““Was Resh Lakish the Gladiator an Ascetic or a Hedonist? How the Bavli ”Conveys Meaning Zvi Septimus, ‘Real’ Talmud Blog 10/16/2012 Mishnah Gittin 4:9 Source # 1 המוכר את עצמו ואת בניו לעכו"ם אין פודין אותו אבל פודין את הבנים לאחר מיתת אביהן המוכר שדהו לעכו"ם וחזר ולקחה ממנו ישראל הלוקח מביא ביכורים מפני תיקון העולם: If one sells both himself and his sons to non-Jews: We do not redeem him. However, we do redeem his sons after the death of their father…because of tikun olam (the better ordering of society). Yerushalmi Gittin 4:9 Source # 2 מתניתא בשמכר עצמו ושנה .אבל אם מכר עצמו פעם אחת פודין אותו .ואם מכר עצמו ללודים אפילו פעם אחת אין פודין אותו .מעשה באחד שמכר את עצמו ללודים אתא עובדא קומי ר' אבהו אמר מה נעשה מפני חייו עשה. a) [The case of] the Mishnah is one where he sold himself and repeated [selling himself] a second time. However, if he [only] sold himself once, then we do redeem him. b) And if he sold himself to Lydians, even [if only] once, then we do not redeem him. c) [There is] a story about a certain person who sold himself to Lydians; the situation was presented to Rabbi Abahu; [Rabbi Abahu] said, “What shall I do? He did it for his ”livelihood. Bavli Gittin 46b-47a Source #3 Part 1 אמר רב אסי והוא שמכר ושנה ושילש הנהו בני בי מיכסי דיזפי זוזי <מעובדי כוכבים{ >מגוים{ ולא הוה להו למפרעינהו אתו וקא גרבי להו אתו לקמיה דרב הונא אמר להו מאי איעביד לכו דתנן המוכר את עצמו ואת בניו <לעובדי כוכבים{ >לגוים{ אין פודין אותו אמר ליה רבי אבא לימדתני רבינו והוא שמכר ושנה ושילש אמר ליה הני מרגל רגילי דעבדי הכי Part 2 ההוא גברא דזבין נפשיה ללודאי אתא לקמיה דרבי אמי אמר ליה פירקן אמר ליה תנן המוכר עצמו ואת בניו <לעובדי כוכבים{ >לגוים{ אין פודין אותו אבל פודין את הבנים משום קלקולא וכ"ש הכא דאיכא קטלא אמרו לי' רבנן לר' אמי האי ישראל מומר הוא דקא חזו ליה דקאכיל נבילות וטריפות אמר להו אימא לתיאבון הוא דקאכיל אמרו ליה והא זמנין דאיכא היתירא ואיסורא קמיה ושביק היתירא ואכיל איסורא א"ל זיל לא קא שבקי לי דאפרקינך Part 3 ריש לקיש זבין נפשיה ללודאי שקל בהדיה חייתא וגלגלתא אמר גמירי דיומא בתרא כל דבעי מינייהו עבדי ליה כי היכי דליחול אדמיה יומא בתרא אמרו ליה מאי ניחא לך אמר להו בעינא אקמטינכו ואותבינכו וכל חד מינייכו אמחי' חייתא ופלגא קמטינהו ואותבינהו כל חד מינייהו כד מחייה חד חייתא נפק נשמתיה חרקיניה לשיניה א"ל אחוכי קא מחייכת בי 1 אכתי פש לך גבי פלגא דחייתא קטלינהו כולהו נפק ואתא יתיב קאכיל ושתי אמרה ליה ברתיה לא בעית מידי למזגא :עליה אמר לה בתי כריסי כרי כי נח נפשיה שבק קבא דמוריקא קרא אנפשיה )תהילים מט( ועזבו לאחרים חילם Part 1 1 a) Rav Asi said: [The Mishnah speaks of a case where] he sold [himself] again and again (lit. and repeated two and three [times]). 1 b) Certain members of bei mikhsei, who borrowed money from non-Jews, and did not have [any money] with which to pay them [back]; they came and captured him; they came before Rav Huna. 1 c) [Rav Huna] said to them: What can I do for you? [I cannot redeem you] because [the Mishnah] states: “If one sells himself and his sons to non-Jews, we do not redeem him.” 1 d) Rabbi Abba said to [Rav Huna]: [But] you, our rabbi, have taught us [that the Mishnah speaks of a case] where he sold himself again and again. 1 e) [Rav Huna said to Rabbi Abba]: These [members of bei mikhsei] regularly do this (i.e. sell themselves and then demand to be redeemed). Part 2 2 a) A certain man sold himself to Lydians; he came before Rabbi Ami [and] said to him: Redeem me. 2 b) Rabbi Ami said to him: The Mishnah states: “If one sells himself and his sons to nonJews, we do not redeem him. However, we do redeem his sons.” [And this is] because of kilikula (degradation?). And it should certainly be so [that we should redeem the father] in this case because [his] death is involved. 2 c) The Rabbis said to Rabbi Ami: This [man] is an apostate; because they saw [the man] eating neveilot and tereifot (meat that is not kosher). 2 d) [Rabbi Ami] said to [The Rabbis]: Perhaps [lit. “say”] he was eating it for enjoyment (rather than for spite). 2 e) [The Rabbis] said to [Rabbi Ami]: But there were times that there were [both] permitted and forbidden [meats] in front of him and he left the permitted [meat] and ate the forbidden [meat.] 2 f) [Rabbi Ami] said to [the man who sold himself to Lydians]: Go. They are not letting me redeem you. Part 3 – Section 1 3 a 1) Reish Lakish sold himself to Lydians (cannibals according to traditional commentators; gladiators according to scholars). He took a bag and a stone with him. He said, “It is known (i.e. there is a tradition) that, on the last day (before being eaten; or before the gladiatorial show), anything [the captive] asks of [the Lydians], [the Lydians] do for [the captive], in order that [the captives] blood be sweet (or, according to others: that the captive exonerate the Lydians for shedding his blood). 2 3 a 2) On the last day, [the Lydians] said to [Reish Lakish]: What is good for you? (i.e. What is you last request?) 3 a 3) [Reish Lakish] said to the Lydians: I will tie you all up and sit you all down and will hit each of you with a bag and a half. 3 a 4) When he struck once [with the] bag, his sole departed, he gnashed his teeth. 3 a 5) [Reish Lakish] said to the [Lydian]: Are you laughing at me? I still have for you half a bag remaining. 3 a 6) [Reish Lakish] killed them all. Part 3 – Section 2 3 b 1) [Reish Lakish] was sitting, eating, and drinking. 3 b 2) His daughter said to him: Do you not want something to sit on? 3 b 3) [Reish Lakish] said to his daughter: My stomach is my pillow. Part 3 – Section 3 3 c 1) When [Reish Lakish] died, he left a kav (volume measure, equal to around 2.5 liters) of morika (saffron/safflower). 3 c 2) He quoted a [Biblical] verse about himself: “…and they leave their wealth to others.” (Psalms 49:11) Source #4 - Yerushalmi Terumot 8:3 and Avodah Zarah 2:3 (regarding drinking wine left uncovered) אמר רבי שמעון בן לקיש אילו ללודין זבינת גרמך.רבי יונתן כי הוה בר נש שאיל ליה אמר ליה ערבא דנפשך אנא זבינתה גרמך בדמים יתירין וכא בדמין קלילין When someone would ask Rabbi Yonatan [about drinking wine left uncovered] he would say to him, “Am I a guarantor for your life?” Rabbi Shimon the son of Lakish said: If you sold yourself to Lydians, you sold yourself for much money. With this (i.e. drinking uncovered wine), you sold yourself for little money. Source #5- Gittin 14a אמר מר זוטרא הני תלת מילי שוינהו רבנן כהלכתא בלא טעמא חדא הא ואידך דאמר רב יהודה אמר שמואל הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפיטרופיא ואידך דאמר רב חנניא המשיא אשה לבנו גדול בבית קנאו א"ל רב לרב אחא ברדלא קבא דמוריקא אית לי גבך יהביה לפלוני באפיה קאמינא לך דלא הדרנא בי מכלל דאי בעי הדר ביה מצי הדר ביה ה"ק דברים הללו לא ניתנו לחזרה הא אמר רב חדא זימנא דאמר רב הונא אמר רב מנה לי בידך תנהו לו לפלוני במעמד שלשתן קנה אי מההיא הוה אמינא הני מילי מתנה מרובה אבל מתנה מועטת לא ליבעי בפניו קמ"ל a) Mar Zutra said: The rabbis established these three things as law without [supplying] reasoning. b) One, is this: [if one person says to another “you have 100 manah of mine; give it to soand-so”: If all three are standing there, then the transfer is effective.]… 3 c) Rav said to Rav Aha Bardela: You have a kav of morika of mine. Give it to so-and-so. I’m saying it in front of him so I will not retract. d) [Rav’s statement] implies that if [Rav] wanted to retract, then he could! e) This is what [Rav] is saying: These things (e.g. transferring a debt in the presence of all three parties) cannot be retracted. f) But Rav already said this one time! As Rav Huna said in the name of Rav: [if one person says to another] “you have 100 manah of mine; give it to so-and-so”: If all three are standing there, then the transfer is effective. g) If [Rav had only said] that [case of a transfer of 100 manah], I would have thought [that a transfer to a third party in the presence of all three parties is effective] only when the gift is large; but [in the case of] a small gift [there would be] no need for the presence of the third party. [Rav therefore specified to Rav Aha Bardela that he could not retract] in order to teach us this point. Source # 6 - Minor Tractate Slaves: 2:3 [An eved ivri] may not sell himself to buy clothing or mattresses; however, he may sell himself to sustain his life. 4
© Copyright 2024