על הפרד טיטו ,שלמרות שיגעונותיו ומרצו הרב ,היה חכם מאוד ונהג לחזור בסיום יום העבודה בעצמו לאורווה ,ובלילות ידע להדליק את האור. הפרדס :התחלת המטע היתה בטיפוח עצי לימון על יד הכביש הראשי ,הלימונים קרצו לכל עובר אורח שקטף מספר לימונים –אך בסופו של דבר לא נותרו לימונים למכירה .ניסו החברים שיטות שונות ,ולבסוף תלו שלט":זהירות חרצולים!" –הקוטפים לא הבינו את פשר העניין אך החליטו גם לא להסתבך ומאז לא נקטפו הלימונים. משלוח התפוזים הראשון שיועד לייצוא יצא מכרמיה ב .03.1.1593 הפרדס בכרמיה התרחב וכלל סוגי הדרים שונים :מלימונים לסוגי קלמנטינות, תפוזים ופומלות שונות .החברים ניסו שילובים שונים והגיעו לתוצרת נהדרת ,אך לאט לאט עם הקטנת מכסת המים צומצם הענף ודונמים רבים נעקרו בשנת .0223בענף עבדו במשך שנים רבות יגיל בוכבינדר ועמית גפן. 16 ימי אבל וחברים שנפלו : אלי גרינפלד :חבר גרעין "גדיש" ,נפל בעת מילוי תפקידו בפעולת קלקליה ,ביום 11באוקטובר .1596היה בן 02במותו.עלה לארץ כשהיה בן שנה עם משפחתו ,גדל בתל אביב והשתייך לתנועת "השומר הצעיר". רן כהן :חבר גרעין "דקל",נפל בעת מילוי תפקידו בעמק הירדן ,ביום 1 באפריל .1565היה בן 00במותו. היה צעיר מלא התלהבות,גלוי לב ואקטיבי בפעולותיו.היה אידיאליסט ,חברותי, וחיפש את השלמות והיופי. דן אלקבץ :חבר גרעין "כרמון" ,נפל בעת מילוי תפקידו במלחמת לבנון הראשונה ,ביום 08ביוני .1530היה בן 00במותו. דן היה בוגר השומר הצעיר ,חבר בתנועת "שלום עכשיו",הוא אהב לקרוא ולצלם. מיכאל בן-חיים :בן קיבוץ מקבוצת "אלונים",נפל בעת מילוי תפקידו ,ביום 09 באפריל .1538היה בן 15במותו. מיכאל אהב את הטבע ,נקשר לרפת ולאורווה בקיבוץ ,למד גיטרה והיה מסור לעבודה ,אהב לשמח את הסובבים אותו ועזר לזולת ככל שיכל. סרחיו טרב :חבר גרעין "בדרך" ,נפל בעת מילוי תפקידו באימונים בקעה ,ביום 01באוגוסט .1531היה בן 03במותו. היה איש אשר העבודה היתה מרכז הויתו.הוא חיפש את הדרך לשלמות ומיצוי בתחום החברה ,היצירה ,התרבות והפוליטיקה. ניר ורנר :בן קיבוץ מקבוצת "עלומים" ,נפל בעת מילוי תפקידו באימון בנגב,ביום 01ביולי .1535היה בן 01במותו. ניר היה חובב טבע ,טיולים ודיג .היה בחור חייכן ומאיר פנים,היה קשור לנוי , לתרבות ולחברים.היה אהוב על חבריו ותמיד יזם ארועים חברתיים. תאונות קטלניות. אברהם סוירסקי :חבר גרעין "גדיש" נהרג כשהעביר צינורות אלומיניום בצורה אנכית בתוך גידול תירס ,והתחשמל. חיים מילר:מתנדב ישראלי שהגיע מתל אביב עם עובדי קבוצת "דן" .הוא בא לעזור לבצר את הקיבוץ בתקופת "מבצע קדש" .בליל סופה חשוך ,הלך לאורך הגדר ולא זוהה .השומר ומספר חברים פתחו עליו באש והוא נהרג. בועז חן :מקבוצת "סנונית" שעבד בגד"ש ,נסע בבית ג'ירג'יה עם ג'יפ בשדות. הג'יפ החליק והוא נכנס לתוך צינורות בולטים מ"-קוו-נוע" מאלומיניום ונהרג. יהי זכרם ברוך. 11 גרעינים לכרמיה: גרעין המייסדים:שלמה ושרה ברד ,עמוס ואורה בלאיש ,ג'ניה ודן לחמי ז"ל, טוטו ומרסל אייס ז"ל ,מרים ברטל ז"ל ,ואבנר רביד ז"ל ,משה כהן ז"ל , אליהו (לולו) שקד ז"ל .ילידי טוניס וצרפת .ייסדו את הקיבוץ בשנת 1592 לאחר ש עברו הכשרה בקיבוץ בית זרע .היו הגרעין הראשון בתנועה שהיה מבוסס על נערים ונערות שהגיעו מטוניס וצרפת והיו דוברי צרפתית. גרעין "גדיש" :גרעין הצברים :טוניה ז"ל ואמנון ורנר ,דוד ודליה זמירי ,אורי סלע ,דליה ז"ל וחנוך לקח ,משה סלוצקי ,מנחם ז"ל וציפי תימור .חניכי השומר הצעיר ,הגיעו משנת 1591לקיבוץ -ברובם מאזור המרכז :חדורי אידאלים ואהבת המקום. גרעין "נירים " :גרעין צעירים שהגיעו מארגנטיה בסוף שנות ה :92יהודה וחנה לוין ,מכאל יעקובסון ,יגיל ורחל בוכבינדר ,דבורה סלע ,מיחה ברופמן ,נוח ועידית שוסטרמן ,מרדכי ואיילה זהבי ,אברהם ז"ל ויהודית לבנה ,אניה ומאיר כהן ,ראובן ופסי סקיבה .הם עברו בארץ הכשרה בקיבוץ חצור ,התגייסו לצבא ואח"כ הגיעו לכרמיה. גרעין מרוקאים :הגיעו במספר קבוצות ":דקל"" ,ברק"",יחדיו"" ,קטיף" - נקלטו 12איש במשך 1שנים ,החל מ – . 1566נותרו בקיבוץ :ליזה ,ג'רמי. אחת מהעבודות שהוצעה לבנות הגרעין היה לגרש את הציפורים שאכלו את הזרעים בגינת הירק של הקיבוץ עם פחים ומקלות. גרעין "בדרך" :קבוצת עולים מדרום אמריקה ,שהתארגנה והגיעה לכרמיה. שרידיה :עליזה ,סמי וקלאודיו. גרעין "כרמית" :בוגרי השומר הצעיר מנתניה ,עפולה ,נווה שאנן ובת גלים. הגיעו כ – 12חברים בשנת .1511נותרו חנה טל ואיציק קודוביצקי. גרעין "שלהבת" :חברת נוער אשר התחנכה בשנים 1591-1560בכרמיה. מספר חניכים .89 :הגיעו לקיבוץ בני , 18למדו במקום ועבדו בענפים החקלאיים .נותרו בקיבוץ :איציק אוזן ,ונתן כהן . גרעין "צפריר" :בוגרי בית הספר החקלאי בעיינות .החליטו להצטרף לכרמיה .בקיבוץ היום :חני ,מנשה ,פוני,רמי ,רינה ,ריקי ,ופנינה. גרעין "דש"ג" :הגרעין של שבתי רבינוביץ ומלכה רואס שבאו להשלים את חברי כרמיה .לא הגיעו לעמק השווה לבחירת שם לגרעין לכן נשאר השם :ד – דרוש ,ש – שם ,ג – גרעין. גרעין "כרמון" :גרעין נוסף שהגיע לכרמיה ב .1513-הגיעו מבאר שבע, ירושלים וגבעת שמואל.היו למעלה מ – 82חברי גרעין .נותרו ממנו סופי ודניאלה. גרעין "אברהם\שקל" :בשנת 1532הגיעו אלינו 06חברים מראשון ,ת"א ,באר שבע וחולון .השם שנבחר היה גרעין אברהם כי באחד הטיולים מישהו החליט לבקש משהו מאברהם אבינו ,אך הצבא לא אישר את השם משום שהיה גרעין חרדי כזה .באותה שנה החליפו את מטבע השקל וכך נשאר שם הגרעין .נשארו בקיבוץ זמירה כהן ומיקי מנדל ז"ל . גרעין "גחלת" 9 :משפחות שבאו מארגנטינה ,עברו את מרכז הקליטה בגבעת ברנר ואח"כ הגיעו ב 1536לכרמיה .מתוכן נשארו 8משפחות :לילי ומריו סוצ'רסוק ,דני וויויאנה בילדוסולה ופאני ומריו האס. חברים ש"באו מאהבה" :במהלך השנים הגיעו לקיבוץ זוגות ,חברים ומשפחות רבות שהגיעו בשל אהבתם למקום ,חיפוש אורח חיים אחר, ואמונה ברעיון הקיבוצי וערכיו .ביניהם :מריו ונעמי ברקן ,ברקן עלי ,אירנה חלבינין ,פלי ורובי טנר ,שושנה ואדוארדו מירוצניק ,נווה שוש והרצל ,סטיבנס קם. ובני זוג שהתחתנו והקימו ביתם בקיבוץ :אדלשטיין רחל ,דני אור ,חיים אפוטקר , עירית אפוטקר ,עינת בר ,דני גני ,שיקו דבוש ,גילה יעקובסון ,יוסי יונה ,אילנה כהן ,ארז כהן ,איילת לבנה ,רחל לנדאו ,תרצה ספיר ,שרלה שי ,ומורן תימור. 13 קבוצות בתי ילדים : רשימה זו הינה רשימה חלקית :נסינו להכניס את שמות הילדים ובני הקבוצה אשר מתגוררים בקיבוץ או שומרים על קשר עם החברים והמשפחות: קבוצת שיבולים :ילדי הקיבוץ הראשונים של כרמיה .נולדו בדרך לקיבוץ טרם הקמתו ב :1592צילה ברד ,אורי בלאיש ז"ל ,יאיר לומברוזו ,מיכל וסר ואיסר קמלגרן. ילדי הקיבוץ הובאו מבית זרע באמבולנס לקיבוץ ,וגודלו בבתי הילדים בזיקים במשך ששת החודשים הראשונים עד שנבנו בכרמיה הצריפים הראשונים.האמהות הלכו בבוקר לזיקים ברגל עם מלווה עם נשק וחזרו לזיקים בערב בד"כ עם "טיטו"הפרד המשוגע שהחליט מידי פעם לזרז את הדרך –ופרץ בדהירה מטורפת ,ולא עצר גם במקרה שהיצול נפרד מהעגלה. קבוצת מעין :ילדי הקיבוץ הראשונים שנולדו בכרמיה .הקבוצה המסודרת הראשונה בשם "מעין" כולל במוסד .בשנים .1562 - 1591ילדי הקבוצה: אילנה אפוטקר(,כיום חברת קיבוץ) ,עמיק אזולאי ,יוחאי תירוש ,רותי לחמי, מיכל כרמי ,נועה נצר ,איתן פרטוק ,וניה סיטרוק ז"ל. קבוצת אורן :עזי ,ענת ,דני ,טליה ,אמיר ,רון כ .וחגי. קבוצת חבצלת :עירית . קבוצת גפן :דורון ואלון . קבוצת שיזף :אפרת ,יעל ,ניצה ,רחל ובועז.ילדי הקבוצה אהבו את עץ הדומים הזקן ונהגו לשחק בין ענפי צמרתו הרחבים ,הם בנו בעצמם את בית העץ שעליו ,ששרידים ממנו נותרו עד לאחרונה. קבוצת רימון :שולה ,הגר ,אימרי ,עמית ,יורם ,ניצן ,ירון אייס ז"ל ויובל . קבוצת של 16ילדי כרמיה בחברת הילדים בשנים . 1566-1510כיום כבני . 92 קבוצת תומר :אייל ,מאיה ,אבינועם ,עינת ,נמרוד ,דגנית ,עופר ,ליטל ,רונית ,יגאל .המשחק האהוב עליהם במיוחד היה חפירות מורכבות ,ובנית מגדלי עץ וכ'ו ,שעשו בין בית הילדים (צבר של היום)ומשק הילדים. קבוצת מעין:איתן ,עודד ,ארנון ,דרור ,גיורא ,ישי ,אורלי ז"ל . קבוצת גלים :גיל ,גליה ,גילה ,גל ,מיכל ,איילת ,חנן ורוני. קבוצת אלונים :עמירם ,וניה ,מיכאל ז"ל . קבוצת עופרים:גיא בר ,חגי ,גיא רביד ,ענבל ,ניב ,שרונה ועובד. קבוצת עלומים :חגית ,נאווה ,דניאל,ניב,ניר ספיר,שחר ,ניר ורנר ז"ל. קבוצות אופק וצאלים:נעה ,עדה ,רונן לבנה,אופיר,אריאל,אבישי נועם ונורית. קבוצת להבה :תמי ,נועם ודייגו ב. שלוש הקבוצות שלמעלה נקראו בתחילה קבוצת חצב :באזור האורווה של היום היה שטח גדול מלא בקני סוף.הילדים הגיעו לשם הרבה ולאט לאט קצרו ובנו מבוך בתוך השטח ,המבוך גדל והתרחב ונבנו חדרים ומקומות אופייניים כמו חדר אוכל ,חדר משפחה ,מרפאה וכדומה :מעין מיני קיבוץ.הם הביאו אביזרים שונים ובילו במקום שעות ,עד שיום אחד נשרף השטח ואיתו נעלם קיבוץ הילדים. קבוצת פלג :שי אפוטקר ,הדר,דבי,אסף .טיפ לחיים:ביום הבר מצווה של הקבוצה היו הילדים צריכים להעביר דברים להופעה המתוכננת בברכה .הם החליטו לגנוב טרקטור –נסעו לאט ,אך גיא השומר עקב אחריהם והתלונן במזכירות .למחרת זימן אותם מרכז המשק לחדרו לשיחה ואמר להם":בכדי לשמר את הציוד של כרמיה-כדאי שתגנבו טרקטורים מיד מרדכי או זיקים" קבוצת אלומה :סיון ,עינת ,דייגו ס , .איתמר ,אופיר ועירית. 15 קבוצת סלעית :עזי ,פטו ,טלי ,אורי -.בשנת הבר מצווה בחרו לתרום לקהילה ובנו עם הוריהם את תחנת האוטובוס הצהובה –שמחזיקה מעמד עד היום. קבוצת אפיק :אלכסיס ,כפיר,רינת ,אלה ,אורן ס ,תמר,רואי כ ,צחי,אושרי וברנרדו .בימי שבת היו מגיעים לתורנות בבית הילדים חברים קבועים ולהם מנהגי א .בוקר קבועים :חנוך נהג להכין קפה ותה עם פתי בר ,הניה :נהגה להוסיף סלט ירקות לתפריט ,נתן תיבל את התה בלימון,ומנחם :הכין חביתות עם כל הטוב שהיה במקרר –המטפלות היו מתלוננות שהמקרר נשאר ריק לבוקר המחרת. קבוצת שחר :קרלה ,אלעד ,גבריאל .עד כתה ו למדו שתי הקבוצות האחרונות יחד במסגרת "כתת פשוש" :גינת הירק בגן השעשועים :ילדי קבוצת פשוש היו שותלים כל שנה ירקות מאחורי בית הילדים .עוקבים ומטפחים את הגידול עד שבשל ואז חוגגים על תוצר. קבוצת ירדן :ערבה ,שגית ואולג. קבוצת יסעור :מיכל,רומי,תמיר,ערן,דנה,טלי א .נועם. קבוצת עלומים:פול , .קבוצת סער:דוד. קבוצת הדר :דמיאן ,דלית,נטלי ,חן ,מור ,מירב,אלון ,אסי ,אורטל ,ג'סי. קבוצת נשר :לילך ,רן ,קורין ,נעמה ,לי , קבוצת אלמוג:אייל א. קבוצת צדפים :ענבר ,אמלי ,שגיא ודפנה רבינוביץ ז"ל. קבוצת עוגן :זיו,עמרי ,תום ,עופר ז"ל ,אור ויואב .המחנה :ילדי קבוצת עוגן : עמרי יואב תום אביב ועופר ז"ל ,יחד עם הנק ,בנו לעצמם בית על העץ שע"י המשק חי ,שם בילו ,שהו ובנו אותו ללא הפסק .באחד מהחופשות הם החליטו לישון במקום –רק שהלילה ההוא היה הסוער ביותר בשנה ,למרות הגשם הכבד , הרעמים והסופה המשתוללת הם החזיקו מעמד עד הבוקר. קבוצת שחפים :איתי ,עדי,אוסנת,יניב,הדר,מאיה,טל. קבוצת מקופלת :דניאל,שרון,אלי,אביטל ,מאיה,רון נ,.רעות ואביב. קבוצת קרמבו :דורון ,שחר,ירדן ,יעל ,עינת -.הקבוצה הראשונה שנולדה לתוך הלינה המשפחתית . קבוצת מנגו :ענבר ,סמדר,דרור,אופל ,צחי נ. קבוצת סברס :דולב,מורן . קבוצת פאקן :בן ,עפרי ,אוריה. קבוצת מעין :עינב,מאי,תומר,נגה .חגגו יחד ,אחרי מספר שנים בן לא חגגו בר מצווה משותפת :חזרו למשימות בר מצווה :תרומה לקהילה ,מחנה בודד, טיול אתגרי ועוד. קבוצת אורן :אלמוג ,שקד כהן ,עדי תימור ,קורל ,שקד בכר,עדן,כרמל ,אור, דורן .בני הקבוצה נקראו " :החבורה" ותמיד נהנו לעזור ולפעול בגיוסים שונים,פעילויות תרבות וארועי יד שניה. קבוצת דובדבן :רואי,משי,אסף א .שהם. ילדי חברת הילדים צבר: חטיבה בוגרת :נעם,דניאל,יובל,סתיו,רומי ,עדי,איתמר,נדב, אורי ,אלי ,אריאל ,הדס ,שי ,כלנית ,שירה. , חטיבה צעירה :יונתן ,עומר תימור ,שון,יסמין,רות, עומר גבאי ,אריאל שי ,נדב,סול,פלג,שחף,ספיר,רומי,שירה, שלי,גיא ,סשה וליזה ,רון ,ספיר . , גן נרקיס :עמית ,ערן,עומר כהן,סהר,אלון,ליהיא,גל ,להב, נועה ,רעות,רועי,רון,ליאם ,ליאל ,גילי ,נועם ,שליו,ירין,אביב. גן תלתן:אלמה,אורי,רותם,תום,שירה,אור,רז,איתמר ,שון,לילך ,אופק, אופיר ,מישל,ניצן,לביאל . פעוטון פלפלון :שירה,אורי כץ,רגב,תום ,יותם,ליא ,ליהיא ,יסמין . בית תינוקות:עידן,טל,רוני,נגה ,נועם ,רומי ,גוני ,ברק ,הילה . 02 חינוך ובתי ילדים לינה משותפת : הילדים קיבלו את המבנים הראשונים בקיבוץ ,בעיקר בכדי להגן עליהם .היה מקובל בקיבוצים כי כל קבוצה תלון יחד בבית הילדים שלה .בעשרות השנים הראשונות הילדים גם למדו יחד בבית הילדים .בשנות ה 62היה ביה"ס האזורי בכרמיה –וילדי זיקים גדלו יחד עם ילדי כרמיה מהגן ,וילדי יד מרדכי הצטרפו אליהם בערך בכתה ג'. המטפלת היתה דואגת לכל מחסורם :מלבוש,מקלחות,אוכל וכ"ו והילדים היו חוזרים לחדר הוריהם אחרי "ההקמה" ,מהשעה , 16:22לשעות איכות ואהבה .ההורים היו מחזירים את הילדים לבית הילדים בערב,נפרדים מהם וההשגחה חזרה למטפלת ושומרת הלילה. תפיסה חינוכית :בית הילדים מאפשר לילדים להתנסות בחיי קהילה המתאימים להם ,וניתן לילדים חופש לפעול ,ליצור ,להעיז ולהתנסות בבנית חיי קיבוץ פעילים .לדוגמא :היה נבחר סדרן עבודה מקרב הילדים שתפקידו היה לשבץ את חבריו לקבוצה במשימות שונות כמו :נקיון בית הילדים ,גינון, משק ילדים וכדומה .מאז ועד היום העבודה המועדפת היא במשק הילדים. שנת לילה בבית הילדים :לאחר הסיפורים שלפני השינה ,כיסוי המיטה ע"י המטפלת וכיבוי האורות ,התחילה ברוב הלילות פעילות הלילה החסויה- כולם התעוררו ,יצאו מהמיטות והחלה השתוללות גדולה – עד שמישהו היה נפצע :וכולם התרכזו מול האינטרקום וקראו לשומרת ... תורנות שינה :מידי פעם נוצרה מצוקה באחד מבתי הילדים ואז היתה מתארגנת תורנות שינה ,למשך תקופה ,של הורים בבית הילדים ,שהיו מתחלפים כל לילה. שומרת לילה :בבית התינוקות היתה נמצאת שומרת הלילה שהיתה מטה אוזנה למכשיר אינטרקום שהיה מחובר לכל בתי הילדים,ואם ילד בכה באחד מהם היא היתה נגשת להרגיעו. שומר לילה :ברגע שנפסק האיום הקיומי על יישובי האזור מצד ערביי הסביבה ,הפך תפקידו המרכזי של השומר :להכין צ'יפסים לחברים ב 01:22 בלילה בדיוק.באחד הימים איציק קודוביצקי שמר בלילה ורצה להכין כוס נס קפה לשמירת הערנות .הוא מצא חלב בכוס במקרר והכין לעצמו את המשקה המחמם .הנס היה טעים –אך בבוקר המטפלות לא מצאו את החלב ששאבה אחת מהאמהות להאכלת התינוקות.... חלב לבית התינוקות .במשך שנים רבות עסקו שומרי הלילה בכרמיה בהבאת חלב לבית התינוקות ישירות מהרפת מהחליבה הראשונה .אוי לו לשומר ששכח להביא חלב .עד שקם רופא אחד ואמר שחלב ישיר מהפרה לא טוב לבריאות התינוקות ורק החלב המפוסטר בסדר .השומרים נשמו לרווחה. 01 בבה ? – מילה נרדפת לצואת הילדים. מפלצת בבית הילדים? באחד הלילות התעוררו הילדים שישנו בנרקיס משנתם,וראו צללית גדולה ומפחידה על אחת המיטות ,פחדם גבר כשזו התחילה לזוז ועצרה שוב .אחד הילדים התחיל לצרוח מפחד המפלצת שהגיעה אליהם .השומרת ,שישבה בבית התינוקות ,הגיעה בריצה ומצאה את המפלצת :שומר הלילה שנרדם על אחת המיטות וישן שנת ישרים. שעת אהבה :מונח אשר הלך לעולמו עם ביטול הלינה המשותפת .מקובל היה שבדרך כלל בשעות הבוקר ,בסביבות השעה ,12האמהות (בעיקר) היו מגיעות לבתי הילדים להיות קצת עם ילדיהן וממהרות לשוב לעבודתן .המפגש לא היה רק עם הילדים והיתה זו הזדמנות למפגש ושיחות" .אי הגעה" לביקור זה היה גורם "לאי -נוחות" ואכזבה אצל הילדים. שנת צהריים :פעילות מקודשת כמעט בבתי הילדים .הילדים סיימו את ארוחת הצהריים ,התארגנו ונכנסו לנוח בשעות הצהריים .עם השנים והשינויים המשפחתיים פחות ילדים הצליחו באמת לישון. הקמה :לאחר מנוחת הצהריים ,בערך מהשעה , 19:22הילדים התעוררו ,לבשו את בגדי הערב ,אכלו ארוחת ארבע ויצאו לביקור בחדר ההורים. חופש משינה :יום בשבוע בו לא נכנסו הילדים למנוחת הצהריים .לילדים היתה משימה לארגן פעילות לשעות אילו .חילקו את הילדים לקבוצות וכל קבוצה יצאה להרפתקה כרצונה .אחת מהפעילויות האהובות ביותר היתה להביא מחדרי המשפחות ממתקים מיוחדים – ולהכין פריסה משותפת במקום מסתור.עוד ארוחה מועדפת היתה למלא לחם טרי בסלט ולאכול במתבן על גרעיני הכותנה, ולפעמים אף היו מטיילים לפרדס של זיקים. קופסא בבית הילדים :מושג מקומי לדרך כיסוי הילדים בשמיכה בלילה ,חלק מהילדים אהבו להרדם כאשר השמיכה תחובה ומשוכה בצידי המיטה. חברת נוער .במשך עשרות שנים חינכו בקיבוצים ילדים ממשפחות ברוכות ילדים שנאספו מכל הארץ.גם בכרמיה היתה חברת נוער .נבנו 8מבנים מיוחדים (כיום ב"עדן") .היו שתי חברות נוער .א .קבוצת "שלהבת" ,חברים של נתן בשנים ב .קבוצת סנונית בשנים .1530-1531 .1591-1560 טיל לירח בכרמיה .השנה מלאו 12שנה לדריכת האדם על הירח .ההתרגשות באותה תקופה הייתה כל כך גדולה ,עד ששני הורי גן מהגרעין הארגנטינאי, נטליו ויצחקי ,בנו טיל ממתכת בגובה של 1מ' והציבו אותו בגן .הילדים יכלו להיכנס לתוכו .במשך הזמן הוסב טיל זה למתקן על טרקטור עם מנוף אשר הרים את הילדים אל על. עם השנים והוספת תיקני הבטיחות ,נאלצנו להוציאו מגן השעשועים. אגדת הנחש מחורשת הזיתים :מבוסס על סיפור אמיתי! מאז ומתמיד היו עצי הזית העתיקים משורגים וזמינים לטיפוס .באחד הימים טיפס גיורא שוסטרמן על אחד העצים ,ראה נחש ,ורצה להאכיל אותו בגזר .הנחש כמובן הכיש אותו והסיפור הסתיים בביה"ח .מאז האמהות בכרמיה מנסות לשכנע את ילדיהן להמנע מטיפוס –אך ללא הועיל. הצונאמי של בתי הילדים :בימי הקיץ החמים היו ילדי הגנים נוסעים לנפוש בים עם המטפלות .הם הגיעו לחוף בהסעה של המועצה שהגיעה לחוף לפני הגעת המצילים .הילדים והמטפלות נהגו לשכשך רגליים בגלים הרדודים ,עד פתיחת החוף הרשמית .בבוקר הזה ,נהגו כולם כהרגלם –מלבד הים ,שבחר לשלוח גל עצום ,שסחף את כל הילדים והמטפלות למים העמוקים שם כנראה הם נתקלו 00 במערבולת .במהומה שנוצרה התחילו המטפלות והמלווים לנסות למשות את הילדים ונסחפו בעצמם -עד שלמזלם הגיע המציל ונכנס עם החסקה להציל את כולם .החסקה פגעה בטוטו שאיבד את ההכרה – אך כולם ניצלו ויצאו בשלום מהארוע. בית המכשפות :הילדים היו נוהגים להשתמש בעצמאות שניתנה להם ויצאו לטיולים רבים,לבד ,בסביבה הקרובה והרחוקה מחוץ לקיבוץ .הם טיילו בשמורה ,התפלשו בבוץ השחור בנחל שקמה,הגיעו ל"גן עדן" ,לדיונה של יד מרדכי ואף לבית המכשפות –הוא הבית הערבי הנטוש שנמצא לפני זיקים. בילוי לילי :הילדים ניצלו את העדר המבוגרים גם בלילה והשתמשו בציוד שנמצא בבית הילדים להתנסויות שונות :בדקו את ציוד העזרה הראשונה ,צחצחו נעליים בצבעים מגוונים ,הציצו לערבי התרבות של המבוגרים (וגורשו מידי פעם ע"י מבוגרים ערניים)-לישון :ישנו מידי פעם. פעילות לילה עם נתן כהן:במוצאי שבת כשנתן הפך למטפלת הוא היה מוציא את הילדים לע"ש לילה.הם למדו דברים חיוניים לחיים כמו איך לקפוץ מעל שער, איך להתגנב בלילה בלי שיגלו אותך ,איך עושים פזצטה,ושמעו סיפורים על כרמיה שהיא המקום הטוב ביותר בעולם .כולם חיכו להרפתקאות האלו בשבתות שהוא עבד. שנת הבר מצווה :במהלך השנים התבסס מנהג לציין את בר המצווה של הילדים בגיל 18בשנה של משימות ערכיות ואתגריות במבצע של תרומה לקהילה ובמסיבה לקיבוץ. ילדי הקיבוץ הראשונים חגגו מסיבת בר מצווה משותפת ב .01.10.1560 בסיכום הברכה הקיבוצית נכתב : " ...והילדים ,הם בשלהם,צברו שנה לשנה ,גדלו וצמחו ,עלו מכתה לכתה ... ולדידנו המבוגרים הם תמיד ילדים ,רק נראה לנו ש" ...פתאום" עלו למוסד ",פתאום" נכנסו לתנועת השומר הצעיר , ועכשיו שוב "פתאום" הגיעו לבר מצווה .כן, ילדינו הראשונים בני מצווה ... ומי יתן ולא יאחר היום בו נראה אותם "פתאום" לובשי מדים ...ו"פתאום " שבים לביתם ומצטרפים לקיבוץ כחברים ...ואז נראה אותם מתהלכים בחצר הקיבוץ כשהם חובקים פעוטים בזרועותיהם ... ונוכל לברך את ברכת רציפות הדורות " ... 08
© Copyright 2024